פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



31
ועדת הכנסת
03/03/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 118
מישיבת ועדת הכנסת
יום רביעי, י"ט באדר התשפ"א (03 במרץ 2021), שעה 13:50

בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעות החוק הבאות, בכל הקריאות:
1. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 224 – הוראת שעה) (מענק חד-פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020) (תיקון), התשפ"א–2021 (מ/1395).
2. הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 140 והוראת שעה) (החמרת הענישה בעבירות אלימות נגד קטין או חסר ישע), התשפ"א–2021 (מ/1396).
3. הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 75) (שינוי מתכונת האסדרה בתחום הבזק), התשפ"א–2021 (מ/1397).
4. הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 55 והוראת שעה), התשפ"א–2021 (מ/1398).
5. הצעת חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם (תיקון), התשפ"א–2021 (מ/1399).

חברי הוועדה: איתן גינזבורג – היו"ר
עמית הלוי
רות וסרמן לנדה
מיכאל מלכיאלי
יצחק פינדרוס
שבח שטרן

משה גפני – יושב-ראש ועדת הכספים
ענת כנפו
אוסאמה סעדי

ענבל אבנון – לשכת שר התקשורת, משרד התקשורת
קורל עובדיה – לשכת שר התקשורת, משרד התקשורת

עלי בינג – אגף תקציבים, משרד האוצר
טלי ארפי – סגנית היועמ"ש, משרד האוצר
זיו גלעדי – עו"ד, ממונה, ייעוץ משפטי, משרד התקשורת
ישי יודקביץ' – עו"ד, לשכה משפטית, משרד הביטחון
דן גפן – ראש מטה השר לביטחון פנים
עביר מטאנס – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, פלילי, משרד המשפטים

ארבל אסטרחן

נועה בירן-דדון

רונית רבי


בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעות החוק הבאות, בכל הקריאות:
1. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 224 – הוראת שעה) (מענק חד-פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020) (תיקון), התשפ"א–2021 (מ/1395)
2. הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 140 והוראת שעה) (החמרת הענישה בעבירות אלימות נגד קטין או חסר ישע), התשפ"א–2021 (מ/1396)
3. הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 75) (שינוי מתכונת האסדרה בתחום הבזק), התשפ"א–2021 (מ/1397)
4. הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 55 והוראת שעה), התשפ"א–2021 (מ/1398)
5. הצעת חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם (תיקון), התשפ"א–2021 (מ/1399)

חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת. היום יום רביעי, י"ט באדר, התשפ"א. יושב-ראש סיעת ש"ס?

כן, אדוני.

ברוך בואך. בפנינו, חברי הכנסת, כמה נושאים על סדר-היום. למעשה כמה נושאים חשובים, חוקים חשובים שהעבירה הממשלה בבקשה להקדמת הדיון בהם. ויש לנו את הזכות להתכנס להקדים את הדיון כדי לעשות צדק ולעשות טוב לאזרחים.

הראשונה שבהן זאת הצעת חוק הביטוח הלאומי למתן מענק חד-פעמי לקצבאות הנכות. הדבר מאוד מאוד חשוב, הנכים מחכים לזה הרבה מאוד זמן; לצד זה יש גם בקשה להחמרת ענישה למטפלות מתעללות או מטפלים מתעללים בחסרי ישע, בפעוטות, דבר שדובר עליו רבות וגם חשוב להעביר; ועוד כמה נושאים כמו הפחתת רגולציה בשוק התקשורת, ועוד דברים שיעזרו לאזרחים ויעזרו למשק ולכלכלה; הצעת חוק אנשי צבא דרום לבנון, לתת להם את העיטורים על הלחימה שהייתה בגבול הלבנון.

ואנחנו רק התחנה הראשונה שמקדימים את הדיון, מכאן זה יעבור למליאת הכנסת או ליושב-ראש הכנסת שישבץ את זה בסדר-היום, ונוכל לדון בזה ולהעביר את הצעות החוק בקריאות.

הצעת ייעול למנהלת הוועדה לפני שהרב גפני יעלה את ההצעה שלו, זה אולי לכתוב ליד כל הצעה בממשלה הפריטטית של איזה חלק בממשלה ההצעה, ואז יהיה לנו יותר קל להבין את ההתנהלות מאחורי הקלעים.

אני חושב שמהרגע שהממשלה אישרה את כל החוקים הללו נראה לי שכל הממשלה שעומדת מאחוריהם, יש להם אחריות מיניסטריאלית וקולקטיבית.

שתהיה לנו גם השעה, שנדע באיזה שעה לחכות כל פעם.

ולמה הדחיות מהבוקר?

אמרתי לך, עניתי לך, צריך לכתוב בממשלה הפריטטית איזה ממשלה הציעה את זה.

אז על מה הסכמתם? תגידו לנו על מה הסכמתם.

לא הסכמנו על כלום, אדוני.

על מה שפה בסדר-היום.

על מה הסכמתם? גפני יושב ככה ומסתכל. גפני, מה קורה?

אני לא יודע על מה מדובר.

מנהלת הוועדה תשלח לנו מראש.

אני לא יודע על מה מדובר. אני יודע שאנחנו - - -

על מה מדובר? הזמנתם אותנו בתשע, אחרי זה בעשר, אחרי זה באחת-עשרה.

חבר הכנסת אוסאמה סעדי, הייתי פה בתשע, אתה לא היית במשכן.

המליאה נפתחה, נסגרה, נפתחה. הייתי המשכן.

לא, היינו פה שלושה חברי כנסת בלשכה.

מה זה חשוב? אפשר לקדם את העניין של הנכים, אז בואו נקדם.

הייתי במשכן. יש או אין מחאה בחוץ לראשי המועצות המקומיות בנגב? הייתי שם, ובאתי בדיוק לכאן.

אגב, בעשר לא היה קוורום.

בואו נתקדם.

בכל מקרה, אנחנו רוצים להתחיל את הדיונים בבקשות הקדמות הדיון. ונתחיל ראשון ראשון, אחרון אחרון.

אני יכול בבקשה, אדוני היושב-ראש?

בוודאי.

תראה, קיימנו כמה דיונים בוועדת הכספים על העסקים שהפסידו ממרץ עד ספטמבר, וצריך לתת להם פטור מארנונה, 95% מהארנונה מכיוון שהעסק לא עבד. יש את הכללים, הכללים של - - -

כן, שמעתי אותך במליאת הכנסת היום.

אני לא יודע בדיוק, זה לא עומד על סדר-יומה של ועדת הכנסת, אבל אתה איש בכיר - -

נכון, אני לא - - -

- - בכחול לבן ובממשלה הזאת, למה לא נותנים להעביר את ההחלטה הזאת? זה נזק עצום. אני מאוד מבקש ממך אם אתה יכול לעזור בעניין הזה מכיוון שבדיון בוועדת הכספים או בכמה דיונים שהתקיימו, כולם, כולל נציגי כחול לבן בוועדת הכספים, כולם היו בדעה שחייבים לעשות את זה. זה נזק עצום לאנשים שלא יכולים להביא פרנסה הביתה, שיהיה להם פטור של 95% בארנונה.

יש הצעת מחליטים, וזה לא מגיע להחלטת ממשלה כבר פעם שלישית. שלוש פעמים זה כבר היה, ירד, ועד עכשיו זה לא מסודר. אני רוצה לבקש ממך אם אפשר לעזור בעניין הזה.

אשמח לסייע, אדוני. כידוע לך אני לא חבר הממשלה.

לא חשוב, אבל - - -

אני פה חבר כנסת מן המניין.

אבל אתה חבר של הממשלה.

אתה נציג של חצי ממשלה.

אוהו, אתה יודע מה זה?

אבל אני חושב שגם הרב גפני הוא נציג של חצי ממשלה.

חצי ממשלה על גבך.

האמת שנתתם לנו רעיון. אני חושב שבהסכם הקואליציוני הבא, אם מפלגה של ארבעה-חמישה מנדטים יכולה להיות פריטטית, אולי גם אנחנו נכניס איזו פריטטיות בממשלה.

תעשה לי טובה.

ובכן, כחול לבן, כמו שתמכנו במענקים לנכים - - -

זאת החלטה שיש בממשלה.

כמו שתמכנו בנכים אנחנו תומכים בעסקים. הרב גפני, אני רק רוצה להגיד לך שגם אישרנו אצלך, וזה אושר, 2 מיליארד שקלים מענק לעסקים שפתחו את זה ברשות המיסים, פתחו את הבקשות. שר האוצר הכין אותן בדצמבר, הם פתחו אותן בפברואר, הם יכלו לפתוח. אבל עד היום, חודש מרץ, הכסף עוד לא עבר לעסקים. כבר הגישו ברשות המיסים, הגישו בקשות באינטרנט. מפברואר עד היום הכסף לא הגיע. זהו. אני רק רוצה להגיד שאנחנו גם מחכים שהכסף יעבור.

ביקשתי דיון על התקציב ההמשכי, ונדבר על העניין הזה כדי למצוא פתרון לזה.

מאה אחוז.

תודה רבה. אני מודה לך.

לצד זה יש לי אגב עוד כמה נושאים, אני אדבר איתך, אבל נטפל בזה.

בסדר. יש לנו את הנציג הבכיר ביותר של יהדות התורה יושב-ראש הסיעה.

או אה, או אה, או אה.

ואת זה אומר יושב-ראש רשימה.

ויש כאן את יושב-ראש הרשימה.

- - -

- - - נציגים מיהדות התורה, מספיק היה לי אתמול, מספיק, די.

חברים, בואו נתחיל לעבוד. תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכספים, אני מודה לך על ההשתתפות. חברים, בואו נעבור - - -

איתן, אפשר?

כן.

אני חושב שמה שהעלה חבר הכנסת גפני יושב-ראש ועדת הכספים הוא נושא חשוב מאוד בעניין ההוצאות הגבוהות, אבל אני גם מעלה אפרופו העניין הזה של העסקים ושל הסיוע לעסקים – הרבה עסקים. ועכשיו כשאנחנו מסתובבים בכל היישובים בחוגי בית, נפגשים עם אנשים, עם בעלי עסקים, רשות המיסים עכשיו מתחילה לבקש מאנשים ומעסקים להחזיר את הכסף ששילמו להם.

זאת הייתה הבעיה מלכתחילה, זה היה אינהרנטי בתוך המענק.

נכון, אבל לפחות עכשיו עד שהמשק ייפתח, עד שהעסקים יתחילו לחזור לעבוד, עד שהעסקים - - -

זה היה מלכתחילה - - -

אם כבר אנחנו מדברים על זה, אצה לה הדרך שעכשיו תבוא לעסקים האלה אז יש התחשבנות? בסדר, אנחנו אומרים שתעשה התחשבנות, אפשר לעשות את זה בסוף שנה, העסקים לא בורחים, יחידים לא בורחים.

אין ספק, צריך לעזור לכל העסקים.

אז זה לא נקרא סיוע. נהפוך הוא, אתה עכשיו מבקש מעסק - - -

אני?

לא, אני מדבר על רשות המיסים. אתה, אתה. רשות המיסים, משרד האוצר, שעכשיו - - -

אז בוא נעביר את התקנה, איתן.

אפשר לבוא ולבקש ממשרד האוצר, מרשות המיסים, תעכבו את הכול. אם בטעות עסק, חברה, יחיד קיבל כסף שהוא לא זכאי לו, אז אפשר להגיע איתו להסדר. אבל לבוא לעסק עכשיו ולהגיד: ואללה, תחזיר עכשיו 50,000? יש מלא כאלה.

אני מסכים. לדעתי צריכה לדון בזה ועדת הכספים, לא?

כן.

היא אמורה לדון בזה, והיא תדון בתקציב המשכי, והם יעלו את הנושא הזה. בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני כבר כנסת אולי שנייה או שלישית יושב-ראש השדולה לבעלי מוגבלויות. כבר לפני שלוש כנסות בחוק שטיפל בו אלי אלאלוף היה את החוק של הנכים, ועמדנו לפני הנכים והתחייבנו בפניהם. לצערנו הרב זה לא קרה. אז אני באמת רוצה לברך אותך ואת הוועדה שאנחנו מקדמים את החוק הזה. החוק הזה הוא חוק חשוב מאוד. בשדולה שקיימתי כמה פעמים באו נכים וסיפרו כמה שהכסף הזה הוא בסוף התלבטות שלהם בין אוכל לבין שמיכה לבין תרופות, דברים שהם מאוד מאוד נוראיים. ואני מצטרף לזה ואומר שתנועת ש"ס התחייבה לעמוד בפני אותם אנשים חלשים, ונמשיך לעשות את זה. ואני מקווה שהכנסת תעשה כמה שיותר מהר, כמו שהכנסת יודעת לעשות על מנת שהכסף של האנשים החלשים האלה יגיע כמה שיותר מהר. תודה רבה.

יישר כוח. תודה רבה. בהחלט נתמוך בזה. אבל לפני שנגיע לדובדבן בואו נתחיל עם הבסיס של העוגה. בואו נתחיל עם הצעת חוק אנשי צבא לבנון ומשפחותיהם.

למה? זה אחרון.

בואו נתחיל מהנכים.

תתחיל מהראשון ראשון. למה אתה כבר מתחיל מזה?

נגמור אותו דבר.

אני באתי - - -

כי כולם ירצו לדבר פה, אני מניח, לא?

לא, אדוני יושב-הראש, הנכים מחכים בלחץ לשמוע את התוצאה, בוא ניתן להם את מה שמגיע להם.

עזוב את דרום לבנון. בוא נגמור עם זה. בוא נאשר את זה כדי שהמליאה כבר תיפתח.

יש הרבה דוברים.

אתה גם צריך קוורום לכולם.

אני צריך קוורום לכולם.

הצבעה אחת לכולם, כולנו בעד הכול.

צריך קוורום לכולם.

בסדר, נו.

הצעת חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם (תיקון), התשפ"א–2021 (מ/1399)

בואו נעביר את החוקים מהר, בסדר, אוסאמה? נציג משרד הביטחון עורך דין ישי יודקביץ' מהלשכה משפטית של מערכת הביטחון, שלום, אדוני, טוב לראות אותך.

חוק אנשי צבא דרום לבנון ובני משפחותיהם זה חוק שאנחנו מבקשים לקדם מהר לוועדת החוץ והביטחון, כי הכוונה של שר הביטחון זה להתחיל לחלק את אות המערכה לחיילים כבר בימי הזיכרון תשפ"א במחצית אפריל. אנחנו חייבים את החקיקה דחופה. הכוונה שגם אנשי צד"ל יקבלו אות מערכה מאחר שהם לחמו כתף אל כתף עם חיילי צה"ל ברצועת הביטחון, ושר הביטחון והרמטכ"ל ביקשו שגם הם יקבלו אות מערכה. לכן אנחנו חייבים תיקון בחוק צד"ל להקנות את הסמכות לשר הביטחון.

תיקון עוול.

הדחיפות היא בשל הכוונה לחלק את האות - -

לקראת יום העצמאות.

- - בעוד כחודש, משהו כזה. להתחיל לחלק את האות בעוד כחודש פלוס.

זה תיקון עוול.

שלשום עברו בממשלה התקנות שקובעות את התבחינים לגבי הזכאים מקרב החיילים. לאחר שהחוק יחוקק התקנות האלה יותאמו גם לאנשי צד"ל. עד כאן. אנחנו צריכים את הדחיפות.

תודה רבה. אין ספק שמדובר בהצעת חוק חשובה שבאמת עושה תיקון עוול. בבקשה, אדוני אוסאמה סעדי.

אדוני היושב-ראש, כמובן שאנחנו נתנגד לגופה של ההצעה הזאת. אני חושב שמה שאמר נציג משרד הביטחון, שצריך לתת להם אות הערכה, מדובר באנשים שבגדו בעם שלהם ובמדינה שלהם. לא צריך לתת להם שום אות הערכה. זו העמדה שלי.

תודה. אנחנו חושבים שאנשים שתמכו במדינת ישראל וסייעו לנו לאורך כל כך הרבה שנים להילחם כנגד ארגון טרור, ארגון חיזבאללה, ראויים לקבל את אות המערכה. ונראה לי שזה תיקון עוול כשחיילי צה"ל מקבלים את האות הזאת על לחימה כל כך הרבה שנים. יש אנשים שנהרגו שם ואיבדו את חייהם ויש משפחות שנהרסו. גם צבא דרום לבנון היו שם לצידה של מדינת ישראל ועזרו להגן על גבולה הצפוני והם ראויים לאות הזאת, ועל כן נעלה את ההצעה. את רוצה להגיד משהו? בבקשה.

אני רוצה להגיד, דווקא בגלל שנאמר מה שנאמר פה עכשיו, שאני מצדיעה לאותם אנשים שעמדו ולחמו לצד מדינת ישראל תוך סכנה מאוד מאוד משמעותית לחייהם, וכן בהחלט מגיעה להם האות הזו.

אדוני היושב-ראש, אפשר להוסיף?

בבקשה.

אני מצטרפת לחברתי, ואני רוצה לומר שההשתתפות של לוחמי דרום לבנון במלחמה, והעובדה שהם חירפו את נפשם יחד איתנו כתף אל כתף בשביל להגן על המדינה, ומה שעושה היום שר הביטחון עם ההוקרה וההכרה בזה זה צדק היסטורי. ואני חושבת שכולנו חייבים לתמוך בזה, זה בכלל לא קשור לאיזה לאום אנחנו שייכים, זה קשור לזה שהיינו בסכנה ושאיימו עלינו, וכשיורים עלינו יורים על כולם ולא עושים הבחנה. ואנחנו צריכים מקיר לקיר לתמוך בזה. וזה פשוט צדק היסטורי. הייתי בצבא בזמן שהייתה המלחמה ואני אומרת לכם שזה צדק היסטורי, ואני מצדיעה לרמטכ"ל לשעבר ולשר הביטחון על מה שהוא עשה כאן.

תודה. בבקשה, חבר הכנסת שטרן.

אצלנו עם ישראל יש לנו מסורת שאנחנו צריכים להגן ולתת כבוד לבעלי בריתנו, והחבורה הזאת בדרום לבנון - -

גם לדרוזים.

- - היו בעלי ברית שלנו, הם סיכנו את החיים שלהם למעננו.

מה הייתם אומרים אם זה היה הפוך?

אני מבקש לא להפריע לי.

הייתם אומרים שהם מש"תפים, שהם בוגדים.

אני לא הפרעתי לך. לא היינו אומרים.

בגלל שהם לחמו לצד מדינת ישראל נגד העם שלהם, נגד המדינה שלהם - -

יש כמה ישראלים - - -

- - אז אתם רוצים לתת להם אות – זאת צביעות ממדרגה ראשונה.

איזה צביעות? אנחנו בעד החיים של עצמנו. אתה לא בעד החיים של עצמך ושל המשפחה שלך? מה הבעיה? מה, אתה רוצה למות?

לא, למה למות?

אדוני, יש כמה ישראלים שהייתי אומר שהם אולי בוגדים בעם ישראל ובמדינת ישראל.

בגלל זה אתה מעדיף למות?

למה למות?

למה? כי הם יורים עליך, הם רוצים להרוג אותך. הם לא מבחינים כשהם באים לכאן מי ערבי ומי לא ערבי.

את נותנת להם אות מערכה?

נותנת להם אות הוקרה, בוודאי.

חברת הכנסת כנפו, תני לחבר הכנסת שטרן לומר את דברו.

יש לנו מסורת, פעם אחת לפחות בתנ"ך הייתה איזושהי בגידה בבני ברית שלנו, בבעלי ברית שלנו יותר נכון, בתקופת שאול המלך, ונענשנו על זה קשה, ומאז אנחנו מחויבים למסורת הזאת, ואנחנו מחויבים לבעלי בריתנו. ואם זאת התרומה הצנועה שלנו שיינתן להם אות של מערכה לעניין הזה, בוודאי ובוודאי שאנחנו צריכים לתמוך בזה.

תודה רבה. חבר הכנסת מלכיאלי.

אני מסמיך אותך לדבר בשמי. כבר דיברתי.

על הסעיף הזה.

חבל שהקואליציה שלך לא תומכת בנושא הזה. חבל שהקואליציה שלך לא תומכת גם בחוק הלאום.

אני חושב שהנושא של חיילי צד"ל זה תיקון עוול היסטורי. לא מספיק הוקרנו והערכנו אותם על מה שהם עשו למען מדינת ישראל. ואתה יודע מה, גם בהתייחס למה שאמרו קודם, מה שהם עשו למען לבנון, הארץ השסועה הזאת עם המלחמות שם, דרום לבנון פרחה בתקופה ההיא, כולם יודעים את זה. וצריך להעריך ולהוקיר את האנשים האלה שעשו למען המדינה שלהם ומדינת ישראל.

תודה. מלכיאלי, אתה רוצה להתייחס לזה?

לא. האמת שאני רוצה לברך על החוק הזה. ואני רוצה לנצל גם את הזמן כדי לומר כמה דברים מאוד מאוד משמעותיים ששמעתי הבוקר בתקשורת. שמעתי כל מיני נציגים שתקפו אותנו, את הנציגים החרדים, בניתוק מהעם. וזה כן קשור לחוק הזה, כי אני חושב שמי שמתנתק מאנשים שדאגו לנו מתנתק מעוד חלקים בעם. ואני כן רוצה להסביר למה אני מתכוון. המפלגות החרדיות לא דואגות לעצמן. אנחנו נאכל כשר בכל מקרה, אם יצטרכו חלילה יהיו גם ספרי יוחסין, ואנחנו ממש לא רוצים להגיע למקום הזה. מה שהכעיס אותנו בפסיקה של בג"ץ, וחשוב לי לומר את זה כאן - - -

אבל בקצרה אם אפשר.

בקצרה. כי זה קשור גם להצעת החוק הזאת של צבא דרום לבנון. כשמגיע בית משפט שלושה שבועות לפני בחירות ומתערב בהחלטה כל כך משמעותית שנמצאת בליבה של מדינת ישראל, של ההחלטות הגורליות, הדבר הזה הוא מעשה שלא ייעשה. ולכן אנחנו מגנים את ההחלטה הזאת, ומקווים שבעזרת השם נבוא לכאן עם קואליציית ימין דתיים לתקן את העוול הזה למען הדורות הבאים.

זאת התערבות בוטה בבחירות.

תודה רבה. חברים, אנחנו מחכים שיגיע עוד חבר קבוע לוועדה, אז לא נצביע כרגע, נעבור לנושא הבא לשמוע התייחסויות, ואז נצביע על הכול בבת אחת.

חסר חבר?

חסר חבר קבוע. בשביל להצביע צריך חברים קבועים.

איפה הוא? ריבונו של עולם, נו, מה, אנחנו - - -

הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 55 והוראת שעה), התשפ"א–2021 (מ/1398)

נעבור להצעת חוק פקודת בתי הסוהר, יש פה נציג של המשרד לביטחון פנים?

חבר'ה, יש מערכת בחירות רביעית במדינת ישראל, אני לא יודע אם אתם מעודכנים.

שלום, דן, ראש מטה השר לביטחון פנים, בבקשה.

שלום וברכה לכולם, אהיה זריז. מדובר בתיקון לחוק השחרור המינהלי. השחרור המינהלי זה המנגנון שיש בידי מדינת ישראל להתמודדות עם בעיית הצפיפות בבתי הסוהר, בעיה קשה שדורשת טיפול. הבעיה שהמנגנון הזה הוא קצת, נקרא לזה טיפש, במובן הזה שהוא פשוט משחרר אנשים ללא בחינה כלשהי של מסוכנות מבית הסוהר. מטרת התיקון לחוק הזה היא בעצם לקחת בחשבון בצורה כזאת או אחרת את רמת המסוכנות. כמובן שזה לא יהיה מדע מדויק, ובוודאי שזה עדיין לא הכלי האופטימלי, זה עדיין לא כלי מושלם להתמודד עם הבעיה הזאת.

אחד זה שהחרגנו מהשחרור המינהלי אסירים בעלי מסוכנות גבוהה יחסית, מבחינת הקטגוריה לפחות, כלומר, עברייני מין, אלימות במשפחה, עבריינים שקשורים לאלימות חמורה במיוחד או עבירות אלימות שונות, בעיקר בתוך המשפחה. גם צמצמנו את הזמן שהם יושבים בבית הסוהר. מה שכן, אפשרנו להם לעשות מה שנקרא שימוש בשחרור המינהלי עבור מי שהשתחרר בשחרור מוקדם. זאת אומרת שאם הוא עבר שיקום, למרות שאולי הוא נחשב בקטגוריה מסוכנת, הוא עדיין יקבל את השחרור המוקדם, כי המטרה שלנו באמת עדיין לעודד את האנשים לעבור שיקום ולהשתחרר שחרור מוקדם.

תודה.

הדחיפות שבדבר היא כמובן בגלל שיש לנו צורך להוריד את תקן הכליאה במידה כזאת או אחרת. זה עדיין בבחינה, אבל אנחנו רוצים לאפשר שחרור מינהלי ושהתופעות השליליות של המנגנון הזה יצומצמו, ולכן יש חשיבות לזרז את החקיקה הזאת.

תודה רבה. חבר הכנסת סעדי.

אני חושב שמדובר בהצעת חוק מאוד מאוד מסוכנת. מאוד. כן, כן, כי עד עכשיו תקן הכליאה הוא על 14,000, המשרד לביטחון פנים לא מוריד את תקן הכליאה, יש הרבה אסירים שהיו צריכים להשתחרר. ואני פונה לכל חברי הוועדה, תבדקו את זה טוב מאוד, יש הרבה אסירים שהיו צריכים להשתחרר ולא משתחררים. בגלל הקורונה אסירים – ומשפחות לא יכולות לבקר אותם, ואני מבין שצריכים לשמור, אבל נפגעו זכויות אסירים במשך השנה האחרונה באופן קשה ביותר. הייתי בחלק מהדיונים של ועדת הפנים, וחברת הכנסת חיימוביץ', שהיא יו"ר ועדת הפנים, עשתה כמה דיונים בעניין הזה של זכויות אסירים. ואני אומר לכם שכאן המטרה של השר לביטחון פנים היא למנוע שחרור מינהלי של אסירים.

לא, אדוני זה רק אסירים שנשפטו.

תן לי. אסירים שנשפטו.

נו, אז מה?

מגיע להם שליש.

כן.

מגיע להם שליש. ברגע שאתה עושה גם שחרור מינהלי ואתה אומר - - -

אה, שחרור מינהלי.

שחרור מינהלי.

אה, חשבתי אסירים מנהליים.

לא, שחרור מינהלי. שחרור מינהלי, אתה יודע, זה חודש, לפעמים זה שבועיים, לפעמים זה חודש וחצי. אתה אומר שקבוצות מסוימות – נכון, עברייני מין, אלימות במשפחה, יש שיקול דעת גם של ועדת שחרורים, ברגע שהיא מנכה שליש אז היא לוקחת בחשבון גם את המסוכנות, לוקחת בחשבון אם הוא השתקם או לא השתקם. אבל אני אומר לכם שלקבוע קטגורית שאסור שהאסירים האלה, שאסור שהקבוצות האלה יקבלו שחרור מינהלי, בין אם זה שחרור מינהלי רגיל, שחרור מינהלי כפול, זה מסוכן מאוד לזכויות אסירים.

אני רוצה לשאול משהו.

שנייה, היושב-ראש, אני חייב להבהיר משהו למקרה שזה לא הובן.

אני חושב שעכשיו לבוא עם הצעת חוק כזאת 20 יום לפני הבחירות זה מחטף. זה מחטף. אסור לתת לחוק כזה לעבור. אפשר לבוא אחרי הבחירות, כשתבוא ממשלה ויבוא השר לביטחון פנים, נראה מה המדיניות שלו. עכשיו לקבוע בחוק פגיעה קשה כזאת באסירים, גם אם אנחנו מתנגדים – כמובן שאנחנו מתנגדים לעברייני מין, לאלימות במשפחה.

אדוני היושב-ראש, אני חייב פשוט לתקן, כי נראה לי שיש אי הבנה.

אבל יש אסירים שכבר נשפטו, כבר נענשו, אולי מגיע להם חודש שחרור מינהלי, על החודש הזה אתה רוצה – נגיד שהוא ריצה שנתיים, עכשיו אתה לא רוצה לתת לו את החודש הזה?

לא, אדוני, זה רק לאסירים עם משך מאסר ארוך.

ארבע שנים. לא, שחרור מינהלי זה עד ארבע שנים.

אסיר הנושא תקופת מאסר העולה על שלוש שנים?

מעבר לארבע שנים. אני אומר לך, מעבר לארבע שנים אסיר לא זכאי לשחרור מינהלי אם הוא לא קיבל שליש. זה אחרי ארבע שנים. מתחת לארבע שנים זה משהו אחר. אז עשו את ההבחנה הזאת בגלל האסירים הביטחוניים. לא רצו לתת את זה. עכשיו מחריגים עוד ועוד קבוצות.

אבל הפוך, כתוב שם: "לפי המוצע, אסיר שנושא תקופת מאסר העולה על שלוש שנים" - -

נו?

- - ולא על ארבע שנים.

נו, שלוש שנים, מה עכשיו?

יוכל לזכות בשחרור מינהלי.

אבל יש קבוצות שלא, החריגו את זה. זאת המטרה של החוק הזה.

החוק הזה בא לתקן את זה מארבע שנים לשלוש שנים.

אבל הם מחריגים, שמעת אותו.

שמעתי.

זהו, הוא אומר ההפך.

שמעת. הוא אומר שאת הקבוצות האלה - - -

אני מקריא לכם מהצעת החוק, בסדר?

נו, מה הצעת החוק?

"התיקון המוצע נועד לסייע בהפחתת הסיכון לציבור כתוצאה משחרורם המינהלי של אסירים שנשפטו לתקופות מאסר שאינן קצרות".

נכון, זה קבוצות - - -

לפיכך, "מוצע, כי אסיר הנושא תקופת מאסר העולה על שלוש שנים, יוכל לזכות בשחרור מינהלי רק אם" הוועדה שקלה את המסוכנות ומצאה שיש לשחרר אותו מנשיאת יתרת הריצוי.

נכון, זה שינוי דרמטי מהמצב היום, היום עד ארבע שנים אין ועדה.

אז זו הטבה. בגלל זה אני - - -

זאת לא הטבה.

למה? הוא מקבל שליש אוטומטית?

כן, לפי תקן הכליאה.

אה, אוקי.

אני אומר לך שכן, תבדקו את זה.

דן ראש המטה רצה לדבר.

אולי הוא יכול להעביר לנו את הסוגיה הזאת.

אשמח לתת את ההבהרה. כל סוגיית שחרור השליש אין בה שינוי. זאת אומרת שמי שקיבל שליש מקבל שליש וגם מקבל את השחרור המינהלי בנוסף לשליש. אנחנו מדברים על השחרור המינהלי המורחב, לא השחרור המינהלי הרגיל.

נכון.

בזה אין שינוי. השינוי הוא מי מוחרג מהשחרור המינהלי הרגיל, אלו שלא עברו שום שיקום, וזה שחרור של אנשים לא בגלל שהם היו בסדר או לא בסדר, אלא פשוט כי יש צפיפות בבתי הסוהר.

כי אין מקום.

נו?

השחרור המינהלי הוא לא פרס. אני גם חייב לציין משהו. כשאומרים שכרגע תקן הכליאה הוא 14,000 המשמעות היא לא שלא משחררים אסירים. משחררים אסירים בשחרור מינהלי ברגע שמס' האסירים עולה על 14,000. אני יכול להעיד שהשנה כבר השתחררו כמה אלפים.

אתה יודע שבשנה הזאת מס' האסירים ששוחררו בשחרור מינהלי הוא אחוז נמוך מאוד, היינו בדיון כזה, ואתם בכוונה לא נותנים את זה. מצד אחד לא נותנים ארבע וחצי מטר לפי בג"ץ; מצד שני לא מורידים את תקן הכליאה, ולכן לא משחררים. תבדקו את זה, נו.

הוא לא יתפוס לגבי עבריינים, השחרור המינהלי, לא השחרור המוקדם. זה שחרור מוקדם בוועדת - - -

צריך לשכנע את המחבלים להפסיק להיות מחבלים ואז - - -

אלו לא מחבלים בכלל, אלו עבריינים פליליים.

אלו עבריינים. אבל עברייני מין - - -

פינדרוס, תשאל את משה ארבל, אלו לא אסירים ביטחוניים.

אלו לא מחבלים.

אבל אנחנו רוצים עכשיו אכיפה מוגברת במגזר הערבי אז יהיו לנו עוד כמה.

תודה רבה. אנחנו גם ככה בלי קוורום כרגע, נמשיך להצעה הבאה.

אחרי שאנחנו יורדים ואתם עולים אז אתה מדבר בניחותא.




הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 75) (שינוי מתכונת האסדרה בתחום הבזק), התשפ"א–2021 (מ/1397)

חברים, הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (שינוי מתכונת האסדרה בתחום הבזק), הפחתת רגולציה ברישיונות. נציג משרד התקשורת זיו גלעדי נמצא איתנו? שלום, בבקשה, אדוני.

שלום, חוק התקשורת הקיים נחקק בשנת 1982, זה כמעט לפני 40 שנה, והותאם למציאות שהייתה בשנת 1982 כשלכל אזרח היה לכל היותר טלפון בבית, וגם זה בעיקר ליחידי סגולה.

אנחנו היום ב-2021, המשרד השלים לאחרונה מכרז דור חמש בסלולר, ומתכונת הרישוי הבסיסית בחוק עדיין לא הותאמה. זה יוצר לנו קשיים מאוד גדולים ביישום של החוק כבר היום, זה מעכב מתן שירותים לציבור גם היום בתקופת קורונה כשאנשים צריכים להתחבר לעבודה או ללימודים או לשירותי בריאות מהבית. יש אצלנו הרבה מאוד בקשות שמחכות על הפרק ומעוכבות. אנחנו מבקשים לתקן את החוק כדי להתאים אותו למציאות החדשה ולהתאים את תהליכי הרישוי למאה ה-21.

תודה. מישהו רוצה להתייחס? לא. אם כך, נעבור לחוק הבא.

הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 140 והוראת שעה) (החמרת הענישה בעבירות אלימות נגד קטין או חסר ישע), התשפ"א–2021 (מ/1396)

יש פה את נציג משרד המשפטים לחוק העונשין? הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 140) (החמרת הענישה בעבירות אלימות נגד קטין או חסר ישע). נציג משרד המשפטים, עביר מטאנס, בבקשה.

שלום, הצעת חוק העונשין שמונחת מבקשת בעצם להתאים ולהלום את חומרת התוצאות של התקיפה לזהות הנפגע, נסיבות התקיפה, וזהות התוקף, כך שהיא מבקשת לעשות שני תיקונים. תיקון ראשון הוא לקבוע נסיבה מחמירה לתקיפה במדרג הנמוך כאשר מדובר באחראי על קטין שאינו בן משפחתו. ההצעה מבקשת להחמיר את העונש שהיום עומד על שנתיים לארבע שנים. זה התיקון הראשון.

התיקון השני הוא לקבוע עונש מזערי, כלומר עונש מינימום של מאסר בפועל על תקיפת קטין או חסר ישע במקרים שבהם נגרמה חבלה של ממש או התעללות גופנית או מינית בקטין או בחסר ישע, כשמבצע העבירה הוא בעצם אחראי עליו, ואינו בן משפחתו, במסגרת חינוכית או טיפולית. מדובר על מעונות או מסגרות טיפוליות וחינוכיות. ההצעה של העונש המזערי היא משהו מאוד חריג בחוק העונשין, ולכן מוצע בהתחשב בחריגות הזאת, וגם בחריגות התופעה והייחודיות שלה, לקבוע אותו לתקופה של שלוש שנים.

תודה. מישהו רוצה להתייחס להצעת החוק? בבקשה, אוסאמה סעדי; אחרי זה – כנפו.

אנחנו כמובן סובלים ונכווים מהעניין הזה של אלימות ופשיעה במגזר הערבי. איבדנו עד עכשיו 23 הרוגים מתחילת השנה. נכון שאנחנו רוצים להילחם בתופעה הזאת של הפשיעה ושל האלימות, וגם פה זה אלימות נגד קטינים וחסרי ישע. אני לא יודע אם החמרת העונשים היא הדרך, אבל כמובן שאנחנו בעד החמרת עונשים באופן כללי, וגם כמובן נגד אלימות כלפי קטינים וחסרי ישע. צריך להילחם בתופעות האלה בכל האמצעים. אני חושב שגם בכלים של החמרת הענישה.

תודה. אין ספק שזה חוק ראוי, וצריך להביא עוד חוקים שיילחמו בפשיעה הנוראית שקיימת בתוך המגזר הערבי בעיקר.

נכון. הייתה הצעה של כבוד שר המשפטים הקודם אבי ניסנקורן שדיבר על זה, ויש לנו הצעה ברשימה המשותפת.

והתזכיר פורסם כבר?

עוד לא.

בבקשה, חברת הכנסת כנפו.

אני רוצה להגיד שמתוקף היותי מטפלת בתחום החינוך אני במשך שנים רבות רואה עוולות גדולות שנעשות לתינוקות ולפעוטות עד כדי רצח, יסמין וינטה, זיכרונה לברכה, מי שזוכר. מה שקורה תמיד, עד עכשיו עד שנעשה התיקון הזה היום שעומד על השולחן, המטפלות היו משתמשות בחוק וטוענות כל מיני טיעונים, ויוצאות עם עונש זעום כשבעצם גם הכאה של ילד או התעללות בילד. ולא לתת לו אפילו את הצרכים שלו היא בעצם גורמת לזה שרוצחים את נפשו של הילד בשנים האלה המוקדמות שההתפתחות שלו נקבעת לפי טיב הטיפול.

אני שמחה מאוד לראות את זה פה על סדר-היום ושאתם מטפלים בזה. אני חושבת שהיינו צריכים לתת פה התראה הרבה יותר גדולה למי שפוגע בחסר ישע. ארבע שנים? אם כבר מתקנים, למה ארבע שנים?

גם זה חריג, גברתי.

אני יודעת.

אין הרבה עונשי מינימום בחוק העונשין, זה דבר מאוד חריג.

אני יודעת שזה חריג.

ולכן בואו נתחיל עם זה, כי גם זה לא קיים.

התחלה טובה.

תודה רבה.

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 224 – הוראת שעה) (מענק חד-פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020) (תיקון), התשפ"א–2021 (מ/1395)

נעבור לחוק הביטוח הלאומי (מענק חד-פעמי לקצבאות הנכות).

בכל הקריאות.

אין שאלה בכלל.

עלי בינג מאגף תקציבים.

בעצם מה שאנחנו מבקשים בהצעת החוק הזו זה להמשיך לתת את המענקים החד-פעמיים שנתנו בשנת 2020 גם למחצית הראשונה של שנת 2021. בעצם במסגרת תיקון 200 לחוק הביטוח הלאומי דובר על כך שקצבאות הנכים יעלו מעבר למה שהם עלו כבר בשנת 2018 באופן הדרגתי ב-2020, 2021. מכיוון שלא אושר תקציב המדינה בספטמבר 2020 נתנו מענק חד-פעמי שהוא היה חלף העלאת הקצבה בסך של כמיליארד שקלים, וזה היה בשתי פעימות: פעימה אחת בחודש אוקטובר עבור עשרת החודשים הראשונים, והפעימה השנייה עבור נובמבר ודצמבר. מכיוון שגם בינתיים לא אושר תקציב אנחנו בעצם מציעים להמשיך בדיוק את אותו מענק גם למחצית הראשונה של שנת 2021 בשתי פעימות עם כל רבעון.

מה גובה המענק?

סך העלות של כל המענקים זה 562 מיליון שקלים.

לאדם.

גובה המענק פר נכה זה בהתאם לאחוזי הנכות. נכה שהוא בעל 100% נכות מקבל מענק של 190 שקלים לחודש כפול מס' החודשים שהוא זכאי, בהנחה שהוא זכאי בכל מחצית שנה זה כפול שישה חודשים, כפול שש; שר"ם, מי שמקבל קצבת שר"ם אז בהתאם לאחוזים של השר"ם, אז זה בין 100 ל-300 שקלים; הקשישים גם מקבלים את ה-190 לחודש; ילד נכה זה גם בהתאם לדרגה; ומונשמים מקבלים סכום של כ-5,000 שקלים.

תודה, עלי. בבקשה, חבר הכנסת סעדי.

אני חושב שבאמת לקבוצה הזאת, לבעלי מוגבלות, לנכים הקשים לשירותים מיוחדים, לקשישים, מגיע יותר מאשר הפירורים האלה שאנחנו נותנים להם. באמת זה מעליב, אתה מדבר על 190 שקל. מלכיאלי פה דיבר – הייתי בכנסת העשרים, מלכיאלי, אתה שומע?

היינו ביחד.

היינו ביחד.

אנחנו כבר מאוד זקנים אם לא שמת לב.

היינו בבית סוקולוב בתל אביב.

נכון.

כל נציגי הסיעות שהיו בכנסת אמרו: אנחנו חותמים על הצעת החוק ותומכים במאבק הנכים, ורוצים להעלות את קצבת הנכים למינימום. זה בושה וחרפה שקצבת הנכים, גם לקשישים, היא פחות משכר מינימום במדינה. היום אתה מדבר על 3,700 שקל לנכה 100%, מה הוא יעשה בזה?

נכון.

אנחנו מדברים על 190? 190 שקל?

צודק במאה אחוז.

אז אני אומר לא – כל הסיעות של הבית.

הוא מצטרף.

כולנו היינו שם.

כולנו היינו שם, אז יו"ר הקואליציה היה דוד ביטן, כל הכנסת, אופוזיציה וקואליציה.

אני זוכר, אילן גילאון היה.

אלי אלאלוף, גואטה.

נכון, ואז דיברנו כולנו ואמרנו שבעניין הזה של בעלי המוגבלויות, קצבאות הנכים, אין אופוזיציה, אין קואליציה, כולנו תומכים במאבק הצודק, צריך להעלות את זה. עכשיו במקום שהממשלה הזאת, ששילמה לכל אזרח 750 שקל ולכל ילד 500 שקל בלי קשר להכנסות ולמבחנים, תיתנו לאנשים שמגיע להם, לקבוצה הזאת. תיתנו להם, וכמובן שצריך להעלות את זה.

מאה אחוז. זה הקצה של הקצה של הקצה.

אוסאמה, אנחנו באמצע מערכת בחירות, די, תשחרר אותנו.

אנחנו בעד, מה אתה רוצה?

אומר אוסאמה, גם אני עכשיו.

אנחנו בעד.

חברים, בואו נעבור להצבעות. עוד מישהו רוצה לדבר?

לא.

אם כך נעבור להצבעות.

דיברתי בשם כולם. פינדרוס, דיברתי בשם כל חברי הכנסת.

יפה. אנחנו כולנו מצטרפים לדבריו של חבר הכנסת אוסאמה סעדי, דברי טעם, ויש באמת - -

כבוד היושב-ראש, רק אם אפשר להדגיש על ההצעה שלכם רק שאנחנו - - -

לא חייבים.

- - לטפל בזה בצורה הכי ראויה לאנשים בעלי מוגבלויות. נראה לי שיש פה קונצנזוס, עלי, אז נראה לי שכל המוסיף גורע.

רק לוודא שאנחנו מקבלים את הפטור לשתי הקריאות.

לשלוש הקריאות, העליתי את זה.

לשלוש הקריאות, ברשותך.

לשלוש הקריאות, כן, תודה.

הכול ביחד.

אם ככה, נעבור להצבעות אחד אחד.

מי בעד הקדמת הדיון להצעת חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם? ירים את ידו.

בשלוש קריאות.

לקריאה ראשונה.

זה לא לשלוש הקריאות?

זה לשלוש הקריאות, כתוב.

מה שלא עובר היום את המליאה - - - בכל הקריאות.

פה כתוב לשלוש הקריאות.

מי נגד? אחד. מי נמנע?

הצבעה

בעד – 6
נגד – 1
נמנעים – אין
בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת החוק אושרה.

אם כך, הצעת החוק קיבלה פטור לקריאה הראשונה.

הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר.

סליחה, אפשר רגע? פה כתוב בכל הקריאות, אתה אמרת בקריאה ראשונה.

הבקשה של הממשלה היא לכל הקריאות, אנחנו נאשר אותה לקריאה ראשונה.

נבוא עוד פעם בסוף יום ויידחו לנו דברים.

רק תגיד באיזה שעה באמת להגיע.

לא בטוח שיספיקו בכלל להכין את כל החוקים האלה בכנסת הזאת. אנחנו לא יודעים אם בכלל יהיה צורך בפטור הזה, ולכן הוועדה - - -

אנחנו כנסת של זריזים פה, זה מה שאת חושבת. אנחנו רק עושים רושם של זה.

אתם מעדיפים על כל שלוש הקריאות?

כן.

עדיף.

צריך לדעת רק שזה מאוד חריג, שככלל ועדת הכנסת נוהגת – פשוט בקורונה הכול קצת השתבש כי הכול נהיה דחוף, אבל ככלל ועדת הכנסת לא הייתה - - - בכל הקריאות.

מה שאני אומר זה שחבר הכנסת מלכיאלי חושב שמכיוון שאנחנו בתקופת פגרה אז אנחנו מוכנים לקדם את ההצעות.

לא יצטרכו להטריח אותנו עוד פעם לבוא לפה.

ממילא תצטרכו לבוא למליאה.

במליאה יש רוב בכל מקרה. למה הביאו אותי לפה היום? כי צריך קוורום.

בכל מקרה, נכון, כי צריך קוורום.

אנחנו כנסת נחמדה.

אם לא עושים את זה בזמן הקדנציה, ורק ברגע האחרון כאילו שיש לזה צורך בשביל לקדם את הבחירות, חבל. אבל הדברים ראויים וחשובים.

תראו, חלק מההצעות פה, כמו חוק התקשורת, זה חוק מאוד גדול ומורכב שמשרד התקשורת עובד עליו שנים. אנחנו בכלל לא יודעים אם ועדת הכלכלה תספיק לסיים אותו בכנסת הזאת.

אם לא אז לא, אז זה לא יגיע.

אם יצטרכו בכלל את הפטור. לכן זה לא דבר שהוא ברור מאליו.

אבל אם הם לא יסיימו אז זה לא יגיע לדיון.

אוקיי, אז חוק התקשורת צריך - - -

נכון, אז לא נותנים פה פטור תיאורטי.

אז נפרט בחוק התקשורת, ובחוקים האלה לא.

מה תגידו? נו.

אז ניתן לכולם את הקריאה הראשונה, חברי הוועדה, אני פונה אליכם. קריאה ראשונה או שלוש הקריאות?

שלוש הקריאות.

שלוש הקריאות.

מה שתחליטו.

שלוש קריאות?

בתקשורת אני חייבת לומר שזה בעייתי, כי הוא חוק מורכב וגדול.

בסדר, אבל בכל מקרה אם ועדת הכלכלה לא תסיים את הדיון אז זה לא יגיע למליאה.

נכון, אז אתם עושים פה משהו תיאורטי.

רק לנראות, בואו נעשה צ'יק צ'ק. יש ועדת חוקה כרגע, בואו נתקדם.

מכיוון שמפלגת השלטון של השלטון הלא חינוכי לא נמצאים פה ואי-אפשר לזמן אותם, ועד שמזמנים פה ועדה לוקח איזה עשר שעות, אז די, בואו, תשחררו אותנו. הרי תקראו לנו ביום שני מוקדם להצביע על הקריאה השנייה והשלישית.

חברים, בואו נחזור. אני אעלה את זה שוב להצבעה.

חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם בשלוש הקריאות – מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 6
נגד – 1
נמנעים – אין
בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת החוק אושרה.

אם כך, אושרה הקדמת הדיון.

הקדמת הדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 55 והוראת השעה) – מי בעד? כנפו, את יכולה להצביע, מותר לך להצביע.

אני יודעת.

מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 6
נגד – 1
נמנעים – אין
בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת החוק אושרה.

בעד – שש, נגד – אחד, אין נמנעים. הקדמת הדיון אושרה.

רוויזיה.

הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 75) (שינוי מתכונת האסדרה בתחום הבזק) – מי בעד?

קריאה ראשונה?

שלוש הקריאות.

אה, זה שלוש, כי היא ביקשה על זה אחרת.

מי בעד? ירים את ידו.

הצבעה

בעד – 7
נגד – אין
נמנעים – אין
בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת החוק אושרה.

שבע בעד, פה אחד. עבר.

מי נגד?

סליחה, בפה אחד אין נגד.

הקדמת הדיון בהצעת חוק העונשין (תיקון מס' 140 והוראת שעה) (החמרת הענישה בעבירות אלימות נגד קטין או חסר ישע), בשלוש הקריאות – מי בעד?

הצבעה

בעד – 7
נגד – אין
נמנעים – אין
בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת החוק אושרה.

בעד. פה אחד, עבר.

והצעת חוק הביטוח הלאומי (מענק חד-פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020), בשלוש הקריאות – מי בעד?

הצבעה

בעד – 7
נגד – אין
נמנעים – אין
בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת החוק אושרה.

פה אחד.

אני מודה לחברי הוועדה. אני חושב שעשינו דברים חשובים היום.

תודה רבה.

נעביר את זה למליאה, ונקווה שהמליאה תדון בזה כמה שיותר מהר. תודה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:34.