פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



27
ועדת החוקה, חוק ומשפט
03/03/2021


מושב שני

פרוטוקול מס' 205
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום רביעי, י"ט באדר התשפ"א (3 במרץ 2021), שעה 14:00

1. 1. הצעת הארכת הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה לפי חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה) (תיקון מס' 3), התש"ף-2020
2. הצעת הארכת הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה לפי חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020
3. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 31), התשפ"א-2021

חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר
קארין אלהרר
עמית הלוי
עופר כסיף
אוסאמה סעדי

מיכל וונש
ענת כנפו
שבח שטרן

ד"ר שרון אלרעי פרייס - ראש שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות

ד"ר אשר שלמון - מנהל המחלקה ליחסים בינלאומיים, משרד הבגריאות

רונה קייזר - ראש אגף המחשוב, משרד הבריאות

ד"ר רועי סינגר - סגן מנהל האגף לאפידמיולוגיה, משרד הבריאות

נינא כהן קרן - ייעוץ משפטי, משרד הבריאות

שי סומך - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

פרופ' חגי לוין - איגוד בריאות הציבור

לירון אשל - מנהלת מרכז הליווי לילדים נפגעי עבירה, המועצה לשלום הילד

עמיר פוקס - חוקר בכיר, המכון הישראלי לדמוקרטיה

נמרוד הגלילי - מנהל תחום רשתות המזון, איגוד לשכות המסחר

אורן פסטרנק - מחאת הריבון

גור בליי
תמי סלע

אסף פרידמן

יפעת קדם

הצעת הארכת הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה לפי חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020

שלום וברכה, אני פותח בזאת את ישיבת ועדת חוקה. על סדר היום מספר נושאים, מספר תקנות והצעות הכרזה. אנחנו נתחיל את סדר היום בהצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה) (תיקון מס' 3). נמצא איתנו ד"ר אשי שלמון, שיציג מה הבקשה של הארכה, מה הולך להיות פחות או יותר ביום ראשון. נרצה לדעת ונשמח להבין מה הולכת להיות מדיניות פתיחת השמיים בזמן הקרוב.

אני מוכרח לומר משהו אישי בהתחלה. אנחנו הולכים על אמינות. אנשים רואים אותנו כאן בשידורים, רואים אותנו במסיבות עיתונאים. ראיתי בימים האחרונים משהו בתקשורת שאני לא מצליח להבין. אם ניקח את השבוע האחרון, אז בשבוע האחרון יש גל ראשון של ביקורת וגל שני של ביקורת. בגל הראשון של הביקורת הייתה התקפה על למה לא פותחים את השמיים, על למה לא מביאים את האנשים, על למה לא מביאים את העולים, על למה לא מביאים את המצביעים הרי זו פגיעה בדמוקרטיה. אנחנו יודעים שהחלטה כזאת על סגירת השמיים, במיוחד בפני אזרחים שהם תושבי ישראל או בפני אנשים שהם לא אזרחים אבל מרכז חייהם כאן, היא לא החלטה קלה. על כך הייתה ביקורת לגיטימית בתקשורת. אחר כך הגיעה הביקורת הלא לגיטימית, ביקורת שבאה ואמרה שככל הנראה מה שעומד מאחורי ההחלטה זה העניין של למנוע מאנשים לבוא לארץ ולהצביע. מהרגע שהודיעה שרת התחבורה שהיא הולכת להמליץ בפני הממשלה על פתיחה מבוקרת, פתאום כל הכתבים, כל הפרשנים וכל המבינים בתקשורת דיברו על חוסר מקצועיות, על המחדל של לפתוח את השמיים. יכולה להיות ביקורת על התנהלות, יכולה להיות ביקורת על תוצאות בשטח, הכל טוב ויפה, אבל אם המדיניות שאותה הצגתם כל כך טוב בשבוע שעבר מדברת על פתיחה, גם זה לא טוב? אם גם זה לא טוב, מה טוב?

זה מחזיר אותי לדיון הראשון שלי כחברת כנסת חדשה בוועדה הזאת, שבו דיברנו על ההכרח באמון הציבור, במיוחד אל מול מגפה עולמית שעוד לא ידענו מה יהיו אתגריה. אני חושבת שחלק מהתשובה לשאלתך, אדוני היושב-ראש, זה שעדיין לא קיבלנו את התשובות בנוגע לשקיפות של הקריטריונים. אנחנו המדינה היחידה שלא אפשרה לאזרחים שלה להיכנס, שלא ייצרה מנגנוני כניסה מסודרים שיאפשרו לאזרחים שלה להיכנס. עכשיו, כמו שאתה אומר, בוטלו כל ההגבלות. גם כשההיגיון משתנה כי המציאות משתנה, כי יש וריאנטים, צריך להנגיש לציבור את ההיגיון המסדר. חשוב שתהיה שקיפות, חשוב שנדע מה הקריטריונים. כשאתה עושה קריטריון סל הומניטרי בלי שאתה יודע מה זה הומניטרי, וועדת חריגים הופכת להיות ועדת הכלל כי כולם הם חריגים - -

מיכל, את אומרת דברים נכונים, רק לא בהקשר הנכון.

כן בהקשר הנכון, אדוני היושב-ראש, כיוון שהביקורת הייתה על הסגירה ללא הסבר וללא שקיפות, על הפתיחה ללא הסבר וללא שקיפות. אם המטרה היא לשמור על בריאות הציבור, אז לא כאן ולא כאן דעתי נוחה. אני מקבלת את הסכנה, אדוני היושב-ראש, שיש על אזרחי מדינת ישראל, צריך להיות מנגנון לסגירה ולפתיחה כי הסכנה היא אמיתית לבריאות הציבור. מרגע שהחלטנו לסגור את השמיים כי יש סכנה לבריאות הציבור, מאותו רגע הייתה צריכה להיות תכנית אמיתית שתאפשר לאזרחים לנוע, לבני הזוג שלהם להיכנס. משהחלטנו פתאום לפתוח את השמיים כי יש בחירות, ובאמת זאת זכות דמוקרטית חשובה, בריאות הציבור עדיין חשובה לא פחות. אדוני היושב-ראש, אני חושבת שחלק מהסיבה היא שאין שקיפות.

אני לא חולק עליך בחלק מהדברים, רק אני אומר שיש דברים שגם כשאנחנו רוצים להיות הכי טובים בעולם - זה קשה. למה אני מתכוון? גם בלבוא ולהגיד שמהיום אפשר לנקוט במדיניות שתהיה תקפה לחודש-חודשיים הקרובים, זאת מבלי שאנחנו יודעים מה מצפה לנו, השקיפות נפגעת. מה הכוונה בשקיפות? שקיפות זה להראות איך רוצים להגיע למה שרוצים להגיע. אני יכול לקבל את הדבר שגם אמר פה לפני חודש או חודשיים שר הבריאות. כשדיברנו על האם זה מסוכן או לא מסוכן, הוא אמר שלהגיד לא יודע זה גם דבר נכון. יש דברים שאני מסכים שצריכים להשתנות תוך כדי תנועה. כשהם משתנים, הם חייבים לבוא בשקיפות. את דיברת על הקריטריונים, שזה ודאי, כי קריטריונים הם על החלטות אד-הוק, על תקופה מסוימת. גם אם זה לשלושה ימים, צריך לדעת מה הקריטריונים. אני לא הלנתי על זה. הממשלה שינתה מדיניות, היא לא שינתה פרטים. בהתחלה היא הלכה על מדיניות נוקשה שהגיעה מחשש, ואז בא מי שבא בתקשורת ואמר, "זה לא מחשש אפידמיולוגי, זה כדי לא להביא מצביעים להצביע". יש כאלה בכלי התקשורת שהגדילו לומר שמביאים רק מצביעים מסוג אחד, וגם הראו טיסות ממקומות מסוימים, לא ממקומות אחרים, כשאת יודעת כמוני כמה נאבקנו על כולם באותה צורה, לכמה אנשים פרטיים עזרתי שלא שמרו שבת מעולם וגם לא מתכננים לחזור בתשובה. פתאום, כשהממשלה מבינה שגם כשיש חשש צריך לחיות בניהול סיכונים, דווקא אז הדעה הציבורית שהתקשורת אמורה לשקף, באה ואומרת, "לא, על תעשו את זה, זה לא טוב".

אדוני, אנחנו צריכים לקחת אחריות ולייצר תכנית.

אסור לבקר את התקשורת?

בהחלט. מה שצריך זה לייצר תכנית שבביצוע שלה לא יהיו פערים כפי שגילינו.

בתחילת הדיונים של הקורונה, כשהיה קובץ תקנות אחד שעבר לדיון בוועדת הקורונה, אמרו, "תנו לנו נתונים לגבי כמה נדבקים בבריכה, כמה נדבקים בחדר כושר". על סמך זה גם קיבלו החלטות. מתברר היום שמערך ניתוח שרשרשת ההדבקות הוא לא כזה מערך נתונים מדויק. גם אין נתונים, אי אפשר להגיע לנתונים. כשהביאו אז קובץ שלם של 20,30 ענפים, לא יכולת לבוא ולהגיד שהענף הזה לא מדביק והענף האחר כן מדביק. הדברים משתנים. אני מסכים איתך ששקיפות צריכה להיות אחרי החלטה, לפני החלטה. בקשה, חברת הכנסת קארין אלהרר.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ועדת החריגים הוציאה תחת ידה החלטות שהן לא פחות מהזויות. דוגמה שהגיעה לפתחי הייתה של אישה שהייתה צריכה לצאת לעבור השתלת מח עצם. היא והמלווה שלה הגישו בקשה, אבל רק המלווה קיבל אישור. האישה שצריכה הייתה לעבור את הניתוח, לא קיבלה את האישור. זו רק דוגמה קטנה להתנהלות הזויה. עצם הקיום של הוועדה בלי שאנחנו יודעם מה קרה שם, בלי שאנחנו יודעים מה הייתה הסיבה שהייתה לסירובים, בלי שאנחנו יודעים איך הדבר הזה בכלל מתנהל, זה דבר לא מתוקן, זה דבר שלא יכול להתנהל במדינה דמוקרטית, זה דבר שלא יכול להתנהל במדינה שבה יש החלטות תחת כללי המשפט המינהלי.

הנהגת המדינה לא יכלה לחשוב שלא לנצח נישאר במתכונת קורונה מחמירה. סגרו את שדה התעופה, שזה בסדר, אבל למה לא חשבו שמתי שהוא זה יצטרך להיפתח? למה לא חשבו על איזה אמצעים אנחנו צריכים, כמו אותו אזיק אלקטרוני, כמו מלוניות קורונה? היום הם מוצאים את עצמם מול שוקת שבורה כשראש הממשלה אומר להם, "תעשו גוגל". תגידו, זה רציני? ככה מנהלים מדינה? איפה נשמע הדבר הזה? אנחנו לא אומרים שלא בסדר שביטלו את ועדת החריגים, אלא שלא בסדר שהייתה הוועדה בצורה הזאת, שלא בסדר שהם לא שיקפו לציבור, שלא בסדר שהם לא התכוננו ליום שאחרי. תמיד הכל בא להם בהפתעה. שים לב, בא להם בהפתעה לפתוח את בתי הספר, בא להם בהפתעה שצריך קפסולות. הכל בא להם בהפתעה. ככה לא מתנהלים. אני אומרת לך, אדוני היושב ראש, גם העובדה שמנהלים את זה במכסות היא לא ברורה, כי מי יקבל מקום על הטיסה? האם כל הקודם זוכה?

את זה תכף נשמע. אני יכול להצטרף לחלק מהדברים שאמרת. זה לא קשור למה שאמרתי לגבי התקשורת. לא דיברתי כרגע על ועדת חריגים או לא ועדת חריגים, אלא על כך שבאה הממשלה ואומרת: "אנחנו פותחים את השמיים, ונעשה את זה בדרך כזאת, בדרך אחרת". ברור שנצטרך, וזה התפקיד שלנו, לעקוב איך. תאמיני לי שסיפורים כמו שסיפרת אני יכול לתת עוד עשרות, וגם מיכל יכולה לתת.

זה מזעזע.

אגב, גם בימים כתיקונם אני יכול להראות לך הרבה טמטומים כאלה של משרדי ממשלה ושל פקידי ממשלה. את זה אנחנו מכירים מהיום יום שלנו. בשביל זה אנחנו כאן. אנחנו נעשה את עבודתנו בעניין הזה. הזכרת את הנושא של הצמידים והאמצעים האלקטרוניים. אין לי ברירה אלא לשבח את עצמי על כך שאותו ברקס ששמנו על המלוניות בשבוע שעבר גרם לכך שפתאום התחיל להתקדם הפיילוט של האזיקונים ושל האמצעים האלקטרוניים, התחילו לדבר על אפליקציות כאלו ואחרות שיהיו תחליף לבית כלא מלונאי - דבר קשה מאוד לאנשים. מאחר ואני לא יכול לקחת את הקרדיט רק לעצמי, אני מתחלק בקרדיט הזה יחד איתכם. לא הסכמתי לאשר עד שאני לא אראה שיש התקדמות. אני רוצה לעדכן אתכם שא', התחיל הפרויקט, ואת זה כולנו ראינו, ב', מתקדמים עם אותה חברה על אספקה של עוד כמה אלפים כאלה, וג', בודקים עוד אפשרויות נוספות, אם תוכנה של המשטרה או תוכנות אחרות. כמובן שלאדם תהיה אפשרות לבחור בין כל האפשרויות, לא יהיה מישהו שיכפה עליו אפשרות כזאת או אחרת. החקיקה של הדבר הזה מאוד מתקדמת. הייתי שמח אם החקיקה הייתה מגיעה אלינו היום, אבל זה לא יכול להגיע אלינו היום, כי צריך תזכיר ממשלתי, לאחר מכן החלטת ממשלה. הערכה כרגע היא שזה יגיע אלינו בראשון או בשני, ברגע שתהיה מליאה. אני אקדיש כל שעה פנויה שלי על חשבון תעמולת הבחירות שאני יכול לעשות בדרכים ובערי הארץ, כולל לילה ויום, כדי להעביר את החקיקה הזאת מהר, כדי לטייב אותה בצורה שבה נוכל לחיות עם חשש הווריאנטים. כדי שאנשים יוכלו לבוא לפה, לארץ, צריך שנדע שהבידוד הוא בידוד. אין חבר כנסת אחד שביקש להקל בבידוד של האנשים. המלוניות עצמן זה דבר קשה מאוד, עד כדי בלתי אפשרי, אלא אם כן בן אדם מבקש את זה, מסכים לזה מראש. ד"ר אשי שלמון, תציג לנו בקשה את בקשת הממשלה, תן לנו קדימון למה שהולך להיות ביום ראשון.

אנחנו מבקשים להאריך עד יום ראשון את המצב הנוכחי, כשביום ראשון אנחנו מתכוונים להיכנס למצב החדש. הכוונה היא לעבור מהגבלות ניכרות ביותר על כניסה שקיימות היום ונגזרות מחובת המלוניות, למספרים גבוהים יותר של נכנסים. הכוונה היא לא לפתוח לחלוטין, אלא לייצר איזה שהוא איזון כך שמחד אנשים יוכלו להגיע, ומאידך נצליח לשמור על בריאות הציבור בכך שנוריד את הסיכון של כניסת תחלואה וכניסת וריאנטים חדשים. בטח חלקכם שמעתם כבר על הווריאנט הניו-יורקי. כמוהו יהיו עוד רבים ומשונים. זה לא שביום ראשון או שני כבר יגיעו לפה 3,000 אנשים, אלא תהיה עלייה הדרגתית עד למספרים המדוברים. אנשים יגיעו ארצה על פי סלוטים של טיסות. לא תהיה ועדת חריגים שתקבע מי נכנס או שתעדף את הטיסות. הוועדה הזאת מתבטלת. כן תהיה ועדה ליוצאים מהארץ. הוועדה ליוצאים מהארץ לא תהיה למי שחוסן או נושא תו ירוק, אלא למי שאיננו נושא תו ירוק, כשהמטרה היא לצמצם יציאה וחזרה של ישראלים שהסיכון שהם יידבקו ויעבירו את הנגיף הלאה גבוהים יותר. קרוב ל-80% מבני ה-16 ומעלה בישראל מחוסנים או מחלימים. אנחנו מגיעים לכיוון מאוד מאוד טוב מהבחינה הזאת, אפילו חסר תקדים ביחס למדינות אחרות בעולם.

בשדה התעופה תוצע לאנשים אפשרות ללכת למלונית, כפי שזה היום, או אמצעי אלקטרוני. אנחנו נמצאים בעיצומו של הפיילוט של הצמיד האלקטרוני. הצמיד יושב על היד, משדר למכשיר סלולרי נעול שנמצא בסמוך לעוד איזה שהוא מרכיב אלקטרוני בבית שאמור להתריע על יציאה מטווח המותר. יש לומר שעד כה הפיילוט נראה בסדר. הייתה לנו הפרה אחת משמעותית שטופלה מיידית בסיוע המשטרה. נראה שהאמצעי הזה הוא נוח, קל, לא מייצר מגבלות, לא מייצר שום אלמנט פולשני מידי לסביבתו הפרטית של האדם, מלבד העובדה שהאמצעי מוודא שהאדם נמצא איפה שהוא אמור להיות. יש חיסרון לכל האמצעים האלה, וזה שאף אמצעי כזה לא מונע הדבקה בבית של בני המשפחה הקרובים או של אנשים שלא אמורים להגיע ומגיעים אליך הביתה. אנחנו לא מצליחים להגיע ל-100% כיסוי כל הסיכונים, אבל יש פה צמצום סיכונים. ייקח זמן לגייס את כל החברות שיכולות לספק צמידים. כמובן שזה כרוך באיזה הליך משרדי. לא נוכל לספק לכל דורש צמיד, לכן אנחנו בוחנים גם טכנולוגיות אחרות. טכנולוגיה זמינה וקיימת שכבר היום משמשת את המשטרה היא טכנולוגיה סלולרית שנקראת "הסכמון". זה אומר שהאדם מסכים שהמשטרה תשלח לו הודעות. היא שולחת הודעת טקסט בזמנים אקראיים, כשהאדם צריך להשיב תוך כדי זה שה-GPS פתוח במכשיר שלו והמוקד מזהה איפה הוא נמצא. זה מתבצע אקראית פעם, פעמיים או שלוש ביום.

איך מחליטים מי יקבל צמיד ומי לא יקבל?

אנחנו בוחנים גם אמצעים טכנולוגיים אחרים. יש בעולם לא מעט כאלה, כשחלקם כרוכים בלא מעט מורכבויות משפטיות. כל הדבר הזה צריך לקבל פורמט של חקיקה ראשית, לא נוכל בתקנות להכניס את כל האמצעים האלה. המטרה הבסיסית היא לאפשר לכמה שיותר אנשים שמגיעים חזרה ארצה לבצע בידוד כנדרש. אנשים שהתחסנו ורמת הסיכון שלהם קיימת אבל נמוכה יוכלו לצאת חופשי. מטבע הדברים הם גם יצטרכו לדאוג לחזור. מי שמחוסן או מחלים וחוזר ארצה מבצע בדיקה אבל פטור מבידוד. אנחנו נבקש ממי שהתחסן בחו"ל לבצע בדיקה סרולוגית. למי שהבדיקה הסרולוגית שלו תצא חיובית, כלומר תראה שיש לו רמת נוגדנים שמעידה על התחסנות, נאפשר להיות פטור מבידוד.

אמרו לי שתושבי ארעיים שגרים בארץ ואינם בעלי אזרחות ישראלית לא מקבלים תעודת מתחסן. למה? אתה מבין שזה יפגע בהם בהרבה דברים. הם אנשים שחיים פה, שילדיהם נמצאים פה, שמשפחותיהם נמצאות פה. תסביר לי למה לא.

יש כרגע בעיה טכנית עם לזהות מספרי דרכונים זרים, כי בחלקם יש גם אותיות, לא רק ספרות. זה לא רק לגבי מי שציינת, זה גם לגבי דיפלומטים. יש תלונה קשה מצד הסגל הדיפלומטי על כך שאנחנו לא מנפקים להם את הדרכון הירוק או את התעודות. העניין הטכני אמור להיפתר בשבוע הקרוב.

שבוע זה הרבה.

אני מאוד מקווה שעד סוף שבוע הבא כבר יהיה פתרון לכל אותם אזרחים זרים שזכאים לקבל את התעודה.

זה קצת יותר מידי זמן. אני חושב שצריך לעשות פה מאמץ עליון, כי לא מדובר במאות אלפי אנשים. אותם אנשים שהלכו והתחסנו עשו את מה שהם היו צריכים לעשות. הם יהיו מוגבלים בתו הירוק, הם יהיו מוגבלים בנסיעות לחוץ לארץ, בחזרה מחוץ לארץ. אולי אתה יכול להגיד לנו מי אחראי על העניין הזה, כדי שנוכל ללחוץ עליו. חלק מהכלים שלנו זה ללחוץ, זה לבצע את המעקב, את הבקרה הפרלמנטרית, כדי שהדבר הזה ייעשה מהר מאוד.

מי שמטפל בעניין הזה הוא אגף המחשוב של משרד הבריאות. הנושא הזה על השולחן מכל הכיוונים. אני כמעט מידי יום לוחץ.

אני אבקש להעלות אותם בהמשך הדיון.

למה לא לאפשר לכל אזרחי ישראל לחזור תחת המגבלות? האם לגבי אלה שיוצאים עדיין קיימת המגבלה לא לחזור ב-60 הימים הקרובים? אם כן, האם אתם לוקחים בחשבון שבין היוצאים יש אנשי עסקים, יש אנשים עם בעיות בריאותיות? האם אתם לוקחים בחשבון שהדבר הזה עשוי לפגוע בזכותם הדמוקרטית לבחור?

יש הגבלה על מספר הנכנסים. את משק מבודדי הבית צריך לנהל. אי אפשר לנהל אלפי אנשים מעבר למבודדים שגם ככה יש. יש איזון לפי המספרים שמשרד החוץ וגופים אחרים העריכו שמחכים לשוב ארצה. 3,000 ביום מכניס בעשרת הימים הבאים כ-30,000 אנשים. זה פחות או יותר ה-capacity שאנחנו יודעים להתמודד איתו. יש פה איזון בין שני הצרכים. אני מאמין שכל מי שרוצה לבחור יוכל להגיע לפי המתווה הזה.

מגבלת ה-60 ימים לא הייתה מגבלה חוקית, היא הייתה איזו שהיא הערכה של אותה ועדה. זה לא הולך להישאר כך, כי מי שיוצא יוצא ישירות, לא דרך ועדה, ולכן מטבע הדברים אף אחד לא הולך לקבוע לו כמה ימים הוא יהיה בחו"ל. אני מעריך שגם האחרים שיצטרכו לקבל אישור לצאת יוכלו לחזור לפני הבחירות.

אני מבין שביום ראשון, גם אם אין את כל האמצעים האלה, פותחים את השערים.

כן, רק ל-1,000 איש.

אני לא זוכר שהייתה מגבלה של 1,000 איש. מה קורה ביום ראשון כשהתקנות האלו כבר לא תקפות? האם אותם אנשים שמגיעים יחויבו ללכת למלוניות?

אין לנו יומרות להכניס אלפי אנשים ביום לבתי מלון. אני מקווה שהטכנולוגיות יהיו זמינות ובשלות כמה שיותר מהר.

מה שנאמר לי אתמול על ידי משרד הבריאות זה שבימים האלה תהיה היערכות משטרתית יותר גבוהה.

נכון.

זה בסדר, זה מצוין.

זה ללא קשר לכל שאר העניינים.

ה-capacity הוא כ-3,000 ליום, נכון?

נכון. שמעתי שהשרה אמרה שזה יעלה הדרגתית. יום, יומיים, שלושה ייקח להגיע למספר המקסימאלי.

האם זה יהיה עדיין רק מפרנקפורט לניו-יורק?

לא, פתחו עוד יעדים.

אני רוצה לדעת מה קרה עם הניסוי במכשיר שמאפשר תשובה על המחלה תוך רבע שעה.

הבדיקות המהירות?

כן, כי זה יכול לעזור לנו לא להפלות את אלה שלא התחסנו. יש כאלה שלא התחסנו בגלל שהם צעירים מידי, ויש כאלה שלא התחסנו בגלל שיש להם בעיה רפואית ולא ממליצים להם להתחסן. מה אנחנו עושים עם האנשים האלה?

בזה נדון כשנגיע לדבר על התו הירוק.

כמה צמידים יש לנו לתת?

את זה נשמע כשיביאו את התקנות ואת החוק. כרגע יש 100 בפיילוט. שמעתי שדיברו על אלפים. זה לא ייתן כיסוי להכל. האפשרויות הנוספות יוכלו להשלים.

את כל הדברים האלה צריך לבדוק, כדי שנגיע להצבעה עם תשובות.

את האפליקציה ואת האזיקונים נעשה שבוע הבא בחקיקה. לגבי הנושא שהעלית מקודם, לגבי אותם ילדים שלא מתחסנים ואותם אנשים שאוסרים עליהם להתחסן, צריך שיהיה איזה שהוא תו כדי שנדע איך להתנהל מולם.

הם יכולים להצטייד בתעודה עדכנית.

לדברים מסוימים מתחברות הבדיקות.

בדיקות האנטיגן שאותן אנחנו בודקים לעומק ושוקלים לשלב במערך, לא נמצאות עדיין ברמת אמינות כזאת כדי להחליף את בדיקות ה-PCR. ביום שנגיע לשם מאוד נשמח, כי הן זולות יותר, מהירות יותר, והן עוד סוג של בדיקה כדי להגיד שברגע זה אדם נושא או לא נושא נגיף בדרכי הנשימה העליונות שלו. זה לא אומר שום דבר מעבר לכך. הבדיקות האלו אינן תחליף לבידוד. הלוואי והייתה בדיקה שהייתה יכולה למנוע בידוד, זה היה חוסך המון כסף למשק, זה היה דבר נפלא, אבל אין לנו כזאת. הבדיקות נבחנות בהיקף הראוי, ואני מאמין שהן ישולבו במערך.

עיקר אלה שלא יכולים להתחסן הם צעירים מתחת לגיל 16. נצטרך לתת פתרון כמו שנתנו פתרון בבתי מלון. אם ילד רוצה לצאת מהארץ עם הוריו למטרות תיירות סביב פסח, לדעתנו זה צריך לקרות. אנחנו לא רוצים למנוע נסיעות חיוניות, אבל אנחנו גם לא רוצים לראות מאות אלפי ישראלים נוסעים לנסיעות נופש, שזו בדיוק הדרך ליפול איך שנפלנו אחרי הנסיעות בסוף הקיץ ואיך שנפלנו אחרי הנסיעות בדצמבר לאמירויות. אם נתקדם בחיסונים והמדינות שאליהן נוסעים גם יתקדמו בחיסונים, אולי בקיץ נהיה במצב אחר.

על כמות הצמידים נדון לעומק כשנגיע לוועדה, אבל כרגע פוטנציאל הצמידים לא נותן מענה לכל מי שאמור לחזור, ולכן, כפי שאמר חבר הכנסת אשר, אנחנו בהחלט משלבים אמצעים טכנולוגיים נוספים שנמצאים כרגע בהערכה.

אני אגיד מילה אחת על אנשים שלא יכולים להתחסן. הם מעטים מאוד. מספר האנשים מעל גיל 16 שלפי אינדיקציות רפואיות אסור להם להתחסן, הוא אחוז קטן ביותר מהאוכלוסייה.

אבל צריך למצוא להם גם פתרון.

אני מניח שלאנשים האלה יימצא פתרון.

האם אלה שחלו בקורונה ויש להם נוגדנים צריכים להתחסן במנה אחת? האם הם מקבלים תו ירוק?

זה בדיון הבא.

יש מאות סטודנטים שתקועים בארץ ולא יכולים לטוס. יש כ-200,300 סטודנטים שלומדים בטביליסי שבגיאורגיה. מה הבעיה לאשר להם טיסה לשם? למה הם צריכים לטוס לפרנקפורט? למה לא מאשרים טיסות ייעודיות לסטודנטים האלה?

א', יהיו עוד יעדים, וב', השאלה הזאת צריכה להיות מופנית למשרד התחבורה. אנחנו חושבים שצריך לאפשר לכל סטודנט לרפואה לחזור ללימודיו בחו"ל. אין שום כוונה, רעיון או סיבה למנוע מהם לחזור. אני מקווה שרובם הספיקו להתחסן בעת שהותם בארץ, כי זה מה שצריך כדי לעבוד בתחום הרפואה. אני מניח שהכל יסתדר.

לא שמעתי פתרון לגבי משפחות מפוצלות. יש עדיין אנשים שרוצים להגיע הנה לניתוח, לסעוד הורה חולה וכו'. התקנות האלו, לפי מיטב הבנתי, אינן נותנות את הדעת בנוגע למקרים האלה. האם תוכל לומר לנו מה קורה?

אנחנו חוזרים למצב הקודם, למצב של הוועדה ההומניטרית של משרד החוץ ורשות האוכלוסין שפועלת לפי הקריטריונים שהיו עד כה. לא תהיה עדיין כניסה חופשית. אנחנו עדיין לא נמצאים במצב שאפשר לפתוח לגמרי. צריך לזכור שרובם של האנשים שנמצאים בחו"ל עדיין לא חוסנו. הדברים האלה יתנהלו בתקופה הקרובה דרך הוועדה ההומניטרית.

אם אתה אומר שזה חוזר למצב של הוועדה המקורית של משרד החוץ, האם כל ההחרגות שחלו אז לגבי חיילים בודדים, בנות שירות, עולים שילדו פה, עדיין יחולו? אם אפשר להוסיף איחוד משפחות, אדוני היושב-ראש, מה טוב.

או להוסיף, או שיעשו את זה.

כפי שאמרתי, אנחנו חוזרים למצב של תחילת ינואר בכל אותן עילות קיימות שבעטיין נכנסים לישראל. הוועדה תפעל בדיוק כמו אז. אנחנו מקווים לראות כמה שיותר מהר את המצב משתפר ברמה הגלובאלית כדי להסיר גם את המגבלות האלו.

האם לא נכון לייצר מצב שבו על כל העולים יחול כלל אחד שלפיו קרוב משפחה שלהם מקרבה ראשונה יוכל להיכנס ארצה בלי לעבור דרך ועדת חריגים? אנחנו מדינה מעודדת עלייה, יש לנו פה הרבה מאוד עולים שההורה או הילד שלהם לא יכולים להיכנס אלא דרך ועדת החריגים. האם אפשר לייצר כלל אחיד כשאנחנו חוזרים עכשיו למתכונת הזאת והקורונה איתנו להישאר?

אני לא הכתובת להשיב לך תשובה מוסמכת, אבל כרגע ההחלטה היא לחזור למצב של תחילת ינואר.

איך ידעו מי יהיה זכאי לחזור ומי לא? הרי אתם מגבילים את מספר הנכנסים.

המספר נקבע על ידי סלוטים של טיסות. לא תהיה ועדה שתגיד שדוד נכנס, יצחק לא נכנס.

כל הקודם זוכה?

כל המזמין קודם - זוכה.

להערכתי, רוב מי שרוצה להגיע לישראל אולי לא יגיע ביום שהוא רוצה, אבל הוא יוכל להגיע.

אני לא רואה איך, יש אלפים.

גם לא אמורות להיות טיסות חילוץ, אלא טיסות מסחריות.

בדיוק, ואז השוק יקבע.

למיטב הבנתי, הכללים לגבי אזרחים זרים יהיו לפי הכללים שקובע שר הפנים לפי חוק הכניסה לישראל.

רונה קייזר, ראש אגף המחשוב במשרד הבריאות, העלינו פה את הנושא הזה של אותם תושבים ארעיים שאינם מקבלים תעודת מתחסן או מחלים. הבנו מד"ר שלמון שהבעיה היא בעיה טכנית, לא בעיה מהותית. אנחנו רוצים לדעת מתי הדבר הזה ייפתר. אנחנו מבקשים שתהפכו כל אבן יום ולילה, לא לדחות את זה לעוד שבוע או עשרה ימים, כי מדובר באנשים שנלקחים מהם זכויות.

אנחנו לא ישנים יום ולילה כדי לתת מענה בכל מה שקשור לתו הירוק, לתעודת המתחסן. האוכלוסייה הזאת של התושבים הארעיים היא אוכלוסייה מאוד מורכבת, יש סוגים שונים. מדובר באוכלוסייה של כ-400,000 בעלי זכות כזאת. לחלקם יש כבר פתרונות היום. לדרכונאים שהם בעלי קופות חולים ניתן להנפיק כבר היום תעודת מתחסן. למי שהוא לא בעל קופה יש ערב רב של פתרונות שכרגע נמצאים בעבודה. בחלק מהמקרים אנחנו תלויים בהעברות מידע בין משרדים כדי לתת מענה. לכולם אנחנו רוצים לתת מענה בזמן הקרוב ביותר, אם בימים הקרובים ואם בשבוע הבא. אנחנו מוטרדים בדיוק כמוכם מהסוגיה הזאת, לכן אנחנו כל יום סוגרים עוד ועוד אוכלוסיות. לחלקם יינתן מענה דרך בתי החולים שהם התחסנו בהם, לחלקם דרך גופים נוספים. אנחנו עובדים כדי לתת מענה בהיבטים הטכנולוגיים והתפעוליים.

תעשו מאמץ כדי שזה יהיה כמה שיותר מהר. זה לא 400,000 אנשים, כי מתוך ה-400,000 יש לפחות 40% ילדים וגם כנראה את התופעה של לא מתחסנים. מאוד חשוב להסדיר את זה, כי יש אנשים שזה פשוט מגביל אותם ביציאות לחו"ל, בעניין של הבידוד. להשאיר בן אדם 14 יום בבית בגלל בעיה טכנית - זה קצת קשה.

לא מגבילים רק אותם, מגבילים גם את מי שתלוי בהם.

גם את מי שתלוי בהם, כמו שאומר חבר הכנסת שטרן. אני ממש מבקש שיום ולילה תעבדו על העניין הזה כדי למצוא את הפתרון.

אני מבין שוועדת החריגים לכניסה לישראל הולכת להיות מבוטלת, לפי מה שאומר ד"ר שלמון, אבל עדיין תהיה ועדת חריגים ליציאה. חשוב לשמוע מה התקדמו לגבי הקריטריונים, כי יש דרישה בחוק לקריטריונים בעניין הזה. הדרישה לפי סעיף 7א(ד)(1) אומרת שההחלטה תתקבל לפי אמות מידה שוויוניות שיתפרסמו לציבור ובשים לב לצורך ומידת הדחיפות של אדם להיכנס לישראל או לצאת ממנה. בישיבה בשבוע שעבר דובר על זה שיפורסמו הקריטריונים האלה. השאלה איפה אנחנו עומדים בהקשר הזה. אני מבין שחלק התייתרו, שחלק עדיין קיימים. השאלה מה הקריטריונים, והאם אפשר להעביר אותם לוועדה.

אנחנו העלינו את הנושא הזה מול משרד התחבורה, מול היועצת המשפטית. אני לא יודע מה קורה ברגע זה. בכל מקרה, התקנות יגיעו אליכם.

אנחנו מבקשים להאיר את ההערה של היועץ המשפטי כך שזה יבוא לידי ביטוי בתקנות החדשות.

תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה) (תיקון מס' 3), התשפ"א-2021

בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4, 7א(1)(1), ו-23 עד 25 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות
עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן – החוק), ובהתקיים דחיפות
כאמור בסעיף 4(ד)(3) לחוק, מתקינה הממשלה תקנות אלה:

1. בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)
(הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה) התשפ"א-2021, בתקנה 8, במקום
"י"ט באדר התשפ"א (3 במרס 2021) בשעה 07:00" יבוא "כ"ג באדר התשפ"א
(7 במרס 2021)".

2. תחילתן של תקנות אלה ביום י"ט באדר התשפ"א (3 במרס 2021) בשעה 07:00.

מי בעד אישור התקנות, ירים את ידו?

הצבעה
אושר.

התקנות אושרו.














הצעת הארכת הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה לפי חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020

הצעת הארכת הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה לפי חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש.

לפי סעיף 2 לחוק הסמכויות המיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש, נקבע מצב חירום למשך 45 ימים, כשכל הארכה מעבר לזה צריכה לעבור אישור ועדה של הכנסת. אם היא לא מאושרת בוועדת חוקה, היא עוברת לאישור במליאת הכנסת. הוועדה אישרה את זה בספטמבר, בנובמבר, בינואר, וזו הארכה הרביעית. חשוב להבין שמצב החירום מכוח חוק הסמכויות הוא הבסיס לכל התקנות וההגבלות שקיימות מכוח החוק הזה - החל מהגבלות על פתיחה של מקומות וסגירה של מקומות, כניסה ויציאה מהארץ, הגבלה של מקומות עבודה, התו הסגול במקומות עבודה.

וחוקים נוספים שעשינו.

יש חוקים נוספים, כמו ההיוועדות החזותית של האסירים.

בחוקים אחרים עצם ההכרזה היא הבסיס.

גם החוקים האחרים מבוססים על קיומו של מצב חירום לפי חוק הסמכויות, כך שיש הרבה מאוד משמעות להארכה הזאת.

התקופה המבוקשת היא התקופה המרבית של 60 יום. הכנסת יכולה לבטל את ההכרזה לפי ההמלצה של הוועדה, לא במתכונת רגילה.

ד"ר רועי סינגר, בבקשה.

כפי שיושב-ראש הוועדה אמר, אנחנו לא במצב שהיינו רוצים להיות בו, מצב של פתיחת המשק וביטול ההנחיות. אמנם ירדנו מהשיא של התחלואה בחודש ינואר שעמד על 10,000 חולים ביום, אבל בשבוע האחרון אנחנו מדשדשים בירידה הזאת. כפי שהחברים יודעים, אנחנו בסביבות 4,500 חולים חדשים ביום. מקדם ההדבקה עומד על אחד. אנחנו רואים את העלייה בתחלואה בגנים, במוסדות החינוך, את העלייה של התחלואה בצעירים. יש חשש מאוד גדול שזה יתפשט הלאה. אנחנו עוד לא יצאנו מהבוץ, מהמים, מהמקום הקשה הזה, לכן אנחנו צריכים להאריך את המצב שיאפשר מבחינה חוקית לבצע פעולות מיוחדות שיאפשרו למדינה להתמודד עם מצב התחלואה, זאת על אף מבצע החיסון המרשים שמדינת ישראל הביאה.

האם אתה יכול לתת כמה נתונים כלליים לגבי איפה עומדת ההתחסנות ומה הציפיות שלכם מבחינת החודש הקרוב?

אנחנו נמצאים במצב של קרוב ל-90% בהתחסנות של בני 50 ומעלה. פתחנו את ההתחסנות מגיל 16 ומעלה. יש לנו מלאי חיסונים כדי לענות על הביקוש, זה רק תלוי בציבור שיבוא להתחסן. אנחנו מעודדים ציבורים להתחסן, אנחנו עושים מאמצים להגיע לכל פינה. לא נוכל להגיע לחסינות עדר במדינת ישראל כל עוד לא ניתן לחסן ילדים מתחת לגיל 16. אנחנו בכיוון של אישור לבני 12 עד 15, אבל זה עדיין לא קרה. כנראה שזה יקרה לקראת הקיץ. לילדים הצעירים זה עוד ייקח חודשים. לא הצבנו יעד מספרי לכיסוי, אלא רצון לכסות את כל מי שניתן לחסן מעל גיל 16, ובזה אנחנו מתקדמים כמה שניתן.

יש לכם רשימות ומידע על מי הם האנשים שלא יכולים להתחסן מעל גיל 16?

מספר האנשים שלא יכולים להתחסן זה עשרות או מאות בודדות, מספר מאוד קטן. אלה אנשים עם אלרגיות קשות, אלרגיה לרכיבים של החיסון. אני מסכים שצריך לתת להם פתרון מבחינת האישור, שזה דבר שיבוא, אבל מדובר במספר מאוד זניח.

הם לא יכולים לקבל תו ירוק.

אני לא יודע את הפתרון לדבר הזה.

האם יש לכם נתונים כמותיים לגבי כאלה שמסרבים להתחסן? מה המדיניות לגבי נשים בשלושת החודשים הראשונים של ההיריון?

אין לנו נתונים לגבי כאלה שלא רוצים להתחסן. בניסויים שבאו לאמת את החיסון על ידי "פייזר" היו מעט מאוד נשים הרות, לכן אין לנו מספיק מידע על נשים הרות. מצד שני, אנחנו יודעים שהמחלה מסוכנת לנשים הרות. מראים כל יום שיש יותר ויותר נשים במצב קשה, יותר ויותר נשים מאושפזות. הערכה של אנשי המקצוע באיגודים הגניקולוגיים ובאיגודים של בריאות הציבור - שהתועלת בחיסון נשים הרות עולה במידה רבה על הסיכון.

בכל החודשים של ההיריון?

כן.

הארכת הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה לפי חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020
בתוקף סמכותה לפי סעיף 2(ד)(2) לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה
החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן – החוק), לאחר ששוכנעה כי יש סיכון ממשי
להתפשטות רחבה של נגיף הקורונה ולפגיעה משמעותית בבריאות הציבור ובשל כך
מתחייב לנקוט פעולות מכוח הסמכויות הקבועות בחוק, לאחר שהובאו בפניה עמדת
שר הבריאות וחוות דעת מקצועית מטעם משרד הבריאות בעניין ולאחר שהתקבל
אישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, מאריכה הממשלה את תוקפה של
ההכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה לתקופה נוספת של 60 ימים, מיום י"ט
באדר התשפ"א (3 במרס 2021) עד יום י"ט באייר התשפ"א (1 במאי 2021).

אני מעלה להצבעה את אישור ההכרזה לפי בקשת הממשלה. מי בעד, ירים את ידו?

הצבעה
אושר.

הארכת תוקף ההכרזה אושרה פה אחד.

(הישיבה נפסקה בשעה 15:26 ונתחדשה בשעה 16:10.)




































הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה חדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילתו והרואות נוספות) (תיקון מס' 31), התשפ"א-2021

שלום לכולם, אני מחדש את הישיבה. על סדר היום: הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 31), התשפ"א-2021. יש חלק שנותר בסמכות הוועדה, ויש חלק שהוצבע במליאה. הנושא העיקרי זה ההגבלות, פתיחת ההגבלות לתו הירוק וכו'.

בימים האחרונים אני וחבריי עוברים מתקפת ספאם על ידי הרבה מאוד אנשים. לקבל ביקורת מאנשים ברמה האישית והפרטית זה בסדר, כל אחד יכול להביע את דעתו, אבל לעשות את זה דרך כל מיני אתרים ואפליקציות - זה סוג של הטרדה. זה ודאי לא מעביר מסר, זה ודאי לא משכנע. אתם יודעים מה, זה עלול לגרום לכך שגם אם היה טעם בדברים שנאמרו, אחרי ההודעה ה-15,16,17,18,19 והלאה, גם אם התחלת להשתכנע, אתה לוקח רוורס. אני חושב שמי שרצה להביע את דעתו באמצעות חסימה של ההודעות שלנו, עשה שתי טעויות. קודם כל, זה לא מכובד. גם אם זה כשר, זה מאוד מסריח. הדבר השני, זה גם לא יעיל. זה מאבד את אותם חלקים של לשכנע ולהשתכנע. הרי כולנו בני אנוש, גם חברי הכנסת וגם שופטי בית המשפט. דבר כזה רק גורם לאנטגוניזם.

הייתי הרבה שנים בתפקידים שונים בעירייה, אבל התחלתי את הקריירה שלי כעוזר ראש עיר. אחד הדברים שנשארו לי מאז זה להתייחס לפניות הקטנות של האזרח הקטן, שהוא הגדול מבחינתי, לעזור לו במצוקות, בדברים דחופים. זה שפוצצתם לנו את המכשירים עם הודעות אומר שאם הייתה הודעה ב-16:10 ממישהו שנמצא כרגע בשדה התעופה תקוע בגלל שהפקיד לא ראה שאישרו לו להיכנס, אני לא ראיתי אותה בזמן אמת. הייתי צריך לבקש מהעוזרים שלי ומהילדים שלי למחוק את ההודעות כדי להגיע להודעות שבהן אני באמת יכול לסייע, חייב לסייע. אנחנו מסייעים לאנשים הקטנים. האנשים הקטנים זה אלה שמחזיקים גם את הפתקים הקטנים. הם אלה שהביאו אותנו לכנסת, להם אנחנו צריכים לספק תשובות ועזרה ככל הניתן, גם כשאנחנו עסוקים בדברים הגדולים. בהתארגנות הזאת של ההודעות, בצורה החודרנית שזה נעשה רק גרמתם לאותם אנשים עוול. לא מתקנים עוול על ידי עוול אחר. בחלק מההודעות השתמשו במילים שלא צריך להשתמש בהם, כמו "טלאי צהוב", "נאציזם", "נאצים", כל מיני דברים מהסוג הזה. לא זו דרך, לא זו דמוקרטיה. גם אם יש לכם דעה אחת, וגם אם אתם חושבים שאנחנו צריכים להצביע לפי הדעה שלכם, ככה לא משכנעים, ככה לא מתנהגים, וזה לא משנה מי עומד מאחורי זה. ברור שיש פה גם משהו מאורגן שלדעתי הוא פסול מעיקרו. הגשתי תלונה לקצין הכנסת. הוא מטפל בזה מול גורמי האכיפה. אני לא תולה בזה הרבה תקוות, אבל אני מודיע לכם שבכנסת הבאה אני אקדם הצעת חוק בעניין הזה. כשאדם פרטי כותב זה בסדר, ואפילו אם קרה ש-10 או 20 עשו את זה ביחד, אבל כשזה מגיע דרך אתרים או תוכנות, המטרה היא אחת: לחבל בעבודתנו, להפעיל לחץ לא מידתי ולא חכם עלינו. זה לא ילך. היו כאלה שכתבו את אשר על ליבם, ואת זה ראית לפי הנוסח, לפי הצורה.

אם יש לכם להאשים מישהו על התו הירוק, זה אותי, כי אני נדנדתי לממשלה הזאת שלושה חודשים ומעלה. כשאנחנו מסתכלים על המצב הקיים היום, אי אפשר לדעת כמה זמן הוא ילווה אותנו. אנחנו חייבים להיות במצב שבו האוכלוסייה יכולה לחזור לחיים נורמאליים. חיים נורמאליים זה לא רק לקנות לחם וחלב, זה לא רק ללכת לעבודה ולחזור, זה לא רק חינוך הילדים, ומי כמוכם יודעים כמה מבחינתנו זה היה הראשון בסדרי העדיפויות, אלא חיים נורמאליים זה שאנשים צורכים את התרבות שלהם, את התחביבים שלהם. חיים נורמאליים זה שאנשים יכולים להתחתן. הדרכון הירוק או התו הירוק זה לא פרס, אלא הדרך היחידה להתנהל בזהירות מקסימאלית. היא לא 100%. אנחנו עוד שבוע נהיה במצב שבו כשישה מיליון איש, אם אני מצרף גם את המחלימים, יהיו בסיכון אפסי מאוד להדביק או להידבק, לפחות בווריאנטים שהכרנו עד כה. אל ייקל בעינכם הדבר הזה. לקחת את אותם שישה מיליון ולהחזיק אותם בני ערובה בגלל אנשים שהחליטו שהם לא רוצים לחסן את עצמם? אני לא חושב שנכון לעשות חקיקה דרקונית על אותם אנשים שהחליטו לא להתחסן, אבל צריכה להיות חקיקה מיטיבה לגבי אנשים שכן חוסנו. החקיקה היא לא כדי להיטיב איתם, או כדי לתת להם פרס, היא כדי להחזיר את המשק, כדי להחזיר את החיים, כדי להחזיר את האנושיות לאנשים. למה שנמנע את זה? מי שמכם להיות השופטים בעניין הזה? אם אתם באים ואומרים, "אנחנו שופטים על הגוף שלנו", זה אולי בסדר, אם כי זה לא בדיוק רק על הגוף שלכם, אבל על זה החרשתי. למה לבוא ולמנוע את התו הירוק, את ההקלות של התו הירוק, את החיים? למה למנוע למלא את החיים חזרה עם התוכן שכל כך חסר לכולנו? מי שמכם? מישהו עשה איזו אפליקציה טובה שיודעת לשבש לחברי כנסת את עבודתם. אם היה לכם ספק מה דעתי, אז הנה שמעתם אותה ברורה לחלוטין. אני לא מכריח אף אחד מחברי הכנסת לחשוב כמוני, אבל אני חושב שזאת ההבנה הנכונה, זה הדבר הנכון שצריך לעשות. לכל הפצת השמועות אין בסיס כזה או אחר. גם אם מאחורי הפצת השמועות האלו נמצא איזה רופא אחד או שניים, בדימוס או לא בדימוס, זה לא מעלה ולא מוריד. אנחנו נולדנו לחיסונים של חצבת, של אדמת, של כל הדברים האלה. היום יש דבר חדש שנקרא covid 19. צריך להגיד יותר ממילה טובה לראש הממשלה שלקח את זה כפרויקט אישי, שהביא את ישראל להיות הראשונה בכמות כזאת של חיסונים ובהתחלת התו הירוק. מגיע לו על זה את כל השבחים, לו ולממשלה. אנחנו לא נמנע את זה, אנחנו רק נקדם. זאת דעתי, ואני חושב גם דעת חלק גדול מחבריי. קארין, בבקשה.

אני בעד החיסון, אבל אני לא רוצה לחייב אף אחד להתחסן. מי שלא רוצה - שלא יתחסן, למרות שאני קוראת לכולם לצאת להתחסן. התו הירוק הוא טוב ויפה, אבל לא שמעתי על שום פתרון שניתן לאנשים שלא יכולים להתחסן. לא יכול להיות שנפלה אותם ביחס לאנשים אחרים שכן יכולים, או נעמיד אותם באותו מצב כמו אנשים שלא רוצים.

הדבר השני - מה קורה עם ילדים? ילדים כרגע לא יכולים להתחסן. אנחנו מונעים מהם הרבה מאוד דברים. הייתי מאוד שמחה לשמוע ממשרד הבריאות מה הם רוצים לעשות בעניין הזה. אי אפשר להשאיר את זה ב"נראה מה יהיה", כי אין "נראה מה יהיה". האנשים הם שווי זכויות.

כל המשמעות של התו הירוק זה אזור נטול קורונה. מה תהיה הבעיה לבקש בדיקת קורונה מהירה בעת הכניסה מאדם שלא רוצה להתחסן? למה אי אפשר יהיה להסתפק בבדיקה?

צריך להגדיר את אותם אנשים שאסור להם להתחסן. למרות שנאמר לנו על ידי משרד הבריאות שזה מתי מעט, גם למתי המעט האלה יש זכויות.

אנחנו לא יודעים באמת מה המספר שלהם.

נכון, אני מסכים איתך. דבר שני זה סוגית הילדים. יכול להיות שבנוגע לנסיעות לחו"ל או לחופשים עלול להיות קיפוח לכיוון של הילדים.

או בהצגה, או בהופעת סטנד-אפ.

גם חתונות. אם אח של החתן או אחות של הכלה הם בני ארבע, חמש או שש, הם לא יהיו בחתונה? יצטרכו למצוא את הפתרון.

אני רוצה להמשיך את הדברים שאמרת, אדוני היושב-ראש, אבל לחלוק עליהם בעובדה קטנה. אותי לא הטרידו, כי אולי חשבו שאני מחוסן מפני ההטרדות האלו. החיסון שלי מפני ההטרדות זה בגלל שאני חושב שהחובה של מדינה, החובה הבסיסית של מדינה זה להגן בראש ובראשונה על חיי אזרחיה. המדינה יכולה וצריכה להתערב במטרה להגן על חיי אזרחיה. זה בסדר שאת לא מחייבת אף אחד להתחסן, חברת הכנסת אלהרר, למרות שגם על זה היו דיונים במדינות דמוקרטיות שונות בעבר, גם על זה יש מקום לדון, אבל יש מקום להגביל את אותם אנשים האלה שלא התחסנו. התפקיד הראשוני של מדינה זה להגן על אנשים מפני אדם שהחליט על דעת עצמו שהוא לא רוצה להתחסן ובכך יסכן את חייהם. אני לא חושב שאנחנו צריכים לעשות רק תמריצים חיוביים של התו הירוק, אלא צריכים גם לתת תמריצים שליליים, כלומר להגביל אנשים בדברים שאפשר להגביל אותם. רק בשבוע האחרון שמענו על מקרים של מורים שהדביקו את כל הכיתה. כל 30 ההורים של הילדים צריכים להיות עכשיו בבית בגלל אותם מורים. הזכות לפרנסה, לתאטרון ולכל הדברים האחרים נמנעת מהם רק כי פלוני אלמוני החליט. אם אני מעסיק 1,000 עובדים במפעל ויש פלוני אלמוני שמחליט שהוא לא רוצה להתחסן, המדינה לא יכולה להתערב? לא רק שהיא יכולה, זו חובתה להתערב, זו חובתה לומר לו: אדוני, אתה תפוטר, כי אתה מסכן את בריאות הציבור. לא רק שאני בעד תמריצים חיוביים ירוקים, כפי שאתה קורא לזה, אדוני היושב-ראש, אלא אני גם בעד תמריצים שליליים, כי זאת חובתנו להגן על האזרחים, על בריאותם ועל שלומם. שני הדברים האלה צריכים לקרות. אני בעד שנקדם את זה. אם הממשלה עושה את זה - מצוין. זה תהליך שלא ייגמר מחר בבוקר, כי הקורונה עוד תהיה איתנו כמה חודשים. הכנסת צריכה להיערך כדי שהדברים יהיו על השולחן – גם התו הירוק, גם המסלול האדום למי שהחליט על דעת עצמו לא להתחסן ולסכן את האחרים. העובדה שיש היום את מדינת ישראל שיכולה להגן על שישה מיליון - דבר שראוי לציין, לשמר ולחזק.

אני הצבעתי נגד חוק המתחסנים. כמובן שצריך לשמור על הבריאות ועל החיים, אבל זה צריך להיעשות במידתיות, בסבירות, עם איזונים. אני מנצל את ההזדמנות בוועדה לקרוא לכלל האזרחים, במיוחד לאזרחים הערבים, ללכת ולהתחסן, כי אני קורא היום נתונים מאוד חמורים בנוגע להתפשטות הנגיף בישובים הערביים. 30% מהחולים קשה היום בבתי חולים הם אזרחים ערבים, 24% מהמאומתים הם גם ערבים, ו-18 הישובים הראשונים שיש בהם הכי הרבה תחלואה הם גם ישובים ערבים. המצב מאוד חמור, מדאיג, במיוחד כשאנחנו מתקרבים לחודש הרמדאן. אם נפתח את אולמות האירועים, חשוב יהיה לשמור על הכללים. אנחנו חייבים לעשות הכל כדי לשכנע את האנשים ללכת ולהתחסן, אבל אסור למנוע מאלה שלא רוצים להתחסן את הזכויות. ברגע שאין חובה להתחסן יש זכות לכל אדם לבחור במה שהוא רוצה.

יש אנשים שרואים את התו הירוק כדבר שמפלה בין מי שמתחסן לבין מי שלא מתחסן. האם אתה בעד התו הירוק, בעד ההקלות שאנחנו אמורים לאשר היום?

בוודאי שאנחנו בעד.

מדובר בהקלות לאנשים שהתחסנו, לא לאלה שלא התחסנו.

אם אתה אומר שאדם שלא התחסן יצטרך לעשות בדיקה 24 שעות לפני או 72 שעות לפני כדי להראות שהוא שלילי, זה בסדר, אבל יש בעיה חוקתית בלמנוע מהאנשים האלה להיכנס רק בגלל שהם לא התחסנו.

איזו בעיה חוקתית יש בזה שהמדינה מונעת מאזרחים לפגוע באזרחים אחרים?

למה עד עכשיו הממשלה או משרד המשפטים לא הביאו הצעת חוק שמחייבת את כלל האנשים?

לא בסדר.

היית מצביע בעד?

למה לא מחייבים מורים בבית ספר שמלמדים? למה עד עכשיו לא עשו את זה? כי יש בעיה חוקתית.

אני לא בטוח שזו בעיה חוקתית. זה יותר פחד מבעיה חוקתית. מדינה צריכה לבוא ולומר, "אנחנו לוקחים אחריות". מחשש לבעיה חוקתית אתה גם יכול מחר להחליט לפתוח גבולות.

יש חובה חוקתית של המדינה לשמור על אזרחיה.

לא ניכנס לדיון הזה כרגע.

מה לגבי מחלימים מקורונה? אני מבין שקופת חולים אומרת שאפשר להתחסן במנה אחת.

עוד לא הייתה החלטה סופית בעניין הזה. חגי לוין, האם אתה תומך ברעיון הזה של תו ירוק?

אנחנו תומכים בתו ירוק נכון. תו ירוק אומר שבן אדם או התחסן, או החלים, או נבדק, או חתם על סירוב לקבלת החיסון. אנחנו עשינו את זה בעבר גם לעובדי בריאות וגם בצבא. אם אתה קובע שאדם שסירב צריך לבוא לגורם רפואי ולחתום על סירוב, אתה יכול לתת לו תו ירוק שיאפשר לו להיכנס למקומות. הוא לוקח את הסיכון על עצמו. חובתנו לוודא שהוא הבין את המשמעות. 99% מהאנשים יתחסנו ולא יחתמו על סירוב, אבל מי שרוצה לחתום על סירוב - זכותו, ואז הוא יקבל תו ירוק.

ואז כשהוא ייכנס למקום הוא עלול גם להדביק מישהו.

אנחנו לא יודעים בוודאות שהחיסון מגן מפני הדבקה.

ד"ר שרון אלרעי, אני מבקש ממך להציג את התקנות, וגם לחבר את זה להמשך, לשלב ב', בלי להיכנס כרגע לכל מיני דברים שניכנס אליהם כשנגיע אליהם.

ד"ר פרייס, אם את יכולה להתייחס לעניין של אנשים שלא יכולים להתחסן, ולעניין של ילדים שגם הם צריכים לחיות במדינת ישראל.

בהחלט. אני אתחיל מלהתייחס למה שפרופסור חגי לוין אמר. אני חושבת שמה שאנחנו מנסים לעשות בתו הירוק זה לנסות לייצר סביבה יותר בטוחה מבחינת המגיפה, ולייצר אירועים שבגלל שהם בטוחים יותר אפשר להכניס יותר אנשים פנימה וככה באמת לפתוח את המשק. במצב הזה לא יעזור להכניס אנשים שחתמו שהם מסרבים, כי הם יכולים להיות חולים. ברגע שהם ייכנסו פנימה הם עלולים להעמיד בסיכון את האנשים האחרים שנמצאים וכן חוסנו. צריך להבין שמדובר באירועים של מאות אנשים. אני מקווה שבשבועות הקרובים נצליח להגדיל את הכמויות האלו. בסוף נגיע לאירועים כמו של פעם - רק בטוחים. אם במצב כזה נכנסים אנשים שרק חתמו שהם סירבו, כשאנחנו יודעים ש-50% מהתחלואה בקורונה היא תחלואה א-סימפטומטית, אז יכולים להיכנס אנשים מדבקים ולהדביק. אני חושבת שצריך לאפשר לאנשים, גם אם הם לא מחוסנים ולא החלימו, להיכנס. הייתי רוצה שכולם יתחסנו, אבל יש אנשים שלא יכולים להתחסן. זה לא הרוב, זה מיעוט מאוד קטן. גם אם מישהו לא רצה להתחסן, לא הייתי רוצה להכריח אותו. יש, כמובן, גם את הילדים שאין להם כרגע חיסון. הדבר הזה מחייב בדיקות. לא פתק מהרופא שאומר: הוא מסרב, אלא בדיקה שאומרת שהבן אדם כשהוא נכנס לא מסכן את האחרים. כרגע, במצב התחלואה במדינת ישראל, אם אנחנו פותחים את המשק ואומרים שכל האנשים הלא מחוסנים וכל הילדים יכולים להיכנס עם בדיקות קורונה שליליות לתו ירוק, זה אומר שאנחנו בשלב הזה, כשאנחנו עוד עם אלפי מאומתים ביום, נציף את המערכת בבדיקות לתו ירוק. כרגע זה לא אפשרי. אנחנו עובדים בשיא הכוח כדי לאפשר בדיקות מהירות. אישרנו כבר ארבע-חמש חברות. אנחנו מוציאים בימים הקרובים נוהל לאיך מקומות יוכלו להפעיל תו ירוק יחד עם בדיקות מהירות. אנחנו מנסים לקדם את זה כמה שיותר מהר בשביל האנשים שלא חוסנו ורוצים להיכנס למקומות, וגם בשביל הילדים שלא יכולים להתחסן.

אסטרטגיית היציאה הפעם הייתה מחולקת לשלוש פעימות, כשהפעימה הראשונה לא הייתה קשורה לתו הירוק, היא הייתה כדי לשחרר את מגבלת ה-1,000 מטר, כדי להחזיר אנשים לעבודה ללא קהל, כדי להחזיר בתי ספר בכיתות הנמוכות באזורים עם תחלואה נמוכה. בשלב השני, שזה התקנות של התו הירוק, נכנסו הדברים שאפשר להפעיל בתו ירוק. זה אומר מקומות שהם מגודרים, מקומות שיש מישהו בכניסה שיכול לבדוק האם לאדם יש תו ירוק או לא. כמובן שבמקביל פיתחנו במשרד הבריאות את האפליקציה של התו הירוק, וגם יכולות אחרות למי שאין לו טלפון חכם. הדבר הזה היה שבועות בפיתוח. כרגע נפתחו אירועי תרבות, אירועי ספורט, חדרי כושר, דברים שאתה יכול בכניסה לבדוק את ההחזקה של תו ירוק.

הקריטריונים שקבעו מה נפתח עכשיו, מה נפתח אחר כך, ובאיזה מספרים, הם קריטריונים אפידמיולוגיים. הדברים שנפתחים קודם הם דברים שאנחנו חושבים שהם בסיכון יותר נמוך, כמו הופעות באירועי תרבות שאנחנו יכולים להביא את האנשים בצורה מדורגת, להושיב אותם עם מרווחים, לא הופעות בעמידה שמאפשרים ריקודים ומאפשרים לאנשים להיות אחד על השני. אפשרנו מספרים יותר גדולים של אנשים כשמדובר על אירועים בחוץ, כי אנחנו יודעים שבחוץ הסכנה להדבקה יותר נמוכה. נפתחו גם דברים שיכלו להיפתח רק עם מסכה. בפעימה הבאה שבאה עלינו לטובה ייפתחו המסעדות, יהיו חתונות במספרים נמוכים. אנחנו מייצרים את התו הירוק, את התנאים המיוחדים האלה, כי אנחנו יודעים שאין אפס סיכון לקורונה. גם מחלימים, גם מחוסנים וגם אנשים עם בדיקות עדיין יכולים לחלות – כמובן בשיעורים יותר נמוכים. אנחנו עדיין נמצאים במצב של אלפי מאומתים ליום. אנחנו רק עכשיו יוצאים מסגר מאוד ממושך שלקח הרבה מאוד זמן כדי להוריד את שיעורי התחלואה. כרגע אנחנו רואים את נתוני התחלואה שהם נתונים יציבים. היינו רוצים שהם יהיו יותר טובים, אבל הם יציבים. אנחנו נמצאים היום בסביבות ה-4,200 מאומתים ביום, עם מקדם הדבקה סביב אחד. מה שבעיקר נותן לנו תחושה שאנחנו יכולים להמשיך זה המספר של החולים הקשים שנמצא בירידה. אנחנו רואים כרגע את האפקט של החיסון. בזכות הדבר הזה יש לנו את האפשרות להמשיך להתקדם. ברור לנו שהמספרים שאנחנו מתחילים בהם את הצעדים הראשונים הם לא המספרים שיישארו לנצח. ברור לי שאצטדיון בלומפילד לא ימשיך לקבל רק 500 אנשים בחוץ, או שתיאטרון הבימה לא יוכל להמשיך לתפקד רק עם 300 אנשים שנכנסים להצגה. ברור שהמספרים יצטרכו לעלות, אבל אנחנו עושים את זה בצורה מדורגת, זהירה, כדי לראות שאנחנו לא מסכנים יותר מידי. אנחנו מנסים לעשות את זה בדרך שתהיה מדודה, ומנסים להתקדם לאט לאט.

מה אתם עושים עם אנשי צוות בבתי חולים שמסרבים להתחסן?

יש הנחיה של מנכ"ל משרד הבריאות, פרופסור חזי לוי, שאומרת לאנשים שהם עובדי מערכת הבריאות שבאים במגע עם אוכלוסיות בסיכון: אתם נדרשים להתחסן. כנ"ל סטודנטים במקצועות הבריאות שבאים במגע עם אנשים שעלולים להוות סיכון עבורם. אנחנו נוטים לקדם חקיקה שבה אנשים שעלולים לסכן אנשים אחרים יחויבו להתחסן. הדבר הזה הוא חשוב. אם אני מבקשת מכל האנשים בתו הירוק להתחסן, להיות מחלימים או להביא בדיקות במקומות שיאפשרו כמויות יותר גדולות של אנשים כדי שהמשק יוכל לפעול, לא הגיוני שאנשים שמפעילים את המקומות האלה ייכנסו בלי חיסון, בלי החלמה או בלי בדיקות.

אותם אנשים שאינם יכולים להתחסן צריכים להיות רשומים באיזו שהיא דאטה, באיזה שהוא מאגר, כדי שאפשר יהיה לדעת איך להתייחס אליהם בדברים שונים. אחר כך נראה, אולי הם יצטרכו לקבל כרטיס זהב, לא כרטיס ירוק. למרות שהם באמת לא כמות גדולה, עדיין זו כמות שצריך לעשות חשיבה לגביה.

אני מבין שסגרתם עם אותן חמש חברות שאני שומע עליהן כבר חמישה שבועות. זו בשורה גדולה. אני אשמח לדעת מתי זה הולך להיות בשימוש.

את החלק הרגולטורי של לתת להם אישור כך שהם יוכלו להפיץ את זה, כבר נתנו, עשינו. ראינו את המספרים, ראינו את הבדיקות שהן בדיקות טובות. הם קיבלו אישור לפעול. גם משרד הבריאות רוכש ערכות כדי להשתמש בהן במקומות שונים. בימים הקרובים יוצא נוהל מסודר לגבי איך אמורים לתפעל את הבדיקות, ומה אמורים לעשות אם יוצאת בדיקה מהירה חיובית. אמור להיות מישהו שמדווח למשרד הבריאות ואותו אדם אמור להירשם במשרד. כל החלק התפעולי של זה יובהר במסמך שייצא בימים המאוד קרובים, אם לא ממש קרובים.

הוא לא רק אמור להירשם במשרד, הוא גם אמור להיות משודר ישירות לדאטה של האפליקציה. אם הורים מגיעים עם ילדם וההורים עוברים חלק באפליקציה, גם הילד צריך לעבור איתם באותם 24 או 48 שעות. הייתי שמח אם תפני אותי לגורם שיודע מתי זה יוצא לפועל מבחינה מעשית. אולי כדי לפתוח דברים שמיועדים רק לילדים ייקח שבוע-שבועיים. יש דברים שאנחנו לא רוצים להפריד את המשפחה, כמו חתונה משפחתית או אירוע ספורט שאליו אבא הולך עם הבן או הבת שלו. אני חושב שבעניין הזה צריך להקל בלי להקריס את המערכת.

הקונספט של תו ירוק - בטח כרגע כשמדובר בפנאי, בתרבות, בספורט, בכושר, במסעדות - הוא קונספט שאין איתו קושי משפטי לכשעצמו. אני חושב שהקושי מתעורר ברמה של פגיעה בשוויון ככל שמדובר באי מתן האפשרות להצגת בדיקה שלילית.

למי? לכולם?

אני חושב שיש פה כמה אוכלוסיות, שזה או ילדים שלא יכולים, או אנשים שלא יכולים מסיבה בריאותית, או אוכלוסיות שעדיין לא הספיקו לקבל תו ירוק. פתחו לגילאים הצעירים מתחת לגיל 50 רק בשבועות האחרונים, לכן יש אוכלוסיות רחבות שעוד לא הגיעו להיות שבוע אחרי החיסון השני.

אפשר למצוא את הפתרון בזה שלפחות יהיה להם את החיסון הראשון, ואז באופן חד פעמי הם יוכלו להיות על בדיקה.

כרגע יש אוכלוסיות רחבות מעבר לאלה שלא רוצים. בגלל שיש פה פגיעה בשוויון, הפגיעה יכולה להיות יותר מידתית אם מאפשרים את הבדיקה השלילית למי שלא התחסן. במצב שיש פה פגיעה בשוויון, האם אי אפשר למצוא אמצעים מידתיים יותר, כמו כל הקודם זוכה, כמו לקבוע מכסות של בדיקות שליליות, כמו להגיד שאם ילדים מגיעים עם הוריהם אז הילדים יוכלו לעשות את הבדיקות? צריך למצוא אופציות חלופיות, לא להגיד באופן גורף שאי אפשר להיכנס אם אתה לא מחוסן או מחלים, כי הדבר הזה מעורר קושי משפטי ברמה של פגיעה בשוויון. אם יש פתרונות שונים שלא גורמים לקריסה של הבדיקות, מדוע לא בחרו בהם?

אין פגיעה בשוויון כשהשונות היא רלוונטית. יש שוני ברמת הסיכון בין אדם מחוסן לבין אדם שאינו מחוסן. לא אמרנו שאנחנו פוגעים בשוויון כשאנחנו מטילים על ערים אדומות סגר. למה? כי השונות הייתה רלוונטית.

אני מדבר על לא לתת לאנשים עם בדיקה שלילית, ושם אני לא חושב שהשונות היא רלוונטית.

בוא נתחיל באלה שלא רוצים.

אני מדבר על אלה שלא יכולים להתחסן או לא הספיקו. אני מסכים איתך שלגבי מי שלא רוצה התמונה יותר מורכבת. יש עדיין חלקים גדולים מהאוכלוסייה שלא התחסנו, שזה או ילדים עד גיל 16, או מי שיש לו איזו שהיא בעיה רפואית, או חבר'ה צעירים שעשו חיסון ראשון אבל עוד לא הגיעו לחיסון השני. כרגע אין להם אלטרנטיבה.

שיתנו להיכנס למי שלא מאפשרים לו להתחסן.

אני לא אומר שיתנו להם להיכנס באופן חופשי.

האם בשביל להיכנס לקניון הוא יצטרך להראות בדיקה שלילית?

לא מדובר בקניון. בדיונים הקודמים נאמר לנו שהרעיון של התו הירוק לא חל על קניונים, על בתי כנסת, על דברים מהסוג הזה. אלה לא דברים שנמצאים בתוך התו הירוק.

לכל אלה מותר גם למי שלא התחסן להיכנס?

כן.

מה ההבדל בין קניון להצגה בהבימה? מה ההבדל בין קניון לבין אצטדיון בלומפילד?

אין הבדל.

אני חושב שההפרדה שעשו היא הפרדה נכונה. אם נרצה להיות עוד יותר טובים, לא יהיה לנו לא את זה ולא את זה. כשיש אדם, כשיש גוף אחראי שיכול לנהל את התו הירוק, אנחנו עושים את זה, וכשאין אדם או גוף אחראי, כמו בקניונים, בגנים, בבתי כנסת, לא עושים את זה. זאת ההגדרה שמשרד הבריאות נתן לנו, ואני מסכים איתם. ד"ר פרייס, את רוצה להתייחס לפתרונות לילדים ולאנשים שלא יכולים להתחסן?

חשבנו על כל הפתרונות. גם אנחנו מנסים שזה יהיה מידתי, שוויוני. אנחנו לא רוצים להכריח בכוח אנשים להתחסן. המטרה העיקרית של התו הירוק היא לא לעודד התחסנות – זאת מטרת המשנה - אלא לייצר מקומות יותר בטוחים. בגלל שהם יותר בטוחים אפשר יהיה להכניס כמויות יותר גדולות של אנשים, מה שיאפשר את הפעילות של אותם מקומות. קשה להגיד לתיאטרון: תפעילו ב-50 אנשים. הם צריכים מאות של אנשים. כדי שיהיו מאות של אנשים אני צריכה סביבה יותר בטוחה, סביבה שהסיכון בה יותר נמוך. להכניס אנשים אחרי חיסון אחד לא עוזר לייצר סביבה בטוחה.

כפוף לבדיקה שלילית.

בתכנון המקורי שלנו התו הירוק כלל שלוש אופציות: מחוסנים, מחלימים ונבדקים, בין אם בבדיקות קורונה, בין אם בבדיקות מהירות בכניסה לאירוע. זאת הייתה התכנית המקורית. רצינו לתת את האפשרות לילדים וגם לאנשים מבוגרים שלא יכולים או שבוחרים לא להתחסן, להיכנס עם בדיקות. צריך להבין שאנחנו נמצאים בקונטקסט של אלפי מאומתים ליום. יש 70,000 בדיקות שנעשות במדינת ישראל בגלל התחלואה, בגלל שלאנשים יש מגעים שצריך לבדוק. לפתוח את הבדיקות במצב הזה כדי לאפשר תו ירוק לכניסה לאנשים, זה דבר שפשוט יקריס את המערכת, פשוט יגרום לזה שמרגע שלוקחים את הבדיקות מהאנשים ייקח שלושה ימים ולא נצליח לזהות בזמן את החולים. היינו במצב הזה כשהיינו ב-120,000 בדיקות. לא הצלחנו אז לתת לאנשים תשובות מהירות בזמן. אנחנו עובדים במהירות ובאינטנסיביות כדי לאפשר בדיקות מהירות. אנחנו עושים הכל בצד הרגולטורי כדי שהמצב הזמני הזה שבו אי אפשר להיכנס עם בדיקות יהיה כמה שיותר קצר.

אני לגמרי מבינה את המקום ואת האתגרים, אבל אתם חייבים להבין שאי אפשר לייצר שני סוגים של אנשים ולתת להם את אותן זכויות. מה נעשה עם אדם שלא יכול להתחסן? איזו תשובה ניתן לאוכלוסייה ביום ראשון?

יש את האוכלוסייה של הילדים והאוכלוסייה, שהיא לא פחות חשובה, שאסור לה להתחסן, שהרופא בקופת החולים שלה, על פי ההנחיות של משרד הבריאות, אמר לה לא להתחסן. אלו שתי האוכלוסיות שאני מצפה מכם שבתקנות שלב ב' שיגיעו אלינו מחר או מוחרתיים תתנו התחלה של פתרון לגביהן. בשלב ג', כשיהיו הבדיקות המהירות, זה יכול גם להיפתח לאלה שלא הספיקו להתחסן או לא רוצים להתחסן. אני מבקש שלא יהיה מצב שבתקנות שיגיעו אלינו לא תהיה התייחסות לילדים או לכאלה שאסור להם להתחסן. צריך למצוא איזה שהוא מנגנון של בדיקות. הבדיקות יכולות להיות בדיקות מהירות, בדיקות לא מהירות. צריך למצוא פתרון לאותם אנשים. צריך לאפשר הגעה למישהו שמאוד חשוב לו להגיע לחתונה של אחותו, או למישהו שמאוד חשוב לו להגיע להצגה. לא מדובר פה על דברים יום יומיים שאנשים עושים. אנשים לא הולכים ל-100 הצגות כל יום. צריך לאפשר לגבר או אישה שאסור להם להתחסן לעשות בדיקת PCR.

מה עם הקבוצה של המחלימים? מה הם יעשו ביום ראשון?

הם יכולים להיכנס.

מה לגבי הדרישה שלנו?

ההתייחסות שלנו, שהייתה מלכתחילה כזאת, אמרה שבתו ירוק נכנסים מחוסנים, מחלימים ונבדקים. במצב כרגע שלא מאפשר את הבדיקות חשבנו על מכסות. תנסו לחשוב אם הדבר הזה ישים במכסות. ברגע שהאפליקציה עובדת עם תו ירוק, אנשים פשוט יגיעו להיבדק. אי אפשר יהיה לחסום את זה עם מכסות, אלא אם כן, ואנחנו בודקים את זה כרגע, עושים מסלולים נפרדים ואומרים: רק תשובה מהמעבדה הזאת, לא משנה איפה, נספרת לתו ירוק, וממקומות אחרים לא.

מאה אחוז.

את הדבר הזה מורכב לייצר. גם על הסיפור של המכסות חשבנו. אנחנו מנסים לפתור את הדבר הזה. המטרה היא לא להכריח באיזו שהיא מניפולציה אנשים להתחסן, או חלילה להפריד משפחות. אין במשרד הבריאות שום אחת מהמטרות הזדוניות האלו.

הרופאים בקופת החולים יודעים על האנשים שלא יכולים להתחסן. הם יכולים לכתוב הודעה במחשב, ומשרד הבריאות יכול לקלוט את זה.

בסוף יש תו ירוק בטלפון. אם התו הירוק מאושר, כבר לא משנה אם יש אישור של הרופא, אם אין אישור של הרופא, אם מישהו סתם עשה בדיקה. או שהאפליקציה עובדת עם בדיקות, או שהיא עובדת בלי בדיקות. על ה-100 אנשים שיש להם אלרגיה ולא יכולים לקבל את החיסון, אין דרך להגיד: רק הבדיקות של 100 האנשים האלה נכנסים בתו ירוק. הייתה אפשרות להגיד: חברים, אנחנו פותחים את הפעימה רק כשנצליח לפתוח למחלימים, למחוסנים ולאנשים עם בדיקות, אבל אז זה פשוט היה מחכה.

יש גם דרך אמצע. אנחנו לא דנים כרגע בתקנות שעוד לא הגיעו אלינו. אני רק מבקש שתמצאו פתרון - אולי במעבדות פרטיות.

אנחנו עובדים על כל הדברים האלה. גם על המעבדות הפרטיות, גם על הבדיקות המהירות.

אם התקנות יגיעו בלי שיש התחלה של טיפול בעניין הזה, זה נותן טעם לפגם, זה פוגם בעניין. אני מבקש מכם לעשות מאמץ עליון למצוא איזו שהיא דרך, איזו שהיא שיטה כבר בתקנות האלו. אם יש מקומות שבהם קבעתם שיהיו 300 אנשים, תגבילו שם את הבדיקות עד 10%,15%.

זה מה שהם כבר עושים בבתי מלון. בבתי מלון מאפשרים בדיקה שלילית לילדים.

אני מבקש לעשות מאמץ גדול ולשלב את זה כבר בהתחלה. גם אם זה יבוא בשלביות נמוכה יותר, נדע לחיות עם אותה שלביות, הרי אנחנו יודעים למה אנחנו רוצים להגיע. לירון אשל, המועצה לשלום הילד.

אדוני אמר בתחילת הדיון שהתו הירוק זה לא פרס, אלא דרישה הכרחית לחיים נורמאליים. המשפט הזה נכון גם לגבי קטינים. אנחנו יושבים פה חודשים על גבי חודשים בדיונים עם אדוני ועם חברי כנסת ומדברים על מצבי הסיכון של הילדים, על המצב שלהם בבית, על עלייה במצבי הסיכון, על ניסיונות אובדניים, על מצוקות וחרדות. צריכים להבין, הצרכים של האוכלוסייה הבוגרת ביציאה, בחזרה לשגרה, אם זה במזור פיזי ונפשי, הם אותם צרכים של ילדים, אם לא יותר. המתווה כרגע שקיים בתקנות, שהוא מתווה גורף שלא מאפשר להם להגיע לאירועי תרבות, לאירועי ספורט, לבריכות, מתעלם מהצרכים הקריטיים שלהם לחיים נורמאליים, לשפיות נפשית. כמובן שמדובר באפליה פסולה, כמו שאמרו בייעוץ המשפטי של הוועדה, ובחוסר שוויון משווע. אנחנו הולכים עכשיו למהלך דרמטי של חזרה לשגרה, כי אנחנו מבינים שזה חלק מהבריאות הפיזית והנפשית של כל האוכלוסייה. להשאיר ילדים שלא יכולים כרגע להתחסן - מהלך שאי אפשר להסכים איתו. יש צעדים היום, יש בדיקות מהירות. משרד הבריאות, כמו שאמר אדוני, יכול לעשות שיעורי בית ולתת פתרונות מידתיים, הגיוניים, כדי שהילדים יוכלו לחזור לחיים נורמאליים.

אני שמח שמה שאמרנו, אני וחבריי, תואם כמעט להפליא למה שאמרת. אני חושב שאת צודקת במאה אחוז. אני יודע שהאויב של הטוב הוא הטוב ביותר ושלא יהיה פתרון מלא מיד בהתחלה. התקנות של השלב הבא והשלב הקודם צריכות כבר היום לתת פתרון, אפילו אם הוא יהיה פתרון ראשוני. אני רוצה לשאוף לכך שלילדים יהיו הצגות משלהם שהם יוכלו לראות. צריך להוציא אותם קצת מהבית. אותו ילד שמבלה בבית כל כך הרבה זמן, לא יוכל להשתתף בחתונה של בן דוד שלו או של אח שלו? חייבים להתחיל עם פתרון, והפתרון הזה צריך לגדול מהר. אני שמח על הבשורה של הבדיקות. אם יהיו חמש חברות של בדיקות מהירות, סגרנו את העניין, אבל שיהיו כבר. עמיר פוקס, המכון הישראלי לדמוקרטיה.

רוב הדברים של התו הירוק מסתדרים עם הרציונל שאומר שכבר אין יותר הצדקה להגביל את החירות של האדם. לפי חוק הקורונה מותר לנו להגביל את החירויות רק אם זה דרוש לשם מניעת הדבקה בנגיף, צמצום ההיקף. לא רק שאנחנו לא נותנים פה פרס לאנשים, אלא זה משהו שמתחייב מהחוק. הרציונל הוא רציונל אפידמיולוגי, הוא לא רציונל של לדחוף אנשים להתחסן. אם זה המצב, אנחנו צריכים לאפשר לאנשים להגיע ככל שהם מוכיחים שהם לא מסוכנים גם בדרך אחרת - על ידי הבדיקות. אם יש לחץ על הבדיקות, חייבים להתחיל במי שאינו יכול להתחסן. יש פה דיבור כאילו זה מתחיל ביום ראשון, אבל התקנות כבר עובדות.

חלק.

אנשים כבר משתמשים בתו ירוק החל משבוע שעבר. המצב הזה לא תקין בעיני. אם תהיה עתירה, זה אולי יהיה גם לא חוקתי. המצב הזה לא יכול להימשך. חייבים כמה שיותר מהר להגיע למצב שכל מי שרוצה יוכל להיבדק ולקבל תו ירוק זמני.

אין הצדקה לא לאפשר לבן אדם את הפעילות, לא משנה אם זה בגלל חיסון כי הוא היה ילד טוב, או בגלל שהוא היה חולה כי הוא היה ילד רע.

התכלית המשנית, כמו שאמרה ד"ר שרון אלרעי פרייס, היא לעודד התחסנות. אני לא בטוח שהממשלה עושה את כל מה שהיא יכולה בהקשר של הסברה. אני בטוח שחלק גדול מהאנשים שלא התחסנו או לא מתחסנים זה לא בגלל איזו שהיא אידיאולוגיה שהם לא מוכנים להתחסן, אלא משום שהם עוד לא השתכנעו. אפשר לשכנע אותם, וצריך לנסות לשכנע אותם. זה הרבה יותר טוב מאשר אמצעיים חוקיים וניסיון לתמרץ. נכון שיש קצת פרסומות, אבל הממשלה הייתה יכולה להשקיע יותר בלשכנע, בלעשות הסברה, בלענות לכל הספקות, לכל הבעיות ולכל השאלות שיש לאנשים.

דבר שני, חייבים להקפיד על הפרטיות של האנשים. אמנם לא הוועדה הזאת העבירה את החוק הזה, אבל מדובר בחוק מאוד בעייתי. אסור שענייני התו הירוק יגדילו עוד ועוד את הפגיעה בפרטיות של מי שמתחסן ושל מי שלא מתחסן.

מה סעיף ההסמכה לתו הירוק? באיזו מידה הדבר הזה נעשה בסמכות? הדברים האלה מעוררים קשיים מאוד משמעותיים מבחינת השימוש לרעה בחריג הדחיפות. זה עולה גם לגבי תקנות הכניסה והיציאה שאמורות להגיע אלינו, לגבי ביטול ועדת חריגים.

לגבי הסמכות לקבוע את ההוראות בנושא התו הירוק - הנושא נבחן. הסמכות היא מכוח סעיף 8(א)(1)לחוק סמכויות מיוחדות, שמסמיך את הממשלה לאסור פתיחה של עסקים לקהל ואיסור שהייה בהם.

זאת פתיחה כוללת, ולכן גם הקנס שמתאפשר פה הוא יותר גדול. אנחנו עכשיו מדברים על סיטואציה יותר מורכבת.

אנחנו מפרשים את פסקה (1) בצורה כזאת שמאפשרת גם איסור פתיחה לקהל מסוים, לא רק לכל הקהל, שזה בדיוק מה שקורה בתו הירוק – איסור פתיחה למי שלא מחוסן ולא מחלים. הפרשנות שלנו גם נשענת על עיקרון המידתיות - שהתו הירוק מאפשר לפתוח עסקים שאלמלא התו הירוק לא היו נפתחים בהיקפים, כפי שציינה ד"ר שרון אלרעי פרייס, גדולים יותר מההיקפים שהיו מתאפשרים ללא התו הירוק. הפרשנות שלנו עולה בקנה אחד עם החובה לפגוע כמה שפחות בעסקים. דבר נוסף שרציתי לציין זה סעיף 44א שהתווסף באחד התיקונים. אפשר ללמוד ממנו שהממשלה מוסמכת לתת הקלות. אז היה מדובר במחלימים כי החיסונים לא היו על הפרק. הסעיף הזה מלמד שאפשר לקבוע הקלות לגבי אוכלוסיות מסוימות שנשקף מהן פחות סיכון בריאותי.

אני חושב שיש פה בעיות קשות במישור של הסמכות. אני חושב שהקריאה של הסעיף מאוד מקשה על הפרשנות שלכם. אם אתה אומר שכל דבר יותר מצומצם ומידתי מ-8(א)(1), אז אפשר לזרוק את כל הפסקאות האחרות. כל הפסקאות האחרות יותר מידתיות מאיסור פתיחה. מבחינת ההרמוניה של החוק, אם אתה מאפשר דרך (א)(1) להפעיל את התו הירוק, אז לא צריך את 8(א)(3), את (4), את (5), את (6), את (7), את (8) וכו'.

יש כאן איסור פתיחה לקהל מסוים. החוק אוסר על אנשים שהם לא מתחסנים או מחלימים להיכנס לעסקים.

איך זה מתיישב עם 8(א)(4)? אם אתה אומר "איסור פתיחה", קל וחומר שזה הגבלות על מספר השוהים בעסקים. זה שהמחוקק כן טרח לפרט את (א)(4) או את (א)(5), זה אומר שאתה יכול להיכנס רק אם אתה מגיע למספר מסוים, או רק אם אתה שומר מרחק. לא היה צריך את (4) ו-(5) אם הולכים עד הסוף עם הפרשנות שלך.

האם היועץ המשפטי לממשלה בדק את הסוגיה זאת? יש חוות דעת שלכם בנושא הזה?

זה הגיע לדרג הכי גבוה, לרמה של רז נזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, והעמדה שלו אושרה על ידי היועץ המשפטי לממשלה. התו הירוק מתחייב. אחד הרציונאלים של החוק הוא לפגוע כמה שפחות בעסקים ובציבור. התו הירוק מאפשר לפגוע כמה שפחות בעסקים ובציבור. הפרשנות שלנו מתיישבת עם הרציונאל הזה ועם סעיף 44א. לא הלכנו למקומות שהם חיוניים. במקומות חיוניים הממשלה לא החליטה להעניק תו ירוק. אנחנו מדברים על תו ירוק במקומות שהם לא חיוניים, במקומות שהם פנאי ותרבות. בבתי תפילה – רק כשמדובר במספר משתתפים גדול יותר.

אתה מסכים איתי שיש כאן פגיעה בקבוצות מסוימות שלא יכולות ליהנות מהזכויות של התו הירוק.

עד עכשיו דיברתי על רמת הסמכות. ברמה של המבחן החוקתי, יש כאן פגיעה בשוויון, יש כאן פגיעה מסוימת באוטונומיה. אנחנו ברף יחסית נמוך של פגיעה באוטונומיה, כי מדובר בפנאי ותרבות.

מצד שני, אתה אומר שזה עומד בפסקת ההגבלה כי זה מידתי.

בדיוק. התכלית היא לאפשר פתיחה בטוחה של המשק, לאפשר הקדמה של ההקלות על אותם עסקים. מבחינת המידתיות, השאלה המרכזית היא שאלת הבדיקות, האם יש דרכים אחרות שיוכלו להקטין את הפגיעה במי שלא התחסן ובמי שלא יכול להתחסן. העמדה של היועץ המשפטי לממשלה הייתה שאם יש חשש שהשימוש בבדיקות יגרום לפגיעה קשה במערך הבדיקות, יתאפשר המתווה שלא מאפשר בדיקות לאותן אוכלוסיות, ואכן כך היה - משרד הבריאות טען את הטענה הזאת, והוא גם סיפק חוות דעת שמגבה את זה.

אתה לא מדבר על בדיקות מהירות, אתה מדבר על בדיקות רגילות.

כן. אני מברך על מה שאמרה ד"ר אלרעי פרייס לגבי קידום הבדיקות המהירות. אנחנו בוודאי חושבים שהמאמץ הזה של משרד בריאות נחוץ ונדרש. אני מקווה שיימצאו פתרונות אחרים כדי שתתאפשר בדיקה של אנשים שלא רוצים להתחסן או לא יכולים להתחסן.

אתה אומר שההבחנה היא בין משהו חיוני למשהו לא חיוני. בחיוני אתה לא קובע את התו הירוק, אתה אומר שכולם יכולים להיכנס, ואילו בספורט, בתרבות וכו' אתה מחייב את התו הירוק.

נכון. ככל שזה יותר חיוני יש יותר קושי מבחינת הסמכות, אבל זה עדיין אפשרי בחקיקה. זו חקיקה שנצטרך לבדוק מבחינת פסקת ההגבלה.

פנו אלי אנשים שמוכרים בעסק חיוני דברים שהם לא חיוניים. זה היה אסור, נכון?

זה עדיין אסור.

למה זה אסור עכשיו? אני מדבר איתך, למשל, על חברה שמוכרת תכשיטי כסף בתוך הסופרפארם. פנה אלי הבעלים של העסק ואמר לי, "אם עכשיו פותחים הכל, למה אסור לי עכשיו למכור את המוצרים האלה בסופר פארם"?

יש פסק דין. לפני פסק הדין נשאלו שאלות בממשלה מבחינה משקית, מבחינה משפטית, והייתה לנו תשובה מסוימת. אחרי שניתן פסק הדין השאלה היחידה שאנחנו שואלים היא: מה אומר פסק הדין. אנחנו קוראים את פסק הדין באופן שמחייב את הממשלה להתקין תקנות שיתקנו את האפליה במצב של פתיחת העסקים ובמצב שהתקנות קובעות הוראות מיטיבות מבחינת התפוסה לעסקים חיוניים. ככל שאנחנו נמצאים בעולם של מגבלות תפוסה שונות בחנויות חיוניות ובחנויות לא חיוניות, אז לפי פסק הדין, כמו שאנחנו קוראים אותו, עדיין הממשלה צריכה לאסור על מוצרים לא חיוניים בחנויות חיוניות.

אני מבין את הרעיון ואת העיקרון שעומד בבסיס פסק הדין - שאסור לעשות אפליה. כשסגרנו את חנויות הצעצועים, האיסור על מכירת צעצועים בסופרמרקטים או בסופרפארמים היה מובן, אבל עכשיו, כשאנחנו פותחים את חנויות הצעצועים, את חנויות התכשיטים וכו', למה אתה אומר לסופרמרקטים ולסופרפארמים שהם לא יכולים למכור את המוצרים האלה? אני לא מבין את ההיגיון.

אני גם לא בטוח שזאת הקריאה הנכונה של פסק הדין הזה. כשמסתכלים על הגיונם של דברים, אז אולי התפוסה יותר גדולה בבית מרקחת ובסופרמרקט, אבל אחוז לא מבוטל מהאנשים שבאים לבית מרקחת או סופרמרקט באים בשביל לקנות את אותו מוצר חיוני. רוב האנשים שבאים לשם באים לקנות אוכל. לא בטוח שמספר האנשים שנשאר בסופרמרקט או בבית מרקחת בשביל לקנות את הצעצועים יותר גדול ממספר האנשים שיכולים להיכנס לחנויות צעצועים.

אני מבין את מה שאתם אומרים, אבל אנחנו צריכים לפרש את פסק הדין. בפסק הדין, לפי איך שאנחנו קוראים אותו, נאמר שהאיסור צריך להמשיך לחול גם כאשר יש הגבלה על התפוסה.

לפי הפרשנות שלכם, עד מתי הם יישארו סגורים?

כל עוד יהיו הבדלים בכללי התפוסה בין חנויות חיוניות לבין חנויות לא חיוניות, כל עוד יהיו כללים מיטיבים בחנויות חיוניות.

זה כולל מוצרים שנמכרו מאז ומעולם בחנויות האלו, לא דברים שהגדילו את המכירות כמו צעצועים. סופרמרקט או בית מרקחת שהייתה לו מחלקה קטנה שמכרה צעצועים מאז ומעולם, עכשיו לא יוכל לעשות את זה גם כאשר חנות הצעצועים פתוחה.

לפני שניתן פסק הדין הממשלה לא הוסיפה את האיסור על מכירת מוצרים לא חיוניים.

עכשיו אנחנו פותחים את חנויות הצעצועים, אנחנו פותחים את חנויות התכשיטים.

כללי התפוסה עדיין שונים. כל עוד כללי התפוסה עדיפים בחנויות החיוניות, הממשלה צריכה לקבוע הוראות שיאסרו את מכירת המוצרים הלא חיוניים.

בחנויות חיוניות אפשר להכניס יותר מפי שתיים כמות אנשים מחנויות לא חיוניות. זו הקלה לא קטנה.

אני, כמו כל חברי הכנסת, קורא לציבור להתחסן, ואני בעיקר פונה לציבור הערבי שאחוזי ההתחסנות אצלו נמוכים יותר. צאו להתחסן, כי לא רק שהדבר הזה בטוח, הדבר הזה הוא הכרחי ומציל חיים. למה בכל זאת אני רואה את התו הירוק כבעיה? כי הדרך לגרום לאנשים להתחסן היא לא בכוח. לא רק שכוחנות לא תגרום להתחסן, היא תוביל בדיוק הפוך. ככל שיפעילו יותר כוח כך תהיה יותר חשדנות, כך תהיה יותר התנגדות ונשיג בדיוק את ההיפך ממה שאנחנו רוצים להשיג. אנחנו רוצים להשיג התחסנות, אנחנו רוצים להשיג מאבק במגיפה, אבל לא כך. זאת סיבה אחת.

הסיבה השנייה שאני מתנגד לתו הירוק - בגלל שכל קבלת ההחלטות בקבינט הקורונה היא חסויה, היא בחשיכה מוחלטת. אי אפשר לצפות מהציבור להיענות להגבלות, בעיקר כשמדובר על פגיעה בזכויות וחירויות, בלי שהוא יודע כיצד ומדוע הם התקבלו. כל עוד הדיונים בקבינט הקורונה וההחלטות אינם שקופים, לא נוכל לשכנע את הציבור לצאת להתחסן. זה המפתח. המפתח הוא לא יותר ענישה, יותר סנקציות ויותר כוח, שזה גם לא דמוקרטי, גם פוגע בזכויות ובחירויות, גם מסכן את בריאות הציבור. אפשר, בנסיבות מסוימות, לבוא ולהגיד: חברים, בריאות הציבור דורשת מגבלות מסוימות שלא מתיישבות עם הערכים הדמוקרטיים. כדי להגיד את זה צריך להסביר. אם הדיונים חסויים, אם לא מסבירים, זה הופך לשרירותי, ואם זה שרירותי, אי אפשר לצפות שאנשים יצייתו. אני קורא לממשלת ישראל ולקבינט הקורונה: תחשפו מידית את כל הדיונים ואת אופן קבלת ההחלטות, תהפכו את הכל לשקוף, כי זאת הדרך לעודד התחסנות, זאת הדרך להילחם במגיפה. מה שאתם עושים זה בדיוק הפוך: מעבר לפגיעה בזכויות הפרט אתם מחסלים כל שמץ שנותר, ולא נשאר הרבה, מהסולידריות החברתית, אתם למערערים עליה עוד יותר ומונעים את הרצון להתחסן, יוצרים מוטיבציה לא להתחסן. זה אסון מה שאתם עושים. שקיפות היא המפתח להתמודדות עם המגיפה ולשמירה על זכויות הפרט.

אני אבקש להתייחס לאיסור על מכירת מוצרים שאינם חיוניים שממשיך לחול על רשתות המזון והפארם. אנחנו פנינו בנושא הזה למשרד המשפטים. אני לא חושב שבית המשפט התכוון לכך שיש לאסור על החנויות שמוכרות מוצרים חיוניים למכור את המוצרים הלא חיוניים אחרי שהכל ייפתח. העתירה הזאת הוגשה כשחלק מהחנויות היו סגורות. ברגע שהחנויות האלו נפתחו אין שום סיבה להשאיר את המגבלה על חנויות חיוניות. אני מבקש שהוועדה תקרא לממשלה לבחון את הנושא הזה שנית. נאמר בהחלטה של בית המשפט שגם אחרי שהחנויות הלא חיוניות ייפתחו האדם לא ילך לקנות בהן. צריך לזכור שמדובר במוצרים שהחנויות החיוניות מכרו כל הזמן, שזה לא משהו חדש שנוסף עכשיו בגלל הקורונה ובגלל שחלק מהחנויות היו סגורות. בן אדם מגיע לסופר לא בשביל לקנות צעצוע או בשביל לקנות איזה שהוא בגד, הוא מגיע כדי לקנות סל של מוצרים ובין היתר קונה את אותו מוצר נוסף. נכון יהיה לאפשר לכולם למכור עם אותה תפוסה, לא להגיד שברשתות המזון תהיה תפוסה של אדם לכל שבע מטר, ברשת שהיא לא מזון - תפוסה של אדם לכל 15 מטר. צריך לאפשר לכולם את אותה תפוסה ובזה לגמור את האפליה בין חנויות שמוכרות מוצרים חיוניים וחנויות שלא מוכרות מוצרים חיוניים.

נמרוד, אני מסכים איתך בכל מילה, זאת העמדה שלי. שי סומך, אני חושב שאתם צריכים לבדוק את זה עוד פעם. היועץ המשפטי של הוועדה ואני חושבים שאתם צריכים לפנות בבקשה להבהרה של פסק הדין. אני לא חושב שזה הרציו או המטרה של פסק הדין – למנוע את פתיחתם. אנחנו עכשיו מפלים בין העסקים החיוניים ללא חיוניים. איזה היגיון יש כאן? אין שום היגיון. אם אתם מפרשים את פסק הדין כפי שאתם מפרשים, יכול להיות שזאת הפרשנות שלכם. יכול להיות שבית המשפט התכוון לפרשנות אחרת. או שתעשו עוד פעם בדיקה, או שתפנו לבית המשפט. זאת ההצעה שלנו בתור ועדת חוקה. אורן פסטרנק, מחאת הריבון.

לא הבנתי מה ההצדקה מבחינה אפידמיולוגיות לדרכון הירוק, במיוחד כשהאיחוד האירופי וגם ארגוני הבריאות העולמיים לא תומכים בהסדרים האלה. חבל שלא מדברים על זה כאן בוועדה. משרד הבריאות טוען שהחיסון יעיל ב-94%. בצירוף מסיכה, בצירוף שמירת מרחקים אנחנו מדברים על הגנה מאוד גבוהה. אין טעם בהרחקת הלא מחוסנים, כי הם מסכנים רק את עצמם, לא אחרים. אין פה איזה צורך אפידמיולוגי להגן על מחוסנים, כמו שמציגים את המצב בפני הציבור.

יש לאפשר קבלת דרכון ירוק גם למי שמצהיר שהוא לא מעוניין בחיסון, במיוחד אם הוא מראה כמות נוגדים מספקת בבדיקה סרולוגית או בבדיקת ינשוף מהירה שאינה פולשנית. הנושא של בדיקות סרולוגיות נותן מענה לבעיה שהציג משרד הבריאות קודם - שיש לחץ על הבדיקות. בלאו הכי בדיקות ה-PCR אינן מהימנות, אחוז ניכר מהתוצאות החיוביות מתבררות כשגויות. הבדיקות הסרולוגיות אמינות הרבה יותר מה-PCR, לכן מאוד תמוהה גישת משרד הבריאות שלא מאשרת את נושא הסרולוגיות לדבר הזה.

פגיעה בזכויות יסוד של אזרחים אפשרית בחברה דמוקרטית רק כשהשלטון נוהג בשקיפות ומוכיח תשתית ראייתית המראה שאין מניעה מפגיעה בזכויות האלו. יש לפתוח את החיסיון שהוטל על דיוני הקורונה ולאפשר לציבור לקבל החלטה מושכלת על גופו. במקום שאנשים יהיו ניזונים משבבי מידע באינטרנט, כל המידע והנתונים צריכים להיות פתוחים. אם הכל יהיה שקוף, יכול להיות שהציבור ירוץ להתחסן ולא יהיה צורך בכפייה ובסנקציות. רכישת אמון הציבור תהיה על ידי שקיפות.

כמעט 50,000 הודעות אס.אם.אס וווטסאפ נשלחו לחברי כנסת על ידי הציבור הרחב ב-48 השעות האחרונות. הם נשלחו באופן אישי. אזרח-אזרח שלח את זה מהמכשיר שלו. שמעתי את הטענות של יושב-ראש הוועדה שחשב שזאת תוכנת ספאם. ההצלחה של המבצע הייתה כל כך גדולה, שכולם חשבו שמדובר באיזו תוכנת ספאם. לא, חברים, 50,000 הודעות נשלחו על ידי אזרחים מודאגים שכתבו את ההודעות בעצמם. אנחנו קראנו לציבור להיות בקשר עם ציבור נבחרי הציבור על ידי שליחת ההודעות בצורה אישית. תבינו עד כמה בציבור יש התנגדות להסדר הזה. מציגים את ההסדר כאילו הוא דבר מובן מאליו. אנחנו נעתור לבג"ץ ברגע שזה יהיה סופי. אין לנו ספק שבג"ץ יפסול את ההסדר הזה, במיוחד איך שהוא מוצג כרגע.

כל בוס במדינה קובע כללים לעצמו, נכנס לחיסיון, שואל עובדים אם הם התחסנו, אם הם לא התחסנו, מאיים בפיטורים, מוציא אנשים לחל"ת, קובע להם שהם יאכלו במקום אחר, קובע שהם לא ייסעו בהסעות. הציבור מזועזע, הציבור מפוחד. לא רק שהממשלה לא מגינה על הציבור, היא רומסת את הזכויות ומשדרת למגזר העסקי ולציבורי שזה בסדר לפגוע בזכויות, למרות שאין שום הסדר חקיקתי לדבר הזה. ההסדר הירוק לא מדבר על עובדים. גם במקומות שצריכים להציג בהם את הדרכון הירוק העובדים לא מחויבים להציג אותו. כל האיומים על פיטורים של הבוסים - פשוט בושה וחרפה שהכנסת והממשלה לא עוצרות את הדבר הזה. בלית ברירה נצטרך למצות את הנושא הזה בבג"ץ.

הסמכות לעגן את התו הירוק ב8(א)(1) נראית לי מאוד מאוד בעייתית. אני חושב ששאלות המידתיות הן שאלות נפרדות. ככל שאתם מביאים תיקון חקיקה שעוסק בנושאים אחרים שקשורים לחוק סמכויות, מאוד רצוי לפתור את בעיית הסמכות הזאת.

אני מצטרף לבקשת היועץ המשפטי, ובלבד שזה לא יעכב את החקיקה.

תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 31), התשפ"א-2021

בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4, 6, 7, 8, 9, 11, 12, 12ה, 23, 24, 25 ו-27 לחוק סמכויות
מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן –
החוק), ובהתקיים דחיפות כאמור בסעיף 4(ד)(3) לחוק, מתקינה הממשלה תקנות
אלה:

1. בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת
שעה)(הגבלת פעילות והוראות נוספות), התש"ף-202 (להלן – התקנות
העיקריות), בתקנה 1 –

(1) לפני ההגדרה "אנשים הגרים באותו מקום" יבוא:

"אישור תו ירוק" – אחד מאלה:

(1) אישור שמנפיק משרד הבריאות, לפי תקנה 8ב(א), לאדם,
המעיד על כך שהוא זכאי לתעודת מחלים או מחוסן;

(2) תעודת מחלים או מחוסן;"

(2)אחרי ההגדרה "המנהל" יבוא:

"מחזיק או מפעיל של שוק" לעניין שוק שאין לו מחזיק או מפעיל –
הרשות המקומית שבתחומה נמצא השוק;

"מחלים" - כהגדרתו בצו בידוד בית";

אני יודע שבצו בידוד בית מחלים כולל גם מחוסן, אבל בסוף את הדבר הזה צריך לקרוא גם הציבור הרחב. כשאתה קורא את זה אתה רואה רק מחלים, אתה לא מוצא את המחוסן. ראוי שיופיע במפורש מחלים ומחוסן, לא להתבסס על איזו שהיא הפניה להגדרה בצו בידוד בית שכוללת את המחוסן.

מקובל.

אנחנו נבדוק את זה. אני חושבת שיש תיקונים בחוק עצמו שמגדירים בצורה יותר ברורה.

אולי אפשר לפתור את זה בסעיף ההגדרות.

(3)אחרי ההגדרה "ספורטאי מקצועי" יבוא:

(1) ספורטאי אשר המנהל הכללי של משרד התרבות והספורט אישר, על פי אישור של
איגוד או התאחדות כהגדרתם בחוק הספורט, התשמ"ח-1988 (להלן – חוק הספורט)

(1) היה רשום באיגוד או בהתאחדות כאמור, ביום ט"ז בטבת התשפ"א (31
בדצמבר 2020);

(2) נמצא כשיר לפי סעיף 5 לחוק הספורט;

(3) בוטח לפי סעיף 7 לחוק הספורט;

(4) התקיים בו אחה מאלה:

(1) לעניין ענף ספורט אישי – הוא השתתף ב-4 תחרויות לפחות במהלך
התקופה שמיום כ"א באלול התשע"ח (1בספטמבר 2018) עד יום י"ט
בשבט התשפ"א (1 בפברואר 2021);

(2) לעניין ענף ספורט קבוצתי – הוא הי הרשום בטופס המשחק של
הקבוצה ב-6 תחרויות לפחות במהלך התקופה שמיום כ"א באלול
התשע"ח (1 בספטמבר 2018) עד יום י"ט בשבט התשפ"א (1 בפברואר
2021);

(2)נהג כלי תחרותי שהמנהל הכללי של משרד התרבות והספורט אישר, על סמך
אישור התאחדות נהיגה ספורטיבית, כמשמעותה בחוק הנהיגה הספורטיבית,
התשס"ו-2005, כי הוא רשום בהתאחדות נהיגה ספורטיבית והשתתף בשני
אירועי נהיגה ספורטיבית לפחות בתקופה שמיום כ"א באלול התשע"ח (1
בספטמבר 2018) עד יום י"ט בשבט התשפ"א (1 בפברואר 2021)";

(4)בסופה יבוא:

"תעודת מחלים או מחוסן" – אישור החלמה תקף או תעודת מחוסן תקפה
כמשמעותם בצו בידוד בית;".

2. בתקנה 5 לתקנות העיקריות, אחרי תקנה משנה (א) יבוא:

"(א1) לא ישהה אדם שאינו מחלים, למעט מפעיל המקום או מי מטעמו,
במקום ציבורי או עסקי, שפתיחתו הותרה רק למי שהציג אישור "תו
ירוק", לפי תקנה 7(ב) או 10(ג).

(א2) על אף האמור בתקנת משנה (א1), לא ישהה אדם בבית מלון שפתיחתו
הותרה לפי תקנה 7(ב) ו-(ג) אלא אם כן מתקיים בו אחד מאלה:

(1) הוא מחלים;

(2) הוא קטין מתחת לגיל 16 שקיבל תוצאה שלילית בבדיקת
קורונה כאמור בתקנה 7(ג);

(3) הוא יאש צוות של כלי טיס כהגדרתו בסעיף 12(א)(8)(ב) לחוק
או מי שאינו אזרח ישראלי או תושב קבע, במסגרת מילוי תפקידם
(להלן איש צוות אוויר או אזרח זר), שקיבלו תוצאה שלילית
בבדיקת קורונה כאמור בתקנה 7(ג);

(4) הוא מפעיל בית המלון או מי מטעמו".

3. בתקנה 7 לתקנות העיקריות –

(1) האמור בה יסומן (א), ובה –

(1) ברישה, במקום "מקום בילוי, מסחר, תרבות, תיירות או פנאי, שוק
קמעונאי או יריד ודוכן בהם" יבוא "מקום בילוי, תרבות, תיירות או
פנאי, יריד ודוכן בו";

(2) במקום פסקה (3) יבוא:

"(3) מכבסה;

(3א) מעבדה לתיקון מוצרי תקשורת או מחשבים;

(3ב) קניון;

(3ג) שוק קמעונאי;

(3ד) חנות שאינה מקום כאמור בפסקה (1)";

(3) בפסקה (5), המילים "למטרת מתן שירות סוציאלי חיוני" – יימחקו;

(4) במקום פסקה (6) יבוא:

"(6)(א) מקום המשמש לאימון ספורט, המצוי במבנה, אשר המנהל הכללי
של משרד התרבות והספורט אישר כי הוא משמש רק בעבור אימון או
תחרות של ספורטאי מקצועי או בעובר אימון או תחרות של ספורטאי

(1) קטין;

(2) ספורטאי בגיר בענפי השחייה והמים;

(3) ספורטאי בגיר שהוא מחלים;


(ב) מקום המשמש לאימון ספורט, מצוי בשטח פתוח, אשר המנהל הכללי של
משרד התרבות והספורט אישר כי הוא משמש רק בעבור אימון או תחרות של
ספורטאי מקצועי או ספורטאי תחרותי.";

(6א) סטודיו תחרותי למחול בעבור רקדנים קטינים מתחת לגיל 16 ובלבד

(1) הרקדנים הרשומים בו השתתפו בשתי תחרויות מחול לפחות
מיום כ"א באלול התשע"ח (1 בספטמבר 2018) עד יום י"ט בשבט
התשפ"א (1 בפברואר 2021) והם הציגו אישור על כך;

(2) הסטודיו השלים רישום כדין לתחרות מחול בין-לאומית עד
יום י"ט בשבט התשפ"א (1 בפברואר 2021)";

(5) בפסקה (19), הקטע החל במילים "וכן פארק או שטח פתוח בעל
אופי דומה" עד סופה – יימחק;

(6) בפסקה (20), המילים "בדרך של השאלת ספרים בלבד" – יימחקו;

(7) אחרי פסקה (21) יבוא:

"(22) מוזיאון;

(23) גן חיות או ספארי;

(24) אטרקציה תיירותית בשטח פתוח, ללא הפעלת מיתקנים במקום
האטרקציה למעט הפעלת רכבל";

(2)אחרי תקנת משנה (א) יבוא:

"(ב) בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), לא יפעיל אדם מקום ציבורי או
עסקי בדרך של פתיחתו לציבור, למעט פתיחת מקום מהמקומות המפורטים
להלן למי שהציג אישור "תו ירוק";

(1) מכון כושר או סטודיו;

(2) מקום שמתקיימת בו פעילות תרבות בנוכחות קהל, ובכלל זה
בית קולנוע, תיאטרון, אולם תרבות, ובלבד שפעילות התרבות
מתקיימת בישיבה של הקהל; לעניין זה, "פעילות תרבות" –
ובכלל זה הקרנת סרט, הצגת תיאטרון, קונצרט, הופעת מחול או
מוסיקה ואירוע ספרותי;

(3) מקום שמתקיים בו אירוע ספורט בנוכחות קהל ובכלל זה
אצטדיון, מגרש ספורט או אולם ספורט, ובלבד שהצפייה בו היא
בישיבה;

(4) מקום לעריכת תערוכה למעט מוזיאון;

(5) בית מלון, למעט חדר האוכל שבו; לעניין זה, "בית מלון" –
לרבות מתחם אירוח כמשמעותו בתקנת משנה (א)(7ב) שמופעלות
בו מעל 6 יחידות אירוח;

(6) בריכת שחייה או מקווה טהרה לגברים.

(ג)על אף האמור בתקנת משנה (ב), לעניין בית מלון, רשאי אדם להפעילו בדרך
של פתיחתו לציבור גם בעבור אלה:

(1) קטין מתחת לגיל 16, איש צוות אוויר או אזרח זר, שהציגו בעת
קבלתם לראשונה לבית המלון תוצאה שלילית בבדיקת קורונה אשר
בוצעה במהלך 48 השעות שקדמו להצגתה;

(2) זר המבקר בישראל, ובלבד שהמנהל הכללי של משרד החוץ או
נציגו והמנהל הכללי של משרד הבריאות או נציגו, אישרו כי מדובר
במקרה מיוחד בו הדבר נדרש לטובת הניהול התקין של יחסי החוץ
של ישראל.

(ד)מקום ציבורי או עסקי שהפעלתו בדרך של פתיחה לציבור הותרה הן לפי
תקנת משנה (א) והן לפי תקנת משנה (ב), רשאי המחזיק או המפעיל של
המקום להפעילו לפי אחת משתי תקנות המשנה האמורות בלבד."

4. בתקנה 8א לתקנות העיקריות –

(1) בפסקה (1), במקום "כאמור בתקנה 7(א)" יבוא "כאמור בתקנה 7(א)(6)";

(2) בפסקה (1א), ברישה, במקום "בתקנה 7(5א)" יבוא "בתקנה 7(א)(5א)";

(3) בפסקה (9), ברישה, במקום "בתקנה 7(7ב)" יבוא "בתקנה 7(א)(7ב)";

(4) בפסקה (10), ברישה, במקום "בתקנה 7(18)" יבוא "בתקנה 7(א)(18)";

(5) בסופה יבוא:

"(11) כל מקום כאמור בתקנה 7(ב) –

(1) המחזיק או המפעיל של המקום יציב שלט בכניסה אליו,
במקום בולט לעין, בשפות עברית, ערבית ואנגלית, בדבר חובת
הצגת אישור "תו ירוק" כתנאי לכניסה למקום; ולעניין מחזיק
או מפעיל של בית מלון – יכלול בשלט גם את חובת הצגת אישור
על תוצאות בדיקה לעניין קטין, איש צוות אוויר או אזרח זר
כאמור בתקנה 7(ג);

(2) המחזיק או המפעיל של המקום יכניס למקום רק את מי
שהציג, כתנאי לכניסתו, אישור "תו ירוק", צרוף הצגת תעודה
מזהה, ואם הציג מסמך כאמור בתקנה 8ב(ג)(1) – לאחר סריקת
המסמך כמפורט בתקנה 8ב(ד), ולעניין בית מלון – גם קטין
מתחת לגיל 16, איש צוות אוויר או אזרח זר, שהציגו אישור
על תוצאת בדיקה שלילית כאמור בתקנה 7(ג); האמור בפסקת
משנה זו לא יחול לעניין כניסתם של עובדי המקום;

(3) מחזיק או מפעיל של מקום שהכניסה אליו נעשית בדרך
של תיאום או הזמנה מראש, יידע את הלקוחות בעת התיאום
או ההזמנה, בדבר חובת הצגת אישור "תו ירוק" כתנאי לכניסה
למקום, ולעניין מחזיק או מפעיל של בית מלון – גם בדבר
חובת הצגת אישור על תוצאות בדיקה לעניין קטין, איש צוות
אויר או אזרח זר כאמור בתקנה 7(ג);

(12)קניון כאמור בתקנה 7(א)(3ב) –

(1) המחזיק או המפעיל של הקניון ינחה את עובדיו ואת העובדים בחנויות
המצויות בשטח הקניון בנוגע להוראות תקנות אלה:

(2) בלי לגרוע מאחריות מחזיק או מפעיל של חנות המצויה בשטח הקניון,
מחזיק או מפעיל של קניון יפעל לעמידת החנויות שבשטח הקניון בהוראות
החלות עליהן לפי תקנות אלה, ובכל לזה, יביא לידיעתן את ההוראות
האמורות ויוודא עמידתן בהוראות לעניין התפוסה מרבית המותרת;

(3) המחזיק או המפעיל של הקניון ימנה סדרנים בהתאם להוראות אלה:

(1) מספר הסדרנים שנמצאים בקניון בכל עת לא יפחת מהמפורט

(1) בקניון ששטחו עד 10,000 מטרים רבועים – 2 סדרנים;

(2) בקניון ששטחו בין 10,000 ל-25,000 מטרים רבועים –

3 סדרנים;

(3) בקניון ששטחו מעל 25,000 מטרים רבועים – 5 סדרנים;

(2) הסדרנים יידעו את השוהים במקום, ויסבו את תשומת ליבם, בנוגע
לחובת השמירה על הוראו תקנות אלה, לרבות הוראות לעניין איסור
התקהלויות, חובת עטיית מסיכה לפי סעיף 3ה לצו בידוד בית ובדבר
התפוסה המרבית בקניון ובשטח החנויות;

(ד)המחזיק או המפעיל של הקניון יפעל למניעת התקהלות בשטח הקניון, כולל
בסמוך לכניסה לחנויות ובכניסה לקניון, ובכלל זה ינקוט אמצעים לשמירת
מרחק בין אדם לאדם בתורים כגון סימון מקומות עמידה והצבת אמצעים
פיזיים לשמירת רווח בין אנשים;

(ה)נוסף על האמור בתקנה 8(5)(ג), אם יש בקניון מערכת כריזה – המפעיל של
הקניון יודיע באמצעות מערכת הכריזה, אחת לחצי שעה לפחות, על החובה
למשור על מרחק ולהימנע מהתקהלויות;

(ו)המחזיק או המפעיל של הקניון לא יאפשר ישיבה לצורך אכילה של מבקרים
בשטח הקניון, לא יציב שולחנות וכיסאות לאכילה בשטח הקנון, וימנע גישה
לשולחנות אכילה המקובעים לרצפה, אם קיימים; המחזיק או המפעיל של
הקניון יתלה שלטים במקומות בולטים לעין לעניין איסור אכילה בקניון;

(ז)המחזיק או המפעיל של הקניון ימנע הצבת דוכני מזון בשטח הקניון ולא
יאפשר קיום יריד בשטח הקניון;

(ח)המחזיק או המפעיל של הקניון יפריד, ככל האפשר, בין הכניסות לקניון
ליציאות מהקניון;

(ט)המחזיק או המפעיל של הקניון יפעל, ככל האפשר, ל-3 החלפות אוויר
לפחות בשעה; אופן ביצוע תחלופת האוויר יהיה בהתאם להוראות המנהל;

(י)המחזיק או המפעיל של הקניון יפעל בהתאם להוראות המנהל ובכלל זה
לעניין ניקוי וחיטוי;

(13)שוק קמעונאי כאמור בתקנה 7(א)(3ג) – בהתאם להוראות פסקה (12) בשינויים
המחויבים;

(14) מכון כושר או סטודיו כאמור בתקנה 7(ב)(1) –

(1) המחזיק או המפעיל של המקום יוודא כי המרחק בין המכשירים, ובין
המתאמנים בעת קיום אימון אישי או משותף, לא יפחת משני מטרים,
זולת אם קיימת מחיצה המפרידה ביניהם;

(2) המחזיק או המפעיל של המקום יקבל לקוחות בתיאום מראש;

(3) לא יופעלו ג'קוזי או סאונה במקום;

(4) בהתאם להוראות המנהל, ובכלל זה לעניין ניקוי וחיטוי;

(15) מקום שמתקיימת בו פעילות תרבות כאמור בתקנה 7(ב)(2) –

(1) הצפייה באירוע תתקיים בישיבה בלבד, ללא ריקודים, וללא אכילה
במקום שבו מתקיים האירוע; הסדרנים יידעו את השוהים במקום בנוגע
לאמור; במקרה של סירוב הקהל להוראות אלה, יפסיק המחזיק או
המפעיל את האירוע;

(2) המחזיק או המפעיל של המקום יוודא כי הישיבה באירוע תהיה
במקומות מסומנים וכי מכירת כרטיסים לאירוע תיעשה מראש ובאופן
מקוון או טלפוני;

(3) בשטח פתוח שאינו כולל ישיבה במקומות ישיבה מקובעים – המחזיק
או המפעיל של המקום יחלק את המקום למתחמים נפרדים של עד 20
אנשים לכל היותר, ובין מתחם למתחם יישמר מרחק של 2 מטרים לפחות;

(4) הישיבה תהיה במקומות מסומנים וקבועים מראש;

(5) במקום כאמור בפסקת משנה (ג), המחזיק או המפעיל של המקום יפריד
את המתחמים באמצעות סימון פיזי ביניהם;

(6) המחזיק או המפעיל של המקום יוודא כי בהושבה של אנשים שאינם
גרים באות ומקום, יישמר מרחק של שני מטרים, ככל האפשר, ולכל הפחות
כיסא אחד ריק ביניהם;

(7) המחזיק או המפעיל של המקום יוודא כי המרחק בין הקהל לבמה או
למקום המיועד והמסומן לקיום פעילות הספורט, לא יפחת מארבע מטרים;

(8) המחזיק או המפעיל של המקום יציב סדרנים שיידעו את השוהים באירוע,
ויסבו את תשומת ליבם, בנוגע לחובת השמירה על הוראות תקנות אלה, לרבות
חובת עטיית מסיכה לפי סעיף 3ה לצו בידוד בית ושמירה על החלוקה למתחמים,
אם קיימת חלוקה; מספר הסדרנים יהיה ביחס של סדרן אחד לכל 50 צופים;

(9) המחזיק או המפעיל של המקום יוודא כי לא יוגש או יימכר אוכל במתחם
האירוע או בכניסה אליו, למעט בקבוקי שתייה אישיים;

(10) המחזיק או המפעיל של המקום יידע את השוהים באירוע כי לו ניתן לאכול
בעת האירוע, ויתלה שלטים במקומות בולטים לעין לעניין זה;

(11) המתחם יכלול מספר כניסות, ולא פחות משתי כניסות;

(12) המחזיק או המפעיל של המקום יווסת את כניסת הקהל לאירוע ויציאתו
ממנו, כך שהקהל ייכנס ויצא באופן הדרגתי; בפעילות תרבות – לא יתקיימו
הפסקות במהלך האירוע;

(13) המחזיק או המפעיל של המקום יודיע במערכת הכריזה, אם קיימת במקום
מערכת כריזה, ובאמצעות שילוט, על החובה לעטות מסיכה ועל החובה לשבת
במהלך האירוע;

(14) המחזיק או המפעיל של המקום יפעל בהתאם להוראות המנהל, ובכלל
זה לעניין חיטוי וניקוי, סידורי התברואה והשירותים;

אני עוצר את הישיבה בשלב הזה. אני מבקש שהתקנות שיבואו ייקחו בחשבון גם את ההערות של הוועדה, שלא יהיה מצב שאנחנו נותנים משהו ואנחנו מפרידים משפחה בכוח מהמשהו הזה. את זה אני אומר לקראת התקנות הבאות. אנחנו ניפגש בהמשך הדיון. תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 18:45.