פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
24/02/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 204
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום רביעי, י"ב באדר התשפ"א (24 בפברואר 2021), שעה 9:30

1. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 30) התשפ"א-2021
2. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה)(תיקון מס' 2), התשפ"א-2021
3. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות)(תיקון מס' 31), התשפ"א-2021
4. הצעת הארכת הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה לפי חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020
5. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות במקומות עבודה) (תיקון מס' 8), התשפ"א-2021

חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר
איתן גינזבורג
עופר כסיף
תהלה פרידמן

מיכל וונש
משה טור פז
ענת כנפו

מיכל גולדברג - משרד הבריאות

אשי שלמון - משרד הבריאות

אפרת פרוקציה - סגנית היועץ המשפטי במשרד האוצר, משרד האוצר

מיכל ברקאי - יועמ"ש ועדת חריגים, משרד התחבורה

גור בליי

אסף פרידמן

אתי אפלבוים

1. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 30) התשפ"א-2021
2. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה)(תיקון מס' 2), התשפ"א-2021
3. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות)(תיקון מס' 31), התשפ"א-2021
4. הצעת הארכת הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה לפי חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020
5. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות במקומות עבודה) (תיקון מס' 8), התשפ"א-2021

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. על סדר-היום עכשיו זה הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה), תיקון מס' 2), התשפ"א-2021.

להזכירכם, הקראנו ודנו בעניין הזה. עלו כמה נקודות שעלו וביקשנו ממשרד הבריאות, שכאשר יתוקנו התקנות הבאות שיינתן ביטוי לנושא של איחוד משפחות או משפחה מפוצלת. למרות שנציגי המשרדים השונים, גם משרד הפנים, אמרו כאן לפרוטוקול שזה הקריטריון שבסמכותם והם משתמשים בו, אנחנו בכל זאת ביקשנו לתקן את העניין הזה. מאחר ועדיין לא הותקנו תקנות חדשות ההמלצה שלי היא שאנחנו נאשר את זה אבל כרגע הבקשה היא עד 6.3. זה אומר שהתקנות הבאות יגיעו אלינו ביום חמישי ואז הוועדה לא תוכל להביע את דעתה בעניין הזה וגם שנוכל לוודא שהתקנות האלה יוטמעו.

גם דובר פה על נושא של טיסות ממקומות אחרים. בינתיים שמעתי שהיתה טיסת חילוץ מקייב. אנחנו מצפים שהממשלה תתקן את זה בתקנות הבאות. לכן לא נקיים דיון אלא אם כן יש שאלות של חברים. התקנות של הכניסה והיציאה מהארץ הם עד שבת הבאה ודנו על זה ביום ראשון. אני ממליץ לתת לממשלה זמן לתקן את הדבר הזה. לכן אני מבקש להקדים את זה עד שלישי בחצות ואז זה יגיע לוועדה קודם.

רשמנו לעצמנו ואני יודע שגם בפועל זה מתנהל כך, שהנושא של פיצול משפחות, מה שנאמר על משרד הפנים, הוא תקף וזה הקריטריון שלהם. אבל אנחנו ביקשנו בכל מקרה להכניס את הנושא הזה.

אני רוצה גם להעלות נקודה נוספת של ילדים בהסדר. יש משפחות של גרושים וגרושות שהאב או האם חיים בחו"ל. השאלה האם יש פתרון לדבר הזה ואם לא, אני אבקש לחדד את זה גם בתיקון הבא. אמנם זה נכנס בתוך ההומניטרי.

אני רק אומר שמקור כל הבעיה היא שהסעיף הומניטרי הוא סעיף סל שאף אחד לא יודע מה הוא אומר. זה עניין סובייקטיבי, זה עניין רנדומאלי. יש קבוצות שמועדות מראש שצריך לגביהם הסדר, בין אם זה עולים חדשים שמהמשפחות מפוצלות, סטודנטים שלומדים בחו"ל וצריך עבורם הסדר. יש משפחות שכפי שאמרת, הילד נוסע הלוך חזור. יש מי שנוסע למה שנקרא עניינים הומניטריים, אז צריך לפרט: הלוויה, קרוב משפחה חולה. צריך אפשרות לדעת מתי חוזרים ולא אחרי 60 יום.

אדוני היושב-ראש, אני אבקש שנבקש באופן ספציפי את ההבנה איך המנגנון הזה עובד. הפערים הם בין הרעיון המקורי של הומניטארי לבין הביצוע בפועל. זה מה שאנחנו רואים.

לכן הבקשה שלנו שזה יובהר בתקנות. בישיבה הקודמת נאמר על ידם וגם על ידי משרד הפנים שיתייחסו לזה בתקנות החדשות.

נשמע קודם את עופר.

רציתי לשאול. הובא לידיעתי ששתי טיסות שהיו אמורות להביא היום אזרחים חוזרים מבוקרשט ומקייב בוטלו. האנשים שרצו לחזור סורבו בוועדת חריגים. האם הדבר הזה מוכר? אני לא יודע בכמה אנשים מדובר? מדוע הם סורבו? מה האפשרות לפתור את הבעיה שלהם? אלה שתי טיסות שהיו אמורות היום לצאת והן בוטלו.

אם אפשר לחדד, תקנות התעופה עכשיו בדיוק בדיון בוועדת הכלכלה והנושא הזה מוסדר בתקנות התעופה ואנחנו לא הגורמים הרלוונטיים כרגע.

בדיוק. אנחנו בחלק אחד של העניין. בחלק הזה אנחנו רוצים לתרום את חלקנו. אני שוב הולך בשיטה שלי. נכון שיש לי הרבה סבלנות אבל בסוף גם פוקעת לי הסבלנות. לכן אולי נתכנס כאן היום שוב, אם אני אראה שלמישהו נפל האסימון בעניין של חלופות למלוניות או לפחות מתווה שנוכל להתחיל אותו. זה לא הנושא כרגע. לכן אני ממליץ בפני הוועדה לאשר את התקנות האלה. אנחנו לא רוצים לעשות דברים לא אחראיים אבל מצד שני נקצר אותם עד ה-2.3. מבחינתי גם רביעי זה טוב. עד יום רביעי ב-7 בבוקר.

אדוני היושב-ראש. אמרנו הומניטרי לפני דקה ועכשיו אנחנו אומרים עוד שבוע, ההומניטרי יחכה.

את זה אמרנו לפני שעה.

אני מבינה אבל למה עוד שבוע שלם? אנחנו לא תורה מסיני. צריך לייצר את המנגנון.

אני אסביר לך עוד פעם. מבחינתי, ברגע שנאמר לפרוטוקול מה שנאמר וגם ברוב המקרים זה מבוצע. שיהיה לכם ברור. האוייב של הטוב הוא הטוב יותר. אפשר לעשות מזה פופוליסטיקה - - -

לא פופוליסטיקה, זה דיני נפשות.

אני מודיע לך שגם אחרי שזה יהיה בתקנות עדיין יהיו טעויות בשיקול דעת ועדיין יהיו בעיות. אנחנו לא בבית מרקחת.

מבקשים שקיפות אבל.

בסדר. לכן, מבחינתי, ברגע שזה נאמר – אני לא רוצה לחדד את זה כרגע יותר מידי כי בסוף עוד נקבל דמי קבורה על מה שהשגנו עד עכשיו. לכן אני אומר שנלך לאט. רשמנו לעצמנו וזה גם נרשם בפרוטוקול. אגב, זה גם בוצע. שוב, אם יחליטו לסגור ל-200 או ל-100 זה דבר אחר אבל זאת לא החלטה שלנו. אמרנו שבתוך הקריטריונים, בתוך מה שאנחנו מטפלים, נאמר לנו לפרוטוקול, גם על-ידי נציגי משרד הבריאות וגם על-ידי נציגי משרד הפנים ורשות האוכלוסין, שמבחינתם הנושא של פיצול משפחות, הנושא של עולים חדשים בוודאי. אולי יש דברים שהעלית כמו כאלה שצריכים לחזור מחו"ל והם נסעו לענייני עבודה. זה עדיין לא סודר ואני לא מאמין שזה יקרה בימים אלה. בואי נאמר שרוב הדברים הם אלה. אנחנו עדיין מבקשים מהממשלה שזה יבוא לידי ביטוי בתקנות הבאות. לכן אני מבקש שבמקום שזה יגיע אלינו אחרי שבת ואז זה יגיע אלינו בחמישי או בשישי ואז לא נוכל לדון בזה ולראות אם באמת זה נעשה ולתת זמן לתקן, זאת ההצעה שלי. לבוא עכשיו ולהתווכח על היומיים האלה, אני רואה בזה דבר מידתי וזאת המידתיות שאני רואה. לכן אני מציע להעלות את זה להצבעה.

יש כאן כן שאלה שעולה, אגב מה שעלה מהדברים של היושב-ראש וחברת הכנסת וונש, לגבי הנושא של אמות המידה של ועדת החריגים. לפי החוק, לפי התיקון, סעיף 7א(ד) (1) אומר שהחלטת ועדת החריגים תתקבל לפי אמות מידה שוויוניות שיפורסמו לציבור. השאלה באיזה מידה ועדת החריגים עומדת בדרישה הזאת של החוק? זאת אומרת, יש את החריגים הסטטוטוריים שהם בתקנות אבל השאלה היא, האם לגבי החריג ההומניטארי, האם גם עומדים בדרישה הזאת לאמות מידה שוויוניות. זאת דרישה סטטוטורית שנכללת בחוק.

אני רוצה להעיר ביחס למועד שנקבע בתקנות. המועד נקבע לפי התו הסגול עד 23.3.

איזה תו סגול? כבר קבענו את זה והצבענו.

אבל אני רוצה להגיד לך משהו. ה-28.3 זה ה-1 לפסח. אין שום סיכוי שהוועדה תתכנס במועד הזה כדי להאריך.

הערה טובה.

לכן התאריך הזה הוא בעייתי. אני לא יודע מה המצב המשפטי אבל אני חושב שצריך לתקן את המועד.

אתה יכול לעשות רביזיה ואפשר לשנות את זה בכמה ימים.

נעשה רביזיה.

הם עשו את התאריך הזה כי הם חושבים שאחר-כך לא יצטרכו את זה בכלל. אבל זה בדיוק ה-28 ימים לכן הם עשו את זה. אני מקבל את ההערה שלך בכבוד ובשמחה. אפשר לעשות עכשיו רביזיה עם ההסכמה של המגיש?

עוד חצי שעה.

אז רק תתאמו תאריך.

חבר הכנסת טור פז.

בהמשך לדבריו של גור, הייתי רוצה להציע שהוועדה תיקח על עצמה לנסח כמה דברים בצורה מדויקת יותר, גם מבחינת הנהלים של מה וועדת החריגים עושה. זה נושא שחוזר פה כל הזמן. גם לפני, והיום כבר אפשר לבקש אחרי. אני חושב שהציבור זכאי לדעת מי קיבל, מה קיבל. שמענו עכשיו מחבר הכנסת כסיף על מטוס כזה ומטוס אחר. בואו נקבל דוח ואז נוכל להעיר את הערותינו כי נדמה לי שיש פה משיכת חבל שכל החזק זוכה.

קודם כל, אפשר לבקש דיווח לוועדה והנה אנחנו מבקשים.

אדוני היושב-ראש, באיזו תקנה אנחנו עכשיו?

אנחנו בנושא שדנו בו באריכות על תיקון מס' 2 ולא הצבענו בנושא הגבלת הכניסה והיציאה מישראל. קודם אמרתי שבעצם הובהרו לנו דברים כאן ולמיטב ידיעתי ברובם הם גם נעשו בפועל. אני מקבל את הרעיון של משה ואני באמת אבקש לקבל איזה דוח של כמה לפי הסיבות שלהם.

איתן, אני מציע להקדים לא עד ה-6 לחודש שזה שבת. נקדים את זה עד שלישי או רביעי. שלישי בחצות זה נקרא רביעי אפשר גם רביעי בבוקר.

אז 3.7 בשעה 07:00, יום רביעי.

קיבלתי כמה שאלות. עכשיו שעושים את השינויים כמה אנשים יכולים להיכנס - - -

לא עשו שינויים. אמורים להכניס עד 2,000 ביום.

היא צודקת. גם השבוע כשהכניסו 600 יכולים עד 2,000 אבל זאת החלטה שהיא לא לפתחנו.

כי אין להם איך לבצע את זה.

הבנתי. אני רוצה להבין האם מי שכבר קיבל אישור מוועדת חריגים, הוא יוכל להיכנס ראשון? מי אחראי על הסדר?

זה דיון שמתקיים עכשיו בוועדת כלכלה וזה לא החלק שלנו. השאלה שלך היא טובה. להגיד לך שיש תשובה על זה? לדעתי אין תשובה וגם לא תהיה. אני גם לא רוצה שתהיה תשובה כי אם תהיה תשובה, אז זאת תהיה תשובה לא טובה.

3.3 זה בדיוק שבוע מהיום.

מיכל משרד הבריאות, מה לגבי הקריטריונים?

ביקשתי להתייחס להצעה של הוועדה לגבי ההצעה שהועברה אלינו אחרי הדיון האחרון, להוסיף מי שהוא תושב ארעי במדינת ישראל, בעצם לתת לו את אותו מעמד כמו של אזרח ישראלי ותושב קבע. אם תרצו, אני אשמח להתייחס לזה. אנחנו בחנו את הבקשה ולצערנו לא ניתן להיענות לה ואני אשמח לפרט. בכל מה שקשור לעבודת ועדת החריגים, כמובן שכל אותם מקרים הומניטריים יכולים לקבל מענה דרך ועדת החריגים דרך החריג של תקנה 5(ב)(1), מי שאינו אזרח ישראלי.

מיכל באמת, אנחנו פה בלופ.

כשמדובר בצורך הומניטארי ניתן להגיש בקשה לוועדת החריגים וועדת החריגים בוחנת אותה. לגבי השיקולים והקריטריונים של ועדת החריגים וההערה של היועץ המשפטי של הוועדה, כמובן שהוועדה אמורה לפעול בשקיפות. זה כתוב בחוק וגם אם זה לא היה כתוב בחוק, מבחינת כללי המשפט המנהלי כך היא צריכה לפעול.

אז מה הקריטריונים של ועדת החריגים?

אמר היועץ המשפטי שבחוק מופיע - - -

כתוב שהחלטת הוועדה תתקבל - - -

הקריטריונים כמובן מפורטים בתקנות עצמן.

התקנות עצמן קובעות קטגוריות מסוימות. השאלה, האם מפרסמים את אמות המידה, לפחות כלליות, לגבי מה צורך הומניטארי או צורך אישי? האם יש איזה guide lines בעניין הזה?

לפי החוק הן צריכות להתפרסם ואני מניחה שהן מתפרסמות. משרד הבריאות לא מנהל את ועדת החריגים. לשאלה הזאת אני מציעה לפנות ליו"ר ועדת החריגים וליועץ המשפטי של ועדת החריגים. אני אשמח שהם יתייחסו.

זאת סיגלית ממשרד התחבורה.

מי איתנו ממשרד התחבורה?

לגבי מה שאמרת קודם. אני לא זוכר שהיתה פה תביעה בוועדה שלתושבים הארעיים יהיה מעמד זהה. לא ביקשנו את זה.

מדובר בתושב ארעי שיש לו משפחה שהם אזרחים ישראלים.

מיכל, אל תפריעי לי באמצע.

אנחנו ביקשנו דבר אחד שיבוא לידי ביטוי בתקנות. לא ביקשנו שתהיה השוואה בין אזרח ישראלי לאזרח ארעי. דיברנו על נושא של פיצול משפחות שהוא תחת הנושא של הומניטארי אבל זה הומניטארי בסיסי. הומניטארי זה ניתוח דחוף, הרדמה מלאה שצריכה לעבור מעל האוקיינוס, דברים דרמטיים יותר. את זה אנחנו ביקשנו. אגב, בישיבה עצמה, גם הנציגים שלכם וגם נציגים של משרד הפנים ומשרד התחבורה, אמרו מפורש שזה קריטריון שמבחינתם הוא קיים וזה מה שהם עושים. ביקשנו שהדבר יבוא לידי ביטוי. אנחנו מדברים על נושא של פיצול או אי פיצול של משפחות. זאת אומרת שאדם שהוא במעמד ארעי, משפחתו גרה פה, ילדיו פה, הוא כן יהיה בקריטריון הזה. הוא לא יהיה כמו אזרח ישראלי אבל בקריטריון הזה הוא כן יהיה.

אני אעשה איזה ריענון. מדובר על שתי קטגוריות. היושב-ראש התייחס בתחילת הישיבה לקטגוריה השלישית שבאמת לא דובר עליה ביום ראשון, הנושא של משפחות גרושות. זאת קטגוריה שלא דובר עליה בראשון.

אבא שיש לו הסדרי ראייה עם הילדים שלו פעם בחודש והוא צריך להגיע מחוץ לארץ.

אבל בנוסף לדבר הזה, שתי הקטגוריות שדובר עליהן ביום ראשון, האחת היתה להוסיף לחריג: הוא יצא כדין מישראל לפי הגבלות שחלו בעת שיצא ומקום מגוריו הקבוע בישראל, להוסיף, מקום מגורים שלו, או של בן זוגו או ילדו הקטין. זאת היתה קטגוריה אחת.

הקטגוריה השנייה, לאפשר לבן זוג או לילד של מי שיש לו מעמד ארעי אבל שוהה בישראל לאורך זמן. מדובר על סטודנטים. בני משפחה שגם אם הם לא בעלי מעמד קבוע בישראל הם כן שוהים בקביעות בישראל. יש אנשים שנמצאים פה שנים במעמד הזה. זאת הקטגוריה השנייה וכמו שאמרנו, הסדרי ראייה זאת הקטגוריה השלישית.

כמובן שהכול כפוף למכסות ולכל הדברים האלה. זאת היתה ההבנה ולא היתה על זה מחלוקת. אני לא יכול היום לבוא ולהגיד לך למה את מתחייבת. אנחנו אומרים רק שאנחנו רוצים שזה יבוא לידי ביטוי בתקנות כדי שבשבוע הבא לא בטענות למה לא נאשר את זה?

אני אסביר. בדקנו לגבי הקטגוריות שדובר עליהן בדיון הקודם. בדקנו את זה ומדובר בעשרות אלפי אנשים ואנחנו לא נוכל לאפשר את זה. גם מבחינה משפטית אנחנו רואים עם זה בעיה כי אותו אדם ספציפי שהוא לא אזרח ישראלי והוא לא תושב קבע, לפי החוק עצמו יכול לצאת מישראל בלי אישור של ועדת חריגים. זה נכנס לחוק עצמו מתוך הנחה שלאותו אדם אין זכות קנויה לחזור לישראל. הוא נמצא במעמד אחר לעומת אזרח ישראלי ובעל תושב קבע. המעמד האחר של אזרח ישראלי גם מוכר כמובן בסעיף 6 לחוק יסוד כבוד האדם וחרותו. לכן זה בא לידי ביטוי גם בחוק וגם בתקנות. לאזרח ישראלי ולתושב קבע יש מעמד עדיף בכניסה לישראל, בטח כשיש מכסות. ועדת החריגים לא נותנת את העדיפות באישורים. היא מאשרת בקשות ואז יש מכסות ואנשים צריכים להיכנס לאותן מכסות. לכן בצורה גורפת לתת לאותם בעלי מעמד ארעי, בני זוג וילדים שלהם, איזשהו מעמד זהה לאזרחים או תושבים, זה מאוד מאוד בעייתי מבחינתנו.

למה זה בעייתי?

אפשר אולי לחדד יותר את החריג ההומניטארי בקריטריונים של הוועדה עצמה או בתקנות עצמון לתת לזה ביטוי שם, אבל לפי הנוסח שהוצג בפנינו על-ידי הייעוץ המשפטי של הוועדה, את זה אנחנו בחנו וזה לא פשוט אפשרי מבחינתנו, אחרת אפשר לוותר על כל התקנות האלה.

אבל מיכל, למה - - -

לקראת הדיון הבא אנחנו נוכל לבחון איך אפשר לתת לזה ביטוי בקריטריונים של הוועדה או בחריג הספציפי ההומניטארי. נחדד את זה יותר שם, ב05(ב)(1). כמו הנוסח שהועבר אלינו אחרי הדיון האחרון, זה פשוט לא אפשרי מבחינת המדינה. זה חותר תחת כל המטרה של התקנות האלה, לצמצם כניסה של אנשים לישראל. החוק עצמו נתן עדיפות לאזרחים ולתושבים ומצד שני, נתן גם עדיפות ביציאה מישראל למי שהוא לא אזרח ולא תושב. אי-אפשר להסכים לזה.

סליחה, מיכל. אבל הקטגוריה הראשונה שהזכרתי היא קטגוריה שכן מתייחסת לאזרח או תושב. הקטגוריה הראשונה, ואני חושב שעליה היה עיקר המיקוד בוועדה, היא קטגוריה של אזרח או תושב אבל שמקום המגורים הקבוע של אותו תושב הוא לא ישראל, אבל בן הזוג שלו או הילד שלו, מקום המגורים שלו בישראל. זאת הסיטואציה שעליה דובר.

בדיוק לסיטואציה הזאת, מראש, כשהתקנו את התקנות בעקבות הערה שקיבלנו מהוועדה, עדכנו את סעיף 5(ג). תקנה 5(ג) נותנת מענה בדיוק לסיטואציה הזאת. מי שאינו אזרח ישראל או תושב קבע והוא בן זוג של אזרח ישראלי תושב קבע או הורה לילד שהוא אזרח ישראלי או תושב קבע. לאותו מקרה ספציפי נתנו מעמד זהה בדיוק למעמד של אזרח ישראלי או תושב קבע. את זה כן עשינו ואת זה הכנסנו לבקשת הוועדה. מעבר לזה, לפחות מבחינת הנוסח שהועבר אלינו אחרי הדיון האחרון, כמו שאמרתי, עשינו בדיקה עם רשות האוכלוסין והם גם יוכלו להתייחס, הם נמצאים כאן בזום. מדובר בעשרות אלפי אנשים ולזה אי-אפשר להסכים.

אולי זאת שאלה פרשנית ואולי צריך לחדד את זה. נכון שעל בן זוג או הורה לילד שהוא אזרח או תושב קבע החילו את אותו דבר. הבעיה היא שאומרים להורה או לבן זוג של אזרח או תושב: תשמע, חלים עליך שמונת החריגים שחלים על אזרח ותושב. אבל השאלה, האם החריג הזה של 8, שמקום מגוריו הקבוע בישראל, צריך להתקיים באותו אדם עצמו, בבן זוג או בהורה שהוא לא אזרח או תושב, או שדי בכך שהוא מתקיים בבן זוג שלו או בילד. זאת שאלת המפתח.

זה לא מספיק להגיד. למשל, אישה בשליש השלישי להריונה, ברור שגם אם זאת אישה שבעלה נמצא בארץ והיא לא אזרחית ותושבי היא תיכנס. עם זה אין בעיה. השאלה, האם החריג 8, שהוא החריג העיקרי, האם הוא גם יחול כאשר אותו בן זוג מקום מגוריו הקבוע הוא לא בישראל. זאת שאלת המפתח. כלומר, לא די להגיד שיחולו עליו החריגים אלא איך הם חלים עליו ספציפית בהקשר של 8.

אנחנו נבחן את זה. אני לא רוצה לתת תשובה על דעת עצמי. אני אבחן את זה עם הייעוץ המשפטי של ועדת החריגים, עם רשות האוכלוסין במשרד המשפטים ונחזור אליכם עם תשובה בעניין.

לכן אני שוב חוזר על בקשתי שהדברים הללו יבואו לידי ביטוי בתקנות כי זאת בעצם החלטת הוועדה או רצון הוועדה. אני לא שם ברקסים תוך כדי נסיעה. יש שבוע שלם לחשוב על זה. דבר אחד אני כן יכול להגיד לך ואולי להציע פתרון. אמרת שאם יש עדיפות לאדם שהוא לא תושב ואזרח לצאת מהארץ, אין לי שום בעיה שתגבילו שמי שיצא בתקופת ההגבלה – אם אדם הצהיר שמרכז חייו שם והוא רוצה לחזור לשם, זה התיקון שהבאנו בוועדה, אז בוודאי שהוא לא יכול לתפוס את החבל משני הקצוות שבועיים אחר-כך ולהגיד שעכשיו הוא חייב לחזור למשפחתו.

אני יכולה להסביר מי נופל מהכיסאות. כל מה שגור מנסה לתקן ייפול בין הכיסאות בדרך החוצה. אני אתן דוגמה: עולים שכל המשפחה עלתה ארצה אבל האבא ממשיך לעבוד בארצות הברית כדי לקיים את המשפחה פה. הוא צריך לצאת לארצות הברית, לעבוד 3 שבועות ולחזור לשבוע. עכשיו הוא מקבל אישור יציאה אבל הוא לא יכול לחזור לחודשיים.

מיכל, אני רוצה לספר לך שחוץ מהעולים החדשים יש גם אזרחים ותיקים.

אני רוצה להגיד משהו על מה שאתה אומר.

תני לי לסיים. איך את יכולה להגיד כשלא שמעת את המשפט?

אתה אומר משהו שהוא לא הוגן. העולים החדשים הם אזרחים ישראלים. כדי להשוות את התנאים שלהם – מי שעלה לארץ והשאיר הורים או ילדים מאחור כדי להשוות את התנאים שלו לאזרחי מדינת ישראל והוא חייב לבקר את הוריו וילדיו בזמן שהוא ממשיך לעבוד בחו"ל כדי לקיים את משפחתו כאן. זאת תפיסה שגויה.

את לא שומעת, את לא מבינה למה אני מתכוון. אני מתכוון לאותם אנשים שביקשנו בזמנו לתקן, אנשים שמרכז חייהם בחוץ לארץ ולא בארץ. תקשיבי דקה.

אני מקשיבה. השאלה היא, מה המבחן של מרכז חייהם. שוב, אנחנו ניפול בדבר הזה.

את לא יכולה להגיד שפעם מרכז חייהם זאת העבודה ופעם מרכז חייהם זאת המשפחה.

מרכז חייהם זה איפה שהאישה והילדים.

אנחנו עושים דיון עקר. את לא אפילו לא מבינה מה אני אומר ואת כבר מגיבה.

אני אומר דבר אחד. אני לא רוצה שהדבר הזה ינוצל. אם מישהו שיוצא מהטעם שאת אמרת ואישרו לו את זה, אז כבר בתוך האישור הזה יש גם את החזרה. אבל אם אנחנו הולכים על אלה שאומרים שהם רוצים לצאת כי מרכז חייהם שם, כי הוא חי שם וגר שם וכו', אני לא מוכן שאחרי שבועיים הוא עושה טיסה חזרה. לזה אני מתכוון.

ברור, אנחנו מסכימים. סליחה, לא הבנתי.

אני לא מבין את האבחנה שמקיימים בין תושבים. למה לעשות אבחנה בין תושב קבע לבין תושב ארעי? תושב ארעי הוא גם תושב. אני לא מבין את האבחנה הזאת. מה זה משנה אם המעמד שלו הוא קבע או ארעי?

את זה אתה צריך לשאול את הממשלה שהתקינה את זה.

בסדר, אבל היא נציגת הממשלה פה.

אני מבין שאם נלך על הגדרה שווה, אז התשובה שענתה קודם מיכל היא שיהיו עשרות אלפי אנשים.

אני לא מקבל את התשובה הזאת.

אבל זאת התשובה. בסוף אנחנו צריכים לייצר משהו מפה. אם אנחנו אומרים שבגלל זה אנחנו לא מעבירים, זה לגיטימי אבל אנחנו צריכים לקבל את ההחלטה שלנו. בכל זאת, בסוף אנחנו לא שולטים על כמה נכנסים. אלה החלטות אד-הוק. אני רוצה לבנות את האפשרויות בנושאים הללו. בצורה שאתה מציע אותן - - -

לא הצעתי כלום, זאת שאלה. שאלתי שאלה. ברור לי שאי-אפשר לתקנות את התקנות בכל מקרה כי זאת לא סמכותנו אבל יגיעו התקנות הללו שוב לפתחנו ועד אז הם יצטרכו לחשוב ולשקול למה לעשות את האבחנה בין תושב קבוע לתושב ארעי. ההבדל ביניהם לא גדול. האחד יכול לבחור בבחירות לרשויות המקומיות והאחר לא, אבל שניהם גרים פה ושניהם קיבלו רישיון לשבת פה. הם לא תיירים, הם אנשים שגרים פה.

איתן, אני איתך בעניין הזה.

אני אומר את זה בתור תושב ארעי לשעבר. שמשרד התחבורה ייתן תשובה על זה.

על האמות מידה או על זה?

זה יכול להיות רלוונטי גם לאמות מידה.

על זה מיכל תוכל לענות. נכניס את זה בתוך הבקשות. אני אומר עוד פעם, קצת הצטנעתי כדי לא לקבל את הלא אבל אני בהחלט מסכים לכל מילה שאמר איתן.

הם לא מצביעים לרשויות אבל הם משלמים מיסים ויש להם את כל הזכויות מעבר לזה.

אני לא רוצה להסביר את הממשלה.

זה גם יכול להיות סטודנט מחו"ל שבא ללמוד באוניברסיטה העברית. יש מגוון של אנשים. החוק עשה את האבחנה הזאת. כל מי שהוא לא תושב קבע יכול לצאת מישראל ללא הגבלה. יש פה מורכבות. אני חושב שצריך לעשות איזו עבודה עם הוועדה לקראת ההארכה הבאה.

זה מה שאני מציע ומבקש. זה כלי העבודה שיש לי. לכן אני מציע להתקדם איתו ולא ללכת צעד אחורה.

נמצאת איתנו סיגלית, היועצת המשפטית של ועדת החריגים. בוקר טוב. גור, תנסח את השאלה.

השאלה היא כזאת: לפי חוק הסמכויות ועדת החריגים שפועלת בהקשר של כניסה ויציאה לפי סעיף 7א לחוק הסמכויות, היא צריכה לקבל את ההחלטות שלה לפי אמות מידה שוויוניות שיפורסמו לציבור. השאלה: האם יש לכם אמות מידה כאלה והאם הם פורסמו?

ואם כן, מה הם?

במרבית היבטים יש קריטריונים. במקרה הזה, בגלל שיש הרבה מקרים הומניטאריים אז למעשה פועלים בהתאם למקרים שאושרו בעבר. אני יכולה לתת לכם דוגמאות של מקרים שאושרו בעבר. אלה המקרים שבדרך-כלל מאושרים. זה נותן איזה קנה מידה. אני אתן לכם דוגמאות.

לא דוגמאות, אנחנו רוצים את הקריטריונים. דוגמאות לא יעזרו. אם אין קריטריונים אז לא צריך בכלל לתת לזה לגיטימציה. אדוני היושב-ראש, אם אין קריטריונים ברורים שפורסמו אלא זה רק דוגמאות שמשמשות כתקדימים, אי-אפשר לקבל את זה. או שיש קריטריונים כתובים וברורים או שזה צריך להיות מבוטל.

מקרים הומניטאריים הם מקרים מאוד רחבים ושונים באופיים. זה לא הומניטארי, זה מקרה הומניטארי וצורך אישי. במקרה שאתה תצמצם את המקרים ההומניטאריים והצורך האישי - - -

קווים כלליים. אף אחד לא מדבר על רזולוציות שהן אינדיבידואליות.

אתה תפגע במטרה שלשמה נקרא המקרה הזה. יש מגוון שלם של מקרים. יש לנו 4,000 מקרים ביום. מתוכם מקרים רבים הם מקרים הומניטאריים. המקרים הם שונים ומגוונים ורחבים. באמת מדובר במקרים שנוגעים להיבטים אישיים ופרטיים. יש הרבה אנשים במדינת ישראל ומחוצה לה ויש מקרים רבים.

כפי שנאמר בישיבה הקודמת על-ידי נציגים שלכם, הנושא הזה של פיצול משפחות שנחשב בתוך הקריטריונים, זה כן נחשב הומניטארי? אני חוזר על מה שאמרתם בפעם הקודמת.

איחוד משפחות של ילדים קטינים עם ההורים שלהם, ביקור אם מישהו עומד למות וצריך לבקר אותו על ערש דווי. זה נופל לקריטריונים האלה.

ד"ר אשי שלמון ממשרד הבריאות.

איחוד משפחות ככלל נדון לפי הנסיבות הפרטניות. אין זכות מוקנית להגיע לכל אחד שמקום מגוריו הקבוע הוא בחו"ל כי יש לו פה בן זוג. הנושא הזה נמצא והוא נדון ברגישות הראויה, שוב מתוך אותה תכלית לצמצם כניסה לא חיונית לישראל.

אבל החריג הזה קיים.

החריג הזה הוא חריג - - -

אדם שאשתו ושני ילדיו כאן.

נבחן עד כמה באמת מרכז חייו לא בארץ, נבחן סוג הזיקה בין בני הזוג. נבחנות הרבה שאלות. זה לא שהכול מאושר אבל אם יש מצבים חריגים הוועדה בהחלט שוקלת לחיוב.

אני רוצה לחדד ולחזור על השאלה של עורך-דין גור בליי. עם כל הכבוד למה שנאמר על-ידי שני הדוברים האחרונים, יש קריטריונים כתובים שפורסמו לציבור או אין? מה שנאמר פה עד כה זה למעשה שאין. נאמר בהתחלה שמשתמשים בדוגמאות. זה לא קריטריונים שמפורסמים. נאמר עכשיו על-ידי ד"ר שלמון במילים אחרות לא נאמר שיש קריטריונים.

אני מבקש שיהיו קריטריונים ברורים. בוודאי שלא מדובר על רזולוציות שזה ירד לרמה של כל אינדיבידואל ואינדיבידואל. ברור שלא, אף אחד לא מצפה לזה, זה לא סביר. אבל שיהיו קווים ברורים, מנחים שכל הציבור יוכל לעקוב.

אני מצטרף לבקשתך.

אם זה לא קיים, אני חושב שלא צריך לתת לזה יד. זה הופך את זה לאי שוויוני ולשרירותי.

אני מבינה שזה כרגע לא נמצא על סדר היום שלנו הנושא של חידוש הבידוד שהוחלט עליו היום.

יכול להיות שזה יגיע היום אלינו ואנחנו נעדכן.

מה אתה מתכוון לעשות? אני יכולה להבין את התכנית שלך בעניין?

יש לי פגישה עם שר הבריאות ב-12:30, עם נציגים של המשטרה. רוח הדברים של הוועדה היה שאנחנו רוצים שיציגו לנו חלופות. שלא יהיה מצב שהמלוניות זה משהו אוטומטי. נשב היום. יש כל מיני דברים שנדון. אז כמובן זה יגיע לדיון בוועדה ולהחלטת הוועדה.

בימים האחרונים עבדנו לגבש את הנוהל של הפעילות של הוועדה. צריך לזכור שהיא עברה אלינו למשרד רק לפני שבוע.

זאת תשובה יותר טובה מהתשובה הקודמת. גם לא מספיק טובה אבל יותר טובה.

אנחנו בשלבים אחרונים. לגבי הסוגייה של העניינים ההומניטאריים, כמו שאמרתי, אנחנו עובדים על ניתוח הדוגמאות הקודמות כדי לגבש מדד כלשהו עבור הקריטריונים. אני מסכימה שזה לא יכול להיות משהו שרירותי וזה משהו שאנחנו בכל מקרה פועלים לנסות לראות לקבוע קריטריונים כלליים כלשהם.

אם כך, אני מבקש להעלות להצבעה את הצעת תקנות סמכויות מיוחדות (התמודדות עם נגיף הקורונה) (הגבלת יציאה מישראל וכניסה אליה) (תיקון מס' 2) עם בקשת הוועדה והצהרת הוועדה ותיקון התאריך ליום רביעי בשעה 07:00.

איתן, עשית את הרביזיה?

כן.

זה יהיה בתקנות סמכויות מיוחדות (התמודדות עם נגיף הקורונה) (הגבלת יציאה מישראל וכניסה אליה) (תיקון מס' 2), התשפ"א-2021.

בתקנה 8, במקום ח' באדר תשפ"א, 20.2.2021, יבוא, 3.3 בשעה 07:00 בבוקר.

הצבעה

התקנות התקבלו.

אני רוצה להבהיר שאני מצביע נגד רק משום שאין קריטריונים מפורסמים.

למרות שנרשם בפרוטוקול מה שאמרה הנציגה, שהם עובדים עכשיו על הקריטריונים.

אני נמנעת.

התקנות אושרו.

אפשר לעשות את הרביזיה?

איתן, אתה צריך להציג את הרביזיה.

התקנות שאושרו הן תקנות שאושרו עד ה-23.8 שזה א' פסח. כנראה שהוועדה לא תוכל להתכנס עד אז ולדון בזה. שבוע לפני כן זה השבוע של הבחירות ואין שום סיכוי שהוועדה תתכנס ותדון בשבוע הבחירות עצמו. לכן אני מציע שהתקנות האלה יהיו בתוקף עד ה-16 או 17 במרץ שזה שבוע לפני הבחירות. אז הוועדה תוכל להתכנס שוב ולהאריך את זה בעוד 28 יום. זה עניין טכני כל הסיפור הזה.

לכן אני מציע שזה יהיה עד ה-16 או עד ה-17 במרץ.

מה יקרה אם זה יהיה יומיים אחרי הבחירות?

בחירות זה אירוע. יומיים אחרי הבחירות אתה רואה את הוועדה מתכנסת? אני מציע לעשות את זה שבוע לפני.

מתי התאריך שהם ביקשו?

28 לחודש.

הם ביקשו את המקסימום זמן. אני לא אומר את זה כדי לקצר את הזמנים. זה תו סגול, חייבים שיהיה תו סגול. אני אומר מתי הכנסת יכולה להתכנס בצורה נורמלית וזה שבוע לפני הבחירות.

משרד האוצר, מה אתם אומרים?

לגופו אין לנו בעיה אבל אני רוצה שתבינו טכנית מה קורה. בגלל שהוועדה יכולה או לאשר או לא לאשר, אנחנו בעצם מציעים שתאשרו את התקנות ואז נביא תיקון.

לא, היא יכולה גם לשנות מועד.

אתם תאשרו את התיקון. לדעתי אין לכם זכות לשנות תאריך.

אפרת, את טעית כי הוועדה גם מוסכמת לקצר את המועדים.

אם אתם רוצים לקצר את המועדים, אין בעיה. תקצרו את המועדים ואנחנו נביא תקנות. טכנית, אנחנו רואים שהתו הסגול יימשך כמה חודשים טובים. כפי שנאמר פה, אנחנו כל פעם מאריכים אותו ל-28 רק כי אין אפשרות מעבר. מבחינתנו זה עניין שהוא מבחינתנו יותר טכני.

ההצעה שלך זה ה-16 לחודש?

או ה-16 או ה-17.

17 לחודש זאת ההצעה שלנו.

מי בעד לקבל את הרביזיה?

הצבעה

הרביזיה התקבלה.

אם כך, אני מקבל את הצעתו של חבר הכנסת גינזבורג ואנחנו מבקשים קיצור תוקף של התקנות עד ה-17.3.

מי בעד אישור התקנות ירים את ידו?

הצבעה

התקנות אושרו.

תקנות מקומות העבודה תיקון 8.

התקנות אושרו.

אז תיקון מס' 8 לתקנות הגבלת פעילות במקומות עבודה אושרו עם קיצור תוקף עד ה-17.3.

מה עם שאר התקנות?

חלק כבר אישרנו. יש לנו את הנושא של התו הירוק.

זה 31?

כן.

אני אעשה לך סדר. הארכת מצב חרום בזה לא נדון היום, כנראה בשבוע הבא ויש זמן. הגבלת הכניסה והיציאה כרגע אישרנו. הנושא של התקנות 30 ורשב"י זה אישרנו. מקומות עבודה ברגע זה אישרנו. בישיבה הבאה שתהיה עוד 13 דקות - - -

אני מציע שתעדכנו אותנו.

בשעה 11:20 מתחדשת הישיבה בנושא התו הירוק.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00.