ישיבת ועדה של הכנסת ה-23 מתאריך 24/02/2021

הצעת הארכת הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה לפי חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020, תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 31), התשפ"א-2021, תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות במקומות עבודה) (תיקון מס' 8), התשפ"א-2021, תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה) (תיקון מס' 2), התשפ"א-2021, הכרזת סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (בידוד של אדם שנכנס לישראל בנסיבות מיוחדות) (מס' 6), התשפ"א-2021, תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 30), התשפ"א-2021

פרוטוקול

 
פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
24/02/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 204
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום רביעי, י"ב באדר התשפ"א (24 בפברואר 2021), שעה 9:30
סדר היום
1. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 30) התשפ"א-2021
2. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה)(תיקון מס' 2), התשפ"א-2021
3. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות)(תיקון מס' 31), התשפ"א-2021
4. הצעת הארכת הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה לפי חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020
5. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות במקומות עבודה) (תיקון מס' 8), התשפ"א-2021
נכחו
חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר
איתן גינזבורג
עופר כסיף
תהלה פרידמן
חברי הכנסת
מיכל וונש
משה טור פז
ענת כנפו
משתתפים באמצעים מקוונים
מיכל גולדברג - משרד הבריאות

אשי שלמון - משרד הבריאות

אפרת פרוקציה - סגנית היועץ המשפטי במשרד האוצר, משרד האוצר

מיכל ברקאי - יועמ"ש ועדת חריגים, משרד התחבורה
ייעוץ משפטי
גור בליי
מנהל הוועדה
אסף פרידמן
רישום פרלמנטרי
אתי אפלבוים

1. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 30) התשפ"א-2021
2. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה)(תיקון מס' 2), התשפ"א-2021
3. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות)(תיקון מס' 31), התשפ"א-2021
4. הצעת הארכת הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה לפי חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020
5. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות במקומות עבודה) (תיקון מס' 8), התשפ"א-2021
היו"ר יעקב אשר
בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. על סדר-היום עכשיו זה הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה), תיקון מס' 2), התשפ"א-2021.

להזכירכם, הקראנו ודנו בעניין הזה. עלו כמה נקודות שעלו וביקשנו ממשרד הבריאות, שכאשר יתוקנו התקנות הבאות שיינתן ביטוי לנושא של איחוד משפחות או משפחה מפוצלת. למרות שנציגי המשרדים השונים, גם משרד הפנים, אמרו כאן לפרוטוקול שזה הקריטריון שבסמכותם והם משתמשים בו, אנחנו בכל זאת ביקשנו לתקן את העניין הזה. מאחר ועדיין לא הותקנו תקנות חדשות ההמלצה שלי היא שאנחנו נאשר את זה אבל כרגע הבקשה היא עד 6.3. זה אומר שהתקנות הבאות יגיעו אלינו ביום חמישי ואז הוועדה לא תוכל להביע את דעתה בעניין הזה וגם שנוכל לוודא שהתקנות האלה יוטמעו.

גם דובר פה על נושא של טיסות ממקומות אחרים. בינתיים שמעתי שהיתה טיסת חילוץ מקייב. אנחנו מצפים שהממשלה תתקן את זה בתקנות הבאות. לכן לא נקיים דיון אלא אם כן יש שאלות של חברים. התקנות של הכניסה והיציאה מהארץ הם עד שבת הבאה ודנו על זה ביום ראשון. אני ממליץ לתת לממשלה זמן לתקן את הדבר הזה. לכן אני מבקש להקדים את זה עד שלישי בחצות ואז זה יגיע לוועדה קודם.

רשמנו לעצמנו ואני יודע שגם בפועל זה מתנהל כך, שהנושא של פיצול משפחות, מה שנאמר על משרד הפנים, הוא תקף וזה הקריטריון שלהם. אבל אנחנו ביקשנו בכל מקרה להכניס את הנושא הזה.

אני רוצה גם להעלות נקודה נוספת של ילדים בהסדר. יש משפחות של גרושים וגרושות שהאב או האם חיים בחו"ל. השאלה האם יש פתרון לדבר הזה ואם לא, אני אבקש לחדד את זה גם בתיקון הבא. אמנם זה נכנס בתוך ההומניטרי.
מיכל וונש (כחול לבן)
אני רק אומר שמקור כל הבעיה היא שהסעיף הומניטרי הוא סעיף סל שאף אחד לא יודע מה הוא אומר. זה עניין סובייקטיבי, זה עניין רנדומאלי. יש קבוצות שמועדות מראש שצריך לגביהם הסדר, בין אם זה עולים חדשים שמהמשפחות מפוצלות, סטודנטים שלומדים בחו"ל וצריך עבורם הסדר. יש משפחות שכפי שאמרת, הילד נוסע הלוך חזור. יש מי שנוסע למה שנקרא עניינים הומניטריים, אז צריך לפרט: הלוויה, קרוב משפחה חולה. צריך אפשרות לדעת מתי חוזרים ולא אחרי 60 יום.

אדוני היושב-ראש, אני אבקש שנבקש באופן ספציפי את ההבנה איך המנגנון הזה עובד. הפערים הם בין הרעיון המקורי של הומניטארי לבין הביצוע בפועל. זה מה שאנחנו רואים.
היו"ר יעקב אשר
לכן הבקשה שלנו שזה יובהר בתקנות. בישיבה הקודמת נאמר על ידם וגם על ידי משרד הפנים שיתייחסו לזה בתקנות החדשות.

נשמע קודם את עופר.
עופר כסיף (הרשימה המשותפת)
רציתי לשאול. הובא לידיעתי ששתי טיסות שהיו אמורות להביא היום אזרחים חוזרים מבוקרשט ומקייב בוטלו. האנשים שרצו לחזור סורבו בוועדת חריגים. האם הדבר הזה מוכר? אני לא יודע בכמה אנשים מדובר? מדוע הם סורבו? מה האפשרות לפתור את הבעיה שלהם? אלה שתי טיסות שהיו אמורות היום לצאת והן בוטלו.
קריאה
אם אפשר לחדד, תקנות התעופה עכשיו בדיוק בדיון בוועדת הכלכלה והנושא הזה מוסדר בתקנות התעופה ואנחנו לא הגורמים הרלוונטיים כרגע.
היו"ר יעקב אשר
בדיוק. אנחנו בחלק אחד של העניין. בחלק הזה אנחנו רוצים לתרום את חלקנו. אני שוב הולך בשיטה שלי. נכון שיש לי הרבה סבלנות אבל בסוף גם פוקעת לי הסבלנות. לכן אולי נתכנס כאן היום שוב, אם אני אראה שלמישהו נפל האסימון בעניין של חלופות למלוניות או לפחות מתווה שנוכל להתחיל אותו. זה לא הנושא כרגע. לכן אני ממליץ בפני הוועדה לאשר את התקנות האלה. אנחנו לא רוצים לעשות דברים לא אחראיים אבל מצד שני נקצר אותם עד ה-2.3. מבחינתי גם רביעי זה טוב. עד יום רביעי ב-7 בבוקר.
מיכל וונש (כחול לבן)
אדוני היושב-ראש. אמרנו הומניטרי לפני דקה ועכשיו אנחנו אומרים עוד שבוע, ההומניטרי יחכה.
היו"ר יעקב אשר
את זה אמרנו לפני שעה.
מיכל וונש (כחול לבן)
אני מבינה אבל למה עוד שבוע שלם? אנחנו לא תורה מסיני. צריך לייצר את המנגנון.
היו"ר יעקב אשר
אני אסביר לך עוד פעם. מבחינתי, ברגע שנאמר לפרוטוקול מה שנאמר וגם ברוב המקרים זה מבוצע. שיהיה לכם ברור. האוייב של הטוב הוא הטוב יותר. אפשר לעשות מזה פופוליסטיקה - - -
מיכל וונש (כחול לבן)
לא פופוליסטיקה, זה דיני נפשות.
היו"ר יעקב אשר
אני מודיע לך שגם אחרי שזה יהיה בתקנות עדיין יהיו טעויות בשיקול דעת ועדיין יהיו בעיות. אנחנו לא בבית מרקחת.
מיכל וונש (כחול לבן)
מבקשים שקיפות אבל.
היו"ר יעקב אשר
בסדר. לכן, מבחינתי, ברגע שזה נאמר – אני לא רוצה לחדד את זה כרגע יותר מידי כי בסוף עוד נקבל דמי קבורה על מה שהשגנו עד עכשיו. לכן אני אומר שנלך לאט. רשמנו לעצמנו וזה גם נרשם בפרוטוקול. אגב, זה גם בוצע. שוב, אם יחליטו לסגור ל-200 או ל-100 זה דבר אחר אבל זאת לא החלטה שלנו. אמרנו שבתוך הקריטריונים, בתוך מה שאנחנו מטפלים, נאמר לנו לפרוטוקול, גם על-ידי נציגי משרד הבריאות וגם על-ידי נציגי משרד הפנים ורשות האוכלוסין, שמבחינתם הנושא של פיצול משפחות, הנושא של עולים חדשים בוודאי. אולי יש דברים שהעלית כמו כאלה שצריכים לחזור מחו"ל והם נסעו לענייני עבודה. זה עדיין לא סודר ואני לא מאמין שזה יקרה בימים אלה. בואי נאמר שרוב הדברים הם אלה. אנחנו עדיין מבקשים מהממשלה שזה יבוא לידי ביטוי בתקנות הבאות. לכן אני מבקש שבמקום שזה יגיע אלינו אחרי שבת ואז זה יגיע אלינו בחמישי או בשישי ואז לא נוכל לדון בזה ולראות אם באמת זה נעשה ולתת זמן לתקן, זאת ההצעה שלי. לבוא עכשיו ולהתווכח על היומיים האלה, אני רואה בזה דבר מידתי וזאת המידתיות שאני רואה. לכן אני מציע להעלות את זה להצבעה.
גור בליי
יש כאן כן שאלה שעולה, אגב מה שעלה מהדברים של היושב-ראש וחברת הכנסת וונש, לגבי הנושא של אמות המידה של ועדת החריגים. לפי החוק, לפי התיקון, סעיף 7א(ד) (1) אומר שהחלטת ועדת החריגים תתקבל לפי אמות מידה שוויוניות שיפורסמו לציבור. השאלה באיזה מידה ועדת החריגים עומדת בדרישה הזאת של החוק? זאת אומרת, יש את החריגים הסטטוטוריים שהם בתקנות אבל השאלה היא, האם לגבי החריג ההומניטארי, האם גם עומדים בדרישה הזאת לאמות מידה שוויוניות. זאת דרישה סטטוטורית שנכללת בחוק.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
אני רוצה להעיר ביחס למועד שנקבע בתקנות. המועד נקבע לפי התו הסגול עד 23.3.
היו"ר יעקב אשר
איזה תו סגול? כבר קבענו את זה והצבענו.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
אבל אני רוצה להגיד לך משהו. ה-28.3 זה ה-1 לפסח. אין שום סיכוי שהוועדה תתכנס במועד הזה כדי להאריך.
ה היו"ר יעקב אשר
הערה טובה.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
לכן התאריך הזה הוא בעייתי. אני לא יודע מה המצב המשפטי אבל אני חושב שצריך לתקן את המועד.
היו"ר יעקב אשר
אתה יכול לעשות רביזיה ואפשר לשנות את זה בכמה ימים.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
נעשה רביזיה.
היו"ר יעקב אשר
הם עשו את התאריך הזה כי הם חושבים שאחר-כך לא יצטרכו את זה בכלל. אבל זה בדיוק ה-28 ימים לכן הם עשו את זה. אני מקבל את ההערה שלך בכבוד ובשמחה. אפשר לעשות עכשיו רביזיה עם ההסכמה של המגיש?
איתן גינזבורג (כחול לבן)
עוד חצי שעה.
היו"ר יעקב אשר
אז רק תתאמו תאריך.

חבר הכנסת טור פז.
משה טור פז (יש עתיד-תל"ם)
בהמשך לדבריו של גור, הייתי רוצה להציע שהוועדה תיקח על עצמה לנסח כמה דברים בצורה מדויקת יותר, גם מבחינת הנהלים של מה וועדת החריגים עושה. זה נושא שחוזר פה כל הזמן. גם לפני, והיום כבר אפשר לבקש אחרי. אני חושב שהציבור זכאי לדעת מי קיבל, מה קיבל. שמענו עכשיו מחבר הכנסת כסיף על מטוס כזה ומטוס אחר. בואו נקבל דוח ואז נוכל להעיר את הערותינו כי נדמה לי שיש פה משיכת חבל שכל החזק זוכה.
היו"ר יעקב אשר
קודם כל, אפשר לבקש דיווח לוועדה והנה אנחנו מבקשים.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
אדוני היושב-ראש, באיזו תקנה אנחנו עכשיו?
היו"ר יעקב אשר
אנחנו בנושא שדנו בו באריכות על תיקון מס' 2 ולא הצבענו בנושא הגבלת הכניסה והיציאה מישראל. קודם אמרתי שבעצם הובהרו לנו דברים כאן ולמיטב ידיעתי ברובם הם גם נעשו בפועל. אני מקבל את הרעיון של משה ואני באמת אבקש לקבל איזה דוח של כמה לפי הסיבות שלהם.

איתן, אני מציע להקדים לא עד ה-6 לחודש שזה שבת. נקדים את זה עד שלישי או רביעי. שלישי בחצות זה נקרא רביעי אפשר גם רביעי בבוקר.
גור בליי
אז 3.7 בשעה 07:00, יום רביעי.
תהלה פרידמן (כחול לבן)
קיבלתי כמה שאלות. עכשיו שעושים את השינויים כמה אנשים יכולים להיכנס - - -
מיכל וונש (כחול לבן)
לא עשו שינויים. אמורים להכניס עד 2,000 ביום.
היו"ר יעקב אשר
היא צודקת. גם השבוע כשהכניסו 600 יכולים עד 2,000 אבל זאת החלטה שהיא לא לפתחנו.
מיכל וונש (כחול לבן)
כי אין להם איך לבצע את זה.
תהלה פרידמן (כחול לבן)
הבנתי. אני רוצה להבין האם מי שכבר קיבל אישור מוועדת חריגים, הוא יוכל להיכנס ראשון? מי אחראי על הסדר?
היו"ר יעקב אשר
זה דיון שמתקיים עכשיו בוועדת כלכלה וזה לא החלק שלנו. השאלה שלך היא טובה. להגיד לך שיש תשובה על זה? לדעתי אין תשובה וגם לא תהיה. אני גם לא רוצה שתהיה תשובה כי אם תהיה תשובה, אז זאת תהיה תשובה לא טובה.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
3.3 זה בדיוק שבוע מהיום.
היו"ר יעקב אשר
מיכל משרד הבריאות, מה לגבי הקריטריונים?
מיכל גולדברג
ביקשתי להתייחס להצעה של הוועדה לגבי ההצעה שהועברה אלינו אחרי הדיון האחרון, להוסיף מי שהוא תושב ארעי במדינת ישראל, בעצם לתת לו את אותו מעמד כמו של אזרח ישראלי ותושב קבע. אם תרצו, אני אשמח להתייחס לזה. אנחנו בחנו את הבקשה ולצערנו לא ניתן להיענות לה ואני אשמח לפרט. בכל מה שקשור לעבודת ועדת החריגים, כמובן שכל אותם מקרים הומניטריים יכולים לקבל מענה דרך ועדת החריגים דרך החריג של תקנה 5(ב)(1), מי שאינו אזרח ישראלי.
מיכל וונש (כחול לבן)
מיכל באמת, אנחנו פה בלופ.
מיכל גולדברג
כשמדובר בצורך הומניטארי ניתן להגיש בקשה לוועדת החריגים וועדת החריגים בוחנת אותה. לגבי השיקולים והקריטריונים של ועדת החריגים וההערה של היועץ המשפטי של הוועדה, כמובן שהוועדה אמורה לפעול בשקיפות. זה כתוב בחוק וגם אם זה לא היה כתוב בחוק, מבחינת כללי המשפט המנהלי כך היא צריכה לפעול.
מיכל וונש (כחול לבן)
אז מה הקריטריונים של ועדת החריגים?
היו"ר יעקב אשר
אמר היועץ המשפטי שבחוק מופיע - - -
גור בליי
כתוב שהחלטת הוועדה תתקבל - - -
מיכל גולדברג
הקריטריונים כמובן מפורטים בתקנות עצמן.
גור בליי
התקנות עצמן קובעות קטגוריות מסוימות. השאלה, האם מפרסמים את אמות המידה, לפחות כלליות, לגבי מה צורך הומניטארי או צורך אישי? האם יש איזה guide lines בעניין הזה?
מיכל גולדברג
לפי החוק הן צריכות להתפרסם ואני מניחה שהן מתפרסמות. משרד הבריאות לא מנהל את ועדת החריגים. לשאלה הזאת אני מציעה לפנות ליו"ר ועדת החריגים וליועץ המשפטי של ועדת החריגים. אני אשמח שהם יתייחסו.
גור בליי
זאת סיגלית ממשרד התחבורה.
היו"ר יעקב אשר
מי איתנו ממשרד התחבורה?

לגבי מה שאמרת קודם. אני לא זוכר שהיתה פה תביעה בוועדה שלתושבים הארעיים יהיה מעמד זהה. לא ביקשנו את זה.
מיכל וונש (כחול לבן)
מדובר בתושב ארעי שיש לו משפחה שהם אזרחים ישראלים.
היו"ר יעקב אשר
מיכל, אל תפריעי לי באמצע.

אנחנו ביקשנו דבר אחד שיבוא לידי ביטוי בתקנות. לא ביקשנו שתהיה השוואה בין אזרח ישראלי לאזרח ארעי. דיברנו על נושא של פיצול משפחות שהוא תחת הנושא של הומניטארי אבל זה הומניטארי בסיסי. הומניטארי זה ניתוח דחוף, הרדמה מלאה שצריכה לעבור מעל האוקיינוס, דברים דרמטיים יותר. את זה אנחנו ביקשנו. אגב, בישיבה עצמה, גם הנציגים שלכם וגם נציגים של משרד הפנים ומשרד התחבורה, אמרו מפורש שזה קריטריון שמבחינתם הוא קיים וזה מה שהם עושים. ביקשנו שהדבר יבוא לידי ביטוי. אנחנו מדברים על נושא של פיצול או אי פיצול של משפחות. זאת אומרת שאדם שהוא במעמד ארעי, משפחתו גרה פה, ילדיו פה, הוא כן יהיה בקריטריון הזה. הוא לא יהיה כמו אזרח ישראלי אבל בקריטריון הזה הוא כן יהיה.
גור בליי
אני אעשה איזה ריענון. מדובר על שתי קטגוריות. היושב-ראש התייחס בתחילת הישיבה לקטגוריה השלישית שבאמת לא דובר עליה ביום ראשון, הנושא של משפחות גרושות. זאת קטגוריה שלא דובר עליה בראשון.
היו"ר יעקב אשר
אבא שיש לו הסדרי ראייה עם הילדים שלו פעם בחודש והוא צריך להגיע מחוץ לארץ.
גור בליי
אבל בנוסף לדבר הזה, שתי הקטגוריות שדובר עליהן ביום ראשון, האחת היתה להוסיף לחריג: הוא יצא כדין מישראל לפי הגבלות שחלו בעת שיצא ומקום מגוריו הקבוע בישראל, להוסיף, מקום מגורים שלו, או של בן זוגו או ילדו הקטין. זאת היתה קטגוריה אחת.

הקטגוריה השנייה, לאפשר לבן זוג או לילד של מי שיש לו מעמד ארעי אבל שוהה בישראל לאורך זמן. מדובר על סטודנטים. בני משפחה שגם אם הם לא בעלי מעמד קבוע בישראל הם כן שוהים בקביעות בישראל. יש אנשים שנמצאים פה שנים במעמד הזה. זאת הקטגוריה השנייה וכמו שאמרנו, הסדרי ראייה זאת הקטגוריה השלישית.
היו"ר יעקב אשר
כמובן שהכול כפוף למכסות ולכל הדברים האלה. זאת היתה ההבנה ולא היתה על זה מחלוקת. אני לא יכול היום לבוא ולהגיד לך למה את מתחייבת. אנחנו אומרים רק שאנחנו רוצים שזה יבוא לידי ביטוי בתקנות כדי שבשבוע הבא לא בטענות למה לא נאשר את זה?
מיכל גולדברג
אני אסביר. בדקנו לגבי הקטגוריות שדובר עליהן בדיון הקודם. בדקנו את זה ומדובר בעשרות אלפי אנשים ואנחנו לא נוכל לאפשר את זה. גם מבחינה משפטית אנחנו רואים עם זה בעיה כי אותו אדם ספציפי שהוא לא אזרח ישראלי והוא לא תושב קבע, לפי החוק עצמו יכול לצאת מישראל בלי אישור של ועדת חריגים. זה נכנס לחוק עצמו מתוך הנחה שלאותו אדם אין זכות קנויה לחזור לישראל. הוא נמצא במעמד אחר לעומת אזרח ישראלי ובעל תושב קבע. המעמד האחר של אזרח ישראלי גם מוכר כמובן בסעיף 6 לחוק יסוד כבוד האדם וחרותו. לכן זה בא לידי ביטוי גם בחוק וגם בתקנות. לאזרח ישראלי ולתושב קבע יש מעמד עדיף בכניסה לישראל, בטח כשיש מכסות. ועדת החריגים לא נותנת את העדיפות באישורים. היא מאשרת בקשות ואז יש מכסות ואנשים צריכים להיכנס לאותן מכסות. לכן בצורה גורפת לתת לאותם בעלי מעמד ארעי, בני זוג וילדים שלהם, איזשהו מעמד זהה לאזרחים או תושבים, זה מאוד מאוד בעייתי מבחינתנו.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
למה זה בעייתי?
מיכל גולדברג
אפשר אולי לחדד יותר את החריג ההומניטארי בקריטריונים של הוועדה עצמה או בתקנות עצמון לתת לזה ביטוי שם, אבל לפי הנוסח שהוצג בפנינו על-ידי הייעוץ המשפטי של הוועדה, את זה אנחנו בחנו וזה לא פשוט אפשרי מבחינתנו, אחרת אפשר לוותר על כל התקנות האלה.
גור בליי
אבל מיכל, למה - - -
מיכל גולדברג
לקראת הדיון הבא אנחנו נוכל לבחון איך אפשר לתת לזה ביטוי בקריטריונים של הוועדה או בחריג הספציפי ההומניטארי. נחדד את זה יותר שם, ב05(ב)(1). כמו הנוסח שהועבר אלינו אחרי הדיון האחרון, זה פשוט לא אפשרי מבחינת המדינה. זה חותר תחת כל המטרה של התקנות האלה, לצמצם כניסה של אנשים לישראל. החוק עצמו נתן עדיפות לאזרחים ולתושבים ומצד שני, נתן גם עדיפות ביציאה מישראל למי שהוא לא אזרח ולא תושב. אי-אפשר להסכים לזה.
גור בליי
סליחה, מיכל. אבל הקטגוריה הראשונה שהזכרתי היא קטגוריה שכן מתייחסת לאזרח או תושב. הקטגוריה הראשונה, ואני חושב שעליה היה עיקר המיקוד בוועדה, היא קטגוריה של אזרח או תושב אבל שמקום המגורים הקבוע של אותו תושב הוא לא ישראל, אבל בן הזוג שלו או הילד שלו, מקום המגורים שלו בישראל. זאת הסיטואציה שעליה דובר.
מיכל גולדברג
בדיוק לסיטואציה הזאת, מראש, כשהתקנו את התקנות בעקבות הערה שקיבלנו מהוועדה, עדכנו את סעיף 5(ג). תקנה 5(ג) נותנת מענה בדיוק לסיטואציה הזאת. מי שאינו אזרח ישראל או תושב קבע והוא בן זוג של אזרח ישראלי תושב קבע או הורה לילד שהוא אזרח ישראלי או תושב קבע. לאותו מקרה ספציפי נתנו מעמד זהה בדיוק למעמד של אזרח ישראלי או תושב קבע. את זה כן עשינו ואת זה הכנסנו לבקשת הוועדה. מעבר לזה, לפחות מבחינת הנוסח שהועבר אלינו אחרי הדיון האחרון, כמו שאמרתי, עשינו בדיקה עם רשות האוכלוסין והם גם יוכלו להתייחס, הם נמצאים כאן בזום. מדובר בעשרות אלפי אנשים ולזה אי-אפשר להסכים.
גור בליי
אולי זאת שאלה פרשנית ואולי צריך לחדד את זה. נכון שעל בן זוג או הורה לילד שהוא אזרח או תושב קבע החילו את אותו דבר. הבעיה היא שאומרים להורה או לבן זוג של אזרח או תושב: תשמע, חלים עליך שמונת החריגים שחלים על אזרח ותושב. אבל השאלה, האם החריג הזה של 8, שמקום מגוריו הקבוע בישראל, צריך להתקיים באותו אדם עצמו, בבן זוג או בהורה שהוא לא אזרח או תושב, או שדי בכך שהוא מתקיים בבן זוג שלו או בילד. זאת שאלת המפתח.

זה לא מספיק להגיד. למשל, אישה בשליש השלישי להריונה, ברור שגם אם זאת אישה שבעלה נמצא בארץ והיא לא אזרחית ותושבי היא תיכנס. עם זה אין בעיה. השאלה, האם החריג 8, שהוא החריג העיקרי, האם הוא גם יחול כאשר אותו בן זוג מקום מגוריו הקבוע הוא לא בישראל. זאת שאלת המפתח. כלומר, לא די להגיד שיחולו עליו החריגים אלא איך הם חלים עליו ספציפית בהקשר של 8.
מיכל גולדברג
אנחנו נבחן את זה. אני לא רוצה לתת תשובה על דעת עצמי. אני אבחן את זה עם הייעוץ המשפטי של ועדת החריגים, עם רשות האוכלוסין במשרד המשפטים ונחזור אליכם עם תשובה בעניין.
היו"ר יעקב אשר
לכן אני שוב חוזר על בקשתי שהדברים הללו יבואו לידי ביטוי בתקנות כי זאת בעצם החלטת הוועדה או רצון הוועדה. אני לא שם ברקסים תוך כדי נסיעה. יש שבוע שלם לחשוב על זה. דבר אחד אני כן יכול להגיד לך ואולי להציע פתרון. אמרת שאם יש עדיפות לאדם שהוא לא תושב ואזרח לצאת מהארץ, אין לי שום בעיה שתגבילו שמי שיצא בתקופת ההגבלה – אם אדם הצהיר שמרכז חייו שם והוא רוצה לחזור לשם, זה התיקון שהבאנו בוועדה, אז בוודאי שהוא לא יכול לתפוס את החבל משני הקצוות שבועיים אחר-כך ולהגיד שעכשיו הוא חייב לחזור למשפחתו.
מיכל וונש (כחול לבן)
אני יכולה להסביר מי נופל מהכיסאות. כל מה שגור מנסה לתקן ייפול בין הכיסאות בדרך החוצה. אני אתן דוגמה: עולים שכל המשפחה עלתה ארצה אבל האבא ממשיך לעבוד בארצות הברית כדי לקיים את המשפחה פה. הוא צריך לצאת לארצות הברית, לעבוד 3 שבועות ולחזור לשבוע. עכשיו הוא מקבל אישור יציאה אבל הוא לא יכול לחזור לחודשיים.
היו"ר יעקב אשר
מיכל, אני רוצה לספר לך שחוץ מהעולים החדשים יש גם אזרחים ותיקים.
מיכל וונש (כחול לבן)
אני רוצה להגיד משהו על מה שאתה אומר.
היו"ר יעקב אשר
תני לי לסיים. איך את יכולה להגיד כשלא שמעת את המשפט?
מיכל וונש (כחול לבן)
אתה אומר משהו שהוא לא הוגן. העולים החדשים הם אזרחים ישראלים. כדי להשוות את התנאים שלהם – מי שעלה לארץ והשאיר הורים או ילדים מאחור כדי להשוות את התנאים שלו לאזרחי מדינת ישראל והוא חייב לבקר את הוריו וילדיו בזמן שהוא ממשיך לעבוד בחו"ל כדי לקיים את משפחתו כאן. זאת תפיסה שגויה.
היו"ר יעקב אשר
את לא שומעת, את לא מבינה למה אני מתכוון. אני מתכוון לאותם אנשים שביקשנו בזמנו לתקן, אנשים שמרכז חייהם בחוץ לארץ ולא בארץ. תקשיבי דקה.
מיכל וונש (כחול לבן)
אני מקשיבה. השאלה היא, מה המבחן של מרכז חייהם. שוב, אנחנו ניפול בדבר הזה.
היו"ר יעקב אשר
את לא יכולה להגיד שפעם מרכז חייהם זאת העבודה ופעם מרכז חייהם זאת המשפחה.
מיכל וונש (כחול לבן)
מרכז חייהם זה איפה שהאישה והילדים.
היו"ר יעקב אשר
אנחנו עושים דיון עקר. את לא אפילו לא מבינה מה אני אומר ואת כבר מגיבה.

אני אומר דבר אחד. אני לא רוצה שהדבר הזה ינוצל. אם מישהו שיוצא מהטעם שאת אמרת ואישרו לו את זה, אז כבר בתוך האישור הזה יש גם את החזרה. אבל אם אנחנו הולכים על אלה שאומרים שהם רוצים לצאת כי מרכז חייהם שם, כי הוא חי שם וגר שם וכו', אני לא מוכן שאחרי שבועיים הוא עושה טיסה חזרה. לזה אני מתכוון.
מיכל וונש (כחול לבן)
ברור, אנחנו מסכימים. סליחה, לא הבנתי.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
אני לא מבין את האבחנה שמקיימים בין תושבים. למה לעשות אבחנה בין תושב קבע לבין תושב ארעי? תושב ארעי הוא גם תושב. אני לא מבין את האבחנה הזאת. מה זה משנה אם המעמד שלו הוא קבע או ארעי?
היו"ר יעקב אשר
את זה אתה צריך לשאול את הממשלה שהתקינה את זה.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
בסדר, אבל היא נציגת הממשלה פה.
היו"ר יעקב אשר
אני מבין שאם נלך על הגדרה שווה, אז התשובה שענתה קודם מיכל היא שיהיו עשרות אלפי אנשים.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
אני לא מקבל את התשובה הזאת.
היו"ר יעקב אשר
אבל זאת התשובה. בסוף אנחנו צריכים לייצר משהו מפה. אם אנחנו אומרים שבגלל זה אנחנו לא מעבירים, זה לגיטימי אבל אנחנו צריכים לקבל את ההחלטה שלנו. בכל זאת, בסוף אנחנו לא שולטים על כמה נכנסים. אלה החלטות אד-הוק. אני רוצה לבנות את האפשרויות בנושאים הללו. בצורה שאתה מציע אותן - - -
איתן גינזבורג (כחול לבן)
לא הצעתי כלום, זאת שאלה. שאלתי שאלה. ברור לי שאי-אפשר לתקנות את התקנות בכל מקרה כי זאת לא סמכותנו אבל יגיעו התקנות הללו שוב לפתחנו ועד אז הם יצטרכו לחשוב ולשקול למה לעשות את האבחנה בין תושב קבוע לתושב ארעי. ההבדל ביניהם לא גדול. האחד יכול לבחור בבחירות לרשויות המקומיות והאחר לא, אבל שניהם גרים פה ושניהם קיבלו רישיון לשבת פה. הם לא תיירים, הם אנשים שגרים פה.
היו"ר יעקב אשר
איתן, אני איתך בעניין הזה.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
אני אומר את זה בתור תושב ארעי לשעבר. שמשרד התחבורה ייתן תשובה על זה.
היו"ר יעקב אשר
על האמות מידה או על זה?
גור בליי
זה יכול להיות רלוונטי גם לאמות מידה.
היו"ר יעקב אשר
על זה מיכל תוכל לענות. נכניס את זה בתוך הבקשות. אני אומר עוד פעם, קצת הצטנעתי כדי לא לקבל את הלא אבל אני בהחלט מסכים לכל מילה שאמר איתן.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
הם לא מצביעים לרשויות אבל הם משלמים מיסים ויש להם את כל הזכויות מעבר לזה.
היו"ר יעקב אשר
אני לא רוצה להסביר את הממשלה.
קריאה
זה גם יכול להיות סטודנט מחו"ל שבא ללמוד באוניברסיטה העברית. יש מגוון של אנשים. החוק עשה את האבחנה הזאת. כל מי שהוא לא תושב קבע יכול לצאת מישראל ללא הגבלה. יש פה מורכבות. אני חושב שצריך לעשות איזו עבודה עם הוועדה לקראת ההארכה הבאה.
היו"ר יעקב אשר
זה מה שאני מציע ומבקש. זה כלי העבודה שיש לי. לכן אני מציע להתקדם איתו ולא ללכת צעד אחורה.

נמצאת איתנו סיגלית, היועצת המשפטית של ועדת החריגים. בוקר טוב. גור, תנסח את השאלה.
גור בליי
השאלה היא כזאת: לפי חוק הסמכויות ועדת החריגים שפועלת בהקשר של כניסה ויציאה לפי סעיף 7א לחוק הסמכויות, היא צריכה לקבל את ההחלטות שלה לפי אמות מידה שוויוניות שיפורסמו לציבור. השאלה: האם יש לכם אמות מידה כאלה והאם הם פורסמו?
קריאה
ואם כן, מה הם?
סיגלית ברקאי
במרבית היבטים יש קריטריונים. במקרה הזה, בגלל שיש הרבה מקרים הומניטאריים אז למעשה פועלים בהתאם למקרים שאושרו בעבר. אני יכולה לתת לכם דוגמאות של מקרים שאושרו בעבר. אלה המקרים שבדרך-כלל מאושרים. זה נותן איזה קנה מידה. אני אתן לכם דוגמאות.
עופר כסיף (הרשימה המשותפת)
לא דוגמאות, אנחנו רוצים את הקריטריונים. דוגמאות לא יעזרו. אם אין קריטריונים אז לא צריך בכלל לתת לזה לגיטימציה. אדוני היושב-ראש, אם אין קריטריונים ברורים שפורסמו אלא זה רק דוגמאות שמשמשות כתקדימים, אי-אפשר לקבל את זה. או שיש קריטריונים כתובים וברורים או שזה צריך להיות מבוטל.
סיגלית ברקאי
מקרים הומניטאריים הם מקרים מאוד רחבים ושונים באופיים. זה לא הומניטארי, זה מקרה הומניטארי וצורך אישי. במקרה שאתה תצמצם את המקרים ההומניטאריים והצורך האישי - - -
עופר כסיף (הרשימה המשותפת)
קווים כלליים. אף אחד לא מדבר על רזולוציות שהן אינדיבידואליות.
סיגלית ברקאי
אתה תפגע במטרה שלשמה נקרא המקרה הזה. יש מגוון שלם של מקרים. יש לנו 4,000 מקרים ביום. מתוכם מקרים רבים הם מקרים הומניטאריים. המקרים הם שונים ומגוונים ורחבים. באמת מדובר במקרים שנוגעים להיבטים אישיים ופרטיים. יש הרבה אנשים במדינת ישראל ומחוצה לה ויש מקרים רבים.
היו"ר יעקב אשר
כפי שנאמר בישיבה הקודמת על-ידי נציגים שלכם, הנושא הזה של פיצול משפחות שנחשב בתוך הקריטריונים, זה כן נחשב הומניטארי? אני חוזר על מה שאמרתם בפעם הקודמת.
סיגלית ברקאי
איחוד משפחות של ילדים קטינים עם ההורים שלהם, ביקור אם מישהו עומד למות וצריך לבקר אותו על ערש דווי. זה נופל לקריטריונים האלה.
היו"ר יעקב אשר
ד"ר אשי שלמון ממשרד הבריאות.
אשי שלמון
איחוד משפחות ככלל נדון לפי הנסיבות הפרטניות. אין זכות מוקנית להגיע לכל אחד שמקום מגוריו הקבוע הוא בחו"ל כי יש לו פה בן זוג. הנושא הזה נמצא והוא נדון ברגישות הראויה, שוב מתוך אותה תכלית לצמצם כניסה לא חיונית לישראל.
היו"ר יעקב אשר
אבל החריג הזה קיים.
אשי שלמון
החריג הזה הוא חריג - - -
היו"ר יעקב אשר
אדם שאשתו ושני ילדיו כאן.
אשי שלמון
נבחן עד כמה באמת מרכז חייו לא בארץ, נבחן סוג הזיקה בין בני הזוג. נבחנות הרבה שאלות. זה לא שהכול מאושר אבל אם יש מצבים חריגים הוועדה בהחלט שוקלת לחיוב.
עופר כסיף (הרשימה המשותפת)
אני רוצה לחדד ולחזור על השאלה של עורך-דין גור בליי. עם כל הכבוד למה שנאמר על-ידי שני הדוברים האחרונים, יש קריטריונים כתובים שפורסמו לציבור או אין? מה שנאמר פה עד כה זה למעשה שאין. נאמר בהתחלה שמשתמשים בדוגמאות. זה לא קריטריונים שמפורסמים. נאמר עכשיו על-ידי ד"ר שלמון במילים אחרות לא נאמר שיש קריטריונים.

אני מבקש שיהיו קריטריונים ברורים. בוודאי שלא מדובר על רזולוציות שזה ירד לרמה של כל אינדיבידואל ואינדיבידואל. ברור שלא, אף אחד לא מצפה לזה, זה לא סביר. אבל שיהיו קווים ברורים, מנחים שכל הציבור יוכל לעקוב.
היו"ר יעקב אשר
אני מצטרף לבקשתך.
עופר כסיף (הרשימה המשותפת)
אם זה לא קיים, אני חושב שלא צריך לתת לזה יד. זה הופך את זה לאי שוויוני ולשרירותי.
ענת כנפו (יש עתיד-תל"ם)
אני מבינה שזה כרגע לא נמצא על סדר היום שלנו הנושא של חידוש הבידוד שהוחלט עליו היום.
היו"ר יעקב אשר
יכול להיות שזה יגיע היום אלינו ואנחנו נעדכן.
ענת כנפו (יש עתיד-תל"ם)
מה אתה מתכוון לעשות? אני יכולה להבין את התכנית שלך בעניין?
היו"ר יעקב אשר
יש לי פגישה עם שר הבריאות ב-12:30, עם נציגים של המשטרה. רוח הדברים של הוועדה היה שאנחנו רוצים שיציגו לנו חלופות. שלא יהיה מצב שהמלוניות זה משהו אוטומטי. נשב היום. יש כל מיני דברים שנדון. אז כמובן זה יגיע לדיון בוועדה ולהחלטת הוועדה.
סיגלית ברקאי
בימים האחרונים עבדנו לגבש את הנוהל של הפעילות של הוועדה. צריך לזכור שהיא עברה אלינו למשרד רק לפני שבוע.
היו"ר יעקב אשר
זאת תשובה יותר טובה מהתשובה הקודמת. גם לא מספיק טובה אבל יותר טובה.
סיגלית ברקאי
אנחנו בשלבים אחרונים. לגבי הסוגייה של העניינים ההומניטאריים, כמו שאמרתי, אנחנו עובדים על ניתוח הדוגמאות הקודמות כדי לגבש מדד כלשהו עבור הקריטריונים. אני מסכימה שזה לא יכול להיות משהו שרירותי וזה משהו שאנחנו בכל מקרה פועלים לנסות לראות לקבוע קריטריונים כלליים כלשהם.
היו"ר יעקב אשר
אם כך, אני מבקש להעלות להצבעה את הצעת תקנות סמכויות מיוחדות (התמודדות עם נגיף הקורונה) (הגבלת יציאה מישראל וכניסה אליה) (תיקון מס' 2) עם בקשת הוועדה והצהרת הוועדה ותיקון התאריך ליום רביעי בשעה 07:00.
היו"ר יעקב אשר
איתן, עשית את הרביזיה?
איתן גינזבורג (כחול לבן)
כן.
גור בליי
זה יהיה בתקנות סמכויות מיוחדות (התמודדות עם נגיף הקורונה) (הגבלת יציאה מישראל וכניסה אליה) (תיקון מס' 2), התשפ"א-2021.

בתקנה 8, במקום ח' באדר תשפ"א, 20.2.2021, יבוא, 3.3 בשעה 07:00 בבוקר.

הצבעה

התקנות התקבלו.
עופר כסיף (הרשימה המשותפת)
אני רוצה להבהיר שאני מצביע נגד רק משום שאין קריטריונים מפורסמים.
היו"ר יעקב אשר
למרות שנרשם בפרוטוקול מה שאמרה הנציגה, שהם עובדים עכשיו על הקריטריונים.
תהלה פרידמן (כחול לבן)
אני נמנעת.
היו"ר יעקב אשר
התקנות אושרו.

אפשר לעשות את הרביזיה?

איתן, אתה צריך להציג את הרביזיה.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
התקנות שאושרו הן תקנות שאושרו עד ה-23.8 שזה א' פסח. כנראה שהוועדה לא תוכל להתכנס עד אז ולדון בזה. שבוע לפני כן זה השבוע של הבחירות ואין שום סיכוי שהוועדה תתכנס ותדון בשבוע הבחירות עצמו. לכן אני מציע שהתקנות האלה יהיו בתוקף עד ה-16 או 17 במרץ שזה שבוע לפני הבחירות. אז הוועדה תוכל להתכנס שוב ולהאריך את זה בעוד 28 יום. זה עניין טכני כל הסיפור הזה.

לכן אני מציע שזה יהיה עד ה-16 או עד ה-17 במרץ.
היו"ר יעקב אשר
מה יקרה אם זה יהיה יומיים אחרי הבחירות?
איתן גינזבורג (כחול לבן)
בחירות זה אירוע. יומיים אחרי הבחירות אתה רואה את הוועדה מתכנסת? אני מציע לעשות את זה שבוע לפני.
היו"ר יעקב אשר
מתי התאריך שהם ביקשו?
גור בליי
28 לחודש.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
הם ביקשו את המקסימום זמן. אני לא אומר את זה כדי לקצר את הזמנים. זה תו סגול, חייבים שיהיה תו סגול. אני אומר מתי הכנסת יכולה להתכנס בצורה נורמלית וזה שבוע לפני הבחירות.
היו"ר יעקב אשר
משרד האוצר, מה אתם אומרים?
אפרת פרוקציה
לגופו אין לנו בעיה אבל אני רוצה שתבינו טכנית מה קורה. בגלל שהוועדה יכולה או לאשר או לא לאשר, אנחנו בעצם מציעים שתאשרו את התקנות ואז נביא תיקון.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
לא, היא יכולה גם לשנות מועד.
אפרת פרוקציה
אתם תאשרו את התיקון. לדעתי אין לכם זכות לשנות תאריך.
היו"ר יעקב אשר
אפרת, את טעית כי הוועדה גם מוסכמת לקצר את המועדים.
אפרת פרוקציה
אם אתם רוצים לקצר את המועדים, אין בעיה. תקצרו את המועדים ואנחנו נביא תקנות. טכנית, אנחנו רואים שהתו הסגול יימשך כמה חודשים טובים. כפי שנאמר פה, אנחנו כל פעם מאריכים אותו ל-28 רק כי אין אפשרות מעבר. מבחינתנו זה עניין שהוא מבחינתנו יותר טכני.
היו"ר יעקב אשר
ההצעה שלך זה ה-16 לחודש?
איתן גינזבורג (כחול לבן)
או ה-16 או ה-17.
היו"ר יעקב אשר
17 לחודש זאת ההצעה שלנו.
היו"ר יעקב אשר
מי בעד לקבל את הרביזיה?

הצבעה

הרביזיה התקבלה.
היו"ר יעקב אשר
אם כך, אני מקבל את הצעתו של חבר הכנסת גינזבורג ואנחנו מבקשים קיצור תוקף של התקנות עד ה-17.3.

מי בעד אישור התקנות ירים את ידו?

הצבעה

התקנות אושרו.
גור בליי
תקנות מקומות העבודה תיקון 8.
היו"ר יעקב אשר
התקנות אושרו.
גור בליי
אז תיקון מס' 8 לתקנות הגבלת פעילות במקומות עבודה אושרו עם קיצור תוקף עד ה-17.3.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
מה עם שאר התקנות?
היו"ר יעקב אשר
חלק כבר אישרנו. יש לנו את הנושא של התו הירוק.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
זה 31?
היו"ר יעקב אשר
כן.

אני אעשה לך סדר. הארכת מצב חרום בזה לא נדון היום, כנראה בשבוע הבא ויש זמן. הגבלת הכניסה והיציאה כרגע אישרנו. הנושא של התקנות 30 ורשב"י זה אישרנו. מקומות עבודה ברגע זה אישרנו. בישיבה הבאה שתהיה עוד 13 דקות - - -
איתן גינזבורג (כחול לבן)
אני מציע שתעדכנו אותנו.
היו"ר יעקב אשר
בשעה 11:20 מתחדשת הישיבה בנושא התו הירוק.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00.

קוד המקור של הנתונים