פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



39
ועדת הפנים והגנת הסביבה
02/03/2021


מושב שני


פרוטוקול מס' 142
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, י"ח באדר התשפ"א (02 במרץ 2021), שעה 9:30

אסון הזפת בים ובחופים - תמונת מצב ואופן ההתמודדות של הרשויות

חברי הוועדה: מיקי חיימוביץ' – היו"ר
קרן ברק
מיכל וונש

תמר זנדברג
עופר כסיף
יוראי להב הרצנו

השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל
דויד יהלומי - מנכ"ל, המשרד להגנת הסביבה

יצחק בן דוד - סמנכ"ל בכיר לאכיפה, המשרד להגנת הסביבה

גיתית פנקס - דוברת, המשרד להגנת הסביבה

יגאל גוטשל - רפרנט הגנת הסביבה, אגף תקציבים, משרד האוצר

רותם ברמלי - רפרנט רמ"י באגף תקציבים, משרד האוצר

ניר פפאי - סמנכל שמירת טבע, החברה להגנת הטבע

מאיה יעקבס - מנכלית, עמותת צלול

אופיר פינס - ראש המכון לשלטון מקומי, אוניברסיטת תל-אביב

סיון להבי - משרד הפנים

מעיין ספיבק - משרד האוצר

משה פדלון - ראש העיר הרצליה

תומר גלאם - ראש העיר אשקלון

אסיף איזק - ראש מועצה אזורית חוף הכרמל

יונתן אייקנבאום - ד"ר, מנהל גרינפיס ישראל

תומר רוזנר, לירון אדלר מינקה

לאה קריכלי

שלומית כהן


אסון הזפת בים ובחופים - תמונת מצב ואופן ההתמודדות של הרשויות

שלום לכולם, בוקר טוב. אני פותחת את הדיון של ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא אסון הזפת בים ובחופים. אני רוצה להודות לשרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, שהצטרפה לדיון, וגם למנכ"ל המשרד, דוד יהלומי, ואני רוצה להודות לכל הנוכחים כאן בחדר ובזום, יש הרבה כאלה. כדי שנוכל לצאת מכאן היום עם מסקנות אופרטיביות ולא רק עם ביקורת על חוסר המוכנות של מדינת ישראל לאירוע הקשה הזה שאנחנו חווים בשבועיים האחרונים, אני רוצה ברשותכם לקבוע כמה כללי מסגרת לדיון שאני מניחה שיהיו מקובלים כאן על כולם. אני חושבת שכולנו מסכימים שמדובר באחד הזיהומים האקולוגיים הקשים ביותר שמדינת ישראל חוותה בעשורים האחרונים.

יש מוזמנים רבים לדיון הזה. יש הרבה מאוד אנשי מקצוע שעוסקים בתחום הזה כבר הרבה מאוד זמן, והתריעו לא פעם בפני אסונות כאלה בדיוק. אז אני רוצה שנספיק להקשיב לכל הגורמים, ולכן אני מבקשת מכולם להיות ענייניים ולהשתדל לקצר בדברים ולא לחזור על דברים שכבר נאמרו. יש כמה צדדים שיושבים סביב השולחן הבוקר, אם באופן פיסי ואם בזום. החל מהמשרד להגנת הסביבה, ארגוני הסביבה והשמירה על הים, דרך נציגים של משרדי הממשלה השונים והשלטון המקומי. נתחיל בסקירה של ניהול אירוע האסון הנוכחי, נבחן את ההתנהלות שנעשתה כאן בשבועיים האחרונים וננסה לסנכרן בין כל הגורמים שיושבים סביב השולחן.

אני באופן אישי מבקשת לבחון לעומק מי מנהל את האירוע הזה, איך זה מתנהל, במיוחד על רקע העובדה שחלק גדול מעבודות הניקיון נעשו על ידי מתנדבים. אני נרגשת למראה האלפים שפשטו על החופים ועושים את העבודה הקשה והסיזיפית הזאת. ראיתי את זה בשטח, זה ממש לפעמים לאסוף אפוני זפת, ואני מרגישה צורך להודות לכל אחד ואחת שהגיעו שמגיעים וממשיכים, ואני יודעת שימשיכו להגיע לחופים שלנו. יש גם בעייתיות בזה. ראינו מה קורה כאשר אנשים לא מקצועיים עושים את העבודה הזאת. היו מקרים של שאיפת זפת שפונו לטיפול רפואי. גם הסוגיה הזאת שמרבית העבודה נעשית על ידי מתנדבים, היא בעיני סימפטום של התנהלות מערכתית כוללת ובעיה.

בנוסף יש תקציבים שתקועים, שהיו צריכים לעבור כדי שהאירוע הזה ינוהל בצורה טובה יותר, כמו תקצוב לרשויות המקומיות. יש חוסר הלימה בין תקציבים שתוכננו למקרים כאלה בדיוק לבין המטרות שלשמן התקציבים האלה מנוצלים היום. התרענו על חוסר ההלימה הזה בנובמבר האחרון בדיון שקיימנו כאן בוועדה על הכסף שנמצא בקרן למניעת זיהום ים וראינו שחלק מהכסף הזה מנוצל לדברים שהם לא בהכרח הנושא הזה של מניעת זיהום ים. הדוח החמור שיצא מהוועדה עדיין לא זכה להתייחסות. אני מבקשת שכלל הגורמים שיושבים לשולחן ינסו למצוא פחות אשמים ושנתמקד יותר בפתרונות, בלקיחת אחריות ובהתחייבות למנוע אסונות כאלה בעתיד.

אני מרגישה שאנחנו לא ממש מפנימים את גודל האירוע הזה שאנחנו חווים, ובעיקר לא מפנימים את גודל האזהרה שמגיעה יחד איתו. יש מספר תוכניות שמונחות על שולחנות משרדי הממשלה שנועדו להפוך את אילת ואת אשקלון לערי נפט, קווי תחבורה שיובילו נפט בים באופן משמעותי שיגדילו את ההעברה הזאת באופן משמעותי, ואת זה אנחנו רואים אחרי שאנחנו חווים הרבה מאוד איומים גם בנוסף לאסדות ולכל מה שקורה לחופים שלנו שלא היו לפני עשרות שנים. אז כאשר מוסיפים את כל זה ואת האסונות שקורים בעולם מקילוחים כאלה ואחרים, האסון הנוכחי הופך להיות פעמון אזהרה מחריש אוזניים שאסור לנו להתעלם ממנו.

זהו כנראה הדיון האחרון שלי בוועדת הפנים והגנת הסביבה. בנימה אישית אני חייבת להודות שהלב שלי כבד מאוד. יותר משהייתי רוצה לעסוק בחוסר המוכנות של המדינה לאסון, וכפי שנשמע כאן בקרוב גם ליכולת לצפות את כתם הנפט בים ולטפל בו מבעוד מועד גם ללא מערכות התרעה מיוחדות, הייתי רוצה לדעת שאנחנו עושים את כל מה שאנחנו יכולים. הייתי רוצה לדעת שאנחנו מפגינים אכפתיות ודאגה אמיתית למשאבי הטבע שלנו. הוועדה מתכנסת שבועיים אחרי האסון, וזה קורה רק אחרי לחצים מאוד מאוד גדולים שהופעלו על חבר הכנסת מטעם הקואליציה שיושב בוועדת ההסכמות. ביקשתי לקיים את הדיון עוד במוצאי שבת ממש לאחר המצב שהתברר בחופים, אחרי שירדתי וראיתי מקרוב. אני מצטערת מאוד שסורבתי בזמנו על ידי חבר הכנסת מיקי זוהר, בלי שום הסבר מניח את הדעת, גם אחרי שהתחייבתי לא לעסוק בנושאים של החקירה של המכלית, דבר שהיה נמצא תחת צו איסור פרסום, ורק אחרי שהופעל לחץ מצד הרבה מאוד חברי כנסת נוספים ומצד התקשורת, קיבלנו את האישור לקיים את הדיון הנוכחי הזה.

צריך לזכור שלמשאבי הטבע האחרונים שנשארו לנו לא אכפת מפוליטיקה והם לא מתעניינים במי יושב בכנסת, לא אכפת להם מי בקואליציה ומי באופוזיציה. הם לא מחכים לאישור התקציב כדי להתקיים, או במקרה שאנחנו רואים פה לעמוד על סף כיליון. הים, הנחלים, האדמה, המים, נמצאים באיום קיצוני ונוראי, ואנחנו קצת מסרבים להפנים את גודל האסון שעלול להיות מונח לפתחנו. אז אני מקווה שאנחנו נשכיל להתעורר בזמן ולהבין שאם לא נפעל באופן מיידי ונגייס את כל המשאבים שעומדים לרשותנו, מכל קצוות הקשת הפוליטית, נגיע למצב שלא נוכל להסתכל לילדינו בעיניים עוד כמה שנים ולהגיד להם שנהגנו בצורה הראויה אם חלילה יקרה כאן עוד אסון. האסון הבא שהכתובת כתובה על הקיר, אסון שעלול להחריב את החופים שלנו לעשרות השנים הבאות. אז אני מבקשת לזכור את האחריות שמונחת על כתפינו ולפעול כדי להחזיר את ההתנהלות שלנו למסלול הנכון. תודה רבה.

קודם כל ניתן את רשות הדיבור לשרה להגנת הסביבה, חברת הכנסת גילה גמליאל, בבקשה.

ראשית, מיקי, אין ספק שאת אובדן סביבתי לכנסת בהקשר של העבודה המצוינת שלך כיושבת-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה. אני חושבת שעשית כאן עבודה מאוד חרוצה, מדויקת ומקצועית, ואני רוצה לברך אותך ולאחל לך בהצלחה בהמשך דרכך. ותמיד אפשר להיעזר בך גם כשאת לא כאן, כמו עם אופיר פינס שנמצא איתנו ולא עזב את הכנסת לרגע מבחינת המשך השליחות.

אני מבטיחה שגם אם אני עוזבת את הכנסת, את העיסוק בתחום הזה אני לא עוזבת. אז סביר להניח שתראו אותי.

אני חייבת לומר לגבי הדברים שהצגת בפתיחה, זו הסיבה שבחרתי לבוא ולקחת חלק, כי לפעמים אנחנו יוצאים באמירות בומבסטיות כנגד מוכנות, ויש פה אנשים שעובדים לילות כימים. באתי לכאן כדי להגן על עובדי המשרד להגנת הסביבה שעבדו לילות כימים על מנת לעמוד סביב האתגר לפתחו של אירוע אקולוגי קשה מאוד שפקד את ישראל, מה שלא ראינו שנים רבות מהבחינה הזאת. החיות שמתו, עשרה צבים, הלווייתן שבסבירות גבוהה מת כתוצאה מהאירוע האקולוגי הזה, וגם בעלי כנף. כואב לנו מאוד לראות את הפגיעה גם בבעלי החיים, גם בטבע שלנו. אבל הנושא של המתנדבים – גם אנחנו מאוד מתרגשים לראות את ההתגייסות שבאה מקיר לקיר. אנשים שבער בנפשם ובאו והתגייסו לעצם המטרה, אם זה בהתארגנויות, אם זה החיילים שלנו, אם זה השב"ס, חברות פרטיות שתפסו את היוזמה והגיעו, וכך זה קורה בכל העולם. בכל המפגעים הבין-לאומיים מתגייסים מתנדבים באופן טבעי, ואנחנו מברכים על כך, אנחנו דואגים להם לביטוח על מנת להגן עליהם במצבים מן הסוג הזה. אבל אנחנו בהחלט חושבים שזה חלק אינטגרלי לגייס את הציבור למערכות הללו. אני לא רואה בזה פגיעה בהתנהלות המשרד ועובדיו, ההפך הוא הנכון. היכולת לקלוט, יחד עם רשות הטבע והגנים ועם עמותת אקואושן וצלול, שבהתגייסות הזאת אני רואה דבר מבורך. הלוואי וזה יהיה גם בשגרת היום בניקיון החופים מפלסטיק ומדברים אחרים ולא רק במצבי קצה של משברים.

אנחנו ממשיכים במבצע של "זפת בסערה" עם שלוש משימות עיקריות. דאגתי לקדם הצעת מחליטים בממשלה ביחד עם ראש הממשלה וגיוס 45 מיליון שקלים מהקרן, ואז נשאלה השאלה מדוע הקרן לא מלכתחילה מוציאה את הכספים. אז במדינת בירוקרטיה צריך לדעת גם במצבים מהסוג הזה לנצל את השעה כדי למקסם את הטיפול בנושא בצורה נכונה, וזה בא לידי ביטוי בכמה היבטים. האחד, עצם הצעת המחליטים גרמה לכך שהאוצר מתחייב להחזיר 25 מיליון שקלים לקרן. דבר שני, אנחנו הצלחנו לגייס ועדת מנכ"לים בראשות מנכ"ל משרדי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, האוצר, הפנים ורשות הספנות, על מנת לתת מענה שיעוגן סביב הצעת המחליטים לגבי – וכאן התעקשתי שיהיה כתוב – התקנים והתקציבים שצריכים להיות בעבור הטיפול בנושא הזה על מנת ליצור מניעה של פוטנציאל אירועים מהסוג הזה. ודבר שלישי, שהוא לא פחות חשוב, זה להגן על החוק שכולם מדברים עליו כל כך הרבה שנים. הרי אני באה למשרד, יש הרבה דברים שמדברים עליהם שנים, אבל אני רוצה לראות את היישום שלהם. אז גם כאן בהצעת המחליטים דאגנו להגן שתוך 30 יום אני מגישה תזכיר חוק, ואז אני מאמינה שבאמת זה נותן פלטפורמה של טיפול. ולא רק זה, גם לקצר תהליכים בירוקרטיים שהיינו צריכים לחכות עוד כמה שבועות מול חברת זרוע הביצוע שלנו, החברה לאיכות הסביבה, שתפנה את החומר הרעיל ואת הפסולת מהחופים. ברגע שעברה הצעת המחליטים הכול מטוקטק והטיפול במשבר בשליטה.

שמנו כאן שלושה דגשים. הראשון שבהם, גם דאגנו לתעל בתוך זה תקציבים למחקר וניטור, שאני רואה בזה חלק אינטגרלי מהצורך על מנת לבחון מה באמת המפגע האקולוגי שעברנו על מנת שנוכל גם לדעת להתמודד איתו, וגם ניטור יומי שיוכל לפתוח את הים חזרה לציבור הרחב כמה שיותר מהר בכל ההיבטים שלו. הצגת הדברים בתחילת הדברים שלך, מיקי, לטעמי הם כתוצאה מטעות שלי ושלך שלא סנכרנו זו את זו במידע כבר בתחילת הדרך.

יש לנו שלושה דברים מרכזיים שאנחנו נותנים עליהם את הדעת בטיפול בנושא. האחד, כפי שאמרתי, הוא הנושא המחקרי שבו הקצינו את המשאבים בעבור הגורמים המקצועיים. אם תרצו יוכלו לפרט את זה כאן גורמי המקצוע בהמשך לגבי הניטור היומי והמחקרים שאנחנו מתכוונים לבצע סביב זה על מנת למזער את הפגיעה בטבע ולתת את המענה בהמשך. הדבר השני זה ניקיון החופים. הקמנו חמ"ל מיד כאשר הנושא של הזפת שהגיע לחופי הים הגיע אלינו. באותו זמן הקמנו חמ"ל, גייסנו את כל ראשי הרשויות הנוגעים בדבר. דרשנו נציגות שתהיה בחמ"ל יחד עם אופיר פינס, עם משה ועם אסיף, שהם הנציגים של ראשי הרשויות, ועם החמ"ל של כל גורמי המקצוע. אנחנו מתכנסים מדי ערב על מנת לטפל במורכבות הזאת. אני רוצה לבשר בשורות טובות בהקשר הזה, אנחנו נפתח את חופי הרחצה בזמן. דאגנו לתו ירוק לגבי החופים. אנחנו נמצאים בשלבים מאוד מתקדמים, החופים שלנו מתחילים לחזור להיות נקיים.

למרות שיש גלים חוזרים.

ידענו מראש שבאופן טבעי, ברגע שיש זפת במים רדודים וגם ההיצמדות שלהם לסלע, זה יכול להביא לגלים נוספים של זפת. גם בעניין זה גורמי המקצוע יוכלו לפרט קצת יותר אם יהיו שאלות פרטניות. לקחנו בחשבון שיהיו גלים נוספים של זפת שבאופן טבעי נפלטת החוצה, וגם הטיפול במיידי שהיה לנו מאוד קריטי, מכיוון שזפת הוא חומר רעיל והוא גם חומר שעלול להידבק ואם לא מנקים אותו בזמן הוא עלול לחזור חזרה לים. על כל הדברים האלה נתנו את הדעת עד הסוף.

ביקרתי בכמה חופים, האחרון שלהם היה בג'סר א-זרקה. כפר הדייגים שלנו חזר להיות חוף נקי, ומי שרוצה לטייל שם, נחל התנינים זו אטרקציה מאוד חיובית. זה בפן של הניקיון והפן הסביבתי האקולוגי. אבל לא פחות חשוב זה למצוא את העבריינים. אנשים לא מספיק מבינים שהמקרה הזה הוא מקרה שהתבצע על ידי בני אנוש, על ידי עברייני סביבה, כי בהקשר הזה גם אם זה נעשה כתוצאה מתקלה באונייה, מדובר בחוסר דיווח שגרם למפגע. כלומר, או שזה נעשה בזדון או שזה נעשה כתוצאה מתקלה לא מדווחת, מבחינתו זה היינו הך. מבחינתנו אלה עברייני סביבה שצריך למצות איתם את הדין. הצבנו לנו במשרד יעד ברור לתפוס את האשמים ולהגיע אליהם, ואנחנו נעשה כל מה שצריך בארץ ובעולם במטרה לאתר אותם ואת האחראים על הזיהום של חופי ארצנו.

את יכולה להגיד איפה החקירה עומדת?

ביקשתי שגורמי החקירה יהיו כאן, יציגו בפניכם את התשובות לשאלות. אנחנו כאן עם 12 אוניות. צריך לציין שלאחר הבדיקה הן כבר לא רלוונטיות מבחינת האשם, אבל יש עדיין למעלה מ-20 שהן בהכרח פוטנציאל סביב זה. אנחנו צריכים להבין שאנחנו לא יכולים לאפשר מחדלים ומקרי זדון ופגיעה אנושה בבעלי חיים בים ובחופי הים שלנו, וזה היה יכול להיות הרבה יותר גרוע. אני חייבת לציין שאנחנו כאן בדרגת מפגע סביבתי 2, לא בדרגה הכי גבוהה, מפאת העובדה שהשמן לא נפרס ברחבי הים ויכול היה ליצור מפגע מורכב יותר. אבל אני חייבת לומר שאני כמה חודשים במשרד, אבל גם בתקופת פרק הזמן שאני נמצאת בו עשינו שני תרגילים בהקשר של טיפול ומניעה בזיהומי ים וזה עזר מאוד גם לראשי הרשויות שנמצאים איתנו כן להתמודד עם הטיפול במיידי, וזה עובד בצורה טובה ומדויקת. אנחנו נעשה הכול על מנת להגיע לעברייני הסביבה שפגעו לנו בים ובחופים ובבעלי החיים, וכולי תקווה שנבוא לכאן עם הבשורה החד-משמעית מי עשה את זה כדי להתמודד עם מניעת מצבים כאלה גם לעתיד לבוא.

בנוסף כולכם יודעים, את גם הזכרת זאת, את הרצון להרחיב את הפעילות שינוע דלקים פוסיליים במקום כה רגיש כמפרץ אילת, בהתחשב בהתבססותה התיירותית של העיר אילת במה שמצטייר מבחינתנו בעמדת המשרד כצעד שגוי, וגם בפן המדיני גלובאלי. אנחנו מדברים כאן על רצון להגדיל נפחי שינוע נפט גולמי במקום לעודד השקעות באנרגיה מתחדשת ובכלכלה דלת פחמן, מה שעלול להגדיל באופן ודאי סיכוני שפך נפט למפרץ אילת, ובהתאמה גם עלול להגדיל את הסיכון לגבי אשקלון, בדגש על רגישות המערכת האקולוגית בים סוף. דרשתי דיון דחוף עם כלל גורמי הממשלה הרלוונטיים בנוגע לתוכנית להגדלת נפח פעילות השינוע של הנפט הגולמי וקווי קצא"א, ואנחנו נילחם ונציב את העמדה של המשרד בצורה חד משמעית בנושא הזה. אני חייבת לציין שהמנכ"ל כבר פנה בהנחייתי לפני כחודשיים, ואנחנו רואים שזה לא התקדם, וזו הסיבה שגם אני נכנסתי לדרישה החד משמעית הזאת לקיים את הדיון לאלתר. אני רוצה לומר סביב זה שהנושא הרגולטורי במצבים מן הסוג הזה לגופים פרטיים צריך לעגן גם את ההיבט הזה לטעמנו, בטח ובטח במורכבויות מן הסוג הזה, על מנת למנוע מצב שבו לעתיד לבוא אנחנו עלולים למצוא את עצמנו במפגעי נפט ומפגעי זיהום ים, וזה חלק מהראייה שלנו איך למנוע את זה באופן חד משמעי. תודה רבה.

אשמח שהמנכ"ל שלי יחדד עוד נקודות, ובהמשך רני ונציגי המשרד האחרים ידברו.

בבקשה, מנכ"ל המשרד. לאחר מכן נעבור לחברי כנסת.

תודה רבה, השרה. בקצרה אתייחס לחלק מדברי השרה. כפי שנאמר, מיד עם הגעת הזפת לחופים הפעלנו את תוכניות החירום במשרד ביחידה הימית אל מול הרשויות המקומיות ורשות הטבע והגנים. דאגנו לתקצב את ניקיון החופים, אבל לא רק את הניקיון אלא את פינוי הפסולת המזהמת באמצעות זרוע הביצוע של המשרד, החברה לשירותי איכות הסביבה, וגם לניטור ומחקר שמאוד חשובים כדי להבין יותר לעומק את עוצמת הפגיעה האקולוגית ביבשה ובים, וכל הנושא הזה כמובן בעיקר של הפגיעה במגוון הביולוגי. אנחנו מתחילים גם בנושא הזה. הפינוי של הפסולת התבצע כבר בשבוע שעבר. אני מדבר לא רק על הניקיון, אלא הפינוי שחלקו ילך להטמנה וחלקו כנראה ילך גם להשבה, כי אנחנו רוצים כמה שפחות להטמין, אבל את זה עושה בצורה מיטבית זרוע הביצוע שלנו.

לגבי הכספים, אנחנו כבר החל מסוף שבוע שעבר העברנו בפועל מקדמות לחלק מהרשויות. אנחנו נשלים את המקדמות השבוע לאותן רשויות חופיות. בסך הכול, כפי שהשרה אמרה, ההערכה שלנו היא שעונת הרחצה תיפתח בזמן, למרות שיש פה ושם עוד גלים של זפת שנפלטים לחוף. אבל צריך לציין, אלה כמויות יחסית קטנות שאנחנו גם דואגים לנקות אותן באופן מיידי.

אני רוצה לומר כמה מילים על הוועדה שקיבלה החלטה מספר 832 לפני מספר ימים. יש פה בשורה חשובה מאוד שהייתה ביוזמת השרה, של הקמת ועדה בראשותי כמנכ"ל המשרד עם עוד ארבעה מנכ"לים של משרדי הממשלה. אני רוצה להדגיש שחשוב להבין, כאשר מדובר באירועים בסדר גודל כזה, ואנחנו בהחלט צריכים להיערך גם לאירועים בסדר גודל הרבה יותר חמור, זה לא עניין של משרד אחד. אנחנו חייבים פה לעשות חשיבה על איגום משאבים בין-משרדי לאומי, והייתי גם אומר גם בין-לאומי. בנושא הזה השרה העבירה לי כבר את ההנחיות, את העקרונות האסטרטגיים. אני מניח שבקרוב היא גם תיכנס יותר לעומק בנושא הבין-לאומי לגייס את אותם גורמים בין-לאומיים לאיגום משאבים להתמודדות עם אירועים כאלה, ולכן ההחלטה הזאת נדרשת והוועדה הזאת נדרשת, שתביא את המסקנות שלה בתוך 180 יום. כמובן שמעבר לנושא של איגום המשאבים הוועדה תדון ותביא את אותן המלצות ומסקנות לגבי הניטור ולגבי המניעה, כמובן, של אסונות פוטנציאליים גדולים יותר. וככל שיידרש ההתייחסות להגדלת נפח הפעילות של קצא"א. תודה רבה.

תודה רבה. לפני שנעבור לרני עמיר, ראש היחידה הימית במשרד, נעשה סבב קצר של חברי כנסת. כדי שנוכל לקדם את הדיון, תנסו לומר דברים קצרים. בבקשה, חבר הכנסת יוראי להב הרצנו.

תודה רבה. זה ככל הנראה הדיון האחרון שלך לפחות בסבב הזה. אני רוצה להודות לך על קיום הדיון הזה ועל כך שבעיני את מגדלור במקום הזה. בתור צעיר חברי הכנסת, או מי שמייצג את הצעירים, אני רוצה להודות לך על כך שבחרת לקחת על עצמך בסביבה לא פשוטה כלל את הקידום של הנושא שהוא הכי חשוב לעתידנו כאן. אז מכל הלב, תודה רבה.

תודה.

לא התכוונתי לומר את דברי הפתיחה שלי אלא לעבור ישר לשאלות, אבל בגלל שהשרה אמרה את מה שהיא אמרה אני כן מוצא לנכון לומר משפט או שניים. את האירוע הזה ככל הנראה לא היה אפשר למנוע, זה כרגע בחקירה. אבל ההיערכות שלנו למולו הייתה צריכה להיות שונה לגמרי. בעיני האירוע נוהל בצורה מחפירה, וזה בלשון המעטה. כבר ב-2013 מבקר המדינה התריע על חוסר מוכנות והיערכות להשפעות סביבתיות של קידוחי גז ונפט בים, ועדיין נתקלנו באסון האקולוגי שיושבת-ראש הוועדה ציינה שהוא אולי הכי גדול מאז קום המדינה, ועדיין אין לנו תוכנית מוכנות וניהול לאירוע זיהום ים בישראל, אין חוק שיעגן את איך שהדברים האלה מתנהלים כאן. אבל אני כן רוצה לשאול אותך, גברתי השרה, שאלות ספציפיות לגבי קרן למניעת זיהום ים. נכון לסוף 2019, לפי הנתונים שיש בידי, נותרו בקרן למעלה מ-82 מיליון שקלים שלא נוצלו.

זה לא מדויק. היה לנו כאן דיון בוועדה.

כל מה שנאמר כאן לא מספיק מדויק, אבל ערב בחירות אני אקבל את זה.

לא קשור. אני רוצה להבין, כי אמרת פה שהיו תקלות בירוקרטיות בקרן. השאלה שלי היא האם נתת הוראה.

אם רני, מנכ"ל הקרן, היה מדבר, הוא היה חוסך מעצמכם את השאלות המביכות האלה.

יכול להיות שהשאלות שלי מביכות, אבל אלו השאלות שלי, גברתי. אני מתנצל על המבוכה. הרי מאז שפרוץ האירוע הזה קרה לקח לכם ימים שלמים לאשר תקציבים להעברה לרשויות המקומיות.

בהתלבטות אם לבוא או לא אמרתי שאני רוצה שהדיון יהיה ענייני.

יוראי, אתה שואל שאלות שהן ספציפיות לגבי ההתנהלות מהרגע שהאסון קרה.

חשוב לי להבין, כי השרה אמרה שבגלל בעיות בירוקרטיות התקציבים לא עברו בזמן.

לא אמרתי את זה. אתה נותן פרשנות לדבריי. יעידו כאן ראשי הרשויות שמהירות כזאת מעולם, כל שנות ההתנהלות שלהם, לא קיבלו.

יש מכתבים שמנכ"ל משרד הפנים שלח לפני האירוע הזה שהם במצוקה.

הטיפול בזיהום זפת דורש פעולה מיידית וחדה, לא של אלפי מתנדבים. זה לא עניינם של שוחרי הגנת הסביבה, וטוב מאוד שיש לנו אלפי אזרחים מודאגים, אלא של רשויות המדינה. הרשויות המקומיות היו צריכות לקבל מיד תקציבים. לקח לכם ימים לאשר את אותם 45 מיליון. אחרי שאישרתם אותם, גברתי השרה, לקח יומיים שלמים עד שהתקציבים אכן הועברו לרשויות לטובת העניין הזה. לפיכך אני רוצה לשאול, את הגדרת את הבעיות כבעיות בירוקרטיות, אז אני שואל מהן היו אותן בעיות בירוקרטיות, האם נתת הוראה והדרג המקצועי לא ביצע, או שפשוט התעכבתם בלקבל החלטה שדרושים משאבים?

דבר שני, אני רוצה לשאול אותך, אדוני המנכ"ל. אמרת שרוב הזפת הולך להטמנה. אתה יכול לומר האם זה כבר קרה, האם בחנתם חלופות אחרות?

הוא אמר שחלק הולכים לשריפה.

מאחר שכבר במוצ"ש ניקיתי בשבי ציון ואחרי זה באפולוניה, היו אלפי מתנדבים וזה לא תפקידם של שוחרי הגנת הסביבה, והיושבת-ראש ציינה את זה. איפה הייתם?

זה תפקידם של כולם להיות מספיק אחראים על הסביבה שלנו, כולל מתנדבים.

זה תפקיד שלכם, אני מתנצל.

זה תפקיד של כולם. ברגע שכולם וכולן ייקחו אחריות על הסביבה שלנו, לא רק בעת משבר אלא בשגרת יום, הכול ייראה אחרת.

אני רוצה שנתמקד בשאלה למה הכתם הזה לא זוהה בזמן, אני רוצה שנתמקד בשאלה למה הוא לא נשאב בזמן.

אני מציעה הצעה אופרטיבית לשיחה. מכיוון שאנחנו ערב בחירות, אז אל תביכי את חברי הכנסת בשאלות שהם מתחייבים כנראה בגלל המצב. אני מציעה שרני, שהוא המנכ"ל, יציג קודם כל מה באמת התבצע. זה יחסוך להם שאלות מביכות ומיותרות ונוכל לנהל את הדיון.

יש תוכנית מוכנות. זה שאת נותנת ציונים זה יפה מאוד.

לא לחלק ציונים לחברי הכנסת. כל אחד יגיד את שלו.

הדרישה של המדינה, שהיא לדעתי קלה על ההדק להטיל צו איסור פרסום גורף על העניין הזה, ואחרי זה הסירוב של הקואליציה לכנס את הדיון כאן, ואחרי זה הציונים שאת נותנת על השאלות של חברי הכנסת – זה עניין ציבורי, וזה שהציבור דורש תשובות ואת קוראת לשאלות שלי מביכות, זה אומר דרשני.

אני רוצה להגיד פה שהשרה הייתה בעד קיום הדיון הזה, ואני לא חושבת שדווקא את זה היא צריכה לספוג. חברת הכנסת תמר זנדברג, בבקשה.

תודה, גברתי היושבת ראש. קודם כל, אני רוצה להצטרף לברכות ולדברי הברכה ממך. נדירים חברי הכנסת וחברות הכנסת שנוגעים ומתעמקים בנושא אחד שהכי קרוב לליבם ובצורה כל כך טובה. הייתה לי הרבה ביקורת וחוסר הסכמות עם המפלגה שלך ועם הרבה מהדברים, אבל נדירים המצבים שבהם אפשר לראות שהלב נמצא על השולחן כמו במקרה שלך. זה ממש היה בולט וכל הכבוד ואת תחסרי, במיוחד בתפקיד הזה.

לגופו של הדיון, אני רוצה ממש טלגרפית לעבור בצורת פירמידה מהאירוע הנקודתי לכללי, ואני מניחה שרק חלק מהדברים ימוצו כאן בדיון, אבל זה כן חשוב. אחד זה שכבר קרה המשבר, האירוע עצמו, וזה תוכנית הניקוי. אני חושבת שמתנדבים זה חובה במקרה כזה, אבל גם תוכנית קליטת המתנדבים, הכשרה שלהם ומוכנות גם בזמן שגרה לזמן חירום.

זה חלק מהתוכנית.

כאשר זה קורה כבר ומגיע לחופים, איך עושים, מתי, האם בשבת. הייתה תחושה שקצת רודפים אחרי הזנב. כמובן כולל תקציב לניקוי ופריסת תוכניות הניקוי כשזה כבר קרה.

דבר שני זה האם היה אפשר למנוע. אני לא בטוחה ואני לא יודעת שאי אפשר היה למנוע, או לפחות שאי אפשר היה למנוע לגמרי, לפחות שאי אפשר היה לזהות בזמן, לפחות שאי אפשר היה להיערך אפילו לא ברמה של תוכנית מגירה שיושבת לחירום, אלא ברמה של מספר ימים קודם לכן. אני מבינה שזה עדיין נמצא בחקירה ואני חושבת שזה בהחלט חלק מההיערכות. הדבר השלישי זה ההיערכות הקבועה, זאת אומרת כשקיימת תוכנית כזאת מה היא כוללת ומאיפה היא מגיעה. כאן אני מדברת באופן כללי על הטיפול שלנו בנושא הים והחופים. חסרה לנו מאוד רשות ים וחופים, חסרה לנו מאוד תוכנית מתאר לים והחופים, חסר לנו מאוד חוק אזורים ימיים. הים והחופים שלנו, שזה משאב אדיר במדינת ישראל, יש לו המון שימושים כלכליים, פנאי, בריאות, טבע, דיג, כל הדברים האלה.

המים שאנחנו שותים.

כמובן. חסרה לנו מאוד תוכנית לאומית לנושא הזה שתעוגן בחוק. היו כאן בכנסת כמה הצעות, חלקן טובות יותר, חלקן טובות פחות, חלקן מקיפות יותר וחלקן פחות. אבל חסרה לנו התמודדות ממשלתית ברמת רשות לאומית עם תקציבים וסמכויות בחוק להתמודדות עם כל נושא הים והחופים, שהוא חלק אדיר במדינת ישראל. זה כל רצועת החוף והים שלנו.

אני לא נכנסת פה לכל נושא מבקר המדינה וכדומה. הדבר הרביעי והאחרון, ואולי החשוב ביותר לטווח הארוך – העולם, ובתוכו מדינת ישראל, לא יכול להמשיך להתבסס על דלקים פוסיליים מזהמים לאורך זמן. הזיהום הזה נובע מדלק, מנפט. דרך אגב, זה כולל בתוכו גז, אולי במידה פחותה. אנחנו בעולם שיש קידוחי גז בים התיכון, שבסופו של דבר גם הוא משאב מתכלה מזהם, לא נטול זיהום, והיכולת שלנו להציג תוכנית אמיתית שיש בה גם יעד אמיתי וגם עמידה אמיתית באנרגיה מתחדשת במדינה שטופת שמש כמו שלנו, במדינת הייטק וגרינטק וקלינטק כמו שלנו, חייבת להאיץ וחייבת להיות הרבה יותר רצינית. זה נוגע לא רק למשרד להגנת הסביבה, זה כמובן נושא לאומי במשרד האנרגיה וכו', אבל בסופו של דבר כשמסתכלים לטווח הארוך הנפט והזיהום שבסופו של דבר מגיע לקצה של זיהומים כאלה מתחיל בשימוש הזה, ולכן כתוצאה מאירוע כזה צריך להכין את תוכניות המוכנות ותוכניות הניקוי, אבל בסופו של דבר אנחנו חייבים לדבר גם על הפחתת השימוש בדלקים ובגז. תודה.

בהחלט. תודה רבה. חברת הכנסת קרן ברק.

קודם כל, אני מצטרפת לפרידה ממך, יושבת-ראש הוועדה. גם אם לא תמיד ראינו עין בעין את כל הדברים, אין ספק שהמסירות שלך לנושאים האלה היא חשובה מאוד מאוד, ואני חושבת שזה היה בתקופה שהנושאים היו קריטיים והם גם קודמו. אני מצטרפת לתשבחות ולפרידה.

אני מוסיפה תשבחות לשרה. אני גם גרה בתל אביב וגם גדלתי בחיפה, וכל רצועת החוף של האזור ההוא התמלאה בזפת. בימים האלה הייתי שם דווקא, אז באמת ההתנהלות המהירה של כל המתנדבים, וכל החברים שלי יצאו לשטח מאוד מהר ועם כל הלב. אפילו שקלתי להצטרף לצלילות, אני עוד אולי אעשה את זה. אם אני מחלקת את זה לשניים, זה התארגן והתנהל מאוד מהר, לא כדי להתחנף אבל אני חושבת שזה שאת היית שם במקום הנכון וידעת לנהל את האירוע הזה כמה שיותר מהר כדי שזה יהיה מהיר ויעיל ומנוהל בכל זירה אפשרית, זה היה מאוד חשוב.

אני מצטרפת לביקורת בשאלה איך מונעים דבר כזה, כי זה מסוג הדברים שהנזק כבר נעשה. הרי לא נוכל לתקן את הטבע שנהרס, וכואב הלב ואתה נחרד לגבי המראות האלה ואתה אומר, מה עושים עם זה? אבל איך אנחנו מונעים את הפעם הבאה? לא שמענו עדיין את המומחים לעניין, אבל בחוויה לפחות שלנו כציבור, כמו שאת אומרת, זה יכול להיות כמו תאונת פגע וברח. זה יכול להיות פגע וברח שנשארת ולקחת את האחריות, וזה יכול להיות פגע וברח שהוא ברח, ובשני המקרים התאונה קרתה. ואתה אומר, איך זה יכול להיות שבעולם הטכנולוגי הזה ובקדמה הזאת אנחנו לא יודעים מה קרה שם, וזה בעיני משהו שאנחנו חייבים לחשוב עליו קדימה, ולו רק בשביל שאם מישהו יודע שזה כל כך קל לברוח מאחריות אז באמת זה יכול להיות במזיד בפעם הבאה וזה כן יכול להיות פיגוע אמיתי, כי הוא רואה שהוא גם עושה את זה וגם לא נתפס. לכן אנחנו צריכים הפעם להביא נתפסים ונענשים, ושזה לא יקרה יותר.

תודה רבה, חברת הכנסת ברק. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה.

תודה רבה. אני גם רוצה להצטרף לברכות. אני מציע שאולי נחגוג את זה, צריך להיות בר בכנסת, וניפרד כמו שצריך.

גם לי אישית יש נוסטלגיה לחופים. אני לא יודע לגבי אופיר, למדנו באותו בית ספר, אני הייתי בורח מבית הספר לחוף הים.

חוף פלמחים או ראשון?

פלמחים, בטח. כרגע אין בית ספר, שהילדים יוכלו לבלות בים ולשמור על החוף.

יש לי כמה שאלות. אני לא אומר שום דבר בסימן קריאה, רק בסימן שאלה. שאלה ראשונה, פורסם בתקשורת ביום האסון שכבר עשרה ימים לפני זה זוהה באמצעות לוויין כתם שמן, ושהיה אפשר לעצור אותו ולמנוע את הזיהום. נאמר על זה הרבה, היו על זה ראיונות גם עם אנשי מקצוע. השאלה היא אם אכן ידעו מראש. בהנחה שידעו מראש, מה עשו ומדוע לא עשו.

שאלה שנייה, בהמשך לדברים של חברתי חברת הכנסת זנדברג רוצה לשאול לגבי החוק. זה עומד על הפרק מ-2008, זה 13 שנה.

ב-98' התחילו לדבר על זה.

עוד יותר טוב. תודה על התיקון. למה זה תקוע? למה לא מקדמים את החוק?

דבר שלישי, אני כמובן מצטרף לדברים שנאמרו קודם, לא אחזור עליהם, אבל לגבי עצירת קידוחי נפט וגז בים. האם אתם מתכוונים לעשות איזושהי פעולה כדי לעצור את הסכנה הממשית הזאת? אפרופו פלמחים, להתחיל בהתחייבות מראש לא להתחיל את הקידוח המתוכנן בפלמחים. תודה.

תודה רבה. חברת הכנסת מיכל קוטלר וונש, בבקשה.

תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. באתי כיוון שלא זכיתי לשבת פה מספיק, כי היו לי ועדות אחרות, רק כדי להוקיר ולהכיר בכך שכיושבת-ראש, מיקי, הבאת לשולחן הזה, ובכלל לכנסת, מחויבות לנושא כל כך חשוב לכל אזרחי מדינת ישראל, ולהביע הוקרה. לא אני ולא את נהיה בכנסת הבאה, אבל באמת להביע על כך בשם אזרחי מדינת ישראל שמדובר בהפסד גדול לכולנו, לקול הצלול שלך בנושאים הללו.

אני לא רוצה לחזור על דברים שנאמרו פה, אבל מה ששוב ושוב עולה בכל מקום שאנחנו נוגעים הוא שאין תוכניות ארוכות טווח במדינת ישראל בשום דבר ועניין, וגם בנושא הזה יש פה קריאת השכמה שלצד הקורונה אנחנו נמצאים במעין תקופה שמחדדת עד כמה חייבים לשנות תפיסה במדינת ישראל מכיבוי שריפות, שאנחנו נדבר בעיקר על כיבוי השריפות היום, כך אני מניחה, בתוכניות ארוכות טווח. ודיברו פה על מ-1998 שמנסים לקדם את הנושאים הללו.

יש החלטת ממשלה מ-2008 שמדברת בדיוק על זה.

ומ-1998 הניסיון לקדם חקיקה.

ב-1998 התחילו לדבר על זה, ב-2008 עברה החלטה.

גם כיו"ר הוועדה להתמודדות עם סמים ואלכוהול נפגשתי שוב ושוב בעובדה שאין תוכניות ארוכות טווח הוליסטיות שמתכללות את כל הגורמים, ודיברת על הוועדה הבין-משרדית שצריכה לקום, כמובן ביחד עם הארגונים האזרחיים. חייב להיות תכלול של הנושא הזה, כי מה שהקורונה לימדה אותנו הוא שכאשר הקהילה המדעית הבין-לאומית יודעת לשתף פעולה, אז בתוך פחות משנה יודעים להתמודד עם אתגרים שהעולם לא ידע אותם, כמו מגפה. אני מקווה שהכנסת הבאה תדע לתכנן באמת קדימה את האסונות הבאים, גם בים וגם מעבר להם, בכלל סביבתית במדינת ישראל. שוב, רק להביע את תודתי, מיקי, והערכתי למחויבות בכלל בכנסת כחברת כנסת ובטח ובטח לנושא הזה.

תודה רבה לך. רני עמיר, מנהל היחידה הימית במשרד להגנת הסביבה. אגיד לכל מי שבזום, אני מקבלת את כל הפניות שלכם, אני באמת אשתדל לתת לכולם רשות דיבור במהלך הדיון הזה. יש רבים וטובים שרוצים לדבר. רני, אנחנו איתך. סירה מאוד מרשימה מאחוריך.

בוקר טוב לכולם. אני מבין שאנחנו בלחץ זמן, אנסה לתמצת ולהיות ממוקד עד כמה שניתן. אני רוצה לתת לכם תמונת סטטוס קצרה איך האירוע התחיל ואיך הוא מתגלגל ואיך אנחנו רואים את העתיד הקרוב והרחוק.

האירוע התחיל ב-17 בפברואר, כולם יודעים. כולנו הופתענו, אבל היינו מוכנים, מכיוון שתוכנית החירום הלאומית התלמ"ת הידועה הייתה במקום, תוכניות מקומיות לרשויות המקומיות נמצאות, ולמעשה הפעלנו את התוכנית מיד כשהתחלנו לראות את גושי הזפת הנערמים בחופי הארץ. האירוע הוגדר שלב 2, הכוונה אירוע בינוני שהוא בין-מקומי.

מה מכריע שזה אירוע בדרגה 2 ולא 1? כי מתקני ההתפלה לא נפגעו? זה מה שקובע את ההבדל?

קודם כל, האירוע הוא בין-מקומי, הוא פגע בכמה וכמה רשויות מקומיות. מיד בהתחלה ידענו שזה לא רשות אחת אלא כמה וכמה חופים. תוך שעתיים-שלוש כבר ידענו שכל הארץ צפויה להיפגע, ולכן זה אירוע בין-מקומי. אבל לא היה זיהום בים במובן של אפשרות לטפל. אני מזכיר, ה-17 באוקטובר זה עיצומה של הסערה, ארבעה מטר גלים גובה, רוחות. זה היה זפת, זה לא היה נפט נוזלי. לא הייתה סכנה מיידית צפויה. בגלל שהכול עף לתוך החופים אז לא הייתה צפויה סכנה מיידית לתחנות כוח למשל או לנמלים או למתקני התפלה, ולכן זה הוגדר כאירוע שלב 2. כמובן, כל הזמן תוך מעקב, ואנחנו תמיד שם.

האם היום אתם יכולים להגיד למה לא ראיתם את הכתם הזה בים? כי אנחנו יודעים שהלוויינים ראו אותו. יש תיעוד שלו.

בנושא הזה אגיד בצורה הכי ברורה שאפשר, לא הייתה לנו שום התרעה ועד היום לא הייתה שום התרעה בעניין הזה מאף מערכת לוויינים לגבי זיהום ים במקום המתואר.

אבל אולי לא הייתה התרעה כי אנחנו לא חברים באיחוד האירופי, לא?

אין קשר.

אין שום קשר.

למה?

אם זה היה קופץ במערכות, היינו מקבלים את ההתרעה הזאת בין אם דרך קפריסין וכל המדינות האחרות שאנחנו נמצאים איתן כחברים.

אבל הכתם הזה נראה מהלוויינים. יש מישהו שסוקר את הלוויינים האלה, שהתפקיד שלו זה לראות?

תנו לו להסביר, התמונה תתבהר לחלוטין. קצת סבלנות.

מה שאני מנסה לומר זה שבאופן עקרוני אנחנו אמורים לקבל התרעות על זיהום ים ככל שזה קורה מכל הגופים ומכל אדם, מכל כלי שיט, בוודאי ממדינות ומארגונים, במידה שיש זיהוי כזה. לא היה זיהוי כזה. מה שקרה הוא שבאותו יום, ב-17 בחודש, ביקשנו מכל הגורמים שאנחנו נמצאים איתם בקשר לבדוק לאחור האם הייתה איזושהי אינדיקציה לזיהום, ואכן קיבלנו שלוש אינדיקציות כאלה ששתיים מהן נשללו באותו לילה ואחת התאימה בדיוק לאירוע שקרה על פי הרצה של מודלים ביחד עם המכון לחקר ימי ואגמים. זאת אומרת, אנחנו למעשה קיבלנו את המידע הלווייני בדיעבד. לא הייתה התרעה.

יש איגוד שאנחנו לא חברים בו, לא משלמים דמי חבר.

בתור מדינה שהיא לא אירופית, יש לנו זכות להיות בהסכם עם אמס"א.

שירות הניטור של האיחוד האירופי.

היא עושה הרבה דברים, בין השאר יש לה גם מערכת לוויינים, והם כן יודעים לתת לנו שירות של התרעות. השירות הזה היה בתוקף עד לא מזמן, וההסכם שלנו איתם שונה חד צדדית. אגב, אין שום קשר לכסף.

שונה חד צדדית מטעמם? הם פיטרו אותנו?

מטעמם. הם שינו פשוט סעיפים מסוימים בהסכם ואנחנו היינו צריכים לבחון אותו מחדש.

הסכם אי אפשר לשנות חד צדדית. עד כמה שאני יודע בשנה ראשונה במשפטים, הסכם זה משהו שיש בו שני צדדים.

כדי להאריך אותו יש להם הגדרות אחרות. ההגדרות נבדקות משפטית, אבל זה לא מה שהעיב על הנושא.

גברתי השרה, זה חשוב מאוד, כי אנחנו רוצים לדעת שזה לא יכול לקרות שוב. ואם אנחנו עדיין לא מנויים באותו שירות, אז לא נדע.

ראשית, זה כן מתקדם. ברגע שהלשכה המשפטית תסיים את ההיבטים המשפטיים בהקשר הזה זה יהיה. אבל זה לא הנושא שפגע כהוא זה בפוטנציאל קבלת ההתרעה לגבי המקרה דנן.

נשמע לי שזו בדיוק הסיבה שלא קיבלנו.

רני יסביר לכם בצורה מדויקת, כי זה ממש לא.

גם אם הייתה אינפורמציה בידיים של אמס"א, היא חייבת לדווח לנו. אבל גם אצלם לא הייתה האינפורמציה הזאת, ועד שלא ביקשנו מהם לחקור הם לא גילו את הכתם.

תסבירו מה זו ההתרעה. הכתם צולם בלוויין, אבל לפני האסון הצילום לא היתרגם להתרעה על אסון. זו הכוונה?

בדיוק, גברתי.

זאת אומרת, הוא צולם אבל לא הובן שמדובר באסון מתקרב.

אפילו אם היה רק חשש הם היו צריכים לדווח לנו על זה, והם לא דיווחו עד שלא פנינו אליהם.

באף מדינה לא הובן שהכתם שרואים הולך להיתרגם לאסון?

בדיוק. לא הייתה התרעה למפגע של זיהום ים.

לא ראו את הכתם, רק בדיעבד.

מה ישתנה עכשיו כשההסכם הזה יחודש? מה יקרה להבא?

בדיעבד לא היה משתנה כלום, זה מה שאני מנסה להבהיר. גם אם היה לנו הסכם במקומו, הסיכוי שלנו לקבל איזושהי התרעה מוקדמת לא היה, כי פשוט לא הייתה התרעה. במקרה הטוב היינו מקבלים אינדיקציה של אותו משולש.

בראיונות ובכתבות בשבועיים האחרונים היו לא מעט מומחים שטענו שהוצעו למשרד להגנת הסביבה כל מיני אלמנטים היום שיש חיישנים טכנולוגיים שכן יכולים לתת את האינדיקציה הזאת על זיהום בים לפני שהוא מגיע לחופים.

אני רוצה להגיד על זה משהו, כי זה חשוב וזה גם הולך לכיוון התוכניות בעתיד. קודם כל, אין ספק שידיעה מוקדמת עוזרת. בעקבות ידיעה מוקדמת שאנחנו מקבלים אנחנו יכולים להיערך, אנחנו יכולים לשקול האם להוציא כלים לים. יש הרבה דברים שאפשר לעשות כדי למזער את הנזק, לא כדי למנוע אותו. אלה שני מונחים שונים. בהחלט אנחנו מדברים על זה, ויש לנו אפילו תוכנית שכתבנו יחד עם משרד האנרגיה על חקר ימים ואגמים, להקים מערכת רדאר חופית שלא תהיה סמוכה על לוויינים. יש כל הזמן זיהויים, ובסופו של דבר כשבודקים מסתבר שזה עננים, זה דגים, זה רחף, זה אצות. יש הרבה מאוד אפשרויות ללוויין לטעות. לכן אנחנו בונים על מערכת חופית, וזה לדעתנו הכיוון. זה עניין כמובן תקציבי ותקנים.

האם אתם יודעים את העלות של מערכת כזאת ולוח זמנים, מתי למדינת ישראל יכולה להיות מערכת כזאת?

זו בדיוק הוועדה של דויד שתדאג לתכלל את הדברים הכי נכונים והכי מתקדמים טכנולוגית על מנת שיהיה ניתן ליישם אותם בפועל. זו הסיבה שחשוב לי להעלות את הצעת החוק.

זה לא הרבה כסף. למעשה זה מיליונים עד עשרות מיליונים בסך הכול, לא משהו שמדינת ישראל לא יכולה לעמוד בו, ואנחנו בהחלט רוצים לדחוף את זה לכיוון הזה. אגב, בתוכנית הניטור הלאומית החדשה, החלטת ממשלה מלפני שנתיים בערך, זה הוצג אבל נפסל בגלל שלא היו תקציבים. אנחנו בהחלט חושבים שקיבלנו פה התרעה מוקדמת לאירוע סופר גדול בסדר גודל גדול יותר שיכול לקרות, ואליו בהחלט כדי שנהיה ערוכים יותר.

איך ב-17 בפברואר כבר ידעתם שאין נפט ודלק כבד ליד מתקני ההתפלה ותחנות הכוח? מי בדק את זה בכלל? איך החלטתם שזה אירוע מספר 2 ולא 3?

לא ידענו בוודאות שום דבר באותו יום, כי אני מזכיר, הייתה סערה.

אז למה לא להכריז על אירוע חמור מאוד? אגב, בתוכנית הלאומית שלכם יש תרשים זרימה מה צריך לעשות במקרה של זיהום ים גדול. אגב, הדבר הראשון שצריך לעשות פה זה למנות מפקד. מי היה מפקד האירוע הזה?

אני מהתחלה ועד הרגע.

אמרנו לך, הוקם חמ"ל. יש כל מי שצריך.

אומרים פה שלא כולם ידעו שאתה היית המפקד.

אני לא יודע מי לא ידע, אבל בסדר. אני לא אחראי על זה.

מי עוד יושב בחמ"ל חוץ מהמפקד?

היו גם הנציגים של הרשויות.

אני יודעת שעבדת לילות כימים ואני מעריכה מאוד את העבודה הקשה. אבל אם אני עד היום, כיושבת-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, לא ידעתי שרני עמיר הוא מפקד האירוע ואין חמ"ל מסודר שהוציא הודעות פעמיים ביום, העיתונאים היו צריכים לרדוף אחריכם.

כפי שאמרתי בתחילת דבריי, אם הייתם מקשיבים, החמ"ל מתכנס מדי יום, אני באופן אישי כל ערב בדיונים עם כל נציגי החמ"ל. צירפנו לחמ"ל, מלבד את רני ובנדא והמנכ"ל, את אופיר פינס, את אקואושן, את נציגי ראשי הרשויות, את אסיף ואת משה פדלון, וכל גורמי המקצוע הרלוונטיים. אמרתי לכם, אתם רוצים לרדת לרזולוציה טכנית אז אפשר גם את זה לעשות. רני, רד לרזולוציה טכנית.

מה זה רזולוציה טכנית?

שתדעו מי האנשים, מה השמות. קדימה, זה מעניין את חברי הכנסת.

לא הבנתי את הזלזול ואת הציניות. התפקיד שלנו הוא לשאול שאלות ולדעת איך נוהל האירוע. אגב, כמו שהוא אומר שזה רק קדימון לאירוע הרבה יותר גדול, אז הזלזול והציניות הם לא במקום, גברתי השרה. אנחנו נותנים כבוד לך ולאנשי המשרד.

גם אני, באהבה, אבל תנו לו לדבר. אתם לא נותנים לו להציג אפילו דקה בלי 20 שאלות. כשהוא יסיים תשאלו את כל השאלות ויהיה לכם קל יותר להבין.

השאלות שלכם הן שאלות לגיטימיות לגמרי ואני רוצה לענות עליהן בצורה הישירה ביותר. חדר המצב שלנו ערוך ומוכן למצבים כאלה. אני רוצה להדגיש, אנחנו מתרגלים את המצב הזה כבר מאז שאני זוכר את עצמי, בטח מ-2008, הזמן שעברה התוכנית הלאומית למוכנות ותגובה להחלטת הממשלה. אנחנו לא רק מתרגלים את עצמנו בים וביבשה, אנחנו גם מתרגלים את הרשויות המקומיות שכולן יודעות שיש להן תוכנית חירום ואיך פותחים ואיך עובדים ומה צריך לעשות. בקיצור, העסק הזה עובד בצורה לא רעה בכלל, אפילו להפתעתי. יש פה צוות שלם של היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית, שכולם, 33 עובדים של היחידה, מגויסים לטובת העניין הזה מהרגע הראשון. בנוסף יש לנו עזרה מהמשטרה הירוקה שלנו, שהם חלק מחדר המצב, מהמחוזות שלנו, מהמטה של המשרד להגנת הסביבה, כמובן השרה והמנכ"ל שנותנים גיבוי ונמצאים כל הזמן. יש לנו עזרה ממשרד הבריאות, מרשות הספנות והנמלים, מחקר הימים והאגמים, כמובן אקואושן שמרכזים את כל עבודת המתנדבים וראויים לשבח נוסף בעניין הזה. יש פה חדר מצב שמתנהל פחות או יותר מהרגע הראשון.

אני רוצה להגיד עוד משהו, ביושר לגמרי. לא קורה אירוע באף מדינה שכולם מוכנים ומאפס למאה בשנייה אחת העסק עובד ללא תקלות. אבל בין זה לבין להגיד לא הייתם מוכנים, העסק לא מנוהל, יש מרחק רב.

אי אפשר להתעלם מביקורת של מומחים.

מפאת חוסר הזמן נקפוץ ישר למצב החופים. אני מקווה שאתם רואים את המצגת. פיתחנו בזמן שיא, בזמן אמת, רמזור חופים. כמו שיש רמזור הקורונה יש לנו גם רמזור חופים עם חמש דרגות זיהום.

נקווה שהוא יעבוד טוב יותר מרמזור הקורונה.

המעקב מתבצע למעשה יום יום על ידי כל המתנדבים שלנו, על ידי היחידות שלנו. זה פיתוח שלנו של רמזור החופים. החופים מתחלקים מבינוני כבד, שזה אדום, דרך בינוני כתום, כתום בהיר זה קל בינוני, צהוב זה קל, וקל מאוד זה כחול. זה נכון לאתמול. זה כמובן מפורסם באתר שלנו. הרשויות המקומיות וכל החברים בחדר המצב מקבלים עדכונים והנחיות בכל יום של האירוע. אתמול יצאה הנחיה מספר 11, עם כל העדכונים, עם כל ההנחיות, עם כל ההוראות, עם כל מה שצריך להיזהר ממנו ומה שצריך לשים עליו דגש, וכך אנחנו מתנהלים תוך כדי שמירת שקיפות באמצעות אתר האינטרנט שלנו על רמזור החופים. אתם רואים שלאט לאט החופים, במיוחד הדרומיים, מתחילים לקבל את הצבע הכחול. צהוב בהיר הוא השולט, כחול מתחיל לאט לאט להתייצב. וכמו שגם אמרה השרה קודם, אנחנו בהחלט דוחפים חזק מאוד שבמהלך השבוע-שבועיים הקרובים, ובוודאי עד ה-21 בחודש, פתיחת עונת הרחצה, החופים יוחזרו לציבור.

צריך להגיד שזה מדגם של החופים, זה לא כל החופים.

נכון. אתמול בחוף גדור ראיתי תמונות מזעזעות.

נכון. זה לפחות חלק ממה שראיתם אתמול. יש עדיין גושים, לפעמים בגודל של כדורי טניס, לפעמים בגודל של אבטיח. באזור הרדוד קרוב מאוד לחוף זה זפת כבדה שנהייתה יותר כבדה מהמים והיא שוקעת, ואנחנו צופים שמדי פעם יהיה לנו עוד בחלק מהחופים. אנחנו גם מתכננים מבצעי צלילה מיד כשנוכל לפתוח את המים ולהיכנס.

מה מונע, איכות המים? העובדה היא שהיום הם מזוהמים בשאריות של נפט ואתה לא רוצה שאנשים יצללו שם? אני רואה מלא אנשים בים, אגב, בתוך המים.

חקר ימים ואגמים עשו בדיקה של כל החופים במים עצמם, ואנחנו מצפים לקבל את התוצאות ממש בקרוב, היום או מחר.

את אותם גושים שאתם מזהים עכשיו במים הרדודים אין דרך לשאוב לפני שהם מגיעים לחול? אין טכניקה כזאת?

לא, אין טכניקה כזאת, בטח לא טכניקה יעילה. אגב, כל הטיפול בזפת החופים הוא טיפול ידני. זה הטיפול הכי טוב שיכול להיות וזו פרקטיקה שידועה בכל העולם. הדבר הטוב ביותר ואולי הסיזיפי ביותר והמורכב ביותר והארוך ביותר, זו עבודה ידנית. אבל במובן שלנו אין ספק שזאת העבודה הנכונה ביותר.

לגבי אותו כתם, אם היו רואים אותו בזמן, אם היו מגלים אותו ומנטרים אותו בזמן, אנחנו יודעים שיש כתמי נפט בעומק הים ששואבים אותם. כלומר, אם זה היה מנוטר בזמן, האם אפשר היה לשאוב את כתם הנפט הזה לפני שהוא מגיע לחוף?

בואו נשחק לשנייה את המשחק שהיינו יודעים ב-11 לחודש שיש אירוע. היה לוקח לנו בערך חצי יום להוציא לשם טיסת סיור כדי לבדוק שבאמת הדברים הם כאלה נוראיים, היה לוקח לנו לפחות עוד יום כדי להגיע לשם עם אונייה גדולה, אחת או שתיים שיודעת לשאוב את הדלק. לאוניות היו שני ימי עבודה, כי הסערה התקדמה, הם היו צריכים לחזור לחוף מהר מאוד. הנחת הבסיס הזאת מביאה אותנו למסקנה שהיינו יכולים לשאוב 15%, 20%, אולי 30% עם שתי אוניות שמגיעות מהר והיו עובדות נכון והכתם היה לא מפוזר מדי. יש כאן המון "אם" כדי להגיע למצב שבו היינו יכולים למזער קצת את האירוע, אבל בשום פנים ואופן לא למנוע אותו, לצערי הרב.

לשאלתך האסטרטגית, זו בדיוק שיטת העבודה שלנו. אנחנו אמורים להיות בנויים לזיהוי מוקדם, ליציאה לים ולשאיבת הדלק הנוזלי כמה שיותר מהר.

והנה זה לא קרה.

לזה עדיין אין לנו מספיק משאבים. אנחנו נסמכים לגמרי על קבלנים חיצוניים.

אז עכשיו אני רוצה שתסביר לנו מה בדיוק אתה צריך כדי שבפעם הבאה תוכל לטפל בדבר הזה לא ב-30% אלא ב-80%, בזמן. כמה כסף חסר לכם? הרי 45 המיליון האלה לא יעזרו. מה מדינת ישראל צריכה כדי להיות ערוכה לדבר כזה?

דבר ראשון, אנחנו בונים את התגובה שלנו לאירועים כאלה בים על שלוש רגליים. הרגל האחת זו תגובה של המוסדות שמתעסקים בים, הרגל השנייה זה קבלנים פרטיים והרגל השלישית, שהיא הצולעת כרגע, זו הרגל שלנו, של הממשלה. אנחנו צריכים, לשאלתך, שתי תחנות בנויות בחיפה ובאשקלון, אחת תתחיל להיבנות בקרוב מאוד, באשקלון, אבל התחנות האלה חייבות שיהיו להן צוותים מלאים, זאת אומרת לפחות עשרה אנשים בכל תחנה כזאת, שני כלי שיט שאחד מהם יודע לטפל ולהוציא שמן ולשאוב שמן מהים בכל תחנה, סירות פיקוח, אמצעים לשאיבה, כמובן אם אני חוזר למערכת ההתרעה המוקדמת שדיברנו קודם, הרדאר, ואז במצב כזה אני יכול להגיד שאנחנו לא יודעים למנוע או למזער כל אירוע, אבל אנחנו בסבירות גבוהה יודעים לעשות את המשימה הזאת של לצאת לים בזמן קרוב לאמת ולשאוב כמה שיותר דלק מהים כדי למזער את הנזק שיגיע לחופים.

וזה, סביר להניח, משהו שהמשרד מבקש כבר כמה שנים?

ב-2008 עברה החלטת ממשלה. כתוב באותה החלטת ממשלה עשרה תקנים. קיבלנו אפס. ב-2014 קיבלנו התרעה נוספת די נכונה, הייתה החלטת ממשלה נוספת שאמרה תביאו את התקנים. קיבלנו אפס. ב-2012 היה סיכום עם האוצר שנקבל 11 תקנים, קיבלנו אפס. ב-2019 היה סיכום עם האוצר שנקבל שמונה תקנים, קיבלנו אפס.

יש לך עוד משהו? כי זה ממש גורם לי רצון לשאול את נציגי האוצר מה קרה.

אני מאגף תקציבים. אתייחס למה שרני אמר. בקרן לזיהום ים יש יתרות לא מבוטלות בכלל.

121 מיליון שקל.

זו בדיוק פעילות הליבה שלה. ב-2017 משרד האוצר הקצה כ-90 תקנים חדשים למשרד להגנת הסביבה. המשרד להגנת הסביבה יכול היה לבחור לשבץ אותם איפה שהוא רוצה, והוא לא בחר לשים אותם בקרן לזיהום ים. אז לומר שהאוצר לא תקצב זו אמירה לא נכונה. מצבת כוח האדם של המשרד להגנת הסביבה עלתה משמעותית בשנים האחרונות.

פקידות אוצר, לפחות תציגו נתונים מדויקים.

אלו סדרי עדיפויות של המשרד והמשאבים נמצאים.

אתה מדבר שטויות וחבל שאתה גם מציג אותן בצורה כזאת. נציג אוצר, תראה את הנתונים, תעלה נתונים. לדבר יפה מאחורי מסכה זה נפלא, אבל איפה הנתונים שאתה מציג?

אלה הנתונים.

יש חסך תקנים במשרד להגנת הסביבה שהוא מעורר דאגה, ואת הדאגה הזאת אנחנו נציג ואנחנו נדרוש ואנחנו נקבל. הבעיה שמכיוון שאין משילות, שזה גם בעוכרנו, אנחנו גם נדאג לוודא שברגע שיהיה תקציב מדינה התקנים האלה יגיעו למשרד. אבל עד אז אל תספר סיפורי בלוף פה בוועדה.

גברתי השרה, יכול להיות שאת יודעת נתונים אחרים. כמה עודפי תקציב יש בקרן הזאת?

ראשית, אין עודפי תקציב בקרן הזאת. רני, תציג את התקציב של הקרן ותגדיר גם את הכספים, לאן הם מתועלים בכלל.

התקציב של הקרן לא אמור ללכת לתקנים של כוח אדם. זה לא צריך להיות. התקציב לא אמור ללכת לתקנים. אנחנו גילינו שלא רק שהוא הולך לתקנים, אלא הוא הולך גם לתקנים שלא קשורים בכלל לים, אלא לפקחים של המשרד להגנת הסביבה.

אפילו מזכירות.

אפילו מזכירות, נכון. ואני לא מדברת כבר על פיצוי המכמורתנים, שבכלל לא הבנתי מה זה עשה בקרן לזיהום ים.

מישהו כאן אמר מזכירות, ומכיוון שאני נשאלתי על הדבר הזה, אתם מציגים כל פעם מחדש נתונים שהם לא נכונים שאני לא יודעת מאיפה אתם מביאים אותם. אתם יכולים לבדוק, לשאול, נשמח לענות. אבל לא היו דברים מעולם.

אני רוצה להגיד משהו לעניין התקציב. נכון שיש תקציב בקרן למניעת זיהום ים, אבל התקציב הזה צבוע לרכישת ציוד לטובת טיפול באירועי זיהום ים. אבל אנחנו לא יכולים לרכוש את הציוד הזה כי אין לנו מי שיפעיל אותו, אין לנו התקנים, אין לנו מי שיתחזק אותו.

אז מה אומרים להם באוצר? באוצר אומרים להם: בואו, תשתמשו בזה לתקנים. אבל אם יש להם התקנים ואין להם המתקנים, זה יוצר להם בדיוק את המורכבות. אנחנו מטפלים בנושא הזה על מנת למנוע, אבל בשביל זה היה צריך תקציב מדינה ותקנים.

כן, באמת היה צריך תקציב מדינה. היה צריך אותו מזמן.

נכון, ואתם בחרתם שלא לאשר.

אנחנו בחרנו? בואי לא ניכנס לזה, אני מציעה. יכולנו להיות עם תקציב ועם ממשלה.

אני רוצה לחזור אליכם, נציגי האוצר. אנחנו יודעים כבר שנים שהמשרד להגנת הסביבה הוא משרד שסובל מייבוש טוטאלי של תקציבים. אני נתקלת שוב ושוב בקוצר ראייה שלכם ובחוסר הבנה שברגע שאתם חוסכים, אתם גורמים נזק יותר גדול שיעלה יותר כסף לתקציב המדינה. בסוף כולנו נשלם את זה. אתם חוסכים ואחרי זה עולה לנו יותר ביוקר.

את הנתונים על כוח האדם הצגתי בפניכם, אמרתי את המספרים. אני לא חושב שהנתונים האלה מעידים על ייבוש של המשרד להגנת הסביבה באיזושהי ראייה מאוד צרה של משרד האוצר.

זאת ראייה קצרת טווח. זאת ראייה שרואה רק עכשיו את שנת התקציב הקרובה ולא רואה את הנזקים לאורך שנים. ואם חס וחלילה יהיה פה זיהום אמיתי גדול, מטורף, אז לא יהיו לנו מים לשתות. אתם מבינים את זה? אתם מבינים את זה שהילדים שלנו עשרות שנים לא יוכלו לרחוץ בים? אתם צריכים להתחיל להבין את זה עם כל מה שקורה בים.

אתם צריכים להבין שלא היו דרישות יותר מדי מקודמיי בתפקיד. לא האמנתי לראות את זה. לא היו דרישות תקציביות, לא הייתה מלחמה על התקנים והרבה דברים לא נעשו. כמו שאתם רואים, אנחנו מצמצמים פערים בפרק זמן קצר על דברים שלא נעשו ואנחנו מטפלים בהם, אבל מה שנעשה זה אכן מחדל רציני בשנים האחרונות במשרד. אני אגיד אפילו בצורה יותר בוטה, הפקירו את עובדי המשרד להגנת הסביבה בכך שלא דאגו לצרכים שלהם על מנת להגן עליהם.

והפקירו את הסביבה ואת עתיד אזרחי מדינת ישראל.

חד וחלק. מאז שנכנסתי לתפקיד עוד הצלחנו לצמצם פערים, כולל תקציביים, אבל לגבי תקנים אנחנו חייבים תקציב מדינה וצריך לקדם את הנושא. המשרד הזה זקוק כמו חמצן לכל כך הרבה תקנים גם לגבי נושא האכיפה. לא יכול להיות שמשטרה ירוקה נמצאת עם 30 תקנים. זו פשוט תעודת עניות ליכולת אכיפה של מפגעי סביבה. אבל אלה נושאים שאנחנו נדבר עליהם בהרחבה, ואנחנו כבר הצגנו אותם כמה פעמים. בתקציב המדינה נדאג גם ליישם אותם בדרישות שלנו.

אני רוצה שנשמע את הצד המוניציפלי. אופיר פינס, בבקשה, תתחיל אתה. נמצא אתנו גם ראש עיריית אשקלון שמבקש לדבר.

המכון שלי באוניברסיטת תל אביב ייסד את הפורום הזה, פורום ערי החוף, ב-2015. היום היושב-ראש שלנו הוא יו"ר עיריית הרצליה משה פדלון. אני רוצה להגיד שתי הערות. קודם כל הערה לך, גברתי היושבת-ראש. כיושב-ראש לשעבר, היה כיף לעבוד איתך. את באמת מאוד מאוד מחויבת וחבל שהקדנציה לא אפשרה לך לעשות יותר.

אני רוצה להגיד לשרה גילה גמליאל – אני מכיר את גילה הרבה שנים, עבדנו ביחד בכנסת.

אתה מסגיר את הגיל שלה.

מהרגע הראשון השרה גמליאל הנהיגה את האירוע מבחינת הממשלה, באופן אישי הגיעה לשטח, הגיעה לחופים, הגיעה לראשי הרשויות, כינסה את הוועדה. היא ניהלה את כל האירוע ואני מעריך את זה. אני חושב שזה יפה, אני חושב שזה מכובד. זה לא אומר שאין ביקורת ולא אומר שהכול נכון.

לגבי המשאבים, ביקשנו מקדמות, קיבלנו מקדמות.

ביום חמישי.

כן. אגב, יש עדיין רשויות שלא קיבלו את הכסף ממש לחשבון, אבל קיבלנו 25%. אני חושב שזה גם נדיב. 187 אלף שקלים לקילומטר, זה התקציב הכולל, מקדמות של 25%. זה בסדר מבחינת השלטון המקומי. זה מאפשר לנו התנהלות. יחסית למה שהממשלה עושה זה כן מהר, ומהבחינה הזאת אני לא חושב שיש בעיה. יש בעיות אחרות. אני מצטרף לביקורת של החברים. העובדה שהפושעים הסביבתיים האלו מסתובבים חופשי זה מקומם, זה מעצבן, זה בלתי נתפס. העובדה שהתיאום הים תיכוני לא עובד ואף אחד לא זיהה את הכתם מראש – מי מבטיח לנו שמישהו יזהה את הכתם מראש? אנחנו חשופים פה ברמה קיצונית.

אני רוצה להגיד משהו על פתיחת עונת הרחצה, כי זו הזדמנות אחרונה, כי אין ישיבת ועדה. אנחנו ב-20 במרס אמורים לפתוח את עונת הרחצה. אני אומר את זה לחברי הכנסת, אני אומר את זה לשרה, אנחנו היום ב-2 במרס, אין תקציב לנושא הזה עד היום בבוקר.

ראיתי שמנכ"ל משרד הפנים הפנה מכתבים גם למנכ"ל משרד הממשלה.

אולי לנציג האוצר תהיה בשורה בעניין הזה. אנחנו אומרים בצורה מפורשת, לא תיפתח עונת הרחצה.

נציגי האוצר, אתם יכולים להגיד על זה משהו?

אנחנו לא הצוות שמטפל בנושא הזה ספציפית.

אתה יכול עכשיו לסמס למי שעומד בראש הצוות הזה לבדוק מה קורה בנושא הזה? אני אשמח. תודה רבה.

אני רוצה להגיד תודה רבה לעשרות אלפי המתנדבים, לעמותות, לאקואושן, לצלול, לחברה להגנת הטבע ולאחרות. אין ספק שזה אירוע שבו המתנדבים עשו עבודה נפלאה לצד מנהלי החופים ואנשי המקצוע ברשויות המקומיות בערי החוף. אבל אין ספק שהייתה כאן פעולה מאוד מרשימה שחסכה הרבה מאוד נזקים.

משפט אחרון לגבי העתיד. הפורום שלנו הוא פורום נחמד, אני חושב שאנחנו עושים דברים בסדר. אבל אני חושב שצריך לעשות משהו הרבה יותר משמעותי. אני חושב שצריכים להקים תאגיד חוף, תקראו לזה רשות חוף, תקראו לזה תאגיד רב רשותי, תקראו לזה אשכול חוף, תקראו לזה משמר החוף, תקראו לזה איך שאתם רוצים. צריכים לייצר גוף עם ראייה כוללת. זה לא רק המשבר הזה. אני מדבר על עליית מפלס המים, מי מטפל בזה? מה, כל עירייה תטפל בעצמה? מישהו צריך לראות את הכול ולתת תשובות להכול.

אין ספק. אנחנו רואים את זה עם מצוק הכורכר. אין ספק, רשות ים שתתכלל את כל הדברים האלה.

צריך להקים תאגיד שייקח אחריות.

אני לא מתה על המילה תאגיד, אבל בסדר. רשות ים וחופים.

אגב, יש הדוגמה של הכינרת, איגוד ערים כינרת. זה שיפר מאוד את המצב. אין מה להשוות עם הים והחופים מבחינת הגודל, ההיקף, מספר הרשויות וכל השימושים.

נכון. ראש עיריית הרצליה, מי שעומד בראש פורום ערי החוף, משה פדלון, בבקשה.

בוקר טוב, גברתי היושבת-ראש, מכובדי כולם, בוקר טוב לשרה, לחברי הוועדה. אני ראש עיריית הרצליה ויושב-ראש פורום ערי החוף, 21 רשויות ומועצות אזוריות בחוף הים התיכון.

אני רוצה קודם כמה מילים, מיקי. אני עוד אחזיר אותך למילואים בוועדה. את חשובה לנו. את בעיני מלח ארץ ישראל היפה וחבל שאת עוזבת. באמת חבל.

תודה.

לעצם העניין, מכובדי, משבר האירוע התנהל כמבצע צבאי בפיקודו של רני עמיר. כמו שלמדנו בבית הספר לפיקוד ומטה פו"מ. מרגע פרוץ המשבר בוצעה הערכת מצב פעמיים ביום בראשות השרה גילה גמליאל או מנכ"ל המשרד וקיבלנו מעת לעת תמונת מצב עדכנית. אני כיושב-ראש הפורום ביצעתי הערכת מצב ותיאום ציפיות יחד עם ראשי רשויות החוף ונציגיהם וגם סייענו בציוד לרשויות אחרות כיוון שהמצב הוא חירום וערבות הדדית. אני רוצה לציין את שיתוף הפעולה המלא בין המשרד לרשויות ובין הרשויות לעמותת אקואושן, צלול וגם לרת"ג. רת"ג עשה פה עבודה מצוינת. בהרצליה וברשויות נוספות הוקמו חפ"קים, הופסקה עבודת העירייה וכולם ירדו לשטח לעבוד, מאות עובדי עירייה. לגבי המתנדבים וחיילי צה"ל, היענות בלתי רגילה. עם ישראל בגדולתו. למתנדבים ולחיילים ניתנו הנחיות ברורות שהועברו על ידי המשרד להגנת הסביבה.

אני רוצה לציין שבמהלך המשבר ראשי הרשויות, המנכ"לים קיבלו עשרה פרסומים, עדכונים בכתב. פינוי הזפת בוצע כמתוכנן מנקודות איסוף מיוחדות על ידי החברה לשירותי איכות הסביבה. מנכ"ל החברה היה נוכח איתי בשטח בתחילת האיסוף.

לגבי השיפוי הכספי, זה הגיע לרשויות כבר ביום חמישי. הישג בלתי רגיל לקבל מהמדינה תוך שבעה ימים כסף שיפוי, זה נדיר. עד היום לא קיבלתי, כבר שלוש שנים, כספים לבתי ספר וגני ילדים בעיר. אני חושב שהשיפוי הוגן וראוי לטיפול במפגעים וגם בעתיד.

אני רוצה לציין, וחשוב שהוועדה תדע, שבוצעו תרגולות ברשויות החוף לפני שלושה וארבעה חודשים, והיינו ערוכים גם באמצעים וגם בכוח אדם. לסיכום, הערכה ותודה ויישר כוח למשרד להגנת הסביבה, לרשויות ולכל העוסקים במלאכה. תודה מקרב לב.

תודה רבה לך. אסיף איזק, ראש המועצה חוף כרמל, בבקשה.

צהריים טובים, היושבת-ראש, גברתי השרה וכל הצוות, מכובדי כולם. אני חייב להגיד, מיקי, ברשותך, שאני באופן אישי מאוד מצטער שאת עוזבת. אנחנו מרגישים שאת במקום הנכון. זה לדעתי אובדן גדול לסביבה, אני מקווה שתמצאי את המקום להשפיע ולתרום.

אני רוצה להתחיל מהחלק הטוב. האירוע נמצא בשליטה. אני יושב-ראש איגוד ערים שרון כרמל, ראש המועצה האזורית חוף הכרמל. 30% מחופי הים נמצאים במתחם שלנו, מעל 70 ק"מ. רק בחוף כרמל 45 ק"מ.

נכון. ואצלכם גם החופים היותר בעייתיים מהבחינה הזאת שאלה חופים סלעיים.

כמו שאמרתי, אמשיך ברוח הטובה, אצלנו החופים הכי יפים בארץ.

אני לא מתווכחת על זה.

הגענו להסכמה בוועדה, זו הצלחה.

כמו שאמרתי, האירוע נמצא בשליטה. רני הראה את הצבעים, את הרמזור. שיתוף הפעולה טוב עם המשרד מהרגע הראשון. זה החלק הטוב. אני חושב שהמטרה שאני שמתי לעיני בישיבה הזאת היא לשקף את המציאות כפי שאנחנו רואים אותה, כפי שאני רואה אותה. אני חושב שהמדינה לא ערוכה לאסון בסדר גודל טיפה יותר גדול. אפשר להבין בנימה המקצועית של רני את הדברים. אני חושב שהמשרד רזה מדי, התקנים מעטים מדי ואנחנו לא ערוכים לאסון מהסוג הזה. זו לא שאלה אם האסון הזה יהיה, השאלה מתי הוא יהיה. אני קורא מהבמה הזאת להקים רשות ים, רשות חוף, בדומה למה שקורה בכינרת, רשות שתתכלל את כל הים. הים זה משאב. אנחנו עכשיו יוצאים אל הים, אם זה במגורים, אם זה בתשתיות. זו לא שאלה, המדינה קטנה לנו. אני חושב שצריך להישען על איגודי הערים המקצועיים שעושים עבודה מקצועית כזרוע ארוכה בתוך הים. מבחינתי יש פה מחדל, יש פה בעיה קשה באיתור המוקדם. אנחנו כשלנו, וצריך להגיד את האמת. מדינת ישראל יודעת לאתר ספינת דייג שיוצאת מעזה. אין שום סיבה שלא יהיו לנו היכולות לאתר כתם שמן בעשרות קילומטרים שמגיע אלינו ולא איתרנו את זה בזמן. צריך להגיד את המציאות, זאת המציאות. איתור מוקדם יכול היה למנוע את זה. לדעתי זה כמעט אך ורק כי המשרד הוא רזה. צריך להבין, זה אחד המשרדים החשובים שפועלים, ואני חושב שהשרה עשתה שינוי אדיר. אני אומר את זה בכל הזדמנות. זו שרה שמדברת סביבה ומבינה את המשמעות של זה. אבל המשרד הוא רזה. רני לא יכול להתמודד עם 11 פקחים. המסמכים נמצאים וזה קורה לנו, כי זו לא שאלה של זמן, זה יקרה לנו. אני חושב שפה החלופה היא איגודי ערים. אנחנו כבר פה נפגע בעניין של ניטור ימים באמצעות מצופים. גם מערכת רדאר חופית. תעבירו לנו חלק מהסמכויות. האיגוד עוסק בניטור, הוא גם יכול לעשות ניטור לכתמי שמן. אנחנו נוכל להיות חלק ממערך הניטור והאכיפה. זה מה שצריך לקרות. ועדת המנכ"לים היא חשובה מאוד, אם לא ימוססו אותה. הים זה משאב שאנחנו חיים ממנו, תרתי משמע, ואנחנו לא מתייחסים אליו בכבוד הראוי לו. זה רק עניין של זמן שניתפס עם משהו למטה. אני אומר לכם את זה כמי שחי על החוף. זה גם התיירות, עוד לא דיברנו על הדבר הזה.

דבר שני, הסמכויות והאכיפה. ההתפתחויות של הרשויות – אופיר מכיר את, משה מכיר את זה – הן עד 400 מטר בתוך הים. אנחנו חושבים שהניטור והאכיפה והאחריות שלנו צריכה להיות בעומק הים. צריך לשים את זה כנקודה בשיח של המנכ"לים.

בהחלט. ולכן צריך את חוק אזורים ימיים, ולכן צריך שרשות הים תכלול גם את המים הכלכליים.

הבריטים לא חשבו על זה. הסמכויות של הרשויות צריכות להיות עמוק יותר. הרי אנחנו בסוף מטפלים.

דבר אחרון, אי אפשר לומר את מילות הסיכום בלי להגיד תודה ענקית לעם ישראל שהוכיח שוב שכאשר צריך אותו הוא נמצא. אני שואל האם זה הפתרון, האם על זה צריך להישען. להערכתי לא. צריך לעשות את החפיפה הזאת עם יחידות הצבא הרלוונטיות, כי הן בסוף הכוח המהיר או הגל השני שמגיע אחרי הרשויות. אנחנו נפרסנו פה ב-70 ק"מ חוף וסמכנו על מתנדבים. אני חייב להזכיר גם את אקואושן, גם את רת”ג, גם את צלול שעשו עבודה יוצאת דופן בשיתוף פעולה איתנו, אבל זה לא מספיק. אנחנו חייבים לתרגל את זה עוד אחרי שתקום רשות שתתכלל. חסר פה גוף שמתכלל את האירוע לצבא, עמותות, רת”ג. זה אירוע בסדר גודל שצריך להיערך אליו ואנחנו לא ערוכים לזה. עם כל העבודה המצוינת של המשרד, אנחנו לא ערוכים לזה וזה מתחיל בתפיסת העולם שלנו שהמשרד להגנת הסביבה זה משרד שולי ורזה. זה לא יכול להיות כך. חייבים להתעורר.

תודה רבה לך. ראש עיריית אשקלון, תומר גלאם, בבקשה.

גברתי היושבת-ראש, השרה גילה גמליאל, חברי וחברות הכנסת, האירוע שמתנהל הוא אירוע חמור מאוד מבחינתנו, ראשי הרשויות ברצועת החוף. באותה נשימה אני רוצה להודות לכל הגורמים הרלוונטיים שנרתמו בצורה משמעותית ובזמנים די קצרים מזיהוי הסערה לטיפול במפגעים.

בראשית דבריי אני רוצה להודות לכל המתנדבות והמתנדבים. דיברה על כך השרה, גם שוחחתי איתה רבות על זה והעליתי את זה מול גברתי היושבת-ראש, הנושא החמור ביותר של העיר אשקלון והנושא של קצא"א, של פארק הנפט הגדול במדינת ישראל.

אתה קורא לזה פארק...

אני רוצה להבהיר לחברי הוועדה ולשרה שברגע שזה יקרה קחו בחשבון שהאסון שאנחנו חווים היום הוא טיפה בים. כי ההיקפים גם היום גדולים. העיר אשקלון הפכה להיות החצר האחורית של מדינת ישראל. נכון שאנחנו מבינים שיש בעיה להעביר ולהעתיק למקומות אחרים. אבל באותה נשימה, לא יכול להיות שעיר של 160,000 תושבים שגדלה בצורה משמעותית עם 32,000 יחידות ו-12,000 יחידות באוויר בהקמה, ברמה הביטחונית בין הגבוהות במדינת ישראל, בגלל הסיכון הביטחוני המורכב ביותר שיש היום במדינת ישראל, הן בקו הימי והן בנושא של הרקטות עתירות משקל, וראינו את זה גם בהחלטת הממשלה. חייבים לשים לזה סוף. אני מגיע ועדה אחרי ועדה ואני אמשיך להילחם בכל כוחי. אבל אני קורא לכם. אני מבין, הכנסת מתפזרת כל שנה וחצי.

הלוואי כל שנה וחצי. ארבע מערכות בחירות בשנתיים.

גברתי השרה, מראש הממשלה, אנחנו לא נמשיך להיות החצר האחורית של מדינת ישראל לאחסון הגזים הרעילים וכל מערך הנפט של מדינת ישראל. גרוע מזה, המחוקק קבע שפג הזיכיון של קצא"א. עד היום מעל 400 דונם אנחנו רואים את הארנונה שמגיעה לנו כתושבים שבאותו מתחם יכולתי להקים עשרות מפעלים עתירי עובדים והכנסות לרשות, וגם בזה המדינה משפה את קצא"א ומגבה אותה. הגיע הזמן לעשות לזה סוף. אנחנו לא הפקר ולא שונים מתושבים אחרים במדינת ישראל. לאחר הבחירות המאבק שלי יימשך. אנחנו מבחינתנו לא רוצים את קצא"א. מעדיפים שקצא"א לא תהיה. אז כל המתקנים האסטרטגיים, חברת חשמל, דור, קצא"א, כולם מתנקזים בנקודה אחת מאוד משמעותית, בציר מאוד משמעותי מבחינה ביטחונית. אני מציע לכם, חברי הוועדה, ולך השרה והיושבת-ראש, תנו את התקציבים. לא צריך להקים עוד רשות ועוד רשות. כל רשות יודעת לטפל באותם מפגעים. אנחנו רואים את זה גם במהלך הקורונה. האמינו לי שאם הייתה לי האפשרות והסנקציות שיש היום למשרד להגנת הסביבה, שהיו מעניקים לי כראש עיר מול קצא"א, לא היה אירוע אחד באשקלון, כי הייתי יודע לטפל בזה ישירות. לא עם 30 פקחים שמסתובבים, ואני מבין גם את השרה, אבל אנחנו לא צריכים לחכות שיקלטו פקחים, שיעבירו עוד כוח אדם. יש לנו עיבודים מדהימים במדינת ישראל שיודעים לעשות את העבודה. אל תתנו כעת את הכלים, רק תנו לנו את האפשרות כמו שאנחנו יודעים להתמודד באירועים שכאלה. אני מודה לך, היושבת-ראש, מודה לך השרה, ואני מודה לכל חברי הוועדה, מי שייבחר ומי שלא, להשמיע את קולו ולהצטרף למאבק של העיר אשקלון, שהוא כל כך צודק עבור תושבים מדהימים שמגלים חוסן ברמה הביטחונית. אנחנו הולכים וגדלים ל-350,000 תושבים. עכשיו זה תלוי בכולנו.

תודה רבה.

אני חייבת להעיר לאוצר שטען שהמשרד קיבל 90 תקנים, שמהנתונים שנמצאים לפתחי מגורמי המקצוע המשרד ירד בשנים האחרונות ב-23 תקנים.

עכשיו הוא יגיד לך שזה סדר עדיפויות וזו בעיה של המשרד.

בגלל זה אלקין התפטר.

המחסור בתקנים במשרד זועק לשמים והוא יטופל ברגע שיהיה תקציב.

הוא בהחלט זועק לשמים.

אני מסכים שאם יש בקשות נוספות של המשרד אנחנו נקיים עליהן דיון במסגרת דיוני התקציב.

אנחנו בהחלט נקיים דיון. גם אם לא תרצו זה יהיה.

לגבי הנתונים שהצגתי, הייתה ב-2017 תוספת של 90 תקנים.

זה לא עבר. אתה צעיר, אז חבל שיקלקלו גם אותך.

ביררת לגבי התקציב של פתיחת עונת הרחצה.

הצוות שמטפל בזה לצערי הרב לא ידע שזה יעלה בדיון הזה.

אבל הוא לא מטפל בזה רק ביום שלישי בין 09:00 ל-12:00.

אני מציע שנבקש מהם השלמות והם יתייחסו לזה בכתב.

שיעלו אותו בזום עכשיו. זה דבר שצריך לברר. מי זה האיש?

מי האיש במשרד האוצר שאחראי על התקצוב של פתיחת עונת הרחצה?

זה צוות שאחראי על משרד הפנים.

שצחי דוד יעלה לזום.

אפשר לבקש שצחי דוד יעלה לזום? נשמח מאוד.

גברתי השרה, ראיתי את ההחלטה ואת הדוח המקיף מאוד של התוכנית הלאומית הזאת. עשו פה עבודה מדהימה. למה צריך עכשיו עוד החלטת ממשלה? למה לא לקדם את החלטת הממשלה שכבר עברה?

תראי את השנה שזה כתוב.

2008.

זו הסיבה.

זה 2014.

ב-2014 כתבנו עבודה על חוסר המוכנות.

אבהיר כמה דברים. אנחנו כאן בשנתיים של ארבע מערכות בחירות. אין ספק שזה פוגע בציבור ובאזרחים, והנה אנחנו רואים את זה.

מעניין איך הגענו למצב הזה.

לא סביר שיוחלפו חדשות לבקרים שרים במשרדים. במקרה שלנו זה יצא לטובה, אבל באופן כללי זה יוצר מורכבות ובעייתיות להסתכל אסטרטגית ולדאוג לצרכים המתבקשים.

אם היה לנו תקציב לא היינו במקום שאנחנו נמצאים בו היום.

לא סביר שלא יהיה תקציב למדינה.

אני חייבת לומר פה כמה דברים. אני חייבת לציין כאן שני גופים שלא הזכרתי אותם בתחילת דבריי. הצבא עזר לנו מאוד במהלך כל ההתנהלות של האירוע. אני חייבת לציין את השר ואת הרמטכ"ל שהיו שם עבורנו על מנת לטפל גם מבחינת החיילים, גם מבחינת המטוסים, גם מבחינת כל מה שהיינו צריכים בזמן אמת וצריך לברך אותם על כך, וגם את רת"ג שעושים עבודת קודש בעניין הזה ועבודה ממש מצוינת. בנוסף לכל הגופים הפרטיים והציבור הרחב וראשי הרשויות, ואופיר באופן אישי שהקדיש מזמנו כל ערב וכל יום על מנת לייצר את הזמינות המתבקשת. את כל העמותות שכולן התגייסו, בראשן אקואושן שעשו עבודה מדהימה בהכשרת המתנדבים בזמן אמת ובכלל, וגם צלול שהיו על הדברים האלה וכל שאר הארגונים. כולם היו שם פיסית ובפועל עבור הטיפול במשבר. כפי שהוגדר כאן, צריך להבין את ההתנהלות. הטיפול במפגע הוא בשליטה מוחלטת, הכול מטוקטק בצורה הכי מהירה שאפשר והכי מדויקת שאפשר, ותמיד יש גם הפקת לקחים.

אני אומרת שכל משרד, כל גוף חייב ליצור הפקת לקחים. אנחנו שואלים את השאלות הנוקבות כדי לראות מה אפשר לעשות ולייעל ולטפל ולתת את הכלים המתבקשים בעבורם. אמרתי להם שהם עשו טעות שלא רכשו את הציוד, כי ברגע שהיה ציוד התקנים היו באים ממילא. יש התהליך ההפוך. אבל מידת האחריות שלהם לא לבזבז כספי ציבור הייתה מול עיניהם בהקשר הזה.

ציוד בים בלי תקנים שיתחזקו אותם מתקלקל מהר מאוד.

אני יכולה להבין את השיקול. אני הייתי פועלת הפוך. יחד עם זאת אני אומרת שאנחנו נדאג לתקנים ונדאג לכל הצרכים. אני חושבת שהצעת המחליטים שכולם שאלו מה היא, זה בדיוק זה. גם התקציבים שאופיר דיבר עליהם, הגענו בתוך ההחלטה לכך שמשרד הפנים ומשרד האוצר ישבו לייצר תקציב נוסף לניקיון החופים, בלי קשר לנושא של הנזק עצמו, כדי שיהיה אפשר לפתוח את החופים בזמן. אנחנו רואים בזה חשיבות עליונה. אנחנו בעידן קורונה, הציבור עבר תקופה מאוד קשה בשנה האחרונה. חופי הים זה החמצן שכרגע ניתן בהקשר הזה וחייבים לתת אפשרות לציבור להגיע אליו. אבל כפי שנאמר כאן קודם, חייבים למצוא את העבריין שפגע באופן קשה בים שלנו ובחופים, ואנחנו עושים הכול על מנת להגיע אליו.

היו פרסומים על כך שהוכח בניתוח של החומר עצמו שהמקור הוא ממכלית נפט. האם את יכולה לאשר את זה?

יש דברים שמבחינת צוות החקירה הם רוצים להיות מדויקים בחקירה, בלי שיבוש חקירה, ועל כן הם לא מפרטים את כל הצדדים בנושא הזה. אבל רני נמצא כאן והוא יאמר מה הוא יכול להציג סביב הנתון הזה.

רני, בבקשה. אני רוצה שנתייחס גם לכתם עצמו בימים לפני. אתה יכול לאשר שמדובר בנפט גולמי?

אנחנו עדיין לא יכולים לאשר כזה דבר, כי זה עדיין בעיצומה של החקירה וזה חלק מהחקירה. אי אפשר להיות שקופים, ככל שאנחנו רוצים, ולשמור על חקירה יסודית. ללא שום קשר לצווי פרסום כאלה ואחרים.

מה שאני כן יכול לומר, הרחבנו את רשימת החיפוש כך שלא נפספס שום פגיעה פוטנציאלית שהייתה עלולה לגרום לנזק הזה, ולכן זה לוקח יותר זמן. כרגע יש לנו ברשימה הגדולה 35 אוניות, מתוכן שללנו כבר 12. בשעה שאנחנו מדברים פה מגיעות הודעות נוספות ואנחנו נצטרך לעשות סיכום ביניים. אנחנו בוחנים כל מיני אופציות שמטבע הדברים לא את כולם אני יכול לפרט כאן. אבל כמו שהשרה אמרה, ואני רוצה להדגיש ולחזור ולומר, אנחנו מחויבים לזה. אין אחד שרוצה לתפוס את המזהם הזה יותר מאנשי היחידה הזאת. אני מזכיר לכם, אנחנו עוסקים בזה בשגרה. אנחנו תופסים אוניות, אנחנו חוקרים אותן, אנחנו תובעים אותן ומרשיעים אותן. זו המטרה העיקרית שלנו בנושא זיהום הים וההרתעה. אבל אני חייב לומר, ואמרתי את זה גם ביום הראשון, יכול להיות מצב שלא נוכל לשים את האצבע, וצריך להבין את זה. אנחנו נעשה הכול, אבל צריך להבין שיכול להיות מצב שבו אולי ניאלץ באיזשהו שלב לומר שלא מצאנו את המזהם.

מהבחינה הזאת צוות החקירה מקבל כל מה שהוא צריך על מנת להגיע לכל מקום שהוא צריך. מבחינתנו גם ברמה הבין-לאומית.

אתם מבינים את התמיהה שאנחנו מדינה שהביטחון זה הדבר הכי חשוב, ואנחנו יודעים להגיע לכל ספינת דייג שעוברת את המים הטריטוריאליים, ובמקרה הזה אנחנו כבר שבועיים אחרי האירוע ואנחנו עוד לא יודעים איזו אונייה עשתה את זה.

חלק מהדברים שגם אני העליתי בנושא הזה בדיונים שלנו זו הדרישה שלנו שצריכה להיות מגורמי הביטחון שיכולים לראות כל ספינת דייג. אנחנו בתקווה לקבל מהם את האישור לכך שהם יסכימו לשים את הרדארים והלוויינים שלנו על הכלים שלהם על מנת שנוכל ליהנות מהיכולת שלהם בפן הסביבתי. אני מקווה שזה באמת ימומש.

עד היום חיל הים מסרב?

נכון לכרגע עדיין השיח הזה לא התנהל בצורה מספקת. הם עוזרים לנו בדברים, אבל לחשוף את כל ההתנהלות שלהם ואיפה הם נמצאים – צריך למצוא עדיין פתרונות יצירתיים לדבר הזה. אני מקווה שנגיע לזה.

חשוב לי לומר הרבה דברי תודה להרבה אנשים שעזרו באירוע הזה. אין לי הרבה מילים טובות לומר על האוצר בעניין הזה, שלא רצה לשים שקל מכספו במהלך הזה. אבל הצלחנו כן לדאוג שהם יחזירו לפחות 25 מיליון שקלים לעניין. אבל אני כן חייבת לציין את לשכת ראש הממשלה, גם את מנכ"ל משרד ראש הממשלה צחי ברוורמן ואת אשר שעזרו לי מאוד כדי לנהל את כל המערכה הזאת במהירות המתבקשת, ובראשם את ראש הממשלה, בהעלאת הנושא לממשלה וגיוס המשאבים המתבקשים וגם הגעה לשטח.

חבל רק שהים לא היה חשוב לו בעשר השנים האחרונות.

די, נו.

מה לעשות, הוא ראש ממשלה כבר הרבה שנים ולא ראיתי שהים הזה היה מאוד חשוב לו.

ראש הממשלה בא פיסית איתי לסיור בחופים והציב את זה כיעד מרכזי, ועובדה שזה עבד.

באמת כל הכבוד. חבל שהוא לא בא עוד הרבה לפני.

אני חייב להגיד שהגעתי לדיון הזה מודאג ואני יוצא ממנו נחרד. מעבר לעניין הביקורת שאני מקבל על משרד האוצר, שזאת ביקורת שאפשר להגיד אותה מראש כי היא קורית כמעט על כל דבר, ומעבר לזה שחלק נכבד מהשאלות שאני לפחות שאלתי לא נענו, אחד הדברים שמטרידים הוא שיש פה התייחסות לאירוע הזה, לאסון הכבד הזה, אבל לא שוכנעתי שלא הייתה אפשרות למנוע אותו.

אני רוצה שנתעכב על זה. אני רוצה בעניין הזה להעלות את יונתן מגרינפיס.

דבר שני, יש כל כך הרבה אסונות פוטנציאליים שאותם צריך למנוע מראש. אני מזכיר לחברים שיושבים פה, בעיקר לאנשי המשרד לאיכות הסביבה ולשרה, את האסון שהיה מצפון לאילת בזמנו בעברונה. בדצמבר האחרון הייתה נזילה בצינור של קצא"א מול חופי אשקלון.

באוקטובר.

עכשיו האסון הזה.

גם בנחל צין הם גרמו לאסונות.

בקיצור, השורה התחתונה זה קצא"א. זאת הצרה הגדולה ביותר שיש לנו.

צריך לקוץ הקץ על קצא"א.

יפה. זאת יכולה להיות הכותרת.

מה עוד שגם יש סודיות.

נכון, הכול חור אפל, שחור. לא יודעים שום דבר, כלום.

לא יכול להיות שדברים כל כך חשובים לא מובאים לידיעת הציבור ואפילו לא לידיעת המחוקק. אנחנו נמצאים כל יום בעוד צו איסור פרסום, בעוד חיסיון, בעוד סודיות.

אני מצטרפת מאוד לדברים האלה.

דרך אגב, זה גם ייצור כלאיים. חברה בבעלות ממשלתית שהיא פרטית ואז היא לא נמצאת תחת פיקוח.

אגב, קצא"א לא העבירה את הכסף שהיא אמורה להעביר לקרן לזיהומי ים. זה גם אחד הדברים שעלו בדיון שלנו.

מה שאנחנו צריכים לדאוג, כפי שאמרתי, זה שיקוץ הקץ על קצא"א. חלאס, אי אפשר לעבוד ככה. הכול הופך להיות פקה-פקה, ציטטתי מישהו. אולי ננה-ננה, מה שאתם רוצים. לא פותרים את הבעיה מהשורש.

ברור. תודה רבה, חבר הכנסת כסיף. יש פה נציגים של ארגונים סביבתיים שאני ממש רוצה לתת להם אפשרות דיבור. יונתן אייקנבאום מגרינפיס, אני רוצה שתראה את המצגת. רני עמיר, זה בדיוק הדבר שאני רוצה שתתייחס אליו לנוכח התמונות האלה שנראה.

עד שאתם מעלים את המצגת אגיד בקצרה שכאשר האירוע הזה התחיל למעשה יצרו איתנו קשר כל מיני צוותים במקומות אחרים בגרינפיס, בגרמניה, ברוסיה, צוות המיפוי של גרינפיס בין-לאומי, ואז התחלנו ביחד לבדוק את הדברים ולבדוק את הכתמים. מה שאראה לכם במעט שקפים אלה כתמים או חשש כבד לכתמי נפט.

נדלג על השקף הראשון וניגש לשקף השני. מדובר במערכת לוויין שהיא נגישה לכולם. אפשר ללמוד אותה. אלה דברים נגישים לכלל הציבור. אתם רואים את שורת הכתמים האלה, למעשה אלה מקומות שיש עליהם בטווח הימים שאנחנו מדברים עליהם חשש שהם כתמים של נפט או של זפת או של דלק, של חומר שומני. אם תעברו לשקף שלאחר מכן, אראה לכם איך זה נראה בפועל. אתם רואים את המקום האפור הזה, הלוויין מקבל את האור בחזרה, ואיפה שאנחנו רואים שזה כהה יותר זה לא אומר שזה כהה בגלל שזה שחור כמו נפט, אלא מפני שהתכונות הפיסיקליות של המים משתנות ובמקום הזה בהרבה מקרים המים הופכים לשטוחים יותר. כאן אתם רואים כתם שנמצא בנקודה שתואמת את המודליזציה שהתפרסמה בכלי התקשורת ימים לאחר מה שקרה בחופי ישראל. 45 ק"מ מחופי ישראל.

ממתי התמונה הזאת?

מה-11 בפברואר.

התמונה בדיעבד.

בשקף שלאחר מכן אתם רואים ב-12 בפברואר, הרבה יותר קרוב לחופי ישראל. גם הוא תואם למעשה את הצורה שבה הנפט לאט לאט הפך לזפת והתפזר. לאחר מכן לא ניתן לראות את הכתמים, כנראה הכתמים כבר מתפזרים והופכים להיות מה שנראה לאחר מכן. אני חייב לציין שגם ניסינו לחקור אחורה, ולפחות בימים שבין ה-6 ל-10 אין תמונות לוויין. אלה לא מערכות שמעבירות מידע באופן סדור 24/7. מה שאפשר לראות הוא שבאמצעות הסתכלות יחסית קלה ניתן לראות חשש לכתם נפט, וכמובן לוודא את זה באמצעים משלימים. חשוב לי מאוד לשמור על אווירה של עשייה בונה.

בשקף הבא אנחנו מסכמים במפה הזאת כמה נתונים. אלה כתמים שהם כתמי נפט בסבירות גבוהה, לא בוודאות.

זה מה שבשחור או מה שבאדום?

מה שבשחור זה כתמי נפט בסבירות גבוהה. מה שנמצא בשחור אבל ללא מילוי בפנים אלה דברים שהם כנראה דברים אחרים, שינוי באור וכדומה. שימו לב, למעלה ליד קפריסין. שימו לב גם קרוב מאוד לחדרה, גם כתם קטן. כלומר, יש חששות לכתמי נפט. זה בטווח של כמה ימים.

אני רוצה לציין שני דברים. זה לא אשקלון, העולם הופך להיות החצר האחורית שלנו. פה יש צורך להסתכל על הדבר הזה בראייה לא רק ישראלית אלא לפחות אזורית, כי אחרת לא נדע למנוע את האסונות האלה. דבר שני, בכל החלטה שתתקבל, אפשר לשתף ולרתום את הציבור לא רק לנקות את הזוהמה אחרי שהיא הגיעה לחוף, אלא לשתף גם במאמצים לזהות את הדברים האלה כדי למנוע אותם מבעוד מועד. תודה רבה.

תודה רבה. רני עמיר, ראית את התמונות האלה?

ראיתי. הניתוח הזה שעשה הבחור מגרינפיס נעשה בדיעבד. מה שהוא עשה זה גם מה שאנחנו עשינו, אנחנו רק עשינו את זה טיפה יותר מדויק וידענו על פי מודלים שהרצנו יחד עם חקר ימים ואגמים לשים את האצבע בדיוק על אותו כתם שהוא גם זה שהגיע אלינו. צריך להבין, החששות או החשדות האלה של כתמים יש כל הזמן, אבל ב-99% מהם זה כלום. לדוגמה, לפני יומיים היה חשש לכתם כזה ואנחנו, יחד עם חיל האוויר, ושוב תודה למערכת הביטחון ולחיל האוויר, הוצאנו שתי טיסות, אחת מאוישת ואחת בלתי מאוישת, וסרקנו שטח אדיר של למעלה מ-2,200 קמ"ר ולא מצאנו שום דבר. למרות שהלוויינים הראו שיש שם כתם לכאורה, וכל הדיווחים הגיעו עם חששות. במילים אחרות, צריך להבין שהרדאר זה לא מערכת שנותנת מענה מאה אחוז, זו מערכת נוספת שנותנת אולי לפעמים התרעה שצריך לטוס אליה, לבסס אותה ואז להחליט אם מגיבים. הרבה פעמים מחליטים לא להגיב, לתת לים לעשות את שלו. זה שיקול אופרטיבי שאנחנו מביאים בחשבון. במילים אחרות, את הניתוח בדיעבד הזה גם אנחנו עשינו.

תודה. מאיה יעקבס מצלול, בבקשה.

תודה רבה. קודם כל, אני לא יכולה להתעלם מזה שאת עוזבת. מבחינתנו זה בור גדול שנשאר בכנסת. תודה לך על שורה של דיונים שלא היו כמוהם לפני כן בוועדת פנים ואיכות הסביבה, באמת דיונים פורצי דרך בנושא אקלים, בנושא זיהום ועוד ועוד סיכונים מאוד רלוונטיים גם לנושא עכשיו. עצם העובדה שהנושאים שנידונים פה היום הם משהו שאנחנו מדברים עליו כבר שנים ורק אחרי שקורה אסון אנשים מבינים, ואנחנו לא מדברים על האסון הזה, אנחנו מדברים על אסון הרבה יותר גדול שיכול להיות. קטסטרופה בחופים זה נפט, זה קונדנסט, זה אם המכלית הזאת לא הייתה רחוקה מהחוף אלא בקרבת החוף שלנו, זה סיפור אחר לגמרי וזה הדבר שצריך להיערך אליו. לכן כל כך חשוב שיהיו יותר פוליטיקאים שלוקחים את הדבר הזה.

השרה, אני מורידה בפנייך את הכובע. מתוך השרים שהיו לנו לאורך השנים, אני תשע שנים בצלול, את השרה הכי סביבתית שהייתה, מכל המפלגות. עכשיו כשאת מגלה את הים אני מקווה מאוד שתקחי גם את הנושא הזה לתשומת לבך, ובראש ובראשונה את קצא"א. אנחנו יודעים שיש אצלך דוח שמפרט את העניין הזה של קצא"א, אנחנו כבר פונים חודשים לבקש את הדוח הזה שתהיה שקיפות בעניין. לפחות שבמשרד תהיה שקיפות בעניין הזה. מאוד עצוב שהיו צריכים לעבור שבועיים עד שהיה לנו הדיון הזה כאן, שזה הופך לנושא פוליטי בכלל. האוצר הוא זה שצריך להיות במוקד העניין, הרבה יותר מהמשרד להגנת הסביבה. יש פה מדיניות שלמשרד להגנת הסביבה חסרים מאות תקנים, ואם אנחנו צריכים לעשות פה דיון, כל נושא הגנת הסביבה, כל הזיהום – כולנו מורעלים בהמון הרעלות, אם זה פלסטיק ואם זה אשפה ואם זה זיהום אוויר וזיהום ים וזיהום הדברה. אין אנשים שינהלו את כל הדברים האלה כי למשרד להגנת הסביבה אין כוח, אין סמכויות. זו מדיניות ממשלתית, והאוצר הוא זה שמבצע את זה. גם בחוק ההסדרים הולכים להחליש מאוד את המשרד להגנת הסביבה מיד אחרי הבחירות. צריך לזכור גם את הדברים האלה.

לענייננו, לא אחזור על כל הדברים. כתבנו עבודות על החופים וכל הדברים האלה. כן להגיד שני דברים. קודם כל, המתנדבים באמת הצילו את המצב. זה היה מרגש, התחלתי לבכות, כי זו תזכורת שאנחנו לא לבד בעניין הזה.

אגב, זה גם הוכיח כמה הנושא הסביבתי חשוב לאנשים. זה החיים שלהם. והניתוק הזה שיש באוצר להבנה עד כמה הנושא הזה חשוב לאנשים, להרבה אנשים אזרחי מדינת ישראל, חייב להיפסק.

זה לא רק לעונת הרחצה, עם כל הכבוד. הים הוא פתוח ואנשים נמצאים בים לאורך כל השנה. גילינו את הזיהום ביום סערה גדול, כי הדברים האלה התחילו ליפול על הגולשים בים. החיישנים שלנו הם האנשים בשטח.

לקח גם שבוע לממשלה לקיים דיון. לקח כמעט שבועיים עד שהעבירו את הכסף. כל נקודת המוצא צריכה להיות שונה. הים צריך לקבל סדר עדיפות אחר לגמרי, וכשאנחנו מדברים על איך למנוע את הזיהום, הדברים כמו המוכנות הם חשובים מאוד. הכי חשוב זה לעשות את המנע. צריך להבין שמשרד האנרגיה הופך את הים שלנו לתחנת דלק, למסוף דלקים ענק עם עוד קידוחי גז ונפט בים ועם אסדות נוספות שמתוכננות לקום לאורך החופים. המשרד להגנת הסביבה לא מביע מילה על זה. השר לשעבר אלקין, ששמעתי שהוא רוצה להיות שוב שר להגנת הסביבה, אוי ואבוי אם זה יקרה, היה השר היחידי שקיבל עליו קמפיין השר להפקרת הסביבה בגלל שהוא לא פצה פה על כל המאבק של לוויתן ועל זה שמשרד האנרגיה עושה בים מה שהוא רוצה. היום זה במקרה למזלם לא נגרם בגלל האסדות, אבל באותה מידה זה יכול היה להיות בגלל האסדות ובגלל קצא"א, ובאותה מידה זה יכול לקרות לנו גם מחר בבוקר שתהיה דליפה, כי הדברים הלאה מנוהלים בשיטת "סמוך", בלי מספיק פיקוח, בלי מספיק אכיפה. לא דורשים מהם ביטוח מספיק רחב שיפצה את המיליונים והמיליארדים. אם יהיה אירוע גדול ומשמעותי אנחנו מדברים על מיליארדים. זה אלפי עסקים שנסמכים על הים לפרנסתם.

ועדת המנכ"לים – אני מאחלת לכם בהצלחה. אבל איך שמתנהלים עם המנכ"לים בחיפה כך הם יתנהלו גם בנושא הזה. מדובר פה ברשימה של משרדים שלא אכפת להם מהסביבה הימית. המשרד להגנת הסביבה במשך הרבה מאוד שנים מנסה לקבל את התקנים, מנסה לקבל את הדאגה לים.

יש הרבה דברים שהמשרד חיכה להם שנים.

הקרן למניעת זיהום ים היא קרן גרעונית. כבר היום יוצאים ממנה כספים שלא אמורים להיות האסדות. האסדות לא משלמות לקרן. זה צריך להיות משהו שיתקנו אותו. הכסף מהאסדות צריך להיכנס לקרן כדי לממן את זה.

למשרד הבריאות לקח שבוע להודיע שאסור לאכול את הדגים המזוהמים. גם על זה צריך לתת את הדעת. תודה רבה.

אז אתם לא מצביעים לתקווה חדשה?

נו באמת, קרן.

אנחנו מצביעים לכל מי ששומר על הסביבה והטבע.

גברתי השרה, אנחנו יודעים שיש בידי המשרד את חוות הדעת על קצא"א. מאוד דחוף לנו לקבל את זה. תודה. שזה יהיה שקוף לכולם.

אמרתי את עיקרי הדברים, זה לא שזה סוד.

זה כן סוד. זה שאמרת זה לא תחליף.

אמרתי שעמדת המשרד היא לא סוד. אמרתי את עיקרי הדברים.

יש חוות דעת מפורטת.

לגבי חוות הדעת, אמרתי את עיקרי הדברים. עיקרי הדברים של חוות הדעת נאמרו על ידי גם היום, גם אתמול.

זה עדיין צריך להיות שקוף לציבור, גברתי השרה.

מה זה שקוף? זה מכתב שהועבר. אמרתי את העמדה.

השאלה היא אם הדוח הזה לא יכול להתפרסם.

מה זאת אומרת מכתב שהועבר?

אתם עושים סלט משני דברים. גורמי המקצוע של המשרד, כפי שהובהר גם על ידי, אומרים בצורה חד משמעית שהנושא של קצא"א בהקשר של ההתנהלות כפי שהיא מתקיימת לא בכיוון.

לא בכיוון זה אומר לא יכול להמשיך להתנהל כך?

זה אומר שזה מצריך היערכות.

למה זה חסוי?

זה ממש לא חסוי. שום דבר לא חסוי.

אז למה אי אפשר לפרסם את חוות הדעת לציבור, לחברי הכנסת, לארגונים?

אמרתי את עיקרי הדברים.

יתרה מכך, ההסכם בין קצא"א לבין האמירויות לא מפורסם.

חוות הדעת ממשרדך זה תחת אחריותך. למה אי אפשר לפרסם אותה לציבור? זה שאמרת את עיקרי הדברים, הבנו.

את יודעת כמה חוות דעת אני מקבלת מגורמי המקצוע? אתם לפעמים מציגים דברים כאילו מנסים להסתיר פה במחשכים.

מעניין למה, עם 30 שנות חיסיון על דיוני הקורונה.

חוות הדעת הספציפית הזאת. רק מה שהוא טיוטה שהוא בעבודה פנימית הוא ראוי לחיסיון.

הוא לא ראוי לחיסיון. את רוצה לקבל את חוות הדעת הזאת? אין בעיה.

נשמח לקבל את חוות הדעת הזאת.

אני חייבת להסביר את הנקודה הזאת פעם אחת ולתמיד. לפעמים בשיקולים לא כל דבר לוקחים לתקשורת. אני לא מונעת מהתקשורת. זה לא מעניין אותי. אותי מעניינת המהות. אם בדוח באופן כללי כתוב לדוגמה מה צריך לעשות כדי להכשיר סיטואציה, אז אולי לפעמים לא רוצים להראות מה צריך לעשות כדי להכשיר סיטואציה אלא רוצים למנוע סיטואציה, ולא תמיד תמונה מלאה היא זאת שמחויבת המציאות לבוא עכשיו ולהפיץ את מה שכל אחד אמר. זה לא רלוונטי.

הכול בסדר. במקרה הספציפי הזה מדובר במקרה כזה כמו שאמרת, שהמשרד רוצה להכשיר דבר?

המשרד ממש לא רוצה להכשיר שום דבר. המשרד זה אני בהקשר של המדיניות, ופה זה מדיניות. כשאני עמלה במדיניות מסוימת, אז אני מחליטה מה אני אומרת מעיקרי הדברים. עיקרי הדברים הרלוונטיים לצורך הדיון שאני אנהל נטו. אם את רוצה לקבל את הדוח תקבלי את הדוח.

תודה רבה.

תודה רבה. ניר פפאי, החברה להגנת הטבע, בבקשה.

תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. דבר ראשון, להתחיל בברכות קודם כל לך, מיקי, תודה על השנה הזאת, עם כל הלב ובכל הרצינות. היית לנו אוזן קשבת והיית לנו הפה. המון תודה, ואנחנו כמובן נמצא את ההזדמנות לעשות את זה בצורה מסודרת.

כמו שנאמר לעשרות אלפי המתנדבים, גם אנחנו בחברה להגנת הטבע הבאנו אלפי מתנדבים ונמשיך להביא, כי זו המשימה היום, לנקות.

קשה היה לשמוע את הדברים של רני על התקנים, ואנחנו מודעים למחסור של תקנים של המשרד להגנת הסביבה, והתרענו על זה לאורך השנים. זה עצוב, זה כואב, זה בעיקר מתסכל שרק אירוע בסדר גודל כזה גורם ליישם החלטה מ-2008. צריך להגיד, נעשים הצעדים שהיו צריכים להיעשות לפני 11 שנה, ולכן אני לא רוצה להתמקד בכתובת שהייתה על הקיר. כרגע צריך להתעסק בכתובת שעל הקיר עכשיו, והיא עכשיו באותיות גדולות.

אני רוצה לגעת בשלושה דברים. אחד זה המים הכלכליים. מעבר למים הטריטוריאליים שעליהם חל החוק הישראלי יש המים הכלכליים איפה שרוב הקידוחים של הגז והנפט. צריך להגיד, זה כמעט בשליטה מוחלטת של משרד האנרגיה, הרגולציה הסביבתית כמעט לא חלה שם ובעצם כל אחד עושה שם כאוות נפשו. יש כבר חוק מים כלכליים, חוק אזורים ימיים מקודם כבר עשר שנים אבל תקוע. אין לאף אחד האינטרס לקדם אותו. לכן אנחנו מצפים מהממשלה הבאה, אבל גם גברתי השרה, ככל שתהיי, לקדם את החקיקה על המים הכלכליים כי זה דבר הכרחי.

הדבר השני זה פיצוי סביבתי, או בעצם לעשות הגנה על המערכת השברירית הזאת שתוכל להתמודד עם האירועים הבאים, וזה באמצעות שמורות ימיות. יש לנו רק 3% היום מהמים הטריטוריאליים שמורות ימיות. צריך להגיע בנורמות העולמיות של 20% לפחות, וגם במים הכלכליים. גם פה יש תפקיד לשרה, יכולת לקדם במים הכלכליים שמורת טבע מחר בבוקר באותה הפרעת פלמחים גני אלמוגים שיש.

הדבר השלישי, וזה נאמר, זה הסיפור של קצא"א. חברה פרטית בכסות ממשלתית שעושה מה שהיא רוצה, אחראית לנזקים ובעצם מה שקורה פה שהזנב מקשקש בכלב. בעצם חברה פרטית עושה כאוות נפשה, למשרדי הממשלה אין שום רגולציה, ולכן מה שאנחנו מבקשים זה שקיפות ומשילות. שקיפות לחשוף את ההסכם שבין קצא"א לבין האמירויות וגם את חוות הדעת של המשרד להגנת הסביבה, ומשילות של המדינה לקיים דיון בממשלה כדי להחליט איך עושים דבר כזה. לסיכום, הכתובת הייתה על הקיר, אך חשוב מכך, חשוב להתמקד בכתובת שעל הקיר עכשיו באותיות זפת גדולות. תודה.

תודה. אני חושבת שקיבלת את כל הדברים. לפני שנסכם, אולי תהיה לנו בשורה מהאוצר. יש לנו את מעיין ספיבק שמצטרפת אלינו מהאוצר בנושא של תקציב למשרד הפנים שמיועד לנושא של פתיחת עונת הרחצה. שלום לך.

שלום רב. הנושא נמצא כבר בדיונים בין משרד הפנים למשרד האוצר. הנחנו הצעה לתקצוב של הנושא על שולחן משרד הפנים ואני מחכה לתגובה.

כמה הצעתם? זה נמצא במשא ומתן על הסכום?

בגדול לא. המשא ומתן הוא גם על הצרכים, מה אפשר להגדיר מתוך המצב הנוכחי כצרכים שאפשר להגדיר אותם כחדשים בעקבות האסון, וגם ההיקפים. אנחנו בשנת תקציב המשכי, כולנו יודעים שזה מאוד מצר את הצעדים שלנו. על כל תקציב שאנחנו נותנים אנחנו צריכים להציג מה אנחנו יודעים לצמצם מנגד.

כמה משרד הפנים ביקש וכמה אתם מציעים? שנדע איפה אתם עומדים.

משרד הפנים מוזמן להגיד את עמדתו. אני מאמינה שהוא פה בדיון.

סיון להבי, משרד הפנים, אתה רוצה להגיד לנו בקצרה כמה אתם צריכים? בואו נעשה פגישה משותפת של סיון להבי ומעיין ספיבק.

גם אני אנצל את ההזדמנות להגיד מילים טובות ליושבת-ראש. אנחנו נתגעגע לשיתוף הפעולה שלנו איתך.

תודה.

הנושא של תקצוב חופי הים הוא לא נושא חדש בין המשרדים. הנושא הזה נידון לאורך שנים. אנחנו טוענים לאורך שנים שיש חוסר תקצוב בכמה אספקטים, גם בתקצוב השוטף, גם בתקצוב פותח. הפיתוח בוודאי בנושא תקצוב הסכנות שכרוכות בטיפול במצוק החופי שנידון גם בוועדה שלך, ובאמת הסיטואציה התקציבית כרגע שאין תקציב מקשה על המשא ומתן. אבל על פי החלטת הממשלה קיבלנו 14 יום להביא את הנושא הזה לכדי הכרעה. אנחנו במשא ומתן מול האוצר. נמשיך בימים הקרובים לנהל את המשא ומתן במטרה להגדיל את התקציבים לרשויות המקומיות.

אתה יודע להגיד כמה כסף אתם צריכים?

הצרכים הם אין-סופיים.

זה בטוח. איזו שאלה שאלתי. לנוכח השינוי אחרי האסון הזה.

ברגע שנתגבש נשתף גם השלטון המקומי ונביא את זה לידיעת הממשלה.

חשבתי שנצא מפה עם סכום וזה היה יכול להיות נחמד.

העונה נפתחת עוד שלושה שבועות, אין לנו הרבה זמן.

נכון. יש לכם שלושה שבועות לשבת ולהגיע לסיכום. במיוחד בעת הקשה הזאת, אני לא יכולה לחשוב איך נהיה גם בלי הים. זה המקום שבו אנחנו נושמים, יוצאים להירגע קצת. אנשי האוצר, תתחילו להפנים את החשיבות של הים בחיינו. תודה רבה.

דברי סיכום שלך, השרה, בבקשה.

ראשית אני רוצה להודות לך, מיקי. את תהיי באמת חסרה פה גם לוועדה וגם לתחום הסביבתי, אבל אני מאמינה שכפי שאמרתי בתחילת דבריי, נשתף איתך פעולה גם בהמשך ואת תהיי כאן. אני כבר אותך ממשיכה עם הנמרצות שלך.

כן. אמרו לי שבתור חכ"ל יש לי כניסה חופשית לכנסת.

באמת תהיי חסרה. אני תמיד אוהבת לראות נבחרי ציבור שבאים עם שליחות אמיתית, בטח עם נושא שהם מקדמים אותו בצורה שאת עשית. תודה לך. גם שיתפנו פעולה מאחורי הקלעים וגם בגלוי על הרבה מאוד מהדברים, בחלקם הצלחנו למנוע את תחנות הכוח המזהמות, מה שבהחלט ייצור מצב שנחסוך 35 שנות זיהום אוויר באותם מקומות, ויש עוד מלחמה בנושא הזה.

המקרה הזה צריך להדליק זרקור אדום לא רק להיבט של הטיפול בים. אם אני מתייחסת למקרה עצמו, המקרה בשליטה, הטיפול בו בשליטה, הכול מתנהל בצורה מאוד מדויקת, מאוד מוסדרת, מאוד מהירה. אבל זה צריך להיות קריאת השקמה לשימוש באנרגיות מתחדשות וחלופיות. מדינת ישראל צריכה להיות המדינה המובילה בעולם בתחום הזה. אנחנו יכולים להיות שם. אני מהיום הראשון נלחמת בכל התחלואות הללו שקיימות במשרדים מקבילים בממשלה שהולכים בדרך הקלה מבחינת ההיבט הפיננסי ולא מסתכלים בראייה אסטרטגית ארוכת טווח להיבט לא רק מבחינה סביבתית, גם מבחינה כלכלית. כי אין בעשור הקרוב שום היתכנות לדלקים פוסיליים וצריך כבר להוקיע אותם מראש, ואפשר לעשות זאת ואנחנו נלחמים על זה בפינוי של המפעלים המזהמים במפרץ חיפה. וכאן לגבי התחנות המזהמות ולגבי האפשרות להשקיע באנרגיות ירוקות, בקלינטק, בכל הנושא של טכנולוגיות זמינות שאפשר ליישם אותן, בראש ובראשונה אנרגיה סולרית, כולל אגירה. אלה דברים שהפכו את המדינה שלנו כמדינה שהיא שטופת שמש לממש את הפוטנציאל שלה בתחומים הללו על מנת לייצר חשמל, גם במכוניות חשמליות, ולקדם את המדינה למקום ששם אנחנו צריכים להיות. אז אם לא תהיי באיזה סטרטאפ או בפיתוחים כאלה, בהחלט אנחנו כאן ניעזר בך. אני מאחלת לך הצלחה. בהחלט נבחרת ציבור ראויה ובקונצנזוס לכל הדעות. חבל שהצבעת באותו יום, אולי היה לנו סיכוי ליהנות ממך עוד קצת. את מבינה היום את המשמעויות של הצבעה באמצע הלילה. אבל בהחלט אני חושבת שלמרות המחלוקות, בהקשר הסביבתי אנחנו רואות את הדברים ברוב הדברים בצורה של שיתוף פעולה. אני מאחלת לך בהצלחה. אני מאחלת לוועדה הזאת יושב-ראש או יושבת-ראש שיפעלו כמוך על מנת לקדם את הנושא הסביבתי. אני מאחלת לכולנו שלא נמצא את עצמנו חוזרים אחורה בזמן לגבי המשרד ולגבי העשייה ולגבי התוכניות והאסטרטגיות. אבל נעבור את מערכת הבחירות ונבין את המשמעויות. מכאן והלאה אני אומרת לכם בצורה חד-משמעית ששיתופי פעולה בין שלטון מרכזי, שלטון מקומי, עמותות והציבור הרחב זה סוד ההצלחה. כפי שהוא קיבל את ביטויו בתרחיש הזה במצב שהוא מצב חירום, הוא צריך גם לקבל את ביטויו בשגרת היום. רק כך נוכל ליהנות באופן מקסימאלי מהיכולת שלנו ליהנות מההיבטים הסביבתיים ולנצל את המשאבים שלנו בצורה האופטימלית עבור הדורות הבאים. תודה רבה לכם ואני מודה על הדיון הזה.

תודה רבה. לא תכננתי נאום סיכום, כי יש לי עוד תקווה שיאשרו לנו לעשות עוד דיון קטן ואז אגיד.

אפשר לבקש עבורך דיון סיכום מטעם חברי הכנסת. אני מציעה לחברות וחברי הכנסת של הוועדה להגיש בקשה לוועדת ההסכמות להיפרד בצורה יותר ראויה מיושבת-ראש הוועדה על העשייה הברוכה שלה. אז אל תאמרי דברי סיכום.

אני מודה לך. אז אני לא אגיד דברי סיכום. רק אביע הערכה גם לעובדה שמצאת את הזמן לבוא לפה ולהישאר כאן לכל אורך הדיון. זה יוצא דופן ובהחלט ראוי לציון.

אני רוצה להתנצל בפני כל מי שלא נתתי לו את רשות הדיבור. אני יודעת שהיו הרבה מאוד דוברים. חגי לוין, הסוגיה הבריאותית חשובה ביותר ואנחנו יודעים בסופו של דבר גם על ההיבט הזה. אני מתנצלת שהסוגיה הזאת לא עלתה. אבל אי אפשר היה לתת פה את הבמה לכולם. אני חושבת שעיקרי הדברים עלו כאן, גם הנקודות שאותן צריך לקחת בחשבון ובראשן העובדה שמדינת ישראל לא ערוכה לאירוע חירום אמיתי גדול. אין ספק שמה שקרה פה היום הוא באמת אחד מהזיהומים החמורים ביותר שידענו במדינת ישראל בחופי הארץ, אבל אנחנו עלולים למצוא את עצמנו במצב הרבה יותר חמור אם לא נדע להתעשת ולהתכונן כמו שצריך, ואין ספק שיש כאן בעיה גדולה מאוד במוכנות של מדינת ישראל לאירועי זיהום ים חמורים.

אני קוראת למשרד האוצר לשנות את הגישה שלנו בכלל כלפי נושאי הסביבה, ובמיוחד כלפי כל סוגיית הים. אני מרגישה שנמשיך לדבר בנושא הזה בכל מקום שבו אהיה.

אני רוצה להודות שוב לכל אותם עשרות אלפי ישראלים שיצאו והצביעו בידיהם וברגליהם על כמה המשאב הזה חשוב לנו ועד כמה החיים שלנו תלויים בו. נסכם בפעם אחרת. תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 11:55.