פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



38
ועדת הכלכלה
24/02/2021


מושב שני


פרוטוקול מס' 192
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, י"ב באדר התשפ"א (24 בפברואר 2021), שעה 9:00

הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות)(תיקון מס' 12), התשפ"א-2021

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
קרן ברק
רות וסרמן לנדה
אימאן ח'טיב יאסין
בועז טופורובסקי
מטי יוגב
חווה אתי עטייה
יצחק פינדרוס

עמית הלוי
מיכל וונש
חיים כץ

אשר שלמון - מנהל המחלקה ליחסים בינלאומיים, דוברות, משרד הבריאות

טל פוקס - עו"ד, משרד הבריאות

יעל דקל - משרד המשפטים

רננה שחר - יועמ"ש, רשות התעופה האזרחית

עופר מלכה - מנכ"ל משרד התחבורה

לילך וגנר - משרד המשפטים

איתי עצמון
נעמה דניאל

עידית חנוכה

רויטל יפרח


הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות)(תיקון מס' 12), התשפ"א-2021

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת. היום ה-24 בפברואר 2021, י"ב באדר התשפ"א, בנושא: הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות)(תיקון מס' 12), התשפ"א-2021.

זו הפעם הכמה?

12 בתשפ"א אבל היו עוד שישה בתש"ף.

ומה הפעם?

באופן כללי זה ההשלמה התחבורתית של נושא הגבלות הכניסה והיציאה מהארץ לפי תקנות הגבלת היציאה והכניסה וועדת החריגים. ההסדר הקודם היה, אם אתם זוכרים, שכל הטיסות לישראל וממנה היו צריכות אישור של צוות של ארבעה מנכ"לים, ואמרנו שטיסות ציבוריות יבוצעו רק על-ידי חברות תעופה ישראליות. בהתאם לכך, רת"א התקשרה עם חברות ישראליות לבצע טיסות מפרנקפורט, מניו-יורק ומדובאי היו טיסה או שתיים, וזה היה המשטר שנהג. ואם אני אחלק את זה להטסה ציבורית שפתוחה לציבור הרחב לקניית כרטיסים, כמו שאתם מכירים, והטסת קבוצות שהן טיסות של משלחות וכולי אבל איזה משלחות מותרות וכולי – זה היה בנהלים של צוות המנכ"לים וזה לא היה בתקנה. מה שאתם רואים עכשיו בתקנה זה למעשה טיסות ציבוריות לניו-יורק ופרנקפורט, שאפשר לעשות אותן גם על-ידי המובילים הזרים, ואכן זה מה שמתבצע בפועל החל מיום ראשון.

לעניין הטיסות של הטסת קבוצות – יש קריטריונים קבועים שנקבעו בתקנה ויותר מבחינתנו, מבחינת החוקיות, זה נראה יותר טוב וזה מאושר רק על-ידי שני מנכ"לים – מנכ"ל משרד התחבורה ומנכ"ל משרד הבריאות ולא צוות של ארבעה מנכ"לים.

כמו כן, יש קביעת מכסה יומית של נוסעים נכנסים ויוצאים, שיש תקרה של 2,000 נכנסים ויוצאים בכפוף להוראה ספציפית של מנכ"ל תחבורה ובריאות לגבי המכסה היומית בפועל, שהיא מכסה שנגזרת גם מיכולת לטפל בנוסעים וגם משיקולי בריאות הציבור, של תחלואה וכולי – דוקטור שלמון פה והוא יוכל להסביר בצורה טובה.

שינוי נוסף הוא שהטיסות הציבוריות לא צריכות יותר אישור פרטני אלא על-ידי הקצאת “סלוטים” על-ידי רש"ת. רש"ת מנהלת את זה וכולי. זה באופן כללי קווים לדמותו של השינוי.

רגע, מה זה לא צריכים אישור? יכול להיות שמחר רת"א תחליט לייצר עוד טיסות אחרות?

הטיסות הציבוריות הן ליעדים שקבועים פה.

זה כפוף למכסה היומית - -

זה כפוף למכסה היומית - -

התדירות היומית לא מעניינת אותנו כל עוד אנחנו עומדים ביעדים ובמכסות.

כרגע מתבצעת טיסה יומית אחת לניו-יורק ושתי טיסות יומיות לפרנקפורט על-ידי חברות ישראליות וזרות לפי סבב. אני מניחה שרשות שדות התעופה פה והיא יכולה לפרט לגבי לוח הזמנים עצמו.

רגע, ויעדים נוספים?

אנחנו מקווים להוסיף עוד שני יעדים, זה נמצא בתהליך.

מה זה נמצא בתהליך? בתקנות האלה אנחנו לא מסמיכים אתכם, את משרד התחבורה, לשקול יעדים נוספים?

יש הסדר לשרת התחבורה לאשר טיסה, לא יעדים נוספים. כדי להוסיף עוד יעד צריך שינוי תקנות. לאשר טיסה ספציפית, שרת התחבורה יכולה אבל בוא נגיד ששני היעדים שאנחנו רוצים להוסיף - -

לו אני שרת התחבורה ויש לי ביקוש לדוגמה לטומבוקטו. יש לי קבוצה של 270, צורך חיוני, לטומבוקטו. יש לה את הסמכות?

יש לה את הסמכות. אני רק אגיד שהיא לא פועלת בחלל הריק וצריך שטומבוקטו תאשר את זה - -

ברור.

- - מדינת טומבוקטו לא מאשרת את זה, היא מחכה לטיסות סדירות. אנחנו לא חיים לבד.

בסדר, אבל תרדי לסוף דעתי, אני לא באתי ללמוד עכשיו את כל התהליך. אני רוצה לדעת אם בתקנות הסמכנו את שרת התחבורה, במידת הצורך, להוסיף יעד שהוא לא פרנקפורט ולא ניו-יורק ולא דובאי? ותפסיקו עם הדובאי הזה עד שתיגמר המגפה הזאת.

דובאי לא נמצאת בתקנות, אדוני. שרת התחבורה מוסמכת לאשר טיסה ציבורית מיעד שאינו טיסה אחת או שתיים נניח, מיעד שאינו פרנקפורט וניו-יורק אבל זה כמובן צריך להיות מאושר גם על-ידי רשות התעופה וכולי.

אני אין לי אלא מה נתנו לי. אחרי בחירות נתנו לי פטיש, אין לי אלא מה שאני מאשר פה. אל תכניסי אותי לכללים. אני לא יודע למה את מתעקשת כאילו נאמר איזו אמירה שמחר יש טיסה לטומבוקטו. אין טיסות לטומבוקטו ואני גם לא ממליץ לאף אחד לנסוע לשם.

בבקשה, שאלות לאיתי ולאחר מכן יש לנו כמה שאלות למשרד הבריאות.

אני רוצה לשאול כשאלה מקדימה, מכיוון שהתייחסת לקיבולת המרבית של הנוסעים: האם הטיסות שאינן טיסות ציבוריות, כלומר הטיסות המיוחדות אם נקרא לזה כך, גם כפופות לקיבולת?

הכל. כל הטיסות כפופות לקיבולת.

ומי אמור לוודא שהקיבולת אכן מיושמת, הקיבולת המרבית?

בתכנון מראש של לוח הטיסות זה קורה. רש"ת כמובן בתור התחלה כשהיא מתכננת ורת"א ומנכ"ל משרד התחבורה ומנכ"ל משרד הבריאות – הדברים קורים.

דוקטור אשי שלמון, יש לי שאלה: אנחנו אישרנו פה את התקנות ובצדק כי כולנו חוששים – לא כולנו, מסתבר שיש בגלובוס הרבה אנשים שלא חוששים מכלום אבל אני בכל אופן, גם עם הביקורת שחטפתי, אישרתי את זה באמת מתוך חרדה לשלום הציבור, לבריאות הציבור. אני חושב שאנחנו צריכים לעשות הכל לא לייבא לכאן חולים ולא מוטציות, וכדאי שכולנו נתאפק ונעשה סיפוק צרכים ונדחה את כל המאוויים שלנו עד לגמר המגפה אבל מרגע שאתם יוצאים מפה, אנחנו מתמודדים. גם אתם, אבל אנחנו מתמודדים עם פניות רבות ומצוקות רבות. אנחנו אישרנו בתחילה 200, 600 וגם 2,000. 2,000 זה לא יושם עד היום, אני מבין, בגלל המציאות האובייקטיבית בשדה. אתה יכול לתאר לי מה התהליך? מגיע עכשיו מטוס מניו-יורק, עם כמה?

200 איש לצורך העניין.

תסביר לי איך הולך התהליך בתוך השדה.

התהליך עובד כך: האנשים נקלטים, אנשי רשות האוכלוסין ואנשי השדה מקבלים את פני הנוסעים - -

תעשה לי טובה, תתחיל מהדיילת שפותחת את הדלת.

הדיילת פותחת את הדלת, לרוב גם מסדרת את האנשים ליד הדלת, כבר מתייצבים אנשי רשות האוכלוסין. הם יורדים, נבדקים - -

יורדים כולם?

יורדים בהדרגה כי אנחנו לא רוצים על השרוול עצמו לתקוע 200 איש שעומדים אחד על השני אז אנחנו משחררים שורות.

כמה? כמה?

20,30, ושוב, אני לא עוסק בזה, זאת כבר באמת עבודה של רשות שדות התעופה ושל רשות האוכלוסין, אני לא מתעסק בטכניקה אבל המטרה היא לא לייצר צפיפות גדולה.

איפה?

עכשיו, מי שעל פניו פטור ממלונית, קרי מחוסנים או מחלימים לפי מה שמופיע במאגרים שלנו, שעליהם אין מחלוקת ואנשים שהם - -

באיזה שלב הם יודעים שהם במסלול הירוק?

כבר בשלב הזה של השרוול והיציאה לזרוע, עוד הרבה לפני שמגיעים לביקורת הדרכונים.

מה, ביציאה אומרים לו: אתה במסלול הירוק?

מי שלצורך העניין נמצא לפי הטאבלטים או הלאפטופים שהוא במאגר המחלימים או המחוסנים – משוחרר לדרכו. הוא מקבל צמיד מתאים והוא ממשיך לביקורת הדרכונים ואיסוף המזוודות. הוא צריך לעשות בדיקה, היום יש בדיקת חובה, ומשם הוא הולך הביתה.

מי שלצורך העניין חייב בבידוד לפי הקריטריונים הקשיחים, כלומר גיל מעל 70, נשים בהיריון מתקדם וכדומה – כבר בשלב הזה הם מאותרים, מקבלים את הצמיד הנכון, עושים את ביקורת הדרכונים ומשם הולכים לאזור חלל איסוף המזוודות ונבדקים כחובה ויוצאים לבידוד ביתי לפי הכללים, בתקווה שהם ישמרו על הכללים, וזאת אולי הבעיה הגדולה שלנו.

וכל השאר?

כל השאר אמורים ללכת למלוניות, ויש את אותם אנשים שלא עונים לקריטריונים, שמבקשים מסיבות דחופות הארכה של ועדת חריגים כבר בשדה. השיטה עובדת כך שמי שעניינו הוא שחור ולבן – חלילה כדוגמה: ילד שחזר מטיפולי קרינה כתוצאה מגידול בראש, מטבע הדברים הוא והוריו ישוחררו בשדה. כל מה שלא שחור-לבן, כל מיני אישורים שלא ברורים לנו, אישור מהפסיכולוג שאני סובל מקלסטרופוביה וכדומה, שלא ברור מה הסיפור שם, אומרים לאנשים: תתכבדו ותיבדקו, תעברו למלוניות ותגישו ערעור מסודר במלוניות.

צריך לומר שכשהתהליך הזה מסתיים, וזה תהליך שלוקח כמה שעות לטיסה כזאת, הרבה שעות - -

למה הרבה שעות?

אני אסביר: כי הכל עובד יותר לאט, כי אתה צריך לבדוק כל אחד במחשב, ואחר כך יש ביקורת גבולות ידנית וצריך לעשות בדיקה. בוא נאמר שאחוז לא מבוטל מהאנשים הלא זכאים - -

אנחנו מדברים עכשיו על מטוס של 200 בסך הכל. עשית את הסינון, נשארו לך 55%, 60%, בסדר? הערכה שלי. למה זה צריך לקחת חמש שעות? כל אחד כמה לוקח, שעה וחצי? תעשו כמה צוותים.

זה לא קשור לצוותים.

למה לא?

יש גבול לקיבולת של השדה, אין בעיה של צוותים שלנו. אני מסביר שוב שהמטרה היא לא לעסוק בערעורים שאינם ערעורים שאפשר בנקל בשחור-לבן להחליט אלא להעביר אותם. אנשים מסרבים להתפנות, צריך לעמוד ולהסביר להם, צריך להתעקש אתם. כיום בסמכות המשטרה גם להפעיל כוח סביר כדי לפנות למלוניות בניגוד לעבר, שאפשר היה רק לתת קנסות. אף אחד לא רוצה להפעיל כוח ולכן מסבירים ומנהלים משא ומתן עם כל אחד.

שלא יצטייר שאני מקל ראש בתהליך. התהליך הוא קשה, מורכב, והישראלים טיפוסים לא קלים וגם לא הוגנים, בסדר? מתחייבים ומגיעים לכאן ומתחילים לבכות. אם לא הייתי מוקלט, הייתי אומר גם תואר, מילה לא יפה, בסדר? אומר את זה אבל סליחה, אני כריבון, את השדה כולנו מכירים. את המרחבים כולנו מכירים. אנחנו מכירים אותו בצפיפויות אדירות גם כן ואנחנו לא במצב הזה.

תקשיב, אני יודע בניהול עניינים שיש לי משהו שהוא מורכב – אני שם אותו בצד להמתנה. כשהבחור יידע שהוא מחכה במקום נידח בשדה ארבע או חמש שעות בגלל ערעור סרק, הוא יחשוב פעמיים אם לערער סרק. תתנהלו. התחושה היא שמישהו קידש את המספר 600, נתקעים אתו, נכנסו ל"פריז". אפשר לייצר תהליך עבודה של מתחמים ולבודד, ולהתחיל להריץ את העניינים.

חבר הכנסת מרגי, אני מצטער לומר שהבעיה לא נגמרת בשדה. אותם 600 עוברים למלונות והם אלפים ולא מפסיקים לערער. יש גבול ליכולת שלנו להתמודד גם עם מה שקורה במלונות אבל אני חוזר לשדה - -

רגע, אתה עצרת אותי בקושי בשדה, לא הגעת למלונית עדין.

אבל עניתי לך, אולי הקדמתי את המאוחר אבל אני חוזר שוב לשדה: מניסיוננו, העסק הזה, כל טיסה כזאת ואנחנו מבודדים בצד והמשטרה מתערבת ופיקוד העורף עושה את שלו וכולם מנסים, וצריך לשכנע את האנשים גם ללכת לבדיקה – העסק הזה לוקח בין ארבע לשש שעות לסיים טיסה. אין מה לעשות. שכללנו את התהליך, שכללנו אותו כמיטב היכולת עם מיטב האנשים - -

הבנתי. אני אשאל שאלה יותר קשה: הבחור, לפני שעלה למטוס, התחייב שהוא הולך למלונית, נכון?

כן, אבל הוא יודע - -

רגע, עם ה"אבל". תקשיב, הוא התחייב בדעה צלולה, חתם, בכה, קיבל אישור ועדת חריגים וחתם שהוא הולך למלונית. הוא לא בקריטריונים, אתה יודע מראש שהוא לא בקריטריונים. למה אתה מאפשר לו ועדת חריגים בשדה?

אני לא, אבל אני צריך לשכנע אותו שהוא יעשה את הוועדה - -

אין מה לשכנע אותו, אני התחייבתי.

בסדר, ההליך שאנחנו שוקלים אותו הוא לעשות את ועדת החריגים לפני השיבה לישראל ולתת החלטה חלוטה מראש. זה לא פשוט מהרבה סיבות - -

בניהול משברים צריך לקחת - -

אז ברשותך, מניסיוננו, גם כשיש כבר החלטה מסודרת וגם במלונית ההחלטה מסודרת, הנוסע המצוי לא מקבל את ההחלטה. אני יכול לספר לך - -

יש לנו מלאי של אזיקים במדינה. תבקש ממני תקנות עכשיו, אני אתקן לך בוועדת חוקה ובוועדת הכלכלה. כל תקנות שאתה תבקש ותאמר שבחור שחותם על התחייבות ומסרב פה, ייחשב כמו שמפריע לתנועה האווירית ולוקחים אותו ישר למעצר. זה הסיפור. לא יתכן לתקוע מדינה שלמה על כמה סוררים. אנחנו מתנהלים כל המשבר הזה לפי החליל של הסוררים. הסוררים בהפגנות, הסוררים בהתכנסויות, הסוררים בחתונות, ואנחנו כולם, הרוב הדומם השקט סובל בגלל אותם סוררים.

אנחנו יושבים בתוך עמנו ואנחנו יודעים עד כמה זה לא פשוט.

לא רוצה להיות בחלקם, אשי. אני לא משלים. לא רוצה להיות חלקי - -

בסדר, אני אתן לך דוגמה מהסיפור שצבר תאוצה בתקשורת: מסתבר שאנשים מגיעים לשדה עם אין ספור אישורים מזויפים - -

בית סוהר.

- - אפילו ברמה של לעלות לטיסה - -

תגיד, למה אני חבר כנסת אם אני חותם על תצהיר כזב - - -

- - -

זה לא קנס. אז אני אזכיר לכולכם, ברשותכם, שזה הגיע לכנסת והייתה התנגדות של משרד המשפטים - -

אשי, בוא נעשה סדר. רגע, בוא נעשה סדר. אנחנו לא תוקפים אותך, אנחנו לא באים אליך בטענות, אנחנו באים ומציפים את זה. תקשיב, אני אומר את זה, ואני אומר את זה עכשיו לתקשורת: לא יתכן ששנה שלמה אנחנו רוקדים לפי החליל של הסוררים, של הבעייתיים. לא יתכן. יש פה קומץ שמתחייב – הנה, אני אומר לך, אם הוא הביא בדיקה או טופס מזויף, שיילך לקלבוש. שיחשוב שבוע פעמיים. זה שאחריו בתור יחשוב שגיסו או חבר שלו לעבודה יהיה עכשיו במעצר שבוע – הוא יחשוב פעמיים אם לזייף טופס. אני, אם אני מצהיר תצהיר כוזב, אני הולך לכתב אישום.

דבר שני – הוא הגיע עם התחייבות חלוטה, אתה שואל אותו: בידוד – התחייבות חלוטה, מוותר על זכות הערעור, הוא חותם לפני שהוא עולה למטוס. אם אתה מפר, אתה הולך למעצר. אין מה לעשות, אנחנו במשבר. אתה יודע, אמר לי יהודי חכם, סגן שר האוצר איציק כהן: לפעמים עדיף פצוע מזוהם ולא מת סטרילי. אנחנו שומרים על זכויות כאלה וכאלה במשבר, אתה תקבל אותו סטרילי אבל מת.

חבר הכנסת מרגי, כל הנושאים שהעלית עלו לדיונים גם עם משרד המשפטים וגם עם רשויות האכיפה. אנחנו הבענו דעה בנושאים האלה. נאמר לנו גם לגבי קנס מנהלי להצגת אישורים מזויפים וגם לגבי גבולות הפעלת הכוח וגם לגבי היכולת לדרוש מאנשים לוותר מראש על זכות ערעור בארץ, שהדברים האלה לא אפשריים. אני אשמח, זה יקל לנו על החיים אבל - -

שיבואו עכשיו משרד המשפטים ושיאמרו לי את זה בדיון.

אז תזמינו אותם, ואני מניח - -

אני מבקש לדאוג שמשרד המשפטים יהיה בדיון כי אני זוכר את הפינג-פונג לגבי הבדיקות בין משרד הבריאות למשרד המשפטים. אני רוצה את משרד המשפטים בדיון.

לא, לא, גם בסוגיה הזאת של קנס מנהלי להצגת אישור מזויף – העמדה הייתה שזיוף חייב לעבור חקירת משטרה וכתב אישום ולא קנס.

בשורה התחתונה – תשאלו כמה כתבי אישום הוגשו עד היום לטעמי על אלפי מקרי זיופים שנתקלנו עד היום.

זה חמור מאוד וגם את זה אנחנו נשאל. זה חמור מאוד. אתה מבין שמדינה שלמה משלמת מחירי עתק, פגיעה בזכויות האזרח בגלל 2,000 סוררים ומענישים מדינה שלמה ופוגעים בזכויות יסוד, מצמצמים את חופש התנועה. כמעט בכל זכות פגענו בהם בגלל אותה קבוצה סוררת. אני רוצה לדעת איך התהליך מתנהל.

אני לא יודע, אני אתך גם לגבי מה שיהיה מחר בערב – אין לי ספק שיהיו הפרות בכל המגזרים - -

יו"ר ועדת החגיגות נמצאת בקומה השנייה. פה אנחנו בוועדת הכלכלה עכשיו.

חברי הכנסת, בבקשה. עוד לפני שקראנו את התקנות, אני רוצה תשובות.

אני צריכה לנשום עמוק כדי לא לצעוק.

עשיתי את זה בשבילך.

אני מאוד מודה ומעריכה את המאמץ שלך, כבוד יושב-ראש הוועדה. ובאמת, אין לי מילים יותר לתאר את הטרטור, את הכאב, את הזעקה של ההורים ושל הסטודנטים. אי אפשר יותר מזה, אי אפשר. מאות של סטודנטים תקועים כאן, בארץ. וכשישבנו ודיברנו על זה כאן, להוציא טיסות מיוחדות לסטודנטים למרות - -

הם לא ספורטאים.

הם לא ספורטאים, בדיוק. יש להם רק מבחנים שמחכים להם, יש להם שכר לימוד ששילמו ואין אף אחד שמחזיר להם שקל אחד. יש להם הורים מובטלים שאין להם עבודה. אני לא יודעת מה להגיד יותר. יש 270 סטודנטים שרשומים לטיסה, יש את כל האישורים מכל העולם. גם כשאוקראינה התנגדה לכניסה של ישראלים, שינו את המסלול וקיבלו אישור גם מרומניה וגם ממולדובה. איפה אנחנו לא מקבלים אישורים? במדינה שלנו. למה? כי האזרחים על הטיסה הזאת לא ראויים, לא שווים. יש שם מה-270, 260 סטודנטים ערבים בוודאות. למי אכפת? כנראה לאף אחד ממקבלי ההחלטות.

אני מתקומם לטיעון הזה - -

אשי, אני אתן לך להגיב בסוף.

אני לא מבקשת שום דבר בשבילי, אני מבקשת דבר בסיסי לשליחים ששלחו אותנו לכאן. לא יכול להיות הטרטור הזה. לא מספיק זה שהסטודנטים, הילדים שלנו, אין להם מקום ללמוד כאן ומעמיסים עליהם בכל הקריטריונים, ועד שהם מוצאים דרך אחרת ללמוד ולחיות בכבוד ולשרת את כל האזרחים ולא רק את החברה הערבית – בסוף זה מה שהם מקבלים.

תודה.

זה בלתי אפשרי, בלתי נסבל. אתם לא אתנו, שאנחנו מביאים את הזעקה של ההורים ושל אותם סטודנטים. עד שלוש בבוקר שולחים הודעות, בשש וחצי מתקשרים - -

אימאן, תודה.

- - לצאת לשדה התעופה או לא לצאת לשדה התעופה. ריבונו של עולם, איפה אנחנו חיים?

תודה. חברת הכנסת וונש.

מסבירים לנו שלושה שבועות וזה לא עובד. העסק לא עובד.

תודה, אדוני היושב-ראש. תראו, בסופו של דבר הטרוניה שלנו צריכה להיות על הממשלה. לא על דוקטור שלמון ולא על אחרים. בסופו של דבר אנחנו שנה בתוך אירוע ועוד לא נוצרה תכנית לצפות מראש מה יקרה כאשר אזרחי מדינת ישראל והמשפחות שלהם – ואני אומר לך אימאן, רק שתדעי, זה לא קשור מי הם ומה דתם. לצערי הרב, אני רוצה לומר לך שאני מקבלת פניות ממאות עולים חדשים וותיקים שעלו ארצה והמשפחות מפוצלות. האבא נסע לעבודה, האמא לבד פה עם שמונה ילדים. התינוק מקבל אישור ושני ההורים לא או האמא מקבלת אישור והתינוק לא. ואנחנו מדברים בכשל בביצוע, שגם אם צריך וכמובן שצריך, ודוקטור שלמון, לרגע אני לא מזלזלת בשיקולי הבריאות אבל לא משרד הבריאות צריך היה להוביל את התכנית של הביצוע, איך מבצעים את הדבר הזה. לא יתכן שאזרחי מדינת ישראל הופכים להיות בני ערובה לחוסר החלטה, לגלגול של תפוח אדמה לוהט ממשרד למשרד למשרד ובחזרה לעוד משרד של ועדת חריגים ואז ועדת השגות וחוסר מענה ואגב, אותה בקשה, מגישים אותה שוב ושוב ובפעם הרביעית היא לפעמים כן מתקבלת. אין שקיפות, לא יודעים מי הם חריגים, מהו מקרה הומניטרי.

אתה יודע, דוקטור שלמון, שבוועדת העלייה והקליטה - -

רק משפט: אנחנו פה קצת מתבלבלים. הדיון האמתי צריך להיות בוועדת חוקה - -

נכון, הוא גם יהיה.

- - אבל אני לא יכולתי להרשות לעצמי – לא רק אני, כולכם, כל אחד מתמודד בפלח שלו. השאלות הן שאלות ואנחנו צריכים לקבל עליהן תשובות. ואם יש קושי של משרד המשפטים, שמשרד המשפטים יבוא ויאמר את זה. אני לא רוצה לשלם יותר מחיר, האזרח, לא אני, אני מייצג את האזרח השפוי והמתון. אתה יודע מה? שמוכן להוסיף על עצמו, להחמיר עם עצמו לטובת הכלל – לא מוכן לרקוד לפי החליל של אותם פורעי חוק.

אז אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר משפט אחרון: דווקא אזרחי מדינת ישראל מכבדי החוק. רבים מהם כבר התחסנו שני חיסונים והם משוועים לחזור למשפחותיהם, לילדיהם, לנכדיהם והם לא יודעים מתי הם יוכלו לחזור. אתמול בלילה אמרו פתאום שזה כנראה יהיה כבר עד אחרי פסח. אין תכנית. הסמכות שלנו, אדוני היושב-ראש, היא לפקח. זאת הסמכות שלנו כוועדה, ואנחנו חייבים לקבל מענים לפני שממשיכים ככה לגלגל את תפוח האדמה הלוהט מאדם לאדם.

תודה. אני - - - מרתון כדי להצטרף להקראה ולשאול את השאלות הנכונות. חבר הכנסת פינדרוס, בבקשה.

תראה, אני דיברתי פה חריף לפני שלושה שבועות ואני חייב לומר שאני אפילו לא יודע איך להגיב. יושב פה אשי שעובד קשה 24 שעות מתחילת המשבר, ואני יודע כי אנחנו בוואטסאפים. יושבים פה בזום עוד אנשים וכולם עובדים טוב. בסוף, במבחן התוצאה, העסק לא עובד. אני אומר לך ששלושה שבועות העסק לא עובד. אף אחד לא קיבל תשובה תוך 24 שעות, אף ועדה לא דנה בבקשות, אני אומר לך באחריות. לא היה דיון אחד ענייני, אין כללים. אתה יודע מה אני ממליץ לאנשים? תגישו 15 בקשות, אחת מהן תיפול, וזו האמת. אני מקבל כל 10 דקות עוד בקשה ואין לי איך לעזור לאנשים. אני אומר להם: תגישו עוד בקשה, סורבתם? תגישו עוד בקשה ועוד בקשה ועוד בקשה. אני יכול להראות לך את זה, זה בטלפון שלי. אין מדיניות, ולא רק שאין מדיניות, בסוף מי שמצליח להידחף למטוס מקבל אישור, ואמר את זה בוועדת חוקה אחד הפקידים הבכירים בממשלת ישראל ואני לא רוצה להזכיר את שמו. הוא אמר שמי שמצליח להידחף למטוס בסוף מקבל אישור. חבר'ה, העסק הזה קרס והוא לא עובד. אני לא מאשים את משרד הבריאות, אשי, אני לא מאשים אותך, אני לא מאשים את משרד התחבורה, אני לא מאשים את משרד הפנים ולא את המשרד לאיכות הסביבה, אני כבר לא זוכר איזה שר עושה מה. חבר'ה, העסק לא עובד. אנחנו מתנהלים כמו מדינת עולם רביעי כי במדינת עולם שלישי יש כללים פרימיטיביים אבל פה אין כללים. העסק בלי כללים. זה לא עובד ואמרתי את זה לפני שלושה שבועות כי ראיתי את זה קורה, עכשיו זה קרה. מאות-אלפי אנשים סובלים. אותם סטודנטים שהיא דיברה עליהם שרוצים לצאת מהארץ, אותם אנשי עסקים שרוצים לצאת מהארץ ולא רוצים לחזור, אותה אחת שבעלה חולה בחו"ל והיא חייבת לצאת והפוך. סיפורי זוועה. זוג שהתחתן כי אי אפשר היה להתחתן בארץ, נסע להתחתן בארה"ב, הם לא יכולים לחזור כי איפה הם גרים? אומרים לך שהסטודנטית הזאת שרוצה לחזור הביתה היא בת 18.5 אז היא כבר רווקה והיא לא יכולה לחזור הביתה לכאן.

חבר'ה, זה לא עובד. אסור לנו לתת לכאוס הזה להמשיך, עם כל הכאב שלנו והרצון שלנו וההבנה שלנו שצריכים לעצור את התחלואה.

תודה. משרד המשפטים אתנו כבר?

יעל דקל מחוברת.

רצית להעיר הערה, רננה?

אנחנו מבקשים את נציג המחלקה הפלילית כי השאלות שאתם העליתם היו של המחלקה הפלילית.

בינינו, לא צפיתם את השאלות?

אני רק רוצה לומר שלפחות לפי הנתונים שיש בידינו, ועדת החריגים, מה-7 בפברואר, שזה היום שבו זה נכנס לתוקף, נתנה מעל 8,000 אישורי כניסה - -

בל זה רנדומאלי.

לא, לא. רגע.

- - - אתה יודע מה? זה מתחיל להצחיק אותי, אני הייתי שם בשדה התעופה, אני יודע איך זה נראה. בושה למדינת ישראל, היא לא אישרה אף אחד.

יצחק, זה לא הגון.

- - - מה זה הבדיחה הזאת?

אני לא מרשה לצעוק. למה אתה צועק עליה?

אני משתגע כבר - - -

זה לא הוגן לצעוק על פקידים שבאים ועושים הכל כדי לתת - -

תשמע, אנחנו יושבים פה כבר שלושה שבועות, הרבה אנשים סובלים שם.

לא לצעוק, זה לא הוגן.

כ-8000 קיבלו אישורים, כ-7000 נכנסו לישראל. זה המספרים הנומינליים.

ברור אבל רננה, כשאני בא לתת תשובה אני גם צופה את התשובה מנגד. כשאני שומע מהגורמים המקצועיים שיש 4,500 בקשות ביום להיכנס ואני מכניס 600, אני רק רואה את ההר. אנחנו למדנו מהזכות המפוקפקת הזאת, מהקורונה, את ההר, ואנחנו רוצים לשטח את ההר, את העקומה הזאת, ונצטרך לעשות את זה בצורה הכי יעילה. אנחנו יודעים לעשות דברים יותר גדולים. אנחנו יודעים לעשות דברים יותר מסובכים. תקשיבו, אני אומר לכם: אני התגייסתי ב-7 בנובמבר 78. את יודעת כמה חיילים היו אתי באותו יום מכל הארץ? אלפים. אסור להגיד את הנתון של זה, אלפים, ואף אחד לא הלך לאיבוד. לא קראו בקריזה הבן של זה מחכה ליד הצפרייה – כלום, הכל הסתדר כמו שעון. אנחנו יודעים לנהל דברים יותר גדולים מזה. לא יתכן שאנחנו מדברים על נתון של 600 ומישהו אומר שאי אפשר יותר מזה. אין דבר כזה, אין חיה כזאת, אני לא מוכן לקבל את זה. והנה, אני אומר לך שאם יש מישהו שמפריע לתהליך – שילך לבית סוהר. אשי, ענית לי. אני מחכה שמי שאומר לך שאי אפשר, שיבוא וייתן לי תשובות.

משרד המשפטים.

בבקשה, משרד המשפטים.

רק לענות לשאלה - -

חזרת אלינו, עורכת דין טל פוקס?

אני ממשרד הבריאות. רציתי לענות ולהבהיר שהתקנות אמנם לא נדונות כאן, תקנות הכניסה והיציאה, אבל חשוב לי לומר שלגבי יציאה מישראל, מי שעובר למקום מגורים קבוע, מחוץ לישראל, סטודנט שנוסע לתקופה ולא נוסע לכמה ימים אלא לתקופה של כמה חודשים, הוא לא צריך את אישור הוועדה אלא רק מודיע לוועדה והאישור אוטומטי.

ומי שיוצא להלוויה מקבל - - -

נו, נו, רגע, בסדר, אבל היא ענתה עכשיו על הסטודנטים. מה אכפת לי מהלוויות עכשיו? כשנגיע להלוויות, נדון בהלוויות. זה לא יכול להיות בדיון שכל אמירה תביא תגובה למשהו אחר.

זה לא נכון - - - אני רוצה לשאול אם הוא לא צריך לבקש מוועדת חריגים אז מה הסיפור?

אימאן, הוא לא צריך לבקש.

מה פתאום? יש - - - כולם מתעכבים - -

- - -

- - חד-משמעית הוא אמור לקבל אישור אוטומטית - -

הוא מקבל אישור אוטומטית.

- - -

טל תודה. רננה, בינתיים עד שימצאו נציגי משרד המשפטים הראויים והנכונים ויעלו, בואו נתחיל את ההקראה.

"תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 12), התשפ"א–2021


בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4, 12 ו-23 עד 25 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020 (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת ולאחר שהתקיים האמור בסעיף 4(ד)(2)(א) לחוק, מתקינה הממשלה תקנות אלה: - -

יש לנו הערה לרישא, לשימוש שנעשה בתקנות האלה בחריג הדחיפות, כמו שאנחנו קוראים לו. תקנות הקורונה שמותקנות מכוח חוק הסמכויות נכנסות לתוקף כברירת מחדל אחרי 24 שעות מהרגע שהוגשו לכנסת, ואם המועד הזה נופל בתוך יום מנוחה, כמו שהיה כאן כי התקנות הועברו ביום חמישי בלילה, אז ב-14:00 בצהריים, ביום העבודה הבא – כלומר, הן היו אמורות להיכנס ב-14:00 בצהריים ביום ראשון. כאן הממשלה עשתה שימוש בחריג שנקרא "חריג הדחיפות", שאומר שבהתקיים דחיפות מיוחדת, הממשלה יכולה להחליט שהתקנות ייכנסו לתוקף לפני שאפילו ניתנה לכנסת השהות המינימלית הזאת לדון בתקנות מטעמים של דחיפות.

מה שצוין כאן בדברי ההסבר – אגב, התקנות הועברו לכנסת ב-18 לחודש ונכנסו לתוקף ב-21 לחודש. כלומר, הן לא נכנסו לתוקף מיידי, וצוין בדברי ההסבר לא טעמים של דחיפות רפואית ולא שאנשים תקועים כאן או בחו"ל אלא צוין שיש צורך לעשות שימוש בחריג הזה עקב טענות להפרה לכאורה של הסכמי שמיים פתוחים ולכן, צריך להכניס אותם מיד ב-21 בחודש, בשעה 24:01 בלילה.

עכשיו, העניין הזה של הפרת הסכמי השמיים הפתוחים - -

הוא לא דחוף?

הוא משהו שעלה בפני הוועדה ואנחנו הערנו את זה בתיקון מס' 10. הממשלה הביאה תקנות וציינה שהיא מודעת לכך שיש הפרה של הסכמי השמיים הפתוחים, ואנחנו מבקשים לקבל התייחסות מדוע היה צורך לעשות את ההליך החריג על החריג הזה לשם הכנסת התקנות לתוקף לפני שניתנה לוועדה האפשרות לדון בהן.

אז אני אסביר: אכן תיקון מס' 10 היה, כמו שאמרתי בהתחלה, שרק חברות ישראליות יוכלו לעשות את הטיסות הציבוריות, וזה היה כדי לארגן בצורה מהירה תהליך מכרזי יחסית מהיר ולא עם הרבה מאוד משתמשים או חברות פוטנציאליות ולארגן את שירותי התחבורה הציבורית בתקופה הזאת.

היה שיח מדיני לא פשוט עם האמריקאים בתקופה הזאת, שאמרו: בסדר, אנחנו לא נאשר את הטיסות שלכם. כלומר, מה שעמד על הפרק זה שגם לא יהיו טיסות ישראליות לניו-יורק אז בין משבר חריף עם האמריקאים והפסקה גם של הטיסות הישראליות - -

ולעכב טיסות...

- - וזה נכון שההבדל היה עד 14:00 בצהריים, של 10 שעות, אז מה שאת אומרת זה נכון אבל מבחינת הדחיפות שאנחנו ראינו, דחיפות מדינית ולא לחולל איזה שהוא משבר שהוא יותר קשה ממה שכבר היה – לנו זה היה מאוד-מאוד חשוב.

רצית לשאול, חברת הכנסת?

כן, רציתי לשאול קודם כל גם מבחינת הסטודנטים וסליחה, אני יצאתי לרגע ובאמת תודה לך על ההזדמנות. לגבי עניין של סטודנטים – קודם כל, נאמר להם חד-משמעית שהם חייבים לקבל אישור מוועדת החריגים, וחלק גדול מהם כן מקבלים את האישור הזה כמובן בהנחה שהם עומדים בקריטריונים והם יוצאים לחודשיים ויותר אבל חלק לא מקבלים וצריך לתת על זה את הדעת. זה דבר ראשון, ואני ממש נתקלת בזה ברמת היום-יום, רובם ערבים שיוצאים לירדן אבל לא רק, כמו שמיכל אמרה.

דבר נוסף – יש עניין עם ועדת החריגים. הלינק לא עובד, לא מקבלים תשובות - -

אני ממש מצטערת אבל - - -

רגע, רגע.

אני מעלה סוגיה שאם היא לא תטופל, זה יוצר צוואר בקבוק.

אוקי, אני משאיר את שתי ההערות באוויר. אנחנו נתקדם עם ההקראה ונקבל תשובות.

בסדר גמור.

בואו נמשיך בהקראה.

"החלפת תקנה 1א
1.
במקום תקנה 1א לתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות), התש"ף – 2020.יבוא:



"הגבלות כניסה לישראל ויציאה ממנה של כלי טיס הנושא נוסעים
1א.
1. בתקופת תוקפן של תקנות הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה לא יפעיל אדם כלי טיס הנושא נוסעים לישראל או אל מחוץ לישראל, אלא אם כן נתקיימו כל אלה :








1. כל הנוסעים בכלי הטיס רשאים לצאת מישראל או להיכנס אליה לפי תקנות הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה;








1. כלי הטיס לא הגיע לישראל או יצא ממנה כטיסה הנושאת מטען בלבד;








1. מתקיים בטיסה אחד מאלה:









1. היא טיסה ציבורית אל אחת מהנקודות הבאות או ממנה:










1. ניו יורק, ארצות הברית;










1. פרנקפורט, גרמניה.









1. היא טיסה שאינה טיסה ציבורית, שהמנהל הכללי של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים או נציגו אישר, לאחר התייעצות עם המנהל הכללי של משרד הבריאות או נציגו, ומתקיימת בה אחת מהעילות המפורטות להלן; לא תאושר טיסה אל ישראל כאמור אם יש בה נוסע שאותה עילה לאישור הטיסה לא מתקיימת בו, אלא באישור מיוחד מאת המנהל הכללי של משרד הבריאות או נציגו:










1. היא נדרשת לטובת הניהול התקין של יחסי החוץ של ישראל או ביטחון המדינה, לפי אישור המנהל הכללי של משרד החוץ, המנהל הכללי של משרד הביטחון או המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה, לפי העניין;










1. היא טיסה ייעודית להובלת ספורטאים מקצועיים או מלוויהם הנדרשים לשם השתתפות בתחרות או במפעל בין-לאומי כאמור או חזרה מהם, לפי אישור המנהל הכללי של משרד התרבות והספורט;










1. היא טיסה ייעודית להעלאת עולים לפי אישור המנהל הכללי של משרד העלייה והקליטה;










1. היא נדרשת מטעמים הומניטריים, או בשל צורך מיוחד.








1. בהקצאת חלונות זמן לנחיתה ולהמראה של מטוסים המובילים נוסעים לישראל מפעיל שדה התעופה יבטיח, ככל האפשר, כי -









1. מספר כלל הנוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים מישראל בשדות התעופה הבין-לאומיים לא יעלה על 2,000 נוסעים יוצאים ו-2,000 נוסעים נכנסים ביום, לפי החלטת המנהל הכללי של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים או נציגו ובהסכמת המנהל הכללי של משרד הבריאות או נציגו, בהתחשב בשיקולי בריאות הציבור, ובשים לב להוראות לפי סעיף 22ג לחוק;"



זאת ההכרזה על הבידוד במלוניות.










"(2) מידי שבוע יוקצו חלונות זמן לנחיתה או להמראה לטיסה ציבורית מכל הנקודות המפורטות בתקנת משנה (א)(3)(א) או אליהן, לפי היקף הבקשות להקצאת חלון כאמור שהוגשו לאותו שבוע;









1. אם הוגשו בקשות לחלון זמן לנחיתה או להמראה של טיסה ציבורית מאותה נקודה או אליה בידי מספר מפעילים אוויריים, ולא ניתן להיענות לכולן בו זמנית - חלונות זמן לנחיתה או להמראה יוקצו בין המפעילים האוויריים לפי סבב ובצורה שוויונית; לעניין זה מפעיל שדה התעופה יפעל לפי הנחיית מנהל רשות התעופה האזרחית במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים."

אני מציע שכאן נעצור.

מה שראיתם בחלק הראשון זה הטיסות הציבוריות ובחלק השני זה הטיסות - - -

אני התאפקתי באחד הסעיפים לשאול באיזו קטגוריה נכנסה הטיסה של אהוד ברק אבל אין לי זמן להתעסק בזה. לאיתי יש שאלות.

אני רוצה לשאול ולהוסיף עוד משהו

רק על מה שהקראנו.

כן, על מה שהקראנו.

השאלה הראשונה היא לעניין טיסות המטען – לא כל כך ברור לי: אם כל הנוסעים רשאים לצאת או להיכנס לפי תקנות הגבלת היציאה והכניסה, מדוע לעצור באופן קטגורי טיסות מטען?

זה לא לעצור טיסות מטען, זה לעצור טיסה שהיא כיוון אחד מטען, כיוון אחד נוסעים.

אבל אם כל הנוסעים רשאים לצאת?

זה עורר חוסר יכולת לתכנן בצורה טובה. מנכ"ל משרד התחבורה נמצא על הזום ורצה להתייחס לכך אבל זה עורר קשיים ותכנון של הטיסות.

אני אומר לך גם בלי לשמוע, אני יורד לסוף דעתם – כל מטוס שמגיע לפה בעילה חוקית שאתה יודע שהוא מחכה פה למלא את ביטנו והוא יוצר לחצים כאלה ואחרים ומשבש להם את כל תהליך העבודה, הם לא רוצים להזמין פורענות. היו טיסות מטען שהעלו נוסעים – אני הייתי מוציא לצוות הזה ולטייס הזה איסור כניסה לישראל בחצי השנה קרובה על הדבר הזה אבל אם הוא נמצא אתנו, מיד נשמע עוד שאלות ולאחר מכן הוא ישיב.

יש לי כמה שאלות לגבי הטיסות המיוחדות, הטיסות שאינן ציבוריות. אני מוכרח להבין שלא כל-כך הבנו את המנגנון שקיים פה. הטיסות האלה צריכות לקבל אישור של מנכ"ל משרד התחבורה – אני לא יודע מה הוא באמת אמור לאשר, הוא אמור להתייעץ עם מנכ"ל משרד הבריאות, כשבנוסף לכך, בנוסף לאישור שאני אומר שוב שלא ברור מה הוא בדיוק אמור לאשר, יש אישור פרטני של מנכ"לים של משרדי ממשלה שונים לפי הנושא או העילה של אותה טיסה. כלומר, יש אישור של מנכ"ל משרד החוץ אם מדובר על טיסה שנדרשת לניהול תקין של יחסי החוץ. אם זו טיסה להובלת ספורטאים – יש אישור של מנכ"ל משרד התרבות. אם זו טיסה של העלאת עולים – אישור של מנכ"ל משרד הקליטה. העילה היחידה שלגביה יש איזה שיקול דעת, שלגביה אני מבין מה בדיוק אמור לאשר מנכ"ל משרד התחבורה היא העילה שמדברת על טעמים הומניטריים או צורך מיוחד – כאן יש איזה שהוא שיקול דעת.

המנכ"ל עופר מלכה אתנו?

מעבר לכך, אני רק רוצה להשלים את השאלה: כתוב שלא תאושר טיסה אם יש בה נוסע שאותה עילה לאישור הטיסה לא מתקיימת בו. כלומר, אם למשל זו טיסה להובלת ספורטאים ומלווים ויש, אני מניח, בן-זוג או בת-זוג של אותו ספורטאי אלא באישור מיוחד, אישור נוסף, של מנכ"ל משרד הבריאות. איזה אישור מיוחד? לשם מה הקריטריונים למתן האישור המיוחד הזה? כלומר, מה שאני רואה פה לצערי, זה איזה שהוא סבך של אישורים ובירוקרטיה שלא לגמרי ברור לי מה הטעם שבה.

נותנים לו אפשרות ל - - - מסוים לאישור מסוים לאדם מסוים. זה מה שאפשר להבין מהדברים האלה.

רגע, שנייה. כל עוד זה אישורים שבאים להוסיף על הטיסות – אתה יודע מה? כמפקח על עבודת הממשלה בצוק העיתים, כשאנחנו מתלוננים על צוואר הבקבוק – אין לי בעיה, אני אסמיך אותו כי בנוסחאות או בכתיבה אני לא יודע לכלול את כל המציאות הבלתי אפשרית שמנינו פה, וצריך לתת להם את המנדט.

מה שכן, אני באמת רוצה לדעת אם התהליך הזה – וזה התפקיד שלנו, שלא נמצא את עצמנו מקלים בדברים שהם לא הכרחיים ומחמירים איפה שזה הצורך הקיומי של החיים הסדירים במדינת ישראל.

עופר אתנו?

בינתיים לא.

אני מבקש להודיע לו לעלות.

אני רוצה לענות לשאלה של איתי: באופן כללי הטיסות הן מיוחדות. יש את השר שמאשר את הצורך הציבורי הספציפי – הצורך הביטחוני, הצורך של עלייה וקליטה, ספורט וכולי. יש עוד שני שיקולים – האחד זה השיקול של בריאות הציבור, שיכול להיות שרוצים להביא טיסה ממקום שיכול להרחיב את שיקולי בריאות הציבור בקשר למוצא או היעד של המשלחת הזאת - -

אני מבין, אבל הם לא כתובים פה.

הם לא כתובים אבל - - - והדבר השני זה - -

היה מצב של קבוצת סטודנטים שהייתה צריכה להגיע לקישינב, לקייב, והוא הפעיל את שיקול דעתו לא במסגרת הקריטריונים הברורים ואותה סמכות שהקנינו לו והריצו קבוצה. נכון? היו כמה טיסות כאלה שהריצו אותן לא במסגרת המכרז של אותה חברה. באה חברת תעופה מסוימת ואמרה: יש לי 270 נוסעים שיש להם אישורי יציאה והם טסים ליעד אחד והוא מתחייב לא לחזור מלא – הסמכות של המנכ"ל קנויה לו ואני חושב שצריך להקנות להם דבר כזה.

אני רק שאלתי על הקריטריונים.

אז אני רק אגיד – מנכ"ל משרד התחבורה מסתכל על היכולת לתאם את הטיסה בתוך הלו"ז של נתב"ג, אוקי? להכניס אותם במכסה של ה-2,000, בשיקולים התפעוליים של לקבל את הטיסה. מנכ"ל משרד הבריאות או נציגו, שיושב פה, שוקלים את השיקולים הבריאותיים, האם אפשר לקיים את הטיסה הייעודית. לכן, אלה דברים שמתווספים ולא מספיק שמשרד החוץ החליט שהטיסה הזאת נורא חשובה.

אני רוצה לשאול בקטגוריה הזאת של טיסות מיוחדות – שיתפתם את הספורט ואת הדברים האחרים. אנחנו יודעים מראש שיש לנו עשרות-אלפי סטודנטים שלומדים בחו"ל. למה לא לשים קריטריון בסעיף 1 לגבי טיסות ייעודיות לסטודנטים?

כי הם לא ספורטאים.

לא, זאת לא התשובה.

אני רוצה להבין מה התשובה.

הם לא ספורטאים.

זה לא נכון - - -

רננה, רננה.

מה ציני? מה ציני?

עוד פעם אתה כועס?

אני מתבייש שאני יושב פה ציני. זה הדבר היחידי שיכולתם להחריג פה, וזה להכניס ולא להוציא אפילו? - -

פינדרוס...

- - זה הדבר היחיד יחד עם נינט טייב, יחד עם הישרדות? זה הדבר היחידי, שעומדים סטודנטים ערבים, סליחה, ולא חרדים, ורוצים לצאת ולא נותנים להם לצאת? ואת אומרת לי שאני ציני? אין ציניות יותר מהדבר הזה.

רננה, את יודעת שאני מגן עליך ואת לא יכולה - - -

אין יותר ציניות מהדבר הזה.

- - בואי תקשיבי, תני לי לדבר על הסטודנטים, בסדר?

אוקי.

תביא סדרנים להוציא אותי, אני לא יכול. זה מה שאני אומר 24 שעות. בושה. את נינט טייב תכניסו, את הישרדות תוציאו אבל רק לא סטודנטים.

תקשיבו: אנחנו יודעים ואני לא צריך לקבל תשובה – אנחנו יודעים שסטודנטים שהיו צריכים לחזור אחרי חופשת חג המולד למדינות - לא מספיק שהמדינה חזירה, סליחה, אין לי ביטוי אחר, נותנת למדינות אחרות להכשיר את לנו את הרופאים, האחיות והצוות הסיעודי, מסבסדים לנו את השירותים האלה ואנחנו משחקים בנדמה לי ולא פותרים את זה אצלנו, ההורים משלמים סכומי עתק על הלימודים האלה – יודעים שיש קבוצה גדולה. למה לא לפתוח ערוץ מיוחד לסוגיה הזאת? זה ניהול משבר. רבותי, זה ניהול משבר. יציאת סטודנטים מהארץ בצוואר בקבוק זה ניסיון בניהול משבר. אני מבין את הזעקה. והנה אני אומר לכם – אחד שיצא לעסקים או לאירוע או לכל דבר אחר בתקופת הקורונה וסובל קצת עכשיו, ליבי איתו אבל בתקופת הקורונה סיכונים. כל אחד עושה את ניהול הסיכונים שלו, והמדינה צריכה לעשות את סיכוני הניהול שלה אבל יש דברים שצריך לעבוד עם "ראש גדול", ופה אנחנו לא מרגישים שיש רצון לעבוד עם "ראש גדול". אני אומר לכם שבמצב נתון כמעט כל שבוע יש קבוצה שמבקשת לצאת ללימודים פה ושם, לאותו מקום. אנחנו מקדשים איזה סיסמאות ולא בוחנים אותן לגופו של עניין. אז אני מוכן לתת סמכויות בתקנות, אני מוכן לאשר סמכויות למנכ"לים אבל תשתמשו בהן.

אדוני היושב-ראש, אני יכולה להוסיף על מה שאמרת עכשיו?

בבקשה.

יש קבוצות שהיה צריך לצפות מראש – צריך לייצר מנגנונים. אמרת שאדם לוקח סיכון על עצמו אבל כשאמא של בן-אדם חיה בניו-יורק והיא נפטרה, הרי זה לא סיכון שהוא לקח - -

לא, זה לא. לא דיברתי על זה.

כן דיברת על זה כיוון שיש קבוצות של סטודנטים, אם זה מישהי ש - - -

את יודעת על מה דיברתי?

- - צריך לייצר מנגנון - -

תשאל אותה על עולים. זה לא נורמלי.

אדוני, יש קבוצות שמדינת ישראל צריכה לקחת עליהם אחריות, הם אזרחי מדינת ישראל, ופה זה לא קורה.

תודה.

ואני מבקשת שבתוך התקנה יכניסו את הדבר המיוחד הזה לגבי הסטודנטים.

והעולים.

לא אכפת לי. שיכניסו את זה וגם את זה, אין לי בעיה.

אז הנה עוד כמה שאלות ליועץ המשפטי של הוועדה. רננה, תהיי איתי, בבקשה. תעלי לי את עופר מלכה בינתיים, מנכ"ל משרד התחבורה.

אני רוצה לשאול עוד פעם לעניין הקצאת ה”סלוטים”, הקצאת חלונות הזמן: הערה ראשונה, שאני חושב שיש כאן איזו שהיא טעות בנוסח כיוון שפסקת משנה ג' מתחברת לרישא שאומרת: מתקיים בטיסה אחד מאלה, ואתם עכשיו אמרתם שמדובר בתנאים מצטברים – אז זה תיקון של טעות שנפלה כאן לדעתי.

אנחנו רוצים יותר להבין איך בדיוק שדה התעופה האמור מבטיח ככל האפשר את הקיבולת המרבית של הנוסעים כי למעשה האישור שניתן לטיסה הוא של מנכ"ל משרד התחבורה. איך יעבוד בשטח היישום של ההוראה הזאת?

הנה, עופר פה ויוכל לענות.

עופר, נשאלו פה כמה שאלות. עופר איתנו?

כן, אני פה.

שלום לך. תראה, שאלנו כמה שאלות שבחלק מהסוגיות זה לא תחום עיסוקך אבל מאחר ואתה מרכז את כל הסיפור הזה, אנחנו באמת רוצים לשמוע אותך. נמצאים גם נציגי משרד המשפטים על כל מיני הגבלות בחקיקה ובתקנות – שנשמע מהם אם זה תלוי בהם ולמה.

נשאלו פה כמה שאלות, אתה רוצה שיחזרו עליהן מהר או שאתה מודע להן?

אני הייתי בזום אחר - -

בסדר גמור. אני אומר ליועץ המשפטי לשאול את השאלות ברצף שוב במהירות, ותענה עליהן.

שאלה ראשונה נגעה לעניין טיסות המטען – אני שאלתי מדוע טיסה שהגיעה כטיסת מטען ויוצאת כטיסת נוסעים, וכל הנוסעים מקבלים אישורים לפי תקנות היציאה מישראל – מדוע אי אפשר לאשר את הטיסה הזאת?

שאלה שנייה נגעה למנגנון שקבעתם בעניין טיסה שאינה טיסה ציבורית – יש כאן סבך שלם של אישורי מנכ"לים ונציגיהם, ובחלק מהמקרים משתמע שהנציג בכלל גובר על החלטת המנכ"ל. כלומר, לגבי כל טיסה פרטנית, מיוחדת, יש אישור של מנכ"ל המשרד הממשלתי הייעודי, ולאחר מכן יש אישור של מנכ"ל משרד התחבורה, לאחר התייעצות עם מנכ"ל משרד הבריאות – אין כאן קריטריונים. לא כתובות כאן, בתקנות, העילות או המידה ובנוסף לכך, יש אישור נוסף לכך, אישור מיוחד של מנכ"ל משרד הבריאות, אם יש נוסע שאותה עילה לא מתקיימת לגביו, למשל הוא לא ספורטאי או מלווה – גם כאן לא ברור מה הקריטריון.

השאלה האחרונה נגעה לעניין הצעת ה”סלוטים” – רצינו לקבל תשובות או הבהרות לגבי איך ייושם המנגנון הזה, איך מפעיל שדה התעופה אמור להבטיח את הקיבולת המרבית שקבעתם כאן בתקנות, ללא מעל 2,000 נוסעים מכיוון שאתה אדוני, מנכ"ל משרד התחבורה, מאשר את הטיסות – רצינו להבין איך יעבוד בפועל המנגנון הזה שאמורה להפעיל רשות שדות התעופה.

סליחה, הייתה גם שאלה על טיסות סטודנטים.

אותו דבר לגבי טיסה ייעודית – שתהיה גם טיסה ייעודית לסטודנטים.

רגע. עופר, דיברנו על קבוצות שאנחנו יודעים שהן צריכות לצאת ללימודים. למה הסטודנטים לא מטופלים במסלול אחר או שמטפלים בהם בטיפול מרוכז של "זבנג וגמרנו"?

אני אענה על כל שאלה בנפרד: לגבי טיסות מטען – טיסות מטען – צריך לזכור שאנחנו פועלים בכלל מתוך תקנות הקורונה, הגבלה על כניסה ויציאה מישראל, וניתנו על-ידי משרד הבריאות מספרים מאוד-מאוד נמוכים. צריך לזכור שכדי שתיכנס הכמות המוגבלת של נוסעים, ובימים האחרונים מדובר על 200 ביום, כל מי שיוצא בסוף חוזר. תכף נדבר על הסטודנטים.

לגבי טיסות המטען – יש הרבה מאוד סיבות ואני אפרט אותן מיד אבל בעודנו פועלים לפי תקנות שמגבילות את היציאה והכניסה לישראל למינימום שבמינימום, לא הגיוני שאנחנו נשלח ונייצר כמות גדולה של יוצאים שיצטרכו אחר-כך לחזור, כשבחזרה אנחנו מוגבלים כרגע ל-200 ביום. זה פשוט לא הגיוני וזו הנקודה הראשונה.

נקודה שנייה – ברגע שנתיר לחברה אחת, והאמריקאים עשו את זה ולכן אנחנו חסמנו את זה, יתחילו כל חברות התעופה בעולם להטיס הנה מטען, ויהיה מותר להן להוציא נוסעים. אז תהיה לנו יציאת נוסעים לא לשני השדות שנקבעו בתקנות, שמהם ניתן לצאת ולחזור לישראל, שזה ניו-יורק ופרנקפורט אלא נמצא את עצמנו מתמודדים עם אנשים שצריכים לחזור מאמסטרדם, מליסבון, ממדריד, מהאג, מכל העולם, ונצטרך לאשר את זה כי ברגע שאישרנו לאחד נצטרך לאשר לכולם. אני מזכיר שאנחנו תחת תקנות מגבילות ליציאה ולכניסה.

הדבר השני – טיסות כאלה מייצרות לנו את הצורך לשוויוניות, שוויוניות שהאמריקאים בעצמם דיברו עליה. לא יכול להיות שאנחנו נתיר לחברות תעופה פעילות מסוג אחד ולא נתיר את אותה פעילות לאחרות. וכאן אנחנו גם עלולים למצוא את עצמנו מזיקים לתעופה הישראלית כי כמו שאמרתי, כולם יבואו עם קופסאות ויצאו עם נוסעים, ואנחנו נדרשים לשמור על השוויוניות. מה שקורה היום, שפתחנו את פרנקפורט ופתחנו את ניו-יורק – הטיסות מחולקות שווה בשווה בין כל החברות שפועלות על אותו קו. זה לגבי טיסות מטען.

לגבי הנושא של עובדים זרים והחלטות מנכ"לים – המשק הישראלי זקוק לעובדים זרים בחקלאות, בבניין, ומומחים מיוחדים במשרד התחבורה, אנחנו נדרשים לעובדים בחברת נת"ע, לכל הנושא של הרכבת הקלה, הקו האדום, הקו הירוק, הקו הסגול. אנחנו זקוקים לעובדים האלה כי בלי העובדים האלה נגרמים נזקים של מיליארדים. זה מקורות ידע שיש לעובדים זרים ואין בישראל, זה ידיים עובדות שאנחנו מביאים לכאן - -

ומכוח איזו סמכות אתם מאשרים אותם? מאיזה תקנות?

זה לא יאומן.

בתקנות נקבע שמנכ"לי המשרדים של החקלאות והשיכון מעבירים לנו את הבקשות האלה, את הצרכים המיוחדים החריגים, ואלו מאושרים להיכנס. אני מזכיר שזה לא אנשים שבאו - -

זה מתוך המכסה של ה-200?

- - אלא לצורכי המשק.

עופר, שאלה קטנה: זה בתוך המכסה של ה-200?

כרגע זה לא ב-200 כי יש יותר עובדים - -

זה לא חוקי ואתם יודעים שזה לא חוקי.

את ה-200 אנחנו אמורים להתחיל מיום ראשון.

לא, אני שואל שאלה: אם אני מבין - -

משפט להשלים: עד יום ראשון אנחנו מכניסים את העובדים הנדרשים. מיום ראשון הם לא ייכנסו כמו שגם עולים חדשים נכנסים עכשיו ולא נכנסים החל מיום ראשון, כשאנחנו נדרשים להתחיל את התקנות האלה.

מה עוד רצית לשאול?

הסטודנטים?

עוד דבר שחשוב לומר: כל העובדים שמגיעים, מגיעים על-פי - -

עזוב את העובדים עכשיו, עופר.

אנחנו לא רוצים את העובדים כי אנחנו נגד העובדים.

לא שאלנו על העובדים. התנדבת? עלית על מוקש. עזוב אותי מהעובדים הזרים. אני שואל לגבי הסטודנטים?

שאלתם לגבי ה"סלוטים" – עניין ה"סלוטים מנוהל בצורה כזו - -

תסביר מה זה סלוטים.

אני אסביר איך ניהלנו את הדברים עד עכשיו ואיך אנחנו עומדים לנהל את זה מעכשיו. עד עכשיו, התקנות קבעו שניתן להגיע ארצה עד 2,000 נוסעים ביום. אנחנו בדקנו מה התהליך שנוסע עובר מרגע הנחיתה ועד שהוא יוצא לבידוד ביתי או לביתו או למלונית. מצאנו שהאנשים שנוחתים בארץ עוברים תהליך שהם פוגשים את נציג רשות האוכלוסין, שמוודא האם הם מחלימים או מחוסנים – אלו משוחררים - -

עופר, אז שישלמו - -

- - -

יצחק, אתה הורג אותי.

אם הוא סקר את התהליך, אני אמשיך - -

לא, אתה לא תמשיך.

אני הייתי שם - - -

פעם ראשונה, פעם שנייה, פעם שלישית – תפסיק. אתה לא מקשיב לי אפילו. מספיק.

בוא, הוא סקר בפנינו את התהליך. מהמערכות שאתה באת מהן, ואני יודע מה המדינה הזו מסוגלת – לא מקובל עלי שבתהליך הזה אנחנו לא יודעים לייצר תהליך מותר מזורז, יותר ממוקד, ואם הסוררים מפריעים לך, וכאן אנחנו נקבל את נציגי משרד המשפטים בשלב הזה – ואם אותם סוררים, אותם שבאים עם התחייבות להיכנס למלונית ומערערים פה את הבטחתם – אני חושב שלא צריך לתת להם את הפריבילגיה הזאת. אם הם חתמו על תצהיר כוזב – שילכו לבית הסוהר. אם הם חתמו שהם הולכים לבידוד – שילכו לבידוד ולא אתן להם את הפריבילגיה לעכב לי את כל המדינה פה, וזה שהמדינה לא יודעת להתמודד עם הכשלים האלה – זה מקומם אותנו. ואם אומרים לי שמשרד המשפטים לא מאשר את זה – שיבוא ויאמר לי את זה פה, בדיון. הפינג-פונג שהיה בעבר, כן בדיקות, לא בדיקות – אני רוצה לשמוע את זה פה עכשיו.

אני חוזר אחורה, ואמרתי שדוקטור אשי שלמון תיאר בפניכם את התהליך.

מעבר לתהליך – אנחנו בדקנו מה צוואר הבקבוק. צוואר הבקבוק העיקרי הוא העובדה ש-100% מהאנשים שלא שוחררו באותו צמיד אדום – 100% מהם אמורים להיות מופנים למלונית.

תפנה אותם. אל תיתן להם את הפריבילגיה הזאת ותפנה אותם למלונית. שצוואר הבקבוק יהיה במלונית ולא בשדה. אני רוצה להגיע ל-2,000 לא רק בתקנות אלא בפועל.

אז יש פה שני דברים: הדבר הראשון – על-פי התקנות אנחנו צריכים לתת לאנשים לפגוש את אותה ועדה לפני שהם - -

אבל הוא התחייב. אני ויתרתי מרצוני - -

יש בתקנות החדשות - -

רגע עופר, אני לא צריך שתקריא לי את התקנות, אני יודע אותן, אני יודע כמה אתה כבול בתקנות. אני עכשיו רוצה לעבד אותן. אני המחוקק, אני רוצה לתקן אותן. אני אומר: אני, אושיה משפטית, שפוי בדעתי, בצלילות דעת חתמתי שאני הולך למלונית. למה אתה נותן לי את האפשרות לערער?

- - -

מכיוון שבתוך עמנו אנו חיים. כדי לעלות למטוס, אנשים מסמנים שהם ילכו למלונית - -

עופר, אתה לא יורד לסוף דעתי - -

- - ולא מוכנים ללכת.

עופר, אני מסכים אתך אבל אני ריבון, אני שולט, יש לי משילות.

זו הבעיה שלו – אתה טועה בעובדות.

תן לי רגע, אני רוצה שהוא יענה לי, אני רוצה שהוא יסכים איתי שצריך לתקן את התקנות בדיוק במצב כזה.

אז תן לי שאלה - - -

צריך לחסן אותו. כל מי שמגיע, שרוצה לעלות למטוס – שיתחסן. אם לא, שלא יבוא.

- - -

חברים, חברים, עופר, אני רוצה שתרד לסוף דעתי. אני רוצה לעזור לך להתמודד עם צוואר הבקבוק. אז זיהינו את הכשל - -

כבוד היושב-ראש, תן לי משפט: בתקנות אנחנו יצרנו גמישות שמאפשרת ועדת חריגים בשדה התעופה וועדת חריגים במלונית עצמה. הבעיה שאנשים לא מוכנים לעלות לאוטובוס ולנסוע למלונית - -

עופר, עופר, אתה עוד פעם אומר לי את הסיבה.

רגע, זה לא משרד התחבורה. יש פה נציגים של פיקוד העורף, שהם יבוא ויגידו, הם בעצמם התנגדו לזה - -

עופר, לא ירדת לסוף דעתי. סליחה, כשאתה מסביר לי עוד פעם מה קורה במציאות, אתה לא מבין אותי. אני רוצה שתבין אותי, ואני רוצה לשמוע עכשיו את נציגי משרד המשפטים – תעלי לי אותם.

אתה רוצה שאני אסביר לך למה זה קורה?

- - -

רגע, הוא עוד לא הולך הביתה. עורכת הדין ליאנה בלומנפלד.

- - -

במיעוט שבמיעוט.

אשי, אתה יודע למה אנחנו לא מתמודדים עם הקורונה? אתה נותן סוכריות למופרעים בקורונה, אתה נותן סוכריות פה, למי שמפריע בדיון. למה אתה עונה? קיבלת רשות דיבור?

אבל כבוד היושב-ראש, - - - היא צוואר בקבוק.

עופר תודה, תמתין איתנו. עופר, אני אחזור אליך.

רציתם על הסטודנטים.

לא אוותר על הסטודנטים, חכה.

עורכת הדין לילך וגנר, בבקשה. קודם אני אשאל את השאלה: היום, במסלול של הנוסע שחוזר לארץ, הוא חותם. מי שמחוסן – יש לו את המסלול שלו, מי שמחלים – יש לו את המסלול שלו ויש כאלה שמראש חותמים שהם נוחתים כדי להיכנס לבידוד במלונית. הם חתמו על-כך מדעתם. האם אני יכול לקבוע בתקנות ומותר לגעת בתקנות, אם אני ויתרתי מרצוני והולך למלונית, למה אני מאפשר לו זכות ערעור בשדה? יש קושי משפטי?

אני לא הצלחתי להבין את השאלה אלי. אני אחראית על הנושא של העבירות הפליליות הקיימות.

אז אם את אחראית על העבירות הפליליות אני אשאל אותך שאלה: אדם שעלה למטוס בתצהיר כוזב – למה לא ללכת מיד לכתב תביעה - - - הוא בא עם תצהיר כוזב של חיסון, של אני לא יודע מה - -

אני אשיב בצורה מסודרת, הבנתי את השאלה, שמעתי שהנושא הזה עלה. יש שני דברים שאפשר לעשות כאשר מדובר על מישהו שלא ביצע בדיקה 72 שעות לפני והוא עולה על הטיסה, לפי תקנות התעופה אפשר להטיל עליו קנס ויש את האיסור ואת העבירה, שהיא גם עבירת קנס והיא מינהלית, למי שעולה לטיסה מבלי שביצע את הבדיקה 72 שעות לפני, אם יש אישור כוזב על-כך שהוא ביצע בדיקה והוא לא באמת ביצע בדיקה – השוטר בשטח יכול לוודא את הדבר הזה.

בנוסף לקנס שאפשר להטיל עליו על זה שהוא לא ביצע את הבדיקה – ניתן לחקור אותו ולהגיש נגדו כתב אישום בעבירה יותר חמורה - -

למה לא לעצור אותו עד תום ההליכים? אנחנו בשעת חירום.

השאלה איך מיישמים את העבירות האלה היא לא שאלה אם יש חוק שאוסר על ההתנהגות הזאת. יש חוק שאוסר על ההתנהגות הזאת ואפשר בהחלט לקרוא לשוטר, אפשר לעכב אותו, אפשר לחקור אותו. האם עבירת הזיוף בפני עצמה מצדיקה מעצר? זו לא שאלה - -

את יודעת גברתי, אני לא אוהב את ההיתממות והצדקנות הזאת. אם סירבתי להוריד את המזוודה שלי לבטן המטוס בהוראת הדייל, מיד בא לי שוטר והוא יכול לעצור אותי על סיכון טיסה ונתיבי אוויר. את מכירה את הסעיף הזה?

לא, אני לא מכירה את הסעיף הזה אבל - -

אתם לא רוצים להכיר כלום.

- - אבל השאלה היא - -

תשלח אותה ללמוד. תן לה חמש דקות שתלך ללמוד ותחזור.

גברתי בואי, תודה. אני רוצה את נציג משרד המשפטים שיענה לי למה אני לא יכול לתקן את התקנות - -

מישהו שיודע.

אבל מה צריך לתקן? אני לא מצליחה להבין מה הוועדה רוצה שיתוקן? יש עבירה - -

אני אגיד לך מה אני רוצה שיתוקן, תקשיבי: אנחנו בשנה של מגפה, של משבר בריאותי עצום כלכלי, חברתי, שהמגפה הזאת הביאה. אנחנו במצב חירום אם מישהו לא הבין את זה, ויש איזה חסר דעת אחד שעולה לטיסה עם מסמך מזויף ומעכב לי את כל התהליך. בגלל שהוא מעכב לי את כל התהליך אני פוגע בזכויות יסוד של אלפים שממתינים בחו"ל, פוגע בכלכלה הישראלית כי אני לא מצליח להפעיל אותה כמו שצריך. אדם כזה, בלי שיקול דעת, צריך להורות לקצין, לתת סמכות לקצין להכניס אותו למעצר.

אבל יש סמכות.

אבל זה לא נעשה.

זו לא שאלה של האם יש סמכות. שוב, זה תקנות שלכם, ואין לכם את האפשרות מכוח חוק הקורונה - -

אז אני שואל אם אני יכול לתקן את התקנות, השאלה אם אני קובע את זה בתקנות, לא תאמרו לי שזה פוגע בזכויות יסוד וכולי.

לא, זה לא קשור. אדוני, זה לא קשור. חוק הקורונה בהקשר של עבירות קובע מה העבירה שאפשר לקבוע אותה בתקנות. הוא לא קובע אפשרות לקבוע בתקנות סמכויות - -

אשי, שמעת? שמעתם, משרד התחבורה? אל תגידו לי משרד המשפטים. ביררתי את זה עכשיו. אני אומר לכם שלא יהיו עוד תקנות בלי שאני יודע שהסוררים משלמים מחירים. לא יתכן שהרוב הדומם במדינת ישראל רוקד כבר שנה שלמה לפי החליל של אותם עבריינים, של אותם סוררים.

אני אומר לך שאני דורש - -

אותם סוררים מבצעים עבירה פלילית חמורה, אין פה שאלה בכלל.

תודה. אני דורש – לא יהיו עוד תקנות אם אני לא מבטל את זכות הערעור למי שעלה למטוס בחתימת ידו שהוא הולך לבידוד. לא יהיה משהו אחר. לא ערעור, לא ועדת חריגים, לא כלום. משם ישר לבידוד, ויש לנו תאי מעצר בשדה התעופה, אני מכיר אותם ומי שיסרב ייכנס לתאי המעצר בשדה התעופה.

מנכ"ל משרד התחבורה, בבקשה.

יעקב, אני יכול לשאול אותך שאלה?

כן.

בן אדם קיבל חיסון בחו"ל - -

שנייה אחת, תן לי למצות משהו.

אתה טועה, יש לך טעות.

תן לי למצות את העניין. חכה. עופר, תפתח את המיקרופון שלך, לא שומעים אותך.

לא שמעתי את כבוד היושב-ראש.

קודם כל תן לנו תשובות על הסטודנטים.

לגבי הסטודנטים – היו שתי טיסות שאושרו כשניתן היה לאשר את זה, אלה היו גם טיסות "און דימנד", ומאז שינינו את הנושא של טיסות "און דימנד". יש בקשות לסטודנטים לצאת לכל העולם. אתם מבקשים תשובה, בבקשה תן לי שני משפטים - -

עופר, שנייה. בואו נעשה ככה: תן לנו תשובות על הסטודנטים. אני מבקש מכל מי שעומד לשבת.

לגבי הסטודנטים – יש דרישות לסטודנטים ליציאה לכל העולם. יש סטודנטים שלומדים בבולוניה, יש סטודנטים שלומדים במדריד, יש סטודנטים שלומדים בכל העולם. כל הסטודנטים רוצים לצאת ללימודים ולכן, במסגרת התקנות שמגבילות את היציאה והכניסה לישראל יש שני יעדים ואנחנו בתקנות האלה מבקשים להגדיל לארבעה יעדים את הנקודות שמהן יוצאים ונכנסים לישראל. הנקודות האלה נקבעו כ"האבים" שיש בהם קונקטיביות וקישוריות הגבוהה ביותר שניתן. ולכן, כל הסטודנטים בצורה שווה יוצאים היום – מי שרוצה ללמוד באירופה יוצא דרך פרנקפורט, מי שלומד באמריקות יוצא דרך ניו-יורק. אנחנו ביקשנו בתקנות האלה להוסיף את פריז ואת קייב, וכשנוכל נייצר גם את היציאות משם - -

איפה זה? באיזה סעיף זה?

אנחנו חייבים לנקוט בשוויוניות ולא ניתן לאשר לסטודנט אחד מה שלא מאושר לסטודנט אחר.

עופר, אנחנו לא מדברים על פירורי סטודנטים ותת הקבוצות. אנחנו מבקשים שיהיה מסלול טיפול נפרד לטיסה שיכולה לצאת מבחינה כלכלית לקבוצה שלמה ליעד אחד. צריך לייצר להם - -

אבל כבודך, מה זאת אומרת קבוצה שיש לה את היכולת הכלכלית? זה בדיוק הדבר שתקפו אותנו, מדוע יש מטוסים פרטיים לעשירים ולא מטוסים פרטיים ללא עשירים. כל הסטודנטים - -

לא לזה כיוונתי.

אין בעיה. כל הסטודנטים שיש להם אישור ועדת חריגים, כמו כל אזרח אחר במדינת ישראל, הם לא שונים מאף אחד אחר, ייסעו באותם "האבים" שנקבעו בצורה שוויונית, ומכיוון שיש קבוצות - -

עופר, הלכת למסלול אחר.

- - סליחה, כבוד היושב-ראש, יש קבוצות מאורגנות שרוצות לצאת לחופש בקופיפי, יש קבוצות מאורגנות שרוצות לצאת לחופש בתאילנד, יש קבוצות מאורגנות לחופשה במיקונוס - -

מה זה? מה זה?

עופר, רגע.

- - מה הם שונים? הוא מתחייב לחזור אחרי 60 יום ואפילו יותר, ואף אחד לא מתכוון לכבד שום הסכם - -

עופר תשמע, אני מבין שאתה עובד קשה בסוגיה הזאת, אל תפרוק את כל התסכולים על שאלה קטנה אחת. אנחנו לא שאלנו על מטוסים פרטיים - -

- - - מטוס פרטי.

לא, תן לי לסיים. אנחנו מדברים על זה שיש יעד של קבוצה גדולה של סטודנטים ללימודים בקייב, תנו להם מסלול אחר. הם מקבלים אישורי יציאה, תעזבו את הטיסות הסדירות ותייצרו להם טיסה מחוץ לטיסות הסדירות.

אז אני אסביר את זה בשני מובנים - -

רק לסטודנטים, ספציפית לסטודנטים.

אני אסביר: דבר ראשון, הוספנו עוד שני יעדים בתקנות שאנחנו מביאים בפניכם לאישור. כמו כן, אתם צריכים להבין את הסכמי השמיים הפתוחים – ברגע שמטוס ישראלי נוחת ואגב, באוקראינה כבר הודיעו לנו שהם לא יאפשרו נחיתה ואנחנו חייבים ליצור שוויוניות. אני אדגים את זה דרך האמריקאים ודרך הגרמנים: האמריקאים אמרו: אם אתם עושים פה רק טיסות שלכם, מהיום לא תקבלו אישורי נחיתה ואותו דבר בגרמניה. אתם חייבים לשתף את זה עם כל מי שרוצה וטס על הקו הזה, ולכן בארצות-הברית הטיסות הולכות יום ל"יונייטד", יום ל"דלתא", יום ל"אל-על", שהיא היחידה שטסה לשם.

לגבי זה שיתחלק בין החברות הישראליות וכולי – אנחנו לא יכולים עכשיו לפתוח את אוקראינה ל"אוקראינה אייר" ולכל מי שטס לאוקראינה בשביל טיסת הסטודנטים. אז טיסת הסטודנטים תטוס לפרנקפורט ומשם הם יעשו קונקשן לאוניברסיטה כמו כל אזרחי מדינת ישראל.

אבל צריך טיסה ייעודית - -

אני אתן לך. עופר, מה אנחנו מבקשים? אנחנו מבקשים להקל עליכם ועלינו, יותר עליכם מאשר עלינו.

לא, לא, עלינו זה מייצר לחץ נוראי כי אין דין קבוצה אחת כדין קבוצה אחרת, ולכן כל הקבוצות – כבודך, אתה לא נמצא כאן לראות את עשרות-אלפי הקבוצות. אני מדבר אתך על עשרות-אלפי קבוצות. יש קבוצה של רפואי, יש קבוצה של סטודנטים וקבוצה של עסקים וקבוצה של מסכנים וקבוצה של אלף ואחת סיבות קבוצתיות - -

- - -

תודה. אנחנו ממשיכים את ההקראה.

לא, יש לי שאלה אליו.

חכי, עוד לא קראנו את הסעיף.

יעקב, איך הוא עבר מיוצאים לנכנסים?

אני שאלתי אותו. תמשיכי בהקראה.

"(ב) שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, בהסכמת שר הבריאות ושר החוץ,
רשאית להורות על הוספה של טיסה ציבורית לנקודה או מנקודה שאינה
נמנית בתקנת משנה (א)(3)(א), בהתקיים צורך של נוסעים הרשאים לצאת
מישראל או להיכנס אליה לפי תקנות הגבלת היציאה מישראל והכניסה
אליה, בהתחשב בקיבולת הנוסעים הנכנסים והיוצאים היומית בשדה התעופה,
ובשיקולים תעופתיים ובריאותיים באותה נקודה."

זה המענה לטיסות נוספות, ליעדים נוספים?

כן, ציבוריות.

זה בכפוף לקיבולת המרבית?

כמובן, הכל בכפוף. זה כתוב.

כתבתם "בהתחשב" ולא "בכפוף".

אוקי, אבל ברור שבסוף זה הכל עניין של קיבולת ובריאות הציבור.

"(א) שר הבריאות רשאי להורות על ביטול טיסה כאמור בתקנת משנה (א)(3)(א) או (ב), אם ראה כי קיומה יוצר סיכון של ממש לבריאות הציבור, ולאחר שהתייעץ עם שרת התחבורה והבטיחות בדרכים ושר החוץ."

סליחה רגע, יש הודעה מראש לנוסעים על הביטול?

זה מקרה שאני מאוד מקווה שלא יהיה צורך לעשות בו שימוש. זאת סמכות מאוד קיצונית למקרה מאוד קיצוני. משרד הבריאות פה יכול להסביר את זה.

זה קיום הטיסה יוצר סיכון או שבעצם הנוסעים שעליה? זה לא עצם הקיום של הטיסה יוצר סיכון.

אני חושבת שמה שחשבו זה שפתאום יהיה ביעד הזה איזה חשש למשהו מאוד אלים ומאוד קשה.

אני מניח שזו טיסה נכנסת, נכון?

כן, זו בעיקר טיסה נכנסת.

ומה ההליך שיתנהל בהקשר הזה? איך מבטלים טיסה, מעכשיו לעכשיו?

מודיעים לרש"ת, מודיעים לחברת התעופה והם מודיעים לנוסעים באופן הכי פשוט.

זה נועד לסיטואציה מאוד קיצונית.

מה עם טיסה בלי קורונה - - - מנחיתים אותו במדינה אחרת. אם יש סכנה לבריאות הציבור, תעצרו אותה מבחינתי במגרש חנייה באוויר באיזה שהוא מקום, אל תכניסו אותה לארץ.

היה בזמנו, סביב הגל הראשון, אותה טיסה שהסתבר שיש עשרות חולים עליה וגם לא הצלחנו לעצור אותה.

מבחינת אכיפה – יעקב, צריך לומר שמבחינת אכיפה זה עלה גם בוועדת החוקה, וצריך לומר כאן לפרקליטות, בהמשך למה שחבר הכנסת חיים כץ אמר, שיש בחוק העונשין שני חוקים שמין הראוי להשתמש בהם: 1. לגבי זיוף מסמכים. מי שמזייף מסמכים דינו מעצר - -

תודה רבה לך. גרוני ניחר לומר את זה למשפטנית ידועה ממשרד המשפטים.

- - מעצר שנה, שלוש, ובנסיבות מחמירות חמש. ויותר חמור מזה, והיו 40 מקרים שהפרקליטות כבר הגישה כתבי אישום והיא צריכה להרחיב את זה – האיסור על הפצת מחלה דינו הרבה שנים מאסר, סעיף 218 בחוק העונשין, מי שעושה את זה במזיד דינו שבע שנים מאסר, ועוד עושה מזה צחוק, מאתנו ומהחיים של כולנו. אלה שני סעיפים - -

עמית, אמרת שני סעיפים שלא משתמשים בהם.

מה עושים עם פקיד שלא עונה תוך 24 שעות? הוא גם יכול ללכת למאסר? לפי החוק הוא צריך לתת תשובה תוך 24 שעות. מה עושים עם מי שלא עונה תוך 24 שעות? כמה שנים מאסר מגיע לו?

תודה. ההערה לא במקום. פקידים לא הולכים למאסר.

אסור להם להתרשל, הוא צודק, אבל זה לא באותה רמה.

תודה. יש הבדל עצום בין מי שמכניס לפה מחלות ומי שמזייף אישורים ומגיע לארץ במרמה.

אפילו ביודעין.

מה אתה מצפה מאזרח שמחכה שבוע ולא מקבל תשובה? מה אתה מצפה? אתה פוטר את החבר'ה האלה מאחריות. לא חולה, אני מדבר אתך על אזרח ישראלי שמותר לו לחזור ושבעה ימים הוא לא קיבל תשובה.

אז מה, חבר הכנסת פינדרוס - - -

לא, צריך לבטל את כל הדבר הזה.

אנחנו מטפלים בזה. צודק. תודה. סעיף (ד).

קצת אחריות של שלטון.

"(ד) בתקנה זו -

"חלון זמן" (slot), לנחיתה, או להמראה – הזמן המיועד לנחיתת כלי הטיס בשדה תעופה או להמראת כלי הטיס משדה התעופה, שהקצה מפעיל שדה התעופה למפעיל האווירי;

"טיסה ציבורית" – טיסה הפועלת לפי לוח זמנים המפורסם
לציבור מראש ומתאפשרת לגביה רכישת כרטיס טיסה בידי
יחיד.

(ה) תקנה זו לא תחול בנסיבות כאמור בסעיף 76(ב) לחוק הטיס ועל טיסה לפינוי חירום רפואי.".

תיקון תקנה 41 2. בתקנה 41 לתקנות העיקריות, במקום "ט"ז באדר התשפ"א (28
בפברואר 2021)" יבוא "כ"ו באדר התשפ"א (10 במרס 2021)"."

זאת הארכת תוקף תקנות הקורונה של התעופה בשלמותן.

"תיקון התוספת השנייה 3. בתוספת השנייה לתקנות העיקריות, בחלק ג', בפסקה (3), בפסקת משנה (ב), בסופה יבוא "למעט אדם שמתקיים בו האמור בסעיף 2(ג3) לצו בידוד בית;".

זו השלמה בהתאם להערות הייעוץ המשפטי של הוועדה, שקיצור תקופת בידוד ל-10 ימים טובה גם לתעופה, לעלות כנוסע או כאיש צוות.

" תחילה 4. תחילתן של תקנות אלה ביום ט' באדר התשפ"א (21 לפברואר 2021).

הוראת מעבר 5. טיסה להובלת נוסעים שאושרה לפי תקנה 1א(א)(2)(ג) לתקנות העיקריות כנוסחה ערב תחילתן של תקנות אלה, יראו אותה כטיסה שאושרה לפי תקנה 1א (א)(3)(ב) לתקנות אלה."

אפשר להסביר בקצרה את הוראת המעבר?

רגע, ותפני אותי איפה ראינו פה את הסמכות לשרת התחבורה להוסיף עוד יעדים.

בסעיף קטן (ב) אדוני, שנמצא לקראת סוף הקובץ. אם תלך אחורה, תראה את זה.

אוקי, אז מוקנית לה סמכות.

לא להוסיף עוד יעד אלא להוסיף עוד טיסה. יש הבדל בצד התעופתי בין אם אני מוסיף יעד – אני מאפשר עליו גם למובילים הזרים וגם למובילים הישראליים, וזה בתוך הסכמים וזה דבר שיותר קל לעשות אותו. להוסיף טיסה בודדת כבר מחייב אישור פרטני וזה כבר לא טיסה ציבורית ויותר קשה להפעיל אותה מהצד השני. זה מה שהיה עם קייב.

לכן יש לה סמכות להוסיף מה?

להוסיף טיסה ציבורית. להוסיף טיסה לרכישה על-ידי הסטודנטים - -

אבל במקרה הספציפי יש לנו אישור ממקור אחר - -אישור ממקור אחר - -

כן, שהוא לא ניו-יורק ולא פרנקפורט. תודה.

אם תוכלי לומר מילה על הוראת המעבר?

כן, היו טיסות קבוצות ספורט ועולים שאושרו גם במנגנון הקודם וזה כדי לייתר את הצורך לאשר שוב את הכניסות - -

אבל מה שאתם כתבתם זה טיסה שאושרה כטיסה על-ידי ועדת המנכ"לים כמו טיסות חילוץ – יראו אותן כטיסה שאינה טיסה ציבורית. זה מה שכתבתם.

את הטיסות הציבוריות לא צריך לאשר יותר. לא צריך הוראת מעבר בשבילן כי יש להן מנגנון. טיסות המשלחות והטסת הקבוצות היו צריכות אישור במנגנון הקודם ואישור במנגנון הקיים, אז הוראת המעבר מושכת את האישורים שניתנו לטיסות כאלה - -

- - -

- - -

את המשחקים שלכם - -

תפסיקו, די - - -

תודה. תקשיבו, משרד הבריאות, משרד התחבורה, משרד המשפטים – בתקנות הבאות, אם לא יהיה בהן ביטול זכות הערעור בשדה למי שחתם במודע על כניסה לבידוד, אלא אם כן תוכיחו לי שהצלחתם להגיע ל-2,000 נוסעים ביום. כל עוד לא תגיעו ל-2,000 נוסעים ביום אני לא אאשר שום תקנות שיש בהן סמכות ערעור בשדה. תודה.

מי בעד אישור התקנות?
הצבעה

בעד – 6
נגד – 3
נמנעים –
התקנות אושרו.

אני מבקשת רוויזיה.

בסדר, אנחנו נכנסים לדיון אחר. הישיבה נעולה. רוויזיה ב-11:45. תודה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:37.