פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



17
הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
22/02/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 43
מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
יום שני, י' באדר התשפ"א (22 בפברואר 2021), שעה 10:00

פניות ציבור בנושא: חשש הורים ממעבר לרישום מקוון למעונות יום לשנה"ל תשפ"ב-2021

חברי הוועדה: יעקב טסלר – היו"ר

יצחק פינדרוס

אמיר מדינה - מנהל אגף מעונות יום ומשפחתונים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אפרים אלנקרי - חבר הנהלה

אשר עזריאל - חבר הנהלה


משה סוויסה – יו"ר אמ"א


מוזמנים (באמצעים מקוונים)
אושרת שמעון - ממונה יעוץ משפטי, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

ענבל זרקון - סמנכ"ל מינהל ופדגוגיה בע. מודיעין, מרכז השלטון המקומי

ירון מלך - מנהל כספים, ארגון נעמ"ת

ליאור גבאי - מנכ"ל, רשת נאות מרגלית

פייגי טבק - מנהלת מחלקת מעונות, רשת גני ילדים ומעונות יום בית יעקב

ורד קירו-זילברמן

אתי שבתאי

אתי בן-שמחון

חשש הורים ממעבר לרישום מקוון למעונות יום לשנה"ל תשפ"ב-2021

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את הוועדה המיוחדת לפניות הציבור, בנושא: חשש הורים ממעבר לרישום מקוון למעונות יום לשנה"ל תשפ"ב-2021.

ובכן, כפי שכולנו יודעים, הרישום השנה עבר למערכת מקוונת. אני חייב לציין ולומר, שהמעבר הזה, מדובר בשדרוג וייעול הביורוקרטיה. אני מברך על כך. אבל כמו בכל דבר חדש, כפי שמסתבר ממאות פניות שאני קיבלתי, וגם חברי, ידידי הרב פינדרוס שנמצא פה איתנו, ושאר חברי כנסת שקיבלו הרבה פניות בנושא, שמסתבר שיכול להיות שבאמת הדבר הזה אמור לבוא ולייעל את המערכת, לחסוך את הביורוקרטיה שכולנו סובלים מכך, לאו דווקא במעונות. באופן כללי במדינת ישראל, כולנו יודעים מה זה טופסולוגיה, ומה זה ביורוקרטיה, ובאיזשהו מקום, הדבר הזה אמור לבוא ולהסדיר, ולעשות איזה סדר, וזה עושה שכל.

אבל יכול להיות, ולכן אנחנו התכנסנו פה לשמוע ולהבין, האם החששות שאנחנו חוששים, יותר נכון מהפניות הרבות שאנחנו קיבלנו, האם יש דברים בגו שהדבר הזה מביא לנו כמה דברים לא טובים. לדוגמה - הרישום מסתיים או-טו-טו, אם אני לא טועה בעוד שבוע, או תחילת שבוע הבא, ובממשל זמין אחד מהדרכים לבוא ולהירשם, יש דרך מסוימת שאנחנו לא שולטים עליה. כדי להזדהות בתוך המערכת, אתה צריך להביא פרטי אשראי, פרטים של דרכון. אני לא יודע לומר מה עושים ההורים האלה שאין להם – הם עדיין לא זכו לנסוע לחוץ לארץ, או שעדיין רצו, אבל בתקופה הנוכחית השמיים סגורים, כפי שאנחנו יודעים ואין ברשותם דרכון. אבל יש כאלה שעדיין עובדים עם צ'קים. או יש כאלה שאין להם רק צ'קים, הם עובדים רק עם מזומנים, ואין להם כרטיסי אשראי. אנחנו צריכים פה לבדוק מה הפתרון לגביהם, האם כרגע, מה שאני יודע לומר, ומהפניות הרבות שקיבלנו, שאין להם אפשרות לבוא ולהירשם. וכפי שציינתי, או-טו-טו, הרישום מסתיים, עלול להיווצר מצב שילדים לא יוכלו להירשם למעון, יישארו בבית. ואם אנחנו מדברים כבר שאנחנו חזרנו לעבודה, ופתחו את המסחר, פתחו את המשק בהדרגה, אבל אנחנו רואים את זה כבר – אלה שפתחו את זה בצורה מבוקרת, ואלה שלא, אבל על כל פנים, בוא לא נשכח, שכל הנושא של המעונות, בראש ובראשונה מגיע לסייע להורים העובדים, כדי שתהיה להם אפשרות לצאת לעבוד. אבל לא יכול להיות מצב שעד שהגעתי למצב שאפשר לצאת לעבודה, ולא יוכלו לצאת לעבוד, מסיבה פשוטה – שאין איפה להשאיר את הילדים. זו נקודה אחת.

יש עוד נקודות שנתייחס לזה בהמשך – קשיים גיאוגרפיים שיש בנושא של הרישום, שזה מבחינתי יותר קשה, זו בעיה חמורה שאני לא יודע איך פותרים את זה. האם אכן יש בעיה- מיד נשמע. לפני שאפנה לידידי, אמיר מדינה, שאין ספק שיש לו דבר אחד, אינטרס אחד – לבוא, לעזור ולסייע לכל ההורים ולכל הילדים שיהיו משובצים במעונות. זו האג'נדה שלו, זה הדרך שלו. יכול להיות שנפל פה כמו דבר חדש חורים, ולראות איך מתקנים את זה.

אני רוצה לפנות לחבר הכנסת הרב פינדרוס. ידידי. בבקשה.

בוקר טוב, כפי שאמר יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת הרב טסלר, אין ספק שכוונת המשורר והרצון הוא לפטור אנשים מביורוקרטיה ומצוקה. נתחיל קודם כל מהמובן מאליו. המחסור הגדול והעצום במעונות יום, הוא הגורם לדעתי הכי בעייתי בסיפור הזה. אנחנו סותמים חורים, אבל אנחנו סותמים חורים בגלל שיש מצוקה אמיתית. יש מצוקה אמיתית של מחסור במעונות. יש מחסור לא רק במעונות, בפתרונות לנשים עובדות, אנשים שבני הזוג עובדים לפתרון לילדים שלהם, וזה יוצר בעצם הרבה דברים שאנחנו צריכים עכשיו לכסות עליהם ולמצוא להם פתרונות. אין ספק.

אבל המצוקה שעולה מהשטח, כפי שאמר יעקב, המון פניות, הן מתחלקות לכמה דברים. הדבר הראשון שהוא מאוד מרכזי – אנשים לא רגילים לעבוד מול ממשל זמין. ברגע שלא רגילים לעבוד מול ממשל זמין - יוצר המון בעיות. יש אנשים שלא יודעים אפילו להירשם. אמרתי למישהו שגם לי הייתה בעיה לפני שבועיים, הייתי צריך להירשם, והסתבכתי. היה לי צוות שלם שעבד על זה שעתיים, בסוף עברנו את המשוכה.

אני רשום כמועמד, קיבלתי אישור כמועמד. היה לי קשה. ואני מתאר לעצמי שאזרח מן השורה שאין לו לשכה עם שלושה עוזרים פרלמנטריים, בטח אם הוא לא רגיל בזה, והוא לא חי את זה, והוא לא נושם את זה, זה מסובך. ומה שהיה עד היום – שכל הטפסים, הבקשות, והבקשות להשתתפות והכול נעשו במשרדי המעונות על-פי רוב, לא ברוב המקרים, אבל ברוב המקרים, בטח במגזר החרדי, אני חושב שגם במקומות אחרים, נעשו במשרדי המעונות, שמזכירת המעון, מנהלת המעון הייתה רגילה. פה אתה עושה את כל הדבר הזה בעצם לבד מהבית. אתה עומד מול מערכת שאתה לא מכיר אותה, ולא חי איתה, ולא יודע איך לעשות אותה, זה יכול ליצור המון בעיות.

החלק השני, הוא חלק יותר תכנוני. מעונות על בסיס פרוגרמות, קודם כל, בהקצאות השטחים, גם בשימושים חורגים על בסיס איזשהו תכנון של חוסר או יתר, ופה אתה בעצם אומר לבן-אדם מאשדוד שעובד בירושלים ורוצה להגיע קצת יותר מוקדם בשביל להתחיל את הוועדה בזמן, תביא את הילד שלך לירושלים, ותשים אותו במעון יום בירושלים. ואז בשכונת גילה, כאשר עיריית ירושלים, ברוב טובה כבר בדקה כמה ילדים צריכים מעון יום, והסכימה סוף סוף להגיש בקשה, זה המאמץ שהיינו צריכים לעשות – להגיש בקשה, לעשות תכנון ולבדוק, בסוף הוא מוצא את עצמו שבגילה מגיעים בעצם כל ילדי גוש עציון, כי בדרך לירושלים זה הכי נוסח לשים את הילד בגילה. אז יוצאים בשעה שבע מהבית, לא צריכים לחכות לשעה שבע וחצי כדי שהמעון ייפתח, או רבע לשבע מהבית, וצריכים לחכות לשעה שבע, ועל הדרך שמו את הילד. אז אתה יוצר בעצם כאוס בתכנון בכלל של רשויות מקומיות, ובטח כאשר מדובר בגופים פרטיים. כששמים כסף פרטי, ולצערי הרב, יש הרבה כאלה ששמים כסף פרטי בבינוי, והשקיעו כסף פרטי - - -

נראה לי שני שליש.

לא, אל תגזים.

אבל שמים כסף בפרטי, אתה בעצם יוצר להם איזשהו מערכת שהם אפילו לא יודעים מי ומי הלקוחות שלהם, מי ומי הבאים. מי ומי הדברים. אתה יוצר בליל של מערכת. אין לי ספק שרצון המשורר היה לטובה, אבל בסופו של דבר, זה יוצר איזשהו כאוס תכנוני ובלגאן, ועל הדברים האלה התכנסנו.

תודה.

לפני שנשמע את המכובדים שנמצאים פה איתנו. בעצם, מעבר לחשש כמו שאמרתי מההורים שימצאו את עצמם שאין להם שיבוץ מתאים לילדים, בעצם מה שהיה עד היום, כמו שחבר הכנסת, הרב פינדרוס, כרגע ציין, הרישום נעשה. כרגע, מה שאני מבין, שהמעונות בעצם לא מכירים את האנשים, לא יודעים מי הולך להגיע אליהם. עד היום הם ראו את ההורים, הרגישו אותם, דיברו איתם. היה איזה מין הבנה – אם נדבר על אמצעי תשלום. בעצם, מה שקורה בפועל, ממשל זמין, איפה שנרשמים לא גובה את התשלום. בעצם, התשלום אמור להתבצע אחרי זה מול המפעיל, מול מנהל המעון. מה שקורה בשטח, בשיטה החדשה – שהוא נרשם, הוא לא מכיר, זה שאמור להגיע אליו. מי מבטיח לו שיקבל את התשלום? האם אותו אבא שנרשם יעמוד בתשלומים? האם יש לו את הדרך איך לארגן. הרי, סך הכול הוא אמור לקבל את התשלום - כל הדברים האלה מעלים חששות מאוד גדולים מהשיטה הזאת.

אני רוצה לפנות בבקשה למשה סויסה.

אני יושב-ראש "אמא" - נמצא עם חבריי שעמלים על הנושא.

ראשית, אני רוצה להודות לך, אדוני יושב-ראש הוועדה, על ההזדמנות שהבאת לדיון את הנושא של הרישום המקוון. בהזדמנות הזאת, באמת, אני רוצה להודות ליושב-ראש האגף, מר אמיר מדינה, על ההתייעלות, כי באמת, יש כאן התייעלות שהורה יכול לבוא ולרשום בצורה מסודרת, אם כי, אנחנו באנו וגם אנחנו שליחי ציבור של מספר מעונות רבים, בפרט באוכלוסיות מוחלשות, ואנחנו רוצים להצביע על כמה בעיות שבהידברות אנחנו בטוחים שנוכל למצוא להם פתרונות שיתאימו לכלל.

יש כמה נושאים, כל נושא הוא חשוב – נושא כלכלי, אני אפתח בו. אנחנו ארגונים שברובנו באנו ולקחנו הלוואות, בנינו מעונות יום. התשלום שבעצם המדינה משתתפת איתנו, זה בסבסוד הרגיל של הילדים חודש בחודשו. עד היום בפברואר, היינו מקבלים צ'קים, איזשהו מסגרת של תקציב שאנחנו פילוח של כיתות, פילוח של מספר ילדים, ויודעים מה לעשות, לא קיבלנו מבנים בחינם. היום, הנושא הזה בעצם יכול להוות בעיה מסוימת שהורה נרשם, הוא מקבל לקראת סוף מרץ כנראה, הודעה מהאגף שהוא התקבל או לא התקבל. אנחנו יכולים לראות באזור אפריל, מאי, איזשהו סוג של מספר ילדים בתקציב בשנה הבאה.

דבר שמקשה עלינו גם על ההתנהלות המערכתית, זה מעון יום, 80% הוצאות שכר. ישנם מקרים, כן, נרשמו, אבל מה שבא בקלות, לבטל את הרישום, ואנחנו לנו היא מקשה בטיפול השוטף של המערכת. אם זה נושא כמו שהצגתם בתחילת הדברים, הרבה אוכלוסיות שלא נגישים לאינטרט, או גם נגישים, אבל אין להם דרכון או ויזה. אני שומע רעיון של משרד העבודה, רעיון מבורך שיכול לחלק עמדות רישום. אני חושב שבכל אופן אנחנו צריכים לדעת לאתר את המקומות ולדעת איך לעבוד שיהיו כאן כמויות של הורים. רק בבני ברק יש 90 מעונות יום, ולא נראה לי שבמוקד אחד בסופר-פארם אנחנו יכולים לשלוח מספר גדול של הורים להירשם.

אם מוצאים אותו כבר לעמדת רישום, כבר אפשר לשלוח אותו למעון...

זה בתנאי שלהורה הזה שאין לו אינטרנט, יש עוזרים פרלמנטריים...

יש עוד בעיה שגם כן נצטרך למצוא את הפתרון. אנחנו חווים הרבה מקרים של ילדים עם בעיות רפואיות - אם זה אלרגיות מאוד חמורות. כאשר הורה מגיע למעון ומדבר ורואה מעונות שיש להם גם מענה לנושאים כאלה, אז הוא מגיע למקום שמתאים לו. כשזה בא רק באופן מקוון ואין מענה לנושא כזה, אז כאשר ההורה מגיע למעון, בעצם, הנושא של הבעיה הרפואית אם יש לילד שלו, לא תמיד מקבלת מענה בצורה מיטבית. עוד פעם, הצד השווה בין כל הבעיות שאני אמרתי ושהעליתי, ושישנן עוד בעיות שאנחנו יכולים להציג, זה שבהידברות ביחד עם האגף, אנחנו יכולים למצוא פתרונות.

ואני רוצה לסיים בהבנה שאנחנו מודים ליושב-ראש האגף על ההתנהלות, על היעילות שיש ברישום הזה. אנחנו בטוחים שזה יהיה לטובת כלל הילדים שרשומים במעונות המפוקחים. תודה.

אני חבר הנהלה באיחוד מעונות ארצי.

בוקר טוב, יישר כוח על ההזדמנות להעלות את החששות. כמו שאמרתם קודם, השאלה המרכזית היא בעצם האם אנחנו הקלנו על ההורים בתהליך הרישום הזה? או שבסופו של יום אנחנו הכבדנו עליהם? הגיעו אלינו המון פניות של הורים שאומרים - מה היה רע לנו עד היום? אנחנו עד היום נכנסנו סך הכול חמש דקות למשרדי המעון, הנחנו צ'קים לשנה הבאה, נרשמנו, ובזה הסתיים התהליך מבחינתנו. מה שקורה כרגע הוא, שהורה צריך לגשת לשרתים הממשלתיים, להוציא קוד אישי, יש לו כרטיס אשראי, אין לו כרטיס אשראי, יהיה לו בעיה. ובסופו של יום, הוא לא מנע את החלק הפיזי להגיע למעון. כי בסוף התהליך כשמשרד העבודה יוציא לו את האישור שהוא התקבל, הוא הצטרך להגיע למעון היום להירשם – אז מה עשינו פה? להירשם, זה אומר גם כן לתת תשלום, 12 צ'קים שהמפעיל יוכל להיות בטוח שיש לו ילדים בשנה הבאה.

בעצם, אנחנו סך הכול הכבדנו על התהליך במידה מסוימת לטענתם של ההורים, שהבאנו אותם גם עם כל העודף ביורוקרטיה של תהליך הרישום הממשלתי, של אמצעי זיהוי, לחפש אינטרנט למי שאין לו. הרי המעונות נפתחו בשביל קבוצות מוחלשות שאין להם אינטרנט ואין להם אמצעים. אנחנו בעצם מחייבים אותם להגיע להירשם רק דרך האינטרנט, ובסופו של יום, הוא גם הצטרך להגיע למעון. זו בעצם השאלה המרכזית של ההורים מה בעצם הועלנו פה?

בנושאי המפעילים, יש פה סוג של בעיה שהיא המבנה של התשלום. משרד העבודה הוציא חוזר שהוצאות הרישום התקבלו לקראת סוף מרץ, לאחר הודעה סופית על קבלה למעון שתינתן במשרד, יהיה רשאי ההורה להמשיך את תהליך הרישום אצל מפעיל המעון. השאלה היא איפה המפעיל בעניין? איפה החלק של התשלום? אתן כאן דוגמה מאוד פשוטה. גם המדינה מסבסדת תחבורה ציבורית, אבל המדינה מחלקת כבר את כרטיס הנסיעה? לא - אז צריך להגיע. לעלות לאוטובוס, לשלם לחברה שמפעילה את החלק שלה, ואז לקבל את הכרטיס. מה קורה פה? איפה המפעיל? איך משרד העבודה בעצם נותן להורה אישור קבלה שזה בעצם כרטיס כניסה, ועדיין הוא לא היה אצל המפעיל, ולא הניח אצלו אמצעי תשלום?

סליחה על השאלה, הוא צריך אישור ממך?

הוא לא צריך אישור ממני. אני שואל איפה החלק של המפעיל בעניין?

תחדד לי, איפה מבחינתך המפעיל צריך להיות בעניין?

המפעיל צריך לדעת שהוא קיבל את אמצעי התשלום שלו. ולאחר מכן, משרד העבודה יוכל להוציא לו אישור שהוא התקבל למעון. אין בעיה שהרישום יהיה דרך משרד העבודה, הכול בסדר.

בעצם הוא אומר, שהקבלה למעון מבחינת משרד העבודה, שזה יהיה מותנה, משהו כזה.

כן. שזה יהיה מותנה לאחר שההורה הגיע למפעיל המעון, הניח אצלו את אמצעי התשלום, את ההתחייבות לשנה הבאה, ולאחר מכן, משרד העבודה יוכל להוציא לו אישור קבלה. בחלק של לוחות זמנים – באמת, אנחנו רואים פה שעד היום מה שהיה מאוד פשוט – ההורה מגיע בפברואר, מניח את הצ'קים, המפעיל יודע לתכנן את עצמו לשנה הבאה, יש לו פה התחייבויות. הרי אנחנו מדברים על מפעילים שיש להם תשלומי שכירות, תשלומי בינוי. יש כאלה באמת שקיבלו קרקעות.

מה שקורה עכשיו, באזור חודש מרץ, אפריל, במקרה שיהיה ועדת קבלה, אנחנו גם מגיעים לחודש מאי ויוני, שעוד לא התחיל תהליך הרישום האמיתי – תהליך הרישום האמיתי לא התחיל. תהליך הרישום האמיתי יתחיל באזור מאי, יוני, ואז יגיע ההורה שאומר, אדוני, אין לי צ'קים. הוא חלק מהילדים שנרשמו פה, אז יורד לי כמה אחוזים של ילדים. מגיע ילד שלהורה אין אינטרנט, הוא לא יודע בדיוק כמה הוא צריך בשביל לקבל סבסוד, והמנהלת מסבירה לו, תשמע, כך וכך צריך בשביל לקבל סבסוד. הוא אומר, אה, אני אצטרך לשלם 1,500 שקלים, לא מתאים לי – עוד אחד יורד.

אנחנו מגיעים למקרה שיש מקרים רפואיים, שאומרים לו, אתה תהיה חייב להביא סייעת. אם לא תביא סייעת, אתה לא יכול להיכנס למעון.

כל הדברים האלה מבחינתך כשאתה רואה את הדברים תראו את זה רק - - -

באזור מאי יוני. אין לנו תכנית, אין לנו תכנון להמשך הפעילות.

עוד דבר נוסף. בדרך כלל, בוועדות קבלה, יש את הנושא של עדיפות ארגון. מה זה אומר? שהארגון יש לו צרכים שלו, והצרכים של הארגון בעיקר מתבטאים בכוח אדם שחסר לנו. מה שקורה בדבר הזה, אם מטפלת צריכה ללדת, או צריכה לחזור מחופשת לידה, אנחנו לא יכולים לשריין לה מקום שגם ככה אנחנו בבעיות איתם.

כתוצאה מזה יהיה לכם מחסור בכוח אדם.

כן. הדבר הזה יכול לגרום לנו לחסרון בכוח אדם. כמו שאמרו פה, אמיר ייעל את המערכת בשש השנים האחרונות בצורה מדהימה.

ועוד היד נטויה.

אני מאמין שנוכל למצוא פתרונות. תודה רבה.

אני רואה שאין לי מה להוסיף על החברים, למעט, העניין הזה שבאמת רוצה באופן אישי גם להוקיר את פועלו של אמיר בכל העניין הזה של הייעול של המעונות. אני חושב שחבריי הטיבו להגדיר את הבעיות. אני בטוח שבשיתוף פעולה יחד עם האגף, נוכל להביא לפחות לחלק נכבד מהבעיות שעלו כאן.

תודה.

בזום נמצא אתנו ירון מלך, מנעמ"ת. בבקשה.

אל"ף, אני רוצה לברך על המערכת. היו לי חששות שברובן הן התבדו, ואני מעריך שיתרת הדברים זה חבלי לידה שצריך יהיה לתת להם פתרונות ואפרט.

מבחינת ניהול כלל הילדים בארץ, אני חושב שהמערכת רק עושה טוב למעונות. זה מונע מצב שיש עודף רישום במקומות מסוימים, ובסופו של דבר, כשמגיעים לקראת שנת הלימודים, פתאום התברר זאת לא בעיה גדולה. מה שכן, כמה הערות שיש לי מבחינת הזמנים. תראו שאנחנו נכנסנו לתקופת בתקופת הסגר. מערכת הרישום לא היה לו כל כך קשר עם המנהלות ועם ההורים, הם כולם היו בבית. הם ניזונו מהתקשורת מי שהיה חשוף לנושא, ולא יכולנו להכין את המנהלות מראש. אני מודה לאגף, לגלי, יו"ר המטה שהתגייסה. עשינו יום עיון למהלות בזום, והיא הסבירה שאלות, תשובות. היה בסדר גמור.

הבעיות שאנחנו מזהים, זה באמת כמו שציינו קודם, נושא ההזדהות במערכת הממשלתית. הפתרונות שניתנו, שזה המוקד, הם פתרונות בעייתיים, בעיקר, להורי הרווחה יש בעיות בהזדהות במערכת. אנחנו קיבלנו תגובה ממנהלת שהתקשרו למוקד, ונאמר להם שם שכל הורה שיש לו תעודת זהות ביומטרית, יכול לרכוש קורא כרטיסים. אני לא כל כך יודע מה זה הדבר הזה. אבל אני יודע שרכשו שלושה קוראי כרטיסים, והם לא הצליחו לעבוד עם זה. אז צריך לשחרר את נושא המוקד ואת נושא ההזדהות. ככלל, ברגע שאתה עובר את נושא ההזדהות, מערכת הרישום יחסית קלה. כמובן, שלהורה הרווחה זה מייצר יותר עבודה למנהלת המעון, כי בפועל היא יושבת ורושמת הורה הורה שמגיע אליה למשרד, והיא מנהלת את מהלך ההזדהות עבורו, ואת מהלך הרישום. זה מייצר לה יותר עבודה, כשאנחנו מאוד היינו רוצים להפנות אותה יותר לצד החינוכי הפדגוגי, שתשב במשרד ותרשום את הילדים.

עוד דבר, דבר טכני. כיום, רק למפעיל המסגרת, יש אפשרות לראות את סטטוס הרישום. המנהלות עצמן לא יכולות לראות מה מצב הרישום במעון שלהן.

מה הקושי שהמפעיל יעביר את זה למנהלות? מה הבעיה?

זה פשוט עבודת מטה שכל יום צריך להיכנס, המנהלת יכולה להיכנס למערכת לדברים מסוימים, או פשוט דבר טכני לשים לה איזה כפתור שתראה מה הרישום אצלה במעון.

תודה.

בטכנולוגיה של היום זה לא אמור להיות בעיה.

כל מה שאמרו החברים זה נכון. באמת, אני אדייק בשני דברים. הקושי לנגישות מחשב. כמה שזה נראה מגוחך והזוי שלאנשים אין מחשב זמין, אבל זה המצב, במיוחד באוכלוסיות של הרווחה. כמו כן, בסמרטפון זה לא עובד, זה נתקע להם. דבר שני, כמו שאמרו פה, כרטיס אשראי. הבנתם שהמוקד יכול למצוא פתרון, אבל זה הרבה זמן לעמוד במוקד וכו'.

מבחינתכם, זה בעצם שני הקשיים שיש?

זה שני הקשיים שישנם. אני בטוחה שרק בסוף שנת הניסיון הזה נוכל להסיק מסקנות איך ומה היה.

אין לי הרבה מה להוסיף מעבר למה שכולם אמרו. אכן, יש בעיה עם ילדי הרווחה, ילדים ממשפחות אומנה וכו', אכן יש בעיה לרשום אותם. בהנחה, ובעצם, תהיה עמידה בלוחות הזמנים, אז אני מעריכה שהכול הסתדר. הכול לדעתי קם ונופל על זה.

איזה כיף, אופטימית...

אמיר, אני רוצה לפנות אליך. להפיג את החששות לכל אלה שהעלות את הדברים. לפני כן, אני רוצה לחדד משהו שלדעתי לא כל כך ליבנתם את זה פה.

אני יותר מוטרד, פחות מהזיהוי, פחות מהנושא הכלכלי, שלדעתי, אפשר למצוא פתרון – הנושא הגיאוגרפי. ברשותך, אני רוצה לחלק את זה לשני חלקים. כולנו יודעים את הרשויות. ישנן רשויות שקיבלו כסף לבנות מעון. ויש רשויות, הם אומרים, אני רוצה לשדרג, לייעל את המקום. הוציאו כסף מהכיס וטיפחו את המעון. מה שקורה כרגע, המצב הנוכחי שלצורך העניין, ירושלים, לדוגמה, בנה, שידרג, וזה שגר במבשרת או גר בעיר אחרת, לא משנה, יבוא וייקלט למעון הזה. בעצם, אותה רשות שהשקיעה את המשאבים שאמור לתת מענה לתושבים שלו בעיר שלו, מה יקרה בפועל? יבוא מישהו אחר. אין בזה שום היגיון, אני לא קולט את זה.

שנית, בוא ניקח שכונות מסוימות, אם בתוך ירושלים, בתוך כל עיר אחרת, שבסביבה שהתושבים מהרווחה שהם זכאים לבוא ולהירשם לאותו מעון שנמצא בסביבה שלו, יכול גם תושב אחד – בוא ניקח את דרום ירושלים וצפון ירושלים, יכול לבוא ולהירשם. יש מצב שהוא יבוא והצטרך לבוא וללכת למעון אחר שזה בסוף העיר, זה פחות קצת בעייתי בגלל שבדרך כלל אין שום סיבה שאחד שגר בצפון ירושלים ירשום את הילד שלו למעון שבמקום אחר, רק אם הוא עובד במקום אחר, זה יותר נוח לו לבוא ולהירשם. אבל אני יותר מודאג ומוטרד של נתנו לדעתי, את הדעת, את הפתרון לנושא הגיאוגרפי, וזה באמת מטריד אותי יותר משאר הדברים שאני רואה אור בקצה המנהרה, כך אני חושב. אמיר, בגדול, יודע לפתור את כל הבעיות, בעזרת השם. בנושא הזה, אני מקווה גם שיוכל לפתור לנו את הבעיה הנוכחית.

קודם כל, תודה רבה, אדוני היושב-ראש, על הדיון החשוב הזה, כדי שנוכל להציג היום בצורה ברורה את ההישג המדהים שהאגף הצליח לעשות בשנה האחרונה ברמה של מערכת שאין לי אלא לקרוא לה מהפכה בתחום של מעונות יום בתחום הרישום, וזה רק הצעד הראשון. השלב הבא יהיה - כל מי שנרשם דרכנו, גם יהיה לו את הדרך הקלה לקבל את הסבסוד.

בפתח הדברים, אני אגיד מילה קטנה על מחשוב, ומי שיש לו ומי שאין לו. רשמתי את כל השאלות שכולכם העליתם פה, ואני רואה שהכול מתכנס פחות או יותר לאותם נושאים. קודם כל, השאלה הראשונה בעבודה מול ממשל זמין. ומי שאין לו מחשב, ומי שיש לו מחשב, ומי שיוכל להירשם, ולא יוכל להירשם – אז נכון. כמעט 60 אלף הורים כבר נרשמו דרך ממשל זמין, בפרק זמן יחסית קצר של שבועיים. אתמול היו 54 אלף, אנחנו נדבר בסוף היום, כנראה יהיה 60 אלף פלוס. נרשמים סדר גודל של בין 2,500 ל-5,000 איש ליום, מצליחים לעבור את המשוכה הלא גבוהה, לעניות דעתי, של ממשל זמין. אחר כך, מי שעשה את זה, יודע גם כמה התהליך פשוט ברישום לאגף. במיוחד, למי שהילדים שלו כבר רשומים אצלנו. אז התהליך הוא באמת הליך שאמור לקחת בין מספר דקות בודדות, בוא נגיד את זה, גם אם אתה לא בקיא בעולם המיחשוב.

שנית, אני מזכיר לכל החברים פה. כבר השנה, כל הורה שהיה צריך, או שנדרש, או שביקש לקבל סבסוד, היה חייב לאתר נקודה עם מחשב. הצליחו לעשות את זה כל ההורים שרשומים למעונות היום. הצליחו לאתר נקודה מחוברת לאינטרנט, נקרא לזה, אצל אחר. אני לא אומר להורה אם לעשות את זה אצל השכן, אצל השכנה, אצל החבר, או אצל מנהל המעון. לצורך העניין, אנחנו לא אומרים איפה ההורה צריך לבצע את הרישום. הייתי שמח שכל הורה יבצע את הרישום, בסוף היום זה שירות אישי שלו. האזור הוא אזור אישי שלו. אבל מי שלא הצליח לזהות נקודת אינטרנט, יכול לבצע את זה בכל מקום אחר. כמו שהוא הגיע עוד לפני מספר חודשים בודדים, חצי שנה אחורה, הוא הצליח לאתר נקודה מחוברת לאינטרנט כדי לבצע רישום לקבלת סבסוד, אני מניח שאותו הורה יצליח למצוא את הנתיב הקריטי שהוא הגיע אליה, כדי לבצע את הרישום גם השנה. זה לשאלה הראשונה שמתייחסת לעבודה מול ממשל זמין.

עכשיו, אתם יודעים, זה תהליך שהמדינה עושה עקב בצד אגודל, האגף הוא בין החלוצים שנכנסו לתוך התחום, ואני מקווה שאנחנו גם נוביל בו בכל מה שקשור לשירותים מקוונים. להורה שלא מצליח להעמיד, אני שמעתי על הפתרון שממשל זמין העמידו, של הכרטיס למי שיש תעודה ביומטרית, זה פתרון חכם, אולי קצת מסורבל. ממשל זמין העמיד אפשרות להורה שיש לו תעודת זהות ביומטרית, בסוף היום הורה שלא מצליח לבצע את הרישום, את ההזדהות הממשלתי, שאין לו אמצעים, מקבל אפשרות לבצע את הרישום עם דף. אני לא אוהב את זה. הייתי שמח שזה לא יקרה. עשו את זה כבר כמה מאות בשבוע החולף. כנראה, שאחרי הדיון הזה, יהיו כמה אלפים. הייתי שמח שכל אחד ימצא את הדרך להגיע למחשב נגיש, ואני מסכים עם אדוני. נקודת המחשב הבודדת שיש ברשות מקומית אחת בתוך סופר פארם, זה מעט מדיי.

בעזרת השם, בעוד שנה, בעוד שנתיים, בעוד שלוש, השרות הזה הוא פה בשביל להסתכל קדימה. זה יהיה בכל תחנה, בכל מקום. השנה הזאת, בגלל שאנחנו ערים לעובדה שחלק מההורים לא הצליחו, למרות הכול לא הצליחו להגיע למרות שהגיעו לפני חודש, הצליחו לאתר לפני שלושה חודשים, הצליחו לאתר נקודה עם מחשב, לא מצליחים לבצע, יקבלו טופס, ימלאו את הפרטים בצורה ידנית, ואנחנו נטפל בהם כמו בכל הורה אחר.

אמיר, סליחה, אני מדבר על אלה שכן הצליחו לאתר – הבעיה באמצעי זיהוי.

בסדר גמור. אז מי שאין לו אמצעי זיהוי, יקבל טופס. אין לו. נגיד שאני חסר אחד מארבעת האמצעים שממשל זמין דורש, אז הוא פונה למוקד 1299, ומדבר עם המוקדן. עשיתי את הניסוי הזה אני אישית אתמול. בהתחלה היה קצת קשה, אחר כך יותר קל. אנחנו מפיקים לקחים תוך כדי תנועה. אני אומר לכם, שכל מי שהתקשר ואין לו אמצעי זיהוי, יקבל אפשרות להגיש טופס ידני. זה לגבי עבודה מול ממשל זמין.

עלתה פה סוגיה של מעונות שלא מכירים את הילדים מבחינת המערכת, העלה את זה פינדרוס, ועוד כמה חברים, שכאילו אין את המגע בין ההורה לבין מנהל המעון. אז קודם כל, מבחינת לוחות הזמנים, אנחנו מייצרים פוטנציאל בשבועיים הקרובים או בשבוע הקרוב. הדוברת האחרונה אמרה שלא צריכה להיות שום בעיה אם נעמוד בלוחות הזמנים. אז אני צופה שאנחנו נעמוד בתוך הלו"ז שהצבנו, ואנחנו ונסגור את הרישום בעוד שבוע. בתום הרישום, אנחנו חוזרים חזרה לעסקים כרגיל. אני מזכיר לכל החברים פה, לא השתנה, אפילו לא פרט אחד בנהלי האגף. לא קיבלנו מעולם פנייה מאף אחד מהאנשים שיושבים פה בחדר, או מאף אחד בכלל - פנייה, או טענה, או אמירה כלשהי שמשהו בנהלי האגף הוא לא נכון או לא מדויק, או נדרש שינוי.

הנהלים, אני קובע, לא השתנו בכלום. מה שהשתנה זה זרם הכניסה. עכשיו. כל מי שעד היום עבד בהתאם לנהלי האגף, אני לא רואה שום בעיה. לא צריכה להיות לו שום בעיה, כי הוא הקפיד על נהלי האגף. אנחנו לא שינינו שום דבר, אנחנו בסך הכול מייצרים לכם זרם כניסה אחיד, קבוע, עם ודאות מקסימלית. לא לכל מפעילי מעונות היום יש סדר גודל של 500 מפעילי מעונות היום. לא לכל מפעילי מעונות היום יש מערכת מחשב מסודרת שמייצרת להם זרם כניסה. אני ראיתי כאלה שיש להם, וכאלה שאין להם. אנחנו מייצרים לכם ודאות של מאה אחוז מי נכנס, מי לא נכנס. נתנו להורים אפשרות לבחור שתי מסגרות – אופציה אל"ף, ואופציה בי"ת. בתוך השלושה וחצי שבועות של רישום, כל הורה נכנס, בוחר את האופציות שלו. המנהל, וכבר היום, מי שלא קיבל הדרכה - אם יש מנהלות ומנהלי מעון שלא קיבלו הדרכה, אנחנו פתחנו ארבע או חמש או שש הדרכות עשינו, ואם צריך, נעשה עוד הדרכות למנהלי מעון. פתחנו מערכת מדהימה, ואני ממליץ לכל אחד מכם, מהמפעילים, להיכנס ולראות את המערכות של המנהלות. כל המנהלות שרשומות אצלנו, קיבלו יוזר-נם, ופסוורד, אותה מערכת שעבדו בה עד היום, רק שהיא קצת יותר משודרת. תוכלו לראות מי נרשם, איזה ילדים. היום, כבר היום, יכולים לראות את הרשימה של כל מי שנרשם למעון יום. יכולים לראות את הפירוט בדיוק איזה ילד, מה הפרטים שההורה השאיר על אותו פעוט, אם יש לו אח, אין לו אח – כל מה שהיה עד היום בפתקים, או רשום אצלכם, רשום אצלנו בצורה מסודרת.

לשאלת החוסר הלא מכירים או כן מכירים – אני אומר בדיוק הפוך. המערכת שעלתה, עלתה מערכת מדהימה, שנותנת פתרון למנהל, הוא רואה את הכול. בשלב הזה שאנחנו רק נרשמים, אין לכם עדיין את האפשרות לערוך. אבל ברגע שתיגמר תקופת הרישום, ייפתח שדה נוסף למספר שבועות למנהל כל מסגרת, למנהל כל מעון, שבו הוא יחליט מה הוא עושה עם רשימת הילדים. יש לכם את הפוטנציאל. אני, הרי מייצר לכם זרם כניסה, ואז המנהל יכול בצורה מושכלת לראות את כל הכיתות ולהחליט – בכיתה הזאת אין לי רישום, אני אהפוך אותה לכיתה מעורבת. בכיתה הזאת יש לי עודף רישום, היא הולכת לוועדת קבלה. מנהל המעון יראה בצורה מושכלת את כל הנרשמים, את כל הפוטנציאל מה יש לו, מה אין לו, ויבצע החלטה כמו שביצע עד היום, בהיבט הזה שום דבר לא השתנה. אין שום הבדל בין מה שהיה למה שיהיה.

עלה פה זמני תגובה למוקד, אני מקבל. אני מזכיר שהמוקד של ממשל זמין נותן מענה לעוד שירותים שקורים בו זמנית במדינה הזאת, שירותים רבים, ולפעמים המענה טיפה מתארך. אני מתנצל שזה קורה, אבל נצטרך להיעזר בסבלנות.

נושא הרישום – עניתי עליו, כל אחד יכול להירשם אצל כל אוחד. עוד פעם, אני מעדיף שההורה יבצע את הרישום בעצמו. הרישום קל. תהליך ההזדהות מול ממשל זמין, למי שיש שני אמצעי זיהוי ועשה את זה בטלפון, אני, במאמר מוסגר, הראיתי את זה לכמה חברים אתמול שגם כן, ישבנו בשיח חברים אתמול בערב, גם כן, התרגשו מהרעיון בכלל שכן אפשר או אי אפשר, והראיתי להם איך דרך הטלפון אפשר לבצע גם רישום לממשל זמין וגם רישום לאגף, כשכל התהליך, כל כולו, ארך סדר גודל של עשר דקות, רבע שעה, בצורה קלה ופשוטה.

עוד נושא ברשותך. יש לנו שני נושאים - הנושא הכספי, והשני הנושא הגיאוגרפי. אתחיל מהנושא הכספי. מעולם לא היינו צד כאגף בתוך העניין הצרכני הזה שבין מפעילי המסגרות לבין ההורה. כמו שקיבלת אותו בחודש פברואר בתקופת הרישום, תקבל אותו בחודש מרץ. החודש הזה לא יהרוג לכם שום דבר, הוא יכניס לכם רק יותר ודאות. ואם לפני זה פעלת בצורה מסוימת מול הורה, תמשיך לפעול באותה דרך שפעלת. האגף לא אמר לכם אז איך לפעול מול הורים בנושא צרכני, וגם לא אומר לכם כיום. אני מתעסק בפעוטות, ובבנייה של מעונות ובאגף מעונות יום. הנושא הצרכני, הוא לא בסל שיקולי האגף ולא בסל סמכויות האגף. אני מציע לפעול בשום שכל, ולא חלילה להפלות, או לבצע פעולות שהן עוולות צרכניות. זה הדבר היחיד שאני יכול להגיד. עכשיו אני אומר את זה כצרכן, ולא מתוקף התפקיד שלי, או כמי שהיה פעם בעל עסק. כל אחד יפעל כמיטב הבנתו. מה שעשיתם נמשך. אין פה בתוך התהליך, בתוך כיוון התהליך אין שום דבר שיכול להעיב על מה שהיה או לשנות את מה שיהיה.

אני אומר חד-משמעית, ואנחנו נעמוד בתוך לוח הזמנים שהצבנו, כי זה מאוד חשוב. אני רק מזכיר לכל החברים פה. לפני ארבע שנים, היו מקבלים תשובות באוקטובר כאשר שנת הלימודים נפתחה בספטמבר. אנחנו הבאנו את האגף למצב שבפברואר אנחנו מכניסים רמת ודאות מסוימת. תסתכלו טיפה קדימה כשכל תהליך הסבסוד גם יהיה מקוון, והוא יהיה חלק אינטגרלי ורציף מתהליך הרישום, כי הוא חייב להיות בלי ביורוקרטיה שהיא אין סופית כמו שהייתה בעבר. ואז, בחלק מהמעונות שאין מהן ועדות קבלה, אני אוכל להגיד להורה שנרשם ב-10 לפברואר, אוכל להגיד לו בתחילת מרץ התקבלת למעון איקס, הדרגה שלך היא וואיי, שיהיה לך בהצלחה. לשם אנחנו הולכים. התהליך הוא תהליך רציף. ואם את תהליך הסבסוד כבר העברנו לבקשות מקוונות, אז תהליך הרישום הוא רק ההתחלה וההתנעה של כל התהליך הגדול הזה.

והנקודה אחרונה – נקודה גיאוגרפית. אני רשמתי לפניי כמה סעיפים, וזה אפשר להכניס לדיון, כי שיקול גיאוגרפי לא קיים בסל שיקולי אגף מעונות יום. התכלית שלשמה אנחנו בכלל מחלקים סמלים, היא קודם כל וראשית כל, להוציא אוכלוסיות מטרה שממשלת ישראל הגדירה, להוציא אוכלוסיות מטרה לעבודה. אין לנו שיקול של מציאת פתרון לכל ילדי מדינת ישראל, הלוואי שהיה. הלוואי שיכולתי להגיד שאנחנו נותנים מענה לכל הפעוטות מלידה ועד גיל שלוש. אנחנו לא. אנחנו במקרה הטוב נותנים מענה לסדר גודל של רבע מילדי מדינת ישראל שזכאים להיכנס לתוך מסגרות המפוקחות ולקבל מחיר זול ומסובסד על-ידי המדינה. כאשר מבינים את זה, מבינים שאני לא יכול לתת מענה לכולם, כי אני פשוט לא יכול, אין לי. אין לי מספיק מסגרות. הלוואי שהיה לי תקציב בינוי קבוע בבסיס. הלוואי שאגף מעונות יום היה מקבל תקציב בבסיס שלו של אפילו 200 מיליון או 300 מיליון שקלים, שזה כלום, במונחים של מה שצריך כדי לייצר איזה ודאות תכנונית בהיבט של בינוי מסגרות לגיל הרך, אבל זה לא המצב. אנחנו הולכים כל שנה ומקבלים את הכסף מחדש.

בגלל שזה פחות או יותר המצב, אז אנחנו נותנים מענה לרבע מהילדים, השאר נמצאים במסגרות פרטיות שאינן מסובסדות, או במסגרות אחרות שלא מפוקחות על-ידי האגף. כן מפוקחות מכוח חוק הפיקוח, אבל לא תחת צו הפיקוח על מחירים.

אני אומר את זה כאן עם סימן קריאה. האגף אין לו שיקולים גיאוגרפיים מבחינת מי נכנס למעון היום. אנחנו מכניסים קודם כל ילדים ממשיכים, כי הורה שנכנס לעבודה וקיבל פתרון לא נרצה להוציא אותו בשנה השנייה כי זה לא עושה שכל בהיבט הרציפות התעסוקתית של ההורה. אחרי זה אנחנו מכניסים פעוטות בסיכון כי אנחנו מחויבים מכוח חוק פעוטות בסיכון. אחרי זה אנחנו מכניסים הורים יחידים. אחרי זה אח לילד ממשיך. אחרי זה צרכי ארגון. לכל הארגונים יש 10% מפוטנציאל התפוסה במעון, ואתם יודעים את זה טוב מאוד. 10% שאתם קובעים בלי קריטריונים.

נשאר בוועדות קבלה?

ברור שזה נשאר בלי קריטריונים.

אתם תקבלו עד 90%?

כמובן, לא השתנה כלום. בגלל זה אני אומר לכם – הנהלים לא השתנו. לא השתנה כלום בנהלי האגף. מה ששינינו זה את זרם הכניסה.

המעון בעצם לא עובר את התפוסה? עדיין יש 10% למנהלי המעונות?

אם מעון לא עובר את התפוסה זה כמו היום. אם מעון עובר את התפוסה, הוא הולך לוועדות קבלה. אם הוא לא עובר את התפוסה זה שלך – כמו שהיה לא השתנה. אחרי 10% צרכי עיגון, יש לנו מבחני תעסוקה, ופה, אתם מכירים את זה יותר טוב ממני. הכניסה היא קודם כל למי שהמדינה רוצה לסבסד אותו. המסגרות האלה הן קודם כל לתת לאוכלוסיות חלשות את האפשרות לצאת לעבודה, בשביל זה אנחנו נותנים סמלים. בשביל זה אנחנו מסבסדים. אנחנו נרצה לראות כמובן שככל שאני אעשה את העבודה שלי יותר טוב, אני אראה אחוז סבסוד בתוך המעון יותר גבוה. ככל שאני רואה אחוז סבסוד נמוך במעון, כנראה שאני לא הצלחתי לדייק את המעון ואת האוכלוסייה.

בנושא הרביעי אחרי שמבחני התעסוקה מתקיימים, והכנסתי למעון את כל חמשת הסעיפים שמניתי עד עכשיו שאלה אוכלוסיות המטרה שהמדינה והאגף הגדירו כאוכלוסייה שנדרשת לסבסוד, אחרי זה יש שיקול גיאוגרפי. אם מגיעים ברמות שאין סבסוד – הכנסה לנפש היא מעל ל-5,000 שקלים, מגיעים שני הורים אחד מן היישוב ואחד מן היישוב השני, הכניסה תהיה קודם כל לילד מהיישוב – פה נכנס השיקול הגיאוגרפי. אבל אני לא יכול לתת תעדוף גיאוגרפי לפני שאני מכניס קודם כל את האוכלוסייה הנזקקת שלשמה בכלל נתתי סמל והוצאתי את כל המערך הגדול הזה לפעולה.

האבסורד הוא אמיר, שהאוכלוסייה הנזקקת יכולה להגיע כן ליישוב אחר.

נכון. אדוני היושב-ראש, אני לא רואה את זה כאבסורד, אני רואה את זה כזיקוק נקי ותכליתי של יעדי המעון. הנזקקים בתוך היישוב יקבלו מענה. אם ייכנס עכשיו נזקק דרגה 3 מיישוב ליד, תקבל עדיפות על דרגה 4 מהיישוב שלי. התשובה היא כן, כי הקריטריון מסתכל קודם כל על איפה אני צריך לשים את השקל בצורה נכונה יותר. אם האגף הגדיר שהיעדים הם יעדים כמו שמניתי, אז נסתכל קודם כל על שיקולי תעסוקה, ושיקולי הוצאת אוכלוסיות לעבודה, ואחר כך נכנסים השיקולים הגיאוגרפיים, כי אני גר או לא גר ביישוב הספציפי הזה, או ביישוב הזה. אני מזכיר עוד פעם, 10% לא התפיידו לחלל האוויר. וכל המקומות שיכולה להיות עוולה מצד הארגון המפעיל שרואה שנוצרה פה איזו סיטואציה שהוא לא יכול לצאת ממנה, או שלא נוח לו, או שהוא לא מוצא פתרונות כמו שאמרתם לעובדות, יש לכם את האפשרות להפעיל את ה-10% זה שלכם, אף אחד לא לקח. ככה שאם אני מסתכל מה עשינו, אז עשינו בסך הכול, ואני אומר את זה באמת בסך הכול, פעולה של כיוון תהליך, היא רכה לחלוטין, היא מאוד קלה. מי שמסתבך – יש מוקדים, יש עזרה, יש סיוע. הוא יוכל לבצע את הפעולות אצל אחר, כמו שביצע לפני ארבעה וחמישה חודשים כשהגיש בקשה לסבסוד. ואם זה כל זה לא - הוא יוכל לקבל לצערי, דף, למלא את הפרטים, אנחנו נקבל אותו בדיוק כאילו הוא הזין את הפרטים בצורה מקוונת.

מה אומרים החברים?

אנחנו קודם כל מברכים. אנחנו חושבים שאם היינו ככה בפגישה לפני הנושא המקוון, היינו חוסכים את הוועדה הזאת. אבל אנחנו חושבים שבאמת, אם נעמוד לפי לוח זמנים, צרכי הארגון יישארו. דווקא לי, הנושא הגיאוגרפי, באמת, כי אנחנו מכירים את הקריטריונים, הוא פחות משמעותי. אז כמו שפתחנו בדברים, אנחנו מברכים על כך. אנחנו חושבים שבפגישות ביחד אנחנו נוכל להביא את הדברים של הציבור, של המפעילים, ונוכל להמשיך לפי השאיפה של אמיר שהכול יילך בצורה יעילה ונוחה.

יהיה אפשר לפני שהאגף מוציא את אישור הקבלה להורה, שההורה יניח את אמצעי התשלום אצל המפעיל? שזה דבר קריטי מבחינתנו.

זה לא צריך להיות קריטי מבחינתך.

זה נותן לנו את הביטחון להמשך.

התהליך בינך לבין אותו תהליך. אם הורה לא מסדיר תשלום, תפעל כמו שפעלת עד היום. מה שהשתנה זה בשלושה שבועות חודש. ועדות קבלה גם ככה נשארו בדיוק במועדים שהיו. מה שהשתנה, זה שלא מגיעים אליך בפברואר, מגיעים אליך במרץ – זה כל מה שהשתנה. בתכ'לס, זה השינוי היחיד.

אני מסכים עם מה שאתה אומר, רק נראה לי שאני רוצה לחדד משהו קטן. יש את מועדי הרישום, מועדי הרישום הם בעצם כמו שהאגף מנחה מראש, שבאזור השלושה שבועות. אני אומר, אם אנחנו נקבל את הבעיות, לצורך העניין, מורים שיש להם בעיות מבחינת תשלומים וכאלה, ואין להם צ'קים, אנשים שהם מעוקלים, אלה דברים שאנחנו נתקלים דבר יום ביומו. אם בעצם המידע הזה מגיע אלינו בזמן הרישום, אנחנו בעצם יכולים לשקלל את צעדינו בתבונה ולהגיד לעובד תקשיב, התנאי, דרך אגב, האגף מרשה לנו לעשות את זה. זאת אומרת, שאם הורה יש לו בעיות בתשלום, האגף מרשה לנו גם להוציא ילד באמצע השנה שהוא לא משלם.

אתם פועלים כפי שפעלתם בעבר.

יפה. אבל אני אומר, מתי המידע הזה מגיע אלינו. אם בשנים עברו בזמן הרישום יכולנו לדעת אם יש הורה בעייתי או לא.

אתה יכול לראות את המידע הזה היום.

אני רואה תעודות זהות ושמות. אני לא יודע - לא היה לי אינטראקציה עם ההורה כדי להבין שאני אגיד לו מה תנאי המעון, שאני אגיד לו תקשיב, אתה צריך להניח 12 צ'קים כדי שנוכל ל"תלות" אותך באופן מסודר – את הבעיות אני מגלה למעשה רק אחרי שהרישום הסתיים. אני זיקקתי את הנקודה.

הבנתי לחלוטין מה אתה אומר. הפינג-פונג בינך לבין ההורה, לא מתחיל ב-1 בפברואר, אלא מתחיל ב-1 במרץ, זה השינוי היחיד שיש.

אבל אז כבר נגמר הרישום, ואני לא יכול לקבל אחרים במקומו. רוב האנשים כבר מסודרים במעונות.

רוב האנשים מסודרים בתוך תקופת הרישום? בשיטה שלי, בעוד שלוש שנים, בעוד ארבע שנים, המערכת תעבוד, זה יהיה בדיוק כך. אנחנו יודעים טוב מאוד שרישום לא נגמר בפברואר. גם כשהנתונים לא חנו באגף מעונות יום, נתוני הרישום במסגרות לגיל הרך, אתם יודעים טוב כמוני, שאין מאה אחוז רישום בחודש מרץ, גם לא בחודש אוגוסט. אתה מקבל את המאה אחוז ודאות שלך בתחילת השנה וחודש אחרי ואתה מכיר את הפינג פונג של נרשמים, עוזבים. את חוסר הודאות האין סופי שהיה כאשר הורה יכול להירשם לשש, שבע, שמונה, עשר מסגרות, שיריין את עצמו בכמה מקומות, ואת הנזק שנגרם אחר כך, אפשר לקבל את זה בעיקר מארגונים שמנהלים יותר מארבעה, חמישה מעונות, יודעים שהם יכולים לראות את הנזק המצטבר הזה בצורה רוחבית על הורים שנרשמים במספר מעונות ואז מוותרים. ומפסיקים באמצע. ואתה כאילו חיכית וחיכית, בסוף פתחת שנה וגילית שאין לך נרשמים. דווקא בהיבט הזה אנחנו הרי נציע בשלב הבא. הרי הרישום ייסגר, נעשה את העיבוד שצריך לעשות כשייפתח מחדש על בסיס כל הקודם זוכה, איפה שאין ועדות קבלה, אנחנו נציע להורים את התמונה האמיתית. הורה יוכל לראות – פה נשארו 20 מקומות, פה נשארו 4 מקומות, יוכל לעשות את הבחירה המושכלת שלו. אני אומר עוד פעם, לא שינינו בתוך התהליך של ההורה מולכם כלום חוץ - - -

הכרטיס שהוא התקבל נמצא אצלו ביד לפני שהוא הניח אצלו את האמצעים אצל המפעיל, את אמצעי תשלום.

הכרטיס נמצא אצלו כל הזמן.

אני רואה שאתה חושש מזה. גם אני חששתי ממה שאמרת. מה שאני שומע פה ומה שאני מבין, אמיר תתקן אותי, אם ההורים שהגיעו למעון, אכן הם נרשמו והתקבלו למעון – אבל הוא לא העביר את התשלום – מה עושים בכזה דבר?

מה עשית עד היום?

אני מראש אומר לו, מכיוון שאני חושב, אתה מצהיר על זה שאתה בעייתי בעניין של התשלום מנסיבות כאלה ואחרות - - -

ברשותכם, אנחנו נכנסים פה עכשיו, וצריך שיהיה עו"ד מרשות להגנת הצרכן כדי שיגיד בדיוק איך זה אמור לעבוד. אל תכניסו אותי בבקשה לתוך אזור שאני לא אמור להיות בו. את נושא מקבל השרות לבין נותן השרות, תשאירו לכם מול הלקוחות שלכם. ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני מוריד רגע את הכובע של מנהל אגף. אני אומר כצרכן. אם אני לא משלם על שרות מסוים, אני גם לא מצפה לקבל אותו. אני גם מניח שגם מצד השני, זה מסוג הדברים שהם באמת לא בתחום הסמכות שלי, ואני רוצה לדון בהם בהקשר של הדיון הספציפי הזה. אבל כמו שפעלתם עד היום, ואני מניח שפעלתם בדיוק על-פי החוק, על פי כל חוקי מדינת ישראל תמשיכו לפעול. שיהיה בהצלחה רבה.

לנו יש אפשרות להגביל בזמן מסוים להורים אחרי שנרשמו, או שלא ניתן זמן בלתי מוגבל.

זו באותה מתכונת כמו שפעלתם עד היום - בהיבט הזה אנחנו לא נגענו, זה לא במתחם הסמכות שלי לדון. לא נגענו, אנחנו סומכים עליכם שאתם יודעים מה אתם עושים. תסתכלו רגע על ההורים. נקודת המוצא שלי היא שתמיד כולם עובדים על-פי חוק, שאנשים לא עובדים בצורה עקומה. הורה שעד היום יכול להיכנס לכל מסגרת שבחר להיכנס, אם הוא היה עומד בקריטריונים הוא נכנס, וזה לא משנה אם הוא – אני יודע שזה נשמע לפעמים לא הגיוני, אבל אלה בדיוק נהלי האגף. רוצים לשנות את זה, זה דיון אחר לגמרי, דיון שהוא דיון תעסוקתי שמדבר על סדר הקדימות בקבלה על מעונות יום. בתוך התקופה הזאת, כל פעם שאני מוציא מילה מהפה, מזכירים לי שאנחנו בתקופה שאנחנו צריכים לשמור על איפוק וריסון ואסור לעשות שום שינויים שהם שינויים משמעותיים, אז בכל מקרה זה לא יהיה רלבנטי לשנה הזאת. אפשר להעלות את הנושא הזה לדיון.

האם מעונות יום זה נטו תעסוקה כן או לא בסדר הקדימות בקבלה למעונות. אני, נכון לרגע זה, ואנחנו לא יודעים מה יהיה בעתיד, אגף מעונות יום יושב בתוך זרוע העבודה, ושיקולים שמנחים אותי הם שיקולי תעסוקה, ואלה בדיוק הקריטריונים שאנחנו בדיוק פועלים לפיהם.

אני לא אומר לכם איך להתנהל בהיבט הצרכני. אלה פעולות שאתם עשיתם, ואני סומך עליכם שאתם יודעים לעשות אותם בדיוק כמו שצריך. אני בסך הכול מייצר ודאות גדולה גם לכם כמפעילי מסגרות וגם להורים באשר לפוטנציאל ולמקומות. עד היום זה נעשה בצורה שהמדינה לא ידעה איך זה מתנהל. היא גילתה את ההורים ואת ועדות הקבלה איפשהו בחודש אפריל, ועכשיו אנחנו נהיה שותפים פעילים כחלק אינטגרלי וחכם ונכון של כל התהליך, כי זה בדיוק המשמעות של אגף מעונות יום. כמו שלא יעלה על הדעת שילד יחליט לא להירשם לגן ילדים, להירשם רק אצל הגננת, כך בדיוק בנושא של מעונות יום. הרישום יהיה אצלנו. זה חלק נכון. אני מבין לגמרי, אלה באמת חבלי לידה של תהליך. אני מזכיר, אנחנו רצינו להעלות את המערכת בשנה שעברה, ולקחנו על עצמנו עוד שנה של לעשות בדיקות ולראות באמת שהכול עובד כמו שצריך.

בכל תקלה קטנה שלא תהיה, אני פה. האגף שלי פה. יש מוקדים. אנחנו קשובים. אנחנו על זה 24/7. יש אנשים שלא ישנו בערך מחודש ינואר בגלל מערכת הרישום, יש כמה כאלה. אני באמת מסתכל על זה כצעד חיוני, בסיסי, שהוא רק ההתחלה של תהליך הרבה יותר גדול של רישום וסבסוד.

שאלה נוספת. ילד ממשיך שפספס את הרישום עכשיו עד ה-28 איבד את מקומו? יש עכשיו המון קשיים, כי ילד ממשיך יכול למצוא את עצמו בחוץ.

ילד ממשיך - התשובה היא כן. זה בדיוק כמו שנה שעברה, לא שונה משנה שעברה בכלל. ילד ממשיך שמשיקוליו לא ביצע רישום - - -

לא משיקוליו – הוא לא הצליח טכנית עם כרטיס האשראי והדרכון....

אבל הפתרונות קיימים למעלה משבוע. מי שלא מצליח, אנחנו עדיין פתוחים, הרישום פתוח. יש עוד שבוע שלם. אני מקווה שאחרי הדיון הזה, אם באמת מישהו מקשיב לו, אפשר לרוץ לבצע רישום.

ההורים מודעים לשינויים?

בוודאי. עשינו קמפיין גדול.

מתוכנן לעלות, אדוני היושב-ראש, גל נוסף בקמפיין הגדול שתכננו בימים הקרובים, כדי לעודד את ההורים בשבוע האחרון לרוץ ולבצע רישום. ילד להורה שמשיקוליו בחר לא - התשובה היא כן, הוא לא יוכל, המקום שלו לא יישמר. אם המעון הזה מבוקש, ותפס את מקומו ילד אחר - אז כן, זו עוד פעולה שכדאי שתעירו. המעונות פועלים היום. אנחנו ביקשנו מכל המסגרות לתלות על לוח המודעות את הכרזה הנחמדה שעשינו, שמתארת להורים בדיוק. אם פספסו את כל הקמפיינים שעשינו - אז יש להם בכניסה למעון על לוח המודעות כרזה שמתארת את כל התהליך עד כמה הוא פשוט וקל עם קישורים. אפשר לבצע, עוד פעם אני חוזר כמו שאמרתי קודם. רישום באמצעות גורם שלישי, הכול כדי לבצע את התהליך הזה בצורה הכי קלה והכי נכונה שיש.

גברת טבק.

אני רציתי לשאול לגבי צרכי ארגון. אני הבנתי שזה לא ממש כמו שהיה בשנה שעברה. אנחנו כן מקבלים 10%, זה מעון בו מתקיים ועדות קבלה. אבל זה רק מי שנרשם בתקופת הרישום. זאת אומרת, לדוגמה, אם יש לי עובדת במעון שאמורה ללדת בחודש אפריל, אני לא אוכל לעזור לה.

נכון.

אבל זה לא היה כך.

זה היה בדיוק כך.

אבל נשמרו 10%.

אז פעלתם בניגוד לנהלי האגף. נעצור את זה פה.

אני יודעת שכולם עשו כך, זה לא היה כתוב בשום מקום משהו אחר.

אם מישהו פעל בניגוד לנהלי האגף, ופעל בצורה אחרת, אז אין לי אלא להצר על זה. אין אפשרות לשמור מקומות לילדים שטרם נולדו. אלא אם כן, רצה הגורל והוא בדיוק נולד באותו יום, ונרשם באותו יום, זה אפשרי. אבל ילד שעוד לא נולד, אי אפשר לשמור לו מקומות קדימה. אם המעון לא מבוקש, ואין אובר בוקינג, אז כמובן שאפשר לעשות ככל שעולה על רוחכם, תעשו את זה אתם בשום שכל. אבל ברגע שיש ביקוש למעון וילד קיים רוצה להיכנס ויכול להיכנס, אסור למנוע. זה בניגוד מוחלט לנהלי האגף.

כן, אבל זה לא למנוע. זה מקומות של צרכני ארגון, של 10% שנשמרים.

נצטרך לשבת ביחד ולמצוא פתרונות לילדים של מטפלות שאנחנו סובלים ממצוקת כוח אדם... ומה לעשות, היא באה עם הילד למעון.

רק כך המטפלות באות...

אני רוצה לסכם ולומר כך. שמעתי מה שכולנו שמענו, מה שאמיר הציג בפנינו. על כל פנים, החששות הגדולות, אם זה הדרך איך להירשם אלה שאין להם את אמצעי הזיהוי, הנושא של צורכי ארגון, אנחנו מבינים שכל הדבר הזה בא להקל ולפשט את הביורוקרטיה. אמנם, יש עדיין חבלי לידה וצריכים להתרגל. אני חושב אמיר, שגם בשנה הבאה – אל תכעס עליי, נצטרך הלאה לבוא לשיטת ---

אולי לכולם יהיו דרכונים כבר, אבל בכל זאת יש הרבה אנשים שמתקשים, אנחנו רוצים לבוא ולהקל עליהם. צריכים עדיין לא לסגור את הדלת בדבר הזה. יש הרבה אוכלוסיות, בפרט אוכלוסיות המוחלשות שאין להם את האמצעים האלה. הם מכירים גורם שלישי רק בחברה שלהם. ובחברים שהם מכירים, אין את זה. זה קיים, בוא לא נתכחש.

הוא בכל מקרה הלך למנהלת המעון כדי לבצע רישום לסבסוד. כל אותם אנשים, כולם עשו את זה. אדוני היושב-ראש, אני לא ממליץ, זאת עוד אופציה. לצערי, לצערי, אם הוא לא יכול, או לא יכול למצוא אמצעי אחר, הוא יוכל, אף אחד לא מונע. אני לא אומר להורה אם ללכת למשה או לכל אחד אחר. אם הוא מצא את הדרך להגיש בקשה לסבסוד אצל מנהלת המעון - זה הדבר האחרון שהוא יכול לעשות.

חברים, רוב הדברים לא השתנו מבחינת אמצעי תשלום. כמו שציינו פה, וכמו שאני הבנתי את זה, הוא לא דיבר ברור, אבל נראה לי שאתם הבנתם מאוד ברור מה שהוא אומר. כמו שפעלתם עד היום באחד שלא הסדיר את אמצעי התשלום, כך אתם פועלים הלאה. והכי חשוב באמת שלא יהיה מצב שהורים שרוצים לשלוח את הילד שלהם למעון, שלא יהי אחד שיישאר בבית, למרות שאין לנו במדינת ישראל, לצערנו, מספיק מעונות.

מה שצר לי, שוב אני חוזר על זה. אמיר, זה לא אצלו, אם היה אצלו היינו פותרים את זה, כמו שנתן פה את המענה לדברים אחרים. ההיגיון הזה, השיקול הגיאוגרפי, זה כן מדיר שינה מעיניי, באמת, אני לא מבין את זה. אני מבין שיש קדימות לאלה שהם נמצאים בקריטריונים, למטרתם נבנה מעון, לשם אנחנו מתקצבים. אתה יודע מה שזה יעשה אמיר? שכל רשות תבוא ותאמר, מהיום והלאה אין לי עניין להשקיע. למה שאני אוציא מיליונים, מאות אלפי שקלים, למה? למי אני עושה את זה. אני חושב שהפתרון לא אצלך וחבל שכך.

בבקשה, אושרת שמעון. אולי תוכלי לעזור לי בדבר שכל כך מציק לי, אולי מציק גם לך. שאר הדברים שמענו פה איך אנחנו יכולים להתמודד, זה לא נמצא במעונות. איך פותרים את הבעיה הזאת?

לתשלומים שהרשויות משלמות, קודם כל אני אגיד שיש הוראת מנכ"ל לבינוי מעונות. ולכן, חלק גדול מהסבסוד, הוא סבסוד לבינוי המעונות שמגיעה מהמדינה ולא מהרשויות עצמן. גם הוראת המנכ"ל לבינוי המעונות, היא הוראה שעברה כברת דרך משמעותית בשנים האחרונות כדי לפשט ולהקל על הביורוקרטיה.

מחולקים שם תקציבים נכבדים, ולכן, רוב התשלומים מהמדינה. מה שמאוד מחזק את זה, שזה נכון להסתכל בראייה מדינתית על מי שנזקק יותר, הוא זה שיקבל את המקום במעון שהוא צריך אותו כל כך. זה דבר ראשון.

אני חוזרת על מה שאמיר אמר. שמלבד אלה שזקוקים לזה וההכנסה לנפש היא פחות מ-5,000 שקלים לנפש במשפחה, שם כן יש אפשרות לתת תיעדוף גיאוגרפי. בעצם, השנה יש כאן איזון מאוד נכון בעיניי - בין הראייה הכללית של כלל האוכלוסייה ואוכלוסיית הרווחה והאוכלוסיות הנזקקות, לבין הצורך הברור של רשויות לתת איזשהו תיעדוף גיאוגרפי.

אני רואה שזה לא הדיון פה הנושא הזה, אבל זה נכון מה שאת אומרת. מצד שני, אני גם מבין את הצד השני. אני לא אמרתי שהמשרד מסבסד את זה, נותן סכומים מאוד לא מכובדים. אבל אנחנו לא יכולים לבטל גם את הסכומים המכובדים שהרשויות רואות לנכון לשדרג ולייעל למען תושבי העיר, ובעצם, כתוצאה מהדבר הזה אני לא רואה שזה יקרה הלאה. חבל, אבל צריכים לראות איך אנחנו פותרים את זה. תודה בשלב הזה.

אני רוצה להודות לכם. להודות לידידי אמיר, שהפגת מהם את כל החששות הכבדות. אני מודה לך מאוד. אני חושב שהצד הזה בארבע השנים שאתה התחלת להוביל, והיד עוד נטויה לבוא ולהקל עוד יותר בנושא הטופסולוגיה וכל הדברים האלה. יחד עם זאת, מה ששמענו פה, שיש עוד דברים קטנים, אני קורא לזה, שבעצם יכולים להיות דברים גדולים, גם לראות איך אנחנו פותרים את הנקודות האלה.

ובכן, מפעילים יקרים, אתם צריכים לבוא ולתת גם לכל אלה שאתם מכירים ליידע אותם, לזרז אותם. שלא יהיה מצב שהילדים שאתם כל כך דואגים להם, ודואגים לעצמכם שיישארו מחוץ בלי מסגרת. שמענו בתחילת הישיבה מאמיר ש-60 אלף - - -

יש עוד שבוע של רישום. לא נרשמים 110 אלף הורים - - -

מתעסקים פה רק בהערכות. לא היה את המידע הזה אצל אף אחד. בשנה הבאה בעזרת השם אנחנו נדע.

מה שחשוב לתגבר את המוקדים, שלא הצטרכו לחכות הרבה זמן.

יש לציין, הרב טסלר, אני ניסיתי כמה פעמים – שלוש, ארבע דקות ויש מענה. אני ניסיתי. בשעות הצהריים דווקא היה בסדר.

חברים, תודה רבה לכולם.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:50.