פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



11
ועדת הפנים והגנת הסביבה
01/03/2021


מושב שני


פרוטוקול מס' 141
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, י"ז באדר התשפ"א (01 במרץ 2021), שעה 10:15

הצעת צו לקביעת תקופת חירום לפי חוק הארכת תקופות וקיום דיונים בהיוועדות חזותית בענייני תכנון ובנייה (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"א-2021

חברי הוועדה: מיקי חיימוביץ' – היו"ר
משה ארבל
אליהו ברוכי

אוסאמה סעדי

נעם הירש - מנהל תחום ארצי תכנון ובנייה, משרד הבריאות

רות שוורץ חנוך - סגנית מנכ"לית מינהל התכנון לרגולציה, משרד הפנים

תדמור עציון - עו"ד, יועצת משפטית, מינהל התכנון

דרור לוינגר - עו"ד, ממונה ייעוץ משפטי, מינהל התכנון

ארז בן-אליעזר - יועץ מנכ"לית, מינהל התכנון

פרל קפלן - ממונה תכנון סביבתי, המשרד להגנת הסביבה

יעל פריש - רכזת פנים וסביבה באגף החשבת הכללית, משרד האוצר

רוסלאן עותמאן - עו"ד, עוזר ראשי, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מילכה כרמל - ראש תחום תכנון וקרקעות, מרכז השלטון האזורי בישראל

רפי אלמליח - מנהל אגף תכנון, רשות מקרקעי ישראל

אסא זהר - עו"ד ואדריכל, מנהל ובעלים מכון בקרה אלפאסייט, לשכת בקרי תכן וביצוע בבניה בישראל

בעז ברזילי - מנהל חטיבת מכוני הבקרה, איגוד לשכות המסחר

ניצן פלדמן - עו"ד, סמנכ"לית התאחדות הקבלנים בוני הארץ

יפית טווסי - צוות אגף יזמות ובניה, התאחדות הקבלנים והבונים בישראל

רוני טיסר

לאה קריכלי

אירית שלהבת

הצעת צו לקביעת תקופת חירום לפי חוק הארכת תקופות וקיום דיונים בהיוועדות חזותית בענייני תכנון ובנייה (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"א-2021

בוקר טוב לכולם, ברוכים הבאים לדיון של ועדת הפנים והגנת הסביבה. קודם כול אני רוצה להתנצל על העיכוב בתחילת הדיון. אנחנו כאן היום כדי לשוב ולדון בהארכת צו לקביעת תקופת חירום לפי חוק הארכת תקופות וקיום דיונים בהיוועדות חזותית בענייני תכנון ובנייה (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"א-2021.

אני מזכירה שהעברנו את החוק שמאפשר שתהיה תקופה מוגבלת, שתוגדר בצו של שר הפנים, שבה ניתן לקיים ישיבות של ועדות התכנון בהיוועדות חזותית בעקבות נגיף הקורונה. על פי החוק הצו הזה מוגבל בזמן, שהגיע לתומו. זה מוגבל בזמן בגלל שכולנו קיווינו שבשלב הזה, שנה אחרי, נוכל כבר לחזור לשגרת חיים רגילה ונורמלית ולא נצטרך את ההיוועדות החזותית, אבל למרבה הצער אנחנו עדיין תחת מגבלות, אפילו משמעותיות. לכן הועבר אלינו צו משר הפנים בבקשה להאריך שוב את תוקף הצו הזה. זה הדיון שאנחנו מקיימים פה היום.

כפי שאמרתי גם בדיונים הקודמים שעוד קדמו לצו הזה, ברור לכולנו שחשוב מאוד לתכנן, אבל מכיוון שמדובר בהליכים שבהם חשוב שיתוף הציבור והשקיפות והמקום של ההתנגדויות ועררים, השקענו בזמן שחוקקנו את כל מה שיכולנו על מנת שההליך הזה יהיה הכי משתף ושקוף. אשמח לשמוע עדכון מאנשי מינהל התכנון איך זה עובד בשטח ולראות אם ההליכים לא נפגעו.

נתחיל עם רוני טיסר, היועצת המשפטית של הוועדה, שתסביר על מה מדובר פה.

הנוסח שעומד בפנינו היום לא מבקש להאריך את הצו אלא קובע תקופת חירום חדשה, לאור העובדה כי תקופת החירום הקודמת פקעה ב-26 בפברואר, כלומר לפני מספר ימים. לכן הצו שמונח בפנינו היום קובע תקופת חירום חדשה, שלאור בקשת שר הפנים תימשך שלושה חודשים נוספים לאור, כפי שאמרה יושבת-ראש הוועדה, המגבלות שעדיין קיימות בשל נגיף הקורונה.

אני רוצה להגיד מספר דברים. דבר ראשון, בעקבות הדיון הקודם שנערך בבקשה להארכת הצו, הוועדה ביקשה ממינהל התכנון לעדכן אותה במספר נתונים לעניין קיום הדיונים, בעיקר לעניין ועדות מקומיות, שהוועדה חשה שהנתונים שנמסרו לה לא היו מספיק מקיפים, ולאור החשש שבעיקר בוועדות מקומיות יכולה להיפגע השתתפות של המשתפים לאור מחסור באמצעים טכנולוגיים או לאור חוסר מוכנות של הוועדות לקיים דיונים בפורמט הזה של היוועדות חזותית.

דבר נוסף שהוועדה ביקשה הוא לתקן את הזימונים לדיונים בוועדות, כך שהם ישקפו בפני המשתתפים בדיון את האפשרויות שעומדות בפניהם, בין אם להגיע לדיונים בצורה פרונטלית ובין אם להגיע לדיונים בוועדה ולהשתמש במחשוב שנמצא בחדרים סמוכים. אני מציעה שמינהל התכנון יעדכן אותנו בכל התיקונים שנעשו.

מי מטעם מינהל התכנון נמצא איתנו? עו"ד תדמור עציון, בבקשה.

בוקר טוב. עוד רגע אבקש גם לשתף מסך כי הכנו מצגת קצרה בהתייחס לשאלות ולדרישות שהוועדה הציגה בישיבה הקודמת.

כפי שהיושבת-ראש פתחה ואמרה, אנחנו נמצאים כאן לאור בקשה של שר הפנים להאריך בשלושה חודשים נוספים, או למעשה לחדש את הצו שפקע ביום שישי האחרון לשלושה חודשים נוספים. זאת משום שלצערנו אנחנו עדיין מתמודדים עם נגיף הקורונה ואנחנו עדיין במצב של מגבלות, שמשמעותן היא שאי אפשר לקיים דיונים פיזיים בנוכחות כל מי שהזמנתו על פי דין נדרשת בכל סוגי הוועדות השונים.

ראינו בחודשים האחרונים שאנחנו עובדים בעזרת הצו הזה, בעזרת החקיקה שהוועדה הזאת קידמה, שניתן לנו כלי חשוב ומשמעותי. הוא מאפשר את המשך הליכי התכנון, מונע שיתוק של תחום הנדל"ן, שהוא תחום חשוב מאוד, שהוא הקטר של המשק. למעשה, כפי שנראה תיכף מהנתונים שלנו, אנחנו מדברים על מאות דיונים ומאות תוכניות במוסדות התכנון הארציים, המחוזיים, בוועדות הערר ובוועדות מקומיות. ניסינו להשיג מעט מידע עדכני יותר לגבי ועדות מקומיות ואתייחס לזה גם בהמשך.

ניתן לראות שאנחנו עוברים תהליך של הסתגלות. זה נכון גם לנו במועצה הארצית, גם בוועדות המחוזיות ובוועדות הערר, וזה נכון גם לגבי הוועדות המקומיות. זה מובן, זה טבעי, יש פה הסתגלות גם של הציבור, גם של חברי הוועדה, גם של יושבי-הראש שצריכים ללמוד לעבוד עם הכלי ברמה הטכנולוגית וגם עם היכולת לנהל דיון ולשלוט בדיון באמצעות הזום, באמצעות הטכנולוגיה, שזו מיומנות שצריך ללמוד ולהסתגל אליה. יש דברים שאפשר בוודאי לשפר ולא הכול מושלם. יש גם ועדות שבוחרות לא לעשות שימוש בכלי הזה ולמעשה מקיימות דיונים רק פרונטליים, אבל בהחלט אני חושבת שאפשר לראות תהליך של למידה ושל שיפור.

אבקש אפשרות לשתף במסך ואז אציג את המצגת שלנו. בדיון הקודם קיבלנו מן הוועדה הנכבדה הערות בכמה מישורים ואני רוצה להראות את השינויים שנעשו.

בשקופית הראשונה רואים הזמנה לסדר היום של ישיבת המועצה הארצית הקרובה שעתידה להתקיים מחר. כפי שאתם רואים, בכל סדרי היום, גם של המוסדות הארציים וגם של מוסדות מחוזיים, מעבר לקישור להנחיות מנכ"לית מינהל התכנון הוספנו גם את ההוראות המרכזיות מתוך החוק והנוהל שמסבירות לפרט את האפשרות שלו להשתתף בדרכים אחרות, להגיד שהוא מבקש שלא להישמע בזום, לבקש שהיושב-ראש יתיר לו להשתתף פיזית, וכאמור זה נתון לפי החוק לשיקול הדעת של יושב-הראש. הוא יכול לפנות למזכירות מוסד התכנון, שפרטיה מופיעים בזימון ולברר, גם אם הדיון בזום, האם הוא יכול לבוא ולהשתמש במחשבים ובעמדות שיש פיזית במשרדי אותה לשכת תכנון על מנת שהוא יוכל להשתתף בדיון. השינוי הזה הוכנס בסדרי היום של מוסדות התכנון הארציים.

ההזמנה הזאת נשלחת או שאפשר להיכנס אליה באופן חופשי?

היא מפורסמת באתר האינטרנט של מינהל התכנון. היא נשלחת לכל חברי מוסד התכנון ולמוזמנים ספציפיים שהמועצה נדרשת אליהם.

זאת דוגמה נוספת לסדר יום ממוסד תכנון מחוזי. כאן מדובר בוועדה המחוזית צפון. גם כאן אפשר לראות את ההבהרות שנתבקשנו להוסיף.

לגבי ועדות מקומיות, יש כאן דוגמה לסדר יום של ועדה מקומית מקצרין. אנחנו אמנם הוצאנו מכתב לכל הוועדות המקומיות, נתנו להן בדיוק את הניסוח וביקשנו שהוא יוטמע. אנחנו לא בטוחים שזה הוטמע עד הסוף. לכן גם לאחרונה כשהודענו על פקיעת הצו לוועדות המקומיות אמרנו להן שככל שהצו יוארך הן צריכות לשים לב ולהטמיע את ההוראות האלה, וכשהצו יוארך אנחנו נזכיר פעם נוספת כי אני לא בטוחה שזה הוטמע באופן מלא בכל הוועדות.

דבר נוסף שעלה הוא הפניה מתוך דפי האינטרנט של מינהל התכנון, לאפשר לפנות בפניות ציבור גם בנושא של חוק ההיוועדות החזותית. רואים פה קטעים משני עמודים מתוך האתר של מינהל התכנון. גם בעמוד הייעודי לנושא הקורונה יש פרטי יצירת קשר, איך אפשר ליצור קשר בנושאים של קורונה, וגם בצד השמאלי של המסך נאמר שלפניות בנושא חוק ההיוועדות החזותית צריך לפנות אל מי שמרכזת את אגף פניות הציבור וזה מאפשר לפנות אם יש שאלות בתחום הזה.

מבחינת נתונים על דיונים שנעשו – השקף הזה מרכז את המידע שהצלחנו לאסוף ביחס לשלושה החודשים האחרונים, מאז ההארכה הקודמת של הצו ועד 14 בפברואר, שאז התחלנו לרכז את הנתונים. אנחנו רואים שברמת מוסדות התכנון הארציים מדובר על 55 דיונים ו-19 דיונים בהתנגדויות. לא תועדו אירועים חריגים כלשהם.

מבחינת הוועדות המחוזיות – היו 154 דיונים. היו שלוש פניות פרטניות מעניינות שמראות את ההתמודדות. אחת הייתה במחוז תל אביב, התקבלה בקשה לקיים את הדיון באופן פיזי, וכך התאפשר. במחוז צפון היה אדם עם מגבלת שמיעה.

את זוכרת למה הם ביקשו את הדיון הפיזי הזה במחוז תל אביב?

אני לא יודעת מה הייתה ההנמקה. אני יודעת רק שהייתה בקשה שהתקבלה. יכול להיות שיש לנו בנתונים הגולמיים מעט יותר מזה אבל אני לא זוכרת ספציפית. במחוז צפון הייתה בקשה של אדם כבד שמיעה להיות נוכח בחדר הישיבות עצמו בתקופת הסגר. משום שהיה סגר ולא היה ניתן להיעתר לבקשה אז היו איתו בקשר ממוסד התכנון, המתורגמנית לשפת הסימנים עלתה ביחד איתו בזום והצליחו לקיים את הדיון הזה בצורה תקינה. הייתה התנגדות אחת במחוז ירושלים לדיון בזום, ושם היושב-ראש החליט לא להיעתר לבקשה הזאת וההתנגדות הוקראה בפני כל החברים, מה שנעשה לעתים כאשר מתנגד לא מגיע לדיון. מדובר בדוגמאות בודדות מאוד לקשיים, מתוך 154 דיונים שהתקיימו. זה מעיד על כך שיש איזה תהליך של הסתגלות.

לגבי ועדות הערר המחוזיות, אנחנו מדברים גם על ועדות הערר לתחום הרישוי והתכנון וגם פיצויים להיטל השבחה – היו מעל 200 דיונים. בחלק מן התיקים הוגשו בקשות, שגם נעתרו, לדחות את הדיון כדי לקיים אותו באופן פרונטלי.

בכמה תיקים הדיון נדחה בהסכמת הצדדים?

יש לנו מספר מקרים כאלה. אני לא יודעת, לגבי זה אין לי פילוח מספרי. יהיה לי פילוח מספרי קצת יותר מדויק על הוועדות המקומיות בהמשך.

בשני תיקים הועלה קושי עקרוני לשימוש במערכת הזום, מבחינת גיל ונגישות למחשב, ולכן הצדדים האלה לערר הוזמנו לחדר המתנה מול משרדי הוועדה, כאשר מי שסייעה להם להתחבר לדיון הייתה רכזת הוועדה. כלומר נעשה שימוש במנגנון שאתם קבעתם בחוק, שנתן אפשרות להגיע למשרדי הוועדה ובאמצעות העזרה הטכנית של הוועדה עצמה להתחבר לדיון.

היו שני מקרים שבהם היו קשיים טכניים בזמן אמת תוך כדי הדיון ולכן ניהלו דיון משולש של שיחת וידיאו וואטסאפ תוך כדי.

למעשה אנחנו רואים שגם מספר ההתנגדויות לקיים את הדיון על העררים בפורמט הזה הולך ופוחת. הייתה רק בקשה אחת לקיים את הדיון באופן פרונטלי, שאז הוחלט כן לקיים את הדיון בזום, תוך שהובהר על ידי הוועדה שאם מי מהצדדים ירגיש כי הדיון לא ממצה תישקל אפשרות לקבוע אחר כך דיון פרונטלי או לתת השלמת טענות.

אנחנו רואים שהופעל שיקול דעת באיזו גמישות, כאשר מחפשים את הפתרונות היצירתיים שהחוק יצר אותם ואיפשר אותם בהתאמה לדרישות ולצרכים שרואים מן השטח, תוך שיושבי-ראש הוועדות מפעילים שיקול דעת במקרה הפרטני.

מבחינת מה שקורה בוועדות המקומיות – מינהל התכנון פנה באופן יזום לנציגים בעלי דעה מייעצת. נציגים בעלי דעה מייעצת הם לא חברי ועדה מקומית אלא הם גורם פיקוחי, שהוא מינוי של שר הפנים. מדובר בעובדי מינהל התכנון. הם משתתפים כמעין משקיפים בדיוני הוועדות המקומיות ויש להם סמכויות מסוימות של בקרה ופיקוח, עם אפשרות להגיש עררים על החלטות ולהשמיע את עמדתם. ביקשנו מהם נתונים על מה שקורה בוועדות המקומיות. כפי שכתוב כאן בשקף, הצלחנו לאסוף נתונים מ-66 ועדות מקומיות דרך הנציגים בעלי דעה מייעצת.

ביחס לאותן 66 ועדות שקיבלנו עליהן מידע, אנחנו רואים שכ-90% מן הוועדות אכן עשו שימוש בכלי הזה של דיון מקוון. 84% מכלל הדיונים שהתקיימו נעשו באופן מקוון. אנחנו רואים פה עניין שמעיד על קושי שצריך לחשוב עליו: ב-40% מן הוועדות שקיימו דיונים מקוונים כלל לא השתתפו באופן מקוון. בשאר הוועדות הדיונים התקיימו באופן מקוון אך חלק מן המשתתפים, כאשר מדובר לרוב בחברי ועדה או עובדי ועדה, נכחו באולם המליאה. כפי שאתם זוכרים בוודאי, החוק מאפשר לקיים דיון בהיוועדות חזותית כאשר עובדי הוועדה או חבריה רשאים בכל זאת להיות נוכחים באולם. זה מייצר אתגר גדול מאוד, כי כאשר הדיון מפוצל, חלק מן האנשים בחדר וחלק מן האנשים בזום, זה קשה יותר. לכן צריך לתת על זה את הדעת. נראה גם שזה יעלה בהערות שנתייחס אליהן מייד.

נראה גם שההתייחסות של חלק מן הוועדות הייתה שהדיונים יצאו ארוכים יותר. מכיוון שהיה צריך להקדיש תשומת לב ולתת לכל מתנגד להתייחס, לוודא שכל אחד נשמע על ידי כולם, יכול להיות שהדיונים יוצאים קצת יותר ארוכים בגלל זה, אבל עדיין זה חשוב ואפשר לקיים אותם.

הקשיים המרכזיים שעליהם הצביעו הנציגים בעלי הדעה המייעצת –

קושי אחד הוא לגבי דיון שהוא גם פיזי וגם פרונטלי, זה פשוט מקשה על הדיון, למרות שהם אומרים שעם ההסתגלות לתהליך מוצאים את הפתרונות. פתרון אחד הוא הארכה של הישיבות אם רוצים לוודא שכל מתנגד מקבל את יומו, בין אם הוא בחדר ובין אם לא; וגם הנושא של כיוון מצלמה במליאה. אני יודעת להגיד לכם מהניסיון שלנו במועצה הארצית, לוקחים את המצלמה שמונחת על איזה כיסא, מסובבים את הכיסא ומכוונים לאדם ספציפי כדי שהמצלמה תוכל לקלוט את הדובר הספציפי גם אם יש כמה אנשים בחדר. זה תהליך של הסתגלות שאנחנו רואים;

קושי אחר הוא צורך בהדרכה טכנולוגית – לרוב הוועדות המקומיות יש תמיכה;

יש קושי להציג פרטי תוכניות של היתרים – זה בעיה שנובעת ממערכת מחשוב של גושים, היא לא קשורה להיוועדות חזותית, אבל גם לה יש פתרונות – אולי להדריך מראש איך להוריד את הסיסמה, איך לשתף מסך. זה מסוג הקשיים שהועלו אבל בדברים שאנחנו חושבים שהם פתירים במעט התאמה טכנולוגית.

מבחינת ההיערכות של הוועדות להיוועדות חזותית – עלתה שאלה גם על ההיערכות הטכנולוגית מבחינת ציוד מותאם, מצלמות, חיבורי אינטרנט וכולי. עלה שוועדות מסודרות לרוב התארגנו מבעוד מועד ונתנו מענה טכנולוגי טוב כבר בהתחלה. ועדות פחות מאורגנות למדו עם הזמן והניסיון, שיפרו ציוד ומערכות שיאפשרו לצוות מקצועי לעבוד מן הבית, רכשו ציוד ולמדו לתפעל אותו. ב-71% מן הוועדות הנציגים בעלי דעה מייעצת התרשמו שיש היערכות טובה, ועוד ב-18% היערכות חלקית. בסך הכול רק בסדר גודל של כ-10% מן הוועדות ההיערכות לא מספקת.

מתי שאלתם את האנשים? כשאת אומרת 72% מן המשיבים – עשיתם סקר?

פנינו לנציגים בעלי דעה מייעצת בוועדות השונות וקיבלנו תשובות מנציגים ב-36 ועדות מקומיות. יש 130 ועדות מקומיות, לא מכולן השיבו, אבל זה עדיין נותן לנו תמונה מקיפה יחסית. ענו כמה עשרות נציגים בסקר הזה.

מבחינת ניהול הישיבה – אנחנו רואים שגם פה יש תהליך של למידה. פה זה בעיקר היושב-ראש – היו"ר צריך ללמוד לשלוט בדיון מבחינת פתיחת מיקרופונים ומצלמות, סדר דוברים, זכות דיבור, את מי לשתף במסך וכולי. יש יו"רים שלקח להם קצת יותר זמן ללמוד את זה ויש כאלה שהיה להם קל יותר לשלוט.

מבחינת הניהול של הישיבות – 78% מהמשיבים ענו שההיוועדות המקוונת התנהלה באופן שוטף ונתנה לכל המשתתפים להציג את העמדה שלהם בצורה מסודרת.

שאלנו גם לגבי דחייה של דיונים בעקבות בקשות של מתנגדים. כאן אנחנו רואים שבערך50% מן הבקשות נענות ו-50% מן הבקשות לא נענות. יש שיקול דעת של היו"ר. הרבה פעמים התנגדות לקיום דיון בזום היא תירוץ של מי שרוצה לעכב את התוכנית או לעכב את ההיתר ואין לו אינטרס לאפשר לקדם תוכנית, ולכן השארנו בחוק שיקול דעת ליושב-הראש אם לקיים את הדיון או לא. אנחנו רואים שאכן נעשה שימוש בשיקול הדעת הזה, 48% מן הישיבות כן נדחו כאשר היו בקשות כאלה, כלומר זה לא גורף אלא בהחלט תוך הפעלה של שיקול דעת.

באופן כללי התחושה שהתקבלה מהתשובות שהתקבלו בסקר היא שהוועדות המקומיות מקיימות דיונים מקוונים והן משתפרות עם הזמן ולומדות לנהל את זה היום באופן משביע רצון.

ביקשנו לבדוק גם מה קורה במגזרי המיעוטים. קיבלנו תשובות ראשוניות מנציגים בעלי דעה מייעצת ולא היו לנו מספיק, לכן התקשרנו בטלפון בשבוע האחרון כדי לקבל עוד תשובות מעוד נציגים בעלי דעה מייעצת בשורה של ועדות מקומיות שיש בהן ממגזר המיעוטים. ניתנו תשובות על ידי שש ועדות של יישובי מיעוטים, אתם רואים את השמות שלהם בשקף, ועוד שמונה ועדות שיש בהן גם יישובים של מיעוטים וגם יישובים אחרים. התמונה שהתקבלה היא שבסך הכול גם ביישובים האלה אין בעיות בקיום ישיבות בזום ולא נשמעות התנגדויות, לא של החברים ולא של הציבור, על קיום הדיון בהיוועדות חזותית. בחלק מן הוועדות דובר על תהליך הסתגלות, אבל בסופו של דבר הדיונים מנוהלים באופן מקוון. הם ציינו שחלק מן הדיונים ארוכים יותר בכדי לוודא ולאפשר שכולם משתתפים. עלה גם שבוועדה המקומית טירה יש איזו התנגדות של החברים, היא לא קיימה דיונים בזום בכלל אלא דיונים פרונטליים בלבד. התנהלו שני דיונים בתקופה האחרונה. לגבי הוועדה המקומית יזרעאלים גם אמרו שלא תמיד הייתה הסכמה של חברי היישובים, שכולם של מיעוטים, להשתתפות בדיונים מקוונים.

אלה הנתונים שהצלחנו לאסוף. הדברים שאנחנו רואים – ראשית, אנחנו נחזור ונפרסם את האפשרויות של המשתתף בסדר היום כדי שזה יפורסם בוועדות המקומיות בצורה מלאה יותר, כי אני לא בטוחה שכרגע זה מתפרסם באופן מלא. אנחנו רואים תהליך של הסתגלות, תהליך של למידה של הכלי הזה, זה טבעי ונכון.

יש לנו עוד חוב אחד שלצערי אותו בינתיים לא צלחנו למלא, שזה גם נושא שעלה בוועדה, לגבי היכולת של מינהל התכנון לרכישת ציוד נוסף של לפטופים. חשוב לי להבהיר, הרעיון הזה לא עלה מן השטח, לא היו תלונות של ועדות מקומיות כאלה או אחרות שאמרו שאין להן לפטופים, אלא מתוך מחשבה של אגף רגולציה ומינהל התכנון שחשבו על ציוד זמין וראו שבתקופת הקורונה עובדים יותר מן הבית. הייתה מחשבה לצייד אותם ביותר לפטופים כדי שהם יוכלו לתמוך ברישוי זמין גם מן הבית. בשביל זה צריך לפרסם מבחני תמיכה ולתת תמיכה תקציבית. אנחנו היום לצערנו נמצאים כבר תקופה ארוכה במינהל התכנון בתקציב המשכי וגירעון של מזומן ולכן אי אפשר לבצע שום רכש חדש. יש התקדמות משמעותית, אני מקווה, בכלל בתקציב של המינהל אבל הבעיה רחבה הרבה יותר מן הנושא הזה, זו בעיה של כל התפקוד של מינהל התכנון, שכרגע לא יכול לבצע שום רכישות חדשות. אנחנו מאמינים שהבעיה תיפתר בימים הקרובים. הנושא הוצג כבר לוועדת התמיכות של מינהל התכנון, שתומכת ברעיון. כאשר יהיה תקציב אנחנו גם נוכל לבנות מבחני תמיכה.

תודה רבה לך, תדמור עציון. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה.

בוקר טוב, עו"ד עציון. אני רוצה לשאול על לוח הזמנים לדיונים ולאישור תוכניות. אומרים לי שלוקח זמן רב, חודשים רבים על מנת להביא תוכניות מתאר כוללניות לדיון ואישור במועצה הארצית.

יותר מאשר בעבר?

כנראה שזה תמיד כך, לא בגלל הקורונה. אולי בגלל הקורונה זה נמשך קצת יותר זמן אז אני שואל את עו"ד עציון. ובמיוחד אני שואל ספציפית על הכפר עין נקובה באזור ירושלים, שאני מטפל ומלווה את תוכנית המתאר שלהם כבר תקופה ארוכה. עכשיו זה עבר לאישור במועצה הארצית. אומרים לי ברחל בתך הקטנה: אם אתה לא תתערב ולא יהיה לחץ פוליטי זה יכול לקחת המון זמן. אני חושב שהאינטרס שלנו, במיוחד כשאנחנו דחפנו גם עם שר המשפטים הקודם אבי ניסנקורן וגם עם המשנה ליועץ המשפטי קמיניץ בכיוון של הדוח על הסרת חסמים בחברה הערבית, אנחנו צריכים לפעול הרבה מאוד על מנת לזרז. כאשר תאושרנה התוכניות האלה אפשר יהיה אחרי כן לקדם תוכניות מפורטות והוצאת היתרים.

במקביל אני שואל – לצערי כנראה זה פוליטי ולא קשור אליכם אבל אולי יש לך תשובות – בעניין הכפרים אל-עיסאוויה וולג'ה ששייכים לאזור ירושלים, ואני מטפל גם בעניינים האלה. בכפר ולג'ה, גברתי היושבת-ראש, הגישו תוכנית וכל הזמן דוחים אותה, אני חושב שבשל סיבות פוליטיות. יש צווי הריסה של עשרות בתים. בעיסאוויה הגישו תוכנית ורוצים לאשר את התוכנית ובכל יום שני וחמישי הורסים בתים. בשבוע שעבר הרסו בית, היום בבוקר הרסו עוד בית. את כל הבתים האלה אפשר להכשיר ברגע שתאושרנה התוכניות האלה. אז מה קורה?

עו"ד עציון, האם את יכולה להגיד לנו מה קורה לגבי תוכניות המתאר, גם זו שמתייחסת לעין נקובה וגם זו שמתייחסת לעיסאוויה וולג'ה?

לא, אני מתנצלת, אין לי מידע קונקרטי ביחס לתוכניות האלה.

חבר הכנסת סעדי, חבל שלא עדכנת אותי על זה מראש. היינו מבקשים מהם, כי אם כבר יש לנו הזדמנות שאנחנו בוועדת כנסת - - -

התכוונתי לפנות אליך בבקשה לקיים דיון ספציפי על שני הכפרים האלה. אני כל כך מצטער שאת לא תמשיכי, "חבל על הזמן", אבל נאחל לך הצלחה בכל מקום שאליו תפני. היית יושבת-ראש מצוינת.

תודה רבה.

אני אפנה אליך, עו"ד עציון.

מחוץ לנושא הדיון, אשמח מאוד, עו"ד עציון, אני מפנה אליך בקשה, אני מצטרפת לבקשה של חבר הכנסת אוסאמה סעדי, אם אפשר לעדכן את הוועדה בזמן הקצר שנותר לנו עד הבחירות לגבי סטטוס תוכניות המתאר במקומות שחבר הכנסת ציין: עין נקובה, עיסאוויה וכפר ולג'ה.

בסדר, רשמתי לפניי. אנחנו נפנה לוועדה המחוזית ירושלים ונבקש מידע.

בסדר גמור.

התוכנית של עין נקובה נמצאת כבר במועצה הארצית, זה על השולחן שלכם.

אנחנו נבדוק. אם זה תוכנית כוללנית, הסמכות לאשר אותה נתונה לוועדה המחוזית. יכול להיות שהיא מצריכה סוג של שינוי מסוים כדי לאשר את התוכנית הכוללנית. זה אכן נמצא במועצה הארצית.

זה כבר עבר אליכם, זה על השולחן שלכם. אם אפשר לזרז את זה – זה יהיה ממש טוב לכפר הזה.

אנחנו נבדוק ונעביר מענה.

עוד מישהו מהנוכחים בזום רוצה להתייחס לדברים שהושמעו כאן? לא. נעם הירש, הגעת לפה באופן אישי. מהניסיון שלך, תספר לנו.

אנחנו תומכים בבקשה כמובן. אנחנו חושבים שחשוב להאריך את האפשרות לקיים דיונים בהיוועדות חזותית.

איך זה נראה משם? אתה נמצא בוועדות. מעניין אותי לדעת.

אספר. בתור נציג במועצה הארצית לתכנון ובנייה אני יכול להגיד שהדיונים מתנהלים באופן שוטף ומכובד ונותנים לכל אחד להביע את העמדה שלו בצורה מכובדת, לא חותכים ולא קוטעים, ואם יש קושי אז כולם ממתינים ומחכים בסבלנות.

מה שקרה עם הזום בתקופה הזאת, זה נתן לנו גם איזה קו מחשבה לעתיד לבוא כי אנחנו נצא מן הקורונה בסופו של דבר ויש הרבה מאוד מוזמנים שמגיעים ממרחקים גדולים מאוד.

זה הפך את הישיבות ליותר נגישות ושקופות. כן, יש בזה גם דברים שאולי נצטרך לחשוב על יישום שלהם גם בהמשך.

אנחנו תומכים, בגדול. כל עוד המגבלות בתוקף חשוב שהמצב יימשך.

תודה רבה. זה היה נעם הירש, מנהל תחום ארצי תכנון ובנייה במשרד הבריאות.

אני מבקש להעלות עוד סוגיה. אנחנו נתקלים לצערנו בגלל המשבר הפוליטי העמוק שהמדינה נמצאת בו, שעכשיו יהיו בחירות רביעיות בתוך שנתיים – אני כבר נחשב לחבר כנסת ותיק במשכן הזה, אני חבר כנסת מהכנסת העשרים, אבל אני פחות שנים ממך כי הייתה תקופה של רוטציה שיצאתי מן הכנסת לשנתיים, אז בסך הכול אני חבר כנסת בארבע קדנציות אבל במשך פחות משלוש שנים. בגלל המשבר הזה נוצרות הרבה קושיות משפטיות שמעכבות את התכנון. יש למשל ועדות גיאוגרפיות, ועדות גבולות, שדנות ונותנות המלצות, ובחלק מן המקרים אפילו בהסכמה בין ישובים, למשל ג'דידה-מכר ועראבה, שם יש הסכמה, וההמלצות מונחות על שולחן שר הפנים, אבל הוא לא יכול לחתום כי אנחנו עכשיו בממשלת מעבר.

אבל יש מקרים אחרים שבהם טוב שהוא לא יכול לחתום.

פניתי למשרד המשפטים ואמרו לי: זה המצב. אמרתי: אבל זה בהסכמה, זה אחרי דיונים ואין התנגדויות. כאשר רוצים להחריג אז מחריגים דברים בגלל המצב ובגלל שהבחירות נערכות בכל חצי שנה. מה הבעיה? אפשר היה לחכות אולי עוד חודשיים–שלושה עד שתקום הממשלה החדשה אבל הבעיה היא שבתוך השטחים האלה יש בתים שיש עליהם צווי הריסה.

הצווים האלה לא מוקפאים בגלל שאין הכרעה?

הם לא מוקפאים.

זה לא בסדר.

זה העניין. אתם רוצים להקפיא את המצב עד שתהיה ממשלה – תקפיאו את הכול. את הבתים האלה ניתן להכשיר. ברגע שמצרפים את השטח הזה אל תוך שטח השיפוט אפשר לעשות תוכנית מפורטת.

מה אמרו לך על זה?

כלום. זה משרד המשפטים ומשרד הפנים.

יש פה מישהו ממשרד המשפטים? אולי הם רוצים להתייחס לזה? אוסאמה, בוא נדבר על זה אחר כך, אולי נפנה למשרד המשפטים.

הערה אחת קטנה. בדיונים הקודמים בחוק הזה נתנו הארכת תוקף להחלטות של ועדות תכנון יותר מהסטנדרט. איפה זה נמצא?

החוק מאפשר לשר לקבוע בצו ולהאריך תקופות ומועדים שקבועים בחוק התכנון והבנייה. זה לא מונח על השולחן ככל הנראה כי שר הפנים לא חשב שיש הצדקה לכך. כרגע מה שמונח על השולחן הוא רק הארכת תקופת החירום לעניין קיום דיונים באמצעות היוועדות חזותית. אין הארכה של תקופות שקבועות בחוק, או בהחלטות של מוסדות התכנון.

אי אפשר להכניס את זה עכשיו?

זה צו נפרד וזה לא בקשה של השר. קודם כול זו צריכה להיות יוזמה של השר.

בסדר, אני אתנגד.

למה, יש בעיה ספציפית?

לא. זה היה בעבר. חשבתי שראוי להעלות את זה שוב.

יש אפשרות כזאת ככל שהשר ימצא שיש הצדקה, או שמוסדות התכנון יחשבו שיש הצדקה.

השר מתנגד.

לא נוכל לדון בזה עכשיו. בבקשה, רוני, אנא קראי את הצו.

הצעת צו לקביעת תקופת חירום לפי חוק הארכת תקופות וקיום דיונים בהיוועדות חזותית בענייני תכנון ובנייה (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התשפ"א–2021



"בתוקף סמכותי לפי סעיף 2 לחוק הארכת תקופות וקיום דיונים בהיוועדות חזותית בענייני תכנון ובנייה (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התש"ף–2020 (להלן – החוק), לאחר שנוכחתי שיש הצדקה לכך בשל הגבלות שהוטלו לשם התמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אני מצווה לאמור:


קביעת תקופת חירום
1.
התקופה שמיום פרסומו של צו זה עד כ"א בסיוון התשפ"א (1 ביוני 2021) או עד תום תקופת מצב החירום שהוכרז לפי סעיף 2 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה, לפי המוקדם, היא תקופת חירום, לעניין הליכים ופעולות לפי חוק התכנון והבנייה, חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור, חוק משק הגז הטבעי או חוק הדרכים (שילוט)."

אנחנו מצביעים על הצו. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 3
נגד – אין
נמנעים – 1
צו לקביעת תקופת חירום לפי חוק הארכת תקופות וקיום דיונים בהיוועדות חזותית בענייני תכנון ובנייה (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"א-2021 אושר.

3 בעד, אין מתנגדים, נמנע אחד. אני קובעת בזאת כי הצו אושר ותוקפו יוארך בשלושה חודשים נוספים.

תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:55.