פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



22
ועדת הכלכלה
08/02/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 187
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ו בשבט התשפ"א (08 בפברואר 2021), שעה 10:20

1. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 10), התשפ"א-2021
2. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 9) (תיקון), התשפ"א-2021

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
קרן ברק
מטי יוגב
רות וסרמן לנדה
אימאן ח'טיב יאסין
מתן כהנא
יבגני סובה
יצחק פינדרוס

עודד פורר

אשר שלמון - מנהל המחלקה ליחסים בינלאומיים, דוברות משרד הבריאות

רננה שחר - יועמ"ש, רשות התעופה האזרחית

ישי דון יחיא - מנהל אגף בכיר קשרי תעופה, רשות התעופה האזרחית

מידן בר - יו"ר איגוד הטייסים, האיגוד הארצי לטייסי נתיבי אוויר בישראל

ענבר הרשקוביץ - ראש מטה של מנכ"ל משרד התחבורה

טל פוקס - לשכה משפטית, משרד הבריאות

יעל דקל שפריר - יעוץ משפטי לממשלה, משרד המשפטים

חנה טירי - יועמ"ש הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן

מירב שץ - ק' תיאום מנהלת אכיפה ארצית קורונה, המשרד לביטחון הפנים

יוסי שפרלינג - מפקד מרחב נתב"ג, המשרד לביטחון הפנים

אורי בוצ'ומינסקי - יועמ"ש מנהלת קורונה, המשרד לביטחון הפנים

שבתאי גרברציק - דובר למגזר דתי חרדי, המשרד לביטחון הפנים

חגית זקן - מנהלת תחום רציפות תפקודית מטה המשרד לביטחון הפנים

רותם סיוון - ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון הפנים

אורי סירקיס - מנכ"ל ישראייר, חברות תעופה

מירי סוסלנסקי - המטה להצלת תיירות חו"ל

רון חלפון - יועמ"ש, רשות שדות התעופה

ענת סתיו - סגן בכיר ליועץ המשפטי, רשות שדות התעופה

גיל סתיו - סמנכ"ל שווק, ישראייר, חברות תעופה

שרון בראנסטון - מנהלת הלשכה המשפטית, אל על, חברות תעופה

אהוד שבתאי - סמנכ"ל בכיר, יועץ משפטי ומזכיר החברה, ארקיע, חברות תעופה

ליהוא הכהן - סמנכ"ל מבצעים אל על, חברות תעופה

חגית גולן מדינה - ראש מטה חטיבת מבצעים, חברות תעופה

גדי טפר - מנכ"ל ארקיע, חברות תעופה

עוז ברלוביץ - משנה למנכ"ל ארקיע, חברות תעופה

עידן דיין - עו"ד בלשכה המשפטית אל על, חברות תעופה

שי פרדו - סמנכ״ל, קיבריש טורקיש איירליינס, מפעילי טיסות סדירות וטיסות שכר

ליאור לינהרד - עורכת דין חיצונית, בריטיש איירווייס, מפעילי טיסות סדירות וטיסות שכר

שירלי קציר - עורכת דין חיצונית, בריטיש איירוויס, מפעילי טיסות סדירות וטיסות שכר

אמנון תגורי - מנכ"ל, דיוטי פרי - ג'יימס ריצ'רדסון

הלנה ביילין - עו"ד, דיוטי פרי - ג'יימס ריצ'רדסון

יוסי פתאל - מנכ"ל, לשכת מארגני התיירות נכנסת לישראל

שירי שטיינהרדט סלע - ראש מינהל קשרי חוץ, מרכז השלטון המקומי

הילה צור - יועצת משפטית, לה"ב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

רועי כהן - נשיא לה"ב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

זהר אשכר - המטה להצלת תיירות חו"ל

דוד שפרכר - עו"ד, המטה להצלת תיירות חו"ל

רחל כנן - התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל

עמית פלס - התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל

טלי לאופר - מנכ"ל התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל

רונן קרסו - התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל

יעל גויסקי - התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל

ירון לוינסון - מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות, ארגוני צרכנים

אוריה דהן - מנכ"ל חברת איירו הנדלינג, חברות למתן שירותי קרקע

מור אבלה - מנהל חטיבה אל על, ההסתדרות הכללית החדשה

קרנית שפר לידור - מנהלת חטיבה אווירית איגוד התחבורה, ההסתדרות הכללית החדשה

שני דן - עו"ד לשכה המשפטית, המטה לביטחון לאומי

חגי מאייר - נציג איגוד הטייסים, האיגוד הארצי לטייסי נתיבי אוויר בישראל

מעין בכר - נציג איגוד הטייסים, האיגוד הארצי לטייסי נתיבי אוויר בישראל

דבורה גראו - יועצת תעופה

איתי עצמון

עידית חנוכה

איה לינצ'בסקי



1. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 10), התשפ"א-2021
2. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 9) (תיקון), התשפ"א-2021

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה בנושא הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 10), התשפ"א-2021 והצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 9) (תיקון), התשפ"א-2021. יש שני תיקונים 9 ו-10.

היינו עד עכשיו במשטר שהייתה תקנה 1(א) שאותה נבטל עכשיו, שאסרה טיסת כלי טיס זרים, חוץ מכל החריגים הייעודיים שהוועדה אישרה. לגבי חברות תעופה ישראליות פעלנו לפי פיקוח סמכויות מנהל רת"א, לפי חוק רישוי שירותי התעופה למנוע טיסות שאינן מבטיחות את בריאות הציבור ברמה הנדרשת. בעצם פעלנו מול כל חברה באקט מנהלי, של להגביל את הרישיון המסחרי שלה כך שלא תוכל לבצע טיסות נוסעים בין לאומיות בלי אישור. בתקופה הזאת האישורים ניתנו על ידי מנכ"ל משרד התחבורה. במקביל נסגרו הגבולות.

בינתיים מה שקרה זה תיקון מס' 6 לחוק הסמכויות, שהכנסת אישרה ביום חמישי ובתיקון לחוק הסמכויות הוספה כל הסמכות של הממשלה לקבוע תקנות לאיסור, להגבלות על כניסה ויציאה של אנשים. אמרתם לנו אל תגבילו את התחבורה, אם אתם רוצים להגביל כניסה ויציאה - - -

חזר לזה שאנחנו דנים רק במתכות, בכלי הטיס. בתקנות האלה כבר נכנסים אנשים.

בתיקון מס' 6 היו שני דברים חשובים לענייננו: אחד, הסדרה מפורשת של סמכות הממשלה לקבוע תקנות שמגבילות יציאה של אנשים מישראל וכניסה של אנשים לישראל. דבר שני, דיבר היועץ המשפטי של הוועדה שהאיסור היה על כלי טיס זרים, כלי טיס ישראלים מכוח חוק הקורונה, בעצם תוקן סעיף 12(8)(א) שבאופן כללי שכל התקנות שלנו הן תקנות מכוחו ואומר, אנחנו יכולים להחיל הגבלות על כלי טיס שנושא נוסעים, ישראלי, זר, קטן, גדול, מסחרי, פרטי, הכול.

מה שאנחנו מביאים היום לאישור הוועדה זו הגבלת טיסות של כלים הנושאים נוסעים כשכמו שתראו מהנוסחים הממשלה אומרת, יש אישורי כניסה ויציאה לאנשים, את זה הסדרנו באמצעות ועדה, באמצעות תקנות הגבלות על יציאה וכניסה שאושרו בוועדת חוקה אתמול. אנחנו עדין רוצים לווסת את כניסת הנוסעים לישראל ככה שניתן כרגע לפי הכרזה, לפי סעיף 22ג' לחוק העיקרי, כל מי שחוזר בישראל חייב בבידוד במלונית. יש את גורמי משרד הבריאות שיוכלו להסביר את זה. אנחנו רוצים עדיין לווסת את הכניסה של הנכנסים לישראל ככה שניתן יהיה לטפל.

מה שראיתם פעמים רבות, אנשים שלא נכנסים לבידוד, שהופכים שולחנות, שמתפרעים במלונית, לא מקבלים את הכללים שככה שומרים על הבידוד. רצו לטפל בדברים האלה בזה שזרם האנשים שייכנס לישראל יהיה ניתן להתמודד אתו בצורה טובה ולא לעורר התפרעויות וכו'. הוועדה של אישור הטיסות שתראו היום היא ועדה שנועדה בעיקר למנן את קצב הנכנסים.

מה היה הצורך? למה שיניתם את מבנה התקנות?

בגלל שהחוק השתנה ובגלל שההסדר לא היה מעולה, להגיד לכלים זרים אתם לא נכנסים וכלים ישראלים - - -

מה שעשינו בוועדה.

ההסמכה תוקנה בחוק העיקרי.

מאחר וראיתי שהייתם קשובים וגם דברי ההסבר הפעם היו שמנים, משרד הבריאות בבקשה, מה אתם רוצים?

אנחנו מתמודדים עם כמה תופעות בריאותיות עכשיו. התופעה הברורה ביותר היא העובדה שחרף סגר ארוך שנמשך עד אתמול רמות התחלואה עדיין גבוהות. אנחנו מדברים על אלפים רבים של חולים חדשים מידי יום ועל R שלא יורד מספיק נמוך כדי לראות את התחלואה מצטמצמת. חלק ניכר מהתחלואה הזו, אפשר לומר מעל 50% ממנה תלויה בזנים חדשים שנכנסו לישראל בשבועות האחרונים. אנחנו למעשה איחרנו את הרכבת.

אני מבין ממך כפועל יוצא שאם לא היו המוטציות והזנים החדשים היינו היום בנתוני תחלואה אחרים בעקבות החיסון והסגר.

להערכתנו, חרף העובדה שלא כל הציבור שומר על הסגר בצורה ראויה, להערכתנו, אם היינו נשארים עם הזן הקודם היינו רואים תחלואה משמעותית.

אבל זה שיש זנים חדשים זו לא הפתעה מבחינתכם.

להערכתנו הזנים החדשים, גם הבריטי, שלגביו אמרתי שאיחרנו את הרכבת, גם הדרום אפריקאי שאנחנו מנהלים מולו מלחמת מאסף די מוצלח סך הכול. כל שרשרת חשודה אנחנו מרצפים ומשקיעים הרבה מאמץ למנוע ממנו להפוך להיות זן שמתפשט.

אותם מאומתים בזן הדרום אפריקאי? ממושמעים להנחיות?

אנחנו ממקדים מאמץ גדול, גם אכיפתי וגם הסברתי כדי לצמצם למקסימום את הסיכון שהם יפיצו באופן רחב את הנגיף. צריך לזכור שהזנים החדשים, מלבד העובדה שהם מדבקים יותר, מדביקים אוכלוסיות צעירות יותר ויוצרים לנו דפוסים חדשים לתחלואה שלא הכרנו בסבב הקודם, יש עדיין שאלה פתוחה לגבי עד כמה החיסון יעיל. זה לא שהחיסון לא יעיל, אבל אם במקום 95% הוא יעיל ב-60% משמעו שכל רעיון הדרכון הירוק והתו הירוק שאנחנו עובדים עליו נמצא בסכנה ואנחנו לא רוצים להגיע למקום הזה.

זה בתוך המדינה, לא קשור לחו"ל. זה נורא ואיום אבל לא קשור לטיסות מחו"ל.

מה שיוצר זן חדש זה באופן הסתברותי באבולוציה של נגיפים זה מספר ההכפלות. אנחנו מדברים על מיליארדי וטריליארדי הכפלות, ממילא הסיכוי במדינה קטנה כמו שלנו שזה ייווצר הוא קטן. כל אותם וריאנטים מגיעים מחו"ל ולכן הזהירות.

אני רוצה לחדד נקודה כהשלמה לדברים שאמרה רננה מבחינת המצב המשפטי ומה הוועדה מתבקשת לאשר. ההגבלות שנוגעות לכניסה ויציאה של בני אדם לישראל ומישראל נקבעו בתקנות שאושרו אתמול בוועדת החוקה. אגב, התקנות האלה אינן נוגעות ספציפית לתעופה אלא ליציאה וכניסה מישראל בכל דרך ובכל אמצעי.

ועדת הכלכלה היום מתבקשת לאשר תקנות שנוגעות להגבלות לעניין כניסה לישראל של כלי טיס הנושא נוסעים או יציאה מישראל של כלי טיס כאמור, שיקבעו בשים לב לאותן הגבלות שאושרו אתמול בוועדה החוקה לעניין כניסה ויציאה של בני אדם. זה חידוד שצריך להבין, מה מתכונת ההסדר שמובא כאן היום.

אני לא אגש כרגע לקריאת התקנות כי הצטברו שאלות שמבקשות התייחסות ואני אבקש מחברי הכנסת שיציגו אותם. אנחנו יודעים שיש מקומות שיש שם אזרחים ישראלים תקועים, אני רוצה לדעת אם ישנה מדיניות כלשהי, או אופק כלשהו לגביהם. חבר כנסת סובה בבקשה.

אני חוזר לדברי מהדיון הקודם, אני מבקש להתייחס ברצינות למאות ישראלים שתקועים כרגע במזרח אירופה. בסבב הראשון היו טיסות חילוץ מקייב וממוסקבה ומעוד מדינות, גם מליטא, בעיקר של סטודנטים, הרבה מהמגזר הערבי שלומדים שם. חברת ישראייר פעלה בגבורה וביצעה את טיסות החילוץ האלה. אני מבקש גם היום לא לחכות שבועיים ולשקול את הדבר הזה, אפילו פעם ביומיים, בהתאם לכל המגבלות שכרגע משרד הבריאות מטיל. אלה לא טיסות לחופש בדובאי, אלה אנשים שנתקעו שם ולהרבה יש משפחות והן אזרחי ישראל והחובה המוסרית של המדינה היא לא להגיד תחכה שבועיים כי יש זן בריטי שנכנס ואנחנו מפחדים ממנו.

דבר שני, משרד הבריאות ואתם הצגתם פה תוכנית אחת, תגידו לי מה יש בתוכנית 2 אם זה לא יקרה? מה אתם מתכוונים לעשות? האם אנחנו שפני ניסוי? הניסיון לשלוט במשהו שאתם אפילו לא משוכנעים בשליטה, הוא ניסיון מפחיד בעיני. במקום להיערך בהתאם בתוך המדינה, אתם מעדיפים ללכת על הדבר הכי קל, סגר כללי, סגירת השמים, בלי בדיקות בנתב"ג, בלי לחייב בדיקות.

יש בדיקות בנתב"ג, הם אושרו.

שמענו שיש בעיה משפטית לחייב בן אדם לעשות בדיקה.

רק לתקן שקרוב למאה אחוז מהנוחתים נבדקים בנתב"ג.

אבל אין נחיתות היום. דבר נוסף, אני מבקש בכל לשון של בקשה, שבוועדה שדנה באישורים, לא ייווצר רושם של שליטה מוחלטת של הפקידים, עם כל הכבוד ויש כבוד לפקידים ברמה הכי גבוהה, כי יש הרבה אנשים ולכל בן אדם סיפור משלו. מישהו שאמא שלו נפטרה והוא לא יוכל לקבור אותה, מישהו שנתקע וצריך לחזור לעבודה ואותם אנשים כשהם יצאו, לא חשבו שיתקעו.

מהירות התגובה בוועדה הראשונה הייתה מהירה. לא כולם קבלו מענה לפי הקריטריונים, אבל נתייחס לזה בהמשך.

אני מנסה להתאים את המילה הנכונה, זו לא חמלה, זו חובה מוסרית של המדינה כלפי האזרחים בהתאם למגבלות. זה מה שאני מבקש. אני גם אשמח לשמוע תשובה לגבי טיסות חילוץ ממזרח אירופה.

תודה. חברת הכנסת ח'טיב יאסין הגישה לי מכתב בקשה בעקבות מצוקתם של הסטודנטים שבאו לחופשת חג המולד וצריכים לחזור לקמפוסים, יש בחינות. הבטחתי לה שיהיה דיון על זה, אז בבקשה תציגי את הבעיה.

תודה רבה. מה שקורה הוא בל יתואר. אחרי שהיו מאמצים שהסטודנטים יתחילו את הלימודים ולכאורה חזרנו לשגרה, לפחות מבחינת האפשרות בשדה התעופה. בחופשה של חודש הסטודנטים לא יכלו להישאר שם, חלקם נאלצו לחזור לכאן בגלל הקורונה והתחלואה הרבה באותה ארץ. יש סטודנטים שלומדים באוקראינה ועכשיו יש את המבחן של שנה ג', מי שלא עובר את זה הלכה לו השנה. המבחן מחר ב-9 לחודש ויש 30 סטודנטים שתקועים כאן בארץ. יותר מ-200 אזרחים שתקועים בטורקיה.

אני מבקש שתאמרו מה הקושי להוציא? אנשים רוצים לצאת.

מה הבעיה להוציא את האנשים? כל העיקרון הוא לא לסכן את בריאות של האנשים כאן, אז הם יוצאים, הם מקלים עלינו. חוץ מזה הם אזרחים ואנחנו צריכים לדאוג להם. למה אין טיסות חילוץ עכשיו כמו שהיו בהתחלה? האם כל כך קשה לשדה התעופה להתארגן לקבלת 100 אנשים? שיעשו את הפרוצדורה כמו שצריך לחוזרים ולאלה שיוצאים. זה לא יכול להיות מה שקורה. הגורל של אנשים האלה בידיים של אנשים שיושבים בתוך המשרדים ולא מתחשבים באף אחד.

הבנתי שראש הממשלה הגביל ל-500 אנשים ביום? זה נכון?

מה התשובה? אני אשמח לשמוע מה התשובה לזה. אני צריכה להבין למה לא נותנים להם לצאת החוצה.

תקבלי תשובה יותר מאוחר.

בפגישות הקודמות התנגדתי להחלטות בגלל שלא היה פתרון הולם לכולם, היה פתרון חלקי וזמני. מה העיקרון שהאנשים שיוצאים צריכים להגיע לפרנקפורט ומשם עוד טיסה, האם האנשים כל כך עשירים?

דבר אחרון, אני רוצה להתריע על הסטודנטים בברית המועצות שתקועים בארץ ולא יכולים לחזור ללימודים. שלחתי מכתבים לכולם, גם לראש הממשלה. אין אף התייחסות. אנחנו מדברים על טיסה בשדה התעופה אבל זה קשור לתחבורה. מה עם 8,000 סטודנטים שלומדים בג'נין, שלא יכולים לנסוע 20 דקות מנצרת וצריכים לנסוע את כל הסבב, שעתיים לכל צד ולהסתכן בדרכים לא דרכים. הסטודנטים הערבים מופקרים.

לדעתי סוגיית הסטודנטים שצריכים לצאת מהמדינה יכולה לקבל מענה. נשמע בהמשך.

אני מאוד מכבדת את מה שאמרה חברת הכנסת אימאן, שמענו בוועדות שונות שמבחינת היציאה של סטודנטים לחו"ל לתקופה ארוכה, אין מניעה.

אין טיסות. זה קשור לטיסות כי לא מאפשרים להביא משם אנשים, לכן אין טיסות.

לגבי היציאה שלהם לתקופה ארוכה אין מניעה. דובר בוועדות השונות שמשרד התחבורה צריך לתת מענה כי אין מניעה לזה ממשרד הבריאות. לגבי הכניסה זה משהו אחר. לזה צריך למצוא את האיזון בין האיום הקיים, בין אם אנחנו רוצים או לא, של וריאנטים מפחידים ובריאות לבין הצורך של סטודנטים לחזור ארצה, בעיקר נוכח מקרים ספציפיים כמו שדיבר עליהם חבר הכנסת סובה, אמא שנפטרה וכו'.

אתמול דרשתי מוועדת החריגים, שהתפוררה לתקופת מה וחזרה, ביקשתי לקבל את הלינק, שלא יהיה רק במשרד לשיתוף פעולה אזורי - שאף אחד לא העלה על דעתו ששם זה יהיה כי זה לא בהכרח הגיוני - אלא שזה יהיה בכל משרדי הממשלה. קיבלתי את הלינק, וידאתי והוא אכן עובד וכל סטודנט שיש לו בעיה ורוצה לחזור יהיה חייב לעבור ועדת חריגים. אני לא רואה אפשרות להביא עשרות ואפילו מאות סטודנטים, שאני מבינה את הרצון שלהם לחזור, לחזור באופן בלתי מבוקר כי זה מסכן את בריאות הציבור.

למה בלתי מבוקר?

הווריאנט לא בודק את זה. אם חלילה למישהו נפטרה אמא הוא פחות חשוב מהווריאנט הבריטי? אלה שני דברים שונים.

להפך. התייחסתי ספציפית לדוגמה הזו.

אדוני היושב-ראש, כל הדיון הזה נובע מהשלומיאליות של משרד התחבורה, מהרשלנות הפושעת של משרד התחבורה ושל שרת התחבורה. אדוני היושב-ראש, אתה צריך להזמין לכאן את שרת התחבורה שתפסיק להתחבא תבוא לכאן ותסביר לנו למה כבר 10 חודשים היא מונעת בדיקות בשדה התעופה ואיך היא אפשרה ברשלנותה כניסה של מוטציות ווריאנטים שבאופן ישיר גרמו למותם של 3,000 ישראלים. שתבוא לכאן ותסביר לנו למה זה קרה. זה לא יכול להיות שהיא ממשיכה להתחמק ולהתחבא.

גם בנושאים אחרים היית מדבר ככה?

שרת התחבורה אחראית למותם של 3,000 ישראלים. 3,000 ישראלים מתו בגלל שרת התחבורה וראוי שהיא תבוא לפה לתת דין וחשבון על הדבר הזה.

מכיוון שאני לא יודע מי הרג את מי, באתי לדבר על התקנות ואני אומר איפה הבעיות. השתתפנו אתמול בדיון בוועדת חוקה על עיקרי התקנות. שבוע שעבר היה דיון על החוק ושם הודיע לנו אשר שלמון שתוך שעה לינק. יש לי בשורה, בזמן שדיברת הלינק כבר היה קיים. אתמול מ-07:00 בבוקר עד הצוהרים לא היה למי לפנות וכמובן שאתמול ב-21:00 הוועדה קרסה והיו בעיות עם לוויות ואנשים שנתקעו בדרך ללוויה.

אני רוצה להתייחס למשהו שדיברנו עליו עם שר הבריאות כמה פעמים בשבוע שעבר. הדבר היחידי שהרגשנו ב-20 שעות האחרונות בוועדה, זה נושא שהכנסנו אותו בחקיקה, הנושא של אזרחי חו"ל שגרים כאן. לא אזרחי חו"ל שרוצים לבוא לפה לביקור, לא אזרחי חו"ל יש להם פה משפחה, אלא אזרחי חו"ל שגרים פה, שיצאו לשבוע לאירוע ונתקעו שם.

בנושא הזה אני חייב לומר שהמחוקק החליט שהם אותו דבר, גם בהחלטת הממשלה הם נמצאים בדיוק באותו סטטוס של אזרח ישראלי וזה על פי בקשה שהייתה לי וליושב-ראש ועדת חוקה משר הבריאות וממזכיר הממשלה. בפועל שולחים אותם לקונסוליות. בשליחה שלהם לקונסוליות הרווחתם 24 שעות ותקעתם אותם. זה בסדר גמור. אבל עברו כבר 20 שעות, זה צריך להופיע באותו מקום, באותו לינק. לא לשלוח אותם מלינק ללינק. הקונסוליות לא מתפקדות בגלל הקורונה. לכל מדינה יש את הבעיות שלה. ניו יורק לא עובדת ובודפשט לא עובדת וגרמניה לא עובדת.

אני אתך, אבל הם לא הכתובת.

הכתובת צריכה להיות אותה ועדה.

אתה יודע לומר לי אם זה תלוי ברצונה של הוועדה להכניס?

חד משמעית, כי המחוקק הכניס את זה. זו שאלה בירוקרטית. כמו שביקשנו לפתוח את הלינק, אותו לינק, בגלל שהמחוקק שבוע שעבר, בבקשה של חברי כנסת, נכנס לתוך החקיקה, אזרחים שגרים בישראל, גם אם לא אזרחים ישראלים - - -

תגדיר סטטוס. בני זוג? אנשים ששוהים פה? תגדיר את זה.

אני מדבר על מה שכתוב בחוק.

יש את הנהלים של רשות האוכלוסין וההגירה, צריך לפעול בהתאם לסעיפים.

זה נכנס בחוק, יכולים לטפל בהם באותה מידה. תעזבו אותם מהבירוקרטיה הזאת. אל תשלחו אותם לקונסוליות. התשובות שאני מקבל, גם היום לפני שעה, נסיים לטפל באזרחים הישראלים ונתחיל לראות מה עושים עם הקונסוליות. זה לא יכול להיות. ביקשנו את זה בחוק. הסיכום עם שר הבריאות שזה נכנס בחוק. זה נכנס ואני מבקש שזה יטופל באותה מידה.

לפני ההקראה, אני מבקש לשמוע תשובות.

לגבי אנשים שתקועים במזרח אירופה, כרגע ההחלטות הם להוציא טיסות להאבים, לצורך העניין האבים זה פרנקפורט, ניו יורק ודובאי. ככל שיידרש, אפשר להעלות ולבדוק את האופציה להאב נוסף. לגבי הסטודנטים, אני אישית טיפלתי בקבוצה מהונגריה, גם בקבוצה באוקראינה וגם בסטודנטים ממולדובה. הייתה הרבה רגישות והרבה רצון לדחוף את זה קדימה. ביקשתי גם מהסטודנטים להגיש בקשה אחודה מכל בית ספר לרפואה. לא לקבל 180 בקשות נפרדות כי חבל על הזמן, נאפשר את זה בבלקים שלמים כדי לאפשר להם לצאת. אני מדבר קודם כל על מי שרוצה לצאת מכאן. אין שום מניעה לגרום לסטודנטים לרפואה להתעכב בארץ. לגבי סטודנטים חוזרים, זה כמו כל חוזר אחר לפי הכללים, זה דיון נפרד.

הבהרה לגבי בדיקות בשדה, הבדיקות בשדה מוסדרות. כל אדם שנוחת היום בשדה התעופה פרקטית יכול לבחור בין לעבור בדיקה ולצאת לבידוד בית או ללכת למלונית. עכשיו, כשכולם חייבים במלונית למעט החריגים, אנחנו עדיין מבקשים מכל הציבור להיבדק והרוב המוחלט נבדק. אני יכול לומר שמעל 90% מהנוחתים בישראל עושים בדיקה בשדה.

אני רוצה לחדד, כל מי שנכנס למדינת ישראל חייב בבדיקה? בין אם הוא הולך לבידוד ביתי או למלונית?

כל מי שנכנס למדינת ישראל חייב בדיקה 72 שעות לפני המראה אחרת הוא לא יכול לעלות למטוס. מעבר לזה, עד לכניסת התקנה הנוכחית הייתה לאדם בחירה בין בדיקה בשדה ובידוד ביתי לבין הליכה למלונית. זה לא השתנה.

זה השתנה.

אומרים לאנשים, אם אתה רוצה להשתחרר מהמלונית פחות מ-14 יום, ב-10 ימים, אתה חייב בבדיקה עכשיו.

אתה מבין שהיום חוזר זוג שליחים מארגנטינה אחרי שנתיים, עושים בדיקה 72 שעות לפני, עושים בדיקה כשהם נוחתים ועדיין הם תקועים במלונית.

מהסיבה הברורה שחרף המספרים שהוצגו פה שבוע שעבר שאנחנו יכולים למצוא כ-60% מהחולים בעזרת אותה בדיקה, עדיין 40% נמצא אותם רק אחר כך. כל העולם עובד בדרך הזאת, גם מדינות יותר קפדניות. לגבי ועדת חריגים, עד אתמול ב-07:00 בבוקר היו שתי ועדות, ועדה ליוצאים ממשרד התחבורה וועדה לנכנסים במשרד האנרגיה. מאתמול הוקמה ועדה אחודה תחת המשרד לשיתוף פעולה אזורי. בהתחלה בראשותו של עדן ברטל ומסיבות משפטיות הוא הוחלף על ידי האשם חוסיין שמנהל ומרכז את אותה ועדה. למיטב ידיעתי הגיעו כ-2,000 פניות ולכן הוועדה חורגת ואני עונה לרב פינדרוס, תאמין לי, תשאיר בקונסוליות, זה יהיה יותר מהר.

בכל מקרה הוועדה היא פיזית, יושבים בה נציגים מארבעה משרדי ממשלה. יש נוכחות של 24 שעות ביממה. יש כבר קובץ בסיסי של נהלי עבודה, המטרה היא להגיע למצב שבו יש מענה תוך 24 שעות לפונים וגם מענה דחוף כמו חלילה הלוויה.

יש מענה של טיסות במקביל?

אני אגיע לנושא הטיסות. בנוגע ליכולת שלנו כמדינה לקלוט אנשים ולנהל את פרויקט המלונות. לאחר דיונים מפורטים עם כל הגורמים המסקנה היא שלכל היותר אנחנו יכולים לטפל ב-600 נכנסים כל עוד חובת המלונות קיימת. לכן בפני הממשלה ניצבת ההחלטה אם צריך להמשיך - - -

600 או 500? אנחנו שומעים מידע לגבי 500, זה חצי מטוס, זה נאמר גם אתמול.

לא נתווכח על האדם הבודד. בסופו של דבר זה הטווח. ההערכה שלנו שעד כ-500 בטיסות סדירות ועד כ-100 בטיסות אחרות. אנחנו יודעים לנהל את זה ומעבר לזה לא ניתן לנהל, יש לנו כבר ניסיון משלושה סבבים לנהל את זה. יש הגבלה בטיסות נכנסות ולכן נוצר פה סוג של פקק מסוים. אנחנו מודעים לו ונקווה שככל שהימים ינקפו ואנשים ייכנסו, העניין הזה יגיע להסדרה.

ברור לכולנו שלא מדובר על תופעה או על מצב שיימשך עד בלי די. מדובר על שבועות בודדים שבמהלכם אנחנו מקווים לראות ירידה בתחלואה בישראל ודבר שני, פרויקט החיסונים הפנומנאליים של מדינת ישראל יתקרב ליעדים שלו, כשרוב האוכלוסייה בתקווה בעוד מספר שבועות תהיה מחוסנת. דבר שלישי, יהיה לנו מידע אמיתי ויותר קונקרטי לגבי האם אנשים מחוסנים או מחלימים נושאים או לא נושאים נגיף ומה המשמעות של הנגיף באותם פרמטרים שדיברתי עליהם קודם.

אם מי שנכנס לארץ מחלים או מחוסן, איך מסתכלים עליו?

כרגע מבחינת הכללים הוא פטור מחובת בידוד. העניין הזה נבחן ברמה כמעט יום יומית. מצד אחד יש עלינו חובת זהירות רבה, מצד שני אנחנו בהחלט רוצים לעודד את הציבור להמשיך ולהחסן מתוך הבנה שהחיסון מקנה זכויות כמו למשל פטור מבידוד בחזרה ארצה. יש פה דילמה שככל שנבין יותר נתגבש לגבי החלטה.

אמרת שאתה יכול לשקול אם יש כמות של אנשים, אני חוזר לשאלה של טיסות החילוץ ממזרח אירופה כי דובאי ניו יורק ופרנקפורט לא פותרים את הבעיה של מזרח אירופה. השאלה אם אתה יכול להגיד היום שיש אפשרות לשקול את הדבר הזה, לפחות טיסה אחת או שתיים. מנכ"ל ישראייר אמר שמוכן לקחת טיסות ריקות חזרה.

אורי סירקיס ישמח לטוס גם לטימבקטו אני בטוח, ללא קשר הוצאנו טיסה להונגריה לסטודנטים.

מה צריך לעשות כדי לארגן טיסה למזרח אירופה מקייב או ממוסקבה?

אם תתארגן קבוצה של 100 סטודנטים מאוקראינה , בלרוס וכדומה וירצו להטיס טיסה למינסק או לקייב לטובת העניין - - -

אני מדבר על אנשים שנתקעו שם, כדי להחזיר אותם. אתה מדבר על הטיסות היוצאות.

זה לגבי טיסות יוצאות. כפי שאמרתי, אנחנו תומכים בכך שסטודנטים שיוצאים ללימודים יוכלו לצאת כמה שיותר מהר. לגבי הנכנסים זה לפי הקריטריונים, המטרה כן לצמצם טיסות ולא לאפשר טיסה חופשית לארץ.

כמה בקשות קבלתם מהקונסוליות עד עכשיו וטיפלתם בהם? אפילו תשובה שלילית.

הבקשות מהקונסוליות מטופלות כרגע בצוות הוותיק שאתה מכיר היטב וזה עובד מהר מאוד דרך קבוצת ווטסאפ, 24 שעות ביממה.

בינתיים אף אחד מהם לא קיבל תגובה. הזרים לא קבלו תגובה.

הייתה החלטה של ראש רשות האוכלוסין, אפשר גם לפנות אליו, הוא בפירוש אמר שאותה תת קבוצה - - -

כתבו לי, אנחנו נסיים לטפל בישראלים ונחזור אליכם, זו הודעה מלפני שעה. זה נגד החוק, הוא לא יודע שחוקקו חוק בכנסת, זה לא ירד לשטח.

אני לא יכול להתייחס לאמירה קטנה של מישהו כזה או אחר, אני אבדוק את זה.

מצד אחד אנחנו מסכימים כולנו שצריך לנהל את המשבר תוך לקיחת סיכונים ותוך איזונים. אבל באותה נשימה המדינה קבעה יעד במרכז אירופה שהמזרח קרוב אליו והמערב קרוב אליו וזה בארצות הברית, פרנקפורט ודובאי.

מה לנו ולדובאי?

דובאי היא יעד בין לאומי גדול.

כפי שאתם פתוחים להוציא קבוצות מאורגנות שעונות לקריטריונים, אם יש ריכוז מעל מספר בקשות שאושרו בוועדה להיכנס לארץ והם נמצאים במקום מסוים, הכוונה לא למבודדים, אבל אם יש צוואר בקבוק למשל באוקראינה או טורקיה וזה מחיר טיסה מסחרית והם כבר מאושרים על ידי הוועדה, אנא תפעילו ראש גדול, זה מה שאנחנו מבקשים. מנכ"ל משרד התחבורה בבקשה.

ענבר הרשקוביץ, ראש מטה של עופר מלכה, מנכ"ל משרד התחבורה, עופר כרגע בדיון בוועדת העבודה והרווחה.

אל תפריעו לו.

ענבר תוכל לתת לך תשובה אם יש טיסת סטודנטים מאושרת.

אנחנו פועלים לפי מדיניות הממשלה.

ניתן לך להדליק משואה ביום העצמאות על זה שאת פועלת לפי מדיניות הממשלה. אני אגיד גם לפרופסור הרשקוביץ להעניק לך עובדת ממושמעת של נציבות שירות המדינה.

אנחנו מוציאים ומאשרים טיסות בתוך שעות, הפניות מגיעות אלינו מחברות התעופה ואנחנו תוך שעות בודדות מוציאים להם תשובה אם זה מאושר או נדחה. ככל שיש קבוצה של סטודנטים שמתארגנת כדי לצאת מישראל אין שום בעיה לעשות את זה.

אני רוצה להוסיף כמה דברים קטנים לפני שניגש להקראה. אחד, נציג מנכ"ל משרד החוץ הוא חבר בוועדת הטיסות במשרד החוץ, הוא מרכז את הפניות של ישראלים בחו"ל ויודע להגיד שהם במצוקה או לא במצוקה.

אני אומר מהרהורי לבי, כששר האנרגיה יובל שטייניץ מינה אותי לעמוד בראש הוועדה שאלתי מה הקשר? מסתבר שדווקא כשאתה לוקח אדם שלא בעניינים, זו ועדה יותר יעילה. אבל כמו מדינת ישראל, כל דבר טוב, אלופים לדפוק אותו. מי שואל אותו? הוא עובד מדינה ומטילים עליו.

אישור הטיסות זה לא אותה ועדה.

בווטסאפ הוא עבד באמת 24/7.

שיעבוד 24/7. אמרתי את המחאה שלי, שאנחנו אוהבים לקלקל דברים טובים. דוגמה טובה היא טיפת חלב, פעם זה היה דבר שהיווה דוגמה לכל העולם וחיסלנו את זה. כל רפורמה טובה שהצליחה, בא האוצר אחרי זה ותקע את זה.

שאלה קצרה לגבי התקנות האלה, כי תקנות זה רק פועל יוצר של משהו אחר. מדובר בסוג של סגר אווירי. אני שואל האם יש סיכוי בסגר אווירי למנוע תחלואה מווריאנטים שיהיו פה עוד חודשיים, שלושה?

לא בטוח.

אם זה לא בטוח, למה משתמשים בכלי כל כך משמעותי רק כדי שהתחלואה תרד - - -

כי הגענו ל-5,000 הרוגים.

אני מבין אותך כטייס, התחושה שלנו שעשינו טעות. זו התחושה שלנו כחברי ועדה. אני נלחם בטיסות של מקרים ספציפיים ואומר לך שזו התחושה.

אין בעיה, נכבה מנועים ונזרוק את הנוסעים, זה גם בסדר.

זה ניהול סיכונים ואין מה לעשות. אני לא קורא להם נפטרים אלא הרוגים. קח אותם לאיזה שדה קרב שאתה רוצה ותאר לך מה זה היה עושה לנו, מה היה עושה למורל הלאומי ומה היה עושה לכל הפושעים מכחישי הקורונה, לא משנה אם שחקן, זמר, או פסיכי עם תעודת אשפוז.

איפה נהיה בפסח? עם 6,000? 7,000?

לפני פסח יש את פורים.

יש כל מיני רוצחים שמסתובבים מאומתים בחברה הישראלית. אני קורא להם מופקרים חסרי אחריות ואנחנו פה מנהלים ומשלמים מחירים עבורם.

אתה צודק אבל אמר מתן, לפני שנכנסנו לבידוד בפעם האחרונה 75% מהם לא נכנסו לבידוד, מה שונה עכשיו?

כי היום יש מוטציה שמפחידה אותנו.

ברשותך רק משפט אחד, יש קבוצה ששלחו לי עכשיו, 225 סטודנטים למולדובה במידי.

אחרי הדיון תעבירי את הפרטים לד"ר שלמון.

"טיוטת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות)(תיקון מס' 9)(תיקון), התשפ"א–2021

בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4, 12 ו-23 עד 25 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020 (להלן- החוק), ובהתקיים דחיפות כאמור סעיף 4(ד)(3) לחוק, מתקינה הממשלה תקנות אלה:

1. בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות)(תיקון מס' 9), התשפ"א-2021, בתקנה 2, במקום "(7 בפברואר 2021)" יבוא "(7 בפברואר 2021) בשעה 7:00".

זה קוצר אתמול עד 07:00 אתמול.

זה מעין אישור בדיעבד.

זה בעצם הביטול של המשטר שדיברתי עליו קודם, שאסור לכלי טיס זרים להיכנס. עכשיו אנחנו מחליפים את זה ב-07:00 בבוקר בתקנה חדשה.

תודה. אני מביא את זה להצבעה. מי בעד?

הצבעה

התקנה אושרה.

התקנות אושרו. נעבור לתיקון מס' 10, שם המסה הגדולה של התיקון.

"תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות)(תיקון מס' 10), התשפ"א–2021

"בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4, 12 ו-23 עד 25 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020 (להלן- החוק), ובהתקיים דחיפות כאמור סעיף 4(ד)(3) לחוק, מתקינה הממשלה תקנות אלה":

אני עוצר אותך, תוכלי להסביר את השימוש בכלי הדחיפות שקיים בחוק לסעיף 4(ד)(3)?

היה מצב משפטי שנחשב מאוד לא טוב, בזה שדה פקטו נמנעה כניסה של אנשים לישראל ויציאה, למרות סעיף 6 לחוק יסוד כבוד אדם וחירותו שמבטיח יציאה מישראל לכל אחד וזכות של אזרחים ישראלים לחזור לישראל באמצעות דברים עקיפים שאושרו בוועדות ואושרו על ידי הממשלה, כלומר איסור הטיסות, סגירת הגבולות וכו'. לכן הייתה דחיפות מאוד גדולה להעביר את תיקון מס' 6 לחוק, לשים את זה על הפסים בצורה חוקתית נכונה, שהבעיה המשפטית הזו תיפטר כמה שיותר מהר. אפשר היה למשוך את ההסדרים עוד יום יומיים, אבל העניין המשפטי הכריע שצריך לקדם את זה בדחיפות.


1. "בתקנה 1 לתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות), התש"ף-2020 (להלן- התקנות העיקריות) אחרי ההגדרה "תסמינים" יבוא:



"תקנות הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה" - תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה), התשפ"א - 2021"

אלה התקנות שמדוברות פה כל הזמן, תקנות של ועדת החריגים שמאשרת את האנשים עצמם להיכנס ולצאת.

2. "אחרי פרק א' לתקנות העיקריות יבוא:

פרק א1': איסור כניסה לישראל ויציאה ממנה כלי טיס הנושא נוסעים"

זה ההבדל, בפעם שעברה התקנות דיברו על כלי טיס.

והיו לנו חריגים לטיסות מטען ולטיסות שלא נושאות נוסעים בכלל. עכשיו תראו את זה פה, כי אנחנו עכשיו רק בטיסות שנושאות נוסעים.


"1א. (א) תקופת תוקפן של תקנות הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה-

(1) לא יפעיל אדם כלי טיס הנושא נוסעים לישראל או אל מחוץ לישראל, אלא אם כן כל הנוסעים בכלי הטיס רשאים לצאת מישראל או להיכנס אליה לפי תקנות הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה".

זו תמונת ראי לתקנות הגבלת הכניסה והיציאה. מה שאסור לאנשים אסור גם לכלי הטיס.

(2) לא יפעיל אדם כלי טיס הנושא נוסעים לישראל או אל מחוץ לישראל, ומפעיל שדה תעופה לא יאשר המראה או נחיתה של כלי טיס כאמור, אלא אם כן התקיימו לגבי טיסת כלי הטיס אחד מאלה:

(1) הטיסה היא טיסה לפינוי חירום רפואי;

(2) הטיסה חוצה את המרחב האווירי של ישראל מבלי לנחות בה;

(3) המנהל הכללי של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, המנהל הכללי של משרד החוץ, המנהל הכללי של משרד הביטחון והמנהל הכללי של משרד הבריאות או נציגיהם, אישרו את הטיסה לצורך מתן מענה לנוסעים הרשאים להיכנס לישראל או לצאת מישראל, לפי תקנות הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה, באופן שיאפשר חזרתם של נוסעים שמרכז חייהם בישראל בהקדם האפשרי תוך וויסות הגעתם לפי שיקולי בריאות הציבור, ובשים לב להוראות לפי סעיף 22ג לחוק;


זו ועדת הטיסות. זאת לא ועדת החריגים שחבר הכנסת פינדרוס מדבר עליה. זו ועדה שיושבת בראשות מנכ"ל משרד התחבורה ומאשרת טיסות כדי לאפשר את הדבר הזה אבל לווסת כניסת טיסות.

(4) "טיסה ציבורית תאושר רק אם היא של מפעיל אווירי ישראלי; לעניין זה, "טיסה ציבורית"- טיסה הפועלת לפי לוח זמנים המפורסם לציבור מראש ומתאפשרת לגביה רכישת כרטיס טיסה בידי יחיד".

(ב) על אף האמור, תקנה זו לא תחול בנסיבות כאמור בסעיף 76(ב) לחוק הטיס."

יש מנגנון של אישור אנשים לצאת ולהיכנס בתקנות הכניסה והיציאה שאושרו אתמול בוועדת החוקה. הוא לא תקנון עם מכסות, אני מניחה שצריך לאשר את מי שעומד בחריגים. בין החריגים זה אזרח או תושב ישראלי או שמיש מרכז חייו בישראל ויצא קודם מישראל, יכול להיכנס.

זה שונה מפעם שעברה שאמרנו קודם כל מי שאושר על פי החריגים והיתרה מי שיאושר, קבענו טיסה חד יומית.

עכשיו יש מצב משפטי חדש של אנשים שמותר להם להיכנס לישראל ולצאת מישראל, אין מכסות ואין תעדופים לפי התקנות של הכניסה והיציאה. המכסות הן מכסות שמרוכזות בכלי טיס, ביכולת לטפל בשבים הנכנסים.

המכסה זה ה-600 ביום.

בדיוק, וזה מאושר לפי זה. אם החלטה ממשלתית על בסיס משרד החוץ מאיזה יעדים ממש להפעיל טיסות חילוץ על בסיס התקשרויות שאנחנו מבצעים עם חברות התעופה הישראליות. אפשר עוד לראות שטיסות לפינוי חירום רפואי לא בתוך העניין הזה. זה החריג של החריגים.

הערה ראשונה טכנית, ההגדרה של תקנות הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה תישאר בתוקף גם כשההוראות המהותיות לא תהיינה בתוקף כי הן תלויות בתקופת תוקפן של התקנות. היא אולי תישאר מיותמת כי ההסדר המהותי מותנה בתקופת תוקפן של התקנות.

הערה יותר מהותית שלהבנתנו יוצאת אי בהירות בהסדר נוגעת ליחס בין פסקאות 1 ו-2. פסקה 1 אומרת אסור להפעיל כלי טיס שנושא נוסעים לישראל או מחוץ לישראל אלא אם יש אישור, היתר לאותם אנשים להיכנס לישראל או לצאת ממנה לפי התקנות שאושרו אתמול בוועדת החוקה. את זה אני מבין. מה שלא ברור לי זו פסקה 2, לא הפעיל אדם כלי טיס הנושא נוסעים לישראל או למחוץ לישראל ושדה התעופה לא יאשר המראה או נחיתה אלא אם כן יתקיימו לגבי הטיסה, כאן יש שורה של מקרים. למשל טיסה שהיא טיסה לפינוי חירום רפואי, האם כל הנוסעים באותה טיסה צריכים לעמוד בתנאי התקנות שאושרו אתמול בוועדת החוקה? האם הפסקה הזו עומדת בפני עצמה?

אני אגיד את הצד המשפטי, השאלה הייתה האם בטיסות פינוי חירום רפואי אנחנו גם דורשים שלנוסעים יהיה אישור כניסה ויציאה מישראל לפי ועדת החריגים של התקנות הקודמות.

התשובה היא חירום רפואי, כלומר הטסות רפואיות למטופל טלפונית מידית. אני לא מעלה בדעתי שאדם שצריך להגיע על רקע אירוע מוחי דחוף נעכב אותו. אני יכול לספר לכם שמעירים אותי בכל שעה בלילה בשאלות האלה וזה ימשיך כך. תוך כדי הדיון אישרנו עוד קבוצה של אנשים.

זו נקודה אחת שלדעתי לא כל כך ברורה מהנוסח. נקודה שניה, עוד מקרה שנקוב בפסקה 2, הוא הטיסה חוצת המרחב האווירי של ישראל מבלי לנחות בה, אבל הרישא אומרת שמפעיל שדה תעופה לא יאשר המראה או נחיתה. המקום של פסקת המשנה הזאת היה צריך להיות בחריג בכלל, כלומר התקנה הזו לא חלה בנסיבות שבהן הטיסה רק חוצה את המרחב האווירי וכלי הטיס לא נוחת בישראל.

נקודה נוספת לגבי הטיסה הציבורית שכתוב שתאושר רק אם מי שמעפיל הוא מפעיל אווירי ישראלי, אלה בעצם טיסות החילוץ. לפי הנוסח לא ברור מי מאשר את הטיסות האלה. ניסחתם את זה בסביל, טיסה ציבורית תאושר רק אם מי שמפעיל אווירי ישראלי. האם האישור הוא של אותה ועדת מנכ"לים?

אני מקבלת את הערתך שהנושא של טיסת חציה צריך להופיע ב-(ב). לגבי טיסה לפינוי חירום רפואי צריך לתת לה מענה יותר מדויק. אכן העניין שטיסת ציבורית תאושר אם על ידי מפעיל אווירי ישראלי, אותו צוות מנכ"לים או נציגיהם שמוזכר בפסקת משנה (ג), זו בעצם הנחיה בשבילו, שאומרת לו לא לאשר אלא טיסה ציבורית.

הערה אחרונה, אני רוצה להסב את תשומת לבם של חברי הכנסת לדברי ההסבר לתקנה 2. כתבתם שמאחר שבשבועיים הקרובים מדובר עדיין במספר טיסות קטן יחסית ונפח נוסעים קטן, קיים סיכון מסוים להליכי סכסוך שיפתחו בנושא מצד מדינות אחרות ולכן אין מניעה משפטית לקבוע זאת לפרק זמן קצר כמוצע, לא כל כך הבנתי את הקשר הלוגי והמהותי.

באופן כללי ישראל חתומה על הסכמי שמים פתוחים כאלה ואחרים גם עם אירופה וגם עם ארצות הברית. כרגע השמים אינם פתוחים.

לא ברורה הבלעדיות לחברות ישראליות.

כרגע השמים אינם פתוחים באופן מאוד משמעותי כמוש כולם מבינים, השמים די סגורים. יחסים בין לאומיים מתנהלים בצורה מתונה באופן כללי.

כתבתם שלגבי הטיסות האלה מחיר יוגבל. מדובר בטיסות שיוצאו בתנאים מיוחדים שהוגדרו לחברות התעופה וייתכן שיוגבל מחיר כרטיס הטיסה.

כדי למנוע ניצול לרעה.

גם בלעדיות וגם ניצול לרעה.

אז קבענו מחיר מקסימאלי.

מכוח מה קבעתם את המחיר?

זה סוג של הליך מכרזי ובמסגרת התנאים בהליך המכרזי קבענו שאתם מתחייבים בין היתר למחיר מקסימלי כדי למנוע אות אותו ניצול לרעה. זה בעצם נותן להם פה את הבלעדיות.

מה קורה עם הטיסה מארצות הברית?

הוצאתנו מכרז גם לטיסה לארצות הברית, זה עניין של יום יומיים.

זה לא כל כך קשור למשרד הבריאות, אבל אם כבר דנים בסוגיה, יש אנשים שהם לא אזרחי מדינה שנתקעו פה מסיבות שונות. כאלה שנכנסו בוויזה B1 או קבלו אישור חריג לשהות בישראל. חלק מהאנשים הנכבדים פה קשורים לוועדה, יכול להיות שאפשר לשקול אוטומטית להאריך את הוויזה, זה קשור יותר למשרד הפנים ולשר הפנים. אבל לא להפנות את כל האנשים האלה לשלכות של האוכלוסין שכרגע אין קבלת קהל אלא להגיד שמאריכים את הוויזה מסוג B1 ב-30 יום אוטומטית ואז האנשים יירגעו כי אין טיסות והם חושבים שאם לא יספיקו לצאת מהמדינה אז לא תותר להם כניסה בעוד שנה שנתיים. אלה דברים שצריך לעשות.

לגבי היוצאים, פונים אלי אנשי עסקים שיש להם עסקאות שהם חייבים לסיים אותם בימים הקרובים. אם הם לא יצאו הם יפסידו עסקאות במיליוני שקלים.

אלה אנשים שיש להם אישור לצאת מוועדת החריגים?

אנחנו דנים רק על הסמכות. השאלות האלה צריכות להיות בדיון בוועדת חוקה. זה על פי התקנות שמוקנות לנו כוועדת כלכלה.

אולי יהיה דיון משותף?

אולי. אבל כרגע זו לא הבמה. אני מבקש להמשיך בהקראה.

זו הצהרת בריאות של נוסע. תנאי הבריאות לאדם שמשתתף בטיסה בין לאומית.

3. בתקנה 30 לתקנות העיקריות –

(1) בתקנה משנה (א) –

(1) אחרי פסקה (2) יבוא:

"(2א) בתקופת תוקפן של תקנות הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה - הוא רשאי להיכנס לישראל או לצאת ממנה, לפי העניין, לפי תקנות הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה."

מה שכתוב פה מצטרף לחובות הנוסע. כי כתוב לא יעלה נוסע לטיסה בין לאומית אלא אם כן בתנאים האלה. נוסף התנאי חובה שלו לא לעלות אם אין לו היתר.

(2) בפסקה (3) -

(1) "ברישה, במקום "על נוסע נכנס" יבוא "על נוסע יוצא ששהה מעל 72 שעות בישראל, היוצא מישראל אחרי כ"ח בשבט התשפ"א (10 בפברואר 2021) ועל נוסע נכנס" ואחרי "מחוץ לישראל" יבוא "(להלן בפסקה זו –נוסע)";

(2) בפסקת משנה (ב), במקום "נוסע נכנס ששהה מחוץ לישראל מעל 72 שעות, לעלות לטיסה לישראל" יבוא "נוסע, לעלות לטיסה בין-לאומית".

כל זה נשמע כמו סינית אבל מה שאתם רואים זה הוספת חובה לנוסעים יוצאים בטיסה בין לאומית להציג בדיקת קורונה שלילית 72 שעות לפני המראה. זו המשמעות של הפסקאות שלפניכם. זה הודות לתיקון מס' 6 שהוסף.

(2). בתקנת משנה (ב1) –

(1) ברישה, המילים "נכנס או נוסע במעבר" – יימחקו;

(2) בפסקת משנה (1), בתחילתה יבוא "לעניין נוסע נכנס או נוסע במעבר"

זו שוב החובה של המפעיל האווירי לדרוש לראות את בדיקת הקורונה השלילית לפני העלייה לטיסה בין לנוסע יוצא ובין לנוסע נכנס.

(3). אחרי תקנת משנה (ב1) יבוא:

"(ב2) בנוסף על האמור בתקנה (ב1), בתקופת תוקפן של תקנות הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה, נוסע בטיסה בין-לאומית יציג למפעיל האווירי, לפי דרישתו מסמך הנדרש לפי העניין והמפורט להלן:

(1) אישור שנתנה לו ועדת חריגים לצאת מישראל או להיכנס אליה לפי תקנות הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה;

(2) אסמכתה כי הציג לוועדת חריגים הצהרה ומסמכים המעידים על כך שהוא יוצא מישראל למקום מגורים קבוע מחוצה לה, לפי תקנות הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה;

(3) הצהרה כי אינו אזרחי ישראלי ואינו תושב קבוע בה.".

זו היכולת של מפעיל אווירי לדרוש מהנוסע, להראות לו שהוא באמת זכאי לצאת או להיכנס לישראל, אתם יכולים לראות שאנשים שהם אינם אזרחי ישראל ואינם תושבים קבועים יכולים לצאת פה בלי אישור ועדת חריגים רק עם אסמכתה שהוא הציג על זה מסמכים.

אף פעם לא הבנתי את ההיגיון, אם אני לא אזרח ישראלי ואני רוצה לחזור למדינה שלי?

מותר לך. זה גם בחוק העיקרי וגם בתקנות של הגבלת שהייה. יש טיסה יומית לפרנקפורט.

"(4). תחילתן של תקנות אלה ביום כ"ה בשבט התשפ"א (7 בפברואר 2021) בשעה 7:00"

זה סונכרן יחד עם תקנות הגבלת היציאה והכניסה.

(5). טיסה להובלת נוסעים שהמנהל הכללי של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים אישר ערב תחילתן של תקנות אלה יראו אותה כאילו אושרה לפי תקנה כאילו אושרה לפי תקנה 1א(2)(ג) או (ד) לפי העניין".

בשבוע שעבר היה אסור בכלל טיסות זרות, טיסות ישראליות הייתה הגבלה לפי חוק רישוי שירותי התעופה, פעלנו מול הרישיונות המסחריים של החברות ומכוח זה מנכ"ל משרד התחבורה אישר טיסות, אפילו טיסת פרנקפורט מכוח זה. זה לתת המשכיות שלא יצטרכו פעמים לקבל את אותו אישור.

מבחינת הנוסח היה צריך לכתוב שהמנהל הכללי של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים אישר לפי חוק רישוי שירותי התעופה או לפי דין, צריך לציין כאן את מקור הסמכות.

אני מבקש לשמוע את אורי סירקיס, שלא יגידו שלא נתנו לחברה האזרחית לדבר.

צוהרים טובים. יש כשל בתהליך כי התהליך מפריד בין האישור לנוסע לבין אישור לטיסה. התהליך מפריד בין הברזל לנוסע. כדי שהנוסע ייסע צריכים להתקיים שני תנאים: אחד שהוא יקבל אישור ודבר שני, שהטיסה תקבל אישור, מה שלא היה בעבר. לכן, בניגוד למה שנאמר פה על ידי משרד הבריאות שלמשל טיסת בודפשט אושרה, זה לא היה בתהליך הנוכחי. טיסת בודפשט הייתה במערכות לפני כן ולכן לא היה צורך לקבל עליה אישור. טיסת קייב עבור הסטודנטים היוצאים, עד רגע זה לא אושרה ואין יכולת לאשר אותה משום שיש פה ביצה ותרנגולת.

ברגע שיש אישור ועדת חריגים אפשר להגיש לרת"א - - -

ועדת חריגים לא יכולים להגיש - - -

אם אתה מארגן טיסה לקייב וחזרה אתה יכול לקחת - - - כדי שיקבלו אישור ממשרד הבריאות, נכון?

התפרצתם בדיוק כשהוא אמר את התשובה ולא שמענו. תחזור על התשובה בבקשה.

ברגע שיהיה אישור ועדת חריגים לאותם אנשים והצעתי להגיש כקבוצה לא כבודדים, אתם תפנו לרת"א ולמנכ"ל משרד התחבורה ותגישו בקשה.

תודה. מירי סוסלנסקי בבקשה, מטה להצלת תיירות חוץ. אני מאשר לך לומר דברים בקצרה למרות שזה לא נושא הדיון.

תודה. אנחנו כמעט שנה, המטה להצלת תיירות חו"ל בוועדות, גם בוועדות הכלכלה וגם בוועדות הקורונה. כל פעם מחדש מאשרים תקנות, דברים שמשתנים - - -

את יודעת מי לא השתתף בדיון מאז? המוטציה הבריטית והדרום אפריקאית לא היו אתנו בדיונים.

נכון, לכן היינו בדיונים בכל הוועדות ויחד עם משרד התחבורה ומשרד הבריאות, באנו כבר ביוני וביולי עם בקשה לבצע בדיקות לכל מי שיוצא וכל מי שנכנס, לא משנה מה צבע המדינה. אפרופו אנחנו חווים עכשיו את המוטציות בגלל התנהלות לא נכונה וחוסר קבלת החלטות.

ד"ר שלמון, בהמשך לשאלתי הקודמת לגבי מחלימים ומחוסנים, הרי אנחנו לא מחסנים ילדים. באים הורים עם הילדים שלהם, מה אתם? כולם למלונית או לבית?

כשבאים הורים מחוסנים עם ילדים קטינים, הנטייה היא לשחרר אותם הביתה בהתחייבות לעשות בידוד בית לילדים בבית.

בידוד מלא, לא כאילו. כי יש כאלה בחברה הישראלית שהבידוד שלהם הוא בכאילו.

זו הבעיה. אחרת היינו במקום אחר.

אני לא צריך את האישור שלך. אני אומר את זה. אתה תקוע בתוך משרד הבריאות, אני בתוך עמי יושב.

גם אני בתוך עמי יושב.

תודה. מי בעד אישור התקנות?

הצבעה
התקנות אושרו.

התקנות אושרו. רבותי, משרד הבריאות ומשרד התחבורה אני חייב לומר לכם בסיכום, אני חושב שהטענה שהעלה חבר הכנסת פינדרוס מתבקשת. אני מבקש שהטיפול באזרחי חו"ל שמרכז חייהם בארץ יטופל בוועדה ולא בקונסוליות. אני לא מבין את זה שמשרדי הממשלה לא מקבלים קהל, שיתחילו לקבל קהל בזום. זאת ההזדמנות שלי לזעוק את זעקת האזרחים. האזרחים פוחדים לקבל קנסות, המשרדים צריכים לקבל קהל בזום. מה הקיפאון והקיבעון הזה. תודה לכולם הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:30.