פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



33
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
10/02/2021


מושב שני


פרוטוקול מס' 103
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, כ"ח בשבט התשפ"א (10 בפברואר 2021), שעה 14:00

ציון יום הבטיחות באינטרנט – Safer Internet Day – הצגת מתווה לתוכנית ממשלתית בנושא שיח שנאה ברשת

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
מיכל וונש – מ"מ יו"ר

השר לנושאים אסטרטגיים מיכאל ביטון
שרת התפוצות עומר ינקלביץ'
ד"ר שי הר-צבי - מנכ"ל בפועל, המשרד לנושאים אסטרטגיים

יעקב דלל - ראש תחום בכיר מחקר אקדמי, המשרד לנושאים אסטרטגיים

דביר כהנא - מנכ"ל משרד התפוצות

יוגב קרסנטי - מנהל תחום מאבק באנטישמיות, משרד התפוצות

יפתח קוריאל - מנהל מחלקת דיפלומטיה דיגיטלית, משרד החוץ

יצחק בוז'י הרצוג - יושב-ראש הסוכנות היהודית

יפעת ברק-צ'ייני - מנהלת התחום הבין-לאומי, הקונגרס היהודי העולמי

אליזבת קנטר - נציגת קשרי הממשלה של טיקטוק בישראל, רשתות חברתיות 2

נועה אלפנט לפלר - מנהלת בכירה למדיניות ציבורית וקשרי ממשל, גוגל ישראל, רשתות חברתיות 2

ג׳ורדנה קטלר - מנהלת מדיניות – ישראל והתפוצות, פייסבוק, רשתות חברתיות 2

רונן קסטלו - מנהל בכיר מדיניות ציבורית, טוויטר, רשתות חברתיות 2

סשה רויטמן דרטווה - מנכ"ל התנועה למאבק באנטישמיות

Joel Finkelstein - Co-Founder of the Network Contagion

יוסף חדאד - מנכ"ל עמותת ביחד – ערבים זה לזה

עדיאל כהן

שלומית אבינח

אלון דמלה



ציון יום הבטיחות באינטרנט Safer Internet Day – – הצגת מתווה לתוכנית ממשלתית בנושא שיח שנאה ברשת

שלום לכולם. היום יום 10 בפברואר 2021, כ"ח בשבט התשפ"א. אנחנו בוועדת העלייה והקליטה לציון יום הבטיחות באינטרנט כדי שאנחנו בעצם – שלום, השר ביטון.

איפה ביטן?

ביטן יגיע תוך עשר דקות.

טוב. סליחה, מיכל.

שלום שלך. אנחנו בעצם נקיים דיון חמישי בסדרה של דיונים שהתקיימו בנושא הזה בוועדה. היום אנחנו נראה איזשהו מתווה לתוכנית ממשלתית בנושא שיח השנאה ברשת, שהוא באמת תוצאה של שיח מתמשך פה בוועדה. אני מודה לכולם, לכל מי שפה. אני מודה לכל מי שפה גם בזום, כמובן.

תודה באמת לכולכם על היותכם איתנו לדיון מתמשך זה בנושא כה חשוב ולהצגת תוכנית כאשר אנחנו מטפלים בנושא זה במבט קדימה.)

אני מתנצלת, קודם כול, על ההתרעה הקצרה וההודעה על קיום הדיון. אם זה היה פחות נוח לכולם, אנחנו מודים, גם אני באופן אישי, ובשם יושב-ראש הוועדה המכהן חבר הכנסת דוד ביטן שביקש ואפשר לי גם להשתתף ולנהל בדיונים המתמשכים בנושא הזה, כולל הדיון הזה. וכמובן שאני מאחלת לו בשמי – עוד מעט גם יצטרף אלינו לכמה דקות – ובשם כל משתתפי הדיון המשך החלמה מהירה וחזרה מהירה לבריאות ולתפקוד מלא.

כאמור, אנחנו מקיימים במסגרת יום האינטרנט הבטוח – Safer Internet Day – שבו מתנהלות כל מיני פעילויות על סכנות ברשת, באינטרנט. אנחנו מציינים את היום הזה במדינת ישראל מאז 2004.

כפי שאמרתי, אנחנו בסבב דיונים מתמשך, זהו החמישי שביניהם וכנראה האחרון לכנסת הזאת, היוצאת, הכנסת העשרים-ושלוש. זה נושא חשוב מאין כמותו. והעשייה ופיקוח בנושא הזה חייבים כמובן להימשך ולא לרדת מסדר-היום, לא רק בוועדה הזאת. הייתי אומרת, גם בוועדה הזאת. ואני הייתי רוצה להציע, כך אעשה גם בהמשך, אולי בסיכום, שגם בוועדת החוץ והביטחון של כנסת ישראל. אני חושבת שזהו נושא חשוב מאין כמותו, שהוא גם איום אסטרטגי על מדינת ישראל. בנושא המאבק באנטישמיות, כפי שכולם פה יודעים, מטפלים גורמים רבים בישראל. ולפי כך הייתה חשיבות רבה לכנס את כל הגורמים לשולחן עגול, לצוות בין-משרדי שיעבדו יחד.

אנחנו מודים לכולכם, לכל המשרדים, לכל המנכ"לים, בטח ובטח לשרות ולשרים, על העבודה המשותפת. אני חושבת שבסוף זה המפתח, שיתוף הפעולה הזה, ואני יודעת שהוא היה פורה, בנושא הזה. ובאופן כללי אני חושבת שזאת הדרך קדימה לכל המשרדים לעבודה יחד. אנחנו מודים לכם וכמובן גם לנציגי הרשתות שנמצאים פה. ואני יודעת, וכל פעילי השטח ששיתפו פעולה ונרתמו גם לדיון וגם לתוצרים שאנחנו נראה וגם להמשך הדרך.

אין לנו המון זמן לדיון של היום, לצערי. אני מתנצלת מראש שאני אבקש מכולם לקצר בדבריהם. הדיון הזה מתקיים ביוזמת שרת התפוצות והשר לנושאים אסטרטגיים, שני המשרדים הללו, אחרי שיושב-ראש הוועדה ביקש בדיון שקיימנו ב-3 באוגוסט שהצוות הבין-משרדי יקום ויעבוד ויגיש לנו את המסקנות לאחר חצי שנה. אני מודה על כך שאתם כך עושים היום.

אנחנו בעצם נתחיל עם מספר מילים של השרים שנמצאים איתנו כאן ונמשיך משם הלאה. שרת התפוצות, השרה עומר ינקלביץ', בבקשה.

תודה רבה, גברתי יושבת-ראש הוועדה. השר לעניינים האסטרטגיים מיכאל ביטון, תענוג לעבוד איתך. יישר כוח גדול על שיתוף הפעולה. תודה רבה.

הדדי.

ולצוות היקר שלך. מר בוז'י הרצוג, יושב-ראש הסוכנות, שלום. חברת הכנסת מיכל קוטלר-וונש, ממלאת מקום יושב-ראש הוועדה, תודה רבה. וכמובן, יושב-ראש הוועדה שתכף יגיע, אנחנו מחכים ומצפים לו.

לפני שאני מתחילה, מנכ"לים יקרים, הצוות, על העבודה הנפלאה שלכם, על זה אני חייבת לומר מילה. זה מדהים לראות – לפני שאני פותחת – את שיתוף הפעולה. זה נפלא. ואני מברכת על כך. ואני רק מאחלת ומבקשת שבהמשך הדרך תמשיכו לשתף פעולה. זה נושא משיק בין המשרדים ושיתוף הפעולה היה מבורך והניב תוצאות נפלאות. ותודה רבה לשר מיכאל ביטון שדחף את שיתוף הפעולה.

אני רוצה להודות לוועדה, חשוב לי שתשמעי את זה, שלומית. תודה רבה שהעליתם את זה על סדר-היום. תעבירי את זה, בבקשה, גם ליושב-ראש הוועדה. באמת אין מילים. אתם נלחמתם ונאבקתם כדי שהנושא הזה יעלה לשיח ולהעלות אותו לסדר-היום. ותודה רבה לכם על זה ויישר כוח גדול.

ואני כן מבקשת לומד כמה מילים מהותיות. Covid-48, ההאשטאג הנורא הזה שמשווה בין נגיף הקורונה להקמת מדינת ישראל, החל בטוויטר באפריל האחרון, ממש בסמוך ליום השואה. במהלך 2020 הוא קיבל כ-250,000 לייקים, 250,000 תיוגים, נכון? אני לא טועה במספרים. והוא זכה לחשיפה של מעל מיליון חשבונות. גם מנהיג אירן, עלי חמינאי העלה את ההאשטאג בעמוד שלו. ואם תהיתם אם הוא נחסם בעקבות זה, אז זהו שלא. הוא לא נחסם. צר לי לאכזב אתכם אם חשבתם לרגע שכן.

זו רק דוגמה אחת מיני רבות לפנים החדשות שלובשת האנטישמיות בשנים האחרונות ברשתות החברתיות: בפייסבוק, בטוויטר, באינסטגרם, ביוטיוב, שאת חלקן פרסמנו בדוח של האנטישמיות שהוצאנו במשרד התפוצות לפני כחודש, בדוח שאני מזמינה אתכם, שותפים יקרים, לעיין בו.

כיום, בעיקר בזמן משבר הקורונה, אין כבר ספק. רשת האינטרנט הפכה לפלטפורמה העיקרית להפצת תכני השנאה ולפעילות של הקהילות האנטישמיות. ואני אומרת את זה בצער, כי זאת במה מאוד חזקה ואכזרית.

במשרד התפוצות, אנחנו כבר הרבה מאוד שנים, המשרד עוקב אחר הפעילות הזאת בעיקר בעזרת מרכז הניטור המתקדם של המשרד. זה מרכז שאנחנו מפעילים בשש שפות שונות ובעזרתו מאתרים תכנים אנטישמיים בכל העולם. במקביל להפעלתו, אנחנו פועלים מול הרשתות החברתיות במטרה להשפיע על המדיניות ועל האכיפה שלהן ולרתום אותן למאבק כל כך חשוב זה.

המשרד לעניינים האסטרטגיים עוסק בפעילות דומה במהלך השנים בכל הקשור לאנטישמיות החדשה המכונה: אנטי ציונות, דה-לגיטימציה ב-BDS. אבל האמת היא שהשורש של שני הסוגים של אנטישמיות הזאת הוא פשוט זהה. הוא פשוט שנאת היהודים. אז גם מה שמשרד התפוצות עשה במשך שנים עם אנטישמיות וגם מה אתם במשרד לעניינים האסטרטגיים עשיתם ב-BDS ובאנטישמיות החדשה הוא פשוט משתלב. ולכן אני כל כך מברכת על שיתוף הפעולה כי זה נטו שנאת יהודים. מדינת ישראל כמדינת העם היהודי כאן ובתפוצות מחויבת לפעול בחזית אחידה נגד השנאה בכל צורה שבה היא מופיעה. וזוהי בדיוק חשיבות המתווה החדש שאותו אנחנו מתחילים בימים אלו: הצבת רף אחיד ומשותף לכל משרדי הממשלה בכל הנוגע למאבק הזה בשנאת יהודים מכל סוג שהוא. שיתוף הפעולה בין משרדי הממשלה יוצר סינרגיה שמגבירה את האפקטיביות ויוצרת חזית אחידה מול הרשתות. אני בכוונה כל כך חוזרת על זה, כי אני שחושבת שזה באמת אסטרטגי, שיתוף הפעולה הזה.

משרד התפוצות והמשרד לעניינים האסטרטגיים יחד עם משרדי הממשלה אחרים מובילים את הפורום לתיאום המאבק מול הרשתות ודורשים מהן ארבע דרישות מרכזיות. אני עושה את זה בקצרה. אחת – הכרה בהגדרת IHRA והטמעתה בכללי הקהילה. ממשלת ישראל אומרת בעצם לרשתות החברתיות: תאמצו את הגדרת האנטישמיות הבין-לאומית ותכניסו אותה לשימוש ברשתות החברתיות שלכם; תנו לה ביטוי בכללי הקהילה שלכם, כך שכל שיח שעונה על כללי ההגדרה פשוט ייאסר.

הדרישה השנייה – סגירת פרופילים ציבוריים של אנטישמים מורשעים; פשוט לסגור את הפרופילים האלה. אין מצב שאדם שמוכר חולצות עם או ליד תג צהוב ימשיך לפעול כרגיל בלי שום מגבלה ובלי שום תגובה. זה פשוט אבסורד. אם בית משפט קבע שאדם הוא אנטישמי, אין שום סיבה שהרשתות ייתנו לו במה להפיץ את מסרי השנאה שלו.

הדרישה השלישית – להשתמש במגוון כלים כדי לבלום את הפצת השיח האנטישמי. הכוונה כאן היא לא רק ל"סור מרע" אלא גם דה-פאקטו "עשה טוב". יש לנו יכולת להשתמש בקמפיינים אנטישמיים האלה כדי לנצל אותם להפיץ ולהנגיש מידע מהימן. אדם שרואה פוסט אנטישמי לוחץ על הקישור, במקום שהוא יגיע לאתר אנטישמי הוא פשוט יגיע לאתר יד ושם או כל אתר שמאגד מידע מהימן על השואה.

ולבסוף, אנחנו דורשים שקיפות, פשוט שקיפות. אנחנו עובדים בצורה טובה מול פייסבוק, למשל. אבל יש מידע רב שבו פייסבוק לא משתפת אותנו. אנחנו מבקשים, לדוגמה, מספר את הפוסטים האנטישמיים שאותם היא מורידה או את מחוללי האנטישמיות. אנחנו מבקשים ואפילו דורשים את השקיפות הזאת. רבותיי, עם היהודי הוא הרשת החברתית החזקה בעולם. ואם נדע לנצל את הכוח הזה, לשלב ביחד ידיים ולפעול בחזית אחידה, נצליח להשפיע על שאר הרשתות החברתיות ועל העולם כולו.

למדינת ישראל יש אסטרטגיה ומדיניות ברורה בכל הנוגע למאבק באנטישמיות. לא רק טקטיקה וכיבוי שריפות. זה הקו שבו אנחנו צריכים ללכת. ואלה גבולות הגזרה שאותם אנחנו דורשים.

אני מודה, שוב, לידידי השר לעניינים האסטרטגיים מיכאל ביטון על העבודה המשותפת למען העם היהודי. ושוב, אני אבקש, בפעם האחרונה, כי הוא לא נמצא פה, אבל את לא תשכחי למסור לו.

הוא תכף מגיע.

אז אני מבקשת להודות גם לוועדה וליושב-ראש שלה שבזכות הפעילות שלכם הנושאים החשובים האלה עלו לסדר-היום. כולי תקווה שיחד נצליח להביא בשורה של שינוי בכל הקשור למיגור נגיף האנטישמיות העולמי. תודה רבה על הקשב. תודה רבה.

תודה רבה, שרת התפוצות. אני לא ראיתי קודם, אבל נמצא איתנו גם יושב-ראש הסוכנות כמובן, מר בוז'י הרצוג, והוא ידבר אחרי השר מיכאל ביטון, השר לעניינים האסטרטגיים. שלום השר ביטון.

שלום.

בבקשה.

כבוד גדול לשבת כאן בוועדה בראשותך, חברת הכנסת מיכל קוטלר. אני חושב שבירכתי אותך בכניסתך לכנסת.

ריגשת אותי בכניסתי לכנסת.

אז הינה עכשיו את מבורכת כיושבת-ראש הפגישה הזאת, ואנחנו כולנו שומרים את המקום ליושב-ראש הוועדה הקבוע חבר הכנסת דוד ביטן. ואנחנו כל כך שמחים שהוא חוזר היום למשכן הכנסת. ודווקא עכשיו, ודווקא בשעה הזאת, זה נותן חשיבות ותוקף לעבודה של הוועדה הזאת בהאצת החשיבה הממשלתית והתיאום הבין-משרדי. ומעט ועדות כנסת יכולות להגיד שהן גרמו למשרדי הממשלה לבנות תוכנית עבודה משותפת.

ועל זה אני רוצה להודות לשרת התפוצות עומר ינקלביץ', שביחד עם המנכ"ל שלה והמנכ"ל שלנו וגם שר החוץ גבי אשכנזי, שמחויב לנושא, ואנשיו ונציגו – נכון, אתה נציגו?

אני ממשרד התפוצות.

לא. זה נציג שלנו.

איפה יש?

הנציג בזום. הנציג של המשרד, יפתח קוריאל, הוא בזום.

הוא בזום. אנחנו עובדים צמוד והדוק גם עם משרד החוץ בנושא הזה, ובעצם מזמינים את כל משרדי הממשלה לקחת חלק במאמץ של מדינת ישראל.

כשיבוא חבר הכנסת ביטן, נברך אותו בפירוט יותר גדול. אני רוצה להודות למי שבזום וליושב-ראש הכנסת בוז'י הרצוג, חבר שלי.

יושב-ראש הסוכנות, לא של הכנסת.

יושב-ראש הסוכנות?

כן.

נכון. טוב, אולי זה צפי לבאות, בוז'י. אתה יודע שיושב-ראש הכנסת הוא סגן נשיא המדינה איכשהו. אז קודם כול שמחים שאתה איתנו.

כמה נקודות חשובות וקצרות. דבר ראשון, זו דוגמה ומופת לשיתוף פעולה בין משרדי הממשלה, ארגוני מגזר שלישי בארץ ובעולם והכנסת, ולתפיסה חוצת-מפלגות. אנחנו פה בשותפות מלאה – הליכוד, כחול לבן, בלי חשבון. מה שטוב לעם היהודי עושים ביחד, מקלפים את ההתנגדויות ואת האגו. ולכן אנחנו מסוגלים להביא גם בימים כאלה מסמך משותף ועבודה משותפת.

בשנים האחרונות ניכרת עלייה בשיח השנאה ובשיח של אנטישמיות. והאנטישמיות לאורך השנים לובשת צורה ופושטת צורה. עם היהודי קיים אלפי שנים ונאלץ להתמודד עם דעות אנטישמיות שלא נשארו כדעות, שהפכו לרדיפה, שהפכו לפרעות, שהפכו לפגיעה פיזית והפכו להשמדה בשואה. ולצערנו, שונאי ישראל, שפעם היו יכולים רק להגיד את דברם באופן גלוי ואפשר היה לדעת מיהם, מנצלים את הרשתות החברתיות באופן אנונימי וגלוי להביע שנאה ולהפיץ את זה בקרב מיליונים. ואנחנו עם קטן ונחוש, עם מוסרי ומדינה מוסרית, שגם אם מישהו רוצה לבקר את דרכה או את מעשיה יכול לעשות את זה, אבל לא להפיץ שקרים ושנאה ו/או לעודד אנטישמיות שמובילה לפגיעה ביהודים בארץ ובעולם.

לכן נייר המדיניות הזה ותוכנית העבודה של הממשלה שתיגזר ממנו והדרישות שלנו מהחברות העסקיות שמובילות את הרשתות החברתיות, זה רגע חשוב ומכונן בעבודה בנושא הזה.

אנחנו מציגים מתווה למדיניות משרדי הממשלה. ואנחנו דורשים מספר דברים שהזכירה השרה, אז לא אפרט. אבל בסוף זה שקיפות, אכיפה, עבודה משותפת. אנחנו פוגשים את החברות העסקיות, הן מגיבות לנו ומתאמות איתנו. ולפעמים יש לנו הצלחות. אנחנו רוצים שיטת עבודה איתן, ואנחנו רוצים מאה אחוז הצלחה. אנחנו רוצים הוגנות ומהירות תגובה. אנחנו רוצים לגבות מחיר כבד ממי שניצל את הפלטפורמות החברתיות שלו להפצת שנאה. והבאנו דוגמאות, והמנכ"לים ואנשי המקצוע יציגו פה תכף מצגת מפורטת ומקצועית.

החברות נמצאות איתנו בזום, נכון?

כן.

כולם.

טיקטוק, פייסבוק, גוגל באינסטגרם.

והם פה, התרגום שלנו?

הם פה, התרגום שלנו. אתה יכול לדבר באנגלית, אם אתה רוצה.

(נושא דברים באנגלית ולהלן תרגומם: אז מצד אחד אנחנו מעריכים את העובדה שחברות המדיה החברתיות - - -)

קודם כול, תרגיע. התרגום עובר לעברית.

(נושא דברים באנגלית ולהלן תרגומם: כן, הם יכולים לתרגם את האנגלית שלי לאנגלית. אנחנו מעריכים את ההשתתפות שלכם במפגש חשוב זה ובדו-שיח שאנחנו שומרים איתכם באמצעות אנשי המקצוע שלנו. אנחנו מרגישים שיש לנו הצלחות איתכם בכמה עניינים. אבל היינו רוצים ליצור דרך עבודה שיטתית איתכם ולהרחיב את ההשפעה של הסמכות ואחריות שלכם כדי למנוע תופעות של אנטישמיות במדיות החברתיות. אז אנחנו מעריכים אתכם על היותכם כאן היום. אבל יש לנו ציפיות מכם ואתם תעקבו אחר זה. אז תודה.)

תודה רבה, השר ביטון.

תודה, מיכל קוטלר.

תודה רבה לידידי היקר. ובאמת שיתוף הפעולה פורה בינך, בין השרה ינקלביץ', בין הארגונים שנמצאים פה, בין הרשתות והנציגים שלהן. ואם אני הייתי צריכה לומר את תקציר הפרקים הקודמים פה בוועדה, אז שניכם נגעתם בכל הנקודות שעלו פה בצורה מאוד משמעותית, גם ההכרח - - -

וואו, איזו התרגשות.

נעשה הפסקה, מיכל.

הינה, נעשה רגע הפסקה.

אני רק אסביר לכולם בזום שיושב-ראש שלנו, דוד ביטן, בדיוק נכנס.) יושב-ראש הוועדה חוזר אחרי היעדרות ארוכה מהכנסת. אז אנחנו מברכים אותו עם שובו לכנסת.

גם למחלות יש בהן משהו טוב.

יש יתרונות.

ברוך הבא.

27 קילו.

וואו, בריאות טובה. ברוך רופא חולים. אנחנו מאוד נרגשים לראות אותך פה. מאוד.

מה נשמע? וונש.

ידידי.

תמשיכי לנהל.

אני אמשיך לנהל?

כן.

בסדר. אני אמשיך לנהל.

רגע, אולי נברך אותו?

אנחנו כבר, אנחנו נברך.

מרגש מאוד לראות אותך פה, מאוד.

אנחנו מברכים, דוד, על שובך.

תודה רבה לכם.

ואמר השר ביטון שזה שבחרת להגיע לוועדה הראשונה שאתה משתתף בה דווקא לוועדה הזאת רק מעיד על חשיבותה ועל תרומתך האדירה להביא את כל המשרדים והמנכ"לים, דוד, להתכנס סביב שולחן עגול בנושא כל כך חשוב. אני חושבת שזה שאתה פה רק נותן משנה תוקף לחשיבות ולעובדה שהמשרדים אכן עמדו ביעד שהצבת בפניהם, לייצר דוח שהם מציגים לנו, לוועדה, שמשקף את העבודה הבין-משרדית לא רק זאת שהם כבר עשו, אלא זאת שהם יעשו בעתיד.

וכמובן שאנחנו מאחלים לך המשך רפואה שלמה ומלאה.

תודה רבה. אני מודה לכולם. אני יודע שכולם רצו שאני אבריא. ואני מודה לכולם.

הרבה תפילות, דוד בן מרגלית. דוד חי בן מרגלית.

חבר הכנסת דוד ביטן, אמרתי שאת הברכות להגעתך אני שומר לכשאתה תהיה פה.

כן.

אז אנחנו אומרים ממש בשם ומלכות ברכת הגומל.

תודה רבה. תודה.

ועיני רבים בעם התפללו שתהיה בריא. והדבר הזה ניכר, וזה כלל את כל חלקי העם. וזכיתי לדבר עם המשפחה הדואגת שלך ועם רעייתך.

תודה. אני יודע.

ולראות את הרגעים הכי מדאיגים ולראות אותך פה היום זה פשוט נס וברכה.

תודה רבה.

תהיה גאה באנשים שלך, בעובדי הוועדה, במה שהם עשו.

קצת עצוב לראות שגם השרה החליטה לפרוש וגם חברת הכנסת וונש לא ברשימה. חבל.

קצת הגזמת, ששמת לב לזה.

בסך הכול הכנסת תפסיד מהעניין הזה.

אני רוצה להצטרף לדברים שאמר השר מיכאל ביטון ולומר לך שגם התפללנו וגם היינו איתך לאורך כל הדרך. חסרת לנו מאוד. הרבה בריאות. אנחנו רק מרגישים שבזכות הדחיפה שלך ובזכות האמירה שלך, אנחנו כאן.

מאה אחוז.

אז יישר כוח גדול.

תודה רבה.

ותמשיך לעשות הרבה הרבה טוב וחיל לעם היהודי. תודה.

וכמובן, אדוני היושב-ראש, אם בכל שלב תרצה לקחת את ניהול הוועדה, זה אצלך.

את תמשיכי לנהל. אני רק באתי להיות פה. אין בעיה. תעשי את העבודה.

תודה.

טוב. אנחנו נמשיך בינתיים בסדר הדיון. יושב-ראש הסוכנות היהודית, יצחק בוז'י הרצוג, נמצא איתנו בזום. ואני כמובן רוצה להזמין אותו לומר את הדברים מטעם הסוכנות. אני לא רואה אותו, אבל אני מניחה שהוא בזום. הינה.

אוקיי. טוב. אז קודם כול, זכות גדולה לי לדבר לאחר שדוד ביטן נכנס לחדר והתיישב בחדר הוועדה. ואני חייב להגיד שכבר דיברתי עם דוד, אבל אני מתרגש שוב ושוב לדבר איתו. לברך אותך, דוד, להצטרף לכל מברכיך.

תודה רבה.

אתה היית קונסנזוס לאומי וקונסנזוס בתוך הכנסת. ואני חושב שיש אושר עצום של כולם לראות אותך בריא ושלם. אז חזק ואמץ ורפואה שלמה בכל המובנים.

תודה לך, גברתי יושבת-ראש הוועדה. ואני מצטרף לדברים היפים של דוד ביטן לגבייך ולגבי חברתי השרה עומר ינקלביץ'. אתן תורמות ועוד תתרומנה תרומה מכרעת וחשובה ליחסי ישראל-תפוצות ולעם היהודי. וכמבון תודה מיוחדת לחברי השר מיכאל ביטון.

אני חושב שהדוח המשותף לשני המשרדים הוא חשוב מאין כמותו. ואני מברך את כל מי שעסק במלאכה. האתגר של השנאה ברשת, במיוחד אתגר אנטישמיות ברשת, הוא האתגר של הדור. כי אם אתה לוקח, למשל, את המפגינים בגבעת הקפיטול שלובשים טי-שירט או סווצ'ר שכתוב עליו ששישה מיליון לא מספיק: 6 Million Wasn’t Enough, ואתה אומר לעצמך שבתוך ארצות הברית, שהיא מדינה עם עקרונות נעלים, יכול להיות שמסתובבים מיליוני בני אדם עם התחושה הנוראה והנתעבת הזו. אבל היום הדרך לחבר אותה היא על גבי הרשתות החברתיות. אין מה לעשות. לכן אני אומר גם לאנשי החברות והתאגידים הגדולים: זה האתגר שיש בעובדה שיש רשתות חברתיות. זה דבר מבורך, ויש בו גם סכנה גדולה. והסכנה היא שתופעות אנושיות מסוכנות כל כך שאנחנו כעם שלמוד המחיר של התופעות הללו, אנחנו מתריעים בשער כאן, מכאן, מכנסת ישראל ומירושלים, וכארגונים יהודיים בכל העולם מפני התופעה הזאת.

ולכן נצטרך להתמודד איתה בכלים הכי מודרניים והכי משוכללים שיש כדי למגר אותה. לכן הדוח מכיל מסקנות חשובות שיש ליישם אותן ולצאת לדרך לגביהן.

אני אומר רק נושא אחד שחשוב לנו בתור ארגון הלא-ממשלתי הגדול ביותר בעולם היהודי, שחלק מהדרך להצליח היא לעבוד דווקא עם NGOs, אם ארגונים לא-ממשלתיים. לעיתים התאגידים שעוסקים ברשתות לא אוהבים התערבות ממשלתית. יש לה מחירים במדינות שונות בעולם. ולכן אלה העקרונות של התאגידים. צריך לעבוד גם עם ארגונים רב-לאומיים וארגונים לא-ממשלתיים כדי להפעיל את כל כובד המשקל וכדי להביא לתוצאה מקווה.

אני חושב שהתוצאה שהושגה בהקשר השיח ששולל שואה בפייסבוק הייתה סנונית חשובה מאוד. בין היתר, גם אנחנו נתנו את תרומתנו וגם גורמים אחרים. אבל בסוף זה צריך להקיף את כל מערכת התאגידים הרב-לאומיים שעוסקים ברשתות החברתיות ללא כחל וסרק, ומחייב גם לעסוק בדינים המקומיים בכל מדינה ומדינה לגבי השיח הזה.

הזכירה, בצדק, השרה את הגדרת IHRA. ההגדרה הזאת, אגב, אפשר לפרש אותה גם לנושאים נוספים שעוסקים בשנאה. ואני חושב שאנחנו צריכים לדעת לנצל זאת נכון.

אז תודה רבה לך, מיכל קולטר-וונש, על הובלת הדיון החשוב הזה. ולך, דוד ביטון, שאפשרת אותו. תודה למיכאל ביטון ולעומר ינקלביץ', שני השרים היקרים שמשרדיהם גיבשו את הדוח הזה. אנחנו הסוכנות היהודית, בוודאי ארגונים רבים נוספים, נשמח לשתף פעולה במאבק הזה. תודה רבה.

תודה רבה ליושב-ראש הסוכנות. רק לפני שנצלול לדוח, אני כן אומר, בהמשך לדבריך, בוז'י, שמאוד מאוד חשוב שיתוף הפעולה לא רק הבין-משרדי אלא גם עם חלק מהארגונים שנמצאים גם איתנו כאן בזום, חלק שאינם כאן, אבל כמובן הם שותפים, וגם שיתוף הפעולה הבין-מדינתי.

אני אומר שכתוצאה מכמה דיונים שנערכו פה בכנסת, אני זכיתי להקים:Inter-parliamentary International Bipartisan Task Force עם פרלמנטרים מקנדה, מארצות הברית, מאוסטרליה ומאנגליה. ואנחנו עובדים ביחד. נמצא איתנו גם כאן נציג שיותר מאוחר יתייחס לנושא הזה, מכיוון שבאמת מדובר בבעיה גלובלית. ואני אומר שהיא לא רק בעיית האנטישמיות. האנטישמיות היא רק מעין מקרה בוחן, היא דוגמה לדיסאינפורמציה שאתה מתייחס, בצדק בעיניי, שהעולם מתמודד איתה. והפלטפורמות מהוות המקום שבו הדיסאינפורמציה הזאת מקבלת הדהוד מאוד מאוד משמעותי, וכמובן מקדמת את ההשלכות שלה גם באוף-ליין, לא רק באון-ליין – את ההשלכות שלה כפי שראינו, לא משנה אם זה בבית הכנסת בפיטסבורג או בסממנים אחרים שיוצאים מהרשתות החברתיות ולתוך החיים האמיתיים.

ואני חושבת שפה גם חשוב להזכיר את אחיותינו ואת אחינו בתפוצות שמחכים גם הם, מכיוון שהם הרבה מאוד פעמים מקום שבו האנטישמיות באה לידי ביטוי גם מחוץ לפלטפורמות. החשיבות של IHRA שעלתה כבר כמה פעמים, של ההגדרה, וכך גם היה בדיונים פה, כדי להיאבק בבעיה צריך קודם כול להגדיר אותה. ולמזלנו ולשמחתנו, יש הגדרה כזאת, הגדרת קונסנזוס אחרי תהליך דמוקרטי של 20 שנה, הגדרת עבודה חשובה מאוד, כלי עבודה קריטי, הליך דמוקרטי בשיח שלנו עם הרשתות, שגם נמצאות כאן. אנחנו משתמשים בכלי העבודה הזה ובבקשה שהן תשתמשנה בו. ובאמת עוד מעט נשמע איך, לפחות בחלקה, ההגדרה הזאת יושמה במאבק בהכחשת השואה בהקשרים שונים, וגם בפייסבוק בהקשרים אחרים. אני חושבת שזה מאוד מאוד חשוב שאנחנו נמשיך את הדיון הזה.

אנחנו עכשיו נצלול להצגת המשרדים של המתווה שנבנה. אנחנו נבקש להעלות את השקופיות. ואני כבר לא זוכרת מי מציג.

אני.

אוקיי. יופי. אז יש לנו את נציגי שני המשרדים שמציגים פה בעצם בשם כל מי שעבדו על הדוח. אנחנו נצלול למצגת.

ואני מקווה שכל מי שנמצא כאן איתנו יכול גם לראות, למרות שזה רק בעברית, השקופיות, ואולי אנחנו ניתן קצת, אני לא יודעת, הסבר באנגלית ככל שנמשיך.)

יש להם תרגום.

טוב. תודה רבה.

אין להם את התרגום באנגלית.

יש להם תרגום בעברית. יש תרגום.

אנחנו מתכבדים להציג בפניכם כאן, איפה שהדיון על הנושא הזה התחיל לפני חצי שנה.

יעקב, תציג את עצמך.

טוב. שלום. שמי יעקב דלל, מהמשרד לנושאים האסטרטגיים. אני מרכז את נושא שיח השנאה במשרד. שוב, אנחנו מתכבדים מאוד להציג בפניכם את הדוח במקום שכל השיח הממשלתי החל לפני חצי שנה. אנחנו נעשה תיאור קצר של המתווה. המתווה נועד לעשות סדר, להציג מסגרת או, כמו שהשר אמר, לעבוד יותר בשיטתיות מול האתגר הגדול הזה. הוא מסמך נושם, הוא פתוח להערות הן של אנשי הממשלה והן של אנשי החברה האזרחית שפעילים כבר שנים בנושא.

לפני כשבועיים, אחרי האירועים החמורים בארצות הברית, מנכ"ל-מייסד טוויטר ג'ק דורסי עשה חשבון נפש על הכשלים של הרשתות. הוא צייץ כך: שיח רשתי אכן מביא לפעולות פוגעניות בענייננו. זאת אומרת, ששיח השנאה האנטישמי ברשת מוביל למעשי אלימות אנטישמיים בעולם המציאות. הוא המשיך: יש בעיה בחוסר עקביות אצל החברות בנושא מדיניות ואכיפה. והוא מציין: אנחנו גם צריכים להיות יותר שקופים.

זה, לצערנו, תיאור מדויק של הבעיה ושל המצב בשטח. We could not agree more with you.

שקף הבא, יוגב.

תודה רבה, יעקב. אני יוגב קרסנטי, מנהל המאבק באנטישמיות במשרד התפוצות. אני רוצה גם לנצל את ההזדמנות להודות לחברינו במשרד החוץ שגם תרמו למאמץ הזה, וכמובן לוועדה, ליושב-ראש ולך, שלומית, על כל המאמץ של הארגון והתיאום וההנעה של התהליך הזה.

כמו שאתם יודעים, אנחנו במשרד התפוצות מנהלים כבר מזה כמה שנים מערך של ניטור אנטישמיות. המערך הזה הורחב בשנה האחרונה, כמו שאמרה השרה, ואנחנו עובדים היום בשש שפות. המצב ביחס למה שהיה בעבר בחלק מהרשתות השתפר וחלק מהרשתות הלכנו אחרונה.

בשנת 2020 ניטרנו קרוב ל-2.4 מיליון פוסטים אנטישמיים. המספר האמיתי אפילו היה גדול יותר. אנחנו עובדים בהתאם להגדרת IHRA. זאת אומרת, אנחנו משתמשים בהגדרת IHRA כסטנדרט למה כן אנטישמי ומה לא אנטישמי. ועדיין הגענו למספר המדהים הזה שצויץ, שהועלה על ידי סדר גודל של 420,000 משתמשים.

החשיבות בעצם של מאמץ ניטור כזה שמנוהל על ידי ממשלת ישראל היא בזה שהוא עצמאי ומאפשר לנו כל הזמן לעבוד מול הרשתות ולראות מה המצב. כמו שתראו בשקף הבא, למרות שהרשתות עושות ומורידות תכנים אנטישמיים, עדיין יש מקום לפעילות. הבאנו כאן דוגמאות שממש נכון לאתמול עוד נמצאו ברשת. אתם יכולים לראות - - -

דווקא אתמול הורידו אותם.

לא, לא. אני אומר שעד אתמול הם עוד היו ברשת.

אה, הם עדיין ברשת. הבנתי.

זאת אומרת, אלה דוגמאות שנמצאות למרות כל מה שמכריזים על הורדת תכנים אנטישמיים. הדוגמאות האלה עדיין חיות, עדיין פעילות. אתם יכולים לראות שמחליפים פה את השם "יהודים" ב"רוטשילדים" או ב"ציונים", או שמאשימים את היהודים באחריות לווירוס הקורונה. כל הדברים האלה עדיין קיימים. זאת אומרת, שאת מאמצי הניטור צריך להמשיך וצריך לחזק וצריך להדק את שיתוף הפעולה עם הרשתות החברתיות.

אז אנחנו שמים על השולחן היום את המתווה. החלק הראשון ממנו מציג יעדים ברורים של השיח הממשלתי מול החברות, והחלק השני מפרט את התחומים שבהם צריכה הממשלה להתגבש ולפעול מולם.

שוב אנחנו רואים בשקף הבא את האשכולות של היעדים שלנו מול הרשתות החברתיות. מדיניות אכיפה ושקיפות, אגב, בדיוק אותם דברים שג'ק דורסי צייץ עליהם כליקויים אצל החברות. אלה הקטגוריות שאנחנו חילקנו את היעדים שלנו מול החברות לפיהן. בשקף הבא, נפרט את היעדים. יוגב.

אז מה בעצם מבחינת המדיניות? יעד המדיניות העיקרי שאנחנו מבקשים הוא לאמץ את הגדרת IHRA בתור סטנדרט לזיהוי. הגדרת IHRA משמשת אותנו לזהות מהו שיח אנטישמי ומה לא שיח אנטישמי. זאת הגדרה שכמו שנאמר כאן היא מקובלת, אושרה על ידיד האוניברסיטאות, מדינות, גופים בין-לאומיים. אין שום סיבה שגם הרשתות החברתיות לא ישתמשו בה כבוחן לאנטישמיות אצלן.

הדבר השני, כמו שהצהירה השרה, הוא בעצם הנגשת מידע מהימן. ראינו השנה קמפיינים ברשת, קמפיינים מאוד גדולים, חלקם כנראה על ידי מדינות, גופים גדולים שעשו שימש בפלטפורמות. אנחנו מבקשים לנצל את הקמפיינים האלה להנגשת מידע אודות השואה, אודות העם היהודי. חינוך נגד הדברים האלה הוא בהחלט אפשרי.

מבחינת האכיפה, אנחנו רואים פעם אחר פעם שבעצם יש שפות ויש מדינות שבהן הכחשת השואה נפוצה יותר ממדינות אחרות. אנחנו מבקשים להתמקד בשפות ומדינות האלה ולהגביר את מאמצי האכיפה בהן. אנחנו מבקשים להסיר חשבונות של אנטישמיים מורשעים. אם אדם הורשע בבית משפט בהיותו אנטישמי או בהפצת אנטישמיות, אין שום סיבה שהוא יקבל פרופיל ציבורי שמאפשר לו להמשיך ולהפיץ אנטישמיות דרך הרשתות החברתיות, והשרה התייחסה לזה קודם.

הכשרת מנטרי תוכן. כמו שראיתם בדוגמאות קודם לכן, אלה דוגמאות שפשוט מנטרי התוכן לא זיהו אותן כאנטישמיות או מסיבה כזו או אחרת הן נשארו שם. אפשר לאמן אותם לזהות גם את הדברים האלה.
טיפול בשיח לא אותנטי. אנחנו רואים בוטים. אנחנו רואים כל מיני מאמצים שהם לא אותנטיים, שהם לא אמיתיים. צריך לעצור אותם בעודם באיבם. והגבלות על מסחר אנטישמי. ממש לאחרונה היה לנו מבצע עם אמזון שבמסגרתו הורדו מעל 1,000 לינקים לספרות אנטישמית בשפות שונות. גם זאת תופעה שצריך לעצור אותה, את הסחר בספרות אנטישמית, במֶמוֹרַבִּילְיָה הנאצית. וכמובן כדי שנוכל לעשות את הדברים האלה בצורה טובה, אנחנו זקוקים ליותר שקיפות מצד הרשתות החברתיות, נתונים על שכיחות השיח, על פילוח של שיח אנטישמי, על אזורים גאוגרפיים שבהם הוא קיים. כל הדברים האלה יעזרו גם לנו להילחם בתופעה יותר טוב ולעזור לרשתות. יעקב.

בשקף הבא אנחנו רואים את היעדים של הממשלה לטיפול בנושא. קודם כול, מוקם צוות בין-משרדי, דבר שדובר עליו פה בוועדה, והוא מתחיל לפעול. אלה המלצות שלנו במה הוא צריך להתעסק. פעם אחת בניטור יותר מקיף ממה שיש היום. בחינת שאלת רגולציה. בחינת איך עושים שת"פ נכון ברמה בין-לאומית עם מדינות. טיפול בסוגיה נפרדת שהיא הנושא של האתרים באמת הקיצונים ביותר, שם האנטישמיות הארסית ביותר נמצאת. ושיתוף פעולה עם החברה האזרחית, שחלקן מיוצגות כאן היום. להדק מאוד את הסינכרון ואת ההתייעצות עמן.

ולסיכום, בשקף האחרון, בעיות גלובליות אנחנו צריכים לפתור ביחד, בשיתוף פעולה עם כולם, בין אם מדובר בבעיית האקלים ובין אם מדובר בבעיית שיח השנאה. באתגרים האלה אנחנו צריכים לעבוד ביחד, ממשלה מגובשת, החברה האזרחית והחברות שנמצאות כאן איתנו היום, שמודעות לבעיה ושרוצות לשפר את המצב.

אנחנו תקווה כי בעזרת המתווה ממשלת ישראל תתרום את חלקה בצורה מיטבית מול האתגר הגדול הזה. תודה רבה.

תודה. תודה רבה על מצגת ממצה וחשובה מאוד.

ואני רק רוצה לומר שהדוח קיים באנגלית.)

יושבת-ראש הוועדה.

כן, היושב-ראש.

אני פשוט רוצה ללכת. אני באתי רק להגיד לכם שלום. אני רוצה קודם כול להודות למשרדים, לשרים ולמשרדים, על העבודה שהם עשו. העולם השתנה. יש היום רשתות חברתיות, חברות-על, שבמקום להילחם איתן צריך להגיע איתן להסכמות. אני שמח שיש תזוזה מאוד רצינית בחברות לכיוון של מלחמה באנטישמיות ובהכחשת השואה. אבל אנחנו צריכים לעשות את העבודה שלנו. העובדה שהוקדם צוות בין-משרדי, שכל המשרדים מאגמים גם את המשאבים וגם את המוחות שצריכים לעבוד, היא התקדמות רצינית. ואני מאמין שאנחנו נראה שינויים עם הזמן. אז תודה רבה לכולם.

וזה בזכותך.

שוב פעם, זה בזכותך - - -

בזכותך. אתם דרשתם וזה קרה.

תודה רבה. אנחנו עושים את שלנו, אתם גם נותנים את שלכם.

כל הכבוד.

אני רוצה להגיד לכם שאני מודה למנהלת הוועדה שעשתה עבודה מאוד רצינית - -

יפה.

- - כדי להביא לפה את החברות, כדי לארגן את הישיבות שהיו. ולכל העובדים שעזרו לנו, מטעם כל המשרדים. אתם עשיתם עבודה טובה. ונמשיך לשתף פעולה בעתיד. אני לא יודע מי יהיה יושב-ראש הוועדה אחרי הבחירות, אבל בכל מקרה, הוכחנו שלוועדה הזאת יש תפקיד. היא לא סתם ועדה.

מנהלת הוועדה, לדוגמה.

לעם ישראל יש משימות מספיק מאה שנה קדימה, נכון.

שזה גם ברמה הפרקטית מאוד ספציפי.

אדוני היושב-ראש, בשם חברי הוועדה האחרים שאינם פה היום, מכיוון שזו כנראה הישיבה האחרונה של הוועדה הזאת, אני רוצה לומר שזה בזכותך, אדוני היושב-ראש, שהוועדה הזאת הפכה להיות - - -

אני לא עבדתי לבד.

בזכותך, עם עוד הרבה עזרה. בסדר, אני מקבלת.

חברי הוועדה. לא הייתה פוליטיקה בוועדה.

אני מקבלת. אתה צודק.

היה רק שיתוף פעולה והיו פה חברים שבאו לכל ישיבה ובאמת עשו עבודה.

נכון.

אז אי-אפשר לבד. אין כזה דבר.

אדוני היושב-ראש, נכון, נכון. אתה צודק. אני רוצה רק לומר שאנחנו מודים לך ומוקירים את העבודה המסורה.

מאה אחוז.

הוועדה בראשותך עשתה, בין היתר, את הדוח החשוב הזה. אני חושבת שהוא צעד חשוב לעם היהודי ולמדינת ישראל.

תודה רבה.

אז תודה רבה, ושוב בריאות מלאה.

תודה לכולם.

הרבה בריאות, הרבה בריאות.

מאה אחוז. אני אבריא. אל תדאגו. יהיה בסדר.

להתראות.

תודה, אדוני. תודה רבה ליושב-ראש ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות.

אנחנו נמשיך. קודם כול, אני רק רוצה להתייחס למצגת המאוד חשובה.

רציתי לומר שהדוח, הדוח המלא, קיים גם בשפה האנגלית ואנחנו יכולים לשתף. כמובן, הדוח עם הפלטפורמה הדיגיטלית. אני בטוחה שחלקנו אותו כבר עם כמה מהשותפים שלנו. זה קיים באנגלית, אז נעשה כך. אנחנו יכולים אפילו לשתף אותו באתר האינטרנט של הוועדה הזו. לפני שנמשיך, ונמשיך אולי רק עם משרד החוץ שנמצא פה.)

יפתח קוריאל, אם יש משהו להוסיף. אני יודעת שהייתם שותפים חשובים. אבל אם יש ליפתח משהו להוסיף לפני שאנחנו ממשיכים עם יפעת ברק אחריו. שלום, יפתח.

כן. תודה רבה. אז אני רוצה לומר בשם המשרד שהסוגיה הזאת נמצאת גבוה מאוד בסדר העדיפויות של משרד החוץ ושל הנציגויות שלנו ברחבי העולם. היא סוגיה של ריכוז מאמץ מיוחד לשנה הקרובה. רבות מהמלצות במסמך הטוב הזה מבוצעות כבר על ידי המשרד בפועל, אם זה השת"פ G2G עם מספר גדול של ממשלות, אם זה השת"פ עם ארגונים בין-לאומיים מובילים. יש לנו דיאלוג שנתי עם א"א וארגונים נוספים. והנושא הזה כמובן עולה בשיחות של שר החוץ עם העמיתים שלו בתקופה האחרונה. שיח שוטף עם הרשתות מבוצע גם על ידינו מהמטה וגם על ידי הנציגות שלנו בסאן פרנסיסקו. אנחנו בקשר קרוב גם עם גוגל, עם טוויטר, עם פייסבוק, עם טיקטוק, עם רדיט, עם פינטרסט, עם שלל גדול ורחב של ארגונים. במקביל אנחנו בקשר עם ארגוני החברה האזרחית, שאת חלקם אנחנו מכירים היטב, ונמצאים פה, ועושים עבודה מרשימה מאוד.

סוכם שהמשרד יהיה שותף מלא בהובלה של הצוות הבין-משרדי. אנחנו מברכים על כך. ואנחנו נגיש את ההמלצות שלנו על בסיס המסמך הזה ממש בימים הקרובים. תודה רבה.

תודה רבה, יפתח. חשוב מאוד כמובן שמשרד החוץ יהיה שותף פעיל בנושא הזה. תודה רבה.

שרת התפוצות פשוט יוצאת, אז משפט?

אני מתנצלת, רק משפט אחד. אני פשוט צריכה לצאת לאיזשהו זום דחוף. אני שוב מודה גם למשרד החוץ על העבודה המשותפת ולמשרד לעניינים האסטרטגיים.

ואם במהלך הדיון טוויטר יוכלו לענות לנו בדרך כזו או אחרת על השאלה: איך זה שהחשבון של חמינאי עדיין נמצא? אני מאוד אשמח לקבל מענה לשאלה הזאת.

אני מאוד מאוד מודה לכם, למשרדים, על השיתוף הפעולה. ומתנצלת שאני נאלצת לעזוב. תודה רבה, גברתי.

תודה, השרה ינקלביץ'.

אנחנו נמשיך עם יפעת ברק-צ'ייני, מנהלת התחום הבין-לאומי בקונגרס היהודי. ואז בעצם נעבור לרשתות וגם נשאל את השאלות ונקבל חלק מהמענים לשאלות, בטח בהתייחסות לדוח. יפעת?

יפעת ברק-צ'ייני, כן.

שלום.

שלום. בוקר טוב מניו יורק. ובאמת תודה רבה גם לוועדה שהזמינה אותי וגם על התחשבות לא רק בשעה המוקדמת בניו יורק, אלא גם אני בעוד כמה דקות מדברת בפאנל של האו"ם בדיוק בנושא הזה. ולכן ביקשתי את ההתחשבות ולתת לי לדבר מוקדם בדיון הזה. אז תודה רבה ותודה שהסכמתם.

הקונגרס היהודי העולמי, שאותו אני מייצגת הבוקר ושבו אני עובדת כבר שש שנים וחצי, הוא גוף מייצג של קהילות יהודיות ברחבי העולם. והרבה מהפעילות שלנו בתחום הזה היא באמת להביא את הקול ואת מה שקורה בקהילות היהודיות ברחבי העולם, מלמעלה מ-100 קהילות, לשולחן. וזה כולל גם ממש מקרים פרטניים שאנחנו עוסקים בהם בקהילות וגם את האסטרטגיה היותר גלובלית ובין-לאומית שאנחנו מביאים לשולחן בדיונים שלנו עם חברות אינטרנט, חלקן מיוצגות כאן, חלקן לא.

קראתי לעומק בשעות לילה ארוכות את המתווה. הוא מאוד מקיף. אני חושבת שזו פעם הראשונה שבאמת נראה מתווה כזה מקיף שגם כולל סקירות מאוד טובות של רגולציה, של חקיקה.

ואני רק רוצה להעיר מספר - - - מהעבודה בשנים האחרונות. אני אעשה את זה קצר. בואו נתחיל במשהו שלא במתווה ואולי בכמה המלצות. ודווקא אני רוצה להתחיל מהנקודה השנייה בדוח בנושא של רגולציה. זה נושא שאנחנו מקדמים בצורה מאוד מקיפה גם מול ארגונים בין-לאומיים, ארגונים אזוריים. ציינו במתווה את ה-DSA של האיחוד האירופי שנמצא עכשיו בתהליך. ויש לנו קואליציה של ארגונים יהודיים, שהעלינו עשר דרישות בעצם בתחום המאבק באנטישמיות שאנחנו מבקשים שייכללו בתוך ה-DSA ואנחנו ממשיכים לקדם את זה.

אבל העלו את נושא החקיקה הבין-לאומית וגם את החקיקה בין-מדינות. אני חושבת שיש שני נושאים עיקריים. יש את החקיקה והרגולציה של פעילות החברות והאכיפה שלהן. וגם רגולציה שצריכה להיות הרבה ברורה בתחום הגדרות, אם זה בתחום אימוץ ההגדרה של IHRA. ל-IHRA יש גם הגדרה של Holocaust Denial and Distortion שגם צריך לקחת אותה בחשבון, והייתי מציעה להוסיף אותה בצורה יותר ברורה גם לדוח הזה, מאחר שזה מאוד רלוונטי לדיון על האינטרנט גם. וגם בנושא של, למשל, בנושאים שקשורים לשואה, בנושאים של הכחשת שואה, יש הרבה מקום לרגולציה שישראל יכולה באמת להוביל ברמה הבין-לאומית, רגולציה גם במדינות מסוימות, שזה, קודם כול, הכלי הכי חשוב בעיניי במקרה הזה. היא גם תמנע הרבה מהתופעות שאנחנו רואים היום, בין היתר, הנושא שהחברות יכולות להחליט על הגדרות שונות ועל אכיפה שונה וגם את הקפיצה שיש מרשת לרשת בעצם בתחום הזה, שכשכל רשת מחזקת את ההגדרות שלה או מחזקת את האכיפה, בעצם קופצים לרשת חדשה, לרשת אחרת. אחד האנשים שצוינו במתווה הוא דיודונה, מ'באלה מ'באלה דיודונה, צרפתי שפשוט עבר מרשת לרשת כל פעם שמישהו - - - איזושהי חקיקה יותר מקיפה ויותר סטנדרטית במדינות תמנע גם את האפשרות הזאת של קפיצה מרשת לרשת ותהפוך פחות אטרקטיבית.

בנושא ההגדרות שעלה במתווה בצורה מאוד ברורה, לפני כשבועיים הקונגרס היהודי העולמי והפייסבוק ואונסק"ו, עוד ארגון שאנחנו עובדים איתו הרבה בתחום הזה, בעצם השיקו שירות שבארץ אני מקווה שהוא יהיה זמין בשבועות הקרובים. הוא זמין במדינות דוברות אנגלית: אוסטרליה, ניו זילנד, אירלנד, בריטניה, ארצות הברית. שירות בנושא של הנגשת מידע בתחום השואה. בעצם במדינות האלה יש חיפוש של כמעט כל נושא שקשור לשואה, להכחשת השואה, ובאמת רשימה מאוד מקיפה של מושגים רלוונטיים שפייסבוק כינסה יחד עם המון נציגים ומומחים ברחבי העולם שיכולים להיות רלוונטיים, שזה לא רק המושגים ההזויים שאנחנו חושבים עליהם. זה בעצם מקפיץ הודעה למשתמשי פייסבוק כשהם עוסקים בחיפוש של אחד המושגים האלה, שגם מסבירה בקצרה מהי השואה וגם מפנה לאתר של הקונגרס היהודי העולמי ואונסק"ו aboutholocaust.org שבו יש מידע בסיסי, חשוב ורלוונטי בנושא השואה, בעצם עובדות בנושא השואה.

תודה, יפעת. אם אני יכולה רק לבקש, ממש תסכמי בקצרה כי אנחנו בזמן קצוב. זאת הדוגמה אולי החשובה ביותר שאנחנו נשמח גם לשמוע משאר הרשתות לגביה, מכיוון שהיא באמת השימוש הכי נכון, לא שימוש בינארי של חסימה או אפשור, אלא שימוש של חינוך. זו דוגמה מאוד מאוד חשובה. אנחנו נשמח לשמוע עליה גם מהרשתות האחרות ומה עוד ניתן לעשות עם הכלי הזה.

אם אני אוכל לבקש, רק ממש בקצרה תוכלי לסכם כדי שניתן להם צ'אנס להשתתף. יש עוד הרבה אנשים בזום.

זו הנקודה האחרונה שלי בנושא של באמת השימוש בזה. אנחנו מקבלים את זה גם מרשתות האחרות. וכאן אני רוצה לציין כמובן את העובדה שפייסבוק, וזה גם בשביל המתווה, היא הרשת היחידה שיש לה אשת קשר ספציפית לתחום הזה. אני חושבת שאפשר להכניס למתווה בקשה מהחברות בעצם שיהיו אנשי קשר שמוקדשים לקידום הנושא הזה. שמבינים אותו. ואני חושבת שעם פייסבוק זה באמת מראה את התוצאות הכי טובות עם ג'ורדנה שפה בשיחה, ואני יודעת שאנחנו עושים איתם עוד ועוד. שוב תודה ותודה על ההתחשבות.

תודה רבה, יפעת.

עוברים לאנגלית כי הדוברים הבאים שלנו יהיו נציגי הפלטפורמות השונות שכאן איתנו היום. ושיתוף הפעולה איתכם היה מאוד חשוב, וזה מאוד חשוב שיפעת בדיוק הזכירה את הפרויקט המשותף הזה עם הקונגרס היהודי העולמי, אתם יודעים, כדי להיות מסוגלים לנצל את היכולת החינוכית של הסימון כדי ללחוץ ולקבל מידע עבור אלה העוסקים בהכחשת השואה או בהפרה שלIHRA . וזה חשוב שנטפל בנושא ההגדרה של IHRA, באימוצה השלם למעשה, ולא רק באימוץ חלקים נוחים שלה.

חלק מהסיבה היא שאין לנו הגדרה הוליסטית. אז כמובן זה מאפשר לנו לעבור דרך הסדקים בדיוק בדרך שהיינו מבקשים כדי למנוע. וכפי שאמרתי, קבלת הגדרת העבודה של IHRA – כולל הדוגמאות, כולל דה-לגיטימציה, דמוניזציה וסטנדרטים כפולים נגד מדינת ישראל – היא בדיוק הצורה שמאפשרת לנו להתגנב דרך הסדקים של מה שאנחנו רוצים למנוע.

ולכן אנחנו הולכים למעשה עכשיו לדון עם הנציגים השונים שיש לנו. מי כאן? טוויטר? אני רואה את אליזבת קנטר. ראיתי. טיקטוק כאן.)

כולם פה.

(נושאת דברים באנגלית ולהלן תרגומם: כולם פה. אז פנטסטי. אז אולי נתחיל עם ליז ונתקדם ברשימה בלי סדר מיוחד. מה שלומך, ליז? תודה על היותך כאן איתנו.)

(נושאת דברים באנגלית ולהלן תרגומם: תודה רבה. יש לי כמה הערות מוכנות שאני אנסה לעבור עליהן במהירות. אני יודעת שאין לנו הרבה זמן. אז אני רק רציתי לומר תודה רבה. אני ליז קנטר. אני מפקחת על קשרי ממשל של טיקטוק בישראל. אני כמובן אסירת תודה להיות כאן היום. אני גם רוצה להושיט את איחוליי הטובים ליושב-ראש ביטן.

לפני שאני מדברת יותר על הנושא של השולחן העגול של היום, אני רוצה כמובן להדגיש שהעדיפות העליונה שלנו היא לקדם חוויה בטוחה ומקבלת כדי שכל אחד יוכל להיות חופשי לבטא את עצמו בטיקטוק.

אני אנסה לקצר את הערותיי לטובת הזמן. אז אני רק רוצה להבליט במהירות את שלושת הדרכים העיקריות שבהן אנחנו מטפלים בקהילת משתמשים שלנו. הנחיות הקהילה שלנו משקפות את הערכים שלנו ומסבירות את סוג ההתנהגות שאנחנו מרשים בקהילה שלנו. אנחנו אוכפים את הכללים האלה, כמו פלטפורמות אחרות, דרך שילוב של טכנולוגיות ואלפי-אלפי מנטרים שממוקמים ברחבי העולם. בישראל יש לנו מנטרים דוברי עברית ודוברי ערבית שעובדים איתנו.

אנחנו כמובן פיתחנו מדיניות בטיחות חלוצית, אנחנו משקיעים בטכנולוגיות חדישות כגון התאמת תמונה, כלים רגישים לאיתור מילים, למידת מכונה, מסווגים, שעובדים ברקע באופן פרואקטיבי כדי לסמן תכני שנאה ותכנים קיצוניים פוטנציאליים בפלטפורמה שלנו.

בנוסף, אנחנו גם עשויים להסיר סימנים שעלולים לרמז אולי על התנהגות אנטישמית או אולי על שנאה בפלטפורמה שלנו.)

(נושאת דברים באנגלית ולהלן תרגומם: ליז, איך טיקטוק מגדירה אנטישמיות, אם יורשה לי לשאול?)

(נושאת דברים באנגלית ולהלן תרגומם: חשבתי שאת עלולה לשאול זאת. אנחנו מגדירים שיח שנאה לכל קהילה מוגנת. אנחנו מחפשים הערות שעלולות להיות מעוררי שנאה כלפי הקהילה המוגנת. אני מנחשת ששאלת אם אימצנו פורמלית את הגדרת IHRA.)

אנחנו לא שם עדיין.

(נושאת דברים באנגלית ולהלן תרגומים: אנחנו לא מתייחסים להגדרת IHRA כשאנחנו נגשים לקבוצות המוגנות שלנו באותה מידה כשזה מגיע לשיח שנאה.)

(נושאת דברים באנגלית ולהלן תרגומים: אוקיי. ואיך זה עובד? אז האם אנחנו לא חושבים שצריכה להיות הגדרת צורות שונות של שיח שנאה כפי שהן נוכחות בפלטפורמות? שוב, אם אני חייבת להשתמש בדוגמה של הכחשת השואה, בסרטוני דעה וכן הלאה, שדיברנו עליהם לפני כן, האם יש איזשהו שיקול לאמץ הגדרה ספציפית לסוג אחר של, כמובן לא באופן מיוחד אנטישמיות, אלא של צורה אחרת של שנאה? ומכיוון שיש לנו הגדרה לאנטישמיות, אני מתחילה שם. קרוב לוודאי שיש, את יודעת, הגדרות נוספות שצריך לשקול גם. אנחנו פשוט לא דנים עליהן כאן היום. ולכן כמובן אני לא רוצה להוציא אותן מן הכלל. אבל אני שואלת ספציפית אם יהיו ומה צריך לקרות כדי שיהיה אימוץ של ההגדרה של אנטישמיות, שאומצה בערך על יד 20 מדינות ברחבי העולם וכמובן, את יודעת, על ידי ארגונים גדולים וחשובים אחרים וכן הלאה.)

(נושאת דברים באנגלית ולהלן תרגומים: כן, כמובן. כפי שאמרתי, מדיניות שיח השנאה שלנו, שמתפרסמת באתר האינטרנט שלנו, מכסה את כל האנשים בהתבסס על מאפיינים הגנתיים, כמובן, כולל יהודים. זה כולל ביטויים רטוריים ופיזיים של שנאה כפי שצוינו בהגדרת IHRA. אנחנו מנסים לאמץ גישה לשיח שנאה שהמנטרים שלנו יכולים לפרש ולנסות לחסום בדרך שבה אנחנו מחנכים את המנטרים שלנו על שיח השנאה.

אבל אני חושבת שזהו שיח מתמשך על הגדרת IHRA. אנחנו רואים בכל סוג של תוכן שנאה, שקורא או מסית לאלימות נגד ישראלים או יהודים, כסוג של תוכן שעלול להפר את הנחיות הקהילה שלנו. אבל אין לנו התייחסות ספציפית בהנחיות האלה להגדרת IHRA.)

(נושאת דברים באנגלית ולהלן תרגומים: תודה, ליז. אנחנו בדיוק דנו עם פייסבוק על היכולת להשתמש, את יודעת, בפלטפורמה ככלי חינוכי מאשר כצנזורה. האם זה משהו שטיקטוק עוסקת בו?)

(נושאת דברים באנגלית ולהלן התרגום הסימולטני: כן, בהחלט. רציתי בדיוק לדבר על זה בהחלט. ביום הזיכרון לשואה יחד עם הסוכנות היהודית וגם עם הקונגרס היהודי העולמי אנחנו בבריטניה, למשל, עבדנו יחד עם הקרן לחינוך זיכרון השואה ולמניעת הפצת דברי אנטישמיות, יצרנו סרטונים חינוכיים לאותם משתמשים שמחפשים תכנים שקשורים לשואה ולהכחשת שואה. בסוף של דבר, הם הגיעו לאותו תוכן חינוכי שאנחנו יצרנו. אנחנו אפילו לקחנו את זה רחוק יותר. כשאנשים משתמשים במונחי חיפוש מסוימים, תמיד יפנו אותם לאותו אתר של תכנים חינוכיים. זה לא רק קשור לשואה, זה גם בנושא של מהי אנטישמיות, מהו אדם יהודי. בעצם בקרוב מאוד אנחנו נכין רשימה שלמה של תוכן חינוכי שכזה. בבריטניה זה עבד מצוין. אנשים הגיבו מעולה לאותו תוכן. ראינו שאולי חלק מאנשים פשוט לא מודעים לשואה. אבל כמובן הדבר הזה הוא מאוד טרגי, ולכן אנחנו ניסינו לגייס ולאפשר להם את התוכן החינוכי. וההבנה שלנו היא שהגישה כרגע היא להתמקד ולעשות את זה בשווקים אחרים, לא רק בבריטניה, ובארגונים אחרים באמצעות הקונגרס היהודי והארגונים האחרים.)

(נושאת דברים באנגלית ולהלן התרגום הסימולטני: מדהים. ראשית, תודה רבה על כך, ליז. ותודה על כך שאתם כל הזמן מעורבים באופן מתמשך בתהליך הזה. וזה דבר קריטי לטפל, כפי שאמרתי, לא רק בתופעות חד-פעמיות של אנטישמיות, אלא בשנאה באופן כללי ובהפצת מידע כוזב באופן כללי שאותו אנחנו רואים כאתגר גלובלי שאנחנו כולנו מתמודדים איתו. והייתי אומרת שאנטישמיות היא אחת מהדוגמאות המובהקות לכך.

אז, תודה על המחויבות ועל מעורבות שלכם. אני בטוחה שנמשיך את השיחה הזאת כמובן יחד עם עוד משרדים ממשלתיים שלנו ונעבוד ביחד. אבל שוב, כמובן, דבר אחד שהייתי רוצה לומר, החשוב ביותר, הוא גישה הוליסטית וגישה מקיפה, כך שאנחנו נוכל בעצם למעשה לסגור את החלון הזה ולפתוח מצד שני חלון אחר. תודה רבה.

מפייסבוק יש לנו את ג'ורדנה קטלר איתנו כאן. ג'ורדנה נמצאת כאן ותודה רבה על כך שאת איתנו כאן ועל המעורבות המתמידה שלכם יחד עם הוועדה שלנו ועם המשרדים השונים וכמובן עם הקונגרס היהודי ששמענו עליה, וכל דבר אחר שאנחנו צריכים להיות מודעים לו בכל הקשור להתקדמות עם IHRA וכן הלאה. מה שלומך?)

(נושאת דברים באנגלית ולהלן תרגומם: בסדר גמור. אני אדבר באנגלית או בעברית? אני לא בטוחה.)

(נושאת דברים באנגלית ולהלן תרגומם: לבחירתך, לבחירתך.)

(נושאת דברים באנגלית ולהלן התרגום הסימולטני: אז אני פשוט אשאר עם האנגלית. רק רציתי להודות גם ליושב-ראש ביטן ולך, מיכל, על כל העבודה הקשה שאתם עושים על מנת להביא אותנו כאן. כשהייתי פעם הראשונה בוועדה הזאת, שהייתה רק לפני כמה חודשים בקיץ האחרון, אנחנו המשכנו לנסות להראות את אותה התקדמות שאנחנו עשינו. הייתי רוצה להגיד מאותה בעצם תוכנית הראשונית של המאבק בסטריאוטיפים של עם היהודי – זו מדיניות שאנחנו מיישמים מאוגוסט בהנחיות של זיהוי של דיבור שנאה, למשל, כל הבנקים והכחשה של השואה, כל העניין הקשור לשליטה במניעים הכלכליים של העולם.

אני חושבת שזה מאוד חשוב בעצם להסתכל על זה מבחינה הוליסטית, לדעת כיצד אנחנו רואים את עצמנו וכיצד מיישמים את הכללים. חשוב מאוד להסתכל על זה לא רק כאיזשהו חלק מהמדיניות, אלא כל המדיניות שלנו צריכה להיות קונספט אחיד.
דבר ששמתי לב בדוח מהמשרד שראינו אותו הוא למעשה לאתגר ולאתר את האנשים המסוכנים ואינדיבידואלים מסוימים. זה לא בתוך ההנחיות שלנו בכל הנוגע לדיבור שנאה, אלא למעשה לאיתור של – יש מדיניות אחרת שמתמקדת בבידוד ובהתנהגות של אנשים שמוגדרים כמסוכנים, בין אם להרשות להם להיות בפייסבוק או לא. ושוב דיברנו על כמה דוגמאות. אנחנו מסתכלים אם התנהגות שמתרחשת אולי בפוסט אחד, אבל אנחנו מסתכלים גם על ההתנהגות שלהם בעולם האמיתי. אנחנו חושבים שכל הצעדים האלה ביחד הם חלק מהגישה ההוליסטית שאנחנו נוקטים בה על מנת להיאבק באנטישמיות.

אבל זה לא רק זה. אנחנו רוצים להיות חלק פעיל בכל מה שקשור לחינוך לזיכרון השואה. והדבר הזה מאוד חשוב ברמה הגלובלית. ולכן אנחנו תומכים, למשל, בקיר של יד ושם: I remember, עבודה של הקונגרס היהודי באינטרנט ביום השואה. השנה אנחנו גם בהחלט נעבוד על זה פה בישראל ובכל מקום בעולם יחד עם ארגונים השונים. אנחנו נדבר על זה בעוד כמה חודשים.

שוב תודה שהזמנתם אותי. אני אשמח לענות על כל שאלה כמובן כמו תמיד. וזה מאוד חשוב שנמשיך ואנחנו ננקוט בעוד צעדים ונוכל להתקדם בסוגיה החשובה הזאת.)

(נושאת דברים באנגלית ולהלן תרגומם: תודה רבה, ג'ורדנה. ואנחנו נשמע מנציג של טוויטר, רונן קסטלו. רונן, אם לא אכפת לך, להתחיל אפילו עם השאלה שהשרה שאלה לפני שהיא עזבה, ואולי אני אכליל קצת יותר: איך טוויטר קובעת אילו הצהרות להסיר ואילו להשאיר? היא שאלה באופן ספציפית על חמינאי, כמובן, הקורא לרצח העם, שזה נראה מפר משהו. אבל אנחנו תהינו על כך. ואם אתה אפילו יכול להתייחס לשאלה למה טוויטר עד כה לא טיפלה בהכחשת השואה בפלטפורמה שלכם.

(נושא דברים באנגלית ולהלן התרגום הסימולטני: אז שוב תודה רבה, כפי רבים פה אמרו כבר, על כך שהזמנתם להשתתף ביום הזה. ואנחנו השתתפנו גם במפגש האחרון באוקטובר ולפני זה ביולי. ואנחנו בהחלט נמשיך לעשות את זה. ותודה רבה על כך ששיתפתם את הדוח לפני כמה ימים. אנחנו עדיין קוראים את זה ואנחנו רוצים להיות מעורבים הרבה יותר עמוק בזה בעוד כמה ימים ושבועות. אנחנו כרגע קוראים את זה ומנתחים את זה. ואני בהחלט אעביר את הנייר הזה לאותם צוותים שעובדים על פיתוח מדיניות וגם כמובן לאותם הסוכנים שעובדים על מימוש המדיניות שלנו. וזה דבר שחשוב לומר.

לגבי השאלה ששאלת, כפי שכבר אמרנו בפגישות הקודמות, הכחשת שואה ואנטישמיות נכנסות תחת הסעיף שלנו של תוכן דיבור שנאה, דה-הומניזציה של משתמשים שונים, וכמובן האדרה של אלימות או הכחשה של אירועים היסטוריים אלימים. והמדיניות הזו, אם יורשה לי לומר, ואני הכנתי כמה הערות, אבל אני רוצה רק לומר שני דברים בכל הנוגע למדיניות הזאת שלנו, מכיוון שהיא עודכנה פעמים מאז שאנחנו נפגשנו באוקטובר. ואז אני רק אתן לכם שתי דוגמאות. בדצמבר המדיניות הזאת עודכנה על מנת להתייחס לשפה שגורמת לדה-הומניזציה של אנשים על בסיס של מוצא, מדינה או גזע. וזה כבר אסר על השפה אשר למעשה מייצרת דה-הומניזציה של אנשים על בסיס של קסטה, של דת וכן הלאה. כמו שפייסבוק אמרו, זה בדיוק ההכרה בכך שדה-הומניזציה של אדם און-ליין מובילה למעשה למעשים. וג'ק דורסי, היושב-ראש שלנו, למעשה דיבר שבעולם האמיתי הנזק הזה מתחרש והופך לשיקול מאוד מהותי גם בעולם של און-ליין כשאנחנו בונים את המדיניות שלנו ומיישמים אותה. ואם יורשה לי לומר, בינואר לאחר אותו עדכון של דצמבר, המדיניות של התנהגות מונעת שנאה עודכנה שוב על מנת למנוע הטרדה של משתמשים כמובן או אפליה נגד משתמשי האתר שלנו על בסיס של – כפי שאתם רואים, הינה אלה שני העדכונים שאנחנו עשינו ואתם בהחלט רואים שאנחנו הולכים ליישם את זה יותר ויותר יחד עם עוד אזורים. כלומר, מדובר כאן, למשל, על מניעת פעילות מרוכזת, פוגענית. כלומר, על מנת למנוע כנופיות או תנועות אשר למעשה מובילות לנזק בטוויטר עצמה ובעולם בחוץ, כלומר, בין אם מדובר בארצות הברית או מדיניות הגלובלית שלנו. אנחנו למעשה התחלנו במאמץ הזה וזה חלק ממאמץ רב שאנחנו עושים בניסיון למנוע תיאום של פעילויות מזיקות.

שוב, כשאנחנו מדברים על שני מפגשים האחרונים שלנו, וזה שוב, זו הגישה המתפתחת של הצהרות שונות של מנהיגי העולם. פה כמובן אזור מאוד רגיש לכל החברה העסקית כמובן וגם לנו, לטוויטר. שוב הצהרות האלה מקבלות תשומת לב רבה וכמובן מייצרות תגובה המונית.)

(נושאת דברים באנגלית ולהלן תרגומם: היית אומר באופן קונסיסטנטי ושוויוני לגבי כל מנהיגי העולם? כלומר, הזלזול בקריאה לרצח העם היא עדיין בעינה עומדת. אני שונאת להיות כל כך ספציפית, רונן. אבל אני לא יודעת איך רצח העם חומק בין הסדקים. אז הייתי שמחה להבין אם המדיניות הזו, אתה יודע – ואני מבינה שמנהיגי העולם חייבים לקחת אחריות גדולה ומחויבות גדולה, וכן הלאה. לכן אני שואלת: איך זה שמשטר טרור, שמטיל טרור על אזרחיו, שתולה עיתונאים ומפר זכויות אדם, וקורא לרצח עם ומפתח יכולת גרעינית, נשאר בטוויטר וקורא לרצח העם? מה במדיניות הזאת חסר?

(נושא דברים באנגלית ולהלן התרגום הסימולטני: את התייחסת לעובדה בעצמך ששוב – אנחנו קראנו בפומבי, ג'ק דורסי עשה את זה לפני כבר שנים, לממשל באירן לאפשר לאזרחי אירן להיות בטוויטר ולהיות מעורבים בשימוש בטוויטר ולדרוש מהמנהיגים לבוא בחשבון איתם בטוויטר. וזו, למעשה, עמדתנו בנוגע להשתפות אזרחי אירן בטוויטר. שוב, המדיניות שלנו כלפי מנהיגי העולם באינטראקציה ישירה עם בעלי תפקידים שונים או הערות לגבי סוגיות צבאיות או כלכליות ואו מדיניות – שוב אתם יכולים להבין, והן באופן כללי לא בהפרה של זכויות המוגדרות בטוויטר. ובשבוע האחרון אנחנו שלחנו מכתב לשרה שכשאנחנו מדברים על המדינות ונציגי המדינות, אנחנו נדגיש שהנוכחות שלהם בפלטפורמה – כי למעשה עניין הציבור שיש להם והעובדה שהמנהיג שלהם אמר את זה מדובר כאן למעשה בעיתונות מסוגה.

שוב, במהלך השנים האחרונות אנחנו הפגנו שזה אזור של מדיניות מתפתחת. באמצעות אותו מסמך של מתווה מדיניות שהוצג לנו לפני כמה ימים ואנחנו בהחלט בזה כבסיס של המשך מעורבות של העבודה עם משרדים בארץ. אנחנו נמשיך להיות מעורבים בכך, כפי שכבר עשינו בשני המפגשים הקודמים.)

(נושאת דברים באנגלית ולהלן התרגום הסימולטני: כלומר, אני שוב מתעקשת, אתה בתור נציג של טוויטר, כמובן לא אתה באופן אישי, אבל בתור נציג של טוויטר, אני באמת חושבת שאתם צריכים לתת הרבה יותר מחשבה לשימוש במילים "רצח העם". כי מדובר פה לא רק במנהיגים הפוליטיים של המדינה שלי, זה משפיע גם על הילדים שלי, משפיע עליי ועל הנכדים העתידיים שלי. לכן, אני חושבת זה פשוט עניין של סיבה ותוצאה. זה לא באמת מקרה בוחן של משהו שאנחנו צריכים להמשיך ולהתמקד כמה שיותר ולראות – איפה היא בעצם המשכיות ביישום של אותה מדיניות שאתם מגדירים? אנחנו מדברים על מדיניות ועל שקיפות, ואז על היישום של אותה מדיניות בצורה שווה. בוא נדבר על הכחשת שואה או על קריאות לרצח עם נגדי, כאזרחית, עדיין באוויר, אז אני מוצאת זאת כמשהו שלא רק צריכים לדבר עליו, אבל בהחלט תתייחס לזה ולקחת אחריות עליו.

ולמעשה, העם האירני לא יכול לדרוש מחמינאי אחריות, כי, כפי שאתה יודע, זה לא עבד כל כך, הקריאה לאפשר להם חשבונות טוויטר. אבל לי יש חשבון טוויטר, ולכן אתם הפלטפורמה שאני משתמשת ופונה אליכם כמשתמשת טוויטר ושואלת: איפה אחריות שלכם לדרוש משתמשים של טוויטר לקחת אחריות גם? אנחנו יכולים להמשיך את השיחה הזאת. אבל, יש לך עוד משהו שאתם רוצים להוסיף?)

(נושאת דברים באנגלית ולהלן התרגום: או אולי רק תווית אחת.)

(נושאת דברים באנגלית ולהלן התרגום הסימולטני: כן. שוב נושא התיוג, למשל, דיברנו על זה. הפוטנציאל לתיוג והכלים של תיוג, זה יהיה דבר מאוד מועיל, אולי אפילו יותר טוב מצנזורה. זה יאפשר לציבור לא רק להיות מודע למה המנהיג הבין-לאומי ההוא אומר, אלא גם ולדעת מה זה ושלמעשה רצח עם זה משהו שלראשונה נולד כתוצאה של מלחמת העולם השנייה, בגלל שהיו, ויותר גרוע, יש רציחות עם היום. והפקודה של "לעולם לא", ואני אומרת את זה שוב ושוב, היא לא רק להסתכל על העבר. לכן זה לא רק הבעיה של אנטישמיות. הפקודה של "לעולם לא" היא הצהרה פרוספקטיבית, בהווה ובעתיד. ובעולם שאנחנו מביטים מסביב שוב ושוב אנחנו רואים את זה. ולמעשה, לא קיימנו את המחויבות הזאת של "לעולם לא".

אני חושבת שאנחנו חייבים להמשיך את השיחה הזאת, מכיוון שרצח עם, אתם יודעים, הוא משהו שאנחנו בהחלט ראינו בהיסטוריה ואנחנו רואים את זה גם עכשיו, ובעזרת השם, לא נראה את זה בעתיד אם אנחנו משתפים פעולה כדי לוודא שסוג כזה של שנאה והסתה לא מורשים, אלא אם כן יטופלו באמצעות כלים חינוכיים וכן הלאה. אני לא יודעת. אני בטוחה שאנחנו נמשיך להיות מעורבים בסוגיה הזאת שוב ושוב.

אוקיי. יש לנו את נועה אלפנט לפלר, נציגת גוגל.) נועה, שלום. תודה שאת פה איתנו. אפשר גם לעבור לעברית אם יותר נוח. סתם נתקענו באנגלית איכשהו. אבל איך שנוח.

שלום לכולם. צוהריים טובים. אני אעשה את זה בעברית, אפשר גם באנגלית אם צריך.

אז תודה על ההזמנה ותודה על העיסוק המתמשך בסוגיה החשובה הזו. אני אזכיר, דיברנו כבר גם בדיונים הקודמים, יוטיוב מתייחסת לנושא הזה מאוד ברצינות. ובמדיניות שלנו יש ארבעה תחומים שבעינינו נותנים מענה כולל: הסרה של תכנים מפרים; קידום של תכנים מהימנים; צמצום הפצה של תכנים בעייתיים; ותגמול ליוצרים שמעודדים שיח אחר, שיח של סובלנות וכן הלאה. שינויי מדיניות קורים מעת לעת. ב-2019 היה שינוי מאוד משמעותי בעניין הזה, שבמסגרתו כמובן היה גם הנושא של הכחשת השואה. בחודשים האחרונים נפגשנו עם חלקכם, עם המשרדים השונים, גם דיברנו בצורה יותר מעמיקה על האופן שבו המדיניות הזאת מיושמת.

אני מאוד שמחה לומר שבחודשים האחרונים גם הייתה לנו הזדמנות יוצאת דופן, ששמחנו לנצל אותה להציע תמיכה לתנועה למאבק באנטישמיות ברשת. אולי ראש התנועה ידבר בהמשך אם יהיה לכך זמן, וכך גם יכולנו לתמוך בעשייה של החברה האזרחית בנושא הזה. אז זה ערך מוסף שאנחנו שמחים שהתאפשר.

תודה רבה, נועה. אין לי שאלות ספציפיות. אני חושבת שמה שחשוב מאוד הוא כמובן המשך שיתוף הפעולה גם עם הפלטפורמות. אני חושבת שזאת הדרך קדימה כדי להבין. ואני שוב אומר את זה לקראת הדובר הבא, שלא מדובר אך ורק באנטישמיות. אני חושבת שאנחנו עדים לאתגר משותף לכל מדינות העולם, לכל אזרחי העולם.

יש לנו את ג'ואל פינקלשטיין איתנו. ג'ואל היה יועץ לכוח המשימה הבין-פרלמנטרי שאנחנו הקמנו כתוצאה של כמה דיונים שקיימנו כאן בכנסת באמת לייעץ לממשלות ברחבי העולם. החברים של כוח המשימה הזה הם מקנדה, מארצות הברית, מבריטניה ומאוסטרליה. וזה מאוד חשוב שאנחנו עושים זום-אאוט לדקה לפני שאנחנו שומעים מהאקטיביסט שלנו שהיה מעורב עם המשרדים שלנו ומבין את זאת. ואני כבר אמרתי כמה פעמים, אני יודעת, שאנטישמיות היא רק דוגמה צפויה של דיסאינפורמציה שמשתוללת בפלטפורמות הדיגיטליות ושמאיימת על היסודות של הדמוקרטיה.

ולכן ג'ואל נמצא איתנו, רק להציג לנו את הרעיונות שה-NCRI, שהוא מייצג, הציג גם למדינות אחרות, לממשלות אחרות גם. ואני חושבת שלכל אחד כאן יש הרבה שאנחנו יכולים לשתף בנוגע לחובה להילחם בדיסאינפורמציה וכמובן בצורה האחת שאנחנו דנים עליה היום, שהיא המאבק באנטישמיות און-ליין. ג'ואל.)

הוא לא נמצא.

(נושאת דברים באנגלית ולהלן תרגומם: ג'ואל לא נמצא פה. אז נתתי לו הצגה נחמדה באמת, אבל הוא לא כאן. בקה, אולי תראי אם לג'ואל יש בעיה.)

ובינתיים, נעבור בעצם לכמה מהנציגים של החברה האזרחית. חלקם במאבק ממש יום-יומי וכמובן בשיתוף פעולה – לא כמובן, לשמחתנו; זה לא צריך להיות מובן מאליו. לשמחתנו, בשיתוף פעולה חשוב ומלא עם המשרדים השונים וגם כחלק מתוצאות הדוח כפי שאנחנו רואים אותן היום.

נמצא איתנו סשה, נכון? היי, סשה. Combat Anti-Semitism.

כן, שלום לכולם.

שלום, סשה.

אני לא רואה מי נמצא אצלכם בחדר. אז תסלחו לי אם אני אעשה טעות בטייטלים. אז השרים, השרות, חברי הכנסת, מכובדיי, קודם כול, מטעם התנועה העולמית למלחמה באנטישמיות שאני מייצג, אני רוצה להודות לממשלת ישראל שהובילה את הדבר הזה, את המאבק, וסיפקה את הכלים באופן תיאורטי על נייר. אני חושב שזה צעד ראשון חשוב שלא נעשה עד היום. אנחנו מאחרים בכמה שנים, בכמה שנים רבות. המסמך הזה היה צריך לקרות ולהיות על השולחן של הוועדה כבר לפני המון שנים.

אז קודם כול, לראש הוועדה, לך מיכל ולכל מי שעסק בנושא, צמצמתם פער עצום בחצי שנה, וזה לא מובן מאליו. אז תודה על העבודה, תודה על העשייה. ותודה לכל אלו שעבדו במשרדים, שאנחנו בקשר באופן יום-יומי, כולל תודה לחברות האינטרנט שכן עושות, עושות הרבה, אבל לא עושות מספיק.

אני רוצה להתייחס לשלוש נקודות שבעיניי הן חשובות. אחת, כמו שאומרים שמציון תצא תורה, אני חושב שמכנסת ישראל – ולכן אני גם מדבר בעברית – אני חושב שמכנסת ישראל יכול לצאת תהליך עבודה בין-לאומי של מה צריך לקרות. והמסמך הזה הוא הבסיס. המתווה הוא הבסיס. והנושא הראשון שלדעתי צריכים לטפל בו הוא העבודה מול השכנים. ציינת בתחילת הפתיח לג'ואל, שהוא חבר יקר, שצריך לעבוד על נושאים אחרים, גם איסלמופוביה. אני חושב שבמציאות של מדינת ישראל, שבה יש לנו קשרים חדשים מול מדינות שכנות, ניתן לייצר גוף עולמי, ניתן לייצר כוח שהוא בין יהודים ומוסלמים כדי להילחם בשנאה. היום השנאה נגד האיסלאם, נגד המוסלמים, היא גדולה, היא חזקה. ואם אנחנו מתאחדים, יהודים ומוסלמים, זה נושא שיכול להיות מאוד מאוד חזק גם כדי לטפל, ולא להישאר רק בין עצמנו. מוסלמים סובלים משנאה כמו היהודים ברחבי העולם. יש גם שנאת יהודים שמגיעה מעולם האיסלאם, אבל אנחנו לא נתייחס לזה כרגע.

אז אני חושב שאם מהוועדה הזאת יכול לצאת חיבור עם מדינות אחרות, עם מדינות שכנות, ואפשר לצאת לדרך משותפת, זו יכולה להיות הצלחה מאוד גדולה כדי לא לשמור על השיח הזה כשיח נגד יהודים בלבד, כי זה גדול יותר.

הנושא השני הוא החינוך. לא מספיק לעצור את השנאה ברשת. לא משנים עמדה בלעצור בן אדם. הוא יישאר באותה עמדה אם עצרנו אותו. אם המדיניות והיישום של המדיניות הם לא נכונים, ואנחנו מדברים על השלב הבא, שהוא באמת לתת את הכלים הנכונים, לתת את הידע הנכון לבן אדם שכן מסית, זה לא יעבוד. אנחנו חייבים להשתמש בכלים חדשים שקיימים היום, שלא משתמשים בהם מספיק, כי חברות האינטרנט, רובן, הן פלטפורמה לשיתוף תכנים, הן לא פלטפורמת תכנים. אני קורא לפלטפורמות האלה, לחברות האינטרנט, כן להפוך להיות ולקחת אחריות להיות פלטפורמות של תכנים, כי אין להן דרך אחרת. אי-אפשר לצאת מזה.

ואני מודה באמת למה שיפעת אמרה מקודם ולעבודה של ג'ורדנה על יישום של אתר אינטרנט לחינוך השואה. פרויקט מדהים שקובע רף חדש לחברות אחרות. אז אני קורא לטוויטר, לפייסבוק, לגוגל ולאחרות, כן לקחת בזה חלק ולעבור ממקום של צמצום השיח למקום של חינוך.

הנושא האחרון, שמבחינתי הוא קריטי, הוא כל מה שקורה מחוץ לחברות הגדולות. השנאה היא כבר לא שם. זו טעות להסתכל רק עליהן. היא גם שם, שלא נחשוב אחרת. אבל מזה שאנחנו חסמנו המון גורמים מלדבר בטוויטר, בפייסבוק, בגוגל ובמקומות אחרים, הם עברו לפלטפורמות מינוריות ומסוכנות יותר - - - וכאלו, ויש עשרות כאלו. אי-אפשר לנתח אותן. אין להן מנגנון של בקרה, אין להן את האנשים שיושבים, מנתחים את התוכן ומוחקים את התוכן. והסכנה היא גדולה יותר.

מה שראינו בשנים האחרונות, שכל אילו שביצעו פיגועים נגד יהודים או נגד מיעוטים אחרים, הם לא היו בפייסבוק או בטוויטר. הם היו בפלטפורמות אחרות. והסכנה שם היא גדולה יותר. אנחנו לא שומעים מהם, לא יושבים איתם, וזה מסוכן מאוד ואף יותר מפלטפורמות אחרות.

אז באמת תודה על העבודה, על השיח. ואני חושב שזה מאוד חשוב לתחילה עבודה מצוינת, גם לעבוד מול ממשלות אחרות וגופים אחרים שצריכים לקבל את המסמך הזה וליישם את זה במדינות אחרות.

ותאפשרו רק כדי לסכם. מה שקורה במדינת ישראל מבחינת רגולציה הוא בתוך מדינת ישראל. המסמך הזה חייב לעבור למדינות אחרות כדי ליישם אותו במדינות אחרות בשיתוף פעולה בין-ממשלתי. משרד החוץ, המשרד לעניינים האסטרטגיים ומשרד התפוצות יכולים לעשות את זה ביחד. אז תודה רבה לכולם.

תודה רבה, סשה. האמת שאנחנו נשמע מכם ברצף כדי שיהיה מקסימום זמן, ואז אני אגיב לכל הדברים שנאמרים יחד.

ארסן אוסטרובסקי נמצא איתנו בזום. רואים אותו? שלום, ארסן.)

באנגלית בסדר, כן?

כן, כן. מה שתחליט.

(נושא דברים באנגלית ולהלן התרגום הסימולטני: תודה רבה. תודה. ראשית כול, מיכל, אני רוצה להודות ולהוקיר על המאמצים והזמן הרב שאת משקיעה באופן אישי בעודך הופכת לקול מוביל במאבק באנטישמיות, במיוחד בהבאת לדין וחשבון של חברות של מדיה חברתית. וכמובן שאנחנו ראינו את הדוח הזה. הוא מאוד מפורט, אולי המפורט ביותר בסוגיה הזאת עד היום.

היה לי נאום מוכן, אבל פחות או יותר זרקתי אותו דרך החלון. אני רוצה לראות אם אני יכול להפנות את שאלותיי לנציג של טוויטר, רונן קסטלו. שמעתי את הערותייך, את המחויבות שלך למדיניות למניעת שיח שנאה, הסתה ודה-הומניזציה. סליחה, אבל המעשים מדברים הרבה יותר מאשר המילים. והמילים שלך זולות כאן. אני מצטער, אבל זו עובדה.

זה היה בקושי לפני שישה חודשים. לפני שישה חודשים נפגשנו ממש בוועדה הזו וממש בנושא הזה. ואני שאלתי את הקולגה שלך אז: כיצד טוויטר לא נותנת לנשיא טראמפ לדבר, אבל משאירה את הקריאות הממשיות לרצח העם נגד ישראל של המנהיג האירני, אייתולה חמינאי, באוויר? תגובתה אז, ואני מצטט, הייתה שהערותיו, ציוציו נופלים במסגרת ההנחיות של טוויטר, מכיוון שהן היו, ואני מצטט: מדיניות חוץ - - - ולכן הערות מקובלות בעניינים פוליטיים של היום. יום למוחרת, בניו יורק פוסט – אני לא בטוח שאתם יכולים לראות את זה – היה את העמוד הראשון הזה, שקורא לטוויטר: Hypotwits.

שישה חודשים מאוחר יותר, אני שואל אותך: מה השתנה? אני יכול להגיד לכם מה השתנה. אתם אסרתם לחלוטין על הנשיא טראמפ להשתמש בטוויטר בגלל מעשיו שהובילו למרידה בקפיטול, אבל השארתם את אייתולה חמינאי באוויר, השארתם את הציוצים שלו עדיין באוויר. ואתם אמרתם שזה לטובת הציבור.

אז, הרשה לי לשאול אותך ביושר, בבקשה: האם הקריאה לרצח עם נגד מדינת ישראל היא לטובת הציבור?)

(נושאת דברים באנגלית ולהלן תרגומם: תודה, ארסן. אולי נאפשר לרונן להגיב כי אתה פנית אליו ישירות.) רונן מטוויטר, אם אפשר להעלות אותו. (אני התייחסתי בדיוק לזה, כמובן בנוגע ליישום הקונסיסטנטי של מדיניות. ואכן נאמר לנו שיש תהליך. אז זו שאלה ישירה, רונן, אם אתה רוצה להגיב.

(נושא דברים באנגלית ולהלן התרגום הסימולטני: תודה. אני חושב ששוב אנחנו יכולים לראות במשך כמה חודשים האחרונים ההתפתחויות לימדו אותנו שאף מנהיג עולמי לא חסין בפני המדיניות שלנו, ואנחנו אכן מיישמים את המדיניות שלנו כשאנחנו מרגשים שיש שם הפרות של המדיניות שלנו. ושוב זה מבוסס על מה שאנחנו דיברנו עליו לפני זה לגבי העדכון בדצמבר של המדיניות שלנו וגם בינואר. ושוב בינואר אנחנו גם למעשה התחלנו לעבוד על מניעת פעילות שנאה מתואמת. ושוב גם ביחס למה שקשור לבחירות והערות שונות אודות הליך האזרחים ואותם סעיפים – היו עבירות על הסעיף של ההגינות החברתית שלנו. ושוב המדיניות הזאת מפותחת באופן מתמיד. אנחנו מיישמים את זה גם על מנהיגי העולם ולכולם. אין אף אחד שהוא חסין בפני היישום הזה. ושוב אני לא יודע לאן מעשי האכיפה ייקחו אותנו בעתיד, אבל שוב זה על סמך פיתוח המדיניות ויישום. יכול להיות שאנחנו נעשה את זה גם באופן רטרוספקטיבי, בדיעבד. אבל שוב זה למעשה מה שרציתי להגיד. וכמובן אף מנהיג עולמי לא חסין בפני היישום שלנו.)

תודה.

מיכל.

(נושאת דברים באנגלית ולהלן תרגומם: תסלח לנו, ארסן. אני מצטערת. יש לנו עוד כמה דברים. אבל תסלח לנו.

אם אתה יכול, בבקשה, להתייחס, כי אני יודעת שאתה מייצג את טוויטר. אבל התשובה הזו לא משביעת רצון כיהודייה שקוראים להשמיד אותי, לא משנה איפה אני יושבת בעולם למעשה, אם אני במדינת ישראל או בכל מקום אחר. זו לא באמת תגובה לשאלתו של ארסן בנוגע, אתה יודע, לעובדה שהיא איכשהו חומקת דרך הסדקים.

ארסן, אם אתה רוצה רק סיכום של דקה, כי אולי קטעתי אותך.)

(נושא דברים באנגלית ולהלן התרגום: שנייה אחת.)

(נושא דברים באנגלית ולהלן התרגום הסימולטני: אם יורשה לי להוסיף, אני שוב אומר שהמסמך ששלחו לי, כמובן, אני רואה את זה כמאמץ בין-משרדי, כתוצאה ממה ששמעתם מכל פלטפורמות ומארגונים לא ממשלתיים במפגשים האחרונים שהיו לנו. המתווה הזה הוא למעשה תוצאה מצטברת של אותם דיונים. אנחנו באמת מקווים כשאנחנו נמשיך גם במדינות האחרות ובאזורים אחרים שהמסמכים האלה מהווים בסיס לשיתוף פעולה עתידי שלנו ביחד, בין אם זה ליישם שיתוף פעולה פורמלי עם ממשלות או לא פורמלי עם ארגונים חברתיים ועמותות שונות. אנחנו בהחלט התחלנו לעבוד על העלאת המודעות וגם תיוג בדומה לפייסבוק. למעשה אנחנו גם בחנו והצענו קודים חדשים של התנהגות בכמה מהאזורים. ואנחנו מרגישים שחקיקה ישירה למעשה תהיה תוצאה של אותו שינוי מדיניות. ואני בהחלט יכול לומר לכם שהמסמך הזה יועבר לכל אותם הצוותים שעובדים על המדיניות ועל ניטור, ובהחלט יעריכו ויבדקו כיצד הם יגיבו למסמכים הקודמים. ואנחנו דיברנו על ההגדרה של IHRA, למשל, ונפגשתי על זה בקיץ שעבר. זה חלק מההתחשבות שלנו באותם הסיכונים כשעוברים מאון-ליין לאוף-ליין ואנחנו בעצם חייבים פנויים לשותפים ולהישאר כמובן, כמו שג'ק העיר בהערה שלו, להיות נגישים לביקורת.)

(נושאת דברים באנגלית ולהלן תרגומם: תודה, רונן. ואני חושבת שזה גם חלק, אתה יודע, מלקיחת האחריות על הכוח עצום שאתם מחזיקים ואחריותיות העצומה שצריכה לבוא עם זה. אני חושבת שאני אשאיר את זה שם, מכיוון שההצעה הממשלתית הזו או ההצעה הבין-משרדית הזו היא רק ההתחלה של המחויבות המתמשכת של ישראל לעקוב אחר זה ולהמשיך לעבוד ביחד. וכמובן, הכנסת גם תקבל עדכונים מהמשרדים השונים שעובדים ביחד. ואני בטוחה שאנחנו גם נמשיך עם הממשלות האחרות ברחבי העולם, כפי שכבר דיברנו על זה כמה פעמים שמדובר באתגר גלובלי שלא רק נוגע לאזרחי ישראל או רק ליהודים או, אתם יודעים, לחשיבות של המאבק באנטישמיות, אלא למאבק בכל דיסאינפורמציה הזאת. אז אני חושבת שנשאיר את זה כך ונאפשר לכם להביא את הדוח לכל מי שדיברתם איתו ולקבוצות השונות. אני בטוחה שתמשיכו להיות מעורבים עם המשרדים השונים שיעקבו אחר זה.

יש לנו כאן את יוסף חדאד, רק לטובת הזמן. אני מתנצלת בפני כל אלה שלא ידברו. יוסף חדאד הוא תוספת חשובה מהשטח, שמשתף פעולה ושהוא חלק משיח מאוד חשוב שקורה בין החברה האזרחית למשרדים. והדוח שקיבלנו הוא כמובן תוצאה של זה.)

יוסף, בבקשה.

שומעים אותי?

כן. שומעים אותך, יוסף.

(נושא דברים באנגלית ולהלן תרגומם: קודם כול, אני רוצה לדבר באנגלית ולאחר מכן אדבר לעברית, כי אני רוצה לפנות לרונן על מה שקרה עם חמינאי, ומדברים על מה הייתה תגובתו. אני לא יודע אם רונן יודע ערבית, ואני לא יודע עם רונן יודע מה קורה עם טוויטר ועם מדיות חברתיות אחרות בערבית. כי כשעלי חמינאי מצייץ משהו על הכחשת השואה ומסית נגד היהודים בגלל שהם יהודים, הוא למעשה מתניע משהו, במיוחד בתוך העולם הערבי. ההסתה שמתרחשת בעולם הערבי היא מטורפת.

אז תפסיקו לנסות למצוא תירוץ ותחסמו אותו אחת ולתמיד. זה מה שאנחנו צריכים וזו הדרישה שלנו. זו אפילו לא בקשה, מכיוון שזו הסתה. ואם יורשה לי גם לומר, רונן, אני לא יהודי. אני ערבי. ואני אומר את זה כערבי. אז בבקשה, הצעד הבא, אחרי הדיון הזה, צריך להיות ללכת ולחסום את עלי חמינאי להסית נגד אנשים תמימים רק בגלל שהם יהודים. נקודה. זה משהו שהייתי חייב לומר. לא התכוונתי לומר זאת.)

(נושא דברים באנגלית ולהלן תרגומם: מר חדאד, מר חדאד, אני מצדיע לך. אני מצדיע לך.)

לגבי הנושא שחשוב לי לדבר עליו. סליחה שאני כרגע משנה ועובר לשפה העברית. חשוב לי לדבר ספציפית על הנושא, על הדוח הזה, על ההמלצות שיש בדוח הזה, במיוחד בכל מה שאנחנו מדברים, על libeling, כי זה גם משהו חשוב. כי אם כבר מכחישים שואה, אם כבר מדברים על דברים לא נכונים ומעוותים את המציאות ומעוותים את מה שקורה, אז לפחות צריך להפוך את זה למשהו חינוכי. ידעו טוב מאוד בכל הרשתות החברתיות ואפילו בתקשורת לבוא ולהגיד: הינה, יש פה משהו, misinformation אינפורמציה לא נכונה, אז בואו נשים libel על זה ובואו נלמד ונחנך על זה.

ולכן מבחינתי, כשאנחנו באים ורוצים ללמד על משהו, בטח ובטח בכל מה שקשור – אגב, לא רק לשואה, כן? כי אנחנו מדברים על יותר מזה. אנחנו מדברים גם על שנאה באופן כללי ועל שקרים ועל פייק ניוז. ולכן חשוב לבוא ולטעון שאחת ההמלצות העיקריות היא ה- libelingשל אותם ציוצים או פוסטים שקריים ולא נכונים. ואני קורא מפה לכולם לאמץ את ההגדרה הזו.

ודבר האחרון, זה חשוב לי כערבי ישראלי שבאמת חשוב לו כל העניין הזה של החיים המשותפים, חשוב שבאמת, כמו שאמרת, כבוד היושבת-ראש, אנחנו מדברים על להיות בשטח. אני רואה את השטח. אני חווה את השטח. כשאנחנו באים ואני שומע את האנשים איך הם מדברים, כשאנחנו נאבקים בגזענות, אנחנו כעמותה ערבית-ישראלית, כשאנחנו נאבקים באנטישמיות, זה הופך גם אנשים אחרים, שהייתה להם איזושהי דעה גזענית כלפי אוכלוסייה כזו או אחרת, להגיד: רגע, טעינו. בעצם מה שאני שרוצה להגיד הוא שזה גם עוזר לחיינו המשותפים. להיאבק באנטישמיות זה להיאבק גם בגזענות. ככה משנים דברים. ככה גם מחנכים, רבותיי.

אז להפסיק עם התירוצים. להתחיל לעשות עובדות, להתחיל לעשות בשטח. זה מה שאני דורש מכל חברי הפאנל הזה שנמצאים כאן גם מאתרים, גם מכל המשרדים הממשלתיים. בבקשה, תנו לנו גם את הכלים לבצע את הדברים האלו. ומעל לכול, בואו ביחד, ביד אחת, נגרום לדברים האלו לקרות, בטח ובטח לצפות את זה מכל הרשתות החברתיות. תודה רבה.

תודה רבה, יוסף.

אני מתנצלת בפני שאר האקטיביסטים השותפים, החשובים שנמצאים איתנו. אנחנו פשוט חייבים לסיים את הדיון ולצאת מהחדר הזה, ואני רוצה לאפשר למי מהמנכ"לים שרוצים להגיב – להגיב פה. אנחנו נמשיך את השיח הזה. אנחנו נמשיך את הדיון. רציתי לאפשר לשי.

דביר ידבר.

דביר, אוקיי. לפי הסבב שאתם רוצים. דביר כהנא, בבקשה. ואני חושבת שחשוב מאוד שתתייחסו גם לפעילים שנמצאים פה ולהמשיך העבודה שאיתם ולמה ששמענו עכשיו מיוסף.

שלום לכולם. אני אתייחס בקצרה. אז באמת כל החברות אומרות שהן לוקחות את הנושא ברצינות רבה. וזה באמת מכובד ויפה. כולן גם מצהירות על תהליך ועל התקדמות ועל העשייה בתחום. אבל, כפי שכבר אמרו חברים פה פניי, זה לא מספיק.

באמת כדי להגיע לאיזון של הרשת, שהיא המרחב הציבורי העולמי של כולנו, אנחנו צריכים לייצר שותפויות רבות ולתרגם את הדוח הזה לעשייה, לתרגם אותו לעשייה משמעותית. ואיך עושים את זה? בונים קואליציות, קואליציות של אנשי אור. ואנשי האור האלו נמצאים באמת, קודם כול, בתוך הממשלה. אני חושב שאנשי המשרד לעניינים האסטרטגיים, הקולגות העיקריים שלנו, ואנשי משרד החוץ שרתומים לחלוטין לשותפות מלאה ולמימוש החזון הזה, אנשי משרד המשפטים ועוד קולגות רבים ביחד איתנו, עם משרד התפוצות. הקואליציה הממשלתית הזו היא בסיס חזק, איתן ומשמעותי.

צריך לבסס את הקואליציות האלה כמובן של בני אור עם ממשלות רבות בעולם. צריך להמשיך ולקיים שיח משמעותי עם כלל השותפים העיקריים, עם הרבה מאוד NGOs, עם ארגונים יהודיים מכל העולם, עם ארגונים רבים שאינם יהודיים בכל אתר ואתר. וביחד אנחנו צריכים לפעמים גם לחוקק. אנחנו צריכים לאתגר. אנחנו צריכים ביחד להתאגד כדי לקיים שיח אבל גם לדרוש דרישות ברורות וחדות בשיח המשותף הזה עם הרשתות החברתיות.

ואני מקווה שמהבסיס הזה של הדוח אנחנו נגיע לעשייה משמעותית ולתוצאות, שהמציאות תיראה אחרת בתוך זמן קצר. תודה רבה.

תודה רבה.

מנכ"ל המשרד לעניינים האסטרטגיים, בבקשה.

צוהריים טובים, חברת הכנסת מיכל קוטלר-וונש. ראשית, רציתי להביע ההערה רבה מאוד לוועדה. זה מספר חודשים שהוועדה מובילה את הנושא המאוד מורכב הזה, המאוד חשוב הזה, ומצאה את העת הנוכחית, שהיא מאוד מורכבת, עדיין את הזמן לקיים. רציתי גם להודות באופן אישי לשלומית שהצליחה בזמן אפס לכנס את הוועדה ולהרים פורום מאוד מאוד מכובד ומאוד מאוד חשוב.

קונקרטית, אני חושב שהשנה האחרונה הייתה שנה מאוד קשה בהקשרים האלו. אני חושב שחלה עלייה משמעותית מאוד בשיח השנאה ברשתות החברתיות. הקורונה בעצם, והמעבר של אנשים בעצם, שאנחנו כבר בשיא ומשתמשים הרבה יותר ברשתות החברתיות ובאינטרנט, גרמה למעבר של שיח השנאה מהרחוב לרשתות החברתיות. אנחנו מדברים פה בנגיף, בעצם באיזושהי מחלה, שם היא מחלה. אז אם לא נטפל בה, ואם יורשה לי לעשות השאלה כמובן מהקורונה, היום היא מחלה ומחר היא תהיה מגפה שתהיה הרבה יותר קשה, וכולנו נשלם מחירים הרבה הרבה יותר קשים כדי למגר אותה.

ולכן אנחנו כממשלה, בסופו של דבר, בשיתוף פעולה מלא של שלושת המשרדים אנחנו, התפוצות ומשרד החוץ מובילים ומתכוונים להוביל ביחד את המערכה הזאת. כל אחד מביא לשולחן יתרון יחסי אחר. אנחנו הולכים לקדם את זה. אני משוכנע שאנחנו נצליח לרתום את החברות. כבר התחלנו איתן בחודשים האחרונים בשיח. אבל עדיין יש הרבה עבודה לעשות. לא סתם אנחנו מדברים על איזשהו משלוש של מדיניות אכיפה ושקיפות. יכולה להיות לך את המדיניות הכי טובה בעולם, אבל אם אתה לא תאכוף אותה, אז מה עשינו? והצלעות האחרות במשולש.

ולכן אנחנו צריכים ביחד לראות איך אנחנו מוציאים את הדרך הנכונה שתוביל, בסופו של דבר, למיגור התופעה לא מחר, לא מוחרתיים, אלא להתחיל בה מהיום. וכבר עלו כל מיני דברים, כל מיני תהיות מצד החברים המשתתפים, הקולגות שלנו בארגוני החברה האזרחית, מצידך, למה הדברים לא נעשים. והדברים צריכים להתחיל להיעשות עכשיו, כי מחר המחיר שכולנו נשלם, גם אנחנו כיהודים וכמדינת ישראל, גם החברות עצמן, יהיה הרבה הרבה יותר גבוה. ולכן העבודה צריכה להתחיל מהיום.

בהחלט.

תודה רבה.

אני הייתי אומרת שהיא הייתה צריכה להתחיל מאתמול. אבל אתה צודק, שי, בהחלט. תודה רבה. ובאמת שיתוף הפעולה הבין-משרדי הזה ובעצם המחויבות להמשיך לשתף פעולה ושיהיה איזשהו משהו שמאגד ביניכם כצוות בין-משרדי שמשיך ללוות את הנושא – אני מקווה שגם אולי יהיה איזשהו גוף על שכן יאפשר להוביל איכשהו את המחויבות למאבק באנטישמיות ולזיכרון השואה, כפי שיש במדינות רבות אחרות. יש תפקיד כזה. תפקיד של שגריר בארצות הברית, בקנדה, באיחוד האירופי. אני חושבת שזה משהו שממשלת ישראל צריכה לשקול גם, להצטרף למדינות העולם שמצאו לנכון למנות גורם שמרכז את הנושא הזה, מכיוון שהוא חשוב כל כך ומאיים כל כך וצריך את הרצף הזה של המשך הדיון.

נמצא רק אחרון חביב, עדיאל כהן, בשם ארגוני החברה האזרחית – ואז אנחנו נפנה לשר ביטון ונסכם – למילים האחרונות, כי אנחנו חייבים לסיים. אז עדיאל, אני מבקשת בממש בשתי דקות מה שעוד לא נאמר, אם תוכל, בבקשה. תודה.

תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. תודה רבה גם למשרד לנושאים האסטרטגיים שהזמין אותי לדבר פה.

בשנה האחרונה נהייתי פעיל בטיקטוק. הגעתי לטיקטוק לגמרי בטעות ופשוט נחרדתי לראות את כמות האנטישמיות ואנטי ציונות שקיימת שם. וזה מגיע מכל מקום. זה מגיע מהימין הקיצוני. זה מגיע מהשמאל הקיצוני, מפעילים פרו-פלסטיניים, מקהילת השחורים העבריים בארצות הברית, אפילו מיהודים אנטי ציונים בעצמם שפשוט שמשתמשים בפלטפורמה הזאת כדי להפיץ שקרים ושנאה נגד עם של עצמם, אם זה סרטונים של סתם, למשל, שלשום עלה סרטון של יהודים היום, רואים את החרדים רוקדים, והיהודים פעם, ואז פשוט רואים משרפות, והכול עם מוזיקה מצחיקה כאילו זה איזה מין בדיחה.

ובעצם אנחנו מנסים להילחם בזה עד כמה שאנחנו יכולים, החבר'ה היהודים בטיקטוק, שאנחנו כבר ממש קהילה. ולא תמיד אנחנו מצליחים. לפעמים טיקטוק גם באה נגדנו, אם זה שחוסמים לנו את המשתמשים שלנו ומשאירים משתמשים של תכנים ממש ניאו-נאציים בקטע מאוד מאוד לא ברור.

והכול במין מסווה כזה של פרוגרסיביות ופוליטיקלי קורקט. יש הרבה שימוש במילות מפתח כמו אפרטהייד, white colonizer, לא משנה כמה אני אסביר לעולם שסבא וסבתא שלי עלו מתימן ולא משנה כמה אני אסביר לעולם ששישה מיליון יהודים נרצחו באירופה, כי הם היו יהודים, עדיין אנחנו ה-white colonizers שבעצם באנו וכבשנו אדמה שהיא לא שלנו.

ובעצם אני כבר בן 23. אני לא מתרגש מכל התגובות האלה. אבל יש המון חבר'ה צעירים בטיקטוק, אפילו בגילי בר מצווה, חבר'ה יהודים מכל העולם, שמקבלים הודעות נאצה, תגובות פשוט נוראיות. ואנחנו צריכים באמת לעשות כל מה שאנחנו יכולים כדי לעזור להם, לתת גב אחד לשני בעצם, לתת את אחד לשני את החוסן הזה.

תודה עדיאל, אני קוטעת אותך. אני מתנצלת. אני קוטעת אותך. אתה אומר דברים כל כך חשובים.

דבר אחרון. משפט ממש אחרון.

כן. בטח.

ובאמת המשרד לנושאים האסטרטגיים יצא עכשיו עם יוזמה נפלאה שנקראת Digitalk. זה בעצם מאגד, אנחנו מאגדים ככה את יוצרי התוכן הפרו-ישראלים שמפיצים את האור, שמפיצים את האמת ונותנים את הגב ואת התמיכה לקהילה היהודית בטיקטוק. זהו. אז תודה רבה.

תודה רבה רבה. אני מתנצלת שאני קוטעת אותך ואני גם מתנצלת בפני אחרים שנמצאים איתנו ולא הספיקו לדבר היום. אני יודעת שאתם בסופו של דבר נמצאים באמת בחזית, במאבק הזה. השיתוף שלכם, שיתוף הפעולה שלכם ואפשור שהמשרדים גם עובדם עליו – טוב שהוספת גם את זה – לאפשר לכם לשתף פעולה ולתת לכם את מקסימום הכלים.

אני מוותרת על הסיכום שלי, מכיוון שהטרף בינתיים ג'ואל שנמצא בארצות הברית, רק כדי לעשות זום אאוט לטובת מנכ"לי המשרדים והשר שנמצא פה, כדי לשמוע את החשיבות של הזום אאוט שיש, להבין שהנושא הזה וכמובן גם הרשתות, הפלטפורמות הדיגיטליות והנציגים שנמצאים פה.

אני רק עוברת לאנגלית לשנייה אחת. אני ממשיכה לומר שאנטישמיות היא רק דוגמה צפויה. ג'ואל כאן איתנו, והייתי רוצה שהוא יגע בנושא בהצגה של שתיים-שלוש דקות. חשוב מאוד להבין שזה למעשה אחריות המשותפת שלנו להתייחס לאתגר של דיסאינפורמציה שבו אנטישמיות היא רק דוגמה צפויה אחת. ועל המשרדים שלנו והשרים שלנו להיות מודעים שזה אתגר גלובלי. וכפי שאמתי – ואתה לא היית כאן כשאמרתי את זה – ג'ואל הוא למעשה יועץ לכוח המשימה הבין-פרלמטרי הבין-לאומי שבו נציגים מפרלמנטים מכל העולם, מקנדה, מארצות הברית, מבריטניה, מאוסטרליה. ואני חושבת שחשוב מאוד שנטפל בזה ביחד עם הפלטפורמות שמכירות שיש בעיה גלובלית, וכמובן שכל אחד נוקט בחקיקה ובמטרות חקיקתיות שאנחנו צריכים לטפל במדינותינו. אז, ג'ואל, אם תוכל רק לתת לנו הצגה של שתיים-שלוש דקות על כך. ואז נסכם.)

(נושא דברים באנגלית ולהלן התרגום הסימולטני: תודה רבה, מיכל. שוב, אני מאוד שמח שמצאתם זמן לתת לי לדבר איתכם. אני מנהל של מכון מחקר, ואנחנו למעשה התחלנו את המחקר הכי גדול שקשור לתוכן במדיה החברתית. ועודנו משתמשים בלמידת מכונה, אנחנו הסתכלנו על מאות אלפים של תגובות ברשתות ואנחנו מדברים על ניסיון להבין את האנטישמיות ואת ההבדל בין העולם האמיתי ורשתות חברתיות.

ומה שאנחנו מצאנו הוא למעשה ההבדלים בין הפלטפורמות בעולם האמיתי והעולם הווירטואלי. ואני רוצה להראות לכם כיצד זה מתפשט וכיצד אנחנו צריכים להגדיר את האנטישמיות לא רק כבעיה של היהודים, אלא באופן מאוד מהותי כמעין מדד של מצב הדמוקרטיה העצמה. כשאנחנו מסתכלים על העלייה של מיליציות, כמו בוגאלו ומיליציות של קיצוניים שרוצחים אנשי משטרה ותוקפים את הדמוקרטיה, מתארגנים במדיה החברתית. הכלים שלנו אפשרו לנו להסתכל על מילות המפתח ולהבין מה קורה עם המיליציות האלה בזמן שהן נוצרות. אנחנו פיתחנו רשת שלמה שמראה שבוגאלו, למשל, מבקשת להשמיד את הנציגים של החוק, למשל, ועד טבלואידים שלוחמים נגד Antifa. ויש לנו פה מיליונים של הערות ותגובות. אנחנו הצלחנו להגדיר אידאולוגיות אנטישמיות למעשה כמדדים ראשוניים של הקמת קבוצות קיצוניות בנושאים אחרים. במדיה החברתית אנחנו רואים את זה גם בשמאל וגם בימין, הקבוצות האלה, למשל, Antifa, שמדברות על המהפכה. אנחנו מדברים על המאבק בכוחות המשטרה, למשל.

מה משותף לקבוצות האלה, למשל, במדיה החברתית? הן קודם כול מפיצות את הרעיוניות שלהן בעודם משתמשות בשפה מקודדת ובאותם הדימויים המקודדים. המילים מאפשרות במרכז הפעולות המרכזי, שם יש לכם אלגורתמים שלמעשה מאפשרים להתייחס לתפיסה מאוד שבטית וזה למעשה צלחת פטרי לקונספירציות אנטישמיות במיוחד. ולאחר מכן זה מביא למתקפות אמיתיות בעולם וזה גורם בדרך כלל בעלייה במילים מקודדות ואימייג'ים מקודדים. וזה יכול להיות מקום בו ההאקרים - - - כמובן. וזה מה שהנתונים שלנו מראים, שהפצה של זה למעשה מגיעה מהרבה מאוד ווקטורים בו-זמנית ובכל אחד מהמקרים האלה. וזה כמובן הדיאלוג הציבורי שמאוד קשה לעקוב אחריו. וכל הצדדים מוכנים להתמודד עם זה ולנצל את זה לטובתם.

אז שוב כשאנחנו פתרנו את הבעיה הזאת – קודם כול, אנחנו צריכים לעקוב אחר זה כמו אחר מחלה מבחינה המדעית והאובייקטיבית. כמו שאנחנו מנטרים וירוסים כמו קורונה, למשל, אנחנו צריכים לנטר את זה, ולא רק לצורך שלומם של היהודים, לצורך שלומה של הדמוקרטיה. המרכז להגנה נגד מידע כוזב יוכל לעבוד עם מחוקקים על מנת לייצר שקיפות של פלטפורמות. כאשר הממשלות יוכלו לנהל את הפלטפורמות בהקשרים שיאפשרו למעשה טסקטואליזציה של המגמות האלה בלי להפר את הפרטיות של בני אדם. כשמדינות מנסות לשלוט בפלטפורמות, זה ייצר בעיה. אז אתה הופך לרוסיה או לסין. ואז אתה הופך למקור של מידע כוזב. וכפי שאנחנו ראינו את זה בינואר, כשאנחנו לא מנהלים פלטפורמות בשום דרך, יש פלטפורמות אשר למעשה משגרות התקפות נגד הדמוקרטיה. אנחנו חייב לפתור את הבעיה הזאת. והדרך לעשות את זה היא במכונים בלתי תלויים וברשתות שיכולות לייצר שקיפות בנתונים להמון – בשיתוף פעולה בין מדיניות והפלטפורמות.)

(נושאת דברים באנגלית ולהלן תרגומם: תודה רבה, ג'ואל, ואני שמחה שהצלחת להצטרף אלינו. אני חושבת שזו מעורבות ראשונית חשובה מאוד עם המשרדים. אני חושבת שאנחנו נמשיך עם השרים הנכנסים של המשרדים השונים. אבל אני חושבת שכל הממשלות, לא רק הממשלה שדיברתם איתה עד כה, אבל גם ממשלת ישראל תצטרך לטפל ולהתערב. ונקטנו בצעדים הראשוניים בדוח הזה ובשיתוף הפעולה הבין-משרדי הזה. אני מודה לך ששפכת אור על זה. ואני אסירת תודה לכל אחד שהצטרף אלינו היום.

אני רק רוצה להודות באנגלית ואז בעברית לכל הנציגים של הפלטפורמות הדיגיטליות. אני חושבת שאנחנו בזה ביחד. הפלטפורמות הדיגיטליות, בהרבה מובנים, הן הרבה מזה. זה קורה כמובן באון-ליין, באוף-ליין. זה לא נשאר באון-ליין, כפי שג'ואל הראה לנו בקצרה מאוד. והאחריות המשותפת שלנו והאחריותיות המשותפת שלנו כאזרחי העולם, בכל אחת מהמדינות שלנו, רק גדלו. אני אסירת תודה מאוד.)

ואני אומרת תודה לכל מי שנמצאים פה, לכל השותפים, הגורמים האזרחיים שנמצאים כשותפים ובעצם מסמנים את הדרך גם לכנסת ישראל, גם לממשלת ישראל, בעבודה הבין-משרדית שנעשתה עד כה. השותפות שלכם חשובה מעבר למה שניתן לומר כאן היום בכל מיני דרכים. ואנחנו מחויבים להמשיך ולעבוד יחד עם כל השותפים שלנו, עם נציגי הפלטפורמות הדיגיטליות, עם בעלי הפלטפורמות הדיגיטליות. בעצם לא רק, כפי שנאמר פה כמה פעמים במאבק נגד האנטישמים, אלא במחויבות שלנו לחנך את דור העתיד לזהות את הדיסאינפורמציה שבעצם מסכנת את מדינות הדמוקרטיות בעולם כולו.

האנטישמיות היא דוגמה ומקרה בוחן חשוב מאוד, ולנו יש אחריות גדולה גם כלפי אזרחי מדינת ישראל, גם כלפי אחיותינו ואחינו בקהילות השונות בתפוצות. ואני הייתי אומרת שיש לנו גם אחריות מאוד גדולה, כעם שעל ההיסטוריה שלו האמירה never again נאמרה, להסתכל על ההווה ועל העתיד כדי להבטיח את המימוש של ההבטחה הזאת, של המחויבות הזאת אל מול מציאות מאוד מאוד עגומה.

אז תודה רבה. תודה רבה לוועדה, ליושב-ראש הוועדה שאפשר והוביל והביא אותנו בעצם לנקודה הזאת של הדוח הבין-משרדי. תודה רבה למנהלת הוועדה שעבדה ללא לאות גם כדי לקיים את הדיון הזה, אבל הרבה מעבר לו כמובן, מאחורי הקלעים. ותודה רבה לכל המשתתפים וכמובן לכל אנשי ונשות הוועדה באופן כללי. זה כנראה הדיון האחרון של הוועדה הזאת. הוועדה, בעיניי, החשובה ביותר שהשתתפתי בה בכנסת ישראל היוצאת.

תודה לכולם ויום טוב.


הישיבה ננעלה בשעה 15:57.