פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



37
ישיבת ועדת משנה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות ועדת המשנה
לעידוד תעסוקה והכשרות מקצועיות
09/02/2021





מושב שני


פרוטוקול מס' 3
מישיבת ועדת משנה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
ועדת המשנה לעידוד תעסוקה והכשרות מקצועיות
יום שלישי, כ"ז בשבט התשפ"א (09 בפברואר 2021), שעה 10:14

1. דיווח ומעקב לגבי תקציב הקורונה להכשרות מקצועיות והעדפה מתקנת לנשים
2. חזרתן של הנשים למעגל התעסוקה.

חברי הוועדה: חוה אתי עטייה – היו"ר

רות וסרמן
ענת כנפו

ללי דרעי - מנהלת קידום מדיניות, עמותת 121 – מנוע לשינוי חברתי

ד"ר איריס נחמיה- ראש מנהלת התעסוקה וההכשרות המקצועיות, משרד האוצר
אביעד שוורץ - רפרנט תעסוקה באגף תקציבים, משרד האוצר
גיל אלוני - מנהל תחום מסלולי השקעות, משרד הכלכלה
עירית פררה - ממונה יחידת הכשרה למקצוע וסגנית מנהל האגף להכשרה מקצועית, משרד
העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
שרה פריזרוביץ' - סגנית מנהל אגף להכשרה מקצועית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים
החברתיים
אלה איל בר דוד - מנהלת תחום בכיר תעסוקת מיעוטים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים
החברתיים
אורנה סגל - מנהל מינהלת מעסיקים, הפורום הכלכלי חברתי
פטריסיה להי אנגל - מ"מ ראש זירה חברתית ציבורית Y, רשות החדשנות
ד"ר אופיר פינטו - סמנכ"ל מחקר ותכנון, שירות התעסוקה
אלעד זכות - המוסד לביטוח לאומי
רוית גרוס - מנכ"לית התאחדות המלאכה והתעשייה
עמית קובו רום - עו"ד, מנהלת הקו הפתוח ומערך האכיפה, שדולת הנשים בישראל
צפרירה ברקן - פונה לסיוע משפטי בשדולת הנשים בישראל
אלה כהן - מנכ"לית כולנו משפחה

אורית ארז

תמר פוליבוי


1. דיווח ומעקב לגבי תקציב הקורונה להכשרות מקצועיות והעדפה מתקנת לנשים

בוקר טוב, יום שלישי בשבוע, כ"ז בשבט התשפ"א, 9 בפברואר 2021. אני מתכבדת לפתוח את הישיבה. על אף שאנו נמצאים בפגרת בחירות, ועל אף שהוועדה אינה יכולה לקיים ישיבות מעקב סדורות, ומפאת חשיבות הנושא, פניתי ליו"ר הוועדה, לחבר הכנסת חיים כץ, כדי שיפנה לוועדת ההסכמות ויקבל את אישורה לכנס את הוועדה, ועל כך אני מודה לו.

נמצאת אתנו חברת הכנסת ענת כנפו, חברת כנסת חדשה מסיעת יש עתיד. אני מאחלת לך הצלחה רבה בתפקידך החדש. אנחנו נשמח, בעזרת השם, שתהיי אתנו גם בקדנציה הבאה.

תודה רבה.

יושבת אתנו גם הגברת ללי שמלווה אותנו ומסייעת לנו.

אני רוצה להזכיר לכם, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שיעור האבטלה בחודש ינואר 2021, בהשוואה לסגרים הקודמים, זינק ל-16.7%. בחודש דצמבר 2020 שיעור האבטלה היה 13.7%, יש פער. להזכירכם, לפני המגיפה שיעור האבטלה היה 3.5% עד 4%.

שאלת השאלות – האם משרדי הממשלה מוכנים ליום שאחרי החל"ת? איזה תכניות יחליפו את החל"ת, שיסתיים בסוף יוני 2021?

אנחנו נחלק את הדיון לשני חלקים: בחלק הראשון הוועדה תקבל דיווח מהמשרדים הממשלתיים בעניין תקציבי ההכשרות לשנת 2021. אני מזכירה לכם, בפעם הקודמת התכנסנו ב-7 בדצמבר. המטרות של הוועדה לעשות מעקב על התוצאות בשטח ועל ההשמות. הוועדה תבקש מכל השחקנים בדיון הנוכחי לדווח כמה הכשרות נעשו בפועל, מה הוא התקציב שנוצל, תחומי ההכשרות והיקף הפעילות. שוב אני מזכירה לכם, שבחודש מרץ 2021 וביוני 2021 מבקר המדינה אמור להגיש דוח. בחלק השני נדון בסוגיית חזרתן של הנשים למעגל התעסוקה.

נתחיל בחלק הראשון. אני מעלה את הדוברת הראשונה, ד"ר איריס נחמיה, ראש מנהלת התעסוקה וההכשרות המקצועיות, אני מאחלת לך הצלחה רבה בתפקידך החדש. נקווה שתצעידי את המנהלת קדימה, תמנפי אותה ותתרמי תרומה רבה להצלחת ההכשרות. קיבלנו מכם מסמך, מענה בהמשך לשאלות – בעצם פנינו אליכם לקבל מענה, אך לא קיבלנו. אני מקווה שתתני לנו פחות או יותר מענה על השאלות שהפנינו אליכם. אני מעבירה לך את רשות הדיבור, בהצלחה רבה.

תודה רבה. אני רוצה לברך על עבודת הוועדה – עבודת הוועדה שעוקבת אחר הנושא של הכשרות מקצועיות בתחום התעסוקה, זה הנושא הקריטי היום. אני שמחה גם לראות כל כך הרבה שחקנים כאן ושותפים, עם חלקם נפגשנו, עם חלקם עוד ניפגש. השטח ממש משווע לשיתוף הפעולה בין משרדי הממשלה, ויש כאן הירתמות נרחבת ביותר של כלל המשק. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא ורחב עם כלל משרדי הממשלה וכלל הגורמים הרלוונטיים מתוך שירות המדינה ומחוצה לו, ואנחנו באמת מודים על ההזדמנות הזאת.

הקמנו את המנהלת בתחילת חודש ינואר. אני נכנסתי לתפקידי ב-6 בינואר. נכנסנו במלוא העזוז, הסרנו הרבה מאוד מהחסמים שהיו בחודש האחרון ואנחנו מוכנים לפעולה.

אנחנו עובדים על תכנית פעולה נרחבת יחד עם שר האוצר, שזה אחד הנושאים המרכזיים ששמנו עליו את יהבנו. התוכנית כולה כוללת הכשרות ענפיות, פנים מפעליות למקצועות בפריון גבוה. התחומים שעליהם אמונה המנהלת הם תחומי התשתיות והבינוי, תעשיית ההייטק והתעשייה בכלל, בדגש על מקצועות בפריון גבוה. עד כמה שניתן לומר, ננצל את ההזדמנות שיש עכשיו במשבר הנוכחי, עד כמה שניתן לומר הזדמנות, להסיט עובדים שקיימים נמוך לפריון גבוה, להיות מכפיל כוח עבור המשק בצוק העתים בעת הנוכחית, ובנוסף לזהות מקומות שבהם תצורת האבטלה הזו שונה ממה שראינו עד עכשיו. המיקוד של המנהלת הוא בעיקר בנושא של צעירים.

כמו שאמרתי, תכנית העבודה כוללת הכשרות ענפיות, פנים מפעליות, הכשרות בתחום בינוי, תוך השמה של אלפי עובדים בקצה, הכשרות לעובדים עבור קטנים ובינוניים, שגם לא ניתן לזה מענה, לצורך קפיצת המדרגה הדיגיטלית שאנחנו יודעים שנעשית כתוצאה מהעבודה מרחוק. כמו שאמרתי, מיקוד המנהלת הוא בעיקר באוכלוסיית הצעירים ובענפים ספציפיים. יש לנו הרבה מאוד תכניות, אנחנו כבר תקצבנו הרחבה של מסלולי הייטק יחד עם הרשות לחדשנות, כ-1,700 - - -

בנוסף לזה, בתקופה הקרובה, בחודשיים הקרובים, אנחנו מתוכננים להוציא שני קולות קוראים, אחד עם שירות התעסוקה, ואחד קול קורא פתוח, לעוד כ-5,000 הכשרות והשמות בקצה.

אני רוצה להיות אחראית ולא לזרוק סתם מספרים לאוויר, אבל המטרה לנגד עינינו. אנחנו רואים את האחד ביולי, זה מועד החזרה של העובדים מחל"ת. אנחנו רוצים להציע שתהיה רשת ביטחון, שתבטיח להם את אותן הכשרות והשמות. יחד עם זרוע העבודה, אנחנו רוצים לעבוד על דמי קיום, שזאת אחת הסוגיות שיש צורך לטפל בה.

כמו שאמרתי, יש לנו הרבה מאוד כיוונים ונושאים שונים. אנחנו מאוד עוסקים כרגע בגיבוש, כולל יישום, ותקצוב, יחד עם אגף תקציבים ויחד עם כלל הגורמים הרלוונטיים. אתם תראו שתוך חודש, חודשיים אנחנו נשמח להגיע שוב לוועדה ולדווח איפה אנחנו עומדים. אני שמחה על עבודת הוועדה, זה מה שהיא צריכה לעשות. אנחנו עובדים על זה במלוא המרץ.

האם תוכלי לגעת בנושא התקציב 2021 והתקציב שבוצע, או שאני אשאיר את זה לאביעד ואילון גולדשטיין?

התקציב שניתן למנהלת התעסוקה וההכשרות המקצועיות עומד על כ-243 מיליון שקלים, מתוכם נמצא לנו כרגע 27 מיליון שקלים, שזה הכסף שהועבר לרשות לחדשנות עבור המסלול המשותף שלנו יחד עם הרשות לחדשנות. כמו שאמרתי, כרגע אגף תקציבים תקצב פעולות נוספות – זה רק שלנו. לגבי ה-1.325 מיליארד, שזה סך התקציב, אביעד יכול לענות לטובת העניין.

תודה. אתם יותר תתכללו את כל אלה שעוסקים בהכשרות המקצועיות או רק את רשות החדשנות, שירות התעסוקה, זרוע העבודה? יש עוד משרדים.

אנחנו לא עוסקים בתכלול; כמו שאמרתי, אנחנו כן רואים הזדמנות לשתף פעולה בצורה הרבה יותר טובה, כי עם כל הכבוד, את המעסיק ואת המובטל בקצה לא מעניינות המריבות של כולנו, ומה שהם רוצים לראות זה תוצאות בשורה התחתונה. אנחנו לא מתכוונים לתכלל, אלא להיות מכפיל כוח. כבר פנו אלינו הרבה מאוד משרדי ממשלה, ואנחנו פנינו אליהם למיזמים משותפים יחד עם עמותות. הרעיון הוא לראות את התמונה המלאה, מתוכה לזהות מה כבר נעשה, ואם אפשר לתת לזה איזשהו boost נוסף ולסייע, כמובן שזה מה שאנחנו עושים, וכמו שאמרתי, גם להתמקד בדברים שלא נעשים עד עכשיו, למשל יחד עם המגזר הציבורי הרחב, חברות ממשלתיות, לשים גם בזה תקצוב לטובת הכשרות יחד עם חברות ממשלתיות.

כמו שאמרתי, יש עוד הרבה מאוד תכניות. עד שזה לא סגור עד הסוף, אני לא רוצה לומר את כל הדברים, אבל הכיוון הוא לא להחליף אף אחד, ממש לא להחליף אף אחד, פשוט לעסוק בשיתוף פעולה, לראות מה קיים ואיזה ערוצים כרגע לא מתוקצבים ובהם לתקצב; לא לעשות את אותו הדבר ולצפות לתוצאות שונות, אלא לראות מה לא נעשה ושם לתקצב. כמו שאמרתי, למשל, העסקים הקטנים והבינוניים, בשיתוף פעולה עם הרשות לעסקים קטנים ובינוניים והמובטלים שרוצים להיות עצמאים – איזה סוג של הכשרות יכולות להינתן להם? להסתכל על הזרם ועל המלאי, אלה שנכנסים כל הזמן למעגל האבטלה, איך אנחנו עוצרים את זה? וגם מה שקיים נכון להיום בהיקף המובטלים, איך אנחנו מצמצמים בסוף את ההיקף הזה ונותנים הכשרות עם השמה בקצה? זה הדגש שלנו.

את יכולה לחזור שנית על מספר המוכשרים?

לי חשוב לומר, שכרגע יש לנו רק ברשות החדשנות כ-1,700 מוכשרים, כולל השמות בקצה. התקציב שלנו, 243 מיליון שקל, כמובן מספיק להיקף הרבה יותר נרחב. אנחנו כבר מוציאים תכנית לכ-5,000 מוכשרים פלוס מושמים בקצה. מעבר לחודשיים האלה, כמו שאמרתי, אנחנו בונים את התכנית, ואני מניחה בכל מקרה שעד סוף 2021 יהיו כמה עשרות אלפים, זה גם מאוד תלוי בביקושים שיש במשק.

הסיבה שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה מאוד נרחב היא לראות איזה סוג של תמריצים יבטיחו חזרה למעגל העבודה, כי היום היקף המשרות הפנויות עומד על כ-60,000, אבל זה לא ממש, זה יותר המספרים והסטטיסטיקות. אנחנו מאמינים שיש הרבה יותר, ואיך אנחנו מגיעים בסוף ללקוח קצה, איך אנחנו מחברים בין ההיצע לבין הביקוש, מה קיים היום במדף ההכשרות, אבל בהכרח מגיע למעסיק או למובטל – שוב, בגלל ריבוי של כל כך הרבה גופי הכשרה, על זה אנחנו גם עובדים, איך אנחנו מחברים בין היצע לבין ביקוש, כי אנחנו חושבים ששם נמצאת התשובה.

מה פחות או יותר משך ההשתלמות שכל מוכשר יעבור?

זה תלוי באיזה סוג של הכשרה. זו יכולה להיות הכשרה קצרת טווח של חודש ימים, של חוסן תעסוקתי, מתן מיומנות כזו או אחרת, להכשרות הרבה יותר ארוכות, בין שלושה חודשים לחצי שנה, למשל בתחומים של בינוי. יש כמובן הכשרות ארוכות יותר, ככל שנדרשת רמת מיומנות הרבה יותר גדולה וידע הרבה יותר מעמיק, והכשרות שהן ארוכות יותר לתקופה של שנתיים להנדסאים, ומהנדסים זה כבר רבע שנים. אלה הטווחים של התכניות. כמו שאמרתי, זה נע מקצר מאוד לארוך. אנחנו כרגע מתמקדים בתקופת זמן שהיא בין שלושה חודשים, שזה היקף הכשרה שמספיק איכותי, לתקופה של שנה וחצי. אנחנו לא פוסלים גם תכניות אחרות, שהן תכניות ארוכות טווח כדי שיבטיחו בסוף שלעובד יהיה המטען שיוכל לעבוד אתו בצורה טובה יותר, כי בסוף יש מעסיק בקצה. תזכרו שהמעסיק רוצה לקבל עובדים איכותיים, לא לסמן וי "ביצענו את ההכשרה וזהו". בסוף יש מעסיק בקצה, שרוצה לראות שהאדם מספיק מיומן, יש לו הכלים, ולכן אנחנו עובדים יחד עם המעסיקים לראות מה הוא סוג ההכשרה, להבטיח שהוא יעסיק אותו לתקופת זמן. אנחנו יודעים שלמשל בתעשיית ההייטק יש אתגר מאוד גדול לג'וניורים, אנשים שהם חסרי ניסיון, סיימו את התארים למשל, אבל לא מצליחים להיכנס למקצועות שאותם למדו. צריכה להיות איזושהי סגירת פער. לכן כאשר סוגרים את הפער או מאפשרים עבודה אצל המעסיק לתקופת התמחות מסוימת, מתאפשרת סגירת הפער וצבירת הניסיון שנדרש כדי לעבוד בתעשייה. חשוב שתדעו שאנחנו עושים התערבות כירורגית, שתבטיח בסוף את ההשמה בקצה ולאורך זמן, לא אחרי שהמעסיק מקבל את התקציב מהמדינה, הוא משחרר את אותו עובד לנפשו. הרעיון הוא שיהיה טווח ריאלי לקבלת הניסיון, ובמידה ואחר כך ייצא לשוק, הוא יהיה מאוד מבוקש. אגב, העיסוק שלנו במקצועות עם ביקושים גבוהים. אנחנו יודעים מראש שנניח בתעשיית ההייטק ובעולם של תשתיות לאומיות, יש עלייה משמעותית בהיקף הביקושים לאור פרויקטים לאומיים שהמדינה עושה, לאור ביקושים בתעשיית ההייטק שנוצרו בעקבות משבר הקורונה.

האם את יכולה לפרט לנו בגין כל מוכשר, כמה הממשלה מממנת? איך המודל? הוא מודל גמיש? המוכשר מקבל דמי אבטלה ובמקביל הוא יוצא להכשרה כנגד שוברים? את יכולה לפרט יותר?

ישנן תכניות שונות, שכמו שאמרתי, אנחנו בנינו את זה במסגרת המנהלת, כסוג של תיק השקעות. אנחנו מסתכלים על סוגים שונים של מסלולים, ולאור כל מסלול אנחנו רוצים לראות התשואה שלו שתהיה לשוק, מה העלות של ההכשרה וכמה זה יחזיר חזרה מבחינת השכר של העובד. זה שונה בין סוגים שונים של הכשרות.

מראש את לא יכולה לדעת?

לא, אני יכולה לומר שלמשל בשירות התעסוקה מדובר על שוברים. יש סוגים שונים של הכשרות בעלויות שונות, שיכולות לנוע בין 3,000 שקלים להכשרה עד 16,000 שקלים כולל תמריץ. ברשות לחדשנות עלות ההכשרה הייתה בין 5,000 שקלים ל-12,000 שקלים, אבל על זה היה תמריץ להעסקה של העובד בתקופת זמן שהיא ארוכה יותר.

זה למעשה המצ'ינג? זה מצ'ינג, לא? זה מימון תואם?

זה מימון חלקי של הממשלה. הממשלה מסבסדת את העלות של ההכשרה, ובחלקים מסוימים כמו שאמרתי היא משתתפת – נניח במשרד הכלכלה ההשתתפות היא מסלול לעידוד תעסוקה, ושם היא משתתפת בערך ב-20% מגובה השכר לתקופה מסוימת, כדי להבטיח את הניסיון שיש לאדם. לכן זה מאוד שונה בין תכנית לתכנית, המטרה שלנו לראות מה עובד בצורה יותר טובה, לא לשים את כל הביצים בסל אחד. התכנית שאיתה אנחנו נצא בחודש הקרוב, כמו שאמרתי, היא מסלול פתוח, בדומה למסלול הפתוח שהיה ברשות לחדשנות, אבל מסלול פתוח שיאפשר גם למעסיק וגם לגוף מוכשר לקלוט את העובד, זאת אומרת: גם גוף מכשיר שמביא את המעסיק בקצה, יכול לקבל את המימון, וגם מעסיק שאומר: יש לי גוף הכשרה, אני רוצה את המימון לטובת מקצוע שהוא בביקוש גבוה אצלי עם פריון גבוה מעל לשכר הממוצע במשק. אנחנו מסתכלים על שני הצדדים, אנחנו פותחים את זה בצורה נרחבת, לראות מה עובד ומה פחות יעבוד, ממש מסלול שאנחנו מאמינים מאוד שזאת תהיה החדשנות, כי זה יפתח את השוק, יפתח את השירות להרבה מאוד גופי הכשרה ומעסיקים בקצה, במקום מודל שהוא יותר ריכוזי שנעשה על ידי המדינה. זה יפתח את השוק ויאפשר קליטה הרבה יותר רחבה של מועסקים גם להכשרות וגם למעסיקים בקצה לקלוט את העובדים.

ביקשו שאני אשאל מתי המנהלת תתחיל לעבוד. אני ארכז לך שאלות שהפנו אלי, ואז תתייחסי. מה הכוונה לצעירים? מה עם גמלאים וגילאי 50 פלוס? האם המנהלת לא מתעסקת בתעסוקת מבוגרים? לגבי צעירים אקדמאים, האם את יכולה להתייחס לקריטריונים? האם דרושה תעודה אקדמית?

המנהלת התחילה לפעול באחד בינואר מתוקף החלטת ממשלה 568, שנועדה להתערב בשוק העבודה במשבר הנוכחי ולסייע במשבר הזה. כמו שאמרתי, כמכפיל כוח רחב, המנהלת כבר התחילה לפעול. היא כבר תקצבה פעילות והרחיבה את המסלול הראשון, שהוא הרשות לחדשנות, בהיקף נוסף של 1,700 מועסקים בקצה ובהיקף של כ-27 מיליון שקלים.

חוץ מזה, כמו שאמרתי, בחודשיים הקרובים אנחנו מתעתדים להוציא עוד שני קולות קוראים לעבודה ממש בשבוע הקרוב עם שירות התעסוקה ל-On the Job Training ספציפית בתעשייה מסורתית במשרות עם פריון גבוה. זה ממש מה שקורה בימים אלה.

לגבי צעירים, 82% הם מובטלים שהם לא אקדמאים, הם חסרי מיומנויות, רובם עד גיל 34. נכון שאנחנו יכולים לראות היום גם בני 50 פלוס ואוכלוסייה חרדית ואוכלוסייה ערבית, שידענו מראש שאלה אוכלוסיות שעוד במשבר הקודם היו אוכלוסיות במיקוד. נעשית עבודה מאוד מאוד טובה באוכלוסיות, יחד עם מנהל אוכלוסיות. כמו שאמרתי, אנחנו לא רוצים לעשות את אותו דבר, אלא לראות באיזה מקומות נכון להתערב. זה לא שאנחנו לא נוגעים בכלל בבני 50 פלוס או בחרדים וערבים. בכל אחת ואחת מהתכניות ניתן תקצוב לעידוד התעסוקה עבור האוכלוסיות האלה. המיקוד שלנו ספציפית במנהלת זה להסתכל כרגע באבטלה הנוכחית, איך אנחנו נותנים את המענה להיקף הנרחב ביותר של מובטלים, שהם צעירים חסרי מיומנויות. באבטלה חיכוכית בהיקף של 4%, בדרך כלל אלה שיצאו לתוך המשק, משוחררי הצבא, נקלטו בעבודות שהן עבודות בענפים שלא בהכרח נדרשים להם מיומנות, כמו: בארים, כל מיני ענפים שחלקם הגדול היום סגור, והצפי שיש בכל העולם, לא רק במדינת ישראל, לחזרה מלאה של הפעילות ייקח זמן. לכן אנחנו יכולים לראות שהאבטלה הזו תיקח הרבה יותר זמן, ולכן חשוב לנו מאוד לשים על זה את הדגש.

אבל אני אומרת שזה לא רק, אנחנו לגמרי בונים את התכנית.

את משערת שבני 50 פלוס יוכלו להשתלב?

בוודאי, זה לא שאנחנו סוגרים, אמרנו שהמיקוד בזה, אבל בסוף המנהלת פועלת על כלל המשק, על כלל ההיבטים במשק, ואני חושבת שנכון כבוד יושבת הראש גם להפנות את השאלה לאביעד, כי בסוף הוא מסתכל כאגף התקציבים גם על כלל הגופים המתוקצבים נכון להיום, ולכן חשוב שגם העמדה של אגף התקציבים תישמע, כי יש להם גם היבטים נוספים. בסוף זה פאזל, שנכון לחבר את כל החלקים שלו.

מה התקציב שהוקצב לשני הקולות הקוראים? לא התייחסת לזה.

כמו שאמרתי, אנחנו נוציא את הקול הקורא, אנחנו נראה מה ההיקף של הביקושים שיש בשוק. סך הכול בשני הקולות הקוראים אנחנו מדברים על כ-100 מיליון שקל.

סכום די נכבד. לפני שאני אתן את רשות הדיבור לחברות הכנסת, איזה מענה אתם מתכננים לעסקים קטנים ובינוניים? אם את יכולה קצת יותר לפרט, נתבקשתי לשאול את השאלה.

אנחנו רואים שתי מגמות. מגמה אחת, אנחנו יכולים לראות שלמרות שהרבה מאוד עסקים נסגרו, כ-50,000 עסקים נסגרו וצפויים עוד להיסגר בעקבות המשבר הכלכלי; עדיין אנחנו יכולים לראות תנועה משמעותית בעולם למעבר של מובטלים להקמה של עסקים עצמאיים, עסקים קטנים ובינוניים. אנחנו רואים תנועה גדולה בארצות הברית ובעוד מספר מדינות. אנחנו צופים שגם פה בישראל יהיה רצון של מובטלים להקים עסקים קטנים ובינוניים, ויחד עם הרשות לעסקים קטנים ובינוניים אנחנו נתמוך במהלך הזה.

דבר נוסף שאנחנו יודעים זה שמדינת ישראל תקצבה מעבר של עסקים קטנים ובינוניים לדיגיטל ולאון-ליין בעקבות משבר הקורונה והריחוק החברתי. יש קפיצת מדרגה דיגיטלית של עסקים קטנים ובינוניים. אנחנו רוצים לבנות יחד איתם תכנית שתסייע להם לקלוט מובטלים מהשוק, שירצו להתמקצע בתחומים של און-ליין ודיגיטל, והם יקלטו את אותם מובטלים ביכולות שאין כרגע לאותם עסקים קטנים ובינוניים. אגב, המדינה נכון להיום, למעט העבודה המבורכת שנעשית על ידי הרשות לעסקים קטנים ובינוניים שתומכת בהקמה, היא בכלל לא תקצבה הכשרות מקצועיות. הכשרות מקצועיות שניתנו הן מ-15 עובדים ומעלה ודווקא כאן אנחנו רואים הזדמנות מאוד טובה להסתכל על העסקים הקטנים והבינוניים ולתמוך במעבר שלהם לדיגיטל. גם בזה אנחנו נתמוך. אלה תכניות שנמצאות כרגע נמצאות בעבודה מפורטת יותר כדי להבין מה ההיקף שנדרש, על כמה עסקים מדובר, מלבד האון-ליין והדיגיטל, איזה סוג עסקאות ייכנסו תחת המנדט שניתן לנו בהחלטת הממשלה.

הגעתי לא ממש בהתחלה, אבל הייתי רוצה מאוד לשאול לגבי שני דברים. אם את יכולה להתייחס לרעיון של עידוד חברות הייטק מהמשק, שיבצעו סוג של הכשרות ל-outsourcing בפריפריה בכלל ובעיקר ברשויות מקומיות ערביות, שכמובן אחרי זה – זה יוביל להשמה. זה משהו שלא קיים בצורה מובנית כבר היום, אבל זה יכול להיות מענה מאוד מאוד מהיר וטוב יחסית לאבטלה גם בעקבות הקורונה וגם באופן כללי בעיקר ביישובים הערביים.

במעט מאוד רשויות מקומיות ערביות יש אזורי תעשייה, זה כמובן עניין לטווח רחוק מאוד. יש כמה שבשנתיים הקרובות כן מפתחים אזורי תעשייה, שתי דוגמאות מאוד נקודתיות הן כפר ברא באזור השרון ואל בטוף מועצה אזורית בצפון.

השאלה היא איך אפשר לעודד תעשיות להגיע למקומות המאוד מרוחקים האלה, כפר ברא לא כל כך מרוחק, אבל אל בטוף למשל מבחינת תעשייה, סתם דוגמה כמו סודהסטרים, שמבחינת mindset מאוד מוכוונת לסוג כזה של מקום ושילוב והחלה, מבחינת השינוע של התוצרים שלהם, זה מאוד מייקר. זאת לא רק סודהסטרים, אבל כל תעשייה שהיא – איך אפשר לעודד את הדבר הזה, כדי לאפשר יותר מקומות תעסוקה, בעיקר ברשויות מקומיות ערביות, וכמובן בהקשר הזה לתת לנשים ערביות יותר מענה, כי יותר קשה להן לצאת מהפריזמה של המיקום הגיאוגרפי, לא כולן, אבל רבות מהן. תודה.

נתבקשתי לענות כאן על שאלה, שיותר נוגעת לחוק עידוד השקעות הון ואזורי פריפריה – מרכז ההשקעות במשרד הכלכלה אמון על הנושא הזה, ואני יודעת שהם עושים עבודה מאוד טובה לתת מענים נוספים ולנסות לשפר.

את יכולה להעלות את השאלה הזאת גם בפני גיל ממשרד הכלכלה, אני אתזכר אותך.

מעולה.

אבל את נגעת במשהו מאוד חשוב. אחד הדברים שראינו זה שיש הרבה מאוד גם הכשרות, גם תכניות שקיימות היום על מדף ההכשרה. הן לא בהכרח מגיעות – לא למעסיקים למועסקים בקצה. דווקא שיתוף הפעולה שאנחנו עושים היום עם משרד הפנים, עם משרד הכלכלה, עם זרוע העבודה, עם כלל הגופים הרלוונטיים, עם שירות התעסוקה כמובן. טלי ניר שמייצגת את ארגון 121 גם הסבה את תשומת הלב לנושא הענפי. ההסתכלות הזו, שהיא גם אזורית וגם ענפית, להסתכל על אזורי התעשייה שקיימים באותו מקום, ומחברת למעשה את כל השירותים סביב שולחן אחד – כשמצד אחד הרשות המקומית יכולה לראות את המובטל בקצה, מי הוא, מה הוא, מה היכולות שלו, מה הוא מביא מצד אחד; ומצד שני את המעסיקים, בין אם הם נמצאים באשכול או ביישוב מסוים – החיבור בין הדברים שאנחנו כממשלה יכולים להגיד: הנה, בואו תראו, אלה כל התכניות שיש, בואו תגידו איזה פערים יש לכם היום, ממש לספור את הפתרונות, בין אם זה לאוכלוסייה הערבית, בין אם זה לאוכלוסייה החרדית, או לאוכלוסיות נוספות שנמצאות במעגל האבטלה, כמו: אנשים עם מוגבלות. אלה פתרונות הרבה יותר מותאמים, ולא רק לציין כל מה שיש לנו.

הרעיון הוא לחבר בצורה הרבה יותר טובה. את ממש התפרצת לדלת פתוחה מבחינתי, כי היא הנקודה, היא בעיניי הנקודה שתאפשר בסוף את כל מה שאנחנו עושים בממשלה – ובאמת נעשות הרבה מאוד פעולות בממשלה, ולא רק בממשלה, הרבה מאוד גופים שקיימים היום – לחבר אותם בצורה יותר טובה יחד עם העסקים בקצה. ציינת כאן את חברות ההייטק, שגם הן רוצות להיות שותפות. זאת הזדמנות לקרוא כאן לכולם להיכנס תחת האלונקה בעת הנוכחית ולשתף פעולה יחד אתנו, בין אם זה מענה לקולות הקוראים, או חיבור במיזמים משותפים, כך שאנחנו נוכל בסוף להסתכל על כלל המשק, וכולנו כאזרחי מדינת ישראל נוכל ליהנות מהמינוף של כלל גופי הפילנתרופיה וגם הגופים שנמצאים במשק, חיבורים של כולם יחד, כשעל זה עמלים. כבוד יושבת הראש, אנחנו חושבים שבסוף זה מה שיסייע בצורה היותר טובה – להסתכל על התכניות גם החדשות שאנחנו מביאים, גם הקיימות נכון להיום, להסתכל מה קיים בשטח, איזה פערים קיימים ולעשות חיבורים הרבה יותר טובים סביב השולחן.

קודם כל תודה רבה על התשובה המאוד מפורטת. אופרטיבית, אם עכשיו רשויות מקומיות ערביות רוצות לפנות לאותו גורם מתכלל שאת מדברת עליו, ששם את כל הפתרונות הללו, של משרד הכלכלה ושל משרד האוצר וגם הגופים הלא ממשלתיים, מי הכתובת? מה הצד האופרטיבי שעליהן לנקוט בו?

ספציפית ממש כמו שאמרתי, אנחנו עובדים יחד עם הגורמים שציינתי. בשיתוף עם משרד הפנים, אנחנו בונים ממש בימים אלה תורה כתובה, שתסייע קודם כל לראות כל מה שקיים נכון להיום ואז לחבר זאת לצרכים בקצה, זה הדבר הראשון. דבר שני שאנחנו נעשה זה פיילוטים, לראות איך זה עובד בשטח, מה הצרכים, ואנחנו נפרסם על זה כמובן קולות קוראים.

אני אשמח לראות את התוצר המדובר מבחינת העבודה הבין-משרדית שמתכללת את כל הדבר הזה, כמו מפת דרכים לרשויות.

שמענו סקירה מאוד מעודדת, נתת לנו אופטימיות.

ועדת המשנה תשמח לקבל בכתב את התכנית שפירטת במהלך החודש – עד חודש או מעבר לחודש – כדי להעמיק בנושא.

אנחנו נסיים את העבודה, באישור כמובן שר האוצר וכלל הגורמים הרלוונטיים, וכמובן נשמח לפרסם אותה קודם כל לוועדה ולציבור. כמו שאמרתי, אנחנו מזמינים כאן גופים נוספים שרוצים להשמיע או לתת את תרומתם כדי שנוכל להתכונן לזה בצורה יותר טובה. אני משערת שבסוף לא הכול אנחנו יודעים, אבל מיפינו בצורה די טובה את השחקנים, מה הם נותנים נכון להיום, ועדיין אנחנו מגלים כל פעם דברים חדשים, אבל הרעיון הוא בסוף לצאת בתוכנית כולה שתיתן את המענים, להיות מכפיל כוח לגופים האחרים. אין לי ספק שאנחנו בסוף בהסתכלות כוללת, כלל הממשלה פועלת עד כמה שניתן להתמודד בצורה הטובה ביותר עם המשבר, ושוב לנצל את המשבר הנוכחי לקפיצת מדרגה משמעותית לשוק העבודה, וספציפית להכשרות המקצועיות.

אנחנו מאוד מקווים. משרד הפנים, מה תפקידו כאן בכוח? בגלל הפריפריה שציינת? או שמשרד הפנים, הנגב והגליל גם עוסקים בהכשרות מקצועיות?

הבנו שיש הרבה מאוד משרדי ממשלה, שכל אחד נותן סוג אחר של הכשרות לפי עולם התוכן שלו.

כמו שאמרתי, קיימות הרבה מאוד תכניות, תכניות מצוינות. הן לא בהכרח תמיד מגיעות ללקוח הקצה. התפקיד של משרד הפנים כאן הוא בעיקר סיוע ושותפות יחד אתנו, סיוע במיפוי בכלל המדינה, לא להסתכל רק על המספר 590,000 מובטלים בחודש מרץ, אלא לנסות לזהות איפה רמת האבטלה גבוהה יותר, למה, מה הם החסמים שקיימים, לרתום את השלטון המקומי שחלקו הגדול כבר רתום לטובת המהלך, כי אנחנו רואים אחוזי אבטלה גבוהים, כשזה בא לידי ביטוי אחר כך בקושי בתשלומי ארנונה. יש כאן שותפות, בעיני משמעותית ביותר שיכולה להיות, בין שלטון מרכזי לשלטון מקומי, בחיבורים ובהוצאה לפועל של התכניות עד לאזרח בקצה.

אם יש משהו שאני באתי לעשות במסגרת המנהלת הזאת, זה להגביר בצורה משמעותית את אמון הציבור בממשלה. יש הרבה מאוד דברים שנעשים. שר האוצר שם את כל יהבו בנושא הזה של תכנית האצה כלכלית למשק, ספציפית בנושא הכשרות מקצועיות. הוא לא סתם הקים את המנהלת הזאת, שההתערבות שלה היא התערבות כירורגית בצוק העתים. היא לא אמורה להיות כאן לאורך זמן, שנתיים וחצי אנחנו עושים את עבודתנו. המטרה היא להתערב ולהיות מכפיל כוח.

תודה רבה על הסקירה המאלפת והמעמיקה, היא תרמה לנו רבות. בהצלחה רבה. נעבור לדובר הבא.

שלום לך, אני גם שמחה מאוד לראות את הרצינות בה הנושא הזה מטופל.

לגבי הקול הקורא, אתמול בוועדת הכספים דיברנו על תחום אחר אמנם, סיוע לעמותות, שגם שם 100 מיליון הוקצו לנושא הזה. לא מצליחים להגיע ולממש את ה-100 המיליון. בבדיקה שנעשתה על ידי חבר הכנסת גפני, יושב-ראש הוועדה, ראינו שהבעיה היא בעיה טכנית לגמרי, אין מכשיר מחשובי מוסכם ושאפשר להגיש דרכו את הבקשות ואנשים לא מצליחים לממש את זה.

מראש הייתי חושבת שכדאי לבדוק את הנושא הזה במקביל ליציאת הקולות הקוראים. במנהיגות הציבורית עלו לדיון ואמרו שיש מכשיר כזה, שעוקפים את הקושי, וזה מכשיר של הג'וינט ודרכו כן מצליחים להגיע ולממש. זאת אומרת, אם אפשר גם את הנושאים הבירוקרטים תוך כדי זה שאת מטפל במנהלת בנושאים המהותיים האלה – לטפל בהם מראש, כדי שלא יגיע מצב שיוקצו הסכומים החשובים האלה, באמת חסרי תקדים, וכן יגיעו לידיים שצריכים להגיע אליהן ושיהיה קל לעבור את הקשיים הבירוקרטיים ולממש את העניין. תודה.

תודה רבה, אני אקח את זה לתשומת לבי לחלוטין. ממש תודה.

תודה רבה. הדובר הבא, אביעד שוורץ בבקשה.

למה תרצי שאני אתייחס?

תתייחס ל-750 מיליון, תפרט את כלל המשרדים העוסקים בהכשרות מקצועיות ושקיבלו תקציב מתוך תקציב הקורונה.

האם אתם מקיימים דיונים בתכניות שיחליפו את החל"ת אחרי יוני 2021? תתייחס להצעת החוק לדמי קיום, מלגות. עוד מעט אלה שעברו הכשרות מקצועיות לא יוכלו לקבל דמי אבטלה. האם אתה יכול לתת פירוט?

לגבי הפירוט שפורסם כבר לגבי שנת 2020, שהוא באמת חלקי, חלק גדול מהסכום ייצא בפועל בשנה הנוכחית, בשנת 2021. הכסף מחולק מגופים שונים, מנהלת ההכשרות באוצר, בזרוע העבודה גם האגף להכשרה מקצועית וגם במנהל אוכלוסיות כספים רבים מגיעים.

אם תוכל לחזור על הסכומים שנית, בפירוט ובלי לחץ, יש פה שתי חברות כנסת חדשות.

למנהלת ההכשרות הוקצו כ-240 מיליון ₪ עבור ההכשרות שלה. הוקצו לרשות החדשנות – ההרשאה כבר ניתנה בשנה שעברה, הרשאה בגובה 70 מיליון ₪ להכשרה של רשות החדשנות. מעבר לזה, הוקצתה לזרוע העבודה גם בשנה שעברה בשנת 2020 וגם בשנה הנוכחית ביחד כ-340 מיליון ש"ח להכשרות, גם לאגף להכשרה מקצועית בזרוע העבודה וגם למנהל אוכלוסיות, שעושה פעילות יותר ממוקדת אוכלוסיות בהכשרות שונות.

אתה יכול לפרט בזרוע העבודה איך מתחלקים ה-340 בין אגף ההכשרות לבין מנהל האוכלוסיות?

פחות או יותר, בערך שני שליש לאגף הכשרות ושליש למנהל אוכלוסיות. נראה לי שגם פירוט על הפעילות אפשר לבקש מאנשים מזרוע העבודה שנמצאים פה בדיון ויוכלו לפרט יותר טוב ממני, אבל באגף ההרשאות לא מעט מהכסף מוקצה להכשרות בשיתוף מעסיקים. ניתן דגש מאוד משמעותי על זה. במינהל אוכלוסיות גם הכשרות לכישורי בסיס למי שנדרש, כמו שפה וכל מיני הכשרות ייעודיות לקבוצות אוכלוסייה שונות, שאתה יכול לעשות את ההתאמות הספציפיות למה שנדרש עבור כל קבוצה. נראה לי שעדיף שהם ייתנו את הפירוט.

מעבר לזה, הוקצה גם לות"ת בכמה תכניות שונות גם עבור הגדרת מהנדסים וכל הגידולים שרוצים לעשות בפרויקטים של תשתית עקב מחסור במהנדסים – הוקצו לשם לטובת הפרויקט הזה ובאופן כללי לטובת הגדלת מכסות במקצועות בביקוש ועידוד קשר עם מעסיקים, תכנית התמחויות, הוקצו סך הכול כ-250 מיליון ש"ח מתוך תכנית ההכשרות.

כמה בוצע בשנת 2020?

בות"ת מוצה כל הכסף, 250 מיליון ש"ח.

זה קשור לתקציב הקורונה?

כן, אני מדבר פה רק על תקציבי קורונה. כל מה שאני מדבר זה רק תקציבי קורונה.

אבל זה מתוך ה-750 מיליון?

זה מתוך המיליארד ומשהו.

אתה מדבר על 1.3 מיליון, אני מניחה שזה כולל את 2021?

סך הכול הוקצו יותר מ-750 מיליון, לכן אני אומר שאני אפרט הכול. עוד פעם, אני התכוננתי לשאלות שהגיעו אלי והתייחסו לשנה שעברה, ששם יש לי פירוט יותר מפורט, נוכל גם לשלוח המשך פירוט של הכספים עכשיו.

למרות שבסופו של דבר יצא יותר מ-750 מיליון, זה הוקצה כתכנית להכשרות מקצועיות בלבד, ופה אני שומעת שיש יותר מ-200 מיליון שהולכים להכשרת מהנדסים, זאת אומרת: אנשים שכבר קיבלו תקצוב לכאורה מהמדינה כסבסוד ללימודים שלהם. אני מנסה להבין איך הוחלט להקדיש חלק מהכסף שיועד להכשרות מקצועיות להכשרות למהנדסים.

הכשרות מקצועיות, הכוונה היא דברים שמכשירים אנשים לשוק העבודה. יש הכשרות שונות. המטרה פה היא לא להגיד לאנשים שהכשרות שהן רק מספר חודשים מסוימים נחשבות הכשרה מקצועית והכשרות ארוכות יותר לא נחשבות. אם יש צרכים ויש אפשרות להסיט אנשים, הרי בסוף תקופת הקורונה כבר נמשכת כשנה, אז אם מישהו ירכוש הכשרה שגם אורכת זמן ארוך יותר ממספר חודשים וגם אם תארך שלוש שנים, עדיין יש לזה חשיבות, כי עוד שלוש שנים – הוא גם לא יחפש עבודה עכשיו בתקופת הלימודים, הוא לא יצטרך לחפש עבודה, ובנוסף הוא אחרי זה ייצא למשק עם עבודה תורמת בפריון גבוה, זה דבר שבסוף טוב לכולם.

אבל למשרד להשכלה גבוהה ולמל"ג יש תקציב מאוד מאוד גדול כבר. אני מבינה מה שאתה אומר. סליחה אביעד שאני מקשה, אבל אני אומרת שלמשרד להשכלה גבוהה ולמל"ג, בן פורת יוסף יש הרבה כסף, עשרות מיליארדים כל שנה. אני מנסה להבין, למה דווקא מהסכום הקטן הזה שהוקצה להכשרות מקצועיות, דווקא חלק ממנו הולך למשרדים שבלאו הכי מקבלים כסף מאוד מאוד גדול.

זאת שאלה של מדיניות.

הסיפור פה הוא לעשות הכשרות שונות. נכון שלות"ת יש כסף, יש כל מיני כספים בממשלה שנמצאים בבסיס להרבה דברים. המטרה הייתה לעודד פעילות נוספת שחשובה למשק.

לאור דוח בנושא התשתיות והרצון עכשיו לעשות גם השקעה משמעותית בתשתיות ויש צורך להגדיל את היצע המהנדסים, למה לא לאפשר את זה? אם יש כרגע איזה שהם חסמים בות"ת בתקציב הרגיל, נתנו לנו תקציבים נוספים שנועדו לפתור את החסמים האלה ולאפשר להגדיל את היצע המהנדסים במשק כמקצוע בביקוש נדרש. זאת המטרה של הכספים – עוד פעם, זה חלק מהסכום, זה לא כל הסכום, נעשו דברים נוספים, אבל בסוף הצרכים האלה קיימים בכל התחומים. אם עכשיו חלק מהאנשים שלא מוצאים עבודה בגלל הקורונה ילכו ללימודי הנדסה באקדמיה, זה טוב גם להם וגם למדינה, זאת אומרת: זה לא משהו רע. לכן אני לא מצליח להבין פה את הקושיה. הוקצה גם לא מעט כסף להכשרות מקצועיות, יש עדיין מאות מיליוני ש"ח כמו שראית, שמוקצים להכשרות.

מי מחליט על הפירוט הזה לאן נצבעים הכספים מתוך הסכום הגדול שהוקצה? האם זה בסמכותו של אגף התקציבים? או שמי שהקצה את הכסף, שזה הכנסת והממשלה, יכולים להתערב בהחלטות האלה?

חלק גדול מההקצאה מבוסס על צוות של מנכ"לים שהתכנס לפני כחצי שנה כבר בנושא משבר הקורונה, ושם ניתנו המלצות לכיוונים שונים בהם כדאי להשקיע. הכיוונים שעלו זה עולם ההכשרות, עולם של עידוד המעסיקים לקליטת עובדים וגם העולם האקדמי, ולפי זה גם חולקו תקציבים לנושא.

אביעד, יש צורך לתת את רשות הדיבור גם לאילון גולדשטיין?

אני לא יודע אם יש צורך, נראה לי שאיריס הציגה לא רע את פעילות המנהלת.

נשמח לשמוע, שתנדב לנו כמה שיותר מידע.

מעבר למה שציינתי, יש עוד כסף שהוקצה למשרד הכלכלה לטובת מסלולי תעסוקה לעידוד קליטת עובדים, ולשירות התעסוקה גם הוקצו שנה שעברה 60 מיליון והשנה עוד 50 מיליון עבור תגבור המענים שלהם לדורשי העבודה לטובת האירוע. אני מקווה שלא שכחתי פה עוד גוף, אבל סך הכול אלה עיקר הגופים: זרוע העבודה, מנהלת ההכשרות, משרד הכלכלה, שירות התעסוקה, הות"ת ורשות החדשנות.

אלה המשרדים הממשלתיים שעוסקים בהכשרות מקצועיות בעיקר? מה עם המועצה להשכלה גבוהה, היא גם עוסקת בהכשרות מקצועיות?

אמרתי שהות"ת והמל"ג הן ביחד, התייחסתי אליהן. היא עוסקת בהכשרות בעיקר באקדמיה במועצה להשכלה גבוהה.

משרד הנגב והגליל עוסק בזה?

באופן כלי, האגף להכשרה נמצא בזרוע העבודה. יש פעילות שונה שנעשית בתחומים שונים בהתאם לכל משרד, לכן הוקצה למשל לרשות החדשנות עבור פעילות בענף ההייטק, שזאת באמת עיקר הפעילות שלהם.

ובמה עוסק משרד הכלכלה? באיזה הכשרות? או שאנחנו נשמע מהם?

משרד הכלכלה עובד בעיקר מול מעסיקים. מה שבעיקר הושקע שם זה שיש להם מסלולי תעסוקה ברשות להשקעות, שנועדו לעידוד קליטת עובדים, יש שם מסלולים שונים שהם יוכלו לפרט אותם.

מה התקציב שהוקצה למשרד הכלכלה?

בשנת 2020 הוקצו קרוב ל-60 מיליון ש"ח, אני צריך לבדוק לגבי השנה הנוכחית, אני לא זוכר עכשיו.

אוקיי, אנחנו נשאל את גיל.

אני אוכל לפרט בהמשך.

אביעד תודה רבה רבה. נשמח אם תשלח לנו גם משהו כתוב, גם לחברות הכנסת החדשות.

חשוב שנקבל פה רשימה של מה הוקצה, לאיזה משרדים, בגין איזה הכשרות, האם יצאו קולות קוראים, לא יצאו קולות קוראים, לצרף לנו את הקולות הקוראים.

אנחנו נקבל פירוט ונשלח לכם, נעדכן אתכן.

יופי, תודה.

הדובר הבא, גיל אלוני ממשרד הכלכלה. תתייחס לכל מה שיכול לתרום לנו, תשתף אותנו בתקציב של 20'-21', התכניות, לוחות הזמנים, היעדים וכל מה שאתה משער שיכול להעשיר אותנו בידע.

קודם כל מסלולי תעסוקה, כפי שהקדימו ד"ר נחמיה ואביעד שוורץ, הם לא הכשרה מקצועית, אלא עידוד תעסוקה. הכוונה היא סיוע למעסיקים לקלוט עובדים חדשים, בנוסף לכמות שיש להם, על ידי סבסוד חלק מעלות השכר של העובדים האלה.

במסגרת מסלולי תעסוקה, סוכם על 128 מיליוני ש"ח מתוך התקציב, בהרשאה להתחייב. הם מיועדים למענקים למעסיקים, שיעסיקו עובדים חדשים מקרב אוכלוסיות ששיעור השתתפותן נמוך – אני מדבר על האוכלוסייה החרדית, הערבית, אנשים עם מוגבלות ובעיקר הורים יחידים. יש גם מסלולים בשכר גבוה באזורי עדיפות לאומית בירושלים, עוד מעט אני אפרט. ההערכה מהתקציב הזה שסוכם היא יצירת 2,500 משרות חדשות, מעבר למשרות בסיס הקיימות כרגע במשק.

מה היה כל שנה, איזה מסלולים יצאו, ומה עדיין לא יצא? בשנת 2020, כפי שאמר אביעד, תוקצבו 60 מיליון ש"ח לטובת מסלול תעסוקה 4.17, הוא מיועד למתן מענקים למעסיקים, שיתחייבו להעסיק עובדים חדשים מהאוכלוסיות שמניתי עבור עובדים חדשים מאזורי עדיפות לאומית בירושלים. יש איזה חריג, נוספו גם עובדים שאינם זכאים למענק בגין חוק עידוד תעסוקה של משרד האוצר. התקציב הזה של 60 מיליון ש"ח נוצל במלואו, אושרו 160 בקשות לחברות, בתוספת של 1,700 משרות, לצד שימור של 2,360 משרות. במונחים של השוואה לשנת 2019, מדובר על פי חמש יותר גם מבחינת מספר האישורים וגם מבחינת מספר המשרות שאושרו, זה לגבי תכנית 4.17.

אני שמח לבשר שבשבוע שעבר אושר לפרסום מסלול נוסף, תכנית תעסוקה 4.20. הוא מיועד לשילוב בוגרי ולומדי מקצועות טכנולוגיים מהאוכלוסייה הערבית בעבודה הראשונה שלהם בתחום בתעשייה עתירת הידע, מה שאנחנו קוראים לו תכנית המתמחים. סך התקציב שנקבע הוא 15 מיליון ש"ח, שזאת גם עלייה משנים קודמות, פי שלוש, והשנה התכנית הזאת הורחבה גם לאוכלוסיית ההנדסאים. ניתן להגיש בקשות החל משבוע שעבר עד ל-22 במרץ. היעד שלנו הוא 200 משרות בתקציב הזה. צפוי ביקוש גבוה במיוחד, גם לפי השאלות שאנחנו מקבלים, גם לפי הבקשות שכבר אנחנו רואים שהוגשו, וגם לפי המצב במשק.

זה בתוך 922 או שזה בנפרד?

לא, זה מתוך החלטת ממשלה עכשיו של הקורונה 326. יש לה החלטת ממשלה נפרדת, היא גם בתוך 922, אבל יש החלטה נפרדת שמדברת על מתמחים מהאוכלוסייה הערבית.

זה מיועד לבוגרי מקצועות טכנולוגיים שעובדים במקצועות טכנולוגיים?

זה מיועדים לבוגרים, מיועד להנדסאים, וכאלה שעדיין לא סיימו, סטודנטים, ובתנאי שמדובר – וזה הדגש כאן – בתפקיד הראשון בתחום של הלימודים שלהם, שזה כמובן בתעשייה עתירת הידע, זה לא פתוח לכל הענפים ולכל המקצועות.

זה לא מול גופי ההכשרה? אין קשר?

לא, זה עבור ההעסקה. המענק, העידוד והסיוע האלה יינתנו רק עבור העסקה בפועל.

זה למעשה מול המעסיקים, נכון?

נכון, מול המעסיקים.

איזה מודל יש פה? המודל הגמיש שאנחנו מכירים? יש פה מודלים?

למה הכוונה?

אתם פועלים לפי המודל הגמיש, הגרמני? אנחנו שומעים כל מיני שמות של מודלים.

לא, אנחנו פועלים לפי מודל של העסקה בפועל, זאת אומרת: מעסיק שהתחייב לקלוט עובדים חדשים, יקבל סיוע כחלק מעלות השכר של העובדים שהוא מתחייב להעסיק, והכול בתנאי שהוא אכן העסיק אותם בתקופות שהוא ציין; יש כמובן המון תנאי סף נוספים, כמו עלות שכר שאנחנו דורשים ותחומי עיסוק.

בכמה פחות או יותר מדובר?

התכנית הזאת תוקצבה, היא כרגע פתוחה, ב-15 מיליון ₪ - זה יוכל לסייע ל-200 מתמחים חדשים מהאוכלוסייה הערבית להיקלט בענפי עתירת הידע, הכוונה להייטק ושירותים מתקדמים.

שאלתי קודם, אבל הפנו אותי ספציפית אליך. אני עוקבת מקרוב אחר הקמת אזורי תעשייה ברשויות מקומיות ערביות. אין הרבה, אבל יש כמה, למשל במועצה אזורית אל בטוף, מועצה מקומית כפר ברא ודומותיהן.

רציתי לשאול לגבי עידוד בהגעה למקומות האלה בפריפריה בכלל וביישובים הערביים בפרט, במיוחד באלה הרחוקים יותר, כמו אל בטוף וצפונה, מבחינת השינוע של המוצרים וכו', העלות היא מאוד מאוד גבוהה עבור אותן תעשיות. מה יכול לעודד אותן להגיע למקומות הרחוקים האלה? כי כמובן זה מאוד מאוד משליך על עניין תעסוקה באזורים וביישובים הערביים.

אני אחלק את התשובה שלי לשניים. תחום הפעילות העיקרי שלי הוא מסלולי תעסוקה. רובם ככולם של היישובים הערביים במדינה מוגדרים גם אזורי עדיפות לאומית, כך שלכולם רלוונטיים כל מסלולי התעסוקה, בין אם זה שכר גבוה, מתמחים, זה פתוח אגב בכל הארץ, או 4.17 שזה בעיקר באזורי עדיפות לאומית, כך שהם בוודאי יכולים להשתתף בתוכניות.

החלק השני שאולי לשם את מכוונת, זה חוק לעידוד השקעות הון, שמעניק מענקים נרחבים עבור הקמת מפעלים באזורי פיתוח א', ורוב היישובים הערביים אכן משם. פירוט נוסף יש כמובן בחוק, או העובד הרלוונטי – אני לא יודע אם יש כאן נציג מהחוק לעידוד השקעות הון שמתעסק במסלול מענקים, אבל לדעתי את מכוונת לשם. המסלול הזה פתוח כל השנה, יש תנאים נוספים כמובן, אני לא רוצה כאן לפרוט את כל התנאים, גם כדי לא להטעות, אבל התכנית הזאת בעיקר יכולה לסייע להקמת מפעלים תעשייתיים באזורי פיתוח.

מי הגורם במשרד הכלכלה שמטפל בעידוד השקעות הון באזורי פריפריה?

יש מחלקה שלמה, שאוכל להפנות אותך בשמחה.

מעולה, תודה רבה.

אנחנו סיימנו עם 2020, ויש לנו גם את 2021 לגבי תכניות.

מסלול נוסף שציינתי קודם זה מסלול תעסוקה 4.18, שמיועד ליצירת משרות איכותיות בשכר גבוה באזורי עדיפות לאומית בירושלים. סוכם על 40 מיליון ש"ח לטובת המסלול הזה. אנחנו עדיין ממתינים לאישור אגף תקציבים לפרסום ההקצאה להגשת בקשות. היעד מהתקציב הזה הוא 330 משרות חדשות באזורי עדיפות לאומית בירושלים.

שני מסלולים נוספים הם מסלול ייעודי לקליטת עובדים חדשים מהאוכלוסייה הבדואית בנגב ועבור נשים ערביות ממזרח ירושלים – תוקצב בסך של 13 מיליון ש"ח. אנחנו ממתינים לאישור האגף לפרסום ההוראה, גם כאן היעד הוא קליטה של 230 משרות חדשות מהאוכלוסיות שמניתי.

תודה רבה.

נעבור לדוברת הבא מזרוע העבודה, עירית פררה בבקשה.

שלום לכולם. שמי עירית פררה, אני מנהלת יחידת הכשרה למקצוע בזרוע העבודה באגף הכשרות מקצועיות לפיתוח כוח אדם.

אנחנו קיבלנו תקציבים בסוף דצמבר ובהתחלת ינואר, קיבלנו תקציב יפה מהאוצר לניצול לטובת הכשרות. הכנו תכניות, הכנו מסלולים, גם מסלולים חדשים. מה שקיבלנו בדצמבר 2020 הצלחנו לנצל את מרב הכספים שקיבלנו, הם ממש הגיעו בחודש דצמבר ויכולנו לנצל אותם עד סוף דצמבר. בינואר 2021 הגיעו עכשיו התקציבים, ויש לנו מסלולים מוכנים, הכשרות מוכנות, גם כתבנו נהלים חדשים, כתבנו גם נוהל שנקרא הנוהל הירוק, שהוא נוהל מהיר לאישור הכשרות, בתנאי שמגיע מעסיק עם מכללה, או מכללה עם מעסיק, זאת אומרת: הכשרה שבסיומה יש לפחות הבטחה ל-60% השמה, תקבל אישור מאוד מהיר. הנוהל הזה כרגע עוד ממתין, עוד לא קיבלנו עליו אישור סופי, אבל אנחנו מוכנים אתו לפעולה.

לגבי תקציבים אני רוצה לדייק, אביעד אמר שקיבלנו 340, אנחנו קיבלנו 322 שזה מתחלק בין אגף הכשרות לבין האגף של מנהל אוכלוסיות, כאשר אנחנו קיבלנו באגף הכשרות 174 מיליון והשאר במנהל אוכלוסיות ובדברים אחרים בתוך הזרוע.

כמה קיבלתם על מנהל אוכלוסיות? את ההפרש מה-322 לאגף הכשרות? קיבלתם 174?

נמצאת כאן נציגת מנהל אוכלוסיות, יש לה גם מה להגיד והיא לא יכולה להיות עד סוף הדיון, אז כדאי שגם תאפשרו לה לדבר. 127 מיליון קיבל מנהל אוכלוסיות.

120 ועוד 7 למערכות מידע.

עירית, קיבלנו את הדף שלכם, אבל חסר בו פירוט, מדוע התקציב טרם התקבל במלואו לשנת 2021?

רוב התקציב התקבל באגף, למעט הנושא של דמי קיום. כל התקציבים נתקבלו בדצמבר, אבל השנה מבחינת הכשרות מקצועיות קיבלנו את כל התקציבים ואנחנו יכולים לצאת לדרך.

במכתב שמוטי אלישע הפנה אלינו, כתוב שטרם התקבל במלואו.

לא בהכשרות מקצועיות, בהכשרות מקצועיות למעט דמי קיום כל התקציבים להכשרות התקבלו. יכול להיות שביחידות האחרות של הזרוע של מנהלת אוכלוסיות לא התקבל, אצלנו באגף להכשרה התקציבים כמעט כולם התקבלו להכשרות מקצועיות.

את יכולה לפרט על דמי הקיום?

בדמי קיום יש תקציב מיועד בגובה של 15 מיליון שקל. בנוהל הקודם שלנו, שהוא לא בתוקף ל-21', אנחנו נתנו השתתפות של עד 1,500 שקל לתלמיד לחודש ועד ארבעה חודשים. אנחנו עכשיו חושבים לשנות את הנוהל, להגדיל את סכום ההשתתפות ולתת יותר מארבעה חודשים. כרגע זה נמצא בבחינה מול אגף תקציבים, לבנות קריטריונים ולהחליט מי יהיה זכאי, לאיזה תקופה ולסכם את המפתחות של התקצוב.

זה מעבר לדמי אבטלה, נכון?

מי שמקבל דמי אבטלה או הבטחת הכנסה, לא זכאי לדמי קיום. גם כרגע זה פחות רלוונטי, כי בסך הכול עד חודש יוני הדברים די מסודרים. ברגע שיסתיים הסיפור של הארכת דמי האבטלה, שיהיה לנו מענה בכל הנושא של דמי קיום.

האם קבעתם אבני דרך תוך מספר חודשים למספר משתתפים בתכנית? האם נקבעו מדדי הצלחה?

אני אפרט גם על המסלולים השונים שיש לנו, על התכניות. יש לנו מסלולים שהם מסלולים עם שיתוף מעסיקים, ויש לנו מסלולים שהם ללא הבטחת השמה בסוף, אבל הם במקצועות שהם נדרשים במשק. במסלולים עם שיתוף מעסיקים, אלה המסלולים שעיקר הכסף הוקצה השנה. יש מסלול שנקרא מסלול סטרטר, שזה מסלול שהמעסיק משולב כבר מתחילת ההכשרה, גם בוועדת הקבלה וגם לאורך ההכשרה יש התנסות בעבודה תוך כדי הכשרה, זאת אומרת: מספר ימים לומדים, מספר ימים עובדים אצל המעסיק, מקבלים שכר בימים האלה, והמעסיק גם מקבל השתתפות, מענק כדי שהוא ישתתף בהכשרה הזו. אין הבטחת השמה בסוף, אבל מהניסיון, כבר עשינו מספיק הכשרות כאלה בשלוש השנים האחרונות, 80% נקלטו לעבודה במקום שבו הם היו בהתנסות, בחניכה, וזה מסלול שנקרא סטרטר, יש אליו הרבה ביקוש.

מה משך הקורס?

זמן הקורס נע לפי המקצוע. באגף ההכשרות יש לנו מחלקה פדגוגית ומחלקת בחינות, הם לומדים לקראת תעודת מקצוע. זה תלוי במקצוע, אם זה חשמלאי, אתה צריך ללמוד תשעה חודשים; אם זה טבח, יש לזה הכשרה של שמונה חודשים. יש מקצועות שהזמן קצר יותר, מקצועות המנהל הם קצרים יותר, יכולים להיות גם שלושה חודשים, ארבעה חודשים. ממוצע ההכשרות חצי שנה, אבל זאת מאוד מאוד תלוי בהכשרה, זה עם סטיית תקן מאוד גדולה להגיד חצי שנה.

עוד מסלולים שיש לנו זה מסלול השוברים. מסלול השוברים זה מסלול שבו אדם מקבל שובר והולך ללמוד בבתי ספר עסקיים. אלה בתי ספר שמפוקחים על ידינו, הם גם לומדים לקראת תעודה מקצועית שלנו, הם מפוקחים על ידינו והאדם בוחר בעזרת השובר שהוא קיבל – את השובר הוא יכול לקבל רק מגוף מפנה, למשל: שירות התעסוקה או מנהל אוכלוסיות, אצלנו יש עוד גופים מפנים, אבל הם העיקר. התקציב מתחלק לחצי בין שירות התעסוקה לבין מנהל האוכלוסיות.

כשאת אומרת שהוא מתחלק, מה עם שירות התעסוקה?

אמרתי, חצי שירות התעסוקה. בתקציב הזה של שוברים היה למשל 45 מיליון, 30 מיליון היה בשנה שעברה, 15 מיליון לשנה זו וחצי-חצי. יש לנו פה ועדה משותפת שאנחנו מחליטים יחד איך זה יתחלק. שירות התעסוקה נותן את זה לדורשי עבודה, מנהל אוכלוסיות נותן את זה לאוכלוסיות יעד של המדינה, יש מספר אוכלוסיות יעד של המדינה, והם מחלקים את השוברים כאשר זה נעשה עם ליווי, זאת אומרת: יש שלב אבחון, מיון, התאמה למקצוע, ליווי לאורך הקורס, ואחר כך עזרה במציאת עבודה. העבודה שהם עושים שם היא עבודה חשובה, והם מלווים אוכלוסיות, שהמדינה הגדירה כאוכלוסיית יעד, למשל הורים עצמאיים.

הורים יחידניים.

למשל, נשים ערביות, גברים חרדיים, אנשים עם מוגבלויות – אוכלוסיות יעד של המדינה, והם מלווים אותם תוך כדי ההכשרה עד להשמה, אז זה למשל מנהל אוכלוסיות. שירות התעסוקה מלווה על ידי זה שהוא מאבחן. שירות התעסוקה גם יושב אצלנו בוועדות הקבלה להכשרות, הם חלק מוועדת הקבלה. כאשר מגיעים מספר אנשים שמופנים להכשרה, עושים ועדת קבלה ובודקים למי ההכשרה הזו הכי תתאים, אם הוא באמת פנוי, מתאים ומבין מה אומרת ההכשרה, האם זה באמת המקצוע שמעניין אותו, והם מחליטים יחד מי ייכנס להכשרה, כאשר היא הכשרה מתוקצבת על ידי המדינה. זה שיתוף פעולה עם שירות התעסוקה שיש לנו.

עוד מסלול שיש לנו זה כיתה במפעל. כיתה במפעל זה מסלול שנעשה בתוך עסקים בינוניים וגדולים בדרך כלל, כאשר הם יכולים להחזיק בעצמם הכשרה. אנחנו מממנים את ההכשרה לפי עלות של שעת הכשרה, והם מתחייבים לקלוט 60% מהאנשים שהם הכשירו. זה מסלול שעובד בעיקר עם תעשיות בינוניות וגדולות, יש לזה הצלחה מאוד מאוד יפה במקומות בהם זה עובד. גם את זה אנחנו רוצים להרחיב, יש לנו תקציב יותר גדול לזה השנה, ואנחנו רוצים לייעל כרגע את הנוהל שיהיה מהיר יותר וקצת פחות בירוקרטי כדי שזה יקרה מהר יותר.

מסלול נוסף שיש לנו זה מסלול OJT, שזה On the Job Training במקצועות שלא דרושה בהם תעודת מקצוע, אלא אפשר להכשיר במקום העבודה. בנינו מסלול שעדכנו אותו, היה לנו מסלול כזה, אבל עכשיו עדכנו אותו והוא ממש מסלול מהיר. תיכף אגיד מילה על מנהלת המעסיקים שהוקמה, כי אני חושבת שגם עליה חשוב שתדעו. בכל אופן ב-OJT מגישים בקשות, זה מאוד מהיר ואנחנו מאשרים את הבקשות במקצועות שאנחנו כתבנו – זאת אומרת, אנחנו מקפידים שזה לא יהיה מקצוע שצריך בו ממש ללמוד, עם תעודה והכשרה, אלא מקצועות שניתן ללמוד אותם במקום העבודה על ידי חונך, והם מקבלים השתתפות בשכר גם של החונך. אנחנו אומרים שזמן ההכשרה בהתחלה עד שהאדם מתאים לעבודה זאת התקופה שאנחנו עוזרים, בתנאי שאתה מעסיק לפחות שישה חודשים את האדם.

אם מישהו מבקש במקצוע שלא כתוב, הוא מגיש בקשה ואנחנו עושים דיון כל שבוע ומאשרים עוד ועוד מקצועות. אם יש משהו שלא חשבנו עליו, יש אפשרות מאוד מאוד מהירה.

מילה אחת אני אגיד על מנהלת המעסיקים, שחשוב לי שתכירו. אני רואה שהם גם שותפים פה בוועדה, ראיתי פה את אורנה סגל. הוקמה מנהלת מעסיקים וזרוע עבודה, עלתה לאוויר בינואר. זה מאוד מרגש. אמרנו שאנחנו רוצים שלמעסיקים תהיה כתובת אחת לפנות שזה יהיה מהיר, שהם יקבלו מהם את כל התשובות, יפנו אותם למסלולים הנכונים, ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה צמוד מאוד איתם, כדי שהמעסיק לא יצטרך לחפש משרד, מאיפה באים, מאיפה מגישים, אלא שזה יהיה כמה שיותר מהיר, כמה שיותר נוח למעסיקים, כדי שהצד הזה לא יתמהמה. יש הרבה מעסיקים שאומרים: כל כך קשה לעבוד עם הממשלה, להבין איך מקבלים את התקציבים, אז זו אחת המטרות של המנהלת, שמעסיקים יעבדו אתנו מהר ובשיתוף פעולה.

המעסיקים עובדים אתכם, והתעשיינים עם מי עובדים?

מבחינתי התעשיינים הם גם מעסיקים, כולם מעסיקים. אני אשמח שאורנה תענה על מנהלת, יש שם הרבה הרבה שותפים במנהלת, אני לא אדע למנות את כולם, היא תדע יותר טוב.

קיבלנו סקירה מראשת המנהלת החדשה.

לא, מנהלת המעסיקים.

אנחנו בקשר צמוד עם התאחדות התעשיינים, אתמול היינו איתם בסיור בצפון. הם עובדים אתנו בשיתוף פעולה מלא, גם התאחדות התעשיינים וגם התאחדויות אחרות ואיגודים נוספים עובדים אתנו מאוד בשיתוף פעולה ופונים אלינו ואנחנו יוצרים דברים ביחד. חלק מהנהלים ששיפרנו, שיפרנו יחד איתם. אנחנו שלחנו להם את הנוהל לפני שסגרנו, הם העירו הערות, החזרנו, חשבנו, דנו, הכול נעשה בשיתוף פעולה כדי שהנהלים יהיו מתאימים לשטח ויעזרו לשטח לקלוט עובדים חדשים. המטרה שלנו להכניס אנשים, גם שילמדו יותר וגם שייקלטו למקומות עבודה.

אנחנו יודעים שאתם עשיתם עבודה מאוד מאוד יפה מאז שנכנסתם למשרד, את וניצן. אחת החדשות המרעישות ואחד הדברים שהכי ריגשו גם את המעסיקים וגם את השטח זה הנושא של המסלול הירוק. המסלול הירוק גם מצמצם בירוקרטיה, גם פותח את השוק לגופי הכשרה רבים, וגם מבטח כמעט ב-60% השמה, שזה כבר הרבה מעבר למה שהיה עד עכשיו.

השאלה שלי היא מה קורה אתו? למה הוא עוד לא יצא לפועל? למה אנחנו לא שומעים שהוא יצא לפועל? אנחנו מנסים להבין למה, כי זה נראה לנו אחד המסלולים הכי הכי מוצלחים שלכם. אנשים מחכים לו, המעסיקים בעיקר וגם המובטלים.

כתבנו את המסלול הזה בתשומת לב גדולה ועם הרבה הרבה שותפים. המסלול הירוק, כשמו כן הוא, נועד לעשות הכול מהיר יותר, ואפילו הקמנו כאן בתוך המשרד, עשינו שינוי במשרות, הכול כדי שנוכל להפעיל אותו כמה שיותר מהר. כרגע הוא נמצא בוועדת החשב הכללי, בוועדת הפטור. אנחנו מחכים לתשובה וממתינים לאישור שלהם. ביום ראשון האחרון הם היו אמורים לדון בו ולתת לנו תשובה ועוד לא קיבלנו. אני מאמינה שאנחנו צריכים לקבל את זה כל יום. אני יודעת שהשטח מאוד מחכה לזה, אני מקבלת עשרות טלפונים ביום: מתי זה יוצא? מתי זה יוצא?

את אומרת שהכתובת זה החשכ"ל.

יש בשורה גדולה מאוד במסלול הירוק. אנחנו ממש הבטחנו שתוך חמישה ימים עד שבוע ניתן תשובות ונצא להכשרות, מה שהיום לוקח חודש, חודשיים. כל השטח מחכה לזה, והוא פותח המון אפשרויות. יש שם תשע אפשרויות לגשת למסלול הזה – אם זה מעסיק, אם המעסיק רוצה, אם המכללה רוצה, אם המעסיק רוצה, יש שם כל כך הרבה אפשרויות שלא היו קיימות קודם. אנחנו יודעים שהשטח מחכה, את צודקת, את מייצגת את השטח, אני יודעת.

אני רוצה בבקשה לנצל את ההזדמנות, אנחנו בשיתוף פעולה ואנחנו מיזם משותף של המעסיקים עם זרוע העבודה. אנחנו נמצאים כבר היום בשטח, חלק מהאנשים שאנחנו עובדים איתם ומתכננים איתם את המסלולים נמצאים גם פה בפורום. יש הרבה מאוד צורך, יש ביקוש, חלק מהארגונים והמעסיקים היום לא יודעים שהם זכאים להיות חלק מהשותפים של המסלולים של זרוע העבודה.

אנחנו עובדים בשותפות מלאה יום יומית עם הזרוע. יש לנו כבר היום ב-pipeline ארגונים שמחכים לקורסים – ללי, כמו שאמרת, חלק מהם גם למסלול הירוק, אבל גם למסלולים הקיימים. יש כאן פתיחות מדהימה בזרוע העבודה לנושא של פתיחת חסמים והתאמה. בעניין הזה דיברתם מקודם גם על הנושא של עסקים קטנים ובינוניים, אנחנו עובדים כאן על הלקוחות הקטנים והבינוניים כדי להתאים להם מסלולים, כך שאנחנו כבר מתחילים יחד עם זרוע העבודה להוציא הכשרות לפועל. אנחנו נראה את זה בקצב עולה וגובר.

הנושא של האבטלה, של דמי האבטלה, להערכתי יעלה בצורה מאוד משמעותית את השילוב של העובדים, ברגע שיפסיקו לקבל את דמי האבטלה בסוף יוני 21', אבל בהחלט יש כאן כבר עשייה בשטח. אנחנו עושים מיפוי של צרכים קדימה, מה הצורך הרבעוני, כדי שנוכל לתכנן ולבנות את ההכשרות הרלוונטיות. זה לא חד-פעמי, זה מסלול שהולך להיות כל רבעון, יהיה מיפוי קדימה. הוא מדבר היום בשפה של כישורים ומיומנויות, ובהתאם לזה יותאמו ונעשה התאמה גם של ההכשרות הרלוונטיות. נדבר היום יותר על כישורים ומיומנויות, ובטח לא במשלוחי יד. אנחנו בהחלט נמצאים עמוק בשטח עם כלל הארגונים למעשה.

גברתי היושבת ראש, אני יכולה לשאול שאלה?

בבקשה, ואחר כך גם אני רוצה לשאול שאלה.

אני גם רוצה להוסיף דברים, הפסקתי באמצע, רציתי להביא עוד מסלול שלא דיברתי עליו.

לגבי המסלולים שמענו, כי אנחנו קצרים בזמן. יש לנו עוד דוברים ויש לנו נושא נוסף לדון בו בהמשך. אין צורך, בהזדמנות אחרת.

אם אפשר לקבל בכתב את כל המסלולים שיש, גם למעסיקים, גם למכללות, גם משותפים, גם לאנשים שיכולים לפנות ישירות להצטרף למסלולים בעצמם. אשמח שתתנו לנו רשימה של המסלולים והדרך לפנות כשהמסלול הירוק פתוח.

אני אענה בקיצור שקודם כל נבנה עכשיו אתר חדש לפרט, כדי שיהיה קל יותר להבין איך מתחברים לכל דבר.

לגבי המעסיקים, אם לוחצים באינטרנט על זירת המעסיקים, כל המסלולים של המעסיקים, הם נכנסים אליהם משם, משאירים פרטים, חוזרים אליהם או ממלאים ישר טופס ומתחברים ישר – זה מבחינת המעסיקים.

מבחינת הפרט, עומד לעלות עכשיו במרץ אתר לפרט, שיכול להבין איפה נמצאות כל ההכשרות שמתוקצבות על ידי המדינה. האתר ממש עומד לעלות בעוד שבועיים.

שכחתי לדבר על מסלול אחד שחשוב לי לציין. אמרתי שיש מסלולים עם מעסיקים עם השמה בסוף. יש גם מסלול שנקרא מתוקצבים, שזה הכשרות שאין בסופן השמה, אבל זה סוג מסוים של הכשרות, למשל: חשמלאים בדרך כלל לא צריכים השמה, כי יש כזאת דרישה במשק, שברגע שהם מסיימים את ההכשרה, כולם מוצאים עבודה בקלות. למסלול הזה השנה לא מוסט מספיק תקציב. בעזרת האוצר נסיט לשם תקציב נוסף, כי יש הרבה דרישה גם במסלול הזה. עשינו שם תכנית עבודה שנתית יחד עם שירות התעסוקה, בשיתוף פעולה איתם. הסכום לא מספיק כרגע, וכנראה שהוא יסתיים בסביבות יולי. בשירות התעסוקה אמרו שלדעתם ביולי יהיו להם ביקושים אפילו גדוליטם יותר מעכשיו, ולכן נצטרך לשים שם קורסים נוספים.

עירית, יש בסך הכול 950 מיליון שקל לשנת 2021 בנוסף ל-371 מיליון שקל שהוקצו לשנת 2020. מתוך הסכום של 950 מיליון שקל ל-2021, ידוע על 250 מיליון שהוקצו לזרוע העבודה, תעשי לנו פה סדר.

לא, אני אמרתי את התקציבים. 322 הוקצו לזרוע העבודה, מתוכם לשנתיים ל-2020 ו-2021, תקציבי קורונה; מתוכם לאגף הכשרות 174 מיליון ש"ח לשנתיים, חלק מזה כבר נוצל לשנת 2020, למשל: בשוברים אמרתי 30 מיליון, יש התחייבויות והתקציב הזה כבר הסתיים, וחלק לשנה זו, השאר לשנה זו. OJT זה גם מסלול שהתחיל כבר ב-2020 והרוב זה השנה הזו. זה התקציב שלנו של הכשרות.

שאלה אחרונה ובזה נסיים, האם נקבעו מדדי הצלחה?

כן, אנחנו כתבנו לעצמנו מספר לומדים שאפשר בסכומים האלה, ואלו יהיו מדדי ההצלחה שלנו, אם נעמוד במספרי לומדים שקבענו.

תודה רבה.

נעבור לדוברת הבא, נעלה את רשות החדשנות בבקשה.

אני ממלאת מקום ראש הזירה החברתית ציבורית ברשות החדשנות. נמצאת אתנו גם חיר עבד אלראזק. יש שאלות ספציפיות שתרצו שנתייחס אליהן?

אנחנו רוצים שתתנו לנו יותר פירוט על התקציב, על התכניות, הקורסים, היעדים, לוחות הזמנים, המדדים, תתייחסי גם לתקציב של 2021.

לגבי 2020, רוב תקציב רשות החדשנות למעשה הגיע מהתקציב לתכנית הכלכלית, תקציב קורונה, במטרה גם לחזק את תעשיית ההייטק. אנחנו בנינו תכניות לחברות שנקלעו תזרימית לבעיות בגלל המשבר ועבדנו על שרידות חברות, מסלול לעידוד הקמה של חברות חדשות, ומסלול שמעודד השקעות של מוסדיים בהייטק.

תקציב הקורונה שהגיע לרשות הוא באזור ה-1.9 מיליון שקל; מתוך זה הוקצו 138 מיליון שקל לתכניות שקשורות להון אנושי. השקנו שני מסלולים חדשים: אחד מהם מסלול חירום, שנבנה כשיתוף פעולה של רשות החדשנות עם משרד האוצר ומשרד הכלכלה. המסלול הזה הוא מסלול לעידוד הכשרות והשמות מהירות, שמתמרץ גם התחלה של הכשרה חדשה, הכשרה מהירה שצריכה להיות מקסימום עד שנה, ועידוד השמה, אם ההשמה קורית בשישה חודשים אחרי סיום ההכשרה. אנחנו מדברים על מקצועות של הייטק, מקצועות מו"פ, מקצועות פיתוח, מקצועות דיגיטליים שהם תומכי פיתוח ומקצועות שעוסקים גם בליווי עסקי של מקצועות פיתוח, אז גם פיתוח וגם בצורה יותר רחבה תומכי טיפוח לכלל התעשייה ולא רק לכלל תעשיית ההייטק.

אישרנו 45 תכניות בתקציב של 120 מיליון שקל, מתוכם 26 גופי הכשרה, כשהדגש היה על עבודה צמודה של גופי הכשרה עם מעסיקים, ו-19 מעסיקים שבעצמם מפעילים תכניות הכשרה. בסך הכול אנחנו מדברים על מעל ל-6,000 משרות, שאמורות להתבצע בשנה הקרובה. 6,000 מכסות, שמתוכן אנחנו מעריכים שתהיה כ-70% השמה בשנה הקרובה, זה לגבי מסלול 45, מסלול חירום הון אנושי.

מעבר לזה, הפעלנו מסלול קרן הון אנושי עם תקציב של כ-19 מיליון שקל. מטרת המסלול היא לעודד פתרונות חדשניים מגוונים, שנותנים מענה למגוון אתגרים של הון אנושי, אם זה שילוב אוכלוסיות בתת-ייצוג, אם זה אוכלוסיות שמתגוררות בפריפריה, אנשים עם מוגבלויות, ממש מגוון אתגרים, ומתוך המסלול הזה אישרנו 17 תכניות בתקציב של כ-19 מיליון שקל. אלה התכניות שאישרנו.

לגבי 2021, עדיין אין תקציב שמאושר, אבל אנחנו ערוכים עם המסלולים לקולות קוראים, ברגע שיאושרו לנו תקציבים.

את יכולה לחזור על סכום התקציב ב-2021?

זהו, אין לנו כרגע עדיין תקציב.

סדר גודל פחות או יותר, זה יהיה באותה מתכונת של 2020?

אני לא חושבת, כי רוב התקציב שאושר לנו היה תקציב חירום, 120 מיליון שקל. אנחנו מדברים על תקציב באזור ה-40-30 מיליון שקל לשנה הזאת, אלא אם כן יהיו חריגות.

כמה מוכשרים היו ב-2020 פחות או יותר? בכמה מדובר?

התכניות שאישרנו מהוות כ-6,000 הכשרות. חלק מההכשרות התחילו. ממסלול 45 למשל 80% מהתכניות כבר הופעלו, ומתוך זה חלק מתכניות ההכשרה כבר התחילו, אבל הכול אמור להתחיל בחודשים הקרובים. זה שיש ניצול גבוה ו-80% מהתכניות שאושרו כבר הופעלו מעיד על ביקוש גבוה ועל - - -

ויש גם אחוזים גבוהים של השמה, נכון?

כן, אנחנו מדברים על 70% השמה.

יפה.

המסלול מוכוון כך שרוב התמריצים מוכוונים להשמה, זאת אומרת שהחברה מקבלת פחות כסף על ההכשרה עצמה והרבה יותר על ההשמה, כך שהכול מוכוון השמה.

את יכולה פחות או יותר להגיד מי קהל היעד של ההכשרות האלה? אקדמאים?

מסלול 45 זה הופנה לאנשים שלא מועסקים בהייטק כרגע, זה מוכוון בעיקר למובטלים, ואנחנו מדברים על אנשים שיש להם רקע רלוונטי או קרקע פורייה ללימודים ולהסבה למקצועות שהם בביקוש גבוה בעולמות הטכנולוגיים. זה מאוד מאוד מגוון. אנחנו מדברים קודם כל על מקצועות פיתוח, ברור שאלה אנשים שיש להם איזשהו רקע מדעי או הכשרה רלוונטית, אבל במקצועות הדיגיטליים תומכי פיתוח וכל המקצועות שהם QA, DevOps, UX, UI, זה יכול להיות מגוון מאוד מאוד רחב של אנשים.

אוקי, תודה רבה רבה.

נעבור לדובר הבא, אופיר פינטו משירות התעסוקה. שמענו את הסקירה שלך ב-7 בדצמבר, האם תוכל לפרט על תקציב 2020, 2021? איזה תכניות יש בקנה, השמות, מדדים, יעדים?

שירות התעסוקה עובד יחד עם כל הגופים. גם תיארו את זה קודם הקולגות, גם איריס ממנהלת ההכשרות באוצר, גם מרשות החדשנות, גם מאגף להכשרה מקצועית בזרוע העבודה. אנחנו עובדים עם כולם כדי למיין ולהכווין את דורשי העבודה למקצוע שהכי מתאים להם, וכדי שהגופים האחרים יוכלו לממש את התקציבים שהוקצו להם.

שירות התעסוקה קיבל ישירות מהאוצר תקציב לביצוע שוברי OJT, שוברים למעסיקים. עשינו את זה יחד עם התאחדות התעשיינים. זה היה מאוד מוצלח, קיבלנו תקציב ל-830 שוברים ומימשנו מעל ל-1,000 שוברים, כשהכוונה שלנו לוודא שכל התקציב מגיע למעסיקים, ואם בטעות אחד המעסיקים לא יממש את אחת הפעימות שמגיעות לו, הכסף יוכל לשמש מעסיקים נוספים. היה שם ביצוע של מעל ל-100%.

יש פעילות שאנחנו עושים יחד עם ישראל דיגיטלית להכשרות דיגיטליות גם בתחום של תכנות, שיווק דיגיטלי וכדומה. גם בשנת 2020 מימשנו את מלוא התקציב, השנה רק התחילה, אבל אנחנו מקווים גם שם להגיע למימוש מלא של התקציב, שזה פלוס-מינוס 4,000 מוכשרים.

יש פעילות שאנחנו עתידים לעשות בהכשרה בהתאמה יחד עם מעסיקים במגוון תחומים, גם אם זה בחינוך לגיל הרך, מספנות ישראל, מרכבים וכו'. הכוונה שם שיהיה תקציב להכשרות יחד עם מעסיקים מותאמים, וכמובן יש מסלולים שתוארו קודם לגבי שוברים להכשרה מקצועית. גם שם קיבלנו את הפעימה הראשונה לשנה הנוכחית. בשנה שעברה גם מימשנו קצת יותר מ-100% מהתקציב שניתן לנו, והאוצר העביר לנו חלק מהתקציב מגופים אחרים. גם השנה אנחנו כרגע קיבלנו פעימה של 7.5 מיליון שקלים, אני מניח שזה לא הסוף. כמו שדובר קודם, גם בפעילויות האחרות, גם בשוברי OJT, גם בהכשרה והתאמה אנחנו מצפים ומקווים שנגדל. יש פעילות שאנחנו עושים יחד עם רשות החדשנות להשמת אנשים בקורסי הכשרה דיגיטליים, גם שם אנחנו נמצאים עכשיו בתחילת הדרך, יש שבעה ספקים אם אני זוכר נכון, וגם שם עכשיו מגדירים בדיוק מי קהל היעד, פונים אליהם, מבצעים את הסינון לאנשים המתאימים.

יש לכם תכניות שיחליפו את החל"ת שיסתיים ביוני 2021? האם אתם נערכים לכך? יש כיווני פעולה, פגישות, דיונים?

בוודאי, יש דיונים שאנחנו מקיימים יחד עם גופים אחרים, יש כיווני פעולה שלנו, יש תכניות שאנחנו יושבים עם מומחים כדי לדייק אותן ולזקק אותן, כדי שכאשר התקופה הזאת תיגמר, גם מבחינת הקורונה וגם מבחינת רשת הביטחון שהמדינה נתנה, המענה יהיה הכי מותאם. הכוונה היא לפעול כמה שיותר מהר גם בתקופה הזאת, כל עוד רשת הביטחון מובטחת כדי לוודא שכמה שיותר דורשי עבודה לא נשארים מאחור.

אמרה איריס בהקשר של עצמאים, גם שם אנחנו מזהים שבתקופות אחרי משבר עדיין חסרות משרות והרבה אנשים בוחרים לעבוד כעצמאים, וגם לשם אנחנו מכוונים עכשיו, לסייע כמה שיותר. פעילויות עם גופים נוספים שאנחנו עושים. יש תכניות שאנחנו עושים עם קרן רש"י כדי לנצל כמה שיותר את המשאבים האזוריים ולקדם תעסוקה.

אחד שעובר הכשרה באמצעות שובר, זה 10,000 שקלים שמשולמים במקדמות? אתה יכול לפרט?

יש שני סוגי שוברים, שובר שהולך לדורש העבודה, ושובר שהולך למעסיק. בשניהם יש פעימות. שובר לדורש העבודה מחולק לארבע פעימות, שאחת מהן היא מקדמה בתחילת התהליך ואחר כך עוד שלוש פעימות לפי אבני דרך.

זה מגיע למעסיק בארבע פעימות?

זה לדורש העבודה ארבע הפעימות. הפעימה השנייה ניתנת באמצע ההכשרה, הפעימה השלישית ניתנת בסוף ההכשרה, והפעימה הרביעית ניתנת אחרי חודשיים שהוא משתלב בעבודה בתחום. שירות התעסוקה קצת לפני סיום הקורס פונה לדורש העבודה ומציע לו עבודה בהתאם לקורס שהוא עבר, והשאיפה שהוא יקבל גם את הפעימה הרביעית.

שוברים למעסיקים מחולקים לשתי פעימות. ברגע שניתן שובר למעסיק, הוא ניתן ביום הקליטה, ביום שהמעסיק קולט את העובד לעבודה. פעימה אחת ניתנת אחרי חודשיים של עבודה, ופעימה שנייה ניתנת אחרי עוד ארבעה חודשים, כלומר אחרי סך הכול השלמה של שישה חודשים, כשמעסיק ועובד שמסיימים שישה חודשים כבר מקבלים מענק התמדה בסוף התהליך.

הכוונה שלנו שברגע שמעסיק ועובד עובדים יחד במשך שישה חודשים ברציפות, הם ימשיכו לעבוד יחד גם אחר כך, גם בלי שתהיה את התמיכה הממשלתית.

בשניהם הסכום הוא 10,000 שקל?

זה סכום ממוצע. השוברים נעים בין 10,000 ל-16,000 שקלים בסך הכול למעסיק שמקבל את שתי הפעימות. 10,000 שקל זה לשכר שבין 5ף800 ל-8,600 שקלים. מי שמשלם לעובד שלו שכר מעל 8,600 שקלים, הסכום שלו מגיע עד ל-16,000 שקלים. בשוברים לדורשי עבודה, זה תלוי בעלות של הקורס כמובן, כשהעלות המקסימלית לאוכלוסיות היעד במקצועות היעד מגיעה ל-90% או ל-95% מעלות הקורס – שוב, זה תלוי בעלות הקורס. הממוצע הוא בערך 10,000 שקלים.

לפי הסקירה של אביעד, ניצלתם את כל תקציב 2021?

2020 כנראה.

1,000 שוברים של 10,000 שקל - - -

בשנת 2020 נתנו 2,600 שוברים לאנשים, סך הכול הסכום שנוצל היה 19,700. כמו שאמרתי, זה קצת יותר מהסכום שהוקצה לנו. הוקצו לנו 19 מיליון שקלים, וכמובן ההשלמה באה ממקורות אחרים. אלה השוברים לדורשי עבודה.

שוברים למעסיקים, בסוף שנת 2020 התחלנו פעילות יחד עם התאחדות תעשיינים. התקציב שקיבלנו היה 10 מיליון שקלים בממוצע ל-830, 850 שוברים. כאמור, אנחנו חילקנו 1,050 שוברים. כמו שהסברתי קודם, בכוונה נתנו קצת יותר שוברים ממה שהוקצה לנו, במקרה שיהיו מעסיקים שלא ינצלו את שתי הפעימות. מניסיון העבר בתכניות כאלה, אנחנו יודעים שיש מעסיקים ויש דורשי עבודה, שאחרי מספר חודשים נפרדים, ולכן ההקצאה הייתה קצת יותר גבוהה, שוב פעם, כדי להגיע למימוש מקסימלי של התקציב.

תודה רבה ד"ר פינטו, אני מאמינה שנדבר עוד הרבה בהמשך. תודה, בהצלחה.

רשות הדיבור לדובר הבא, לאלעד זכות מהביטוח הלאומי.

שלום, ראשית ברכות ליושבת ראש הנכבדה, באמת סחתין על הרמת הנושא הכה קריטי בשלב כזה ולארגן פה יחד את כל המשתתפים השונים שעוסקים בתחום. זה נחוץ, מבורך ואפילו קריטי.

כביטוח לאומי, אנחנו כמובן אחראים על הביטחון הסוציאלי ועל היבטים של הבטחת הקיום לאותם אנשים שנפלטו משוק העבודה ושהם בתקופת הגישור לקראת העבודה הבאה, בעיקר בקצבאות של הבטחת הכנסה ואבטלה, כמובן כל נושא החל"ת.

לגבי שאלתך הקודמת על היערכות ליום שאחרי, היינו רוב המשתתפים פה בצוות משותף של משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה, שיש בו הרבה כיווני חשיבה ומדיניות, שחלק מהם כבר בוצעו, וכרגע מתקיימות לא מעט חשיבות משותפות וצוותי עבודה משותפים, כשגם שר הרווחה הקים צוות בנושא הזה במיוחד.

אחד הדברים שאנחנו עסוקים בהם כרגע והוא גם די מתפרסם בתקשורת - - -

הקמתם שני צוותים?

לא, אני אומר שהיה צוות בין-משרדי שפרסם איזה שהן המלצות בהיבטים האלה, וחלק מהתוצר של זה הקמת המנהלת באוצר וחלוקת התקציבים, אבל אני אומר שאחד הדברים החשובים לנו זה הממשק בין אבטלה להכשרה מקצועית, לבטל את הקיזוז של 30% מדמי האבטלה לאנשים שימשיכו את ההכשרות המקצועיות. כרגע התקנה הזאת תקפה עד יוני. בנוסף, יש לנו מענק חזרה לעבודה, שמייצר תמריץ, או מבטל את התמריץ השלילי להיכנס לשוק העבודה על בסיס קבלת אבטלה ונותן יותר מוטיבציה לחזור לעבודה, ואנחנו באמת רוצים לחזק אותו ולחזק את התמריץ. המנכ"ל שלנו עסוק בזה.

אלעד, המענק בתוקף עד פברואר, בפברואר זה מסתיים.

קודם כל ההסכם עבר באמצע נובמבר והשינויים ואי הוודאות שהיו מדרבנים אותנו לעשות שינוי, אבל המענק אפשרי עד אפריל. הוא ניתן לארבעה חודשים, ואנחנו בעבודה עצימה עכשיו להכניס אותו ולדברר אותו טוב יותר, וכמו שאמרתי, גם לשפר אותו, כך שהתמריץ יתחזק להחזיר לעבודה.

בנוסף, יש לא מעט דיבורים ברמת מקבלי ההחלטות על מענקים מבחינת ביקוש לעובדים ומענקים למעסיקים, כמו שניתנו לא מעט כאלה. אבל בהקשר לדיון הקודם, רציתי לציין שכביטוח לאומי אנחנו גם אחראים על שיקום מקצועי ותעסוקתי לכמה אוכלוסיות, בעיקר אנשים עם מוגבלות לפי אחוזי נכות שונים. את בטח מכירה את זה וזוכרת את זה מתפקידך כראש מטה שר הרווחה לשעבר. אנחנו נותנים מענה למעל 20,000, 22,000 אנשים בשנה האחרונה בשירותי שיקום מקצועי ותעסוקתי, כולל אקדמיה, כולל שירותי טרום שיקום, במיוחד בהכוונה של אנשים עם מוגבלות לשוק העבודה, אבל לא רק, גם לנפגעי עבודה, נפגעי איבה וגם לאלמנים ואלמנות במיצוי יחסית נמוך.

השנה הזאת הייתה באמת מאוד מאתגרת בהיבטים השונים, עשינו הרבה שינוים on going בהיבטים השונים.

יש לכם גם ליווי לנשים חד-הוריות, הורים יחידניים?

לא, זה באחריות של זרוע העבודה של מנהל האוכלוסיות, כמו שנאמר. אם מישהי עומדת בתנאי הזכאות לפי חוק ביטוח לאומי, למשל אלמנה מסוימת, היא יכולה להיכנס לשירותים שלנו. אנחנו נותנים את המענה באופן אוניברסלי לפי הקריטריונים שאמרתי, לפי אחוזי נכות וגם לאוכלוסיות נוספות.

נשמח להציג באופן מפורט יותר. אני גם לא רוצה לגזול מהנושא החשוב מאוד שאמורים לדבר עליו בוועדה, אבל אם תרצו שנציג בצורה יותר מפורטת את התכניות שלנו, נביא את אגף השיקום שיציגו.

אנחנו נשמח מאוד, נעמוד בקשר. אלעד, תודה רבה ובהצלחה רבה.

בהצלחה לכולנו.

תודה.

אנחנו נעלה את הדוברת הבאה, רוית גרוס מנכ"לית התאחדות המלאכה והתעשייה.

שלום גברתי, תודה רבה על ההזדמנות. אני רציתי להתייחס לכל מה שקשור לעסקים הקטנים. אני שמעתי את ד"ר איריס נחמיה, ורציתי לשאול שאלות. היא דיברה על כך שהם מחלקים את ההכשרות למקצועות שהם מבוקשים, או שצריך בהם כוח אדם. רציתי לשאול, איך יודעים איזה מקצועות הם מבוקשים ונדרש בהם כוח אדם, כי לדוגמה אנחנו בהתאחדות המלאכה והתעשייה מייצגים עסקים יצרניים קטנים, בעצם מקצועות התעשייה המסורתיים שמעסיקים עד 20 עובדים: דפוס, מתכת, חשמל, אלקטרוניקה. במקצועות האלה, אמנם הם לא כל כך מבוקשים, וזאת בעיה אחרת שגם עליה אני רוצה לדבר, חסר הרבה כוח אדם. האם המקצועות האלה כן נמצאים בתכנית שלהם או לא נמצאים בתכנית שלהם?

היא אמרה שהמעסיקים יקבלו עובד שמכינים אותו לניסיון שנדרש במקום העבודה. אני שואל, איך היא יודעת מה נדרש בתעשייה הקטנה. אני יכולה כבר עכשיו לספר שבתעשייה הקטנה, בשונה מהתעשייה הגדולה, הדברים הם הרבה יותר costume made, כלומר אם נגיד מפעל לעיבוד שבבי שעושה חלקים של גלגלי מתכת – אם במפעל גדול לעיבוד שבבי עושים את אותו גלגל שטנצי, דווקא במפעלים הקטנים עושים את הדברים היותר מיוחדים. במידה שההכשרות הולכות גם למפעלים הקטנים האלה, איך היא תדע בדיוק מה הניסיון שנדרש במפעלי התעשייה הזעירה והקטנה?

לגבי הדיגיטל, גם בנושא הזה הבנתי שדיברו על כך שבעסקים קטנים ובינוניים עושים שיתוף פעולה יחד עם הסוכנות לעסקים קטנים. היא דיברה על הדיגיטל שהולך ומוטמע בעסקים הקטנים. אני חייבת להגיד שאנחנו לא יודעים על תכנית כזאת שמישהו בכלל מתייחס לעסקים קטנים, למעט מנהלת המעסיקים של אורנה סגל. גם בנושא של הדיגיטל, אין הרבה עסקים קטנים שיש להם את הדבר הזה, ובתקופת הקורונה הבנו כמה חשוב שתהיה גישה לדיגיטל בחנויות מקוונת – אבל זה לא מספיק. לטעמנו, בנוסף לכסף להקמת חנות מקוונת כזאת, צריך גם איזשהו מנטור או מישהו שיכול ללוות את בעל העסק הקטן בכל מה שקשור לתפעול של החנות הדיגיטלית הזאת, כי מדובר בדרך כלל ב-one man show, זה איש אחד שהוא זה שמנהל את העסק. יש לו אמנם נגיד חמישה או שבעה עובדים, אבל הוא איש שהוא הכול, כי למעשה כשמנהלת החשבונות לא נמצאת, הוא זה שעושה את הגבייה, וכשהעובד לא נמצא על קו הייצור, הוא זה שהולך לקו הייצור. לכן כדי שדבר כזה יקרום עור וגידים ובאמת ייצא לפועל, צריך לא רק לתת כסף להכין את החנות המקוונת, אלא איזושהי תכנית של מישהו שיכול ללוות את העסק ולגרום לו לתפעל אותו בצורה טובה.

אני חשבתי לעצמי שיש ילדים בכיתה י', י"א שיש להם מחויבות אישית. עכשיו בתקופת הקורונה, אפשר לנצל את הידע שלהם. הילדים האלה כל כך חכמים, כל כך טכנולוגיים. אפשר לנצל את המחויבות האישית הזאת אולי להכניס אותם לעסקים קטנים. זה גם יכול לפתוח אותם, לראות את עולם התעשייה הקטנה שכבר הולך ונעלם, אנשים בכלל לא מכירים איזה דברים מדהימים יש בתעשייה הזו. זה יכול לפתוח את אותם צעירים לעבוד בתעשייה הזאת. מעבר לזה, זה יכול לעשות win-win situation, שאותו ילד צעיר יכול ללמד את בעל העסק איך לתפעל את החנות האינטרנטית הזאת ולפתוח אותה לקהל בכל הארץ וגם בעולם.

אם עושים איזושהי תכנית הכשרה כזאת שהיא מדהימה, ומה שאיריס תיארה הוא באמת מדהים בעיניי, חשוב חשוב חשוב גם לעשות מיתוג לתעשייה, לתעשייה בכלל לדעתי, אבל בפרט לתעשייה הקטנה. המיתוג הוא לא מספיק טוב, אנשים לא רוצים לעבוד שם, אז חשוב אולי לעשות איזושהי את התכנית בשילוב איזושהי תכנית של מיתוג, שיכולה לגרום לזה שלא רק נכשיר אנשים, אלא נכשיר אנשים שירצו לעבוד בתעשייה הזאת – זה צריך להיות מהלך משותף. תודה רבה.

תודה רבה. אנחנו נשמח לשמוע את ראשת המנהלת, ד"ר איריס נחמיה.

קודם כל תודה רבה לרווית, אני חושבת שזה לגמרי הרמה להנחתה. קודם כל אני ממש ממש אשמח להיפגש אתך ושאתם תפרטו את כל הכיוונים והרעיונות שאמרתם. אנחנו לגמרי מגבשים את התכנית הזאת עם הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, ועם המעוף שנמצא למעשה בשטח, הסוכנות עצמה מפעילה את המעוף, הם יודעים בצורה יותר טובה מה הצרכים. הנושא של הדיגיטל עלה מכמה חברות דווקא בין-לאומיות שפועלות בישראל, הן מוכנות להכשיר אפילו את העסקים הקטנים, יש כאן איזשהו גיבוש של תכנית, שיכולה להיות מאוד מאוד מעניינת בשילוב בין תעשייה שהיא תעשייה מתקדמת לתעשייה שהיא מסורתית, שצריכה לעשות ורוצה לעשות את קפיצת המדרגה הזאת. אני מסכימה אתך לגמרי לגבי הנושא של המיתוג ואיזשהו קמפיין משותף. על כל הדברים האלה, בפרטים הקטנים ובפרטים הגדולים יותר אנחנו עובדים ואנחנו נעבוד.

איך אני יודעת על ביקושים שיש? אנחנו יכולים לראות בהחלטת הממשלה ספציפית שאנחנו אמונים עליה שישנם ענפים – וזה מה שאנחנו מוציאים בקול קורא, אנחנו נוציא לפי ענפים מסוימים ולפי מכסות שאנחנו רואים שהן מקצועות בביקוש גבוה או במקצועות שהם בעלי פריון גבוה. בסוף תהיה התאמה לזה ממש ברמה של המעסיק הבודד, וזה דווקא היופי בתכנית הזאת. היא לא גנרית, אלא מותאמת ספציפית. אנחנו נעבוד על זה יחד עם הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, וכמובן אתכם, התאחדות התעשיינים וכלל הגורמים שהם רלוונטיים, מנהלת המעסיקים, כל מי שיכול להיות רלוונטי לטובת התכנית. התכנית שלנו ממוקדת בענפים ספציפיים. כמו שאמרתי, הסתכלות ענפית, הסתכלות אזורית, הסתכלות על סוג הארגונים, גדולים, בינוניים וקטנים יותר, ומעסיקים שהם עצמאיים, אחד או שניים, שרוצים להגדיל את העסק או כמו שאמרתי לעבור ממובטלים לעצמאים. תודה רבה על השאלות.

תודה רבה על הסקירה.

אני מבקשת מכל המשרדים להעביר לוועדה בכל תחילת חודש דיווח בעניין התקדמות התכניות שהוצגו או תכניות חדשות, כולל פירוט תחומי ההכשרות שנפתחו ותקציבים שנוצלו בגינם, וכן דיווח באשר לעמידה ביעדים שהוצגו.

הוועדה רואה חשיבות רבה בקביעת גורם מתכלל של כלל ההכשרות המקצועיות, גורם שיקבל נתונים מכלל המשרדים. באמצעותם ניתן יהיה להסיק מסקנות, וכן לאפשר תכנון אסטרטגי וחזרה למסלולי יעדי התעסוקה לשנת 2030.

תודה רבה, אני נועלת את הישיבה. אנחנו נצא להפסקה ובעוד כמה דקות נתחיל עם החלק השני של הישיבה. תודה.


(הישיבה נפסקה בשעה 12:08 ונתחדשה בשעה 12:18.)


2. חזרתן של הנשים למעגל התעסוקה

צהריים טובים, אני מתכבדת לפתוח את הנושא השני של ועדת המשנה. הישיבה תעסוק בנושא חזרתן של הנשים למעגל התעסוקה.

הדיון הזה נולד אחרי שקראתי בעיתון את הנתונים של שירות התעסוקה, וחילקתי אותם לקבוצות: סגר ראשון, סגר שני וסגר שלישי. ראיתי שבחודשים שקדמו למשבר הקורונה, ינואר עד פברואר, כמעט שלא היה הבדל בין שיעור המובטלים למובטלות – 50.6% נשים לעומת 49.4% גברים. אני אפרט: בסגר הראשון התרחב הפער – 56.4% נשים, 43.6% גברים; בסגר השני עוד יותר גדל פער, 60.4% נשים, 39.6% גברים; בסגר השלישי היה השיא, הנשים המובטלות זינקו ל-70% והגברים 31.5%.

אני לא נכנסת כאן לנושא של אי-שוויון מגדרי תעסוקתי בין נשים לבין גברים. אנחנו באנו להציף את הסוגיה ולשאול את זרוע העבודה, את גורמי המקצוע, האם יש להם כיווני פעולה, איזה הצעות יש להם בקנה. ברור שזה מותנה בתקציבים כדי להחזיר את המצב לקדמותו. נתחיל עם רשות הדיבור לעו"ד עמית קובו-רום משדולת הנשים, בבקשה.

שלום גברתי, תודה על קיום הדיון החשוב הזה. שמי עו"ד עמית קובו-רום, אני מנהלת את קו הסיוע המשפטי ודיני העבודה בשדולת הנשים בישראל. כמעט שנה חלפה מאז פרוץ משבר הקורונה, ואנחנו קיבלנו מאות רבות של פניות מנשים שפוטרו או הוצאו לחל"ת בגלל המשבר. כפי שאמרת, הנתונים מראים באופן חד-משמעי שתעסוקת נשים נפגעה באופן משמעותי יותר מתעסוקת גברים במהלך המשבר. המשבר העצים והחריף את האפליה שכבר קיימת בשוק העבודה.

הפגיעה בנשים עובדות בעקבות הקורונה חייבת לקבל עדיפות לאומית. דיברו הרבה מאוד בחלק הקודם על תכניות להשבת עובדים למעגל העבודה, שהן כמובן מאוד מאוד חשובות, אבל בתוך התכניות האלה חייבים לראות התייחסות לפגיעה בנשים, ולכן חייבים לבצע הכשרות מקצועיות ולבדוק שהן רלוונטיות לנשים, שהן במקצועות שיש בהם תעסוקה ולא נפגעו עקב המשבר, כמו קונדיטוריה, ושנשים יוכלו להתפרנס מהם בכבוד ולהחזיק בם.

אני גם חושבת ומציעה שנכון לערוך מעקב בנושא ההכשרות על כמה נשים נמצאות בהכשרות האלה, כמה נשים נשכרות לעבודה לאחר ההכשרות האלה, ולפענח את כל הנתונים גם מבחינה מגדרית, כי אם אנחנו לא נדאג לשילוב ולשימור של נשים בשוק התעסוקה, אנחנו נגלה באחד ביולי שחזרנו שנים רבות אחורה מבחינת איכות התעסוקה לנשים ומבחינת כמות הנשים שמשולבות בשוק העבודה.

אפילו יותר חשוב מזה בעיניי לבנות תכנית לאומית לשילוב ושימור נשים בתוך שוק התעסוקה, נשים שכבר נמצאות בשוק, ולתמרץ את המעסיקים שלהן להשיב אותן לעבודה ולשמר אותן בעבודה, למרות כל הקשיים, למרות שחלק גדול מהן הן אימהות שנמצאות כרגע עם ילדים קטנים בבית שאין להם מסגרות, וזה בעיניי אפילו חשוב יותר מהכשרות תעסוקתיות, כי אם אנחנו לא נדאג למצב מחדש את הנשים בשוק העבודה, הנשים יהיו הראשונות שיפטרו אותן והראשונות שיוציאו אותן לחל"ת עם כל גליץ' קטן שיהיה שוב בשוק העבודה.

יש כבר היום המון נשים שלא פוטרו, אבל הן מוחזקות בחל"ת חודשים רבים, חלקן מה-15 במרץ 2020, ואנחנו לא יודעים מה יהיה איתן באחד ביולי, וכנראה שהן יהיו הראשונות להיות מפוטרות, אם המעסיק יגיע לאחד ביולי ויגלה שהוא לא יכול להמשיך ולהחזיק אותן בחל"ת. אני חושבת שעל המדינה להתערב במקום הזה ולסייע לנשים, ולא להשאיר אותן לבד מול המעסיקים, על ידי תמרוץ למעסיקים להשבת עובדות לעבודה, ועל ידי עריכת מעקב על השבה של נשים לעבודה. נמצאת אתנו היום צפרירה ברקן, שפנתה לקו הפתוח שלנו ונמצאת בחל"ת כבר הרבה מאוד זמן, ואני מאוד אודה לוועדה אם יהיה אפשרי להקדיש כמה דקות ולשמוע את הסיפור שלה.

ניתן לה את רשות הדיבור. אני רוצה להעיר לתשומת לבך, שאנחנו קבענו לדון בנושא תעסוקת נשים ואי-שוויון בתקופת המשבר, אך לצערי הרב אנחנו נמצאים בתקופת בחירות, ולא מאפשרים לנו לקיים בתקופה זו דיונים, רק באישור ועדת הסכמות.

רציתי לדון בדיון הקודם גם בנושא הכשרות נשים, גם לקיים דיון נפרד על מגזר הנשים, אבל בעזרת השם אני מקווה שאחרי הבחירות, או בין לבין אולי בשיחות זום עם הגורמים המקצועיים, כבר נתכונן למושב הבא. אמרת דברים לעניין, כואבים ומדם לבך. צריך לעשות משהו בנידון ולהפעיל את הממשלה. אני נותנת את זכות הדיבור לצפרירה ברקן.

אני צפי ברקן. הסיפור שלי הוא הסיפור של אלפי נשים שנפלטו משוק התעסוקה. בסופו של דבר ובשורה התחתונה, התחושה היא שכל אישה עומדת לבד בחזית מול המעסיק שלה. אני אספר קצת עליי, אני עוסקת במכירות, אני טובה ומצליחה, אני גם אוהבת את זה. המעסיק שלי לא הפסיק לעבוד גם בסגרים, ולהערכתי הפגיעה, אם הייתה, לא הייתה משמעותית. הוצאתי לחל"ת ב-15 במרץ, ומאז לא חזרתי. אני לא מפוטרת ואני לא מועסקת.

אחרי כל סגר, כשניסיתי לברר מתי אני צפויה לחזור לעבודה, התשובה הייתה: אין תשובה, ואם זה לא מתאים לי, שאני אתפטר – יש לזה גם השלכות משפטיות – וזה בעוד שהמעסיק שלי שכר וקלט עובדות חדשות, ואני והחברות שלי בחוץ.

השאלה מה המדינה מתכוונת לעשות ולהציע לנשים במצבי. מדובר במצב של ייאוש ומצוקה גדולה, שנותרת ללא מענה. המעסיק שלי מחזיק אותי באוויר, למעשה אני בת ערובה ולא באמת יודעת מתי ואם יחזיר אותי לעבודה.

כמה שנים הועסקת במקום העבודה?

שבע שנים, מספיק זמן.

נגיד שנעשה הכשרה מקצועית, אני צריכה להתפטר, לוותר על השלמת פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, בנוסף להשקיע זמן ומאמץ, מי בכלל מבטיח שייצא לי מזה משהו? מי בכלל מבטיח שמישהו יקבל אותי?

קיים עוד חשש, שאנשים לא יוכלו בכלל להשתלב; נשים, נאמר בגילי, לא יוכלו להשתלב מחדש בשוק התעסוקה, ואלה שכן ימצאו עבודה, יהיו חשופות לניצול מצד המעסיקים, אז מה עושים?

בת כמה את, אם מותר לשאול?

בת 60.

עדיין לא בגיל פרישה. אני עכשיו נלחמת כדי שתהיה תעסוקה לנשים גם מגיל 55 פלוס. אני חושבת שזה גיל צעיר מאוד, תוחלת החיים היא גבוהה מאוד, וכל אחד יעשה את החשבון שלו אם הוא רוצה לפרוש או להמשיך לעבוד.

אני רוצה להגיד לך שאני והחברות שלי משתוקקות לחזור לעבודה.

ברור.

עוד פעם, אנחנו לא מפוטרות ואנחנו לא עובדות. אני רוצה לעבוד במקום אחר, אני לא יכולה, אני לא מפוטרת.

אני מוכנה לעזור לך, אולי נקיים דיון עם המעסיק שלך. אני אקח את היוזמה, נקיים דיון, שיבוא לקראתכם או לכאן או לכאן. אם את רוצה לעבור הכשרה מקצועית, שלא ילך על סעיף הפיצויים.

אני מאוד אשמח. מאוד אשמח, תודה.

אני אשמח גם לעזור, אני חושבת שמשהו לא בסדר – זה לא מידתי, זה לא הוגן. תודה רבה.

תודה רבה.

נעבור לדוברות נוספות מטעם ארגוני הנשים, יש מישהי שרוצה לדבר?

אלה כהן, מנכ"לית כולנו משפחה. אני רוצה לדבר על נושא שהוא רלוונטי לתעסוקת נשים, אבל הוא גם רלוונטי להורים. יש המון המון תכניות יפות ומקדמים תכניות נהדרות, העניין הוא שכל עוד הילדים בבית, אין לנו, לאימהות ולהורים בכלל, יכולת לצאת לעבוד. יש סתירה בין זה שהילדים בבית, לבין זה שאנחנו רוצות לצאת לעבוד, רוצות לעשות שינויי תעסוקה או להתקדם, וזו משימה שהיא בלתי אפשרית.

חשוב לי להגיד שבמדינת ישראל יש ציבור גדול של הורים: יש בישראל שלושה מיליון הורים לילדים מתחת לגיל 18; שני מיליון הורים לילדים מתחת לגיל 9. שוק העבודה באופן כללי הוא מאוד מאוד תובעני. אנחנו נאלצות לעבוד שעות עבודה מרובות, בלי ימי חופשה מספקים, שלא מותאמים לימי החופשה של מסגרות החינוך, אין לנו מספיק ימי מחלה, גם אנחנו נדרשות לעבוד, ונדרשים גם האבות, לעבוד מחוץ לשעות העבודה, וכל הדבר הזה פוגע באופן כללי ביום יום, ללא קשר למשבר הקורונה, זה פוגע ביכולת שלנו להוביל איזשהו איזון בין חיי משפחה לעבודה עצמה.

משבר הקורונה חשף והבליט את הקושי הזה. זה השאיר אותנו ההורים, כשהילדים שלנו ללא שום מסגרות חינוך, הם בבית, ומצד שני אנחנו נאלצות או לצאת לעבוד או לעבוד מהבית. זה איזשהו מאבק, שמצד אחד צריך לתת את המענה ולהיות נוכחים ונוכחות עם הילדים, אבל גם צריך לשמור על מקום העבודה, שלצערי הרב גם הוא נמצא באיזשהו סיכון. אנחנו לא מצליחות לעמוד במשימות, לא מצליחות לעמוד בתכניות עבודה, לא מייצרות את אותה תפוקה שהייתה לנו לפני משבר הקורונה. התחושה היא שאנחנו ציבור ההורים הופקרנו להתמודד עם המצב הזה יום יום. אנחנו יום יום בחוסר ודאות אם יהיו מסגרות, לא יהיו מסגרות, איך אני אעבוד מחר? איך ייראה לוח הזמנים שלי במשך השבוע?

יש לזה מחירים מאוד מאוד כבדים. אנחנו משלמות מחיר מאוד כבד – גם מחיר תעסוקתי, מקום העבודה שלנו נמצא בסכנה, אנחנו משלמות על זה מחיר כלכלי, שעובדות פחות ימי עבודה בחודש, עובדות פחות שעות עבודה באותו יום, וכמובן שיש לזה מחיר משפחתי, אנחנו לא מצליחות, וכלל ההורים לא מצליחים להיות עם הילדים שלהם, בתקופה כל כך קריטית ומשברית גם בחיים של הילדים. גם דובר פה על אחוזי אבטלה מאוד מאוד גבוהים של הנשים. אנחנו נראה את ההשלכות האלה בשנים הקרובות ובעשור הקרוב, כמה זה הולך לפגוע בחוסר שוויון המגדרי, שכבר יש בשוק העבודה.

יש דוח מאוד מעניין של החוקרת והכלכלנית יערה מן, שסקרה בנובמבר השנה 2020 600 הורים, והממצאים של הסקר הזה מאוד מדאיגים. 40% מההורים צמצמו את שעות העבודה שלהם, כשהצמצום הממוצע ליום הוא ארבע שעות ביום, והעלות של זה היא 260 שקל לכל יום. בתכלול ובאומדן הפגיעה הכלכלית הכספית לכל משק בית בסגר הראשון ובסגר השני ביחד, הם כמעט 7,000 שקל לכל משק בית – זה המון המון כסף.

נתון נוסף, 70% מההורים העידו שהמצב הכלכלי שלהם הידרדר, 40% מההורים מעידים על כך שמקום העבודה שלהם נמצא בסכנה, הם מרגישים שהם יכולים לאבד את מקום העבודה שלהם. אם אנחנו מדברות שוב פעם על נשים ועל אימהות, שיעור האימהות שהפסיקו לעבוד, גבוה פי שש מהגברים שעשו את זה, אני מדברת על אימהות שהפסיקו לעבוד מיוזמתן כדי להישאר בבית ולטפל בילדים. גם שיעור האימהות שהפחיתו שעות עבודה ביום הוא גבוה ב-30% מהאבות שעשו את זה.

נתון מאוד מעניין מהסקר הזה, שיש פה אובדן הכנסה של משקי הבית בישראל, שעומד על כמעט 850 מיליון שקל על כל שבוע שבו אין מסגרות חינוך. זאת נקודה שהיא מאוד מאוד קריטית. צריך להתייחס לשאלה – איך מצפים מאתנו, האימהות, וגם האבות, להמשיך לעבוד כשיש לנו ילדים בבית, ואנחנו חייבים להיות נוכחים עם הילדים והם צריכים התייחסות? במיוחד ילדים בגיל הרך, פעוטות, תינוקות, ילדים בשנים הראשונות שלהם בבית הספר.

חבריא, אין קורונה, תחזירו את מסגרות החינוך בלי להפעיל שיקול דעת, אבל יש פה ציבור שלם של הורים שכורע תחת הנטל והוא צריך לקבל איזשהו מענה. מה שמאוד מעניין זה שמרבית מדינות המערב מצליחות לתת מענה להורים, והמדינות האלה נותנות מענה שהוא כלכלי. יש הצעות מאוד מעניינות, שיכולות לעזור ולתת איזשהו שקט, מינימלי כמובן, כדי להצליח לשרוד את התקופה הזאת: לאפשר למשפחות, למשקי בית ששני ההורים עובדים, על אחת כמה וכמה לאימהות והורים יחידניים או חד-הוריות, לבחור או לקחת חופשת טיפול במימון ממשלתי בין 80% מהשכר עד 100% מהשכר, וגם תלוי בגובה השכר, או להפחית שעות עבודה, כמובן שוב במימון ממשלתי, ללא פגיעה בשכר וללא פגיעה בזכויות; או לאפשר לנו להגיש בקשה של החזר הוצאות עבור בייביסיטר או כל מיני אופציות אלטרנטיביות אחרות שאנחנו מנסים למצוא, שגם עולים לנו כלכלית המון כסף, ולאפשר למשפחות חד-הוריות ומשפחות עם הורה יחיד להכניס את הילדים שלהם למסגרות של עובדים חיוניים, כי בסופו של דבר אין להם שום פתרון אחר והמחיר הוא מאוד מאוד כבד. דבר נוסף, להאריך את חופשת הלידה עד סיום הסגר.

אלה פתרונות, שנכון אנחנו בתקופת בחירות, ונכון כרגע אי אפשר לעשות איזה שהם שינויים, אבל כמו שראינו שהכניסו בתקנות לשעת חירום חוקים והגבלות על אנשים, אפשר להכניס גם לתקנות לשעת חירום אפשרות לקצר את שעות העבודה בשבוע, כל יום שיש בו סגר וכל יום שאין מסגרות חינוך, תקצרו לנו את שעות העבודה ושזה יהיה מעוגן בתקנות לשעת חירום. דבר נוסף, על כל סגר כזה, תכניסו לנו עוד ימי חופשה, שתהיה לנו יכולת להרים את הראש מעל למים ולהצליח לשרוד את התקופה הקשה הזאת. תודה רבה על האפשרות להציע את האפשרויות פה.

תודה רבה, נעבור לדוברת הבאה, איילה מילר, סגנית יו"ר איגוד המוסכים בבקשה – ירדה?

אני מעבירה את רשות הדיבור לאלה בר דוד, מנהלת תחום בכיר תעסוקת מיעוטים מזרוע העבודה. אני אשמח שתתייחסי לכל מה שנאמר פה, על כיווני פעולה, על תכניות. ברור שהכול כרוך בתקציב. תודה רבה.

תודה, גברתי. כן חשוב לי לפתוח ולהגיד שמעבר להיותי מייצגת של זרוע העבודה, אני גם אימא לארבעה והרבה מהאלמנטים שעלו פה, כמובן נוגעים אלי אישית, כל הילדים שלי מתחת לגיל 10.

גם בזרוע העבודה יש מגוון כלים. בעיקר במנהל תעסוקת אוכלוסיות אנחנו מתעסקים בעיקר בצדדים של הכוון תעסוקתי ומתן שירות לפרט, אבל בהחלט יש מגוון כלים, גם של אכיפה ואסדרה, גם בעולמות של האכיפה מול מעסיקים, שאפשר בכלל הזרוע לתת להם מענים והרבה נשים כבר מקבלות המון מענים דרך הכלים של האגפים האחרים.

אני כן אגיד באופן כללי, שהבנתי שבדיון הקודם הייתה סקירה רחבה של כלל התקציבים שהגיעו, מה שנקרא בתוך קופסת הקורונה, ובאמת נאבקנו באופן משמעותי שהרבה תקציבים יגיעו כמובן לאוכלוסיית הנשים.

אני לא יודעת אם דיברו על תכנית השוברים בשנה שעברה, בשנת 2020. אמנם קיבלנו את התקציב בדצמבר, אבל כבר בדצמבר גם המנהל שלנו ועוד גופים מפנים, הצליחו לחייב כמעט 5,000 שוברים לטובת נשים וגברים, כשאחוז הנשים מקבלות השוברים היה גבוה יותר. 2,524 נשים קיבלו שוברים להכשרות המקצועיות שהן בחרו לעשות. תחומי ההכשרות העיקריים שנשים בחרו בהם היו: כל העולמות של חשבות שכר; הנהלת חשבונות 1 ו-2; גרפיקה ממוחשבת; כושר גופני, בריאות, אלמנט מאוד נדרש למאבק בשחיקה; ניהול קמפיינים ממומנים, חלק למקצועות היופי גם ניתן; וחינוך וטיפול. זה היה הרבה לבחירה של הפרט, עם ההכוונה שאנחנו עושים דרך מרכזי ההכוון.

השוברים שנתתם לנשים לא רלוונטיים לעולם התעסוקה היום.

בוודאי שכן, גברתי – חשבות שכר, הנהלת חשבונות, גרפיקה ממוחשבת, מאוד רלוונטי.

ומה לגבי העתיד?

הקורסים הנצרכים ביותר היו סביב קורסי מחשב או מקצועות המחשוב, וכמובן הייתה הרבה הכוונה. מקצועות שלא הכוונו אליהם הם מקצועות, כמו מקצועות התיירות, שבעבר היו נותנים להם שוברים ואין להם כרגע דרישה, ומקצועות נוספים. שוב, נקווה שהמשק יחזור ובעתיד תהיה דרישה למקצועות האלה.

אני כן רוצה לומר שבתקציב הנוסף שקיבלנו גם בסיכום התקציבי הגדול לשנת 2021, מתוך אותם 322 מיליון, רוב התקציב אמנם הוקצה לאגף להכשרה מקצועית, אבל גם בהחלט הגיע תקציב משמעותי למנהל אוכלוסיות מגוונות. אנחנו מדברים על כ-120 מיליון, שמוקצה לקורסי שפות, עברית. אנחנו יודעים שאחד החסמים המרכזיים של נשים ערביות להשתלב זה הסיפור של העברית. אנחנו נותנים להן קורסי שפה. הרבה פרויקטים לעידוד התעסוקה, אני אגיד כמעט באופן גורף – וגברתי מכירה חלק מהתכניות שלנו ואני גם אספר על התכניות שעכשיו יוצאות לפועל – רוב התוכניות של מנהל תעסוקת אוכלוסיות, כמעט ב-60%-70%, מגיעות בסוף לנשים, גם מרכזי ריאן.

יש לנו תכניות ייעודיות לנשים, כמו אשת חיל, שזה לנשים מחברות מסורתיות יותר, שצריכות לעבור איזשהו תהליך קבוצתי. יש לנו תכניות תעסוקה איכותית עם she codes, תכנית בפריסה ארצית שעברה לאופן דיגיטלי מקוון לממש קורסי coding ותכנות לנשים בכל הארץ. אנחנו עובדים על כל המנעד של אוכלוסיית הנשים.

גברתי מכירה לעומק את סל השעות הגמיש לנשים חד-הוריות. שמנו שם דגש משמעותי על מימון.

האם זה הורחב? כי בדיוק הייתי אמורה להעביר את הצעת החוק והכנסת התפזרה.

גברתי, עשינו תיקון במעין הוראת שעה, שאפשר גמישות. אם עד עכשיו היה בתוך הנוהל איזשהו סל עבור מימון צהרונים, מימון שמרטף או בייביסיטר בלעז, שיעורי עזר, קייטנות לאימהות חד-הוריות כדי שיוכלו להגביר עבודה.

אבל זה רק לחד-הוריות חלשות.

בדיוק, אבל לחד-הוריות כדי לאפשר להן להגביר עבודתן, ולא להישאר ללא מקצוע וללא פרנסה. כרגע רוב הצורך היה סביב בייביסיטר, אז פשוט פרצנו בהוראת שעה את החסמים או את הגדרות שהיו בסלים שהיו, ואימא חד-הוריות יכולה לבקש יותר בסל של הבייביסיטר, כי זה הצורך שלה כעת, ופחות על קייטנות לדוגמה.

אנחנו גם עושים קורסים ייעודיים לחד-הוריות ומסייעים להן במיצוי זכויות וברכישת השכלה מקצועית.

אכן כן אגיד שמבחינת התכנית העתידית שלנו, כמו שאמרתי, מתוך אותם 120 מיליון ש"ח ייעודיים שיחולקו בין האוכלוסיות, השגנו גם תקציב ייעודי רק לנשים שייכנס למכרז שגם ייתן הכוון תעסוקתי וקבוצתי.

קיבלתם כבר את התקציב?

יש סיכום תקציבי, שאני חושבת שאביעד מאגף תקציבים הציג בחלק הקודם. יש סיכום תקציבי, והכסף אמור לעבור לתקנות בפועל עכשיו בימים האלה. אנחנו גיבשנו תכנית שגם תיתן את אותו הכוון אישי ותעסוקתי לנשים, בדגש על נשים מחול"תות, שלדוגמה היו מוגנות על פי חוק, על נשים חד-הוריות. בתוך קבוצות הנשים, אנחנו רוצים לשים דגש על נשים שיש להם חסם גדול יותר לחזור לשוק העבודה ולהשתלב בו מחדש.

האם יותר נשים משתתפות או יותר שעות בסל הגמיש?

האם יותר נשים משתתפות? אם אני משווה את זה ל-2019, שיעור ההשתתפות הוא די דומה, זאת אומרת לא ירדנו, זה היה סביב 450 נשים וגם בשנת 2020 זה היה סביב 450 נשים. מספר הנשים לא גדל או קטן, הוא נשאר די דומה מבחינת המספרים, אבל הגמישות בתוך ניצול הסל לטובת אותן נשים גדלה מאוד. אנחנו רואים שהן יותר מנצלות את העולם של הבייביסיטר, כמו שאמרתי.

האם חשבתם גם להרחיב את זה?

אנחנו כמובן בתיאום ובדיונים אתך בהקשר הזה.

נכון.

חשבנו להרחיב את זה, והחלטנו להכניס את זה גם לתוך אותה תכנית הוליסטית שאנחנו הולכים להוציא – לא לעשות את זה בנפרד, אלא במשולב עם שירותי הכוון וליווי תעסוקתי כמקשה אחת, וגם בסיוע בהכשרה מקצועית והסבות.

זה בהחלט דורש גם חקיקה ושהממשלה והכנסת יחזרו לעבודתן השוטפת.

זו לא הוראת שעה, זו חקיקה ממשלתית?

נכון. הוראת השעה אפשרה לנו להגמיש את מה שקיים, היא לא אפשרה לנו להרחיב. לשם כך בוודאי צריך אמצעים יותר משמעותיים ואת הכנסת ואת עבודתה השוטפת.

יש לכם שיתופי פעולה בין-משרדיים בעוד פרויקטים ותוכניות של תעסוקת נשים?

בוודאי. בהקשר תכנית השוברים, יש לנו שיתוף פעולה משמעותי עם שירות התעסוקה. כל התכניות שאנחנו עובדים עליהן עכשיו מול מנהלת ההכשרות באוצר, גם על פי החלטת הממשלה, אנחנו בתיאום איתם ובבניית השותפויות יחד איתם. לצורך העניין העברנו הצעות סביב כל - - -

אני שואלת ספציפית על נשים, זה גם עם המנהלת של האוצר – עם המטה זה נקרא?

העברנו למנהלת ההכשרות באוצר את ההצעות שלנו. אנחנו גוף שיודע לתפעל ויודע להוציא לפועל, ואנחנו בהחלט פתוחים במנהל תעסוקת אוכלוסיות לשיתופי פעולה, ואנחנו מתואמים איתם והגשנו להם את ההצעות שלנו לגבי כיווני הפעולה, בעיקר בהקשר של כלל האוכלוסיות; אני ספציפית הגשתי לגבי נשים ובהקשר של הכשרות איכותיות ותעסוקה איכותית בקצה.

בטח שמעת את גברת צפרירה ברקן, מה את אומרת לגבי האוכלוסייה הזאת של 55 פלוס? שמעת איזה ותק יש לה בעבודה, מה אתם עושים לגבי אלה? האם יש פרויקטים ותכניות לנשים במצבים כאלה? כי הנשים האלה, בגיל 55 פלוס, עדיין צעירות ורוצות להמשיך לעבוד. הן לא לכאן ולא לכאן. שמעת, זה סיפור כואב.

חד-משמעית. אני אקדים ואומר שאני סבורה שבכנסת הקרובה צריך לייצר דיון משמעותי לגבי הכשרות של נשים לקראת גיל פרישה, לאור השיח הזה שהתחיל לעלות, אבל נשים את זה בצד.

לקבוצת הנשים שהן מעל לגיל 45 פלוס, יש לנו תכנית רצה, קיימת ופועלת, שנקראת אמצע הדרך, והיא נותנת מענים תעסוקתיים בפריסה ארצית. בהחלט ניתן לפנות אליה ולקבל את כל השירותים שאפשר.

מה הקריטריונים כדי להשתלב בתכנית הזאת של ה-45 פלוס?

להיות בגיל 45 פלוס ובלתי מועסקים.

מבחני הכנסה, השכלה או תעודה אקדמית?

לא לא, אין מבחני הכנסה להיכנס לתכנית הזאת, היא צריכה להיות בלתי מועסקת, בחל"ת או מפוטרת.

לאיזה כיוון אתם מכשירים את בנות ה-45 פלוס? באיזה מקצועות?

יש שם הרבה כיוונים. דווקא בגיל 45 פלוס, את תופתעי גברתי לשמוע, הרבה מעדיפות לצאת – זה מאוד לפי מה שהפרט רוצה והבנייה של התכנית האישית אתו, כל פרט אצלנו עובר intake מעמיק, אבחונים ובניית תכנית אישית, אבל הרבה הרבה הולכים דווקא לכיוון של עסק עצמאי כקריירה שנייה. אבל זה באמת לפי הפרט, אנחנו כמובן תמיד תמיד מכוונים לתעסוקה איכותית.

אחרי שמשתלבים בתכנית 45 פלוס, הם מקבלים דמי אבטלה?

אני לא יודעת אם זה חסם, אני יכולה לבדוק. אני לא יודעת לגבי התכנית הזאת, זאת ספציפית גם לא תכנית שאני מובילה ומנהלת.

התכנית הזאת כבר מתופעלת?

כן, תכנית אמצע הדרך.

וכמה אנשים כבר התחילו בה?

זו תכנית שרצה כבר כמה שנים בשילוב שלנו עם ג'וינט ישראל. כמובן שסביב המשבר, כמות הפניות אליה גדלה מאוד.

כל הדברים שאת אומרת מופיעים באתר שלכם, של זרוע העבודה?

בוודאי הם מופיעים ונגישים. דרך אגב, אני גם אגיד שוב שברור לנו ששתי קבוצות האוכלוסייה בקרב נשים שהכי הכי יצאו מהשוק – דרך אגב, אנחנו ראינו את זה בעיקר בצעירות, שזאת אוכלוסייה שהייתה הכי disposable למעסיקים – הפער מאוד מאוד משמעותי. דווקא המון המון נשים צעירות בעולמות המכירות פוטרו והוצאו לחל"ת. גם שם אנחנו מתכננים לתת מענים בתכנית שעומדת לצאת.

אנחנו רוצים להיות ערוכים עם תכנית רחבה, מה שנקרא, שאלת על היום שאחרי, לאחד ביולי. אנחנו נדע את המספרים כמה נשים באמת נשארו מחוץ לשוק העבודה, ברגע שיופסקו דמי האבטלה, ואז אנחנו נדע כמה באמת פרשו, כי כרגע הן עדיין נחשבות בשוק העבודה כדורשות עבודה.

בתכנית אמצע הדרך יש השמות?

כן, אבל שוב, אם תרצי פרטים עמוקים יותר, אני בוודאי אעביר.

כן, אני אשמח, כי פנו אלי נשים כמו צפרירה. יש הרבה נשים שמן הראוי לעזור להן, האוכלוסייה של 45 פלוס, הן לא לכאן ולא לכאן. תודה רבה רבה, הסקירה שלך תרמה לי רבות, העשירה אותי, הייתה מעניינת, מרתקת ומעמיקה.

תודה גברתי, תודה לך על ההובלה של הנושא וגם על הקידום של חוק שכר שווה לעובד ולעובדת שהובלת.

בעזרתכם, נקדם עוד הרבה דברים בשיתוף פעולה מלא. תודה רבה.

אני רוצה לסכם את החלק השני של הישיבה. אני מודה לכל הגופים שהשתתפו בדיון החשוב בנושא תעסוקת נשים. עלו הצעות מגוונת לסיוע לנשים בתקופה זו, ואני מקווה שלאחר הבחירות נוכל לקדם חלק מההצעות.

זה הזמן של אנשי המקצוע במשרדים השונים לבחון את התאמת הצעדים וישימותם במשק הישראלי ולהציגם בפני קובעי המדיניות.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:54.