פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
01/02/2021


מושב שני


פרוטוקול מס' 184
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, י"ט בשבט התשפ"א (01 בפברואר 2021), שעה 13:00

הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף קורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 9), התשפ"א-2021

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
ינון אזולאי
קרן ברק
אימאן ח'טיב יאסין
מטי יוגב
אוסנת הילה מארק
יצחק פינדרוס

אחמד טיבי

טל פוקס - לשכה משפטית, משרד הבריאות

יעל דקל - משרד המשפטים

רננה שחר - יועמ"ש, רשות התעופה האזרחית

דודו מלכא - סגן ראש מינהל ספורט, משרד התרבות והספורט

אורי סירקיס - מנכ"ל, ישראייר, חברות תעופה

יעל קטן - מנהלת אזורית בריטיש איירווייס איבריה, מפעילי טיסות סדירות וטיסות שכר

ניר צדיקביץ - יו״ר מנהלי התחנות בנתב״ג ומנהל תחנת דלתא בישראל, מפעילי טיסות סדירות וטיסות שכר

מידן בר - יו"ר, האיגוד הארצי לטייסי נתיבי אוויר בישראל

טלי לאופר - מנכל, התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל

זהר אשכר - מוביל המטה, המטה להצלת תיירות חו"ל

נדב דוידוביץ - יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, ההסתדרות הרפואית בישראל

נעמה דניאל
איתי עצמון

עידית חנוכה

הילה מליחי
הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף קורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 9), התשפ"א-2021

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת. 1 בפברואר 2021, י"ט בשבט התשפ"א. הנושא על סדר-היום: הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 9), התשפ"ט-2021. הגיע ה-1 בפברואר, אנחנו עוד מעט שנה. מי אתנו בזום? משרד התחבורה, רננה שחר, מה את רוצה לומר לנו שלא אמרת לנו עד היום? מה את רוצה בתקנות האלו?

קודם כל, אני רוצה להגיד שעורכת הדין טל פוקס מהלשכה המשפטית נמצאת אתכם. באופן כללי, יש פה שני דברים, אדוני. אחד, זה הארכת תוקף של התקנות הקבועות, והשני זה ההמשך של עוצר הטיסות לכלי טיס זרים, עם קצת יותר חריגים ממה שהיה בשבוע שעבר.

וגם זה עד תאריך ה-28?

לא, זה בינתיים רק עד ה-7 בפברואר.

7 בפברואר. טל, את רוצה להוסיף לנו, משרד הבריאות?

לא.

בכל זאת? אולי תגידי מה שעשינו בשבוע שעבר, למי שלא היה אתנו, כפי שעשתה על רגל אחת רננה. במיוחד כשיש קצת יותר חריגים. אני מקווה שזה ירגיע וירצה את יצחק פינדרוס, אם לא, לא יהיו לנו תקנות.

אני אדבר. אני רק רוצה לומר לך, מכיוון שבפעם הקודמת היינו טריים, ואנחנו נמצאים ארבעה ימים אחרי שהתקנות היו – אנחנו די מבולבלים. היינו פחות מבולבלים בישיבה הקודמת כי הכול היה נראה לנו מאוד נחמד. תצרכי להסביר לנו מה שעברנו בחמשת הימים האחרונים, שאנחנו מרגישים מאוד לא בנוח עם הדיון הזה.

בסדר גמור. יש כמה הסברים שנוגעים לנושא של תעופה שנידונים במקביל. כמו בפעם הקודמת, יש דיון בחוקה במקביל לדיון עכשיו. בנוסף, יש עוד החלטת ממשלה שלא נידונה בכנסת, ואני אגיד על מה מדבר כל דבר. נתחיל עם נקודת המוצא, תקנות התעופה שלנו מדברות על איסור כניסה של כלי טיס זר לישראל, למעט חריגים שאחר כך אני אפרט אותם. לצד האיסור הזה יש טיסה יומית שאמורה להיות מתל אביב לפרנקפורט, ומפרנקפורט וחזרה. בנוגע למי יעלה על הטיסה הזאת – חשוב לציין קודם כל שאין איסור על כניסה של אנשים, לכן מרגע שאושרה טיסה, כשטיסה מתקיימת, אנחנו לא יכולים למנוע מישראלים לעלות עליה ולהיכנס לישראל אם הם עומדים בתנאים האחרים של התקנות, של בדיקות וכולי. מה שכן, הוקמה ועדת חריגים שמנהלת תעדופים ואומרת שיש אנשים שדחוף שהם יעלו. אם יש מקומות נוספים בטיסה, אחרי שכל החריגים עלו, יוכלו לעלות גם אנשים נוספים.

ועדת החריגים הזו ישבה בארבעת הימים האלו?

רק אתמול בלילה, בשעה כמעט 24:00 אושרה ועדת החריגים הזאת.

אז לא היה נוהל של ועדת חריגים.

אין עדיין נוהל של ועדת חריגים. עם זאת, - - -

על זה התנגדתי בישיבה הקודמת.

על איזו ועדת חריגים מדובר? בואי נבחין. יש שתי ועדות חריגים, נכון?

יש יותר משתיים.

תעשי לנו סדר על איזו ועדה אנחנו מדברים.

בתקנות התעופה אין ועדת חריגים בהקשר הזה של כניסה של כלי טיס. יש לנו - - -

אני קורא מהתקנות שעברו פה בשבוע שעבר: תאושר יציאה מהבית לשם טיסה מחוץ לישראל, סעיף שלם. מוצע לקבוע בתקנות להגבלת – כי מנכ"ל משרד הבריאות ומנכ"ל משרד התחבורה יהיו רשאים לתת אישור חריג לאדם ליציאה. זו הייתה ועדת החריגים שהייתה בחלל האוויר בדיון הקודם, כשהיינו פה לפני שבוע.

ליציאה מישראל. ליציאה מישראל.

יש את ההסדר של כניסה, השאלה של כניסה לישראל של מטוסים. זה מוסדר כאן. לצד זאת, יש את החלטת הממשלה - - -

מה היעד עכשיו? אני רוצה להבין מה היה בחמשת הימים האחרונים. אני בכוונה מבקש להבין מה היה, בשביל להבין מה הולך להיות, כי מה שהיה לא יכול להמשיך.

מה שהיה, שאין נכנסים. אנשים תקועים בחוץ.

זה הרבה יותר גרוע. זה הרבה יותר גרוע ממה שאת חושבת. אני עוד מעט אתן לך דוגמאות, ותראי שזה הרבה יותר גרוע ממה שאת חושבת. לא נכנסים הרבה יותר גרוע.

בואו נשמע.

לגבי מה שאתה מדבר עליו, הוועדה שנידונה בפעם הקודמת, היא ועדה שעוסקת בנוסעים יוצאים מישראל. זה מה שנידון עכשיו בוועדת חוקה. יש הסדר, יש ועדת חריגים של משרד התחבורה ומשרד הבריאות, שנותנת אישורים לצאת מישראל. לצאת מבית המגורים לטיסה מחוץ לישראל.

זה עבר לוועדת חוקה הפעם?

זה היה תמיד בוועדת חוקה.

זה היה פה, החלטה פה.

אנחנו רק דיברנו על זה.

דיברנו על נושאים שהם חריגים.

זה לא אושר כאן.

אני רוצה לשאול למה לא מונתה ועדה?

מה שחשוב להבין, שמוצע להאריך את האיסור על כניסת כלי טיס בשבוע נוסף, עם רשימת החריגים שאנחנו עוד מעט נדון בה. לצד זאת, תתקיים טיסה, שלמרות שהיא לא עונה על החריגים האלה, זאת טיסה של ישראל, של חברה ישראלית, שהאיסור לא חל עליה, וכל הנושא מוסדר בעזרת הסמכויות של רשות התעופה האזרחית. תתקיים טיסה כזאת, והטיסה הזאת - - -

כי נקבע שהיא תצא מפרנקפורט.

היא תצא מתל אביב לפרנקפורט, ומפרנקפורט בחזרה. החלטת הממשלה שעברה אתמול מדברת על מי יקבל עדיפות לעלות על הטיסה הזאת. זו טיסה שתצא, ותהיה ועדת חריגים שתקבע שיש עדיפות ל-א', ב', ג' לעלות על הטיסה כי חשוב מאוד שהם יגיעו לישראל, מסיבה כזאת או אחרת, למשל לוויה. חלק מהחלטת הממשלה מדברת על זה שזה יהיה דומה מאוד לחריגים של יציאה מישראל, למשל לוויה או טיפול רפואי, ושאר המקומות שלא יאוישו על ידי החריגים האלה, יוכלו למכור את הכרטיסים האלה לישראלים אחרים. זה ההסדר כרגע. ועדת החריגים הזאת עדיין לא נתנה אישורים, ההחלטה התקבלה אתמול בלילה. אני יודעת שכבר הייתה ישיבה בראשות שר האנרגיה. שר האנרגיה הולך לעמוד בראש הוועדה הזאת, והולכים להיות שם נציגים - - -

אני אכתוב לו שיקצר את הנימוקים. אני אכתוב לו שיקצר את הנימוקים.

הולכים להיות שם נציגים מעוד הרבה מאוד משרדים – משרד הבריאות, משרד החוץ, משרד הפנים, משרד התפוצות.

אני שוב רוצה להבין משהו מהדיון הקודם. אנחנו אישרנו תקנות שאוסרות על כלי טיס זר להיכנס לישראל. גם בדיון הקודם עלו שיש חריגים – לצורך הומניטרי, לוויה, דברים כאלה.

אני מצטערת, אני אחדד. זה לא החריגים האלה. אלו החריגים ליציאה מישראל.

אז מה היה? אנחנו אסרנו כלי טיס בלי שום חריגים?

לא, אישרתם חריגים, אבל אלו לא חריגים לצורך הומניטרי.

איזה חריגים?

יש שלושה סוגים של חריגים – סוג אחד הם חריגים שהם טיסות שלא מובילות בני אדם, כמו טיסת מטען, או החריג שנוסף עכשיו, טיסת בדק, שהם רק מביאים את המטוס לכאן וחוזרים עם מטוס אחר, להביא אותו למוסך של מטוסים. רננה תסביר על זה. יש חריגים שמדברים על צורך דחוף – פינוי חירום רפואי. זה לא צורך הומניטרי. יכול להיות שיש אדם שהוא עצמו בסדר גמור, אבל הוא רוצה לעזור למישהו אחר שצריך עזרה – זה לא נכנס כאן. חריג רפואי – אם האדם עצמו, צריך לפנות אותו עכשיו דחוף מבחינה רפואית לישראל או מישראל החוצה.

האמבולנס החליט.

סוג של אמבולנס, כן. אמבולנס שהוא טיסה.

אני רוצה למקד את הדיון. אם אני הבנתי נכון, בתקנות הקודמות אנחנו אסרנו על כלי טיס זרים כניסה.

נכון.

חריגים כאלה ואחרים – לא אושרו אצלנו.

כן אישרו אצלכם מעט חריגים.

לכניסת כלי טיס זרים.

לכלי טיס, איזה?

לזרים.

טיסות מטען למשל.

מטען – זה כן. אבל זה רק כלי טיס, לא בני אדם.

כלי טיס, לא בני אדם.

אני אמקד את זה. כל סוגית ועדת החריגים לכניסת בני אדם, יציאת בני אדם, זה לא אצלנו, זו ועדת חוקה.

ועדת החריגים של כניסה לישראל שעושה את התעדופים מי עולה על כלי הטיס היא לא בוועדת חוקה והיא לא כאן, היא החלטת ממשלה.

ואת זוכרת את התהייה שלי על מטוס פרטי ישראלי שכן אפשר, ואמרנו שזה מכוח שזה לא מסחרי? רננה הסבירה לנו. אמרתי – אפשר להבין את זה. אבל נחשפנו למקרה באמצעות חבר הכנסת פינדרוס, רננה תשמעי אותנו. הוא התמודד עם פנייה, ניסיתי לעזור, לא הצלחתי. גופה של ילד – של ילד – שהוצא כבר, באוויר, מטוס פרטי זר. אני מבין שיש קריטריונים.

אני רוצה להוסיף משהו.

לא הצלחנו. לא הצלחנו לאשר. ואם תראי איזה מסלול – אני לא רוצה להגיד ויה דולורוזה, אבל אמרתי – איזה מסלול חתחתים עברה הגופה הזאת כדי להגיע לקבורה בישראל.

אני רוצה לחדד עוד משהו.

איפה הגמישות פה? איפה ההיגיון של מישהו שצריך להחליט?

אני הרגשתי נאשם כי אני אישרתי את התקנות האלה. תסבירי לי את ההיגיון שאם כלי הטיס היה כלי טיס – וזה מה שאמרו לנו כל הזמן משרד התחבורה – שרשום בארץ, הוא יכול היה לנחות פה. אז ההצעה היא כדלקמן: להנחית אותו בעמאן ויגיע – כן, כן, אמיתי. ויגיע עם רכב מעמאן דרך המעבר לירדן. למה? כי הרישוי שלו הוא רישוי זר. זאת אומרת, אם היית מצליח באוויר לעשות העברה של הגופה למטוס רישום ישראלי – ואני גם פגשתי אנשי עסקים כאלה, שטסו לקפריסין, ויצא מטוס זעיר ישראלי לקחת אותם מקפריסין. תסבירי לי את ההיגיון, מה ההבדל בין כלי טיס אם הרישום שלו, הרישיון, הוא אמריקאי, או הרישום שלו הוא ישראלי, מבחינת העברת הנגיף הדרום אפריקאי? אני מנסה להבין את זה, אני לא מצליח להבין.

לא רק זה. אני חושבת שיש פה משהו יותר - - -

אני עומד מול כולם, ואומרים לי: אין לנו פתרון, שייסע לעמאן.

- - מה יותר חריג מזה? גופה של ילד.

ואז בודקים עם משרד הפנים אם הוא יכול לעבור את הגבול.

הצגנו נקודה, יכולות להיות בעיות אחרות. איתי.

אני רק רוצה להשלים, ולחזור על דברים שאמרתי ברוח הזו בדיון הקודם. הבעיה היא, להבנתי, שמשתמשים במנגנון משפטי שלא קשור למסגרת הזו של התמודדות עם נגיף הקורונה. משתמשים במנגנון שנשען על חוק רישוי שירותי התעופה ותקנותיו, שיש להם רציונליים אחרים. כתוב שם גם רציונל בריאותי, אבל ההחרגות מהסדר הרישוי שם לא קשורות בכלל להסדר של חוק המסגרת, ולכן זאת אחת הסיבות שנוצרים עיוותים כאלה, כפי שאנחנו שומעים כאן. להבנתי, המסגרת הייתה צריכה להיות בתקנות האלה, מכוח חוק המסגרת, אבל יש לנו מחלוקת לגבי פרשנות הסעיף המסמיך.

רננה, תני לנו דוגמה. זו דוגמה למקרה שהיה צריך להפעיל – לפעמים צריך להפעיל שכל ישר, או ראש גדול.

אני חושבת שבאופן כללי ההנחיה הממשלתית היא לצמצמם את התנועה האווירית הבין-לאומית מישראל ואליה למינימום האפשרי. קודם כל צריך להבין שזאת הדירקטיבה מבחינתנו. נכון שזה נובע מההבדלים בסמכויות בין חוק הסמכויות לחוק רישוי שירותי התעופה, אבל במקביל לאיסור שאתם אישרתם בחוק לעניין כלי טיס זרים, גם אנחנו הגבלנו ומגבילים את חברות התעופה הישראליות מלבצע טיסות מסחריות עבור לקוחות, בין אם זה במטוס קטן שמוביל אותך ייעודי ממקום למקום, ובין אם זה בטיסה ציבורית שפתוחה לציבור הרחב לקניית כרטיסים.

עד כאן הבנו את מה שהבנו בשבוע שעבר, ומבינים את הרציונל. אני שואל על מקרה כזה, שלא מלכתחילה, אלא בדיעבד, הוא כבר באוויר עם גופה. זה לא מישהו שהגיע, אז שיחזור. אם הוא בא בניגוד להנחיות, שיחזור. אין לי בעיה שיעשה פרסה ויחזור. מקרים כאלה שנכללים בחריגים של בני אדם, אבל לא בחריגים של כלי הטיס, למה פה אין איזו כתובת להפעלת שכל ישר?

אני מניחה שהפתרון היה, אדוני, לקבוע חריג יותר כללי בתקנות שמובאות לאישורך. שיהיה גורם שיוכל להפעיל עוד שיקול דעת. כרגע זה לא הנוסח - - -

אז למה לא מביאים את זה?

למה אתם מביאים לנו את זה בלי זה?

לא מכניסים את זה לתקנות.

אומרים לי: כלי טיס זר, אין לנו בכלל אפשרות לדבר על זה, אז שיעבור למטוס ישראלי. אני אומר: אם יש בעיה של נגיף, תגדירו מה אתם רוצים לעשות. כמו שאמר היועץ המשפטי, זה לא החוק הנכון. תתייחסו לחוק הקורונה, ותגידו משם אנחנו באים, ותעזבו את חוק התעופה, שאנחנו מגיעים לזוויות ופינות. נכון, הבאנו את הדוגמה של הילד, אבל אחרי הצוהריים נפגשתי עם שני אנשי עסקים שקיבלו אישור לנחות בארץ, אבל אמרו להם שכלי הטיס שלהם רשום בחו"ל, תנחתו בקפריסין, ויצא מטוס מישראל להביא אותם. אנחנו חיים באיזשהו – אנחנו אומרים לעצמנו: אנחנו רוצים לעזור נגיף או להתעסק בבירוקרטיה? ואני מרגיש לא בנוח, אני אומר את האמת. בבוקר היה לי את הסיפור הזה, אחרי הצוהריים את הסיפור הזה, אמרתי: מה אני מאשר פה כאלה תקנות אם אני יוצא מטומטם? כמדינה, לא כבן אדם פרטי, אני מרגיש לא בנוח עם זה.

אני חושב שאם הוא בחריג של בני אדם, בסיבת היציאה והכניסה, ועדיין נשאר במסגרת טיסה פרטית ולא מסחרית, צריך למצוא את המנגנון. לא יודע, תחשבו, תייצרו את המנגנון הזה. תודה, להתחיל הקראה.

"טיוטת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 9), התשפ"א-2021

בתקוף סמכותה לפי סעיפים 4, 12 ו-23 עד 25 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020, מתקינה הממשלה תקנות אלה" - - -

אני עוצר אותך כבר פה, בפתיח. התקנות שהובאו הפעם לוועדה נידונות בדיעבד בגלל נסיבות - - -

התרגלנו כבר.

לא, אבל כאן זה הליך - - -

בדרך כלל לא.

פעם אחרונה, בסדר.

כאן יש הליך חריג. הממשלה נקטה בהליך לפי סעיף 4ד(3) שמאפשר לה בהתקיים דחיפות המחייבת כי תקנות ייכנסו לתוקף עוד לפני שהן מוגשות לכנסת, הממשלה רשאית להתקינן בלי אישור של הוועדה, אבל מגישים אותן זמן קצר לאחר מכן עם דברי ההסבר. נקודה אחת בדברי ההסבר, לדעתי, הממשלה צריכה להסביר לכנסת מה אותה דחיפות, מה הנימוק המהותי לנקיטה בהליך הזה. משהו יותר טכני, אנחנו חושבים שצריך לציין בפתיח לתקנות שבתוקף סמכותה לפי הסעיפים הרלוונטיים בחוק המסגרת ובהתקיים דחיפות כאמור בסעיף 4ד(3), כלומר, שהציבור ידע, שתהיה שקיפות בהליך הזה, שמביאים את התקנות בפרוצדורה קצת אחרת, שהן נכנסות לתוקף מידית, אין אפילו את פרק הזמן הזה של 24 שעות.

אתה רוצה להגיד לי שבכל דברי ההסבר הארוכים האלה לא הכניסו את זה?

זה לא כתוב. לא.

לא, למה? נדמה לי שכן הסברתי. אם אני לא טועה, כן כתבתי, ואם לא, אני התכוונתי להסביר ואני אסביר.

אני לא מצליח להבין, יש לנו שתי שאלות באוויר כשאתה מתחיל הקראה. חסר לנו, עיקר חסר מן הספר. חסר לנו פה לפני כן.

לא נדלג. קודם כל נסיים - - -

תוך כדי הקראה אנחנו נכנסים גם לשאלות המהותיות.

אנחנו נגיע בדיון.

אני לא רוצה להתעכב על הגופה, אני רוצה להבין באמת – ישראלי שתקוע עכשיו בפרנקפורט?

לא בפרנקפורט, במקום אחר. למה צריך רק פרנקפורט?

כי רצו לעשות נקודה אחת באירופה.

ישראלי שתקוע באיזשהו מקום.

קבעו נקודה אחת באירופה. אם אין טיסות, אי אפשר למלא מטוס אחד, לעשות קו מאסף מבלגיה, לצרפת, מצרפת לספרד, לגרמניה.

אוקיי, נקודה אחת, למרות שזה גם לא הגיוני, אבל לא טיסה אחת.

אם יש צורך, אבל אין צורך. לא יהיה צורך.

יש הרבה צורך. אתה יודע כמה אנשים פונים ומבקשים עזרה?

להיכנס?

כן. מלא אנשים תקועים.

אנשים שולחים לי את האולטרסאונד של האישה, באיזה חודש היא. אני רוצה - - - משרד החוץ לא עונה לטלפון אפילו. לא עונים להם לטלפון. מישהו שיגיד לנו מה המנגנון.

יצחק, לא שמת לב, בדיוק אמרתי לה את זה. הם יצטרכו לייצר את המנגנון הזה.

ויגידו מה חריג, מה לא חריג.

לכן קודם כל נקרא את הסעיפים, ולפי סעיף-סעיף, בבקשה. את אומרת שאת חושבת שיש התייחסות בדברי ההסבר?

אין.

אם אני לא טועה, אבל יכול להיות - - -

לא, לא, אני יכול להפנות אותך עכשיו, אנחנו בדקנו את זה. בפסקה האחרונה אתם כתבתם שהתקנות תיכנסנה לתוקפן עם פרסומן ברשומות ויוגשו לאישור הוועדה סמוך ככל האפשר לאחר הפרסום ברשומות. אתם מפרסמים אותן מידית, ואין כאן שום נימוק מהותי. אני מסתכל בסעיף 17. זה בכל זאת הליך חריג.

אני מסכימה. ההסבר שניתן פה הוא בהתאם למועד פקיעת ההוראה לגבי איסור כלי טיס זרים.

אבל זה תמיד נכון.

לא, זה לא תמיד נכון.

לדברי ההסבר בחקיקה יש משמעות.

כן, כן.

לעומת זאת, הפנייה – לצחי ברוורמן קשה להוסיף מילים, כי הוא לא מכיר את השמות של ראשי הוועדות בכנסת, כי הוא מזכיר הממשלה. הוא מסתפק בשתי שורות תשובה. אבל דברי ההסבר צריכים – על הדרך אני הכנסתי מחאה כזו על מזכירות הממשלה. הם כבר רחבים, לנמק.

הנימוק נכתב, שהתקנות פקעו בחצות. הדחיפות נבעה מזה שהממשלה לא יכלה להתכנס לפני, מטעמים שונים, שאתם יודעים יותר טוב ממני, ובגלל שהממשלה התכנסה מאוחר - - -

כשאומרים בכנסת אתם מכירים את זה יותר טוב ממני, זאת אומרת באשמתכם לא באשמתנו. הבנו, בסדר, אמרתי את זה לפרוטוקול.

זהו, זאת התשובה. התשובה היא שלא הצלחנו לכנס את הממשלה לפני כן ולא רצינו שהתקנות יפקעו.

אני מבקש לשים לב בדברי ההסבר שיהיו נימוקים משכנעים – בגלל המגיפה, דחיפות, לפרט מעבר לזה. שלא יהיה מצב שבתפר - - -

בסדר גמור.

"תיקון תקנה 41 –
בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות), התש"ף-2020, בתקנה 41, במקום "כ"א בשבט התשפ"א (3 בפברואר 2021)", יבוא "ט"ז באדר התשפ"א (28 בפברואר 2021)"".

התקנה הזאת מדברת על הארכת תוקף של התקנות הכלליות. לא של ההסדר של איסור כניסת כלי טיס זרים, אלא של התקנות הכלליות, שבהן מוסדר באופן כללי, הצהרות בריאות, מה עושים במקרה של חולה עם תסמינים בטיסה.

תקנות שדנו בהן ואישרנו אותן.

נכון.

"הוראת שעה –
בתקופה שמיום י"ט בשבט התשפ"א (1 בפברואר 2021) עד יום כ"ה בשבט התשפ"א (7 בפברואר 2021), יראו כאילו בתקנות העיקריות, אחרי פרק א' בא:

"פרק א'1: איסור כניסה לישראל של כלי טיס זר

איסור כניסה לישראל של כלי טיס זר –
1א. (א) לא ייכנס כלי טיס זר אל שטח ישראל, ומפעיל שדה תעופה לא יאשר את נחיתתו בשדה תעופה בישראל, למעט בנסיבות כאמור בסעיף 76(ב) לחוק הטיס"".

התוספת הזאת היא בהתאם לבקשת הוועדה. להסביר מה אומרת התוספת הזאת?

כדאי, כן.

רננה יודעת להסביר טוב ממני, אבל הכוונה היא לטיסות חירום שבהן צריך לעשות נחיתת חירום. יש פה הבהרה על זה שאפשר יהיה לעשות נחיתת חירום.

דיברנו על זה בדיון הקודם. שלא ישתמע מכך שאנחנו פה עוצרים הכול – נחיתות חירום או משהו כזה. התייחסנו לזה.

את (5) ו-(7) הייתי מוריד.

בוא נראה, חכה.

"(ב) תקנת משנה (א) לא תחול על כלי טיס זר המופעל באחד מאלה:
(1) טיסת מטען; לעניין זה, "טיסת מטען" – טיסה הנכנסת לישראל ויוצאת ממנה כטיסה להובלת מטען בלבד".

גם כאן, יש פה תוספת מהפעם הקודמת שמבהירה שטיסת מטען לא יכולה להגיע ואז לצאת כטיסת נוסעים, כי הבנו שבשטח הייתה פרקטיקה כזאת, של טיסות שהגיעו כטיסת מטען, כדי לצאת כטיסה - - -. אנחנו ממשיכים עם החריגים, בנוסף לטיסת מטען:

"(2) טיסה לפינוי חירום רפואי;
(3) טיסת כיבוי אש;
(4) טיסה החוצה את המרחב האווירי של ישראל בלי לנחות בה" – עד פה החריגים שכבר היו, ועכשיו שלושה שנוספו בתיקון הזה.

טיסות מטען יוצאות יכולות להוציא נוסעים שקיבלו אישור?

טיסות מטען יוצאות של כלי טיס זר לא צריכות אישור. ההגבלה היא רק על כניסה.

לא, לא, לא חידדתי את השאלה. לא שאלתי נכון. טיסות מטען שיוצאות מישראל יכולות להוציא איתן נוסעים ישראלים, או לא ישראלים, שקיבלו אישור לצאת?

להבנתי, לא, אבל את זה אנחנו נבדוק עם רננה. אתה רוצה לעשות הפסקה, או להמשיך לקרוא?

רננה אמרה כן עם הראש.

המגמה היא לא לאשר את זה, אדוני.

המגמה היא לא לאשר?

כן, זו המטרה של התיקון, להגיד: טיסת מטען נכנסת כמטען ויוצאת כמטען, שלום ותודה רבה.

תבדקו שאין נוסעים סמויים.

שלושת החריגים שנוספו: "(5) טיסה הנדרשת לטובת הניהול התקין של יחסי החוץ של מדינת ישראל, לפי אישור המנהל הכללי של משרד החוץ;
(6) טיסה לצורך תחזוקה על ידי בעל רישיון להפעלת מכון בדק לפי חוק הטיס, שאינה תחזוקת קו, ומנהל רשות התעופה האזרחית שוכנע כי מדובר בטיסה כאמור; לעניין זה, "תחזוקת קו" – כהגדרתה בתקנות הטיס (מכוני בדק), התשע"ג-2013".

אני עוצר אותך. באילו מקרים כלי טיס זר חייב להיכנס לתחזוקה דווקא במכון בדק ישראלי? כלומר, להיכנס לפה לצורך ביצוע תיקונים, אני מניח, כי מכון בדק הוא מעין מוסך של כלי טיס.

מי בדיוק יעשה את זה, אני מציעה שרננה תסביר. אני רק אגיד מבחינה בריאותית למה אנחנו חשבנו שזה בסדר להכניס חריג כזה. ראינו את זה כמו טיסת מטען, שאומנם אנשים מטיסים את המטוס כדי להביא לפה את המטען, אבל במקרה הזה המטען הוא המטוס שלהם, הם מגיעים עם המטוס, משאירים אותו כאן ויוצאים. לכן היה נראה לנו שבמקרה הזה זה כמו טיסת מטען.

הרי אין בכל - - - אלו שיתופים בילטרליים אוויריים. רננה.

אני רוצה להסביר שלתעשייה האווירית יש רישיון מכון בדק ישראלי, אבל גם רישיון מכון בדק אירופאי ורישיון מכון בדק אמריקאי שניתנים על סמך הרישיון הישראלי, כולל בדיקות שהאירופאים והאמריקאים עושים, והם מתקנים. הם מכון בדק של כלים זרים שבאים לתקן פה את הכלים שלהם, ועל הפרק יש טיסה של שני מטוסים שצריכים להגיע. כמו שטל הסבירה, הם אמורים לנחות בנתב"ג, להיגרר לשטחי התעשייה האווירית. הטייסים אמורים לעלות על שני מטוסים של אותה חברה, אמורים לחזור לאירופה, כך שלא מעורב פה בכלל - - -

תודה. הלאה.

יעקב, אני רוצה לשאול שאלה.

אני אתן לך. אני אתן לך. שנייה. שנייה. תן לה לגמור. אחר כך אני מאבד את הכיוון, תן לה לגמור. אנחנו לא מדלגים לפני שאתה מקבל תשובות.

לא, על התקנות האלה, על הסעיפים האלה. לא, על הסעיפים האלה, על נושא ספציפי.

ודאי, ודאי. כמה יש לנו פה? כבר גמרו. בבקשה.

"(7) טיסה שמובילה ספורטאי מקצועי כהגדרתו בתקנות הגבלת הפעילות, לצורך השתתפות בתחרות או מפעל בין–לאומי, ובלבד שבטיסה יהיו רק ספורטאים מקצועיים או מלוויהם הנדרשים לשם השתתפות בתחרות או במפעל בין–לאומי כאמור, ושהמנהל הכללי של משרד התרבות והספורט אישר כי היא טיסה כאמור."

תחילה.

"3. תחילתן של תקנות אלה ביום י"ט בשבט התשפ"א (1 בפברואר 2021)".

אני רוצה לשאול שתי שאלות לגבי מה שהקראת.

עכשיו שלב השאלות וההתייחסות של האורחים.

אנחנו מדברים בחריג שקבוע בפסקה (7) על ספורטאים שמגיעים לכאן, לישראל. ואם הם אמורים לחזור למדינות שמהן הם הגיעו?

לא, אנחנו מדברים על יציאה.

לא, אני שואל אם מגיע לפה כלי טיס זר שאמור לבוא לאסוף קבוצה?

נכון - - -

על זה ידונו בוועדת חוקה. יציאה זו ועדת חוקה, לא פה.

לא, לא, לא, אני שואל שאלה. אני רוצה לחדד את השאלה. כלי טיס זר שמגיע לישראל שאמור לאסוף קבוצה גדולה מאוד של אותם ספורטאים, פשוט לקחת אותם בחזרה, הוא כן נכנס לפה.

או להכניס אותם.

להכניס אותם, זה החריג. אבל בחריג הזה לא כתוב או לצורך חזרה בתוך החריג.

אין בעיה במקרה שהמטוס מגיע לישראל עם הספורטאים, מחכה כאן כדי שהם יסיימו את המשחק, ואז חוזר איתם.

אנחנו רואים את זה ב-(7). עברו שבועיים מהאולימפיאדה שהייתה פה, או 20 יום, ועכשיו הם רוצים לחזור. איזו תקנה מאפשרת להם לצאת?

אני אציין שניסחנו את החריג הזה ביחד עם משרד התרבות והספורט, שנמצא כאן.

אתם צעירים. בתקופת מסוימות הייתה מדינה שהספורטאים היו רק יוצאים ממנה ולא רוצים לחזור אליה. היו עריקים, מבקשים אחרי זה מקלט מדיני במדינות אחרות. אנחנו לא במצב הזה. אז מה עושים? זו הייתה ברית המועצות דאז.

סליחה כבודו, אבל זה לא אותו סעיף שמדבר על מי שיוצא למקום מגורים קבוע, בתקנות הקודמות? אני הבנתי את מה שאתה אומר, אבל אני חושבת שזה יושב על הקריטריון הזה.

היא תענה לך אם כן. טל, מה את אומרת? הוא שאל קודם כל, ויש שאלה של אימאן גם.

אני עונה. אנחנו לא חשבנו על מקרה שבו המטוס מוריד את האנשים, חוזר, ואז הוא צריך לבוא שוב. אני מודה שלא חשבנו על הסיטואציה הזאת. אני רק אדגיש שהחריג הזה נוסח ביחד עם משרד התרבות והספורט. יכול להיות שלא חשבנו על המקרה הזה, הם לא העלו את זה, כי יכול להיות שאין מקרה כזה.

תקנות אחרות וסמכויות אחרות מאשרות. רננה, מה את אומרת על השאלה הזו?

למה שהגברת אימאן ח'טיב הציעה, האנשים האלה אכן יכולים לצאת מהארץ ולעלות על הטיסה הציבורית לפרנקפורט, אבל זאת לא השאלה שאתם שואלים. אתם שואלים האם כלי הטיס הזר יוכל להיכנס כדי להחזיר אותם? זה משהו שלא חשבנו עליו. זה לא מוסדר בתקנה.

ואין מענה בשום תקנה אחרת.

הם יקבלו אזרחות ישראלית ויישארו כאן, מה הבעיה?

אני מציעה שמשרד התרבות והספורט - - -

הם אתנו פה?

כן. ואולי הם יגידו אם בכלל יש מקרה כזה, אם זו בעיה.

הדס פרבר ממשרד התרבות.

אני רוצה לשאול שאלה עקרונית, על סעיפים (5), (6), (7).

מיד, אחרי משרד התרבות.

אני מחכה כבר הרבה זמן לשאול על (5), (6), (7).

אחרי משרד התרבות. אתה תקבל מה שאתה רוצה.

אני רוצה לשאול על העיקרון הזה, (5), (6), (7).

אני עונה בשם הספורט. כרגע אנחנו מתעסקים בשוטף בעיקר במכבי תל אביב ועוד כמה קבוצות כדורסל. קבוצה שמגיעה, לפעמים היא חוזרת באותו לילה, סביר להניח שהמטוס יחכה לה.

לו יצויר שהמכבייה תתקיים ועדיין יש קורונה?

עכשיו אני ממשיך הלאה. ב-14 בפברואר – זה אוטוטו – 600 ספורטאים ועוד 200 מלווים, 800 מגיעים מכל העולם לתחרות שהיא כמעט כמו אליפות עולם בג'ודו.

כמה מהם עם הנגיף הדרום אפריקאי? כמה מהם עם הנגיף הדרום אפריקאי?

תנו לו, יכול להיות שהיא לא תתקיים.

לא, אני רוצה לדעת לכמה מהם יש את הנגיף הדרום אפריקאי, להבין על מה אנחנו מדברים.

עוד לא הגענו לרזולוציה של מאיפה. יש לנו רשימות מסודרות ואנחנו יודעים מאיפה - - -

לא, הנגיף, לא האנשים.

תן לו. תן לו. דודו, תתייחס לשאלה.

אמרתי, יש לנו רשימות מסודרות, ואם תהיה איזשהו בעיה כזו אחרת עם אפריקאים וכדומה, נודיע לכם.

לא על זה, לא על זה. פינדרוס, אתה תכשיט. הוא הכניס לך על הדרך על הדרום אפריקאי.

אני לא הבנתי, קראתי את דברי ההסבר של צחי בעיון. צחי ברוורמן הסביר - - - מהנגיף הדרום אפריקאי, אני מנסה להבין.

עכשיו השאלה של היועץ המשפטי, תן לו כבוד. היועץ המשפטי שלנו זיהה בעיה בתקנות האלה, שהן לא מושלמות. יש לנו אישור כניסה למשלחות ספורטיביות עם מטוס זר, ואם יצטרכו לחזור אחרי יומיים-שלושה, המטוס שיצטרך להחזיר אותם לא יוכל להיכנס. איך הם יצאו?

לכן אני אומר שצריך לפתור את הבעיה הזאת.

צריך לפתור את הבעיה, אם לא, באמצע פברואר תמצאו את עצמכם במצוקה.

800 הספורטאים האלה יעזבו שבוע אחרי. הם יעזבו ב-21-20.

איך, ברגל? איך הם יעזבו?

צריך לתקן את התקנות האלה.

תודה. דודו, מאחר ואני מכיר איך משרדי הממשלה עובדים ואיך הכנסת עובדת, אני אומר לך, אחרי שאתה חונה במשרד, דבר ראשון, אתה מוציא פנייה למשרד התחבורה ולמשרד התרבות, למרות שהם יושבים כאן ושומעים, אבל צריך פנייה שלכם להפנות את תשומת לבם שחסר סעיף בתקנות, וזה עלול לתקוע אתכם במהלך התחרות. אגב, איזו תחרות זאת?

קוראים לתחרות הזאת גרנד-סלאם בג'ודו, זו מדרגה אחת פחות מאליפות עולם.

תודה.

תודה לכם.

רננה וטל, הפנינו את תשומת לבכן. אני לא יודע אם יהיו עוד תקנות, אני מקווה שלא, ואם יהיו, כבר התייחסות.

בסדר גמור.

התחלנו את הדיון ואמרנו שיש לנו בעיה עם ההגדרה גם של החריגים וגם של ועדת החריגים שלא מופיעים פה. אמרת שזה מופיע בהחלטת ממשלה. לי קשה מאוד כחבר ועדה להצביע בעד תקנות כשאני לא יודע איך יתמודדו עם החריגים. אבל זה כשקראתי את סעיפים (1), (2), (3), (4), ואז הגעתי ל-(5), (6) ו-(7). (7) נתן לי פרופורציות על מה אנחנו מדברים. אם אתם מכניסים את החריגים בתוך התקנות, למה הנושא היחיד שמעניין אותנו – סליחה שאני אומר את זה, ואני לא נגד זה – הוא יחסי החוץ של מדינת ישראל, שאפשר לעשות בזום, אם רוצים. כמו שאמר לי מנכ"ל משרד התחבורה על איש עסקים שרצה לנסוע למקסיקו למכור להם חיסונים, היה לו מכתב מהדסה - - - שיש לו את כל החיסונים, אומר לי מנכ"ל משרד התחבורה שיעשה את זה בזום, אז גם יחסי החוץ של מדינת ישראל, אני לא רואה סיבה שלא יעשו בזום. טיסה לצורך תחזוקה יכול להיות חריג, אז שיחליטו עליו ועדת חריגים או ועדת שרים. ספורטאים – אני מבין ממשרד התרבות שזה קריטי כרגע. יש לי רשימה של עוד 11 סעיפים חריגים שייכנסו לתקנות. למה כל אלה שאין להם נציג שיושב סביב שולחן הממשלה - - -

למה אתה מבזבז את זמנך בוועדת הכלכלה במקום בוועדת החוקה? שם תתקע את זה.

לא, עכשיו אני מדבר על הכניסה. אתה אומר לי: שתהיה ועדת חריגים, את זה החליטו אתמול. כל הנושאים החריגים שמעניינים את אזרחי ישראל – תשאירו את זה לגדולים, אבל נושאים שלא מעניינים את אזרחי ישראל, זה ייכנס בתקנות? לא הבנתי, כי מישהו יושב שם מסביב לשולחן הממשלה? אתה יכול להסביר לי את ההיגיון של זה? אם אתה משאיר את סעיפים (5), (6) ו-(7), תעשה עוד 11 סעיפים שמעניינים את האזרחים. יש דברים שמעניינים את אזרחי ישראל, חריגים. צריך להגדיר אותם, לא אמרתי שלא, אבל תגדירו אותם. זה נכון שלצערי הרב שר האזרחים לא יושב סביב שולחן הממשלה, אבל שר התרבות כן. שר החוץ יושב, והוא רוצה לנסוע עכשיו למרוקו גם כן, לא מתאים לו שרק ראש הממשלה נוסע – דרך אגב, זה לא עם כלי טיס זר על פי רוב, עם כלי טיס ישראלי, אבל לא משנה – שיבושם לו, אבל מה עם אזרחי ישראל? החריגים האלה צריכים להיכנס פה עם הגדרה ברורה כי הכנסתם חריגים. אני קורא – (5), (6) ו-(7) הם חריגים. תסבירו אותם.

צוהריים טובים לכולם. שוב פעם מזעיקים אותנו, ואני שוב פעם אשאל - - -

באת במיוחד?

בטח.

כל הכבוד לך ולוועדה.

א', אני מעריכה את הוועדה ואת העובדים בוועדה. ב', הטלפון וההודעות לא מפסיקות. אנשים תקועים בחו"ל. אי אפשר. מי שיצא וקבע שהוא שבוע-עשרה ימים שם, מאיפה יביא כסף כדי לשכור עוד מלון? דברים קורים פה, יש לו כל מיני מחויבויות.

משרד הבריאות, תתייחסי לזה.

אני לא יכולה להבין את כל ההיגיון של ההתנהלות הזאת. מביאים תקנות, אז שיביאו תקנות שמקיפות את הכול, ואנחנו מדברים על צרכים בסיסיים, לא מדברים - - -

לא על 600 ספורטאים ויותר.

בדיוק. בדיוק. אלו סטודנטים ואלו אנשים שהשאירו פה משפחות, הורים לבד, ילדים קטנים.

בן אדם נסע לשבוע ימים לטפל בחמותו.

בדיוק. בדיוק. בל יאומן. המקרה שאתה מספר על גופה של ילד, ריבונו של עולם, מה יותר חריג מזה?

12 שעות הוא איתי על הקו, עם כל העולם.

ולמה צריך להקים עוד ועדת חריגים ועוד ועדת חריגים? אותה ועדת חריגים שמדברת על היוצאים, היא תהיה המומחית גם על הנכנסים, ולתת מענה כולל, ולא מי שיש לו כוח בתוך הוועדה, הוא נדחף למקום שלו. מה זה יחסי חוץ? מה זה עכשיו יחסי חוץ? באמת. ומה זה ספורטאים? עם כל הכבוד לספורטאים, זה מה שחסר עכשיו לאזרחים בישראל, רק את התחרות? מילא, אנחנו בסגר ולא עושים כלום, תתעשתו קצת, אל תעשו מאתנו צחוק.

שני דברים. אחד, אני מבין לפי הדיבור על גופה של תינוק – נתנו התייחסות לנפטרים שמגיעים מחו"ל?

לא, אין. ראית, יש שלושה דברים.

אז לגבי הנפטרים, התייחסות.

למרות שזה הכעיס אותי, ומכעיס, צריך להבין, אנחנו דנים בכלי טיס, לא בבני אדם. אם הוא היה מגיע במטוס פרטי - - -

ספורטאי זה כלי טיס?

רגע. רגע.

יעקב, אתה צודק, בשבוע שעבר טעינו. עכשיו כתבת לי ארבעה חריגים, כולל 600 – לא דרום אפריקאים הפעם. אתה נורמלי? - - - דברים חריגים.

אתה יודע מה ההבדל ביני לבין ח"כ שיושב פה? אני מנהל את השיח כדי שיצוף, ולכוון את זה. הוא, הפסקתי אותו לפני מה שהוא רצה לענות לך. אנחנו דנים בכלי טיס זרים. כלי טיס זר לא יכול להיכנס. עולה הצורך מזה להחשיב מטוס פרטי, כפי שאמרתי, שבא רק עם גופה שעונה לחריג, היה צריך למצוא מנגנון שיאפשר את זה תוך חשיבה.

לא מספיק כל הכאב של המשפחה?

לא הייתה להם שום ועדה. אתה מכניס חריגים בתקנות, אתה שומר עליו. זה לא נכון, אתה מעמיד אותו - - -

ראיתי פה גם צורך רפואי, טיסה לפינוי חירום רפואי. השאלה מה זה טיסה לפינוי רפואי, ואם דווקא אמבולנס ואם יש התייחסות לבני המשפחה שצריכים לבוא אתו. גם מה קורה בחריגים במקרה של אדם מקרבה ראשונה – ואתמול שמענו על כזה סיפור בגלי צה"ל, על אישה צעירה שיש לה אזרחות ישראלית. זה היה אצל רזי ברקאי, והוא המשיך לדון על זה גם היום. אישה רוצה לבוא, אבא שלה נמצא במצב סופני, היא צריכה לחכות לוועדת חריגים, שעדיין לא הוקמה בכלל. אגב, חייבים להגיד שוועדת החריגים עדיין לא הוקמה.

היא הוקמה אתמול בחצות הלילה.

היא בינתיים ממתינה יומיים-שלושה, יכול להיות שהיא כבר לא תצליח להגיע לאבא שלה, אז מה המענה גם על הדבר הזה, גם של הצורך הרפואי, וגם של הנפטרים? אם כבר פתחת את זה לספורטאים, אז צריך לפתוח את זה גם לאותם חולים ונפטרים.

תשובות בבקשה. מטי, את רוצה להתייחס? לא. זהר אשכר.

קודם כל, תודה רבה על זכות הדיבור. כמה דברים, ראשית, ההאשמות של המדינה ושל הממונה על בריאות הציבור בכך שהאזרחים אחראיים על כך שהמחלה הגיעה לארץ – צריך להזכיר שכבר חצי שנה אנחנו רצים אחרי כל משרדי הממשלה, כולל הוועדה הזו. הצגנו את המתווה לפתיחת השמיים, שקול והגיוני. אף אחד לא מתייחס לזה עד היום, זה דבר ראשון. דבר שני, אמרו לאנשים: סעו לחו"ל, זה בסדר. עכשיו אף אחד לא נותן להם לחזור לארץ, כאילו שהם העבריינים, לא האנשים שנתנו להם לנסוע והחזירו אותם בלי בדיקות. כשהתחילו לעשות את הבדיקות, זה היה לסגור את האורווה אחרי שהסוסים ברחו. אז אפשר גם עכשיו לתת לאנשים האלה לחזור, 72 שעות לפני – בדיקת קורונה. לחזור לארץ, בדיקת קורונה בשדה התעופה, כי יש מעבדה ואפשר לפתוח אותה בכל שעה. חייבים לתת לאנשים האלה, הם לא עבריינים. הם לא עשו שום דבר רע לאף אחד, חייבים לתת להם לחזור, אי אפשר לספר להם סיפורים.

תודה. יעל קטן.

אני קצת כועסת על כל ההתנהלות. מצד אחד, ישראל השאירה מדינות אדומות כירוקות בלי בדיקות אפילו; ומצד שני אתם אוסרים על חברות התעופה הזרות להגיע לישראל. מה הקטע? אתם רוצים לעצור את המוטציה, או שאתם רוצים לעצור את החברות הזרות? מה שאני יכולה לומר לכם, שמשרדים ראשיים מסתכלים על ישראל לא יפה. אם זה טוב לכם ליחסי חוץ, שאתם אוסרים רק על זרות ולא על ישראליות, נפלא, אבל אני באמת לא מבינה מה קורה.

תודה. מבין אותך, אבל אני עונה לא לך, אני עונה לפרוטוקול. פעם המפקד שלי אמר לי – וחבר כנסת משלנו חיזק את זה – לפעמים עדיף פצוע מזוהם מאשר מת סטרילי. מה לעשות? אז לא יהיו לנו יחסי חוץ טובים, אבל לפחות לא נביא לפה נגיפים.

אבל אתם לא עוצרים את המוטציות, אתם עוצרים את - - -

גברתי, אני לא עניתי לך, אני עניתי לעצמי. לעצמי אני אומר את זה. כמו שאמרתי על 60,000 ישראלים חזירים ובהולים להנאות, שיצאו והביאו אתם גם כמה נגיפים טובים. אני אומר, אני אומר, מה לעשות. אני לא מתמודד בפריימריז, אני יכול לדבר חופשי. טלי לאופר, בבקשה.

אני רק לא מבינה למה אתם מענישים את החברות הזרות. את זה אני לא מבינה.

יו"ר הוועדה, תודה על זכות הדיבור. אני יודעת שזה לא המקום לדון במה שכל כך כואב לנו, סגירת השמיים בכלל. אני יודעת שזה לא המקום. אתה יודע, כבודו, כמה אני מעריכה אותך ומכבדת, ואני שואלת: לדוגמה, מענה לישראלים שתקועים בחו"ל ולא מאריכים להם ביטוחי נסיעות. לא מאריכים להם ביטוחי נסיעות, ואני חוזרת על מה שנאמר כאן, אלה לא אנשים שהם פושעים. מה שאני רוצה זה לחזק ולחזור מילה במילה אחרי דברי חברת הכנסת ח'טיב, שדייקה את זה. אני לא רוצה סתם להתלהם, אני יודעת שזה לא המקום, אבל לתת מענה בפרוטוקול איך להתקדם בנושא הזה, ביטוחי נסיעות, ההוצאות של הישראלים שתקועים בחו"ל.

טלי, את צודקת מאה אחוז, אבל נציגי האוצר לא שומעים אותך, אבל חובת המחאה שלך לפרוטוקול נאמרה.

מה זאת אומרת ביטוחי הנסיעות? החברות לא מסכימות להאריך להם את זה, אפילו בתשלום?

חברות הביטוח לא מוכנות להאריך להם את זה. אנחנו מקבלים עשרות פניות.

זה ניהול הסיכונים שלהם.

לפחות - - - ליו"ר הוועדה, כי אני חושבת שזה המקום של ועדת הכלכלה לדוגמה לתת הנחיה לחברות הביטוחים.

חייב להכריח את החברות בזה.

לפי ימים.

לתקופות. היא אומרת שלא נותנים להם - - -

חברות הביטוח לא מאריכות את זה אוטומטית?

אבל הן לא מוכנות להאריך כשפונים אליהן.

גם אם פונים אליהן הן לא מוכנות, אתה מבין את האבסורד?

לא מוכנות להאריך, למה? מה הסיכון?

לא יודעת. הן לא מוכנות להאריך. זאת עובדה, אני מדברת אתך על עשרות מקרים, אני כבר לא מדברת על - - -

טלי, זה לא הדיון. אנחנו מכירים את הסוגיה של ניהול סיכונים של חברות הביטוח. בתקופה מסוימת בבאר שבע לא יכולת לבטח רכב. סוכנים וחברות ביטוח לא אפשרו, שגעו אותך. היו שולחים אותך למרכז. טלי, זה לא הדיון.

לא, אבל אל תשווה ביטוח רכב לחיים של אנשים שנמצאים שם.

יש מקום - - -

רגע, אני ממשיך. טלי. חברת הביטוח יודעת שהבחור תקוע בחו"ל, עלול להידבק בקורונה. עבור 32 השקלים שלו – עוד מעט הוא צריך טיסה רפואית שתעלה לי עשרות אלפי דולרים. הם אומרים שהמדינה תשפה אותי. כמו שהסוכנים רוצים שיפוי, כמו שההוא רוצה שיפוי. אבל חברות הביטוח – עכשיו תנסה להיות בהסתכלות עסקית. יש מקום להבין אותן. מישהו צריך לשפות אותן על הסיכון הזה.

אין בעיה. קודם כל, שאחר כך יבואו לריב על השיפוי. שיעלו להם את המחיר, במקום 32, 52.

תודה. אבל זה לא הדיון. נגענו בזה, אני חושב שנכון לדון בזה. נכון לדון בזה. ניר צדיקביץ, יו"ר התחנות בנתב"ג, ומנהל תחנת דלתא בישראל.

שלום אדוני. אנחנו גוף שכל מנהלי התחנות של החברות הזרות יושבות תחתיו, ואני מייצג את כולן. יש לי שאלה בנוגע לתקנה שתוקנה אתמול בלילה. עד אתמול בערב חברות תעופה שנחתו בישראל רק עם מטען הורשו לצאת מכאן עם נוסעים, כמובן נוסעים שיש להם אישור חריג, או נוסעים שהם אזרחים של מדינות זרות. זאת אומרת, אזרחים של מדינות זרות שרוצים לחזור למקום מגוריהם. אנחנו לא מביאים לפה נוסעים, רק מוציאים מפה נוסעים. רציתי להבין מה עומד מאחורי זה. הנוסעים האלה לא נוסעים לנופש, לא נוסעים לדובאי, לא נוסעים לכל מיני עיירות נופש בעולם, אלא חוזרים לביתם, בין אם זה לארצות הברית, אירופה או מקומות אחרים. למה אתמול בלילה תוקנה התקנה בכך שאנחנו יותר לא יכולים להוציא מפה את הנוסעים האלה לביתם? והם יודעים שהם לא יכולים לחזור לפה, הם יודעים. הם רוצים לחזור חזרה לביתם.

זו שאלה. תקבל תשובה אחר כך ממשרד הבריאות או משרד התחבורה. אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר. התגעגענו אליך, אורי.

שלום, צוהריים טובים. תודה רבה על רשות הדיבור. ישראייר זכתה במכרז שערכה רשות התעופה האזרחית לביצוע אותן טיסות שהן גשר אוויר, טיסה יומית מישראל לפרנקפורט. אגב, ישראייר זכתה בשל העובדה שהיא לא ביקשה מהממשלה שום תוספת תשלום ולקחה על עצמה את כל העלויות סביב העניין הזה. אני מאזין בקשב רב לדיון, ויש דברים שהם לא מתיישבים ברמה הלוגית. אני מבין שיש הנחייה מלמעלה ברמת הממשלה לצמצם למינימום האפשרי את תנועת הנכנסים לארץ כדי להימנע מכניסה נוספת של מוטציות ומרעין בישין, כמו שנאמר. השאלה הראשונה שאני רוצה לשאול, למה זה צריך להפריע ליציאת ישראלים? הרי אם אתה מוציא ישראלים, אתה אמור להקטין את רמת התחלואה. אגב, אני מדבר ללא משוא פנים, גם יציאה של ישראלים בחברות זרות. מה זה משנה? אנשים רוצים לצאת מפה. אני אישית מקבל 50 פניות ביום מסטודנטים שסיימו פה את חופשת הסמסטר ורוצים לטוס לבודפשט להמשך הלימודים. הם רוצים לנסוע לבודפשט לסוף שבוע, הם רוצים לנסוע לבודפשט ולהמשיך את לימודי הרפואה שלהם שם. למה לא מאפשרים להם לצאת?

ועדת חריגים.

שנייה, אני מבקש. אנחנו מקבלים פניות מאוד מאוד קשות, ברמה האישית אני אומר את זה, לקבל את הפניות הללו, של אנשים שיקיריהם עברו תאונת דרכים, ושאח שלהם נפטר, ושהם רוצים להגיע ללוויה של אביהם, ושאביהם גוסס. למה ישנה מגבלה על היציאה מישראל? אנחנו בישראייר אמרנו שאנחנו מוכנים לבצע שתיים-שלוש טיסות ביום ולהגביל את תנועת הנכנסים. תן לנו להוציא את האנשים האלה ברמה ההומניטרית. דבר שני - - -

אורי, שאלה, רגע. הטיסה לפרנפוקט היא שבועית או יומית?

יומית. יומית. אנחנו ביקשנו לבצע שתי טיסות ביום. אני התחייבתי בכתב לרשות התעופה האזרחית שאנחנו לא נחזיר נוסעים, אם צריך, כדי לא להימנע ממוטציות, אבל אל תגרום לאנשים שיקיריהם עברו תאונת דרכים, שמישהו חייב לעבור טיפול רפואי, סטודנט שרוצה לחזור ללמוד בחו"ל – אתם עוסקים פה במשלחות ספורט, בג'ודו, בכל הדברים האלה, ואתם לא מסתכלים על הנשמה של הבן אדם.

הדבר השני, מי שמגיע לפה, אפשר להגביל את זה. הוא חותם בהמראה שהוא נכנס למלונית, שהוא מוגבל, שאם לא, הוא ייקנס. לא יודע מה, ייקנס בקנס כספי כבד.

זה לא עובד. זה לא עובד.

אבל אני לא מצליח להבין למה לא לתת לישראלים שנמצאים בחו"ל – שוב, אני לא מדבר על אנשים שרוצים לצאת לחופשות, אני מדבר על אנשים שיש להם פה קרובים שהם גוססים, אנשים שעברו פה תאונות, וכל הדברים האלה מגיעים אליי באופן אישי בוואטסאפ. אני לא מבין את זה.

אורי, תודה. יש שאלה אליך מחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. בבקשה.

קודם כל, יישר כוח. אני תוהה מה הבעיה לאשר יותר מטיסה אחת וליותר מנקודה אחת. למה אזרחים פשוטים כמו סטודנטים צריכים לשלם עוד כרטיס טיסה למקום אחר כדי להגיע למקום היעד שלהם? והדבר השני, אם כבר הטיסה נמצאת בפרנקפורט, למה שלא תחזיר את התקועים בחו"ל? אין שום היגיון בדבר הזה.

זה לא הוא, נשמע את משרד התחבורה.

אני יודעת, אבל צריך ללחוץ גם בכיוון הזה, כבודו. אי אפשר להשאיר. אם כבר הטיסה שם, אז להחזיר את האזרחים.

תודה, אורי. מידן בר. זה במקום הדיון שרצית.

לא, לא, שום דבר לא במקום. מידן בר, יושב-ראש איגוד הטייסים. תודה רבה על רשות הדיבור. אני רוצה להגיד שלוש נקודות קצרות מאוד. הדיון הזה הוא דיון חירום. הוא לא דיון מדיניות, כי אנחנו לא שם, הוא דיון על מה עושים עכשיו כשסגרו את השמיים. אני מסכים עם ידידי אורי סירקיס, אני חושב שדין נוסע נכנס ודין נוסע יוצא הם שני דברים שונים, והתקנה לא מבדילה, וזה חבל, כי זה מעקר את היכולת שלנו כוועדה לתת מזור לאנשים שבאמת זקוקים לצאת מפה. דבר שני, לגבי המטוסים עצמם, אנחנו מטיסים בשנה האחרונה מטענים גם במטוסי נוסעים, על הכיסאות, עם רצועות. לכן מטוס שהטיס מטען לפה יכול להגיע, אבל כשהוא צריך לחזור, הוא יכול להוציא גם נוסעים זרים. הנקודה האחרונה, והיא חשובה – ואמרה את זה עכשיו חברת הכנסת, היא אמרה דבר מאוד מאוד נכון. היא אמרה: אל לנו להגביל את התדירות, וגם לא את המקומות. אין סיבה שנוסע שתקוע עכשיו בארצות הברית יטוס לפרנקפורט, יקבל קורונה בדרך, ישלם פעמיים. אפשר לפתוח את זה – שוב, בהתאם לחברות שיכולות לבצע – גם לארצות הברית, אפריקה, דרום אפריקה, כמו שישראייר עשתה, ועשתה נכון. אבל אל לנו להגביל את זה בתדירות, כמו שאמר אורי, וגם לא במיקום, כמו שאמרה חברת הכנסת. אנחנו צריכים לתת בשעה הקשה הזאת - - -

תודה. פעם אחת הבנו, תודה. פרופ' נדב דוידוביץ. אין לנו? ד"ר רועי סינגר, אתה רוצה להוסיף משהו, משרד הבריאות? אחר כך תשובות ממך. אחמד טיבי, אם הגעת, בוודאי יש לך הרבה מה לומר.

אני רוצה להגיד למה אני מקפץ מוועדה לוועדה. אני בטוח שכל חברי הכנסת מקבלים את הפניות האלה מאזרחים שתקועים באירופה, איסטנבול, דובאי, עשרות סטודנטים ערבים שתקועים עכשיו במעבר הירדן. הם סיימו לימודים, ההורים שלהם מחכים להם ברכב, הם רחוקים 40 דקות מהבית. 40 דקות מהבית. השר דרעי התלה את המעבר, הוא סגור, מעבר הירדן. יש החרגה של אלנבי לפלסטינים. החרגה. אני מקבל עכשיו למשל פנייה של אישה שקרובת משפחה שלה נמצאת אצלה, אורחת, ממזרח ירושלים. בעלה נפטר בירדן, היא מירדן. היא צריכה לחזור. מאיפה לחזור? מעבר הירדן סגור. אלנבי - - -

ידידי חבר ועדת חוקה?

לא, אני חבר בכל הוועדות.

אבל היית בדיון.

הייתי.

אנחנו דנים פה רק בכלי טיס, לא באנשים.

חכה. שאלת, אני עונה. עכשיו לגבי טיס. חלק הציעו שאלה שנמצאים בקרקע יטוסו לפרנקפורט ויגישו בקשה. נראה לך סביר? אלה שנמצאים באיסטנבול, שיטוסו לפרנקפורט בטיסת חילוץ. יש ארבעה אברכים שנמצאים עכשיו בסיני, הם צריכים לחזור.

למה הם הלכו לשם?

לא, הם מנסים להיכנס דרך סיני.

אה, הם לא נסעו לסיני.

אם הם נסעו לחושות, שיישארו שם, אין לי בעיה.

יש חוק טיסות במדינת ישראל, שאסור למנוע – חוק יסוד אומר, וזה גם מה שאמר היועץ המשפטי של ועדת החוקה, שאסור למנוע מאזרח להיכנס למדינת ישראל. אסור בתכלית האיסור. מה הם אומרים? זה לא איסור, זה תעדוף של כניסה. תעדוף. כלומר, אישה חולה, אישה מדממת, מישהו שיש לו צורך רפואי.

טיסות. טיסות. אנחנו דנים בברזלים. בני אדם זה חוקה. אנחנו בברזלים. דרך אגב, שולחים לי במייל – זה לא שאין אישור להכניס, לגבי הטיעון של פינדרוס, שאי אפשר להכניס את הגופה הזאת במטוס זר. הרי בדרך כלל ארונות נכנסים בתא מטען. בטיסת מטען זה היה נכנס. אלא בגלל שזה מטוס פרטי זר.

אנחנו מדברים עליך, פינדרוס. והוא גם בא לחוקה כדי לתמוך בי, עכשיו אני פה כדי לתמוך בו. פינדרוס, אני אמרתי על מה התווכחנו שם, לגבי בני אדם.

אנחנו בתקנות של המטוסים. רננה, שמעת את הטענות. מה ההתייחסות? מה את הולכת לייצר לנו?

אתה יודע מה האבסורד בכל זה? שעושים הפרדה בין המטוסים לבני האדם, אי אפשר לעשות את זה. כשמביאים משהו, צריך להביא את זה שלם, כי מה הקטע של המטוסים בלי בני אדם?

לא, אבל הם סותרים את עצמם, ועל זה אני לא מוכן לוותר. או שמוציאים את שלושת החריגים האלה, או שמכניסים 11 סעיפים. אין דבר כזה, את לא תשימי - - -

עורכת דין רננה שחר, בבקשה.

מי מרכז הקואליציה? אני מצביע נגד כל זמן ששלושת הסעיפים האלה נמצאים. אם (5), (6) ו-(7) לא יורדים מהתקנות, אני מצביע נגד. (5), (6) ו-(7), שיצאו מפה. כי פה זה בני אדם, אתם לא יכולים לקפוץ - - -

רגע, תן לה לענות.

אדוני, אני עונה על השאלה למה לא להגדיל את כמות הטיסות, ולא רק טיסה יומית אחת. אני מבינה שבראיית הממשלה הטיסה הזאת נועדה לתת מענה לאנשים שיש להם צורך חיוני דחוף לצאת מישראל ולהיכנס לישראל. היא לא נועדה לתת מענה - - -

לחזור לבית שלהם, לילדים שלהם, למשפחות שלהם.

תני לה לסיים. תני לה לסיים.

מקומם מה שאנחנו שומעים פה.

רננה, אין ספק שצריך לייצר מנגנון שאותם אזרחים ישראלים שצריכים לחזור ועונים על כל אמצעי הזהירות, והם לא הלכו לבלות – אני חושב שסטודנט שסיים את הסמסטר שלו, צריך להתייחס אליו לפחות כמו איש עסקים.

אתה יודע מה, הם יצאו לבלות, הם צריכים לחזור, מה הבעיה?

אני חושב שצריך לבדוק את זה. זה יותר משרד הבריאות, אבל תתייחסי לשאלות שקשורות לרת"א, ואחר כך טל תענה לנו מה שצריך ממשרד הבריאות. בבקשה.

זה לא המון דברים אלינו. אני רק אגיד למה לא לתת לאנשים לצאת מישראל. עכשיו יש עילות מסוימות שמותר לצאת מישראל, ותקנות הידוק המגבלות, למה מותר ולמה לא. הסיכון של מוטציות וכולי, בסוף הוא אנשים שיוצאים לחו"ל, וחוזרים. זה הרי כל העניין, בגלל זה מגבילים את היוצאים מישראל. זו לא רק התחלואה שכרגע, זה גם מה הם יביאו אתם בעוד חודש. אלה תשובותיי. אם יש עוד שאלה שפספסתי.

טל, את שמעת פה את השאלה מה עונה לחריגים, מה לא עונה, מה אי אפשר, מה אפשר.

אימאן תצביע במקומי, למרות שאנחנו בסיעות נפרדות עכשיו.

טל, תשובות.

קודם כל, התשובה מתחלקת לשתיים. לגבי כלי טיס זר, כרגע אין חריג שמאפשר שיקול דעת רחב להכניס במקרה של חריג הומניטרי, אלא יש חריגים שהם מאוד ספציפיים ומתוחמים. הרעיון היה ליצור בקרה וכמה שיותר לצמצם את הטיסות, מתוך ההסברים הברורים של חוות הדעת האפידמיולוגית שניתנה. אנחנו חשבנו – ולהבנתי, זאת הייתה גם המחשבה של משרד התחבורה ושל משרד המשפטים – שאפשר לענות על המקרים ההומניטריים האלה על ידי הטיסות הישראליות. יכול להיות שאנחנו צריכים לעשות חשיבה מחדש ולראות אם יש מקרים שלא נכנסים. אני מבינה שלעניין הגופה כן יש פתרון, כי רואים את זה כטיסת מטען. אני לא יודעת מה הייתה הבעיה במקרה הנקודתי. אבל יכול להיות שיש עוד מקרים שלא חשבנו עליהם, ואנחנו נשמח שתציפו, ויכול להיות שצריך להוסיף.

המנכ"ל היה איתי שש שעות.

אז הוא לא – יכול להיות שהוא לא היה ער לזה.

מה זה לא היה ער? אז אני רוצה לראות את זה פה.

לא פה.

טיפש חוזר על אותה טעות פעמיים.

אני לא מקווה שהוא ימות פעמיים, מספיק, הוא מת פעם אחת.

אבל מחר בבוקר אני אעמוד בפני טלפון כזה. לא מוכן.

אני מקווה שלא. מה עוד?

בכל זאת, איך חוזרים לישראל במקרים האחרים, הנתיב שכן מוצע, הטיסות הישראליות. הטיסה שישראייר דיברה עליה, שהיא זכתה במכרז. כמו שנאמר, הוועדה הזאת מאשרת בקשות של אנשים להיות בעדיפות יותר גבוהה לעלות לטיסה כי יש להם צורך דחוף להגיע לישראל. אין איסור על שאר האנשים - - -

ואם יהיה צורך להגדיל את זה לשתי טיסות יומיות?

אני לא יודעת מה העמדה הרשמית, אבל בהחלט הדבר יכול להישקל. הרעיון הוא למנן - - -

אני מבקש לבחון את זה, לפי הצורך, כמובן.

לגבי אנשים שלא צריכים להגיע באופן דחוף, ושכרגע כניסתם לא אסורה, עדיין הרעיון הוא למנן את הכניסה, ושלא תהיה פה כניסה - - -

אני חושב שברגע שעשו חברה אחת, טיסה או שתי טיסות יומיות, מכלל העולם, שהכול מתנקז לפרנקפורט, אנחנו ממעטים ומצמצמים את זה. לכן אני קורא לכם לשקול את זה.

לשקול טיסה נוספת בחזרה.

כן.

אני רק רוצה להוסיף כאן - - -

וגם שלושת הדברים האלה שנמצאים כאן - - -

שמעתי, חכה.

אלו חריגים להסדר שמובא כרגע לאישור הוועדה. מה שהצגת כרגע זו דוגמה לכך שכל ההסדר של מי שרוצים להתיר לו לחזור לכאן – אתם אומרים שזה באמצעות חברות התעופה הישראליות, כל זה בכלל לא בשליטת הוועדה. כלומר, זה הסדר שהוא לא מעוגן בתקנות בכלל, הוא כנראה במסגרת הרישיונות שנותן מנהל רת"א לחברות התעופה הישראליות, אין לנו שום שליטה עליו, אנחנו רק במעמד של מבקשים, וזו בעיני אחת התוצאות המעוותות לפרשנות של הסעיף המסמיך.

אני חושבת שרז היה פה בדיון הקודם, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה - - -

אז אני אומר עמדה אחרת.

יעל אולי יכולה להתייחס לזה גם. בנוסף, אני יכולה להגיד שיש לנו דיונים על הצעת החוק, אבל אני לא יודעת מה יהיה עם הצעת החוק.

לגבי הרפואי, את יכולה לענות לי? אדם שהגיע במצב חירום רפואי. קודם כל, מה זה מצב חירום רפואי? האם הוא מגיע עם עוד מלווים?

זה לא מופיע פה.

טיסה שהמטרה שלה היא פינוי חירום רפואי יכולה להיכנס לכאן.

למה? מה המטרה?

אבל רק ישראלית, עובדה.

לא, לא, גם של כלי טיס זר. אלה דיני חירום רפואי.

מה ההגדרה?

לגבי ההגדרה, הרעיון הוא מי שצריך עכשיו פינוי חירום רפואי, ולא שבא כדי לקבל - - -

זה חירום.

אז הוא לא יכול להיות שם? הוא לא יכול להיות מטופל שם?

לא. כנראה שהרופא שלו פה.

אז כל אחד יכול. אז חולה קורונה שעם חמצן, גם הוא - - -

אם הוא במצב חירום, כן.

זו ההגדרה.

מצב חירום רפואי. מה זה חירום?

אני מציעה שלעניין ההגדרה של טיסה לפינוי חירום רפואי, רננה תתייחס, כי אלה מושגים שהם שגורים בעולם התעופה.

פינוי חירום רפואי קורה כשיש צורך חירום שמחייב פינוי מידי. זה קורה מתאונות, זה קורה מכל מיני סיבות בעולם שצריך לפנות פצועים בדחיפות.

אזרח ישראלי.

אלה לא טיסות אמבולנס רגילות שמתואמות שבועיים מראש.

עם כמה מלווים הוא יכול להגיע משם?

זה לא קורה בדרך כלל, אדוני. בפינוי חירום רפואי אין מלווים בדרך כלל.

בטח שיש.

תודה. משרד המשפטים.

אני אשמח להתייחס לשתי נקודות שעלו פה במהלך הדיון. יעל דקל, משרד המשפטים. בנוגע להערת הייעוץ המשפטי ביחס להבחנה בין כלי טיס ישראליים וכלי טיס זרים, אנחנו חושבים שיש מקור סמכות בחוק רישוי שירותי תעופה. יחד עם זאת, אנחנו עובדים על הצעת חוק שאמורה להגיע בהקשר הזה בהקדם לכנסת, ושתטפל גם - - -

אני רוצה שתנוח דעתו של איתי.

אנחנו שוקלים בכובד ראש את הערות הוועדה. שתטפל באופן דומה בהסדרה, בעניין הזה. כך גם ביחס לוועדת החריגים. זאת אומרת, אנחנו רוצים לספק מענה יחסית מהיר לסיטואציה שבה אנחנו מבינים שיש אנשים שתקועים בחו"ל, אבל גם לגבי זה אנחנו חושבים שנכון - - -

תודה רבה. תודה רבה. אני מביא את התקנות להצבעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?


הצבעה
בעד – 3
נגד – 2
נמנעים – אין
התקנות אושרו.

תודה. אי אפשר חלקית. תקנות – או מאמצים, או דוחים.

לגבי חברות הביטוח, אני בדקתי את זה.

אני רוצה רביזיה.

רביזיה.

בשעה שלוש דיון ברביזיה.

לגבי חברות הביטוח, אני בדקתי את זה תוך כדי. חברות הביטוח מאפשרות למי שיש לו להאריך באותו מחיר. הם שלחו לי את התקנה שהם לא יכולים לגבות יותר. ומי שתמה לו התקופה, שאלו מקרים חריגים של חריגים, הוא יכול לבקש מהם גם הארכה בתנאים מסוימים, אבל זה משהו אחר. מי שיש לו יכול להאריך בלי שום בעיה עד סוף התקופה שלו בלי תוספת של מחיר מעבר למה שהם גובים עד עכשיו.

- - -

אל תקשרי אותי לאף אחד, יש לכם לשכה לפניות הציבור אצלכם, טפלו בזה.

אני מודה לכם. נתכנס בשעה 15:00 בדיוק.


הישיבה ננעלה בשעה 14:30.





דיון ברביזיה להצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף קורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 9), התשפ"א-2021

אני פותח את הישיבה. מצביעים על הרביזיה.

אני רוצה התייעצות סיעתית.

תן לי לפתוח את הישיבה קודם.

אני רוצה התייעצות. אמרת שמצביעים על הרביזיה.

אנחנו עוד מעט מתכנסים ופותחים את הישיבה.

אני אומר לך, חבורת הליכודניקים האלה הם חבורת שקרנים שמרמים את כל עם ישראל. נמאס לי מזה

למה אתה אומר את זה? למה אתה אומר את זה?

נמאס לי מהדבר הזה, תפסיקו לרמות.

כשפתחו את שדה התעופה, אמרתם למה. כשסוגרים אותו עכשיו, גם למה? מה אתה מבלבל את השכל?

את לא היית פה אפילו.

חמש דקות התייעצות סיעתית.

חידשנו את הישיבה. טל, ממש בקצרה.

בקצרה, יש פה את מישור כלי הטיס ומישור האנשים ומי עולה על הטיסה. כמו שאמרתי, ועדת החריגים הובאה בהחלטת ממשלה ולא נכנסה לתקנות האלה בגלל שהיא ועדה שרק עושה תעדופים לגבי מקומות במטוס. אני מבינה שיש בנפרד בקשה של הוועדה להכניס סעיף שמאפשר כניסת כלי טיס זרים לפי אישור של ועדה מטעמים הומניטריים כאלה ואחרים. אנחנו נבחן את הבקשה הזאת בממשלה, זה מה שאני יכולה להגיד כרגע.

אני רוצה לנמק את הרביזיה. אדוני יושב-ראש הוועדה, זה אחד המקרים – שאלו אותי אנשים בשביל מה הגעתי לכנסת. אני אמרתי שמה שקורה פה – אני מכיר את זה מפקידים, הייתי יושבים בעיריות. אנשים מתקנים תקנות שאין להן שום קשר למציאות. יושבים אנשים נכבדים, מקצועיים, תקרא להם איך שאתה רוצה, אני לא רוצה לזלזל בהם, ובסוף מי שסובל הם אזרחי ישראל. פה זה אחד המקרים הקלאסיים, שאישרנו תקנות בסוף השבוע שעבר, אם אני לא טועה, ביום רביעי שעבר, ובתוך 48 שעות כולנו היינו מוצפים עם לקונות שכל אדם הגיוני, כולל אתה, אדוני יושב-ראש הוועדה, מבין שזאת לקונה. ככלב השב אל קיאו אנחנו חוזרים לכאן ביום שני לאחר מכן, דנים על אותם דברים, כשהיועץ המשפטי של הוועדה, עורך הדין איתי עצמון, העיר שזו לא התקנה הנכונה, ובגלל זה - - - התקנות.

אנחנו מחליטים משהו שהוא גזרה שאין הציבור יכול לעמוד בה. מה אתה אומר? אתה אומר כלי טיס ישראלי לא טס, חוץ מישראייר. כלי טיס זר, שאלו רוב המטוסים הפרטיים, לא יכול מכוח תקנות הטיסה שאתה הולך לתקן פה. ואז אתה עושה ועדת חריגים על כמה סטודנטים, שאני מאוד מכבד אותם, או כמה אנשים שייתקעו בפרנקפורט, שיוכלו לחזור משם. זאת אומרת, אין קשר בין התקנות למציאות. כאן בדיוק המקום של המחוקק להתערב ולומר לממשלה: רבותיי, טעיתם. טעיתם, כמו שאומר עורך הדין איתי עצמון. טעיתם, כמו שאומרים כל חברי הוועדה על המקרה שהבאתי לפה, שקרה במקרה 24 שעות אחרי שאישרנו אותן פה, ואני לא רוצה לדבר על עוד מקרים שהיו לאחר מכן. זה לא הגיוני. אנשים צריכים לנחות בקפריסין או בעמאן, ונכנסים בסוף לישראל, זה לא שהם לא נכנסים. לא מנעת חולה אחד. אם היית מונע חולה אחד, אני אתך. המציל נפש אחת בישראל, כאילו קיים עולם מלא. לא הצלת שום דבר. הצלת כבוד אבוד של אנשים הזויים שעשו תקנות שאין להן שום קשר למציאות, ולכן אני מבקש לפתוח את הדיון מחדש. תודה.

תודה. מאחר ולא נצליח לשכנע את חבר הכנסת פינדרוס, אני מביא את הרביזיה להצבעה.

תשכנע את עצמך.

מי בעד הרביזיה? מי נגד?

הצבעה
בעד – 2
נגד – 3
הרביזיה לא אושרה.

תודה רבה. הרביזיה לא אושרה. אי לכך, התקנות אושרו. תודה רבה לכולם. ההערות שלך במקום, אם לא הייתה חומרה של הקורונה, לא הייתי מאשר את זה.

חבל על הדיבור שלך, אתה מדבר לקירות. אני בז לפקידים האלה, אתה מדבר לקירות, וזו לא פעם ראשונה שאני נתקל בזה בוועדה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:16.