פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



34
ועדת החוקה, חוק ומשפט
01/02/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 193
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, י"ט בשבט התשפ"א (01 בפברואר 2021), שעה 12:30

1. הצעת הכרזת סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (בידוד של אדם שנכנס לישראל בנסיבות מיוחדות)(תיקון מס' 5), התשפ"א-2021
2. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות במקומות עבודה)(תיקון מס' 7), התשפ"א-2021
3. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הידוק הגבלות)(תיקון מס' 4), התשפ"א-2021
4. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(הידוק הגבלות)(תיקון מס' 2) התשפ"א-2021

חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר

מיכל וונש
אחמד טיבי
אסנת הילה מארק
יצחק פינדרוס

נינא כהן קרן - ייעוץ משפטי, משרד הבריאות

טל פוקס - עו"ד, משרד הבריאות

איל זנדברג - ראש תחום משפט ציבורי, משרד המשפטים

שי סומך - מחלקת ייועץ וחקיקה, משרד המשפטים

גאל אזריאל - מחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

שרון אלרעי פרייס – ראש שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות
אשר שלמון – מנהל המחלקה ליחסים בינלאומיים, משרד הבריאות
חן וונדרסמן – מנהלת פרוייקט נתב"ג, משרד הבריאות
אפרת פרוקצ'יה – משרד האוצר
אמנון שמואלי – משרד הפנים
דניאל סלומון – משרד הפנים
שילה אדלר – משנה למנכ"ל משרד התחבורה
משה אוסטר – לשכה משפטית, משרד התרבות והספורט
קרן חן סופר – מנהלת המחלקה המשפטית, איגוד לשכות המסחר

גור בליי
תמי סלע

אסף פרידמן

הדס צנוירט

1. הצעת הכרזת סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (בידוד של אדם שנכנס לישראל בנסיבות מיוחדות)(תיקון מס' 5), התשפ"א-2021

שלום רב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. על סדר-היום ארבעה נושאים: הצעת הכרזת סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (בידוד של אדם שנכנס לישראל בנסיבות מיוחדות)(תיקון מס' 5); הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות במקומות עבודה)(תיקון מס' 7); הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הידוק הגבלות)(תיקון מס' 4); הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(הידוק הגבלות)(תיקון מס' 2) התשפ"א-2021.

נתחיל בסעיף של בידוד של אדם שנכנס לישראל בנסיבות מיוחדות (תיקון מס' 5). מי מציג את בקשת הממשלה? בבקשה.

היו לנו שתי הכרזות: היתה הכרזה שמדברת על חמש מדינות, שבהן חייבים ללכת לבידוד במלונית, והכרזה נוספת שמדברת על זה שכל שאר המדינות, אפשר לבחור בין בידוד במלונית לבין ביצוע שתי בדיקות. ההצעה כאן היא להחליף את שתי ההכרזות בהכרזה אחת שתחול על כולם, והיא תיקח את ההסדר של חובת מלונית לכולם.

מכל מקום בעולם, חובת מלונית.

נכון.

יש ועדת חריגים?

כן. כל הזמן היתה. זה אולי היה פחות משבית כשהיו מעט מדינות, אבל כל הזמן היתה – זה לא ועדה אלא מי שהוסמך לכך על ידי מנהל משרד הבדיקות, שחן פה על הקו ולדעתי היא תציג, איך זה נראה בפועל, אבל הרעיון הכללי הוא שיש אפשרות מטעמים הומניטריים, מנסיבות אישיות מיוחדות, כל מיני חריגים שמנויים יותר ספציפית, למשל קטין שמגיע בלי מלווה, שחייב בידוד – יוכלו לקבל אישור חריג לבצע את הבידוד בבית במקום במלונית. זאת הכרזה.

בתקנות האחרות של ההידוק יש לנו דברים בממשק של אלה שיוצאים לחו"ל או דברים כאלה?

יש בתקנות הגבלת פעילות, תחת ההסדר של האלף מטר המגבלות על יציאה לחו"ל. זה משלים. משהו אחר.

אני רוצה לדבר על שניהם יחד.

זה קשור גם מבחינת המועד.

מאחר שיש גם ישיבת ועדת כלכלה אחר כך, כדי שלא יהיה ממשק תוך כדי הוועדה, אני מבקש שתסבירו לנו גם מה יש בתקנות ההגבלות בהידוק שקשור לנושא של יציאה או כניסה לארץ או כל מה שקשור אלינו.

אגב, אזרחים שנמצאים בחו"ל עכשיו ורוצים לחזור ארצה זה קשור לפה או לוועדת כלכלה?

זה קשור לנושא פה של חיוב מלונית או לא.

הם עכשיו מידפקים על הגבולות.

זה בוועדת כלכלה.

זה גם לא בכלכלה בדיוק.

תעשו לנו סדר, חברים.

אציין שיש כל מיני הסדרים בתחום התעופה. הסדר אחד, שהתחלנו לדבר עליו עכשיו, זה ההסדר של חיוב בידוד במלונית. הסדר נוסף שיידון בוועדת כלכלה, זה האיסור על כניסת כלי טיס זרים למעט חריגים. הסדר שלישי שקשור לתעופה, שגם הולך להיות נידון כאן – היום - הוא במסגרת תקנות הידוק המגבלות, הולך להיות נידון כאן הסדר על יציאה – מי יכול לצאת מישראל.

אף אחד לא ענה על השאלה שלי.

תענו לנו מהידע האישי, לגבי אלה שנמצאים בחו"ל ורוצים לחזור ארצה או להיכנס ארצה, לפי מה אתם פועלים שם – אם לא בתקנות, לא שלנו ולא של כלכלה? תקנות של מי – של משרד החינוך?

זה הסדר רביעי, שהוא לא בתקנות. מדובר בהחלטת ממשלה. היא עושה תעדופים. אין איסור על אדם להיכנס לישראל. מה שיש – איסור על כניסת כלי טיס זר, וגם יש הגבלות על-ידי רשות התעופה האזרחית לכלי טיס הישראליים. לצד זאת כן הוחלט שתהיה טיסה יומית. זה סוג של טיסת חילוץ, טיסה מתל אביב לפרנקפורט וחזרה ולגביה יש ועדה שלא קובעת: אסור לך או מותר לך לעלות לטיסה אלא היא קובעת תעדופים – מי האנשים שחייבים לעלות על הטיסה, ואז אם נשאר מקום, יש אפשרות להעלות עוד אנשים על הטיסה. זה נמצא בהחלטת ממשלה.

אם נשאר מקום, יכולים לעלות אנשים, יבואו ארצה, אבל לא ייתנו להם להיכנס.

אין איסור על אדם ישראלי להיכנס לישראל.

כרגע יש כ-30 סטודנטים ערביים אזרחי מדינת ישראל שסיימו לימודים בירדן ונמצאים במעבר הירדן. הוריהם מחכים להם שם, והרשויות לא נותנות להם להיכנס. אזרחים. מה הדין? איך לא נותנים לאזרחים להיכנס? זה לא כלי טיס.

אסביר. כרגע המעברים היבשתיים סגורים מכוח צו של שר הפנים מכוח סעיף 7 לחוק הכניסה לישראל. במקביל, יש הצעת חוק ממשלתית, שאני מקווה שתהיה מוכנה במהלך היום, שמבקשת להסדיר בחוק סמכויות מיוחדות את הנושא של כניסה מעברים יבשתיים, ואז תתאפשר כניסה דרך מעברים יבשתיים באמצעות ועדת חריגים. כרגע המצב המשפטי הוא ששר הפנים יכול או לפתוח את המעברים או לסגור אותם. הוא לא יכול לפתוח אותם בכפוף לוועדת חריגים. זו הסמכות שנמצאת ברגע בסעיף 7 לחוק הכניסה לישראל, והצעת החוק הממשלתית מבקשת לשנות את זה.

כלומר גם אם משהו הומניטרי פר אקסלנס, כרגע זה תקוע.

נכון, ומכאן גם החשיבות של קידום הצעת החוק הממשלתית כדי- -

זה עוד לא הגיע למליאה אפילו. אבל מה יעשו האנשים?

עכשיו נמצאים במעבר.

צריך לשמוע את רשות האוכלוסין.

למה הפרשנות שלכם היא שאי אפשר לקבוע חריגים? הרי אם יש סמכות מנהלית לאסור משהו, יש גם סמכות לקבוע תנאים לאיסור הזה.

זו הפרשנות גם של משרד הפנים ושלנו. זה מה שכתוב בסעיף 7 לחוק הכניסה לישראל. אפשר לפתוח או לסגור. לא לפתוח בתנאים.

לשר הפנים יש סמכות להכריז על מעבר גבול. או הוא מכריז ויש מעבר גבול, או אין מעבר גבול. כרגע הוא לכאורה ביטל את מעבר הגבול.

רשם האוכלוסין, בבקשה.

שר הפנים התלה את הרשיונות של כל המעברים היבשתיים. זה אומר שכרגע לא ניתן לעבור דרך המעברים היבשתיים. אין מעברים יבשתיים. המעבר היבשתי היחיד שעובד זה אלנבי. גם הוא מותלה על ידי צו אלוף והאלוף עשה ועדת חריגים לפלסטינים שרוצים להיכנס לאזור. זו תמונת המצב כרגע. מבחינתנו, הוועדה בראשות שטייניץ רשאית להביא בתווך האווירי. היא תחליט, ויש טיסות חילוף מפרנקפורט.

מה לגבי סטודנטים שנמצאים עכשיו במעבר הירדן? לא בפרנקפורט.

הם לא יכולים לעבור. אין מעבר. זה כרגע גבול.

למה אי אפשר לעשות ועדת חריגים גם על זה?

יש ועדת חריגים לגבי טיסות. למה אין ועדת חריגים לגבי מעבר קרקעי?

המצב המשפטי כרגע, שאין מעברי גבול יבשתיים. המעבר היחיד הוא מעבר אווירי.

כהחלטה מדינית או זו בעיה משפטית?

זו בעיה מדינית ומשפטית. שר הפנים התלה את כל הרשיונות של כל המעברים.

צריך לדבר עם שר הפנים על זה, אחמד.

אם אנחנו יכולים ללחוץ כאן בנושא X, נקבל נושא Y. כמו שאתה יודע לעשות. נראה לך סביר? יש ועדת חריגים לטיסות פרנקפורט, אבל סטודנטים ערבים יכולים להישאר תקועים במעבר הירדן אחרי שסיימו לימודים? ההורים שלהם מחכים במעבר? נראה לך סביר?

אני לא הכתובת. רק אמרתי, מה המצב המשפטי כרגע. אנו מטפלים מהבוקר בנושאים האלה. המצב המשפטי כרגע שאין מעברי גבול יבשתיים. זה על מנת למנוע את כל הכניסות שהיו אמורות להגיע דרך דובאי לירדן ולהגיע חזרה אלינו לכאן.

אומר לך, אתה יודע למה זה נכנס ככה לא מסודר וסגרו? כי בתקשורת בסוף שבוע או בתחילת שבוע היתה כתבה, ממשלה שלומיאלית, אמרו שיסגרו את כל העולם, ודווקא המעברים היבשתיים פתוחים. הכול עובד פה לפי לחצים כאלה.

מתברר שהיא באמת שלומיאלית, אם שלושים סטודנטים נמצאים עכשיו.

זה לא קשור. יש לך מאות סטודנטים בחו"ל.

אבל יש שם ועדת חריגים. היום מתחילה לעבוד, בראשות שטייניץ.

אני שואל שוב את משרד המשפטים. אני מדבר אפילו מתוך ה-30 אפילו יש אחד שיש לו טיפולים רפואיים בארץ, שצריך לחזור ארצה. אין שום דרך להחריג דבר כזה? לשר אין שיקול דעת?

אבדוק את הנושא הזה עם היועץ המשפטי משרד הפנים.

בסעיף 7 לחוק הכניסה לישראל כתוב ששר הפנים יכול לקבוע אם זה אזור גבול או לא אזור גבול, אבל בסיפא כתוב: שר הפנים רשאי לפטור אדם מהוראות סעיף זה, אם יש נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת לדעתו.

לא, לגבי הכניסה דרך תחנת גבול.

כמו תחנת גבול. בכל זאת.

אבדוק את הנושא הזה עם היועץ המשפטי.

אני מבקש לעשות את זה עכשיו.

אעשה את זה.

אני לא אומר שצריך להכניס את כולם. יש לקבוע קריטריונים לשיקול דעת, שהשר יקבע אותם – לא הוועדה אפילו. אבל לא יכול להיות שיש משהו שסגור לגמרי.

אמנון, ועדת החריגים אמורה להתחיל להתכנס היום בפעם הראשונה?

הם אמורים לקבוע את הקריטריונים, ולהתכנס. יש שם, נדמה לי, שישה משרדים נציגים.

לפני דקות ספורות סיימנו דיון עם השר שטייניץ לגבי הוועדה. הוועדה כרגע תפעל אד הוק עד כניסת החוק. המטרה, לאפשר לאנשים עם אירועים שמוגדרים באירועים הומניטריים משמעותיים לעלות לטיסות חילוץ לישראל. אומר במאמר מוסגר – גם אם מעבר הגבול עם ירדן לא מסתדר, אני מניח שעדיין שער הכניסה דרך נתב"ג פתוח לכל מי שרוצה להגיע מחו"ל בנסיבות שהוועדה תאשר. המטרה היא לייצר מצב שבו יהיו טיסות חילוץ בודדות אחת או שתיים ביום שיאפשרו כניסה לישראל. מצד שני, אותו עיקרון שאומר: בשבועיים שלושה הקרובים אנחנו רוצים להבין טוב יותר מה קורה עם סוגית הווריאנטים. נמנע בכל מחיר את כניסת הווריאנטים והפצתם בישראל.

מה הקריטריונים שהחלטתם עליהם?

הקריטריונים דומים ליציאה – זה הלוויה של קרוב משפחה מדרגה ראשונה, טיפול רפואי דחוף, סוגיות משפחתיות משמעותיות אחרות, דיון משפטי דחוף. מעין אלה. מהיציאה מישראל זה יותר פשוט – כל אדם שמקום מושבו הקבוע הוא בחו"ל ורוצה לצאת, בפועל יכול לצאת, כל עוד יש טיסות. כנ"ל סטודנטים ישראליים שלומדים בחו"ל – לכולם יהיה אישור לצאת. לגבי החזרה זה יהיה יותר מצמצם, לפי אותם קריטריונים, אבל שוב, אנחנו רק מגבשים בשעות האלה את ההגדרות.

יש עכשיו שלושים סטודנטים שסיימו לימודים בירדן ונמצאים במעבר הגבול, קרקעי עכשיו. מה דינם?

הוועדה לא עוסקת במעברי הגבול כי אנחנו מבינים שצו ספנים ביטל את מעבר הגבול בנהר הירדן.

אדוני היושב-ראש, אני שמחה שהוועדה התכנסה, אבל חייבים לפרסם את הקריטריונים האלה. אני מקבלת מאות פניות מחיילים בודדים שנסעו לבקר, הצבא אפשר להם והם לא יכולים לחזור כדי לשרת בצבא. משפחות שאחד מבני הזוג נסע, והן מפוצלות עכשיו. הן לא יודעות לכמה זמן הן מפוצלות. חלקם גם קנו כרטיסים כשהבינו שאפשר לחזור דרך פרנקפורט, ואת הכסף הזה הם אפילו לא יכולים לקבל חזרה מישראייר. לא יודעים מתי ואיך הם חוזרים ממנה, ואנשי עסקים באופן כללי, שלא יודעים – שבועיים שלושה, לא יודעים לכמה זמן הם לא יכולים לחזור לארץ. מתי ואיפה יתפרסמו החריגים האלה של ועדת החריגים כדי שזה יוגש לציבור והם יידעו כיצד לפעול ומאין הם יכולים לחזור ואיך ומתי?

מאחר שהמנדט התקבל אתמול מחר בלילה לשר שטייניץ, להקים את הוועדה, אני מניח שיעלה לאתר הממשלתי הרלוונטי מסמך מאוד מסודר, שיגדיר מי יכול לחזור, מהן דרכי ה- - - ומהן דרכי העבודה של הוועדה כולל הסוגיות האלה. פרסת שורת דברים, חלקם באמת משמעותיים. חלקם יותר בעייתיים. אין ספק, שחייל שקיבל אישור לנסוע לבקר וצריך לחזור למקום שירותו, יהיה לזה פתרון. אם אנשי עסקים ייכנסו לישראל בתקופה הקרובה, הכוונה שלנו לצמצם את זה למינימום. אנחנו מודעים לחשיבות של נסיעות עסקיות. כרגע בכל מחיר אנו מנסים להבין יותר טוב איפה אנחנו עומדים בסוגית הווריאנטים. אני מקווה ששבועות בודדים - גם הרבה יותר ישראליים מחוסנים, גם רגיעה מסוימת, או ירידה בתחלואה בישראל בתקווה, וגם כמובן הבנה יותר טובה של התמודדות.

שוב אשאל – מבחינת הקריטריונים, אני מבין שכשאנחנו תכף נקבל החלטה לגבי הנושא של מלוניות לכולם, זה כולל גם לאנשים האלה, שמקבלים את האישורים?

כן. הפטור ממלוניות הוא פטור ברור משורת עילות שקיימות בחוק ולא השתנו כרגע. זה קשישים, נשים בהריון מתקדם, אימהות לתינוקות רכים. יש הוראה של מצבים רפואיים או נכויות שמונעות שהייה במלון. מעבר לזה כל- - - צריך להיכנס לבידוד מרוכז מטעם המדינה. ברור שאם אדם הגיע להלוויה, תאושר לו יציאה להלוויה. אם אדם צריך טיפול רפואי דחוף, הוא עדיין יכול לשהות במלון. פיקוד העורף דרכנו יתואם העניין של אדם יכול לצאת לקבל את הטיפול המתאים.

מה דינם של אלה שעברו שני חיסונים ועבר זמן וחוזרים כרגע לארץ ומחלימים?

מי שמחלים או סיים את שני החיסונים, ושבוע לאחר המנה השנייה ויש לו תעודת מחוסן, פטור מחובת בידוד במלונית כרגע. אומר במאמר קצר שככל שנלמד טוב יותר את העמידות שהעמידות שהווריאנטים החדשים יוצרים כנגד החיסון או כנגד החלמה, יכול להיות שדברים ישתנו. כרגע נכון לרגע זה אנו לא משנים אותם.

מה זה כרגע?

זה היום, יום שני בשעה 12:00. אדם שמחזיק תעודת מחוסן ממדינת ישראל, בחזרתו פטור מבידוד. הדברים יכולים להשתנות. אני רואה שד"ר שרון אלרעי הצטרפה. אני מניח שבצד הזה היא בטח תרצה להוסיף.

ד"ר שרון אלרעי, שלום לך. שאלנו לגבי אנשים שחוזרים לארץ, וכמובן שעברו את הקריטריונים של ועדת החריגים, אבל לגבי הנושא השני, שאנחנו אמורים להצביע עליו תכף, לגבי הבידוד במלונית, האם החובה הזו תהיה גם על אלה שכרגע נקראים מחוסנים, אותם אלה שעברו את שתי הבדיקות ושבוע לאחר מכן או אלה שחלו והחלימו?

אומר בדיוק את מה שד"ר שלמון אמר. כרגע, בשלב הזה, אם מישהו מוגדר כמחלים או כמחוסן שמחזיק תעודת מחוסן, לא נדרש בבידוד, אם הוא יצא ממדינת ישראל כשהוא כבר היה עם תעודת מחוסן. כשהוא חוזר, הוא כרגע לא נדרש לבידוד. אנו עושים בדיקה מחודשת של זה לאור מקרים שאנו רואים שגם אנשים מחוסנים נדבקו וגם כולל בווריאנטים. לכן אנו עושים בדיקה מחודשת של זה כרגע, ביום שני ב-12:00 לפני נוהל מחלים שפורסם בדצמבר. מי שמחזיק בתעודת מחוסן ביציאתו מהארץ או מחלים במדינת ישראל, לא נדרש כרגע בבידוד. זה עלול להשתנות. וכמובן נעדכן – אנחנו עושים חשיבה על זה.

אוף דה רקורד, עלול להשתנות - זה אומר שזה על השולחן?

אנחנו בודקים את זה. אנחנו רואים מקרים של אנשים שחזרו, גם נדבקו אחרי חיסונים, לפחות מקרה אחד שפורסם בתקשורת של אדם שחזר מחו"ל ונדבק בווריאנט אחרי שכבר היה חולה. אנו נמצאים כרגע במצב שיש לעשות הערכה מחודשת על כל הנושא הזה. לכן אני לא רוצה לתת פה לא הבטחות שאיני יודעת אם נוכל לקיימן, וגם לא לאיים בשום דבר. בצורה הכי כנה - נכון להיום ב-12:00 בצהריים לא השתנה דבר, אבל אנחנו חושבים על זה, כי יש תחלואה שחוזרת גם באנשים, יכולה להיות תחלואה גם באנשים שחלו כבר, יכולה להיות תחלואה גם באנשים מחוסנים. מאחר שנכנס לסיפור וריאנטים שבגללם אנו סוגרים את השמיים כי אנו לא רוצים שייכנסו כרגע וריאנטים שעלולים להיות יותר מידבקים או כאלה שעלולים לייתר את כל מבצע החיסונים הענק הזה, אנו צריכים לעשות חשיבה גם על הנושא הזה. אנו חושבים על זה בכובד ראש במשרד הבריאות.

אותם אנשים שחוזרים לארץ, גם עושים בדיקות טרם עלייתם למטוס?

החריגים אמורים לעשות אלא אם כן סיבת החריגות היא כזו שמישהו נפטר וצריך לעלות למטוס דחוף ולא מספיקים, ואז זה נידון בוועדת חריגים, אבל עקרונית, מי שעולה על טיסה ב-72 שעות לפני כן אמור לעשות בדיקה.

השאלה אם זה לא מייתר את החשש שאולי יגעו וריאנטים או דברים מהסוג הזה? כי היינו עולים על זה בבדיקה.

זו בדיוק החשיבה. אנו מנסים לראות. אנו יודעים שלא כל בדיקה עולה על כל אדם חיובי. למרות שחל שינוי בזמן האחרון אנו גם יודעים שלא כל הבדיקות אפילו בנחיתה יגלו את כל המאומתים, אבל זה בדיוק המקום שבו משרד הבריאות צריך לפעול בשיקול דעת ולהכריע בסוגיה הזאת, שהיא באמת מאוד מורכבת. מצד אחד, אנחנו לא רוצים להכניס אנשים לבידוד סתם ללא צורך. מצד שני אם יש סיכון, גם עבור עצמם וגם עבור סביבתם בכניסתם, יש לקחת זאת בחשבון. לכן אנו לא קופצים לעשות שינויים בהנחיות. אנו חושבים על זה בכובד ראש במשרד הבריאות, וכשנקבל את ההחלטות האלה גם על סמך הנתונים, הסיכון, בבדיקות, לפספס וכו', ניידע.

עוד שתי שאלות: אחת, אני מבין שיש עלייה משמעותית באיתור של חיוביים בבדיקה הראשונה כשהם מגיעים לארץ? ושאלה שנייה, במסגרת תיקון החקיקה שנדון וכו', האם נשקלת אפשרות ביניים לגבי מחלימים או מחוסנים במובן של עדיין לפטור אותם מחובת בידוד אבל כן לחייב אותם בחובת בדיקה? ואז אפשר לפחות לרצף, ואז אין השפעה ביום-יום אבל זה ייתן את המידע לראות אם יש הווריאנטים גם אצל המחלימים המחוסנים מבלי שיש צורך לחייב אותם בהכרח באותו בידוד שמחייבים את מי שהוא לא מחלים או מתחסן.

נשקל מהצד הכי קיצוני בספקטרום שאומר: הם נדרשים לבידוד כמו כולם, דרך הצד הכי קיצוני לצד השני שאומר: הם לא נדרשים לבידוד, כולל זה שהם יידרשו רק בבדיקה או שיידרשו בבדיקה ויידרשו בבידוד עד תוצאות הבדיקה. כל הספקטרום הזה נבדק. זה מצב מאוד מורכב, שבו אנו יודעים שלאנשים מחוסנים ומחלימים הסיכון להידבק יותר נמוך לכן אנו מנסים לא להכניס אנשים לבידוד אם אין צורך, אבל הסיכון הוא לא אפס. כאן עכשיו יש הכרעה מאוד משמעותית לומר עד כמה בסיכון הזה אנחנו מנסים למזער אותו. יש לנהל את הסיכונים האלה. אי אפשר להוריד אותם לאפס, אבל יש לנהל אותם בתבונה. הבדיקות בכניסה יהיה קיים גם לאנשים מחוסנים ומחלימים, בהחלט. זה אומר שגם אנחנו צריכים לשנות את התקנה שאומרת כיום לפחות שמי שמציג תעודת מתחסן ממדינת ישראל או תעודת מחלים ממדינת ישראל, לא נדרש בבדיקה ב-72 שעות לפני הטיסה. לכן גם את זה יש לשנות ולחייב בדיקה גם בעלייה למטוס, גם בירידה מהמטוס לכולם.

ועכשיו לגבי הבידוד לשקול איך מנהלים את זה – האם נדרש בידוד רק עד קבלת תוצאות הבדיקה, שזה כמובן מאוד הגיוני, או נדרש בידוד נוסף. כל זה נמצא בדיון.

לגבי השאלה הראשונה, אכן ראינו שינוי משמעותי, קודם כל מתוך סך החוזרים למדינת ישראל שחיוביים בבדיקות, כדי לשים את זה בפרופורציה, כי יש כל מיני מספרים – 60% וכו'. בפרופורציה 3% עד 4% מהאנשים שחוזרים ממדינות הם מאומתים. זה לא הרוב. זה המיעוט. אבל מתוך המיעוט הזה של המאומתים, לאור המגפה ראינו שינוי - אם באוקטובר היו 3% שהיו מאומתים ביום הנחיתה, אומר בכנות, שלא כל האנשים נבדקו אז. נובמבר זה עלה ל-10%, בדצמבר זה עלה ל-16%, בינואר זה עלה לבין 50% ל-60%. ינואר עדיין לא הסתיים.

מי שנחת, למשל, לפני חמישה ימים, כאילו נחת בינואר, אבל אין לו עדיין 14 יום מעקב כדי לומר אם- - - הוא יהיה מאומת בפברואר – כלומר עוד לא סיימנו את המעקב של ינואר, אבל בהחלט יש עלייה משמעותית בכמות הבדיקות החיוביות. מתוך אלה שיהיו מאומתים בסוף, איזה אחוז מגלים אותם כבר בכניסה. יש שינוי והוא נובע מכמה סיבות ככל הנראה - גם מההכרח לבדיקה – אחרת אתה הולך למלונית. אבל ככל הנראה גם מהסיפור של הווריאנטים ומההדבקות הרבה יותר מהירות שאנו רואים גם במדינת ישראל וגם בשבים מחו"ל ממקומות שונים.

מה הקריטריון אומר לגבי ישראליים שחוזרים לארץ? ישראליים שגרים בארץ? האם זה קריטריונים ברור לחלוטין או ייתכן מצב שבו אזרח ישראלי נתקע שם כי לא מספיק שכנע בבעיה שהוא מתגעגע מאוד לאשתו ולילדיו? נקרא לזה כך.

יהיה מספר מוגבל מאוד של מקומות חזרה לארץ. מטבע הדברים הוועדה תאפשר למי שיש לו נימוקים משמעותיים כבדי גורל לעלות לטיסה. ישראלי שרוצה לחזור ארצה – אנחנו מבינים שזה לא יכול להיות לאורך זמן, אבל יכול להיות שבנסיבות האלה יצטרך להתעכב תקופה מסוימת.

הרי בכל מקרה תשיתו עליו מלונית. יכול להיות שיבחר להישאר בחו"ל ולא לבוא למלונית. השאלה, אם לא היה כדאי לעשות חנינת ישראלים. לומר: יש לכם שלושה ימים לעלות ולתגבר את טיסות החילוץ, להביא אותם בתנאים שלכם, עם בדיקות ועם החלטות של כן בידוד לא בידוד, אבל לתת לאנשים לחזור לארץ.

הבעיה היא שמניסיוננו - ואנחנו אחרי שלושה סבבים של חובת מלונות – כ-50% מהשבים ארצה מסיבות כאלה ואחרות נפטרים מחובת המלונות. לצערנו, ולא ניכנס שוב לוויכוח לגבי האחוזים, אבל אחוזים לא מבוטלים מחייבי הבידוד השבים ארצה לא מקיימים את חובת הבידוד כהלכתה, שפירושו של דבר שנכניס בהכרח, כפי שהכנסנו את הווריאנט, במידה קלה או במידה מסוימת את הווריאנט הדרום אפריקאי, נמשיך להתמודד עם הבעיה. לכן המטרה – לא לתקופה ארוכה - היא לצמצם תנועה אוויירית גם במחיר שישראלים, שיש להם זכות מוקנית להגיע לארץ, ייתכן שיתעכבו מעט.

לא דין מי שנסע לנופש באיחוד האמירויות לדין חייל בודד או למישהו שמשפחתו כאן ומתמודדת עם כל קשיי הקורונה, שרבים מהם – לפחות אלה שאני מקבלת את הפניות שלה – הם עולים חדשים ארצה שמן הסתם נוסעים יותר, כי בצד השני יש הורים חולים או ילדים שלא ראו זמן רב וכו'. חייבים לייצר מנגנון שמנגישים לציבור כדי שלפחות תהיה ודאות. אני מכירה אנשים שפנו אליי לפני שבת, שעשו דרכם מניו יורק לפרנקפורט ובסוף הטיסה של ישראייר בוטלה.

הרשויות הגרמניות לא נתנו להם להיכנס. משרד החוץ טיפל בעניין, ומי שזכאי יהיה לעלות לטיסה בפרנקפורט, יוכל לעלות גם אם הגיע מניו יורק. זה דבר שמשרד החוץ מטפל בו. מבלי לקבוע מסמרות אני מסכים אתך. לא דין המקרה הראשון שתיארת, כדין המקרה השני. הוועדה בהחלט תשקול את שני המקרים. בהנחה שאנחנו עם טיסה אחת, שתיים, שלוש ביום, נצטרך לראות.

זו קטגוריה בפני עצמה, כי אנו מדברים על עולים חדשים, שמן הסתם נוסעים יותר, עולים ותיקים או חיילים בודדים, כולם עלו ארצה. הם מן הסתם נוסעים יותר. זו קטגוריה בפני עצמה שוועדת החריגים צריכה לקבוע לגביהם מה דינם. איך הם חוזרים. לתת להם ודאות לדעת אם הם בניו יורק שבועיים או אם הם יכולים לחזור דרך פרנקפורט או אם תהיינה טיסות חילוץ? מה דינם? האם אשה וארבעה ילדים קטנים נשארת שבועיים או בעלה יוכל לחזור? הטענה שלי היא כמובן לא לאפידמיולוגיה או להיגיון הרפואי. בזה אתם תקבעו מה – לא נסכן את בריאות הציבור, אבל כיצד מנגישים את זה לציבור? אנשים שואלים אותי: מה האתר שאליו אני יכולה להפנות אנשים? אני מקבלת מאות פניות לתוך שבת. מה האתר שאני יכולה להפנות אנשים במקרי החירום שלהם, ואלה מקרי חירום, אישיים אנושיים. לאן מפנים אותם?

אני מקווה שעד סוף היום יהיה פרסום מלא וראוי איך מגישים את הבקשה, באיזה אתר ומהם הקריטריונים.

זה חשוב מאוד וקריטי כי בסוף האנשים עם הקשרים מצליחים להגיע ולתנות את בעיותיהם ואנשים עם פחות לא מצליחים.

לגבי הקריטריונים, ברור לי שכשיש אנשים שנמצאים בחו"ל, שנסעו בשבוע האחרון, אם זה משהו הומניטרי שעומד בכל הדברים – בסדר, לשיקול דעתכם. אבל יש הבדל גדול בין אדם שנסע לפני שבוע לחו"ל לבין אדם שנסע לפני שבועיים, שלושה, משהו מתוכנן. הוא לא ידע שהולכים לסגור. זה לא היה על הפרק. הווריאנטים היו קטנים, והיום הוא תקוע כבר שלושה שבועות. השאלה, האם קריטריון אחד רוחב, שצריך להיות לכולם לפני הסינון השני, האם לא צריך להתחשב – לדעתי, יש להתחשב, אם אדם שנסע לצורך עבודה או למשהו מתוכנן והוא כבר שלושה שבועות בחו"ל ועכשיו רוצה לחזור, לא יכול להיות שייפלו עליו עוד שבוע, שבועיים או שלושה בדבר הזה.

מאידך יש לזכור שככל שאדם שהה תקופה ארוכה יותר בחו"ל, כך הסיכון שנדבק גבוה יותר. יש לשקול את כל השיקולים ולהפעיל הרבה מאוד שכל ישראל. המטרה היא לא חלילה להקשות שלא לצורך. אני מקווה שכולנו נוכל ליהנות מצפירת הרגעה ובזמן לא ארוך לראות שכל ישראלי שרוצה לשוב הביתה יכול.

לכמה זמן ההכרזה הזאת?

המלוניות עד 7 בפברואר.

לגבי היציאה, זה קשור לתקנות שתכף נדון בהן – לגבי הייציאה וההגבלות שמתאימות עצמן לאור החלטת – תוך כמה זמן אדם אמור לקבל תשובה ברורה, האם יכול לצאת או לא יכול לצאת?

השאלה צריכה להיות מופנית למשרד התחבורה שמנהלים את הוועדה אבל עקרונית לדעתי זמן סביר זה 24 שעות.

משרד התחבורה. לא שומעים טוב. תוך כמה זמן אדם חייב לקבל תשובה מהרגע שפנה, ואיך הוא פונה?

שילה אדלר, משנה מנכ"ל משרד התחבורה. באתר משרד התחבורה יש קישור, שבו ממלאים את הפרטים ומצרפים את המסמכים. תהליך יחסית פשוט. יש אותו בשפות השונות. ניתן להגיש גם תעודת זהות וגם פספורט. אנו בוועדה מקבלים את זה ובכל יום דנים במאות הבקשות שהגיעו. תוך 24 שעות אנו מחזירים תשובה, בין חיובית, בין שלילית, בין אם השלמת מסמכים. הוועדה משותפת לנו ולמשרד הבריאות. איתי יש נציג של המנכ"ל. מנכ"ל משרד הבריאות כל יום - - - מאות בקשות, ואנו מאשרים, שוללים ומבקשים השלמות מסמכים.

לפרוטוקול: האם אנשים מקבלים תשובה אחרי שזה עבר אתכם ואת נציג משרד הבריאות תוך 24 שעות? זו ההתחייבות שלכם?

התחייבנו תוך שני עסקים. בגדול, אנו מצליחים תוך 24 שעות. למשל, בסוף השבוע הצטברו 793 בקשות, ותוך שבוע זה לקח יממה וחצי. אנחנו מתחייבים לשני ימי עסקים. אנו משתדלים לעשות את זה הרבה יותר מהר.

אני מאוד מבקש, שייתנו תשובות מהירות לאנשים. אני מכיר סיפורים שאנשים ימים שלמים רצים אחרי העניין הזה. אני חושב שצריך להשתדל להגיע ל-24 שעות. אם הייתי מתקין את התקנות גם, הייתי מכניס את זה לתוך, אבל איני מתקין. בבקשה, גברתי היועצת המשפטית.

רציתי לשאול, כיוון שמטילים פה הגבלות כדי לנסות לייצר משהו הרמטי, כי בצו בידוד בית יש חריגים שפוטרים אנשים מחובת הבידוד בפועל, מאפשרים להם לצאת מבידוד כמו אדם שמגיע ספורטאי שחוזר או אנשים שבאים לצורך כלכלי מיוחד או עם מומחיות מיוחדת. אלה דברים שלא עוברים כי בו בידוד בית. השאלה היא אם בגלל שהם פטורים מבידוד הם פטורים גם מבדיקות וכמה אנשים נכנסים דרך החריגים האלה, כי זה גם פתח בתוך הדבר ההרמטי שמנסים לייצר פה.

מאחר שאני מתעסק עם החריגים, אענה: יש מעט מאוד החרגות. אנו לא מאשרים בכלל לאנשי עסקים להגיע ללא חובת בידוד מלאה. צמצמנו מאוד את כניסת המומחים לישראל – רק לדברים החיוניים ביותר. יש החרגות מינוריות בתחומי הביטחון והמדיניות של ישראל, אבל המסר הבסיסי הוא אחד: כל מי שמגיע צריך להיבדק, לא משנה מאיזו עילה, גם אם מדובר באותן עילות שהזכרת. כל מי שחייב בבידוד, חייב בבידוד גם אם יש לו סיבה שבעטיה יש להחריגו בזמן הבידוד לטובת משימה פרטנית מסוימת. לצורך העניין, חלילה מחר תיפול טורבינה בתחנת כוח – נאשר למומחים מאין שלא יהיה להגיע. בכל זמן שלא מטפלים בטורבינה, הם בבידוד.

היועץ המשפטי של משרד הפנים, דניאל סלומון, מרשות האוכלוסין, משרד הפנים.

חן וונדרסמן, לגבי הנושא של איך זה עובד ובאיזו מהירות עובד הנושא של ההחלטות מי הולך למלונית ומי לא? כי גם פה זה עושה פקק לא קטן, וראינו דוגמאות של פקקים פיזיים שמצטברים והולכים בתוך שדה התעופה. פעם אחת זה כבר כשל או נכשל, אני מנסה לחפש את הלשון היותר נקייה. השאלה מה האיכות שלכם ואיך אתם מתכוונים לפעול לאור ההחלטות האלה?

בהקשר למה ששאלת מה אפשר להוסיף כי מעבר לפקק יש פה גם השאלה של ההרמטיות – אם 50% חוזרים לבתים, האם האכיפה מתמקדת בהם? איך מוודאים שדרך זה אנחנו לא מפספסים את כל ההגבלות החמורות שהטלנו כדי למנוע?

את שואלת, אותם אלה שכן מקבלים את האישורים לבידוד, מה קורה אתם אחר כך? זה כבר משטרה, אני חושב.

הם אמורים לקיים בידוד בבית.

חן, איך אתם מתארגנים? מה הולך להיות?

זה בסדר לומר שהתהליך נכשל. נכון שהוא נכשל. ראינו את זה במסגרת הסבב הקודם. בעיקר בטיסות הגדולות שנחתו נאנשים שחזרו מנופש ופתאום העבירו אותם למלונות. זה היה תהליך מאוד מסובך ומורכב. אני כן רוצה לשתף בתהליך שהתחלנו אותו בשבועות האחרונים ודווקא עובד טוב, בנושא סדר.

קודם כל, ברגע שאדם נוחת בשדה התעופה, על מנת להקל על התהליך ולא ליצור את התורים הגדולים שהיו בוועדות חריגים, אפשרנו לביקורת גבולות לבצע סינון ראשוני של אנשים שעומדים בקריטריונים קשיחים כדי שאותם אנשים לא יצטרכו לעמוד סתם בתור. האנשים האלה, הם בדרך כלל אנשים שאנחנו יודעים שלא צריכים להיות בתורים – אנשים מעל גיל 70, נתמכים ונעזרים בכיסאות גלגלים, נשים בהיריון מעל שבוע 20, ילדים קטינים שמגיעים לא מלווים. בעצם אנשים שיש להם קושי תפקודי משמעותית. כבר את השלב הראשון אנחנו חוסכים מאנשים לעמוד בוועדות חריגים, וכבר מהשלב הזה הם יכולים להשתחרר הביתה – כמובן, בכפוף לבדיקה. אנחנו מסבירים להם את התנאים של הבידוד הביתי. זאת אוכלוסייה שמשוחררת כבר בשלב הראשון לבידוד הביתי.

בשלב השני, ברגע שאדם מבקש ועדת חריגים בשדה אנחנו מחלקים אותם לשני חלקים: אם אדם מציג אסמכתא ראויה לזה שהוא עומד בקריטריונים של ועדת חריגים כאשר רוב המקרים זה מקרים של אנשים שיש להם בעיה רפואית מוכחת – כמובן, אנו לא מסתמכים על כל מיני מצבים רפואיים קטנים כמו אסטמה או כל מיני אלרגיות לאבק או דברים כאלה. זה מרבית האישורים. לא פוטר מבידוד במלון. אנו גם מבינים שאנשים שהו במלונות בחלק מהמקרים. מי שבאמת מציג אסמכתאות ראויות, רשאי לגשת לנציג של משרד הבריאות, וכן לקבל ועדת חריגים כבר במעמד השדה. אנו מחליטים במקום אם אותו אדם מציג אסמכתאות מספיק טובות כדי ללכת לבידוד בבית או אם לא, ללכת לבידוד במלון. יתר המקרים שמגיעים ומבקשים ועדת חריגים, אנו מסבירים להם שכרגע האסמכתאות שהם מציגים לא מספקות, ולכן הם מופנים למלונות. במסגרת המלונות מתנהל תהליך של ועדות חריגים מרוכז, פעמים ביום. אנו מתחייבים תוך 24 שעות לתת מענה לכלל המקרים החריגים שהגיעו באותו יום. כל המקרים מרוכזים בידי משל"ט מלונות ועוברים לוועדת חריגים.

גם כאן לא נגמר התהליך. אם אדם גם ביום השלישי או הרביעי מציג אסמכתא, והמצב השתנה, וכן מצליח להביא אישור מרופא ממומחה שבאמת מעיד שיש בעיה רפואית חריגה, גם אז נאשר לאותו אדם להגיש ועדת חריגים. נאפשר לו שחרור - זה לגבי התהליכים.

כמובן שאנשים שבשדה לא מסכימים להשתחרר ולא מסכימים להתפנות מהשדה – זה מיעוט שבמיעוט, לא מה שהיה בסבב הקודם – אז הם עוברים לטיפול משטרת ישראל.

לגבי החלק השני, מה קורה אתם אחרי שאנו משחררים אותם לבידוד ביתי, כמובן זה כבר אירוע אכיפתי. את זה אשאיר למשטרה להתייחס.

תודה. היועץ המשפטי של משרד הפנים, לגבי נושא המעברים היבשתיים. נשאלה פה השאלה, האם בסמכויות השר, האם יש גם שיקול דעת למקרים חריגים במצב העכשווי כרגע?

נוכח מצב החירום שנוצר שר הפנים סדר את המעברים היבשתיים הרלוונטיים לחלוטין. זה כרגע עד מחר בחצות, עד שהנושא כולו ימצא הסדר ראוי יותר בחקיקה. הוויסות דרך האוויר נעשה בדרך השני, אותן טיסות דרך פרנקפורט. לכן הממשלה הקימה ועדת חריגים אחת שתטפל בחריגי הכניסה לישראל. היא תטפל בנושא הזה לפי קריטריונים אחידים ושוויוניים. אנשים כרגע ייכנסו דרך הטיסות בפרנקפורט. אם וכאשר יעבור ההסדר החקיקתי שקובע בחוק כי יוכל להיכנס לישראל רק אדם שעבר ועדת חריגים, לא תהיה מניעה להכניס חריגים גם דרך תחנת הגבול. כרגע אם תחנות הגבול היבשתיות היו פתוחות, למעשה כל ישראלי יכול היה להיכנס.

הבנתי, והבנתי שכרגע המעברים סגורים כי השר אכף את האפשרויות שלו. את כל זה הבנו. והבנו שיש תיקון חקיקה בדרך אלינו. אני שואל – הרי הפה שאסר הוא גם הפה שמתיר. האם לא כוועדת חריגים, אבל האם במקרים - היתה פה שאלה של חבר הכנסת טיבי שדיברה על 30 סטודנטים שצריך לחזור. יכול להיות שזו לא שאלה, ויגידו: אף אחד לא חוזר כרגע, אבל האם, אם מתוך ה-30 האלה, אחד מהם יש לו טיפול רפואי דחוף מציל חיים מחר בבוקר. האם לשר הפנים במצב הקיים כרגע, שהוא התלה את הכניסות במעברים האלה, האם יש לו סמכות לקבל החלטות פרטניות, כן או לא?

ואוסיף על שאלת היושב-ראש, ושאלתי גם את אנשי משרד המשפטים, ככל שהסמכות מופעלת מכוח סעיף 7 לחוק הכניסה, בסיפא של סעיף 7 מדובר על זה ששר הפנים רשאי לפטור אדם מהוראות סעיף זה אם יש נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת לדעתו. השאלה האם אפשר לעשות שימוש בסמכות הזו כדי לומר: זה אמנם לא מעבר גבול עכשיו, אבל אני פוטר אדם מסוים מזה? האם אפשר להשתמש בסיפא הזו לאותם מקרים חריגים? בהמשך לשאלת היו"ר.

השימוש המועט שיש בסעיף הזה נוגע לאנשים שאינם נדרשים להתייצב מטעמים כאלה ואחרים בפני בקר גבול, ולא לאפשרות שאדם ייכנס לישראל שלא דרך מעבר גבול, והמעברים האלה אינם מקיימים כי נסגרו זמנית. אבל גם לגופו של עניין, ממשלת ישראל הקימה ועדת חריגים. הרי לא יעלה על הדעת שיפעלו שתי ועדות.

אבל היא לא רלוונטית כרגע.

גם המקרה שהזכיר היושב-ראש – ועדת החריגים החלה לפעול, ויש לפנות לאותה ועדה שתכניס בשלב הזה לישראל חריגים בטיסה.

ועדת החריגים של הטיסות הן לא בעניין איסור כניסה של אדם. אין איסור כניסה של ישראלי בדרך האוויר. יש טיסות שהן אסורות, ולכן הוועדה בוחנת עדיפות שבדרך הסכמית מובילה לכך שמי שהוכרה עדיפותו כנראה יזכה למקום בטיסה. זה לא ועדת חריגים שגוברת על איסור. לא קיים איסור היום על אזרחים.

היא לא רלוונטית כי הם לא יושב בפרנקפורט אלא הם יושבים בירדן. זה משהו אחד.

האם מישהו ענה לשאלה שלי?

הם ענו שכרגע מעברי הגבול נסגרו. לגבי הנושא של ועדת חריגים, שתהיה קשורה לעניין הזה, זה יהיה רק אחרי תיקון חקיקה שאמור להגיע למליאה מתישהו, איני יודע, והמדיניות שלהם היא לא לאפשר להיכנס. שאלתי מה קורה אם אחד מתוך ה-30 סטודנטים חולה וצריך טיפול רפואי. התשובה שקיבלתי היא שהוא צריך ללכת לוועדת חריגים דרך הטיסות. אני שוב שואל – האם הסמכות של השר לא יכולה להתחשב במקרים יחידים?

בהינתן זה שהזכות של אזרח להיכנס לישראל היא זכות חוקתית, שמעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, איך אפשר למנוע מחריגים? אני מבין שהסיפא של סעיף 7 לא משמשת בדרך כלל לדבר הזה, אבל הייתי מצפה שתמצאו איזשהו עוגן כדי לא להיות במצב שבו פוגעים בצורה לא מידתית בזכות חוקתית של אזרחים ישראליים לחזור ארצה. אנחנו שואלים בחטים ואתם עונים בשעורים. זה שיש ועדת חריגים בפרנקפורט זה טוב ויפה אבל מה עושים עם מי שנמצא בירדן ויכול להיות שאין לו שום דרך לממש את זכותו החוקתית לחזור כאזרח ישראלי למדינת ישראל? אני לא מבין את זה.

אתה קורא לזה פרנקפורט אבל היא עוסקת באנשים שנמצאים באוסטרליה, ויכולה בוודאי לסייע לאנשים שיושבים בירדן. לא זו הסוגיה. אנשים מגיעים בטיסה. לא מדובר באנשים שחיים בירדן.

אבל בירדן לא באים בטיסה. הם 40 דקות מהבית שלהם בצפון. ההורים שלהם מחכים להם במעבר הירדן. איזו זכות חוקתקית יש לכם למנוע מאזרח להיכנס כשהוא נמצא במעבר?

יותר מזה – נגד שהיינו מעבירים את זה להחלטה של ועדת חריגים, כדי שלא יהיה מצב שמי שבא רגלית דרך – הרי מעבר גבול הוא מעבר גבול. לא משנה אם הוא רגלי או טיסתי. אין לי בעיה שהמקרה הספציפי או המקרים הספציפיים או ההחלטות הרחבות יהיו בידי ועדת החריגים, אבל בסוף, מאחר שכרגע ועדת החריגים הזו אין לה סמכות לפתוח את הגבול היבשתי, שר הפנים יפעל לפי המלצות של הוועדה הזאת. היא שוקלת שיקולים הומניטריים וחוקתיים, אפידמיולוגיים והכול. האם אפשר לעשות איזשהו תרכיב של שני הדברים האלה עד שהחוק יהיה מסודר?

נאמר כאן – אם המעבר יהיה פעיל, השר לא יוכל למנוע מאף אזרח ישראלי להיכנס ארצה.

אבל הוא מונע כאשר הוא מתלה את המעבר.

ועדת החריגים הממשלתית שהוקמה לצורך אותם מקרים של טיעוני כניסה לישראל בגלל מצבם המיוחד. אי אפשר להקים שתי ועדות לצורך אותה סוגיה.

זה לא שתי ועדות. זו ועדה אחת. אולי משרד הבריאות יגיד את חוות הדעת שלו לגבי אנשים שלומדים בחו"ל, ורוצים לחזור ארצה. האם יש מניעה?

שיחזרו עם בדיקה שלילית. מה הבעיה?

אולי יגידו להם מלונית כי אנחנו עכשיו מאשרים גם מלוניות.

בכל מקרה החובה היא מלוניות כרגע. גם מי שיקבל אישור כזה יצטרך ללכת למלונית. כרגע אין לנו יכולת לקיים בדיקות במעברים. יש עוד שורת בעיות במעברים, לכן חשבנו שאת מקרי החירום צריך לפתוח דרך נתב"ג. היה ויהיה מקרה אחד קיצוני כזה, נשקול. אני לא יודע לתת תשובה. זו שאלה משפטית, יש להתייעץ גם עם משרד הפנים.

אולי אדוני יפסיק את הדיון עד שיקבל תשובות מהשר בכל החוק?

כל החוק זה לא קשור לשר.

אפשר לעצור את כל המדינה כאשר 30 אזרחים יושבים על המזוודות שלהם ואתם לא מאפשרים להם לחזור. אפשר לעצור.

חבר הכנסת טיבי, אני בטח לא מונע מאף אחד ברמה הזאת.

יש 3,000.

במעבר יש 30, באיסטנבול יש אלפים, באירופה, בדובאי יש 200, באוסטרליה יש. אזרחים. זו זכות חוקתית. תעשו את כל ההגבלות האפשריות אבל תנו לאנשים לחזור.

מה שעשינו קודם – למדנו את כל שכבות הסינון למיניהן.

ושוב נכשלים ביישום.

בעיקרון מה שהבנו, מעבר לבעיה היבשתית כרגע, שהיא בעיה אחרת, חוקית פיזית שהם לא יודעים לפתוח את זה, באופן כללי, דינם של אותם אלה שהגיעו גם יבשתיים, אמנם נכון שהם קרובים יותר הביתה, יכולים באוטו להגיע, זה אותו דין כמו אלה שנמצאים באיסטנבול, אותם אלה שבפרנקפורט, בארצות הברית ורוצים לחזור ארצה. שאלנו את השאלות האלה והתשובות שקיבלנו – שאכן מנסים להתחשב בכל אחד שצריך לחזור ארצה כתושב ישראלי, אבל גם התשובה שקיבלנו הכוללת – וזו החלטת הממשלה ומה שנמצא כרגע בדיון בוועדת הכלכלה, ואצלנו בחלק קטן מאוד, שאין מצב שבו אוטומטית כל אזרח ישראלי חוזר ארצה. זו המציאות. זו החלטת הממשלה. זה נמצא על שולחננו.

התייעצות עם היועץ המשפטי: אם מישהו אומר לבג"ץ: אני אזרח, יש לי זכות חוקתית להיכנס, עם ההגבלות. מה דעתך? מה הצפי? בהסתמך על הסעיף שהקראת.

ההסדר שהקראת הוא בעייתי. כל עוד יש לך פגיעה בזכות יסוד חוקתית בלי הסמכה מפורשת בחוק ובלי הסדרים חריגים, אני חושב זה לא פשוט חוקתית.

אני רוצה לעבור הלאה. נצביע אחר כך על הכול. הוועדה רשמה לעצמה גם מה שאמרת, שאם יש גם בחלק הזה של מעבר משהו הומניטרי, ודאי יצטרכו למצוא לזה פתרון. והנושא של פרסום הקריטריונים הוא נורא חשוב כדי לדעת שאנשים יידעו מראש אם יש להם סיכוי, מה הסיכוי שלהם, מה אנשים צריכים להביא וכו'. יש פה דבר שאתם לוקחים בידיים שלכם משהו – הרי הפטנט הזה של טיסות חילוץ מוגבלות, מקומות, זה תחרות ריצה מי מגיע ראשון. אם מישהו לא מגיע כי הפקיד בצד השני לא קיבל את המייל או לא הוציא את המייל מתיבת המייל שלו, או לא טיפל בזה מהר או נכון, זה יכול לקבוע גורלות במקרה הזה. לכן החשיבות מאוד גדולה במהירות ובזריזות ובכמה שפחות בירוקרטיה והמתנות סתם, ובהירות של התקנות והשימוש באותן אפליקציות או מה שאתם נותנים לשימוש האזרח כדי שיוכל להגיש את הבקשות שלו.

אני מבקש את הבדיקה שלכם לגבי העניין הזה לקבל החלטה. אשי – תגיד לי אתה, האם הקבוצה של אחמד טיבי, הבקשה שלו, אם זה תושבים שאחת לחודש חוזרים ארצה אחרי חודש לימודים, האם אין לזה פתרון?

על פניו כרגע אין לזה פתרון. אני חושב שכוונת הממשלה היתה כרגע לצמצם כניסות מעין אלה לביקורי משפחה. מי שמקום לימודיו הקבוע הוא בחו"ל, אנחנו מבקשים גם מישראלים אחרים שלומדים בהונגריה או במקומות אחרים, בשלב הזה לא להגיע עד שנבין טוב יותר איך מתמודדים עם הווריאנט. אין כוונה כרגע לאשר ביקורי משפחות קצרים. מי שסיים את לימודיו ורוצה לחזור לתקופה ארוכה זה דיון אחר. הוא כמו כל מי שחוזר באופן קבוע ארצה.

אני מבקש לדון בדבר הזה כדבר עקרוני, כי מחר יקפוץ שוב, ומאחר שנהיה כמה ימים כנראה בסאגה הזה, כדאי שהקריטריון הזה יהיה ברור כדי שגם אנחנו נוכל להסביר לאנשים, אבל תוך כדי הדברים שאנו מדברים, ד"ר אשי, אומרים לי פנייה שהגיעה אלינו, של מישהו שנמצא במעבר הגבול בסיני. הוא לא תלמיד וסטודנט, רק הוא ניסה להגיע כנראה מאירופה. אשתו צריכה ללדת כל רגע. הנה סיפור הומניטרי בשידור חי. ביקשתי מהעוזר שלי, הוא גם שלח לכם - כדי לבדוק את הפרטים. הוא נמצא במעבר גבול. הוא לא בדרך. והתלו את מעבר הגבול. אני לא אומר לפתוח את הדלת לרווחה סתם, אבל תמיד – וגם אתה הסכמת, ואמרת את זה גם קודם בחכמה – אם יקרה מקרה שהוא באמת פיקוח נפש או הומניטרי או משהו כזה, צריך למצוא לו את הדרך. אז אנא בדיקתך – לא עשה את זה בשידור כאן בוועדה, ואם זה באמת שאלה של ספק פיקוח נפש אפילו ספק, נא לנהוג לחומרה בעניין. תודה.

תראה איזה בקשה אני עכשיו מקבל. מתקשרת אליי מישהי ממזרח ירושלים שקרובת משפחה מבקרת אותה מירדן. בעלת האורחת נפטר בירדן והיא רוצה לחזור להלוויה של בעלה, לצאת.

קודם אמרו פה שלגבי היציאה זה הולך מהר. רק שיגישו בקשה, והם יכולים לצאת. לוויה זו עילה ליציאה מהירה. אחמד, אם אתה לא מסתדר, העוזר שלי יונה מטפל גם במזרח ירושלים וגם במערב ירושלים.

אני ממשרד התחבורה. לצורך יציאה ללויה של קרוב משפחה אין צורך באישור ועדת חריגים. לא צריך כלל להמתין – אפשר פשוט לחתום על הצהרה.

יש פה בעיה כי החריג מדבר על יציאת אדם לטיסה לצורך לוויה. אם אתה יוצא דרך מעבר יבשתי- - -

הם הותלו.

עליהם בפתוח הם- - -

רק פלסטינים.

נעזור לאחמד טיבי להשתלט על אלפי הבקשות שלשכתו קורסת מהן, אבל נעשה מאמץ. בכל מקרה, בבקשה, אדוני היועץ המשפטי, נא להקריא את הנוסח.

זה הנוסח של ההכרזה. אחרי זה נעבור לתקנות שגם נגענו בהן בצורה מסוימת.

הכרזת סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(בידוד של אדם שנכנס לישראל בנסיבות מיוחדות)(מס' 5), התשפ"א-2021.

מתוקף סמכותה של הממשלה לפי סעיף 22ג לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף – 2020 (להלן - החוק), ולאחר ששוכנעה הממשלה כי יש סיכון מוגבר להגעת חולים לישראל מחוצה לה מכל מדינות העולם, וכי כניסתם לישראל עלולה להביא להחמרה ברמת התחלואה במדינה, על סמך חוות דעת אפידמיולוגית מטעם משרד הבריאות, ולאחר שבחנה הממשלה דרכי פעולה חלופיות ושקלה את הצורך בהכרזה מול מידת הפגיעה בזכויות של חוזר, ובהתאם לסעיף 22ג(א), (ב) ו-(ח) לחוק, מכריזה הממשלה – את זה צריך לתקן, נינא – דיברנו על זה בבוקר עם מיכל – מכריזה הממשלה באישור ועדת החוקה, כי אתם פה ברישא התעלמתם – זה ח2. מכריזה הממשלה באישור ועדת החוקה.

אנחנו לא מוותרים על הקרדיט.

גם קרדיט וזה גם עניין פורמלי.

1. חוזר החייב בבידוד ישהה במקום לבידוד מטעם המדינה.

2. הכרזת סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(בידוד של אדם שנכנס לישראל בנסיבות מיוחדות)(מס' 4), התשפ"א-2021 - בטלה.

3. תחילתה של הכרזה זו ביום כ' בשבט (2 בפברואר 2021).

4. תוקפה של הכרזה זו עד יום כ"ה בשבט התשפ"א (7 בפברואר 2021).

מה שהיה מאז שבוע שעבר שאישרנו על חמש מדינות, על דרום אפריקה, זמביה, ברזיל, האמירויות ופורטוגל - הורחב לכל העולם. אם קודם היו חמש מדינות – מלונית, כל השאר – שתי בדיקות – עכשיו פה מה שמאשרים מראש זה הרחבה מחמש מדינות מכלל מדינות העולם, כולם הולכים למלוניות. מה השתנה? הדברים של הווריאנטים וכו' – מה השתנה משבוע שעבר שדובר על חמש מדינות לעכשיו, שמדברים על כל העולם, בהיבט הספציפי הזה? הווריאנטים היו. קודם זה היה הרבה יותר ממוקד. מה השתנה בתפישה שלכם בפחות משבוע האחרון?

על ההצדקה באופן כללי ועל זה שהווריאנטים מתפשטים בכל העולם ויש מדינות שלא עושות ריצוף. אני לא יודעת להתייחס לשאלה הספציפית.

שרון אמרה את זה קודם.

אעלה את זה להצבעה, את התקנות האלה, תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (בידוד של אדם שנכנס לישראל בנסיבות מיוחדות)(מס' 5). מי בעד?

הצבעה

בעד התקנות – פה אחד
התקנות אושרו.

פה אחד, התקנות אושרו.

עוד שאלה בהקשר הזה, ממשרד התחבורה – דובר לא מעט על חריגים שמשחררים אותם לבידוד בית, כלומר קטינים, נשים בהיריון מתקדם, אנשים מבוגרים וכו'. מי שמשוחרר לבידוד בית, לגישתכם אפשר לעשות לו בדיקת קורונה לפני שהולך לבידוד בית? כי אין לזה זכר בהכרזה.

לא. אי אפשר לחייב אותו. אין סמכות כזו בחוק כרגע. בהצעת החוק הממשלתית שתגיע, בעזרת השם, בקרוב לכנסת, תהיה הצעה כזאת. כרגע אין סמכות לחייב בבדיקת קורונה עם ההגעה ארצה. ההסדר שהיה קודם בהכרזה היה שאדם יכול להסכים לעשות בדיקה ואז יהיה משוחרר ממלונית. כרגע הפטורים מביצוע חובת הבידוד במקום מטעם המדינה הם מכוח הסעיפים הספציפיים בחוק של טעמים הומניטריים או צרכים מיוחדים או קטינים. אלה דברים שמופיעים בחוק ומחייבים לתת פטור ולשחרר לבידוד בית במקרים האלה. לכן זה לא קשור לחובת בדיקה.

לחייב אותם בבדיקה זה מחוסר סמכות, אם נעשה.

לא שמעתי שמחייבים לעשות בדיקה.

אני שמעתי שכן. טוב שהדברים הובהרו.

כמובן שכל מי שרוצה לקצר את תקופת הבידוד, יכול לעשות- - - ביום הראשון, התשיעי, זה לבחירתו.


3. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הידוק הגבלות)(תיקון מס' 4), התשפ"א-2021
4. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(הידוק הגבלות)(תיקון מס' 2) התשפ"א-2021

הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הידוק הגבלות), תיקון מס' 2 ותיקון מס' 4. בסוף נדבר על הגבלת פעילות מקום עבודה. מי מסביר? 4 זה הארכה. 2 זה תיקון קודם, ישן, של הספורט מלפני שבוע וחצי.

באופן כללי זה הארכה של הסגר על כל היבטיו, כמה תיקונים קטנים, חינוך. גם החריג שחל לגבי 5% מהתלמידים שנדרשים להשתמש בתשתיות לצורך בחינה יחול גם במכללות טכנולוגיות, בבית ספר גבוה לאומנות, כהגדרתם.

שאלה לגבי בתי הספר שהרחבתם שם. יש שם בית ספר לאומנות – רק כזה שנתמך על-ידי משרד החינוך והתרבות. בהגדרה של בית ספר לאומנות – הוא לא חייב להיות נתמך. למה התניתם את זה?

אני לא יודעת כמה בתי ספר יש שאינם נתמכים ועד כמה החריג הזה רלוונטי אליהם. זו שאלה להפנות למשרד התרבות שביקשו את החריג הזה.

והגבלת פעילות, גם היתוסף, בהמשך לדיון שהיה בוועדה, שיש חריג אוטומטי לגבי מי שעובר למקום שהייה קבוע.

זה תיקון שצוות הוועדה ביקש.

וגם תיקון לבקשת משרד התחבורה שגם אלה שבאופן אוטומטי חל עליהם החריג של היציאה מהארץ יצטרכו להגיש הודעה מקוונת באתר משרד התחבורה.

מקל על אפשרות יציאה.

הם לא צריכים לקבל אישור. אבל כן צריכים להודיע לצורכי היערכות והתארגנות.

מצוין. משה אוסטר, התרבות, לגבי שאלת היועצת המשפטית.

אני מודה שכרגע אין לי תשובה. אבדוק את זה. לא הגעתי מוכן לבתי ספר לאומנות.

כי ממילא ההגדרה של בתי הספר האלה לאומנות זה בית ספר ששר התרבות והספורט הסמיך אותו. יש כמה סייגים של מוסדות חינוך שהם הוסיפו להחרגה שיש לגבי מוסדות להשכלה גבוהה שאחוז מסוים מהלומדים יכולים להגיע אם אין להם תשתית אינטרנטית.

זה רק למבחנים. אדוני היועץ המשפטי, תוכל לקרוא?

לגבי התיקון של הליגות על?

משה אוסטר יוכל להרחיב. רק אומר שזה נבע מבחינת ההבחנה – ראשית, כל מי שמוגדר כספורטאי מקצועי יכול להמשיך גם בתקופה הזו להתאמן. החריג הוא רק לגבי קיום משחקים. היה פה נימוק מקצועי של משרד התרבות והספורט למה קיים צורך ייחודי בליגה הבכירה. פגיעה ממשית תוכל להיגרם להם.

בהיבט בהריאותי, כבר תקופה ארוכה של כמה חודשים לפחות שקבוצות שחברות בליגה הבכירה בכדורגל ובכדורסל, זה מתווה שגובש בזמנו יחד עם פרופ' גרוטו, מחילים על עצמם באופן וולונטרי הגבלות משמעותיות. הם נמצאים בבידוד ביתי, ולמעט יציאה למשחקים, לא יוצאים מהבית.

אפשר להקריא?

טיוטת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(הידוק הגבלות)(תיקון מס' 2) התשפ"א-2021. בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4, 8, 23, 24, 25 ו-27 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף– 2020 (להלן – החוק), באישור ועדת חוקה, לחוק מתקינה הממשלה תקנות אלה:

1. בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(הידוק הגבלות), התשפ"א-2021 בתקנה 7 במקום פסקה (2) יבוא 2. במקום פסקה (6) יבוא: 6. מקום המשמש לאימון ספורט לרבות בריכת שחייה, שהמנהל הכללי של משרד התרבות והספורט אישר כי הוא משמש בעבור אימון של ספורטאי מקצועי בלבד או בעבור תחרות של ספורטאי מקצועי כמפורט להלן: א. ספורטאי מקצועי כהגדרתו בפסקאות 1 עד 3 להגדרת ספורטאי מקצועי. ב. ספורטאי מקצועי כהגדרתו בפסקה (4) להגדרה ספורטאי מקצועי שהשתתף בליגה הבכירה בענף הכדורסל או הכדורגל של נשים או של גברים.

זה מלפני עשרה ימים.

עכשיו תיקון מס' 4 מהלילה.

בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4, 6, 7, 8, 9, 10, 11, 12, 12ה, 23, 24, 25, 27 ו-44ד2, לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף– 2020 (להלן – החוק): 1. בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(הידוק הגבלות), התשפ"א-2021, להלן – התקנות העיקריות: בתקנה 2 בהגדרה התקופה הקובעת, במקום י"ח בשבט התשפ"א, 31 בינואר 2021, יבוא: כ"ג בשבט התשפ"א, 5 בפברואר 2021 בשעה 07:00 כלומר ההארכה פה היא עד יום שישי הקרוב בשעה 07:00 של כל הסגר, גם הגבלת הפעילות, גם מקומות העבודה, גםהחינוך וגם התחבורה.

2. בתקנה 5 לתקנות העיקריות בפסקה (2) בפסקה (17) המובאת בה: 1. בפסקת משנה (א) ברישא במקום בטיסה אל מחוץ לישראל יבוא: לטיסה אל מדינה מחוץ לישראל.

4. מעבר של אדם ממקום שהייה קבוע הנמצא מחוץ לישראל.

אחרי פסקת משנה (א) יבוא (א1): אדם שיציאתו לטיסה למדינה מחוץ לישראל מותרת כאמור בפסקת משנה (א) ישלח הודעה למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים באמצעות אתר האינטרנט של משרד על כך שהוא יוצא לטיסה למטרה מהמטרות המפורטות בפסקת משנה (א) ועל מועד טיסתו המועד שבו הוא נדרש לטוס. הודעה כאמור תישלח מוקדם ככל האפשר.

בפסקת משנה (ב) אחרי המנהל הכללי של משרד הבריאות, יבוא: או נציגו, ואחרי המנהל הכללי של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יבוא: או נציגו.

3. בתקנה 11 לתקנות העיקריות בסופה יבוא: ג. בתקנה 21 לתקנות הגבלת פעילות במקום י"ח בשבט התשפ"א, 31 בינואר 2021, יבוא: כ"ג בשבט התשפ"א, 5 בפברואר 2021, בשעה 07:00.

4. בתקנה 14 לתקנות העיקריות בפסקה (2ב) בפסקה (2א6) המובאת בה אחרי מתן גישה למוסד להשכלה גבוהה יבוא: למכללה טכנולוגית מוכרת כהגדרתה בחוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע"ג-2012, למוסד לאומנות כהגדרתו בחוק זכויות הסטודנט, התשס"ז-2007, הנתמך על ידי משרד התרבות והספורט או בית ספר שקיבל הכרה כאמור בפסקה (1) להגדרה תעודת הסמכה שבחוק הספורט תשמ"ח-1988.
5. בתקנה 36א לתקנות העיקריות: 1. בפסקה (1) המובאת בה אחרי והמנהל הכללי של המועצה להשכלה גבוהה יבוא: מינהלת המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ומדע במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה – להלן מינהל מה"ט, או המנהל הכללי של משרד התרבות והספורט לפי העניין. 2. בפסקה (2) אחרי "והמנהל הכללי של המועצה להשכלה גבוהה" יבוא: או מינהלת מה"ט לפי העניין.
6. בתקנה 39 לתקנות העיקריות בסופה יבוא: ג. בתקנה 37 לתקנות החינוך במקום י"ח בשבט התשפ"א, 31 בינואר 2021, יבוא: כ"ג בשבט התשפ"א, 5 בפברואר 2021.
בתקנה 47 לתקנות העיקריות במקום י"ח בשבט תשפ"א, 31 בינואר 2021, יבוא: כ"ג בשבט התשפ"א, 5 בפברואר 2021 בשעה 07:00.

כלומר זה בעצם הארכת הסגר מאתמול בלילה בחצות עד יום שישי ב-07:00. תוספת אחת זה לעניין היציאה מהארץ שאמרנו להוסיף את החריג הזה, וגם שיודיעו מראש, גם מי שבעילות החריגים, וגם לאפשר שבוועדת החריגים יישב נציג המנכ"ל ולא המנכ"ל עצמו, גם תחבורה וגם בבריאות. מי יושב בפועל – המשנה?

קשרי חוץ.

ומי מטעם משרד התחבורה?

בינתיים זה המנכ"ל. אני לא יודעת אם הוא ביקש למנות. יש החריג שמתייחס לאפשרות של עד 5% מהתלמידים באישור מנהל המוסד וגם של מנכ"ל המל"ג להגיע כדי להשתמש בתשתיות המקום לצורך קיום בחינות. הרחיבו את זה בעקבות הערות שהיו גם לגבי מכללות טכנולוגיות שהן לא תחת המל"ג וגם לגבי בתי ספר לאומנות, גם אוסיף על מה שאמרתי- - - לבחינות. אולי עוד כמה מוסדות של לימודים גבוהים.

זה לא לימודים שוטפים.

והכשרה של ספורט.

לא מעניין אותי איזה מקצוע; העיקרון הוא שזה לבחינות בלבד.

נכון.

כדי שלא יהיה נזק לתלמידים. קרן חן סופר, איגוד לשכות המסחר.

שלום לכולם. אנו חייבים להציף בעיה שבכל סגר, ככל שמתארך, הבעיה ממשיכה לקרות מדי יום, ואנו לא מוצאים לה פתרון בנושא של קנסות ועטיית מסכות. מרגע שנפתח הפתח לתת גם לפקחי עירייה לתת קנסות הסמכות בחוק היא מתן קנס במקרה שבו מעסיק מכניס – בעל עסק שמאפשר פתיחת קהל, מכניס למקום אדם שלא עוטה מסכה או נותן לו שירות מבלי שעוטה את המסכה. אבל כיוון שאין דרך לאכוף את הדבר הזה שמישהו הולך בסופר ובאחד המעברים מוריד לכמה שניות את המסכה מהאף, מינהלת האכיפה הארצית באה לקראתנו בהבהרה בתוך ההנחיות שלה ואין לנו בעיה עם שוטרים. הבעיה היא שפקחים – כל יום אני מקבלת על כך תלונות, ממשיכים לתת קנסות לבעל עסק או לכל גורם אחר, חנויות קטנות וגדולות, על עובד שלהם אם הסיר לכמה שניות או לקוח שטייל במעברים והוריד לכמה שניות את המסכה מהאף, על אף שהסמכות היא לתת לאותו אדם. אנחנו לא מוצאים פתרון. פנינו לשלטון המקומי.

תודה. אני שומע מה את אומרת. אני מבקש ממנהלת האכיפה להוציא מכתב ליושב-ראש השלטון המקומי ובאמצעותו לרשויות. אחמד, הצבענו על הקודם.

אז רביזיה. אמרתי שתמתינו לי להצבעה. רביזיה. אתנגד לכל דבר כל עוד לא נפתרה בעיית האזרחים התקועים בגבולות, בכל מקום.

היית בוועדת כלכלה?

אני בדרך לשם.

הרביזיה זה על אישור הכרזת הסמכויות המיוחדות לבידוד של אדם שנכנס לישראל בנסיבות מיוחדות - שליחה למלונית.

זה הדבר היחיד שדחוף כרגע. אני מבקש שיצא מכתב של מינהלת האכיפה, שיהיה ברור לחלוטין שאותן הנחיות שניתנו לשוטרים, צריכות להינתן גם לפקחים, וצריכים להפעיל את שיקול הדעת ולא להפיל על בעל חנות כל דבר אחר. כמו עם המשטרה, איך שזה עובד. אני מבקש שהמכתב הזה יעבירו אותו לוועדה לראות שהגיע. אני רוצה שייצא מיידית וכמה שיותר מהר למרכז השלטון המקומי ולכלל הרשויות.

נבקש העתק, אם אפשר, לאיגוד לשכות המסחר.

מנהל הוועדה – את מכירה את הטלפון שלו. הוא יעביר לך.

הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות, תיקון מס' 2, מי בעד?

הצבעה

בעד התקנות – פה אחד
התקנות אושרו.

התקנות עברו.




3. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הידוק הגבלות)(תיקון מס' 4), התשפ"א-2021

הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הידוק הגבלות)(תיקון מס' 4), הארכה עד יום שישי. מי בעד?

הצבעה

בעד – 1
נגד – 1
לא אושר.

אבקש רביזיה.

יש לי בעיה עם זה שלא מתייחסים ברצינות לאזרחים התקועים. הכול קשור.

הפסקה של 3 דקות.


(הישיבה נפסקה בשעה 13:59 ונתחדשה בשעה 14:02.)

אני פותח את הישיבה. יש ב-16:00 ישיבה לגבי הרביזיה של חבר הכנסת טיבי לגבי הצעת חוק סמכויות – בידוד של אדם שנכנס לישראל מסיבות מיוחדות, ויש רביזיה שלי לגבי תיקון מס' 4, הצעת חוק סמכויות מיוחדות, של הידוק הגבלות.

מה שנשאר לנו לדון, וזה אנו דנים עכשיו - הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות במקומות עבודה)(תיקון מס' 7), התשפ"א-2021. אפרת, כמה מילים, בבקשה.

מדובר בתקנות העיקריות, התו הסגול. אנו מאריכים את התוקף ל-28 ימים נוספים עד 28 בפברואר. בנוסף, תיקנו את התוספת השנייה, הוספנו תוספת אחת קטנה שנוגעת לטיפול חיוני בבעלי חיים. כפי שניתן לצאת מהבית לשם טיפול חיוני בבעל חיים, כך אפשרנו לבעלי עסקים שנותנים טיפול חיוני לעסקים, מספרות – קיבלנו חוות דעת שבמקרים מסוים תספורת בעל חיים זה שירות חיוני. במקרים כאלה נאפשר את הטיפול וקבלת הקהל.

לא הבנתי. מה התיקון? אנשים, אברכים, ערבים ויהודים, חרדים וערבים, משולי החברה הישראלית, תקועים, וזה לא בסדר, אבל עכשיו תספורת – מה עם תספורת של אנשים רגילים, לא בעלי חיים? מה עם אדם קשיש שיש לו הרבה שערות ורוצה ללכת לספר? הוא יכול?

קיבלנו חוות דעת ממשרד החקלאות, שפנה אלינו כבר מספר פעמים. הוא טען שלגבי חלק מבעלי החיים – לא לכולם – מתן תספורת – וזה רק דוגמה אחת מתוך טיפולים אחרים. גם לשים בפנסיון את הכלבים זה טיפול חיוני, רק שזה לא הוסדר בצורה מפורשת. כפי שניתן לצאת מהבית לצורך מתן טיפול חיוני לבעל חיים, יש לאפשר לבעלי עסקים שנותנים את הטיפול החיוני הזה, את האפשרות לתת אותו. אז חלק מזה, זה למשל פנסיון לכלבים. יש כאלה שנותנים שירותים כמו הוספיס לכלבים, שגם זה לא לגמרי הוסדר, ויש המספרות במקרים מסוימים כאשר הטענה היא שלהבדיל מבני אדם, שלגביהם תספורת היא בדרך כלל עניין אסתטי, לגבי חלק מהחיות – לא כולם – תספורת זה דבר שהוא חיוני.

התספורת מופיע לחוד, או הכול ביחד?

זה שירותים לטיפול חיוני בבעלי חיים. זה סעיף נפרד.

חיוני – יש צער בעלי חיים, בסדר. אני לא מתווכח. אבל תספורת אני חושב שקצת נסחפתם. אתם חיים במדינה שקורים בה דברים. אנשים נלקחו מהם איכות החיים והחירות שלהם ואנחנו נכנסים לרזולוציה שאי אפשר לגזור את הגבות של החתול או של הכלב לבד בבית? לא מצליח להבין את זה, אבל אני כבר לא מבין כלום איפה אני חי, זאת האמת.

קיבלנו חוות דעת בפניות חוזרות ונשנות ממשרד החקלאות. אני לא יודעת האם זה חיוני, כי הגורם המקצועי במשרד החקלאות אומר לי שמבחינתו זה טיפול חיוני, וחיות סובלות אם הן לא מקבלות – חלקן; לא כולן – אבל יכולות לסבול מאוד אם זה לא מתקיים.

הבנתי. יש עוד תיקון?

מדובר בהארכת תקנות העבודה הרגילות, התו הסגול. זה לא הארכה של ההיבטים של הסגר, שזה בנפרד גם לגבי מקומות עבודה.

טיוטת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות במקומות עבודה)(תיקון מס' 7), התשפ"א-2021.

בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4, 8 ו-23 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020, באישור ועדת החוקה של הכנסת, מתקינה הממשלה תקנות אלה: 1. בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות במקומות עבודה), התש"ף-2020 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 13 במקום כ"ב בשבט התש"פא, 4 בפברואר 2021, יבוא: ט"ז באדר התשפ"א, 28 בפברואר 2021.

2. תוספת השנייה לתקנות העיקריות, בתחום הפעילות של צו- - - חקלאות בסופו יבוא: 21. שירותים לטיפול חיוני בבעלי חיים.

3. תחילתן של תקנות אלה ביום י"ט בשבט התשפ"א, 1 בפברואר 2021.

יורם מועלמי, מפלגת העצמאיים, בבקשה.

שלום, כבוד היושב-ראש. שני נושאים לפני שאתם מאשרים את ההצעה לגבי הגבלת תקנות עבודה. אל"ף, בסגר השני היה הנושא, במסגרת ההתקהלות עד 10 אנשים בחוץ, היה העניין של האימונים בחוץ במסגרת של עד 10 אנשים, מאמנים אישיים באימון של אחד על אחד או במסגרת של עד 10 אנשים בהתקהלות. זה כמובן אחרי שקיבלתם את הייעוץ המשפטי, בכפוף לחוק יסוד: חופש העיסוק, הזכות של כל אדם לאמן בחוץ, כי המסגרות שלהם בחדרי כושר סגורים בגלל ההדבקה האפידמיולוגית, לאפשר להם לאמן בוץ ולא לתת לשוטרים לקנוס אותם ולטרטר אותם. זה נושא ראשון שאושר בסגר השני.

נושא שני שכבוד היושב-ראש, זה נוגע אליך, וגם דחפת אותו – זה הנושא של הרפואה השיקומית. במיוחד כאלה שיש להם סטודיו של פילטיס שיקומי, שאפשר יהיה לתת לאנשים עם בעיות של ברכיים ובעיות אורתופדיות להגיע לטיפולים בכפוף לתו הסגול, חיטוי וקביעת תורים מראש וכו'. אני מבקש את ההתייחסות הזאת.

לגבי רפואה משלימה או המשכיים, דאגנו לזה בפעם שעברה לפני שהיה סגר, אבל בתקנות של הסגר הזה, זה לא נמצא.

זה לא בהכרח אומר שכל סוג של חוג שקורא לעצמו- - -

פילטיס מכשירים.

האם זה נחשב בחריג?

חריג שהוא לא רפואה משלימה, שזה פעילות לקידום ושימור תפקוד פיזי ורגשי של בעלי מוגבלויות. יכול להיות שבתוך זה יכול להיכנס גם התחום של ספורט שיקומי, אבל צריך להיזהר לא להרחיב את זה.

אבל תבדקו אם זה נכלל.

בכל זאת אסור לפתוח סטודיו להתעמלות או ליוגה או לפילטיס.

נכון. פילטיס שיקומי, מכשירים. יש להם מכשירים מיוחדים, שמגיעים אליהם אנשים עם בעיות רפואיות ואורתופדיות. שיטפלו בהם. כמו בסגר השני, בכפוף לקביעת תורים מראש וחיטוי וכו'.

אם זו תוכנית שמיועדת לבעלי מוגבלויות, היא יכולה להיכנס תחת החריג.

תודה. אם כך אני מעלה להצבעה את הצעת תקנות סמכויות מיוחדות (הגבלת פעילות במקומות עבודה)(תיקון מס' 7), מי בעד – ירים את ידו.

הצבעה

בעד ההצעה - 3
נגד – אין
נמנעים - 1
ההצעה אושרה.

3 בעד, אחמד טיבי נמנע. התיקון עבר. ניפגש ב-16:00 לגבי הרביזיה.


(הישיבה נפסקה בשעה 15:30 ונתחדשה בשעה 16:00.)

יש לי שתי רביזיות. במה להתחיל? בשלך?

מהקל אל הכבד.

הרביזיה לגבי הצעת חוק תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה (הוראת שעה), יש הרביזיה של אחמד טיבי לגבי הנושא של בידוד של אדם שנכנס לישראל בנסיבות מיוחדות (תיקון מס' 5). בבקשה, אני מבקש מחבר הכנסת טיבי להסביר את הרביזיה, ומבקש לפרוטוקול לומר שאני מצטרף לכל מילה שהוא אומר, עד ההצבעה.

אני קראתי וממשיך לקרוא לאנשים לכבד הוראות משרד הבריאות. החובה של כולנו לעשות הכול כדי למגר את המגפה ולשמור על בריאות הציבור, אבל יש גם דברים אחרים שבמסגרת הצעדים שננקטים שמים אנשים בפינה ולא מתחשבים במצוקות. הזכרתי והעליתי את הנושא של כלל האזרחים הישראליים שנמצאים בחו"ל, תקועים ולא יכולים לחזור לארץ למרות שבחוק יסוד אי אפשר למנוע מאזרח ישראלי להיכנס למדינת ישראל.

ההסבר שיש כאן תעדוף של החזרה הוא מניעה למעשה של כניסת האזרחים הישראליים, דה פקטו. באירופה יש, באיסטנבול יש מאות, בודבאי יש מאות משפחות, באוסטרליה יש. עכשיו יש סטודנטים שסיימו לימודים בירדן והם חזרו. ההורים שלהם חיכו להם במעבר הירדן. שר הפנים התלה את המעברים ולכן הוא סגר אותם. אומרים שיש החרגה באלמבי. התקשר אליי שר הפנים ואמר לי: זה לא אני – צריך אלוף פיקוד. זורקים מאחד לאחד, והאזרחים עדיין תקועים בכל מקום בארץ. לכן אני אמרתי שאני אתנגד, ועשיתי את הרביזיה והצבעתי נגד כדי להשמיע את זעקתם של האזרחים האלה. חלק מהאנשים עם מצוקות אמיתיות, עם מחלות. אף אחד לא מקשיב. עד שהקימו את ועדת החריגים, הקימו אותה, זה זורק לזה, זה זורק להוא. מישהו צריך להקשיב ולהשמיע את הזעקה הזאת. אשמח אם תצטרפו בכל זאת לרביזיה שלי ותתקעו את הכול, עד שמישהו בממשלה יתעשת ויקשיב לאנשים האלה ויכניס אותם למדינה במסגרת התקנות וההגבלות.

אני מצטרף לכל מילה שאתה אומר, ורוצה לומר לך: אמרת ששר הפנים התלה. אם שר הפנים לא היה מתלה את המעברים, היו תולים אותו בתקשורת, ואף אחד לא קם להגן.

זה לא קשור רק לתקשורת. בסוף לא הכול מתנהל רק בתקשורת.

אני ישבתי כאן בוועדה הזאת. שבוע שלם אני קורא את כל הכותרות של המחדל בנמל תעופה. היו הרבה מחדלים שם. אבל אני יושב כאן בחדר הזה, ופה ישבו אנשים מהאופוזיציה, ואני לא מדבר עליך וגם לא על אוסאמה – נדמה לי – אבל מסיעות אחרות, שכשאנחנו דנו בנושאים של הגבלות מחו"ל והכול, הם דיברו בשצף קצף נגד זה. אבל כשהתחילו הכותרות לצאת על המחדל, התברר שנכנסו וריאנטים כאלה ואחרים – אין אמיץ אחד שקם ואמר – אני ישבתי פה בוועדה והתנגדתי לזה, כי זה פוגע באנשים לחזור לביתם, זה פוגע בישראלים שחיים פה, בסטודנטים שהלכו רק ללמוד וצריכים לחזור. אין גבר אחד או גברת אחת שקמו ואמרו: נכון, אנחנו בוועדות הקשינו על זה. והקשו. אז אם יבוא היום ידידי שר הפנים ויגיד: אני רוצה לבדוק הומניטרית את העניין הזה עד הסוף – יתלו אותו. לזה התכוונתי. לא את אסנת דיברת כאן בזמנו על הפגיעה. אמרו: אם יש מגפה – צריך לעצור. הם לא נתנו בשום אופן לגעת בנמל התעופה כמעט כלום. אבל כשזה התחיל להיות פופולרי, כשהתחילו לדבר על ועדת חקירה, כשזה הפך להיות נושא לבחירות, אחד – אני יושב שבוע ומחכה. מישהו פה מהחברים שלי שיגיד: כן, גם אני הקשיתי.

לכן במצב הזה יש לי המון סימפטיה ורצון להצביע אתך ביחד, אבל מה לעשות – יש לי גם אחריות על הגב, והאחריות שלי ושל חברי הוועדה – נהגתי כך כל התקופה הזאת – לא עשיתי מה שעשו אחרים. הרבה דברים תיקנו. הרבה דברים במשא ומתן שלא אישרנו דברים בהתחלה והשהינו אותם והכול. פה מדובר במשהו שאמור להיכנס כל רגע. כל רגע שאנחנו מדברים, הוא לא נכנס לתוקף. אני כן קורא לממשלה וכן קורא לאנשים שיושבים באותה ועדת חריגים, להסתכל בהסתכלות יותר רחבה או אפילו יותר צרה אבל להיכנס למקרה-מקרה, כי האנשים האלה בגבולות, יש כאלה ביניהם שהם מקרים הומניטריים גם אם הם לא מופיעים אצלכם כהומניטריים. צריך להבין את זה. בסוף אדם חוזר לביתו. לכן אני אומר לך בצער, אחמד ידידי, למרות שאני מסכים למה שאתה אומר, אבל מבחינתנו אנחנו נמצאים היום במצב שאם לא נאשר את זה, אנחנו עוצרים את התהליך הזה, ואני לא לוקח את זה על כתפיי גם בגלל הכיפה שבראשי ובגלל עוד כמה דברים אחרים. כי שמעת קודם למה דואגים - לתספורת של אלה ואלה.

בבקשה.

אני חושבת שבוועדה הזאת היו עשרות אם לא מאות של שעות דיון שבהן דנו ובסוף כל אחד לקח על עצמו את האחריות שאם אנחנו מאשרים או לא מאשרים, או מתקנים תקנה כך או אחרת, או מטים אותה לפה או לשם, בסוף אנו מדברים בחיי אדם. אני חושבת שיש לשים בצד את כל הכוונות הפוליטיות שיש לכל אחד מאתנו- -

לא פוליטיות. אנושיות.

הכוונות הפוליטיות שלנו שבהרבה פעמים גם מנחות אותנו איך לנהל ולעשות. אני חושבת שבסוגיה של שדה תעופה אין לי ספק שהסיפור של ועדת החריגים זה משהו שיש לתת עליו את הדעת מההתחלה ועד הסוף. גם אני קיבלתי הבוקר ילד שצריך להגיע מחו"ל לקבל טיפולים כימותרפיים, והוא צריך להגיע, אין מה לעשות. צריך למצוא את הפתרון, איך לעשות את זה. לכן אני חושבת באמת שעם כל הכאב שיש בתוך הסיפור הזה, שיש אנשים שממתינים, כפי שאמר חבר הכנסת פינדרוס, להיכנס לישראל, יש אנשים שרוצים לקבור פה את מתיהם ויש אנשים שרוצים להיכנס לטיפול רפואי, ואנחנו צריכים לעמוד על השער הזה כדי שלא ימותו פה עוד ישראליים, עוד אזרחים. אנחנו עושים את זה מתוך אחריות מאוד גדולה כלפי הציבור במדינת ישראל. תודה.

גם הצעתי, ואני חוזר על זה – ואני חושב שחברי הוועדה יסכימו איתי – אני חושב שוועדת חריגים כזו צריכים לשבת גם נציגי ציבור. אנשים מתחום רפואה ורווחה, מהסוג השני – לא רק רפואה אפידמיולוגית אלא אולי גם עובד סוציאלי מתחום רווחה או משהו כזה. כי השיקולים לדעתי הרבה יותר רחבים שיש לשקול אותם.

אני מעלה להצבעה את הרביזיה. מי בעד הרביזיה – ירים את ידו.

הצבעה

בעד הרביזיה – 1
נגד – 5
הרביזיה נדחתה.

בעד – 1. נגד – 5.

ערוץ הכנסת צילם את ההצבעה הזאת? שהציבור יידע. אלה שתקועים בחו"ל, מי משמיע את זעקתם ומי לא.

עכשיו אמרנו שאנחנו לא עושים את זה פוליטי.

אני עכשיו מעלה את הרביזיה שלי.

להבהיר – מה שנפלה עכשיו זה הרביזיה של חבר הכנסת טיבי על ההחלטה של הוועדה לאשר את ההכרזה שכל מי שחוזר מחו"ל הולך למלונית, עד 7 בפברואר.

אבל אחמד ביטא דעתו בעניין הזה, ואומר שוב – לא לצורכי מליצה – ובצדק.

היה דיון כללי על מכלול הנושאים.

אנחנו עוברים לרביזיה שלי לגבי הצעת תקנות סמכויות מיוחדות (הידוק הגבלות)(תיקון מס' 4), התשפ"א. זה הארכת הסגר עד יום שישי. אני רוצה לשאול שאלה אחת את נציגי משרד המשפטים. אדוני היועץ המשפטי, אתה צודק.

הארכת הסגר עד יום שישי ב-07:00, ואז מה?

תני לי לפתוח את הרביזיה. מי בעד הרביזיה – ירים את ידו.

הצבעה

בעד הרביזיה – 5
נגד – אין
הרביזיה התקבלה.

בעד – 5. הרביזיה התקבלה, ולכן התקנות חוזרות אלינו לדיון. אני רוצה לשאול את נציגי משרד המשפטים – השתמשתם שוב לצערי הרב בסעיף הדחיפות, ואני רוצה לדעת למה. סעיף הדחיפות אומר שהתקנות היו צריכות להגיע אלינו 24 שעות לפני החלתן כדי שהוועדה תוכל לשזוף עיניה על זה, ואני שואל למה השתמשתם בסעיף הדחיפות.

העובדות מוכרות, ואפרט אותן בכל זאת. שבוע שעבר נדונה בוועדת החוקה הצעת חוק לתיקון חוק הסמכויות בעניין החמרת הקנסות. הממשלה החליטה להתכנס אחרי שחקיקת החוק תושלם במליאת הכנסת. מליאת הכנסת לצערנו התכנסה רק ביום ראשון אחר הצהריים.

לא הממשלה החליטה את זה.

אם הממשלה הבינה שזה לא דחוף, למה אנחנו צריכים להבין שזה דחוף? אם הממשלה לא התכנסה עד אז – כלומר זה לא דחוף. אז למה אנחנו צריכים להבין שזה דחוף?

זה דחוף כרגע כי אם הממשלה אתמול בלילה עד חצות לא היתה מתקינה את התקנות, כרגע לא היו נשארות שום הגבלות.

אז למה לא התקינה קודם? מדובר על כל התקנות. על הכול. התשובה ברורה: פוליטיזציה של קבלת ההחלטות, והם מתכסים בכסות הזו של דחיפות כדי לכסות על פוליטיזציה שנעשתה בממשלה, באי כינוס הממשלה בגלל חוק אחר שעבר פה בבניין לפני שישה חודשים על הפריטטי. אנחנו נמצאים היום במצב שמפלגה של 4 מנדטים מחליטה מה להעלות לסדר-היום ומה לא להעלות לסדר-היום הממשלה, ואחר כך משתמשים בסעיף שאמר היועץ המשפטי כאן בוועדה שהוא מסכים שאסור להשתמש בו. רק במקרים של דחיפות אפידמיולוגית אמיתית, אבל להביא את זה לדחיפות כזו ואחר כך להשתמש בזה, זה במילים אחרות צביעות. זו היתה השאלה, זו היתה התשובה, ואני מעלה להצבעה את אישור התקנות סמכויות מיוחדות (תיקון מס' 4 – הידוק הגבלות), מי בעד אישור התקנות – ירים את ידו.

הצבעה

בעד התקנות – פה אחד
התקנות אושרו.

פה אחד. התקנות עברו. תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 16:30.