פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



9
ועדת החוקה, חוק ומשפט
28/01/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 192
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום חמישי, ט"ו בשבט התשפ"א (28 בינואר 2021), שעה 14:35

הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 5), התשפ"א-2021, מ/1371

חברי הוועדה: עמית הלוי – מ"מ היו"ר
אוסנת הילה מארק
תהלה פרידמן
יעל רון בן משה

ולדימיר בליאק
משה טור-פז

לילך וגנר - ראש אשכול עונשין ופשיעה חמורה, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

נירית להב קניזו - רפרנטית סמכויות, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אסתי ורהפטיג - הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

אורי בוצ'ומנסקי - יועץ משפטי, מרכז האכיפה, משטרת ישראל

מירה סלומון - ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי

פרופ' נדב דוידוביץ' - נציג איגוד רופאי בריאות הציבור, ההסתדרות הרפואית בישראל

מיטל ארבל - עו"ד, המרכז הרפורמי לדת ומדינה

ברוך שניר - מנהל תחום כלכלה, התאחדות המלאה והתעשייה

גור בליי – היועץ המשפטי לוועדה
תמי סלע

אסף פרידמן

אור שושני



הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 5), התשפ"א-2021, מ/1371

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. אנחנו מתכנסים כאן כדי לסיים את ההכנה לקריאה שנייה ושלישית של נושא הקנסות והסנקציות שדנו בהן כאן אתמול ושלשום ולפני זה. הפסקה קטנה.

(הישיבה נפסקה בשעה 14:40 ונתחדשה בשעה 14:41.)

עמית, אני אומרת לפרוטוקול שאנחנו גם מסירים את כל ההתנגדויות.

מאה אחוז. לפני ההקראה ולפני ההסתייגויות אני רוצה להצביע על הבעיה האמיתית שלעניות דעתי נחשפת במשבר הזה, והבעיה הזאת לא תיפתר לצערי לא בקנסות ולא בסנקציות שאנחנו נטיל היום, כי זה לא מסוג הדברים שקנסות או תמריצים שליליים מתקנים. אני מתכוון לשיח ציבורי של שבטים וקהילות נפרדות שמתעצם בימים האחרונים. משברים לאומיים במדינת ישראל ועם ישראל – והיו לנו לא מעט מלחמות ומשברים ב-72 שנות קיומנו כמדינה – בדרך כלל דווקא חשפו את הקולקטיב המשותף שלנו, את הקולקטיב הלאומי, את הקולקטיב האזרחי; ודווקא איכשהו המגפה הזאת מעצימה את המפריד, את ההבחנות בין הקהילות השונות, את ההבחנות בין המגזרים השונים. השיחה הזאת של השבטים והקהילות, התודעה השבטית והקהילתית הזאת, היא לא שיחת חולין, היא לא שיחת רחוב, זו תורה שלמה שהחל בה עוד נשיאנו נשיא המדינה עם נאום השבטים והחזיקו אחריו לא מעטים. אני אומר את זה כאן כי אני בטוח שהכוונות הן טובות - - -

זה מצחיק שאתה מייחס את זה לשיח. השיח מבטא מציאות.

גם כשהחלוקה הזאת לקבוצות ושבטים באה מרצון טוב, מתוך רצון לומר שיש אחר ובואו נהיה סבלניים אליו, היא עדיין מעצימה את האחרוּת. במקום שאנחנו נקיים כאן "כל ישראל ערבים זה בזה", אנחנו מקיימים "כל ישראל אחרים זה לזה". ועכשיו באה המגפה, ואז כל שבט מתגונן, ואתמול ראינו פה את החשדנות, איך חוק כזה בא להגן על מגזר כזה או לפגוע במישהו אחר. כל השיחה הזאת שאנחנו מנהלים היא שיחה שבה השבטיות מכה בנו. היא לא מחזקת אותנו, היא מכה בנו. ולפני שאנחנו מאשרים את התמריצים, שהם בסך הכול תוספת קטנה, אני מבקש להזכיר את הסכנה הזאת של חלוקה לשבטים. כי שינוי הצורה שהעם היהודי עבר במאה השנים האחרונות הוא שינוי מקהילה לעם. זה השינוי האמיתי שעברנו. בואו לא נחזור לקהילות. זה נכון גם לגבי המשותף הלאומי וגם לגבי המשותף האזרחי, שכולל קהילות נוספות, לא יהודיות, שחיות כאן, והמדינה מטפחת את המעגל האזרחי הזה.

אז אני אומר כאן לאזרחי ישראל בפתח הישיבה הזאת: הקורונה היא נגיף זמני, אבל התודעה השבטית הזאת היא מחלה כרונית ומסוכנת. ניסח את זה בדיוק רב כמעט לפני 2,000 שנה רבי שמעון בר-יוחאי, כשאמר את המשל הבא:

משל לבני אדם שהיו נתונים בספינה. נטל אחד מהם מקדח והתחיל קודח תחתיו. אמרו לו חבריו, למה אתה עושה כן. אמר להם, מה אכפת לכם, הלא תחתיי אני קודח. הוא קודח בתא שלו בספינה. אמרו לו את המובן מאליו: מפני שאתה מציף עלינו את הספינה.

אז אם מישהו חשב אחרת, הקורונה הבהירה שבמדינת ישראל אין תאים שסגורים הרמטית. לא שאין תאים בכלל, יש תאים, יש סגנונות, יש קהילות, אבל הספינה הישראלית היא ספינה אחת. ולכן כל מנהיג של חתונה או קהילה או הפגנה צריך לדעת שהוא לא יכול לקדוח, כי הוא קודח חור במעגל של כולנו. והתמריצים שאנחנו נקריא אותם עכשיו, התמריצים השליליים להקפיד על התקנות, מבחינתי הם רק תזכורות לדבר העיקרי: שכולנו כאזרחים מחויבים לכלל ומחויבים לשלמותה ושגשוגה של הספינה הזאת כולה. השיח הפוסט-לאומי, או האינדיבידואליסטי, המוקצן פוגע בכולנו ומכלה את המסד העיקרי של הביטחון הלאומי והחוסן הלאומי שלנו.

נפתח בהקראה - - -

אני רוצה להעיר הערה. אני מברך על הדברים שלך, ואני רוצה שכולנו נזכור שיש תקופות שבהן זה נכון ואולי אפילו משתלם לדבר על אחדות. אבל המבחן שלנו, של כולנו, של כל סיעות הבית, הוא ביום שמישהו יגלה שמשתלם לו לדבר על פילוג ועל האחר. ושם אנחנו נמדדים; במקום שבו זה לא משתלם אלקטורלית לדבר על אחדות. אני חושב שזה טוב שכיום במדינת ישראל מנשבת רוח שכולנו מתאחדים סביבה, אבל המבחן שלנו הוא האם אנחנו נהיה מובלים או מובילים של הרוח הזאת.

חשבתי שהצטרפת לגדעון.

אנחנו נתחיל בהקראה ואחר כך נשמע הערות. בגדול, אנחנו חוזרים להצעת החוק המקורית שהממשלה העבירה לכנסת, ואם יהיו שינויים נוספים, אני אומר מראש – גם לבקשת יושב-ראש הוועדה יעקב אשר – אז הממשלה מוזמנת להציע אותם בשבוע הבא והם יידונו כאן. אבל כרגע אנחנו מאשרים את הצעת החוק המקורית. הערה שנייה, סיעת כחול לבן, סיעת ישראל ביתנו וממילא גם סיעת יהדות התורה הסירו את ההסתייגויות, אז אנחנו דנים ואנחנו נצביע על החוק לקריאה שנייה ושלישית כפי שהוא. היועץ המשפטי, בוא תקריא.

הוועדה כבר דנה ארוכות בהיבטים השונים של הצעת החוק, למה היא נועדה ובכל הסעיפים השונים באופן פרטני, ונעשו תיקונים שונים. ועדת הכנסת החליטה שכל התיקונים המהותיים שנעשו, למעט תיקוני נוסח והתאמות משפטיות, הם נושא חדש, ולכן אנחנו חוזרים לנוסח הכחול. אני אקריא אותו עכשיו:

הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 4), התש"ף–2020
תיקון סעיף 24
1.
בחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020‏ (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 24(ב), במקום פסקה (1) יבוא:



"(1) לעבירה מינהלית כאמור ייקבע קנס מינהלי קצוב שלא יעלה על הסכומים המפורטים להלן, לפי העניין:




(א) לעבירה מינהלית הקבועה בתקנות כאמור בסעיפים 6 ו-7 – 500 שקלים חדשים;




(ב) לעבירה מינהלית כמפורט להלן – 10,000 שקלים חדשים:





(1) עבירה מינהלית הקבועה בתקנות כאמור בסעיף 8(א)(1) או (2) בעניין הפעלת מקום הפתוח לציבור או בית עסק, בדרך של פתיחתו לציבור, בניגוד לאיסור על הפעלתו כאמור שנקבע באותן תקנות;





(2) עבירה מינהלית הקבועה בתקנות כאמור בסעיף 9 בעניין הגבלת מסיבה, כנס, טקס, לרבות טקס דתי, פסטיבל, טיול מאורגן, אירוע ספורט, מופע בידור או מופע אומנות;





(3) עבירה מינהלית הקבועה בתקנות כאמור בסעיף 10(ב)(1) או (2) בעניין הפעלת מוסד המקיים פעילות חינוך, בדרך של פתיחתו ללומדים, לחניכים או למטופלים בו, בניגוד לאיסור על הפעלתו כאמור שנקבע באותן תקנות;




(ג) לכל עבירה מינהלית אחרת – 5,000 שקלים חדשים."

תיקון סעיף 32ב
2.
בסעיף 32ב לחוק העיקרי –



(א) בכותרת השוליים, בסופה יבוא "למקום";



(ב) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:




"(ג1) תקופת תוקפו של צו סגירה מינהלי לפי סעיף קטן (א)(1) תהיה כתקופת תוקפן של הוראות הגבלת פעילות שלפיהן חל איסור לפתוח את המקום, אלא אם כן בוטל קודם לכן בהחלטה בעיון חוזר לפי סעיף קטן (ז), בהשגה לפי סעיף 32ח או בהחלטת בית משפט בעתירה לפי סעיף 32ט.";



(ג) בסעיף קטן (ד), אחרי "תוקפו של צו סגירה מינהלי" יבוא "לפי סעיף קטן (א)(2) או (3) או לפי סעיף קטן (ב)";



(ד) אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:




"(ד1) על אף האמור בסעיף קטן (ד), צו סגירה מינהלי כאמור באותו סעיף קטן שניתן ב-30 הימים שלאחר תום תקופת תוקפו של צו סגירה מינהלי קודם שניתן לגבי אותו מקום, יכול שיינתן לתקופה שלא תעלה על 14 ימים מיום נתינתו.";

הוספת סעיף 32יא
3.
אחרי סעיף 32י לחוק העיקרי יבוא:



"צו סגירה מינהלי למוסד המקיים פעילות חינוך
32יא.
(א) ראה גורם מורשה, על יסוד דין וחשבון שהגיש לו הגורם המוסמך, כי מוסד המקיים פעילות חינוך (בסעיף זה – מוסד) פתוח ללומדים, לחניכים או למטופלים בו (בסעיף זה – תלמידים), בניגוד להוראות שנקבעו בתקנות לפי סעיף 10(ב)(1) או (2) או שנקבעו על ידי ועדת השרים לפי סעיף 18, ולפיהן חל איסור לפתוח את המוסד לתלמידים (בסעיף זה – הוראות הגבלת פעילות לעניין מוסד), רשאי הוא לצוות בכתב על הגורם האחראי על המוסד, מנימוקים שיירשמו בצו, לסגור את המוסד או חלק ממנו לתלמידים (בסעיף זה – צו סגירה מינהלי למוסד); לעניין זה, "הגורם האחראי על המוסד" – מעסיק, מנהל, מחזיק, מפעיל, או גורם אחר שיש לו יכולת שליטה על הפעלת המוסד.







(ב) הוראות סעיפים 32ב(ג), (ג1), ו-(ז) ו-32ג עד 32י יחולו לעניין צו סגירה מינהלי למוסד, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בסעיף 32ו(ב), אחרי "של הוראה מהוראות הגבלת פעילות" יבוא "לעניין מוסד"."

תיקון פקודת בריאות העם
4.
בפקודת בריאות העם, 1940‏, בסעיף 20ד(ג), המילים "כמשמעותה בסעיף 2(ג) לחוק העבירות המינהליות" – יימחקו, ובסופו יבוא "בסעיף זה, "עבירה מינהלית חוזרת" –



(1) לעניין עבירה מינהלית כאמור בסעיף 20ג(1) או (2) – עבירה מינהלית שעבר אדם בתוך שלוש שנים מיום שעבר לפני כן את אותה עבירה (בסעיף זה – העבירה הקודמת), והתקיים לגבי העבירה הקודמת אחד מאלה:




(א) הוא שילם בשלה קנס מינהלי או הורשע בשלה;




(ב) חלפו יומיים מיום שהומצאה לו ההודעה על הטלת הקנס המינהלי בעבירה הקודמת;



(2) לעניין עבירה מינהלית כאמור בסעיף 20ג(3) או (4) – עבירה מינהלית חוזרת כמשמעותה בסעיף 2(ג) לחוק העבירות המינהליות."

תודה רבה. מכיוון שדנו בחוק בצורה מאוד אינטנסיבית, אני חושב ששלושת השינויים המרכזיים פה ידועים לחברי הכנסת, אבל בכל זאת נעשה מעבר מהיר. נירית ממשרד המשפטים נמצאת איתנו? אני חושב שגם ההגדלה לקנסות יותר גדולים וגם צווי הסגירה המינהליים, לרבות עברה מינהלית חוזרת – אלה דברים שדיברנו עליהם. נירית, אם את רוצה לחדד משהו או להבהיר, אז בבקשה. אין צורך לחזור על הכול, אבל אם לדעתך יש נושא לא ברור, זה הזמן.

אנחנו למעשה דיברנו על רוב הדברים. היו תיקונים שכן נעשו על דעת נציגי הממשלה ואנחנו כן היינו שמחים שהם ייכנסו לתוקף יחד עם השינויים האלה. נשמח אם תיאותו לקבל אותם. אם אתם רוצים, אני אפרט על מה מדובר.

מכיוון שהתיקונים הנוספים דורשים דיון נוסף ואנחנו אחרי לילה ארוך שבו סוכמו כל הדברים ועל בסיס זה גם הוסרו כל ההסתייגויות, אז אני מציע שאת זה תעשי בשבוע הבא. אני ראיתי חלק מהתיקונים, חלקם בהחלט ראויים לדיון, אבל הדיון הזה יתקיים בשבוע הבא.

אוקיי, תודה.

אסתי ממשרד הבריאות איתנו?

אני מצטרפת לדברים של נירית. אני לא כל כך יודעת אם יש עכשיו סיכוי לדבר על אותם דברים שנעשו בסיכום איתנו. אני מבינה שעכשיו יורדים מזה. אני רק אזכיר בשתי מילים. דבר אחד זה ההעלאה של הקנסות וההתאמה להעלאה שנעשתה באופן כללי, כולל התאמה גם לעניין אזור מוגבל. זה דבר שאני מבינה שיורד עכשיו ויוצר אנומליה מסוימת, כי המצב שנוצר הוא שבמקום שהוא מחוץ לאזור מוגבל הקנסות יהיו גבוהים, ודווקא בתוך אזור מוגבל, שהוא יותר מסוכן, הקנסות, שקבועים בחוק עצמו, יהיו נמוכים. הדבר הנוסף הוא התיקון שעשינו בעניין אדם שעושה עברה חוזרת של יציאה מבידוד, כך שהוא יחול גם על יציאה מבידוד במלונית. זה ממש אותו תיקון.

אסתי, תודה רבה. הדברים הם ברורים, ולפי הסיכום שהיה בין שרי הממשלה ליושב-ראש הוועדה הדברים האלה יוכלו להיות בתיקון לחקיקה רק אחרי שהחוק הזה יעבור. אם תספיקו עוד לפני כן לעשות... אגב, זה אפשרי מבינה פרוצדורלית? נניח שהחוק עובר ביום שני אז אפשר לפני כן לכנס עוד פעם?

בעיקרון אפשר להחזיר הצעת חוק מהמליאה לוועדה ולהוסיף תיקונים. אבל בהנחה שזה יעבור בשנייה ושלישית אז נצטרך תיקון חדש.

אז אלה שתי האפשרויות שקיימות כרגע.

אני רק אגיד לפרוטוקול שאנחנו רוצים שזה יעבור היום במליאה.

כן, כולנו רוצים. מירה סלומון ממרכז השלטון המקומי, בבקשה.

שלום, אדוני. אנחנו לא מתנגדים לנוסח שקיים היום ואנחנו מקווים שהדברים יעברו כמה שיותר מהר.

מאה אחוז. אז לגבי הכינוס של המליאה, אנחנו ממתינים. אם הרשימה המשותפת תחליט ללכת על המשותף אז היא מוזמנת להסכים ואנחנו נכנס את המליאה עוד היום, ואם לא, זה יידחה קצת.

הילה צור מלשכת ארגוני העצמאים, את רוצה להתייחס לחוק? לא נמצאת איתנו כרגע. המרכז הרפורמי לדת ומדינה, עורך דין מיטל ארבל, בבקשה.

לא ביקשתי להתייחס. תודה רבה.

תודה. ברוך שניר מהתאחדות המלאכה והתעשייה, מנהל תחום כלכלה. בבקשה.

תודה רבה. ככל שישנה כוונה להחיל איזשהו מדרג בשיעורי הקנסות, אנחנו מצפים שהמדרג יאזן מצד אחד בין הצורך לשתף עסקים קטנים במודל הצמיחה העתידי ובוודאי ובוודאי להבטיח להם כושר הישרדות; לבין הצד השני, שכאשר אנחנו בודקים את שיעורי העוני בקרב עצמאים, בהתייחס לדוח העוני של המוסד לביטוח לאומי, אנחנו מוצאים שכמעט 40% מרוויחים עד השכר הממוצע במשק. אני לא רואה איך קנסות בסדר גודל כזה, שיכולים להוות 50%, 60% או 70% מההכנסה אם חלילה יוטלו, הם קנסות שבעל עסק קטן יוכל לשאת בהם. ועל כן, ככל שרוצים להגיע להגדרה, אני חושב שלא צריך להמציא את הגלגל. יש בתקנות חובת מכרזים הגדרה לעסק קטן – עסק שמעסיק עד 20 עובדים – ולגביו לא צריך להיות שינוי בגובה הקנס. זאת עמדתנו.

שלא יפרו. ככה הם לא יקבלו קנסות.

המדרג בין 5,000 ל-10,000 עוד לא נקבע, הוא ייקבע על ידי הממשלה. אנחנו רק קבענו פה את ההעלאה המקסימלית, של עד 10,000.

אדוני, המדרג ייקבע בין אפס ל-10,000 בהתאם - - -

אני רואה שזה שונה. בהתחלה היה כתוב פה "עד", ופה כתוב 10,000.

לא, זה כבר היה כתוב לפני. כבר ענינו על השאלה הזאת. "שלא יעלה על".

אוקיי. אז ברוך, המדרג בין אפס ל-10,000 ייקבע בממשלה. הערתך נרשמה, וגם הערת חברת הכנסת מארק נרשמה, שמעסקים קטנים כגדולים אנחנו מצפים שיעמדו בסטנדרטים של המחוקק ולא יגיעו למצב שמטילים עליהם ולו שקל אחד קנס. ולכן השיקולים המרכזיים הם לא מידת היכולת לשאת בקנס, אלא היעילות שלו בלמנוע פתיחה. זה שיקול של המחוקק, ובעלי עסקים צריכים לקחת את זה בחשבון. אני מאוד מזדהה עם המצוקה שאתה מציג, הרי הקורונה חשפה את חולשת המגזר הפרטי והעצמאים, ואלה דברים שנטפל בהם בהמשך. אני מאוד מקווה שבתוך חודשיים אנחנו נהיה במקום אחר. כך זה נראה. גם ההודעה היום של שר הבריאות על המוטציות שפוגעות בסטטיסטיקה בעצם מחזקות את המסקנה שרק החיסונים, בהיקף דרמטי, יוציאו אותנו בחזרה לשגרה ברוכה. אני מקווה שזה יקרה, ושגם העסקים שלנו יחזרו לפעילות רווחית מקסימלית.

אנחנו מעלים את אורי, נציג המשטרה.

שלום, אני אורי בוצ'ומנסקי, היועץ המשפטי של מינהל האכיפה.

העלו פה אתמול את הדוח לגבי הקנסות, כמה שילמו וכמה לא, נכון?

זה לא אנחנו. הכסף לא מגיע ישירות למשטרה.

רק רציתי לציין שהמשטרה תומכת בהצעת החוק המקורית וכך גם בתיקונים שביקשה הנציגה של משרד הבריאות. בהמשך, ככל שיתוקנו הסכומים לגבי העסקים באזורים המוגבלים, כמובן שהמדרג שם צריך להיות בהתאם לאופן שבו ייקבע המדרג גם לעסקים שהם לא באזורים מוגבלים.

בסדר גמור. פרופ' נדב דוידוביץ', מההסתדרות הרפואית בישראל, בבקשה.

תודה. איגוד רופאי בריאות הציבור תומך בחוק, אבל אני בכל זאת רוצה להגיד שני דברים. קודם כול, חשוב מאוד שתהיה אכיפה יעילה ושוויונית. בלי אכיפה יעילה ושוויונית יקטן שיתוף הפעולה של הציבור, ובסוף זה יגרום לזה שהתחלואה והתמותה יעלו. גם חשוב שהאכיפה תתבסס קודם כול, לפני שמגיעים למשטרה, על החברה האזרחית והרשות המקומית. יש הרבה מאוד נאמני קורונה וזה הרבה יותר טוב.

הערה קטנה לגבי מה שאמרת לגבי החיסונים. אני מסכים שהחיסונים הם דבר נהדר, אבל עם החיסונים בלבד אנחנו לא נוכל להגיע לתוכנית של יציאה, כי הם עדיין לא ניתנים לילדים ולכן לא נוכל להגיע לחסינות עדר. לכן חייבים לשלב בהמשך בדיקות מהירות ובכלל סל של כלים, כשכמובן אכיפה היא אחד מהם – כלי שלצערי נכשלנו בו. לכן זה חוק חשוב, אבל צריך להפעיל אותו בצורה שוויונית.

מאה אחוז. לפני שגור מסכם, יש עוד חברי כנסת שרוצים להתייחס? לא. גור, בבקשה.

אני חושב שהמחקרים בעניין מלמדים שהנושא של האכיפה הוא הרבה יותר אפקטיבי, בעוד שהחמרת הענישה היא הרבה פחות משמעותית מאשר עצם האכיפה. אם בן אדם יודע שהוא יקבל קנס כמעט כל פעם שהוא עושה הפרה, זה הרבה יותר משמעותי מאשר השאלה אם הוא ישלם 5,000 או 10,000. לכן אני מאוד מקווה שהגורמים שאמונים על כך ישימו את הדגש על הדבר הזה.

דבר שני, אני רוצה לחדד את מה שאמרה לילך. נאמר בדברי ההסבר שייקבע מדרג. 10,000 הוא רק הסכום המרבי. אני מקווה שייקחו בחשבון דברים שעלו במהלך הדיונים בוועדה – גודל העסק, הסיכון שקשור בו וכן הלאה – ו-10,000 יהיה רק לדברים הקיצוניים יותר, המסוכנים יותר, הגדולים יותר.

התקנות בנושא הדירוג של הקנסות יגיעו כמובן לוועדה, ואנחנו ניקח בחשבון את כל הפרמטרים האלה.

דבר אחרון, לצד כל המחלוקות הפוליטיות, היו גם דברים שלא היו עליהם מחלוקת, אבל עכשיו אני מבין שיש הסכמה לא לשנות אותם, ואני מצר על כך. מדובר על שלושה דברים. שני דברים שהסכימו עליהם נציגי הממשלה: הנושא של התאמה של קנסות לאזור מוגבל, כדי ליצור קוהרנטיות; והנושא של כפל קנס במלוניות, כמו בבידוד רגיל, גם לשם הקוהרנטיות. והדבר הנוסף שחשבנו שראוי להוסיף לטובת האזרח: כאשר יש צו סגירה שחל למשך חודשים בגלל שלפי תקנות הגבלת פעילות אותו מקום אמור להיות סגור – שתהיה לו אופציה לבקש בקשה לעיון חוזר כל שבועיים באופן אוטומטי, בלי קשר לשינוי נסיבות. זה גם עוד תיקון שלצערי לא נכנס בגלל הרצון להעביר את הנוסח הכחול כמו שהוא, בכפוף כמובן לשינויי נוסח שאנחנו תמיד עושים. אני מאוד מקווה ששלושת הדברים האלה ייכנסו בתיקונים הבאים, כי חבל לי, הם חשובים לחוק.

אני משתתף בצערו של גור, ואני בטוח שעוד יש לנו הרבה מה לתקן במדינה הזאת ונעשה זאת בהמשך.

אני רוצה להתייחס להערה של פרופ' דוידוביץ'. כמו שאמרתי, הקורונה חשפה הרבה מאוד קשיים בירוקרטיים של יזמים ועצמאים, ובדיוק באותה נקודה היא גם חשפה את זה שהתרגלנו לומר "המדינה תעשה". אלא שההישענות על המדינה מבטלת את האחריות. ומה שאנחנו עושים כאן זה להצביע על תזכורת לאזרחים, "האחריות היא עליכם".

ברשותכם, אני אקריא לכם סיפור מזעזע שאני סוחב מהבוקר. שלח את זה יהודה משי זהב. זה סיפור שמראה שהאחריות היא על כל אדם ועל כל קהילה. נכון שהמדינה יכולה לתמרץ, אבל היא לא תחליף לאחריות של כל יחיד וכל קבוצה.

הסיפור הזה מספר על יהודי שמתפלל בשבתות בחב"ד. קוראים ליהודי הזה הרב אשר סולומון. הוא מתפלל בשבתות בשיכון חב"ד בירושלים, במניין של שבע בבוקר. בשבת הקודמת הגיע חולה קורונה מאומת למניין הנ"ל, אחד שלא מתפלל באותו בית כנסת אף פעם. למה הוא הגיע? מכיוון שהוא היה חיובי לקורונה הוא לא היה יכול ללכת למניין הקבוע שלו, כי שם לא נתנו לו להיכנס. אז הוא הלך לשיכון חב"ד. הוא סיפר שכיוון שיש לו יארצייט הוא הגיע להתפלל במניין של חב"ד בשביל לומר קדיש. כמה אירוני הסיפור הזה, כמה נוראי. הוא הדביק לפחות שני אנשים – את הרב אשר סלומון, שנפטר, ואת אבא של מנחם סדובסקי, שהוא כותב הסיפור הזה, דוד סדובסקי, בן 74, ששוכב במצב קשה מאוד ולא יציב בתל השומר. גם אימא של הכותב, שיש לה מחלות רקע, נדבקה. כרגע היא במצב טוב בביתה, אבל בפחד פחדים. הוא כותב "אני בן 49, נדבקתי מאבא שלי כשבאתי לסדר להם את המחשב, אשתי בהיריון מתקדם, נדבקה ממני, הילדה בת 18 גם נדבקה, והיא חווה התקפי קוצר נשימה. המדביק ידע שהוא חיובי. אני לא יודע מה שמו. אני מקווה שאבי, אימי, אשתי, אני והילדה נצא מזה". "מה דינו", שואל מנחם סדובסקי. "עורו, עורו והתעוררו, זה מדביק וזה מסוכן". זה נכון לשיכון חב"ד, זה נכון להפגנה בבלפור, זה נכון לחדרי כושר או לחוף הים. זה נכון לכל אדם שלא לוקח אחריות. אבל לבוא לומר קדיש על אבא שלך ובקדיש הזה לגרום להרג של עוד בן אדם ולנזקים – זה דבר שמחזיר אותנו לאמירה שפתחתי בה. האחריות היא על כל אחת ואחד מאזרחי ישראל. קחו אחריות, אנחנו בקצה. איך אמר עוזי דיין, זה נורא למות דקה לפני הפסקת האש. אנחנו בקצה של זה, אז קחו אחריות, היאזרו בסבלנות, תשמרו על ההגבלות, ובעזרת השם לקראת חג הפסח נצא למקום אחר.

אנחנו מצביעים עכשיו על הצעת החוק ככתבה וכלשונה בנוסח הזה - - -

רגע, רק לוודא: כל ההסתייגויות הוסרו, גם של כחול לבן, גם של ישראל ביתנו וגם של יו"ר הוועדה יעקב אשר. השאלה אם יש עוד הסתייגויות לנוסח למישהו מחברי הכנסת. לא. אז אפשר להצביע.

אז אנחנו מצביעים. מי בעד הצעת החוק כפי שהוקראה על ידי היועץ המשפטי?

בכפוף לשינויי נוסח שאנחנו תמיד עושים.

כן, תיקונים טכניים. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד
אושרה.

אושר פה אחד. תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:05.