פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



3
ועדת הכספים
28/01/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 235
מישיבת ועדת הכספים
יום חמישי, ט"ו בשבט התשפ"א (28 בינואר 2021), שעה 12:45

בקשה לקבלת אישור ועדת הכספים לדרך הפרטת מקורות פיתוח וייזום בע"מ וכן לקבלת אישור הוועדה למכירת המניות המוחזקות בידי מקורות פיתוח וייזום בע"מ באשדוד התפלה בע"מ ובאשדוד התפלה תפעול בע"מ

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
ניר ברקת
אופיר כץ
מיקי לוי
יצחק פינדרוס

פטין מולא
ג'אבר עסאקלה

אריאל אבלין - מנהל יחידת תשתיות אנרגיה ומים, רשות החברות הממשלתיות, משרד האוצר

מרדכי מרדכי - יו"ר דירקטריון, מקורות

חנה זיכל - עו"ד, יועצת משפטית, מקורות

שלומית ארליך

ליאת קרפטי

אורי פנסירר



בקשה לקבלת אישור ועדת הכספים לדרך הפרטת מקורות פיתוח וייזום בע"מ וכן לקבלת אישור הוועדה למכירת המניות המוחזקות בידי מקורות פיתוח וייזום בע"מ באשדוד התפלה בע"מ ובאשדוד התפלה תפעול בע"מ

אני מחדש את הדיון, אנחנו בבקשה לקבלת אישור ועדת הכספים לדרך הפרטת מקורות פיתוח וייזום בע"מ וכן לקבלת אישור הוועדה למכירת המניות המוחזקות בידי מקורות פיתוח וייזום בע"מ באשדוד התפלה בע"מ ובאשדוד התפלה תפעול בע"מ. מי מציג את הבקשה? מרדכי מרדכי, יושב-ראש הדירקטוריון של חברת מקורות. בבקשה.

אדוני היושב-ראש, חברי הוועדה, נכנסתי לתפקידי כיושב-ראש של חברת מקורות לפני כשבע שנים. אחת הבעיות שנתקלתי בהן, אחת הבעיות הקשות שיש להם השלכה על משק המים הייתה פעולה של מקורות ייזום, שהיא חברת בת של מקורות שהוקמה לפני כ-18 שנה. פעילויות של החברה הזאת בכלל ונושא מתקן ההתפלה באשדוד בפרט.

מתקן ההתפלה באשדוד זה אחד מני חמש מתקנים שפעלו אז, וכרגע יש חמישה מתקנים, ארבע בידיים פרטיות ומתקן אחד ניתן לו זיכיון לחברת מקורות ייזום שהקימה חברה לצורך הזיכיון, חברה לידה, חברת בת של מקורות ייזום – אשדוד התפלה, זאת כדי להקים את ההתפלה בשיטת B.O.T. המתקן הזה בסופו של דבר בניהול של מקורות ייזום – לא הצליח בלשון עדינה. הריונו בחטא, לידתו בחטא, ותפעולו בחטא. המדינה הכתיבה לוח זמנים ותעריף למים בצורה די לא מקצועית. לא היה שם שום מודל פיננסי שהצדיק את התעריף אלא אמרו: כזה ראה וקדש, אתם רוצים? זה מה יש, אתם לא רוצים? אתם לא תקימו את מתקן ההתפלה.

חברת מקורות מסיבות אסטרטגיות שלה, בזמנו, מי שהיה אחראי במקורות, קיבל החלטה כן לקחת את האתגר הזה ולהקים את מתקן ההתפלה עם התעריף שהממשלה הכתיבה ועם לוח זמנים שהממשלה הכתיבה. בסופו של דבר, סופם מוכיח על תחילתם, ששני הדברים לא היו נכונים.

למה בעצם הם עשו את המהלך הזה? אם יש ארבעה מתקנים שעובדים כמו שצריך, אז למה בעצם עשו.

יש תוכנית אב של רשות המים למתקני התפלה בארץ. רשות המים היא הגוף הממשלתי שבנה את התוכנית הזאת. הקימו חמישה ואני רוצה להגיד לך יותר מזה: יש עוד שניים בתכנון, אחד בצפון בין עכו לנהריה ועוד אחד שמתוכננים להקים. בסופו של דבר היום 80% מהמים מהצריכה הביתית היא ממתקני התפלה. אולי קצת אנחנו מושפעים מהשנה שעברה, וקצת מהשנה על מים – אבל לפני זה הייתה בצורת מתמשכת של חמש שנים. ואם לא היו מתקני התפלה, אז היו מרגישים את זה.

לא, למה מתקני התפלה. אתה אומר שיש ארבעה מתקנים שחברות פרטיות מתפעלות.

לא. רק אחד היה. לא, ארבעה.

ארבעה פרטיות ואחד - - -

אז למה עכשיו ניסו את הדבר הזה, שזה תחת אותה חברת בת של חברת בת של מקורות?

למה למקורות? מקורות חשבה שכחברת מים לאומית, זה לא יהיה נכון שהיא לא תהיה אחד מחמשת המתקנים. מי שהיו לפני חשבו כך וזה לגיטימי וזה נכון. וביקשו שאת המתקן החמישי מקורות תקבל את הזיכיון ותפעיל אותו. אלא שהמדינה הכתיבה את לוח הזמנים, והכתיבה את התעריף, שני הדברים האלה ביחד – לא רק – הביאו למכשלה שגרמה לכך שהפרויקט הוא גרעוני מאוד מבחינה תפעולית. דבר שני, הוא לא עמד בלוח הזמנים – במקום שנתיים שהמדינה הכתיבה להקמת המתקן הזה זה לקח ארבע שנים. ובסופו של דבר, אחרי ארבע שנים, מקורות קיבלה את המתקן עם בעיות מאוד קשות של 30% מהייצור במקום 100% ייצור של המים. מעבר לנושא הכספי שהוא חשוב מאוד למקורות, הייתה גם בעיה של הספקת מים במדינה מבחינת הראות של רשות החברות ומשק המים, תכננו על מתקן שיעבוד ב-100% ויספק 100 מיליון קוב, פתאום יש מתקן שמדדה ומצליח בקושי.

מה אתם מבקשים עכשיו?

כבר מגיע לזה. בסופו של דבר הגענו לכלל מסקנה, אני מקצר אדוני היושב-ראש, שמקורות כשלה בהקמת המתקן הזה. בפיקוח, בתכנון, בהפעלה, גם בגלל האילוצים שהממשלה הכתיבה אבל לא רק, היה לה גם אשם תורם בכל העסק הזה. את המסקנות, את הלקחים הפקנו לפרויקטים אחרים שהם לא התפלה. לראות במה שגינו. היו תביעות הדדיות במאות מיליוני שקלים. קבלן ההקמה, זאת הייתה חברה ספרדית בשם SADIT ביחד עם מנרב החברה הישראלית, תבעה אותנו ב-500 מיליון. אנחנו מקורות תבענו אותם ב-700 מיליון, תביעות על 1.2 מיליארד. המדינה היה לה טענת קנסות מול מקורות של כ-150, 160 מיליון שקלים על איחור באספקת המים. זה בצד המדינה, בצד הקבלן והמממנים שזה הבנקים. המתקן הזה עבד בשיטת B.O.T, 1.2 מיליארד זה היה כספי בנקים ומממנים. ו-400 מיליון שקלים, כסף של מקורות חברת האם.

מי שהרוויח מהמיזם הזה זה עורכי דין.

אוהו, הרוויחו הרבה. כפי שאמרתי, זו הייתה הבעיה שנתקלתי עם מקורות ייזום בעיקר ועם המתקן בפרט. נכנסתי לעובי הקורה, אני מצהיר שבארבע השנים הראשונות, 80% מהזמן שלי התעסקתי עם מקורות ייזום ועם מתקן ההתפלה. ממש ברמות הכי עמוקות והכי פרטניות שאפשר. הצלחנו להביא פעם אחת פשרה עם הקבלן ולסלק אותו. היה מאוד לא קל, עם תביעות של 1.2 מיליארד, תביעות הדדיות, את הקבלן הזזנו הצידה. אחר כך היה משולש של מדינה, בנקים, מממנים ומקורות. עשינו הסכם פשרה שכל אחד תורם איזשהו חלק ממנו. ויצאנו בסופו של דבר להסכמה שמקובלת על מקורות, על המדינה וכל גורמיה, שזה רשות המים, משרד האנרגיה, החשב הכללי ורשות החברות – להוציא את המתקן הזה למכירה עם מניות חברת אשדוד התפלה, ולהכניס זכיין אחר שיתקן את המתקן. מקורות מחקה את כל 400 המיליון שהיא שמה שם. אולי נצליח להחזיר חלק קטן של הכסף למקורות בחזרה. בנוסף לזה מקורות שמה המון כסף על גירעונות תפעוליים במשך שנתיים – מעבר להשקעה שלה.

מכל זה, חשבנו שנכון להשתחרר, להוציא את המתקן להפרטה וזה מה שעשינו. וכרגע אנחנו נמצאים בפני ועדת כספים מבחינת ההליך. אנחנו צריכים לקבל את אישור ועדת כספים למהלך הזה. זה באשר למתקן ההתפלה שהוא היה גולת הכותרת של השקעות ייזום. זה לא היה הכשל היחיד במקורות ייזום. בנוסף למתקן ההתפלה. מקורות הזרימה למקורות ייזום 150 מיליון שקל. התפקיד של מקורות ייזום היה לבצע עבודות בחו"ל, למכור את הידע בחו"ל. בסופו של דבר, זה לא עבד, כל פרויקט שבדקתי ונכנסתי אליו, זה היה או הפסדי או נמצא בתביעות משפטיות. נושים דפקו לנו על הדלתות להחזיר את הכספים, לא היה מאיפה, קיבלנו החלטה לממש את הנכסים. אחד זה היה אשדוד, והשני זה נבי מוסא, בירושלים בדרך למעלה אדומים, שאנחנו מקורות קיבלנו את זה, והחזרנו את זה לחברת הגיחון בירושלים. ותמורת סכום שקיבלנו החזרנו את הכסף לנושים. חברת מקורות ייזום הייתה חדלת פירעון, איכשהו הצלחנו להחזיר את החובות ולהסיר את זה מזה, ואנחנו רוצים להפריט גם את חברת מקורות ייזום שהיא לא גדולה כיום, מהנכסים שלה ומהעובדים.

ולסיכום, אני חושב שהמהלך הזה, גם של מכירת הזיכיון של מתקן ההתפלה באשדוד וגם הפרטת מקורות ייזום זה הדבר הנכון למשק המים בכלל ונכון למקורות מבחינתה כחברת אם של חברת מקורות ייזום.

למה אנשים יקנו את זה? הרי זה כשל במשך שנים. למה מישהו יקנה את זה?

את מקורות ייזום?

כן.

את מתקן ההתפלה?

ההתפלה. מי קונה את זה?

אוקיי. קודם כל מי קונה – זה מכרז ומי שרוצה.

כלומר עדיין אין.

אבל שואל הרב גפני שאלה פשוטה שכל אחד שואל את עצמו: אם זה כזה הפסדי, אז למה שמישהו יקנה את זה?

בדרך כלל קונים דברים שהם במצב הפסדי.

מה לעשות, המדינה לא יודעת לנהל.

אענה הרב פינדרוס, התשובה היא מאוד פשוטה: מתחת לאלונקה שמו כתף גם המממנים, גם מקורות, וגם הממשלה. כשאני אומר ממשלה זה כל גופי הממשלה. וכל אחד תרם את חלקו בכדי שאפשר יהיה לחלץ ולמכור את המתקן הזה. מקורות שמה 400 מיליון שהיא מחקה ואולי אולי היא תקבל משהו בחזרה. הממשלה הסכימה לאפשר הקמת תחנת כוח במתחם מתקן ההתפלה, וזה אמור להגדיל את התשואה לאותו זכיין שיהיה ואז יהיה לו יותר כדאי, מה שלא היה עד היום.

לא הבנתי, מי שקונה עכשיו את מקורות ייזום, הוא קונה גם את מתקן ההתפלה?

לא. זה שני דברים. אנחנו רצינו לרוץ עם מתקן ההתפלה בגלל שדיממנו, מלשון דמים, מקורות שילמה המון כסף. חוץ מההשקעה, גירעון תפעולי, המון כסף לעורכי דין ורצינו לעצור את זה. רצנו עם זה. ובמקביל אנחנו רוצים להפריט את מקורות ייזום.

מה יהיה עם העובדים?

לגבי מקורות ייזום - -

כמה עובדים יש שם?

- - כשנכנסתי לחברה לפני שבע שנים, היו 60 עובדים עם כמעט אפס פרויקטים, צמצמנו את הכול. כיום יש במקורות ייזום ארבעה עובדים בלבד. לגבי מתקן ההתפלה באשדוד, יש 50 עובדים, אבל חוץ מחברת התפלה אשדוד יש גם חברת תפעול. התנינו את זה בהסכמות עם המדינה, שהמכרז הזה יצא במשולב. דהיינו, מי שרוצה את הזיכיון קונה גם את המניות של חברת התפעול כך שהעובדים יעברו אליו. לפחות בשלב הראשון, אני מניח בהיגיון ושכל ישר – הרי הוא צריך להפעיל את מתקן ההתפלה. יכול להיות שחלק מהעובדים הפחות טובים הוא יוציא אותם, אבל אני מאמין שאת רוב העובדים הוא ישאיר כי בסופו של דבר הוא צריך להפעיל את מתקן ההתפלה.

תודה רבה, חבר הכנסת מיקי לוי בבקשה, ואחריו אופיר.

אני מכיר את העניין ואני מתעסק עם זה תשע שנים בערך, לזכותו של אריאל שרון יאמר שהוא הביא את תוכנית האב של כל התפלת המים והציל את המדינה מהשנים היבשות שהיינו נתונים שם. הנושא של מתקן ההתפלה באשדוד עלה פעם אחר פעם במקביל למתקן ההתפלה שהמדינה לא הצליחה למצוא מקום. והוועדה הזו הייתה חלק מהזרז של כל ראש מועצה או ראש עיר בצפון – לא רצה להקים את זה בשטח החופים שלו. עד שבסוף לקחו מחנה של צה"ל אם אינני טועה או חלק ממנו, יכול להיות שזה עדיין לא נסגר.

הנושא של אשדוד גרם להרמת גבה מזה כבר ארבע או חמש שנים כשהוא בא לכאן. וכל פעם נדרשנו לאשר עוד תקציב ועוד תקציב ועוד תקציב. באחת הפעמים מישהו אמר: המתקן לא מצליח לספק מים, הוא כאילו מתקן שצריך לסובב את המנואלות בידיים. המדינה לא יודעת לנהל – מה לעשות. וצריך להיפטר מזה, להוציא את זה לזכיין כדי שיהיה. צריך עוד אחד בצפון, כרגע חסר אחד בצפון. איך קוראים למקום הזה, בשרגא?

שרגא.

מחנה שרגא.

אף ראש עיר לא הסכים לתת פיסת קרקע בשביל להתקין את המתקן על חוף הים, בסוף הצבא נתן פיסת קרקע מהמחנה הצבאי של גולני אם אינני טועה. אני אומר לחברים האחרים: זה בור ללא תחתית. המדינה לא יודעת לנהל את זה, צריך למכור ולהיפטר מזה.

נמאס לנו כבר לשמוע את זה.

כן. גם כך פעם קודמת אמרתי, אני לא רוצה לתת כסף בשביל עורכי דין והגנות ותיקונים, והוא 96% או 94% מספק מים וכולי.

אתה מציע לאשר להם את זה. בוא ניפטר מזה.

אין לנו ברירה, צריך פשוט להיפטר מהעניין הזה, שייקח את זה זכיין, יידע לתפעל את זה יותר טוב מאשר המדינה.

אוקיי. אופיר, בבקשה.

שתי שאלות: ארבעת המתקנים שבידיים פרטיות, יש גם חברות ישראליות ביניהן? זה מחו"ל, מהארץ?

מהארץ.

כולן מהארץ?

כן.

בארץ אלופים - - -

לא, בסדר. למה החמישית?

אבל את זה נתנו לספרדים.

לא. יש מכרז הוא אומר לך.

באשדוד.

לא. רק ההקמה הייתה של חברה ספרדית.

אהה ההקמה. נו באמת, הקמה כזו גרועה.

כמה בסוף כל התענוג הזה עלה למדינת ישראל?

לא כדאי לך לדעת.

כמה מאות מיליונים.

מרדכי, השאלה האחרת: מתקן התפלה עולה בסביבות 4.5 – 5 מיליארד שקל?

לא. המתקן הזה עלה 1.6 מיליארד שקל.

לא, זה כבר מזמן הוא גם כבר לא שווה הרבה. אתה רוצה להגיד זה, אני אפגע במחיר.

במכרז.

כמה עולה מתקן התפלה?

מיקי, תלוי איזה גודל.

אני זוכר שזה בין 3 ל-4 מיליארד שקלים.

אני חושב שזה סדרי הגודל גם היום.

תודה רבה.

אם אפשר לאשר על מה שהם מבקשים רטרואקטיבית?

אפשר. תאמין לי, מישהו היה צריך לתת את הדין על זה. ינון, בבקשה.

שאלה שלא קשורה לזה אבל קשורה למקורות: פורסם בגלובס לפני שלושה שבועות או חודש, שרשות המיסים דורשת מכם חצי מיליארד שקל עבור מס.

התביישתי לשאול את השאלה הזו.

למה להתבייש? מרדכי מרדכי, אדם מוערך מאוד – עוד כילד אני זוכר אותו, סיפר קודם על עורכי הדין שהרוויחו הכי הרבה, ולפי דעתי זה מה שהולך לקרות גם הפעם הזאת אם אתם תלכו עם רשות המיסים ראש בראש. אז מהכיס הזה יוציאו לכיס הזה, אבל באמצע יש את עורכי הדין שירוויחו מזה. רשות המיסים יש לה את שלה, את הצוותים שלה שעובדים עם עורכי הדין שלהם. ואתם תצטרכו לקחת גם. אגב, אני מסכים איתכם כי גם השומה שם לפי מה שראיתי זה לפני שאתה נכנסת, בשנת 2015, השומה שם לפי הכתבה היא לא נכונה, היא שומה על פי מזכיר שישב שם ועשה את זה, בדברים שלהם. בכל זאת, האם יש לך מה לספר לנו על זה קצת יותר לעומק?

רק אוסיף לגבי העניין הזה: אתה יושב-ראש הדירקטוריון של חברת מקורות. אתם נמצאים בדין ודברים עם רשות המיסים. אני יודע איך המדינה מתנהלת או בכלל איך מתנהלים החיים הציבוריים. יושב פקיד במקורות ויושב פקיד ברשות המיסים וכל אחד עושה את החשבון של עצמו. בסופו של דבר זה כסף שיפגע בתושבי המדינה ובמשלמי המיסים. יצטרכו לשלם לעורכי דין הרבה מאוד כסף, ובסופו של דבר או שזה יעבור מהכיס הזה לכיס הזה או מהכיס הזה לכיס הזה. האם אפשר למנוע את זה? אני מציע שאנחנו נשים פה בורר או שניים כדי לפתור את הבעיה הזאת. זה כסף שהולך לריק.

עכשיו הבורר ירוויח מכמה עורכי דין שיופיעו בפניו.

לא. בורר פה מהוועדה.

מוועדת כספים. הרב גפני הוא הבורר.

לא אני, נמנה.

אדוני היושב-ראש, אריאל אבלין סגן מנהל רשות החברות הממשלתיות. בהקשר למה שחבר הכנסת אמר לגבי הנושא של תביעת רשות המיסים. אנחנו רואים את זה בלא מעט חברות ממשלתיות שעולות דרישות כאלה, לפעמים בסכומים גבוהים מאוד והרבה פעמים זה סוג של העברה מכיס לכיס. בין גופים ציבוריים בתוך המדינה. פה זה משק המים, פה תקציב המדינה. ואני מסכים לחלוטין - - -

בקיצור מה שאתה אומר לי זה אל תעלה את זה - -

לא. להפך.

- - בגלל שיש אלף כאלה.

לא, לא, הוא אומר לך הפוך.

נדבר רק על זה.

תבוא פעם אחת ותגמור את זה שחברת מקורות תסגור את מה שצריך להעביר לרשות המיסים.

זה לא מה שאני אומר, להפך, אני אומר שאתם צודקים לחלוטין. אני חושב שזאת בעיה שצריך להעלות אותה. יש הנחיה של היועץ המשפטי לממשלה איך פותרים מחלוקות בין גופים ששייכים למדינה. וצריך לפתור את זה בדרך הזאת, לא צריך ללכת לבתי משפט ולא להעסיק עורכי דין.

טוב. אני ממנה את חבר הכנסת ינון אזולאי, את חבר הכנסת מיקי לוי ואת חבר הכנסת אופיר כץ – בוררים בוויכוח בין מקורות לבין רשות המיסים כדי לא לבזבז כסף ציבורי לריק. מה שיחליטו – תקבלו. בבקשה.

אני מציע שהיועץ המשפטי לממשלה קודם לכן יסיים - - -

היועץ המשפטי לממשלה – אני לא מכיר אותו. אני לא יודע.

אל תשכח שבאת מהמשרד של דודי אמסלם.

היועץ המשפטי לממשלה? אני מציע לך הצעה פרקטית.

הוא רוצה את היועץ המשפטי. שלא ישכח שהוא בא מהמשרד של דודי אמסלם.

דודי אמסלם, נו בסדר. אנחנו מציעים הצעה.

כמה רשות המיסים רוצה?

400 מיליון.

400 מיליון? אני גומר לכם את זה בשני - - -.

אני היועצת המשפטית של מקורות, קודם כל אין לנו כוונה לנהל מלחמת עולמות או מלחמה שערה מול רשות המיסים. אנחנו כולנו מדינה מול מדינה. יש פה ויכוח מקצועי שבעיקרו סובב סביב ההבנה וההכרה של מערכת הרגולציה של רשות המים ושל התעריף. שם הדבר נמצא, זה מורכב מאוד, מדובר בסוגיות שהן לשעבר, הן לא רלוונטיות היום. מדובר על רגולציה שהייתה וכבר השתנתה. והדבר הזה ייפתר במחוזות המקצועיים.

מה זה המקצועיים? כמה כסף תוציא המדינה באחד משני הגופים האלה שקשורים לציבור? כמה כסף יוציאו כדי לנהל את הוויכוח הזה? עורכי דין מפה ועורכי דין מפה? כמה כסף בערך – שקל? מיליון? מיליארד?

אנחנו עוד לא יודעים.

עשרות מיליונים.

בוא נאמר שכל הפניות אלי מכמעט כל עורך דין בישראל שעוסק, שראה את התקשורת ורוצה לייצג אותנו – לא נענו. אנחנו לא בשלב הזה. אנחנו לא בשלב של ללכת לבתי משפט.

מה לא בשלב? משלמים לעורכי דין או לא משלמים?

לא כרגע.

היא אומרת שעוד לא.

עוד לא. אנחנו רוצים לסיים את זה, את המחלקות ברמת המשרדים.

בשלב הבא.

בסדר, הבנתי. העלה חבר הכנסת ינון אזולאי את הנושא הזה. אני מבקש לדעת בתוך פרק זמן של עד חודש, אני רוצה לדעת מה עלה בגורל הוויכוח שבין רשות המיסים לבין מקורות. הצעתי שהוועדה כאן תמנה שלושה חברים נכבדים שמכירים את הסוגיה הזאת. היא תמנה אותם כדי להגיע לבוררות מוסכמות, שהבוררות הזאת תפתור את הבעיה ולא להוציא אחרי זה כספים שהם מאות מיליונים לעורכי דין על דבר שיעבירו מכיס לכיס, בגלל שלא משנה מי שיזכה – בסופו של דבר מי שמשלם זה משלם המיסים. אני מציע – תוך חודש תתנו לנו תשובה. רק על זה, אני לא מדבר על עוד בעיות של רשות החברות הממשלתית.

אם אפשר מרשות המיסים שלא ייקחו לנו ריביות על החודש הזה.

אפשר לבקש. רבותיי, יש עוד שאלות לגבי זה? אני רוצה לעבור להצבעה.

הרב גפני, יש לי שתי שאלות.

בבקשה.

חנה, בעצם החלטת הממשלה קובעת שככל שהליך המכירה של מתקן ההתפלה באשדוד לא יושלם תוך שלוש שנים ממועד קבלת ההחלטה – שזה בעצם מביא אותנו לפברואר 2022, אז תבוטל החלטת ההפרטה של חברת מקורות פיתוח וייזום. אנחנו נמצאים פה עכשיו במהלך משולב, ביקשתם שתי בקשות, גם הבקשה לקבל את אישור ועדת כספים למכירת המניות במתקן ההתפלה וגם בקשת רשות החברות לקבל אישור לדרך הפרטת חברת מקורות ייזום ופיתוח. אם הוועדה מאשרת עכשיו את הבקשה להפריט גם את חברת מקורות ייזום ופיתוח ואז מסתבר שלא – למרות ההליכים המתקדמים של המכרז למכירת המניות במתקן ההתפלה אשדוד לא יסתיימו התהליכים מסיבה כזאת או אחרת. מה קורה במצב כזה מבחינתכם?

אם חלפו שלוש שנים, זאת השאלה?

אם מסיבה כלשהי לא מצליחים לסיים את ההליכים של מתקן ההתפלה?

כפי שנאמר בהחלטת הממשלה, בגלל זה אנחנו מביאים את הבקשות במשותף, הן שלובות. ככול שמתקן ההתפלה לא נמכר, אז מתבטלת ההחלטה, החלטת הממשלה.

זה לא עונה על השאלה. כי אולי היה כדאי לא להביא אותם במשולב כדי לראות מה קורה מבחינת מתקן ההתפלה ואז לפי זה לקבל החלטה לגבי ההפרטה של חברת מקורות ייזום ופיתוח. שוב, השאלה היא אחרת: מה קורה אם הוועדה מאשרת לכם עכשיו את המתווה גם לגבי מקורות פיתוח וייזום אבל בסופו של דבר מגלים שלא רק מבחינת חלף הזמן אלא גם מבחינת דברים אחרים שיכולים לקרות ברגע האחרון שפתאום לא תתאפשר המכירה של מתקן ההתפלה. ואז מה קורה במצב הזה?

במצב הזה כפי שאמרת, החלטת הממשלה אומרת שהחלטת ההפרטה מבוטלת. ואז אנחנו נצטרך להתכנס שוב וגם הממשלה תצטרך שוב ואם צריך גם נגיע לכאן ונראה מה עושים. אני לא צופה שזה יקרה. אבל בהחלט כמו שאת אומרת, זו החלטה של הממשלה, גם של ועדת השרים להפרטה לקבוע חלון זמנים מסוים. לכן חשוב לנו לבוא ולאשר את זה גם עכשיו, כדי לתת לנו את השהות ואת הזמן להשקיע במכירה בפרק הזמן שנקבע.

אוקיי. שאלה נוספת: בבקשת ההפרטה של מקורות פיתוח וייזום צוין שיכול להיות שייווצר מצב שיהיה חוב של המדינה למקורות בגין המניות שלא נפרעו. מהבחינה הזו ובהמשך לשאלות החברים: האם אתם יודעים על סיטואציה כזו? האם יכול להיות שעוד המדינה תהיה חייבת כסף למקורות?

כן. העלית נקודה חשובה. אנחנו באנו לפה כדי לאשר את דרך המכירה שזה מכירת 100% מהמניות למשקיע. כרגע החברה מוחזקת מעל 99% על ידי חברת מקורות מים. ו-99.7% על ידי מקורות מים ו-0.03% ישירות על ידי המדינה. בזמנו המניות שהוקצו למדינה, הוקצו אך טרם נפרעו. עשינו את הבדיקה, המניות הללו טרם נפרעו. הוצאה דרישת תשלום כרגע על ידי מקורות למדינה לקבל את הכספים הללו. אנחנו מנסים להסדיר את זה בדרך זו שהמדינה אכן תשלם על מה שהיא קיבלה. היה וזה לא יקרה, אז היא תצטרך לוותר על האחזקות שלה, אבל זה לא משנה לעניין האישור הזה כי בכל מקרה אנחנו מתכוונים למכור 100% מהמניות בחברה. אם זה יהיה מקורות או במקורות במשותף עם המדינה.

אוקיי. אפשר להצביע.

הבקשה הראשונה היא של חברת מקורות לקבל את אישור ועדת הכספים לפי סעיף 15א(א) לחוק החברות הממשלתיות למכירת המניות במתקן ההתפלה אשדוד.

מי בעד אישור הבקשה?

הצבעה

בעד – 5
נגד – אין
נמנעים – אין

הבקשה אושרה.

הבקשה השנייה היא של רשות החברות הממשלתיות לקבל את אישור ועדת הכספים לדרך הפרטת חברת מקורות פיתוח וייזום לפי סעיף 59ב(ח) לחוק החברות הממשלתיות.



הצבעה

בעד – 5
נגד – אין
נמנעים – אין

הבקשה אושרה.

תודה רבה, אני מודה לכם.


הישיבה ננעלה בשעה 13:10.