פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



35
ועדת הכלכלה
25/01/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 183
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, י"ב בשבט התשפ"א (25 בינואר 2021), שעה 17:20

הצעת חוק סליקת שיקים ושיקים ללא כיסוי (תיקוני חקיקה), התשפ"א-2021

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
ינון אזולאי –מ"מ היו"ר

ולדימיר בליאק

לירון מאוטנר לוגסי - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

רני נויבואר - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מיכאל בן דהן - רפרנט פיננסים, אגף התקציבים, משרד האוצר

יובל טלר - רכז פיננסים, אגף התקציבים, משרד האוצר

עמיהוד שמלצר - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

טל הראל - ראש מטה המפקח על הבנקים, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל

חן פליישר - המחלקה המשפטית, בנק ישראל

אודליה אוסטרובסקי - משנה למנכ"ל חברת מס"ב – מרכז סליקה בנקאי

טיבי רבינוביץ - מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים

אלון בן יאיר - יו"ר איגוד נותני שירותים פיננסיים

עודד אופק - שדלן, יועץ משפטי חיצוני, מייצג את איגוד החברות הממוסדות למתן אשראי

מרב תורג'מן

עידית חנוכה

אור שושני



הצעת חוק סליקת שיקים ושיקים ללא כיסוי (תיקוני חקיקה), התשפ"א-2021, מ/1388

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת. היום 25 בינואר 2021, י"ב בשבט התשפ"א, על סדר היום: הצעת חוק סליקת שיקים ושיקים ללא כיסוי (תיקוני חקיקה), התשפ"א. העוזר שלי התעקש שאני אקרא את הפרוטוקול של הישיבה שהייתה כאן בסוף יוני. מי מהנוכחים היה פה איתנו בסוף יוני כשביקשו לדחות את היישום?

אדוני היושב-ראש, החלפנו תפקידים אצלנו וכל הנוכחים כבר התחלפו, אבל אנחנו עדיין עומדים באותן התחייבויות.

בימים כתיקונם הייתי קורא לכם את הדיאלוג ביני לבין כפיר בטט, אבל אני אסתפק במה שכתוב אצלנו. אמרנו לכם: למה צריך את חוק ההסדרים, יש פה ועדת כלכלה שמוכנה לעשות ולעבוד, אנחנו מאלה שמטיפים לממשלה לא לעכב דברים כאלה ואחרים. זכיתם ביו"ר ועדת כלכלה שלא יחפש לתקוע לכם כל מיני דברים. פקידי האוצר בדרך כלל פוחדים לבוא לוועדות הכנסת, שמא ישנו להם, יגנבו להם, יעשו להם איזה סחר חליפין כזה או אחר. אבל לא פה. פה באמת יש כוונה אחת ויחידה: לשפר את השירות, לעודד את התחרות ולקדם את הרפורמה, כדי שהאזרח בקצה ייהנה מהרפורמה הזאת. אני שמח שזה מגיע היום. מי רוצה לפתוח ולתת לנו רקע?

אני עורכת דין לירון מאוטנר לוגסי, ממשרד המשפטים. אנחנו רוצים לפתוח בלהודות ליו"ר הוועדה על כך שכינס את הוועדה לדון בנושא החשוב הזה בתקופה המורכבת הזאת. אני אתחיל בדברי פתיחה קצרים ואעביר את השרביט לבנק ישראל, שנמצאים בזום ויציגו לנו איזושהי מצגת.

כמו שאדוני יודע, במרץ 2018, בחוק ההסדרים האחרון שלמעשה עבר, התווסף תיקון לחוק הבנקאות (שירות ללקוח). התיקון הזה מטיל חובה על המערכת הבנקאית לאפשר מעבר של לקוחות מבנק לבנק, כאשר המעבר יהיה פשוט, מקוון, אמין ונוח וכו'.

זה כבר לא יהיה קשה כמו לעבור דירה?

אנחנו מקווים שלא. אנחנו מכנים את הפרויקט הזה "ניידות בקליק", כשהמטרה היא להסיר את החסם התחרותי הזה ולאפשר להגביר את התחרות.

הצעת החוק שכרגע מונחת על שולחן הוועדה היא הצעת חוק משלימה לאותו תיקון של חוק הבנקאות. המטרה של ההצעה היא לאפשר את הניידות ואת המעבר הזה גם ביחס לחשבונות צ'קים וביחס לפעילות בצ'קים, מתוך הבנה שצ'ק זה אמצעי תשלום מאוד נפוץ בישראל. כדי שללקוח יהיה את הביטחון לעשות את המעבר הזה ולהתנייד מחשבון לחשבון, רצינו לוודא שכל התהליך הזה יהיה מוסדר גם ביחס לפעילות שלו בצ'קים, וכך הוא יוכל לעבור בפשטות גם בתחום הזה.

אני מעבירה את השרביט לטל הראל מהפיקוח על הבנקים, שתציג את עצמה ותציג את המצגת.

אנחנו גם נשאל אותה מה קורה עם הבנק החברתי והבנק הנוסף. שלום לך, טל.

שלום. אני אציג בקצרה את הפרויקט. אתחיל במטרה שלו. המטרה העיקרית של הפרויקט הזה היא להביא להפחתת חסמי המעבר, כדי שלקוחות יוכלו לשפר את התנאים שלהם, לקבל שירות יותר טוב, מחיר יותר טוב ולחזק את כוח המיקוח של הלקוח.

קצת על הרקע שהביא לזה. הלכנו ביחד עם משרד האוצר ולמדנו מערכת דומה שקיימת בבריטניה, כדי לא ליישם משהו שלא הוכח ולא קיים. למדנו את המערכת באנגליה, במטרה לשפר את הניידות ולעשות את זה בצורה יותר מקוונת, דיגיטלית ומהירה. אחר כך קודמה חקיקה שהביאה ליישום של הדבר הזה.

אני אגיד בקצרה את עיקרי החקיקה מבחינת התכלית שלה. קודם כול, החקיקה קבעה שמוטל על הבנקים, על כולם ללא יוצא מן הכלל, לאפשר ללקוחות להעביר את הפעילות של הלקוחות בצורה מהירה, מקוונת, נוחה, אמינה, מאובטחת וללא כל עלות. זמן הניוד נקבע בחקיקה לשבעה ימי עסקים. אומנם יש כמה חריגים – כשיש מעורבות של צד שלישי, או מועד אחר שהנגיד קובע בהסכמת שר האוצר – אבל ככלל, רוב הפעילות תעבור תוך שבעה ימי עסקים.

היופי בכל הרפורמה הגדולה הזאת זה מנגנון "עקוב אחריי" שהמערכת תיישם. ברגע שחיוב כלשהו או תנועה כלשהי קורים בחשבון הישן, כל הפעולות האלה ינותבו אוטומטית לחשבון החדש.

הכתובת ללקוח תהיה כתובת אחת – הכתובת של הבנק החדש. כתוב בשקף "גם במקרה של תקלה". הנושא של טיפול בתקלות או אחריות כלפי הלקוח לתקלה שתתרחש, עדיין לא הוסדר רשמית. יש פה חקיקה משלימה שמוביל משרד האוצר, בתקווה שנתקדם איתה במקביל, כך שללקוח יהיה את הרוגע שאכן הבנק החדש דואג לו בכל התקלות שנמצאו והבנק החדש יסתדר עם כל הבנקים האחרים מאחורי הקלעים.

בחקיקה הראשית שכבר עברה נקבע שיש למפקח סמכות להטיל עיצום כספי במקרים שבהם הבנקים לא מקיימים את דרישות החוק, למשל אם החיוב לא עובר תוך שבעה ימי עסקים או אם הפעולה לא עוברת בצורה מקוונת. יש שלושה מקרים שבהם יש סמכות להטיל עיצום כספי.

גם נקבע מועד כניסת החוק לתוקף, שזה 36 חודשים – ואכן הגענו לכנסת כדי לבקש ארכה של חצי שנה ליישם את הפרויקט הזה לאור המורכבות האדירה שלו. זה לא להעביר רק איזשהו משהו קטן, זה להעביר המון פעילויות בחשבון – צ'קים, חיובים, הרשאות לחיוב חשבון, הוראות קבע, ניירות ערך, המון המון דברים. גם צריך לזכור שהייתה באמצע את הקורונה והיה קושי להתנהל בתקופה הזאת. הבקשה למתן ארכה אכן התקבלה, והפרויקט אמור לעלות לאוויר ב-22 בספטמבר 2021.

הפרויקט, כמו שאמרתי קודם, הוא פרויקט מאוד מורכב, יש בו כמה ראשים, כמה אבני דרך עיקריות. קודם כול, היה צריך להגדיר את סוגי החשבונות וסוגי הלקוחות שיוכלו להתנייד במהלך הפעילות הזאת. ניתנה הגדרה, ומרבית הלקוחות יוכלו לעבור ללא כל בעיה. הוגדרו גם סוגי הפעילויות שינוידו מבנק לבנק. גם פורסמו הוראות ביצוע של המפקח על הבנקים איך ליישם את דרישות החוק.

מבחינת קביעת ארכיטקטורה ובחירת גורם מרכז, הבנקים בחרו את מס"ב כגורם מרכז של הפרויקט, והוא בעצם מתכלל את כל העשייה התפעולית והיישומית. נמצאת פה איתנו אודליה ממס"ב, ואם יש שאלות לגבי יישום הפרויקט היא תשמח לענות.

בנוסף, היה צריך לגבש את האפיון הטכנולוגי – איך לקחת את האפיון העסקי, את כל ההוראות העסקיות והדרישות שהחקיקה קובעת, וליישם אותן טכנולוגית. גם זה נמצא בשלב מתקדם. הבנקים בשלב של פיתוח טכנולוגי בהתאם לכל האפיונים.

במקביל – אנחנו לא עובדים פה בטור אלא במקביל – אנחנו מקדמים פה עכשיו את החקיקה המשלימה בנושא צ'קים. חשוב לציין שהבנקים לא מחכים לאישור הסופי כדי להתקדם עם זה, כדי שלא נגיע למצב שבו לא נוכל לעמוד בלו"ז, ולכן במקביל יש כבר אפיונים ופיתוחים טכנולוגיים בנושא הצ'קים, אבל ללא החקיקה המשלימה זה לא יוכל לצאת לפועל בספטמבר, כפי שתכף נרחיב על זה.

יותר מאוחר יהיה השלב של ביצוע הבדיקות. זה עניין מאוד רגיש; כל הבנקים צריכים להסתנכרן ולעלות לאוויר באותו הרגע, ללא שום בנק אחר שמשתרך מאחורה, כי יש פה מעבר בין כל הבנקים וכולם צריכים להיות ערוכים גם להעביר וגם לקלוט.

יש כמובן את הדרך שבה זה יעלה לאוויר. כלומר, לוודא שזה עולה בלי שום תקלות, לגבש את כל מדדי ההצלחה, ולא פחות חשוב, לעשות הסברה לציבור. להגיד לציבור שיש פה משהו חדש שפותח ועומד לרשותו ונועד להגביר את התחרות. להגיד לו: זה פה, אתה מוזמן להשתמש בזה, זה אמור להיות הליך פשוט ומהיר ובתקווה גם ללא תקלות.

השקף הבא מדבר על עיקרי החקיקה בנושא צ'קים, שהיא בעצם הצעד המשלים הקריטי כרגע כדי לעלות עם הפרויקט הזה לאוויר בזמן. אני אשאיר למשרד המשפטים לדבר על זה. לירון, בבקשה.

חשוב לנו לשתף אתכם בתהליך שאנחנו עשינו. כמו שטל תיארה, האפיון העסקי והאפיון הטכנולוגי כבר התבצעו במקביל, כדי לאפשר להכול לעלות לאוויר בזמן; ואנחנו, במקביל לאופן שבו הדברים התעצבו והתפתחו, ניסינו למפות את כל התהליך שהלקוח עובר ושהבנק צריך לעשות כדי שהוא יוכל להשלים את הניידות ביחס לצ'קים, ולזהות איפה יש חסמים משפטיים או התאמות משפטיות נדרשות כדי להשלים את התשתית המשפטית הקיימת.

צריך להבין שהניידות והניתוב הם דברים שמשפיעים על שני הצדדים – גם כאשר מושך הצ'ק מתנייד וגם כאשר המוטב של הצ'ק או מי שאוחז בצ'ק מתנייד. צ'ק הוא אמצעי תשלום שהוא בדרך כלל לא סופי ולא מיידי, יש לו תכונות מיוחדות, למשל שאתה יכול לתת צ'ק עם תאריך עתידי, וגם אם לצ'ק יש מועד פירעון לעכשיו, עדיין יש עוד תקופה די ארוכה שבה המוטב יכול להפקיד אותו. על ציר הזמן המתמשך הזה הלקוח יכול לנייד את החשבון שלו, ויש לזה כל מיני משמעויות. מה שאנחנו ניסינו לעשות זה לשמור על הרציפות מבחינת הלקוח, כך שלמרות שהוא התנייד, הדברים ייעשו כאילו הוא לא התנייד.

האם חשבתם על תיחום של זמן ההגדרה של חשבון מנויד, או שיש לו את הטייטל הזה לעולם ועד? כי אני יכול לתת אולי 48 צ'קים דחויים.

מבחינת הניוד, כמו שטל הציגה קודם, בדרך המלך הניוד מסתיים תוך שבעה ימים, ואז יש תקופה שאנחנו קוראים לה תקופת הניתוב. זאת תקופה שלנגיד יש סמכות לקבוע את פרק הזמן שלה, ובמסגרת התיקון אנחנו מבקשים להבהיר את הסמכות הזאת. בתום התקופה שתיקבע – שכרגע עוד לא נקבעה – המצב - - -

למה לא נתתם לו לקבוע את כל החוק?

מה הצפי? כמה זמן אתם רוצים להחשיב חשבון כמנויד?

כרגע פרק הזמן שמדובר עליו הוא פרק זמן של שנתיים. כלומר שבמשך שנתיים יהיה את הפולו-אפ.

למה זה צריך להיות בהחלטת הנגיד?

כל פעם שהוא ינייד ייספרו שוב השנתיים.

רגע, אני רוצה להגיד שני דברים. אחד, הסמכות הזאת לגבי הניתוב כבר קיימת היום בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), כך שזה לא קשור לחוק שלנו, שעוסק רק בצ'קים, אלא זה קשור לניתוב באופן כללי. דבר שני, חשוב לי להגיד שדרך המלך שבה הדברים צריכים להתבצע זה שהכול יגיע כבר לחשבון החדש. אני אתן דוגמה. בהרשאה לחיוב חשבון, דרך המלך היא שהמוטב שהקים את ההרשאה והבנק כבר יעדכנו אצלם במערכות את הדברים. ניקח למשל את חברת החשמל – הכוונה היא שהיא לא תמשיך הוראות חיוב ודרישות תשלום לחשבון הישן ומשם זה ינותב לחדש, אלא דרך המלך היא שזה כבר יתוקן ויועבר לבנק החדש מלכתחילה. אבל בגלל שאנחנו מבינים שלפעמים יש חיכוכים ולוקח זמן עד שהדברים מוטמעים כמו שצריך, אז כדי שהלקוח לא יינזק, אפשרנו את פרק הזמן הזה. ונכון שזה יהיה תחום בזמן ולא לנצח, כי הדברים צריכים להיעשות בדרך המלך, הצורה הישרה. הניתוב הוא בעצם איזושהי מעטפת ביטחון.

אבל חשוב להבהיר שבכל התקופה הזאת של השנתיים יש בעצם כללים שונים שחלים עליו, בניגוד לחשבון שלא התנייד.

נכון, יש כללים שונים ומיוחדים שחלים עליו כדי להבטיח את אותה אמינות ובטיחות שדיברנו עליה קודם.

אם אני נתתי צ'קים דחויים ל-48 חודשים ואני יודע שתקופת הניוד היא 24 חודש – אני כלקוח צריך לקחת אחריות על מה שמעבר לזה, נכון?

כן, אתה צריך לנהל את ענייניך ולהיות מודע למה שקורה בתום השנתיים האלה. אתה יכול או להחליף את הצ'קים בצ'קים אחרים או לתת איזשהו פתרון תשלום אחר. אחרת מה שיקרה זה שזה יחזור למצב הקיים היום, שזה יהיה כאילו החשבון שלך סגור ולא יזוהה כחשבון מנויד.

זאת אומרת שלבנק המעביר לא תהיה אחריות - - -

ברור. השאלה האם צריך להשאיר את הכול להחלטת הנגיד או שיש קווים מנחים שעל פיהם הנגיד יפעל.

אחד העקרונות שהיו בחקיקת הניידות בחוק הבנקאות (שירות ללקוח) היה שמאחר שמדובר בפרויקט שיש לו היבטים תפעוליים משמעותיים שמחייבים סנכרון מאוד הדוק בין כל המערכת הבנקאית, יש הרבה דברים שנכון לקבוע אותם בחקיקת משנה. כך גם בנוי חוק הניידות העקרוני: הוא יוצר הסמכות לקבוע את הפרטים ולבצע התאמות בהתאם להתקדמות הדברים, באמצעות חקיקת משנה של הנגיד.

קביעת נגיד זה סטטוס של חקיקת משנה?

כן, בכללים של הנגיד. גם חוק סליקה אלקטרונית בנוי לפי אותו עיקרון. את הפרטים בכל מה שקשור לשמירה, לסריקה ולהפקת הפלט, החוק הסמיך את הנגיד לקבוע בכללים. ואפילו בחוק צ'קים ללא כיסוי יש הרבה סמכויות שניתנו למפקח על הבנקים, בגלל ההבנה שמדובר בחקיקות שאומנם מקנות זכויות אבל גם מחייבות מערך ביצועי שלם מאחורי הקלעים. לתפיסתנו הדבר הזה הוא נכון והוא הוכיח את עצמו, והוא באמת איפשר לנו בתקופת ההיערכות לעלייה לאוויר לעשות עוד ועוד התאמות נדרשות, על מנת לתת לציבור את המוצר הכי טוב שאנחנו יכולים לתת. לכן אנחנו מבקשים לשמור על הדבר הזה גם כאן, כך שהעקרונות ייקבעו בחקיקה והפרטים ייקבעו בחקיקת משנה.

אוקיי. מה לגבי סוגיית העמלות? יש עמלת ניוד?

החוק עצמו קובע את זה. חוק הניידות אומר שזה יהיה ללא עלות.

רגע, אני אשלים את השאלה. הבנק שממנו יצאתי ממשיך לעשות פעולות בשנתיים האלה. מישהו משפה אותו על זה?

בעיקרון החוק עצמו אומר שעבור תהליך הניוד לא ייגבו מהלקוח עלויות. בגלל שיש הרבה דברים שיכולים לקרות, למשל מצב שבו הלקוח משאיר פעילות מסוימת בבנק המעביר, אז כן יש כל מיני דברים שאנחנו מטפלים בהם, אבל העיקרון של היעדר עמלה הוא עיקרון מנחה בחקיקה.

אז אנחנו מבינים שלא תהיה עמלת ניוד. שאלתי האם מישהו משפה את הבנק שעזבתי על הפעולות, או שזה הסכם הדדי בין כל הבנקים.

אתה שואל האם הלקוח משפה? לפי החוק הלקוח לא אמור לשלם על זה.

אוקיי, חשוב שזה ייאמר. והאם לבנק הקולט יהיו עמלות שהן חריגות מהעמלות הרגילות, בגלל הניוד?

אני חושבת שלהפך, כי הרי כל הרעיון פה הוא לתת כלי ללקוח וגם לבנק הקולט להעביר לקוחות אליו, ולקוחות לא יבואו אליו אם זה יהיה כרוך בעלויות שהן יותר גבוהות מהבנק שממנו הוא העביר.

אבל גם יכולה להיות איזושהי מניפולציה כלכלית שבה מנהל הבנק או הסניף אומר לו, תבוא אליי בשנה הראשונה, זה יגרור עלויות, אבל בשנה השנייה לא יהיו עמלות. זה גם משהו שיכול לקרות. לכן אנחנו רוצים לוודא שאין תוכנית להשית עמלות על הלקוח.

מבחינתנו הטיפול בנושא העמלות בבנק החדש הוא בהתאם למה שמקובל מול לקוחות חדשים שהבנק רוצה לגייס.

אז אין עמלות ייחודיות לניוד.

לא מתוכננות כאלה.

תודה.

נמשיך בהצגה. דיברנו על סיטואציה שמושך הצ'ק מתנייד, וגם יש סיטואציה שבה מוטב הצ'ק מתנייד. למשל, יכול להיות שהוא הציג את הצ'ק לפירעון והצ'ק סורב, והוא עדיין החליט שהוא לא רוצה להפיק פלט, או שהוא רוצה לעשות הצגה חוזרת – ובאמצע, בין הדברים, הוא התנייד. גם לזה יש משמעויות, וכשנצלול לתוך הסעיפים נראה איפה זה בא לידי ביטוי.

עוד שני דברים. הצעת החוק מבקשת לתקן שני דברי חקיקה: את חוק סליקה אלקטרונית של צ'קים, שזה חוק שנועד להסדיר את המעבר מהסליקה הפיזית לסליקה אלקטרונית של צ'קים; ואת חוק צ'קים ללא כיסוי, שזה חוק שמסדיר את כל עולמות התוכן של צ'קים שסורבו, ההגבלות שמוטלות והמידע שמפורסם. אלה בעצם שני דברי החקיקה המרכזיים בעולם הצ'קים, למעט פקודת השטרות, שאותה אנחנו לא מתקנים באופן ישיר אבל כן מתגברים עליה בסעיפים.

דבר נוסף, בעקבות תיקוני החקיקה שנעשה בחוק סליקה אלקטרונית, גם בכללים שנקבעים על ידי הנגיד יצטרכו להיעשות התאמות שקשורות לניידות בצ'קים. אנחנו נוכל לעשות אותם רק אחרי שנשלים את החקיקה שמאפשרת את הניידות בצ'קים. אז כבר אני אומרת שיגיעו כללים נוספים לאישור הוועדה בהמשך.

אנחנו סיימנו את ההצגה של הדברים ואפשר מבחינתנו להתחיל.

יש עוד מישהו שרוצה להתייחס?

אני יובל טלר חסון, רכז פיננסים באגף התקציבים. אין לנו מה להוסיף. כמו שחן אמרה, מדובר על להחזיר את הכוח חזרה ללקוח, ואנחנו חושבים שמכאן החשיבות הגדולה של התיקון הזה.

עוד התייחסויות? בזום? אז ניגש להקראה.

הצעת חוק סליקת שיקים ושיקים ללא כיסוי (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021
תיקון חוק סליקה אלקטרונית של שיקים
1.
בחוק סליקה אלקטרונית של שיקים, התשע"ו–2016‏ (להלן – חוק סליקה אלקטרונית של שיקים) –



(1) בשם החוק, במקום "סליקה אלקטרונית של שיקים" יבוא "סליקת שיקים";



(2) בסעיף 1 –




(א) אחרי ההגדרה "מסר אלקטרוני" יבוא:





""חוק הבנקאות (שירות ללקוח)" – חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א–1981‏;";



(3) אחרי סעיף 5א יבוא:



"העברת פעילות פיננסית של לקוח בין בנקים
5ב.
(א) הועברה פעילות פיננסית של לקוח מבנק מקורי לבנק קולט לפי הוראות סעיף 5ב1 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), יחולו הוראות אלה בקשר להעברה כאמור, עד תום התקופה שקבע הנגיד לעניין פעילות בשיק ובשיק ממוחשב לפי סעיף 5ב1(ג) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח):








(1)
(א) על אף האמור בסעיפים 3 ו־73 לפקודת השטרות, הוצג לפירעון שיק המשוך על החשבון של אותו לקוח בבנק המקורי, יראו את הבנק הקולט לעניין כל דין, ממועד העברת הפעילות, כאילו היה הבנק הנמשך;









(ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), רשאי הבנק הקולט לסרב לפרוע במזומן שיק שמתקיים לגביו האמור באותה פסקת משנה, שאינו משורטט;

באיזו עילה?

אני אתחיל מההתחלה. בסעיף הראשון אנחנו מבקשים לשנות את החוק: במקום "חוק סליקה אלקטרונית של שיקים" ל"חוק סליקת שיקים", מכיוון שאנחנו כבר חורגים מעולם התוכן של הסליקה האלקטרונית ומדברים גם על ניידות למשל. אחרי זה יש סעיף של להוסיף הגדרה שמפנה לחוק הרלוונטי, חוק הבנקאות (שירות ללקוח).

(3) הוא סעיף הליבה. אנחנו יוצרים סעיף ייעודי שעורך את ההתאמות בחוק סליקה אלקטרונית לנושא הניידות. הסעיף הראשון פה הוא סעיף מרכזי. הסיטואציה ב-(א)(1) היא שמושך הצ'ק הוא זה שמתנייד. הסעיף הזה נועד להתגבר על פקודת השטרות, שבה יש סעיפים, 3 ו-73, שבהם המאפיינים של הצ'ק, שהוא שטר חליפין, הם כאלה שמי שערוכה אליו הפקודה הוא זה שצריך לכבד את הפקודה ולשלם לפיו. אנחנו בעצם קובעים הוראה מיוחדת שאומרת שבמסגרת הניידות הבנק הקולט, שהוא הבנק החדש, נכנס בנעלי הבנק הנמשך והוא זה שצריך עכשיו לראות כאילו אליו ערוכה הפקודה והוא זה שצריך לכבד אותה. למשל במקרה שלקוח משך צ'ק דחוי לעוד שלושה חודשים ואחרי חודש הוא החליט לנייד את חשבונו ואז הגיע המוטב של הצ'ק וביקש לפרוע את זה – אז על אף שעל הצ'ק רשום שהוא שייך לבנק איקס והלקוח כבר עבר לבנק וואי, אז בנק וואי הוא זה שיכבד את הצ'ק הזה, בעקבות ההוראה הזאת.

אני רגע חוזרת אחורה. חשוב לי לחזור על מה שחידדנו קודם: שבעצם ההוראות האלה הן הוראות שחלות ביחס לתקופה של הניתוב, בהתאם לקביעה שבסמכות הנגיד.

שזה שבעה ימים לביצוע, והארכה של כשנתיים.

כן, כרגע ההארכה היא של שנתיים, וכמובן שזה יכול להשתנות.

אני חוזר על זה כדי שלא יהיה מצב שמישהו פתאום יעשה את זה לשישה חודשים בגלל לחץ של הבנקים על הנגיד או משהו כזה. אנחנו אומרים את זה לפרוטוקול כמה פעמים כדי שזה לא יהיה מס שפתיים.

למיטב הבנתי כבר היום בהוראת נב"ת – נוהל בנקאי תקין – שהוציא בנק ישראל בהקשר הזה, כבר קבועה התקופה של שנתיים. פשוט עלתה השאלה לגבי הסמכות, ודרך המלך היא לעשות את זה בכללי הנגיד.

אין בעיה.

לפני שנגיע ל-(ב) חשוב לי להגיד עוד הבהרה אחת, שגם כתובה בדברי ההסדר: גם כשיש סיטואציה של שרשרת העברות – כי הרי הלקוח לא מוגבל במספר ההעברות שהוא יכול לעשות – אז הבנק הקולט נכנס בנעלי הבנק הנמשך גם אם הוא בנק נמשך שני, שלישי או רביעי. זאת אומרת, אנחנו תמיד מסתכלים על הבנק הקולט האחרון; הוא זה שבעצם צריך עכשיו לכבד את כל הצ'קים שהועברו בשרשרת.

למה מאפשרים את זה? מה אם זה מטרלל את המערכת?

א', המערכות באמת קצת משתבשות - - -

למה לאפשר את זה? תראו את ארצות הברית, אם הם בחרו נשיא ואכלו אותה, אז זה לארבע שנים. אצלנו עוד אפשר להתחרט. אז אותו דבר כאן: אם החלטת לעבור בנק, שזה דבר שהיה קשה לעשות בעבר – למה אתם מאפשרים את השרשרת?

אתה שואל למה אנחנו מאפשרים שרשרת של העברות?

כן.

קודם כול, יש איזושהי מגבלה שאומרת שאתה יכול לעבור רק אם לא עברת בתוך שלושה חודשים מהחשבון שאתה רוצה להתנייד ממנו. זאת אומרת שיש פה איזה סף מינימום. החזון הוא לפתוח את השוק ולאפשר לדברים להיות פשוטים מבחינת הלקוח.

אין לי בעיה אם אתם רוצים להיות מזוכיסטים, אבל אני חושב ששלושה חודשים זה יותר מדי למערכות. אבל מי אני, אם אתם מסוגלים לעשות את זה.

אני אחדד את זה, אדוני. אני רני נויבואר, מנהלת אשכול אזרחי, מחלקת ייעוץ וחקיקה. אדוני הרי מוטרד מהמערכות. אז הן יכולות לשאת את הדבר הזה. אבל את ההבהרה הזאת צריך להבין גם בצד המשפטי. בגלל שאנחנו מניחים שיהיה איזשהו לקוח שאולי יעבור פעמיים – עשוי להיות מקרה קיצון כזה – אז מבחינה פורמליסטית חשוב לנו להבהיר לפרוטוקול שהנחת המוצא היא שהבנק הקולט הוא תמיד הבנק שאליו ערוכה הפקודה ובעצם הצ'ק מכוון אליו. אבל זה לא שאנחנו חושבים שזה יהיה חזון נפרץ וכל הלקוחות יעברו עשר פעמים.

וזה בלי הגבלה?

בעיקרון אין לזה הגבלה. יש איזו תקופה מסוימת, אבל אין לזה הגבלה. המערכות יודעות להתמודד עם זה.

נניח יש לי הפרעה שאני רוצה כל שלושה חודשים לראות פקידים חדשים – אין בעיה עם זה?

כן, אבל אני מניחה שרוב האנשים לא יעשו את הדבר הזה, גם אם יהיה מיעוט שבמיעוט שכן יעשה את הדבר הזה. לכן מדובר רק בהבהרה שאומרת שבכל זאת עשוי להיות מצב שלקוח יעבור שני בנקים באותה תקופה, והמשמעות של זה היא שהבנק האחרון הוא תמיד הבנק שאליו ערוכה הפקודה.

ההבהרה וההסבר נאמרו לפרוטוקול. יובל, בבקשה.

אני אשמח להוסיף שבמסגרת המטרה לתת את הכוח ללקוח ולייצר תחרות אמיתית, אז ברגע שאנחנו מצמצמים את מספר הפעמים שבהן אפשר לעבור בנק אנחנו בעצם מחלישים את הכוח של הלקוח מבחינת היכולת של הבנקים להתחרות עליו.

זה כמו דובאי – או בכלל לא או 60,000 בחודש...

לא זאת הכוונה.

בסדר. נמשיך הלאה.

עכשיו אנחנו מגיעים לסעיף שביקשת שנסביר. הסעיף הזה אומר שבמקרה של צ'ק לא משורטט, שאפשר לפרוע אותו במזומן בקופה ולא דרך הסליקה האלקטרונית או באמצעות חשבון בנק, נכון למעט את הסיטואציה הזאת ולא לחייב את הבנק הקולט להיכנס בנעלי הבנק הנמשך ולפרוע אותו.

למה?

כי אנחנו מבינים שבצ'ק הזה יש סיכונים מובנים שהם מוגברים. קודם כול, מי שמגיע לפרוע את זה זה בעצם איזשהו לקוח מזדמן. אומנם כן יש איזושהי חובת זיהוי במקרה הזה, אבל במקרים של זיופים או מרמה וכו', הוא לא בתוך המערכת הבנקאית ואי אפשר יהיה בקלות לחזור אליו.

למה אנחנו לא חוששים מזה במשיכת מזומנים במכשירים האוטומטיים? הרי במכשירים האוטומטיים אם מישהו זייף ולקח אז יש ביטוח ואני יכול לקבל חזרה את כספי.

דווקא כן יש שם סעיף שמגן עליה, יש איזשהו הסדר של שימוש לרעה ללקוח. אבל פה הסיטואציה היא שאנחנו רוצים להגן על הלקוח שמשך את הצ'ק, כדי שלא יהיו כלפיו שימושים - - -

אז נגן על הלקוח, ואם הבנק יתרשל בזיהוי אז שהבנק יישא באחריות. או שיבטח את עצמו.

אבל זה לאו דווקא עניין של התרשלות בזיהוי; זה יכול להיות אדם שהוא לא חלק מהמערכת הבנקאית, שהוא לא לקוח של בנק ולא נעשה לגביו זיהוי ברמה של פתיחת חשבון וכו', אלא הוא איזשהו לקוח מזדמן שמגיע. אני רק רוצה להשלים רגע את המסגרת העובדתית. הוא מגיע עם טופס צ'ק שבעצם לא הבנק הקולט הוא זה שהנפיק את הטופס הזה. על גבי הטופס יש כל מיני סימני ביטחון שאמורים לסייע לאותו בנק לראות האם יש זיוף בצ'ק הזה או לא. אלה סיכונים שהבנק שהנפיק את טופס הצ'ק יודע לנהל אותם הכי טוב. לכן חשבנו, במסגרת האיזונים בין הדברים - - -

את מבינה את הקושי שהעליתי? כי זאת בכל זאת פגיעה בשירות שהיה קיים לצרכן קודם.

לעומת המצב כיום, במקרה שאדם משך צ'ק לא משורטט ונתן לאדוני כדי שאדוני יבוא ויפרע אותו, והוא החליט שהוא רוצה לעבור חשבון, כלומר סוגר את החשבון שלו ועובר לחשבון אחר – במובן הזה אנחנו שיפרנו את מצבו, כי במקרה דומה אם אתה תגיע לבנק שעברתי ממנו ותבקש לפרוע את הצ'ק, לא ייתנו לך את הכסף. לעומת זאת, בסיטואציה שבה אני ניידתי את חשבוני, כאן יש לך חלופות שכן מאפשרות לך לקבל את הכסף. חלופה אחת היא שאתה יכול להפקיד בתוך המערכת הבנקאית ולקבל את הכסף, למרות שסגרתי את החשבון. בסיטואציה הקודמת לא היית מקבל את הכסף, ועכשיו אתה כן מקבל אותו.

אה, ההוראה אומרת לך שאסור לך לפרוע במזומן בבנק המקורי?

בבנק המקורי ממילא לא היית מקבל את הכסף, כי החשבון סגור.

והבנק המנויד אומר לי: לא, אתה יכול או להפקיד או אני לא יודע מה.

אם אתה מפקיד את זה במערכת הבנקאית אתה תוכל לקבל את הכסף.

אני רוצה מזומן, למה זה נמנע ממני?

אז אני מסבירה. משתי סיבות. אחת, שחשבנו שהסיכונים הם סיכונים מוגברים ולא נכון להטיל אותם על הבנק הקולט, שלא יודע לנהל את הטופס - - -

יש היום אמצעים אלקטרוניים שהבנקים יכולים להנפיק לבנקים כדי לזהות צ'קים כאלה ואחרים. יש פתרונות טכנולוגיים מפה ועד פתח תקווה כדי לזהות אם המסמך מקורי או לא מקורי. השאלה היא האם החשש הזה גובר על פגיעה בשירות מסוים לצרכן.

אני רוצה להגיד משהו לגבי גודל הקבוצה של האנשים שזה עלול לפגוע בהם. קודם כול, הניידות חלה ביחס לחשבונות של יחידים. בחשבונות של יחידים ברירת המחדל בהנפקה של טופס צ'קים היא שהוא משורטט. זאת אומרת שרוב הצ'קים הם כאלה שבכלל אי אפשר לפרוע אותם במזומן בקופה.

בכלל מדפיסים היום צ'קים בלי הקרוס?

אולי בנק ישראל יוכל להתייחס. אני לא יודעת אם יש להם נתונים לגבי זה.

ממי באה הדרישה הזאת, מכם או מהבנקים?

רגע, אני רק רוצה לסיים לומר למה אני חושבת שהקבוצה הזאת יחסית מצומצמת. א', ברירת המחדל היא שהצ'קים כן משורטטים. דבר שני, אנחנו מדברים רק לגבי לקוחות שהצ'קים שלהם לא משורטטים והם גם ניידו את החשבון - - -

בתקופתי קראו לזה קרוס.

נכון, שרטוט זה הקרוס. הסיבה השנייה היא שמתוך הקבוצה המצומצמת הזאת, אנחנו מדברים רק על לקוחות שבחרו לנייד את החשבון שלהם.

בואו נשמע את איגוד הבנקים. טיבי רבינוביץ, בבקשה.

שלום. לצערי אני לא יודע לתת לך את התשובה, אני לא בקיא מספיק בתחום. אם תרצה אוכל לברר ולתת ולך תשובה בהמשך.

יש בכלל אפשרות להדפיס צ'קים ללא שרטוט?

כן, יש אפשרות לשנות את ברירת המחדל ולבקש באופן פוזיטיבי שזה כן יהיה ללא קרוס.

אני יכולה להגיד עוד כמה מילים בנושא הזה. הנושא של פירעון צ'ק במזומן בקופה הוא נושא שיש בו סיכונים לכל השחקנים – גם לבנק, כמו שאדוני ציין, אבל גם ללקוח שמשך את הצ'ק, בגלל שאפילו אם היה הסדר אחריות אוטומטי כמו שאמרת, עדיין, כשמושכים ללקוח צ'ק שהוא צ'ק מזויף, אז עכשיו ללכת לחפש את אותו אדם שהגיע לקופה ובעצם קיבל את המזומן זה כאב ראש לא קטן גם ללקוח.

אבל את לא עונה לקושי שעולה מדבריי. למה החשש הזה לא קיים במשיכת מזומן במכשירים האלקטרוניים?

אני אנסה לתת עוד קצת כיווני מחשבה על זה. קודם כול, עוד לפני שאתייחס למכשיר האוטומטי, אני רוצה לדבר על הסיכון של הלקוח, שהוא אחת הסיבות שיש הוראת ניהול בנקאי תקין. היא בעצם אומרת שכשמדפיסים פנקס צ'קים ללקוח יחיד, ברירת המחדל היא שהצ'ק הוא גם למוטב בלבד וגם משורטט. למה? כי הפיקוח על הבנקים חושב שבעצם אלה הצ'קים הפחות מסוכנים. לקוח שהוא לא מומחה בתחום הצ'קים ודיני השטרות – זאת ברירת המחדל שלו. ואם הוא רוצה לשנות את ברירת המחדל, הוא רשאי: הוא יכול לבקש מהבנק שלו פנקס צ'קים - - -

גברתי, את זה אני יודע. תקשיבי, את עונה לי מה הפרוצדורה לקבל צ'ק ללא קרוס - - -

לא, להפך, אני רוצה לומר - - -

זה דווקא מעודד אותי להתעקש עוד יותר. כי אם ברירת המחדל היא קרוס וכדי לקבל ללא קרוס אני צריך לבקש לבטל את זה – אז כמה מקרים כאלה כבר יש?

אז אני רוצה לומר שממה שאני יודעת הרוב הגדול מאוד של הלקוחות היחידים לא משנה את ברירת המחדל. שינוי של ברירת המחדל זה באמת מקרים חריגים. וכמו שלירון אמרה - - -

חשוב לי לדעת מי ביקש את זה, הבנקים או בנק ישראל.

אני מעריכה שזה עלה מתוך הדיונים המקצועיים שבנק ישראל מנהל בשנים האחרונות עם הבנקים כדי לנסות לקדם את הפרויקט הזה. אני מניחה שזה עלה מהבנקים. אבל נעשתה בדיקה מעמיקה של הנושא הזה ושל המשמעויות שלו, וההמלצה שלנו הייתה שלא לחייב את הדבר הזה. אחרי בדיקות מקצועיות זאת הייתה ההמלצה שלנו.

לדעתי זאת פגיעה לא מידתית בצרכן.

אדוני, אני רוצה להעיר הערה בעניין הזה. מידיעה – וטיבי כאן והוא יכול לברר את זה – יש פרקטיקות של ניהול סיכונים כשיש צ'ק שהוא לא עם קרוס. אני מכירה את זה עובדתית, כי הייתה לי פעם סיטואציה כזאת. אני נתתי צ'ק בלי קרוס, ואז הבנק אמר שהדרך היחידה של אותו אחד למשוך את הצ'ק זה רק בסניף שבו אני מנהלת את החשבון. זה אמצעי זהירות. למה הם עושים את זה? כי יש סיכונים. אני גם יכולה לחזור להיסטוריה ולהסביר למה הפכו את כל ברירת המחדל בעניין המוטב – כי ביקשו להגן על הצרכנים מפני מה שמכונה אחיזה כשורה. בדיעבד, רוב הצ'קים אינם כאלה, אבל אתה כן יכול להזמין פנקס שהוא ללא אותה מגבלה, והבנקים מנהלים את הסיכונים. אבל אם הלקוח כבר סגר את החשבון ועבר לבנק אחר בסניף אחר במקום אחר, הבנק כבר לא יכול לנהל את הסיכונים. ואם אדוני יגיד שאי אפשר לפטור את הפטור הזה, אז המשמעות של זה היא שאת הפרקטיקות של ניהול סיכונים שהם כן עושים היום, הם לא יוכלו לעשות. כי לצורך העניין הבנק הקולט יצטרך להתייחס לזה כאילו הוא היה הבנק שאליו ערוכה הפקודה.

כמובן שמבחינה צרכנית היינו רוצים ללכת לפתרונות מלאים כלפי הלקוחות, אבל השאלה היא האם בחקיקה הזאת אנחנו לא בעצם נמנע מהבנקים לעשות את פרקטיקות הזהירות שלהם. כי המשמעות של הורדת הסעיף הזה היא לומר להם לא לנקוט את הפרקטיקות האלה.

זאת לא פגיעה שהיא לא בת תיקון, נכון? כלומר, אם הוא רוצה למשוך את זה במזומן הוא יכול לקחת צ'ק שלי מהבנק החדש. זה לא סותם את הגולל על האפשרות הזאת.

נכון.

אוקיי, שכנעתי את עצמי להתפשר איתכם. נמשיך.

(2) על אף הוראות סעיף 2(א), בנק קולט רשאי להציג לפירעון שיק כאמור באותו סעיף, אף אם השיק הופקד לגבייה בבנק המקורי או שהשיק הממוחשב הועבר לגבייה בבנק המקורי.



הסעיף הזה בא להתגבר על סעיף 2(א) בחוק סליקה אלקטרונית של צ'קים, שהוא סעיף מרכזי שאומר שהסליקה האלקטרונית תתבצע באופן כזה שהצ'ק הפיזי מופקד בבנק הגובה או שהצ'ק הממוחשב הועבר אל הבנק הגובה בתנאים שכתובים בסעיף, שזה למוטב בלבד וכו'. מה שאנחנו רוצים להבהיר זה שזה בעצם חל על סיטואציה שבה מי שמתנייד זה מוטב הצ'ק. כלומר, שהוא כבר הפקיד את זה לפירעון או למשמרת בבנק שלו ואחר כך הוא התנייד. נניח שהוא ביקש להציג הצגה חוזרת בבנק החדש – אנחנו מבהירים שגם אם הצ'ק הופקד או הצ'ק הממוחשב כבר הועבר לבנק המקורי, עדיין אפשר לעשות את ההצגה החוזרת גם בבנק הקולט. זאת אומרת, אנחנו מאפשרים לו לעשות את הסליקה האלקטרונית בבנק הקולט, למרות שהצ'ק הופקד לגבייה פיזית או הועבר באופן ממוחשב לבנק המקורי. זאת ההבהרה.

בעולמות של פעם, כשהייתה בדואר אפשרות לעשות עקוב אחריי, הייתה רשימה כזו, כרטסת, והדואר היו בודקים את זה במיונים. אני מקווה שפה מדברים על אפיון טכנולוגי במס"ב.

כן.

אוקיי, נמשיך.

(ב) הנגיד רשאי לקבוע בכללים התאמות נוספות בחוק זה, שיחולו לגבי העברת פעילות פיננסית כאמור בסעיף קטן (א).



אני אסביר. כמו שאמרתי בהתחלה, אנחנו עשינו איזשהו תהליך של מיפוי ובמקביל ניסינו להבין את ההתאמות ואת החסמים המשפטיים. ובגלל שהבנו שהגמישות היא מאוד חשובה ויכול להיות שפספסנו משהו או טעינו במשהו ואולי יש התאמות שאנחנו נרצה לעשות, כתבנו את הסעיף הקטן הזה.

יש לי הערה. כמו שהצגתי כבר בפני נציגי הממשלה, אני סבורה שיש פה הסמכה רחבה מדי, שנוגעת לכל חוק סליקה אלקטרונית של צ'קים. אנחנו בעצם מסמיכים אותו לקבוע כל הוראה שם שתחול לגבי העברת הפעילות הפיננסית, מה שנקרא הניידות, בלי שיש פה פיקוח או הסכמה של שר, או פיקוח פרלמנטרי. ההצעה שלי, בהסכמה של משרד המשפטים, היא: הנגיד יהיה רשאי, בהסכמת שר המשפטים, לקבוע התאמות נוספות בחוק סליקת צ'קים, וכמו כן, נאמר במפורש שההתאמות הנוספות, עניינן יהיה העברת הפעילות הפיננסית של לקוח בין בנקים, ולא ההסמכה הרחבה הנוגעת לכל נושא הסליקה האלקטרונית.

מבחינתנו זה מקובל.

אז רק צריך לעשות התאמה של הנוסח.

הנוסח יהיה: "הנגיד רשאי, בהסכמת שר המשפטים, לקבוע בכללים התאמות נוספות בחוק זה הנוגעות להעברת הפעילות הפיננסית של לקוח בין בנקים, שיחולו לגבי העברת פעילות פיננסית כאמור בסעיף קטן (א)".

יש מישהו שרוצה להתייחס?

אדוני, אנחנו רוצים להתייחס לנקודה שלא מופיעה כאן ולא מקבלת התייחסות - - -

רגע, זאת התייחסות לסעיפים שהקראנו?

אין לי התייחסות פרטנית לנוסח של הסעיפים, אלא התייחסות לכך - - -

אז בוא נמשיך לחוקק, ואם תראה שלא התייחסנו לסוגיה שחשבת עליה תוכל לחזור לזה.

אדוני, כבר כעת אני רואה שלא נכללת כאן התייחסות להיבטים הרלוונטיים שאנחנו רוצים להתייחס אליהם.

אז בבקשה.

קודם כול התייחסות ספציפית לסעיף שהקראנו כעת. היינו רוצים שלנגיד יהיו סמכויות גם בקשר למימוש של הצ'קים.

אני רוצה לתת את נקודת המבט שלנו, כדי להבין איפה היא חסרה בתוך החקיקה, ואולי נקבל את ההתייחסות של משרד המשפטים לנושא הזה. בסופו של יום אנחנו כנותני אשראי מנכים צ'קים בדרך כלל, או מקבלים צ'קים כתשלום, ורוצים שהצ'ק ימומש, כלומר שניתן יהיה להגיש אותו לפירעון. בהקשר הזה, אחד הדברים החשובים ביותר זה השכלול של השוק, כפי שבאמת עושים עכשיו במסגרת אפשרות הניידות. אבל יש קושי מסוים בכך שבסופו של יום, בסוף התהליך הזה יש נותן אשראי שצריך לקחת את הצ'ק ולממש אותו בלשכות ההוצאה לפועל, כאשר יש כמה פרמטרים שכרגע לא מקבלים בכלל ביטוי בחוק והם לא יאפשרו את הגבייה של הצ'ק. למשל, לא כתוב שלעניין המימוש יחולו כל ההוראות כאילו זה הבנק הנמשך המקורי, לרבות החובה של התאגידים הבנקאיים להפיק פלטים רלוונטיים שישקפו את השינוי בין הבנק הנמשך לבנק הקולט. בלי זה, בצילום של הצ'ק שאותו מגישים ללשכת ההוצאה לפועל לא תהיה התאמה בין הנתונים שמגישים ללשכת ההוצאה לפועל למימוש, לבין הפלט שיופק על ידי הבנק מבחינת הבנק הקולט הסופי, לבין הצילום של הצ'ק. ואם כבר הולכים למהלך הזה ובעצם מכניסים אותנו לדור הבא מבחינת הניידות ומבחינת המעבר הטכנולוגי, צריך לחייב את התאגידים הבנקאיים לייצר את הפלטים האלה בצורה ברורה, קריאה, עם הנספח הרלוונטי לפלט, שמאפשר גם צילום של הצ'ק וגם מימוש שלו. וכאמור, שלנגיד תהיה סמכות לקבוע הוראות גם לעניין מימוש הצ'ק, כך שיתאפשר בזמן קצר לתת מענה גם להיבט הזה.

תודה. יש התייחסויות נוספות?

אני רוצה להתייחס להצעה של מרב ולהתייחס למה שעלה עכשיו לגבי הפלטים. לגבי ההצעה של מרב אין לנו התנגדות שההוראות יהיו בהסכמת שר המשפטים, רק רציתי לוודא עם מרב אם היא יכולה לחדד את ההערה השנייה שלה, כי בהצעת החוק כבר כתוב שההתאמות חלות רק לגבי העברת פעילות פיננסית.

נכון, אני מבינה את ההתייחסות שאומרת שהן יחולו רק לגבי העברת פעילות פיננסית, אבל כדי שלא ישתמע שהוא רשאי לקבוע התאמות נוספות בחוק סליקת צ'קים, אני מציעה להוסיף שההסמכה שלו תהיה רק לעניין העברת הפעילות הפיננסית של לקוח בין בנקים, וכמובן שהיא תחול רק לגבי העברת הפעילות.

שנוגעת לסעיפים שהקראנו בלבד.

אני מקווה שהבנתי אותך, מרב.

לגבי הנושא של הבעיות עם הפלטים, כבר היום יש כללים של הנגיד מכוח חוק סליקה אלקטרונית הקיים. החובה הבסיסית ביותר בכללים האלה נוגעת להפקת הפלטים; כללי הסריקה אנחנו קוראים להם. יש שם אמירה מפורשת שהפלט חייב להכיל תמונה קריאה של הצ'ק משני צידיו. אנחנו אכן קיבלנו תלונות על זה שיש פלטים עם בעיות מסוימות, אבל זה מקרים חריגים, לא הכלל. להבנתנו זה נובע לרוב מתקלות, כדרכן של מערכות טכנולוגיות. עם זאת אנחנו כן מנסים לטפל בזה בכלים שעומדים לרשותנו, וזה מתחבר, לתפיסתי, לנושא של העיצום הכספי, שתכף נגיע אליו. אנחנו מבקשים את הסמכות הזאת קודם כול בשביל לטפל בנושא הפלטים, זה התחיל אצלנו משם. כשלירון תקריא את זה אפשר יהיה לדבר על זה. אבל אנחנו בהחלט חושבים שנושא הפלט הוא נושא עקרוני בחוק סליקה אלקטרונית, ללא קשר לניידות, ואנחנו מנסים להגיע למצב שבו התקלות האלה לא קורות בשגרה.

נקודה נוספת לגבי הפלטים – יש לנו כבר טיוטות של תיקונים לכללי הסריקה, על מנת להוסיף נתונים שיסייעו לו במקרה שלקוח התנייד, כך שהוא יוכל לראות גם את פרטי הצ'ק בבנק המקורי וגם את פרטי החשבון בבנק הקולט בצורה ברורה, ואם נדרש לו הליך גבייה, הוא יוכל לעשות אותו בצורה יעילה.

המחותנים לחוק רוצים לדבר. אודליה משה ממס"ב, בבקשה.

שלום לכולם, אני רוצה להתייחס להקשר של פלט צ'ק. כבר היום מס"ב נותנת שירות להוצאה לפועל שמאפשר להוצאה לפועל לאמת אותנטיות של צ'ק מול המאגרים של מס"ב, שאותם היא מנהלת מול הבנקים. בהקשר של הניוד, אכן מתווספת שורה שמתארת את החשבון החדש – כך שבעצם אנחנו ממשיכים לתמוך בהוצאה לפועל. כשהיא תקיש את השורה הנכונה אנחנו נוכל לבדוק במאגרים ועדיין לתמוך ולאפשר לה לזהות אם פלט צ'ק הוא מזויף, או שהוא אותנטי ואפשר להמשיך ולפתוח תיק בעזרתו.

תודה. עוד מישהו רוצה להתייחס?

שלום וברכה, אני אלון בן יאיר, יושב-ראש איגוד נותני שירותים פיננסיים. אני רוצה להגיד שיש את הגבלת הסחירות שעברה בחוק – שהצ'קים יהיו מוגבלים כברירת מחדל. חשוב לי לציין שהבנקים מחזיקים את זה ככוח שלהם להחליט האם הלקוח יקבל צ'ק סחיר או לא, וזה בעצם מונע ממנו לקבל אשראי חיצוני. ממנו או מהספק שלו, כלומר לאותו אחד שהוא משלם כמובן.

חשבתי שהצרות שלכם ממשה ברקת יותר גדולות.

יותר גדולות, נגיע גם לשם, כל דבר בזמנו.

גם חשוב שבניידות של החשבונות לא יהיה כוח עודף של הבנקים האם לאפשר לאותו לקוח לנייד את החשבון או לא. אם יש מצב ביניים שהוא רוצה לצורך העניין לעבור מבנק דיסקונט לבנק לאומי, האם בנק לאומי צריך לקבל את פניו בברכה עוד לפני זה בטפסים ובזיהוי? כי אם לא הוא ימצא את עצמו קירח משני הצדדים. ואנחנו מדברים על חשבונות שהם לא בהכרח שני צ'קים בחודש של שכירות ומכולת - - -

מר בן יאיר, יש לך מזל שזאת שעת בין ערביים. תקשיב, כשאני הזעתי מול הגורמים המקצועיים אתה ישבת ביציע ואפילו לא התערבת. עשיתי את העבודה שלך. ועד שהשתכנעתי אתה עכשיו מנסה להיאבק בזה? אנחנו כבר אחרי זה. ואם הלקוח רוצה למשוך, שיתכבד וילך לבעל החשבון ויבקש ממנו המחאה חדשה לבנק המיועד. תודה. אנחנו ממשיכים.

(ג) בסעיף זה, "בנק מקורי" ו"בנק קולט" – כמשמעותם בסעיף 5ב1(ב) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח).



זאת בעצם תוספת של הגדרה לחוק הבנקאות.



עיצום כספי
5ג.
(א) היה למפקח יסוד סביר להניח כי בנק הפר הוראה מההוראות לפי החוק כמפורט להלן, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך של חמישים אלף שקלים חדשים:








(1) לא מסר ללקוח הודעה על סירוב הבנק הנמשך לפרוע שיק ממוחשב, בניגוד להוראות סעיף 2(ב);








(2) לא מסר ללקוח הזכאי לכך פלט של שיק ממוחשב, בניגוד להוראות סעיף 2(ג);








(3) הפר הוראה מההוראות שנקבעו בכללים לפי סעיפים 3(ב) או 4.







(ב) על עיצום כספי לפי סעיף זה לגבי בנק כמפורט להלן, יחולו ההוראות המפורטות לצדו:








(1) לגבי בנק שהוא תאגיד בנקאי כאמור בהגדרה "בנק" שבסעיף 1 (בסעיף זה – תאגיד בנקאי) – ההוראות לפי סעיפים 14ט עד 14טו לפקודת הבנקאות, 1941‏, בשינויים המחויבים;








(2) לגבי בנק הדואר – ההוראות לפי סעיפים 109ב1 עד 109ט1 לחוק הדואר, בשינויים המחויבים.







(ג) בסעיף זה, "המפקח" – אחד מאלה, לפי העניין:








(1) לעניין תאגיד בנקאי – המפקח על הבנקים שמונה לפי סעיף 5 לפקודת הבנקאות;








(2) לעניין בנק הדואר – המפקח לענייני השירותים הכספיים שמונה לפי סעיף 88יג לחוק הדואר."



אני אסביר. בחוק סליקה אלקטרונית של צ'קים אין מנגנון של עיצום כספי על הפרה של הוראות שבחוק - - -

יש לי שאלה לפני שתרחיבי. אני חושב שלא יכול להיות בנק בעידן שלנו שיש לו בעיה של סליקה. אם בנק הדואר רוצה להמשיך להיחשב בנק, שיפתור את הבעיה הזו. אנחנו בעולם אחר היום, אי אפשר שיהיה איזה מיקרוקוסמוס מקביל לעולם הבנקאי שיתנהל בצורה הזאת. בנק ישראל צריך לענות לי על זה. למה הסליקה של בנק הדואר שונה מהסליקה הבנקאית הרגילה?

אתה שואל אם הסליקה בפועל היא שונה?

בוודאי. את לא יודעת שצ'ק של בנק הדואר אי אפשר להפקיד באפליקציות?

בנק ישראל, אתם רוצים להתייחס לזה?

כן. בנק הדואר מפוקח על ידי משרד התקשורת. דווקא לעניין סליקת הצ'קים הוא חבר מסלקת הצ'קים של כל יתר הבנקים, ולכן חלים עליו אותם כללים וחלה עליו אותה חקיקה. גם חוק צ'קים ללא כיסוי חל עליו. כך שכל הדברים האלה הם כן אחידים.

אז מאיפה נובע הקושי להפקיד צ'ק של בנק הדואר באפליקציות הבנקאיות?

זאת שאלה עסקית שלא נוגעת אלינו אלא נוגעת לבנק הדואר ולאזורים שאליהם הוא בחר להתפתח מבחינה עסקית, כי גם אצלנו אין חובה לפתח אפשרות להפקיד באפליקציה. כן יש חובה לסלוק אלקטרונית, אבל אין חובה לגבי ההפקדה, אלא זאת בחירה של הבנקים.

עד שאתם עושים משהו טוב אתם לא עושים אותו מושלם.

איך אומרים, האויב של הטוב הוא הטוב ביותר.

במקרה הזה האויב הוא בנק הדואר. שעדיין קיים דבר כזה בישראל. בכלל, הדואר בישראל הוא במצב... מחר אני כבר מקבל הזמנה לפגישה מאנשי בנק הדואר ורשות הדואר, להגיד לי שיש לי רושם מוטעה וכו'. אז הינה, אני מצהיר: השירות שאנחנו מקבלים מהדואר הוא לא מיטבי, ובנק הדואר הוא לא מושלם.

לירון, בבקשה.

הסעיף הזה מתייחס גם לבנק הדואר וגם לתאגידים בנקאיים, כל אחד לפי המפקח שלו וכל אחד לפי מנגנון העיצום הכספי שלו. הסעיף בעצם מוסיף מנגנון של עיצום כספי לחוק סליקה אלקטרונית של צ'קים ביחס לאי-מסירה ללקוח הודעה על סירוב של בנק נמשך לפרוע צ'ק, וגם ביחס לאי-מסירה של פלט של צ'ק. הסעיף השלישי זה על הפרה של הוראות שנקבעו בכללים, כאשר הכללים האלה זה אותם כללים שדיברנו עליהם קודם, שזה גם כללי הסריקה וגם הכללים של השמירה, שקובעים שצ'קים בסכום של מעל 500,000 שקלים, יש חובה לשמור אותם מטעמים של זיוף, משטרה וכו'. בעצם פשוט ביקשנו לתקן את הטעות שלא היה מנגנון של עיצום כספי בחוק.

אני חוזר לתסכול שלי מהדואר. אפילו התאפקתי לא להיות מוסח כשאת הסברת. המלחמה בשוק השחור ובהלבנת הון היא חשובה וטובה, וטוב שכך, למרות שפעלנו באיחור. אני יודע מה עוברים כל נותני השירותים הפיננסיים עם כל הרגולציה וכו'. אני חושב שצריך לייעל את הנישה הזאת במשרד האוצר, כי מצד אחד אנחנו מתקדמים בקצב מסוים עם הרציונל של התחרות, אבל מצד שני במשרד האוצר מתנהלים בכבדות, כיאה לפקידים שמרנים בעלי משרות. הרבה סובלים מזה שלא בצדק. אני לא מבין איך נותן שירות פיננסי כמו בנק הדואר לא מפוקח על ידי בנק ישראל, כמו כל הבנקים. למה?

הוא מפוקח במשרד התקשורת.

משרד התקשורת יודע לתת לי סים, הוא יודע לתת לי, בתקווה, אינטרנט מהיר. הוא לא צריך להתעסק בשירותים פיננסיים. אני מעלה פה את התהיות והתסכולים האלה, שיירשם בפרוטוקול.

יש התייחסויות לסעיף 5ג? אין. נעבור לסעיף הבא.

תיקון חוק שיקים ללא כיסוי
2.
בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א–1981‏ –



(1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "בנק" יבוא:




""בנק נמשך" – כהגדרתו בחוק סליקת שיקים, התשע"ו–2016;";



(2) אחרי סעיף 15 יבוא:



"העברת פעילות פיננסית של לקוח בין בנקים
15א.
(א) הועברה פעילות פיננסית של לקוח מבנק מקורי לבנק קולט לפי הוראות סעיף 5ב1 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), יחולו הוראות אלה בקשר להעברה כאמור, עד תום התקופה שקבע הנגיד לעניין פעילות בשיק ובשיק ממוחשב לפי סעיף 5ב1(ג) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח):








(1) אם סורבו, בחשבון הבנק הקולט, שיקים שסורבו קודם לכן בחשבון בבנק המקורי, לא יימנו שיקים אלה בידי הבנק הקולט לעניין סעיפים 2(א) ו-(א1) ו־3א1
(ב)(1)";








(2) הבנק הקולט ימסור, בעצמו או באמצעות אחר, לבנק ישראל את פרטי החשבון של הלקוח בבנק המקורי ובבנק הקולט;








(3) על אף האמור בסעיף 14(א) –









(א) הוגבל החשבון בבנק המקורי ולא הוגבל החשבון בבנק הקולט, לא יפרסם בנק ישראל את פרטי החשבון בבנק המקורי כחשבון מוגבל לפי סעיף 14(א);









(ב) הוגבל החשבון בבנק הקולט, יפרסם בנק ישראל את פרטי החשבון בבנק המקורי כחשבון מוגבל לפי סעיף 14(א), גם אם לא הוגבל החשבון בבנק המקורי, בציון תאריך סיום ההגבלה בחשבון בבנק הקולט.

תסבירי את מקור הנדיבות שלכם.

נדיבות במה?

אדם היה על סף הגבלה. הוא מנייד את החשבון שלו, ופתאום "סר עוונך וחטאתך תכופר", ואין לו יותר תשעה צ'קים, והוא מתחיל ספירה מחדש, נכון?

אני אסביר. גם היום כשלמישהו יש תשעה צ'קים בחשבון הוא יכול לסגור את החשבון שלו ולהעביר את הפעילות שלו לחשבון אחר. גם היום כשאדם מנהל שני חשבונות, הספירה היא ספירה נפרדת, וגם אם לאדם יש תשעה צ'קים שחזרו בחשבון אחד והוא מחליט לסגור את החשבון שלו ולפתוח חשבון אחר ולהעביר את כל הפעילות שלו לשם, הוא - - -

זה חשוב מה שאת אומרת. שספירת הצ'קים היא לא פר אדם אלא פר חשבון.

כן, פר חשבון.

אז אין לי שאלה. אני הייתי בטוח שזה פר בן אדם, פר תעודת זהות.

לא, זה לפי חשבונות.

הסעיף הראשון, מעבר לעיקרון שאמרנו עכשיו, גם משמר את העיקרון של אי-מנייה חוזרת. זאת אומרת, אם צ'ק סורב פעם אחת ומציגים אותו הצגה חוזרת, הוא לא נספר שוב ושוב כ-אכ"מ, אלא רק פעם אחת סופרים את הצ'ק האחד הזה. אז מה שבעצם ביקשנו לחדד פה זה שגם כשהצ'ק הזה מוצג פעם חוזרת בבנק קולט בעקבות ניוד, אז גם אז לא סופרים אותו כמה פעמים אלא רק פעם אחת.

פסקאות (2) ו-(3) קשורות אחת לשנייה. היום לבנק ישראל יש סמכות לתת גישה לאנשים שרוצים לבדוק האם הצ'ק שהם מחזיקים משויך לאדם שהחשבון שלו הוגבל. בנק ישראל מפרסם את המידע הזה. אז בפסקה הראשונה, כדי שהמידע של בנק ישראל יהיה מידע אמין ויכלול בתוכו גם את השינויים שנעשו בעקבות הניידות, דבר ראשון אנחנו מטילים חובה על הבנק הקולט למסור לבנק ישראל, בעצמו או באמצעות אחר, את המידע שלקוח נייד את החשבון שלו ואת הפרטים של החשבון החדש, כדי שבנק ישראל ידע לקשר בין הצ'ק המסוים הזה שעכשיו מישהו מזין את פרטי החשבון שלו, לבין החשבון החדש שאליו הוא נייד את הפעילות שלו. והצד המשלים של זה הוא סעיף קטן (3), שאומר שהמידע שבנק ישראל ינגיש לציבור הוא המידע הרלוונטי לו. מה זה המידע הרלוונטי לו? המקום שבו הצ'ק עתיד להיפרע, שזה הבנק הקולט ולא הבנק המקורי.

בעצם תיארנו כאן את התסריטים השונים. אחד, אם הסיטואציה היא שבה הבנק המקורי היה מוגבל והוא משך צ'ק עם הטופס של הבנק הישן ועכשיו הוא התנייד לבנק החדש, שבו הוא לא מוגבל, אז המידע שיוצג יהיה ביחס לחשבון של הבנק החדש ולא ביחס לבנק הקודם.

שהוא לא מוגבל.

כן, שהוא לא מוגבל. ואותו דבר הפוך: אם הבנק המקורי לא היה מוגבל אבל הבנק החדש כן מוגבל, אז זה כן יוצג כמוגבל. העיקר פה הוא שהמידע העדכני הוא שיהיה בפני הלקוח.

הייתה למרב הערה לגבי פסקה (2).

מה זה "באמצעות אחר"? איזה עוד גורם יכול להעביר את הנתונים לבנק ישראל?

כמו שהצגנו קודם, יש בעצם גורם מרכז, שהוא מס"ב. הכוונה היא לגורם הזה. אבל מרב העלתה איזשהו חשש שזה עלול להישמע שמדובר בכל גורם אחר - - -

כל גורם אחר שאפשר להעביר עליו מידע שהוא מידע שחוסה תחת הגנת הפרטיות ובעצם יתגלגל לידיים אחרות. לכן הצענו להוסיף כאן אישור של המפקח לגבי אותו הגורם. אז יהיה כתוב: "הבנק הקולט ימסור, בעצמו או באמצעות גורם אחר שאישר המפקח...".

ההצעה הזאת מקובלת עלינו.

שאלה כללית. החברות האלה שמספקות שירות לעסקים, בדיקת המחאות – מאיפה יש להם את המידע? מה מקור המידע שלהם?

BDI.

BDI או ERN?

ERN.

אנחנו לא ERN, אנחנו לא - - -

רק שתדעו ש-ERN שומר שבע שנים מידע על לקוח, לפעמים גם יותר, והוא מחתים אותו גם בבנקים וגם בבעלי עסקים. אני אישית חושב שצריך להוציא את ERN מהחוק.

לכן אני שואל מה מקור המידע שלו ומה בכלל מקור הסמכות שלו.

אנחנו בעצם לא ERN, אז אנחנו כרגע בעצם מנסים ביחד לפענח את העבודה של ERN. נניח שלצורך העניין שילמתי בסופרמרקט ויש את פרטי הצ'ק עליו, ובעצם מאגר מושל"כ, בנק ישראל, מפרסם חלק מהדברים כדברים פומביים. כל הרעיון הוא שאני כמקבלת הצ'ק אוכל לראות מה כתוב על הצ'ק ובהתאם לזה לפנות לבנק ישראל ולקבל את זה. זה מאגר אחד שהוא רלוונטי. יש עוד מאגר שהוא רלוונטי – שאני לא יודעת אם הם עושים בו שימוש – המאגר של נתוני אשראי. צריך לשאול אותם.

זה לא שצריך לשאול אותם. השאלה אם פה, כשאת מעבירה את המידע, אז גם ERN כלולים בהעברת המידע הזה.

לא, ERN לא כלולים בהעברת המידע. הם משתמשים במידע, כמו כל אדם שמשתמש במידע.

הם משתמשים במידע אולי מכוח זה שהם שמים את החותמת מאחורה ואומרים לך בסופר "תחתום". תרצה או לא תרצה, אתה כבר נמצא בסופר ואתה חותם להם, כי אתה לא יודע מה יהיה. הם אונסים אותך לחתום. ERN זאת חברה שאונסת את הלקוח, אין מילה אחרת לתאר את זה. לכן אסור לתת להם שום גישה לאדם, אפילו שבמידה מסוימת הם מועילים. כי הם יותר מזיקים ממועילים.

אתה מדבר על החברות האלה שנותנות שירותים לעסקים?

כן, שירותים לעסקים. פעם אחת תבדוק מי עומד מאחורי השירותים האלה?

אבל זה לא קשור - - -

המפקח על הבנקים, בבקשה.

זה לא חברות בפיקוח שלנו ואין לי שום מידע - - -

רגע, רגע, אני רוצה להבין. האם על פי החוק מידע על חשבונות מוגבלים מפורסם לכל מבקש במדינת ישראל?

חן, את רוצה להתייחס לזה מבחינה משפטית? זה רק מי שמבקש את המידע מכוח... זה הלקוח המוגבל עצמו בעצם.

שחן תענה לנו מה הכוח המשפטי שלהם.

מה השאלה? מי יכול לקבל מידע על המאגר? על המושל"כ?

אני יכולה להגיד - - -

אני אשאל שוב את השאלה שלי. יש חברות שמספקות לעסקים שירותים של בדיקת צ'קים. על מה הם מסתמכים ומה מקור המידע ומה הסמכות להעביר להם את המידע הזה, אם זה מידע שנמצא בבנק ישראל.

אפשר לבדוק את זה יותר לעומק, אבל ממה שאני יודעת לענות במקום, המידע שאנחנו מפרסמים, בגדול, הוא מידע של שאילתות. זה שינוי שעשינו לפני אני לא יודעת כמה שנים בעקבות התייחסות של הרשות להגנת הפרטיות. בשאילתות האלה אתה מכניס או מספר חשבון, או תעודת זהות במקרה שיש הגבלה חמורה, ואז אתה מקבל תשובה קונקרטית שנכונה לאותו מועד. אבל אתה לא יכול לראות את כל המאגר ואת כל ההיסטוריה. חוץ מזה יש גופים - - -

וכל אחד יכול להגיש את השאילתה הזו?

כן, זה נמצא באינטרנט, באתר בנק ישראל. כותבים "חשבונות מוגבלים" ואפשר לראות את זה. זה מכוח החוק: חוק צ'קים ללא כיסוי מטיל חובה על בנק ישראל לתת את השירות הזה.

ERN נותנים לך את כל המידע על אותו - - -

אני רוצה להשלים, כדי שלא תהיה איזושהי אי-הבנה. יש גופים שמקבלים גם קבצים יותר רחבים. אני לא יודעת להגיד מה בדיוק הקריטריונים, אני כן יודעת שהייתה עבודה עם הרשות להגנת הפרטיות להגדיר למי ניתן להעביר את הקבצים האלה כדי שהם יוכלו להטמיע במערכות שלהם ולייעל תהליכים אצלם. אני לא יודעת להגיד אם ERN בפנים ואני לא יודעת להגיד מה הקריטריונים, אבל אני יכולה לבדוק את זה.


(היו"ר ינון אזולאי)

אני חייב להגיד שממה שאני יודע ומכיר חברת ERN מעבירה את כל הנתונים על הלקוח. הרי הסופר לא סתם לא מקבל את הצ'ק של לקוח שחזר לו צ'ק, אפילו אם זה פעם אחת. זה קורה מכיוון שיש חברה שהעבירה לו את המידע הזה. אחת החברות האלה זה ERN, יכול להיות שיש עוד חברות בשוק. כשאדם הולך לקנות בסופר פתאום רואים שהוא נקלע למצב לא נעים, הצ'ק שלו לא מתקבל – זה בגלל שמישהו העביר את המידע הזה. גם אם זה צ'ק שחזר מסיבה טכנית. זה גורם להרבה אי-נעימויות וזה דבר שצריך לתת עליו את הדעת.

אדוני, צריך לחדד שני דברים. אני לא נכנסת כרגע לשאלה מה ERN עושה, אבל מאגר נתוני אשראי לא יכול להעביר את הנתונים אלא אם כן הלקוח ביקש על עצמו שיעבירו את הנתונים שלו לאותה חברה. נניח הוא הולך מחר לחברה שנותנת אשראי, המשמעות היא שמלוא הנתונים לגביו יינתנו רק במידה שהוא ביקש. יש שירות נוסף, שנקרא חיווי אשראי, ששם אפשר לקבל משהו ברמה של חיווי. זה לא מצריך הסכמה, אבל זה כן מצריך הודעה. אבל לא מקבלים בו את הנתונים הארד-קור, אלא מקבלים משהו דומה יותר לרמזור.

עורך דין עודד אופק, איגוד חברות האשראי, בבקשה.

אני מייצג את איגוד חברות האשראי ולא את ERN, אבל למען ההגינות יש לומר ש-ERN היא אחת מחברות האיגוד, וכמו כל שאר חברי האיגוד, היא מפוקחת על ידי רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, ומקיימת את מלוא הוראות הדין. צריך להבין, ERN היא לא גוף ממשלתי, היא גוף פרטי נותן אשראי, בעל רישיון, מפוקח כמו בנקים כמעט, כמו כל הגופים באיגוד פחות או יותר. ולכן, עם כל הכבוד, אני אבקש אולי לנקוט זהירות בנושא הזה. אני לא מכיר את הפרטים שמתייחסים אליהם כאן פרטנית, אבל כל הגופים האלה פועלים בהתאם להוראות הדין, הם שומרי חוק כמובן והם מחתימים את כל הלקוחות כנדרש.

(היו"ר יעקב מרגי)

השאלה היא אם הם מסתמכים רק על נתונים של החשבון או גם על נתוני אשראי של הלקוח. יש מישהו שיודע לענות לי?

הם משתמשים כפי שכל נותן אשראי רשאי להשתמש בהתאם לחוק נתוני אשראי - - -

אפילו נתניהו לא נותן תשובה כזו שאי אפשר להבין ממנה כלום.

לא, התשובה דווקא מאוד ברורה.

אז תסביר לי, כי לא הבנתי.

אני יכול להתייחס למה שאני יודע לגבי נותני אשראי - - -

אני לא מדבר על נותני אשראי, אני מדבר על חברות שבודקות אם כן לאשר צ'ק או לא לאשר צ'ק.

אבל ERN היא לא גוף שבודק צ'קים ולא - - -

אז לא לגביה שאלתי. זה כבר דיון על סוגיית נתוני אשראי, זה לא לעכשיו. נמשיך להקריא.

(ב) ההוראות לפי סעיף זה יחולו נוסף על הוראות סעיף 5ב(א)(1) לחוק סליקת שיקים, שלפיהן רואים בנק קולט, ממועד העברת הפעילות כאמור בסעיף קטן (א) רישה, כבנק נמשך.



זה בעצם סעיף הבהרה שנועד להגיד שאותו סעיף קודם, שקודם תיקנו אותו בחוק סליקה אלקטרונית של שיקים, שאומר שהבנק הקולט נכנס בנעלי הבנק הנמשך – ההוראה הזאת חלה גם לעניין חוק שיקים ללא כיסוי, ויש לזה השפעה על ההוראות המהותיות. זה מתקשר גם לזה שאנחנו רואים את שני החשבונות כחשבונות נפרדים. למשל, סעיפים 4(ב) ו-5(א) מדברים על ההגבלות שחלות, "לא ימשוך אדם צ'ק על חשבון מוגבל". אז החשבון הקולט שנכנס בנעלי הבנק הנמשך הוא בעצם חשבון נפרד, ולכן ההגבלות האלה לא חלות ביחס לצ'קים מהחשבון החדש.

סעיפים 7 ו-12 הם סעיפים שמטילים חובות על בנקים נמשכים. סעיף 7 מטיל חובה לסמן צ'ק שסורב – והחובה הזאת עוברת לחול על הבנק הקולט שנכנס בנעליו. סעיף 12 מטיל חובה למסור לאוחז בצ'ק שלא נפרע את פרטי הזיהוי של המושך או של בעל החשבון – והחובה הזאת עוברת לחול על הבנק הקולט. זאת מטרת הסעיף.







(ג) בסעיף זה –







"בנק מקורי" – בנק שהוא בנק מקורי כמשמעותו בסעיף 5ב1(ב) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח);







"בנק קולט" – בנק שהוא בנק קולט כמשמעותו בסעיף 5ב1(ב) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח);







"חוק הבנקאות (שירות ללקוח)" – חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א–1981.";



כאן יש תוספת של הגדרות לפי החוקים הרלוונטיים.

זאת פרקטיקה שונה: בדרך כלל מרכזים את כל ההגדרות בהתחלה, אבל פה אנחנו נותנים הגדרות אחרי כל סעיף.

כי זה תיקון לחוק אחר.

יש פה סעיף ייעודי, ולכן אנחנו שמים את ההגדרות בסעיף הייעודי ולא בתחילת החוק.



(3) בסעיף 20(א)(3), במקום "סעיף 13" יבוא "סעיפים 13 ו־15א(א)(2)".



סעיף 20 הוא סעיף המסגרת לסמכויות המפקח, לרבות לעניין הדיווחים השונים שהבנקים צריכים לדווח למפקח על הבנקים. מוצע להסמיך אותו לקבוע כללים גם לגבי פרטי הדיווחים שנוגעים לניידות. זאת אומרת, באותו סעיף 13 שאומר שהוא צריך להעביר מידע על זה שהלקוח העביר את הפעילות שלו וכו' – ביקשנו שהסמכות של המפקח תהיה גם ביחס לדיווח הזה.

בעצם סיימנו עכשיו את התיקונים של שני דברי החקיקה, ואנחנו עוברים לתיקון חוק התוכנית הכלכלית:

תיקון חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)
3.
בחוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע"ח–2018‏ (להלן – חוק התכנית הכלכלית לשנת 2019), בסעיף 2(2), בסעיף 5ב1(ג) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), המובא בו, בסופו יבוא "ועד תום התקופה שקבע, אם קבע, ורשאי הנגיד לקבוע כאמור תקופות שונות לסוגי פעילות שונים".



אותה סמכות שכל הזמן דיברנו עליה לגבי התקופה של הניתוב – אנחנו מבקשים להבהיר את הסמכות הזאת ולומר שהוא יכול לקבוע את התקופה ושהוא גם יכול לקבוע תקופות שונות לסוגים שונים של פעילויות.

תחילה
4.
תחילתם של סעיף 1(2) לחוק זה, וסעיף 5ב לחוק סליקה אלקטרונית של שיקים כנוסחו בסעיף 1(3) לחוק זה, וסעיף 2 לחוק זה, ביום תחילתו של פרק ב' לחוק התכנית הכלכלית לשנת 2019, כאמור בסעיף 3 לאותו חוק.



זאת אומרת שלמעט שני דברים – השם של החוק, שאותו אנחנו רוצים להכניס לתוקף מיידי, והעיצום הכספי, שגם אותו חשבנו להכניס לתחולה מיידית אבל הייעוץ המשפטי ביקש שניתן תחולה מאוחרת יותר בכמה חודשים, ואנחנו לא מתנגדים לזה – שאר התיקונים ייכנסו לתוקף כשייכנס לתוקף התיקון של חוק הבנקאות (שירות ללקוח) וכל פרויקט הניידות. מרב, תציעי מה שאת רוצה לגבי העיצום הכספי.

תחילתו של סעיף 5ג כנוסחו בסעיף 1(3) לחוק זה דיברה על תקופת היערכות של מספר חודשים. אנחנו דיברנו על סביב חודש יוני.

אנחנו רוצים שזה יהיה כמה שיותר מוקדם, ואנחנו מקבלים את ההצעה שלך.

אם זה כל כך בוער למה לא חשבתם על זה כשחוקקתם?

אני חושבת שתוך כדי היישום בשטח עלה שיש צורך ויש בעיות שמתעוררות, ולכן כן יש צורך בעיצומים.

אדוני, אני אסביר למה לא חשבנו על העיצום הכספי. הנחת המוצא של פקודת השטרות הייתה שאי אפשר לבצע סליקה בלי להביא את הטופס הפיזי לבנק. ולכן החוק הזה היה בעצם חוק מאפשר. כלומר, זה לא חוק שהסתכל על זה כחובה רגולטורית. כל מערכת הסליקה הבנקאית הייתה מוכנה לזה, בנק הדואר היה מוכן לזה, כולם היו מוכנים לזה, ולכן זה נעשה. לא הייתה לגבי זה איזושהי חשיבה שמישהו יעשה משהו לא בסדר, אלא זה בעצם היה חוק מאפשר, ובדיעבד הוא באמת איפשר. כלומר, הסתכלנו על החוק הזה בתור כלי.

בדרך כלל כשמטילים עיצום כספי אנחנו נוהגים גם לתת זמן היערכות וגם לקבוע את המועד המדויק ולא מועד שהוא פרסום ברשומות, כדי שיהיה ברור שניתן יהיה להטיל על עיצום כספי על הפרה שנקבעה.

לבנקים יש עמדה כאן? הם פה בכלל או שזה בכלל לא מעניין אותם? הם לא פוחדים מכלום.

הם מרוויחים מספיק בשביל שהם יוכלו קצת להפסיד.

האמת היא שהם יודעים ששלב התחרות האמיתית עוד לא הגיע. אם שלב התחרות האמיתית היה כבר בעיצומו, תאמין לי שלא רק הם היו פה, גם שלוחיהם ושלוחי שלוחיהם היו פה וגם הלוביסטים שלהם וכולם.

אולי להסתייגויות שלי הם ירצו לבוא.

תכף נגיע להסתייגויות. מרב, כל תאריך מנצח.

בדיוק.

מה נהוג?

אני חשבתי על שלושה חודשים, ולכן זה יכול להיות 1 במאי או 1 ביוני.

מבחינתנו 1 במאי זה הצעה מצוינת.

אז 1 במאי.

ינון, הגשת הסתייגויות. בוא תסביר.

אנחנו עושים הרבה שינויים עכשיו בגלל מצב הקורונה. הייתה עד לא מזמן הוראה של המפקח על הבנקים שצ'קים חוזרים לא ייכללו במאגר. ביקשתי כמה פעמים לאחרונה – וגם שלחתי מכתב ולא נעניתי – שגם בתקופה הזאת של סגר שני ושלישי צ'קים שחוזרים לא ייכללו במאגר הצ'קים החוזרים. ולא רק שלא ייכללו במאגר - - -

זה בלי שום קשר לניוד החשבון?

בלי קשר. זה בעניין צ'קים חוזרים. פנו אליי אנשים, גם אנשי עסקים, ואמרו שממשיכים לרשום אותם. יותר מזה, גם אם אמרו לו שהוא לא נרשם במאגר, יש לו כתם, כי מסתכלים עליו ורואים שפעם היה לו חוב. לכן, בהסתייגות הראשונה שלי אני מבקש שצ'קים שחזרו בתקופת הקורונה, כל עוד יש קורונה, שלא ייספרו במאגר הצ'קים החוזרים ובכלל לא יירשמו במאגר. וגם לאחר שתעבור התקופה של הקורונה, שלא פתאום יגידו שסופרים את הצ'קים האלה שחזרו, אלא שייתנו עוד גרייס של חצי שנה לעניין הזה, כדי לאפשר לאנשים זמן לחזור לחיים שלהם. אנשים נמצאים במצב קשה והם צריכים להתאושש.

יותר קל לבקש להגדיל את מספר ההמחאות מאשר להעלים את המידע. כך אני חושב.

לא, אתה לא מעלים מידע. תראה, זאת תקופה קשה, פנו אליי אנשים פרטיים ואנשי עסקים. ועובדה שגם הבינו את זה בהתחלה וגם עשו את זה. אבל לאחר מכן הייתה התעלמות. אני פניתי - - -

מה התשובות שקיבלת כשפנית?

לא קיבלתי תשובה.

למרות שאתה חבר ועדת כספים דומיננטי. מי יכול לענות לו על זה?

אנחנו יכולים. קודם כול, בחוק שיקים ללא כיסוי יש שתי סמכויות. סמכות אחת היא של המפקח, והיא הופעלה ממש בתחילת המשבר. היא לא מדברת על גריעה של צ'קים, היא מדברת על השעיה זמנית. אחרי זה שר המשפטים דאז הפעיל פעמיים את הסמכות שלו לקבוע תקנות שהן תקנות קבע, שגורעות את הצ'קים.

צריך להבין את התכליות של חוק שיקים ללא כיסוי. התכליות שלו זה ליצור מהימנות לאמצעי התשלום בצ'ק וליצור אמינות במובן שלמי שמחזיק את הצ'ק ורוצה לקבל אותו בתמורה לשירות או נכס שהוא נתן, תהיה ודאות שהוא יכול לקבל את זה ושהצ'ק אכן יכובד. לכן יש אפשרות לבדוק אם האדם מוגבל או לא מוגבל, ולכן אדם שחזרו לו עשרה צ'קים, הכלל לגביו כרגע אומר שהוא מוגבל ולא יכול להמשיך למשוך צ'קים ללא כיסוי. אבל בנסיבות של הקורונה, שהיו נסיבות שאף אחד לא היה יכול - - -

מה זה "היו"? אנחנו עדיין במצב הזה.

אני מדברת על תחילת המשבר. זה משבר שאף אחד לא יכול היה לצפות אותו. ומתוך ההבנה שצ'ק זה אמצעי תשלום שאנשים מפזרים עם תאריכים עתידיים, הייתה הבנה שנדרשת איזושהי תקופת היערכות משמעותית כדי לתת לאדם להסדיר את ענייניו ולהגיע לאיזשהו הסדר עם המוטב של הצ'ק, שהרבה פעמים גם הוא צד שנפגע מתקופת הקורונה וצריך שיהיה לו כיסוי לצ'ק הזה. אנחנו רוצים שיהיה להם זמן להגיע לאיזשהו הסדר ביניהם והם יסדירו את התשלום. אחרי שפרק הזמן הזה חלף הייתה הבנה שאנחנו לא רוצים להמשיך ולעודד אנשים להגיע למצב הזה, כי הרי ככל שהצ'קים האלה לא ייספרו הם ימשיכו לתת צ'קים בלי כיסוי, כשצריך לזכור שבצד השני יש אנשים שמקבלים את הצ'קים האלה בלי שיש להם כיסוי, בגלל שאין עליו מגבלה.

אבל אדם לא יודע שהוא הגיע למצב הזה - - -

רגע, אני רוצה להשלים. יש עוד נקודה אחת - - -

במשפט אחד, היא רוצה להזכיר לך שיש למטבע שני צדדים.

אני מבין שיש למטבע שני צדדים, אבל אני רוצה להזכיר לך שלמטבע הזה היה גם את הצד של ראש הממשלה נתניהו, שאמר לאנשים "לכו תשתו בירות", "עוד מעט פותחים את השמיים" וכו', והתחילו לפתוח את העסקים, ואנשים הלכו לעשות קניות כי הם הבינו שחוזרים לשגרה. לזה אתם לא מתייחסים. יש אנשים שחזרו למצב של שגרה ואז עוד פעם נזרקו לחל"ת.

אדוני, אני רוצה לחדד דברים שקרו. היוזמה הראשונה לטפל בצ'קים ללא כיסוי באה מבנק ישראל, שיושב על מאגר צ'קים ללא כיסוי. במאגר צ'קים ללא כיסוי רואים את הסטייה לעומת הנורמה. הסטייה הזאת מראה שקרה משהו בעולם. כל פעם שהיה אירוע ביטחוני היינו מגיעים אחר כך, בסוף האירוע הביטחוני, כשאנשים כבר לא יכולים לנצל את זה לרעה, עם איזשהו תיקון שמאפשר איזושהי הקלה לאנשים שנקלעו לתוך הסיטואציה הביטחונית. גם עכשיו היינו ערים לזה שעשוי להיות מצב בעייתי עם הצ'קים, וכבר היינו, ואנחנו עדיין, עם יד על הדופק לאורך כל התקופה האחרונה. כך שיש הסתכלות על הסטייה למעלה של צ'קים ללא כיסוי.

הגרייס היה לדעתי עד אוגוסט בערך - - -

שלושה חודשים, משהו כזה.

היה גרייס מאוד ארוך, מתוך הבנה - - -

הוא לא היה מאוד ארוך, הוא היה שלושה חודשים.

ממרץ עד אוגוסט.

הוא התחיל אחרי זה, תבדקו את עצמכם, אני יודע מה אני אומר לכם.

יש לנו את כל הנתונים.

אז זה היה ארבעה חודשים, אנחנו כולה מתווכחים על חצי חודש - - -

אדוני, תן לי להשלים. אנחנו דנו עם הפיקוח על הבנקים איך לעשות את זה. ביקשנו משר המשפטים ללכת ולאשר את המהלך הזה, וזה נעשה גם בוועדת החוקה, עם יו"ר ועדת החוקה, וזה חידד את היתרונות והחסרונות של מהלך כזה. במהלך הזה, ברגע שאתה נותן לגיטימציה, חלק מהאנשים באמת יהיו צדיקים ולא ימשכו צ'קים ללא כיסוי. אבל על מי אנחנו בעצם מדברים פה? על אנשים שכן יש להם צ'קים ללא כיסוי. אנחנו כן רוצים לתת להם גרייס ולומר שזה לגיטימי, אבל צריך לזכור שיש אנשים גם בצד השני. חוק שיקים ללא כיסוי נועד להגן על אנשים שנמצאים בצד השני, והאיזון הזה הוא איזון שאנחנו כל הזמן יושבים עליו. כרגע, הנתונים שנמצאים בבנק ישראל ובנק ישראל מכין אותם לבקשת יו"ר ועדת החוקה, לא מצביעים על איזושהי סטייה משמעותית לעומת מה שהיה, אלא להפך – יכול להיות שמה שיקרה בפועל זה שאם אנחנו ניתן את הלגיטימציה להמשיך למשוך צ'קים ללא כיסוי, המשמעות היא שיהיו פחות אנשים שיקבלו צ'קים. לכן צריך להיזהר בדקויות של העניין הזה.

נכון, ברור שיש אנשים שנפגעים מזה, ואנחנו מאוד רגישים לזה שיש כאן אירוע דרמטי, ובגלל זה גם הוקם הצוות בראשותו של המשנה ליועץ ארז קמיניץ. אבל צריך לזכור שלכל דבר כאן יש שני צדדים. זה הרי לא משהו שהוא על חשבון המדינה. אם המדינה רוצה היא יכולה לאפשר את זה, אבל זה לא משהו שבא על חשבון המדינה - - -

את מסבירה את זה בצורה יפה, אבל את חושבת שאת מסבירה את זה לאדם שלא מבין את שני הצדדים של המטבע. אני מבין טוב מאוד את שני הצדדים של המטבע, ואני גם מבין מה הצד החלש יותר. אני אומר לך שזאת בקשה מצד אנשי עסקים שמצד אחד הם מקבלים צ'קים שחוזרים ומצד שני הם נתנו צ'קים ל-12 חודשים ועכשיו הם לא יודעים מה לעשות, אחרי שביטלו להם הזמנות וכו'. עכשיו, אני אומר ככה – אם כבר עשיתם חמישה חודשים - - -

נתנו הקלה מאוד רחבה.

אבל אתם צריכים להבין שאנחנו נמצאים במשבר, ואנחנו מנסים למצוא לאנשים פתרונות - - -

ינון, זה לא ייגמר. משרד האוצר, אתם הבעלים של החוק הזה. אם ההסתייגויות עוברות עכשיו בוועדה, מה אתה עושה?

זה חוק של משרד המשפטים - - -

משרד המשפטים, משרד האוצר, מה שאתם רוצים. משרד האוצר, אין לך עמדה?

אנחנו באותה עמדה יחד עם משרד המשפטים.

אז אני שואל עכשיו את משרד המשפטים את אותה שאלה ששאלתי את משרד האוצר: אם ההסתייגויות האלה יעברו, אתם תרצו להמשיך לקדם את החוק או לא? אני נתתי מילה לשר האוצר שאני מקדם את החוק הזה. שר המשפטים לא פנה אליי, מי שפנה אליי זה שר האוצר. השאלה שלי ברורה?

השאלה ברורה. ההתנגדות של משרד המשפטים לא באה בחלל ריק, וגם אנחנו עומדים מאחוריה - - -

במובן מסוים אני מסכים איתם, אבל מה לעשות, יש לי פה את חברי לסיעה - - -

חכה, עוד לא הבאתי את הכול. אני רוצה שתהיה פה עסקת חבילה על הכול.

כן, יש פה עוד נושאים שכדאי שהוא יציג.

אז בוא נדון בכל ההסתייגויות שלך.

אז זה היה ההסתייגות הראשונה והשנייה ביחד - - -

הייתי בטוח שאני גומר היום את החוק.

לא, תהיה לך רוויזיה אם לא יקבלו את ההסתייגויות שלי.

חכה, אל תמהר. עשית את הגיוס בוועדה?

אל תדאג.

יש גם את הסיפור של העמלות, שזה דבר מאוד מוזר. אדם שחוזר לו צ'ק של 40 שקל נניח, משלם עמלה של 68 שקלים. זה נראה לכם הגיוני? ככה דואגים לשני הצדדים של המטבע?

עמלות של הבנקים זה דבר שנמצא בסמכות הפיקוח על הבנקים.

הפיקוח על הבנקים, בבקשה.

אתם מעלים פה נושאים שמצריכים בדיקה. אנחנו באנו פה עם מידע רחב על פרויקט הניידות, אבל אם אתה רוצה לשמוע על העמלה הספציפית שאתה מדבר עליה, אין לי בעיה לבדוק את זה עם אנשי העמלות. הם לא נמצאים פה כרגע, אבל אני אוכל לחזור אליך עם תשובה בנושא הזה.

ומה את רוצה בינתיים?

מה אתה רוצה, שהיא תיתן לך תשובה שאין לה? זה אני צריך לקבל החלטה, לא היא. הלאה.

באותו עניין, גם על צ'ק שחזר מסיבה טכנית לוקחים עמלה. אין שום סיבה לקחת עמלה על דבר כזה.

דבר אחרון, היום בחלק מהבנקים אי אפשר להפקיד צ'קים במעטפה.

אין חישבנק?

חלק מהבנקים סגרו את זה, כך שאפשר לעשות את זה רק באופן דיגיטלי. מה יעשה אדם שלא יודע לעשות את זה?

מותר לבנקים לחסום את השירות הזה?

מותר לבנקים לא לתת את השירות של החישבנק, כי יש היום מערכות אחרות - - -

כשאנחנו מקדמים את הפתרונות הטכנולוגיים תמיד מרגיעים אותנו שהשירות הקודם יישאר בשביל מודרי טכנולוגיה, קשישים, אנשים בלי סמארטפונים וכן הלאה. תמיד מרגיעים אותנו שהשירות הקודם ימשיך להתקיים. לי זה חשוב כמחוקק לוודא את זה, כדי לדעת שכשמבטיחים לי כל מיני הבטחות כדאי שאני אעגן את זה בחקיקה, אחרת לך תחפש את זה שהבטיח לך.

אני רוצה רגע לומר משהו - - -

רגע, אני מבין את הקושי. תאמיני לי, גם לי יש קושי, ואם זה לא היה ינון אזולאי הייתי מגלגל את כל ההסתייגויות האלה למקום אחר, כי אני חושב שזה לא נכון להכניס את זה בדיון כזה, כי חבל לתקוע את החוק הזה. זה חוק שצריך להעביר אותו כמה שיותר מהר, כי יש בו תועלות שעוזרות דווקא לציבור שההסתייגויות נוגעות להן. ינון, תחשוב על זה. הינה אני אומר לך, אני לא אצביע היום על ההסתייגויות אם לא תהיה הסכמה על זה - - -

אדוני היושב-ראש, אפשר חמש דקות הפסקה?

בבקשה.

(הישיבה נפסקה בשעה 19:02 ונתחדשה בשעה 19:15.)

ינון, תודה רבה על השיעור באזרחות, חבל שתלמידי ישראל לא צופים בזה כדי לראות מה הכלים הפרלמנטריים שעומדים לחברי הכנסת ואיך חבר כנסת שמעורה ומעורב יכול להעמיד מערכות שלמות על הרגליים ויש מי שדואג לאזרח.

אנחנו הקראנו את כל החוק וסיכמנו את כל התיקונים שהצגנו. יש הסתייגויות שהגיש חבר הכנסת ינון אזולאי. אתה מגיש אותן בכל מקרה? או שאתה מגיש רוויזיה על כל החוק?

אם הוא מגיש הסתייגויות אתה חייב להעלות אותן להצבעה.

אני רוצה כן להגיש אותן, אבל מה שתגיד, היושב-ראש. אני מכבד אותך, מה שתגיד לי אני עושה.

אני מעדיף לא להצביע נגדך.

אני אומר לך שאני מוחל לך מראש.

מצד אחד אתה אומר לי "מה שתחליט" ומצד שני - - -

בסדר, אני מקבל את העמדה שלך.

אנחנו נצביע על החוק מתוך אחריות, ואתה תגיש רוויזיה.

רבי יעקב, אתה יודע שיש לי צוואה שאומרת לי לשמוע ממך, אתה המורה שלי.

הכבוד הוא לי, ולכן גם היה לי קושי, כי במציאות אחרת האופי הפרלמנטרי שלי היה מוביל את זה אחרת. ואני גם יודע כמה אתה משקיע בעבודה הפרלמנטרית שלך וכמה אכפת לך. אתה יודע מה, הפתעת אותי בכך שצצת לי משום מקום. חשוב שייאמר, אני בהתחלה חשבתי שהדיון הראשון יהיה רק דיון, אבל אז הבנו שאין טעם לעשות דיון מוקדם וללמוד את הנושא, מה גם שכבר דיברנו על זה בעבר, ובאילוצים שאנחנו נמצאים בהם מבחינה פוליטית, כשתדירות הכינוס של המליאה היא לא גבוהה, אנחנו נכנסנו ישר לתוך זה. ינון היה בכלל בידיעה שהיום לא מצביעים, והוא היה יכול לא להיות פה בכלל היום. לכן, ינון, כל הכבוד לך על הערנות, למרות שהקשית לי על החיים.

שאלה יהיו הקשיים שלך בחיים.

אז בעצם תיקנו פה כמה חוקים, נכון?

נכון, אבל זה במסגרת של תיקון אחד שהוא תיקוני חקיקה.

אנחנו מצביעים על הצעת חוק סליקת שיקים ושיקים ללא כיסוי (תיקוני חקיקה), התשפ"א-2021, כפי שהקראנו עם כל תיקוני הנוסח והתיקונים המהותיים שאישרנו בדיון. מי בעד?

הצבעה

בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
אושר.

אין מתנגדים ואין נמנעים, אושר פה אחד.

רוויזיה.

חבר הכנסת ינון אזולאי הגיש רוויזיה, ואם עד שעת כינוס המליאה תגיעו להסכמות והבנות ותוסר הרוויזיה, זה יעלה להצבעה במליאה לקריאה שנייה ושלישית, ואם לא תוסר הרוויזיה אנחנו נתכנס כאן לדון בה, האם להסיר אותה או לאמץ אותה. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 19:20.