פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



27
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
27/01/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 102
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, י"ד בשבט התשפ"א (27 בינואר 2021), שעה 14:00

ציון יום הזיכרון הבינלאומי לשואה לשנת 2021

חברי הוועדה: טלי פלוסקוב – מ"מ היו"ר
מיכל וונש
אנדרי קוז'ינוב
אריאל קלנר

אריאלה מלכה - מנהלת העמותה הפרלמנטרית בכנסת לזכר השואה וסיוע לניצוליה

שרת התפוצות עומר ינקלביץ'
יוגב קרסנטי - מנהל המאבק באנטישמיות, משרד התפוצות

יצחק הרצוג - יו"ר ההנהלה, הסוכנות היהודית

יעקב חגואל - יו"ר ארגון ההסתדרות הציונית העולמית

טניה ברג-רפאלי - חטיבת תפוצות ודתות, משרד החוץ

רוני הרשקוביץ - סגן מנהלת הרשות לזכויות ניצולי השואה, המשרד לשוויון חברתי

ליאור ברק - סגן מנהל אגף לבקרה על קופ"ח ושב"ן קופות חולים, משרד הבריאות

דורית נובק - מנכ"לית יד ושם

אריק פינגרהאט - נשיא ומנכ"ל הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה

מארק ווילף - יו"ר הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה

קולט אביטל - יו"ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה

דינה פורת - ראש המרכז, מרכז קנטור לחקר יהדות אירופה בימינו באונ' ת"א

שלמה גור - סגן נשיא ועידת התביעות

ויגדה ארנה קרצר - יו"ר התאחדות עולי רומניה בחיפה.

מנחם מענדל חיטריק - נשיא איחוד הרבנים במדינות האסלם

אברהם שרנופולסקי - יו"ר חזית הכבוד - עמותה להשגת זכויות פנסיה בישראל

אמיליה לרין - סגנית ראש ארגון ווטראנים ארצי בעבודה עם שורדי מצור לנינגרד

מילה פלייטמן - יו''ר ארגון ניצולים למען עתיד

אנדריי גשיורובסקי - יו״ר יד לעזרה ישראל, גלובל פורום

רומן ברמניק - ניצול שואה

שלומית אבינח

רויטל יפרח
ציון יום הזיכרון הבין-לאומי לשואה לשנת 2021

שלום לכולם. היום ה-27 בינואר 2021, השעה 14:06, אני פותחת את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. הנושא לדיון היום, זה דיון מיוחד – ציון יום הזיכרון הבין-לאומי לשואה לשנת 2021.

לפני שאני מגיעה לתוכן, אני אומרת לכל המשתתפים – יש לנו הרבה משתתפים בזום – שכל הדיון הוא עם תרגום סימולטני לשתי שפות: רוסית ואנגלית. מי שנמצא אתנו בזום ומעוניין לשמוע את הדיון בשפה שהוא מבין, למטה יש אופציה שאפשר ללחוץ שם ולבחור את השפה שנוחה לכם כדי שתבינו מה קורה אצלנו בדיון. מאוד חשוב לנו שכל מי שנמצא אתנו גם ממדינות אחרות וגם מישראל, שכולם יבינו על מה אנחנו מדברים כי באמת, הדיון מאוד חשוב, הנושא מאוד חשוב.

אני רוצה להודות לחברי הכנסת שהגיעו לדיון למרות שאנחנו נמצאים בתקופת הפגרה, וברור לכולם שכדי שהדיון יתקיים בתקופת הפגרה צריכה להיות הסכמה של ועדת ההסכמות, והיה שם דיון. זה רק מוכיח שנושא של ניצולי שואה ובכלל, ציון יום השואה – אין פה קואליציה ואין פה אופוזיציה. זה מאוד משמח אותי.

אני מודה ליושב-ראש הוועדה הקבוע, חבר הכנסת דוד ביטן, שביקש ממני למלא את מקומו בדיון חשוב זה. אני שולחת לו בשמי ושם כולנו, כל מי שנמצא כאן, המשך החלמה מהירה ושיקום מוצלח, וחזרה כמה שיותר מהירה לבריאות איתנה ואלינו, אנחנו כולנו ממתינים לו.

יום הזיכרון הבין-לאומי לשואה מצוין ב-27 לינואר. בתאריך זה שוחרר מחנה ההשמדה אושוויץ מדי הנאצים על-ידי הצבא הרוסי. באושוויץ נספו 1,200,000 בני אדם, רובם המכריע היו יהודים.

יום הזיכרון הבין-לאומי נקבע על-ידי העצרת הכללית של האו"ם ב-1 בנובמבר 2005, והחל משנת 2006 הוא מציין את יום השואה הבין-לאומי. אנחנו, במדינת ישראל, מציינים את זה גם באפריל, כמשהו שלנו, של מדינת ישראל וכמובן גם ביום שכל העולם מציין את זה, ב-27 בינואר.

לפי נתוני הרשות לזכויות ניצולי השואה, שהתפרסמו ממש אתמול, עולה כי 178,400 ניצולי שואה חיים בישראל. יש נתונים קצת שונים, אגב – ארגון אחד אומר ככה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נותנת לנו נתונים קצת שונים – מדובר על 197,769 ניצולים – לכולם כמובן בריאות איתנה וחיים ארוכים אבל זה שאנחנו לא יודעים להגיד בוודאות מה מספר הניצולים במדינת ישראל, בעיניי זה כבר מינוס מאוד גדול. למה? איך שהוא הנתונים לא תואמים בין הרשויות וזה דבר לא טוב שקורה אצלנו.

64% מהזכאים לזכויות ניצולי השואה בישראל הם ילידי אירופה, והיתר ילידי המזרח התיכון. יש לי נתונים שמאוד מדאיגים אותי אבל אני חייבת להקריא אותם ולהגיד אותם כי אני חושבת שכל העולם צריך לדעת אותם: בשנת 2020 נפטרו 15,121 ניצולי שואה. אם אנחנו נחלק את זה ל-365 ימים, אנחנו נבין שכל יום, כל יום, נפטרים בממוצע 41 בני אדם.

5,300 ניצולי שואה נדבקו בקורונה. אני לא יכולה שלא לדבר על זה גם, ואנחנו נדבר על זה גם בהמשך הדיון כמובן. 46% מבני 75 שנדבקו בקורונה הם ניצולי שואה. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ-900 ניצולי שואה נפטרו מקורונה בישראל. 900 ניצולי שואה נפטרו מקורונה.

יש דבר שקצת משמח אותנו – כ-850 מניצולי שואה שחיו בישראל עברו את גיל 100. שיחיו עד 120, בריאות לכולם. 36% מהניצולים המוכרים ברשות לניצולי השואה הם ילדי ברית-המועצות, 12% נולדו ברומניה, 5.6% נולדו בפולין. מבולגריה יש 2.7%, מהונגריה 1.5%, מגרמניה 1.4%, מצרפת וצ'כוסלובקיה 1%. 18% ילדי מרוקו ואלג'יריה, 11% יוצאי עירק. כ-40% מהניצולים עלו עד שנת 1951 ויותר משליש בגל העלייה של שנות ה-90.

אנחנו יודעים שיש לנו שתי קבוצות של ניצולי שואה – שוב, אני לוקחת את הנתונים של הרשות לזכויות ניצולי השואה: 55,100 ניצולי שואה, שזה מהווה 31%, מקבלים תגמולים חודשיים מהרשות בסכומים הנעים בין 2,453 שקלים ל-6,160 שקלים, בהתאם לדרגת נכותם. 119,300 ניצולים, זכאים נוספים, שמקבלים מענקים שנתיים בסך 3,991 שקלים. הקבוצה הזאת, רבותי, מאוד גדולה, ולקבוצה הזאת אנחנו עוד חייבים הרבה. אנחנו נדבר על זה גם במהלך הדיון כמובן.

עכשיו אני אעביר את זכות הדיבור לשני חברי כנסת שכיבדו אותנו בנוכחותם וחבר הכנסת קוז'ינוב בזום, הוא נמצא בבידוד וכמובן ניתן גם לו את רשות הדיבור. חבר הכנסת אריאל קלנר, בבקשה.

תודה רבה גברתי יושבת-הראש. תודה לכל המוכבדים שמכבדים את המעמד הזה כאן, בוועדה, וגם בזום. אני מבקש מראש סליחה מראש – אני צריך לצאת להצבעה בוועדה אחרת אז כנראה שלא אוכל להשתתף כאן בכל הדיון.

אני אפתח ואומר – אולי אתחיל מהנגיעה האישית שלי: אבי לא הכיר את סבא וסבתא שלו, אברהם ואלה קלנר הי"ד, שנרצחו בליטא. סבי איבד גם אחות וסבתא איבדה גם אח. סבא רבא מצד אמא איבד שמונה אחים ואחיות עם חלק גדול של המשפחות שלהם. חשוב מאוד לציין את היום הזה ולזכור כדי שאיך אומרים? לעולם לא עוד – never again. חשוב מאוד לזכור שההשמדה עצמה הייתה בסוף. היא לא החלה בתאי הגזים, היא הסתיימה בזה. היא החלה בדמוניזציה ובהפיכה של היהודי לתת-אדם, וזה היה דבר לגיטימי, והלקח הגדול ביותר אולי הוא להיאבק ולעולם לא לשתוק כנגד אנטישמיות.

אמרנו "לעולם לא עוד", ועלינו ליישם. אסור לשתוק, לא אל מול ניאו-נאצים וגורמים כאלה, של שנאת ישראל, שאנחנו מכירים, גם לא מול אסלאם קיצוני שמרים ראש. אנחנו רואים את זה באירופה, אנחנו רואים את זה בארצות-הברית ובצפון אמריקה – אסור לשתוק כנגד הדברים האלה.

כמי שהקים בכנסת את השדולה למאבק באנטישמיות ובדה-לגיטימציה, אני פונה מכאן לאחי ואחיותיי בתפוצות, לא לפחד ולא לשתוק כנגד שום גילוי אנטישמיות. זהו הלקח הגדול שלנו מהשואה. כששותקים וכשמעלימים עין – זה גדל בסוף ומגיע לממדים מפלצתיים וזה אף-פעם לא נעלם. אנחנו כאן, במדינת ישראל לצדכם, ונסייע בכל מה שצריך. תודה רבה.

תודה רבה לך חבר הכנסת אריאל קלנר. אני מכירה קצת את הסיפור האישי שלך ואני חושבת שלכל אחד מאתנו יש סיפור. את הסיפור האישי שלי אני משאירה לסוף הדיון אבל שוב, אני שוב אומרת שאין אדם שהשואה וכל ההיסטוריה הזאת לא נגעה בו. אני כמובן מדברת על העם היהודי. תודה רבה לך.

חברת הכנסת מיכל וונש, בבקשה.

תודה רבה גברתי יושבת-הראש. תודה רבה לכל מי שנמצאים אתנו, והסתכלתי על הרשימה המרשימה והמדהימה והחשובה, שכל מי שנמצאים אתנו היום לפגישה, לדיון, לציון של יום השואה הבין-לאומי, שכפי שאמרה יושבת-הראש, מציין את שחרור אשוויץ-בירקנאו ומציין שחרור.

אני רוצה לחלוק, ואת זה אני אעשה בעברית, את הצער הגדול שלי, שאנחנו מקיימים את הדיון רק בוועדה זאת, ועדת העלייה והקליטה, ואת השיקוף של הניסיון לקיים דיון שמציין את היום הזה במליאת הכנסת, אליו הצלחתי לרתום 19 חתימות מתוך 120 חברי כנסת בכנסת ישראל. זה עגום וזה עצוב, ואני רוצה גם להסביר מדוע: יום השואה הבין-לאומי, כפי שציינה יושבת-הראש, הוא היום שממשלות ומדינות ואנשים פרטיים ברחבי העולם מתחברים אל המחויבות, כפי שאמר חברי, חבר הכנסת קלנר, ל"לעולם לא עוד". "לעולם לא עוד" לא רק מסתכל אחורה ולחובתנו וחובנו לשורדי השואה שנמצאים אתנו. "לעולם לא עוד" היא אמירה פרוספקטיבית כלפי הווה ועתיד. היא מחייבת את קולה של מדינת ישראל שנעדר מהשיח הבין-לאומי שמתקיים ביום הזה. היא מחייבת את ההתייחסות להגדרת העבודה על האנטישמיות של הברית הבין-לאומית לשימור זכר השואה. היא מחייבת שיח שייצא מבית זה על ההכרח לחנך את הדורות הנוכחיים והבאים על זכר השואה בין ידידינו בעולם ובתוכנו, במדינת ישראל, כיוון שכפי שלימד אותנו יישם יאנוש קורצ'אק, שרק השבוע אחרון יתומי קורצ'אק, יצחק בלפר, הלך לעולמו – שהדואג לימים זורע חיטים, והדואג לשנים נוטע עצים אבל הדואג לדורות מחנך אנשים. ואנחנו, מדינת ישראל וכנסת ישראל, נבחרי ציבור, שליחי הציבור הישראלי, חייבים להתחבר אל השיח שמתקיים בזירה הבין-לאומית, וכאן אני עוברת לשפה האנגלית ולהודות לכל המצטרפים אלינו היום מכל העולם:

(תרגום מאנגלית)

בהבנה המדויקת שלהם, מה שעלינו לעשות כדי להבטיח שלא יחזור על עצמו בעולם שהולך וחוזר על עצמו, ההגדרה של האנטישמיות של IHRA , שאומצה על-ידי 28 מדינות אבל התקבלה לאחר 20 שנה של תהליך דמוקרטי כהגדרה מוסכמת של אנטישמיות – יש להדהדה בכל העולם למרות שאנחנו נוכחים בניסיונות להפוך אותה למה שמעולם לא התכוונה להיות. זה מקור חשוב שלא רק מדינות שאימצו אותו עושות בו שימוש אלא שכולם יכולים להשתמש בו כקנה מידה לאיך שאנחנו יכולים להילחם באנטישמיות לא רק על מנת להגיד "לא עוד" לעם היהודי אלא על מנת לתמוך במחויבות המשותפת שלנו ל"לא עוד" לאף עם, "לא עוד" לאף מדינה. והדרך היחידה לעשות את זה היא להבטיח כי ההגדרה של הבעיה שאנחנו נאבקים בה ביחד.

ולכן היום, חברינו המצטרפים אלינו מכל העולם וניצולים שנמצאים אתנו כאן, שהם הציווי שלנו לזיכרון – זה תלוי בנו, אלה שנמצאים כאן, וזה תלוי בנו, בכנסת הנוכחית, להבטיח שבשנה הבאה יהיה יום מיוחד שמציין באופן רשמי במליאת הכנסת את היום הבין-לאומי החשוב הזה כי עלינו להתחבר לשיח הבין-לאומי. (סיום תרגום)

והחשיבות של החיבור שלנו, כנסת ישראל, למה שקורה בזירה הבין-לאומית ובקהילות ברחבי התפוצות שלא צריכות שאנחנו נאמר להם, ידידי, שהן חייבות להיאבק באנטישמיות – אנחנו לא לצידן. אנחנו צריכים להיות בראש. מדינת ישראל נושאת באחריות אדירה גם כלפי מה שקורה בתוכה פנימה, גם כלפי אחינו ואחיותינו בתפוצות וגם בהכרח להתחבר לכל חברותינו בזירה הבין-לאומית – מדינות העולם כולן.
וביום הזה, שבכל העולם מצוין יום השואה הבין-לאומי, דווקא מכנסת ישראל יוצא ענות חלושה.

אז תודה לך, גברתי היושבת-ראש, שאנחנו מקיימים את הדיון הזה, ואני מאוד מקווה שזו תהיה רק הסנונית לאחריותה של כנסת ישראל לטובת אזרחי מדינת ישראל, וכדי שנמלא את חובתנו ואחריותנו לאם היהודי כולו ולעולם כולו.

תודה רבה לך, חברת הכנסת מיכל קוטלר וונש. אני יודעת שהובלת את נושא האנטישמיות בכנסת הזאת יחד עם חבר הכנסת קלנר בפלטפורמות שונות אמנם אבל המטרה משותפת.

אם אפשר להעלות את חבר הכנסת אנדרי קוז'ינוב שנמצא אתנו בזום? אנדרי בבקשה.

אני גם אשתדל להיות קצר, גם לי, מין הסתם יש את הסיפור האישי שלי, כפי שגם את ציינת, גברתי יושבת-הראש, כמו גם לכל אחד מאתנו וגם להרבה מהמשתתפים פה – אנחנו מכירים באופן אישי וגם יצא לנו לדבר ולעבוד. אבל בהמשך למה שחבר הכנסת קלנר וחברת הכנסת מיכל קוטלר וונש אמרו, אני רוצה לציין ולחדד עוד דבר – לאחרונה, ההאשמה הזאת, המושג הזה של האנטישמיות נהיה הרבה יותר קל בשימוש, גם בתוכנו פנימה. כלומר, הרבה מאוד חלקים בתוך החברה הישראלית מתחילים להאשים את עצמם – זאת אומרת, חלק אחד של החברה הישראלית מאשים את החלק השני של החברה הישראלית באנטישמיות, מבלי להבין את עומק המשמעות של המילה הזאת כנראה.

כמון כן, אנחנו שומעים ביטויי גנאי שמוכרים לנו ממלחמת העולם השנייה ומהשואה, ואני רק רוצה להגיד שבעיני, ובמיוחד ביום כזה ובכלל, בכל התקופה, אמירות כאלה אינן מקובלות באשר הן, ולא משנה באיזה הקשר הן נאמרות.

לגבי כל מה שהתחלת לדבר, על כמות ניצולי השואה שנותרו עדין עמנו ועל הבעיות שהן נתקלים בהן – אכן, הדברים האלה מוכרים וברור שהמדינה צריכה להתערב וחייבת להתערב רק שאנחנו מכירים את הסחבת הבירוקרטית לפעמים והבעייתיות התקציבית והמלחמות שאנחנו מנהלים כמוך, כמוני וכמו חברי כנסת אחרים, וכולי תקווה שנדע בקרוב לפתור את זה, בצורה כזאת או אחרת, על-מנת לפתור את הבעיות האקוטיות כי כפי שאנחנו יודעים, כ-25% מניצולי השואה חיים כרגע מתחת לקו העוני וזה דבר שהוא בלתי נסבל בישראל, שאנחנו לא יכולים להשלים אתו.

בכך אני אסיים ואעביר את רשות הדיבור בחזרה לוועדה. תודה רבה.

תודה רבה לחבר הכנסת קוז'ינוב. קודם כל, שמור על עצמך ובריאות.

דיברנו כרגע על אנטישמיות ואני רוצה להגיד לכם שבכל שנה משרד התפוצות מגיש לממשלה ביום זה את הדוח השנתי לציון יום הזיכרון הבין-לאומי לשואה, זה דוח האנטישמיות. הדוח הזה מכיל את המגמות והאירועים המרכזיים של השנה החולפת לגבי תופעות האנטישמיות בעולם והמאבק למיגור התופעה.

אני שמחה מאוד שהיום אנחנו מארחים, אמנם בזום, את שרת התפוצות, חברת הכנסת עומר ינקלביץ', והיא תיתן לנו תמונת מצב בנושא הזה. אפשר להעלות את השרה? בבקשה גברתי.

תודה רבה גברתי, יושבת-ראש הוועדה, חברת הכנסת טלי פלוסקוב. נעים מאוד. כבוד גדול להשתתף בוועדה הזאת. לפני שאנחנו מתחילים, אני מבקשת לשלוח איחולי החלמה מהירה ובריאות שלמה ליו"ר הוועדה, חבר הכנסת דוד ביטן, מכל הלב והרבה הרבה בריאות.

חברי כנסת נכבדים, יו"ר הסוכנות היהודית מר בוז'י הרצוג, יש פה רשימה של הרבה מכובדים – יו"ר הסוכנות היהודית, יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית מר יעקב חגואל. מר אריק פינגרהאט, נשיא ומנכ"ל הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה. מר מארק ווילף, יו"ר הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה – שלום. גברת קולט אביטל, יו"ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה. פרופסור דינה פורת, ראש מרכז קנטור ובאמת מכובדי כולם – יש פה רשימה ארוכה וכמובן ניצולי השואה שנמצאים עמנו אבל טלי, אני לא אעשה את זה ברוסית, אין סיכוי.

76 שנים עברו מאז ששוחרר מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו מידי הצורר הנאצי, וגם פה לא ארחיב אבל אני חייבת לומר שכבת לדור שני לניצולי שואה וכנכדה לסבא וסבתא שעברו תופת – גדלתי על האובדן הזה לצד הסיפורים על תעצומות הנפש אבל היום הזה, מחנה אושוויץ מסמל עבורי ועבור כולנו, כל העם היהודי, את שיאם של הרוע ושל האכזריות האנושית.

מאז, ברוך השם, זכינו להקים את מדינת העם היהודי, שדואגת לבניה בכל מקום בו הם יהיו בעולם אבל גם היום, 76 שנים מאז אותו יום, אנחנו רואים את השורשים של אותה שינאה עדין קיימים וכל הזמן מאיימים לצמוח מחדש. גם היום יש רבים ששואבים השראה מאותה תקופה אפלה, ורואים בה מציאות שיש לשחזר.

אתם יודעים, אומרים שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו – אני חושבת שהיום אנחנו צריכים להגיד: בכל דור ודור שנאת היהודים לובשת צורה אחרת, ובשנת 2020 אנחנו רואים את הזירה של רשת האינטרנט, שהפכה לשדה המרכזי של הפצת השנאה הזאת. תחת הכינוי של חופש הביטוי, אנטישמים רבים מצאו בה כר נוח כדי להפיץ גל של תיאוריות קונספירציה אודות מגפת הקורונה והקשר של היהודים למגפת הקורונה ועוד האשמות מופרכות נוספות רבות. לדוגמה: האשמות על כך שהיהודים הפיצו את הנגיף כדי להפיק ממנו רווח בתעשיית התרופות. בטח שמעתם על ההאשטאג של קוביד-48, שקושר את מגפת הקורונה להקמת מדינת ישראל. זה רק חלק מהדוגמאות המזעזעות שהגיעו למאות-מיליונים של משתמשים ברשת ואל תטעו – האשמת היהודים בחוליי העולם לא נולדה היום. לאורך כל ההיסטוריה יהודים הואשמו בהפצת מחלות, ומקומה של מגפת הקורונה לא נפקד מההיסטוריה האנטישמית.

מעבר לאתגרים הללו, אנחנו רואים השנה התמודדות עם איום נוסף על החיים היהודיים באירופה, ופה אני מדברת על נושא שהוא קריטי – פסיקת בית הדין האירופאי לצדק בלוקסמבורג, בית הדין הגבוה. הפסיקה הזאת מאפשרת למדינות האיחוד האירופי לאסור שחיטה כשרה בגבולות שלהן, והפסיקה הזאת עלולה להוות תקדים מסוכן לאיסורים רבים ונוספים שיכולים לצוץ ולעלות. כל האיסורים האלה הם בעצם מגבלות חדשות על חופש הדת היהודית באירופה, כמו לדוגמה דבר נוסף שעלול לעלות והוא איסור על מילת תינוקות מתוך כל מיני טיעונים הומניטרים כאלה ואחרים, שמה שמוביל את זה זו הפגיעה בחסרי הישע לכאורה. אז אני אומרת שפה על מדינת ישראל לעשות כל שביכולתה כדי להילחם בפסיקות האלה ולהגן על החיים היהודיים באירופה ובעולם כולו, כמובן לא רק מבחינה פיסית אלא גם מבחינה רוחנית.

אני מבקשת להגיד מילה שעלתה בעקבות הדוח על הצד החיובי – אנחנו רואים השנה לראשונה, מזה הרבה מאוד שנים, שלא היו בכלל הרוגים מאירועים אנטישמיים בעולם, ברוך השם. אנחנו מסבירים את זה במשרד, בעקבות הנתונים – אנחנו רואים שההסבר המתבקש לכך הוא ההגבלות של התנועה שהוטלו בעקבות מגפת הקורונה, ובעקבות כך הייתה ירידה בנוכחות היהודים ב"ג'ואיש קומיוניטי סנטרס", בסופרמרקטים הכשרים, בבתי הספר היהודיים, בבתי הכנסת. בכל המקומות שהיוו עד היום איזה שהוא מוקד לפיגועים הללו אבל עם זאת, במשרד התפוצות, אנחנו מעריכים שהירידה הזאת היא ירידה זמנית בלבד, ויש לנו את החשש שביטויי האנטישמיות ברשת, שראינו בעקבות הקורונה, חס וחלילה יצאו מהמרחב הווירטואלי ויגיעו חלילה לשטח.

חברי, השנה התמודדנו עם המגפה העולמית החדשה אבל אסור, אסור שהיא תשכיח מאתנו את המאבק במגפה העולמית שמאיימת על העם היהודי לאורך כל ההיסטוריה. אנחנו צריכים לזכור שאנטישמיות היא מגפה גלובאלית. על כן, המאמץ כנגדה באמת חייב להיות גם הוא גלובאלי, של כולנו. אנחנו צריכים לשלב ידיים עם ראשי מדינות בכל העולם, עם תאגידים, עם ארגונים, כדי לומר להם בקול אחיד, מאוחד וברור: ליהודים מגיע לחיות בביטחה ובשגשוג בכל מקום בעולם, והאחריות מוטלת גם עלינו, כן, גם עלינו ובעיקר עלינו כמדינתו של כלל העם היהודי. האחריות עלינו היא להוביל את המאבק הזה ולרתום אליו עוד ועוד מדינות, עוד ועוד ארגונים אבל צריך להבין שמדינת ישראל לא יכולה ולא תשב בחיבוק ידיים עד למיגור מגפת האנטישמיות בעולם, בעזרת השם.

יום השואה הבין-לאומי הוא יום שאנחנו צריכים לזכור את המחויבות הזאת ולדעת שעשינו הכל, כל אשר ביכולתנו, כדי להבטיח שלעולם לא עוד!

לסיום – אני רוצה לציין שישנם כ-170,000 ניצולי שואה בתפוצות, כ-60% בארצות-הברית, 18% במזרח אירופה, כ-6% בקנדה, ואנחנו פה עבורכם, בעזרת השם.

אני מבקשת להודות למשרדים הרלוונטיים שעוד פעם – תכף יוגב קרסנטי, האחראי במשרד שלנו, ירחיב עם נתונים קצת יותר מדויקים מהדוח אבל אני רוצה להודות למשרדים הממשלתיים שמסייעים ונמצאים אתנו במאבק. כמובן ליו"ר הסוכנות היהודית, מר בוז'י הרצוג, שאנחנו עובדים ביחד בשיתוף פעולה. ליו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, מר יעקב חגואל, ל"יד ושם", למרכז קנטור, כשכולם עובדים בשיתוף פעולה פורה ואיכותי עם המשרד ויחד, וכל הארגונים שאני לא מזכירה אותם אבל בסוף, אנחנו שותפים ועובדים ביחד בשיתוף פעולה מלא, וזו מבחינתי האמירה הכי חשובה: בואו נתאחד כולנו בכדי שנמגר את התופעה הנוראית הזאת.

תודה רבה, גברתי, על ההזדמנות והמשך דיון משמעותי.

תודה רבה לך השרה ינקלביץ'. אני רק רוצה להגיד לך שאת המצגת קיבלנו רק עכשיו, ויש לנו כל-כך הרבה אנשים חשובים בדיון ואני מאוד רוצה לתת גם לניצולי השואה לומר כמה מילים. לכן, אנחנו נלמד את הדוח שלכם ואם יהיה צורך נרחיב בדיון נוסף או בקשר ישיר אתך. אז ברשותכם, לא נרחיב כרגע על הדוח אלא נמשיך בדיון, ואחר-כך נתייחס גם לדוח. ולך המון תודה, אני יודעת כמה הנושא חשוב ובוער בך, ותודה שלקחת חלק בדיון, רק מינוס קטן שאת המצגת קיבלנו רק עכשיו.

רבותי, אנחנו ממשיכים בדיון - -

גברתי, כן הייתי בכל זאת מבקשת שתאפשרי לנציג מהמשרד שלנו לומר כמה מילים על הדוח מכיוון שנעשתה עבודה מעמיקה והם הגיעו במיוחד, ואני גם חושבת שהאנשים המכובדים שנמצאים בדיון הזה ישמעו כמה מילים בקצרה. הסקירה שנעשתה בשולחן הממשלה ארכה לא יותר משלוש דקות אבל אני חושבת שהיא חשובה מאוד. כמובן שזה לשיקול דעתך, זו המלצתי.

מי נמצא אתנו? את מי את מבקשת?

נמצא פה המנכ"ל ומר יוגב קרסנטי, שהוא אחראי מטעם המשרד על הנושא הזה. בכל זאת הייתי ממליצה לתת לו מספר דקות.

אז אתן עכשיו לסוכנות ולעוד כמה אורחים, ואחר-כך אבקש להגיד כמה מילים על הדוח.

אני מודה לך מאוד גברתי, תודה רבה.

תודה רבה גם לך. אנחנו ממשיכים בדיון. אני רוצה לספר לכם שבשנת 2014 יצאה משלחת של 60 חברי כנסת ושרים ואנשי ציבור לצעדה באושוויץ, ביום השואה הבין-לאומי. יושב-ראש הסוכנות היהודית היום ויושב-ראש האופוזיציה דאז, יצחק בוז'י הרצוג, השתתף במשלחת הזאת אז, והיום הוא אתנו ואנחנו כמובן מזמינים אותו לומר כמה מילים ביום הזה. אני בטוחה שאתה מתרגש יחד אתנו בדיון הזה.

תודה רבה לך, גברתי היושבת-ראש. אכן אני זוכר את אותו מסע שגם את היית בו, כאחת שמחויבת מאוד למשימה הנעלה הזאת. אני חייב לומר שהדיון הזה הוא חשוב מאוד. אני מודה גם לכבוד השרה, ליושב-ראש ההסתדרות הציונית-העולמית, לנציגי הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה ולכל המכובדים והקהל הגדול שנמצא כאן.

אני משדר מהחדר בו ישב דוד בן-גוריון קרוב ל-20 שנה, בבניין המוסדות הלאומיים בירושלים, והוביל מכאן לעצמאות ישראל, ואני חושב לעצמי מה הוא חשב כשהוא קיבל את הבשורה על סיום המלחמה או לפני זה, על שחרור מחנה הריכוז אושוויץ-בירקנאו, היום הזה לפני 76 שנים, ומה שמעו הקירות הללו כשבמשך חמש שנים שקדמו ליום הזה הגיעו דיווחים טיפין-טיפין על האסון הנורא ביותר פקד את עמנו ואת האנושות כולה. ואני מסכים לחלוטין עם חברתי הטובה, השרה עומר ינקלביץ', על גודל השעה וגודל האתגר. אגב, אני מאוד מברך על הדוח של המשרד לענייני תפוצות, הוא דוח מצוין ויש בו נתונים מרתקים.

אני יכול לדווח לכם שגם במחקרים שאנחנו עשינו – לאחרונה עשינו למשל מחקר עם מכון ה-INSS – המכון למחקרי ביטחון לאומי – מחקר על עצמת השיח האנטישמי בפוליטיקה האירופאית, ואנחנו מגלים ש-76 שנים לאחר שחרור מחנה הריכוז אושוויץ-בירקנאו ולאחר המלחמה, פוליטיקאים רבים באירופה, במיוחד במערב אירופה, עדין נוקטים עמדות של שלילת השואה ועמדות אנטישמיות קשות וחמורות. אנחנו רואים התחזקות של הקצוות. זה משתלב עם מה שתיארה השרה על השיח ברשתות החברתיות בעת הזאת. זה לחלוטין מתכתב עם מציאות שבה הפתרון הקל זה להאשים את היהודים בחוליי התקופה ובוודאי במגפות ובמחלות ומה לא. אנחנו רואים עשרות פוליטיקאים ומנהיגי ציבור באירופה שנוקטים את העמדה הזאת, שלא לדבר על העובדה שכמו שנאמר – חיים יהודיים באירופה מאוימים על-ידי מהלכים שלכאורה נמצאים באצטלה של ענייניות אבל בפועל, הם מהווים כלי נחרץ להוצאת היהודים מאירופה כמו למשל איסור שחיטה כשרה וכמו למשל איסור ברית-מילה ועוד היד נטויה.

אין ספק שאלה מאבקים מאוד-מאוד גדולים. אני מברך את ידידי, יושב-ראש הכנסת, שגם הוא התגייס למשימה למאבק הזה מול פרלמנטים בעולם, ואני חייב לומר שכמו שנאמר פה, צריכה להיות ברית של כל הכוחות העוסקים והנלחמים באנטישמיות. רק לפני שנה התייצבו פה עשרות מנהיגים מכל העולם לאירוע מרגש במיוחד ב"יד ושם" ונשבעו לעולם לא עוד, והתחייבו להילחם באנטישמיות אבל בפועל, בתקופת הקורונה, הרבה מאוד מזה נשכח.

אני אסיים ואומר שזה מחייב באמת, כמו שאני תמיד מציין, שלושה רבדים של מאבק: קודם כל, בצד הביטחוני – ברוך השם באמת שלא היו נפגעים בנפש. הקרן לביטחון קהילות של הסוכנות היהודית תמכה עד כה במאות – למעלה מ-600 מתקנים יהודיים בכל העולם בביטחון פיסי, דהיינו – מיגון, וזה חסך חיים כמו למשל בהאלה, בגרמניה, ביום הכיפורים לפני שנה, שמחבל מרצח, גזען עליונות לבנה, ביקש בכל הכוח להיכנס לתוך בית הכנסת בתפילת יום הכיפורים ונבלם על-ידי דלת ומנעול שאנחנו התקנו שם, וניצלו 55 יהודים מטבח. זה יכול לקרות בכל מקום ולכן, אני קורא לכל הקהילות להתמגן בצורה נאותה.

לאחר מכן, כמובן, צריך לעבוד בכל הרבדים של חקיקה ואכיפה – זה נושא מאוד גדול מול כל המדינות בעולם, בוודאי באירופה, נושא שכולנו משתפים פעולה יחד עם משרד החוץ ועם גורמים נוספים וארגונים יהודיים חשובים.

ולבסוף – החינוך. איך אנחנו מטמיעים בתודעה את סיפורם של הניצולים שנמצאים כאן, את סיפור הזוועות ואת סיפור המחיר האנושי העצום, הנורא, שנבע כתוצאה משנאה, פשוט שנאה, שחלחלה ושרפה כל חלקה טובה.
אז אנחנו מאחלים בריאות טובה לאחינו ואחיותינו ניצולי השואה, מחויבים למשימת הקודש שחייהם יהיו טובים, וכמובן למאבק הנחרץ בשנאת יהודים באנטישמיות בכלל ובשנאה בפרט. תודה רבה.

תודה רבה ליושב-ראש הסוכנות היהודית, יצחק בוז'י הרצוג. אני חושבת שהשתתפותכם בדיון מאוד-מאוד חשוב.

אני רוצה להזכיר לכם שבשנה שעברה, בשנת 2020, לציון יום השואה הבין-לאומי ולציון 75 שנים לשחרור מחנה אושוויץ ולזיכרון קורבנות השואה שנספו בשואה, התארחו בירושלים, ב"יד ושם", אורחים מכובדים מכל רחבי העולם – נשיא רוסיה, גרמניה, איטליה, צרפת, גיאורגיה וארגנטינה. מלכי ספרד, הולנד, איסלנד, יורש העצר הבריטי וגם סגן נשיא ארצות-הברית מייק פנס, במסגרת פורום השואה העולמי החמישי שבוז'י הזכיר לנו. בכנס הזה התחייבו כל המשתתפים לזכור ולא לשכוח, להילחם בכל גילויי האנטישמיות שחזרו והתרבו בארצות שלהם.

עכשיו אני רוצה לבקש ולהזמין את יושב-ראש הפדרציה היהודית בצפון אמריקה, מארק ווילף בבקשה. תעלו בבקשה בזום את מארק ווילף. מארק ידבר באנגלית.

(תרגום מאנגלית)

תודה גברתי היושבת-ראש, זה כבוד בשבילי ואני מקווה שאתם ומשפחותיכם, כולכם בטוחים. הגברת פלוסקוב, השרה עומר ינקלביץ', יושב-ראש הסוכנות היהודית יצחק הרצוג, יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית יעקב חגואל, חברי כנסת ובמיוחד ניצולי השואה שנמצאים אתנו כאן היום – אנא שלחו איחולי החלמה מלאה ליושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת דוד ביטן, שאני כל-כך שמח שהוא בדרך להחלמה ממופע קשה של מחלת הקורונה.

היום יום חשוב שארגונים ואנשים ברחבי העולם מכירים ביום השואה הבין-לאומי. היום, 27 בינואר, יום השנה ה-76 לשחרור אושוויץ. יהיו טקסים ואירועים באו"ם וסביב העולם אבל ככל הנראה אין מקום יותר מתאים מאשר הכנסת, כאן בירושלים, לכבד את אלה שהלכו.

היום, כשאני מצטרף אליכם בזום, נראה שיהיה מושלם להביא את הציטוט מרבי יהודה הלוי: "ליבי במזרח ואני בסוף מערב". שני הורי וארבעת סביי וסבותיי ניצלו מהשואה. הם ראו את הזמנים הקשים ביותר. סבי התחבא מתחת לרצפה של רפת במשך שנתיים. סבתא שלי נמלטה מהגטו בעזרת מסמכי עבודה. הם הצליחו לבנות את חייהם מחדש וליצור משפחה חזקה. הם תמיד מזכירים לנו כמה אנו בני מזל וכי עלינו מוטלת האחריות לתמוך בישראל ולעזור לאלה מבני עמנו הנזקקים לכך. לכן, הם האמינו בבניית ישראל חזקה ותוססת, ישראל שהיא חלק מרכזי בחיים היהודיים באמריקה ובתפוצות. הם ידעו כמוני שבגלל שיש לעם היהודי ארץ ישראל חזקה ותוססת היום, בין שאר נכסים אחרים, שמשהו בעוצמה כזאת של השואה לא יחזור על עצמו אבל שמענו היום גם את דוח האנטישמיות 2020, וזה נותן לנו סיבות רבות לדאגה.

אנחנו כאן, בארצות-הברית, מודאגים מאוד שוב מהעלייה של תופעה אנטי-יהודית ביבשת שלנו. הקהילות היהודיות נמצאות במעקב צמוד מאוד ומשקיעות בביטחון הקהילה שלנו, ועל כך תשמעו פירוט בהמשך מפי עמיתי אריק פינגרהאט.

בשבילנו "לעולם לא עוד" אינה סתם סיסמה, זו תכנית עבודה שאנחנו מבצעים בכל יום ויום בשנה. ובנוסף לכך, יחד עם שותפינו בסוכנות היהודית, אנחנו עוקבים כל הזמן אחרי המגמות והסכנות הניצבות בפני הקהילות היהודיות סביב העולם. אנחנו גאים בעבודה שאנחנו עושים, כפי ששמעתם מהיושב-ראש הרצוג, כדי לדאוג לביטחון של הקהילות בדיוק כמו שעשינו בעיר האלה בגרמניה.

במאמצנו המשותפים ניצלו חייהם של אלפי יהודים ובוודאי שעלינו לדאוג למורים שלנו, הגיבורים שלנו, שורדי השואה בקהילות שלנו סביב העולם. בצפון אמריקה יש כ-80,000 שורדים, קרוב לשליש מהם חיים בקו העוני או בסמוך לו. קהילת הפדרציה שלנו העמידה זאת בראש סדר העדיפויות שלה וגייסה יחד עם קרנות התאמה של ממשלת ארצות-הברית עשרות-מיליוני דולרים כדי לוודא שגיבורים אלה יחיו את חייהם בכבוד ובנוחות המגיעים להם.

המחויבות שלנו למדינת ישראל ולקהילות היהודיות ברחבי העולם היא בלתי מעורערת ונצחית. אנו נעמוד נגד האנטישמיות ונישאר ערניים כל העת כדי למנוע כל איום על הקהילות היהודיות ועל היהודים.

עם ישראל חי! תודה גברתי היושבת-ראש.

תודה רבה. זה היה כל כך חשוב לשמוע את מארק ווילף, כל כך הרבה מסרים, ואני מאמינה שמה שאמר מארק – יש הרבה קהילות שמרגישות את זה, ומי שמאגד את כל זה ביחד נמצא אתנו – יושב-ראש ההסתדרות הציונית העולמית, מר יעקב חגואל. בבקשה להעלות אותו בזום.

שלום לכולם. גברתי, חברתי, יושבת-ראש הוועדה טלי פלוסקוב, כבוד השרה, יושב-ראש הסוכנות היהודית, יושבי-ראש הפדרציות היהודיות, חברי הכנסת, שורדי השואה, חברי, תראו, היום הזה, יום המאבק באנטישמיות – אני קורא לו כך כי הייתה החלטת ממשלה שאת היום הזה ייחדו במדינת ישראל למאבק באנטישמיות – החלטת ממשלה לא מהיום. ולצערנו, צריך להמשיך ולהיאבק באנטישמיות גם היום, גם אחרי יותר מ-70 שנה שהשואה הארורה הזאת הסתיימה, אחינו בתפוצות, לא מעט מהם, חוששים להזדהות כיהודים. חוששים ללכת עם סממנים יהודיים.

בשבוע שעבר ההסתדרות העולמית הציונית פרסמה דוח – אני רוצה גם לברך פה את חברתי הטובה רחלי ברץ ריקס, שהיא ראש המחלקה למאבק באנטישמיות בהסתדרות הציונית העולמית, נבחרה לא מכבר על-ידי הקונגרס הציוני העולמי לעמוד בראש המחלקה, ואני רוצה לאחל לה הצלחה. היא נמצאת אתנו גם כאן. אני מקווה שלא תהיה לך עבודה, רחלי, אבל לצערנו, יש הרבה עבודה. יש הרבה עבודה כי לפני כשנה התחילה הקורונה, והקורונה פגשה את האנטישמיות בממדים אדירים. ראינו מה קרה בפיטסבורג, ראינו מה קרה בהאלה, כמו שהזכיר פה חברי יצחק הרצוג – נרצחו יהודים, נרצחו אנשים שחשבו שהם יהודים. ואנחנו מדברים כאן שרובינו נמצאים בעולם כולו בסגר, ומה שעובד זה הרשתות החברתיות. זה גם מה שהראה המחקר שלנו, שהרשתות החברתיות, בצורה ויראלית, שהדביקה יותר מהר ממה שנדבקים מקורונה. המסרים שעברו, אותו נרטיב שאותם אנטישמים המציאו שאנו, היהודים, הבאנו את הקורונה לעולם, ואנו היהודים, ממניעים כלכליים או ממניעים של השתלטות על העולם נביא את החיסון, נביא את התרופה – כל הדבר הזה סביב זה תפס בעולם הדיגיטלי וברשתות החברתיות.

אני רוצה לציין לשבח שלפני כחצי שנה, ארגן יחד אתנו יושב-ראש הוועדה, שגם אני רוצה לשלוח לו רפואה שלמה, חברי הטוב, חבר הכנסת דוד ביטן – הוא ארגן כאן דיון, בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, עם ראשי הרשתות החברתיות - -

שלושה דיונים.

נכון. דיון שהתמשך והתמשך גם עם פייסבוק, גם עם טוויטר ועם האחרים, והדיון היה לא פשוט כי יש פה מניעים כלכליים ויש פה אינטרסים שהם לא אינטרסים ערכיים, ואנחנו רואים שהרשתות מלאות בשנאה. הרשתות מלאות בשנאה נגד יהודים, וצריך להבין שהאנטישמיות היא לא בעיה של היהודים, האנטישמיות היא בעיה של העולם. שנאת הזרים היא בעיה של העולם.

בימים אלה אני שולח מכתב למזכ"ל האו"ם ואני קורא לו, לאור הנתונים שנחשפו סביב יום השואה הבין-לאומי הזה, הוא חייב, אני דורש ממנו לקיים שולחן עגול בין-לאומי של מנהיגי העולם לראות איך מנהיגי העולם, המנהיגים בארצות השונות, ממגרים את האנטישמיות. הבעיה היא בעיה של העולם, לא בעיה של היהודים.

תודה רבה לך ויישר כוח. יישר כוח על העבודה שאתם עושים, אנחנו מרגישים את זה גם בדיונים כאן, היית בכל הדיונים ונאבקת יחד אתנו מול כל הנציגים של הרשתות. אגב, אני מקבלת פה בצ'אט של הדיון גם משהו מפייסבוק, שאומרים שלרגל יום השואה הבין-לאומי שמצוין היום ברחבי העולם, פייסבוק תחבר אנשים למקורות מידע מהיומנים של השואה - -

אני רק אומר על זה, גברתי יושבת-הראש – זה עלה מהדיונים שקיימנו פה, בוועדה, והחשיבות לייצר את השיח הזה, וזה באמת צעד מבורך ראשון ביישום מה שדיברנו בזמנו – הגדרת האנטישמיות, הגדרת העבודה שכפי שאמרתי, התקבלה כבר על-ידי 28 מדינות. זה עוד צעד ליישום האימוץ של ההגדרה הכוללת. יש עוד צעדים נוספים כיוון שההגדרה הזאת כוללת עוד אלמנטים מעבר להכחשת שואה אבל זה באמת צעד מבורך שהיום הודיעה עליו פייסבוק.

בהחלט. רבותי שוב, יישר כוח ליעקב חגואל על העבודה שאתם עושים.

תודה טלי.

אני רוצה להזמין להמשך הדיון את נשיא ומנכ"ל הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה, מר אריק פינגרהאט. בבקשה תעלו אותו בזום.

(תרגום מאנגלית)

תודה, גברתי היושבת-ראש ולשרה לענייני תפוצות, לאורחים הנכבדים מארגון ההסתדרות הציוניות העולמית ולסוכנות היהודית בישראל, לחברינו היקר, יושב-הראש דוד ביטן, שאנחנו מאחלים לו רפואה שלמה ולכל הנציגים שנמצאים כאן, במיוחד לניצולי השואה שאנחנו גאים שנמצאים אתנו היום.

אני אהיה קצר ואקשר את דברי לדברים שאמר מארק ווילף, שדיבר בשם 146 הקהילות היהודיות ברחבי ארצות-הברית ומאות הקהילות העצמאיות ברחבי צפון-אמריקה, שאנחנו עובדים עם כולם, וכולם מציינים אתכם כאן היום ועם כל היהודים מסביב לעולם את יום הזיכרון הבין-לאומי לשואה.

כפי שמר ווילף אמר, מתאים לנו לציין את היום הזה יחד אתכם, הנבחרים של ממשלת ישראל בפועל של מדינת ישראל, המדינה היהודית של ישראל. אנחנו עדין עם קטן אבל לעולם לא נחזור להיות עם חלש וזה הזיכרון הגדול ביותר שיכול להיות לנו, שנאמר היום לניצולים במדינתם של כל אלה שמחויבים להבטיח שמה שקרה לא יקרה שוב לעולם.

מארק התייחס לאחריות שמערכת הפדרציה היהודית הניחה למען שלומם וביטחונן של הקהילות היהודיות שלנו בצפון-אמריקה, ואכן חיים בביטחון איננו רק מודל אלא מחויבות שאנחנו חיים מדי יום בקהילה. לצערנו, חווינו בשנתיים האחרונות את התקריות האלימות והאנטישמיות בהיסטוריה של ארצות-הברית. אירועים אלה חיזקו את הצורך להיות פרואקטיביים ולא להגיב לסכנה שתגיע ולנקוט במאמצים לייצר רמה גבוהה של ביטחון. אנחנו עושים את זה באמצעות יוזמות אבטחה בכל אחת מהקהילות שלנו בעזרת מומחים מובילים שעובדים בשיתוף פעולה עם כל אחת מהסוכנויות ובתי הכנסת, במחנות שלנו ובבתי הספר, כדי להבטיח שהם מוכנים בבטחה. אנחנו עושים זאת עם ממשלותינו בארצות-הברית ובקנדה, על-מנת להבטיח שהן מספקות את המשאבים, כוח האדם והתמיכה, ושהן מודעות לסיכונים הייחודיים הנשקפים לקהילה והאיומים שאנחנו חשופים להם בעולם המקוון. אנו עושים זאת גם על-ידי הקמת ארגון מומחים והוא השותף שלנו לאבטחת רשת קהילתית שמספקת קשרי תקשורת קבועים ובטוחים בין כל הקהילות שלנו וגם עם המדינה המקומית וגורמי אכיפת החוק הפדרליים – כל זה הוא המחויבות המתמשכת שלנו ואנו גאים בכך ששיתפנו פעולה יחד עם ממשלת ישראל והמשרדים השונים כגון משרד הביטחון, משרד התפוצות ואחרים כדי לוודא שאנחנו חולקים את הפרקטיקות הטובות ביותר ואנחנו חולקים את המידע. אנחנו תומכים זה בזה וכמובן עובדים בסוכנות היהודית לישראל ובארגון הציוני העולמי בכדי לשתף פעולה עם ביטחונן של קהילות יהודיות ברחבי העולם.

כל זה חובה כה קדושה, שאנחנו חוזרים ומאשרים אותה כלפי הכנסת וכלפי ממשלת ישראל ביום הזיכרון הזה. בתהילים קכ"א נאמר: "לא ינום ולא יישן שומר ישראל" – כך גם לא נירדם ולא נישן לגבי אחריותנו להגן על הקהילות היהודיות בעולם. תודה, גברתי היושבת-ראש.

תודה רבה. המון תודה לאורחים המכובדים שלנו. ולפני שאני עוברת לניצולים, אני אזמין עוד אורח אחד מאוד מיוחד – נשיא איחוד הרבנים במדינות האסלאם, הרב מנחם מענדל חיטריק, בבקשה. נא להעלות אותו בזום. לא רואים אותו. עד שניצור קשר איתו, לפני שאנחנו עוברים לכל הארגונים שמטפלים בניצולי השואה בארץ, אני מאוד הייתי רוצה לתת לכמה מניצולי השואה להגיד כמה מילים על התחושות שלהם. דיברנו הרבה על אנטישמיות אבל מאוד-מאוד חשוב לשמוע גם מה הם מרגישים פה, בארץ, בימים האלה. אני רוצה להזמין את דוקטור אברהם שרנופולסקי, יו"ר עמותת חזית הכבוד – עמותה להשגת זכויות פנסיה בישראל. בבקשה.

שלום לכולם. אני רוצה להתייחס לנושא של אפליה לשורדי השואה. כידוע, קיימות שתי קבוצות של פליטי השואה. יש קבוצה שעלתה ארצה בשנת 53, וישנה קבוצה שעלתה ארצה אחרי שנת 53. אלה שעלו לפני 53 מוכרים בארץ כנכי רדיפות הנאצים והם - - - בסכום של 2,500 שקל כל חודש ועד 6,000 שקל. כשהקבוצה השנייה עלתה לארץ, אחרי 53, הם מקבלים - - - עוד גמול חד-פעמי, סכום של כמעט 4,000 שקל. זה לתת - - - ואנחנו רואים את זה כאפליה.

אני מודה לחברי הכנסת - - - שהם יזמו חוק לאפשר לקבל כ-1,000 שקל לכל פליט שואה שעלה ארצה אחרי שנת 53 אבל החוק לא עבר.

אנחנו מבקשים מחברי הכנסת לספק את זה ולפתור את העניין. אני רוצה להגיד לכם שקיים בארץ אדם בן 95, שמו רודולף, שהוא גם מחכה יותר מ-25 שנים - -

כן.

- - איך זה יכול להיות שניצול שואה בן 95 מחכה יותר מ-25 שנים - - - את הכללים למתן - - - לניצולי שואה. תודה רבה.

אברהם, תודה. לא סתם אמרתי שלקבוצה הזאת אנחנו חייבים הרבה בתחילת הדיון, בדיוק לזה התכוונתי. כשאני פותחת עיתונים, לקראת יום השואה הבין-לאומי זה כמעט כל יום, אם לא כמה פעמים ביום, ואנחנו קוראים סיפורים ואנחנו גם מכירים אותם אישית. בואו, אני מכירה את האנשים ואני לא צריכה עיתון כדי להבין מה המצב הכלכלי שלהם. אנחנו באמת יודעים שהאנשים בלי קורת-גג, ניצולי שואה, זה מצב שאנחנו, במדינת ישראל, לא יכולים להרשות לעצמנו. וגם כשאנחנו מדברים על אלה שחיים מתחת לקו העוני, זה בדיוק האנשים האלה כי כל מה שאנחנו משלמים להם, הם צריכים להשלים כי גם סיוע לשכר דירה שהם מקבלים – זה לא מספיק, אז הם צריכים להשלים מכספם, שהם מקבלים מהביטוח הלאומי כדי לחיות יום-יום. זה דבר שצריך לתקן כמה שיותר מהר ואנחנו גם נדבר על זה.

גברתי היושבת-ראש, וזה כששמענו השבוע שעדין לא מומשו הרבה מאוד מכספי השילומים מגרמניה.

כן, כן. אנחנו נדבר על זה, יש לי את זה בהמשך אבל התכוונתי לעשות את זה הדרגתי בכל מקרה. הצלחנו להעלות את הרב מנחם חיטריק?

הוא אמר לי שהוא בדיון.

כן, אני כאן.

יופי, שלום לך כבוד הרב מנחם מענדל חיטריק, נשיא איחוד הרבנים במדינות האסלאם. בבקשה אדוני.

שלום ותודה רבה על זכות הדיבור, תודה רבה ליושבת-ראש הוועדה. תודה רבה לחברי הכנסת הנכבדים ולכל המשתתפים המכובדים. אני מודה לכם על רשות הדיבור. רציתי במילים ספורות להזכיר ביום כזה, שבו אנחנו שוב נזכרים במאורעות השואה ולפעמים, גם במסגרות של אירועי יום השואה, אנחנו שוכחים לזכור גם את היהודים שגרו במדינות המוסלמיות, במדינות צפון-אפריקה, בתוניס ואלג'יריה ומרוקו, שגם הם סבלו רבות, אמנם לא כמו אחינו במדינות אירופה אבל גם הם סבלו רבות מ - - - ומחוקי גזע, שהיו תחת השלטון הנאצי והכיבוש הנאצי בתחילת שנות ה-40. וכמובן, גם להזכיר ביום כזה את אותם חסידי אומות העולם ממדינות מוסלמיות, בעיקר מאלבניה ומקוסובו אבל גם מתורכיה ואפילו גם ממצרים ומעוד מקומות – אנשים מוסלמים שמסרו את נפשם עבור הצלת יהודים – גם זה דבר שצריך לזכור ביום כזה שבו אנחנו נזכרים בכל המדינות המוסלמיות, במיוחד השנה, אחרי הסכמי השלום, שהיה מאוד-מאוד מרגש לציין יחד עם הרבה אנשים באיחוד האמירויות, בבחריין וגם במרוקו – היו אירועים לרגל יום הזיכרון הבין-לאומי לשואה וגם כמובן בתורכיה ואלבניה ומדינות מוסלמיות אחרות – גם את זה ראוי לציין בימים כאלה.

יום הזיכרון זה זמן שלא נשכח וגם נזכור שכדי להמשיך ולחיות בתור יהודים, ולהמשיך בדרכנו בחיים היהודיים – זו בעצם אחת מהתשובות הגדולות ביותר לשאלת השואה.

אני מודה לכל המתכנסים בדיון החשוב הזה ומודה לכם על מתן זכות הדיבור. תודה רבה שוב ליושבת-הראש.

תודה רבה לך אדוני, חשוב מאוד. מילת המפתח היא "ביחד" במיוחד בימים האלה.

אנחנו חוזרים לעוד ניצולים שנמצאים אתנו. אגב, נמצאים אתנו כ-70 ניצולי שואה וזה דבר שמאוד משמח אותי ומזכיר לי שכאן, בדיון בוועדת המשנה לאינטגרציה לעולים חדשים, פנינו לשר האוצר ישראל כץ והוא נענה לבקשתי והקצה 2.5 מיליון שקלים כדי ללמד את ניצולי השואה להשתמש בזום. אני יודעת שזה קורה, צריך עוד, וצריך לעוד ארגונים אבל זה קורה וזה דבר שמאוד משמח אותי.

אני רוצה להזמין עכשיו את מר אנדרי גשיורובסקי, יושב-ראש יד לעזרה ישראל גלובל פורום. בבקשה.

(תרגום מאנגלית)

גברתי יושבת-הראש הנכבדה, אורחים נכבדים, ארגונים, אני מאוד גאה להיות כאן היום. זה יום מיוחד מאוד בשבילי כי הורי היו במלחמת העולם השנייה בפולין חמש שנים. אבי שהה שש שנים במחנה מוות, מחנה עבודה בגרמניה. אמא שלי מאוקראינה. אני אפוף בסיפורי שואה מילדותי אז זו שליחות חשובה מאוד עבורי, אישית, ועבור כל חברי הארגון שלנו, גלובל פורום, להילחם נגד המתרחש כרגע בעולם, להילחם באנטישמיות ובחוסר הידיעה וחוסר ההבנה שלה, ולהציל את כל מי שניתן להצילו ולתמוך בכל ניצולי השואה. לשמר את הזיכרונות של ניצולי השואה ולהיות איתם בתקופה הקשה הזאת.

אני רוצה לומר שאנחנו נישאר עם ישראל לנצח ונתמוך בה בכל דרך אפשרית, בכל המדינות שאנחנו עובדים איתן. תודה על העבודה הגדולה שהצטרפתם אליה, אני מתכוון לכל חברי הכנסת, ולאחל לכם הצלחה בכל מעשיכם, בריאות טובה והישמרו מהקורונה. תודה על תשומת הלב. אלוהים יברך אתכם.

תודה רבה, מר גשיורובסקי. לפני שאני עוברת לניצול הבא, אני רוצה להודות לשרה ינקלביץ' שהייתה אתנו. היא נאלצה לרוץ לדיונים אחרים. השתתפותה בדיון הייתה חשובה לנו.

מנכ"לית "יד ושם" מבקשת לדבר.

כן, מיד. אני רוצה לשמוע עוד שני ניצולים ונעבור למנכ"לית "יד ושם". גברת אמיליה לרין, סגנות ראש ארגון ווטרנים ארצי בעבודה עם שורדי מצו לנינגרד – זו גם קבוצה שנחשבת בקבוצת ניצולי השואה. אמיליה נמצאת בזום? לא. יודה דוידוב, יושב-ראש עמותת ילדי השואה למען העתיד – נמצא אתנו? לא. אם האנשים האלה יחזרו – תכתבו בצ'אט כי אתן לכם לדבר.

עכשיו אני מבקשת להזמין את מנכ"לית "יד ושם", הגברת דורית נובק.

שלום. שרים, חברי כנסת, ראשי ארגונים ומוסדות, ניצולי שואה יקרים, חברים יקרים ושותפים לדרך ולמחויבות מהארץ ומהתפוצות, זהו יום השואה הבין-לאומי הראשון שאבנר שלו, יו"ר "יד ושם" מזה 27 שנים איננו חלק מאירועי היום. לאחר 27 שנים של עשייה חסרת תקדים ומיוחדת במינה, ששמה את נושא השואה וזכרה על סדר היום בישראל ובעולם כולו, הוא מבקש לשלוח את ברכתו למשתתפי הדיון הזה ואת תודתו על מתן זכות הדיבור גם לנו, ולזה מצטרפת ברכתו של ממלא מקום היושב-ראש הנכנס של "יד ושם", רונן פלוט.

אני חושבת שאי אפשר לדמיין מסגרת שונה יותר או פער יותר גדול בין אירועי ה-23 בינואר 2020 לבין אירועי 27 בינואר 2021. בשנה שעברה, כמו שנאמר כאן על-ידי רבים, יום השואה הבין-לאומי צוין ב"יד ושם" עם 50 ראשי מדינות שהצהירו על מחויבותם גם לזיכרון וגם למלחמה באנטישמיות. ולא רק הצהירו על מחויבותם אלא הצהירו גם על כוונתם לנקוט פעולה ולקדם את נושא הזיכרון ונושא המאבק באנטישמיות בארצותיהם.

איש לא תיאר אז שהמציאות תתהפך על כולנו ותאתגר אותנו באופן חסר תקדים. שנת 2019, שמבחינתנו הייתה שנה שציינה צמיחה ועלייה מאוד-מאוד גדולה בעניין ובמעורבות ובמחויבות של רבים מאוד לזיכרון השואה – אני יכולה לומר לכם שגם ב-2018 וגם ב-2019 ראו ב"יד ושם" למעלה ממיליון מבקרים בשנה, וזה רק על ההר. אנחנו לא מדברים על אלפים רבים שהשתתפו בפעילויות ש"יד ושם" יזם וקיים ברחבי העולם.

גם אז ידענו לומר ואנחנו יודעים לומר גם היום שהמלחמה באנטישמיות לצד חקיקה ואכיפה היא בראש ובראשונה חינוך. ואם יש משהו אופטימי שאפשר לומר על השנה הזאת זה שהיא לימדה אותנו שהעניין בנושא השואה, למרות שהיו הרבה עניינים על סדר היום הציבורי, לא פחת – נהפוך הוא.

היקף הפעילות ש"יד ושם" ביצע בשנה האחרונה לחיזוק המודעות ולחיזוק המחקר והעשייה החינוכית היה חסר תקדים בהיקפו, ובפלטפורמות החדשות שגויסו לצורך העניין הזה. למזלנו הטוב, האירוע של קוביד-19 פגש את "יד ושם" מוכן מבחינה טכנולוגית, ומנקודת המוצא הזאת, שנת 2020 אופיינה בהיקף פעילות עצום. אנחנו מדברים על תלמידים בארץ ובעולם ומורים בארץ ובעולם, ומובילי דעת קהל וחוקרים. אנחנו מדברים על כנסים, על ימי עיון, על השתלמויות. על אלפים רבים בארץ ובעולם ואפילו ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה, שנאלצנו לקיים אותו עם רחבה ריקה, זכה להיות נצפה על-ידי עשרות-אלפים ברחבי העולם. אנחנו תרגמנו לשפות שונות והיקף ההשתתפות אף עלה באופן משמעותי.

גם בציבור בישראל אנחנו רואים עניין הולך וגובר ומחויבות הולכת וגדלה בזיכרון וכן פעילות אקטיבית במעשה הזיכרון.

אולי זו הזדמנות לומר דווקא בפורום הזה – "יד ושם" מקיים כל שנה בין 80 ל-100 טקסי זיכרון עם ארגוני הניצולים. בשנים האחרונות, בגלל התבגרות דור הניצולים, אנחנו רואים מספר הולך ופוחת של משתתפים באירועי הזיכרון. בשל הסגרים והקורונה נאלצנו להעתיק את אירועי הזיכרון לפלטפורמה דיגיטלית, והפלא ופלא – היקף המשתתפים בהם הלך וגדל באופן מפתיע ולא צפוי. משפחות שלמות יושבות וצופות ומשתתפות באירועי הזיכרון האלה, ואנחנו מקווים שדורות ההמשך מצאו דרך להתקרב ולהפוך חלק מעבודת הזיכרון באירועים האלה, שבעבר היו מצומצמים יחסית וחששנו איך הם יתפתחו – אנחנו מגלים שהעניין במחויבות לא רק שלא קטן אלא נהפוך הוא – הולך וגדל.

אני רוצה לסיים ולהזכיר דבר שהוזכר כאן, ולהזמין את כולכם להשתתף: יחד עם פייסבוק, אנחנו הצענו I remember war, שבו הזמנו את ציבור בארץ ובעולם לציין, לכתוב פוסט לזכר נספים בשואה מתוך מאגר שמות של "יד ושם". רק לומר לכם – מספר השמות במאגר הולך וגדל, אנחנו מתקרבים ל-4.9 מיליון שמות של נספים, ואני מזמינה את כל מי שמשתתף כאן להיכנס לאינטרנט ל-I remember war, ולשים פוסט שבו אנחנו זוכרים קרוב משפחה או מכר או מישהו מתוך רשימת השמות – זו חובתנו. תודה רבה לכולכם.

תודה רבה. אני חושבת שהפעילות שלכם מאוד-מאוד חשובה, במיוחד בהעברת המסר לדור הצעיר. החיבור הזה, כשאנחנו רואים את הטקסים הגדולים, כשחלק מהם באמת ניצולים אבל חלק מאוד גדול זה בני נוער וצעירים – זו המשימה המשותפת שלנו. כל עוד הם היום בחיים, שיחיו עד 120 כמו שאומרים, אנחנו צריכים לבנות את הקשר הזה ביחד כי אין יותר חזק מלהסתכל בעיניים של ניצול. אין יותר חזק מזה. כשהעיניים מתמלאות דמעות, הבן אדם מתחבר ומבין מה האדם הזה עבר. ולכן, לכם יש משימה מאוד-מאוד חשובה ואני חושבת שאתם עומדים בראש כל האירועים וכל הארגונים, אלה שיודעים לחבר בין הדורות. אתם לא מבינים גם כמה זה חשוב לניצולים עצמם. אני שומעת אותם כשהם מספרים שהזמינו אותם לבית הספר או לאיזה מפגש כזה עם צעירים – הם מלאי אנרגיה, זה מוסיף להם רצון להמשיך לחיות ולספר ולשתף. לכן, קחו את זה כמשימה באמת ואל תוותרו. זה בעיני אולי הדבר החשוב ביותר בנקודת הזמן הזאת ותמיד היה.

יישר כוח ליושב-ראש, לרונן פלוט. יודה דוידוב חזר? תגידו לי מתי הם יחזרו כי אני יודעת שתמי מנסה להחזיר אותם.

אני אעבור ליושבת-ראש מרכז הארגונים של ניצולי השואה, שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה כל יום, כל היום – חברת הכנסת לשעבר קולט אביטל. נמצאת אתנו?

לא.

חבל. אם תראה אותה, תעדכן אותי.

סגן נשיא ועידת התביעות, עורך דין שלמה גור נמצא אתנו? הוא היה פה, אני מקווה מאוד שהוא לא עזב. גם קולט הייתה לפי דעתי. בבקשה, תנסו להחזיר לי אותם, זה מאוד-מאוד חשוב כי אני רוצה להעביר להם גם כמה מסרים בשמם של הניצולים. אנחנו יודעים שוועידת התביעות מטפלת היום בתשלום של גרמניה, של 1,200 יורו, דווקא לאנשים האלה שאנחנו מדברים עליהם, שחיים במצבים יותר קשים והייתי מאוד רוצה לשמוע אותם.

אני רוצה לשמוע את שלמה גור – אם תצליחו להחזיר לי אותו, אני מאוד אשמח.

אנחנו עוברים לארנה קרצר, בבקשה.

שלום וברכה לכולם.

שלום גברתי, שלום ארנה.

קודם כל, ברכות לך טלי, את מדהימה לא רק היום, לאורך כל השנה. בזכותך הרבה מאוד ניצולים מקבלים את טעם החיים בחזרה ואת העזרה אבל יחד עם זאת, באותה נשימה, עלי לציין לטובה בצורה יוצאת מין הכלל את הגברת קולט אביטל, שעומדת בראש מרכז הארגונים. את מר שלמה גור ואפילו מי שעומדת בראש הקרן לרווחת נפגעי השואה, שדווקא בזמנים קשים אלה, כשאומרים שהלב היהודי עוזר – כמה שהם עזרו בתקופת השנה הזאת לניצולי השואה והביאו להם טיפת חום, אהבה ודאגה.

אני חושבת שאנחנו לא צריכים להגיע לזמנים כל-כך קשים כמו שכולנו חווינו בשנה האחרונה, על-מנת להיזכר בניצולי השואה. את, גברתי הנכבדה, לאורך כל השנה נלחמת.

אם מותר לי להגיד בנוסף לזה – התאחדות עולי רומניה, חיפה – אני גם חברה בעמותה הפרלמנטרית אבל יש לנו קשר עם כפר הודיות, קשר של שמונה שנים. במהלך השנה הזאת, לקראת כל החגים – בראש כפר הודיות עומד מר אלי שטיין, שהוא דור שני לניצולי שואה, הוא שולח חבילות ומשלחות של תלמידים אל סף הבית של הניצולים, כ-100 ניצולים, והם נהנים. אפילו אתמול קיבלו סל גדול עם פירות. רבותי, זאת ארץ ישראל היפה.

אין לי מילים להודות לכולם, והלוואי ונצליח בקרוב שניפגש כולנו ונמשיך את עבודתכם. אני מאוד מודה לכם בשם כל ניצולי השואה שאתם עוזרים להם. תודה רבה. שאו ברכה, ויחד עם זה, אם אנחנו מתקרבים לט"ו בשבט, שזה מחר, שזה גם יום ההולדת של הכנסת, אז מה יש לי להגיד? תחי מדינת ישראל! תודה לכם.

ארנה, אישה מקסימה, תודה רבה לך. אני כל כך שמחה לראות את ניצולי השואה שמחים לחיים, וכשאנחנו עושים קצת עבורם, הם הופכים את זה למשהו ענק. אז אם אנחנו מצליחים להעניק לכם קצת מהחום הזה, המינימום שאנחנו יכולים – זאת זכות מאוד-מאוד גדולה. תודה לך, ארנה. רק בריאות.

נמצאת אתנו מילה פלייטמן, ראיתי אותה פה, אחת מהניצולות – יושבת-ראש ארגון ניצולים למען עתיד.

קולט לא יכולה לעלות.

נורא-נורא חבל אבל אני רוצה שיהיה כתוב בפרוטוקול, גם אם קולט לא הצליחה לעלות עכשיו לזום: אני באמת רוצה להודות לאישה הזאת ולארגון, שהם מנהלים את כל הארגונים תחת מרכז הארגונים ועושים עבודה נפלאה גם בארץ וגם בחו"ל, וכל הזמן נלחמים ומצליחים להביא בשורות לניצולים והשורדים. יישר כוח, אנחנו מעריכים את זה מאוד, וחשוב מאוד שתדעו שאנחנו כן מעריכים את זה.

מילה פלייטמן, בבקשה.

(תרגום מרוסית)

בוקר טוב לכולם. תודה רבה, טלי, על כך שהזמנתם אותי להשתתף בפורום המכובד והחשוב הזה. היום אנחנו מוקירים את זיכרם של נספי השואה, היום אנחנו מדליקים נרות לזיכרון הנספים הללו. אני רוצה להגיד שיש מעט מאוד משפחות שבהן לא נגעה הטרגדיה הזו. במשפחה שלי, לאחר הטרגדיה, לא הגיע אחיו של אבי. הם נעלמו ללא כל עקבות. אחיו של אימי לא הגיע והרבה זמן לא ידענו מה עלה בגורלו. רק לפני שנים מועטות, בשיתוף פעולה עם אוקראינה ואיטליה, גילינו שהוא נלחם בבריגדה בפלוגת "גריבלדי" באיטליה, הוא גיבור והוא נהרג לצערנו באוקטובר בשנת 1944. הוא קבור בבית הקברות הצבאי בעיר טורינו, אבל את זה אני יודעת מסיפורם של הוריי.

לא שפר מזלי, אני נולדתי אחרי המלחמה, אבל את כל הסיפורים ששמעתי חייתי דרך הסיפורים של ההורים, הייתי שם יחד איתם. בשנת 2016 הציע לי יפים קיפניס ז"ל, ליצור ארגון ניצולים בנתניה. אני הסכמתי וכיום אני בראש עמותה משנת 2019, עמותה של ניצולי הקטסטרופה, על מנת ליצור עתיד טוב יותר. היום יש בעמותה הזו 800 ניצולי שואה וכמובן 15 מתנדבים שעוזרים בעמותה שלנו וכל יום הם יחד עם הניצולים.

היום הניצולים של העמותה שלנו מקבלים מארזי מזון כל שבוע, הם מקבלים משקפיים ושמיכות, הם מקבלים מסיכות. אנחנו קיבלנו היום 220 מסיכות שוויצריות שאפשר להחליף כל חצי שנה. שלשום קיבלנו 20 מחממים שהעברנו לניצולים שלנו.

היום אנחנו חולקים כבוד לכל אחד מנפגעי השואה. אנחנו זוכרים את הדורות האבודים. אנחנו זוכרים את כל התועלת שאותם אנשים היו יכולים להועיל. כמו כן, אנחנו זוכרים שעלינו מוטלת האחריות לא לתת להיסטוריה לחזור על עצמה ולעשות כל מה שניתן על מנת למנוע את השנאה ולהילחם בשנאה. אנחנו זוכרים ומוקירים את כל נספי השואה. אנחנו צריכים להיות צאצאים גאים עם זיכרון על אלו שלא חזרו מאותה מלחמה איומה. אני מאחלת לכולם בריאות. אני רוצה לאחל לכולם חג ט"ו בשבט שמח.

תודה רבה למילה פלייטמן, שמאחדת תחת העמותה שלה 800 ניצולי שואה. חברים, זה לא פשוט, 800 ניצולי שואה. אגב, יש לנו נציג של משרד הבריאות בדיון?

כן, יש.

אם יש, אני רוצה להגיד כמה מילים לגבי הקורונה.

ליאור ברק ממשרד הבריאות.

אז ליאור, אני עוד לא נותנת לך לדבר אלא אני רוצה להגיד כמה מילים ברשותך, ואשמח מאוד אם תרצה להשתתף בדיון: במבצע החיסונים שמדינת ישראל מתגאה בו אסור להזניח את ניצולי השואה שמרותקים לביתם. אני אמרתי את זה בכל דיון, גם פה וגם בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות ואני חוזרת על זה: חובה מוסרית לוודא שכל ניצול שואה שמעוניין להתחסן יקבל חיסון. ניצולי שואה חוששים לצאת מביתם קרוב לשנה, רבותי. רובם הגדול מרותק לכיסא גלגלים. בישראל חיים 115,000 מרותקי בית, רבים מהם ניצולי שואה.

קראתי על היוזמה המבורכת של שרת התפוצות לחסן ניצולי שואה שחיים בתפוצות באמצעות הארגון "חיל השלום", לרכישת חיסונים עבורם ולחסן את ניצולי השואה במרכזי חיסון ייעודיים לכך. מצוין. אבל חשוב ודחוף בעיני שכל ניצולי השואה שחיים בארץ, שקודם כל יקבלו את החיסונים. אנחנו צריכים להפוך את זה למבצע משותף שלנו. כולם ביחד – מד"א, קופות החולים, הרשויות – אגב, יש לי נתונים מעניינים מאוד ובטח תרצו לשמוע: לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הערים שבהן מתגוררים הכי הרבה ניצולי שואה הן חיפה – 12,400 ניצולים. בירושלים מתגוררים 11,100 ניצולי שואה. בתל-אביב מתגוררים 9,900 ניצולי שואה. לא שמעתי את מר חולדאי אומר: בואו נצא עכשיו וניתן חיסונים לכל ניצולי השואה לפי התכנית של משרד הבריאות. באשדוד יש 8,900 ניצולים, בנתניה 8,800, בבאר-שבע 7,800, בפתח תקווה 7,300, בראשון-לציון 7,100, ואני להמשיך.

אני פונה, ואני אבקש גם ממנהלת הוועדה להוציא פנייה רשמית מטעם הוועדה, לכל ראשי הרשויות של הערים הללו, לוודא שניצולי השואה בערים יקבלו את החיסונים.

יש לנו נתונים לגבי זה שהם לא חוסנו?

בוודאי. אנשים מרותקי בית לא חוסנו עדין. לא מגיעים אליהם.

יש מספרים?

אני מבינה את המגבלות אבל צריך למצוא פתרונות. אני מקבלת פניות מניצולי שואה שמבקשים להתחסן אבל הם לא יכולים לצאת מהבית. אנחנו לא יכולים למצוא פתרון לזה? אני לא מאמינה.

אני רוצה לומר משהו מאוד חשוב: אנחנו גרים במבשרת, וראש המועצה שלנו, יחד עם מד"א, דואג שלושה ימים ברצף להגיע למרותקי בית, ביניהם ניצולי שואה וקשישים אחרים.

נכון. אז לא סתם ביקשתי שנציג משרד הבריאות יקשיב למה שאני אומרת עכשיו: אתם מנהלים מנגנונים מאוד-מאוד גדולים. אני בטוחה שאם תשימו את זה למטרה שלכם, שכל ניצול שואה במדינת ישראל שמעוניין להתחסן – יקבל את החיסון גם בלי לצאת מהבית. מה לעשות? הם במצב לא פשוט. זו בעיניי המשימה, ואני מבקשת להוציא פנייה בשם הוועדה לכל ראשי הרשויות, וכמובן למשרד הבריאות.

מישהו חזר לדיון?

משרד הבריאות.

בואו נשמע את ההתייחסות של משרד הבריאות, אם יוכלו להתייחס במידי.

אני רואה שהוא מחובר אבל הוא לא מגיב.

אם ביקשתם לדבר איתי – אני פה.

יופי. ליאור, שמעת את מה שאמרתי?

חצי, כי הייתי בשיחה אחרת אז אני מתנצל מראש, הימים אצלנו עמוסים.

אז משפט אחד אני אומרת כסיכום לכל מה שאמרתי: אנחנו פונים גם אליכם, אנחנו פונים גם לראשי הרשויות ואנחנו דורשים שכל ניצול שואה שחי במדינת ישראל ומעוניין להתחסן יקבל חיסון גם אם הוא לא מסוגל לצאת מביתו.

יופי, מצוין. קודם כל, אני מודה לכם על היום הזה ועל העלאת הנושא הזה בכלל גם בתקופה הזאת של מרותקי הבית וחיסוני הקורונה. אנחנו הקצינו וסל הבריאות הקצה קרוב ל-30 מיליון שקלים לטובת חיסון של מרותקי הבית, כולם. יש מבין מרותקי הבית – כמובן שחלקם גם ניצולי שואה שטרם חוסנו. חלקם יחוסנו באמצעות אמבולנסים שיגיעו אליהם לבתים וייקחו אותם למוקדי החיסון - -

מתי יקירי? מתי? הם מקשיבים לנו עכשיו, מה אני אגיד להם, שמחר מגיעים אליהם או עוד שבועיים? מתי?

קופות החולים התחילו כבר להפעיל את חברות האמבולנסים לטובת הדבר הזה. כמובן שצריך פה תיאום פרטני לגבי כל מבוטח שהוא מרותק-בית, מרותק מבחינה פיסית. כשמדברים על מרותקי הבית צריך לזכור שזו הגדרה קלינית שמאפשרת לקבל טיפולים בבית, וחלקם הגדול, 60% ממרותקי הבית כבר הגיעו להתחסן באופן עצמאי. אנחנו כרגע מדברים על האוכלוסייה שלא יכלה עדין להגיע אבל כל אחד מהם צריך תיאום אישי ביחד עם הרופא, עם מוקד הקופה, בהתאם למחלות הרקע ובהתאם ליכולת של - -

רגע, אתה אומר לי עכשיו שצריך. אני גם יודעת שצריך. מי עושה את זה? מי אחראי? למי אני צריכה לפנות?

קופות החולים אחראיות והמוקדים שלהן יודעים לטפל בנושא הזה. חלק מהדברים הן עושות בעצמן, באמצעות התקשרויות עם אמבולנסים, חלקן בשיתוף עם הרשויות, עם ארגונים שונים שמסייעים להן בדבר הזה. אנחנו הקצנו לא מעט כסף לטובת ההיערכות הזאת. צריך לדעת שזה דברים שלא קורים ביום אחד, אי אפשר לשלוח אלפי אמבולנסים באותו יום. זה דברים שייקחו חודש, חודשיים, זה לא ייגמר ביום אחד וגם לא בשבוע אחד אבל כל מבוטח כזה שנמצא בביתו ומרותק ולא יכול לצאת, יוצר קשר עם מוקד קופת החולים, וקופת החולים מתאמת בעזרתה או בעזרת ארגון מתנדבים כזה או אחר את הגעתו למתחם החיסון. צריך לזכור שיש גם קבוצה של כ-7,000 עד 10,000 מרותקים, שאנחנו מגדירים מרותקי-מיטה, שאי אפשר גם להסיע אותם לתוך תחנות החיסון, אי אפשר להוציא אותם מהבתים, והם יחוסנו ברגע שתופעל האפשרות הלוגיסטית להגיע לבתי המחוסנים.

ליאור, הכל טוב ויפה אבל אני דורשת שתשנו את הגישה. אתה אומר שהם יתקשרו, שהם יפנו. לא! אנחנו צריכים לעבוד אחרת בתקופה הזאת. קופות החולים צריכות לפנות. אתם צריכים לפנות לקופות החולים והן יודעות להתקשר, אני יודעת. הן מתקשרות לזכאים לעשות חיסון ומשכנעות אבל תנו את הדגש לניצולי השואה, תעבדו בשיתוף פעולה עם רשויות מקומיות, תעבדו עם עובדים סוציאליים שמטפלים בניצולי שואה. שזה ייצא מכם, תזמו את זה. אל תחכו שהם יפנו, הם אנשים חולים. אם יש להם קרובי משפחה – מצוין אבל יש כאלה שאין להם, אז מי יעשה את זה במקומם? אנחנו צריכים לבוא אליהם ולא לחכות שהם יבואו אלינו. 900 ניצולי שואה נקברו, 900. זה מספר שקשה לקלוט ואנחנו יכולים להציל אותם.

אני מסכים לחלוטין ואני רק אחדד את מה שאמרתי – בוודאי שקופות החולים פונות לניצולים. אני אומר שמי שלא פנו אליו עדין, בוודאי שיכול לפנות ומוקד הקופה יעזור לו אבל הקופות פונות לניצולים בהתאם לאפשרויות ההסעה. אני מזכיר, כמו שאמרתי, אי אפשר לסיים את הכל ביום אחד. הן פונות ויפנו יחד עם הרשויות, יחד עם הארגונים השונים, זה המצא בראש סדר העדיפויות שלנו, הקצינו לנושא הזה קרוב ל-30 מיליון שקלים, שזה באמת סכום מאוד-מאוד מכובד כדי לעשות את הפעילות המבורכת, החשובה וההכרחית הזאת לטובת אותם ניצולי שואה ובכלל, לכל מרותקי הבית. זה יקרה בחודש ובחודשיים הקרובים, זה לא יכול לקרות ביום אחד אבל הפעילות הזאת יצאה לדרך השבוע והיא תתחיל לתפוס תאוצה בימים הקרובים.

אוקי, אז אתה אומר שהשבוע זה יצא לדרך?

כן, השבוע הפעילות יצאה לדרך. יש כבר קופות שהתקשרו עם חברות האמבולנסים פנו אליהן. אנחנו גם ריכזנו שמות של מרותקי בית שטרם טופלו, חלקם הועברו לארגונים שונים, חלקם לרשויות, חלקם באמצעות הקופות אבל יש בירור ובדיקה לגבי כל אחד ואחד מהם בהתאם לקצב התקדמות שאפשר מבחינה לוגיסטית. אני אומר שוב שאי אפשר את כולם באותו יום או באותו שבוע.

רק שאלה אחת: האם יש מישהו במשרד הבריאות שאחראי על זה? האם אני, כחברת כנסת, יכולה לפנות לאדם אחד והוא ידע לתת לי תשובות מתי וכמה?

בוודאי. מר אלי גלעד, הוא מנהל מרכז השליטה של משרד הבריאות ומרכז את כל הנתונים מכל קופות החולים לגבי כל מרותקי הבית שטרם חוסנו, לגבי איזה מהם שנזקקים להסעות, איזה מהם שמסוגלים להגיע עצמאית, אלה מהם שיצטרכו בסופו של דבר להגיע אליהם לתוך הבתים. הנושא מרוכז ומטופל בתשומת הלב המרבית שנדרשת לנושא הזה.

יופי. תודה בכל אופן, אני רואה שאתם מנסים ואנחנו רק צריכים מעט למהר. מדובר באנשים מאוד מבוגרים ואנחנו צריכים למהר. לי קשה עם המספר 900, אני מאמינה שגם לך.

ברור.

תודה רבה לך ליאור. שלמה גור אתנו. שלמה שלום, צוהרים טובים. לפני שתדבר אגיד כמה מילים: אני רוצה להודות לך ולוועידת התביעות על העבודה הנפלאה שעשיתם במשא ומתן עם גרמניה, והבאתם הסכם שמעניק לכל ניצול שואה שמקבל מענק שנתי או שקיבל בעבר את הפיצויים מגרמניה, ככה אנחנו קוראים לזה, עוד 1,200 יורו בשנה, במהלך השנתיים הקרובות – 2021-2022. יישר כוח. זה בעיני הישג מאוד גדול גם שלכם וגם שלנו כמדינה, ולכל ניצול שואה זה בעיני בשורה מאוד-מאוד חשובה ורצינית.

רק לפני שאתה אומר כמה מילים, בטח יש לך מה להגיד, אני עד היום מקבלת פניות מניצולי שואה שעדין לא קיבלו טפסים. מקשיבים לנו, בקבוצה בזום יש הרבה ניצולי שואה, תעדכן אותנו איפה אנחנו נמצאים, מתי יהיו תשלומים כי מאוד חשוב לאנשים לדעת. שוב תודה על מה שעשיתם, ולמארק שניידר בבקשה, בשמי ואמרנו לו גם בזום אבל חשוב להעביר גם לו כי אני יודעת שהוא לקח חלק מאוד משמעותי במשא ומתן עם גרמניה. בבקשה.

בהחלט. תודה רבה יושבת-הראש גם על מה שאמרת, ואני אשמח להשלים את הפרטים: קודם כל, אני חוזר על ההזמנה שלנו, שתבואי ותראי כיצד המפעל הזה עובד, ותיווכחי בעצמך ביעילות שהדבר עובד. המספרים הם כאלה: אנחנו שלחנו כ-85,000-86,000 מכתבים אישיים לאותם אנשים. מי הם אותם אנשים? כפי שאמרת, הם מקבלים מענק שנתי מהמדינה וקיבלו מאתנו את המענק החד-פעמי בזמנו, שהיה 2,556 יורו. במשא ומתן האחרון, אני שמח לומר שהצלחנו להשיג תשלום נוסף עבורם. עשינו את זה בהקשר לקורונה אבל הצלחנו להשיג תשלום של 2,400 יורו בשתי פעימות - האחת לשנת 2021 והשנייה לשנת 2022.

אני אתמקד במענק של 2021 – כבר שילמנו ל-8,000 או 9,000 אנשים בארץ, אני מתייחס רק לארץ, כמובן שאנחנו פועלים בכל העולם.

כמה שילמתם כבר?

אנחנו שילמנו לכ-8,000 או 9,000 איש. חשוב לי לומר שמבין כל המכתבים ששלחנו ל-85,000 כבר חזרו אלינו טפסים מאותם אנשים שקיבלו, בסביבות 46,000. זאת אומרת, למעלה ממחצית האנשים כבר החזירו את הטפסים ולאט לאט, כל יום מגיעים מאות עד אלפי טפסים כך שהתהליך הזה נמשך ובקצב מלא.

הושלם הטיפול בלמעלה מ-25,000 איש, ואנחנו מעריכים שביום שני הקרוב, ב-3 בפברואר יתבצע תשלום נוסף, שבארץ אנחנו צופים שיקבלו אותו בסביבות 25,000 איש, שכל אחד יקבל 1,200 יורו.

מה הסך הכולל?

85,000 איש צריכים לקבל. נשלחו כבר טפסים.

מי שלא קיבל טופס וקיבל מאיתנו חד-פעמי ומקבל מהממשלה תשלום שנתי – שיפנה אלינו. שיכתוב לנו - -

תתגברו את קו הטלפון, אנשים אומרים שאתם לא עונים.

הכפלנו כבר את כושר המענה של המרכזייה שלנו, ומגיעות אלינו כל יום כ-1,500 שיחות, ואנחנו מטפלים בכ-1,100 או 1,150 שיחות. אז כן, יש זמנים, יש שעות שהתור ארוך ולפעמים קשה להשיג אותנו אבל אנחנו עושים כל מאמץ וכמו שאמרתי, הכפלנו את כושר המרכזייה שלנו. מי שלא קיבל טופס ועונה על שני התנאים האלה, שיכתוב לנו, שישלח לנו מייל או שיטלפן אלינו או שיעשה כל דבר. מי שבאמת לא קיבל – אנחנו נשלחנו מידית. רוב האנשים, המאסה הגדולה, קיבלו וגם אני רואה שיש כאלה שלמרות התיאומים מול משרד האוצר ומשרד הפנים, חלק מהמעטפות, כ-1,000 מעטפות חזרו עם כתובת שגויה ועכשיו יש לי צוות שמטפל בזה ועובר ומשלים כדי להזין את הכתובת העדכנית. מי שהחליף בשנתיים האחרונות כתובת – כדאי שגם הוא ישלח לנו מייל או יכתוב לנו ואנחנו נשלח לו לכתובת החדשה שלו. אבל אנחנו עושים כל מאמץ לאתר את הכתובות החדשות.

אני שמח מאוד לבשר שביום שני נראה כ-25,000 איש שיקבלו כבר את הכסף, ואם לא, אז לא צריך לדאוג כי אנחנו מבצעים תשלום כל חודש ולפעמים פעמיים בחודש, כאשר יש הצטברות גדולה. צריך לזכור כמובן שאנחנו מטפלים בניצולים בכל העולם, ועד היום בכל העולם שולמו כבר כ-20,000 איש.

ההמשך יהיה לקראת סוף השנה הזאת או תחילת השנה הבאה – המענק השני ישולם, ואני לא רוצה לטפוח לעצמינו על השכם אבל זה היה מאמץ ארוך מאוד להשיג את זה, שמי שהגרמנים הכירו בתשלום חד-פעמי, הם הסכימו לתת תשלום נוסף ובעצם להכפיל את המענק החד-פעמי שהיה 2,500 יורו ועכשיו זה יהיה עוד 2,400 יורו.

זה הישג מאוד מאוד גדול, ולכן כמו ששמעת, אני בירכתי אתכם על זה. אני חושבת שבאמת עשיתם פה עבודה נפלאה, ודווקא לאנשים האלה שזקוקים לזה הרבה יותר מאחרים, וזה מאוד-מאוד חשוב.

בהחלט. קודמתי דיברה ברוסית, אז אני רק רוצה לבשר גם ליוצאי ברית-המועצות לשעבר, שלפחות מחצית מהזכאים הם יוצאי ברית-המועצות לשעבר.

כן, אלה הנתונים שאנחנו מכירים. תודה רבה לך עורך-דין שלמה גור.

אנחנו התחייבנו למשרד התפוצות לומר כמה מילים – אם הם נמצאים אתנו אז בבקשה בקצרה.

גברתי יושבת-הראש, אני לא חשבתי שנעסוק בכך בדיון הזה אבל אני רואה שנמצאים פה מהמשרד לשוויון חברתי, לפני שיוגב ואת מסכמים - -

כן, אבל אני לא יודעת אם נספיק כי בשעה 16:00 מתחילה המליאה.

אני רק חושבת שחשוב שנשאל את השאלה כיוון שאנחנו התוודענו לכך שיש כספי שילומים ממזרח גרמניה, שמדינת ישראל טרם דרשה אותם ומדובר בסכום עצום. אני רוצה לצטט במדויק אז אומר אותו מכאן – 17 ביליון דולר לפחות. אני יכולה להעביר אליך, הם יודעים במה מדובר כיוון שזה בסמכות המשרד שלהם וגם מה שנקרא restitution של הרכוש.

עכשיו, אם כבר העלית את הנושאים, אני לא חשבתי שבזה נקיים את הדיון היום אבל אם נמצאים פה נציגים של המשרד לשוויון חברתי, אולי כדאי לאפשר להם להגיב על כך.

הרשות לזכויות ניצולי שואה נמצאים אתנו ואם יישאר לנו זמן אני אתן להם להתייחס. אגב, בשבוע הבא יש עוד דיון בוועדת הביקורת בנושא של יום השואה – אולי כדאי גם שם - -

עדיף שנשאיר את זה לשם.

לא אושר עדין.

לא אושר, אז אם הם פה, כדאי שנקבל תשובות.

אז בואו נחזור בבקשה – אני חושבת שיוגב חיכה כל הדיון והיה אתנו, אנחנו מעריכים את זה מאוד אז בבקשה בקצרה תן לנו טעימה של הדוח, אני מבינה שיש שם דברים מאוד-מאוד חשובים.

אני מבקשת, משרד החוץ גם רוצה לדבר ובסוף אני רוצה לסכם אז אני מבקשת עוד קצת סבלנות, לא להתפזר כי אני חושבת שיש דברים מאוד חשובים בסיכום. בבקשה אדוני.

תודה גברתי יו"ר הוועדה, חברי כנסת, יו"ר הצ"ע יעקב חגואל, אורחים נכבדים, אז באמת אני אודה לכם אם אפשר לתת לי לחלוק מסך אתכם, אני רוצה להראות לכם מספר שקפים לגבי המגמות בשנה אחרונה בתחום האנטישמיות - -

קיבלת. רואים.

מצוין. יש לנו במשרד התפוצות את המרכז לניטור אנטישמיות ברשת, שבמרכז הזה אנחנו סורקים את הרשתות החברתיות ויכולים לדעת מהו השיח האנטישמי בעולם, איזה סוג אנטישמיות מופצת ומאילו אזורים בעולם היא מגיעה. בדרך כלל, אנחנו רואים קורלציה מאוד גבוהה בין אנטישמיות ברשת לבין אירועים ברחוב, לבין אירועים בקהילות, במרכזים, תקיפות אנטישמיות וכולי.

שנת 2020 היא שנה יוצאת דופן במובן הזה כי בשנת 2020, בגלל הסגרים, הייתה נוכחות נמוכה ברחוב והייתה בולטות מאוד גדולה של תקריות אנטישמיות ברשת.

אז אם אנחנו מדברים על המגמות העיקריות – ראינו התפרצות ברשתות החברתיות, ראינו קמפיין שאנחנו חושבים שהוא קמפיין אירנים כי חלקים מאוד גדולים ממנו הגיעו מאירן, שמשווה את מדינת ישראל, כמו שהשרה אמרה קודם לכן, לקורונה. קראו לו covid 48, הקורונה היא covid 19. ראינו עליה אדירה של עשרות ומאות אחוזים בצריכת תיאוריות קונספירציה, שהיהודים מרוויחים מהחיסון, שהיהודים מרוויחים מהמשבר הכלכלי וכולי.

ראינו מתנגדי חיסונים, כמו שאתם יכולים לראות בתמונה כאן, שטוענים שהם היהודים היום, שהמגבלות שמוטלות בעקבות הקורונה הם כמו המגבלות של המשטר הנאצי ושהמתחסנים מובלים כצאן לטבח. אתם יכולים לראות את זה בתמונה הזאת.

ראינו החייאה של תיאוריות אנטישמיות מימי הביניים. פה אתם רואים את שרת הבריאות של צרפת בתחילת המשבר – שרת הבריאות היהודייה אנייס בוזין מרעילה בארות. החייאה של מיתוס ימי ביניימי.

וגם היום התפתחויות חיוביות ברשת מהבחינה הזאת שפייסבוק קבעה השנה איזה שהוא רף לתעשייה בזה שהיא הודיעה שהיא תאסור הכחשת שואה ברשת שלה, ובכך היא הובילה חלקים גדולים מהתעשייה לכיוון הזה וזאת בהחלט התפתחות חיובית.

בעקבות כל הדברים האלה – אנחנו ראינו מעבר לרשתות לא מפוקחות ותכף אני אראה מה קרה שם, ותודה לאל השנה היו אפס הרוגים מתקריות אנטישמיות – נתון שלא ראינו אותו הרבה שנים אבל אנחנו צופים שבשנה הבאה, ככל שהמשברים יתמשכו ויחפשו מישהו להאשים במשברים האלה, אנחנו נחזור לאותן מגמות שראינו בשנים הקודמות.

משרד התפוצות הוא היחיד שמנתב את כל אותן רשתות אלטרנטיביות, אותן רשתות שהן לא במיין-סטרים, לא כמו פייסבוק וטוויטר, ואלה רשתות של אותם פעילים שרצו להפיץ שנאה אנטישמית, אנטישמיות קלאסית בעיקר וגזענות – עברו אליהן. אתם יכולים לראות שפה יש לנו את כל הרשתות כמו - - - ועיקר השיח מגיע מארצות-הברית, שם ניתן להפיץ שיח אנטישמי בגלל הדיבר הראשון לחוקה – חופש הדיבור. אין הגבלה ברשתות האלה על שיח כזה, הן גם לא מגבילות בעצמן את הגולשים שלהן או בכלל לא מגבילות או לא מגבילות מספיק, ואפשר לראות שהגולשים בארצות-הברית ואירופה מדברים האחד עם השני. זאת אומרת, הם מפרים אחד את השני, אידאולוגיות עוברות מפה לשם. השרה הזכירה את זה קודם – אלה אנשים שרואים בשואה, בעבר הנאצי, משהו לשאוף אליו, משהו שהם היו רוצים לחזור אליו ורואים ביהודים אחראים לכל הבעיות שלהם. אם אנחנו מדברים על ממשל ביידן החדש, אז הם כבר פתחו שם רשימה - -

יוגב, אני ממש מתנצלת אבל בשעה 16:00 מתחילה המליאה ואני חייבת לנעול את הישיבה.

אוקי, אתן פה רק עוד נקודה אחת: אני אגיד שאנחנו ביחד עם הקונגרס היהודי-עולמי דיווחנו לאמזון על מעל 1,000 ספרים של אנטישמיות והכחשת שואה. הספרים האלה הוסרו מרשת אמזון. אני חושב שמגיע לאמזון כל הכבוד על המעשה הזה, וכל ספרות כזאת ואידיאולוגיה כזאת שמוסרת מהרשת, לא מאפשרת לאותם פעילים אנטישמים לצרוך אנטישמיות, להקצין, אז מהבחינות האלה יש כאן משהו מאוד-מאוד חשוב.

אם אפשר הייתי רוצה להראות עוד נתון אחד - -

יוגב, אני לא יכולה, אני מתנצלת. אני חושבת שאמרת דברים מאוד חשובים ויישר כוח על מה שאתם עושים. אנחנו מרגישים שאתם עושים את זה.

תודה.

יש לי חוב אחד לניצול שואה אחד וכמובן את הרשות לזכויות ניצולי השואה. ניצול שואה אחד שביקש לדבר הוא רומן ברמניק. בבקשה רומן, למיקרופון.

(תרגום מרוסית)

טלי, אני מנצל את ההזדמנות שנמצא פה נציג "יד ושם". אני רוצה להגיד, כנראה אף אחד לא יודע, שאנחנו בנינו סניף על חשבוננו, על חשבון ניצולי הגטו באזור ירוחם אבל את הסניף הזה אף אחד לא מבקר. יש לי בקשה ומשאלה, ש"יד ושם"' יקצו מקום לעץ אחד לזיכרון ניצולי גטו ומחנות השמדה.

בסדר. אנחנו נעביר את המסר.

זה דבר אחד. דבר שני, מאוד חשוב, אני רוצה להודות מכל הלב לטלי פלוסקוב על העקשנות וההתמדה שלה בעמידה על הגנה על אינטרסים של ניצולי ונפגעי השואה אבל לא מזמן, אנחנו גילינו שיש לנו קבוצה בינינו, אנשים שמקבלים מענקים מהמדינה ומהם מנוכים המענקים מגרמניה - -

כן.

- - אני לא יודע כמה זה אמין. באינטרנט כתוב ששר האוצר כץ הכיר בטעות הזו אבל משום מה, החליט לפצות לא את האנשים שלקחו להם את הכסף הזה אלא אנשים ששרדו את השואה.

רומן, תודה רבה.

טלי, אני מבקש לשים לב.

בהחלט. רומן, תודה. יש שתי קבוצות – יש קבוצה אחת שהצלחנו להעביר הצעת חוק, שלא מנכה את הרנטה מגרמניה מההכנסות אבל יש קבוצת אנשים שההכנסות שלהם יותר גבוהות, הרנטה נחשבת כהכנסה ומנכים להם את הכסף הזה. אני לגמרי מסכימה אתם – צריך לבטל את זה. גרמניה נותנת להם כסף כי הם עברו דברים נוראיים. למה אם אנחנו נותנים להם כסף, אנחנו צריכים להתחשבן עם גרמניה? אנחנו נדבר על זה.

השעה 15:57. הרשות לזכויות ניצולי שואה ואני מסכמת. רוני, בבקשה.

תודה רבה ליושבת-ראש הוועדה ולחברי הכנסת ויושבי-ראש הארגונים והניצולים הם העיקריים. זה מרגש אותי גם בתפקיד שלי וגם בפורום הזה, כבן לניצול שואה שהיה במטהאוזן ואושוויץ, ונכד ואחיין לדודים ולסבים וסבתות שלא הכרתי – זה מרגש אותי ואני שמח להיות פה.

אני אומר בקצרה כי אני יודע שאנחנו קצרים בזמן – הרשות לא שוקטת על השמרים. לא משנה מה שקורה, אנחנו עושים כל מיני פעילויות שאני לא אספיק לדבר על כולן. דבר ראשון – יש לנו את ביקורי הבית. זה פרויקט שהתחלנו אותו לפני שנתיים וחצי ואנחנו מגבירים אותו, וזה כולל גם אנשים שמדברים רוסית ומגיעים לבתים ועושים מיצוי של זכויות. לדעתי זה פרויקט יחידני בממשלה, אני לא מכיר עוד פרויקט כזה.

מה שעכשיו אנחנו עושים, ספציפית בקורונה, ויושבת-הראש, הזכרת את ה-2.5 מיליון האלה – אנחנו מגיעים לבתים של ניצולים, למי שמבקש, ואנחנו עושים לו הדרכה דיגיטלית – וואטספ, פייסבוק, כל מה שאנשים צריכים היום – אנחנו עושים את ההדרכות האלה - -

רוני, אני יכולה רק לדייק את השאלה שלי? אנחנו צריכים לסיים.

איזה שאלה?

השאלה לגבי 17 מיליארד דולר ממזרח אירופה והשבת הרכוש שנמצא בסמכות המשרד לשוויון חברתי.

זה לא נושא שאני מטפל בו.

מיכל תקשיבי, בשתי הדקות שנותרו לנו בטח לא נמצא פתרון לדבר הזה. לפי דעתי זה לא הוא, זה קולט אביטל או - -

לא, זה המשרד שלהם. זה המשרד לשוויון חברתי מטפל.

אז לא כרגע. אין לנו פה שרה ולא מנהלת - -

זה לא נושא שהרשות לזכויות ניצולי שואה טיפלה בו.

אני אבדוק את זה. תעבירי לי את זה, מיכל.

שני משפטים לסיכום בבקשה.

יש לנו צוות מתכלל, שיש לנו הרבה שותפים במשרדים אחרים – הצוות המתכלל הבין-משרדי – בהמון נושאים שאנחנו משתפים פעולה עם משרד הבריאות, עם משרד השיכון, עם ביטוח לאומי - -

חיסונים, חיסונים, חיסונים. קחו חלק בחיסונים, אנחנו צריכים לחסן ניצולי שואה.

חיסונים – גם אנשים שפונים אלינו – נכון להיום יש אנשים שפונים אלינו, לא רבים, אבל יש אנשים שמגיעים למוקד שלנו ואנחנו מקשרים אותם, אנחנו פונים לקופות החולים ואנחנו מסייעים להם לקבל את החיסונים. זה דבר שאנחנו עושים אותו, לא ברמה של להביא אותם אבל גם הנושא הזה מטופל ברמה מסוימת. לא בכל דבר אבל מה שאנחנו יכולים – אנחנו עושים גם בהיבט הזה.

תודה רבה. אנחנו ננדנד לכם, אל תדאגו, אנחנו נפנה אליכם ונפריע לכם.

סליחה, היה גם הנושא של ה-BEG, שהיה משא ומתן עם גרמניה שסיימנו אותו לפני שנה וחצי – כיום שלושת רבעי מהאנשים שמקבלים מה-BEG שדרגו את התוספת הזאת. אנחנו הלכנו לאנשים לבתים בשביל לנסות למלא להם את הטפסים ולסיים את כל הדברים האלה כמה שיותר מהר. אנחנו יודעים שאנחנו קצרים בזמן ואנחנו פועלים בבתים.

תודה רבה.

אני מסכמת, ברשותכם, סיכום קצר אשתדל אבל ככה הכנתי: לפי דוח מבקר המדינה האחרון, משרד העבודה והרווחה ניצל רק 30% מתקציב התכנית המיועדת לניצולים נזקקים. רק 30%.
בכנסת הנוכחית, במסגרת דיוני ועדת המשנה בראשותי, לעניין אינטגרציה של עולים חדשים בחברה הישראלית, הקדשנו מספר דיונים לנושא ניצולי שואה ופליטי השואה – זאת בדיוק הקבוצה שאנחנו צריכים להתרכז ולשפר את תנאי החיים שלהם כי הם אלה שזקוקים לעזרה היום.

לגבי השואה – את השואה אסור להשכיח ולשכוח. את הלקח שלה, שיש להנחיל וללמד את הדורות הבאים, ודיברתי על זה לא מעט, ומדינת ישראל היא התשובה לכל האויבים שלנו בעבר, בהווה ובעתיד – חשוב לזכור שאחרי 76 שנים מאז ששוחרר מחנה אושוויץ, יש לנצל יום זה ליום חשבון נפש לאומי, רבותי.

חשוב לזכור ביום זה לאלה מצבים החברה הישראלית יכולה להתדרדר לאו דווקא בגלל האויבים שלנו אלא בגלל השנאה הפנימית העולה בחברה הישראלית, שכבר מתבטאת באלימות פיסית ברחובות וכולנו עדים לזה לאחרונה. חשוב שמדינת ישראל תישאר דמוקרטית אך מאוחדת, וזה המסר שאני מאוד רוצה שייצא מהדיון הזה.

כמובן, אני רוצה להודות לכל המשתתפים בדיון הזה, והיו פה הרבה. אני שוב פונה לראשי רשויות - -

אני מתנצלת בפני כל מי שלא הספיקו לדבר.

את צודקת. אני באמת מתנצלת בפני כל אלה שלא הספיקו לדבר – שעתיים של דיון לא הספיקו לנו, כנראה שבפעם הבאה צריך לקחת יותר.

אנחנו פונים לראשי הרשויות שגרים אצלם ניצולי שואה, מרותקי בית – שילכו ויעזרו לחסן את האנשים האלה. זו משימה גם של ראשי רשויות, גם של קופות החולים. קופות החולים – לא לחכות שניצול השואה יתקשר אליכם. אתם תתקשרו ותתנו לו פתרון. תנו דגש לניצולי השואה. צריך למהר. נכון להיום, 900 אנשים נפטרו מקורונה.

שוב, אני רוצה להודות לכל הארגונים שיום יום עובדים ועוזרים למען הניצולים. צריך לחשוב שבתקופת הקורונה ממד הזמן הוא קריטי.

אני מאחלת לכולם בריאות איתנה.

נציגת משרד החוץ מאוד כועסת שלא נתנו לה לדבר.

נציגת משרד החוץ מאוד כועסת שלא נתנו לה לדבר. בבקשה, אנחנו כן ניתן לה.

גברתי יושבת-הראש, עד שהיא תעלה, אני אנצל לומר שאני מאוד מקווה שזאת השנה האחרונה שבה הוועדה הזאת היא היחידה שמקיימת דיון ביום החשוב הזה, וזה מסביר את הסיבה שיש לנו כל כך הרבה משתתפים שלא הספיקו לדבר. זה שלא היה במליאה ובכל הוועדות מכל ההיבטים את היום הזה, הכנסת צריכה להקדיש שנה אחרי שנה לכל הנושאים הרבים שעלו ולא עלו כאן. אז תודה לך, גברתי יושבת-הראש.

בבקשה, גברתי ממשרד החוץ. אני מתנצלת שכך זה יצא בסוף.

אין שום בעיה, אני לא כועסת באופן אישי רק יש לי כמה מילים להגיד בשם המשרד ואני חושבת שזה כן חשוב כי כל הפעילויות שאנחנו עושים כלפי חוץ – יש להן השלכה גם על החברה שלנו ולכן, חשוב להגיד את המילים האלה אז תודה רבה שאתם נותנים לי את הזמן עכשיו.

משרד החוץ עוסק בשימור זיכרון השואה ובמאבק באנטישמיות כל השנה. זה חלק מהמשימה של הדיפלומטים שלנו ברחבי העולם. זו חובה מוסרית שלנו, כישראלים, כיהודים, להעביר לדורות הבאים את סיפור השואה על לקחיה, במיוחד בימים אלה שאנו עדים לתופעה הולכת ומתרחבת של עיוות והכחשת שואה, האדרת פושעים נאצים כגיבורים לאומיים וניסיונות לשכתב את ההיסטוריה.

הנושא נמצא גבוה על סדר היום של משרד החוץ בהובלת שר החוץ גבי אשכנזי, שמעלה את חשיבות המאבק באנטישמיות בכל פגישה עם עמיתיו. יותר מאוחר היום הוא ישתתף בטקס מקוון שיזם משרד החוץ בשיתוף עם המשרד לשוויון חברתי ובו ישתתפו בין השאר נשיא המדינה ונשיא צ'כיה, דוברים בשידור חי ממחנה טרזין שבצ'כיה.

כאן המקום להזכיר שיום השואה הבין-לאומי נקבע בלוח השנה העולמי כתוצאה מיוזמה של משרד החוץ, שהוביל החלטה בעצרת הכללית של האו"ם ב-2005, שקבעה את יום שחרור מחנה אושוויץ, 27 בינואר, כיום הזיכרון העולמי.

מדי שנה נציגויות ישראל ברחבי העולם מציינות את היום הזה במגוון פעילויות וטקסים בשיתוף גורמי ממשל וציבור מקומי ושגרירויות של מדינות אחרות.

השנה אנו משתפים פעולה עם עמותת "שם ונר" בהדלקת נרות אישיים לנספים ברחבי העולם – יש לי כאן דוגמה, שזה במקרה דוד של סבתא שלי, כולל טקס מיוחד שקיים אתמול ראש הטקס במשרד החוץ עם שגרירים זרים בישראל והביאו במשותף נרות אישיים הנושאים שמות של הנספים.

גם במישור המקוון, שבו משתוללות תופעות מדאיגות כגון הכחשת שואה והתבטאויות אנטישמיות – משרד החוץ פעיל בקמפיינים דיגיטליים שונים וגם הוא חובר לאלה הקיימים. למשל, השנה העברנו לפעילות של "יד ושם" עם קיר הזיכרון הווירטואלי ובו ניתן בערוצי המדיה החברתית לציין ולזכור שמות של נספים.

יש להזכיר שהמאבק באנטישמיות נמצא גבוה בסדר היום של משרד החוץ ונציגויות ישראל בעולם. כחלק מהמאבק בתופעה המסכנת את החיים היהודיים בעולם אנו עוסקים בקידום אימוץ הגדרת IHRA, שהיא הברית הבין-לאומית לשימור זיכרון השואה, כמכשיר לזיהוי ואיתור התופעה. יש לנו לא מעט הצלחות בעניין.

מעבר ל-31 מדינות שכבר אימצו את ההגדרה, גם הצטרפו ליגת הכדורגל האנגלית, מוסדות אקדמיים בבריטניה ובארצות-הברית ושורה של גופי שלטון מקומי ועיריות ברחבי העולם. רק לפני מספר ימים, ראש הרובע התשיעי בפריז הודיע לשגרירותנו על אימוץ ההגדרה וקרא למועצת העיר פריז כולה לאמצה גם כן. נקווה שעוד מדינות ועוד מוסדות יאמצו הגדרה זו. תודה.

תודה רבה לך. יישר כוח על העבודה שאתם עושים.

רבותי, אני שוב מודה לכולם על הדיון. אנחנו צריכים להמשיך ולדאוג לניצולים שלנו, אלה שהיום אתנו, ולנסות ולהאריך את החיים שלהם כמה שיותר, וכמה שיותר איכותי.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 16:09.