פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



3
ועדת הכלכלה
20/01/2021


07/02/2021
06:43
מושב שני



פרוטוקול מס' 181
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, ז' בשבט התשפ"א (20 בינואר 2021), שעה 09:00

הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 7), התשפ"א–2021

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
אימאן ח'טיב יאסין
בועז טופורובסקי
מטי יוגב
אוסנת הילה מארק
יבגני סובה
חוה אתי עטייה
יצחק פינדרוס
הילה שי וזאן

ולדימיר בליאק
מיכל וונש

עופר מלכה - מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

רננה שחר - יועמ"ש, רשות התעופה האזרחית

שי סומך - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ליאנה בלומנפלד - משרד המשפטים

אשר שלמון - מנהל המחלקה ליחסים בינלאומיים, דוברות, משרד הבריאות

טל פוקס - לשכה משפטית, משרד הבריאות

אייל סיסו - ראש החטיבה לעניינים קונסולריים, משרד החוץ

עירית ויסבלום - עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

גיל סתיו - סמנכ"ל שווק, ישראייר

ליהוא הכהן - סמנכ"ל מבצעים, אל על

יוסי פתאל - מנכ״ל לשכת מארגני התיירות הנכנסת לישראל

ניר צדיקביץ - יו"ר מנהלי התחנות בנתב"ג מטעם יאט"א

מידן בר - יו"ר איגוד הטייסים, האיגוד הארצי לטייסי נתיבי אוויר בישראל

עמוס אלדאג - נציג איגוד הטייסים, האיגוד הארצי לטייסי נתיבי אוויר בישראל

הלנה ביילין - שדלנ/ית, עו"ד חיצונית, דיוטי פרי – ג'יימס ריצ'רדסון

ליאור לינהרד - שדלנ/ית, עו"ד בריטיש איירווייס

שירלי קציר - שדלנ/ית, עו"ד בריטיש איירווייס

יעל גויסקי - שדלנ/ית, עו"ד, התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל

איתי עצמון
נעמה דניאל

עידית חנוכה

ירון קוונשטוק


הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 7), התשפ"א–2021

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת, ה-20 בינואר 2021, ז' בשבט תשפ"א. הנושא על סדר-היום: הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 7). אני הייתי מציע שקודם כול היועץ המשפטי של הוועדה ייתן לנו תמונת מצב איפה אנחנו, לקראת מה אנחנו הולכים ועל מה אנחנו הולכים לדון, לפני שנעלה את המבקשים של התקנות להתייחסות.

שהם אלה שיסבירו כמובן בפרטי פרטים את התיקון. התיקון הוא, כפי שנאמר, לתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש, שעוסקות בהגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות. אלה תקנות שאושרו כאן בוועדה לראשונה בחודש אוגוסט, מאז מוארכות מעת לעת לפי החוק. התקנות ככלל הן בתוקף ל-28 יום בכל פעם, אלא אם כן הוועדה מחליטה על קיצור התקופה.

אני רוצה כאן להדגיש, שמדובר על תיקון לתקנות העיקריות, שאיננו קשור מבחינה משפטית להגבלות החדשות או להידוק הסגר. כלומר, זה תיקון שישולב מעתה ואילך בתקנות שעוסקות בהגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות. התקנות האלה כרגע בתוקף עד ה-3 בפברואר, אלא אם כן הוועדה עכשיו – הוועדה בעצם עכשיו לא יכולה להחליט על קיצור, מכיוון שזה התוקף של התקנות העיקריות. התיקון הזה ישתלב באותן תקנות.

מדובר בהגבלות חדשות על כניסת אנשים למדינת ישראל וחובה להציג אישורים שונים. אני מציע שאת המסגרת הכללית יציגו נציגי הממשלה שהגישו אתמול את התקנות לאישור הוועדה.

משרד הבריאות, טל, תחשבי שאנחנו בהמשך של אותו דיון שהיה השבוע. מה השתנה? מה נוסף לנו? בסוגיית המגבלות שמשרד הבריאות מבקש לאשר, אחר כך נרחיב את זה לתחום התעופה.

בסדר גמור. אז באמת התיקון מתמקד בהטלה של חובה להיבדק. בעצם החובה היא לא לעלות לטיסה מבלי שמתקיים בך אחד משלושה דברים: האפשרות הראשונה, והיא בעצם דרך המלך, היא לבצע בדיקה במהלך 72 השעות שלפני הטיסה, בדיקת קורונה, ולקבל תוצאה שלילית לפני העלייה למטוס; אפשרות אחרת היא להציג אישור החלמה או אישור התחסנות רשמי של ישראל, שניתן על ידי משרד הבריאות; ואפשרות נוספת, באמת במקרים שאנחנו ניסחנו "צורך הומניטרי" או "צורך אישי מיוחד", שאין אפשרות בעצם לקיים את הבדיקה, יש אפשרות להגיש בקשה לוועדת חריגים, ולקבל אישור פרטני לעלות לטיסה בלי אלה. וכמובן שהרעיון הוא שבמקרה של בן אדם שנמצא במקום שאין לו ברירה, הוא לא יכול לעבור לעיר אחרת שכן ניתן לבצע את הבדיקה, באמת כמה שיותר לצמצם את המקרים האלה, כדי שמי שיעלה לטיסה כן יעמוד באחד מהתנאים האלה.

אני רוצה לציין, שהאיסור לעלות חולה לטיסה זה איסור שכבר היה לפני כן, ואנחנו רואים את התיקון הזה כתיקון שהוא נלווה, והוא בעצם בא לוודא בצורה יותר טובה שאכן לא עולה חולה. כי לפני כן היה אסור לעלות חולה, אבל בן אדם לא ידע אם הוא חולה או לא תמיד. ולכן הרבה פעמים יכול להיות שעלה בן אדם חולה, למרות שהוא לא ידע שהוא חולה. וכאן אנחנו רוצים לעשות וידוא יותר משמעותי על זה שהוא לא חולה.

אני רק שואל שאלת הבהרה: אם בא אזרח ישראלי ואין לו את אחד משלושתם, הוא לא עולה על הטיסה?

רגע, תעשי סדר. עד עכשיו נתת סקירה לטיסות היוצאות?

כל התיקון מדבר רק על נוסעים נכנסים. החובה היא על נוסע שנמצא במדינה אחרת שהיא לא ישראל לפני שהוא מגיע לישראל.

תשיבי לו, אני אשלים למה התיקון הוא רק על הנכנסים, כי ליוצאים הם מסתמכים על זה שחברת התעופה, אם היא תעלה חולה מאומת לא לפני הנהלים של המדינות, היא תצטרך להחזיר אותו בעלויות שלהם. כמו שבמדינות שיש ויזות, אם חברת התעופה מעלה אדם ללא ויזה, האחריות להחזיר אותו היא עליה. אבל תשיבי לו.

- - - מה לגבי אזרח שיגיע לישראל – אז התקנות האלה חלות גם על אזרחים, ובעצם החובה היא על כולם.

לא, אני אחדד: אם אני אזרח ישראלי, נמצא עכשיו בטורקיה, רוצה לחזור לישראל, ואין לי את אחד משלושת הדברים – בדיקה, אישור החלמה או ועדת חריגים – לא יעלו אותי על הטיסה?

זו החובה. כן, יש חובה מקבילה על מפעיל אווירי, על חברת תעופה, לא להעלות אדם שלא מחזיק באחד מהאישורים האלה על טיסה.

אם מעלים זה רק קנס. זאת אומרת, אם אני מגיע לישראל, ואיכשהו הצלחתי לעלות על טיסה, אז אני משלם קנס וחברת התעופה משלמת קנס.

נכון.

ואני נכנס לישראל.

אתה צריך קודם כול שיתברר שאתה חיובי.

למה? לא.

לא, זה לא קשור, עצם זה שעלית בלי בדיקה, גם אם – יכול מאוד להיות שהמקרים שיעלו עליהם זה מקרים שבהם יתברר שאדם היה חולה והוא לא עשה את הבדיקה. אבל גם אם בן אדם מגיע לישראל, יורד מהמטוס בישראל, שוטר יכול לבקש ממנו: תראה לי את האישור הזה. אין לו את האישור הזה, גם הוא עבר את העבירה, וגם חברת התעופה שהעלתה אותו בלי זה עברה את העבירה.

ואז הוא ישלם קנס, חברת התעופה, והוא נכנס לישראל כרגיל.

הולך לבדיקה.

זה מכוח סמכויות אחרות, אבל כן, לפי התקנות האלה לא יהיה אפשר להחזיר אותו, כי בחוק הסמכויות יש סמכויות מוגבלות, ואין סמכות כזאת בחוק הסמכויות, וכן יש סמכויות לקנס. אבל החובה היא גם על המפעיל האווירי לא להעלות אותו מלכתחילה. לכן בפועל מראש לא אמור להיכנס לכאן אדם שאין לו את אחד מהאישורים האלה. אבל אם הוא כבר הגיע לכאן, הסמכות היא לתת קנס ולא לגרש.

מה הקריטריונים לוועדת חריגים?

הקריטריון הוא קודם כול מאוד דומה לקריטריון שאנחנו מפעילים היום בנושא של טיסה יוצאת, שהיא לא לאחת מהמטרות - - -

חברים, אומנם זה לא הדיון, אבל בכוונה נתתי פה התייחסות למשרד הבריאות, כי גם לנו וגם לציבור זה חשוב לדעת על מה מושתתות התקנות שאנחנו הולכים לגעת בהן. בבקשה.

אז ועדת החריגים מדברת על צורך הומניטרי או צורך אישי מיוחד לעלות לטיסה למרות שאתה לא מחזיק באחד מהאישורים האלו. ואחת מהאפשרויות או הדוגמה שמוצגת, שהיא דוגמה חשובה למקרה כזה של צורך אישי מיוחד או צורך הומניטרי, זה בן אדם שיש לו קושי ממשי של היעדר נגישות לבדיקה. לגבי איך יפרשו את זה, ד"ר אשר שלמון ממשרד הבריאות יוכל להרחיב, אבל הפרשנות באמת מצומצמת ככל האפשר, כי זה לא שאנחנו מונעים להיכנס אלא אנחנו צריכים לראות שבאמת יש לך איזשהו צורך אישי מיוחד, שלא מאפשר לך להמתין לתוצאה של בדיקה או ללכת ולבצע בדיקה, שבסופו של דבר אנחנו מקווים ומניחים שברוב מוחלט של המקרים לא יצטרכו להגיע לוועדה הזאת.

ועוד שאלה בנושא הספציפי הזה: האם באמת בפועל ניתן להשיג את האישור הזה? כי מדובר פה על קבוצה של אנשים.

מה זה אומר קבוצה?

יש את כל התנאים שחייבים להעלות אותו לטיסה למרות הכול, אבל הוא צריך את האישור הזה.

לכן הקימו את ועדת החריגים.

ועדת החריגים תצטרך להיות בזמינות מאוד גבוהה, זה ברור לנו. לא אמרתי, אבל חשוב להגיד: התקנות האלה נכנסות לתוקף ב-23 בינואר. ולכן יש באמת שלושה ימים – היום, מחר, מוחרתיים – להיערכות גם בשביל האנשים, הנוסעים, שיוכלו להתארגן על בדיקות, גם בשביל חברות התעופה, וגם בשביל ועדת החריגים הזאת, שתוכל לקום.

אתה מבין למה הדחיפות? כל שעה קודם זה רווח נקי.

בסדר, תיכף נגיע לדחיפות. אני חוזר לאותה דוגמה בטורקיה, אם אני עכשיו לא מוצא מקום לעשות בדיקה – זה מבחינת ועדת חריגים עבר?

שוב, אני מציעה שגם אשר שלמון יתייחס לזה, אבל אני כן אגיד, שאני חושבת שיש מקום גם לשאול: איך הגעת למצב שאתה נמצא במקום שאתה לא יכול לבצע פה בדיקה? כן, אנחנו מצפים מאנשים שהם יתכננו את הנסיעה.

לא יכול להיות שבטורקיה אפשר לעשות השתלות שיער, השתלות שיניים והכול, ובדיקת קורונה אי-אפשר.

אנחנו מצפים שאנשים יתכננו את הנסיעה באופן שיאפשר להם לבצע בדיקה. יכול להיות שאם יש עכשיו מישהו שם הוא כבר לא יכול לתכנן את זה, אבל בעוד כמה ימים אז כן כבר שיתכנן את זה, ויגיע למקום שהוא יכול לבצע בו בדיקה. בסך הכול סוג הבדיקה הנדרשת זה הבדיקה הכי שגרתית.

טל, תודה. רת"א, בבקשה.

בוקר טוב לוועדה, אני היועצת המשפטית לרשות התעופה האזרחית. אני רוצה להגיד שבמה שאנחנו נתרכז היום זה להכין חומר מנחה לחברות התעופה, כי ברור לנו שחברות צריכות להבין מה הן נדרשות לראות, כדי שהן יוכלו למלא את החובות שהוטלו עליהן, את האיסורים שהוטלו עליהן. ולכן אנחנו היום, יחד עם משרד הבריאות, נעשה את מרב המאמצים, כדי שהם יבינו איך נראה אישור מחלים, איך נראה אישור מתחסן, איך נראה אישור ועדת חריגים. ובדיקת COVID-19 negative אני מניחה שלא צריך יותר מדי הנחיות.

אז בוא נגיד, שבזה אנחנו נתרכז היום, משום שהקושי של הימים הראשונים נראה לי מאוד ברור. זה לא אותו דבר למי שקונה עכשיו כרטיס – או עכשיו בכלל אי-אפשר לקנות כרטיסים, סליחה. אבל זה ברור שמי שכרגע נמצא בחו"ל זה יותר קשה להתחיל להתארגן עכשיו על כל הדברים. אז אנחנו היום נתרכז בדבר הזה, אדוני.

איתי.

אני רוצה לשאול את נציגי הממשלה, איך בדיוק נעשית ההיערכות להסברת התקנות החדשות לציבור? האם אתם תפרסמו איזשהן הודעות, שבהן ירוכז מידע בעניין ההסדר החדש, לרבות למשל איך פונים לוועדת החריגים, הסבר לגבי תעודת מחלים וכו'?

אז קודם כול, כמו שכל המידע לגבי כל הנושאים מפורסם באתר משרד הבריאות, גם זה. כבר אתמול עסקנו בהתחלה של פיתוח של מה שצריך לעלות לאתר. גם בתוך הצהרת הבריאות, בעצם ההצהרה על זה שאתה ביצעת את אחד מהדברים האלה, את הבדיקה, או שיש לך את אחד מהאישורים האחרים, היא גם תהיה חלק מההצהרה. בן אדם יצהיר על זה, וגם יהיה לו את המידע הזה במייל שנשלח אליו בחזרה, אחרי שהוא ממלא את ההצהרה, וגם יעלה מידע לאתר.

ההסבר שתעלו יהיה בכמה שפות?

כן.

ואיך פונים לוועדת החריגים?

גם זה יפורסם.

אנחנו רוצים לשמוע. אני מניח שתהיה גם דרך מקוונת לפנות לוועדת החריגים באופן נגיש, פשוט?

אנחנו נעשה את מיטב המאמצים כדי שזה יהיה הכי פשוט והכי נגיש ככל האפשר. זה ברור לנו שצריכה להיות פה זמינות גבוהה וצריכה להיות בהירות בצורת הפנייה.

הקריטריונים יהיו ברורים?

ואני לא יכולה להגיד לך עדיין איך בדיוק זה יהיה, אבל אנחנו לחלוטין על זה ועובדים על זה ומבינים את הצורך בבהירות ובזמינות.

ד"ר אשר שלמון, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. לגבי שאלת שתי הבדיקות, לא ריאלי לבקש שתי בדיקות מהאנשים לפני הגעה, וגם אני לא מכיר מישהו בעולם שדורש את זה. פרקטית יש פה שתי בדיקות, כי אדם נבדק עד 72 שעות לפני טיסה פעם ראשונה, ולאחר נחיתה פעם שנייה. נותן לנו מרווח מאוד בטוח לזהות את רוב האנשים שנושאים נגיף בכניסתם לישראל.

לגבי ועדת החריגים – ההצעה הייתה שהוועדה הקיימת ההומניטרית, שמשותפת לרשות האוכלוסין, למשרד החוץ ולנו, תתפקד גם בסוגיה הזו. נצטרך לראות איך לעשות את זה באמת בדרך גמישה ומהירה. בעינינו חריגים זה אחד משניים: או באמת מיד, שאין שום דרך פרקטית להיבדק בו. דרך אגב, אני לא כל כך מכיר כאלה, גם לא במדינות הקטנות באפריקה.

אשי, סליחה, כשאתה רוצה להסתמך על אותה ועדה זה לגיטימי, רק קח בחשבון שהמצב משתנה, שפה גם ישראלים מאומתים לא יוכלו להיכנס, הזמינות של הוועדה לדיוני חריגים צריכה להיות זמינות גבוהה יותר מאשר היא הייתה עד היום לגבי אותה ועדה שהזכרת.

אני אזכיר רק במאמר: הוועדה מתנהלת בקבוצת ווטסאפ, ומניסיוני, כולל הלילה, היא פעילה מעל 18 שעות ביממה. אני לא מכיר היום ועדה ממשלתית שזמינה ברמה כזו. לכן גם חשבנו - - - זה לא ברור לי שהחברים האחרים בוועדה יסכימו לזה. המטרה היא לא לאשר חולים, חולים לא ייכנסו דרך הוועדה הזו. מי שחולה וחייב להגיע ארצה, יתכבד ויזמין הטסה רפואית, יגיע בהסטה רפואית, עשינו כבר עשרות רבות של כאלה. מדובר באנשים שלא יכולים להיבדק ועדיין צריכים לעלות לטיסה. שוב, מקרה קלאסי: הלוויה, חלילה, אירוע רפואי קיצוני וכדו'. אני מניח שזה יתנקז בעיקר אליי, ובכוונתי לאשר.

אוקיי. תודה. עופר מלכה, משרד התחבורה.

בוקר טוב לכולם. אני חושב שטל ורננה הסבירו את המצב לאשורו, ובצורה טובה ונכונה. מה שאני רציתי להוסיף, אני רואה שוועדת החריגים עלה כשאלה, אז אני יכול להעיד בתור מי שאמון על ועדת החריגים – ליוצאים, לא לחוזרים – פיתחנו את המתודולוגיה שעברה גם לוועדה לחוזרים: מגישים טופס באתר משרד התחבורה, זה עובד מצוין, הטפסים מגיעים אלינו, אנחנו מגיבים מהר מאוד, ובמקסימום תוך ארבע-חמש שעות. לדברים מאוד מאוד דחופים אנחנו מגיבים אפילו במקום. יש לא מעט אנשים גם מיושבי החדר שיכולים להעיד על זה. אנחנו מקבלים את הבקשות ופועלים במהירות.

לגבי השאלה של חבר הכנסת טופורובסקי לגבי החזרה של חולים, אני רוצה לציין שאנחנו פנינו למספר מדינות, ולאור ריבוי המבקרים בדובאי אני דיברתי עם הרת"א הדובאי לגבי אפשרות ביצוע של בדיקות מקדימות. ונאמר לי שבאמת אין שום בעיה לבצע בדיקות בדובאי ובכל מקום אחר, יש הרבה מעבדות ויש נוהג שחברות תעופה מתקשרות עם מעבדות מסוימות, כל חברת תעופה מייצרת קשר עם מעבדה מסוימת, מקבלת מחירים מיוחדים, מפרסמת את זה ללקוחות שלה והדבר הזה עובד.

אבל זה הוביל לדרישה, לדוגמה בדובאי, כשבאים להוציא ויזה, הדובאים דורשים לראות גם ביטוח רפואי, כך שכמו שאמר ד"ר שלמון, אם היה צורך להחזיר את האדם בהטסה רפואית, הרי שהוא מבוטח לכך ומכוסה לעשות את זה. ואז לא נתקעים בבעיות של מימון של אשפוז, חס וחלילה אם נדרש, או הטסה רפואית או כל דבר אחר. אז אלה הדברים שרציתי להוסיף אם יש עוד דברים אנחנו נשמח לענות.

אנחנו עכשיו נעבור לפרקטיקה של העבודה, ואחר כן אני מאמין שיהיו שאלות. רננה.

אני אשמח אם ניתן להתייחס, משרד החוץ.

משרד החוץ, בבקשה.

בוקר טוב, אני ראש החטיבה לעניינים קונסולריים במשרד החוץ. אנחנו כבר פועלים במשך עשרה חודשים בוועדת החריגים לכניסת זרים לישראל, יחד עם רשות האוכלוסין ועם משרד הבריאות. כפי שד"ר שלמון אמר, אנחנו עושים את זה ברמה היום-יומית בווטסאפ, 18 שעות ביום.

מיד אחרי פרסום התקנות אנחנו התייחסנו וביקשנו שלא תהיה ועדת חריגים, ואנחנו ביקשנו לא להיות בוועדת החריגים הזו, מהסיבה הפשוטה שיש פה עניין של החלטה רפואית. אנחנו לא יכולים להחליט האם לפטור אנשים לבדיקה או לא לפטור אותם מבדיקה. למשרד החוץ אין את הכלים להחליט אם אפשר לפטור בן אדם מבדיקה. אנחנו כן יכולים לתת רשימת מדינות, איפה אפשר לבצע בדיקה ואיפה לא ניתן לבצע בדיקה. כפי שאמר ד"ר שלמון, ברוב המדינות היום ניתן לבצע בדיקה.

מה הוחלט בסוף, שאתם חלק מוועדת החריגים?

הוחלט שאנחנו חלק מוועדת החריגים.

אני הינוקא אומר לך שהם צדקו, אפילו צדקתם יתירה על כך, ואני אסביר לך למה.

זה האחריות של משרד החוץ - - -

אי הוודאות לעיתים לגבי מדינות כאלה ואחרות, וסעד שצריך לתת לאזרחים ישראלים במדינות כאלה ואחרות כדי לממש את זכותם, ועל פי הקריטריונים שאנחנו נאשר, צריך לעיתים את היחידות של משרד החוץ. ואני שמח שהשאירו אתכם חלק מוועדת החריגים.

צריך את היחידות וצריך הכול, אנחנו יכולים לתת מידע כללי, אבל להתחיל לדרוש מאיתנו לפטור אנשים עכשיו מבדיקה - - -

אני לא מאמין שמשרד הבריאות ישחרר את הסמכות הזו ממנו אליך בוועדת החריגים. אל תדאג.

אני לא רוצה שישחרר, ההיפך.

לכן אמרתי לך: הם לא ישחררו, אל תדאג. אתה יודע מה? גם אם בסוף בסוף חלקכם יהיה זעיר בוועדה, אם בכלל, היה עדיף שתהיו שם למקרים כאלה ואחרים. תודה. אם כבר משרדי ממשלה, אז רשות האוכלוסין גם ביקשו התייחסות, עו"ד עירית ויסבלום.

בוקר טוב. אני מבקשת להביא את ההתנגדות שלנו. בדומה למה שאייל אמר, רשות האוכלוסין וההגירה היא חלק מוועדת החריגים שישנה היום לעניין של אישור חריגים שהם זרים, ובתחום של זרים יש לנו את המקצועיות בהיבטים של כניסה לישראל וכדומה. אנחנו עד היום לא עוסקים בכניסה לישראל של ישראלים כמובן, אנחנו לא מגבילים את זה בשום אופן. כרגע על השולחן יש בעצם משהו שמגביל כניסה של ישראלים, וראש רשות האוכלוסין וההגירה מתנגד להיות חלק מוועדת החריגים שנמצאת כרגע בתקנות האלה, אנחנו אמרנו את זה גם מראש. אין לנו שום ערך מוסף או מקצועיות מיוחדת בעניין של ישראלים - - -

עו"ד עירית, אני אומר לך מה שאמרתי לנציג משרד החוץ.

אבל אין לזה פה - - -

אנחנו לא בורחים מאחריות. את יודעת מה? יכול להיות אחד מ-1,000 מקרים שדעתכם והתערבותכם נדרשת, וחשוב שתהיו בוועדת החריגים. תודה.

אין לזה שום יתרון.

הוועדה היא גם לגבי זרים, ככה שלפחות לגבי ההיבט הזה הם כן מסכימים שיש להם - - -

- - - היא כמות מאוד קטנה היום.

עירית, תודה. בבקשה, איתי.

רציתי באמת לשאול, ציינת את התחולה לגבי אזרחים של מדינות אחרות: איזה תעודת מחלים של משרד הבריאות הישראלי הם יכולים לקבל?

קודם כול יש להם את שתי האפשרויות האחרות, של בדיקת PCR וועדת חריגים. והם גם יכולים לפנות לוועדת החריגים, אם יש מקרה שהוא חירום ודחוף זו אופציה שפתוחה.

אני מניח שלא כל כך פשוט לאזרח שאינו דובר את השפה, מישהו שהוא לא אזרח ישראלי, להתחיל לפנות לוועדת חריגים שיושבת כאן, וצריך מן הסתם לפנות אליה בכתב. זה לא הליך פשוט. לא שקלתם לאפשר גם כן תעודת מחלים שניתנה מאת רשות מוסמכת אחרת בחו"ל? אולי אפילו תעודת מתחסן, יכול להיות שהאדם כבר מחוסן?

אז התשובה היא שזה נשקל. אני רק אבהיר שההגדרה של מחלים היא, כמו שאמרתי בהתחלה, מוגדרת בהוראות מנהל שלנו, זאת הגדרה שבעצם משתנה בהתאם לעמדות המקצועיות, אלה הוראות מנהל מאוד מקצועיות. וכרגע אדם שפעל רק בחו"ל, אין הכרה בו בישראל כמחלים וגם לא כמתחסן. זה בעצם תואם את הבידוד, שכרגע בן אדם מגיע לכאן, אומר שהוא התחסן, הוא צריך להוכיח כאן שהוא החלים, זה כרגע הנוהל. וצריך לעשות פה עוד סרולוגיה חיובית, כדי להראות באמת שאתה מחלים. הסיבה היא שיש המון אישורים, המון מדינות, כל מדינה מתייחסת לזה אחרת, והחשש הוא שבאמת ינצלו את הפרצה הזאת כדי להראות אישורים שאנחנו לא יודעים מה המהימנות שלהם.

רגע, אבל אם הוא מחלים בארץ?

יכול להיות. אני רק אוסיף, הנושא הזה נבחן והוא עוד לא נסגר, ויכול מאוד להיות שבעוד כמה שבועות כן תתפתח שיטה להכיר בצורה מהימנה באישורים אחרים של מדינות אחרות, ויכול להיות שזה ישתנה. אבל כרגע האישורים של מחלים והאישורים של התחסנות הם רק על מי שהתחסן בישראל. אגב, אני רק אוסיף, שיש אנשים זרים, לא מעט אפילו, שכבר היו בישראל – אפשר לקבל את האישור הזה, זה לא שזר לא יכול לקבל אותו – יש אנשים שהיו בישראל, קיבלו את האישורים האלה, ואז יצאו וחזרו שוב, ולהם כן יש את האישורים האלה.

את תעודת המחלים הישראלית?

כן.

רק שאלת הבהרה נוספת: מכל הבדיקות האלה, מישהו שעמד בבדיקות האלה, עדיין יש חובת בידוד בכניסה לארץ? זה לא במקום?

כן, זה לא במקום חובת הבידוד בכניסה לישראל.

כולל מחלימים?

כרגע אין חובת בידוד למחלים.

לא משנה, גם אם זה מדינות אדומות וגם אם זה מדינות ירוקות.

נכון. מי שמחלים כרגע לא חייב בבידוד.

לפחות קצת היגיון יש - - -

כן. אבל אל תשמחי, כי יש דיונים אחרים מקבילים, ביקום מקביל, לגבי התו הירוק או הדרכון הירוק, שמה יתחמו את זה בתאריכים. אבל זה לא הדיון.

אני שואלת, כי אנחנו פה בדיוק בגלל כל מיני הוראות סותרות. ברגע שמשרד הבריאות לא מחייב בידוד לאנשים מחלימים, אז לא יכול להיות שכשהם נכנסים לארץ הם יחויבו בבידוד.

נכון. זה אותו דבר, יש פה קוהרנטיות של שתי ההוראות.

אימאן, רצית שאלה?

רציתי להגיב.

אז תגיבי.

הדיון הזה על פניו הוא דיון באמת חשוב ונחוץ. אבל בתוכו יש משהו שמריח מאוד לא טוב. והדבר הראשון, שיש בזה סוג של הפקרת אזרחים בחו"ל. ועל הנקודה הזאת צריך לתת את הדעת, כי אי-אפשר להפקיר אזרחים במדינות אחרות, בלי לתת פתרון הרמטי למצב שלהם. נכון, יגידו: במקרים חריגים יש אישורים חריגים, אבל את הסוגיה הזאת של החריגים צריך לסגור עד תום – מה הקריטריונים, מי זכאי, איפה הוא יכול לעשות את הדברים; השירות נגיש בטלפון, וניקח בחשבון שיש אנשים שאין להם גם טלפון חכם שיכולים לעשות את זה מתוך הטלפון.

אז כל הדברים האלה שקשורים לאישור החריג צריכים עבודה מרובה. אין ספק שצריך לעשות גם עבודה מקדימה, ולחייב את חברות התעופה מלכתחילה לעשות את העבודה הזאת. אני כאזרח שהולך לקנות כרטיס טיסה למדינה מסוימת, בחברת התעופה אני צריך לקבל את כל האינפורמציה שנותנת לי איפה אני יכולה - - -

אמרה רננה ביושר בתחילת הדיון, שזה מה שהם הולכים לעשות עכשיו, גם להעביר הנחיות בהתאם לתקנות האלה לכל חברות התעופה.

זה מה שהם הולכים לעשות עכשיו. אבל שמענו גם שייקח להם שבועות.

לא על זה.

לא. ועדת החריגים זה משהו שיהיה מוכן בזמן.

וגם אמר היועץ המשפטי לגבי זמינות המידע.

זמינות המידע והמעבדות, איפה צריך לעשות את הבדיקות. עוד משהו, בבקשה.

אני מציע לך לחכות להקראה, כי שם זה יעלה. אבל אין לי בעיה, אם את רוצה, את ברשות דיבור.

אני רוצה להגיב.

עוד נקודה, בבקשה.

פינדרוס, לפני הקראה? אני מעדיף בהקראה, כי לכל אחד יש מה להגיד.

לא, לא נאום, נאום אני אגיד לאומה. אני רוצה בסוף להבין - - -

אז תן לה לסיים.

עוד דבר שאני רוצה לזרות עליו קצת אור: זה טוב שמחייבים עכשיו את כולם בביטוח רפואי. אני חושבת שזה דבר נכון, זה לא מי יודע מה, מי שיוצא לטיסה ישלם עוד 20–30 דולר כחלק מהתשלום ויהיה מבוטח. אבל אני חושבת שצריך גם לעשות במנגנון הזה עוד תהליך, שיבטיח לאותו נוסע בטיסה שאחרי, כשיהיה צריך לעשות את הטיסה, בלי לחייב אותו עוד הפרש תשלום.

זאת אומרת, אם הוא לא עלה לטיסה בגלל, בטיסה שתהיה לו - - -

כן, בטיסה שהוא עולה, שלא ישלם עוד כסף.

אבל זה לא התקנות האלה.

זה לא התקנות, אבל צריך לקחת את הדברים כמכלול, כי אנחנו דנים בסוגיה שצריך לתת עליה את הדעת מכל הצדדים, לא להשאיר דבר פה ואחר כך - - -

הוא יצטרך להאריך את זה, כי הביטוח הרפואי הוא לפי ימים.

אני לא מדברת רק על הביטוח הרפואי, אני מדברת על זה שאתה הולך לשנות מועד טיסה, אתה גם משלם על זה.

טוב, זה חברות התעופה. אוקיי, נדבר.

אוקיי. לכן חברות התעופה זה דבר חשוב - - -

יש לי שאלה.

אתה לא בן יחיד. רגע. אומנם באת מהראשונים, אבל קיבלת. רבותיי, מאחר שבתקנות האלה יש חידושים ויש שינויים, מי שאחר לא שמע את הסקירה, פתחנו בהסתכלות של משרד הבריאות, כל הסוגיות של ההגבלות הרפואיות. ואני מציע להקריא סעיף של התקנות, ולפתוח את זה, כי השאלות יתעוררו על פי הסעיפים. אז חבל שעכשיו נדבר, וכשנקריא – אלא אם כן תתעקשו, אין לי בעיה עוד כמה דקות, עוד חמש דקות אין לי בעיה. מה אתם מחליטים?

להקריא.

הקראה ונתחיל - - -

שנייה אחת. יש לי מה לומר ומה לדבר, זה אני אעשה אחרי ההקראה ובמסגרת ההקראה. אני רק רוצה אולי, העו"ד של הוועדה, להסביר לעמך פשוט: מה מטרת השינויים האלה? זאת אומרת, במשפט אחד.

זה מה שעשינו 40 דקות. בסדר, הוא ייתן לך.

לא מה העמדה של זה, עמדה של זה, אני רוצה לדעת שורה תחתונה: מה השינוי עושים שלא היה עד עכשיו? במשפט אחד.

למה בדיוק אתה מתכוון – מה מטרת התיקון?

כן.

מטרת התיקון היא לקבוע הגבלות חדשות על כניסה לישראל, תהיה מחויבות להציג אישורים שונים – אישור על בדיקה שלילית או תעודת מחלים.

מצוין. הבנתי. יש פה – ואני חיפשתי – התייחסות אם זה אזרח ישראלי או לא אזרח ישראלי או שזה לא קיים פה?

לא קיים.

לא קיים. תודה.

אני רק אזכיר, שלפי חוק המסגרת, התקנות שמובאות עכשיו צריכות להיקבע בהתחשב בזכותו של אזרח ישראלי להיכנס לישראל. ואני מניח שנציגי הממשלה, מהסיבה הזאת, הוסיפו לתקנות האלה הוראה לעניין ועדת החריגים. אני מניח שזה היה הטעם להוראה הזאת.

בגלל האזרחים הזרים?

לא, אני מדבר על זכותם של אזרחים ישראליים להיכנס לישראל. זה כבר קיים בחוק המסמיך.

רננה, בבקשה, גברתי.

אתה לא מעדיף שטל תקריא, משום שהיא נמצאת ויהיה יותר קל לוועדה - - -

אין לי העדפות. אני רוצה את הדיון הכי טוב, זו ההעדפה היחידה שיש לי. טל, בבקשה.

טיוטת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 7), התשפ"א–2021. בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4, 12 ו-23 עד 25 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020 , ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, או ולאחר שהתקיים האמור בסעיף 4(ד)(2)(א) לחוק - - -

זה באישור ועדת הכלכלה, מכיוון שאנחנו דנים לפני הפרסום.

נכון, במקרה הזה. מתקינה הממשלה תקנות אלה:

תיקון תקנה 17
1.
בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות), התש"ף–2020 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 17 לתקנות העיקריות, בתקנת משנה (א) –




1. בפסקה (1), המילים "לעניין זה מחלים לא ייחשב כחולה" – יימחקו;




1. בפסקה (2), בפסקת משנה (א), בסופה יבוא ", למעט אדם שלאחר מועד תחילת התסמינים ביצע בדיקת PCR וקיבל תוצאה עם ממצא שלילי ל-nCov;";




1. אחרי פסקה (2) יבוא:





"(2א) אם הוא שהה במדינה אחרת מעל 72 שעות, ומגיע לישראל לתקופה של מעל 72 שעות, מתקיים בו גם האמור בתקנה 30(א)(3).";




1. בפסקה (3), בפסקת משנה (א), בסופה יבוא " ואם שהה במדינה אחרת מעל 72 שעות כאמור בפסקה (2א), העביר בנוסף אישורים המעידים על קיום האמור בתקנה 30(א)(3)."

לפני שאת מסבירה, אני רק אגיד שאנחנו הפצנו וחילקנו לחברי הכנסת נוסח משולב, שכולל בעצם את התיקונים המוצעים על ידי הממשלה בתוך התקנות העיקריות, כך שניתן לעקוב במקביל להקראה אחרי השינוי שנעשה בסעיף שקיים היום בתקנות.

המשמעות של השינוי – קודם כול, זאת תקנה שעוסקת באנשי צוות, ובעצם כבר היום המנגנון הקיים הוא שמפעיל אווירי צריך לדרוש מאנשי צוות, וגם צריך להפעיל איזשהו מנגנון, שמוודא שאנשי צוות לא עולים בניגוד לתנאים מסוימים. התנאים שהיו זה שהוא לא חולה, שהוא לא חייב בבידוד מכל מיני סיבות, או שהוא היה במגע הדוק ב-14 ימים האחרונים או שהיו לו תסמינים. ובעצם הפסקה הזאת באה לעשות כל מיני התאמות בתנאים, שיתאימו לתיקון שדיברנו עליו.

אז התיקון הראשון, האמת שזה יותר תיקון של נוסח, "לעניין זה מחלים לא ייחשב כחולה" – חשבנו שזה כמה מילים מיותרות. האיסור הוא לעלות חולה. התיקון השני מדבר על מקרה של אדם שהיו לו תסמינים ב-14 הימים האחרונים, והיום אדם כזה שהיו לו תסמינים לפני 14 ימים לא חייב בבידוד, הבידוד הוא רק במקרה של מחלת חום, 48 שעות אחרי מחלת חום. בתקנות תעופה הוחמר התנאי הזה, נקבע שאתה לא יכול להגיע גם אם היו לך תסמינים לפני 14 ימים, ובעצם כאן ביחד עם התיקון הנוכחי נוספה האפשרות לאותו אדם, שכבר הופיעו לו תסמינים והוא ביצע בדיקת קורונה לאחר תחילת התסמינים, אם הוא יצא שלילי בבדיקה הוא יכול לעלות. אם הוא חייב בבידוד מסיבה אחרת, אותו אדם לא יוכל לעלות. בדיקת הקורונה עוזרת רק במקרה שאתה לא חולה או חייב בבידוד מסיבה אחרת.

ומספיקה בדיקה אחת?

כן, אבל זה רק במקרה שאתה לא חייב בבידוד מסיבה אחרת. אם היית במגע הדוק ואתה חייב בבידוד, אתה לא יכול לעלות לטיסה עדיין. זה רק לעניין התסמינים, זה הכול.

התיקון הבא שחשוב פה מדבר על מתי האיסור שקבענו, שדיברנו עליו כאן בהתחלה, יחול על אנשי צוות. באופן כללי, אנחנו קבענו שאם אתה נמצא מחוץ לישראל פחות מ-72 שעות התקנה הזאת לא תחול עליך. הרעיון היה שיש חשש שבן אדם לא יספיק לבצע בדיקה ולקבל את התוצאה, אם הוא נמצא פחות מ-72 שעות מחוץ לישראל. לכן אם אתה נוסע לנסיעה קצרה, שהיא פחות מ-72 שעות, גם אנשי צוות וגם נוסעים לא יהיו חייבים לבצע את הבדיקה הזאת. לא רצינו שאנשים יאריכו את הנסיעה רק כדי שהם יוכלו להספיק, כי בסופו של דבר אנחנו חוששים מהנסיעות האלה וחוששים מהשהייה בחו"ל, ולכן לא רצינו שיאריכו את הנסיעה רק כדי להספיק לבצע את הבדיקה.

סליחה, שאלה כללית, לא משפטית: האם ידוע לנו, אנשי צוות אוויר התחסנו? באופן כללי מישהו פה יודע לומר?

גם אם לא, אז חלים עליהם אותן הנחיות כמו - - -

ברור. אבל אנחנו רוצים להפחית סיכונים על הנוסעים, אז אני חושבת שהתשובה לשאלה רלוונטית, אם בכלל הייתה הוראה לצוותי אוויר להתחסן, כדי פחות לסכן את הנוסעים.

אחרי שתעבור הקורונה הייתי באמת רוצה, רק בשביל הסקרנות שלי, לקבל דוח - - -

לא סקרנות, זה מאוד חשוב לבריאות הנוסעים.

רגע, תני לי, אני אומנם עם מסיכה, לא רואים את הבעות הפנים שלי. אחרי שנירגע ותעבור המגיפה, הייתי באמת רוצה לקבל דוח ממשרד הבריאות, לראות לפי תעודת זהות ותאריך לידה ותאריך חיסון. ואז נראה הרבה דברים מעניינים.

אל תדאג, ועדת החקירה תסתכל גם על זה.

אנחנו הרי באים פה לתקן משהו שממשלה הייתה צריכה לעשות כבר לפני 100 ימים לפחות ולא עשתה.

שאלה במקום.

אז אני אומרת, כחלק מההתמודדות צריך להבין בכלל, או שגם זה ייזכרו עוד חודש להגיד: צוותי אוויר – צריך להורות להם להתחסן.

צוותי האוויר מבודדים, הם בתא נפרד, בקוקפיט.

אגב, אין פה בכלל בתקנות את החיסון.

למיטב ידיעתי, הם יורדים למלון וחוזרים.

אני לא מבין, מזכיר הממשלה לא יודע שיש חיסונים? הוא לא מעודכן?

מה הכוונה?

בממשלה לא יודעים על זה שיש חיסונים כרגע? למה זה לא נכנס לתקנות?

תנו לה להשלים את ההסבר.

זה כן נכנס.

זה לא נכנס.

אמרתי קודם שכן.

זה נמצא פה בתקנות? הדרכון הירוק לא מוזכר - - -

הדרכון הירוק הוא לא חלק מזה, אבל יש התייחסות למישהו שהתחסן, שמוכר כמתחסן בישראל.

באיזה סעיף?

נגיע לזה. טל, מרגע זה, לפרוטוקול, אליי זה אומר, ואת תמשיכי להסביר את מה שהקראת.

בסדר גמור. אז רציתי להגיד, שלאנשי צוות אוויר יש פה בעצם התייחסות נוספת, שאולי רננה יכולה להסביר למה היא נדרשת, אבל איש צוות אוויר שהגיע לישראל לתקופה של פחות מ-72 שעות לא יידרש לקיים את התנאים כאן.

למה?

אני אשמח שרננה תסביר.

צריך 72 שעות כדי שידביק? אני לא מבינה את ההיגיון.

ב-72 הוא לא נדבק?

נפנה את השאלה הזאת לרננה מרת"א אני מציעה.

צוות אוויר ישראלי או בין-לאומי?

כל צוותי האוויר. אם הם מגיעים לישראל לפחות מ-72 שעות הם לא נדרשים.

לא, אבל זה סביר.

מה סביר?

הם לא נמצאים במגע עם אנשים. אנשים שלא נמצאים במגע עם אנשים במטוס, למה הם צריכים - - -

כי הם יורדים מהמטוס.

אבל הם לא נמצאים במגע עם אנשים.

הם מגיעים למלון?

זה לא קשור. בואו, לא ניכנס פה להיסטריה מוחלטת. אבל יש גם היגיון בחלק מהדברים. אנחנו פה, אדוני היושב-ראש, בוועדת הכלכלה, דיברנו מספיק פעמים על המתווה של החזרה של הטיסות, ואמרנו: אם היינו מסתכלים בהצעות שהוגשו לוועדת הכלכלה, מזמן היינו מוציאים כבר את כל הטייסים מהמשוואה הזאת, כי כל צוותי הטייסים בכלל לא נמצאים במגע עם הנוסעים.

אבל עכשיו זה לא המצב הקיים, כי יש לך חיסונים, אתה יכול לדרוש - - -

לא. מה זאת אומרת?

למה לא?

מה הקשר חיסונים? אני צריך לדרוש שטייס שלי יתחסן כתנאי שימשיך להיות טייס?

בוודאי.

סליחה.

טייס נכנס למלון - - -

כמו שמחייבים צוותי הוראה, זה אותו דבר.

עוד פעם, אני חושב שיש אנשי מקצוע בתחום התעופה, שהניחו בפני ועדת הכלכלה מתווה, ושם כתוב איך אפשר להגן על הטייסים.

לפני החיסונים.

זה לא קשור.

הילה, זו דעתו. אוקיי, תודה.

רק אני אומרת, שגם ד"ר אשר שלמון מבקש להתייחס לשתי השאלות.

אז מה אם הוא מבקש, טל? את רוצה לנהל את הדיון?

לא, רק העברתי את הבקשה.

אז בבקשה. יוסי פתאל, בבקשה.

תודה רבה. ממש בקצרה בעניינים האלה, קודם כול, כפי שאמרת, אדוני, יש קשר לדיון בנושא של הדרכון הירוק, ואני חושב שצריך להיות חיבור בין הדברים. חשוב לי להגיד, שנאמרים כאן דברים שמבחינת ההיתכנות האופרטיבית שלהם לא קיימים. מה זה למשל בדיקת אישור? מגיע בן אדם עם איזשהו נייר ואומר: נבדקתי או יש לי חיסון. לדברים האלה היום בעולם יש איזשהם סטנדרטים גלובליים שמשרד הבריאות בישראל עוד לא התחיל להתעסק איתם. הוא חושב שזה ילך לכיוון של הסכמים בילטרליים, דבר שכנראה לא יקרה. גם לגבי חיסונים.

אגב, לגבי ישראלים, יש כבר ברשות ההגירה את המידע לגבי מחלימים ומחוסנים. כשהם מגיעים לשדה שמים להם סרט ירוק על היד והם הולכים ישר למזוודות, אחרים שמים סרט אדום והם הולכים לבדיקה ולמסלול אחר וחייבים ללכת לבידוד. במה שקשור לישראלים המדינה די מסודרת. ביציאה זה לא כל כך מעניין ולא עושים שום בדיקה.

לגבי הדיון שהוא בעיקר על יוצאים מן הכלל ולא על הכלל, חשוב לי להגיד שבעולם כולו הנושא של תיקוף האישורים – בייחוד שהולכים להיות מעמדות בין סוגי החיסונים, שהעולם לא מכיר נגיד בחיסון הסיני והרוסי והוא מכיר רק בחיסונים של ה-FDA – הנושא של בדיקת סוג החיסון יתחיל ליצור מצבים של הגבלות תנועה בעולם, דורש איזשהו תיקוף, ולידציה, והתחברות למערכות ואפליקציות בין-לאומיות שכבר היום מנהלים. לצערי ישראל עדיין לא הצטרפה לעניין והיא מנסה לייצר סטנדרט משלה. אין לי זמן עכשיו להתחיל לדבר על איך זה נראה, אבל השיטות האלה כבר קיימות ופועלות.

גם לנו - - -

ישראל גם לא תכיר, סליחה שאני קוטע. שמענו את הפרויקטור וגם שר הבריאות אמר שזה יכול ליצור בעיה בין-לאומית עם המדינות.

יבגני, בסדר.

אז אני אומר: אין אשליות פה, ישראל לא תכיר בחיסונים שלא קשורים ל-FDA.

תודה.

משפט אחרון. המבנה הזה של התקנות, לגבי תנועה של תיירים שהם אינם ישראליים משדה התעופה, מאפשרת רק 10% מהתנועה שהייתה ב-2019, מכיוון שזרים נאלצים לעבור תהליכים של תשאול וכו', ואופרטיבית התקנות האלה טובות כל עוד לא תהיה תיירות. תודה.

תודה. זו הכוונה. התקנות האלה טובות כל עוד יש לנו קורונה. ניר צדיקביץ. בבקשה, אדוני, תציג את עצמך, לבקשת הפרוטוקול וחברי הכנסת.

בוקר טוב, אני יושב-ראש מנהלי התחנות בנתב"ג, ומשמש גם מנהל התחנה של דלתא איירליינס. יש לי כמה שאלות לגבי התקנות החדשות: אחד, האם התקנה החדשה, שבה אמורות חברות התעופה לבדוק את בדיקת ה-PCR לפני העלייה למטוס מחו"ל לארץ מבטלת את הצהרת הבריאות הקיימת? זה אחד.

תרשמו את השאלות, טל ורננה, כי תשובות בסוף.

שתיים, האם ברגע שהנוסע מבצע את הבדיקה 72 שעות לפני העלייה למטוס לארץ, הוא כבר לא יצטרך עוד פעם את הבדיקה בכניסה, כפי שקיימת היום?

תודה. גיל סתיו.

שלום, אני מישראייר. מספר נקודות. הנקודה הראשונה היא כל נושא האחריות והשיטור. כיום חברות התעופה הפכו להיות השוטר או השומר לכל - - - הכניסה לארץ. אני מזכיר שבדיונים קודמים של הוועדה עלה כל הנושא של הסטנדרטיזציה - - -

תשפר את האיכות, לא שומעים איתך. ליהוא הכהן. לא הצלחנו לשמוע אותך, אני מצטער.

שלום לכולם, אני סמנכ"ל מבצעים בחברת אל-על. אני רוצה להתייחס למגבלה על הצוותים ולהגיד את הדברים הבאים: אנחנו למעשה בחודשים האחרונים חיים ומתנהלים לפי כללים מאוד נוקשים של רת"א ומשרד הבריאות, שאומרים את הדברים הבאים.

עם הכללים הנוקשים הבאנו לפה את כל המוטציות האפשריות בעולם. בבקשה, אדוני, אל תתייחס לדברים שלי.

אני אגיד ככה: הצוותים שלנו, ברגע שהם נוחתים בחו"ל, הם הולכים למלון ליד שדה התעופה או בתוך שדה התעופה, בעצם נכלאים בחדרים שלהם, לא יוצאים מהחדר. כל תקופת השהייה שלהם הם אוכלים בחדרים, אסור להם לבוא במגע עם אף אחד, לא בינם לבין עצמם ולא עם האוכלוסייה המקומית, בעצם עד זמן טיסה, ואז הם חוזרים לארץ. זה הכללים שאנחנו היום מחייבים את כל צוותי הטיסה שלנו, אנחנו בודקים אותם, עושים להם ביקורות שאכן הם עומדים בכללים הללו, כללים מאוד נוקשים.

ולכן אנחנו מבקשים בעצם לפטור את הצוותים הישראלים מחובת הבדיקה בחו"ל, כי עכשיו המשמעות היא להתחיל להסיע אותם לכל מיני מרפאות מקומיות בהסעות, חשיפה עם נהגים מקומיים, או לעמוד בתורים עם אוכלוסיות מקומיות, ולהערכתנו הדבר הזה מסכן אותם. זו הבקשה שלנו. ולחילופין, אם הבקשה לא תתקבל, אנחנו מבקשים לפתוח את המגבלה ל-120 שעות, כדי שבאמת נוכל לראות שכל הטיסות שלנו מתופעלות בתחום הטווח הזה. זו הבקשה. תודה.

אורי סירקיס איתנו?

אני רק רוצה לענות לכמה דברים - - -

לא עכשיו, שלמון.

כי פתחתם לי מיקרופון. אין לי בעיה.

לא חייבים לקפוץ על כל מציאה. בבקשה, אדוני. אם סירקיס לא נמצא, אמיר רוגובסקי, אל על.

אם אפשר שוב את רשות הדיבור, גם בשמו של אורי? פשוט מקודם לא שמעתם אותי.

אם שיפרת את איכות הקו – כן, בבקשה, אדוני.

כן, שיפרתי את איכות הקו.

רק קח את הסיכונים עליך, במקומו של אורי סירקיס אני לא הייתי - - -

בוא נראה. כפי שעלה בדיונים קודמים של הוועדה, בעצם חברות התעופה הפכו להיות סוג של שוטר במי נכנס לארץ, מי לא נכנס לארץ, ראינו את זה גם בנושא של הצהרות הבריאות. וחלק מהתהליך שקורה פה כל הזמן, שמשיתים ומעלים את הקנסות על חברות התעופה. במקרה שאנחנו מדברים כרגע, אנחנו עובדים עם תחנות בחו"ל. אנחנו מדברים על טווח של עוד שלושה ימים, עד אז לא ניתן יהיה להכשיר את כל האנשים, את כל הצוותים הזרים, כדי להבין מה זה תעודת מתחסן ישראלי ומה זה תעודת מחלים ישראלי. ולכן בתחילת הדרך יהיה פה איזשהו - - -

שמעתי, תודה. אני אענה במקום כל הצוותים. הוכחתם לנו במקרים אחרים שאתם יודעים לתפקד גם תוך 24 שעות, כשזה עסקי וכלכלי. תודה.

נכון. ברשותך, אני אסיים את כל הנקודות, גם לגבי הצוותים ואז - - -

תודה רבה לך. אורי סירקיס – לא איתנו; אמיר רוגובסקי – לא נמצא? עמוס אלדאג.

שלום לחברי הוועדה, אני קברניט בחברת אל על, מייצג פה את איגוד הטייסים. אני רק מחזק ורוצה לתת טיפה אינפורמציה לגבי נושא של צוותי טיסה בחו"ל, בתור אחד שמבצע את הטיסות האלה באופן סדיר. ראשית - - - הבידוד, אז לפי תקנות משרד הבריאות, חברות התעופה מקפידות על בידוד הצוותים. גם במהלך טיסה, במידה וזו טיסה עם נוסעים, לצוותי האוויר אין שום מגע עם הנוסעים, למעט צוותי הקבינה שמטפלים בנוסעים. צוותי הטיסה מבודדים לחלוטין. כל הצוות עובר לבית מלון בחו"ל, מבודד, סגור בחדרים, אוכל בחדרים, לא יוצא מהחדרים עד לאיסוף, לטיסה בחזרה. וכך אנחנו מקיימים בידוד מלא בכל השהיות שלנו בחו"ל, ומקפידים באופן מלא - - -

תודה.

חן חן.

מידן בר, השלמה.

הרבה להוסיף על מה שקברניט עמוס - - -

תציג את עצמך, לא כולם מכירים.

סליחה, קברניט מידן בר, יושב-ראש איגוד הטייסים הישראלי. אני מצטרף לשלוש נקודות מהוועדה. קודם כול צריך להגיד גם מילה טובה: באיחור אפשר לעשות גם דברים טובים. זה דבר ראשון. דבר שני, למי שמאוד דאג לטייסי ישראל ונזכר עכשיו, אז כמו שקברניט עמוס אלדאג אמר, אנחנו שוהים בבידוד בחו"ל. לא דבר נעים, אבל בכדי לקיים תעופה בישראל זה מה שאנחנו עושים. דרשנו להקדים גם את החיסונים, אני שמח שגם זה קורה. ואני מצטרף לקריאה של אל על, שלא לחייב עכשיו בנוסף את צוותי האוויר ב-72 שעות בדיקה, כי זה מאוד מאוד מקשה על התפעול ולא נדרש.

תסתכלו טיפה קדימה. כרגע אנחנו מדברים על אישורי מעבר ודרכון ירוק. זה יקרה לנו בעוד שבוע-שבועיים, נצטרך לדון בזה גם. אנחנו כבר רואים שמנכ"לי חברות התעופה, איגוד חברות התעופה, וחברת אמירטס ואיתיחאד מן הסתם הולכות לעשות פיילוט בעולם על דרכון ירוק. אבל מדינת ישראל, שהיא המובילה בעולם בחיסונים, צריכה להיכלל בפיילוט הדרכון הירוק. זה יגיע לפתחה של הוועדה. אני חושב שצריך לקיים על זה דיון די בקרוב.

אני רוצה להגיד לכם תודה. זה דבר טוב מאוד שקרה. אנחנו אומרים את זה כבר עשרה חודשים, וטוב שהוא קרה. תודה רבה לכם.

תיקון תקנה 17. הצבעה. מי בעד?

היו לי שתי הערות קטנות לעניין - - -

- - -

מה אתה רוצה? עד עכשיו לא דיברת?

אנחנו לא דיברנו.

על תקנה 17 לא דיברתם?

לא.

אז על מה דיברתם?

על כל מיני דברים.

אוקיי, ניתן לכם רשות דיבור. לא נגמור את הדיון בלי שתדברו. בבקשה, אדוני.

אתם מתייחסים כאן לבדיקת PCR, שהיא איננה מוגדרת כאן בתקנות. אני מסב את תשומת הלב לכך שבחוק המסמיך, בסעיף ההגדרות, יש הגדרה ל"בדיקת קורונה" – בדיקת נשאות לנגיף הקורונה. צריך לעשות איזושהי האחדת מונחים. ככלל ההגדרות שקיימות בסעיף ההגדרות נשאבות לתוך חקיקת המשנה. זאת הערה אחת.

הערה שנייה, לעניין האישורים שמעידים על קיום האמור בתקנה 30(א)(3) – אני מתייחס כרגע לפסקה (4) בתקנה 1 – מדובר, אני מניח, על אחד מהאישורים, לא צריך את כל האישורים שמנויים שם. אז זה איזשהו תיקון נוסחי, שיש לו משמעות מהותית כמובן, וצריך יהיה לעשות אותו. כרגע אנחנו כאמור לא יכולים לתקן את נוסח התקנות, אבל כשהן יובאו מחדש להארכת תוקף, התקנות האלה פוקעות ב-3 בפברואר, אני מבקש שתבחנו את שינוי הנוסח.

במושגים פה אני לא רואה את המחוסן.

כן, אין התחסנות.

אני רואה פה מחלים, אני רואה פה בדיקה, ואני רואה אישורים - - -

יכול להיות שהייתי צריך לקרוא את כל התקנות, אבל לא נורא. תעני גם ליועץ המשפטי - - -

לא, פה זה לא מופיע - - -

זה לא מופיע בכלל בתקנות החיסונים.

אני אסביר לגבי שתי השאלות. קודם כול השאלה הזאת לגבי מתחסן – אז כתוב בדברי ההסבר, ולכן אני גם אומרת את זה כאן לפרוטוקול: ההגדרה כרגע בישראל של מתחסן היא בתוך ההגדרה של מחלים. בעצם ההגדרה של מחלים קובעת, כרגע נכון לעכשיו, ששבוע לאחר קבלת המנה השנייה בן אדם הופך למתחסן, ושמתחסן שווה ערך למחלים.

מה זה בפסקה (1): "המילים "לעניין זה מחלים לא ייחשב חולה" – יימחקו"? אז איפה הוא נמצא?

אה, זה מפנה לתקנה 30. בגלל זה היושב-ראש אמר שהיה נכון אולי להקריא את תקנה 30.

היינו צריכים להקריא את כל התקנות. אני אתן לכם טיפ: אתם מכירים את התקנות, אתם מגישים לנו אותן.

נכון.

לא רציתי להעמיס על הדיון הרבה פרטים. אבל אם אתם, אנשי המקצוע, חושבים שהיה עדיף שנלמד את כל התקנות, אז להבא להעיר את זה.

בסדר גמור.

בסעיף 2: "מי שבידו אישור החלמה תקף שניתן כדין בידי משרד הבריאות בישראל" – אני רק רוצה לחדד את זה – מבחינתכם אישור החלמה זה גם אישור חיסון?

כן.

מה שכתוב פה בסעיף 2 בתקנה 30.

שבוע לאחר המנה השנייה.

בסדר גמור.

טל, תקריאי הכול, נעשה הצבעה אחת. הכי טוב.

לא, אבל אני מציע, כמובן, לאחר הקראת כל סעיף צריך להיות הסבר, ולשמוע הערות.

כמובן, יהיה הסבר.

ההצבעה בסוף.

ההצבעה בסוף על הכול. בבקשה.

רגע, התייחסות למה שאני הערתי?

אתם רוצים עכשיו או בסוף?

לא, בוודאי שעכשיו.

פשוט זה אני מציעה שאשר שלמון יסביר.

אשי שלמון, בבקשה.

מה זה אומר בדיקת PCR?

אני לא שאלתי מה אומר בדיקת PCR, שאלתי מבחינה משפטית מה ההבחנה בין בדיקת PCR לבדיקת קורונה שקבועה בחוק. זו שאלה משפטית, לא שאלה מקצועית.

אוקיי. בדיקת הקורונה לא מדברת דווקא על בדיקת PCR.

תני לאשי, שיתייחס גם לשאלה הזו.

אנחנו כן רואים חשיבות בבדיקת PCR ולא בבדיקות מסוג אחר, כמו אנטיגנים.

אתה יכול לתת לנו הסברים? מאחר שהעליתם את המושג הזה, ואנחנו לא נפספס, תסביר לנו מה ההבדל, מה כל בדיקה.

בדיקת PCR היא בדיקה שבה בודקים את הרצף הנגיפי ברמת מולקולת ה-RNA. בדיקת אנטיגנים מחפשת חלקיקי חלבון של הנגיף. היא בדיקה פחות אמינה, פחות טובה, ובהרבה מאוד מקומות אי-אפשר לסמוך עליה, היא כמעט כמו זריקת מטבע - - - דורשים PCR.

והבדיקה שאנחנו עושים בארץ?

בארץ להגדרת מחלה והחלמה אנחנו דורשים PCR, לא בדיקת אנטיגן. בדיקות אנטיגן הן - - - מהירות.

רצית להתייחס? אתה כבר ברשות דיבור.

כן, יש שורה של שאלות, פשוט ברמה העובדתית אשמח להתייחס. חיסון צוותי אוויר – אנחנו נתנו הוראה לחסן עכשיו את כל צוותי האוויר הרלוונטיים, גם טייסים, גם דיילים, בכל החברות הישראליות. אני מניח שהם יסיימו את זה בשבועיים הקרובים, לפחות את המנה הראשונה.

לגבי הייחוד של צוותי האוויר, שהעלתה חברת הוועדה – ענו קצת אנשי התעשייה, אבל אני אגיד יותר. אנחנו פוטרים צוותי אוויר, כרגע לפי התקנה, עד 72 שעות. ב-72 שעות האלה הם שוהים בחו"ל תחת תנאי הגבלה. לא בידוד בדיוק, אבל הגבלה מאוד חמורה.

רת"א פנו הבוקר, ביקשו שנשקול בגלל הצוותים בארצות הברית, בצפון אמריקה, להאריך ל-96 שעות. אנחנו נבדוק ונשקול. בכל מקרה, לדעתנו, גם אם הם פטורים מבדיקה בארץ המוצא, אנחנו כן ממליצים שהם ייבדקו בנחיתה בארץ, לפחות שתהיה בדיקה אחת.

מה עם צוותי האוויר? שואלים כאן על צוותי האוויר.

כן, אני מדבר רק על צוותי האוויר עכשיו.

לא, אתה דיברת על הטייסים, אני מדבר על כל - - -

לא, אני מדבר על טייסים ודיילים כאחד. דיילים יותר חשובים, כי הם במגע.

כאחד. זו אותה התשובה.

הוא ממליץ. יש המלצה.

דיילים באים במגע עם נוסעים. היה ויימצא דייל שנחת בארץ והוא חולה, אני אצטרך להכניס כנראה את כל המטוס לבידוד. גם את זה צריך לזכור.

רגע, הוא לא שמע את כל השאלה. הנחיתם לחסן את הטייסים. אנחנו שואלים האם הנחיתם לחסן גם את צוותי האוויר?

בהחלט. אני אומר שוב: בעיניי לחסן את הדיילים לא פחות חשוב מאשר את הטייסים, כי הם באים במגע עם הנוסעים.

תודה.

יוסי פתאל העלה את סוגיית ההיערכות של משרד הבריאות לתווי תקן בין-לאומיים לסוגיית הדרכון הירוק. אז בניגוד למה שנאמר פה, אנחנו במגעים עם כל הארגונים הבין-לאומיים, כולל ה-OECD, כולל ה-WHO, שכרגע מתנגד לעניין מסיבותיו, וכולל הרבה מאוד מדינות מרכזיות. דיברנו עם צרפת, גרמניה, איטליה, בריטניה, ברמת שרים, ברמה המיניסטריאלית על הסוגיה הזו.

יש כרגע הרבה מאוד שאלות, אנחנו בהחלט מתכוונים להיות יחסית בחזית התהליך. להערכתנו ייקח זמן עד שנראה את זה בעולם, בעיקר כי אירופה מתחסנת מאוד לאט, ויש גם סוגיות אתיות, משפטיות ומקצועיות שקצת מעכבות את כל התהליך. להערכתי נצטרך להגיע בהתחלה להסדרים בילטרליים, ובהמשך להצטרף לכל יוזמה בין-לאומית שתיראה ראויה לטובת העניין הזה.

בדיקה לא פוטרת הצהרה, אני כבר אומר את זה שוב. והגדרת PCR אני חושב שאמרתי. עד כאן.

תודה. אנחנו ממשיכים הקראה.

תיקון תקנה 30
1.
בתקנה 30 לתקנות העיקריות –



1. בתקנת משנה (א)-




0. ברישה, בסופה יבוא "וכן לא ישהה אדם בטיסה אם לא התקיים בו התנאי האמור בפסקה (3)"




0. בפסקה (1), המילים "לעניין זה מחלים לא ייחשב כחולה" – יימחקו;




0. בפסקה (2), בפסקת משנה (א), בסופה יבוא ", למעט אדם שלאחר מועד תחילת התסמינים ביצע בדיקת PCR וקיבל תוצאה עם ממצא שלילי ל-nCov;";




0. אחרי פסקה (2) יבוא:





"(3) על נוסע נכנס ששהה מעל 72 שעות מחוץ לישראל יחולו גם הוראות אלה :






1. אם הוא נוסע נכנס – מתקיים בו גם אחד מאלה:







1. הוא קיבל ממצא שלילי ל-nCov בבדיקת PCR שביצע במהלך 72 השעות שקדמו למועד ההמראה המתוכנן של כלי הטיס, ולעניין נוסע שהגיע בטיסה הכוללת מעבר, קיבל ממצא שלילי כאמור בבדיקת PCR שביצע במהלך 72 השעות שקדמו למועד ההמראה המתוכנן של הטיסה הראשונה, ובלבד שזמן ההמתנה המתוכנן בין הטיסות אינו עולה על 24 שעות;







1. מי שבידו אישור החלמה תקף שניתן כדין בידי משרד הבריאות בישראל;

ובהגדרה החוקית היום דרכון ירוק זה אישור החלמה?

לא המותג דרכון ירוק, אלא שבוע לאחר - - -

היא תעצור בסעיף 1, היא לא תמשיך הכול.

לא, אני רק רציתי לחדד. האם זו הכוונה?

כאן נכנס המתחסן.

זה בהגדרה אישור החלמה?

כן.

המחוסן הוא גם המחלים.

(ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), ועדת חריגים הכוללת את המנהל הכללי של משרד רשות האוכלוסין וההגירה, המנהל הכללי של משרד הבריאות או המנהל הכללי של משרד החוץ או נציגיהם (להלן בפסקת משנה זו – ועדת החריגים) רשאית לאשר בקשה של נוסע נכנס ששהה מחוץ לישראל מעל 72 שעות, לעלות לטיסה לישראל, גם אם לא התקיים בו האמור בפסקאות משנה (1) או (2), אם שוכנעה כי צורך הומניטרי או צורך אישי מיוחד מצדיק זאת, ובכלל זאת אם קיים קושי ממשי של היעדר נגישות לבדיקות קורונה במקום ההמראה; החלטה לעניין אישור כאמור תהיה בכתב ומנומקת.";



1. בתקנת משנה (ב1) –




1. ברישה, אחרי "לא יעלה כנוסע לטיסה בין-לאומית" יבוא "ולא ישהה בה" אחרי "הציג למפעיל האווירי" יבוא "את כל אלה:";




1. המילים "אישור על מסירת הצהרה כאמור בתקנת משנה (ב)" יסומנו כפסקה (1) ואחריה יבוא:




"(2) אישור על ממצא שלילי ל-nCov בבדיקת PCR כאמור בתקנה משנה (א)(3)(א)(1) או אישור החלמה כאמור בתקנה (א)(3)(א)(2) או אישור ועדת חריגים כמפורט בתקנת משנה (א)(3)(ב);".

אני מציע שכאן נעצור.

תסבירי לנו מה הקראת כאן.

אני אסביר. זה לב התיקון, הסעיף האחרון שהקראתי. הוא מורכב משני חלקים. חלק אחד זה האיסור להיות נוסע בטיסה, לעלות לטיסה לישראל כנוסע, אם לא מתקיימים בך אחד מהתנאים שדיברנו עליהם, או בדיקה או אישור מחלים, שכולל אישור מתחסן, או את האישור של ועדת החריגים. והסעיף השני מדבר על החובה גם להציג את האישור הזה למפעיל האווירי, לחברת התעופה, לפני שאתה עולה לטיסה, וגם חובה של מפעיל אווירי לדרוש את האישור הזה מכל אדם שעולה לטיסה – אחד מהאישורים שהקראתי.

והחלק השני?

להמשיך?

לא, רגע. לגבי ועדת החריגים, אנחנו מבינים שההרכב שלה כולל את מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה – יש כאן טעות, זה לא משרד רשות האוכלוסין וההגירה – מנכ"ל משרד הבריאות – זה לא "או", יש כאן "או" מיותר – והמנהל הכללי של משרד החוץ. כלומר ההרכב כולל ייצוג לשלושת המשרדים האלה.

או מי מטעמם, יש לי תחושה שלא הם ישבו.

או נציג שלהם.

נכון.

אוקיי, אז זו טעות שבאמת צריך יהיה לתקן. אגב, כאן אתם מדברים על בדיקות קורונה ולא בדיקות PCR – אם קיים קושי ממשי של העדר נגישות לבדיקות קורונה במקום ההמראה, שזה בעצם אחד הטעמים או נסיבה ששוקלים אותה לצורך מתן אישור מאת ועדת החריגים, אם אני מבין נכון.

נכון.

כלומר, רואים בזה כצורך אישי מיוחד.

קושי ממשי זה מונח שהוא - - -

נתון לפרשנות.

לא, אבל זה תלוי נסיבות.

הוועדה תחליט, יש לה סמכות.

אבל אני אומר: אם יש קושי, והוועדה מחליטה אם יש קושי ממשי.

כן.

אוקיי, נמשיך, תיקון תקנה 35.

תיקון תקנה 35
1.
בתקנה 35 לתקנות העיקריות –




1. בפסקה (13), אחרי "בלי שהציג למפעיל האווירי" יבוא "אישורים לקיום האמור בתקנה 30 ו-"; ואחריה יבוא:




"(13א) נוסע נכנס ששהה מחוץ לישראל מעל 72 שעות, השוהה בטיסה בלא שיש לו ממצא שלילי, אישור החלמה או אישור ועדת חריגים כאמור בתקנה 30(א)(3) ובניגוד לתקנה זו;"




1. בפסקה (14) אחרי "הציג למפעיל האווירי" יבוא "אישורים לקיום האמור בתקנה 30 ו-".



להקריא כבר את תיקון תקנה 36?

לא.

לא, תסבירי לנו את 35.

אוקיי. תקנה 35 עוסקת בעבירות הפליליות. היא גם מתקנת את העבירות הפליליות, וגם קובעת עבירה פלילית נוספת.

קנס.

בעצם כבר היום מי שעלה לטיסה בלי אישור שהוא נתן הצהרת בריאות באתר משרד הבריאות, כבר עכשיו זאת עבירה פלילית, למעשה גם לעלות לטיסה בלי זה וגם לא להציג את האישור הזה, וגם על חברת התעופה להעלות אדם בלי הצהרת הבריאות הזאת. ההתאמות שעשינו בתקנה הן כדי שגם האישור הזה, אחד מהאישורים שדיברנו עליהם, עלייה למטוס בלעדיהם, גם היא תהיה עבירה פלילית. לכן יש תיקון של תקנות קיימות, כי זה לא עבירה חדשה, זה בעצם במסגרת אותה חובה, צריך לבדוק עכשיו גם עוד משהו.

ולגבי העבירה נוספת, אני אגיד כמה מילים, שמה שהיה בנוסח עד עכשיו זה חובה להציג את זה ולא לעלות לטיסה בלי זה, ומה שעכשיו קבענו זה שיש חובה לשהות בטיסה עם זה. המטרה היא לוודא שאדם יהיה חייב להחזיק את זה איתו לאורך כל הטיסה, כדי שכשהוא יורד מהטיסה בישראל יהיה אפשר לבקש ממנו את האישור הזה, ככה שאם לא יהיה לו אותו, יהיה דרך לגלות את זה שהוא עלה לטיסה בלי האישור הזה.

יש לי שתי שאלות, אחת לגבי ההוראה המהותית בתיקון תקנה 30, שמתקשרת גם לתקנה הזו שעניינה העבירות הפליליות. אתם מדברים על איסור לשהות בטיסה, אני לא כל כך הבנתי איך האיסור הזה ישים – זה או שבן אדם עולה לטיסה או שהוא לא עולה לטיסה.

אז היא אמרה, היא ענתה.

אז אני עניתי מה המטרה. לגבי הניסוח, אני לא יודעת אם משרד המשפטים, המחלקה הפלילית כאן.

משרד המשפטים איתנו?

כן, בהחלט.

שמעת את השאלה של איתי?

כן, שמעתי את השאלה של איתי, ובעצם אני חייבת לומר, שאני לא כל כך מבינה את התהייה לגבי זה. אנחנו באמת הרחבנו פה את העבירה, כדי להפוך אותה גם לעבירה שנעברת בישראל, כדי לאפשר אכיפה כאן בארץ. כי ברור לנו שהשארת האכיפה רק בחו"ל, כך שרק בעלייה למטוס צריך להציג את האישור לא מספקת את האפשרות לאכוף כאן את העבירה.

ולכן כשאנחנו אומרים שהעבירה הופכת להיות עבירת שהייה במטוס, זה אומר שכשאדם יורד מהמטוס, וגם סמוך לאחר מכן בשלבים הראשונים שלו בארץ, ככל שמתרחקים וכבר מגיעים ליציאה מהטרמינל, אז כבר אי-אפשר לומר שזה בדיקה אם נעברה עבירה, אבל בשלבים הראשונים כשהוא יורד מהמטוס ובבידוק יכול לבוא פקח ולבדוק האם הדבר הזה התקיים, האם הוא הציג את האישור במהלך הטיסה. ולכן באמצעות הדבר הזה אנחנו מאפשרים את האכיפה כאן, שהיא מאוד דרמטית לדבר הזה.

תודה. אנחנו תהינו קודם, ועכשיו כשהשבת לנו והבהרת לנו, התהייה שלנו הוסרה. לא, כי לא הבנת קודם למה תהינו, אז הסברתי לך למה תהינו. תודה.

מצוין. תודה.

ועוד שאלה לעניין ניסוח העבירות הפליליות, וכאן צריך להיות מאוד מאוד מדויקים כאשר מנסחים עבירה פלילית. האיסור הוא לעלות למטוס בלי שהצגת אישורים לקיום האמור בתקנה 30 – כל תקנה 30. איזה בדיוק אישורים קיימים בכל תקנה 30? אתם דיברתם על אישורים מאוד מאוד ספציפיים עם הפניות ספציפיות לתקנות המשנה בתקנה 30. ואישורים ברבים? זה גם לא אישורים ברבים.

יש פה שני אישורים: כל אחד צריך להראות אישור על הצהרת בריאות, שהוא מילא הצהרת בריאות באתר, והאישור השני - - -

זה לא נכון מה שאת אומרת. אני מקריא לך את פסקה (14), עם התיקון: מפעיל אווירי שהתיר לנוסע לטוס בלי שאותו נוסע נכנס או נוסע במעבר הציג למפעיל האווירי – וכאן מגיע התיקון – אישורים לקיום האמור בתקנה 30 – כל האישורים, אני לא יודע איזה אישורים – ואישור על מסירת הצהרה כאמור בתקנה 30(ב1). אז צריך מאוד לחדד כאן את האישורים שנדרשים. כפי שאמרתי, מדובר בעבירה פלילית.

בסדר גמור. נבהיר את זה.

אז לתקן בהתאם. טוב, ממשיכים.

דרך אגב, את מה שהיועץ המשפטי אומר עכשיו ראיתי גם בפועל. בסגר הקודם, כשסגרו את שדות התעופה, אנשים מילאו הצהרת בריאות וחשבו שזה מספיק, ולא הבינו שהם צריכים אשרה מיוחדת לכניסה, והם הגיעו לפה לארץ וכמעט החזירו אותם.

36.

תיקון תקנה 36 – זאת התקנה שעוסקת בעבירות המנהליות.

אתם צריכים לאחד באיזשהו מקום את הטופסולוגיה. זאת אומרת, בן אדם התבלבל, הוא חושב שהוא מילא טופס אחד והוא סיים, הוא לא קיבל אישור, ואז הוא לא מבין. או כמו שהוא אומר, תאחדו את זה, שיהיה בטופס רובריקה של הבדיקה שתהיה בתוך אותו טופס, ולא להחזיק שני טפסים נפרדים, ואז הבן-אדם באמת יוצא מבולבל, כי הוא בטוח - - -

גם חברות התעופה, לא רק הוא.

קחי בחשבון שמדובר גם באנשים שלא תמיד העברית זה השפה הראשונה שלהם. חלק מהאנשים שעל המטוסים. ואז באמת יוצא להם שהם מתבלבלים. תאחדו אולי את הטופס, כמו שאמר היועץ המשפטי. אם באמת נדרשים שני הדברים, תאחדו את הטופס גם.

זה לא טופס, זה הצגה של אישור.

ובכל מקרה העבירה צריכה להיות ברורה.

נכון, כי הבן-אדם הגיע לעבירה פלילית.

או שצריך להבהיר על איזה אישורים מדובר, אבל אי-אפשר לנסח עבירה פלילית בצורה כל כך רחבה.

אבל בסוף גם צריך להיות פרקטי.

זה ברמה הפרקטית.

אם אתה עושה באותו טופס את שני הדברים, אז הבן-אדם יודע שאם הוא לא מילא שדה חובה - - -

לא, אבל רק לעניין הזה, כן חשוב להבהיר, שאת האישור שמציגים, אתה לא מעלה את האישור לאתר של משרד הבריאות, אלא אתה מביא את האישור הזה לחברת התעופה.

בסדר, אבל שמענו גם מחברות התעופה שיש בלבול מאוד גדול.

אני מבקש בקשה אחרת: בהצהרת הבריאות, שתהיה רובריקה שהוא חייב למלא: יש בידי PCR בתוקף. שיהיה בתוך הצהרת הבריאות.

כן, זה יהיה באותו טופס.

בבקשה.

תיקון תקנה 36
1.
בתקנה 36 לתקנות העיקריות, בתקנת משנה (א), בטבלה –




1. במס"ד (10), בטור ב', במקום "500" יבוא "2,500";




1. אחרי מס"ד (10) יבוא:



אני לא אקריא את הטבלה, אבל עבירה מנהלית נוספת – (10א) – העבירה היא על הפרת תקנה 35(13א), והסכום הוא 2,500.




1. במס"ד (11), בטור ג' במקום "1,500" יבוא "2,500".

אני מבקש שתגידי מה העבירות שבוצעו כאן לקבוע ומה הקנס שיהיה לצידן.

בסדר גמור. כמו שאמרתי, העבירה החדשה הנוספת היא העבירה שהסביר משרד המשפטים, עבירה על שהייה בטיסה, כדי שיהיה אפשר לאכוף כאן בישראל. אז זאת העבירה שנוספה. הקנס עליה הוא 2,500. זה אותו דבר כמו הקנס על עלייה למטוס מבלי להציג את אותו אישור. לכן גם העלייה מ-500 ל-2,500. למה זה עלה? הרצון הוא באמת לתמרץ כמה שיותר לעשות את הבדיקה הזאת, קנס של 500 לא נראה לנו מספיק.

אגלה לך סוד: מי שרוצה להגיע לארץ, גם ב-2,500 יגיע. אבל יותר טוב מכלום.

גם 2,500 כנראה לא מספיק. אבל יותר טוב מ-500. ואני רק אגיד שהתיקון האחרון, שהעלייה מ-1,500 ל-2,500 היא לגבי כלי טיס קטן יותר.

על מי מוטלת כאן החובה? על מי בעצם תחול העבירה?

זאת העבירה על המפעיל האווירי להעלות אדם לטיסה, מבלי שאותו אדם הציג את אחד מהאישורים שדיברנו עליהם. וכבר היום על כלי טיס גדול העבירה הזאת היא 2,500. בעצם עשינו קנסות קצת יותר נמוכים לכלי טיס שהם קטנים יותר.

לא יכולים לעשות מדרג.

לגבי העבירה הזאת ספציפית חשבנו שלא נכון לעשות מדרג, בגלל שהעבירה היא על כל אדם כזה שאתה מעלה, ואז בכל מקרה יש התייחסות לגודל, כי אם כלי הטיס הוא קטן, עלו חמישה אנשים, אז זה 2,500 כפול חמש, ואם זה כלי טיס גדול, עלו 200 אנשים – 2,500 כפול 200.

ותזכירי לוועדה, מי הגורמים שמוסמכים להטיל את אותם קנסות?

אז על אנשים פרטיים – המשטרה; ועל חברות התעופה – גם רשות התעופה האזרחית.

זאת אומרת, שאם נכנס מטוס עם 100 נוסעים, ואף אחד לא עשה את הבדיקות האלה – 250,000 שקל?

כן, הרעיון הוא להפחיד מאוד.

לא, בסדר, רק רציתי לוודא.

לא מספיק הכסף של הדוחות ביישובים הערבים, אז צריך עוד.

תודה. תיקון התוספת השלישית.

אני יכול להעיר הערה, אדוני היושב-ראש, לגבי הערה שהעיר איתי עצמון?

מי הדובר?

שי סומך ממשרד המשפטים.

בבקשה, אדוני.

איתי, הערת לגבי הנושא של הגדרת בדיקת קורונה. עכשיו, ההגדרה בחוק היא יותר רחבה מבדיקת PCR, היא כוללת גם בדיקת קורונה מיידית. והכוונה של התקנות היא שהבדיקה תהיה בדיקת PCR, שלפי מה שאני יודע היא בדיקה יותר אמינה מבדיקת הקורונה המיידית.

אנחנו דרשנו הסבר, ואשי נתן לנו אותו כמו שצריך.

והגדרה כפי שמקובל לכתוב בחקיקה. לא היה לי שום ויכוח עקרוני, אפשר לקבוע כל מיני סוגים של בדיקות, צריך פשוט להגדיר, כי אנחנו בכל זאת עוסקים בחקיקה.

בוא אומר משהו שנכון גם לחדשים, גם לוותיקים, גם לפרוטוקול, גם לאורחים: שאלות שמתעוררות פה – קודם כול טוב ללמוד, אנחנו לא יודעים הכול, אבל לפעמים גם כשיודעים צריך לשאול, כדי שזה ייאמר וכדי שזה ייכתב. וצאו מתוך הנחה שלא כולם חיים את ההוויה המשפטית שלכם או התעופתית או הבריאותית, ולכן צריך כשאומרים מושגים להסביר אותם. תודה.

תקנה 5.

תיקון התוספת השלישית
1.
בתוספת השנייה לתקנות העיקריות - -

אז כותרת השוליים זה תיקון התוספת השנייה, לא השלישית.

- - בחלק ג', בפרט (3)(א), בסופו יבוא " למעט אדם שלאחר מועד תחילת התסמינים ביצע בדיקת PCR וקיבל תוצאה עם ממצא שלילי ל-nCov;", ואחרי פרט (3) יבוא:



"(3א) מתקיים בו האמור בתקנה 30(א)(3)"

שהקראנו והסברנו, נכון.

מה זה התיקון הזה?

התיקון הוא במטרה להתאים את הצהרת הבריאות לתיקונים שעשינו כאן.

כלומר, אלה הפרטים שיהיו כלולים בהצהרת הבריאות של הנושא? ואתם מתאימים את מה שאמור להיות בטופס, כאן התוספת כוללת רק את הפרטים, הטפסים יותאמו לתיקון שעכשיו הוועדה דנה בו.

בדיוק.

ועכשיו תחילה.

תחילה
1.
תחילתן של תקנות אלה ביום י' בשבט התשפ"א (23 בינואר 2021).

יש לי שאלה.

עכשיו חברי הכנסת.

קודם כול שאלה: אם תחילתן של התקנות מלכתחילה הייתה אמורה להיות ב-23 בינואר, למה היה דחוף לממשלה שאתמול נאשר את זה?

מה אתה שואל אותה? תשאל אותי.

לא היה דחוף.

שגית אמרה לי שזה היה דחוף לממשלה.

כן, הממשלה אמרה לי.

למה היה להם דחוף אתמול?

כי אחרי חודשים שלא הייתה ודאות, רצו לתת ודאות.

תראה, אותי לימדו, כשמשהו לא ברור לך, ויש סיכוי שלא תקבל תשובה – אל תשאל, שלא ישקרו לך. במקרה הזה אני לא הולך לשקר לך. הוא לא הצליח לשכנע אותי מה דחוף, אני הבנתי שזה לשדר חירום, לשדר דחיפות, לאשר את זה כמה שיותר מהר. לא היה איזה משהו שהסבירו לי שאתמול בלילה או היום.

כנ"ל חוקה.

במיוחד שאיתי כבר בדיון המקדים – ברגע שוועדת החוקה ביטלה, לא עמד לנו הצידוק של הדחיפות, אמרנו: ממילא הכול מתעכב, אז ביטלנו. אבל נתנו כבר מענה בחוק לגבי תקנות הקורונה, שאם הוועדה לא מתכנסת ולא מאשרת זה נכנס לתוקף.

זה בכל מקרה אחרי 24 שעות מתפרסם ונכנס לתוקף.

השאלה שלך במקום.

אז, ברשותך, אני גם לוקח את זכות הדיבור בקצרה.

בבקשה.

לדעתי פשוט הממשלה הזאת בפניקה אחת גדולה.

מותר לך להגיד מה שאתה רוצה.

המחדל של נתב"ג זה מחדל לאומי, שעוד ייחקר ובטוח ייבדק בוועדת החקירה שתקום סביב כל נושא הקורונה. וכל הקורונה הגיעה למדינת ישראל דרך נתב"ג, כל המוטציות יובאו לישראל דרך נתב"ג. והפניקה הזאת גרמה עכשיו לסגירת נתב"ג בצורה של פניקה. רצו להביא את זה באישון לילה בכדי למנוע דיון ציבורי אמיתי, בכדי שאנשים לא יוכלו לבוא ולהגיד את זה. עוד פעם, טוב שזה קרה, ברור שנצביע בעד – זה קרה מאוחר מדי, עם יותר מ-4,000 הרוגים ומתים סתם. חבל שזה קרה. ואני מקווה שמעכשיו ועד שנתגבר על הקורונה לא יהיו עוד מחדלים כאלה, ואנחנו כאן בשביל למנוע אותם.

מחאתך התקבלה, נשמעה והושמעה. בבקשה, גברתי.

שני דברים: אני כן מסכימה עם כל הבעייתיות של ההתנהלות בנתב"ג. ובלי שום ספק, המוטציות החדשות לא היו מגיעות אלינו אם - - -

רק אני רוצה להזכיר לחברים, אנחנו כאן בוועדת הכלכלה - -

רצינו לפתוח.

- - סנטנו במשרד התחבורה, ודרשנו מהם לפתוח לאלתר את שדות התעופה ואת השמיים.

נכון. אז אני אמשיך את המשפט שלי.

אני חייב לומר את זה בהגינות.

ועדיין זה לא סותר לגבי הבדיקות. זה לא סותר.

על פי רוב כל אלה שאמרו שלא יהיו חיסונים, כועסים על זה שלא נותנים חיסונים.

זה לא סותר. הצבענו על הצורך בבדיקות לצד פתיחת השמיים.

הילה, היא ברשות דיבור עכשיו.

זה החצי הראשון של הדברים שלי. החצי השני של המשפט, שהיה צריך לפעול ולעשות את כל מה שצריך, כדי לבדוק ולוודא שלא נגיע למצב הזה.

הדבר השני, אני לא בטוחה שכולנו צריכים להצביע בעד. אני אישית לא רואה לנכון, כי יש כאן דברים מסביב שהם לא סגורים. ואני לא יכולה לקבל את זה שזה קשור לדברים אחרים. אם אנחנו מצביעים על דבר, צריך לתת את כל החבילה, שיהיה סגור הרמטית מכל הצדדים, גם להגן על הנוסע וגם להגן על העובד בשדה התעופה וגם להגן על האזרח שאחר כך יפגוש את אותו אזרח שחזר מחו"ל.

תודה. בבקשה, אדוני. זו הזדמנות לכולנו לברך אותך. בהצלחה.

בירכנו אותו כשהחלפתי אותך.

אני שמח שעשית את זה וגילית רגישות, אבל עומדת לי הזכות. בבקשה.

תודה רבה. אני אומנם חבר כנסת רק שבועיים, אבל הדיון הזה, אדוני היושב-ראש, היה אמור להתקיים כאן לפני עשרה חודשים לפחות. בינתיים מתחילת המשבר 750,000 אנשים נכנסו לארץ בלי בדיקות, לא פחות מ-4,000 ישראלים מתו מהמחלה. עכשיו שר הבריאות אומר שב-21 בדצמבר לראשונה הם העלו את הסוגיה. סליחה, 21 בדצמבר? הפכו את שדה התעופה לתחנת ייבוא והפצה של המחלה.

הבוקר פורסם, אדוני היושב-ראש, ש-56% מהעצמאים לא עובדים כמעט שנה. ההכנסה הממוצעת של העצמאים ירדה ב-47%. הציבור נחנק בסגרים והתחלואה בשיא. אני חושב שמדובר במחדל, כמו שחבר הכנסת טופורובסקי אמר, ובצדק, שעוד ייחקר. אנחנו מאשרים היום את התקנות בכאב גדול, כי מחיר ההפקרות הוא כואב. תודה.

תודה. הילה, בבקשה.

מה שאמרת, כבוד היושב-ראש, הוא נכון. אנחנו פה פתחנו את השמיים, התעקשנו על פתיחת השמיים. אני חושבת שעדיין, גם במצב שאנחנו נמצאים בו היום, אנחנו יכולים לקחת שבועיים קדימה, שבועיים אחורה, אנחנו חוזרים על אותה אמרה ברורה: צריך ללמוד לחיות עם הקורונה. עם זאת, אני הייתי בביקור למשל בנתב"ג עם הוועדה לביקורת המדינה, ושם כבר לפני חודשים הצביע מנכ"ל נתב"ג והצביעו הגורמים המקצועיים: בבקשה, תתעקשו בשבילנו שיבדקו את האנשים, או בצאתם או בכניסתם. ביקרנו במעבדה, המעבדה הייתה קיימת, יכולה לפעול. בסופו של דבר מה שאנחנו רואים זה רק באמת חילופי האשמות בין שר התחבורה הקודם לשרת התחבורה הנוכחית.

לבין משרד הבריאות ומשרד המשפטים וכו'.

יפה. ואני רק אומרת בצורה ברורה: אכן, אני מסכימה פה עם חבריי, היה פה מחדל שלצערי גם גרם למספרים המאוד-מאוד גבוהים, וגם השלכותיו לגבי המתים עוד יתבררו. אני אומרת בצורה שחייבת להיאמר פה, לצד קשירת הכתרים המאוד-חשובים לגבי מערך החיסונים היעיל שמתבצע פה בארץ: צריך גם לקחת אחריות. וצריך שיבוא הבן-אדם שייקח אחריות, מעבר להייתה אי הבנה, מי קיבל פה את ההחלטה, או יותר נכון מי לא קיבל את ההחלטה? מי דחה את הגורמים המקצועיים שהצביעו על כך? ולא לגלגל את זה לגורמים משפטיים, שהינה הרי ראינו, ברגע שהממשלה אמרה בצורה ברורה: אני רוצה, הגורמים המשפטיים ידעו לבצע. ואנחנו עושים את תפקידנו פה כחברי ועדת הכלכלה, אבל גם תפקידנו, לא פחות מלאשר את התקנות האלה, הוא להצביע, כדי שהיום יילמד לפני הטעות הבאה.

יבגני.

אדוני היושב-ראש, אני כבר אמרתי אבל אני חוזר על הדרישה שלי: יש להקים ועדת חקירה ממלכתית מיד לאחר הבחירות, וההתנהלות של נתב"ג וההתנהלות של הקמת מעבדות בנתב"ג זה נושא שחייב להיחקר. ואם אנחנו משווים אותנו ואת משבר הקורונה למלחמת יום הכיפורים, אז גם שם הייתה ועדה שחסמו את זה ל-30 שנה, ואני מת לדעת מה נתניהו ראש הממשלה מפחד שידעו על ההחלטות שהתקבלו בסבב הראשון של הקורונה. אני רוצה לדעת. אם כבר אתה משווה – אני לא השוויתי את זה ליום כיפור – ראש הממשלה משווה את הקורונה ליום כיפור, אז שנדע מה הוא מסתיר מהציבור. שמעתי בקצה האוזן ששר הבריאות שלו לא מתנגד לחשיפה. אז בוא נחשוף את הדברים.

תודה.

שנייה, עוד לא סיימתי. תן לי שלוש דקות לפחות. אני רוצה שהציבור ידע על ההתנהלות של הממשלה, וגם ידע כיצד הממשלה היום מנהלת את המשבר הזה, כי אני אמרתי פעם בוועדה, שמדינת ישראל זה כמו אי. אז אני לא רוצה להשוות לגואנטנמו, אני רוצה להשוות לדרום קוריאה, לניו זילנד ולקפריסין. שם אף אחד אפילו לא חושב על חיסונים – ניצחו את הקורונה, ויש גם תעופה. זה מה שאני מבקש שאנשים יחשבו כשאנחנו מסתכלים על הפתרון של משבר הקורונה. זה הכול.

תודה. יצחק פינדרוס.

אני חייב לומר שהקורונה זה החגיגה לפוליטיקאים, זה הסבל של האזרחים והחגיגה לפוליטיקאים.

ואתה לא פוליטיקאי.

ואני אגיד גם למה. כי יכול לשבת אותו פוליטיקאי באותה ועדה יום אחרי יום – ביום הראשון לצעוק שצריך לפתוח את השדות בצורה חופשית, וביום השני לצעוק למה פתחו את השדות וזה שערורייה. ותאמינו לי, אני יושב פה ופשוט מתמוגג מהדבר הזה.

מדינת ישראל מתמודדת עם משבר שכל העולם מתמודד, שאין תו"ל איך להתמודד איתו. ואתה מקבל החלטות חדשות בכל יום, וכל יום אתה מנסה לעשות את הטוב ביותר. ואתה יודע מה? בסיכומם של עשרה חודשים, באופן יחסי למה שאני רואה, תסלח לי, ברוב המדינות המתקדמות, מדינת ישראל עשתה צעדים, לא חושב שבגלל חוכמתו של מישהו כזה, אז ניסתה לעשות כמו כל מדינה, אבל הייתה לה סיעתא דשמייא, כמו כל מדינה את המקסימום שהוא יכולה לעשות.

הדבר הזה הוא נכון, וצריך לעשות אותו וצריך לגבות אותו. צריך, כמו שאמרו כולם, גם לפתוח יותר, גם לסגור יותר. הכול נכון. וזה נחמד, אתה יכול לשבת בוועדה ולהגיד. התקנות האלה באות, צריך לאשר אותן. כמו שאמרתי, בגלל שהתקנות האלה מוגבלות, אם היה דיון גם על כל הנושא של ועדת החריגים, ומי נכנס לארץ, מי לא נכנס לארץ, יש לי הרבה מה לומר על ההתנהלות של משרדי הממשלה. יש לי גם ביקורת, כי אני גם בסוף פוליטיקאי. אבל אני חושב שאנחנו צריכים לאשר את התקנות האלה, ויפה שעה אחת קודם.

תודה. מטי.

אז קודם כול, אני מסכימה איתך, ידידי היקר, זו בהחלט חגיגה לפוליטיקאים. ואני כאן גם שומעת כל פעם הסתייגויות וצעקות. ומצד שני, כשמתחברים לקהלים כאלו ואחרים, אז מסכימים איתם ואומרים: לא, צריך לשחרר קצת. צריך לבדוק אכן איך התנהלנו כאן במהלך המשבר הזה, אבל ראוי לציין שאנחנו נמצאים בניסוי וטעייה, תוך כדי אנחנו לומדים, ותוך כדי מסיקים מסקנות, וטוב שהגענו להחלטות הללו.

תודה. פינדרוס, יש שדרן – מה אני אעשה, אני נוסע הרבה לכאן, וזה יוצא באותן שעות – בהגבלות הקודמות כשהיה פייק סגר – למה אין מחסומים בכבישים? כששמו מחסומים בכבישים – למה הם שמים מחסומים בכבישים?

כן, חגיגה.

לא, אין מחסומים.

למה מביאים חיסונים? למה לא מחסנים את כולם?

אתה שם מחסום ואתה בודק מכונית אחת מ-50? זה לא מחסום.

נכון.

אז תעשה מחסום, תעצור כל מכונית חמישית.

זה הבוקר. מחר כשלא יהיה מחסום, אתה תצעק: למה אין מחסומים?

רבותיי, הרצאה חשובה. אתם החטאתם את המטרה. עוד לא קם הפוליטיקאי שמראיין את איש התקשורת. אבל הפסקתי אותך באמצע.

אז מה שאני אומרת, אני מברכת על כל צעד שאנחנו מקבלים בעקבות איזשהם נתונים שמגיעים לשולחן הזה או לשולחנות אחרים. אנחנו חייבים להיות קשובים לצרכים מצד אחד, ומצד שני לתוצאות. ויפה מאוד עושה ראש הממשלה, כשהוא מנהל את המשבר הזה כפי שהוא מנהל.

תודה. גברתי, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני אורחת פה בוועדה.

את לא אורחת, חברת הכנסת מן המניין.

אורחת בוועדה הזאת. עוד לפני שאתם מצביעים, אני כן רציתי להשמיע פה את זעקת העולים שאני משמיעה בכל ועדה בבית הזה מתחילת משבר הקורונה. אני רוצה להסביר, שיש עולים ותיקים וחדשים, שהגשימו את חזון, ייעוד וערכי מדינת ישראל עם עלייתם ארצה. הם לא ראו לא את ההורים ולא את הילדים שלהם ממרץ, ללא שום מדיניות ברורה ושקופה. כל מה שהצלחתי לעשות זה להרחיב קריטריונים, כדי שחיילים בודדים, בנות שירות ומי שילדו בארץ לבדם יזכו לביקורים כאלה.

אני מאוד מקווה, אדוני היושב-ראש, שהתקנות האלה שאתם מצביעים עליהן היום ייקחו בחשבון גם את הקהל הענק, העצום הזה של עולים ותיקים וחדשים, וינגישו בשפות שונות את ההשלכות, כיוון שאי-אפשר לחשוב ולרגע לא להבין את הקושי הגדול אל מול המשבר הכלכלי, החברתי, הבריאותי הגדול שפקד את כל החברה הישראלית. ואני מאוד מקווה שתתעקשו על כך לפני שאתם מצביעים על התקנות.

תודה.

לא, פשוט חזרו מההסכמות. בהקשר למה שמיכל אומרת, היה דיון בוועדת העלייה והקליטה, היו הסכמות עם רשות האוכלוסין וההגירה, דוד ביטן, שכרגע נאבק על חייו ואנחנו מאחלים לו החלמה מהירה, סיכם עם רשות האוכלוסין וההגירה, ולצערי אחר כך קיבלנו מכתב ששר הפנים, שראש המפלגה שלך, כנראה לא רוצה לקחת סיכונים. זה הכול. אז אתה מסכם, ואתה חוזר מההסכמות.

תודה. רגע.

כיוון שהכול בכפוף להנחיות משרד הבריאות, אף אחד - - -

בסדר, כרגע אנחנו לא שם. כרגע התקנות האלה - - -

אמרתי את זה בתחילת הדיון, הסבירו שאין הבדל.

אני יכול לדבר?

זו דוגמה לחוסר ההתנהלות. אתה מבין, יעקב? זו בדיוק הדוגמה. אתה מסכם משהו, אתה אומר: בוא נעשה את זה במסגרת, בוא נכניס, ואתה מפר את ההסכמות. ואתה מתפלא אחר כך שהמדינה לא מתנהלת.

רבותיי, התקנות האלה מגבילות אפילו ישראלי חולה, שהוא לא יכול לעלות לארץ. לגבי מידע, בוודאי שצריך להנגיש אותו בכל השפות ולתת להם את כל המידע. תודה רבה.

ועכשיו אנחנו ניגשים להצבעה על כל התקנות. מי בעד?

יש פה הסכמות, זה לא העניין. היישום, זה מה שחשוב פה.

מי נגד? אחד נגד. מי נמנע? אין נמנעים.

הצבעה

התקנות אושרו.

התקנות אושרו.

אני מודה לכל החברים. אין ספק - - -

יושב-ראש הוועדה, אפשר משפט?

רגע, אני אומר משפט. אני אומר לכם: ראו, משרדי הממשלה, היינו בתקנות תעופה פעם, פעמיים, שלוש. חלקן אושרו כאן, והתברר בדיעבד שלא קוימו. כדי שלא מחר נזרוק את זה על משרד כזה או יועץ משפטי כזה, אם יהיה קושי, הינה אני מודיע את זה לוועדה: אם יהיה קושי ליישם סעיף אחד מהתקנות האלה, אני מבקש לחזור לוועדה, לדווח לנו. לא אחרי שנמצא את עצמנו עוד פעם לפני שוקת שבורה. תודה רבה.

כך או כך לפני ה-3 בפברואר תהיה תחנה נוספת להארכה, ואז כל ההסדר נבחן שוב.

עופר מלכה, לפני שאני נועל את הדיון, רצית להתייחס?

כן, היו פה כמה שאלות שאני חייב להתייחס.

בוא, הדיון הוצבע. חבל, עופר. הדיון הוצבע וגמרנו.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:43.