פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



16
ועדת הכלכלה
18/01/2021


מושב שני



פרוטוקול מס'180
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ה' בשבט התשפ"א (18 בינואר 2021), שעה 11:00

הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות)(תיקון מס' 6), התשפ"א-2021

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
בועז טופורובסקי
מטי יוגב
אוסנת הילה מארק
יבגני סובה

משה טור-פז

טל פוקס - לשכה משפטית, משרד הבריאות

רננה שחר - יועמ"ש, רשות שדות התעופה

עופר מלכה - מנכ"ל משרד התחבורה

אשר שלמון - מנהל המחלקה ליחסים בין-לאומיים, דוברות משרד הבריאות

מידן בר - קברניט, יו"ר איגוד הטייסים

נעמה דניאל

עידית חנוכה

רויטל יפרח


הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות)(תיקון מס' 6), התשפ"א-2021

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת. היום 18 בינואר 2021, ה' בשבט התשפ"א, בנושא: הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות)(תיקון מס'6), התשפ"א.

נמצאת אתנו גברת רננה שחר, כמעט תושבת קבועה בוועדה שלנו בעידן הקורונה. אנחנו מטרטרים אותה מפרדס-חנה. ספרי לנו מה את רוצה ואם יש שינוי בין התקנות הקודמות לתקנות האלה.

רגע, לפני זה אי אפשר לדבר? רק אחרי?

אם תצא מאוכזב בסוף הדיון יהיה מקצה שיפורים. בבקשה גברתי.

אני היועצת המשפטית של רשות התעופה האזרחית. בתקנות הגבלת הפעילות, כפי שתוקנו בתקנות הידוק המגבלות, קיים כרגע הסגר וההיתר לצאת מהבית למטרת טיסה בין-לאומית צומצם. אם קנית כרטיס טיסה עד תחילת הסגר אז לא משנה המטרה שאתה נוסע עד ה-7 בינואר ואתה יכול לצאת מישראל. אם לא קנית כרטיס טיסה עד תחילת הסגר אז אתה יכול לצאת למטרה אחת מחמש מטרות שהוגדרו במפורש, שמותר לצאת לחו"ל כמו לצורך טיפול רפואי, לצורך עבודה שהיא חיונית – כלומר, אם העסק שלך חיוני בישראל וגם חיוני בחו"ל, מעבר מגורים ויש עוד שני סעיפים שאני יכולה להקריא מדברי ההסבר – או לצורך חזרה למקום מגוריך גם אם זה לא מעבר ממקום שהייה קבוע אחד לשני אלא רק חזרה למי שאין לו פה מקום שהייה קבוע או אישור מיוחד לצורך הומניטרי אישי מיוחד שניתן על-ידי מנכ"ל משרד התחבורה. אלה התקנות.

התקנות האלה מובאות לאישור הוועדה כבר נכנסו לתוקף ב-14 לחודש והן אמורות לרש"ת - רשות שדות התעופה, בכניסה לטרמינל הנוסעים רש"ת כבר היום מקיימת מנגנון בקרה על הנכנסים לטרמינל. למשל, אסור למלווים לא חיוניים להיכנס. אז במסגרת המנגנון הזה לבדוק גם את הזכאות של הנוסע היוצא לטוס בטיסה בין-לאומית. רק מציגים לרש"ת את האישור, הם לא נשמרים אצלה סוגי האישורים השונים ואין פה פגיעה בפרטיות. זה אותו הסדר, אדוני, שהיה בסגר - -

יש הבדל בין התקנות האלה לבין התקנות שאושרו בעבר?

כן. בפעם הקודמת – זה הבדל גם בתקנות של הסגר. בסגר הקודם היה כאילו מותר לצאת לכל טיסה בין-לאומית לכל תקנה שמנויה בתקנה 2 לתקנות הגבלת הפעילות כמטרה שמותר לצאת לסידורים - -

פרט להגבלות, באופן תפעול השדות?

אופן תפעול השדה – אותו דבר.

אז נשאלת השאלה: למה את צריכה את אישור התקנות האלה?

אנחנו חושבים שזה יותר נכון - -

אני אסביר לך למה אני שואל – למה את צריכה שהוועדה תתכנס, נשגע את כל העולם ונאשר את התקנות? למה?

החוק דורש - -

החוק דורש... אנחנו יגענו בזמנו לאשר את התקנות, וירדנו וצללנו איך יהיה ומי בודק ואיפה יהיה תיעוד, ואנחנו שומעים שיש הפקרות מוחלטת בשדות התעופה. את יכולה להזים את התחושה הזאת? או שאני אשאל שאלה אחת: האם שדות התעופה התנהלו לפי התקנות שאושרו בוועדה?

אני חושבת שנעשה מאמץ רב ששדות התעופה יתנהלו בהתאם לתקנות. יש תופעות של התקהלות ואלימות שקורות וקשה להתגבר עליהן. זה לא בגלל רשות שדות התעופה או המשטרה - -

בגלל מי?

משום שאנשים לוקחים לעצמם את ה - -

את האנשים אפשר להחליף, יש משילות, יש חוק. אם אני יודע שאני לא מסוגל לנהל את שדות התעופה לפי מה שהממשלה ביקשה והכנסת אישרה – לא - - -

תראה, אני אגיד ככה: אני לא מחדשת לאף אחד ששער הכניסה העיקרי היחיד של ישראל הוא השער האווירי - -

הוועדה הזאת דרשה לפתוח את השמיים שהיו סגורים, ואני חושב שזה נכון. הוועדה הזאת דרשה וטוב עשיתם שנעניתם אבל צריך להתנהל כי התחושה היא שיש התנהלות של קורונה בחלקים מסוימים בחברה הישראלית, ושדה התעופה זה אקס-טריטוריה כזאת.

אני מבינה שהיה - -

אני לא נכנס לקטע של המדיניות לאן טסים, מאיפה באים כי זה לא היה בתקנות והממשלה החליטה ועשתה. אני מבין שאנחנו עכשיו מכניסים את המגבלות של אותן חמש מגבלות לאן לטוס וסיבות למי מותר אבל ההתנהלות בתוך השדה?

אני חושבת שמה שהתפרסם בתקשורת בזמן האחרון היה בעיקר סביב הסוגיה של ללכת למלוניות, אנשים שהתנגדו ללכת למלוניות. נמצאת פה טל פוקס ממשרד הבריאות, מהלשכה המשפטית, היא יכולה להרחיב אבל הממשלה רואה בחלק מהיעדים שחוזרים מהם כפוטנציאל סיכון יותר גדול לגרום - -

מה המדיניות היום כלפי המדינות האלה, שאתם רואים בהן פוטנציאל?

אני מהלשכה המשפטית של משרד הבריאות. מבחינה מקצועית, אשר שלמון יוכל לפרט על ה - - - אבל זה חלק ממדיניות כוללת שפועלת בכמה צירים, שבעצם המטרה שלה זה למנוע כניסה של תחלואה - -

אם כבר עברנו אליך, תפרטי לנו גם לגבי – בזמנו דיברנו על כל סוגיות הבדיקות בשדה. מה קורה שם מבחינת הבדיקות? מה המדיניות? מה היכולות?

מה שקורה כרגע מבחינת השדה – יש לנו את ההכרזה על חובת בידוד במלונית לכל הנכנסים לישראל, כשיש אפשרות לא לקיים את הבידוד במלונית אלא לקיים אותו בבית בכפוף לסט בדיקות, שאחת מתבצעת בשדה, הראשונה, והשנייה מתבצעת ביום התשיעי. זה מה שקורה, ולכן - -

והשדה היום ערוך לבצע את הבדיקות לכל החוזרים?

כן, כן. זה מתבצע בשדה.

והתשובות תוך כמה זמן?

בהתאם לעומסים על המעבדות אבל בהקדם האפשרי. בכל מקרה - -

רגע, הוא עושה בדיקה והולך הביתה?

לבידוד בבית. במקביל לזה, יש תכנית של אכיפה מוגברת לחוזרים מחו"ל וגם אכיפה מוגברת במובן של מיקוד ולא במובן של שינוע.

רגע, אבל לא ענית לי על השאלה האם יש איזו מדיניות לגבי מדינות מסוימות שמהן שבים אזרחי מדינת ישראל? מה המדיניות?

כן, יש הכרזה ואתמול בדיוק היא הוארכה ושונתה – יש כרגע ארבע מדינות, החל מהיום באחת לפנות בוקר שהיה, ארבע מדינות שהן זמביה, דרום-אפריקה, ברזיל ואיחוד האמירויות, שמי שחוזר מהן לא יכול לקיים את הבידוד בבית, אפילו אם הוא יעשה בדיקה, הוא עדין חייב - -

הוא הולך למלוניות?

כן. אלה ארבעת המדינות שמהן הוא הולך למלונית.

ו-72 שעות לפני הטיסה, האם אנחנו מחילים חובה, יש הודעת טיס לכל המדינות שרוצות לטוס למדינת ישראל, שמי שרוצה לעלות לטיסה למדינת ישראל יהיה חייב בבדיקה תקפה ב-72 השעות?

להבנתי הדבר הזה - - -

עדין לא הוחלט. יש לנו זמן.

זה עדין לא אושר בממשלה.

אין דבר כזה.

עובדים על זה כרגע.

את יודעת להגיד לי אם משרד הבריאות תומך בדרישה הזאת?

אני לא בדיון של התקנות האלה, לכן קצת קשה לי להגיד - -

לא, מותר להגיד שזה לא התחום - -

אני חושבת שהתשובה היא כן ואשר יוכל להגיד את זה אבל...

אוקי.

אני אשמח להתייחס – אנחנו תומכים בדרישה - -

רגע, רגע. אני מבקש להשתיק את כל חברינו בזום. מה זה פה, שוק? זו ועדת כלכלה.

חברי הכנסת, בדרך כלל אנחנו קוראים את התקנות ונותנים התייחסויות. מאחר והנושא הזה עלה לסדר היום הציבורי, אני חושב שיש מקום לקיים דיון ולכן פתחתי ואמרתי שאני חושב שאתן התייחסות לחברי הכנסת בסוגיות האלה, לאחר מכן נקרא את התקנות ונפתח דיון על השינוי. בועז, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. אין ספק, אנחנו נמצאים כאן שנה אחרי הקורונה, וכל הנושא של נתב"ג זה מחדל לאומי שאמור להיבדק גם על-ידי הוועדה הזאת, והיו לנו כאן הרבה דיונים על הנושא של נתב"ג, גם בוועדה לביקורת המדינה – פניתי ליושב-ראש הוועדה והוא אמר שהוא יקיים דיון, גם על-ידי מבקר המדינה. קיימנו כאן דיון ובאו חברות התעופה ואמרו עד כמה חשוב שנאפשר להם לפתוח. בא משרד הבריאות ואמר שאסור לפתוח ורשות האוכלוסין והגיעו למתווה שאמר שזה ימנע את יבוא הקורונה לישראל, כי הרי הקורונה הגיעה לישראל רק דרך נתב"ג, היא לא הגיעה דרך שום מקום אחר. דרך אנשים שהיו חולים, הגיעו דרך נתב"ג, הדביקו אנשים ויש קורונה בישראל. ידענו את זה ויכולנו למנוע את זה ולא מנענו את זה.

כשיש חיסונים, שזה מבורך, אז בא ראש הממשלה ואומר: חיסונים זה אני, זה לא קופות החולים, זה לא ה-FDA, זה לא "פייזר", זה לא משרד הבריאות אבל כל מחדל אחר – כל הזמן מאשימים אחרים.

אני חושב שראוי לבדוק את זה ולהבין למה עד עכשיו לא בדקו כל מי שנכנס מחוץ לארץ. למה חלק מהמדינות קיבלו איזה יחס עודף על חשבון הבריאות של מדינת ישראל, ואני מזכיר שיש לנו כבר 4,000 מתים מקורונה, וזה ממשיך לעלות.

אנחנו חייבים לבחון את זה ולהבין איך זה הגיע. עכשיו זה לא רק הקורונה, זו המוטציה הבריטית, ועכשיו גם המוטציה הדרום-אפריקאית. אנחנו יודעים שעכשיו המוטציה הדרום-אפריקאית - -

הברזילאית בדרך, הודיעו לנו.

בדיוק, וזה הופך להיות הבסיס כי הנגיף הזה הוא כל-כך חזק והמוטציות כל-כך יותר חזקות שהן גומרות את המוטציה הקודמת, מה שנקרא.

המחדל הזה חייב להיבדק. האחריות חייבת להילקח, ואני חושב שאנחנו, כוועדה, חייבים להחמיר מאוד עם כל הבדיקות שלנו מול נתב"ג וכל האישורים שאנחנו נותנים לכניסה ויציאה של אנשים לישראל ומישראל. תודה.

תודה. חבר הכנסת משה טור-פז, בבקשה. זו הזדמנות נוספת לברך אותך.

תודה רבה. אני חייב לשתף כאן באופן אישי – אתמול בערב הודיעו לי הורי שהם שניהם חולים בקורונה. אבי, יאריך ימים, בן 91 ואמי בת 88 - -

עד 120 שנה בבריאות איתנה.

- - במשך חודשים ארוכים, כמו כל תושבי מדינת ישראל שיש להם הורים מבוגרים, אנחנו שומרים עליהם מכל משמר. אתמול גם זכיתי לבקר אצל האדמו"ר מקאליב ולראות כיצד גם במקומות עם הרבה מאוד אוכלוסייה כאן, בירושלים, שומרים על התקנות מכל משמר. דווקא על הרקע הזה, הסוגיה הזאת שאנחנו עוסקים בה, מפריעה לי מאוד, ואני חושב שאנחנו חייבים במקום הזה לקרוא לסגירת שער הכניסה לישראל, ושיאפשרו רק במקרים שהם יוצאי דופן. המגפה משתוללת, יש לנו 1,000 הרוגים בחודש האחרון, כמו שאמר חבר הכנסת טופורובסקי – 4,000 בסך הכול – וזה מאוד יפה שיש חיסונים אבל זה כבר לא עוזר למי שעכשיו נדבק.

אני חושב שאנחנו חייבים גם לקבוע שמי שמסרב להיבדק או לחלופין מסרב להגיע למלונית כאשר הוא נכנס, אז האכיפה תהיה הרבה יותר נוקשה - -

לא, ואם שוטר עוצר מונית או רכב ויש בו חמישה מאומתים, לא שולחים אותם הביתה אלא שולחים אותם לכלא אילון לאגף הסגור.

אמת ויציב. אני חושב שאם הדבר הזה לא יקרה, אז הקורונה כרגע משיגה אותנו, וחייבת להיות אמירה חד-משמעית של הוועדה, וקריאה מכאן גם לבצע את זה ולבדוק את הביצועים של זה.

תודה. יבגני, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. שני דברים: אני קורא לך לקיים דיון נפרד. הדיון על התקנות זה דיון שהיה אמור להיות טכני לחלוטין, היינו צריכים להאריך את התקנות, ואני מזכיר לך ולחברי הוועדה שלצערי, בגלל שהכנסת התפזרה, לא הצלחנו לקיים את הדיון בנושא התעופה, שזה דיון עמוק שנוגע בין היתר לנושא של חידוש הטיסות כי בכל העולם טסים למרות הקורונה, וגם לנושא של החברות הישראליות, שכרגע נמצאות בתחרות איומה מול חברות ממדינות המפרץ בעיקר, וזה נושא שאני מבקש ממך לקבל את הבקשה שלי ולקיים דיון נפרד, לא משנה מתי – תגיד ואנחנו נתייצב ונקיים את הדיון.

לגבי המחדל הזה, כמו שאמר חבר הכנסת טופורבסקי – זה שיש מחדל ושהיה מחדל, זה כבר קביעה מוגמרת. השאלה רק מי אשם במחדל הזה, ואני חושב שמי שיקבע מי אשם במחדל הזה זו ועדת חקירה ממלכתית שחייבת לקום מיד אחרי הבחירות. זאת דרישת האופוזיציה. אני יודע שגם בתוך הקואליציה יש אנשים שדורשים, ואני חושב שוועדת חקירה ממלכתית, בין היתר בנושא של ההתנהלות בבן-גוריון וכל הנושא של טיסות נכנסות – זה הנושא שצריך להיבדק.

דבר שלישי - -

בן גוריון לא עשה כלום.

הוא לא עשה כלום. לכן, אני אומר ששדה התעופה בן-גוריון - -

עשה. מה, אתה לא יודע מה עשה לנו?

חברת הכנסת מטי יוגב, נכון?

אני רוצה להגיד עוד משפט אחד: אני מסכים שצריך לקיים את הבדיקות לכל מי שעולה וכל מי שיורד מהמטוס, ואם מדינה צריכה לשאת בחלק מההוצאות – אז צריך לשאת בהוצאות כי אנחנו יודעים שכל שבוע של הסגר עולה לנו 3.5 מיליארד שקלים, אז לא יקרה שום דבר אם המדינה תמצא עוד 10 מיליון בשביל לחייב לעבור את הבדיקות כי אחרת אנחנו נתקעים שאחרי תשעה חודשים פתחו מעבדות בנתב"ג, והמעבדות האלה לא מבצעות את כל מה שמוטל עליהן לעשות.

חברת הכנסת, גם אותך אני רוצה לברך.

תודה רבה אדוני היושב-ראש, תודה רבה לכם. יבגני, שמחתי שישבת לידי אבל אני רוצה להפיג את השמחה: יש פה אחידות בדעה שצריך להחמיר את ההגבלות ולהחמיר את הבדיקות ולהשמיש את המעבדות והכל בסדר. מצד שני, ברגע שמתקיים איזה שהוא לחץ ציבורי, פתאום אתה רואה את כל האופוזיציה – ועדת חקירה, מי אשם, מה אשם, או שאנחנו מחליטים יחד החלטה מה צריך לעשות, וגם אחרי שיהיו כמה קהלים ואנשים כאלה ואחרים שיאמרו שצריך לעשות הקלות וכולי, שיחד נמשיך לקחת אחריות ובדיעבד לא להגיד שמישהו אחר אשם - -

יבגני אמר דיון נפרד.

לא, הוא אמר שצריך ועדת חקירה - -

ודיון נפרד.

בכלל, אני חושב שוועדת הכלכלה מיוחדת בהסכמות. רוב הדברים שאנחנו עושים זה בהסכמות, ומצליחים להגיע לסיכומים והסכמות אז - -

הנה, אני מהקואליציה ואני אומר לך עוד משהו מעבר למה שהוא אומר: אם הייתי יודע שבזה שאני נוקט בסנקציה כלפי רשות שדות התעופה וכלפי משרד התחבורה ואני מיטיב את המצב, הייתי היום מעניש על זה שלא פעלו אבל מה אני אעשה? אני אעניש את עצמי פעם שנייה? אני לא אאשר את התקנות? התקנות האלה מגבילות יותר.

לא לאשר אבל ללכת יחד - - - מישהו מתראיין ואומר: לא, הם צודקים, צריך להקל. לא צריך להקל, צריך לקבל החלטות קשות, לא נעימות, ולהתמודד אתן גם כשיש לחץ ציבורי.

תודה. אנחנו נעשה כך: נקריא את התקנות ואחר-כך נפתח דיון לאורחים שלנו בזום. יש הרבה שרוצים לומר, יש הרבה מה לומר. מי מקריא את זה? בבקשה נעמה.

אני רציתי להתייחס – להבהיר באופן יותר ברור באיזו מסגרת אנחנו נמצאים עכשיו בדיון: התקנות שמדברות על המגבלה לצאת מהארץ, כלומר לאיזה מטרות אפשר לצאת או מתי היה צריך לקנות את כרטיס הטיסה בשביל לצאת או קבלת אישור ממנכ"ל משרד הבריאות – הן מגבלות שכבר נקבעו. הן אושרו על-ידי ועדת החוקה במסגרת תקנות הידוק ההגבלות, נדמה לי ב-7 בינואר, ונכנסו לתוקף ב-8 בינואר.

התקנות שאנחנו מדברים עליהם עכשיו הן השלמה ואפשר לקרוא לזה אפילו השלמה טכנית, שמטילה על רשות שדות התעופה את החובה, במסגרת הבדיקות שרשות שדות התעופה עושה לכל אדם שנכנס לנתב"ג, לבדוק גם לאיזו מטרה הוא יוצא מהארץ, כשאני בטוחה שתסביר את זה עורכת הדין שחר, שהאדם צריך להציג אישור וזה לא משהו שנשמר על-ידי רשות שדות התעופה. אז זו מסגרת הדיון.

אז אין חובה שם של בידוד - - -

התקנה הזאת אדוני לא קשורה לבידוד.

לא, אבל בתקנות שאנחנו קיבלנו החלטה לפני כמה...

לא היה. זה מעוגן במקומות אחרים. תראי, אני טעיתי בכלל – הרי חלק מהתקנות כבר אושרו בוועדת חוקה. למה לא העלו את זה שם ונתנו לוועדת חוקה לגמור עם זה? לא הייתי תובע את כינוסה של ועדת הכלכלה בימים אלה אבל לא נורא. אנחנו נכנסים לזה. אני שמח על ההבהרה של היועצת המשפטית של הוועדה. אנחנו נתחיל בהקראה. תקריאי את התקנות ואיפה שיש שינוי לעומת הקודמות, שאישרנו, את מסבירה את מהות השינוי. לאחר מכן, נפתח בדיון. בבקשה.

"בתוקף סמכותי לפי סעיפים 4, 12 ו-23 עד 25 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת ולאחר שהתקיים האמור בסעיף 4(ד)(2)(א) לחוק האמור, מתקינה הממשלה תקנות אלה:

הוראת שעה 1. בתקופה הקובעת כהגדרתה בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(הידוק הגבלות, התשפ"א-2021 (להלן – תקנות הידוק הגבלות)" – תסלחו לי רגע, זה כרגע עד ה-21 בינואר, בסדר? התקופה הקובעת. זאת התקופה הקובעת, זו תקופת הסגר וכולם יודעים את זה.

התקנות מכוח זה.

אני מסבירה – "וכל עוד עומדת בתוקפה תקנה 5(2) לתקנות הידוק הגבלות", שזאת התקנה שבה צומצמה היכולת לצאת מהבית למטרת טיסה בין-לאומית, "יראו כאילו בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות), התש"ף-2020 –

(1) בתקנה 6(א), בפסקה (2) –

(א) בפסקת משנה (א)(1), בסופה בא "וכן אחד מאלה:" – שזה מה הרשת צריכה לבדוק למי שנכנס לטרמינל הנוסעים והוא נוסע יוצא. אדם שמבקש לעלות על טיסה שיוצאת מישראל.

"(א) אישור בכתב על רכישת כרטיס הטיסה עד יום כ"ג בטבת התשפ"א (7 בינואר 2021);

(ב) אישור בכתב מאת המנהל הכללי של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, כאמור בתקנה 2(17)(ב) לתקנות הגבלת הפעילות, כנוסחה בתקנה 5(2) לתקנות הידוק הגבלות;

(ג) הצהרה חתומה בידו, הכוללת את הפרטים כאמור בתוספת הרביעית, כי יצא ממקום המגורים או ממקום שהייה קבוע אחר לשדה התעופה למטרה או לפעולה שפורטה בתקנה 2(17)(א)(1) לתקנות הגבלת הפעילות כנוסחה בתקנה 5(2) לתקנות הידוק הגבלות; מפעיל שדה התעופה יעמיד לשימוש הנוסעים, בכניסה לטרמינל הנוסעים, טפסים למתן הצהרה כאמור;"

בנקודה הזאת, אדוני, זה שינוי שהוא בעיקרו טכני כי בפעם הקודמת אמרנו שכל מטרה שמותר לצאת מהבית – מותר גם לצאת לחו"ל, וזה יצא לצורך טבילה במקווה - -

רצה ללכת לטבול במקווה בארצות-הברית.

בדיוק. זה דברים שהוא לא באמת נוסע בשבילם לחו"ל, אז צומצם רק למטרות שהן רלוונטיות לטיסה לחו"ל

"(ד) דרכון חוץ דיפלומטי, דרכון שירות חוץ, דרכון של מדינת חוץ ובו אשרה דיפלומטית או אשרת שירות, תעודת מסע של ארגון האומות המאוחדות ובה אשרה דיפלומטית או אשרת שירות, או דרכון של מדינת חוץ ותעודה מאת משרד החוץ המעידה על כך שנושא הדרכון רשום במשרד החוץ כאיש סגל דיפלומטי או קונסולרי או כבעל תפקיד בארגון בין-לאומי כהגדרתו בחוק חסינויות וזכויות יתר (ארגונים בין-לאומיים ומשלחות מיוחדות), התשמ"ג-1983; לעניין פסקת משנה זו, "אשרה דיפלומטית" "אשרת שירות חוץ", "דרכון חוץ דיפלומטי", ו-"דרכון שירות חוץ", - כמשמעותם בסעיף 17 לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952;"

(ב) בפסקת משנה (ב), במקום "7(4)(ב)" יבוא "8(4)(ב)";

(2) אחרי התוספת השלישית בא:"
יש פה תוספת רביעית. אדוני, לא נהוג לקרוא תוספות. אם אתם רוצים - -

אנחנו נקריא אותה.

"פרטים שיש לכלול בטופס הצהרה על יציאה ממקום המגורים או ממקום שהייה קבוע אחר לשדה התעופה, למטרה או לפעולה שפורטה בתקנה 2(17)(א)(1) לתקנות הגבלת הפעילות כנוסחה בתקנה 5(2) לתקנות הידוק הגבלות:

(1) שמו של הנוסע ומספר תעודת הזהות או הדרכון שלו;

(2) הצהרת הנוסע שלפיה יצא ממקום מגוריו או ממקום שהיה קבוע אחר, לטיסה משדה התעופה, לשם פעולה או מטרה כאמור בתקנה 2(17)(א)(1) לתקנות הגבלת הפעילות, כנוסחה בתקנה 5(2) לתקנות הידוק הגבלות;

(3) חתימת הנוסע ותאריך החתימה;

(4) רשימת המטרות והפעולות המנויות בתקנה 2(17)(א)(1) לתקנות הגבלת הפעילות, כנוסחה בתקנה 5(2) לתקנות הידוק הגבלות, מביניהן יסמן הנוסע את המטרות או הפעולות הנוגעות לעניינו."

תחילה 2. תחילתן של תקנות אלה ביום א' בשבט התשפ"א (14 בינואר 2021)."

מידן בר, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להגיד דבר קצר - -

תציג את עצמך.

קברניט מידן בר, יושב-ראש איגוד הטייסים, זה האיגוד שמייצג את כל טייסי חברות התעופה הישראליות, החברות הגדולות.

קודם כל, להגיד תודה. אני אגיד משהו מאוד-מאוד קצר: היום נוסע שבעוד שעה רוצה לעלות על טיסה מאיסטנבול לתל-אביב, יכול לקנות כרטיס בחברה תורכית. הוא לא נדרש לשום בדיקה, הוא יגיע לישראל והוא יכול לבחור האם הוא נבדק או הולך לבידוד. רוב הנוסעים, אנחנו יודעים, לא עושים לא את זה ולא את זה, והבעיה שלנו, חברים, היא לא במקום הקל של הנוסעים היוצאים אלא היא במקום הקשה, של הנוסעים הנכנסים כי נוסע שנכנס, זה כמו טיל מונחה לחלון, אתה לא יודע לאן זה יגיע.

אפשר לחפש מי אשם, אפשר לדבר על מחדל, זה לא מקדם אותנו לשום דבר אבל אפשר לנהוג כמו בארצות-הברית למשל, שמה-21 בינואר מחייבים בדיקה בכניסה. אותו דבר בגרמניה, בדיקה של 48 שעות לפני. אנגליה וצרפת – 72 שעות לפני, קנדה ובלגיה – אותו דבר.

אני קראתי את התקנות מילה במילה - -

השתתפת בדיון בוועדת החוקה?

שניה אחת. יש לי הערכה מאוד-מאוד גדולה לרננה שחר מרת"א וגם לרת"א אבל חבר'ה, אני אגיד דבר פשוט: אם אנחנו מתכוונים, ואני כולל את עצמי בתוככם, לשבת כל פעם בדיון טכני ולאשר דבר שהוא לא נכון או לא נאכף – אנחנו נשב פה בעוד חודש עוד פעם, וזה בדיוק העניין. ברש"ת יש אנשים מצוינים, בשדה התעופה יש אנשים מצוינים אבל מי שקורא את התקנות, קורא מילה במילה שעובד רש"ת, אני מצטט, יכול לומר לאדם שלא מציג אישור או הצהרה שלא להיכנס לטרמינל אך לא יוכל למנוע זאת כי זה תפקידו של שוטר.

אין בעיה להוציא ישראלים לחו"ל, זה קל - -

אין לי בעיה, רגע. אתה רוצה שנצייד גם את הפקחים עם אלות, כמו בהודו?

אני לא רוצה לצייד אף אחד. אני רוצה שאדם שלא מגיע עם בדיקה לטיסה לישראל, לא עולה לטיסה. אדם שלא נבדק בישראל, כמו בכל שדה אחר, לא נכנס לישראל. חבר'ה, מה הבעיה? ואשי שלמון יגיד לך שהוא תומך בזה. אנחנו מכניסים תחלואה עדין, ואמר נכון חבר הכנסת טופרובסקי – זה הגיע מנתב"ג וזה ממשיך להגיע מנתב"ג.

אני אתייחס לזה.

מר שלמון, סבלנות, ניתן לך לדבר. אני מבין שאתה רוצה להגיב.

לא, לאו דווקא אבל - -

בוא, תן כבוד למי שרוצה להעלות את הבעיות, להציף אותן. מידן, סיימת?

בוודאי.

תודה. בבקשה, דוקטור אשר שלמון.

אנחנו כמובן תומכים בתקנות האלה, בעינינו הן המעט של המעט שאפשר לעשות היום במסגרת החוקית בכדי לצמצם תנועה אווירית לישראל. נושא המוטציות – זה נאום ארוך שאחסוך לכם אותו אבל אנחנו עוד לא יודעים בכלל אם המוטציות משפיעות על יעילות החיסונים, וגם אם לא – איך הן משפיעות על תחלואה באוכלוסייה לא מחוסנת, וגם אם לא – עוד לא ברור לנו אם הן מסוכנות יותר לאוכלוסיות שבתצורה הקודמת של הנגיף לא הכרנו.

אחת הבעיות הגדולות היא וגם ארגון הבריאות העולמי יצא בהצהרה בסוף השבוע, שלא ברור אפילו שאנשים מחוסנים, שהם עצמם לא יחלו, אם הם לא נושאים תצורות נגיפיות אחרות, ומטבע הדברים יכולים להיות סוג של כלי רכב, נשא, שמביא את הנגיף אתו ממקום למקום.
לגבי הדברים שעלו כאן – אנחנו חושבים שצריך לצמצם בכל דרך אפשרית יציאות לא חיוניות לחו"ל, זה לא זמן עכשיו לתיירות יוצאת לשום מקום בעולם. רוב העולם מבין את זה. גם מדינות מתוקנות באירופה ובמקומות אחרים פשוט אוסרות את זה - -

גם אנחנו הבנו את זה מאוחר.

כן, אנחנו יותר ליבראליים בסוגיה הזאת אבל המטרה היא לצמצם עד כמה שניתן, ועדין לאפשר לנסיעות חיוניות, לצרכים כלכליים משמעותיים, צרכים בריאותיים, אירועים משפחתיים משמעותיים – באמת לאפשר לאנשים לצאת.

עלה פה שוב ושוב נושא הבדיקות. עמדתנו כבר תקופה שנכון לדרוש בדיקות מכל מי שעולה לטיסה בחו"ל. אנחנו מודעים לתעשיית הזיופים הענפה שקיימת סביב זה ובכל זאת, אנחנו פועלים הן לחייב מי שאינם אזרחי ישראל, וזה יותר פשוט, והן במישור כולל הנחייה של ראש הממשלה ממשרד המשפטים, להציג לו נתונים - -

דוקטור שלמון, אתה יכול לומר לי היום, לפי התקנות החדשות, האם יש כניסה לישראל מעבר לאזרחים ישראלים? האם יש כניסה לתיירים או לאנשים - -

לישראל נכנסים היום באחת מ-20 עילות אנשים שאינם אזרחים ישראלים. גם את העילות האלה צמצמנו מאוד לתקופת הסגר, ואנחנו קצת נקל משבוע הבא בתחום המומחים הזרים, שמאוד-מאוד צמצמנו בשבועיים האחרונים. עדין יש שורה של עילות בעטיין אנשים נכנסים - -

תיירים נכנסים?

תיירים לתיירות כמובן שלא. כשדיברתי על תיירים, אני גם דיברתי על הרצון שלנו לצמצם נסיעות של ישראלים, לא של זרים, למטרות תיירות לחו"ל.

לגבי מה שעלה פה – רק להבהיר: כל אדם שנכנס לישראל יכול לבחור להיבדק ולצאת לבידוד ובלבד שהוא מתחייב להיבדק פעם שנייה ביום התשיעי או ללכת למלונית. אין מצב שאדם היום עובר את הטרמינל בלי בדיקה ובלי מלונית, וזה נאכף בצורה מאוד-מאוד רחבה.

מה עם הדרישה להיבדק 72 לפני הטיסה לארץ?

התחלתי לומר – אנחנו מאוד תומכים, מתבצעת עבודת מטה גם מול רשות האוכלוסין. לגבי זרים – אני מניח שכבר השבוע תצא החלטה, שזר חייב להציג בדיקה 72 שעות לפני העלייה למטוס.

לגבי אזרחים ישראלים – ראש הממשלה הנחה את משרד המשפטים לחזור עד היום, נדמה לי ב-17:00 אחר הצהריים, עם תשובה איך לאפשר להחיל את הכלל הזה גם לגבי ישראלים.

אני מאוד מודה לך. יש עוד מישהו מהאורחים שלנו בזום שרוצה להתייחס בנוסף?

אני יכול להגיד משפט נוסף?

בבקשה.

אני רק מבקש, ואנחנו מבקשים את זה כבר הרבה זמן ובעקבות פיזור הכנסת נדחה הדיון בנושא תעופה, בדיוק זה. תראו, במרץ אנחנו נגיע, ואשי יגיד לך את זה גם, שיקרו פה כמה דברים: תהיה פה מסה של מחוסנים, יהיה לחץ, הנגיף הזה כבר לא חדש וכמו שפתח את הדיון, הוא כבר אתנו שנה והדבר הטבעי שיכינו דרכונים ירוקים ואישורי מעבר. שלושת הדברים האלה מתחילים לייצר מומנטום של תעופה בעולם ואנחנו רואים את זה קורה, ואנחנו עדין בדיונים טכניים. זה הולך לקרות. אנחנו חייבים לראות איך התשתיות שלנו מתאימות, איך החברות שלנו מחזירות את העובדים לפני החברות האמירתיות והתורכיות כי הן כבר מתחילות לעשות את זה, והן היחידות שבאות לפה. אנחנו לא יכולים להיגרר לדיונים וצריך לקיים את הדיון הזה בהקדם. הוא חשוב, הוא המהות ולא הטכניקה. תודה רבה.

תודה. לפני שאני ניגש להצבעה, אני קורא גם לרשות שדות התעופה ולרשות התעופה האזרחית לא לחכות שתתקבל החלטה או שנהיה במצב אוטופי שכולנו מחכים לו כבר, שהקורונה תהיה מחוסנת או מרוסנת או נעלמת ולהכין תכניות מגירה להפעלה, וצריך להכין את הצוותים, צריך להכין את השדות. קיימנו דיונים בוועדה בעבר בסגר הראשון ואחרי הסגר הראשון, ולכן אני מצטרף לקריאה של מידן. הלוואי ונוכל לקיים דיון בוועדה, זה כפוף לנהלים של הכנסת לקיום דיונים בפגרת בחירות. לצערי הרב, ראיתי שאישרו ועדת משנה אחת. אמנם הנושא כל-כך חשוב ואני לא מכיר גבר אחד בפוליטיקה – אמנם זה נושא שלא קשור לחקיקה, לא לתקנות ולא לכלום, זה נושא שהוא דיון ציבורי אבל הוא נושא חשוב, של נכי צה"ל, ואני לא מבין מה הייתה התועלת מזה אבל אני לא מכיר גבר אחד שהיה אומר שהוא מתנגד לקיום הדיון הזה כי היו אוכלים אותו ובולעים אותו. אני חושב שיש נושאים חשובים שאפשר לקיים דיונים בוועדות בכפוף לוועדת ההסכמות, במיוחד שכולם רוצים להציף נושאים ציבוריים, ואחד מהם זה נושא ההתנהלות בשדות התעופה.

יושב-ראש ועדת הכנסת אמר שלא צריך.

מה לא צריך? לפני ההחלטה. תבדוק את זה.

- - -

לא, לא. אני אענה לך, אני אסביר לך: גם כשהכנסת מתפזרת, מי שקובע אם יש דיוני מליאה או דיוני ועדות זו ועדת הכנסת. מרגע שכינס אותה חבר הכנסת גינזבורג וקבע את צורת ההתנהלות של הכנסת בפגרת הבחירות, אין לי כבר חופש פעולה וצריך ועדת הסכמות.

אני מביא את התקנות, כפי שהוקראו, להצבעה. מי בעד אישור התקנות? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

התקנות אושרו.

אין מתנגדים, אין נמנעים. התקנות אושרו. אני חושב שהדברים נאמרו גם למשרד הבריאות וגם למשרד התחבורה ברצינות רבה, וקחו את הדברים לתשומת לבכם. צריך להוריד את הדברים למטה, ההתנהלות בשדות התעופה חייבת להתנהל לפי התקנות שאושרו ולא מעבר, ואם צריך לגייס כוחות משטרה – לגייס כוחות משטרה, ואם צריך לגייס עוד פקחים – לגייס עוד פקחים, ואם צריך לעשות תיקוני חקיקה כדי להסמיך פקחים של רשות שדות התעופה – כנ"ל.

מנכ"ל משרד התחבורה אתנו? בבקשה אדוני.

כבודך, אני רוצה לומר כמה דברים, וחשוב לי לומר כמה דברים למען הדיון כי ידענו שהדיון הזה הוא על אישור התקנות החשובות אבל חשוב לי מאוד להבהיר גם לפרוטוקול כמה דברים: דבר ראשון – עד כמעט הסגר השני, ההנחיות היו לשמור על המשאב הלאומי של בדיקות. אני מזכיר שלא היו כל-כך הרבה בדיקות. היום יש לנו בדיקות באופן חופשי אבל כמעט עד הסגר השני לא היו בדיקות ולכן, שרת התחבורה הנחתה להקים מעבדה פרטית בנתב"ג, כדי לאפשר את הבדיקות גם ליוצאים וגם לחוזרים, ולא דרך משרד הבריאות. משרד הבריאות נמנע לעשות בדיקות ליוצאים מכיוון שהבדיקות היו משאב לאומי והיינו במצב של מחסור בבדיקות וצורך לשמור עליהן לטובת אפיון חולים וכך, במילים האלה נאמר לנו במשרד התחבורה, שלא יהיו בדיקות לאלה שיוצאים לנופש כולל בפתח הסגר השני. ולכן, קיבלנו הנחייה והחלטה של השרה להקים את המעבדה, והקמנו מעבדה שעשתה כמה דברים: 1. אפשרה לבצע בדיקות ליוצאים, לחוזרים ובדיקות פרטיות לא על חשבון המשאב הלאומי ובמחיר מוזל מאוד. אני מזכיר שערב הקמת המעבדה, בדיקת קורונה פרטית עלתה 900 שקל. אנחנו עושים היום בדיקות – בדיקה רגילה ב-48 שקלים ובדיקה מהירה ב-135 שקלים. פשוט להכניס את הדברים לפרופורציה ולהגיד איזה מאמצים נעשו ואיפה היינו. היום, כשיש בדיקות באופן חופשי, קל לשכוח שזה היה מצרך נדיר, משאב לאומי ששמרו עליו, וקל לשכוח שהקמנו מעבדה במיוחד לזה.

לגבי הבדיקות לחוזרים מחו"ל – הרי שעל-פי חוק אי אפשר לחייב אדם בבדיקה פולשנית. בדיקת הקורונה היא בדיקה פולשנית. ולכן, הוחלט בקבינט הקורונה שמי שיתנגד לבדיקת הקורונה ילך למלונית. זה החוק. מה לעשות? כדי לשנות את החוק, ואנחנו המלצנו על זה כמה פעמים, לעשות שינויי חקיקה בתוך תקנות הקורונה כדי לאפשר את אותה בדיקה שנחשבת פולשנית – חיטוט באף ובתוך הלוע הם בדיקות שגם שוטרים שרוצים לעשות בדיקת שיכרות לא יכולים לעשות אם האדם מתנגד, ולאותן בדיקות שיכרות וסמים לוקחים את האדם לבית המעצר ובכפייה לבית החולים כדי לעשות אותן, אז אנחנו לא שם. אנחנו אמרנו שמי שמתנגד לאותה בדיקה - -

ידידי, מנכ"ל משרד התחבורה, תודה.

שני משפטים, ברשותך, כי חשוב לי שתבינו שכל העליהום התקשורתי היום של פריצות בנתב"ג וסיפורי אימים זה דברים שלא היו ולא נבראו. יש פה קבינט קורונה, יש חמ"ל תעופה, יש משרד תחבורה, יש משרד הפנים, רשות האוכלוסין – בואו לא נשכח את התפקיד, למה אחראי כל אחד, וכולם פעלו מתוך שיקול דעת מתוך מטרה למנוע את הגעת הקורונה בארץ, ועשינו הכל כדי לשלוט על הנתונים.

דבר אחרון, כבודך – אני עצמי, ב-20 בדצמבר, מכיוון שדיברנו על הרבה ישראלים שנוסעים לאמירויות ובעיקר לדובאי, פניתי לאחמד אל-נוירי, מרשות התעופה האזרחית בדובאי, ובדקתי איתו את האפשרות לעשות בדיקות קורונה לישראלים שחוזרים, 72 שעות לפני הטיסה. מצאנו גם מעבדות, שאפשר לשייך מעבדה לחברת תעופה כדי לבצע את זה אבל אז עלה העניין המשפטי. היה ואדם מתגלה כחיובי – האם אפשר למנוע מישראלי להיכנס לישראל? יש חוק השבות וחוקים אחרים. מה עושים עם אדם שאומר: אין לי כסף להישאר בחו"ל למרות שהוא נשאר חיובי? מה עושים עם אדם שאומר: יש לי ביטוח רפואי בארץ ופה, בדובאי, מי יטפל בי אם אני חיובי?

אלה נושאים כבדים שנדונו משפטית. היום נאמר שאפשר לבצע את הבדיקה 72 שעות בחו"ל אבל לא נאמר מה תהיה התשובה למקצת ממרבית השאלות והתהיות שהעליתי.

לכן, זה ההבדל בין דיון בוועדה לבין ראיון מזדמן באחד מערוצי התקשורת שרוצה להציג את הכל שחור. תודה רבה לך שעלית והבהרת. תודה.

הישיבה נעולה. אני מודה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 11:46.