פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



10
ועדת החוקה, חוק ומשפט
06/01/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 178
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום רביעי, כ"ב בטבת התשפ"א (06 בינואר 2021), שעה 15:00

הצעת הכרזת סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (בידוד של אדם שנכנס לישראל בנסיבות מיוחדות)(מס' 3)(תיקון), התשפ"א–2021

חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר

ד"ר שרון אלרעי-פרייס - ראש שירותי בריה"צ, משרד הבריאות

טל פוקס - עו"ד, משרד הבריאות

שי סומך - משרד המשפטים

מירה סלומון - ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי

גור בליי
ניצן רוזנברג

אסף פרידמן

ירון קוונשטוק



הצעת הכרזת סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (בידוד של אדם שנכנס לישראל בנסיבות מיוחדות)(מס' 3)(תיקון), התשפ"א–2021

אני פותח את ישיבת הוועדה. על סדר-היום: הצעת הכרזת סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (בידוד של אדם שנכנס לישראל בנסיבות מיוחדות)(מס' 3)(תיקון). מי מציג לנו את זה, משרד המשפטים או משרד הבריאות?

אני יכולה להציג, אני מהלשכה המשפטית של משרד הבריאות.

כן, בבקשה.

מה שקיבלתם זה הארכה של הכרזה שאישרתם לפני כמה ימים, הארכה בעשרה ימים נוספים. אין פה שום שינוי של התנאים המהותיים. ולגבי העמדה המקצועית, שהיא זאת שמבססת את ההצדקה להארכה, אני אשמח ששרון תוכל להרחיב.

ד"ר אלרעי, בבקשה.

אז בעצם אנחנו נמצאים במצב שעדיין יש, כמו שאתם יודעים, תחלואה מאוד גבוהה במדינת ישראל. אנחנו רוצים לוודא שאנחנו לא מאפשרים עוד תחלואה שמיובאת פנימה ממדינות אחרות. זו נקודה אחת. והנקודה השנייה, שאנחנו מתמודדים עם וריאנטים שעלולים גם להתפרץ פה בצורה יותר מהירה, כמו הווריאנט האנגלי, וגם וריאנטים שעלולים לסכן אותנו יותר במידה והם איכשהו יפגעו ביעילות החיסון.

משלל הסיבות האלה, מאוד חשוב לנו לוודא, שכל הארצות הן ארצות אדומות, וכשאנשים נכנסים מבחוץ אנחנו יודעים שהם נמצאים בבידוד. יש למעשה מבחינתנו שתי אפשרויות לבידוד: או בידוד במלונית, או בידוד עם אכיפת בידוד מוגברת בבית על ידי המשטרה, ובסיוע תוכנית של משרד הביטחון שנקראת "כנפי חיל", שאמורה לסייע לאנשים להישאר בבידוד.

במסגרת התוכנית השנייה אנחנו מעוניינים גם שיתבצעו שתי בדיקות, אחת בכניסה לבידוד ואחת ביום תשע, עם אפשרות לשחרור ביום עשר. הבדיקות האלה לא מחליפות בידוד והן לא תחליף לאכיפה, אבל הבדיקות האלה כן מסייעות לגלות אנשים בכניסה למדינת ישראל שהם חיוביים. הצגתי לכם בפעם הקודמת, ש-3% מבין האנשים החוזרים יש להם בדיקה חיובית ממש ביום אפס. מבין החולים המאומתים שהתאמתו שבועיים אחרי חזרתם מחו"ל, זאת אומרת האנשים שאנחנו חושבים שנדבקו בחו"ל, 3% מתוכם יהיו חיוביים כבר ביום הנחיתה, והיתר יהיו חיוביים ככל שהזמן עובר.

בבדיקה שאנחנו עשינו ממש היום, לראות את הנתונים האחרונים של השבועיים האחרונים של דצמבר, הנתון הזה כבר עלה ל-5.3%. וזה נובע מזה שאנחנו עכשיו בודקים יותר אנשים בכניסה בדיוק בגלל התקנות האלה, כי קודם אנשים לא היו חייבים להיבדק, והיום הם גם לא חייבים להיבדק אבל יש להם יותר אינטרס להיבדק, גם בגלל קיצור הבידוד וגם בגלל נושא המלונית. אבל בעצם שתי הזרועות שאנחנו מציעים זה זרוע של אכיפה במתקן של המדינה או זרוע של אכיפה מוגברת בבית עם "כנפי חיל", עם אפשרות לקיצור בידוד באמצעות שתי בדיקות.

ד"ר אלרעי, יש לנו כמה שאלות בהקשר הזה. דבר ראשון, כמו שגם נאמר לפני שבוע, כשהבאתם את הגרסה הזאת של ההכרזה, עלו באמת שאלות לגבי השימוש בכלי הזה שנועד לשליחה למלונית, יותר כאמצעי לוודא שנעשות בדיקות. ורצינו לשאול בהקשר הזה: קודם כול, האם באמת הבסיס למודל הזה או הבסיס להכרזה הזאת שבעצם שינה פה קצת את הדגש הועיל בשבוע הזה? זאת אומרת, האם אתם רואים שיפור בציות לחובת הבידוד? הרי גם בלי הכרזה יש חובת בידוד. הטענה היא שזה יוביל לעלייה בציות לבידוד, אם אתה מכניס למתכונת הזאת של בדיקה בהגעה ובדיקה ביום התשיעי. אז השאלה אם יש לכם נתונים, שאכן הדבר הזה הוכיח את עצמו ויכול להצדיק את ההארכה של הדבר הזה. זו שאלה אחת אולי ראשונית.

שאלה שנייה זה אם יש לכם בינתיים עוד נתונים על המוטציה, כי בעצם ההצדקה לכל הדבר הזה הייתה הצורך ללמוד את המוטציה. אז בכל זאת עבר עוד שבוע, האם נלמד משהו?

והשאלה השלישית – יש עוד, אבל אלה שלוש השאלות המרכזיות בעיניי – אם ממילא, כמו שאת אומרת, אחוז הזיהוי הוא כל כך נמוך, זאת אומרת 3%, 5%, שוב, זה חוזר אולי לשאלה הראשונה, מה התועלת הגדולה בדבר הזה? זאת אומרת, להיפך, זה אולי אפילו עלול ליצור שאננות יתר. זאת אומרת, 95% מקבלים תשובה שלילית, אומרים: טוב, אני חייב בידוד, אבל בעצם אני לא חולה, הינה יצאתי שלילי. אז האם התוצאה לא עלולה אפילו להיות counter productive במובן הזה ולגרום נזק? אלה שלוש השאלות הראשונות בהקשר הזה.

טוב, תודה. אז אני אתחיל קודם עם השאלה האחרונה. זה באמת אחד הדברים שחשוב לנו מאוד להדגיש, שגם אם יש תוצאה של בדיקה שלילית בכניסה לבידוד, זה לא שולל את זה שתתפתח תוצאה חיובית בהמשך, וחייבים לשמור על הבידוד. ואז אחד הדברים שאנחנו גם עושים עליו הסברה בציבור וגם מיידעים את האנשים עם כניסתם, שנדרשת הבדיקה השנייה ובאמצע חייבים להיות בבידוד.

אני מסכימה איתך לגמרי, שזה אחד הנושאים החשובים בהסברה, ולכן גם במהלך הבידוד שלהם, זה בידוד שהוא בבית, אבל הוא עם אכיפת בידוד מוגברת על ידי המשטרה, המשטרה מקבלת את השמות של האנשים שצריכים להיות באכיפה המוגברת. גם ככה הם מקבלים את השמות של כל חייבי הבידוד, אבל הם מקבלים את השמות של החוזרים מחו"ל כאכיפה מוגברת.

ובנוסף לזה, "כנפי חיל", שדואגים לסייע לבן אדם לשמור על הבידוד. אם הוא צריך תרופות או הוא צריך להוריד את הכלב, או כל דבר אחר שעלול לגרום לו לא להישאר בבידוד, התוכנית הזאת אמורה לעטוף אותו ולשמור עליו ולעזור לו להישאר בבידוד. זאת אומרת, כל התוכנית בנויה בצורה כזאת שאנשים לא עושים בדיקה אחת, ואז חושבים לעצמם שהם בסדר – מדברים איתם, מסבירים להם, הם חותמים, הם מבינים שנדרשת עוד בדיקה ביום תשע, שהם מחויבים אליה, כך שזאת התשובה לשאלה הזאת.

עד כמה זה עזר? אנחנו חושבים שיש עלייה בכמות האנשים שעושים את הבדיקות. זה נמצא כרגע ממש בבדיקה. השינוי הזה קרה לפני שבוע. יש לנו תמיד את הנתונים של כמה אנשים עשו בדיקות, אבל כמה אנשים חזרו, כמה מתוכם נבדקו וכמה מתוכם מאומתים – אנחנו בדיוק עושים את הבדיקה הזאת כרגע. אז אני מקווה שיהיו לנו תוצאות בקרוב.

אבל עצם זה שעלינו ממצב של 2.2% מאומתים ל-5.3% מאומתים בשדה, אני מאמינה שזה בגלל שאנחנו בודקים יותר. אבל אנחנו נבדוק את זה, כי התוצאה של 2%-3% מאומתים ביום אפס הייתה תוצאה די קבועה שראינו אותה לאורך כל הזמן. עצם זה שעכשיו כבר עלינו ל-5% זה אומר שככל הנראה הדבר היחידי שהשתנה זה זה שאנחנו מבקשים מאנשים לעשות עכשיו בדיקה בכניסה, שקודם לא הייתה דרישה כזאת. ומי שבעצם עשה בדיקה ביום אפס זה או אנשים שהרגישו לא טוב או אנשים שידעו שהם היו במגע עם חולה מאומת, אבל לא באופן גורף כולם עשו. וכן כשהסתכלנו על הנתונים קודם, הייתה עלייה מבערך 30%–40% אנשים שנבדקים לבערך 70% אנשים שנבדקים מתוך החוזרים מחו"ל, ואני מקווה שעכשיו זה אפילו יותר. בטח לא נגיע ל-100%, כי יש אנשים שמתנגדים לבדיקה, לא יכולים לעשות את הבדיקה וכו'.

ד"ר פרייס, סליחה שאני קוטע אותך, אבל השאלה פה היא לא רק לגבי העלייה בכמות הנבדקים. זאת אומרת, התכלית של כל הדבר הזה, כלומר מה שמבסס פה את הקשר הרציונלי בכלל להסדר הזה, שהוא במקור נועד למשהו שונה בעצם, זה לשלוח למלוניות. העלינו גם את ההשגות לגבי השימוש בכלי הזה, לחייב בבדיקה, שהוא כלי שבעצם תכליתו הייתה לשלוח אנשים למלוניות, הייתה מבוססת על הטענה שזה יגביר את הציות לחובת הבידוד, שהדבר הזה הוא תחליף. למה אתה שולח למלונית? כי אתה מודאג שאנשים לא ימלאו את חובת הבידוד. פה אתה אומר: אני משתמש בבדיקות, אבל בעצם המטרה שלי היא לשפר את הציות לחובת הבידוד, לא במלונית אלא בבית.

השאלה אם לגבי זה יש לכם נתונים, כי הנתונים שסופקו הם עדיין מלפני כמה שבועות. זאת אומרת, האם יש איזשהן אינדיקציות – התכלית שבשמה עושים את כל הדבר הזה, את הכלי היחסית-חזק הזה שמפעילים פה, הוא הוכיח את עצמו. כלומר, לא רק בעלייה בכמות הבדיקות, התכלית הסופית של הדבר הזה היא להגביר - - -

אם בסוף הם יותר בבידוד.

כן.

אז גם הדבר הזה נמצא בבדיקה. אני מקווה שיהיו לי תוצאות אפילו עכשיו במהלך הישיבה, אני צריכה לקבל תוצאות של זה. הבדיקה נעשית על ידי חברה שנקראת ניורה. אנחנו בדקנו את זה חד פעמית פעם אחת על תקופה מאוד ארוכה, הסתכלנו על אנשים שחוזרים מארצות אדומות, וראינו ש-66% מתוכם לא שומרים על הבידוד. ואז התחלנו לעקוב אחרי הנושא הזה, זה גם הנתונים שהבאנו, ויש בתוך חוות הדעת אפילו נתונים מעודכנים יותר לגבי משהו כמו 50% ומשהו שלא שומרים על הבידוד, כי זה היה עוד נתונים שהמשכנו לעקוב אחריהם. אנחנו עוקבים גם כיום אחרי הנתונים, אני מקווה שאני אוכל להביא לכם בדקות הקרובות נתונים יותר מעודכנים, כי ממש מכינים אותם. אנחנו צריכים נתונים פשוט מהשבוע האחרון, לנקות את כל היתר.

עכשיו, לגבי השאלה על המוטציות – יש דברים שאנחנו יודעים יותר. מצד שני, אנחנו מגלים על עוד מוטציות. אז כל הזמן יהיו דברים שאנחנו לא יודעים. על הווריאנט האנגלי אנחנו כן יודעים היום שהוא יותר מדבק בצורה משמעותית, בין 50% ל-70% יותר מדבק; אנחנו יודעים שבמקומות שבהם הוא הזן השליט בתוך המדינה יש עלייה של 60% באשפוזים, לא בגלל שהווירוס הזה הוא יותר אלים, פשוט בגלל שהוא הרבה יותר מדבק. אז אם לצורך העניין 3% מהחולים המאומתים הופכים להיות חולים קשים ו-1% נפטרים, ברגע שיש כמות יותר גדולה של אנשים שנהיים חולים, אז יש גם יותר קשים ויותר נפטרים לא בגלל שהוא יותר אלים, פשוט בגלל שהוא פוגע ביותר אנשים.

ברור לחלוטין.

אז את זה כן אנחנו כבר יודעים מהספרות. אנחנו גם מאז הפעם האחרונה שהיינו פה יודעים שיש לנו גם העברה בקהילה במדינת ישראל. ההעברה כרגע היא מוגבלת, אבל היא קיימת בקהילה. אנחנו יודעים על 30 אנשים במדינת ישראל שרוצפו לווריאנט האנגלי, שישה מתוכם הגיעו מאנגליה, אבל לגבי 24 אין לנו מקור של הגעה מחו"ל שאנחנו יכולים לזהות. ומסביבם יש עוד כמה מאות בודדות, כ-200 אנשים, שהם מאומתים של אותה שרשרת. אנחנו יודעים שאו הם הדביקו או הם נדבקו מאותו בן אדם.

ולכן אנחנו יכולים להניח שיש בסביבות 230 אנשים שאנחנו יודעים עליהם עם הווריאנט האנגלי, וכמובן להם יש עוד מגעים. זה עוד לא ברמה של אלפים, זה עוד לא ברמה של עשרות אלפים כמו שרואים באנגליה. זאת אומרת, זה עדיין, עד כמה שאנחנו מבינים, לא הזן הדומיננטי, ומאוד מאוד חשוב לנו שהוא גם לא יהיה. ולכן גם חשוב לנו שלא תיכנס עוד תחלואה מחו"ל, אנשים עם הווריאנט הזה.

מעבר לזה, יש גם וריאנט דרום אפריקני שהוא יותר מטריד. הווריאנט הזה יכול להיות אלים יותר באנשים צעירים ולגרום לתחלואה קשה באנשים צעירים. ובנוסף, עוד לא ברור על הווריאנט הדרום-אפריקני, מה ההשפעה שלו על החיסון. יש איזשהו מחקר מאוד ראשוני שככה מדאיג קצת, אבל הוא באמת רק מחקר ראשוני על 11 אנשים, ואי-אפשר להגיד עליו הרבה, אבל אנחנו מאוד מאוד מודאגים ממנו. זאת אומרת, כל המצב הזה שבו אנשים מגיעים מחו"ל, עלולים להביא וריאנטים שכבר מסתובבים בעולם, ואנחנו חייבים לוודא שהם לא נכנסים למדינת ישראל, כי אחרת כל מאמץ החיסונים האדיר שנעשה פה, באמת בהצלחה מרובה, עם עזרה של כל השותפים, כולל הציבור שנענה מאוד יפה לחיסונים, עלול להיהרס אם אנחנו נכניס זנים שאו מתפשטים יותר מהר ממה שאנחנו מצליחים לחסן, או שהם עמידים לחיסון. ולכן הדבר הזה הוא מאוד קריטי, שאנחנו נמשיך לקיים איזושהי אכיפת בידוד הרבה יותר הדוקה על אנשים שנכנסים מחו"ל.

תודה רבה. קודם כול, אני אומר לך, גם בלי להיות מדען ובטח לא להיות רופא, שאין לי ספק שהמספרים, מה שאתם יודעים זה מה שאתם יודעים, אבל לדעתי הם הרבה יותר גדולים לכאורה. ולכן זה אומר שאפילו בן אדם אחד שנכנס עם איזה מוטציה מיובאת מחוץ לארץ, הוא מגדיל את המשפחה הנדבקת בעניין הזה, ובאמת לכן אני רואה את ההצדקה בהארכה של הדברים.

וגם אם נגיע, אדוני היועץ המשפטי, בנתונים שיש להם, אם זה נתונים מלאים או מספיק שזה חלק ויכולה להיות זליגה, ועם נתונים טובים יותר, האם הבידוד הזה או האפשרות לכפייה כביכול במלונית יכולה לעזור, אז גם אם זה אחד או שניים, מבחינתי נראה לי שזה מצדיק את המשך התקנות.

אבל יש לי שאלת המשך בהקשר הזה לד"ר אלרעי, האמת שהיא על התפר שבין הפן הרפואי לפן המשפטי בהקשר הזה: הרי יש פה בעצם צעד שכופה, שמשתמשים פה במנגנון משמעותי, בגלל החומרה או החשש לחומרה של המוטציה, עד כדי הצדקה של לשלוח אנשים למלוניות ולשלול את החירות שלהם, אם הם מסרבים לבדיקה. השאלה בהקשר הזה זה אם באמת הולכים על הצעד הזה, למה במקרה הגרוע-יותר, לאור הסכנה הזאת, כשיש תוצאה חיובית למוטציה, לא שולחים את האנשים האלה למלוניות לפחות? זאת אומרת, הרי אנחנו משתמשים פה בכלי יחסית חזק, ואומרים: אבל אנחנו מוותרים לך עליו, אם תעשה את שתי הבדיקות האלה. באיזשהו מקום ההצדקה לכלי החזק זה שיש סכנה מאוד גדולה. אז יש באיזשהו מקום כשל פנימי בהקשר הזה.

אני מבינה את השאלה. אני חושבת שיש איזשהו הבדל תודעתי בין בן אדם שחוזר, שהוא יודע שהוא חזר מחו"ל, ולא חושב שהוא חולה והוא מרגיש שהוא בסדר ושובר בידוד, ואנחנו ראינו לפי מה שהצגתי את הנתונים כמה אנשים לא שומרים על הבידוד אחרי שהם חוזרים מחו"ל, לבין בן אדם שכבר יודע שהוא מאומת. וכשהוא יודע שהוא מאומת, אנחנו יודעים שיש אנשים בודדים , זה לא שזה לא קורה, אבל אנשים בודדים שבאמת מפרים בידוד כשהם מאומתים.

ובנוסף לזה, האנשים המאומתים גם נמצאים במעקב של קופות חולים. זאת אומרת, הם כבר נמצאים באיזושהי מסגרת רפואית. אם אנחנו נראה שיש איזשהו וריאנט שהוא מאוד מאוד אלים, שהחיסון לא עובד נגדו או משהו כזה, מאוד יכול להיות שגם נגיע למצב שהחולים האלה עוברים לבידוד במלוניות; שהמעקב אחריהם, אחרי שהם כבר מאומתים, הוא בבידוד במלוניות, כמו שאתה שואל.

כרגע זה בעיקר היה המחשבה שאנשים לא ישמרו על בידוד. הם חוזרים מחו"ל, הם מרגישים בסדר, הם יכולים להיות מאומתים, והם לא ישמרו על בידוד. וחשוב לנו שהבידוד יישמר בחייבי הבידוד בגלל החזרה מחו"ל, מתוך הבנה שאם מישהו כבר מאומת, אז הוא כבר כן שומר על הבידוד, ורק במקרים מאוד קיצוניים שהווירוס הוא או מאוד אלים או עמיד לחיסון, ניקח למישהו באמת את החירות ונדרוש ממנו במהלך הבידוד הזה כחולה מאומת להיות במלונית.

עכשיו, האינדיקציות שיש לכם לגבי החיסון זה שנראה שהחיסון יעיל לגבי הווריאנט האנגלי?

נכון. הווריאנט האנגלי, המוטציות שנמצאות בו לא גורמות לפגיעה בחיסון, כמה שאנחנו יודעים היום. אני אומרת עוד פעם: הווריאנט הדרום-אפריקני, אנחנו כרגע מתעסקים איתו, יצא מחקר חדש ממש לאחרונה, עם 11 מקרים שבדקו את הווריאנט הזה ואת היעילות של הנוגדנים שנוצרים מהחיסונים הקיימים, ויש איזשהו חשד שאולי היעילות של החיסונים נגד הווריאנט הדרום-אפריקני פחות טובה. אם אנחנו נגיע למצב הזה, יכול מאוד להיות שאנחנו במקרה הזה כן נבקש שאנשים מאומתים ואנשים שחוזרים מדרום אפריקה ייכנסו לבידוד במלונית. אבל כרגע אנחנו עוד לא במצב הזה, רק מבקשים באמת להאריך כרגע את התקנות, שתהיה אכיפת בידוד על אנשים שחוזרים מחו"ל, בין אם זה בבידוד במלונית, ובין אם זה אכיפה בבית עם המשטרה ועם תוכנית "כנפי חיל".

תודה רבה, ד"ר אלרעי. רוצי לעבודה שלך, כל דקה חשובה.

תודה.

ובוא נאמר שהשאלות היום ודאי לא היו פופוליסטיות – סתם, בצחוק. שיהיה לך בהצלחה.

שאלה באמת יותר במישור המשפטי. אנחנו מבינים שאתם תופסים את הארכת ההכרזה בהקשר הזה ככזאת שעדיין נכנסת במסגרת 20 הימים, ולכן לא מחייבת אישור מראש של הוועדה. אנחנו חולקים על הפרשנות הזאת. לדעתנו במקרה הזה חלק מההכרזה הזאת כבר עוברת את ה-20 ימים, ולכן צריך אישור מראש של הוועדה, מסיבה פשוטה שבעצם מדובר בהארכה שלישית – כלומר, הארכה שנייה. הייתה במקור הכרזה עיקרית, ששלחה את כולם, את כל מי שחוזר מחו"ל, לבידוד במלוניות. אחר כך נוספה אפשרות בהארכה משבוע שעבר לחרוג בכך, מי שבאופן וולונטרי עושה בדיקות, ועכשיו ממשיכים את הדבר הזה. אבל בעצם הרגע שבו נוצרה האפשרות להכריז באופן מוחלט על זה שמי שלא עובר בדיקות או מוכיח שיש לו אפשרות לעשות בידוד בית, מכל מדינה שהיא, הולך למלונית, התחילה ב-23 בדצמבר.

ולכן אנחנו סבורים בהקשר הזה שזה לא יכול לעלות על 20 ימים. במקרה הזה יכול להיות שהנפקות היא לא דרמטית, כי הינה אנחנו דנים בזה מראש, אבל מבחינה פורמלית אנחנו בהחלט סבורים שאנחנו נמצאים פה בסיטואציה של 22ג(ח)(2), זאת אומרת כזאת שבה צריך אישור ועדה מראש, ולא במצב שרק צריך הודעה מראש של 48 שעות.

תשובה.

אז באמת אני אגיד, שכמו שאמרת, אין לזה נפקות משמעותית כרגע, כי הוועדה גם יכולה לא רק לאשר אלא גם לא לאשר, בכל מקרה בשני המקרים. בעצם הרלוונטיות היא רק במקרה שבו הוועדה לא מצביעה בכלל, בוחרת לא להביע עמדה, לא בעד ולא נגד. זה לגבי המשמעות של זה, ולכן זה באמת דיון שהוא כרגע, ככל הנראה, אם אני מבינה נכון, לא רלוונטי.

אבל באמת, כמו שאמרת, אנחנו כן רואים את זה כהכרזה חדשה. אנחנו חושבים שהשינוי היה מהותי מההכרזה הקודמת, ולכן רואים את זה כהכרזה חדשה. בעצם היו לנו שלוש הכרזות ועכשיו הארכה. אז ההכרזה הראשונה דיברה על חובת בידוד גורפת במלונית לגבי שלוש מדינות; ההכרזה השנייה דיברה על חובת בידוד גורפת במלונית לגבי כל המדינות. אז באמת נאמר באותה עת, שלגבי שלוש המדינות שכבר הוכרז לגביהן הדבר הזה, אז אין פה שינוי מהותי, כי מבחינתן אנחנו בעצם ממשיכים בדיוק באותה צורה, יש חובת בידוד גורפת במלונית.

ולכן אמרנו שהגיוני לספור את זה מההתחלה. אבל כאן בעצם היה שינוי מהותי בתנאים, מדובר בהכרזה שהיא חדשה, ולכן אנחנו חושבים שאנחנו כן נמצאים עדיין בשלב של הארכה, שהיא לא באישור מראש אלא בהמתנה של 48 שעות.

תודה רבה. שי סומך, בבקשה, משרד המשפטים.

שלום. כן, באמת משרד הבריאות חשב שאין צורך באישור מראש להארכה הזו, והנושא נדון בפני רז נזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, והוא קיבל את עמדתם. וכפי שטל אמרה, אנחנו חושבים שההכרזה שלו, שזאת ההכרזה הקודמת, היא הכרזה מסוג אחר לגמרי משתי ההכרזות שקדמו לה. זאת הכרזה שחלה רק על חוזרים שלא הסכימו לקיים בדיקת קורונה, בניגוד לשתי ההכרזות הקודמות שלגביהן חובת הבידוד הייתה גורפת.

ולכן בהכרזה שלוש בעצם התחילה ספירה מחדש, ועדיין אנחנו בתוך 20 הימים שמתחילים ב-30 בדצמבר, שהוא מועד תחילת הכרזה שלוש.

תודה רבה. אפשר להקריא בבקשה?

כן. אני רק אגיד, לסיום הדבר הזה, שאנחנו חולקים עליכם בעניין הזה. ואני חושב שבמקרה הזה באמת הנפקות היא, בגלל שאנחנו דנים בזה לפני הכניסה לתוקף אז אין לזה נפקות משמעותית, אבל אני מאוד ממליץ שפעם הבאה כאשר אתם כן עושים שינוי, כן תתייחסו ל-20 ימים כחלים, גם אם יש איזשהם שינויים, איזה וריאנטים, אם להשתמש - - -

מצטרף להמלצה, אני הקטן.

כי אני חושב שבהקשר הזה הגבול הוא מאוד דק. והעיקר פה זה החובה שחלה על חוזרים מכל מדינות העולם ללכת למלונית. ויש פה באמת אפשרות לצאת מזה, אבל ברמה המשפטית זה העיקר בעינינו. ולכן בשביל שלא נהיה בסיטואציה הזאת במקרים אחרים שבהם צריך לדון אם זה שינוי מהותי מאוד או שינוי חלקי מאוד, ברגע שזה חל על כל חוזרים מכל המדינות, ראוי אחרי ה-20 הימים – לא ראוי, חובה לפי החוק – להביא את זה לאישור מראש בוועדה, וכך אני מצפה - - -

אני מצטרף לבקשה הזאת, ומתפלל שלא נצטרך את זה הלאה. בבקשה.

הצעת הכרזת סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (בידוד של אדם שנכנס לישראל בנסיבות מיוחדות)(מס' 3)(תיקון), התשפ"א–2021.

בתוקף סמכותה של הממשלה לפי סעיף 22ג לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020 (להלן – החוק), ולאחר ששוכנעה הממשלה כי יש סיכון מוגבר להגעת חולים לישראל מחוצה לה מכל מדינות העולם, וכי כניסתם לישראל עלולה להביא להחמרה ברמת התחלואה במדינה, על סמך חוות דעת אפידמיולוגית מטעם משרד הבריאות, ולאחר שבחנה הממשלה דרכי פעולה חלופיות ושקלה את הצורך בהכרזה מול מידת הפגיעה בזכויות של חוזר, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לפי סעיף 22ג(ב)(2) לחוק, מכריזה הממשלה לאמור:

תיקון סעיף 3 להכרזה
1.
בסעיף 3 להכרזת סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (בידוד של אדם שנכנס לישראל בנסיבות מיוחדות)(מס' 3), התשפ"א–2020, במקום "תום עשרה ימים מיום פרסומה" יבוא "יום ה' בשבט התשפ"א (18 בינואר 2021)".


תחילה
2.
תחילתה של הכרזה זו ביום כ"ז בטבת התשפ"א (9 בינואר 2021).



ורק לפני שאדוני מעלה להצבעה, אז אני רוצה רק להבהיר, שאם מצמצמים את זה למדינות מסוימות, אז ברור שעל אותן מדינות חל אותו דבר. זאת אומרת, מעבר ל-20 ימים על אותן מדינות זאת תהיה ודאי הארכה מעבר ל-20 ימים, והיא תחייב אישור מראש של הוועדה. זאת אומרת, גם אם מפחיתים את זה רק לדרום אפריקה ולאנגליה, אז התושבים שחוזרים מדרום אפריקה ואנגליה כפופים למשטר מסוים 20 ימים. מאריכים מעבר לזה, אז בוודאי שיהיה צריך להביא לאישור מראש של הוועדה, גם אם מצמצמים את מספר המדינות. כמובן על אותם חוזרים זה לא משנה, הם - - -

לא, אבל כשעשינו את זה מדינות בודדות - - -

אז אותו דבר.

לא, אבל זה לא 48 שעות.

לא 48 שעות, צריך אישור מראש מעבר ל-20 ימים.

בסדר.

אתם מאשרים את 22ג(ב)(2)? לפני רגע עשינו דיון ואמרנו שאולי זה לא לפי (ב)(2) אלא דווקא לפי הסעיף של 22ג(ח)?

נכון. אנחנו חושבים שזה לפי 22ג(ח).

אם הוועדה רוצה להשאיר את זה ככה, צריך להגיד את זה לממשלה, שהפרסום יהיה נכון. אם לא רוצים להכריע, אפשר לכתוב 22ג.

אני הייתי נצמד כרגע לנוסח של - - -

אפשר לעשות לפי הסעיף באופן כללי, לפי סעיף 22ג.

ואז אתה לא - - -

אוקיי.

לדעתי זה 22ג(ח).

אבל אני לא רוצה עכשיו שיצטרכו טעות סופרים ותיקון סופרים ונכתב מחדש.

סליחה, אבל בכל מקרה זה 22ג(ח), וזה מה שכתוב שם גם, ככה שגם אם תפרסמו את זה בנוסח הקיים, בעצם עדיין לא יצא שהכרענו לכאן או לכאן.

לא (ח).

22ג(ח), והשאלה אם אנחנו ב-22ג(ח)(1) או ב-22ג(ח)(2).

כן, בסדר.

אה, הבנתי. אני מקבל את זה ככה.

ואם כך, אני מעלה את הנוסח, כפי שהוא כתוב – נכון, כפי שהוא כתוב?

לא, אני הקראתי 22ג(ב)(2). ואנחנו נתקן את זה – לפי סעיף 22ג(ח).

לא, היא הציעה עכשיו משהו אחר, לא ניכנס לזה.

לא, זה מה שהיא אמרה.

אה, נכון, לא (1) או (2). אוקיי.

מי בעד אישור התקנות, עם התיקון הזה שנאמר פה עכשיו?

הצבעה

התקנות אושרו.

בעד פה אחד. התקנות אושרו.

תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:52.