פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
06/01/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 179
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, כ"ב בטבת התשפ"א (06 בינואר 2021), שעה 13:50

הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 5), התשפ"א-2021

חברי הוועדה: הילה שי וזאן – מ"מ היו"ר
יבגני סובה

ולדימיר בליאק

רננה שחר - היועצת המשפטית של רשות התעופה האזרחית

מוהר בר - עו"ד, מכלול תעופה במרכז השליטה הלאומי למאבק בקורונה, משרד הבריאות

שמואל זכאי - מנהל נתב"ג, רשות שדות התעופה

רון חלפון - היועץ המשפטי של רשות שדות התעופה

אורי סירקיס - מנכ"ל ישראייר, חברת תעופה

איתי עצמון – היועץ המשפטי לוועדת הכלכלה
נעמה דניאל

עידית חנוכה

אור שושני



הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 5), התשפ"א-2021

צוהריים טובים, התכנסנו כאן כדי להאריך את תוקף התקנות לסמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש וגם לעשות מספר תיקונים. רננה מרשות התעופה האזרחית תציג את התיקונים. בבקשה.

תודה, אני רננה שחר, היועצת המשפטית של רשות התעופה האזרחית. נציגי משרד הבריאות נמצאים בזום אם צריך.

רגע, אני רק רוצה לומר כמה מילים לחבר הכנסת החדש, בליאק. למעשה אלו תקנות שזאת כבר הפעם החמישית שאנחנו נדרשים להאריך אותן.

מ-16 באוגוסט.

המהות של התקנות האלה זה כל נושא הכניסה לטרמינל והעבודה בטרמינל בזמן המשבר. אני רוצה לציין שכל עניין הפרט, האם מותר ליסוע לחו"ל, באילו תנאים וכו' – כל זה לא יתנהל פה, זה מתנהל עכשיו בוועדת חוקה ואנחנו משערים שזה יגיע מחר. כרגע אנחנו מטפלים בכל עניין התחבורה והטרמינל, מה שבסמכות הוועדה. אנחנו צריכים לתקן מספר דברים ולהאריך את תוקף התקנות.

למעשה זה איך שדות התעופה ומפעילים אוויריים פועלים תחת משבר הקורונה ואיך הם מתנהלים. יש בתקנות האלה סט מאוד מפורט של הוראות שנדונו ואושרו כאן בוועדה באוגוסט, ותוקפן מוארך מעת לעת לפי חוק סמכויות מיוחדות, שזה החוק המסמיך.

רננה, בבקשה.

ברקע של הישיבה הקודמת היו התמונות של הצפיפות בנתב"ג באולם הרישום לטיסה. יושב-ראש הוועדה שאל על זה והעיר על זה - - -

אנחנו, חברי הוועדה, דיברנו רבות על כך שאומנם אנחנו מנסים להיטיב, אבל הפרוצדורה והדרך שבה זה מתבצע לעיתים יוצרות את ההפך, ולכן נתבקשו שבעת התיקונים.

ואז מנכ"ל משרד התחבורה וגורמים בכירים במשרד הבריאות היו בסיור בנתב"ג, ואחד התיקונים שאתם רואים פה, התיקון של הדלפקים, נובע ממסקנה שאחת הסיבות לעומס באולם הרישום לטיסה היא שחברות התעופה לא פתחו מספיק דלפקי רישום לטיסה ולא פתחו אותם מספיק זמן מראש, מה שגרם לעומס. לרש"ת – רשות שדות התעופה – אין כיום כוח משפטי לחייב את חברות התעופה לפתוח כמה דלפקי רישום לטיסה. אני אציין שבשגרה בדלפקי הרישום לטיסה מוסרים את הכבודה לנסיעה בבטן המטוס ומכרטסים, אבל היום, בעידן הקורונה, נוספו עוד הרבה בדיקות: רואים שעשיתם בדיקת קורונה אם המדינה דורשת, רואים שיש לכם אישור כניסה אם המדינה דורשת את זה ועוד. יש די הרבה בדיקות, וזה האריך את תהליך הרישום לטיסה ותרם לצפיפות. אז בעצם תקנה 1, תיקון לתקנה 18, נועדה לחייב את חברות התעופה באיזשהו סטנדרט של פתיחת דלפקים, עם אפשרות למנהל נתב"ג להוריד את זה במקרה כמו היום למשל, שיש תנועה מאוד דלילה של נוסעים בנתב"ג.

ויש עוד תקנה, שאומרת שאחד המנגנונים הוא שנוסע צריך להגיש למשרד הבריאות הצהרת בריאות מקוונת, הצהרה שיש בה הרבה פרטי קשר, כדי שאפשר יהיה לעשות חקירות אפידמיולוגיות אם יהיה צורך. בהצהרה הזאת הנוסע נותן את הטלפון שלו ואת כתובת המייל שלו; זה לא רק הצהרה שהייתי בריא ב-14 הימים האחרונים וכו'. את הצהרת הבריאות הזאת המפעיל האווירי נדרש לבדוק. לפי תקנה 30 אסור לו להעלות נוסע בלי שהוא ראה שיש לו אישור שהוא הגיש הצהרת בריאות, וגם בכניסה לטרמינל - - -

כפילות מיותרת.

בדיוק. אז אנחנו רוצים לבטל את הכפילות המיותרת.

נתחיל בהקראה.

בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4 ו-12 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, מתקינה הממשלה תקנות אלה:


תיקון תקנה 18
1.
בתקנות סמכויות מיוחדת להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות), התש"ף-2020, בתקנה 18, במקום תקנת משנה (א) יבוא:





"(א) מפעיל אווירי יפעיל בשדה התעופה דלפקים שיאפשרו לנוסעים לבצע רישום לטיסה (check –in) –






(1) לטיסה בין-לאומית – 4 שעות לפחות לפני מועד ההמראה המתוכנן;






(2) לטיסה פנים ארצית – שעתיים לפחות לפני מועד ההמראה המתוכנן.





(א1)
מספר הדלפקים כאמור בתקנת משנה (א) יהיה:






(1) בטיסה בין-לאומית המתוכננת להתבצע באמצעות מטוס שמספר מושבי הנוסעים בו מעל 200 מושבים – 8 דלפקים לפחות;






(2) בטיסה בין-לאומית המתוכננת להתבצע באמצעות מטוס שמספר מושבי הנוסעים בו עד 200 מושבים – 6 דלפקים לפחות;






(3) בטיסה פנים ארצית – 4 דלפקים לפחות.





(א2) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(א1), מפעיל שדה התעופה רשאי לאפשר למפעיל אווירי לפתוח דלפקים לרישום נוסעים לטיסה במועד מאוחר יותר מהאמור בתקנת משנה (א) או במספר נמוך מהאמור בתקנת משנה (א1) אם תפוסת הנוסעים בטיסה נמוכה; אישור כאמור יינתן בכתב לא יאוחר מחמש שעות לפני מועד ההמראה המתוכנן."

נצביע על התיקון. מי בעד תיקון תקנה 18? אין מתנגדים.

הצבעה

אושרה.

נמשיך.

תיקון תקנה 30
2.
בתקנה 30 לתקנות העיקריות –




(1) בתקנת משנה (ב), במקום "ומפעיל אווירי לא יתיר לאדם להיות נוסע בטיסה בין-לאומית אלא אם כן אותו אדם הציג למפעיל האווירי אישור כי" יבוא "אלא אם כן";




(2) אחרי תקנת משנה (ב) יבוא:





"(ב1) נוסע נכנס או נוסע במעבר לא יעלה כנוסע לטיסה בין-לאומית, ומפעיל אווירי ולא יתיר לאדם כאמור להיות נוסע בטיסה בין-לאומית, אלא אם כן אותו אדם הציג למפעיל האווירי אישור על מסירת הצהרה כאמור בתקנת משנה (ב); לעניין זה, "נוסע במעבר" – נוסע שהגיע לשדה התעופה בטיסה ועתיד לעזוב את שדה התעופה בטיסה מבלי לצאת משדה התעופה בזמן שבין הגעתו לעזיבתו כאמור."

יש הערות ספציפית על התיקון האמור?

אני אורי סירקיס מישראייר, אני אשמח להתייחס. באשר לנושא כמויות הדלפקים אני רוצה להעיר שאין מספיק דלפקים כדי לעמוד בתקנה הזאת. המשמעות של הדבר הזה היא שכאשר תהיה תנועה של נוסעים וגם כאשר אנשים יהיו מחוסנים, אי אפשר יהיה לקיים אפילו את שגרת הטיסות שקיימנו בחודש דצמבר. כך שיש כאן פגיעה ישירה ביכולת שלנו לפעול מבחינת כמות הטיסות בשעה אחת בנתב"ג.

נקודת התייחסות נוספת היא בנושא הפנים-ארצי. להפעיל ארבעה דלפקים כשמפעילים טיסת ATR עם 72 נוסעים זה דבר שיגרום לכך שלא נוכל להרוויח כסף על הטיסה. היום ישראייר מחזיקה את הקו לאילת ברמה האידיאולוגית – ואני לא ציני בעניין הזה. ומה שיקרה זה שאתם תקטינו את רמת השירות לאילת ותקטינו את כמות הטיסות לאילת. אין היגיון להפעיל טיסה עם 72 נוסעים. אני מרשה לעצמי לייצג פה גם את ארקיע – למרות שאין בינינו תיאום – שיש לה מטוסים עם 110 מושבים, וגם הם יצטרכו לפתוח ארבעה דלפקים. בטיסות לאילת רמת הרווחיות היא מאוד נמוכה, והמשמעות היא שרוב הכסף ישולם לרשויות שדה התעופה וכו'. זאת תקנה שאנחנו לא יכולים לעמוד בה. תודה.

לגבי טיסות שאינן פנים-ארציות התקנות האמורות הן עד 3 בפברואר. אנחנו לא צופים שתהיה הצפה גדולה מדי. אבל אורי כן אמר דבר נכון – אני מקווה שהתיקונים שלכם פה מתבססים על היכולת בפועל.

סליחה, אנחנו הולכים עכשיו לסגר, וארקיע הודיעה היום שהיא מפסיקה את הטיסות לאילת. אנחנו נפעיל אידיאולוגית שתי טיסות ביום לאילת לרווחת תושבי אילת, לטיפולים רפואיים, חולי סרטן וכו'. האם זה הגיוני שישיתו עלינו כרגע, דקה לפני הסגר, תקנה שאומרת שאנחנו צריכים לפתוח ארבעה דלפקים עבור שלושה, ארבעה או שבעה נוסעים שיבואו לשם? זה לא הגיוני, גם אנחנו נפסיק לטוס.

אורי, אתה מעלה נקודה מאוד חשובה ואנחנו תכף נדבר עליה. אני מחזקת את מה שאמרת. אבל קודם אני פונה פה לרת"א ומבקשת שייאמר לפרוטוקול שאכן הדרישות שהם מציבים לטיסות בין-לאומיות תואמות את היכולת הפיזית בנמל התעופה כרגע. אשמח לתשובה גם באשר לטיסות פנים.

גברתי, אני מבקש להתייחס.

שנייה, אנחנו רוצים לשמוע תשובה.

אז אני מבקשת שרון חלפון, היועץ המשפטי של רש"ת, שהם אחראים על הדלפקים, יענה על זה.

שלום, אני רון חלפון, היועץ המשפטי של רשות שדות התעופה. עוד שנייה ישלים את דבריי שמואל זכאי, מנהל השדה. במסגרת כללי התו הכחול, מספר הטיסות בשדה הוא מאוד נמוך ואין בעיה להקצות את מספר הדלפקים הנדרש. כמובן שאנחנו מדברים על כמות מקסימלית, ובכל מקרה אנחנו נבחן כל טיסה לגופה, ואם לא יהיה מספר נוסעים גדול או שהמטוס קטן מדי, מנהל השדה רשאי להפחית את המספר. אנחנו ננטר את זה באופן קבוע לפני הטיסה, כך שאני לא רואה כאן מקום לחשש.

דבר שני, נכון לעכשיו בנתב"ג לא מתקיימות טיסות מעבר, כך שההוראה שמתייחסת לזה היא הוראה שצופה פני העתיד. אני רוצה להבהיר שאין בהוראה הזאת כדי לחייב טיסות מעבר.

מר שמואל זכאי יוכל להשלים את דבריי בנוגע למספר הדלפקים.

צוהריים טובים, אני שמואל זכאי, מנהל נתב"ג. בניגוד למצב ששרר לפני משבר הקורונה, הנוסעים היום מחויבים, בגלל הדרישות של מדינות היעד, להגיע לדלפקי הרישום לטיסה, כדי להציג לחברת התעופה בדלפק בדיקה שלילית של PCR ואישור בכלל להיכנס למדינה. לפני הקורונה לא היה צריך ויזה בשביל להיכנס לגרמניה למשל, והיום ישראלי לא יכול להיכנס לגרמניה אם הוא לא מקבל את האישור של הרשויות. ולכן הדבר הזה יוצר עומס על דלפקי הרישום לטיסה, כמו שראינו כולנו בתמונות. ניקח למשל את מה שהיה עם משבר הוויזות עם האמירויות. מנכ"ל ישראייר שדיבר עכשיו היה חלק מהעניין הזה. חברת התעופה הייתה צריכה לוודא שלנוסע הייתה ויזה וכו', מה שגרם לכך שהנוסעים הצטופפו והתגודדו על דלפקי הצ'ק-אין שלא בטובתם ושלא ברצונם. לכן, מכיוון שאנחנו לא רוצים לסכן את הנוסעים, התקנה הזאת היא תקנה מתחייבת. היא מתחייבת כי היא שומרת על בריאות הנוסעים והיא מתחייבת כי כמו שאמרתי, בניגוד למצב שהיה בעבר, היום כל הנוסעים צריכים להגיע לדלפקי הרישום לטיסה והם כבר לא יכולים לעשות ווב צ'ק-אין והם לא יכולים ללכת ישר לצ'ק פוינט אם יש להם כבודת יד בלבד וכדומה.

ברור, היום זה הרבה יותר סבוך.

בקשר לשאלה אם יהיו או לא יהיו דלפקים בטיסות הפנים-ארציות, בדיוק בשביל זה רשמנו את התקנה כמו שרשמנו אותה. יש שיקול דעת למנהל השדה לאשר לחברת תעופה, או להורות לה, לא לפתוח את הדלפקים ארבע שעות לפני, או לפתוח רק שני דלפקי טיסה לטיסה לאילת. ואורי, ברשותך, אני רוצה להעיר משהו: לא כל תושבי אילת הם חולי סרטן, כן? כי כל פעם שמגיעים לסוגיה הזאת ישר אומרים "אבל מה עם חולי הסרטן של אילת". כתושב אילת לשעבר אני יכול להגיד שלא כל תושבי אילת הם חולי סרטן. הם בני אדם, הם יכולים להגיע למרכז לא רק לטיפולים רפואיים.

מר זכאי, אני לא אמרתי שכל תושבי אילת הם חולי סרטן.

חברים, בואו נישאר בדיון.

אבל יש גבול כמה נמוך אפשר לרדת. אני לא אמרתי שהתושבים הם חולי סרטן. רק אמרתי שאנחנו מקיימים, וגם היינו היחידים שקיימנו בסגר הראשון והשני, את הטיסות לאילת, ובטיסות הללו היו אדם אחד, שלושה אנשים, שבעה אנשים. עשינו את זה ברמה האידיאולוגית. אז נראה לי תמוה שיחייבו אותנו לפתוח ארבעה דלפקים בשביל שבעה אנשים, זה הכול.

לא יחייבו.

לגבי דובאי, אני רוצה לציין - - -

אורי, אומרים לך שלא יחייבו.

- - - לגבי הוויזות, זה פשוט נתון לא נכון. אנחנו הטסנו הכי הרבה נוסעים, 22,000 איש, בעוד שרמת הקנסות שקיבלנו מדובאי הייתה בהיקפים של 40,000 דולר, כאשר החברות האחרות קיבלנו מיליוני דולרים. לכן זה שאתה אומר שאנחנו לא דאגנו לוויזות זה לא לגמרי מדויק.

הדברים ברורים. אנחנו מבינים את התקנה הזאת כפי שהיא מובאת כעת, אבל אני כן מסכימה לדבריו של אורי שלפיהם כשמשאירים מקום לשיקול דעת עד חמש שעות לפני טיסה, זה דבר שמאוד מקטין את האפשרות שלו להיערך. אני חושבת שלקראת ההארכה הבאה, בתחילת פברואר, יש טעם לבחון איך כותבים דברים הרבה יותר ברורים שפחות משאירים מקום לאי-ודאות. כעת אנחנו לא יכולים לשנות את התקנות, אבל כן חשוב שהדבר ייבחן לקראת ההארכה הבאה, כדי שזה יהיה יותר ברור, ולא להשאיר את זה רק לשיקול דעתו של אדם כזה או אחר.

אני רוצה להשיב לזה. קודם כול, מה שאת אומרת, שצריך לעקוב אחרי היישום ולהבין אם הוא היה טוב או גרם תקלות ולראות מה צריך לשנות, זה דבר ברור.

ואין בכך כדי לגרוע מכך שאני חושבת שמנהל שדה התעופה ודאי יפעיל פה שיקול דעת ולא יכריח את חברת ישראייר למשל לפתוח ארבעה דלפקים על חמישה נוסעים. אין ספק ששיקול הדעת הוא חיוני וחשוב, ואנחנו בוודאי סומכים עליו, אבל כאמור, יש לתת את הדעת ליישום בחודש הקרוב.

אני רוצה להגיד שני דברים שהם גם מאחורי הקלעים. אחד, אנחנו מתכוונים שזה יהיה עונשי, כלומר עם קנס. זה אומר שצריכה להיות רמת ודאות גבוהה לגבי מה המפעיל האווירי היה חייב לפתוח ומה לא. אי אפשר להשאיר את זה לגמרי פתוח. העניין של אישור בכתב של לפחות חמש שעות מראש זה דבר שנועד לייצר ודאות.

העובד שיצטרך להפעיל את הדלפקים כבר יצטרך לצאת לדרך בשלב של חמש שעות לפני.

אני לא בטוחה, אני לא מפסיק יודעת, אבל כך הוצע - - -

זה שמשאירים את זה כל כך סמוך לטיסה זה דבר שיש לתת עליו את הדעת לקראת ההארכה הנוספת.

בסדר. הדבר השני שאני מבקשת להגיד זה שיש המון תנודתיות בביקוש של הנוסעים, כולל ביטולי טיסות נורא מהירים וכו'. כך שהרצון להגיע עם זה כמעט עד הרגע האחרון הוא כדי להגדיל את הגמישות ולהימנע מפתיחת דלפקים מיותרת. זאת הסיבה למה ניסינו להגיע כמעט עד הרגע האחרון. אני מניחה שכל הבעיות האלה יוצפו ב-28 הימים הקרובים וניתן יהיה לתת להן מענה.

יש עוד הערות? נעבור להצבעה. תקנה 2, תיקון תקנה 30. מי בעד? אין מתנגדים.

הצבעה

אושרה.

נעבור לסעיף 3.

תיקון תקנה 35
3.
בתקנה 35 לתקנות העיקריות –




(1)
אחרי פסקה (6) יבוא:




"(6א) מפעיל אווירי שלא הפעיל בשדה התעופה דלפקים לרישום לטיסה –






(1) מספר שעות לפני מועד ההמראה המתוכנן כנדרש בתקנה 18(א), או שהתיר לו מפעיל שדה התעופה לפי תקנה 18(א2), בניגוד להוראות תקנה 18;






(2) שלא במספר כאמור בתקנה 18(א1), או שהתיר לו מפעיל שדה התעופה לפי תקנה 18(א2), בניגוד להוראות תקנה 18.



פה קבענו את ההפרה כעברה פלילית.



(2) בפסקה (13) אחרי "כנוסע" יבוא "נכנס או נוסע במעבר" ובמקום "30(ב)" יבוא "30(ב1)";



זה חלק מהביטול של חובת המפעיל האווירי לבדוק לנוסעים יוצאים.



(3) בפסקה (14) אחרי "לנוסע" יבוא "נכנס או נוסע במעבר" ובמקום "30(ב)" יבוא "30(ב1)".

יש הערות? אנחנו נצא להפסקה של עשר דקות ונחזור ב-14:22.

(הישיבה נפסקה בשעה 14:12 ונתחדשה בשעה 14:24.)

אנחנו מצביעים על תקנה 3, תיקון תקנה 35. מי בעד? פה אחד, אין מתנגדים.

הצבעה

אושרה.

תקנה 4.

תיקון תקנה 36
4.
בתקנה 36 לתקנות העיקריות, בתקנת משנה (א), בטבלה, אחרי מס"ד (5) יבוא:



מס"ד
טור א'
טור ב'
טור ג'




העבירה
סכום בשקלים
סכום בשקלים



"(5א)
35(6א)(1)
5,000




(5ב)
35(6א)(2)
5,000"




זה הקנס על ההפרה.

יש הערות?

אני מבקש להתייחס לזה. בנושא של הצהרת נוסע נכנס יש מספר בעיות, ואנחנו העלינו אותן ושלחנו אותן בכתב לרשות התעופה האזרחית. הנקודה הראשונה, ההצהרה הזאת ניתנת למילוי רק באופן אלקטרוני ובטווח זמן של 24 שעות, ואנחנו נתקלנו בלקוחות שלנו שאין להם חבילות גלישה בחו"ל ואין להם יכולת תקשורתית לעשות את זה כאשר הם נמצאים בחו"ל.

דבר שני, ההצהרה ניתנת למילוי בשפה האנגלית או העברית בלבד. אני שומע בתקשורת לאחרונה, גם מצד ראש הממשלה, על השפה הערבית כשפה רשמית במדינת ישראל, אבל זה לא מופיע בטופס הזה. ויש הרבה מאוד נוסעים ערבים.

דבר שלישי, ההצהרה ניתנת למילוי באופן אלקטרוני בלבד ודורשת רמה מינימלית של התמצאות טכנולוגית. זה לא כמו דרכון, שהבן אדם בא, נותן את הדרכון שלו ובזה מסתיים האירוע. לא לכל האנשים יש את יכולת ההתמצאות הזאת.

דבר נוסף, שירות הטפסים באתר gov.il אינו מכיל התאמת נגישות. זאת אומרת שלאנשים בעלי מוגבלויות – כבר העירו לי שלא כל הנוסעים הם כאלה, אבל סליחה שאני רגיש לכך – יש בעיה למלא את ההצהרה הזאת.

דבר חמישי, ההצהרה מוצגת לצוות דיילי צ'ק-אין זר. זאת אומרת שאין שם נציגים של חברות התעופה הישראליות, ובנוסף הם מתקשרים דרך מחיצת פרספקס, והרבה פעמים יש שם טעויות שמתגלות רק בכניסה לישראל.

דבר נוסף, ההצהרות האלקטרוניות של משרד הבריאות עבור נוסע נכנס ונוסע יוצא מישראל כמעט זהות, והן מהוות מכשול בפני עיוור. אגב, אם מזינים טעות בטופס הוא כותב למטה "הטופס מולא בהצלחה", ואחר כך הוא כותב שיש בעיה. אבל הבן אדם שרואה שהטופס מולא בהצלחה ממשיך הלאה.

דבר אחרון, ההצהרה הזאת אינה כוללת סמן ויזואלי כלשהו שבאמצעותו הנוסע יכול לוודא שאושר לו לטוס. בעצם הנוסע לא מקבל איזשהו וי ירוק גדול שאומר לו שמבחינתו הכול בסדר. יש הרבה בעיות ויזואליות בטופס הזה.

ולכן כאשר הטסנו למשל בחודש דצמבר 22,000 איש וקיבלנו קנס על ארבעה שלא מילאו – זה להפיל את כל האחריות עלינו. אני חושב שזה לא לעניין.

נקודות חשובות. אני אשמח לשמוע תשובות.

כמו שאמר מנכ"ל ישראייר, הטענות האלה לא נוגעות לתיקון התקנות, הן נוגעות לתקנות הקיימות ולקנס שהוטל על חברת ישראייר בשל עברה על התקנות. הוטלו עוד קנסות על חברות תעופה.

אני מפנה את הוועדה לתקנה 30(ד) לתקנות העיקריות, שאומרת שחובה על המפעיל האווירי לקיים בשדה התעופה עמדה לסיוע לנוסעים למלא את הצהרת הבריאות. זאת אומרת שחברת ישראייר נדרשת לשים - - -

רגע, זה לא רק העניין של חברת ישראייר, עלו פה נקודות חשובות באשר לנגישות ולבהירות של הטופס - - -

מה שנאמר פה במילים אחרות זה שאני, אחרי שפתחתי ארבעה או שישה דלפקים בשדה, אני צריך להעמיד עוד עובדים שפשוט ימלאו את הצהרות הבריאות עבור אותם נוסעים.

אורי, שנייה, לי מותר להפריע, לך אסור. אני לא שואלת לגופה של חברה כזו או אחרת, אני שואלת לגבי הנהירות של הטופס, הנגישות שלו, היכולת לקרוא אותו בכמה שפות. הבהירות הזאת נדרשת גם אם אנחנו מכניסים את עניין הדלפק לעזרה.

לדבר הספציפי עצמו יכולה אולי להתייחס מוהר בר, ממשל"ט קורונה, שהם אלה שמתכנתים את המערכת ונמצאים בקשר עם gov.il. אבל אני מבקשת להגיד שבסוף הראו לי את זה וגם שלחנו חומר מנחה לחברות התעופה, כולל כל הדוגמאות וכו'. יש אישור. כתוב "ההצהרה מולאה בהצלחה". כל מה שחברת התעופה צריכה לעשות זה לבדוק שהאישור הזה קיים, שההצהרה מולאה בהצלחה, שרשום בה שם הנוסע ומספר הדרכון שלו. שלום ותודה רבה. זה לא באמת מאוד מסובך. אין לי את התשובות לגבי ההנגשה ולגבי הערבית וכו', ובגלל זה אני מבקשת שמוהר תענה - - -

אני אקפוץ עכשיו לכובעי השני כיושבת-ראש ועדת הצרכנות וכמי שמייצגת את הלקוח. אני רוצה להקל על הלקוח, לא רק על החברה. אם מערימים קשיים על הלקוח בדרך, לאחר מכן זה יתגלגל אליהם ולחברות תעופה אחרות. אנחנו רוצים למנוע את זה עד כמה שאפשר.

מוהר נמצאת?

כן. אני עורכת דין מוהר בר, מכלול התעופה במשל"ט הלאומי למאבק בקורונה. ההערות של אורי סירקיס התקבלו. דבר ראשון אני אגיד שאנחנו עובדים כל הזמן ואנחנו משנים את הדברים כל הזמן בשביל ליצור את הטפסים הטובים ביותר. קיבלנו את ההערה בעניין ה-וי הירוק וזה כבר הלך לפיתוח. האתר שלנו הוא גם בערבית - - -

הוא באמת לא מונגש? אין הנגשה ב-gov.il?

gov.il מונגש, אני לא מכירה שזה לא מונגש.

האתר בערבית פתוח אבל הטופס בערבית לא קיים. אני גם שמח שההערות שלנו מתקבלות ואנחנו עושים עבודה רצינית, אבל אני חושב שכל עוד הפיתוח לא הסתיים אי אפשר להצביע היום ולהגדיל לנו את הקנסות. תסיימו קודם את הפיתוח ורק אז תגדילו את הקנסות.

הקנסות הם על אי-פתיחת דלפקים, לא על זה.

אנחנו שואפים שהטפסים שלנו יהיו הטפסים הטובים ביותר. אני מסכימה שזה עדיין לא מושלם, וזה שאין לנו עדיין טופס בערבית זה באמת פחות טוב - - -

את יכולה לתת לנו לוח זמנים להשלמת התיקונים הנדרשים או לפחות אלה שאתם יודעים עליהם כעת?

שיפור הטפסים ולעשות שהם יהיו גם בשפה הרוסית וגם בשפה הערבית – זה כבר בפיתוח, ואני מאמינה שבחודש הקרוב זה יושלם. אני אציין שהאתרים שלנו הם כבר ברוסית ובערבית. אני גם חייבת לציין שאנחנו שמרנו על טפסים פשוטים ביותר, נגישים ביותר - - -

אנחנו נשמח לעדכון של הוועדה לאחר שתסיימו.

אין שום בעיה. אנחנו נעדכן גם כשהטפסים יעלו בערבית.

להערתך, אורי – הסכומים שנקבעים כעת הם לגבי פתיחת הדלפקים, הם לא לגבי שום דבר אחר. ההערות שלך הן חשובות ואנחנו נדאג - - -

אני שוחחתי על כך בהפסקה עם מר זכאי, ואני מתאר לעצמי מה יקרה. הרי יש ועדת חריגים, שנועדה לאפשר טיפול בחריגים. מה שאתם בעצם עושים כאן זה שכל הטיסות של ישראייר לאילת, טיסות של 72 נוסעים – על כל אחת מהן אני אצטרך לקבל אישור בכתב מנתב"ג. וכמובן שיבואו לשם אנשים, יצלמו אותי ויגישו תביעה ייצוגית, יגידו שהיה צריך ארבעה דלפקים בעוד שהיו לי רק שני דלפקים. אני אומר את זה כאן לפרוטוקול. אני חושב שצריך או להחריג או לקבוע שאם במטוס יש פחות מ-100 מושבים אז צריך לפתוח שני דלפקים. לא הגיוני שמטוס עם 200 מושבים יפתח ארבעה דלפקים ומטוס עם 72 מושבים גם יפתח ארבעה דלפקים כל עוד הוא לא קיבל על כל טיסה אישור בכתב עד חמש שעות לפני הטיסה. זה לא הגיוני, זו גזרה שהציבור לא יכול לעמוד בה.

אורי, הדברים ברורים, וכמו שאמרתי, אני חושבת שכן צריך לתת את הדעת על הדברים האלה לקראת ההארכה הבאה. עם זאת חשוב לומר שלנו כוועדה אין את הסמכות לשנות את התקנות כעת, ולכן זה לא יתבצע כעת. אבל כן אתן את הדעת על זה. ועוד משהו, לאחר ששמנו את הדברים על השולחן אני בטוחה שמנהל נתב"ג ייתן את הדעת ויסייע ככל שאפשר תוך הפעלת ההיגיון הדרוש באשר להפעלת דלפקים, ויאפשר לכם לפתוח מספר נמוך יותר של דלפקים במקרים של תפוסה נמוכה. אני גם מבטיחה שאנחנו נעקוב אחרי זה, ואני אשמח שתגיע בדיון הבא ותיתן לנו דיווח האם באמת הכריחו אותך לפתוח יותר דלפקים מההיגיון הסביר על פי כמות הנוסעים. תיתן לנו את הדיווח על כך בשלושת השבועות הקרובים, ואנחנו נדע לבדוק את העניין מול הגורמים שצריך. תודה.

נעבור להצבעה על תקנה 4, תיקון תקנה 36. מי בעד? פה אחד.

הצבעה

אושרה.

נעבור לתקנה 5.

תיקון תקנה 41
5.
בתקנה 41 לתקנות העיקריות, במקום "כ"ב בטבת התשפ"א (6 בינואר 2021)" יבוא "כ"א בשבט התשפ"א (3 בפברואר 2021)".

אנחנו מאריכים בארבעה שבועות.

28 ימים, שזה המקסימום שמותר לפי החוק המסמיך.

יש הערות. מי בעד תקנה 5? אין מתנגדים.

הצבעה

אושרה.

נעבור ל-6.

תחילה
6.
תחילתן של תקנות אלה ביום כ"ג בטבת התשפ"א (7 בינואר 2021).

מי בעד תקנה 6? אין מתנגדים.

הצבעה

אושרה.

התקנות אושרו. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:38.