פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



37
ישיבת ועדת משנה של ועדת הפנים והגנת הסביבה לנושא צדק סביבתי וחלוקתי בחברה הערבית
06/01/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 1
מישיבת ועדת משנה של ועדת הפנים והגנת הסביבה
לנושא צדק סביבתי וחלוקתי בחברה הערבית
יום רביעי, כ"ב בטבת התשפ"א (06 בינואר 2021), שעה 9:00

הצרכים הדחופים בתחום המיחזור והמפגעים הסביבתיים במועצה המקומית ג'דיידה-מכר

חברי הוועדה: סונדוס סאלח – היו"ר
אחמד טיבי
עאידה תומא סלימאן
אוסאמה סעדי

סוהיל מלחם - ראש המועצה, מועצה מקומית ג'דיידה-מכר

עביד עביד - מ"מ ראש המועצה, מועצה מקומית ג'דיידה-מכר

ואג'די עאבד - מנהל מח' איכות סביבה, מועצה מקומית ג'דיידה-מכר

דורית זיס - מנהלת מחוז צפון, המשרד להגנת הסביבה

סאלח חוטבא - סגן מנהל מחוז צפון, משרד הפנים

שגיא גנות - מנהל תחום פיתוח איזורי, משרד הפנים

רותם כרמלי - רפרנט רמ"י באגף תקציבים, משרד האוצר

ברכה כהן - מנהלת מחלקת בריאות הסביבה במחוז הצפון

יניב רונן - מת"ח גליל מערבי, המשרד לביטחון הפנים

כאיד דאהר - יועץ נציב למגזר הלא-יהודי, המשרד לביטחון הפנים

ג'מילה הרדל ואכים - מנהלת העמותה, אזרחים למען הסביבה

לאה קריכלי

הדר אביב



הצרכים הדחופים בתחום המיחזור והמפגעים הסביבתיים במועצה המקומית ג'דיידה-מכר

בוקר טוב, תודה רבה וברוכים הבאים לצוות ממועצת ג'דיידה-מכר שכיבדו אותנו בנוכחות שלהם, מר סוהיל מלחם ראש המועצה, מר עביד עביד ומר ואג'די עאבד האחראי על התברואה והסביבה במועצת ג'דיידה-מכר. תודה רבה לצוות של הוועדה על ההיענות המהירה והכנת החומרים, וכן לצוות הלשכה, היועצות והיועצים.

אני שמחה שבכל זאת הצלחנו, למרות כל התקופה הקשה בכנסת ושהכנסת יצאה לעוד בחירות, לקיים את המפגש הזה שהוא מאוד מאוד חשוב. לפני כחודש ביקרתי במועצת ג'דיידה-מכר והוצגו שם בפניי נתונים כל כך מדאיגים, מחדל סביבתי שהוא בלתי נסבל. גם תושבה ג'דיידה-מכר סובלים מזה, גם ראש המועצה סובל מזה, סובל מהצטברות של שנים רבות, כ-15 שנה של הצטברות פסולת בשטח השיפוט של ג'דיידה-מכר. לזה יש השלכות סביבתיות חמורות, אף מסוכנות, וגם בריאותיות קשות מאוד, גם לתושבים וגם בכלל על הסביבה ועל כלל הגורמים בג'דיידה-מכר.

אחד הדברים הקשים גם כן ושצריך להציג אותם ולקבל את המענה על השאלות שלהם – היום ראש המועצה מתדפק כמעט על כל דלת, מגיע לכל משרד, מבקש תשובות, עושה את כל המאמצים על מנת לפתור את הבעיה הקשה מאוד, וזה לא באשמת הקדנציה הנוכחית של ג'דיידה-מכר, ובכל זאת, המשרדים השונים לא משתפים פעולה.

ואנחנו כאן להציג את הבעיה, את חומרת הבעיה, את התופעה המאוד- מדאיגה, וברצוננו לקבל תשובות מידיות כמה שאפשר, כי המפגע הזה לא מחכה לאף בן אדם ולא מחכה לאף אחד, ולתושבי ג'דיידה-מכר מגיע לחיות בכבוד, בסביבה טובה יותר, מכבדת יותר, סביבתית יותר ובריאותית יותר. במיוחד בתקופה קשה כזו אנחנו מצפים מהמשרדים השונים לתת מענה ולענות על השאלות ולתקצב את הבעיה הזו על מנת לפתור אותה.

אני מעדיפה שנתחיל עם ראש המועצה, מר סוהיל. אהלן וסהלן, בבקשה.

בוקר טוב, סונדוס. בוקר טוב לכולם. אני שוב רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת ולברך אותך על התפקיד החדש.

תודה.

ואני משוכנע שכבודך תצליחי להתניע ולהזיז דברים במיוחד במגזר הערבי, ונושא הסביבה הוא הנושא האקוטי במגזר הערבי ובמיוחד בג'דיידה-מכר.

תחילה ברצוני להודות לחבר הכנסת סונדוס סאלח שיזמה את הדיון הזה לאחר הביקור שלה ביישוב שלנו, ג'דיידה-מכר. אני מניח שאת לא היית יוזמת את הדיון במהירות כזו אם את לא ראית עד כמה המצב קשה ואקוטי בג'דיידה-מכר.

נכון.

איכות הסביבה היא חלק מאיכות החיים וכולנו זכאים לאוויר נקי, לסביבה נקייה ומטופחת, לפארקים ציבוריים יפים במקום פסולת מזהמת, לריח של קלמנטינות במקום ריח זבל. לילדים שלנו בג'דיידה-מכר הזכות – ואני, מתוך אחריות, נרתם ומחויב למשימה הזאת – לבלות בשטחים פתוחים ונקיים ובסביבה בריאה.

אנחנו אוהבים כמו כולם להיות במקום ראשון. אבל אנחנו לא אוהבים שאנחנו במקום הראשון בארץ עם שיעור תמותה הגדול ביותר מהתקפי לב והמקום השישי מסרטן. וכששריפת הפסולת אחראית על למעלה מ-60% מפליטת החומרים המסרטנים לאוויר במדינה, אנחנו, ההורים שלנו, הילדים שלנו, הם אלה שמשלמים את המחיר הכבד.

מרגע כניסתי לתפקיד אני פועל ללא לאות בכדי לשפר את המצב התברואתי והסביבתי ביישוב, ואני משלם על כך מחיר פוליטי כשתושבים כועסים ומתרעמים על כך שאוסרים עליהם להוציא אשפה בימים מסוימים, מחיר אישי כשהוגשו נגדי כתבי אישום בגין השלכת פסולת, ומחיר כלכלי כבד שאני מוציא, שישה מיליון מתקציב המועצה, לפינוי האשפה. אני מוצא את עצמי מתמודד לבד מול ערמות הזבל ומול טענות המשרד לאיכות הסביבה.

נכנסתי לתפקיד בדצמבר 2018 וקיבלתי במקום פרחים 70,000 טון של פסולת המפוזרים מסביב ליישוב. במקום שיתוף פעולה עם המשרד לאיכות הסביבה, - - - אישום והיעדר תקציבים.

אחת הבעיות שנתקלנו בה היא התניית המשרד לאיכות הסביבה למימון פרויקטים סביבתיים בהצטרפותנו לאשכול. הרציונל הטוב של המשרד מובן – איגום ומיצוי משאבים, חיסכון, איזוריות, אבל מה אנחנו יכולים לעשות אם ההצטרפות לאשכול אינה נעשית בלחיצת כפתור? מה עושים עד שמצטרפים לאשכול? רק לפני חודש קיבלנו את הסכמת האשכול ומדובר עוד בתהליך ארוך והדרגתי. מה אמורים תושבי ג'דיידה-מכר לעשות בזמן שמחכים לאישור ולהתנעת התהליך?

ברשותכם, אני רוצה עכשיו לדבר על הצעדים שאני והנהלת ג'דיידה-מכר עשינו במשך שנתיים. מתוך אחריות לתושבי ג'דיידה-מכר, אני כתושב ג'דיידה-מכר מודע לבעיות הסביבתיות בג'דיידה-מכר. ולכן, השיחה הראשונה והטלפון הראשון שאני ניהלתי ברגע כניסתי לתפקיד, היה עם מנהלת המחוז דורית זיס, מנהלת המחוז של המשרד לאיכות הסביבה, וביקשתי בדחיפות ובאופן בהול ישיבה עם כל הצוות על מנת לזרז את העניין של הסביבה.

והיא אתנו בזום גם כן. תיכף נשמע התייחסות.

אני הזמנתי אותם. הם הגיעו למשרד עם צוות גדול – הצוות של המשרד, הצוות של המשטרה הירוקה, של קק"ל, של רשות הטבע והגנים. הצגנו את הבעיות בג'דיידה-מכר, הצגנו תוכנית עבודה על מנת להתגבר על 70,000 טונות פסולת שמפוזרים בג'דיידה-מכר, על מנת לאפשר ולתת הזדמנות לילדים שלנו, שתהיה להם סביבה יפה, תוכנית עבודה, דרך יועץ מהמשרד לאיכות הסביבה. אבל לצערנו, התשובה הייתה: אין לנו תקציבים לג'דיידה-מכר. הם ייתנו את זה בהצטרפות לאשכול.

הנושא של האשכול היה לנו חדש. לא ידענו מה זה אשכול. התחלנו ללמוד את העניין. ואחרי שישה חודשים שוב ביקשתי בדחיפות עוד פעם ישיבה עם המחוז וכן הייתה ישיבה, ואז נכח גם המנכ"ל של המשרד לאיכות הסביבה גיא סמט אז, וגם אותה תשובה: לג'דיידה-מכר אין תקציב.

אני לא יכול להתמודד עם תקציב של פחות מ-10 מיליון שקל. אני כיושב-ראש מועצה וגם כהנהלה קידמנו הרבה נושאים על מנת להתגבר על כל הבעיות הסביבתיות בג'דיידה-מכר. אני מיניתי פקחים על חשבון המועצה. אני רכשתי רכב פיקוח, קידמתי חוקי עזר ואישרתי אותם במשרד הפנים. עכשיו אני בתהליך מתקדם לאשר גם צו כניסות. יש לי פקחים אבל אני עדיין לא יכול לחלק קנסות כיוון שעדיין לא מאושר החוק של צו הקנסות.

אני בעיצומו של מערך טכנולוגי, מצלמות. אני הוספתי תקציבים מתקציב המועצה. כשאני קיבלתי את ההנהלה במועצת ג'דיידה-מכר, אחוז הגבייה היה 58%. בשנה אחת הצלחתי להגיע עד 70%. היום אני הגעתי עד 78% כמעט. היעד של הגבייה שלי עומד על 8.5 מיליון כמעט. מהתקציב הזה כמעט שישה מיליון שקל בשנה אני מתקצב על בעיות סביבתיות, על פסולת. כמעט 34% מתקציב הגבייה אני משקיע בפסולת או בנושאים סביבתיים אחרים.

אני עשיתי כל מאמץ, אבל אני מרגיש שאני לבד בחזית מול המשרד להגנת הסביבה שלא משתף איתי פעולה בכלל. הוא רק בא אליי כי אני מפר את חוק הניקיון, ומאשים אותי שאני מפר את חוק הסביבה.

יש לנו שני סוגים של פסולת. יש לנו פסולת ביתית, מה שנקרא אשפה ביתית, ויש לנו קבלן. היום אנחנו נותנים את השירות הכי טוב בכפר. מהבחינה הזאת אין לנו בעיה. יש לנו בעיה של פסולת מוצקה, פסולת גושית, פסולת ריהוט, פסולת גיזום. זו פסולת שרכשנו כמעט במשך 15 שנה. אנחנו רכשנו את זה מהנהלות קודמות. דרך סביבה שווה ועוד מעט יתייחס לזה האחראי על התברואה, התגברנו והצלחנו לאסוף כמעט 5,000 טונות בסכום של 750,000 שקל. אבל עדיין 60 אלף טון מפוזרים מסביב לג'דיידה-מכר.

לא רק זה. - - - של הפסולת הגושית, וכל יום יש לי קבלן שאוסף ארב נאגלות, ארבע נאגלות זה לא מספיק לתושב של ג'דיידה-מכר שהיום מונה כמעט 20,000 תושב. אני חילקתי את היישוב לארבעה איזורים, ואני מאפשר לתושבים להוציא פסולת כל יום. מוציאים את הפסולת, אבל עדיין, בארבע נאגלות אני לא יכול להתגבר על - - - הזה. לכן על מנת לתת שירות יותר טוב, אני חייב תקציבים.

ברשותך, אני רוצה עכשיו את המצגת.

כן, אפשר להעלות את המצגת.

(הצגת מצגת)

קצת אינפורמציה - ג'דיידה-מכר הוא יישוב שמונה כמעט 21,000 תושבים, ממוקם מזרחית לעכו, מערבית לכביש 70 וצפונית לכביש 85.

כפי שהסברתי, הפסולת הביתית מפונה על ידי קבלן שלוש פעמים בשבוע. והשירות הוא מצוין. אין תלונות מהתושבים בכלל. כמות הפסולת החודשית כמעט 750 טון. העלות של הפסולת הביתית כמעט 400,000 שקל בחודש, כמעט חמישה מילון שקל בשנה, וזה על חשבון התקציב השוטף של המועצה.

זה הזוי.

כן.

וכפי שהסברתי, הבעיה שלנו בתוך הכפר היא הפסולת הגושית. אנחנו הצלחנו תוך שנתיים להעביר את ג'דיידה-מכר למצב יותר טוב. אנחנו הצלחנו לעשות הרבה שינויים, ויש לנו הרבה הצלחות בכל הנושאים: תשתיות, חינוך, חברה, פעילות לא פורמלית, מתנ"סים, אבל אם התושב מתעורר כל יום בבוקר ורואה ערימה של פסולת מול הבית – אז כאילו לא עשינו שום דבר.

העניין של הפסולת הוא הנושא האחרון בג'דיידה-מכר, ואנחנו לא יכולים ואין לנו את הכלים, ואין לנו את האמצעים ואין לנו את התקציבים, להתגבר על זה. זו הצעקה של תושבי ג'דיידה-מכר. זה הנושא האחרון שאני משקיע בו כל יום הרבה זמן והרבה תקציבים, ועדיין אני מודה שאני לא נותן את השירות המיטבי שמגיע לתושבי ג'דיידה-מכר.

ולכן, כפי שאמרתי, אנחנו עשינו הרבה תוכניות. אחת התוכניות היא שחילקנו את הכפר לארבעה איזורים. התושבים באיזור א' מוציאים את הפסולת ביום ראשון והקבלן בא ביום שני ואוסף את הפסולת. אבל כיוון שזה רק ארבע נאגלות, וזה מה שאני יכול להשקיע, אז ארבע נאגלות לא מספיקות, ולכן הרבה פסולת נשארת על המדרכות. והתושב בא אליי בטענות, הוא אומר לי, כבוד ראש המועצה, אתה לא רוצה שאנחנו נוציא את הפסולת על המדרכה או בכביש, לאן אני אקח את הפסולת?

זה גם מעודד עבריינות אזרחית, לשרוף, לשים אותה במקום לא חוקי.

בוודאי.

אין לי מענה, והוא אומר לי לאן אני אקח את הפסולת. אין לי תחנת מעבר. לא מאפשרים לי ולא מאשרים לי לעשות תחנת מעבר. אפילו נקודת איסוף לא נותנים לי. אז לאן התושב ילך עם הפסולת שלו? אין לו. אין לו לשים את זה על המדרכה, עד שנחכה לשבוע הבא.

אלה תמונות שמראות את הפסולת שנערמת על המדרכות. אני הבטחתי לתושב שאני אאסוף אותן פעם בשבוע, אבל לפעמים מחוסר יכולת אני לא יכול. בנוסף, אני חתמתי על חוזה עם חברת תמיר לאסוף קרטונים.

לגבי פסולת בנייה, פסולת גושית, ריהוט – זה מצבורים, ערימות, בצד הצפוני, בין כפר יאסיף לבין ג'דיידה-מכר יש מזבלה של 30,000 עד 40,000 טון. בצד המערבי אותו דבר. וגם בצד הכי יפה בג'דיידה-מכר, שזה הצד המערבי של טנטור, טנטור היפה שלנו. לצערי הרב, זה מפגע סביבתי מזהם מאוד, יש הרבה פסולת שם.

אני פניתי להרבה גורמים, בואו תעזרו לנו. אני מוכן להתחייב לשמור ולתחזק את המקום, אבל בואו תפנו את הפסולת שנערמה שם במשך 15 שנים. המשרד לאיכות הסביבה רוצה שאני אהיה אחראי על זה. הערימות האלה הן באחריות ובהתרשלות של הנהלות קודמות, וגם של המשטרה הירוקה. איפה הייתה המשטרה הירוקה במשך 15 שנה? מה עשתה המשטרה הירוקה? איפה היה המחוז? למה לא ניתן כתב אישום נגד אף קבלן בג'דיידה-מכר?

והאמת היא שהנטל הזה לא צריך ליפול על כתפיך ולא על הכתפיים של אנשי ותושבי ג'דיידה-מכר. זה נטל סביבתי כל כך גדול, זה מחדל סביבתי וזה כישלון מערכתי לכלל המשרדים שמאפשרים למפגע הסביבתי שימשיך ויסכן את חייהם של אנשים שגרים בסביבה.

פסולת שאנחנו לא מטפלים בה היא פסולת שגורמת למחלות, לזיהומים, למפגעים סביבתיים מצטברים שהולכים ומחמירים, וזה לא צריך ליפול רק על הכתפיים של ג'דיידה-מכר. זה באחריותו של המשרד להגנת הסביבה והוא צריך לתת את הדעת וגם את הפתרון, ואת התקצוב שצריך ונדרש על מנת לפתור את הבעיה.

לצערי הרב, המשרד להגנת הסביבה, על מנת להתחמק מהאחריות שלו, הכי קל לו להאשים את ראש מועצת ג'דיידה-מכר זוהיל מלחם. ואכן, הוגש נגדי כתב אישום ואני נחקרתי על העניין הזה לפני חודש ימים. על מה? על התרשלות של הנהלות קודמות ועל התרשלותם של המשרד לאיכות הסביבה ושל הממשלה - - -

על הפסולת של לפני 15 שנים - - -

כתב אישום נגדך?

כן.

כשהם רוצים, הם יודעים לפעול כנראה, אבל באיחור של 15 שנים.

בדיוק ככה, כן.

זו תמונה של הר פסולת, מצבור ענק מאוד בין ג'דיידה-מכר, בצד הצפוני, לבין כפר יאסיף. זה כמעט 15 שנה. זו תמונה בתוך שכונה בג'דיידה-מכר, גם מצבור של פסולת. זו טנטור היפה שלנו, ואנחנו נלחמים על האיזור הזה. אפילו גם שכונות יפות שאנחנו מפתחים עכשיו. תראי איזו בנייה מסודרת, אבל לצערנו, גם זה מלווה בתמונות של פסולת.

שריפות שהתושבים לפעמים מתוך חוסר מענה וחוסר טיפול מנסים לשרוף את זה. דווקא היום הפקחים בג'דיידה-מכר עושים את המיטב שהם יכולים על מנת למנוע את השריפות, ובאמת הם מונעים הרבה שריפות.

כי זה לא פחות מזיק מערימות הפסולת. השריפה היא מפגע סביבתי שמזהם ופוגע באנשים שנושמים את האוויר הזה, של אחרי שריפת פסולת.

אלה התקציבים שהמועצה מוציאה בכל שנה, מהכסף האישי, מהתקציב השוטף של הארנונה.

איסוף ופינוי אשפה ביתית – ארבעה מיליון שקל; איסוף ופינוי אשפה גושית – מיליון ו-200,000 שקל; - - - כבישים – 380,000 שקל; - - - 220,000 שקל, פינוי פסולת בניין – 200,000 שקל. בסך הכול שישה מיליון שקל בשנה מועצת ג'דיידה-מכר מוציאה מהתקציב השוטף שלה על פינוי פסולת.

וזה 34% מהארנונה שאנחנו גובים בשנה.

וואו. זה במקום להשקיע אותם ברווחת התושבים, בחינוך, בפנאי, בתרבות, בספורט. זה מושקע בטיפול בפסולת שהיא בעיה מצטברת מלפני 15 שנים, וגם בעיה של משרד הסביבה והנהלות קודמות.

מר עביד, תרצה להוסיף עוד משהו?

אתה התקציבים הבלתי-רגילים, התב"רים שקיבלה המועצה מהמשרד, ובניגוד למכתב ששלחת לראש המועצה אתמול, אנחנו ניצלנו עד השקל האחרון את כל התב"רים.

למרות שיש טענה שלא ניצלתם את התקציב שיועד מהמשרד להגנת הסביבה.

ניצלנו הכול וגם כתבנו לכם איפה ניצלנו את כל הכסף הזה, "סביבה שווה", שזה בעיקרון כל הכסף, שלושה מיליון שקל, ותקציב לא כל כך גדול לחינוך סביבתי.

צירפנו כאן את מה שעשינו ב"סביבה שווה". המשרד ייעד את הכסף לכמה דברים, וחלק ממש קטן, 650,000 או 750,000 שקל, זה רק לפינוי מפגעים, בזמן שאנחנו זקוקים לשמונה-תשעה מיליון שקל לפינוי המפגעים - - -

אפילו עשרה מיליון.

אפילו עשרה מיליון שקל, והוא תקצב את זה ב-650,000 שקל, וגם את זה ניצלנו על הצד הטוב ביותר, ופינינו כמה שאפשר, ובמקום המזבלות שהיו אנחנו גם שיקמנו את האיזורים האלה והפכנו אותם לגינות עם כלים מוזיקליים ועם משחקיות, ותיכף ראש המועצה יגיע לזה במצגת הזאת.

למרות שאני חושבת ש-60 אלף טון של פסולת זה לא אחריות של אף מועצה מקומית. אפילו עירייה לא יכולה לטפל בכזו כמות של פסולת. צריך מיון פסולת, צריך הטמנה חוקית, צריך טיפול בפסולת, וכל השלבים שצריך על מנת למנוע מפגע בתהליך הטיפול עצמו. זה לא צריך ליפול על מועצה מקומית אחת כי אין להם את התקציב ואת הכלים לטפל בכמות פסולת כזו.

אני רוצה להדגיש בעניין הזה דבר אחד חשוב מאוד, ואם דורית זיס מקשיבה, היא תדע את זה. מאז כניסתי לתפקיד לפני שנתיים, גרוש אחד לא קיבלתי מהמשרד להגנת הסביבה. שלושה מיליון שקל ל"סביבה שווה" קיבלנו בהנהלה הקודמת מ-2015, ואנחנו ניצלנו את התקציב הזה עד הגרוש האחרון. החשבון עוד יגיע למשרד והם יראו שהכסף כבר נוצר עד הגרוש האחרון.

אנחנו, וגם זה הצלחה להנהלה שלנו, לא מפספסים בכלל אף קול קורא. דרך הקולות הקוראים הצלחנו גם להשיג כסף למה שנקרא חינוך סביבתי, וזה עשרות או מאות אלפי שקלים, אבל לא תקציב לפינוי פסולת.

אז אתה ממצה עד תום כל אפשרות שתוכל לדחוף קדימה את העגלה הזו ולהוציא אותה מהבוץ, אבל עדיין, המפגע כל כך גדול ובממדים בלתי נסבלים ובלתי אפשריים לטיפול של מועצה מקומית ג'דיידה-מכר, אלא אם המשרד להגנת הסביבה ישים יד ויתחיל בהנעת הגלגל ותקצוב על מנת לפתור את המחדל הסביבתי הגדול הזה.

ברשותך, בעניין התקצוב, אני רוצה שמר ואג'די עאבד יתייחס לתקציב של "סביבה שווה".

מר ואג'די, בבקשה.

אנחנו נותנים את כל הבמה לג'דיידה-מכר. אנחנו יושבים, שומעים אתכם ולא מדברים היום.

שומעים ולומדים.

תודה רבה לכם, חברים, עאידה ואוסאמה.

זה לא קורה בכנסת. תמיד אנחנו מתפרצים. והיום אנחנו נותנים לכם את כל הבמה.

זאת פעם ראשונה, חצי שעה מהוועדה - - -

וגם סונדוס מנהלת את הוועדה היום, היא יושבת-ראש הוועדה - - -

כנראה יש לכם פרוטקציה חזקה אצל היושבת-ראש.

תודה, תודה.

אנחנו מאוד מעריכים את זה.

נלחמנו לקיים את המפגש הזה, וצוות הוועדה יודע, ותודה רבה לכם עוד פעם, כי אני יודעת, זה מאוד מאוד חשוב וזה מדיר שינה מעיני כל אחד ואחת בג'דיידה-מכר ובגדול מעיני ראש המועצה, והוא שם את כל הכובד על מנת לפתור את הבעיה. זה עוד צעד, אבל זה לא הצעד האחרון. אנחנו נמשיך ביחד עד שנפתור את הבעיה.

מר ואג'די, בבקשה.

שלום רב. תמיד כל מועצה מקומית שואפת לתת לתושבים שלה את השירותים החיוביים ביותר. וכל תושב מקבל מהמועצה שלו את השירותים האלה.

לפני שאני אתחיל את ההסברה שלי על התקציבים, אנחנו תמיד מבקשים שגם התושב ישתף פעולה עם המועצה המקומית. בלי שיתוף הפעולה של התושב, אנחנו לא יכולים להתקדם, אפילו כדי לחיות בסביבה שווה או בסביבה בריאה ואיכותית.

כל העבודה במחלקה שלי מתורגמת לכספים. יש כסף, אז אני עובד, אין כסף, אז אני עומד. והתקציבים האלה בתוך השנתיים, בתוך הקדנציה הנוכחית, אנחנו כמעט הגדלנו את התקציב של המחלקה. אני לא רוצה להגיד כפול, אבל זה עמד על שלושה-ארבעה מיליון, והיום זה עומד על שישה-שבעה מיליון, וכל זה לטובת התושבים.

אני מתחיל בהסברת התקציבים. אם נסתכל על איסוף ופינוי אשפה ביתית, היום התקציב עומד על ארבעה מיליון שקל בשנה, למרות התקציב שהיה 3.6 מיליון, 3.4 מיליון. אבל בנוסף זה גם מתורגם לעבודות ולשירות לתושב. במקום שהיינו מפנים פעם אחת את הפח הרגיל של האשפה הביתית, היום אנחנו מפנים שלוש פעמים בשבוע.

ובחגים כל יום.

ובתקופת החגים כל יום באים לפנות. אין ערימות, אין הצטברות ליד המכולות וליד הפחים. זה דבר שנעשה רק בתוך השנתיים האלה.

הסעיף התקציבי השני הוא איסוף ופינוי אשפה גושית, וזו הבעיה של ג'דיידה-מכר. היינו עובדים רק ב-200,000 שקל. אחר כך הגדלנו את זה, עד שבתוך הקדנציה הזאת הגענו למיליון שקל. לפני זה היינו משלמים לא חצי, אלא פחות מחצי. ולמה עשינו את זה? עקב זה שאין תחנת מעבר ואין נקודת ריכוז פסולת, ואין תשובה לתושב. התושב רוצה לגזום ולזרוק, ואין כתובת לתושב לאן לקחת את זה. אז הוא מציב את זה על הכביש. אם ביקשנו מהתושב, שים את זה על הכביש, אז הכביש כולו מתמלא בערימות פסולת.

הנקודה השלישית היא מטאטא כבישים – לזה יש 380,000 שקל. הנקודה הרביעית, וזו הנקודה החיונית שעוזרת לאי הצטברות הפסולת, לאי שפיכה פיראטית בצדדי הכפר - - - פקח עירוני. אנחנו, ברוך ה', ניצלנו את הכסף של "סביבה שווה" שהיה לנו מ-2016 ורכשנו רכב ייחודי לפיקוח, פקח ייעודי למועצת ג'דיידה-מכר שהסתובב בשדות, במטעי הזיתים, מסביב לכפר, על מנת למנוע את השפיכה הפיראטית. אנחנו מודים שזה מתקצוב המשרד לאיכות הסביבה שניצלנו אותו לפני חודש-חודשיים.

במאה אחוז. זה ניצול במאה אחוז.

במאה אחוז, כל התקציב.

ורכישת הרכב הייעודי הזה היא גם מהתקציב הזה.

בגלל שאתה מדבר בענייני תקציבים, רציתי לשאול. יש קרן במשרד שנקראת קרן לשמירת הניקיון. אתם קיבלתם ממנה משהו?

חוץ מהתוכנית "סביבה שווה" שהייתה ב-2016 לא קיבלנו – חוץ מקולות קוראים שמילאנו לחינוך סביבתי.

וזהו?

וזהו.

למרות שהם ניגשים לקולות קוראים.

כי דווקא הקרן הזו במשרד להגנת הסביבה לא מנוצלת טוב, והצטברו בה מיליונים של כספים.

מהקרן לשמירת הניקיון בסוף השנה הזאת התחלנו לקחת ולעודד את המיחזור, והתחלנו במיחזור קרטונים וזכוכית ופלסטיק. התחלנו עכשיו. זאת אומרת, הדרך הזאת שאני מדבר עליה, מתוקצבת או מתורגמת לתקציבים חדשים שנכנסו למחלקה שלי, וגם מתורגמת לתוכניות חדשות, כמו: עידוד למיחזור, חינוך סביבתי, הסברה לתלמידי בית ספר, השתלמויות למורים, שיתוף פעולה - - -

וכמה ניצלתם מהקרן?

מהקרן לשמירת הניקיון לא הרבה. רק לעידוד מיחזור קרטונים.

למה? פניתם בנושאים אחרים והיה סירוב? או מה בדיוק? אנחנו מנסים להבין למה התקציב הזה עומד במשרד ולא נעשה בו שימוש כמו שצריך. האם הבעיה היא במשרד עצמו? האם לא ניגשתם? מה בדיוק?

קבלת הכסף היא דרך קולות קוראים.

הייעוד של קולות קוראים בקרן לשמירת הניקיון לא עונה על הדרישה של פינוי פסולת בג'דיידה-מכר. לפני כשבוע היה בוועדת הפנים דיון על הקרן לשמירת הניקיון. צודקת חברת הכנסת עאידה, יש שם הרבה כספים, מיליונים שלא נוצלו, ואני העליתי שם את הבעיה של ג'דיידה-מכר ופשוט לא הייתה להם תשובה. לכן ראינו שיש צורך דחוף לקיים את המפגש הזה ולהעלות את השאלות האלה בפני מנהלת המחוז.

יש עוד קרן.

יש קרן הטמנה.

יש קרן לשמירה על שטחים פתוחים.

לזה הגשנו. סירבו לתת לנו לפני שנה, והגשנו שוב לפני כמה חודשים לקרן לשמירה על שטחים פתוחים.

אני חושבת שצריך בדיקה עניינית של איך מתנהלת הקרן הזו, ועל סמך מה, ואולי יש צורך לשנות קצת את התנאים או בקולות הקוראים כדי שילכו לקראת - - -

זה קול קורא לא קל, קשה מאוד, מסובך. רכשנו ייעוץ חיצוני לעניין הזה, הגשנו אותו והשקענו בזה כסף, אבל לצערנו לא התקבלנו. והגשנו שוב לפני כחודשיים.

מי נציגי המשרד שנמצאים בדיון?

דורית זיס, ואני חושבת שזו נקודת זמן מתאימה לעבור למנהלת מחוז צפון במשרד להגנת הסביבה. היא נמצאת איתנו?

כן, אני איתכם ואשמח להתייחס.

קודם כל, אני מאוד מאוד שמחה שהנושא עולה לדיון. במספר דיונים שהתקיימו עם ראש המועצה, אנחנו הבהרנו שנחוץ שיתוף פעולה של הרבה מאוד גורמים. אני רוצה ברשותכם להתייחס בשתי רמות. נתחיל מנושא המדיניות הכללית, ונרד ספציפית לג'דיידה-מכר.

הקרן לשמירת הניקיון שבונים עליה הרבה ויש הרבה שאיפות לגביה, היא מוגבלת להוציא כספים על פי התקנון שלה. התקנון שלה הוא לטובת מיחזור. הוראת שעה שחוקקה איפשרה לתת תמיכה לרשויות בלמ"ס 1 עד 5 גם לניקוי מפגעים וגם לייעודים אחרים. הוראת השעה הזאת פגה וצריך להאריך אותה. יש חידוש אוטומטי בגלל שאין כנסת, אבל יצטרכו לחדש אותה.

הקרן לשמירת הניקיון מוציאה קולות קוראים על בסיס שוויוניות עם עדיפות לרשויות למ"ס 1 עד 5, ונותנת סיוע לפי מדיניות המשרד. מהקרן לשמירת הניקיון יצאה תוכנית בסביבה שווה. היא התחילה ב-2012, 2013, ובאמת ג'דיידה-מכר רק בשנתיים האחרונות ובדגש בשנה האחרונה ניצלה את התקציב שלה ב"סביבה שווה".

אז לפני זה הם לא ניצלו את התקציב. נכון?

נכון, לפני כן לא היה ניצול תקציב.

זו נקודת זכות להנהלה.

אני אגיד הכול וגם אתייחס להנהלה החדשה.

"סביבה שווה", תוכנית שיצאה ללא כל מאצ'ינג של הרשויות, במחוז צפון, 57 רשויות בחברה הערבית, ורק הן קיבלו תוספות משמעותיות להשוואת תנאים. למשל, כלי אצירה חדשים שניתנו לג'דיידה-מכר, רכב הפיקוח שדובר עליו, משאית מנוף שקיבלה הרשות לטובת טיפול - - -.

התוכנית הזו פגה אחרי שתי הארכות בסוף החודש האחרון. ואנחנו כבר הכנו ושמנו על שולחן השרה תוכנית המשך לכלל החברה הערבית. מן הסתם, כמו שציינתי, הקרן לשמירת הניקיון מחויבת בשוויוניות. יש חריג אחד שאפשר לתת לרשות מסוימת, צריך להוכיח את הייחודיות שלה וצריך או החלטת ממשלה – מה שלא מתקיים כאן. בכל מקרה התוכנית חדשה לחברה הערבית, ומדברת קודם כל על תשתיות. הקרן לשמירת הניקיון יודעת לתת לתשתיות. היא לא יודעת לתת לשוטף. אין בתקנון שלה אפשרות לתת סיוע שוטף לרשויות. ולכן אנחנו מממנים תשתיות.

מה שקורה בג'דיידה-מכר זה הפוך. הם לוקחים מהתקציב השוטף של המועצה ומשקיעים את זה על מנת לטפל במפגע, במחדל הסביבתי הקשה והגדול הזה. אני מאוד מסכימה איתך, ובשביל זה אנחנו כאן, לסביבה שווה, צודקת, מכבדת, אבל כאן יש משהו חריג, מצטבר לאורך כמה שנים, ומועצת ג'דיידה-מכר לבדה לא יכולה לשאת באחריות הזו. גם אין לה את התקציב ואין לה את הכלים על מנת לטפל בסוגיה הקשה הזו. בינתיים הם ניזוקים, בינתיים הם סובלים. איך אנחנו מתקדמים בסוגיה הזו?

ברשותך, תני לי להשלים ואני אתן את כל התמונה.

קודם כל, אני רוצה להמשיך לדבר מילה על מדיניות. מעבר לתוכנית לחברה הערבית יש המשך תוכנית לחברה הערבית. יש גם טיוטת קול קורא חדש לאשכולות, כמו שראש המועצה אמר, יש יתרון גדול בניהול איזורי שהוא גם כלכלי יותר, גם מאפשר השקעה גדולה יותר בפתרונות, מוריד את העלויות לרשות. הקול הקורא החדש לאשכולות נותן השקעה בתשתיות אזוריות, ומעבר לזה הוא נותן גם כסף לניקוי מפגעים. אבל כל אשכול שייגש, יכול לקבל על כל יישוב שנוסף לאשכול בונוס מיוחד, כמו צירוף ג'דיידה-מכר לאשכול גליל מערבי, יהיה תקציב מיוחד לטובת הכנסת ג'דיידה-מכר לאשכול.

אנחנו צריכים לחכות לממשלה חדשה לצורך אישור - - -

למה צריך לחייב את המועצות להיכנס לאשכולות?

זה כלי לחץ.

סליחה, כדי לקבל את הכסף הדרך היא דרך אשכולות. אם מועצה לא מעוניינת להיות חלק מהאשכולות, ואנחנו יודעים שחלק מהתקציבים הולכים על ניהול האשכולות, ויש דברים שיכול להיות שהמועצה לא רוצה לקבל על עצמה. למה צריך לקשור את זה?

אנחנו ראינו מהניסיון שלנו, ואפשר להביא את זה גם במספרים, קשה מאוד לרשות של 20,000 תושבים לייעל את ניהול הפסולת.

משהו מאוד בסיסי שאני רוצה להגיד, שלפני שמנקים את הרי הפסולת, צריך קודם כל להסדיר את הניהול של הטיפול השוטף בפסולת.

אין שום דבר בחוק שמחייב קבלת תקציבים בכניסה לאשכולות.

אני אתייחס. ברשותך, תני לי רק להשלים את הדברים, את הטיעון, ואז תראי שאני מתייחסת.

בשביל להימנע מהצטברות נוספת של פסולת בהרים – יסלח לי ראש המועצה, אני הייתי שבוע שעבר בג'דיידה-מכר, ויש עדיין השלכות ניכרות, מקומות חדשים שנוצרים. המועצה לא מסוגלת לאסוף את כל הפסולת. היא לא נותנת מענה לכל סוגי הפסולת. ואני מבינה שזה עול תקציבי, ואנחנו רואים את זה, גם במקומות - - -

מעבר לזה שאנחנו רואים את זה, ראש המועצה אומר, קצה נפשנו, אנחנו לא יכולים לטפל בפסולת המצטברת הזו והיא פוגעת בטיפול השוטף. כולנו רואים את המציאות שם.

אנחנו מדברים קודם כל, עוד לפני הפינוי בהרים, על פינוי כל הפסולת שנוצרת בשוטף. ומדובר גם על פסולת עסקים רבה שנשפכת. פסולת בניין - - -

דורית, בכבודך - - -

תנו לי להשלים, בבקשה.

לא, לא, לא. כי את אומרת - - -

תנו לי להשלים, בבקשה, ותקבלו את כל התמונה.

את שוב רוצה להגיד לי שג'דיידה-מכר מתרשלת, שג'דיידה-מכר לא יכולה לתת את השירות - - -

אני לא אמרתי את זה. אם תיתן לי להשלים, אני אגיד את הטיעון שלי.

לא, תקשיבי. שנתיים גרוש אחד לא נתתם לג'דיידה-מכר, גרוש אחד לא נתתם. ביקשתם שנצטרף לאשכול, ומתוך אין ברירה הלכנו בתהליך הזה. אנחנו כמעט שנה בתהליך הזה, ועד שיאשרו אותנו במשרד הפנים, עוד כמעט שנה ואפילו יותר משנה. מה נעשה עד שניכנס לאשכול?

אני דיברתי עם הנהלת האשכול ואמרו לנו, כל עוד אנחנו לא מאושרים, לא נקבל גם תקציב. אפילו מהתקציב שאישרתם עכשיו לאשכול, לא נקבל מזה אפילו גרוש אחד.

סונדוס, ותמיד הם חוזרים על אותו סיפור.

אני אודה לכם את תיתנו לי להשלים את הדברים ותקבלו את כל התשובות שאני יכולה לתת.

יש להם את הסיפור הזה שהם תמיד מספרים אותו.

מאשימים את - - -

מתחלפים מנכ"לים, מתחלפים מנהלי מחוזות, והם מספרים אותו סיפור. ממשיכים - - -

ברשותכם, אני הקשבתי מאוד בסבלנות למה שאמר ראש המועצה, גם לדברים שלא כולם היו מדויקים. תנו לי להשלים.

לא, לא. זה לא מקובל. סליחה, דורית, את מגיעה לג'דיידה-מכר, מסתובבת בג'דיידה-מכר, ואני לא יודע מזה. אם אנחנו מדברים על שיתוף פעולה, את היית צריכה להיכנס אליי למשרד על מנת לדון בעניינים האלה. את לא רואה מה אנחנו עושים. את באה ומסתכלת רק על חצי הכוס הריקה ומדברת על הדברים האלה. את לא מדברת על דברים שאנחנו עושים בג'דיידה-מכר לתושבים.

אם תיתנו לי להשלים, ברשותכם, תשמעו את כל התמונה וגם את הדברים הטובים שיש לי להגיד.

בבקשה, דורית.

אני עדיין ברמת המדיניות. אז אמרתי, יש למשרד מדיניות של תמיכה דרך אשכולות, מאחר שהיא מאפשרת טיפול יעיל יותר בפסולת. אני מדברת על קול קורא חדש לאשכולות שיתמוך ברשויות חדשות שמצטרפות, וייתן תמיכה מיוחדת בזה. אני מדברת על תשתיות אזוריות להקמת תחנות מעבר.

עם כל הכבוד, לתחנת מעבר יישובית אין זכות קיום. אם אתם לא מצליחים לפנות בזמן לאתר הקצה, שהוא קרוב אצלכם, אז מה יקרה לפסולת בתחנת המעבר? היא תצטבר ותצטבר, ובסוף, כמו שקורה - - -

אז הפסולת תישאר על המדרכות והכבישים?

תנו לי להשלים, בבקשה. תנו לי להשלים, בבקשה. אני מבינה את הכאב. אני יודעת מאיפה זה מגיע. אבל אני מנסה לתת את ההיגיון מאחורי המדיניות שלנו, לפחות.

תחנת מעבר יישובית שהפסולת תצטבר בה, לא תיתן לכם מענה, כי בסופו של דבר הדברים נשרפים ויש מספיק דוגמאות במחוז לתחנות – וגם בג'דיידה-מכר הייתה תחנה שכל הזמן עלתה באש. זה לא נותן פתרון. לתחנה איזורית שיכול להפעיל קבלן ויש לה כלכליות כי יש לה כמות פסולת גדולה, ואז הוא יכול גם למחזר במקום, יש הצדקה כלכלית ויש לה יכולת קיום לאורך זמן. והיא תיתן את המענה הנכון. ולכן יש כאן יתרון לאשכול, או לפחות ליוזמה איזורית שיכולה לתת מענה ליישוב.

אבל בינתיים אנחנו לא באשכול, דורית. אפשר לחתור ולדבר ספציפית לג'דיידה-מכר?

כן, בהחלט.

בבקשה.

הבעיה הכי גדולה שהייתה בתוכנית "סביבה שווה" וכל הסדרי הניהול החדשים שדרשו פינוי כל סוגי הפסולת יוצרים התחייבות גדולה יותר לרשויות בשוטף. וזאת בדיוק הבעיה. המשרד להגנת הסביבה, אין לו יכולת לתקצב רשויות בשוטף. התקנון של הקרן לשמירת הניקיון לא מאפשר לשלם בשוטף. ולכן פנינו כמה פעמים למשרד הפנים ולאוצר, שהם הגורמים שיכולים לתקצב רשויות בשוטף. אם יכולנו לתקצב את ג'דיידה בתשתית, הם רכשו בתקציב שלנו משאית מנוף, הם רכשו רכב פיקוח. את הפעלת הפקח אנחנו לא יכולים לממן.

תיכף נשמע ממשרד הפנים וגם ממשרד האוצר. אבל אני רוצה להבין, ברשותך.

המשרד להגנת הסביבה, שהסביבה והמפגעים הסביבתיים הם עדיין באחריות שלו – בא ראש מועצה ואומר לכם שיש מפגע מצטבר של 15 שנים, שהוא מנייד תקציב מהתקציב השוטף על מנת לטפל במפגע הזה, ואומר לכם שהמצב הזה הוא בלתי נסבל גם לתושבים וגם למועצה מבחינה כלכלית ומבחינת היכולת של כל מועצה לטפל במפגע הזה. מה עושה המשרד להגנת הסביבה על מנת לסייע לראש מועצת ג'דיידה-מכר לטפל בבעיה הזו? מה אתם עושים, תכלס, צעדים? איך נצא מהבעיה הזו? חוץ מהמדיניות, אני הבנתי את המדיניות, אבל בינתיים יש משהו חריג.

אם המדיניות לא עונה על הצרכים, אז צריך לשנות מדיניות. זה אל"ף-בי"ת.

בדיוק.

מתחילת הדברים שלה היא - - - להסביר לכולם שיש בעיה במדיניות.

סליחה. אני חייבת להתייחס כי אני צריכה ללכת לוועדת הכספים.

בבקשה, חבר הכנסת עאידה.

אבל אני רוצה לענות לכם.

אבל את לא עונה. את מדברת על מדיניות, ואנחנו מדברים על ג'דיידה-מכר.

- - - קול קורא - - -

תגידי לנו מה המצב בג'דיידה-מכר - - -

סליחה. סליחה. אני ביקשתי זכות דיבור כי אני צריכה לצאת לוועדת הכספים. ועם כל הכבוד, כשמגיעים לוועדה בכנסת אני חושבת שצריך לסמוך שאנחנו כן יודעים מה המדיניות של המשרד, כחברי כנסת אנחנו לומדים את המדיניות של המשרד. וחובתנו לבדוק עד כמה מדיניות זו עונה על הצרכים של האזרחים ושל המועצות המקומיות.

יושבים מולנו נציגי מועצה מקומית שאני מכירה מקרוב, כי היא שכנה שלי, ואומרים בצורה הכי ברורה, אנחנו רוצים להגיע ליעד, לפנות את כל הפסולת, אנחנו רוצים מקום לחיות בו עם סביבה נאותה, והקולות הקוראים ומדיניות המשרד בעצם לא נותנת להם פתרונות, אז זה אומר דרשני. אתם צריכים לבדוק את המדיניות שלכם. לא להסביר לנו את המדיניות, אלא לבדוק איפה אתם לא מצליחים לענות על הצרכים של הרשויות.

בדיוק.

ועם כל הכבוד למדיניות האשכולות שמשרד הפנים מנסה בכוח להחדיר לתוך המועצות המקומיות, אי אפשר להתנות תקציבים בכניסה לאשכולות. זכותנו כאזרחים לקבל את התקציבים המגיעים לנו בלי שום גורם שלישי שחייב להרוויח על גב האזרח הפשוט.

האזרח בחר במועצה מקומית עם הנהלה מסוימת, עם ראש מועצה מסוים, כי הוא ראה שהבן-אדם הזה יוביל את הכפר שלו למקום יותר טוב. הוא לא בחר בהנהלת האשכול כדי שתנהל לו את הכפר.

אני פניתי אליכם גם בנושאים של שריפות בכפר אעבלין, וגם בנושאים של מקומות אחרים. התשובות הן אותן תשובות: המועצות לא מנצלות את התקציבים.

ומה עושה המשרד כשהמועצות לא מנצלות?

וכאשר שואלים את המועצות, הגשנו קולות קוראים ונדחינו, וכאשר שואלים למה נדחו, הם לא עונים על המדיניות. אז המדיניות צריכה להשתנות. פשוט מאוד.

נכון.

וצריך לבוא עם פתרונות קונקרטיים לבעיות ספציפיות. הוא לא צריך להיות מועמד לחקירה בגלל התרשלות של 15 שנים, לא רק של הנהלות המועצות, זה גם תפקיד המשרד. זאת אחריות שלהם שהגעתם למצב כזה. למה הם נרדמו בשמירה? למה המשרד נרדם בשמירה? זה התפקיד העיקרי שלו, לא רק של המועצה.

אני מאוד מתנצלת שאני מדברת בצורה כזו, אבל אי אפשר לשבת כל פעם ולשמוע הרצאות על המדיניות.

על מדיניות שלא עונה, ואך מחמירה את המצב הקיים.

ואני מתנצלת, כי יש לי ועדת כספים.

תודה רבה, חברת הכנסת עאידה.

דורית, אנחנו רוצים לשמוע תשובות לשאלות לג'דיידה-מכר.

ספציפית לג'דיידה-מכר.

כן. אנחנו לא באנו לדבר על המדיניות של המשרד להגנת הסביבה, ואני רוצה להגיד לך, זה שאת אומרת שלפני כן המועצה המקומית לא ניצלה את התקציב, זה עדיין צריך להיות באחריותו של המשרד להגנת הסביבה, לבחון ולדעת, ואפילו להתריע בפני כל מועצה שלא שומרת על הסביבה ולא עושה את התפקיד הראוי שלה, כי בסופו של דבר, האזרחים הם אלה שמשלמים את המחיר הכבד ביותר.

אני חושבת שיש לכם חזון במשרד להגנת הסביבה להגן על הסביבה ולא להעניש עכשיו את המועצות המקומיות או להתוות מדיניות ולטפח עוד תוכנית ועוד תוכנית, כשבמציאות אנחנו לא רואים את התוכנית הזו משנה משהו בסביבה ובאיכות החיים של התושבים.

מה עושים בשביל ג'דיידה-מכר על מנת לטפל במפגע הסביבתי הגדול, הקשה ביותר, כשמועצה מקומית ג'דיידה-מכר לבדה לא יכולה לעשות את זה? מה המשרד להגנת הסביבה עושה עם ג'דיידה-מכר? זה מה שאנחנו רוצים לשמוע.

אני יכולה להגיד, וכמו שהדברים נראים, אנחנו הראינו את הגמישות, שינינו תקציבים בתוכנית "סביבה שווה" על מנת שהמועצה תרכוש רכב פיקוח, שינינו תקציבים על מנת שהמועצה תרכוש משאית מנוף. סייענו להם בדברים שהם - - -

בכדי לטפל במפגע הזה דרושים 10 מיליון שקלים. האם נתתם את המענה הזה או חלק ממנו, חצי ממנו? - - -

אנחנו לא יודעים לתת 10 מיליון שקלים לג'דיידה-מכר באופן נפרד מהקרן לשמירת הניקיון. הקרן לשמירת הניקיון יודעת לתת מענה אך ורק בקול קורא או בתוכנית כללית שיישובים ניגשים אליה. ולכן הגשנו לשרה המשך לתוכנית "סביבה שווה", תוכנית לחברה הערבית, שבין היתר מדברת על ניקוי מפגעים, מדברים על סיוע עם תיאום עם משרד הפנים ומשרד האוצר כדי שיקבלו גם בשוטף, כי בלי שהם יקבלו בשוטף, הם לא יפתרו את הבעיות שלהם, עם רכיבים של פיקוח שיעזרו לרשויות. זה המענה שאני יכולה לתת.

אבל דורית, מה שניתן בשוטף מטפל בבעיות שהן בשוטף, של פינוי פסולת יומית. אבל אנחנו מדברים על מה שהוא לא בשוטף, על משהו מצטבר של כמה שנים. מה קשה בלהבין את זה?

בתוך התוכניות שלנו יש מרכיבים של ניקוי מפגעי עבר ולא רק מרכיבים של שוטף. אבל בלי שמטפלים בשוטף, זה רק הולך ומצטבר. ולדאבוננו, גם לג'דיידה - - -

אז את יודעת מה, אנחנו רוצים ממך המלצות. מה את מציעה לראש מועצת ג'דיידה-מכר עכשיו, צעד אחר צעד, מה לעשות? את כמנהלת מחוז צפון, אנחנו רושמים ועוקבים אחרי ההמלצות שלך.

אנחנו תומכים ושמחים שמופעל פקח. צריך להכשיר אותו לתת את הקנסות כמו שצריך. לפנות למשרד הפנים שיתקצב את הפיקוח באופן שוטף. לפנות לאוצר כדי שישלים את הפערים שיש לו בתפעול שוטך, בכך שהוא מפנה את כל סוגי הפסולת.

יש מקום לחוק עזר בנושא פסולת עסקים, חוק עזר לפסולת עודפת, על מנת שעסקים ישלמו את החלק שלהם. הרבה עסקים שופכים בשטח הפתוח. או שהם יפנו את הפסולת או שישלמו את המועצה על זה שהמועצה תפנה להם את הפסולת.

היא מדברת על השוטף כל הזמן.

לפנות לוועדה המקומית לתכנון ובנייה, לעמוד על זה שלא יינתנו היתרי בנייה בלי שיהיה פתרון ושפסולת הבניין תועבר לאתרים מורשים.

דורית, את דיברת על האחריות של משרד האוצר, הפנים, תכנון בנייה, פיקוח, ואף מילה על האחריות של המשרד להגנת הסביבה. מה אתם? - - -

אני אמרתי שאנחנו הכנו תוכנית לחברה הערבית, שמונחת כבר - - -

לג'דיידה-מכר, לג'דיידה-מכר. תעזבי אותי מהחברה הערבית עכשיו.

לג'דיידה-מכר. אנחנו כאן מדברים ספציפית - - -

אז - - - ממשלה חדשה. אנחנו הכנו תוכנית שתעזור בדיוק - - -

דורית, את כל הזמן מדברת - - -

אין מישהו שכואב לו יותר ממני לראות את זה בשטחים הפתוחים, וזה לא - - -. הבעיה מערכתית.

אבל איך ממירים את הכאב הזה להחלטות? דורית, איך ממירים את הכאב הה לסיוע לג'דיידה-מכר?

סליחה, דורית, את כל הזמן מדברת על השוטף ואת רוצה להראות תמונה כמה אנחנו כאילו לא יכולים לתת שירות טוב או שאנחנו מתרשלים פה ושם. אבל אני מטיל עליכם את האחריות, על המשרד להגנת הסביבה ועל המשטרה הירוקה. 15 שנה, איך אתם הרשיתם? מה עשיתם 15 שנה כשאתם במו עיניכם ראיתם את הערימות, המצבורים של הפסולת נערמים בג'דיידה-מכר?

אני אתן לך דוגמה. היום אם תושב אחד בג'דיידה-מכר שופך פח של אשפה, אחרי יום אחד אנחנו רואים מצבור, כי אנשים באים ושופכים עוד ועוד ועוד. אני לא מרשה את זה. אני מנקה את השטח הפנוי. אבל המצבורים שמסביב לכפר, שאני לא יכול לפנות אותם, עדיין התושבים, אם זה קבלנים, אם זה קבלנים מחוץ לכפר, באים ומנסים לשפוך. זה מזמין אותם לשפוך עוד, למרות שהפקחים שלנו נמצאים שם ומונעים את זה.

על מנת לנקות את זה, אתם חייבים לעשות משהו לג'דיידה-מכר, ספציפית לג'דיידה-מכר. אי אפשר להתעלם מהאחריות שלכם 15 שנה אחורה.

אני אגיד לך מה עשינו 15 שנה אחורה. בסדר? קודם כל, יש בפרקליטות תיק שלנו - - -

דורית, תישארי איתנו בבקשה. אנחנו חייבים לתת גם לעוד אנשים בזום - - -

אין בעיה. בסדר גמור.

בינתיים, חבר הכנסת אוסאמה סעדי, כי גם הוא חייב לצאת. ואחרי זה נעבור לאוצר.

בוקר טוב, שלום וברכה לכם. כבוד היושבת-ראש, כמה חשוב להגיד, כבוד היושבת-ראש, חברתי סונדוס סאלח, וזו הישיבה הראשונה של ועדת המשנה החשובה שאת עומדת בראשה. ואין נושא חשוב יותר לפתוח בו את הוועדה הזו, למרות שאנחנו בתקופת דמדומים ואולי זה היום האחרון של הכנסת שיוצאת לפגרת בחירות. אבל כולי תקווה, ואני סמוך ובטוח שאת תמשיכי גם בכנסת הבאה ללוות את הנושא החשוב הזה.

אבל לפני שאנחנו מדברים על איכות הסביבה וכמה חשוב הנושא הזה של איכות סביבה, אנחנו צריכים עדיין לזכור שאנחנו במאבק על החיים עצמם ועל הזכות לחיים. ורק אתמול קיבלנו עוד תזכורת מאוד מאוד כואבת על עוד רצח, הרצח הראשון בשנת 2021, וזה היה בג'דיידה-מכר, צעיר, בשנות ה-20 לחייו, ויסאם רבאח.

כבוד היושבת-ראש, כמובן שאני מברך מאוד את ראש המועצה, החבר, סוהיל מלחם, ואת ממלא המקום, החבר עביד, וגם ואגדי, ואנחנו בקשר רצוף ואנחנו מנסים לסייע ולעזור למועצה ולג'דיידה, כמו שאנחנו עושים עם יתר המועצות והרשויות, אבל יש לנו קשר מיוחד עם ג'דיידה-מכר ואנחנו גאים בקשר הזה.

אתמול קיבלתי טלפון מעיתונאי שאתמול כוח משטרה פרץ לבית של משפחת הנרצח, משפחת רבאח, וזרק רימונים ושרף חלק מהבית. אז כמובן שאנחנו נלווה ומלווים את הנושא הזה. המשטרה לא עושה את תפקידה ולא מספקת ביטחון. וגם הרצח של אתמול בכפר קרע, וממש בשעה זו שאנחנו יושבים פה בוועדה חשובה זו, ואני עוד מעט אנהל את ועדת העבודה והרווחה בנושא חשוב מאוד – תאונות עבודה והמאבק שלנו בתופעה זו שגובה עשרות הרוגים, מחציתם מהחברה הערבית, ורובם מקרב האזרחים הערבים, בין אם מתוך ישראל ובין אם מהשטחים הכבושים – אבל אתמול היה רצח מזעזע בכפר קרע של צעיר, סלימאן נזים מסארווה, הבן של ראש המועצה הקודם של כפר קרע.

ובשעה זו יש ישיבת חירום בבניין המועצה, ומכאן אנחנו שולחים תנחומים למשפחה וגם לכפר קרע, ומחזקים את ידיו של חברנו ראש המועצה פראס בדחי, וכמובן שנהיה בקשר ונמשיך לדפוק על השולחן ולפנות לכל הגורמים בעניין של המלחמה בפשיעה ובאלימות הגואה, ובמיוחד ריסוק ארגוני הפשיעה המאורגנת.

לעניינו, אני ואת, כבוד היושבת-ראש, היינו בג'דיידה-מכר. שמענו ואנחנו מכירים את כל הבעיות הכרוניות של הסביבה ושל הפסולת, והמספר הזוועתי, 70,000 טון פסולת, וטוב שלקחת את זה. אנחנו פנינו לשרה גילה גמליאל, ואנחנו צריכים להיפגש איתה בקרוב גם על הנושא הזה, כי התשובות שאנחנו מקבלים הן תשובות לא מספקות, עם כל הכבוד.

אפילו מדאיגות.

זה מדאיג, וזה מריחה. עוד פעם נדבר על מדיניות? נכון שיש בעיה בכלל החברה הערבית, אבל יש בעיה ספציפית. ולכן הדיון כאן מתמקד בבעיה ספציפית, בג'דיידה-מכר, וצריך לתת פתרון ספציפי, קונקרטי, ייחודי לג'דיידה-מכר. זו מטרת הישיבה, ואנחנו מבקשים, דורית, שתיתני תשובות. ואם לא, אנחנו נגיע עד לשרה ואנחנו נגיע לכל המשרדים על מנת שנפתור את הבעיה הזאת של ג'דיידה-מכר.

תודה רבה, חבר הכנסת אוסאמה. נפנה למר רותם, נציג משרד האוצר. מר רותם או מתן איתנו?

לא, מתן לא נמצא. רותם נמצא. אני תיכף אבדוק.

אז אני אעבור לסאלח חוטבא, ממשרד הפנים.

הי, שלום לכולם.

אהלן, סאלח. אני חושבת שהצגנו את הבעיה מספיק, ואנחנו רוצים פתרון. שמענו ממנהלת מחוז הצפון, דורית זיס, שיש למשרד הפנים חלק בזה. ולמה בכלל צריך להתנות כניסה לאשכול על מנת לפתור מחדל סביבתי פוגעני, קשה, שמצטבר לשנים רבות, ולשים את כל הכובד הזה על ראש מועצת ג'דיידה-מכר שנמצא בשדה לבד? הוא נלחם בזה לבד, ואפילו תובעים אותו ומעמידים אותו לחקירות כאילו הוא הפושע עכשיו.

סאלח, בוקר טוב. תזכור מאיפה באת לפני שתדבר. הוא מעראבה, הוא חבר שלי.

תאמין לי, אני תמיד זוכר, ואנחנו נצטרך לפתור את כל הבעיות שיש. הייתה לנו ישיבה עם דורית לפני מספר חודשים, עם מנהל המחוז בועז, שעבר בינתיים לטבריה, ואנחנו כן מתמודדים עם הפתרונות שאפשר להציע ולקדם כדי לפתור את הבעיות האלה בג'דיידה. כבר שנים במועצה יש בעיה שהיא הרבה יותר רצינית יחסית לרשויות אחרות, שגם הן סובלות מהבעיה הזו.

גם ההצטברות של האשפה – אנחנו כמובן לא גורם מקצועי שמטפל בסוגיה המקצועית עצמה, אבל אפשר לשים לב שיש איזשהו כשל בשרשרת הטיפול, מהבית של התושב עד לפתרון הקצה. ובלי להיכנס לשאלה על מי האחריות, אני חושב שכולנו צריכים להיות שותפים להתוויית פתרון.

בסוגיית האשכולות, האשכולות הן תשתית, הן כלי. המשרד מציע אותן ככלי לניהול ולניצול יתרונות לגודל של רשויות מקומיות, וכך בעצם ליצור טיפול. יש מלא הצלחות לאשכולות ממקומות אחרים. הנושא של האשפה מכל הסוגים וגם הפסולת הגושית הוא נושא שהרשויות סובלות ממנו, והן רוצות לקדם פתרון איזורי לכך, וזה גם מתיישר עם מדיניות המשרד להגנת הסביבה.

בגדול, כמשרד, אנחנו רואים שתקצוב של מיזמים איזוריים של הגנת הסביבה מתאימים יותר לאשכול. יכול להיות שדברים ספציפיים עבור רשויות כמו הצטיידות רשותית בכלי אצירה או ציוד כזה או אחר, כן צריך לעבור לרשות. יש דיבור בין משרד הפנים למשרד להגנת הסביבה כדי לטייב את השירות.

מקומות שיש בהם כשל מתמשך והצטברות של אשפה ברמות כאלה, מחייבים הירתמות של כלל הגורמים, כולל אותנו כמשרד הפנים.

אז מה עושה משרד הפנים בעניין?

כבר מאתמול, גם בשיחות עם ראש המועצה, גם עם האשכול וגם עם גורמים אצלנו במשרד, כדי לקדם כבר, מידית, מפגשים עם האשכול, ולקדם גם כבר כניסה וקבת שירות - - -

אבל סאלח, אנחנו עוד לא באשכול. זה שאתם מקדמים, אני שמחה שאתה אומר שזה צריך להיות חוצה משרדים ואחריות של כלל המשרדים. אבל עכשיו, ספציפית לג'דיידה-מכר, מה עושה סאלח כסגן מנהל מחוז צפון על מנת לסייע ולעזור לג'דיידה-מכר לצאת מהמחדל הקשה הזה?

שוב פעם, אני אמרתי מהתחלה שחייבים – אני מבין את דורית מנהלת המחוז שאומרת שצריך טיפול של כל שרשרת הטיפול השוטף, וגם על זה צריך לשים דגש. וגם להגיע אחרי זה לטיפול הספציפי בכל המפגע הגדול. אני אציף את זה כמובן בפני אגף התקציבים אצלנו או מול הנהלת המשרד, ואעלה את זה בצורה הכי ברורה על סדר היום כדי שאולי נוכל למצוא גם סיוע לטיפול הספציפי בנושא הערמות הגדולות מאוד של האשפה שהצטברו מסביב ליישוב. אבל אני לא ממעיט בחשיבות הטיפול השוטף.

למה הזכרתי את האשכול? קודם כל, כי כל המנגנון אצלו היום הרבה יותר מפותח לעומת רשות בודדת שתוכל לטפל בזה, גם הפיקוח על הקבלנים, גם הפתרון האיזורי שהם הולכים לעשות תחנת הפרדה שתוכל לסייע כלכלית לרשויות גם בהמשך מבחינת הוזלת עלויות הפינוי דרך יצירת רווח כלכלי שבסוף יביא לצמצום עלויות. אני לא חושב שרשויות בודדות, ואפילו גם עיריות גדולות, יכולות להקים את המערך הזה. זה חייב להיות הסתכלות איזורית, והרשויות גם מסכימות לזה, וזה לא שאנחנו כופים עכשיו על רשות לעשות מהלך כזה או אחר.

זו הצהרה מאוד חשובה, מר סאלח.

במקביל, כמו שאמרתי, אנחנו נעלה על סדר היום את הנושא, אחרי שנגיע לפתרון של הפינוי השוטף.

אתה יכול להגיד לנו יעד לתאריך, לפגישה, שבהם תעלה את זה בפני אגף התקציבים שצריך ונדרש תקצוב מיוחד לבעיה הזו שאתה מציף אותה במשרד?

קודם אני רוצה לעשות מפגש הרבה יותר ממוקד עם המועצה ובשיתוף הגורמים הרלוונטיים אצלנו במשרד ואולי גם נציג של האשכול שיוכל להציע את התשתית השירותית שהוא יוכל לספק למועצה, וככה גם נוכל להציף את זה בצורה הרבה יותר מקצועית, מפורטת, עם אומדנים, עם עלויות, ונוכל לראות עד כמה משרד הפנים יכול להירתם לסוגיה מעין זו, כמובן עם איגום משאבים מכל המקומות שאנחנו מכירים כמשרד הפנים, וכמובן עם דגש על הטיפול השוטף של פינוי הפסולת הגושית הזו.

תודה רבה, סאלח. נמשיך לעקוב אחרי המפגש ואחרי ההצהרות של משרד הפנים. נפנה למר רותם ממשרד האוצר. מר רותם איתנו?

בוקר טוב, שלום לכולם.

בוקר טוב.

אני אגיד משהו כללי. הוא לא קשור ספציפית לג'דיידה-מכר, אלא לכל הרשויות בארץ.

אבל אנחנו רוצים ספציפית, כי אנחנו קצרים בזמן. אנחנו שמענו כל כך הרבה מדיניות של כלל המשרדים - - -

בסדר. במשפט רק. אני רק אומר שהאחריות לפינוי הפסולת ולטיפול בפסולת היא של הרשות המקומית, והיא צריכה סיוע מגורמי האכיפה הרלוונטיים שצריכים לוודא שלא שופכים פסולת בצורה לא חוקית.

לגבי ג'דיידה-מכר ספציפית, אני חושב וגם הבנתי שהוגשה פנייה להנהלת הקרן לשמירת הניקיון במשרד להגנת הסביבה, וצריך להתקיים דיון במסגרת הנהלת הקרן - - -

לאיפה לא פנו? הם פנו לכלל המשרדים. מועצת ג'דיידה-מכר שנתיים פונה לכלל המשרדי, ובינתיים מפנים לה עורף.

אז אני חושב שצריך לקיים דיון בהנהלת הקרן לשמירת הניקיון בנושא ג'דיידה-מכר, ולראות מה המענים שאפשר לתת במסגרת קול קורא שהקרן יכולה ורשאית להוציא. דורית פה – צריך לוודא שמתקיים דיון בהנהלת הקרן, ושאנחנו בוחנים את המענים שאנחנו יכולים לתת להם.

אתה מסכים שיש לזה עלויות שיכולות להגיע ל-10 מיליון שקלים, וזה לא יכול להיות על גבו של ראש מועצת ג'דיידה-מכר הנוכחי? על זה צריך שמשרד האוצר ייתן את הדעת וייתן את החלק בזה, כי בסופו של דבר, מי שניזוק הם התושבים, האזרחיות והאזרחיים, ויש לזה עלויות סביבתיות, בריאותיות וחברתיות. ובמועצת ג'דיידה-מכר ממירים תקציבים מהשוטף שצריכים להיות לרווחת התושבים של ג'דיידה-מכר, לחינוך, לתרבות, לספורט, לפנאי, לכלל התחומים האחרים. בינתיים הם תקועים שם, בבעיה הזו שחונקת את המועצה המקומית בכל התחומים. גם האזרחים שם כועסים על המועצה המקומית, וקשה להם לקלוט שזו לא אשמתה ולא רק באחריותה של המועצה המקומית.

מועצה מקומית ג'דיידה צריכה את העזרה של משרד האוצר. צריכים לתת אישור למקרה חריג, לתקצב בקול קורא, בתוכנית מסוימת, על מנת לטפל במפגע הסביבתי הקשה הזה. האם משרד האוצר רתום למשימה הזו? האם משרד האוצר מכיר בצורך ובאחריות שלו להיות חלק מפתרון הבעיה בג'דיידה-מכר?

אנחנו מבינים שהפרויקט הזה הוא מאוד גדול, ואני מבין את הקושי של הרשות המקומית לממן אותו מהשוטף שלה. אנחנו באמת מבינים את הקושי הזה.

בעיניי, הגוף הכי רלוונטי לטפל בזה הוא המשרד להגנת הסביבה והקרן לשמירת הניקון. יש קולות קוראים שהקרן הזו מוציאה. אפשר לקיים דיון בהנהלת הקרן ולבחון איזה מענה אפשר לתת לג'דיידה-מכר במסגרת קול קורא מסוים. אנחנו כמובן נסייע ונשתתף בדיונים האלה, ואנחנו גם חלק מהנהלת הקרן.

תודה. אז נמשיך לעקוב ונשלח לך גם פנייה לקביעת מפגש בדחיפות, כי אתה גם כן בהנהלת הקרן?

אני חבר הנהלת הקרן, אבל המרכז והיושב-ראש זה המשרד להגנת הסביבה.

תשמע, נותרו שם מיליונים של שקלים. במקום להחזיר אותם ככסף שלא נוצל, צריך לייעד אותו למקרים כאלה שלא יכולים להיות בטווח הטיפול והיכולת של מועצה מקומית, בטח לא של מועצה מקומית ג'דיידה-מכר. צריך לתת את הדעת כאן, כשיש מיליוני שקלים בהקרן לשמירת הניקיון שלא נוצלו, צריך לייעד אותם לכאלה מקרים.

המטרה של הקרן, בגדול, היא להפחית את ההטמנה ולא לפנות פסולת. אבל זה דיון מאוד גדול על התוכנית האסטרטגית של הקרן וזה לא המקום, לדעתי, לפתוח אותו. אבל אין ספק שגם מקרים כאלה יכולים לקבל מענה מהקרן, בעיניי. אבל שוב, הנהלת הקרן היא הנהלה שקבועה בחוק והסמכויות שלה הן מכוח חוק, וצריך לקיים את הדיון הזה בתוך ההנהלה ולקבל החלטות.

אני מציע לפנות למשרד להגנת הסביבה, לבקש דיון בהקשר הזה בהנהלת הקרן לשמירת הניקיון, ואנחנו כמובן נשתתף.

לראש מועצת ג'דיידה-מכר יש שאלה אליך.

מר רותם, אנחנו כהנהלה מחפשים כל מיני מקורות, ואנחנו גם ניגשים לכל קול קורא כמעט. אבל הקרן לשמירת הניקיון וגם השטחים הפתוחים, אלה קולות קוראים שמתייחסים למפגע אחד ספציפי, שהופכים אותו ממקום מזהם, מפגע סביבתי, לפארק או לחניון או לדברים כאלה, אבל הוא לא יכול לספק תקציב על מנת לשמור או לנקות את כל הפסולת שמסביב לג'דיידה-מכר. זה מתייחס ספציפית למקום אחד.

אבל אלה הקולות הקוראים שהיו בעבר. אולי אפשר לנסות לגבש ולחשוב על קול קורא אחר שנותן מענה גם למקרים כאלה.

בדיוק. תודה רבה, מר רותם. אנחנו נפנה לשגיא ממשרד הפנים, בבקשה.

בוקר טוב. שמי שגיא גנות. אני מאגף פיתוח במשרד הפנים שעוסק באשכולות, ובאופן כללי בנושא פיתוח איזורי, וסאלח הזמין אותי להגיד כמה מילים מהפרספקטיבה שלנו ולהתייחס למה שדובר.

אבל לא על המדיניות. אנחנו רוצים לשמוע ספציפית על ג'דיידה-מכר. אנחנו קצרים בזמן ורוצים לשמוע עוד דוברים.

כן, כן. בוודאי.

לעניין צירוף ג'דיידה-מכר לאשכול, זה תהליך שיש לו את הפן הפורמלי ואת הפן המהותי. בפן הפורמלי אנחנו מתקדמים. יתכן שהצירוף הפורמלי של רשות לאשכול יתבצע רק לאחר הבחירות מכיוון שהשר צריך לחתום. זה לא אומר, מבחינתנו, שהרשות היא לא חלק מהאשכול. אנחנו עובדים איתה בצמוד והקצינו פרויקטור עבור הרשות ועוד שלוש רשויות שצריכות להצטרף לאשכול, - -

אז למה לא לזרז את התהליך של ההצטרפות לאשכול?

- - ומבחינתנו, אין בעיה להתחיל לקדם כבר היום את האינטגרציה של אותן רשויות לתוך האשכול ולכל השירותים שלו. גם אין בעיה משפטית. אני לא מדייק כל כך בניסוח המשפטי, אבל להבנתי אין בעיה משפטית שהרשות תקבל שירות מהאשכול כבר היום.

מר שגיא, מה שאמרת חשוב ביותר. הייתה לנו ישיבה עם הנהלת אשכול גליל מערבי, והם אמרו פשוטו כמשמעו: כל עוד לא קיבלנו את האישור של משרד הפנים, כל עוד שאל השלמנו את התהליך, אנחנו לא נקבל כסף. הם הסבירו לנו שעכשיו הם מקבלים כסף לאשכול, אבל בתקציב הזה שהם מקבלים עכשיו לא יהיה לנו חלק כי אנחנו עוד לא השלמנו את התהליך. אתה אומר דברים מנוגדים.

קודם כל, המדיניות שלנו היא שאין מניעה שהרשות תצטרף לשירותי האשכול. אנחנו כמובן יכולים לדייק את הדברים מול הנהלת האשכול, אבל רק להגיד שזאת המדיניות שלנו.

יופי, אז נשמח שתדייקו. זה מאוד חשוב. הם התחילו את התהליך והם צריכים לקבל גם את השירות של האשכול.

יותר מזה, הבנתי שנאמרה פה מילה על הוולונטריות של ההצטרפות לאשכול. המדיניות שלנו כמדיניות באופן כללי, וספציפית בנושא הגנת הסביבה היא וולונטריות מוחלטת. בתוך זה יש את הנושא של תמריצים וכביכול שהם נותנים תמריצים מסוימים, ואנחנו הבענו פעם אחת והרבה פעמים מול המשרד להגנת הסביבה את עמדתנו שהדבר הזה צריך להיות וולונטרי, וכשרשות זכאית לתקציבים מסוימים זה לא צריך להיות מותנה בהצטרפות לאשכול.

אני פחות מכיר את האתגר של ג'דיידה-מכר ספציפית, אבל אלה אתגרים שאנחנו מכירים כמוהם, במיוחד האתגר של מפגעים בשטחים פתוחים. ויש לזה את המרכיב של הטיפול במפגע הספציפי, ויש לזה גם כמובן את המרכיב שדובר פה של כל השרשרת. צריך לפתור גם את האתגר הנקודתי וגם את האתגרים הרחבים.

אני יודע להגיד שבאשכולות אחרים, ברגע שנכנסנו לכל השרשרת ולטיפול השוטף, אז לדבר הזה הייתה השלכה מאוד משמעותית גם על הטיפול במפגעים. זה כמובן לא פותר את האחריות על פינוי מפגעים שכבר קיימים בשטח, ואנחנו לא מפחדים מהסכומים שמדברים עליהם, מבחינת העלויות של הדבר הזה.

אנחנו משתדלים לבוא גם מנקודת המבט של היישום, של השלטון המקומי, ומה המנגנונים שמאפשרים להתמודד עם זה, ולראייתנו, לפרספקטיבה האיזורית ובמיוחד לאשכול, יש חלק מאוד מאוד חשוב בדבר הזה.

ולסיום, אנחנו עובדים מאוד בצמוד עם המשרד להגנת הסביבה, גם עם היחידות המקצועיות במטה, מנסים לפתח שיתוף פעולה עם המחוז, ובעצם להכניס את נקודת המבט של הרשויות גם לקולות הקוראים ולשאר התוכניות שממומנות באמצעות הקרן לשמירת הניקיון.

אבל זה לא עוזר לנו. הוא צריך לתאם ישיבה, עם האשכול והוא, ונסגור את הפינות האלה.

מר שגיא, אמרת דברים חשובים אך מנוגדים למה שקורה בפועל. ואנחנו רוצים שהדברים שלך יהיו האמיתיים והמדויקים. לכן אנחנו, וכאן מצטרף אליי לבקשה מר סוהיל מלחם, ראש מועצת ג'דיידה-מכר, רוצים פגישה דחופה על מנת לקבל את השירות. הם התחילו את התהליך והם יגיעו לאשכול, אבל בינתיים הם משלמים מחיר על הלוגיסטיקה הקשה מאוד כי הם עדיין לא סיימו את התהליך. וזה שיש בחירות, זה יחמיר את המצב עוד יותר.

אתה רוצה לשאול עוד שאלה?

הוא אמר כמה דברים, למשל, שהסכומים שמדברים עליהם בג'דיידה-מכר לא מפחידים אותו.

כן. זה חשוב.

זה נשמע טוב. בבקשה ממך, אני מבקש ליצור איתך קשר אחרי הישיבה.

אין בעיה.

אנחנו נמסור את הפרטים - - -

רק חשוב לי להגיד, בסוף זה לא תקציבים שלנו. אני אגיד באופן כללי ואני מקווה שזה לא יישמע בריחה מאחריות, אבל משרד הפנים הוא לא הרגולטור בנושא הגנת הסביבה ובטח לא הגורם המקצועי בנושא הגנת הסביבה. המעורבות שלנו בנושא, וספציפית של האגף שלי, נובעת מהפרספקטיבה האיזורית ומהליווי שאנחנו נותנים לאשכולות בתחומים האלה. וגם מזה שאנחנו רואים בכך חשיבות מאוד מאוד גדולה.

אז משרד הפנים לא בהכרח יכול להקצות את התקציבים האלה, אבל אנחנו בהחלט מתכוונים לעבוד גם עם אגף התקציבים וגם עם המשרד להגנת הסביבה, למצוא פתרון באופן רוחבי לסוגיה של מפגעים בשטחים פתוחים, כמו שנאמר כבר במקומות אחרים, ואנחנו נשתדל גם באופן ספציפי לבעיה של ג'דיידה-מכר.

תודה רבה. נפנה לג'מילה.

בוקר טוב.

בוקר טוב, כל הכבוד לך, יישר כוח על העבודה.

אני עו"ד ג'מילה הרדל ואכים, מנהלת עמותת אזרחים למען הסביבה.

לצערי, אנחנו מלווים את הנושא הזה הרבה שנים, יותר מדי שנים. עצם העובדה שיש פה אנשים שליוו את הנושא הזה כל כך הרבה שנים והמצב רק הולך ומחמיר, לדעתי, זה ממש בושה. פשוט בושה שהמצב הזה ממשיך להתקיים.

אוזלת היד הזו של הרשויות לספק לתושבים סביבה נאותה לחיות בה, כשכולנו היום כבר יודעים מה המחיר הסביבתי, הבריאותי והכלכלי של מפגעי פסולת בכלל ושל שריפת פסולת בפרט.

קודם כל, אני מברכת אותך, חברת הכנסת סונדוס סאלח, על הוועדה. התזמון הוא לא הכי טוב, ואני מאוד מקווה שהוועדה הזו תמשיך להתנהל בקדנציה הבאה ושיקודמו בה נושאים, ועל הבחירה בנושא הזה כדיון ראשון של הוועדה, כי הוא מסמל את מהות הכותרת של הוועדה שזה צדק סביבתי וחלוקתי.

לפי השיטה הקיימת, גם בנושאי סביבה אבל גם בנושאים חברתיים נוספים, חלוקת האחריות והסמכויות בין השלטון המרכזי למקומי, והמתח הזה של לתת עצמאות לרשויות, מצד אחד, ומצד שני, לצפות מהן לעמוד בנטל שלא מותאם בכלל ליכולות או לתקציבים או לאמצעים שיש להן, היא שיטה מאוד בעייתית שרק משמרת את חוסר הצדק הסביבתי והחלוקתי. ולדעתי, זה נושא שצריך לדון בו לעומק בהמשך, בכל המבנה הזה של האחריות.

אני חייבת להתייחס ספציפית ולהגיב לכמה דברים שעלו פה כי אני מכירה את הנושא כבר כמה שנים.

יש בג"ץ בעניין ג'דיידה-מכר, נכון?

אני מקווה שהתירוץ הזה של "סביבה שווה" לא יעלה עוד על ידי המשרד להגנת הסביבה. כבר הוכח ויש גם דוחות של הכנסת שהוכיחו את הכישלון של תוכנית "סביבה שווה", תוכנית שנבנתה בצורה מוטעית, יושמה בצורה מוטעית, היא לא קידמה את הרשויות הערביות בנושא סביבה, אפילו במילימטר אחד. נשפך שם כסף, נכון, בסביבות 150–200 מיליון שקל, אבל הוא פשוט נשרף יחד עם הפסולת. מדובר בתוכנית גרועה, ולדעתי, אסור להעלות אותה כפעילות שהמשרד עשה. זו תעודת עניות למשרד שככה הוא מטפל בנושאי סביבה בחברה הערבית.

נקודה שנייה, התפקיד של משרד פנים. לצערי, משרד הפנים כמעט ולא רואה את עצמו שחקן בתחום הזה, גם כשהרשות אל מצליחה ואפילו לא מתפקדת, כי בג'דיידה-מכר ראש המועצה הנוכחי מכהן שנתיים או שלוש.

שנתיים.

לפניו הייתה מועצה שהתפרקה ומונה ראש מועצה ממונה, ובמשך שנים המועצה לא תפקדה.

פנינו עשרות פעמים למשרד הפנים, לממונה על המחוז, ואף פעם לא קיבלנו תגובה בעניין הזה. ביקשנו שמשרד הפנים יפעיל את הסמכויות שלו, ביקשנו להיפגש עם הממונה על המחוז, ואף תשובה לא הייתה במשך השנים. משרד הפנים לא רואה את עצמו – מצידו, הוא מתחיל לקדם את הנושא של האשכולות ואת הפתרונות האיזוריים שבאופן עקרוני זה פתרון מבורך, אבל היישום שלו, כמובן, במדינה שלנו, נעשה בצורה גרועה מאוד. גם בנושא הזה יש כבר דוחות ומחקרים שמוכיחים את הכשלים של האשכולות, וגם על זה, לדעתי, צריך לקיים דיון נפרד בהמשך, על כל המבנה וחוק האשכולות.

אתייחס ספציפית רק לפתרונות המידיים בג'דיידה-מכר.

יש לך דקה, ג'מילה.

כמו שאמרתי, הבעיה שם נמשכת שנים. פנינו עשרות פעמים למשרד, התקיימו המון סיורים, המון ישיבות בכנסת, בוועדת הפנים ובוועדת המשנה לשריפות שהייתה בזמנו בראשות יעל גרמן, וגם אחר כך בוועדת הפנים בראשות מיקי חיימוביץ'. ובשלב מסוים, לפני כמה חודשים, הגענו למצב שהגשנו עתירה גם נגד המשרד להגנת הסביבה וגם נגד המועצה המקומית ג'דיידה-מכר. ובעצם אנחנו אומרים משהו מאוד פשוט.

בואו נעזוב עכשיו את כל המדיניות של האשכולות ואת כל המדיניות הכללית של הטיפול בפסולת בחברה הערבית וברשויות המקומיות. יש פה מצב אקוטי שנמשך שנים, ויש פה זיהום לא מתקבל על הדעת שלפי חלק מהאומדנים, העלות הכלכלית והבריאותית, והעלות החיצונית באופן כללי של שריפות פסולת, יכולה להגיע לעשרות ומאות מיליונים בשנה. וזאת דוגמה קלאסית שבה המדינה צריכה להיכנס בנעלי הרשות המקומית באופן כזה או אחר, ולבצע בעצמה את הניקוי.

המשרד להגנת הסביבה הוציא שני צווים לשמירת הניקיון לפי חוק שמירת הניקיון. חוק שמירת הניקיון מאפשר למשרד להגנת הסביבה לבצע בעצמו את הניקוי על חשבונו. כמו שאנחנו יודעים, לא חסרים מקורות. גם מבחינה חוקית, אפשר לפתור את זה מול הקרן לשמירת הניקיון, וללוות את זה בתוכנית פיקוח ואכיפה של המשטרה הירוקה. פקח מטעם הרשות המקומית לעולם לא יוכל להשתלט לבד על הבעיות ועל העבריינות הסביבתית שם. מה גם שלא מדובר בפסולת שמושלכת רק מג'דיידה-מכר. מדובר ביישובים שפתוחים מארבעה כיוונים ומגיעים לשם קבלנים מכל מיני יישובים אחרים, כולל מיישובים יהודיים, קבלנים שרוצים לחסוך את היטל ההטמנה ושופכים שם כי מוצאים ערימה או הר פסולת וכי הם רגילים לשפוך.

את לא שומעת אותנו. תודה רבה לך על הסקירה. אנחנו צריכים לעבור לעוד נציג. ג'מילה, הבנתי שאת עוקבת אחרי בג"ץ. נמשיך לעקוב ולטפל יחד.

נפנה לכאיד דאהר. בבקשה, כאיד.

בוקר טוב לכולם.

איך נוכל לעזור לג'דיידה-מכר?

בוקר טוב, יושבת-ראש הוועדה סונדוס, ידידי סוהיל מלחם ראש המועצה, חברים, כולם. מי שלא מכיר, אני יועץ נציב כבאות והצלה לחברה הערבית.

אני מברך על הדיון הזה, דיון חשוב ומשמעותי מאוד, ואני מחזק כל צעד שיכול לבוא לטובה ויסיר את הבעיה הרצינית שאנחנו מגדירים בג'דיידה-מכר. אני אתייחס לג'דיידה-מכר בכמה מילים.

פגשתי לאחרונה כמה פעמים את ראש המועצה. ישנה נכונות חשובה מאוד לקדם את כל הנושא הזה, ולהוריד את הבעיה הזאת מסדר היום לטובת האזרח בעיקר. על פי הנתונים שיש לנו, לעתים קרובות השריפה שמשתוללת שם מסכנת חיים כי יש עשן, לא עשן מאוד כבד, שיוצא משם. תמיד אנחנו אומרים בכבאות והצלה, שהעשן יותר קטלני מהשריפה עצמה לפעמים. זו בעיה רצינית מאוד, היא מסכנת את הבתים, היא מסכנת את האזרחים, מסכנת את הרכוש ואף יכולה לגלוש גם לכיוון הציר המרכזי שמחבר את כל הכפרים שם.

אני חושב שיש מקום, ואנחנו מקצים הרבה מאוד משאבים לטובת העניין הזה, וזה בא על חשבון דברים אחרים. לצערי הרב, לפעמים אנחנו צריכים להקצות הרבה מאוד כבאיות, צוותים, ואפילו גם מנופים כדי לטפל בשריפות האלה. ואפילו ראש המועצה עצמו התקשר אליי בלילה פעם אחת, וביקש את כל הסיוע הדרוש כדי שנמנע את התפשטות השריפה.

יש מקום להוריד את הבעיה המרכזית הזאת. אני חושב שלא צריך להמתין חלילה עד שיקרה אסון. אני לא רוצה להתייחס למגזר, לחברה הערבית כחברה. זו בעיה מאוד נפוצה ואנחנו מקצים הרבה מאוד משאבים לטובת הטיפול בפסולת ואשפה, אבל בג'דיידה-מכר, חלילה, שלא יהיה אסון, ואנחנו נתחיל עם ועדות וכל מיני דברים. יש מקום לטפל בזה עם כל המשרדים.

אני שוב מברך על הדבר הזה. אני ישבתי עם ראש המועצה, אנחנו דיברנו גם על הסברה. אנחנו מוכנים לתת כל סיוע בעניין הזה, אבל זה לא מספיק. הבעיה צריכה לרדת מסדר היום, וחלילה שלא יקרה משהו. ושוב, תודה רבה לכם. אנחנו לרשותכם בעניין הזה.

תודה. כאיד, חשוב לנו שתפנו, נציבות הכבאות, למשרד להגנת הסביבה, שזה מפגע שיכול להבעיר יותר שריפות וזה מסוכן מאוד.

בהחלט.

כל אחד מהתפקיד שלו יכול לתרום, ולו בצעד קטן, על מנת שכולנו נהיה ביחד לרשות תושבי ג'דיידה-מכר ולצידו של ראש מועצת ג'דיידה-מכר לפתור את הבעיה הקשה הזו.

נפנה למשרד הבריאות. ברכה כהן נמצאת איתנו?

כן, אני איתכם.

ערימות פסולת יכולות להיות סכנה בריאותית גדולה מאוד לתושבים שנמצאים שם. איפה משרד הבריאות בסוגיה הזו? מה עושים על מנת לעזור למועצת ג'דיידה-מכר?

המשרד שלנו לא היה מעורב. אני מנהלת את בריאות הסביבה במחוז הצפון, ולא היינו מעורבים במפגעים. אני שנתיים בתפקיד הנוכחי, הרבה שנים במשרד, ולא הובא לידיעתנו, לא היינו מכותבים לכל הנושא הזה. אנחנו לא עושים אכיפה בנושא פסולת, אלא אם כן אנחנו מקבלים תלונות בנושא פסולת שבקרבת מוסדות שאנחנו מטפלים בהם, כגון: מוסדות חינוך, בריאות ועוד.

אז אנחנו בשם הוועדה מעלים אלייך תלונה אחת גדולה בשם כל אחת ואחד מתושבי ג'דיידה-מכר, בשם ראש מועצת ג'דיידה-מכר וכל האנשים שנמצאים כאן, ואכפת להם מהנושא הזה. הפסולת שם מסכנת את הבריאות של כלל האזרחים שם. איך תעזרו לנו עוד צעד על מנת לפתור את המחדל הסביבתי, הבריאותי, החברתי, הכלכלי, הקשה שם?

אנחנו נקבל את הפנייה ונחשוב מה ניתן לעשות. אין יותר מה להגיד. בדרך כלל כשאנחנו מקבלים פנייה כשזו, אנחנו נפנה לאותם גורמים - - -

ברכה, יש שאלה ממר עביד, מהמועצה המקומית.

לא שאלה. אני רק רוצה ליידע אותך בנתון ממש כואב, כואב, שרק בשכונה שלי יש שבעה מקרי סרטן מזיהומי אוויר, רובם, ושלושה מתוכם נפטרו כבר.

יש תחלואה גדולה ביישוב.

ואחד מהם הוא רופא אורתופד שאשתו עובדת במשרד הבריאות, קרואים לה סמירה עביד. אני לא יודע אם את מכירה אותה - - -

אני מכירה אותה.

זה עוד נתון כואב ביותר. ואם כאיד דאהר אמר שלא נחכה עד שיקרה אסון – האסון כבר קרה ויקרה, היה והוא עכשיו, והוא ימשיך. יש לנו מקרי מוות, יש לנו מקרי סרטן ומחלות, מפה עד הודעה אחרת, מהצטברות הפסולת במשך 15–20 שנה בכפר.

אז ברכה, מוצגים כאן בפנינו נתונים על תחלואה, על מחלות, על אחוז גדול של חולי סרטן ותמותה בגלל זיהומי אוויר, ואני חושבת שמשרד הבריאות צריך לתת את הדעת על זה וצריך להפנות בקשות לכלל המשרדים השונים, גם המשרד להגנת הסביבה. הלחץ הזה צריך לעשות את שלו, וצריך להביא לפתרון הבעיה. אנחנו נפנה אלייך במכתב רשמי אחרי סיום הוועדה.

מר סוהיל, בבקשה.

אני רוצה להתייחס לעניין, ואני מקווה שדורית זיס עדיין - - -

כן. דורית איתנו, ואנחנו נפנה אליה תיכף.

יפה מאוד, וגם שברכה תקשיב למה שאני אומר עכשיו. באותו עניין של ריחות וגם מקרים של סרטן – יש מפעל באיזור הקריות שנקרא אורוז שמייצר קומפוסט. אנחנו בוויכוח גדול ורציני עם המפעל הזה. המפעל הזה מייצר קומפוסט לא טבעי, לא בריאותי בכלל. אני פניתי למפעל הזה כמה פעמים, וגם הפניתי את המכתבים שלי לדורית זיס, מנהלת המחוז, בעצמה.

המפעל הזה, יש לו אנשים שהוא בקשר איתם מהכפר שלנו. הוא נותן להם כסף, משלם להם כסף, עבור שייקחו את הפסולת שלהם, וזה אלפי טונות. יש לזה ריח מגעיל, ריח מסרטן, ומפזרים את כל הפסולת שלהם וכל הקומפוסט – זה במרכאות קומפוסט, זה זכויות, זה פלסטיק, זה משהו מסרטן מאוד. ובשבוע הזה, וכמעט חודש ימים, שהם מפזרים את הפסולת ואת הקומפוסט שלהם. כל הצד המערבי של ג'דיידה-מכר סובל מזה, והשכונה שממש קרובה לשדות, שם יש הרבה מקרים של סרטן.

עד היום לא קיבלתי תגובה מדורית זיס, מהמשרד להגנת הסביבה - - -

למרות שפנית?

פנינו ולא קיבלנו שום דבר. והמפעל עדיין ממשיך, ורק שלשום הם שפכו שם זבל. אנחנו היינו שם. התווכחנו, המפקח שלנו וגם המפקח של מטה אשר, עם הבעלים של המפעל, אבל הם לא סופרים אותנו בכלל, לא סופרים אף אחד. ועדיין מפזרים פסולת ועדיין מסכנים את כל התושבים של ג'דיידה-מכר.

אני מבקש, הגיע הזמן שלמשרד לאיכות הסביבה יהיה עניין שהדבר הזה יפסיק, ושייתן מענה לדרישות שלנו.

תודה רבה. אני רוצה, ברשותכם, לחזור לדורית. דורית, את עדיין איתנו?

כן, בשמחה. לגבי הקומפוסט – לא ציינת שהמשטרה הירוקה הייתה איתכם. המשטרה הירוקה הייתה במקום ביחד עם הפיקוח שלכם ושל מטה אשר, ואתמול העלינו את זה בצוות אכיפה, ואנחנו הולכים להוציא צו לקבלן שמפזר את הפסולת, צו פינוי לערימות.

אני אציין גם שאנחנו לוקחים דגימות. יש תקן לקומפוסט. הציגו בפנינו שזה עומד בתקן. אנחנו לא מסתפקים בזה, ערימות בכל מקרה אסור בשטח ואנחנו לוקחים דגימות שלנו כדי לראות את האיכויות. אנחנו בהחלט פועלים לאכיפת התופעה הזאת.

אבל בינתיים הוא אומר לך ששלשום נזרקה פסולת.

אנחנו היינו שם ביחד עם הפקחים שלו. המשטרה הירוקה הייתה, ולכן הוחלט אתמול להוציא צו.

אנחנו שמחים לשמוע שיש צו.

- - - להוציא צו לפינוי הערימות האלה.

גברתי, עוד פעם. אי אפשר לעכל את הדבר הזה. את מוציאה צו, את היית בכפר עם המשטרה הירוקה, אני לא מודע לזה. אי אפשר.

לי זה נשמע מוזר.

יש רובוט של ג'דיידה-מכר. אתם צריכים להיכנס דרך הדלת של ג'דיידה-מכר. אנחנו חייבים לדעת מכל דבר.

האמת, דורית, גם לי נשמע מוזר שאתם מדברים עליהם מעליהם.

הפקחים של הרשות היו איתם. אמרת, מטה אשר, הם היו ביחד עם הפקחים שלנו.

ראש מועצת ג'דיידה-מכר פונה אליכם כמה וכמה פעמים – פניות, מכתבים, בקשה למפגשים, ואתם לא עונים לו. אתם באים לכפר מבלי ליידע אותו, והוא מחכה לביקור הזה שלכם, שתראו במו עיניכם את הסבל של האנשים בג'דיידה-מכר, ושל ראש המועצה שחוטף על הראש וגם נחקר בשל ערימות פסולת של 15 שנים, והוא מנסה הכול על מנת לטפל בבעיה הגדולה הזו.

אתם באים ליישוב מבלי ליידע אותו. לי זה נשמע מוזר מאוד ואף לא שותפות ולא הדדיות, ולא כוונות טובות על מנת לסייע לג'דיידה-מכר. זה המינימום של המינימום, ליידע את ראש המועצה שאתם באים, תעשו סיור ביחד, שלא תסתכלו רק על המקום שאתם רוצים ל הסתכל עליו בזמן שאתם רוצים להסתכל עליו. לא. תשתפו פעולה, תפסיקו לדבר על האנשים, מעל האנשים, מעל היישובים, במיוחד היישובים הערביים.

דורית, איך אנחנו מתקדמות ספציפית לג'דיידה-מכר. שמענו שיש כוונות ממשרד הפנים וממשרד האוצר, לשלב ידיים, לעזור לג'דיידה-מכר, לבחון מה אפשר לעזור גם בתקציב. מה אתה יכולה להגיד לנו, לצאת בבשורה, במפגש הזה? כי הרי זו האחריות שלכם כמשרד להגנת הסביבה להגן על הסביבה, לטפל במפגעים הסביבתיים האלה. זה מעל כל יכולת של כל יושב-ראש מועצה, אפילו עירייה ואפילו אשכול. אשכול לא יכול לטפל במפגע הסביבתי הגדול הזה.

למעלה מ-60,000 טון של פסולת מצטברת, מזהמת, מסכנת את חייהם של אנשים – זו האחריות של המשרד להגנת הסביבה. מה תעשו? אני עדיין שומעת מדיניות, ומה עשיתם, ולא מה תעשו. מה תעשי, דורית?

קודם כל, אני מוחה על כך שראש המועצה טוען שאנחנו לא מדברים איתו. אנחנו נמצאים ומדברים איתו ועם אנשים שלו באופן שוטף כל הזמן, - -

עם החוקרים שלכם שחוקרים אותי.

ואין פעם שפיקוח מגיע לשם ואנשי המועצה לא יודעים מזה.

דבר שני, אני אכתוב לוועדה ואבקש להעלות את הנושא לדיון, אבל אני שוב אומרת, כפי שאמרו נציגים אחרים כמו נציג האוצר, התמיכה של הקרן היא בדרך כלל שוויונית בקול קורא, ולכן אני בכל מקרה אפנה לוועדה להעלות לדיון. בכל דיון עם האשכול, בכל דיון עם משרד הפנים, אנחנו בוודאי נהיה ונתמוך. מבחינתנו לצרף כבר עכשיו את הרשות לכל הסדרים שיש באשכול, ויש להם הסדרי כניסה מוזלים לאתרי קצה, וזה מאוד יכול לעזור לרשות. מבחינתנו, אפשר ליישם כבר עכשיו, כמה שאפשר. אנחנו נעזור ונתמוך.

דורית, נשארו מיליונים בקרן לשמירת הניקיון? דורית, דורית, דורית, - - -

אנחנו נמשיך לפקח בשטח. בשנתיים-שלוש האחרונות, למשל, נתפסו 12 כלים של קבלנים בשטח. אנחנו נמשיך לפקח בשטח. צריך להבין שעם חמישה אנשים אנחנו מפקחים על כל מחוז צפון. ג'דיידה מקבלת יותר זמן פיקוח, ואנחנו נמשיך להיות שם.

אבל זה לא עניין של פיקוח. דורית, את מחזירה אותנו למדיניות של המשרד. דורית, נשארו כמה מיליונים, עשרות מיליונים בקרן לשמירת הניקיון. האם תוכלו לייעד כסף כזה לטיפול בהרי פסולת שנמצאים בשטח שיפוט של ג'דיידה-מכר? האם יש כוונות כאלה?

אני לא יודעת. זה צריך לבוא לדיון בהנהלת הקרן. וכמו שאני אומרת, בדרך כלל לא נותנים תמיכה לרשות בודדת, אלא אם כן יש סיבה מיוחדת. המצב בג'דיידה-מכר לא שונה מכמה רשויות אחרות, ולכן אני לא יודעת. אני אביא את הדברים בפני הקרן להנהלת הקרן לדיון.

אני לא יודעת לכמה רשויות מקומיות יש בשטח השיפוט שלהן למעלה מ-70 אלף טון פסולת. אני לא יודעת כמה יש כאלה יישובים, ואני חושבת שג'דיידה-מכר זה מקרה חריג, ומתבקש ששם יושקעו תקציבים מהקרן לשמירת הניקיון, ומעוד משרדים, גם ממשרד האוצר וגם ממשרד הפנים, על מנת לטפל בסוגיה הקשה הזו.

אני חוזרת על השאלה, האם את חושבת שהקרן לשמירת הניקיון יכולה לקחת צעד אחד קדימה, לייעד תקציב לטיפול בכזה מחדל סביבתי? הרי נשאר לכם כסף.

גברתי, - - - בפני הקרן לשמירת הניקיון. אני לא יכולה להתחייב בשם הקרן, אני לא חברת קרן. יש שם לפי החוק מטרות של הקרן, וצריך להביא את הדברים לדיון. אני מתחייבת להביא את הדברים לדיון עם המלצת המחוז. זה מה שאני יכולה להגיד.

מהי ממליץ המחוז?

אני גם חייבת להתייחס לעוד משהו.

זה נכון שחוק הניקיון אומר שאנחנו יכולים לפנות במקום הרשות, אבל אני רוצה להגיד חד משמעית – החוק גם אומר שאנחנו חייבים לגבות כפל הוצאות על זה. ואני שואלת באמת, האם הרשות מעוניינת להגיע למצב כזה? ולכן אנחנו נמנעים מלפנות.

אני בכל מקרה אפנה לקרן לתקצוב מיוחד לנושא הזה. אני לא יכולה להתחייב בשם הקרן על מה היא תחליט.

דורית, המשפט שלך שלא יהיה לנו כסף, שאין תקציב לג'דיידה-מכר עד שנצטרף לאשכול – האם עכשיו את מתכוונת ויש לך כוונה לדחוף את העניין?

אני אמרתי שאני אביא את הדברים בפני הקרן. אבל שוב, אני אומרת, אני לא יודעת מה היא תחליט. יש תקנון לקרן. יש תקנות לקרן.

טוב, תודה. אנחנו נמשיך לעקוב, דורית. נשלח המשך פנייה גם לך בכתב ונבקש המשך דיון והמשך המלצות של הוועדה, במיוחד כששמענו ממר שגיא ממשרד הפנים שרשות ג'דיידה-מכר התחילה תהליך הצטרפות והיא רשאית לקבל את החלק, ואפילו חלק, מהשירות של האשכול בעניין של פינוי פסולת שנמצאת בשטח השיפוט של ג'דיידה-מכר, כי הסוגיה הזו לא תחכה עד שיצטרפו; במיוחד שיש בחירות, זה לא אשמתם שיש עכשיו בחירות וזה יכול לעכב את התהליך, ולמשוך אותו עוד זמן ועוד זמן. בינתיים הם סובלים, בינתיים התושבים סובלים, בינתיים זה הם שמשלמים מחיר כל כך כבד, וקשה להם. צריך את התמיכה של המשרדים.

גברתי, אנחנו יותר מתומכים בהצטרפות לשירות השוטף של האשכול כבר עכשיו. אנחנו נשמח ונברך על זה. זאת לא הסוגיה. הסוגיה היא ההרים. השירות השוטף של האשכול ממחר בבוקר מבחינתנו.

טוב, זה חשוב. אז גם את זה נבחן.

סונדוס, ברשותך, אם נגיע לסוף המצגת שלנו, לבקשות שלנו, אני חייב להציג גם את זה.

כן, בבקשה.

(הצגת מצגת)

אלה חוקי עזר שקידמנו - - -

אני רואה שאתם במועצה מקדמים מעל כל יכולת על מנת לטפל.

פה רואים את מיקי חיימוביץ', את יעל גרמן, את דורית זיס, את גיא סמט, את ג'מילה הרדל, מהמשטרה הירוקה. זה מעיד כאלף עדים שפנינו לכל הגורמים אינספור פעמים, ולא דובים ולא יער.

וגם מבצע פינוי פסולת 5,000 טון שהוצאנו מהכפר באותו מקום.

זה לא משהו שצריך להוכיח אותו. זה לא נמצא מתחת לאדמה. זה הרי פסולת שנראים לעיני כל בן אדם שעובר בסביבה וכל אחד שגר בסביבה. זה מחדל סביבתי מוכר, וחבל שלכל האנשים ידוע ומוכר, גם על הסכנות שלו, מלבד המשרדים. המשרדים לא מכירים, כאילו שזה מפגע לא כזה גדול ולא קיים.

זה אישור על תחילת התהליך להצטרפות לאשכול, וחוקי עזר שאנחנו קידמנו אותם. זה תקציבים שאנחנו דורשים היום מ המשרד להגנת הסביבה. מדובר בהקמת נקודת ריכוז, נקרא לזה נקודת מיון בשווי 850,000 שקל; מינוי פקח עירוני ורכב נוסף – 450,000 שקל; פינוי מוקדי פסולת - חמישה מיליון, זה 60,000 טון המפוזרים מסביב ליישוב; והחלפת והוספת כלי אצירה – מיליון שקל; וגם שיקום מוקדי ריכוז פסולת, הופכים מזבלה לפארק או חניון, וזה דבר נחוץ; ורכישת משא כבד ומחפרון, ודווקא מחפרון הוא כלי נחוץ ביותר במיוחד כשיש שריפות, כיבוש אש לא נכנס לכפר כל עוד המחפרון לא מלווה אותו.

השווי הוא כמעט 11 מיליון שקל. זו התוכנית שלנו. זו תוכנית שמומנה על ידי יועץ מטעם המשרד לאיכות הסביבה, בשם זועבי, וגם חברה בשם אביב.

אז המשרד כתב אותה, והוא מתנער מאחריות לממש אותה?

בוודאי.

הזוי. מדאיג מאוד. אתה רוצה להוסיף משהו?

אני רוצה להוסיף משהו, ברשותך, סונדוס.

בקשר לכספים של הקרן לשמירת הניקיון שאנחנו לא קיבלנו מזה, חוץ מסכום קטן מאוד, עד היום אנחנו משלמים גם היטלי הטמנה. אולי עם כל המשרדים ובשיתוף פעולה יחד שנקבל לג'דיידה-מכר אישור ספציפי, במיוחד, עם כל השנים, מענק חריג מהקרן לשמירת הניקיון על מנת שנוכל לקדם את ניקיון הפסולת שנמצאת בג'דיידה-מכר.

עד שאנחנו נצטרף לאשכולות, אנחנו לא נקבל שקל אחד. ומפה אני מציע אולי אישור מיוחד לג'דיידה-מכר, שאנחנו נקבל מהכסף שאנחנו משלמים אפילו על היטלי הטמנה. תודה רבה.

תודה. מר עביד, בבקשה.

עלה בראשי משפט שרציתי להגיד. משרדי הממשלה, דרך אגב, אוהבים אותנו. משרד השיכון, משרד הפנים, משרד האוצר, כשיש הפקעות לכביש 6, כשיש הפקעות לקווי גז, כשיש הפקעות לקווי מים וכולי, אז הם מתלבשים על ג'דיידה-מכר. אני מקווה שהמשרד להגנת הסביבה ודורית זיס גם יתלבשו על ג'דיידה-מכר וייתנו את מה שהם יכולים לתת ואפילו יותר.

ובלי להפקיע.

כן. כמו ששאר המשרדים התלבשו, אז המשרד להגנת הסביבה מוזמנים גם להתלבש על ג'דיידה-מכר.

כן, אבל לעשות את התפקיד שלהם.

כן.

סונדוס, ברשותך, מפקד התחנה של גליל מערבי הוא בזום, והוא רוצה להתייחס לשתי נקודות.

מר יניב רונן?

כן.

אפשר בקצרה. מר יניב, בבקשה.

בקצרה, רק כדי להמחיש את הבעיה. בוקר טוב לכולם.

זו תופעה שיכולה לדחוף לעבריינות אזרחית, לצערנו.

כמפקד תחנה ראשון בתחנת גליל מערבי שממוקמת בשביל ליצור שינוי פה בחברה הערבית, יש לה משמעות, ובטח לכל הסביבה. ואם אנחנו רוצים שתהיה סביבה נורמלית, איכותית, שלא יהיו בה עבירות ולא תהיה בה פשיעה. אז זה חלק מהעניין.

אני עובד הרבה שנים בגיזרה הזאת. לפני כן הייתי מפקד תחנת עכו. יש שם הרים של זבל שהצטבר במשך שנים. ייאמר גם במגבלות, כמו שציינה הגב' דורית, אנחנו עושים פעילויות משותפות עם המשרד להגנת הסביבה, עם המשטרה הירוקה, ובסופו של דבר, יש אכיפה, יש תיקים שנחקרים. אבל ברמת המסוכנות לציבור, אנחנו עם עשרות אם לא מאות אירועי שריפה בשנה. אנחנו נזעקים לשם, אנחנו מגיעים כמו שציין גם היועץ בנושא הכבאות, ואפשר לקבל את הנתונים מכב"א. הרבה מאוד שריפות פסולת מסביב לג'דיידה-מכר. ללא ספק, ואני לא מומחה גדול, זה פוגע באיכות הסביבה. לא ת מיד אנחנו מצליחים לאתר את העבריין. לפעמים אנחנו עושים מארבים ומאתרים את העבריינים.

אני לא נכנס כרגע, אם האנשים הם מורשים, לא מורשים, בעלי מגרשים, לא בעלי מגרשים, קבלני משנה. זה דבר מאוד מאוד רחב. יש לנו תיקי חקירה. אפשר לקרוא אותם. אבל בשורה התחתונה, עשרות ומאות אירועים של שריפות סביב היישוב הזה. תמונה לא נעימה. זה הדבר שאני יכול להגיד מבחנה עובדתית.

תודה רבה.

לסיכום, אני מודה לכל הנוכחים בוועדה בפועל, וגם למי שהיה איתנו בזום. סליחה ממי שכל מי שהיה או הייתה ולא הצליחו לדבר. בנושא יש תחומים ואלמנטים, והיינו צריכים לחתור לעומק על מנת לייצר את התמונה המדויקת על המציאות הקשה והעגומה שסובלים ממנה בג'דיידה-מכר.

לסיכום, לכל בן אדם יש את הזכות לחיות בסביבה מכבדת ומכובדת, לשמור על סביבה נקייה, ירוקה, לא מזוהמת, והיא באחריותם של משרדי הממשלה השונים, גם של משרד הפנים , גם של משרד האוצר, גם של המשרד להגנת הסביבה, ובעיקר של המשרד להגנת הסביבה. המשרד להגנת הסביבה צריך להוות דוגמה אישית ולטפל במחדלים סביבתיים קשים כאלה על מנת שכלל האזרחיות והאזרחים יטפלו בפסולת כמו שצריך.

מפגע סביבתי קשה כזה של שנים מצטברות, לא יכול להיות על גבו של ראש מועצת ג'דיידה-מכר, שלאורך שנתיים בכהונתו כראש מועצת ג'דיידה-מכר עשה כמרב יכולתו, את כל המאמצים הנדרשים, ואף מעבר למאמצים הנדרשים על מנת לטפל ולשמור על סביבה נקייה יותר. לאזרחים ולאזרחיות, היו בטוחים ובטוחות שנעשים כאן מאמצים גדולים ורבים על מנת לטפל בסוגיה הקשה הזו.

אנחנו נמשיך לפנות לכלל המשרדים, במיוחד למשרד להגנת הסביבה.

המלצה שלנו היא להחריג ולייעד תוכנית מיוחדת לג'דיידה-מכר מהכסף שנמצא בקרן לשמירת הניקיון. המיליונים שחזרו לא צריכים לחזור למשרד האוצר. צריך לייעד אותם לפרויקטים כאלה, ולטפל במפגע הסביבתי – הרי הפסולת הנמצאים בשטח שיפוט ג'דיידה-מכר.

אני פונה גם כן למשרד הפנים לאשר במהירות את הצטרפותה של ג'דיידה-מכר לאשכול, ולא להעניש אותה על דברים לוגיסטיים, שייקח לכם עכשיו שנה או יותר בכדי לצרף אותם לאשכול ובינתיים הם משלמים מחיר כבד מאוד.

אנחנו פונים גם למשרד הבריאות. יש שם אחוז תחלואה גבוה מאוד ותמותה גבוהה מאוד, כתוצאה ממחלות זיהומיות, סרטן, סרטן הריאות ועוד סוגים שמושפעים מזיהומי סביבה קשים מאוד. צריך לתת את הדעת ולהפנות את הגורמים הרלוונטיים לטפל בבעיה הקשה הזו. מדובר במחדל סביבתי, חברתי, קשה מאוד. כולנו צריכים לשלב ידיים על מנת לטפל ולסייע לג'דיידה-מכר לצאת מהאסון הסביבתי הזה.

כל יום שעובר בלי תוכנית, בלי הזרמת תקציב לג'דיידה-מכר, הוא שותפות באסון הסביבתי הקשה הזה. כל עוד שהמשרד להגנת הסביבה לא נותן את הדעת ולא לוקח צעדים אמיתיים, אמיצים ומידיים, הו אשותף להחמרת המצב.

אנחנו נמשיך לעקוב, לקבוע עוד מפגשים, ונמשיך ללוות את ג'דיידה-מכר עד סיום האסון הסביבתי הזה. תודה רבה לכם.

רק מילה, סונדוס.

כן.

בשמי ובשם כל תושבי ג'דיידה-מכר, אני רוצה להודות לכל אחד שסייע לכנס את הדיון הזה, ובמיוחד לך, סונדוס, תודה רבה מקרב לב. אני מקווה שאנחנו הצלחנו להעביר את המסר, להעביר את הכאב, להעביר את הצעקה של תושבי ג'דיידה-מכר. ואני מקווה שהדברים שלנו נפלו על אוזניים קשובות, ומעכשיו והלאה נראה בשטח שהדברים מתחילים לזוז ולהתניע קדימה. תודה רבה לכולכם.

תודה רבה. תודה לכם, צוות. תודה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:02.