פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת הכנסת
04/01/2021


מושב שני

פרוטוקול מס' 104
מישיבת ועדת הכנסת
יום שני, כ' בטבת התשפ"א (04 בינואר 2021), שעה 12:45

א. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעות החוק הבאות, לפני הקריאה הראשונה:
1. הצעת חוק הארכת תקופות (הוראות שעה - נגיף הקורונה החדש) (אישורים
רגולטוריים) (תיקון), תשפ"א-2020 (מ/1383);
2. הצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים (תיקון והוראת שעה), התשפ"א-2020
(מ/1384);
ב. רביזיה על החלטת ועדת הכנסת בדבר המלצה לבחירת חבר הכנסת ישראל אייכלר כסגן יושב-ראש הכנסת;
ג. המלצה לבחירת יושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה;
ד. המלצה לבחירת יושבת-ראש ועדת המדע והטכנולוגיה;
ה. מועדי פגרת הבחירות ופעילות הכנסת בפגרה.

חברי הוועדה: איתן גינזבורג – היו"ר
עמית הלוי
בועז טופורובסקי
אחמד טיבי
מתן כהנא
אופיר כץ
אוסנת הילה מארק
מיכאל מלכיאלי
יצחק פינדרוס
תהלה פרידמן
אלעזר שטרן
הילה שי וזאן

צבי האוזר
ניסים ואטורי
מיקי מכלוף זוהר
מטי יוגב
מאיר כהן
סונדוס סאלח
עודד פורר

מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ

עמיחי פישר - ראש אגף רגולציה וטיוב, משרד ראש הממשלה
נירית להב קניזו - רפרנטית ייעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים

היועצת המשפטית של הכנסת שגית אפיק
ארבל אסטרחן

נועה בירן-דדון

תמר פוליבוי




1. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעות החוק הבאות, לפני הקריאה הראשונה:
א. הצעת חוק הארכת תקופות (הוראות שעה - נגיף הקורונה החדש) (אישורים רגולטוריים) (תיקון), תשפ"א-2020 (מ/1383);
ב. הצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים (תיקון והוראת שעה), התשפ"א-2020 (מ/1384)

חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת. היום יום שני, כ' בטבת התשפ"א, ה-4 בינואר 2021. ברשותכם, בפתח הישיבה אני ארצה לומר מספר מילים. בשבוע שעבר הלכה לעולמה אתי בן יוסף זכרה לברכה. אתי הייתה מנהלת הוועדה, המיתולוגית יש לומר, הרבה מאוד שנים. היא עבדה בשירות המדינה במשך 49 שנים, מתוכן 45 שנה בכנסת. היא התחילה בכנסת בשנת 1974, כשהייתה רק בת 22. היא עבדה אז כמזכירת ועדת הכנסת בוועדה לפניות הציבור, ובהמשך גם הייתה העוזרת של גדעון בר-יוסף, מי שכיהן אז כסגן מזכיר הכנסת. בשנת 86' היא חזרה לוועדת הכנסת וניהלה אותה במשך 30 שנה ברציפות. שום דבר לא זז בבית הזה, בלי אתי בן יוסף זכרה לברכה. הרבה מחברי הכנסת לדורותיהם ועובדי הבית הכירו את אתי באופן אישי, עבדו לצדה במשך שנים רבות, וגם מבכים את לכתה בטרם עת. אז כחבר כנסת וכיושב-ראש ועדת הכנסת, וגם בשם חברי הכנסת וחברי הוועדה, אני מבקש להוקיר את פועלה ואת תרומתה רבת השנים לעבודת הכנסת, לעבודת ועדת הכנסת, ואני שולח מכאן את תנחומינו למשפחתה. יהי זכרה ברוך.

ובמעבר חד, מספר נושאים על סדר היום. נתחיל בראשון, כפי שמופיע לפניכם בסדר היום – ראשית, בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעות החוק הממשלתיות הבאות, הנוגעות לנושא הקורונה:

1. הצעת חוק הארכת תקופות (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (אישור רגולטוריים) (מ/1383). יש כאן נציג ממשרד ראש הממשלה, עמיחי פישר?

כן, אני דרך הזום. מדובר בהצעת חוק שהיא למעשה המשך של הוראת השעה הקיימת. לאור נגיף הקורונה, הממשלה והכנסת אישרו הארכה אוטומטית של אישורים רגולטוריים, רישיונות עסק, רישיונות ייבוא, מאות רבות של רישיונות. זה אושר בעבר כל פעם לשלושה חודשים פעמיים, עד למעשה סוף נובמבר.

מכיוון שהנגיף ממשיך, יש פה הצעה להארכה נוספת של הרישיונות וההיתרים הרגולטוריים. זה חשוב במיוחד בימים האלה, כי למעשה מרביתם הגדול של האישורים הרגולטוריים הם קלנדריים, והם למעשה פקעו ביום ראשון שעבר, אז תחשבו על מסעדה שסגורה כמעט כל השנה האחרונה וביום שישי שעבר למעשה פקע הרישיון שלה, אז בלי בכלל לייצר הכנסות, בעל המסעדה צריך לרוץ לחדש רישיון, כדי שביום שיהיה אפשר לעבוד, הוא לא ימצא את עצמו בלי רישיון.

החוק כולל רישיונות עסק?

בוודאי, בוודאי. מכיוון שאנחנו עוד – אני מקווה שעם החיסון – מעט "רואים את הסוף", ההצעה פה מציעה משהו דיפרנציאלי, רישיונות שהם עד שנה יוארכו בשלושה חודשים, רישיונות שהם בין שנה לשלוש שנים יוארכו בחצי שנה, ורישיונות שהם מעל שלוש שנים יוארכו בשנה. זה הרעיון של הצעת החוק.

אנחנו רוצים להביא את זה כמה שיותר מהר לאישור הכנסת, כדי שזה יחול בתקופת הפער הזאת בין אלה שפקע להם הרישיון ביום שישי לבין האישור של החוק בכנסת וכדי שהפער לא יהיה גדול והאנשים לא ימצאו את עצמם באוויר.

תודה רבה. מישהו רוצה להתייחס?

גוף החוק מתייחס בחקיקה.

כן כן, אז נצביע. מי בעד הקדמת הדיון?

לפני הקריאה הראשונה.

לפני הקריאה הראשונה, השנייה ושלישית.

בכל הקריאות?

כן, בשלוש קריאות.

בשלוש הקריאות?

כן, בשלוש קריאות. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

אושרה.

10 בעד, הקדמת הדיון אושרה.

2. הצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים (תיקון והוראת שעה) (מ/1384) של משרד המשפטים. תנמק נירית להב קניזו, רפרנטית ייעוץ וחקיקה פלילי. שלום גברתי.

שלום וברכה. חוק המידע הפלילי ותקנת השבים עבר בשנת 2019 ואמור להיכנס לתוקף בעוד פחות משבועיים, ב-16 בינואר. החוק אמור להחליף את חוק המרשם הפלילי. חוק המידע הפלילי יוצר שינויים מאוד מהותיים בתחום של מרשם פלילי, והשינוי המשמעותי ביותר ביניהם הוא קיצור תקופת ההתיישנות והמחיקה. קושי טכנולוגי שהתעורר לאחרונה, יחד עם מגפת הקורונה שחייבה את הפניית כלל המשאבים בגופים שאמורים ליישם את החוק, לא אפשרו להשלים את ההיערכות. המשמעות היא שלא נוכל ליישם במערכת הממוחשבת שמנהלת את המרשם הפלילי את קיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה.

צריך להבין שבמערכת הממוחשבת מבוצעות כ-550,000 שאילתות מדי יום, זאת אומרת שמתקבלות על בסיס מידע פלילי מאות אלפי החלטות מדי יום במגוון תחומים, החל ממשטרה ופרקליטות ובתי משפט שגוזרים עונש בהתאם לעבר הפלילי, עבור דרך שב"כ, קבלת רישיונות מסוגים שונים, רישיונות נהיגה, רישיונות לעסוק כעובדי הוראה, רופאים, רוקחים, רישיונות נשק – מגוון תחומים. וכאשר הם יקבלו, ביום שהחוק ייכנס לתוקף, מבלי שניתן ליישם את הוראותיו, תדפיס מרשם פלילי, שמוצגות בו תקופות התיישנות ומחיקה לא נכונות, המשמעות היא קודם כל קבלת החלטות שגויה, פגיעה בזכויות של אנשים במגוון תחומים מאוד מאוד רחב, וביצוע עבירות פליליות על ידי עובדי מדינה ורשויות ציבוריות שיקבלו את אותן החלטות.

אני לא הבנתי. החוק כרגע קיצר את התקופה, החוק הטיב עם האנשים שאמורים לקצר להם את התקופה, נכון?

נכון.

אז אתם מבקשים להאריך חזרה את התקופה?

אנחנו מבקשים להשאיר את חוק המרשם הפלילי בתוקף למשך פרק זמן נוסף של שנה וחצי.

בשום פנים ואופן.

שבמהלכו אנחנו נשלים את ההיערכות למימוש הוראות החוק, ולצד זאת אנחנו נכניס הוראות מהותיות אחרות - - -

למה ההיערכות הטכנולוגית הזאת דורשת שנה וחצי?

בשום פנים ואופן לא, אני מתנגד.

עוד שנה וחצי הטכנולוגיה תשתנה 60 פעם.

זה הסבר טכנולוגי מורכב. הוא קשור במיוחד לחישוב תקופות ההתיישנות והמחיקה. החוק באמת מקצר את התקופות לנתח מאוד משמעותי מהאוכלוסייה שיש לה רישומים פליליים, אבל מנגד יש אוכלוסייה שהוא מאריך לה את התקופות – עבריינים שהורשעו בעבירות מאוד חמורות, כמו אונס, רצידיוויסטים שביצעו מספר עבירות.

אז את מציעה שאנחנו נקצר להם פה את העונש עכשיו?

לא לא, חס וחלילה לא מקצרים להם.

לא סביר שבעיה טכנולוגית היא עכשיו זאת שמובילה לשינוי חקיקה, שעבדו עליה בכנס – היועצות המשפטיות בוודאי יודעות כמה זמן עבדו על החוק הזה בכנסת. אגב, קידמה אותו לדעתי עוד שרת המשפטים לשעבר איילת שקד, אם אני לא טועה.

אדוני צודק, זה חוק שהוא מאוד מאוד חשוב גם לנו במשרד המשפטים וגם למשרד לביטחון פנים.

מתי אושר החוק?

החוק אושר ב-2019, והוא חוק שמאוד חשוב לנו.

הקורונה הגיעה רק במחצית השנייה של 2020.

אדוני היושב-ראש, גם אם מתחילים את ההיערכות הטכנולוגית היום, זה לא אמור לקחת שנה וחצי, עם כל הכבוד.

בסדר, מאה אחוז.

אפשר להאריך את זה לשלושה חודשים.

אבל גם כדי להאריך בשלושה חודשים, צריך את ועדת החוקה שתדון בזה ותחליט לא שנה וחצי, אלא חצי שנה, אבל צריך לדון בזה. אנחנו דנים פה רק בהקדמת הדיון, לא בגוף החוק. אם משרד המשפטים אומר שהוא לא ערוך לזה - - -

הם לא עשו כלום, ועכשיו אנחנו צריכים לבוא ולהוציא להם את הערמונים מהאש – אני לא מבין את זה.

אדוני, זה לא שלא נעשה כלום.

איזה פעולות נעשו מאז שאושר החוק ועד ה-31 במרץ? הקורונה הגיעה ב-16 במרץ.

אל תשכח שמאיילת שקד לא היה שר משפטים.

לא חושב שהשר עצמו היה צריך לכתוב את התוכנה.

לא, במשרד המשפטים עובדים על החוק מאז סוף ינואר ועובדים בצורה מאוד אינטנסיבית. המערכת הממוחשבת לא מתוכננת במשרד המשפטים, אלא במשטרה שמנהלת את המרשם הפלילי. באמת הקושי הטכנולוגי לא קשור לקורונה. במקביל לקושי הטכנולוגי, הקורונה הקשתה עלינו לקדם את התקנות שאמורות גם ליישם את הוראות החוק.

כפי שיושב-ראש הוועדה אמר, אנחנו מבקשים לדחות את החוק והשאלה המהותית כמה זמן נדרש באמת תידון בוועדת החוקה, חוק ומשפט, אבל רק כדי להניח את דעתכם, אנחנו נספר שאנחנו כן מכניסים הוראות מאוד מהותיות אחרות שאינן תלויות, לא בתקנות ולא במערכת הממוחשבת, שהן נוגעות למניעת דלף המידע, כלומר: אנחנו נאסור על מסירת תדפיסי זכות עיון שהיו מגיעים למעסיקים.

יש איסור על קבלת המידע בתצהיר על ידי גופים שאינם מורשים לקבל את המידע. יש התוויה מסודרת של שיקול הדעת שאמור להיות מופעל על ידי גופים נותני זכות וחובה שתוטל עליהם לקבוע כללים.

אלה דברים שיידונו בוועדה עצמה. לא נראה לי שוועדת הכנסת צריכה לדון בדברים האלה.

אני מתנגד - - -

אני חושב שצריך לאפשר לממשלה להביא את הצעת החוק הזאת לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. ועדת החוקה תדון בזה, תקבע את הזמנים. אם שנה וחצי נראה ארוך מדי ואפשר לקצר את זה, אם ועדת החוקה תשתכנע או לא תשתכנע על ידי משרד המשפטים. אבל נראה לי שאם הממשלה הביאה את זה, שצריך לדון בחוק. לכן אני מציע להעלות את זה להצבעה, מי בעד הקדמת הדיון? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

אושרה.

תשעה בעד, אחד נמנע.

רביזיה.

רביזיה. ההצעה התקבלה ותידון ברביזיה כמובן.

זה לקריאה ראשונה או בכלל?

לשלוש הקריאות.

לא, אתה לא אמרת לאנשים שהצביעו שזה לשלוש הקריאות. האנשים שהצביעו, לא ידעו שהם הצביעו על שלוש הקריאות.

אני אמרתי בהתחלה.

לא, אתה אמרת על החוק הראשון, לא על החוק הזה. אנשים לא הצביעו על מה שאתה אמרת.

אני גם לא אמרתי קריאה ראשונה, אמרתי בחוק הקודם.

בחוק הקודם אמרת. אתה יודע, בחוק הקודם אני הצבעתי בעד.

הבנתי עודד, תודה.

אתה לא אמרת שזה שלוש הקריאות.

מאה אחוז, אז אני אעשה הצבעה חוזרת.

אני מבקש התייעצות סיעתית לפני ההצבעה.

עוד מעט, אני אעשה הצבעה חוזרת.

התייעצות סיעתית בבקשה, אדוני היושב ראש.

שמעתי, וכשאני אצביע – נצא להתייעצות סיעתית.

אמרת שאתה מעמיד את זה להצבעה.

כשאני אחליט להביא את זה להצבעה, תהיה התייעצות סיעתית.




ב. רביזיה על החלטת ועדת הכנסת בדבר המלצה לבחירת חבר הכנסת ישראל אייכלר כסגן יושב-ראש הכנסת

נעבור לסעיף ב', רביזיה על החלטת ועדת הכנסת בדבר המלצה לבחירת חבר הכנסת אייכלר כסגן יושב-ראש הכנסת. שטרן, בבקשה.

תודה אדוני. אולי כדאי ברשותך לדחות את הדיון עד אחרי שנדון בסעיף ה על מועד פגרת הבחירות. אני חושב שעצם הדיון ועצם הנימוקים לא מוסיפים לנו כבוד, וגם הדברים שאני אגיד פה לא מוסיפים לנו כבוד. לכן אני חושב שאם יש שמונה סגני יושב-ראש לכנסת גם ככה, אם נחליט תיכף על - - -

אנחנו עושים חילופי גברי.

זה עניין פנים סיעתי, היה להם סגן ורוצים להחליף אותו.

אני לא הפרעתי לאף אחד.

אני מצטרף לחבר הכנסת שטרן.

אני לא הפרעתי לאף אחד. אני חושב שאם אנחנו נחליט שיוצאים לפגרת בחירות מהר מאוד, יכול להיות שהדיון הזה ממילא מתייתר. לכן אני חושב שקודם כל צריך לדון על סעיף ה ואז לחזור לדיון ברביזיה. אין לי בעיה לדון קודם ברביזיה, אני אומר את האמת - - -

זה הדיון ברביזיה, הוא מתקיים כרגע, אתה רוצה לנמק?

כן, אני רוצה להמשיך, ברשותך. מוסד הכנסת לא סובל בשנים האחרונות מעודף כבוד בחברה הישראלית. מי שאחראי לזה בעיקר זה אנחנו חברי הכנסת – בצורת הדיבור שלנו, בביטויים שלנו, באופן שבו אנחנו מחללים דברים שהם קדושים לעם היהודי, זה שיושב בארץ וזה שלא יושב בארץ.

אתה מדבר על סעיף ב?

הוא ביקש את סעיף ב' להפוך ל-ו'. אם היו מאפשרים להפוך ל-ו', היו מתקדמים עם כל הסעיפים ואחר כך דנים בסעיף – אני אגב חושב שהוא צודק.

כיוון שאמרו לי שאלה הסכמים של פנים יהדות התורה בין החסידויות, הלכתי לבדוק האם האדמו"ר מבעלזא מכיר את ההתבטאויות האלה, כיוון שאני יודע על האדמו"ר מבעלזא שהוא יהודי חכם, מתון וחריף. אמרו לי שהדברים האלה לא מגיעים אליו.

אני רוצה לחשוב מבלי להתערב, שאם הדברים האלה של פגיעה בקודשי ישראל באמת היו מגיעים לאדמו"ר מבעלזא, אולי גם הדיון הזה היה מתייתר. אני חושב ששימוש בלתי הוגן, שימוש רציף במונחים שקשורים בשואה, מחלל את הכבוד של המקום הזה – בעיניי זה גם מחלל את היהדות. אני אתן דוגמאות. יש בינינו מחלוקות קשות, מותר שתהיינה מחלוקות קשות בין דתיים וחילוניים, בין חרדים ואחרים, ובתנאי שלא נחצה גבולות.

ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להביא כמה ביטויים כדי שאולי גם אתה תשקול באמת האם זה הכרחי, ואני לא אומר לך לדחות, לבטל ולהתנגד – פשוט לדחות את הדיון הזה, בגלל שבאמת אנחנו ממנים פה מישהו שאולי זה מוסיף לו כבוד, וצריך לחשוב אם הכבוד שמוסיפים למישהו הוא לא כבוד שפוגע בכנסת ובכולנו יחד.

משפט אחרון, בבקשה.

לא, אז היית אומר לי קודם.

אדוני, אתה מדבר למעלה מחמש דקות על רביזיה.

נראה לך שאמרתי משהו לא נכון?

אני לא שופט את הדברים שאתה אומר, אבל רביזיה זה לא נאום לאומה.

אתה לא יכול. זה היה נאום לאומה? אני אתן דוגמאות, מאיפה הבאת את הדבר הזה נאום לאומה? אמרתי משהו שלא קשור? אתה לא יכול להגיד על זה "נאום לאומה".

לא, אבל אנחנו מנסים לנמק רביזיה.

מאיר אומר לי: שיזכור שאני מועמד להיות יושב-ראש ועדת ביקורת, ואני רוצה להגיד לך שיש דברים שהם יותר חשובים מלהיות יושב-ראש ועדת ביקורת.

בכלל לא דיברתי על זה.

לשמוע את הדברים האלה בעיניי יותר חשוב אם אהיה או לא אהיה יושב-ראש ועדת ביקורת.

אדוני, אני מזכיר לך שדיברת על זה גם בדיון הקודם.

לא, עכשיו אני אביא לך ציטוטים שלא אמרתי בדיון הקודם, בסדר? ומי שמכיר אותי פה רבע שעה, יודע שיש דברים שהם יותר חשובים לי אם אני כן אהיה יושב-ראש או לא אהיה יושב-ראש.

"הממשלה שולחת קלגסים להתאכזר בילדים חרדיים", אלה ביטויים שנשמעו לאחרונה; "אלעזר שטרן מזכיר לי את היהודון";. "חבר כנסת שטרן ודומיו – הם שישמידו את מדינת היהודים"; "אפילו בשואה המשיכו ללמד תורה".

סליחה, מי אמר את זה? אייכלר?

כן, כן. כל מה שאני מקריא זה מאייכלר.

על איווט ליברמן, "הוא מפיץ עלילה ומאשים את החרדים בזיהומים בבתי החולים". מותר שתהיה לנו מחלוקת, אני אמרתי לך, אבל אני חושב שיש גבולות.

"איווט האנטישמי מחוץ לחוק הוא סכנה", "איווט האנטישמי" אלה ביטויים שלקוחים משם.

הוא אנטישמי.

"הציבור החרדי אינו מודע די לנאציזם המתפתח נגדו בארץ"; "נאצים ישראלים", הוא קרא לבעלי עסקים שהתעקשו לפתוח חנויות בשבת; על גופים יהודיים בארצות הברית "ארגון הטרור הכספי בארצות הברית"; על החילוניים הוא אמר פעם, "הם יצרו דור של אנשים שנראים כבהמות אדם, מתנהגים כחיות דו-רגליות".

זהו, אני לא יכול יותר.

אחמד, אתה מבין למה אנחנו פונים לקהל הערבי לקבל את התמיכה שלו?

אחמד ביקש לעצור פה...

האמת, צר לי שהיחיד שהגיב ככה - - -

אחמד, אתה מבין למה אנחנו פונים לקהל הערבי לקבל את התמיכה שלו? אתה מבין למה אנחנו פונים לקהל הערבי?

מיקי, כשאחמד מאחד אתכם סיעות, בכלל אתם - - -

אנחנו לא מתאחדים - - -

אה, אתם לא מאחדים סיעות?

אתם אוהבי ערבים, תתחיל להגיד את המשפט הזה "אנחנו אוהבים ערבים". "אנחנו אוהבים ערבים", תגיד את זה. תגיד את מה שביקש ממך ראש הממשלה "אנחנו אוהבים ערבים".

אני סיפרתי לך כבר, שגם אני ערבי.

חבר הכנסת טיבי, אתה לא חבר נשיאות?

ההורים שלי הגיעו ממדינות ערב.

חבר הכנסת אחמד טיבי, אתה לא סגן יושב-ראש כנסת?

אגב, כל הכוורת של ראש הממשלה – אתה, אוסנת מארק, זה שיושב שם.

חבר הכנסת מיקי, אין לך ישיבת נשיאות?

אתה לא רוצה שאני - - -? מה הבעיה - - -?

זה חלום חיי, מה קרה לך...

הנה חלום חייך מתגשם...

בדיוק, לכן חשוב שתהיי בכנסת הבאה...

אחמד, אתה תהיה השר הערבי של הליכוד.

חברים, אני רוצה להעלות את הרביזיה להצבעה, מי בעד הרביזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושרה.

10 נגד. הרביזיה הוסרה.

אדוני היושב-ראש, דעתי לא נוחה מהפילוג שיש ביהדות התורה, ולכן צריך לאפשר להם...

עכשיו אתה פונה לקהל היהודי.

איתן, אני רוצה לומר משהו.

כשתקבל את זכות הדיבור, תדבר. אתה קודם חטפת זכות דיבור, ניהלת שיחה אישית עם מיקי זוהר, בכלל לא התייחסת כשדיברתי אליך.



ג. המלצה לבחירת יושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה

המלצה לבחירת יושב-ראש ועדה לענייני ביקורת המדינה. לאור התפטרותו של חבר הכנסת עפר שלח, אנחנו מבקשים למנות יושב-ראש חדש לוועדה לביקורת המדינה, שהיא בראשותה של סיעת יש עתיד. יש עתיד מציעים את חבר הכנסת אלעזר שטרן לתפקיד, ועל כן אנחנו נצביע על ההצעה. מי בעד המלצה לבחירת חבר הכנסת אלעזר שטרן כיושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה? מי נגד?

הצבעה

נתקבלה.

נגד – אחד, מי נמנע?

אני נמנע, מכבד את אייכלר.

שניים נמנעים.

ההצבעה אושרה.



ד. המלצה למינוי יושבת-ראש ועדת המדע והטכנולוגיה

אנחנו מבקשים למנות את חברת הכנסת יעל רון בן משה מכחול לבן ליושבת-ראש ועדת המדע והטכנולוגיה במקומה של חברת הכנסת - - -

יש חברי כנסת חדשים בכחול לבן?

היא כבר נכנסה לכנסת?

כן כן.

מה המדיניות שלה? מה היא חושבת על המדע?

היא חושבת שצריך ללמוד מדע ולימודי ליבה...

למה לא הילה?

אני לא רוצה.

לא, הילה כבר סגורה עם גדעון.

בפעם האחרונה איחלת לי ללכת לעזאזל, אז עדיף שאני אלך לעזאזל ולא לגדעון, נכון?

אני אמרתי לך "לעזאזל"? מתי שמעת אותי אומרת לך "לעזאזל"?

לא שמעתי, דיווחו לי.

הא, דיווחו לך, מי? העוזר שלך שכל היום מצלם אותנו?

במליאה. לא יורדת לרמה שלך.

עזבי, עזבי, לכי לגדעון. לכי לגדעון, שמה אולי תמצאי את הרמה.

נראה לך הגיוני, בלי לתאם אתי להביא סדר יום?

כשתקבל רשות דיבור, תוכל להגיב.

אני אחכה בסבלנות.

זה מיקי החדש...

כן, מה זה חדש...זו הכסות החדשה.

מיקי, יש לו עוד שתיים, שלוש ישיבות כאלה לנהל. כן איתן, יש לך עוד שתיים, שלוש ישיבות כאלה לנהל. עוד מעט כבר לא תהיה פה, מה זה משנה?

איתן, נהיית חסר סבלנות לחברי הוועדה.

כשחברי הוועדה אפילו לא מכבדים, למשל לא שומעים כשאני מבקש מהם להפסיק לדבר, ומדברים כאוות נפשם, יכול לי חוסר סבלנות מסוים.

בוועדות מדברים מדי פעם, אבל נהיית חסר סבלנות.

ועדות הכנסת ממשיכות להתקיים גם כשיש פגרה. צריך להיות סדר גם בתוך אירוע של פגרה וגם באירוע של כנסת מתפקד וגם כשהיא יוצאת לפגרה.

מהרגע שחברת כנסת מטעם סיעת כחול לבן התפטרה מהכנסת, סיעת כחול לבן מבקשת למנות מישהו במקומה כיושבת-ראש ועדה על פי המכסה שאושרה על ידי הכנסת, על ידי הקואליציה ועל ידי שאר הסיעות, ולכן זו עמדתנו. אנחנו מבקשים להביא את אישורה כיושבת-ראש ועדת המדע והטכנולוגיה במקומה של עינב קאבלה שהתפטרה מהכנסת, זו הצעתנו.

חברים, אני באמת חושב באופן אמיתי לגמרי, לא קשור לכחול לבן ולמאבקים, זה לא מעניין, אני מדבר על ההיגיון הפשוט. אנחנו פה בכנסת לא מעט שנים, אני שש שנים ויש כאלה בשולחן שיותר. נראה לי קצת לא סביר, שחברת כנסת שמיד הגיעה תתמנה מיד להיות יושבת-ראש ועדה, בזמן שיש חברות כנסת מכהנות בכחול לבן שכבר כמה חודשים מכהנות בכנסת.

הן רק לא רוצות.

מיקי, אנחנו מכירים גם חברי כנסת שהתמנו ולא היו חברי כנסת יום אחד וישר נהיו גם שרים. הכול תקף. אני יכולה להעיד על יעל שהיא מדהימה.

אני לא מכיר.

אז אני מעידה, היא המנכ"לית של המפלגה, יש לה יכולות ביצוע מעולות. אנחנו ממליצות עליה בכל פה להיות יושבת-ראש הוועדה. אני יכולה להרגיע אותך שהיא תעשה עבודה מעולה.

מה אני אגיד לכם, ועדת המדע הייתה כל כך אקטיבית בכל הקדנציה הזאת. היא תעשה עבודה מדהימה, כשאנחנו יוצאים לפגרה...בדיחה, ועדה חשובה, מה אני אומר לכם? חבל על הזמן...

אפשר לדעת מה עמדת האופוזיציה?

עניינה של סיעת כחול לבן.

אני לא מבין, לכן היית נגד אייכלר?

אני חושב שיש עניין של מי ראוי או לא ראוי, יש דברים שאתה לא יכול לעשות, ובהקשר של אייכלר, הביטויים שהוא הקריא, וזה רק הייתי אומר זעיר אנפין מהדברים שאמר חבר הכנסת אייכלר, לא מאפשרים לו להיות סגן יושב-ראש כנסת. צריך לזכור שהתפקיד הזה הוא גם תפקיד ייצוגי.

מיקי, זה למען המדע...

כמי שנכנסה לפה רק בשבוע שעבר, וגם לי אין ניסיון בחדרים כאן וכו', אני חושבת שאחת הבעיות כאן במשכן זה גם חוסר צניעות. כשאדם מגיע לכאן לפני שהוא לומד, אני נמצאת פה בבלבול ענק. קצת אחריות למי שמגיע לכאן כחדש, לא לקחת כזו ועדה.

היה אחד שהגיע חדש, הלך להיות ראש ממשלה חליפי – שר ביטחון ומשפטים.

מטי, איזה אחריות יש בוועדת המדע שבקושי התכנסה?

ברשותכם, אני אעלה את זה להצבעה, מי בעד ההמלצה?

הליכוד לא משתתף.

הליכוד משתתף נגד, אנחנו באנו נגד.

היא מתרגלת אופוזיציה...

חס וחלילה.

ממש לא מתארגנים לאופוזיציה.

אלוהים לשלטון בחרתנו.


הצבעה

אושרה.

שמונה בעד, מי נגד? אחד. מי נמנע?

ההמלצה אושרה.


א. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים (תיקון
והוראת שעה), התשפ"א-2020 (מ/1384)

נעשה קודם כל הצבעה חוזרת, התייעצות סיעתית חמש דקות ונחזור בשעה 13:27.

אני מוותר, סיימתי את ההתייעצות הסיעתית.

תודה רבה מקרב לב ומעומק לב לחבר הכנסת עודד פורר.

אני מעלה שוב להצבעה את בקשת הממשלה להקדמת הדיון בשלוש קריאות להצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים של משרד המשפטים, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?


הצבעה

אושרה.

מיקי, אני בעד.

אחד נמנע.

הקדמת הדיון אושרה.

רביזיה.



ה. מועדי פגרת הבחירות ופעילות הכנסת בפגרה

אנחנו עוברים למועדי פגרה.

אולי לפני אפשר לפנות לשר פרץ ששוקל לפרוש, אנא אל תפרוש...

קיבלנו בקשה מיושב-ראש הכנסת, אחרי שהוא התייעץ עם נשיאות הכנסת. אנחנו דנים במועדי פגרת הבחירות ובפעילות הכנסת בתקופת הפגרה. אני אקרא את ההצעה ואחר כך אפתח את זה לדיון. יודגש שהצעת הפגרה הובאה אלינו מיושב-ראש הכנסת לאחר התייעצות עם הנשיאות ובשיח אתנו. אנחנו מביאים אותה עכשיו.

כידוע, בהתאם לסעיף 36א לחוק-יסוד: הכנסת, רואים את הכנסת העשרים ושלוש כאילו החליטה על התפזרותה ביום ח' בטבת התשפ"א – 23 בדצמבר 2020.

פגרת הבחירות תחל ביום רביעי, כ"ב בטבת התשפ"א, 6 בינואר 2020, והיא תימשך עד כינוסה של הכנסת העשרים וארבע.

בתקופת הפגרה תפעל "ועדת הסכמות" שתורכב משני חברי כנסת – יושב-ראש הקואליציה שייצג בה את כל סיעות הקואליציה, וחבר מסיעתו של ראש האופוזיציה, לפי קביעת ראש האופוזיציה שייצג בה את כל סיעות האופוזיציה.

לפי הוראות סעיף 9 לחוק הכנסת, התשנ"ד-1994, הממשלה או 25 חברי כנסת רשאים לדרוש את כינוס המליאה בתקופת הפגרה, ולעניין זה יחולו הוראות סעיף 21 לתקנון הכנסת.

כמובן שככל שיהיו למשל חברי כנסת חדשים שיצטרכו להצהיר אמונים, 25 חברי כנסת יוכלו לדרוש את כינוס המליאה לטובת הצהרת אמונים, למרות שהם כמובן חברי כנסת לכל דבר ועניין עם כניסתו לתוקף של התפטרות זה שנכנס בנעליהם.

מה זה סעיף 21?

סעיף 21 מדבר על כך שכאשר 25 חברי כנסת מבקשים את כינוס המליאה, היושב-ראש יביא את זה לדיון המליאה כהצעה לסדר-יום.

בתקופת הפגרה.

לעניין חקיקה בתקופת הפגרה – הממשלה רשאית לבקש כי יובאו לדיון במליאה הצעות חוק בקריאה הראשונה, השנייה והשלישית.

אין הצעות חוק פרטיות?

אין.

מי אמר את זה? אם יש הצעות חוק פרטיות שהן בהסכמה של ועדת ההסכמות, מה הבעיה?

נכון, אפשר.

באיזה קריאה?

שנייה ושלישית.

אז הממשלה יכולה לבקש את זה.

עוד פעם, לחבר כנסת יש הצעת חוק שעברה קריאה שנייה ושלישית בוועדה.

היא אושרה בוועדה לשנייה ושלישית.

יפה, הוא רוצה להעלות את זה למליאה, מה התהליך?

הממשלה פונה ליו"ר הכנסת ומבקשת לכנס את המליאה.

מי זה הממשלה?

מכתב של מזכיר הממשלה.

למה לא ועדת ההסכמות?

מה שמובא כאן זה מסמך, שלדעתי נמשך מאז הכנסת השמונה-עשרה, לפי מה שאני בדקתי. אני בדקתי את כל המסמכים, את כל החלטות הוועדה הזאת מאז הכנסת השמונה-עשרה, אך הרציונל אותו רציונל.

אני הייתי פה כמה פעמים בתקופת בחירות. העלו הצעות חוק פרטיות למליאה והיו הסכמות בוועדת הסכמות.

ועדת ההסכמות יושבת, פונים למזכיר הממשלה, והוא מוציא - - -

ועדת ההסכמות פונה לממשלה?

כן.

תקני אותי אם אני טועה ארבל, מה שעושים בדרך כלל, כשמכריזים על פגרה, נותנים שבוע או שבועיים לניקוי שולחן; שבוע או שבועיים לדברים שהם ממש בסוף, נשאר רק לכנס את המליאה.

בהחלט.

אני מסכים עם זה.

זה נכון שעד עכשיו לא התכנסה ועדת הכנסת, אבל הכנסת לא התנהלה ככנסת של ניקוי שולחן.

לא, היא כן.

ממש לא.

היא כן, אני אומר לך שגם בנשיאות, שבוע שעבר המליאה נפתחה ונסגרה באותו רגע, כי לא העלו דברים לסדר-היום; גם רוב הוועדות לא התכנסו בצורה שבשגרה, וברגע שהחליטו על פיזור הכנסת, כל הוועדות בדרך כלל עברו ל-mode של פגרה, למרות שלא כולן היו כאלה, וזה בסדר, ואפשרו לסיים ניקוי שולחן וזה גם מה שהיה.

לדעתי גם יושב-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה ממש ביקש שהפגרה תהיה מיום רביעי ונעתרנו לכך.

ביקשתי שהיא תתחיל ביום רביעי רק בשעה 11:00 כדי לסיים, כדי לנקות שולחן.

נכון.

זה מה שאני אומר.

נכון, אז אני מפנה אותך לסעיף 7.

עודד, ועדת ההסכמות זה אני ומאיר, אתה יכול להיות רגוע, הכול בסדר.

בהתאם לסעיף 112(א) לתקנון הכנסת, הוועדות יהיו רשאיות לקיים דיונים, בין אם ביוזמת הממשלה ובין אם ביוזמת יושב-ראש הוועדה או שליש מחברי הוועדה, רק באישור מראש של ועדת ההסכמות. הפניות לוועדת ההסכמות יהיו מפורטות וייעשו באמצעות מזכירות הכנסת. פניות הממשלה למזכירות הכנסת יימסרו על ידי מזכיר הממשלה.

במקרה שבו לא אישרה ועדת ההסכמות קיום ישיבת ועדה כאמור בסעיף 4, רשאים יושב-ראש הוועדה, הממשלה או שליש מחברי הוועדה לפנות ליושב-ראש הכנסת בהתאם לסעיף 112(ב) לתקנון הכנסת, ולבקש את אישורו לקיים ישיבת ועדה. יושב-ראש הכנסת יאשר קיומה של ישיבת ועדה כאמור מנימוקים מיוחדים בלבד.

איתן, אלה גם ועדות משנה?

כן.

הזמנה לישיבות ועדה בפגרה תימסר לכל חברי הוועדה מוקדם ככל האפשר, ולפחות ארבעה ימים לפני יום כינוס הישיבה – במניין הימים ייכללו יום ההזמנה ויום כינוס הישיבה, ויובהר כי ימי שישי, שבת וחג נספרים במניין הימים - ואולם אם ביום כינוס הישיבה מתכנסת גם מליאת הכנסת, ניתן למסור את ההזמנה שלושה ימים מראש. יושב-ראש הכנסת יהיה רשאי במקרים מיוחדים ודחופים לקצר תקופות אלה. יובהר כי לא ניתן לקיים ישיבות נוספות בוועדה ביום שבו נקבעה ישיבה, או להוסיף נושאים לסדר היום שנקבע, אלא בהודעה מראש כאמור לעיל.

הוראות חלק ד' יחולו על כל הוועדות, ובכלל זה ועדות מיוחדות, ועדות משותפות, ועדות משנה, וביחס לכל הישיבות, לרבות ישיבות מחוץ למשכן וסיורים.

יובהר כי האמור חל גם לגבי ישיבות ועדה שההזמנה אליהן נשלחה לפני קבלתה של החלטה זו, ואולם לא תחול כל מגבלה לעניין ישיבות ועדה שיתקיימו ביום תחילת הפגרה בשעות הבוקר, קרי ביום רביעי.

דיוני ועדה בחקיקה ראשית וחקיקת משנה בענייני קורונה – ופה רואים את זה כפרשנות מצמצמת – ועדות הכנסת רשאיות לדון בחקיקה וחקיקת משנה שבסמכותן, בנושאים שמתחייבים וקשורים בקשר ישיר והדוק למשבר הקורונה, ללא אישור ועדת ההסכמות. ההזמנה תימסר לחברי הוועדה מוקדם ככל האפשר, אף אם פחתה התקופה מהאמור בסעיף 6.

עוד יוזכר כי בהתאם לסעיף 47 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), תש"ף-2020, ההגבלות לפי חוק הכנסת, תקנון הכנסת או החלטה זו לא יחולו לגבי כינוס המליאה והוועדות לדיונים מסוימים לפי החוק.

יובהר כי הוראה זו לא תחול על דיוני מעקב ופיקוח גם אם הם קשורים לקורונה.

ועדת הכנסת רשאית לקיים ישיבות בעניינים שבסמכותה ללא אישור ועדת ההסכמות. ההזמנה תימסר לחברי הוועדה מוקדם ככל האפשר, אף אם פחתה התקופה מהאמור בסעיף 6. הוראה זו לא תחול על דיונים בחקיקה מטעם הוועדה.

ועדות המשנה הבאות של ועדת החוץ והביטחון רשאיות לקיים ישיבות באישור יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, ללא אישור ועדת ההסכמות: ועדת המשנה לענייני מודיעין, ועדת המשנה לענייני וא"א, ועדת המשנה למוכנות צה"ל וועדת המשנה לאסטרטגיה.

למה ועדת המשנה לעורף הוסרה מכאן?

שוב, אנחנו הולכים לפי מה שהיה בדרך כלל בעבר.

זה לא עשרת הדיברות, אפשר לשנות את זה.

נכון, זה היה בהתייעצות, דברים שהם בחירום ודחופים.

מלכיאלי, אתה ממש רפורמי...

ממש רפורמי...

ועדת העורף גם ועדה חשובה.

הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון וועדת המשנה שלה רשאיות לדון בהעברות תקציביות דחופות ללא אישור ועדת ההסכמות.

ההזמנה לישיבות לפי פסקאות (1) ו-(2) תימסר לחברי ועדת המשנה או הוועדה המשותפת מוקדם ככל האפשר, אף אם פחתה התקופה מהאמור בסעיף 6.

הוועדה המשותפת ליו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה ויו"ר ועדת החוץ והביטחון לפי חוק מבקר המדינה, "ועדת השניים", רשאית לקיים ישיבות בעניינים שבסמכותה ללא אישור ועדת ההסכמות, ואף אם פחתה התקופה לזימון מהקבוע בסעיף 6, ובלבד שמועד הישיבה יהיה בהסכמת שני החברים.

אני פותח את זה עכשיו לדיון, בבקשה מיקי זוהר.

קודם כל ראיתי הבהרה לגבי סעיף ב, ועדת ההסכמות מורכבת ממני וממאיר כהן, נכון?

כן.

לגבי סעיף 8, כמובן עודד שאני באופן אישי חושב שנושאים שקשורים לקורונה, טוב שיהיה להם מסלול ירוק בכנסת ולא כל דבר יצטרך לעורר מחלוקת. אגב, טוב שגם הכנסת תכריע בהם על פי רוב, זאת אומרת: אם יש נושא שמגיע בנושא הקורונה, יש פה רוב בכנסת ויש מיעוט. אם רוב חברי הכנסת יחליטו שהנושא חשוב, הם יקדמו אותו, ואם לא, הם יעצרו אותו. אני לא חושב שלוועדת ההסכמות צריכה להיות נגיעה בעניינים שקשורים לקורונה, זו עמדתי.

לגבי ועדת הכנסת, אני יודע שהדבר הזה גם מקובל, וגם בעבר ועדת הכנסת התכנסה בנושאים שקשורים לענייני העבודה השוטפת של הכנסת והדבר הזה גם מקובל.

הבעיה שלי היא בעיקר עם סעיף (ג), ששם ועדות המשנה של ועדת החוץ והביטחון יכולות להתכנס ללא אישור יושב-ראש הכנסת, כי בדרך כלל בשנים האחרונות - - -

לא, התשובה היא לא. בכנסת השמונה-עשרה, בכנסת התשע-עשרה, בכנסת העשרים זה היה כך. בשלוש הכנסות האחרונות זה היה כך, שהתכנסו ללא אישור אף אחד, רק אישור יושב-ראש הוועדה. בכנסת העשרים ואחת, עשרים ושתיים, כשלמעשה לא היו ועדות וגם לא הייתה כנסת למעשה - - -

לא היה אישור יושב-ראש הכנסת?

בשתי הכנסות האחרונות, שבהן לא קמה ועדה וקמה רק ועדה זמנית ולא הייתה כנסת מתפקדת, אז ביקשו את אישור יושב-ראש הכנסת, אבל בכל הכנסות הרגילות, מעולם לא היה אישור יושב-ראש הכנסת.

אני חושב שזה נחוץ להכניס פה לפחות את יושב-ראש הכנסת – לא ביקשתי את ועדת ההסכמות במקרה הזה, כי אלה נושאים ביטחוניים רגישים, ואני מניח שלא רוצים לשתף את חברי ועדת ההסכמות בכל הנושאים הביטחוניים הרגישים, עדיף שכמה שפחות אנשים יהיו שותפים לנושאים הללו.

גם כשיושב-ראש הכנסת היה יושב-ראש ועדת הכנסת, זה מה שהוא כתב בהחלטה שלו אז בכנסת התשע-עשרה.

אני חושב שיהיה נכון, לפחות רק לגבי הנושא הזה, לתת גם את הסכמתו של יושב-ראש הכנסת, משום שיש שם נושאים שיכול להיות שיושב-ראש הכנסת יאשר ויכול להיות שיושב-ראש הכנסת לא. אם יהיה להם סממן פוליטי – כי הרי מה מטרת ועדת ההסכמות? למנוע מצב שהכנסת תפעל ממניעים - - -

אבל כל ועדות המשנה הן חסויות, אי-אפשר לעשות בהן שום שימוש פוליטי. אלה דברים שהם רגישים ודנים בנושאים אד-הוק ספציפיים בצוק העתים. לא מדובר פה עכשיו על ועדת משנה כוח אדם בצה"ל או דברים אחרים, מדברים על דברים ספציפיים, וא"א שכולם מבינים את הדבר הזה, מודיעין, מוכנות צה"ל.

אני רוצה להוסיף משהו על מה שמיקי אמר. חברים, אני נמצא יותר ממיקי. בדרך כלל בוועדת ההסכמות כן, למרות שצמצמנו את זה נקודתית, אבל כן במהלך החופשה יש הצעות חברתיות מצוינות שנמצאות על השולחן, שנניח עברו קריאה ראשונה, והן צריכות קריאה שנייה ושלישית או רוצים לעושת להן תהליך של חקיקה, זה בדיוק מקומה של ועדת ההסכמות, כלומר: למרות מה שנאמר ולמרות החשיבות של ועדת הקורונה ולמרות החשיבות של ועדת הכנסת ולמרות החשיבות של ועדות הביטחון, עדיין מנהלים מדינה, יש שלושה חודשים. לכן ועדת ההסכמות תמיד נבקש שיביאו לפניה את החוקים החברתיים שהם באמת בבחינת מצילי נפש, או חוקים שלא צריך לתקוע אותם, אין שום סיבה. אין שום סיבה לתקוע אותם.

לכן יש להשאיר את הסוברניות של ועדת ההסכמות, שכן תקבל החלטה. היות וזה מורכב מקואליציה ואופוזיציה, לא תעלה שום הצעה שתהיה במחלוקת. אנחנו נחשוב רק על הצעות שיש בהן הטבה גדולה מאוד לציבור. יש 1,001 דברים שנמצאים על השולחן, כמובן לא את כולם; נברור מתוכם חלק ונעלה אותם על שולחן הכנסת, ועל פי התהליך של בקשה לכנס את המליאה.

אבל עד היום, לא משנה על מה הצביעו בוועדה, עד היום ועדת ההסכמות עבדה כמעט בהרמוניה מלאה. אני יכול להעיד גם על הפעם שעברה וגם על הפעם שלפני. אגב, זאת גם תקופה שהכנסת עובדת מצוין, כי לא רבים, מסכימים כמעט על כל דבר.

איתן, אני רוצה להוסיף בקשר למשהו שהושמט כאן בטעות לדעתי, בשגגה. בוועדות המשנה הוסרה בטעות ועדת מוכנות העורף. יש כמה דיונים בקטנה, ואני מבקש להכניס גם אותם, שאפשר יהיה לדון בהם, יש התנגדות לזה?

מצמצמים, לא מרחיבים.

לא, יש דיונים שכבר נקבעו והוזמנו כבר אנשים.

יש לזה הסבר. אנחנו צריכים להבין שאנחנו בתקופת בחירות. לדעתי, הגוף החשוב ביותר כרגע כדי להעביר דברים זאת ועדת ההסכמות, שאמורה להביא הסכמות של כלל הבית הזה. לכן לדעתי בסעיף ג, גם ועדת ההסכמות יכולה להחליט על הבאת חקיקה, היא לא צריכה לבקש מהממשלה להביא לכנסת חקיקה, זה נראה לי משהו לא תקין גם בשיטת המשטר שאנחנו מצויים בה. אם ועדת ההסכמות, אם הגוף הזה רוצה לחוקק, הוא יכול לחוקק, לא יכול להיות שהוא צריך לבקש טובה מהממשלה.

בסעיף 8, לגבי (א) ו-(ב), עצם זה ששם לא צריך את ועדת ההסכמות, לדעתי גם זו בעיה לדעתי, כי חקיקה בענייני קורונה, כמעט הכול אפשר להגיד עכשיו שהוא קשור לקורונה. אם זה קשר כל כך הדוק לקורונה ובחירום, הרי ברור שוועדת ההסכמות תסכים לקדם את זה. לא יכול להיות שעכשיו יהיה תהליך עוקף, כל מה שיגידו שלא רוצים להגיע לוועדת ההסכמות, יגידו: זה לקורונה בקשר ישיר.

לגבי ועדת הכנסת אותו דבר. אני לא מבין למה ועדת הכנסת צריכה להיות מוחרגת. ישנה עבודה חשובה ופעילות חשובה, אבל אנחנו גם ראינו שלפעמים הוועדה הזאת יכולה לעצור גם דברים חשובים מאוד, שהם חשובים למדינה, וועדת ההסכמות לא יכולה לעקוף אותה, אז זה חשוב מאוד שוועדת ההסכמות תוכל לטפל גם בעניין ועדת הכנסת.

אנחנו קצת בנוהל מוזר, כי בדרך כלל ועדת הכנסת מתכנסת מיד כשמחליטים על פיזור הכנסת ואז עושים את כל התהליך. היינו פה במן שבוע של דמדומים כזה, שאף אחד לא ידע מה קורה בכנסת, יש דיונים, אין דיונים.

לכן אני כן חושב שיש מקום להשאיר זמן לניקוי שולחן, זה פשוט יקל על העבודה. אני ביקשתי להתחיל את הפגרה הזאת לפחות ביום רביעי בשעה 11:00, כי אני קבעתי דיון ביום רביעי בבוקר. זה בדיוק חלק מהעניין של ניקוי שולחן, שאומרים: אוקי חבר'ה, אנחנו נכנסים ל-mode של בחירות, כי צריך להבין מה המשמעות של mode של בחירות גם כאן בבניין. Mode של בחירות כאן בבניין, זה גם אומר שאף אחד לא מגייס כמעט ולא עושים גיוסים להצבעות. יו"ר הקואליציה יודע מה המשמעות של לגייס עכשיו את חברי הליכוד באמצע, אם הם היו למשל עושים פריימריז, לא יודע מה יפסוק שם בית הדין. חברי הכנסת בתוך קמפיין, בתוך מסע בחירות. לכן יש משמעות גדולה מאוד לוועדת ההסכמות הזאת ויש משמעות מתי נכנסים לפגרת הבחירות, כי מהרגע שנכנסים, הבניין עובד ב-mode אחר.

לכן הסעיף שהתווסף כאן לגבי נושא הקורונה, גם חברי הכנסת מהאופוזיציה הם חברי כנסת אחראים, וגם הנציג – אני מניח – של יו"ר האופוזיציה זה יהיה מאיר כהן הוא נציג אחראי, הוא היה שר בממשלה, אנחנו יודעים לעזור לקואליציה לא פעם ולא פעמיים להעביר את החוקים שלהם כשהם רצו וכשחשבנו שהם נכונים.

אני לא חושב שבתקופה הזאת צריכים לעשות איזשהו תהליך, שבו הכנסת בלי לעבור את ועדת הסכמות יכולה לייצר פה דיון, כי אני לא יודע באיזה שלב כל אחד יהיה ברמת הפוליטיקה. לכן דווקא כדי להוציא את הפוליטיקה, יש ועדת הסכמות. אם הנושא חשוב, גם נציג של ראש האופוזיציה וגם יו"ר הקואליציה יסכימו ויעבירו.

יסכימו.

אני לא חושב שצריך להכניס פה איזשהו חריג.

אבל מדובר פה רק בחקיקה, וחקיקה ממילא מובאת על ידי הממשלה.

אז תעיף את הסעיף הזה. אם לא צריך אותו, למה הוא מופיע?

לוועדות.

אז צריך אותו, ולכן אני אומר גם בוועדות. הוועדות דנות, לוועדת החוקה יש סמכויות נרחבות ומשמעותיות בחוק הקורונה.

אבל הן מוחרגות בחוק.

דווקא חוק הקורונה - -

- - חוק הקורונה מוחרג מהחוק הזה, מוחרג בפגרה.

אז למה הסעיף הזה?

דיונים בחקיקה או חקיקת משנה בענייני קורונה, שאינם מכוח חוק הסמכויות.

על אחת כמה וכמה, מה הבעיה שתהיה ועדת הסכמות עליהם? על אחת כמה וכמה. אני אתנגד לעניין הזה.

אני חושב שבהחלט אפשר לחזק את הדברים של עודד ולהוריד את זה וכן לאפשר רק בוועדת הסכמות לא יהיה מצב שחלילה הממשלה תרצה להביא גם דברים שאינם שייכים לחוק המרכזי ואנחנו נגיד לא.

אנחנו חבר'ה אחראים.

יש נגיד חקיקת משנה מכוח פקודת בריאות העם, שהיא לא מכוח חוק הסמכויות ואלה ענייני קורונה פרופר.

מצוין, אז הנציג של יו"ר האופוזיציה יגיד: מצוין, תקבעו דיון, מה הסיפור?

או עניינים של עדכוני השב"כ.

הכול.

בוודאי, יש על זה ויכוח בכלל?

הרי אם צריך להביא את זה לכנסת, סימן שהכנסת צריכה להכריע במשהו, ואם הכנסת צריכה להכריע במשהו, זאת צריכה להיות החלטה משותפת של נציג הקואליציה, נציג האופוזיציה שתועבר לדיון, זה לא כזה סיפור.

האמת היא שאני מאוד סומך על מאיר.

מיקי, תשאיר את זה איך שעודד אמר.

מאיר הוא אחראי והוא יפעל בסוף לטובת העניין, אבל אני אומר שבמקביל באותה נשימה, מה אנחנו עושים עם סעיף (ג)? אני עדיין מוטרד שיתכנסו ועדות משנה ללא אישור יושב-ראש הכנסת.

לא הבנתי מה זה סעיף (ג)?

של חוץ וביטחון.

חוץ וביטחון זה דבר שהוא מוסכמה.

האוזר, אל תתלהב מהר מדי, כי יכול להיות שיחליפו אותך מהר מאוד.

הוא יכול לסמוך עליך שהוא לא יוחלף.

הסיפור הזה של ועדות משנה מאז ומעולם הוחרג מיושב-ראש הכנסת, מאז ומעולם, ואני מציע להשאיר את זה כך ולא לעשות פה שינויים של סדרי בראשית. אני כן מציע לך מיקי להתייחס לדברים שאמר פה עודד פורר, זה נראה לי טיפה יותר מטריד מאשר כינוסה ועדת מודיעין בחוץ וביטחון.

אמרתי שאני לא פוסל את זה.

אתה רוצה לבטל את האפשרות? זו הייתה בקשת יושב-ראש הכנסת וגם יושבי ראש של הוועדות השונות, בגלל זה אני שואל.

אני עדיין חושב שבשם האמירה שלנו ככנסת שאנחנו נותנים מסלול ירוק לנושאים שקשורים לקורונה, הסעיף הזה הוא סעיף לא רע בכלל, למרות שעודד מתנגד אליו, אני לא כל כך מבין את החשש, אבל אני לא רואה שמשהו בכנסת יעבור, אם לא תהיה פה הסכמה.

על אחת כמה וכמה, מיקי. כשאתה צריך לגייס קולות, נניח שיש התנגדות ונניח שאתה רוצה לעשות גיוס, אתה עושה גיוס ביום שהכנסת בפגרת בחירות באותה מידה שאתה עושה גיוס היום? אתה יודע שלא, ואתה יודע שזה הרבה יותר קשה, ולכן נדרשת ההסכמה בוועדת ההסכמות של יו"ר הקואליציה ויו"ר האופוזיציה, כדי ששני הצדדים יגידו: חברים, אנחנו יוצאים למערכת הזאת, ההוא יגיד: אני צריך יום, ההוא יגיד: אני צריך יומיים. לא צריכה להיות הסכמה על העניין עצמו. אין מחלוקת שהעניין יבוא לדיון. לפי הנוסח הכתוב פה, העניין יכול לבוא לדיון בעוד שעה.

אולי הייתי מחריג את זה באופן כזה שאומר - -

לא צריך להחריג, תאמין לי.

- - שאם רוצים לכנס בנושא הקורונה, על מנת לקבל מועד קרוב, צריך את אישור ועדת ההסכמות, אחרת צריך התראה נניח של ארבעה ימים מראש.

בשביל מה? אתה תקבל גם ככה את זה וגם את זה.

אני חושב שזה נושא, שחשוב שהכנסת תראה שהיא נותנת מסלול ירוק, פותחת את השערים שלה בענייני קורונה ולא מעכבת נושאים כאלה ואחרים. יש לזה משמעות ציבורית בעיניי.

איתן, אני קובע סייע שאומר שהוועדה יכולה להתכנס פחות מארבעה ימים ממועד הבקשה, רק באישור ועדת ההסכמות. אני מדבר על סעיף (א) - -

ואם היומיים האלה ייפלו בדיוק - - -

- - נושאי קורונה לא באופן מידי, אלא אם ועדת ההסכמות אישרה את זה.

אתה רוצה עכשיו להחיל בנושאי קורונה את כל הסיפור של ועדת ההסכמות על כל הוועדות?

עודד אומר שהוא מוטרד שיתכנסו דיונים מרגע לרגע בלי היערכות מוקדמת. אני אומר שכל נושא דיוני הקורונה - - -

הוא מעלה שתי סוגיות, או אתה מעלה. הוא מדבר על עצם קיום הוועדה בלי אישור ועדת הסכמות. אתה אומר שיש סוגיה שמדברת על מתי מזמנים את הוועדה. אלה שתי סוגיות נפרדות.

איתן, הבעיה השנייה היא נגזרת של הבעיה הראשונה.

לא, אתה שואל על עצם קיום הוועדה, והוא רוצה את הסכמת הוועדות.

לא, הבעיה השנייה נגזרת של הבעיה הראשונה.

רק על המועדים? להשאיר את זה ככה - - -

יומיים, לא ארבעה.

שבוע.

בוא תקבע שהדיונים בוועדות בנושאי קורונה יהיו בארבעה ימים, אבל באישור ועדת ההסכמות אפשר יהיה להקדים את המועדים.

שבוע.

בכל מקרה ליושב-ראש יש זמן לקצר.

הוא אומר לך עצם הדיון - - -

ליושב-ראש הכנסת יש סמכות לקצר את המועדים של ארבעה ושלושה ימים, יש לו סמכות, לא צריך ועדת הסכמות בשביל זה.

עודד אומר שהוא רוצה שהסמכות תהיה בידי ועדת ההסכמות.

אבל הוא רצה שעצם הדיון יהיה כפוף - - -

אני לא הבנתי, איזה סמכות יש ליושב-ראש הכנסת פה?

לקצר את המועדים תמיד, את הארבעה ימים יש לו סמכות תמיד לקצר.

איפה מופיעים הארבעה ימים?

בסעיף 6.

אני מציע פה פשרה, שאומרת שכל דיון בנושא הקורונה, יוכל להתקיים - - -

לא, אבל אלה הדיונים שאושרו. ליושב-ראש הכנסת יש אישור על דיונים שאושרו. פה את אומרת לי: לא צריך אישור לדיונים ויושב-ראש יוכל - - -

לא, כתוב שלא צריך ארבעה ימים, ב-8(א) לא צריך את הארבעה ימים.

עודד, תקשיב לפשרה, אולי היא תמצא חן בעיניך. אני אומר שאנחנו נקבע שדיונים בנושאי קורונה לא מצריכים את אישור ועדת ההסכמות, ואפשר לקיים אותם בהתראה של ארבעה ימים מראש.

להוריד את הסיפא שאומרת שלא צריך את הארבעה ימים, להחזיר את הארבעה ימים.

צריך את הארבעה ימים, ולהוסיף סייג בסעיף הזה, שאם רוצים להקדים את הדיון לפני הארבעה ימים, צריך את אישור ועדת ההסכמות.

במקום יו"ר הכנסת.

כדי שהאופוזיציה תוכל להתגייס.

לא, זה משנה את כל הרציונל של הפעילות.

ארבעה ימים זה רציונל שונה.

אלה שני דברים שונים.

- - - צריך לדעת מזה שמקבלים פה החלטה.

איתן, אני לא מבין ממה אתם מפחדים, מה כל כך מסובך? יש ועדת הסכמות – אני חוזר ואומר, זאת באמת ועדת הסכמות מאוד הגיונית. לכולנו ברור המצב בנושאים ביטחוניים כמו גם בנושאים בריאותיים. גם אף אחד לא יחפש באמצעות ביטול דיון או דחיית דיון, שמשהו לא יבוא לדיון והצבעה בכנסת. אנחנו גם בתקופה שבה הקואליציה והאופוזיציה פה לא הכי ברורים בתוך הבניין הזה.

למה הכוונה?

אתה יודע מצוין למה הכוונה. יש נציג של יו"ר האופוזיציה. אגב, מאיר כהן לא מהמפלגה שלי, אני לא בא לייצר למפלגה שלי איזושהי אג'נדה של וטו, אני אומר: יש פה שני נציגים, יש יו"ר קואליציה, יש נציג של יו"ר האופוזיציה, שניהם ביחד יחליטו, יעשו דיון מהיום למחר. במובן הזה אני סומך על האיזונים והבלמים דווקא בתקופה הזאת, ואני חושב שלא צריך לסבך את זה יותר מדי. תאמין לי שמאיר יאשר את זה בדיוק כמו שאתה תאשר גם מהיום למחר אם צריך. חבר'ה, מספיק.

צריך לשים לב שההחרגה היא רק על דיוני חקיקה וחקיקת משנה, זאת אומרת: דיונים יזומים, דיוני פיקוח עדיין כפופים לוועדת ההסכמות.

הניסיון עם הממשלה הזאת בשנה האחרונה הזאת לימד אותי, שהדברים שמגיעים לפה לא תמיד מה שהיא אומרת שהוא דחוף הוא בהכרח הכי דחוף, ולא בהכרח מה שהם רוצים להביא הוא הדבר שאני חושב שנכון להביא אותו מהיום למחר, מה לעשות?

זה חייב להיות בהסכמות.

אני חוזר ואומר, אני מציע שבסיפא של סעיף (א), במקום "אף אם פחתה התקופה מהאמור בסעיף 6", ייכתב: לפחות ארבעה ימים לפני קיום הדיון, אלא בהינתן אישור ועדת ההסכמות לקיום דיון מוקדם יותר. זאת דעתי, בסוף היא גם הגיונית, גם מאפשרת לאופוזיציה זמן ומרווח, אם וכאשר היא רוצה להתנגד לנושא מסוים שקשור בקורונה, ואם הכול מגיע בהסכמה, נוכל לקיים את הדיון באופן מידי בלי שום עיכוב ולא לחכות ארבעה ימים.

במה שמיקי אומר יש גם הרבה היגיון.

זאת אומרת, במקום "ההזמנה תימסר...מוקדם ככל האפשר, אף אם פחתה", יחול הכלל הרגיל של ארבעה ימים, אבל הקיצור יכול להיעשות על ידי ועדת ההסכמות.

כן, זה הגיוני וזה סביר וזה גם הוגן.

מאיר, זה מקובל עליך?

אני בסדר עם זה.

אבל יש פטור מוועדת הסכמות בעניינים האלה.

מאיר, אין בזה כלום.

הוא אישר ואמר בסדר.

איתן, אחרי שזה הוסכם, מה עם ועדת הכנסת? אני יודע פשוט מה קורה כאן, אתם תגידו לי: בואו עכשיו, בואו מחר בתשע בבוקר, בואו עוד מעט.

אז אנחנו לא נעשה את זה ככה, אנחנו עדיין בתקופת פגרה, אבל בכל הכנסות ועדת הכנסת הייתה מוחרגת מכל שאר הוועדות. זאת ועדה שעוסקת בעניינים של הכנסת, והיא לא צריכה להיות כפופה לפעילות - - -

נכון, אבל גם חברי הוועדה נמצאים עכשיו בבחירות.

אבל היה ייעוץ משפטי על כל - - -

נכון, אגב בעבר - - -

אני לא מוכן שיורידו את הייעוץ המשפטי. אני לא מוכן שהוועדה תתכנס מעכשיו לעכשיו, בלי שתהיה חוות דעת משפטית.

בעבר כל בקשה, גם לוועדת הסכמות, לפני שהיא הגיעה לוועדת ההסכמות, עברה דרך הייעוץ המשפטי.

כן?

כן.

עברה - - - לשכת יושב-ראש.

המסמך הזה כמעט מועתק מפעמים קודמות.

כמעט.

נכון, כי הקורונה לא הייתה בפעם הקודמת, וגם ועדת הכנסת מועתקת. לכן אני משאיר את מה שהיה בעבר – גם ועדת הכנסת, גם ועדת החוץ והביטחון, וגם שאר הוועדות.

בסדר, יאללה.

איתן, אני העליתי משהו, אתה הנהנת בראשך, אז אני רוצה שתתייחסו לזה. נקבעו כבר כמה דיונים בוועדת העורף, שנוכל לכנס אותה.

נמצא פה יושב-ראש הוועדה, אולי הוא ידבר.

רציתי להעיר הערה, שגם תניח את דעתו של מיקי. אני מבין את הרגישות.

הסיבה לעצם היותך יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון – תגיד: מיקי, הסיבה לעצם היותי יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון.

מיקי, אתה יכול לציין את הדיון שהיה בסן רמו...

בדיוק. הדיונים של הוועדות האלה הם דיונים מסווגים, הם דיונים חשאיים, זאת אומרת הם לא דיונים פומביים, כך שהחשש המהותי הטבעי שיש פה, שיעשו בכנסת שימוש לצרכים כאלה ואחרים שהם בהסתכלות על מערכת הבחירות ולא בהסתכלות על עבודת הכנסת, הוא הכי נמוך כאן, הוא הכי לא קיים כאן, כי הדיון הוא דיון מסווג וחשאי, והכוונה היא לדברים שהם דחופים והם רלוונטיים, ולכן נדמה לי שהדיון פה הוא שונה לגמרי משאר הדיונים שהיו כאן בשאר הסעיפים, והוא מאפשר באמת את אותו פיקוח על זרועות הביטחון, שהוא פיקוח מחויב המציאות היום יומית שלנו הביטחונית. הוא לא יכול לאפשר לקחת עכשיו שלושה חודשים.

מכיוון שנקבעו עוד כמה דיונים ויש מוזמנים, ביקשתי להכניס גם את זה לפה.

זה לא נמנע, זה רק יחייב ועדת הסכמות.

לא, בשביל מה? נחסוך - - -

אבל אני לא יודע כמה דיונים, אז - - -

יש ועדת הסכמות.

ועדת הסכמות, באישור של יו"ר ועדת החוץ והביטחון, זה לא שאי אפשר יהיה לקיים דיונים.

מוכנות העורף זה דבר חשוב.

אני לא יודע על מה רבים כאן.

לא רבים, לא רבים.

אני מציע להשאיר את זה, ועדת ההסכמות תאשר לך התכנסות, תתכנסו, מה הבעיה?

לא תהיה שום בעיה.

על מה אנחנו מצביעים?

אנחנו הצבענו על פשרת זוהר.

תקבל את מה שאמרתי, יש פה תמימות דעים. הוועדה מסכימה עם מה שאמרתי, אין אחד שיתנגד לזה.

ארבל, דיוני הוועדות ביום רביעי בבוקר מתקיימים כרגיל?

כן, עד שעה 11.

בכפוף לתיקונים שעשינו כאן, מי בעד - -

איזה תיקונים? רק התיקון של חבר הכנסת זוהר, רק לעניין סעיף 8(א), ארבעה ימים וועדת הסכמות שיכולה לקצר את זה.

- - נכון, מי בעד הכללים? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

אושרו.

חברים, שתהיה לכולם פגרה נעימה.

אנחנו נקבע רביזיה בשעה שתיים וחצי.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:57.