פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



11
ועדת הכלכלה
05/01/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 176
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"א בטבת התשפ"א (05 בינואר 2021), שעה 11:37

הצעת תקנות הזרעים (מכירה) (תיקון), התשפ"א–2020

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
אימאן ח'טיב יאסין

דפנה טיש פיגנבוים - ממונה יעוץ משפטי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אמירה לאה מזור - יו"ר רשות הזרעים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

נטלי גלפנד - יועצת לשר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

עמית עינב - יור חטיבת חברות הזרעים בישראל, איגוד לשכות המסחר

נעמה דניאל

עידית חנוכה

אסתר מימון


הצעת תקנות הזרעים (מכירה) (תיקון), התשפ"א–2020

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת, 5 בינואר 2021, כ"א בטבת התשפ"א, הצעת תקנות הזרעים (מכירה) (תיקון), התשפ"א–2020. תני לנו רקע, מה אתם רוצים שנעשה היום?

קודם כול, תודה רבה על הזימון והטיפול של הוועדה בזמן הקצר הזה ורגע לפני היציאה לפגרה. נמצאת איתי פה לאה מזור, שהיא יו"ר רשות הזרעים וניהלה את המעבדה הרשמית לזרעים במכון הוולקני ב-25 השנים האחרונות, ונמצאים איתנו בזום שלומית יונס, סגנית מנהל הגנת הצומח, ויגאל הרמתי, מנהל תחום שתלנות וריבוי בהגנת הצומח.

אנחנו מבקשים תיקון לתקנות הזרעים (מכירה). מדובר בתקנות שהן חלק ממספר תקנות שהותקנו מכוח חוק הזרעים. החוק הוא משנות ה-50, התקנות האלה הן משנת 1964, ותוקנו מהותית בפעם האחרונה בסוף שנות ה-80. גם החוק וגם התקנות מכוחו מסדירים את כל התחום של ייצור, מכירה והתקן לזרעים בישראל. החשיבות של זרעים באופן ספציפי, שזה הבסיס והיסוד של כל החקלאות לאחר מכן, ואנחנו רוצים להבטיח תקנים נאותים, כדי שכאשר הם יופצו לחקלאים בשלב המכירה, הם יביאו ליבול טוב, ואיכותי ותקין.

מה היה הצורך להביא שינוי?

יש שלושה דברים מרכזיים שהתיקון מבקש לתקן. לאה, את רוצה להסביר?

התקנות נכתבו ב-1964. הן הותקנו לאחרונה ואפילו אפשר להגיד "תיקון חלקי" רק ב-1988. אנחנו מעצמת הייטק בנושא זרעים, הזרעים שלנו, בעיקר של זני ירקות, ידועים בכל העולם, נמכרים במחירים מדהימים, יותר יקר מזהב, ופה יש לנו תקנות שהן תקנות ארכאיות בחלקן. יש פה בדיקות שכבר לא מבוצעות שנים, טוהר הזן למשל. זו בדיקה שמבוצעת רק בחברות הזרעים, ופה היא כתובה בתקנות. חייבים לבטל את זה. יש פה הפניה לשיטות דיגום, כשהשיטות האלה כבר מזמן - - -

כבר לא קיימות

הן כבר לא קיימות.

כמה זמן אתם עובדים על התקנות?

את האמת?

זה הכיף שלי, להתעלל במשרד המשפטים.

אתה יכול להתעלל. מ-2014.

התיקון לתקנות נמצא בשלבים שונים. המכתב של לאה מתאר: עלה צורך מאנשי המקצוע ב-2014, נעשתה עבודה על ידי אנשי המקצוע במשרד לניסוח והתייעצות. כמובן אני אציין בצורה מפורשת שנעשתה התייעצות עם רשות הזרעים, שהיא הגוף המייעץ, ואחרי זה עבר בין הלשכה המשפטית במשרד לבין הרפרנטים שלנו בייעוץ וחקיקה.

מאז שהגעתם לכלל גיבוש במשרד החקלאות. מתי התחיל הדיאלוג עם משרד המשפטים?

הדיאלוג עם משרד המשפטים לדעתי ב-2017.

אני חושב שעוד הרבה קודם.

אני בשנה האחרונה מלווה את זה. את האישור קיבלנו ממשרד המשפטים בשנה האחרונה, חיכינו שתוקם ממשלה, ובקיץ-סתיו האחרונים הגשנו את זה אצלנו כדי שזה יוגש לפה. לקח קצת זמן, כי צריך ללמד את השרים ולהציג את החשיבות ואת הצורך.

למה צריך ללמד את הרפרנט במשרד המשפטים? אני סומך על יועצים משפטיים של משרדי ממשלה, שבדרך כלל מתכתבים ומדברים. כמי שהיה שר, לפעמים הרגשתי שהם יותר פוחדים מהרפרנט שעומד מולם, שחודשיים לפני כן התמחה אצלם בלשכה ועבר למשרד המשפטים. גם מקרה כזה היה. היה לי יועץ משפטי ותיק שמשפטן שהתמחה אצלו הפך להיות הקולגה שלו במשרד המשפטים, והוא היה רועד ממנו, פחד מוות. מה קרה? אני סומך על היועץ המשפטי של המשרד. מצדי שישנו את המבנה, שיהיה לו סטטוס כמו של חשב במשרד ממשלתי, שהחשב הכללי נותן לו הנחיות, שייתן לו הנחיות. למה צריך להעמיס על משרד המשפטים עוד יחידות ולהישאר שש שנים עם מסמך? תאמינו לי, גם אם לא הייתם עושים את העבודה מאה אחוז, נעמה הייתה מסייעת בידכם, מתקנת אתכם.

למה אני אומר את זה? שיופיע בדברי הימים של הכנסת שהגיע הזמן. לא כל דבר צריך לעבור. אני לא אומר שלא צריך את משרד המשפטים, משרד המשפטים יוכל לומר את דעתו, אני חושב שמשרד המשפטים צריך לקבוע את הכללים, לשמור על אחידות ניסוחית, תיאום חקיקה. שיקבע את הכללים, לאפשר ליועצים המשפטיים של משרדי הממשלה להתקדם. אז היינו סוחבים את זה שנתיים, לא שש שנים. שש שנים זה לוקסוס. היום מדברים על תקנות של עשור ומעל עשור. אמרתי את זה לפרוטוקול, אולי אי-פעם מישהו ייקח את זה, יבוא ויעשה משהו.

עשינו הליך של החלפת הערות, והנוסח שהונח על שולחן הוועדה הוא כבר אחרי התייעצות איתנו.

בבקשה, לקרוא.

הצעת תקנות הזרעים (מכירה)(תיקון), התשפ"א–2021



בתוקף סמכותי לפי סעיף 3 לחוק הזרעים, התשט"ז–1956 (להלן – החוק), לאחר התייעצות בוועדה מייעצת לפי סעיף 2 לחוק, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז–1977, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון תקנה 1
1.
בתקנות הזרעים (מכירה), התשכ"ה–1964 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 1 –




1. במקום ההגדרה ""אחוז נביטה", לגבי כמות של זרעים" יבוא:




""אחוז נביטה" – אחוז הזרעים שנבטו והתפתחו לנבטים תקינים (Normal Seedlings) בעלי מערכת שורשים ומערכת נצר עם פסיגים שמאפיינות את הגידול, למעט זרעים זרים;";



1. בהגדרה "דוגמה רשמית", במקום "בהתאם להוראות התוספת הראשונה" יבוא "בהתאם להוראות נוהל הדיגום אשר מתפרסם לפי תקנה 15א;";



כאמור את התוספת הראשונה מוצע למחוק.



1. אחרי ההגדרה "דוגמה רשמית" יבוא:




""הוראות ISTA" – הוראות שמפרסם, מעת לעת, הארגון הבינלאומי לבדיקת זרעים ((International Seed Testing Association באתר האינטרנט הרשמי שלו, ובין השאר הוראות בדבר אופן לקיחת דוגמה רשמית, גודלה של הדוגמה והגודל המקסימלי של המכסה ממנה ניטלה, הוראות בדבר בדיקת ניקיון הזרעים ונביטתם;";



1. בהגדרת "זרעים מושבחים", המילים ", ואושרו בידי מפקח כזרעים מושבחים" – יימחקו;



1. במקום ההגדרה ""זרעים זרים", לגבי כמות של זרעים" יבוא:




"זרעים זרים" - זרעים שאינם זרעים של מין הגידול הנבדק;";



1. בהגדרה "חומר זר", המילים "לגבי כמות של זרעים" – יימחקו;



בעקבות בחינת נוסח, נבקש להוסיף פה, כמובן כפוף לשינויי נוסח בתיאום עם נעמה, שבהגדרה "חומר זר" יבוא גם "זרעים של הצמחים המפורטים בתוספת השלישית (להלן עשבים מחבלים) וזרעים של צמחים המפורטים בתוספת השנייה (להלן עשבים שוטים)", כי שתהיה הפנייה מכוח התקנה הזאת לתוספות.



1. בהגדרה "מנהל", במקום האמור בה יבוא "מנהל השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות ופיתוח הכפר או עובד אחר של המשרד שהוא הסמיכו לעניין תקנות אלה, כולן או מקצתן; הסמכה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של המשרד";



1. בהגדרה "מעבדה רשמית", במקום האמור בה יבוא "המעבדה הרשמית לבדיקת זרעים של מינהל המחקר החקלאי – מרכז וולקני;";



1. במקום ההגדרה ""נקיון", לגבי כמות של זרעים" יבוא:




""נקיון" – אחוז הזרעים הנקי מחומר זר.";



1. ההגדרות "טוהר הזן", "אחוז הסטיה" ו-"זן מכלוא" – יימחקו.

סעיף ההגדרות – האם יש הערות לסעיף ההגדרות?

אולי עו"ד טיש פיגנבוים יכולה להסביר בכמה מילים?

כמובן חלק מההגדרות הותאמו להגדרות הנוכחיות, נגיד "מרכז וולקני" במקום "מכון וולקני". השמטנו את שתי ההגדרות המרכזיות, כמו שלאה מזור הסבירה פה, "טוהר הזן", ובהקשר הזה גם "אחוז הסטיה" ו"זן מכלוא" זה דבר שכבר לא נבדק שנים על ידי המעבדה, ולכן אין צורך להגדיר אותם בתקנות ולחייב אותם.

התיקון המשמעותי הנוסף, שהדוגמה הרשמית שעד היום נעשתה בהתאם להוראות נוהל הדיגום שנקבעו בתוספת הראשונה, מה שכידוע קשה מאוד לעדכן ולפרט. היום ההפניה תהיה לנוהל דיגום שיפורסם על ידי המעבדה, וכפי שיפורט בתקנות בהמשך. נוהל הדיגום יהיה בהתאם להוראות ISTA, שמוגדרות גם פה. נוספת פה הגדרה של הוראות ISTA, שהיא הגדרה מאוד משמעותית וחשובה, כי היא כורכת לתוך התקנות הישראליות את ההוראות הבין-לאומיות שהעדכון שלהן, והרלוונטיות והמודרניות שלהן כמובן מתאימה יותר למצב בשטח. זה התיקון המהותי.

וכמובן חידודים של נוסח שגם נעמה העירה לגביהם, דברים שאולי בעבר ניסחו אחרת והיום צריך לעדכן.

האם יש הערות להגדרות? אם אין הערות, נצביע על סעיף ההגדרות ולאחר מכן נעבור להמשך ההקראה. מי בעד אישור סעיף ההגדרות, סעיף 1?

עם התיקונים.

כולל התיקונים, תמיד זה כולל תיקוני נוסח שסיכמנו עליהם.

הצבעה

אושר.

אין מתנגדים, אין נמנעים, סעיף ההגדרות אושר. אנחנו עוברים לתיקון תקנה 5, תקנה 2.

תיקון תקנה 5
1.
בתקנה 5 לתקנות העיקריות –



1. פסקאות (2) ו-(5) – יימחקו;



1. בפסקה (4), המילים "אולם בזני מכלוא יסומן גם אחוז הסטיה העולה על 5 אחוזים" – יימחקו.

תסבירי.

תקנה 5 עוסקת במכירת זרעים, ומפנה לדרישות שרק בעמידה בהן ניתן למכור את הזרעים של גידולי השדה, ואנחנו מבקשים למחוק פה את ההפניות ל"טוהר הזן" ובהתאמה גם את ההחרגות. יש פה נגיד "אולם בזני מכלוא יסומן גם אחוז סטייה". כל הדברים האלה הם נגזרות ובדיקות שנדרשות בהקשר של "טוהר הזן", ומכיוון שהן לא נעשות, אז גם פה וגם בתקנה 6, שתיכף נקריא, מוצע למחוק את ההתייחסויות האלה שכבר אינן נדרשות.

נקרא את 6, ולאחר מכן נעשה הצבעה על הכול.

תיקון תקנה 6
1.
בתקנה 6 לתקנות העיקריות –



1. פסקאות (2) ו-(5) – יימחקו;



1. בפסקה (4), המילים "אולם בזני מכלוא יסומן גם אחוז הסטיה העולה על 5 אחוזים" – יימחקו.

אותו דבר, אותו רעיון, אותו עיקרון.

כן. אותו רציונל.

תקנה 7.

תיקון תקנה 7
1.
בתקנה 7(א) לתקנות העיקריות -



1.
במקום "הרשות ליצירת זרעים" יבוא "הרשות לזרעים";



1.
במקום המילים "תקנה 4" יבוא "תקנה 3";


גם בתקנות אחרות השם הנכון הוא רשות הזרעים, וההפניה לתקנה 4 הייתה נדרשת כנראה עוד בשנות ה-70 וה-80 כשזה תוקן, אבל נעמה שמה לב שצריך להפנות לתקנה הרלוונטית בתקנות המקבילות, ולכן אנחנו מבקשים לתקן.

תיקון תקנה 11
1.
בתקנה 11 לתקנות העיקריות -



1.
בתקנת משנה (א), בכל מקום במקום "תקנה 7(3)" יבוא "תקנה 6(3)";



1.
בתקנת משנה (ב), במקום "תקנות 7" יבוא "תקנות 6".



אותו הסבר כמו שאמרתי קודם. תקנה ישנה שבתיקון קודם, לפני כנראה 30 או 40 שנה, כשנמחקה תקנה 7 ושונתה ל-6, לא תוקנה פה ההפניה. גם פה תודה לנעמה.

הוספת תקנה 15א
1.

"נוהל דיגום לדוגמה רשמית
15א.
המעבדה הרשמית תפרסם באתר האינטרנט שלה נוהל דיגום לעניין נטילת דוגמה רשמית, המתעדכן מעת לעת ואשר נסמך על הוראות ISTA."



זה המשך של תיקון ההגדרה של דוגמה רשמית. כיוון שזאת הוראה יותר אופרטיבית ולא רק הוראה שמגדירה הגדרה בתקנות, מצאנו לנכון להוסיף אותה בגוף התקנות, והיא קובעת מה יהיה תוכנו של נוהל הדיגום לדוגמאות הרשמיות ומפנה להוראות ISTA, שהוגדרו בסעיף. יש פה שינוי נוסח שהוא לא מהותי, שנרצה לעשות בתיקוני הנוסח, שהוא לא בנוסח שפורסם. "לעניין נטילת דוגמה רשמית; נוהל כאמור יעודכן מעת לעת ויסתמך על הוראות ISTA." זו הצעה שהועלתה לפני הדיון, והיא באמת יותר בהירה.

תיקון תקנה 16
1.
בתקנה 16(ב)(1) לתקנות העיקריות, אחרי המילה "דוגמאות" יבוא "רשמיות".

תיקון תקנה 17
1.
בתקנה 17(א) לתקנות העיקריות, אחרי המילה "מדוגמה" יבוא "רשמית".



הייתה תמיד התייחסות לדוגמה רשמית, אבל חשבנו שלמען הבהירות והוודאות נכון להוסיף את המילה "רשמית", בעיקר כי יש גם דוגמאות שאינן רשמיות שמוזכרות בתקנה הזאת.

החלפת תקנה 18
1.
במקום תקנה 18 לתקנות העיקריות יבוא:



"איסור
מכירת
זרעים שאינם זרעים מושבחים
18.
לא ימכור אדם זרעי אגוזי אדמה, תפוחי אדמה, כותנה וחיטה, אלא אם הם זרעים מושבחים,."



התקנה הזאת היא תקנה שקובעת איסור מכירה של לא מושבחים לגבי מספר מינים. בעבר הרחוק הוגדרו מינים רבים כמושבחים – לאה אולי תוכל להרחיב יותר אם תרצו – היום גם בעולם וגם בארץ אין צורך וגם הלכה למעשה זה לא נעשה לגבי המינים שאנחנו מבקשים להסיר: חסה, כותנה, סורגום, עשב רודוס – כל הדברים האלה כבר אינם נדרשים ואין בהם רציונל כמושבחים.

כותנה אתם כן מבקשים להשאיר.

אנחנו מבקשים להשאיר: אגוזי אדמה, תפוחי אדמה, כותנה וחיטה.

מה הצורך?

אני אתן ללאה להסביר על ההבדל בין זרעים רגילים למושבחים.

יש הבדל - - -

למה לא לאפשר גם לא מושבח?

לגבי ארבעת הגידולים האלה? הגידולים שאנחנו ממשיך להוסיף חובה, כי הם מושבחים.

למה נוצר הצורך להגביל שיווק של זרעים לא מושבחים?

רוב הגידולים בארץ לא מושבחים. כל הירקות בארץ הם לא מושבחים: עגבניות, פלפל וכו'. זה אומר שהכול באחריות החברה. היא מתחילה מהטיפוח עד המכירה, הכול סגור.

לגבי זרעים מושבחים הייתה גם דרישה של מועצות הצמחים או הארגונים החקלאיים למסד את הנושא של הזרעים המושבחים, וזה בהתאמה ל-OECD. ב-OECD כל הגידולים שהם גידולי שדה, עוד הרבה יותר מאשר אצלנו, כי אצלנו יש רק מספר גידולים חשובים, אבל ב-OECD כמעט כל הגידולים של גידולי שדה הם גידולים שנחשבים מושבחים, זאת אומרת, שהם מפוקחים מהשלבים הראשונים של גידולם בשדה, כולל מחלות, כולל בריאות, כולל מרחקים בין זנים ליצירת בידודים בין זנים, בכדי למנוע תערובת, שזן יהיה תערובת, ובחינת הזן, טוהר הזן, מבוצעים אחר כך באמצעים מולקולריים בכדי לבטא שזה אותו זן. מדובר על שטחים מאוד גדולים, הנזקים עלולים להיות גדולים.

זה שיקול דעת של בריאות החי והצומח?

גם בכדי להתאים את עצמנו ל-OECD.

זה לא שיקולים של מיסוד ושליטה?

לא. בכלל לא.

אלה שיקולם כלכליים להבנתי, כי אלה המינים החשובים ושהאיכות בהם קריטית.

בשונה מה-OECD, ששם יש המון גידולים, כי הם כוללים גם הרבה מדינות כמובן, בישראל יש ארבעה גידולים שהם גידולים מאוד חשובים לחקלאות הישראלית, ופה אנחנו גם מגנים על החקלאות הישראלית וגם על הצרכנים.

אם אנחנו מגדלים חיטה רק עם מושבחים, גם קשה יותר לגנוב את הזן על ידי חברות או על ידי בודדים שגונבים זנים וזה קיים, ודבר אחר, זה מאפשר לחקלאים הישראליים לקבל זרעי עילית. זרעים מושבחים בשדה מניבים בסוף תוצרת הרבה יותר טובה. מבחינה חקלאית אתה מדבר על איכות הרבה יותר גבוהה. תיקח את הכותנה הישראלית, את כותנת המכלוא, שנמכרת בעולם, היא נמכרת בתעודות שהן תעודות של ISTA, ואחר כך היא נבדקת בדיוק לפי ההוראות של ה-OECD. יש גם תוויות מיוחדות לאותם גידולים, אותן אצוות שנמכרות בחו"ל, השירותים להגנת הצומח מצרפים לזה תוויות מיוחדות, ואותן תוויות נבדקות ברשויות המיסוי, ברשויות המקצועיות בחו"ל, ולפי זה אומדים את טיבם של הזרעים. פה יש מסחר בין-לאומי.

תודה.

לאחר התייעצות מבחינה משפטית מצאנו שאין צורך לתקן את תקנה 19. את התיקון הזה אנחנו מבקשים למשוך, כי אין בו צורך משפטי.

ביטול התוספת הראשונה
1.
התוספת הראשונה לתקנות העיקריות – בטלה.


תיקון התוספת הרביעית
1.
בתוספת הרביעית לתקנות העיקריות, בטבלה המובאת בה, הגידול "כותנה" והאמור בצידו – יימחקו.



התוספת קובעת את התקן לגידולי שדה, כיוון שכותנה, על כל זניה, בעקבות התיקון לתקנה 18, מוגדרת כזרע שצריך למכור אותו רק בצורה מושבחת. המכירה של כל זני הכותנה נעשית בהתאם לתקנות המושבחים ולסטנדרט של תקנות המושבחים, ולכן אנחנו מבקשים למחוק - - -

- - - בתוספת.

תחילה
1.
תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.

האם יש התייחסויות?

אני יושב-ראש חטיבת חברות הזרעים בלשכת המסחר. יש לנו כמה, זה לא הערות, זה יותר שאלות. הדיגום לפי הנוהל החדש נסמך על הוראות ISTA, אנחנו מבינים. אנחנו נצטרך לראות את הנוהל, כי הנוהל בבנייה עכשיו. ובכל מקרה, חברות הזרעים רוצות להבטיח שהשימוש בדוגמים רשמיים לא יעכב או ישבש את תנועת הזרעים מהחברות לטובת אספקה ללקוחות. זאת אומרת, רמת השירותיות לא יכולה להיפגע בתהליך הזה. זו הערה שרצינו לרשום.

מה עוד?

לגבי ביטול תקן "טוהר זן" זה מקובל עלינו לחלוטין. אנו חושבים שיש תקן בהתאמה תקנות נוספות, כמו למשל תקנות יצוא זרעים, תקנה 6(א), זה קשור אחד לשני.

המסמך אצלנו, כמו שאמרה לאה, עברנו עליו ב-2014 ועברנו עליו ב-2017, לא קיבלנו פידבק מסודר על התייחסויות שלא עלו פה בהצעות לתיקון, לא התקיימה ישיבת הכנה לקראת הדיון בוועדה עם החטיבה כדי להבין איפה הדברים עומדים, אז יש לנו כמה אלמנטים בחוק שרצינו לשנות והם לא מופיעים פה בהצעות לתיקון, ולא ברור לנו מה עלה בנוגע להערות האלה, בין השאר הערות לביטול נביטה רשמית, בטח לירקות שעוברים תהליך משתלה. יש לנו מספר הערות לנושא בדיקות ניקיון, זה לא מופיע פה בהצעות לתיקון ואנחנו נשארים בסימן שאלה מה עלה בגורל ההתייחסויות. פעם אחרונה שהתכתבנו ודיברנו על זה, זה היה לפני שלוש שנים. וכמו שאמרה לאה, שש שנים ההצעות או הבקשות מונחות לשינוי. יש גם הרבה דברים בהיבטים המסחריים של החוק, שהיה ראוי לדון בהם, ויש לנו את כל ההתייחסויות אליהם, אבל אני מניח שלא נוכל לעשות את זה, בוודאי לא היום, אבל לא היינו רוצים שזה ירד מהפרק. החוק הוא ארכאי, אנחנו מתחייבים לחוק יותר עדכני. התעשייה משתנה, השווקים משתנים, גם בגד"ש, בקצב הרבה יותר מהיר בירקות. אנחנו מצפים ומקווים שיהיה המשך עבודה בתיקון החוק.

תודה. את רוצה להתייחס?

נמסר בדברי ההסבר שהתיקון הזה, שהוא אומנם ארוך מאוד ולקח זמן להביא אותו לפה, שהוא סנונית ראשונה, וכבר יש עוד תיקונים בדרך. אנחנו מקפידים ונקפיד כמובן על שיתוף לאורך כל השלבים. בתקנות – יש תקנות שנמצאות כבר בשלבים יותר מתקדמים, יש תקנות שנמצאות בדיונים, גם בתוך המשרד וחלקן מול משרד המשפטים. נמצאים פה גם נציגי השירותים להגנת הצומח, שאחראים על הפיקוח והיישום בשטח של התקנות ושל החוק, ואנחנו בהחלט מסכימים שצריכים לשמוע ולהתדיין עם כל הגורמים שמושפעים.

לגבי "דוגמה רשמית", ההגדרה בתקנות, והיא לא השתנתה, שדוגמה רשמית היא דוגמה שניטלה על ידי מפקח לבדיקה במעבדה רשמית, מפקח הוא מעובדי הגנת הצומח. ההפניה פה היא באמת לנוהל דיגום. התוכן המקצועי של איך ייעשה הדיגום, הוא משתנה ולראשונה יותאם להוראות ISTA, אבל הנטילה של הדוגמה מכוח התקנות האלה היא על ידי מפקח.

אנחנו עובדים גם על תקנות יצוא זרעים, וכמובן כפי שאמרתי אנחנו צריכים לעשות את זה בשיתוף פעולה הדוק עם כל מי שרלוונטי.

לאה, את רוצה להתייחס לגבי ההערות, אם את יודעת שהיו להם, לגבי ניקיון וכן נביטה רשמית? דברים שעלו במהלך העבודה.

האמת שהתשובה נחלקת לא לשלושה, אלא לשניים. אם אנחנו מדברים על תקנות מכירה, בתקנות מכירה בכלל חברות הזרעים יכולות לבדוק את עצמן. בכל הזרעים הרגילים אתם לא זקוקים לנו. כשאנחנו מדברים על שיווק מקומי בארץ של עגבנייה, אנחנו לא בודקים את זה, אלא אתם בודקים את זה בעצמכם.

אתה יותר התייחסת לתקנות יצוא. תקנות יצוא לא שייכות לחוק הזרעים, אלא שייכות לחוק הפיקוח על היצוא, אבל אני כן אענה לך, כי מה שאנחנו עושים בתקנות האלה, אני חושבת שגם אתה היית חבר או רמי דר, נדמה לי היה חבר בוועדה הזאת, בכל מקרה התקנות האלה הובאו למשרד המשפטים, ועכשיו יש חילופי דברים בין הלשכה המשפטית לבין הלשכה המשפטית של משרד החקלאות, אבל בהחלט יש רצון לבטל את הנביטה לגבי גידולי הירקות וגם חלק מבדיקות הניקיון.

הערות נוספות? אם אין הערות נוספות, ניגש להצבעה על כל הסעיפים שקראנו. מתיקון תקנה 5, אחר סעיף ההגדרות, עד הסוף, כולל התחילה.

למעט תקנה 10, שנמשכה.

היא נענתה לבקשתך. מי בעד אישור התקנות? מי מתנגד?

הצבעה

אושרו.

אין מתנגדים. אין נמנעים. התקנות אושרו. הלוואי שאלה יהיו הצרות שלנו.


הישיבה ננעלה בשעה 12:03.