פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



27
ועדת הכלכלה
05/01/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 175
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"א בטבת התשפ"א (05 בינואר 2021), שעה 10:00

הצעת חוק דחיית מועדים לביצוע בדיקות של מיתקני גז (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התשפ"א–2020

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
אימאן ח'טיב יאסין
הילה שי וזאן

גל נוי אפרת - מנהל מחלקה בכירה, משרד האנרגיה

חן בר יוסף - מינהל הדלק והגז, משרד האנרגיה

נטע שפירא - עו"ד, משרד המשפטים

שלמה אביטן - מנכל - גז יגל בע"מ, חברות הגז

אבי פרל - מנכ"ל ובעלים, מרכז הגז, חברות הגז

ניצן ארבל - עו"ד, סופרגז, חברות הגז

עומר גורדון - סמנכ"ל תפעול, אמישראגז, חברות הגז

איתי עצמון
אביגיל כספי

עידית חנוכה

אסתר מימון


הצעת חוק דחיית מועדים לביצוע בדיקות של מיתקני גז (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התשפ"א–2020, מ/1372

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת, 5 בינואר 2021, כ"א בטבת התשפ"א. הצעת חוק דחיית מועדים לביצוע בדיקות של מיתקני גז (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התשפ"א–2020. בבקשה, משרד האנרגיה.

שלום, בוקר טוב לאדוני היושב-ראש, לוועדה, הצעת החוק הזאת באה למנוע מצב עגום שבו מצאנו את עצמנו בתחילת אירוע הקורונה, בעקבות החוק שקובע שבכל חמש שנים חייבים לבדוק מערכת גז בשל הסכנה הבטיחותית שמצויה בה, כשהיו אנשים ובתים שלא ניתן להיכנס אליהם בשל מחלת הקורונה וחברות הגז נאלצו לנתק מגז. זאת מציאות לא רצויה, והחוק הזה בא להסדיר אותה.

הוא מסדיר אותה בתהליך שהוא תהליך סדור ובטוח. דחייה קצובה בזמן של מועד הבדיקה ודיווח, על מנת שנוכל לפקח שלא סתם מתחיל פה תהליך של מדרון חלקלק של אי-בדיקות גז, אלא דיווח מסודר של אותו בעל בית, בעל דירה, שהוא לא יכול לקיים את הבדיקה, או שהוא בבידוד או שהוא חולה חלילה או מישהו מבני ביתו חולה או בבידוד, ולכן הוא מבקש שהבדיקה לא תיערך אצלו. החברה תחזיק בתיעוד הזה ותקבל דחיית מועדים לביצוע הבדיקה, ולא תבצע בכך שום הפרה של החוק שהיום מחייב אותה לא יותר מחמש שנים. ככה לא ננתק אנשים וגם יתבצעו הבדיקות ואף אחד לא יידבק שלא לצורך.

את זה התקנות האלה באות להסדיר?

זאת הצעת חוק, זה תיקון חקיקה ראשי.

הצעת חוק ממשלתית. אתה אופטימי שהיא תעבור בתקופת הפגרה?

אני מקווה מאוד.

בואו ננסה.

האם אתם רוצים להסביר קצת לגבי המצב המשפטי היום, לרבות לעניין מדיניות האי-אכיפה ותיקון החקיקה שעבר בחודש יוני, אם אינני טועה, חוק הארכת תקופות?

מבחינת המצב המשפטי היום, לפי חוק הגז (בטיחות ורישוי), וגם לפי תקן ישראלי 158, שזה תקן רשמי, ספקי הגז חייבים לבדוק כל מיתקן שהם מספקים לו גז אחת לתקופה, רוב המיתקנים זה אחת לחמש שנים, מיתקנים מסוימים זה אחת לשנה. בנוסף, הם מחויבים לבצע בדיקה לפני תחילת אספקת גז למיתקן לפני הפעם הראשונה שמפעילים את אותו המיתקן וגם לפני שמתחילים לספק גז למיתקן בעקבות החלפת ספק גז.

היה חוק הארכת תקופות שאפשר דחייה גורפת של כל הבדיקות לתקופה קצרה, וזאת הייתה הוראת שעה שהיא לא בתוקף כבר כמה חודשים.

סליחה שאני קוטע. היה חוק מקיף שעוסק בכל האישורים הרגולטורים, רישיונות, היתרים וכו', ונקבע בו סעיף ספציפי לעניין בדיקות גז.

נכון. בתקופה הביניים היועץ המשפטי לממשלה אישר למשרד האנרגיה מדיניות של אי-אכיפה שתואמת להצעת החוק שמובאת בפני הוועדה כעת.

נתחיל לקרוא.

הצעת חוק דחיית מועדים לביצוע בדיקות של מיתקני גז (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התשפ"א–2021
הגדרות
1
בחוק זה –



"בדיקה של מיתקן גז" – אחת מאלה:




(1) בדיקה תקופתית של מיתקן גז לפי סעיף 14(5) לחוק הגז (בטיחות ורישוי) ולפי ת"י 158;




(2) בדיקה של מיתקן גז לפי סעיף 8א(א) לחוק הגז (בטיחות ורישוי), הנדרשת בשל החלפת ספק הגז המספק גז למיתקן הגז;



"גז" – גז פחמימני מעובה כהגדרתו בחוק הגז (בטיחות ורישוי);



"חוק הגז (בטיחות ורישוי)" – חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט–1989‏;



"חוק הגז הפחמימני המעובה" – חוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ"א-2020;



"מיתקן גז" – מיתקן גז כהגדרתו בחוק הגז (בטיחות ורישוי), המשמש לצריכת גז לשימוש ביתי;



"המנהל" – מי שמונה לפי סעיף 3(א) לחוק הגז (בטיחות ורישוי) למנהל לענייני גז פחמימני מעובה;



"ספק גז" – בעל רישיון ספק גז לפי חוק הגז (בטיחות ורישוי);



"צרכן גז" – מי שרוכש גז לשימוש ביתי;



"ת"י 158" – תקן ישראלי ת"י 158 חלק 4 – "מיתקנים לגזים פחמימניים מעובים (גפ"מ): בדיקות".

סעיף ההגדרות. האם יש הערות? נציגנו בזום, אם אין הערות אנחנו מצביעים על סעיף ההגדרות. מי בעד סעיף ההגדרות?

הצבעה

אושר.

אין מתנגדים, אין נמנעים. אושר.

דחיית מועד לביצוע בדיקה של מיתקן גז בתקופה שעד יום תחילת חוק הגז הפחמימני המעובה
2
2. (א) על אף האמור בסעיפים 8א(א) ו-14(5) לחוק הגז (בטיחות ורישוי) ובת"י 158, בתקופה שמיום תחילת חוק זה עד יום תחילת חוק הגז הפחמימני המעובה, ספק גז רשאי, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד), להמשיך לספק גז למיתקן גז גם לאחר שחלף המועד האחרון שנקבע לפי הסעיפים והתקן האמורים לביצוע הבדיקה של אותו מיתקן גז, אם מתקיים אחד מאלה:




(1) צרכן גז, או מי מטעמו, הודיע לספק הגז, בכתב, ובכלל זה באמצעים אלקטרוניים, כי מתקיים אחד מאלה:





(א) בדירת הצרכן שוהה אדם עם ממצא מעבדתי חיובי לנגיף הקורונה החדש 2019 (Novel Coronavirus 2019–nCoV) (להלן – נגיף הקורונה) או אדם עם תסמינים להידבקות בנגיף הקורונה כמשמעותם לפי פקודת בריאות העם, 1940 (בחוק זה – פקודת בריאות העם);





(ב) בדירת הצרכן שוהה אדם שחלה עליו חובת בידוד לפי פקודת בריאות העם;





(ג) כניסה של אדם מטעם ספק הגז לדירת הצרכן עלולה לסכן את כל הבגירים השוהים בדירה בשל גילם או מצבם הרפואי;




(2) המנהל אישר לספק הגז, מראש ובכתב, שלא לבצע בדיקה של מיתקן הגז במועד שנקבע לביצועה כאמור, לאחר ששוכנע כי מתקיים אחד מאלה:





(א) 25% או יותר ממי שמבצעים בדיקות של מיתקני גז מטעם ספק הגז נעדרים מעבודתם בשל מחלה או בשל כך שחלה עליהם חובת בידוד לפי פקודת בריאות העם;





(ב) מתקיימות נסיבות מיוחדות הנוגעות להתפשטות נגיף הקורונה, שבשלהן לא ניתן לבצע בדיקה של מיתקן גז במועד שנקבע לביצועה כאמור.

קודם כול, תסבירי לנו – אצלי התעוררה השאלה – האם את רוצה שהמנהל ייתן אישור על כל בקשה ובקשה? " המנהל אישר לספק הגז, מראש ובכתב, שלא לבצע בדיקה של מיתקן הגז במועד שנקבע לביצועה כאמור, לאחר ששוכנע כי מתקיים אחד מאלה".

זה לא החולה בדירה. זה אירועים אחרים. זה האירועים שמפורטים אחרי פסקה (2).

האם זה אישור כללי? האם זה אישור לגבי כמה מיתקני גז?

לא. זה אישור כללי אם המצב הוא מצב מאוד חמור. זה יכול להיות אישור כללי – באזור הזה יש לך המון טכנאים חולים או נסיבות מיוחדות להתפשטות הנגיף. אנחנו מכירים ערים שהפכו להיות אדומות – יהפכו להיות סגולות או שחורות ויגידו: אף אחד לא נכנס לפה, אז המנהל יגיד לחברת הגז: אתה את המיתקנים של העיר הסופר אדומה הזאת, אתה יכול לא - - -

אני חושב שמה שכיוון אליו יושב-ראש הוועדה הוא לגבי התיבה שלא לבצע בדיקה של מיתקן הגז במועד שנקבע לביצוע כאמור. יכול להשתמע מכאן שמדובר על איזה אישור ספציפי מאוד.

ככה עולה, אלא אם כן זו לא הכוונה.

אנחנו מדברים על (2)(ב)?

כל פסקה (2).

אולי התחלנו מהסוף. תסבירי את מה שקראת עד עכשיו.

סעיף 2 הוא סעיף עיקרי בחוק. הוא קובע שאם מתקיימים תנאים שמפורטים בסעיף הזה, שהם קשורים לקורונה, ספק הגז יהיה רשאי לספק גז למיתקן, גם בחלוף המועד שנקבע לבדיקה. בסעיף 1 זה טעמים שנעוצים בצרכן עצמו, שבדירה של הצרכן יש חולה קורונה, או אדם עם תסמינים להידבקות בנגיף הקורונה, או אדם בבידוד, או אדם שכניסה של טכנאי עלולה לסכן אותו בשל גילו או מצבו הרפואי.

סעיף 1 זה אם הצרכן הודיע לספק הגז. מבחינתו הוא מתעד את זה?

כן. עוד לא הגענו לזה, אבל יש חובת תיעוד.

עד כאן הקטע הזה שהצרכן והספק מבינים שיש סכנה או עלולה להיות סכנה. מה סעיף 2 אומר?

זה באמת סוג אחר של עילות לדחיית הבדיקה, ובעילות האלה נדרש אישור בכתב של המנהל, כשהאישור יכול להינתן גם לכמות של מיתקני גז, זה לא חייב להיות למיתקן גז ספציפי.

אם יש עיר אדומה? מה זה 25%? למה?

25% זה 25% מהטכנאים שלו שלא מתפקדים, כי הם חולים או מבודדים. זו כמות מסיבית, זה אירוע קשה לחברה. המנהל ייתן לה אישור, שהוא צריך להחליט מהו.

מה הנסיבות המיוחדות?

הנסיבות המיוחדות של פסקה (ב) זה יותר סוגיה של עיר אדומה, או עיר מעבר לאדומה, חסומה לגמרי. גם בערים אדומות לפעמים כן ניתן להכניס בשירותים חיוניים טכנאים, אבל במקרים המיוחדים האלה יינתן אישור ספציפי לעיר הזאת, לשכונה הזאת וכן הלאה.

אלה סעיפים מאוד כלליים, לכן השאלות מתעוררות, ואני מאמין שיתעוררו גם דוגמאות כאלה ואחרות שאתה ואני לא מכוונים אליהן וספקי הגז לא חשבו עליהן. נראה בהמשך. נראה לי שזה מאוד כללי, אבל אין בעיה.

הסיבה שיש סעיף כללי כזה, כי ההתנהגות של הווירוס, ראינו גם אחורה, לא תמיד צפויה, ומדובר פה באיזה חוק שצריך לתת מענה לחובה שמוטלת בחקיקה ראשית, ולכן הייתה חשיבות ליצור סעיף סל, סעיף רחב שפתאום תהיה התפתחות לא צפויה, ועוד חודש הממשלה תחליט על סוג מסוים של סגרים שלא תיארנו לעצמנו שנגיע לשם ותצטרך סמכות, ובסוף יש חקיקה ראשית שצריך להתגבר עליה. יש פה סמכות מאוד מסוימת, מאוד נקודתית, שצריכה לאפשר את הגמישות.

מאחר שזה בהוראת שעה, אנחנו לא נדקדק.

אני רוצה להעיר כמה דברים לגבי הסעיף כפי שהוקרא עד עכשיו. קודם כול, התיקונים שמופיעים ב"עקוב אחר שינויים" הם בעקבות הערות שהעברנו למשרד האנרגיה, כאשר ההערה הראשונה הייתה למעשה ליצור סיווג או חלוקה של ההסדר המוצע לתקופה של עד כניסתו לתוקף של חוק הגפ"מ. כפי שאנחנו זוכרים, חוק הגפ"מ צפוי להיכנס לתוקף ב-1 ביולי השנה, ולמעשה עד אז חל חוק הגז (בטיחות ורישוי), לאחר מכן מ-1 ביולי, וככל שחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש, "חוק המסגרת" מה שנקרא, ימשיך להיות בתוקף, כי כרגע הוא בתוקף עד ה-30 ביוני, יהיה הסדר אחר שגובר על הוראות חוק הגפ"מ בשינויים מסוימים. נגיע לזה כשנדון בסעיף 2א.

שאלה ראשונה לגבי הרישה של סעיף קטן (א). ציינתם כאן את סעיף 8א, שקובע שספק גז צריך לבדוק מיתקן גז ולוודא את תקינות המיתקן טרם אספקת הגז לצרכן הגז, ולאחר מכן נכתב כאן שהספק רשאי להמשיך לספק גז למיתקן גז גם לאחר שחלף המועד האחרון שנקבע לפי הסעיפים והתקן האמורים. סעיף 8א לא קובע תקופה או מועד אחרון לביצוע הבדיקה, הוא למעשה אומר שיש חובה לבדוק את המיתקן לפני תחילת אספקת הגז. יכול להיות שכאן צריך לשלב איזה דיוק בנוסח ולומר שהספק יהיה רשאי, או להמשיך ולספק גז, אם אנחנו מתייחסים לבדיקה התקופתית אחת לחמש שנים, או לספק גז, למעשה לספק גז לאחר החלפת ספקי הגז ללא צורך בביצוע אותה בדיקה מקדמית או בדיקה ראשונה. אני מבין שגם לכך הייתה הכוונה.

נכון. זאת הייתה הכוונה, מקובל עלינו לחדד כאן את הנוסח כך שהוא יבהיר את הכוונה הזאת.

בסדר. אנחנו נוסיף את החידוד הזה. שאלה נוספת לעניין הסיטואציות שנוגעות לצרכן הגז. בפסקת משנה (א) למעשה מדובר על אדם, או שהוא חולה בקורונה, כלומר, נמצא במעבדה חיובי, או עם תסמינים להידבקות בנגיף הקורונה, כלומר, הוא עוד לא קיבל תוצאה חיובית, אבל התסמינים הם אותם תסמינים שמוגדרים היום בצו בידוד בית, בצו שהוצא לפי פקודת בריאות העם. בפסקת משנה (ב) מדובר על חובת בידוד. השאלה אם אין חפיפה בין הסיטואציות האלה, כי לאחר מכן תקופת דחיית המועד לביצוע הבדיקה היא שונה, ולכן הנפקות היא לגבי הדחייה של המועד לביצוע הבדיקה.

יש חפיפה מסוימת בין אדם עם תסמינים לבין חובת הבידוד. בעקבות ההערה הזאת אנחנו חושבים שיכול להיות שמתאים יותר להעביר את הסיפה של (א), את "אדם עם תסמינים" ל-(ב) "בדירת הצרכן שוהה אדם שחלה עליו חובת בידוד", כלומר, כך ש-(א) יהיה חולה – "בדירת הצרכן שוהה אדם עם ממצא" - - -

יש מצב שאדם עם תסמינים והוא עדיין לא בקטגוריה, לא כזאת ולא כזאת. איך הסביר היועץ הצעיר ממשרד המשפטים? התקופה הזאת מבולגנת, ומערכות כבדות שמתנהלות עם משמעת כבדה, בתקופה הזאת אתה רואה שלא מחמירים. בודקים תחושות, חששות, יכול להיות שאין אף אחד. סיפור אישי: אתה הולך לסופר לקניות, יש חברי כנסת שעושים קניות, אני עושה קניות, אני אוהב לעשות קניות, אתה רואה מישהי מתקשה, היא רצה מהשקית לעגלה, אני אומר: אפשר לעזור לך? היא אומרת לי: ברצון, רק שבתקופה הזאת אני נשמרת. אמרתי: אני מכבד. יש כאלה שלא ייתנו לך להיכנס גם אם אין להם שום תסמינים, הם לא מכניסים הביתה אדם זר, או שאני לא יודע איפה אתה מסתובב ועם מי הסתובבת אתמול. אני חושב שצריך להשאיר את זה, אם זו הכוונה. אם אתם כבר באים בהוראת שעה לאפשר דחייה, וספק הגז אומר: מה אתה רוצה, הבן אדם לא מוכן להכניס אותנו – הוא לא רוצה, קורונה, חרדות. זה בהוראת שעה, אבל מה שתחליטו.

דבר אחד אני מזכיר, אנחנו לא בודקים את אמיתות ההודעה, אבל להגיד שכל מי שלא בא לו שייכנס אליו טכנאי הביתה - - -

אני לא שקרן, אין לי תסמינים ואני לא בבידוד, ואני לא רוצה שתיכנס אליי הביתה בתקופת הקורונה.

זה יכול להיות מדרון חלקלק, אדוני, זה הפחד שלנו.

כל הוראת שעה זה מדרון חלקלק.

זה עומד מול הצורך הבטיחותי בבדיקה. רק אדם שאומר - - -

צריך לזכור שהמשמעות של הבדיקה, יש לה משמעות בטיחותית.

יש לה הרבה משמעות לחיים של אנשים, אבל אני מזכיר שיש לנו את (ג). (ג) אומר שיש סיכון לבגירים ששוהים בדירה, גיל או מצב רפואי. לא אמרנו רק מי שבבידוד או מי שחולה.

אגב, מדוע כתבתם שמדובר על סכנה של כל הבגירים השוהים בדירה?

האדם הבגיר בדירה, שהוא עם מחלת לב או כל מחלה אחרת, הוא יכול בתוך הדירה לסגת אחורה ולתת לבן אדם צעיר יותר בדירה לקבל, הוא לא מסתובב בכל הבית.

אתם כנראה לא מכירים את מציאות הקורונה. יש מציאות חיים שאם אחד נדבק בבית שלו, כמעט בוודאות כל הבית נדבק. במקום אידיאלי, פסטורלי שיש מרחבים, יש בתים של משפחות שאם אחד נדבק, בלתי נמנע, גם אם יישמרו, ששאר בני הבית יידבקו. אנחנו באים להוראת שעה, באים להבין את המציאות. זה לא חוק שיהיה מדרון חלקלק. הרי הקורונה תעבור, הוראת השעה הזאת תסתיים והחוק יחזור לקדמותו. אתה כבר טורח, כבר עושה, אפשר להשאיר גמישות. זאת דעתי, אבל תחליטו.

היושב-ראש, כשיש מישהו חולה, מספיק חולה אחד בדירה. לצורך העניין בית עם עשרה נפשות, לא נכנסים.

הייתה שאלה על כל הבגירים.

זה רק בבידוד. כשיש מישהו שיצטרך להיות בבידוד כי הוא שהה ליד מישהו, אז אנשים אחרים שהם לא בבידוד יכולים לקבל את הטכנאי.

גם בבידוד מספיק שאדם אחד בדירה בבידוד. "כל הבגירים", כתבנו את זה רק לגבי הסיכון שלהם.

הסיטואציה בפסקת משנה (ג), אני מבין שהיא מתייחסת למצב שבו כל הבגירים באותו משק בית הם בקבוצת סיכון, למשל מפאת גילם.

כן. לשאלה הקודמת, אפשר ב(א) להשאיר רק את החולה ב(ב) להשאיר את הפוטנציאל לחולים, שזה המבודדים ואנשים עם תסמינים. כאשר אם אדם עם תסמינים יתברר שהוא חולה, הוא כבר ייכנס לקטגוריה של (א), של חולה. ואז תקופת הדחייה היא ארוכה יותר, תקופת הדחייה לביצוע הבדיקה. בעקבות ההערה של הייעוץ המשפטי של הוועדה, אנחנו חושבים שנכון יותר להעביר את החצי האחרון של (א) ל(ב).

אני מציע להמשיך לקרוא עד סוף 2, ונפתח את זה לדיון.

סליחה, לגבי ההערה שלך, אנחנו חושבים שאולי כן נכון לשקול לחדד את הנוסח בהקשר הזה, זאת הערה נכונה לעניין האישור שנותן המנהל לספק הגז. השאלה אם לא נכון להבהיר כאן שמדובר על אישור שיכול להינתן, בין היתר לגבי אזור מסוים או לגבי כמה מיתקני גז?

מקובל. בסדר גמור.

זה מקובל.

(ב)(1).

(ב)(1) ספק הגז יבצע בדיקה של מיתקן גז שביצועה נדחה לפי הוראות פסקאות (1)(א) או (ג) או (2) של סעיף קטן (א) בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום חודשיים מהמועד האחרון לביצועה (בסעיף זה – תקופת הדחייה); ואולם, התקיים לגבי בדיקת מיתקן גז, בסמוך לתום תקופת הדחייה, האמור באותן פסקאות, רשאי ספק הגז להמשיך לספק גז למיתקן הגז גם לאחר תום תקופת הדחייה, ובלבד שיבצע את הבדיקה בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מחודשיים לאחר תום התקופה האמורה.




(2) ספק הגז יבצע בדיקה של מיתקן גז שביצועה נדחה לפי הוראות
פסקה (1)(ב) של סעיף קטן (א) בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שלושה שבועות מהמועד האחרון לביצועה.




(3) ספק גז שלא ביצע בדיקה של מיתקן גז שביצועה נדחה במועד כאמור בסעיף קטן זה, יראו אותו כמי שלא ביצע בדיקה של מיתקן גז בניגוד להוראות סעיף 8א(א) או 14(5) לחוק הגז (בטיחות ורישוי).

אני מציע שתסבירי את התיקון.

לפי סעיף קטן (ב), בנסיבות של חולה או שכניסה של בודק מטעם ספק הגז עלולה לסכן אותו, או בנסיבות של (2), שזה אישור של המנהל בכתב, הדחייה שתינתן היא של חודשיים, ואם לפני תום החודשיים מתברר שעדיין מתקיימת אחת מאותן עילות, תהיה דחייה של חודשיים נוספים. כלומר, בסך הכול - - -

צריך עדיין אישור. אם מדובר על סיטואציה של פסקה (2) צריך אישור - - -

נכון. צריך אישור נוסף של המנהל, ואם זו סיטואציה של (1), צריך עדיין הודעה בכתב של הצרכן שהוא חולה או שכניסה עלולה לסכן אותו. ואז תקופת הדחייה המקסימלית בנסיבות האלה היא של ארבעה חודשים.

לעומת זאת במקרה של אדם בבידוד או מה שביקשנו עכשיו לשנות, אדם עם תסמינים, תהיה דחייה אחת של שלושה שבועות, כשבשני המקרים הספק יצטרך לבצע את הבדיקה בהקדם האפשרי, אם אפשר לפני תום התקופה הזאת של חודשיים או של ארבעה חודשים או של שלושה שבועות, לפי העניין, כמובן שעדיף לעשות את זה כמה שיותר מוקדם.

צורת המסמוך של הפנייה בין הצרכן לספק – האם מספיק בהודעה טלפונית?

חשבנו שנדרשת כאן הודעה בכתב - - -

זה יכול להיות סמ"ס ווטסאפ, כל דבר כזה, מייל – כל דבר אלקטרוני שאפשר.

גם מוקדי השירות, היום כולם מוקלטים. יש כאלה שאין להם סמ"ס, קח קשיש בן 80 או קשיש בת 80, תוסיף לה קצת רעידות. אני יודע מה יענו לי. אימא שלי כותבת בווטסאפ, עד 120 שנה בריאות איתנה, אבל לא כולם ככה.

אפשר אדם מטעמו שיעשה את זה. האם החברות יצליחו לשמור הקלטות? אני מזכיר, אנחנו צריכים תיעוד של הדבר הזה.

אתם נכנסים רק בדיעבד.

כן, אנחנו מגיעים לבדיקות תקופתיות בסוכנויות ורואים שאכן המיתקנים שלהם נבדקו בזמנים הנכונים. כאשר יש דירה שאין לה בדיקה, אנחנו מצפים למצוא תיעוד שמסביר למה לא הייתה בה בדיקה. אם הוא יודע להצמיד הקלטה לדבר הזה, שיצמיד הקלטה.

התיעוד פה יכול לעזור גם לספק וגם לצרכן.

אני לא יודע אם הוא ידע להצמיד את ההקלטה - - -

לא כדי להציל את עצמו, גם את הספק. אתה אומר שסמ"ס, הודעה קולית - - -

הודעה קולית על פניו נשמע לנו יותר מסובך לתעד ולהצמיד לאירוע.

אני חושב שצריך לאפשר הודעה קולית.

אפשר, אבל שיהיה כמובן מוצמד.

או או.

תגיד מה האופציות שאתם מוכנים לקבל.

אמרנו, כל הודעה בכתב, כמובן גם בכתב יד וגם אלקטרונית, ולפי בקשת היושב-ראש אנחנו יכולים גם הודעה קולית, ובלבד שהיא מוצמדת לבדיקה או להיעדר הבדיקה הרלוונטית.

מה זה הודעה קולית? זה אומר שאם אני כצרכן מתקשר ומקליטים אותי זו הודעה קולית?

אין דרך אחרת.

הספק צריך להוכיח את חפותו לצורך העניין. אם יש לו הודעה קולית, הוא שומר עליה, יש לו אותה מוקלטת.

צריך להבהיר שמדובר בשיחת טלפון. אתם תוכלו לקבל את התיעוד דרך ההקלטה, אבל לא הודעה קולית, שלא ישתמע שצריך להתקשר לאיזה מוקד ולהשאיר הודעה קולית. זה החידוד.

הספק מחזיק מטעמו הודעה.

אני שואל מה מוטל על הצרכן. פסקה (1) מדברת - - -

על הצרכן רק להודיע. בפרקטיקה אתה מתקשר בסוף למוקד של החברה. הטלפון של החברה זה מוקד, זה לא מוקד בחירום. באותו טלפון שאתה מזמין את הגז אתה גם מודיע.

אני מזכיר שוב, כל החובות הן חובות ספק, הן בכלל לא חובות צרכן. חובת הספק היא להחזיק תיעוד. אדוני ביקש להרחיב שהתיעוד הלגיטימי - - -

הם טורחים להודיע לנו לטובת שיפור השירות: הרינו להודיעכם שכל השיחות מוקלטות. נשמע בהמשך. סעיף קטן (ג).

(ג) ספק הגז ישמור את ההודעה שקיבל מאת צרכן הגז או מי מטעמו לפי הוראות סעיפים קטנים (א)(1) או (ב)(1) סיפה, למשך שנה, לפחות.



פה זה כולל לשמור גם את ההקלטה של שיחת הטלפון, ככל שההודעה נמסרה בטלפון.

נשמע אם זה אפשרי. אם לא, נחזור. אני מסרב להתרגש. זו הוראת שעה. אני מאלה שמאמינים שהקורונה, נתמודד איתה בתוך חודשיים-שלושה - -

הלוואי.

- - למרות כל מיני אנשים שרוצים להאריך את זה פה בכנסת, כנראה הם חיים מזה. הם לא יאשרו לנו כל מיני תקנות שהממשלה החליטה.

משרד הבריאות.

משרד הבריאות עד עכשיו, מכל משרדי הממשלה זה המשרד היחיד שלמרות הקשיים האובייקטיביים שלו, מתמודד בגאון לעומת משרדים אחרים. ואם תרצו שמות, אין לי בעיה – משרד החינוך שלא יודע להתאים את עצמו לשום דבר.

אנחנו מבקשים לצרף את משרד האנרגיה לטובים.

תגיד תודה שאני לא נכנס בכם, עזוב. פרגנו ללקוחות בלבן, מגיע להם. זה לא מובן מאליו, ההתמודדות היומיומית של מערכת הבריאות. ואנחנו כאן בכנסת, בגלל שיקולים כאלה ואחרים, חברי הכנסת מרשים לעצמם לקחת על עצמם, אני לא יודע איזה רוחב כתפיים יש להם. הגל הקודם פרץ בגלל מערכת החינוך וחשש מפופוליזם של הורים ולכן לא אישרו, ועכשיו שוב חזרו על אותה טעות, כשזה מחולל ההדבקה הגדול ביותר. צריך לומר את האמת, ומי שכועס עליי, הטוויטר שלי פתוח, שיכתוב לי מה שהוא רוצה. בבקשה.

אני רוצה רק להבהיר שדחיית המועד, כשמדובר בסיבות שנוגעות לצרכן היא רק לגבי אותה דירה שבה מתגורר הצרכן, ולא לגבי דירות אחרות באותו בית משותף למשל. אין פה דחייה גורפת של בית שיש בו הרבה דירות, רק לגבי הדירה הספציפית שבה מתגורר הצרכן.

אותו צרכן. ברור.

והבהרנו שהאישור יכול להיות גם למיתקן גז ספציפי, לכמה מיתקני גז, לאזור מסוים. את זה נחדד בנוסח.

כן, זה בסעיף 2.

(ד) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), התקבלה אצל ספק גז קריאה בנוגע לתקלה או לחשש לתקלה במיתקן גז, או שנודע לו על כך בדרך אחרת, והתקלה או החשש מחייבים לבדוק בלא דיחוי את מיתקן הגז, לא יחולו על מיתקן הגז הוראות הסעיפים הקטנים האמורים מהמועד שבו נודע לספק הגז כאמור.



זו הבהרה שהדחייה של הביצוע של הבדיקה של המיתקן לא תחול במקרה של תקלה או חשש לתקלה. במקרה כזה ספק הגז יצטרך - - -

פיקוח נפש דוחה הכול.

בוודאי. הוא יצטרך לבצע את הבדיקה בכפוף לנוהל - - -

נלביש אתכם מחלצות, כל חליפות המיגון.

יש נוהל של משרד הבריאות שמתייחס לכניסה של עובדים חיוניים לדירות.

הוא בתוקף הנוהל?

לפי מה שנמסר לנו ממשרד הבריאות – כן. קיבלתי אתמול - - -

זה פורסם בנובמבר.

ממשרד הבריאות קיבלתי אתמול את הנוהל. אם לא ניתן להיכנס לדירה לפי הנוהל של משרד הבריאות, הספק יצטרך לנתק את אספקת הגז למיתקן בשביל למנוע סכנה מהמיתקן.

אורחינו בזום – התייחסות.

קראנו סעיף ארוך, יש לי מספר הערות ואני מבקש להגיב.

תתחיל. ראשון – ראשון, אחרון – אחרון.

תודה. אנחנו נמצאים במציאות מאוד מאוד לא פשוטה, וכולם מכירים אותה לצערנו, שנמשכת כבר כמעט שנה.

ולכן הבעיה בסעיף?

שנייה אחת, כבודו. העניינים לא פשוטים, ובמקום שהתקנה או החוק או איך שזה יוגדר בסוף יבואו לייעל את התהליך, וייקבע תהליך פשוט והגיוני - -

מה אתה מציע?

אני תיכף אתייחס.

- - אנחנו יוצרים איזה מנגנון כאילו אנחנו יוצרים פה חוק לכל החיים. אני חושב שזה לא הגיוני.

אז מה אתה מציע?

אנחנו מבקשים פה מספר דברים שהם לא הגיוניים, ואני רוצה להסביר, ואני מדבר פה על המציאות שקורית.

אני לוקח את הדברים שלך ברצינות. אתה בא ואומר: תקשיבו, המצב מורכב. מה אתם עכשיו מייצרים לי איזה חוק כאילו הקורונה הולכת להתנחל אצלנו שנים. תנו לנו איזה תהליך פשוט מאוד. השאלה, האם יש לך הצעה אלטרנטיבית?

יש.

בבקשה. הרי באת ואמרת שכל המנגנון שאנחנו מייצרים עכשיו, לא צריך אותו. תן לי מנגנון חלופי, תאמר לי מהו.

צריך את החוק הזה וצריך את התקנה הזאת, כי אחרת כולם יעברו על החוק. אבל התקנה הזאת אמורה להיות תקנה פשוטה - -

זה חוק.

זה חוק.

- - חוש פשוט ליישום, ואני אסביר. אנחנו מתייחסים כאילו כל הדברים פועלים על מי מנוחות ולכולם יש עודף עובדים. אנחנו צריכים לזכור שגם המשרד, הבק אופיס האחורי שלנו, בכל החברות נפגע, וגם שם יש פחות כוח-אדם. אנחנו לא יכולים לקבל מהלקוחות - - -

ידידי המלומד, דבר איתי במספרים. דחיית מועד ביצוע, סעיף 2. איפה הבעיה שלך? עזוב אותי מנאומי מוטיבציה.

הבעיה הראשונה זה כל התיעוד של הלקוח.

על איזה סעיף אתה מדבר? ממה שקראנו איזה סעיף עם בעיות?

אני אגיד לך לפי הסדר. בסעיף הראשון זה (1), שהוספנו לו כרגע את האופציה להקלטה. ואני אומר שוב, מאוד מאוד מורכב לשמור הקלטות, בטח כשצריך לדלות אותן מכל ההקלטות באון ליין או בזמן נתון, כי ההקלטות לא נשמרות לעד.

תאמין לי, אם יהיה לי ויכוח איתך על גובה התשלום, אתה תמציא לי הקלטה, מתיבת נוח אתה תוציא לי.

ממש לא.

בסדר, יש קושי. אני חושב - - -

רק שנייה, תן לי בבקשה להתבטא. אתם לא שומעים מה שאני רוצה להגיד.

אני רוצה לעזור לך להיות תכליתי. אין לי זמן.

אני מבין שאין לך זמן, אבל יש - - -

רגע. אני מדבר, ואתה תקשיב לי. אתה רוצה שאני אקשיב לך, תקשיב לי. אני אייעל את הדיון, ואם אני צריך להאיץ בך, אני אאיץ בך. לגבי הקלטה, אנחנו מסכמים שנדון בזה שוב. הסעיף הבא. מה הבעיה?

לא. הקלטה זו יכולה להיות אחת מהאופציות, אבל אני חושב שהאופציה ההגיונית זה שהספק יתעד את זה. לא צריך בכל דבר לעשות כאילו כולם רמאים, שקרנים וגנבים. הרי בסך הכול מה שיקרה אם ידחו את זה בחודש, בחודשיים או בשלושה, הספק בסוף יצטרך לעשות את הבדיקות האלה. אם לספק יש אפשרות לעשות את הבדיקות, אין לו סיבה לדחות אותן.

אתה יודע איפה הבעיה? אני רוצה להגן עליך, כשמחר יהיה איזה אסון ויבוא הצרכן ויתכחש לבקשה שלו.

יהיה תיעוד במערכת המחשובית עם תאריך של השיחה עם הצרכן.

בבית המשפט הוא יאמר – אני רוצה לעזור לך.

אתה צריך להבין שיש מצבים שמגיעים ללקוח, דופקים לו בדלת, והוא אומר: אני לא נותן להיכנס. אין הקלטה. הוא לא שולח לך שום דבר.

אוקיי. בוא נשמע הערות נוספות.

הערה שנייה, הנושא של כל הבגירים ובכלל הכניסה לבתים. מהניסיון שלנו ברגע שיש חשש, לא נותנים להיכנס. האנשים אומרים: הבן שלי יקבל אותו, הוא יידבק, ואז הוא ידביק אותנו. ההגדרה של "כל הבגירים" היא הגדרה לא נכונה.

מה עוד?

הנושא של ה-25%, כשטכנאים בבידוד, או במצב מחלה, או חוסר כוח-אדם. אם אנחנו מגיעים למסקנה שרק 25% יכולים להקל על הספק בנושא של הבדיקות, למעשה המסקנה שכל ספקי הגז הם ב-25% עודף כוח-אדם, כי אם הוא ב-24% או ב-20%, הוא נדרש להמשיך לבצע את כל מה שהוא נדרש ביומיום.

הלאה. מה עוד?

כולנו יודעים, כולל משרד התשתיות, מה המצב של הטכנאים וכוח-האדם במשק, שהוא בחוסר גדול מאוד, אז לא יכול להיות שמתייחסים ל-25% כאופציה ראשונה.

מה האחוז האלטרנטיבי מבחינתך?

לדעתי מעל 5%. לא מדובר פה על דחייה של עשרה חודשים ולא מדובר על שנים, זו דחייה של חודשיים.

מה עוד?

וגם בעניין של חודשיים פלוס חודשיים, ברגע שאנשים לא רצו לתת לך להיכנס לבית – כולנו מקווים, כמו שאמרת, שבעוד חודשיים הכול ייגמר, אנחנו מאוד נשמח, כולנו, כל מדינת ישראל וכל העולם, אבל אם זה לא יקרה, ובשביל זה כותבים את מה שכותבים – אז מי שלא נתן אחרי חודשיים ואחרי עוד חודשיים, גם לא ייתן אחרי ארבעה חודשים. ולכן כל התקנה הזאת צריכה להיות קשורה איכשהו לתקנות הקורונה שקיימות במדינת ישראל. ברגע שיוכרז שתקנות הקורונה נגמרו, תקופת הקורונה נגמרה, החוק הזה נמחק.

תודה. הערות נוספות?

אני רוצה להוסיף כמה דברים.

לא שכחנו אותך, אבי פרל. בבקשה, אדוני. אני רוצה שתתייחס לבעיות.

אך ורק לבעיות. תודה. אדוני, אני לא יודע להגדיר מתוקף מה באים כל הרעיונות האלה, אני מאמין שזה אפילו לא יעבור בכנסת כי כבר לא תהיה כנסת, אבל אני לא מבין בשביל מה מתעסקים – ב-25 ביוני 2020 נקבעה תקנה והיו הנחיות כל כך ברורות, נוחות, טובות, ברורות וקצרות, ואני מקריא: החל מהמועד האחרון לביצוע בדיקה תקופתית לגבי מיתקן גז המשמש צרכן גז ביתי בלבד, בתקופה שבין כך וכך. בואו נקבע מהיום כמו שהיה בין ה-10 במרץ עד ה-30 ביוני. אני מציע בבקשה להאריך את התקופה באופן גורף וכללי. לא צריך עכשיו להתחיל לחכות לאישור של הלקוח, ולא עלינו למחלה זו או אחרת.

אנחנו כולנו מתפללים ופועלים ומתחסנים על מנת שהמחלה הזאת תעבור מאיתנו, ונוכל לפעול בצורה יותר נורמלית. כרגע לרדת לרזולוציות של הוא יכתוב לי, וככה היה וככה לא היה? אדוני היושב-ראש, אני מקבל היום הודעה ממשרד הבריאות שהיה חולה, ואתה בבידוד, אחרי חמש דקות משרד הבריאות מבטל את זה. אני מבקש, אדוני, לעשות את זה פשוט - - -

אבי, תודה. רק תסתכל עליי.

תן לי רק לסיים. אדוני, לעשות את זה פשוט, מעכשיו לעוד חמישה-שישה חודשים, כשהתקווה שלנו שהמחלה תעבור, ואז נעזוב את התקנה. יש את התקנה הקודמת שהייתה עד ה-30 ביולי.

אבי, הבנתי אותך. אתה אומר: יש מצב קורונה, בואו נדחה את כל סוגיית המועדים והחיובים שיש בחוק עד לגמר הקורונה, לחצי שנה, בלי כל הפרוצדורות.

ככה זה היה. סליחה, כבודו, ככה זה היה.

אני יודע, אמרתי לך שיש לי תחושה שכבר הייתי בסרט הזה. אמרתי את זה בתחילת הדיון.

כבודו, אני רוצה לסיים רק עוד דבר אחד, הכי חשוב שאסור לנו לטעות. לכל הצרכנים בישראל יש בדיקה תקנית בתוקף, אדוני. אנחנו גם מדברים על בדיקה תקופתית נוספת בתום חמש השנים, אבל בתחום חמש שנים אם זה עוד חודש, או עוד חודשיים, או עוד שלושה, או עוד חצי שנה, אדוני היושב-ראש, לא יקרה שום דבר. בסך הכול שרירותית זה היה חמש שנים, הייתה יכולה להיות בדיקה תקופתית לשש שנים. זה לא כצעקתה. חבל על הביורוקרטיה, ולשים לנו עוד מקלות בגלגלים בנוסף למחלה ולקשיים היומיומיים שאיתם אנחנו מתמודדים. תודה, אדוני.

תודה. הערות נוספות?

אני חושב שכל התקנה שרוצים לכתוב פה כרגע - - -

שלמה, הם לא מבינים איך זיהיתי אותך. גילוי נאות, הוא שכן שלי, בן המושב. בבקשה, אדוני.

אני אומר שהתקנה הזאת באה לחפור לנו בורות לכתבי אישום. אם הלקוח רוצה ואם הלקוח כך וכך. מי נתן לי סמכות לבקש מלקוח מסמך רפואי, אישור רפואי שהוא צריך להביא לי? מי אני שאני יכול לבקש ממנו אישור שהוא בבידוד או לא בבידוד? היום עובדים שלי טוענים שהם נכנסו לבידוד, קשה לי אפילו לבקש מהם. יש מה שנקרא "הגנת הפרט", אני לא יכול להיכנס לשום תיק רפואי, אני לא יכול להיכנס לשום דבר.

אני חושב שבמסגרת התקופה הזאת, שייתנו לנו X אחוזים מכלל הצרכנים שלנו שיהיה אפשר לדחות, סבירות של 25% מכלל הצרכנים שלנו, שתהיה לנו אפשרות להזיז. נגיד ש-75% אפשר לעשות, 25% – לא, מכל מיני סיבות, כמו שיש אנשים כרגע שאומרים: אדוני, אל תיכנס אליי הביתה, אני לא יודע איפה היית לפני כן.

טכנאי שיוצא לבצע בדיקות תקינות, הוא צריך לבצע בערך 15 בדיקות תקינות ביום, הוא בילה ב-15 בתים, כשבתוך 15 הבתים האלה התגלה אחרי יומיים באחד הבתים שהיה חולה קורונה, והוא נדרש להיכנס בבידוד. מה קורה עכשיו עם 15 הבתים שהוא ביקר בהם באותו יום?

שלמה, תודה.

הרי תוצאות הבדיקות באות רק אחרי 24 שעות או 36 שיש מאומת שהיינו לידו. אני חושב שלכתוב את החוק הזה, עם כל הכבוד ליועצת המשפטית, ולבר יוסף, לחפש אותנו בשביל לשים לנו מקלות בגלגלים ולשים אותנו בבית משפט? גם ככה על כל שטות מריצים לבית משפט. אני חושב שזה טרדה לחברות הגז וזה חוק מיותר. אם משרד הרישוי נותן דחייה של טסטים על מכוניות ונוסעים על הכביש, ולא קורה כלום, כשיש שם גם בלמים, גם תאונות דרכים, גם הגה וגם הכול, מותר להם לדחות שלושה-ארבעה חודשים, מותר להם לנסוע על הכביש ללא תשלום - - -

שלמה, תודה. הרעיון מובן. עוד הערות? חסר לנו יותם אדמי.

אני רוצה להעיר.

יותם נעלם.

נעלם לי יותם אדמי.

אני מדברת בשם יותם אדמי.

בגלל זה קפצת.

אני רוצה להעיר בנוגע לסעיף 2(ב)(2). הייתי רוצה להאריך את התקופה של שלושת השבועות לחודש. למעשה מה שקורה שיכול להיות שהלקוח נכנס לבידוד בדיוק בתקופה שבה הייתה צריכה להיות מבוצעת הבדיקה, ולמעשה זה מותיר לחברה שבוע בלבד לבצע את הבדיקה הזאת לאחר הדחייה, שזה יכול להקשות על ספק הגז בתקופה כה קצרה להשלים את הבדיקה.

מה עוד? אין עוד הערות?

זו הערה שלי. הייתה לי הערה גם בנוגע להקלטת השיחה שהעלית.

נתייחס לזה. לא באתי להקשות, באתי לעזור. אם זה בעיה, נוריד אותה. חן בר יוסף, התייחסות בבקשה להערות כולן. למה צריך את כל ה-F35? באים להרוג יתוש עם F35. יש פה בעיה, יש תקופה בעייתית, זו גם הוראת שעה, גם הדחייה היא של חודשיים ועוד חודשיים. תן דחייה. זה בדיוק ביקורת של אחת לחמש שנים. תעשה הערה מיוחדת, תחריג, אלא אם כן יש חשש מצד הספק או מצד הצרכן לתקלה או למשהו. למה לא?

נסביר. חוק דחיית המועדים היה טיפול בשוק למצב של שוק. מדינת ישראל נכנסה פה לאירוע שאף אחד בעולם לא הכיר, ונתנה מענה שהוא מענה גורף, טוטלי, רב-תחומי בבת-אחת.

הוא במצב יותר גרוע היום.

זה היה המענה, הוא היה מענה כולל וגורף. רק שנבין, כשהתקרב המועד של סוף דחיית המועדים, פנינו לחברות הגז בשביל להבין לכמה התגלגלנו, היו שם אלפים, אם לא עשרות אלפי מקרים ברמה ארצית כוללת של בתים שנדחתה הבדיקה בהם. זה מה שבדקנו, זה התשובות שקיבלנו – חייבים להאריך את החוק, יש לנו עשרות אלפי דחיות מועדים.

אתה מתייחס לחוק הארכת התקופות, לחוק הכללי שציינו קודם.

נכון. לאט-לאט עברנו למצב שבו אנחנו מבינים שתיכף אנחנו נכנסים לחורף, אנחנו כבר בתוך החורף, צריכת הגז עולה וכן הלאה, הבנו שאנחנו מתחילים לצבור פער שיהיה מאוד מאוד קשה אחר כך להשלים אותו. אני מזכיר שגם בחודש הבא, שאליו דחית את הבדיקה, הרי גם שם מחכים לך עוד כמה אלפים, ואחריו עוד כמה אלפים. אנחנו מייצרים פה פקק שלעולם לא נוכל לפתור.

ואז נכנסה השיטה החדשה שהיא השיטה שמוצעת פה בהצעת החוק, וכמו שהסבירה היועצת המשפטית, דה-פקטו היא כבר פועלת. היא פועלת תחת מה שנקרא "מדיניות אי-אכיפה", שאושרה על ידי היועץ המשפטי לממשלה. במסגרת הזאת אנחנו מאשרים כל פעם בחודשיים. היועץ המשפטי לא בקלות מקל על אי-אכיפה, ובכל חודשיים אנחנו נדרשים לבצע בדיקה כזאת.

ביקשנו מהחברות אחרי חודשיים, לפחות מחלק מהחברות, הגדולות שבהן: חברים יקרים, בכמה בדיקות עשיתם שימוש באותו פטור? אני מקריא של חברה אחת, שאר החברות אפילו לא שלחו מספרים. הן אמרו: טוב שיש את החוק הזה, הוא חשוב, בינתיים לא עשינו בו שימוש.

חברה שכן עשתה בו שימוש. באוקטובר הייתה צריכה לבדוק 8,311 בתים, היא נמנעה להיכנס בגלל בידוד רק ל-33 דירות ובגלל חולים בתשע דירות. בנובמבר – 8,741 בדיקות בוצעו, 17 לא בוצעו בגלל בידוד ושמונה לא בוצעו בגלל חולה. בגלל זה נעשה מאסה מטורפת של דחיית מועדים שכנראה לא נדרשת? היא בוודאי נוחה, אז בוא נדחה את ההוצאה ובוא נדחה את הבלגן.

עברנו למשהו הרבה יותר כירורגי ומדויק, הוא גם בטוח לצרכן. אני לא יודע על המון ספקים או טכנאים, אף אחד לא סיפר לנו שעשרות או מאות טכנאים שלו נדבקו ולא שהם הדביקו, להבדיל ממערכת החינוך, כמו שאדוני הזכיר בבוקר.

ולכן החוק הזה הוא חוק המידתי, הוא עושה שכל. לא ביקשנו תעודת חולה מאף אחד, שלמה אביטן, או לא זוכר מי אמר את זה. הוא לא צריך תעודת חולה.

חן בר יוסף, עכשיו תתייחס להערות. נימקת למה נדרש החוק ולא דחיית מועדים.

לכן הדחייה היא דחייה נקודתית. זה דבר אחד. דבר שני, לא נדרש להביא תעודת חולה. יהיה לך סמ"ס, ווטסאפ, הודעה או הודעה קולית מהלקוח שאומר: אני מבודד בבית. תחזיק את זה. זהו. לא יותר.

לא צריך שום תעודה, שום כלום. הודעה קולית, סמ"ס.

הודעה מטעם הלקוח שאומר: אני מבודד, מישהו חולה בבית, אנחנו זוג זקנים, אנחנו שני חולי לב. Enough is enough. קודם כול, זה מאוד מצומצם, זה לא מאוד רחב ולא בעיה להשיג את זה.

אם אני כותב לו: אל תבוא לבדוק. היית אמור לבוא יום ראשון, אל תבוא, בגלל הקורונה אני לא רוצה שתבוא לבדוק.

את זה לא אפשרנו.

למה?

לא אפשרנו.

אני חושב שאתה צריך להשאיר. זה לא הספק, זה הצרכן מבקש.

לכמה זמן לא תבוא?

לקורונה.

זה היבט בטיחותי. צריך לדבר על ההיבט הבטיחותי. בסוף לבדיקות האלה יש אפקט בטיחותי.

גם זה שלא בדקתי אותך מסכן אותך לא פחות. תתרחק, תצא מהמטבח, הבית צפוף, תיצמד לחלון. אני נכנס, עושה כמה פעולות במטבח ויוצא.

יש צרכנים שמפחדים מזה.

אני לא אומר שאין צרכנים שמפחדים, מהגז הם לא מפחדים, אבל חלילה זה יכול גם לפגוע בהם. גם הבדיקה הזאת היא לא בדיקה בשביל לייפייף את המערכת, זאת בדיקה בטיחותית. זה איזון בין שתי סוגיות ששתיהן מצילות חיים. לא אמרנו שלא. דרך אגב, יש אנשים מבוגרים שלא שמחים שמישהו נכנס להם הביתה בלי קשר לכלום. אני יכול להבין אותם, אבל מה לעשות.

אמרתי לך שיש לך מזל שזו הוראת שעה. קדימה.

לעניין אחוזי חולים, מבודדים, נדבקים של חברות הגז. בטח חברות גז גדולות, אבל גם קטנות, יש להן עשרות טכנאים והם צריכים לאזן ביניהם. האם כבר ב-5% הראשונים? באוגוסט אני בטוח שיש להם יותר - - -

אני יכול להיות חוצפן? אל תתייחס לטענה של 5%. היא לא רצינית, היא לעג לאינטליגנציה שלי ושל כל מי שיושב פה. זה המשפט שרציתי לומר בסוף, והזכרת לי אותו. אם הוא היה אומר: תקשיב, 15%-10%, 5% זו סטייה שלא נספרת בכלל.

בחופשה באוגוסט, כשאנשים יוצאים לחופשות, אין לו יותר מ-5% שלא מגיעים לעבודה?

חודש במקום שלושה שבועות, כי שלושה שבועות ישאירו אותנו רק עם שבוע לתיאום. אם זה הצורך, אנחנו יכולים לחיות עם זה.

זה ברור. טענה לגיטימית. מי בעד סעיף 2 עם התיקון של החודש?

ועוד תיקונים נוספים שהיו לאורך ההקראה.

הצבעה

אושר.

אין מתנגדים, אין נמנעים.

כולל התיקון של ההודעה הקולית?

אני חושב שלא. אם קשה להם והם לא יכולים לשמור, אפשר לוותר על זה. איך שזה במקור.

אז נמחק.

לא באתי להקשות, אני בא להקל. אני חושב שזה בא להקל עליהם.

2א.

דחיית מועד לביצוע בדיקה של מיתקן גז בתקופה שמיום תחילת חוק הגז הפחמימני המעובה
2א.
בתקופה שמיום תחילת חוק הגז הפחמימני המעובה, יחולו הוראות סעיף 2 בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:



1. בסעיף קטן (א), במקום הרישה עד המילים "ספק גז רשאי" יבוא "על אף האמור בסעיפים 25(ב) ו- (ו) לחוק הגז הפחמימני המעובה ובת"י 158, ספק גז או סוכן כהגדרתו בחוק האמור (להלן – סוכן) רשאי";



1. בסעיף קטן (ב)-




1. בכל מקום, אחרי "ספק הגז" יבוא "או סוכן";




1. במקום פסקה (3) יבוא: "ספק גז או סוכן שלא ביצע בדיקה של מיתקן גז שביצועה נדחה במועד כאמור בסעיף קטן זה, יראו אותו כמי שלא ביצע בדיקה של מיתקן גז בניגוד להוראות סעיף 25(ב) או (ו) לחוק הגז הפחמימני המעובה".

תסבירי לנו.

כפי שהסביר קודם היועץ המשפטי של הוועדה, חוק הגז הפחמימני המעובה - - -

עדיין לא נכנס לתוקף.

נכון. הוא נכנס לתוקף רק ב-1 ביולי 2021, ועד אז חל ההסדר שקבוע בחוק הגז (בטיחות ורישוי). מכיוון שסעיף 2, שעכשיו הוועדה אישה, מתייחס להגדרות ולסעיפים שקבועים בחוק הגז (בטיחות ורישוי), אנחנו מציעים בעקבות ההערות של הייעוץ המשפטי של הוועדה, לקבוע סעיף למקרה שבו ההכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה תוארך מעבר ל-30 ביוני 2021, ובתקופה שיתחיל חוק הגז הפחמימני המעובה לקבוע שיחולו אותן הוראות שקבועות בסעיף 2, בשינויים המחויבים, כלומר, בשינויי ההגדרות, בשינויי הסעיפים.

כשמדברים על יולי ויוני וקורונה, אני מציע לכל אלה שקיבלו החלטות או לא אפשרו קבלת החלטות, שבעטיין עוד נתייחס ביוני-יולי לקורונה, שיכינו את עורכי הדין שלהם לוועדת החקירה.

גם אנחנו מקווים כמובן שלא יהיה צורך בזה בתקופה הזאת, אבל למקרה שכן, במקום שנצטרך לחזור להליך של תיקון חוק, שלא ברור מה יהיה המצב באותה תקופה ואם יהיה מי שיאשר את זה, אנחנו מציעים להשאיר את הסעיף הזה.

יש הערות? אני חושב שלא צריכות להיות הערות.

כבוד היושב-ראש, אני מבקש להעיר לגבי הסעיף הקודם, למרות שאישרת אותו, כי המיקרופונים היו סגורים.

אתה יודע למה סגרתי את המיקרופון? כי התפרצת באמצע הדיון. בבקשה.

אני חושב שאת ההקלטות תשאיר אם כולם קיבלו את זה. מי שיוכל, ישתמש. כשנוכל, נשתמש. כשלא נוכל, לא נשתמש.

אתה רשאי להשתמש בהקלטה. אם הוא יוכיח לך בהקלטה - - -

הרגע הצבענו שלא.

השאלה אם זה חובה.

הוא לא חייב, אבל אם הוא מסתמך על הודעה של צרכן שנמסרה בשיחת טלפון, הוא יהיה חייב לשמור תיעוד של השיחה.

הוא אומר: תשאירו את זה.

הדרישה היא דרישת כתב.

השאלה מה החוק מחייב. דרישת כתב בלבד?

כן. על זה הצבעתם הרגע.

זה בדיוק העניין. אנחנו מבקשים להשאיר את ההקלטה.

תחליטו אתם. מישהו אמר שההקלטות זה בעיה, זה פרוצדורה. אין לי בעיה - - -

אמרתי שזה לא נותן פתרון. לא אמרתי שזה לא אפשרי. אולי בחלק מהמקרים זה אפשרי.

אי-אפשר, צריך להצביע על זה מחדש. נצביע על הסעיף הבא, נכניס את זה עוד פעם.

צריך רוויזיה.

נעשה רוויזיה, נעשה את כל הפרוצדורה. בבקשה. יש הערות? נצביע על 2א. מי בעד 2א?

הצבעה

אושר.

אין מתנגדים. 2א אושר. אנחנו עכשיו חוזרים, פותחים את הדיון. מי בעד פתיחת הדיון מחדש?

לא צריך לפרסם את זה בסדר-היום.

אז אין הקלטה. אני לא מפרסם. אין לנו זמן לזה. 3 – תוקף.

תוקף
3.
חוק זה יעמוד בתוקף בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה לפי סעיף 2 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020‏, ואולם ראה שר האנרגיה כי בנסיבות העניין אין צורך בדחיית מועדי בדיקות למיתקני גז לפי חוק זה, רשאי הוא לקבוע בצו תקופת תוקף קצרה יותר.

מדוע אתם נדרשים לסמכות הזאת של שר האנרגיה לקצר את התקופה?

אני מזכיר, דבר אחד, שאת החוק הזה ניסחנו כבר לפני מספר חודשים, ייתכן שהממשלה, הכנסת מסיבותיה שלה תאריך את תקופת חוק הקורונה רחוק מאוד. יראה השר או יחשוב שמצד אחד יש שימוש יתר, או סכנה, או יותר מדי אירועים של גז שנובעים מזה שלא היה - - -

יכול להיות שהממשלה תאשר מסיבות כלכליות ומסיבות כאלה ואחרות.

אני חושב שבטיחותית נכון חודשיים קודם להפסיק את זה.

לעניין הסמכות הזאת של שר האנרגיה, מדובר בסופו של דבר על קיצור תוקפו של חוק ראשי. קיצור תוקפה של הוראת שעה, שקבועה בחקיקה ראשית. קיצור כזה שנעשה בצו מובא ככלל לאישור ועדה מוועדות הכנסת, זה לא דבר שנעשה רק בצו של שר בממשלה. זה מה שמקובל לקבוע בחקיקה, ממה שאני מכיר. גם ההכרזה על מצב חירום טעונה אם אינני טועה אישור של ועדת החוקה.

אין לך ברירה אחרת, תכניס את זה.

מה שיכול להיות, אני כאן פותח את השאלה הזאת לדיון - - -

כבר עכשיו אנחנו בתקופת בחירות, זה יכול - - -

מה שאני שואל, אם אפשר אולי, בגלל שאנחנו יודעים שאנחנו עומדים בפני תקופת בחירות, וזאת יכולה להיות בדיוק התקופה הרלוונטית, לקבוע שהצו הזה יובא, לאישור ועדת הכלכלה, ואם ועדת הכלכלה לא הוקמה, לאישור ועדה אחרת מוועדות הכנסת שתקבע הכנסת. אם ועדת הכלכלה פעילה, כמובן זה יובא לכאן.

גם אם לא ייכתב ועדת הכלכלה, אני חושב שיש מנגנון שמביא את זה לוועדת הכספים.

אין. התמודדנו בשאלה הזאת בדיוק בפגרות הבחירות - - -

הזיכרון הקצר שלי אומר שוועדת הכספים.

בהצעות חוק, לא בחקיקת משנה. אם מדובר על חקיקת משנה שמובאת לאישור ועדה ספציפית שנקובה, צריך לומר במפורש.

ועדת הכלכלה או ועדה מוועדות הכנסת?

תנסחו את זה, או ועדה שתקבע הכנסת.

אם ועדת הכלכלה לא הוקמה. כלומר, רק בסיטואציה הזאת ורק בגלל הנסיבות המיוחדות.

לא הוקמה או לא מתכנסת?

אין דבר כזה לא מתכנסת. אם היא קיימת, היא תתכנס.

פה זה לא קשור למצבי רוח. הערות לסעיף 3? אין הערות. מי בעד אישור התוקף לסעיף 3?

עם התיקון שהוספנו כמובן.

הצבעה

אושר.

אין מתנגדים. אין נמנעים. הישיבה נעולה. תודה רבה. אני חושב שהחוק הזה בא לעזור גם לחברות, גם לצרכנים וגם לכם. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:07.