פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



27
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
28/12/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 126
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, י"ג בטבת התשפ"א (28 בדצמבר 2020), שעה 10:30

הצעת תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים)(תיקון), התשפ"א–2020

חברי הוועדה: חיים כץ – היו"ר
משה אבוטבול
אופיר סופר
אוסאמה סעדי
חוה אתי עטייה

דיקלה חורש - ממונה יעוץ משפטי, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

שירי לב רן לביא - ממונה זכויות עובדים זרים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

גאולה צמח - לשכה משפטית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

רון תומר - נשיא התאחדות התעשיינים

חני שר - מנהלת תחום בתי אבות, אגף בכיר אזרחים וותיקים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אמונה יוסף - מרכזת בכירה תיאום פעילות יחידות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

מרדכי אלישע - הממונה על זרוע העבודה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

רון אשכנזי - ממונה ייעוץ משפטי, לשכה משפטית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

טובה ווסר - רפרנטית תכניות אסטרטגיות באגף תקציבים, משרד האוצר

יעל פריש - רכזת פנים וסביבה באגף החשבת הכללית, משרד האוצר

לינא סאלם - עו"ד, משרד המשפטים

אילת לוין - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משפט בין-לאומי, משרד המשפטים

הילה טנא-גלעד - ממונה - זכויות אדם, משרד המשפטים

צפי הלל דיאמנט - ממונה ארצית על יישום סטנדרטים בסיעוד, משרד הבריאות

מיטל לוי - ממונה גריאטריה, משרד הבריאות

סיון שימונוביץ - יועצת משפטית, משרד הבריאות

יגאל סלוביק - ר׳ אגף לוט״ר, בט״פ ועורף, המל"ל

אריאל גלבוע - רמ״ח עורף, המל"ל

סטלה ראפ - סמנכ"ל קונסולרית, משרד החוץ

תומר מזרחי - יועץ כלכלי, משרד ראש הממשלה

עינבל משש - ראש מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

אפרת לב ארי - לשכה משפטית, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

שושנה שטראוס - לשכה משפטית, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

זהרה כהן - מנהלת תחום בריאות, המשרד לשוויון חברתי

נוי דגן - מנהלת תחום תכניות עבודה ורגולציה, משרד הבינוי והשיכון

מוריה ברוט - משרד העבודה הרווחה והבריאות

אמונה יוסף - משרד העבודה הרווחה והבריאות

ישי פולק - עו"ד, נשיאות המגזר העסקי

מיכל וקסמן חילי - מנהלת אגף, התאחדות התעשיינים

שמואל סמי קידר - מנכ"ל, הל"ב-איגוד העמותות לזקן בישראל

דוד פטר - חוקר, פורום קהלת

דוד ברימר - יו"ר ועדת סיעוד א.ב.א - איגוד בתי אבות ודיור מוגן בישראל

תומר מור - מנכ"ל, עמותת מסעדנים חזקים ביחד

בעז ברזילי - מנהל תחום, איגוד לשכות המסחר

יואב בכר - סמנכ"ל משאבי אנוש התאחדות המלונות

שמחה בניטה - יו"ר עמותת מזור - נכים לטובת נכים

אריה פנסו - משנה ליו"ר הסתדרות הגמלאים

רפאל כחלון - פעיל

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

איה לינצ'בסקי



הצעת תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים)(תיקון), התשפ"א–2020

בוקר טוב. היום יום שני, 28 בדצמבר 2020, שבוע אחר פיזור הכנסת, י"ג בטבת התשפ"א, אני מתכבד לפתוח את ישיבת העבודה הרווחה והבריאות בנושא תקנות עובדים זרים. למען האמת, בדיון הקודם לא רציתי להעביר את התקנות. יחד עם זאת, פנו אלי לא מעט גופים, אלה שמטפלים במוסדות סיעודיים, אמרו לי שחסרים להם עובדים והם ומשוועים להם, זה היה שיקול אחד, שאני לא רוצה לפגוע בציבור החלשים יותר, גם אם אני מסכים וגם אם אני לא מסכים. דבר שני, פנה אלי רון תומר נשיא התאחדות התעשיינים ואמר שזו פגיעה קשה בתעשייה. אין לנו נתונים על מה שקורה בתעשייה, נשמע את רון תומר שגיד על איזה ענפי תעשייה הוא מדבר ונחליט.

לגבי המוסדות הסיעודיים, גם אם אני חושב שזה לא מעוגן כמו שצריך, אני לא רוצה לנצח אף אחד. אם אלה צרכי המערכת, אני מתיישר, מה לעשות. לא הכול אני יודע ויש אנשים שנמצאים בשטח וכנראה יודעים טוב ממני לגבי הצרכים שלהם ואני מקבל את דעתם.

לגבי התעשייה היה אמור להיות מוקם צוות בין משרדי שאמור היה לקבוע באיזה ענפים מדובר, איך יהיה מנגנון הפיקוח, מה יהיה עם המומחים, שכר דיפרנציאלי ועוד. אמור היה להיות צוות בין משרדי שיעשה את זה, זה לא אמור היה להיות דווקא מהתעשייה.

עורכת דין דיקלה חורש ממשרד העבודה. החלטת הממשלה שקובעת את מכסת העובדים הזרים לענף התעשייה קובעת שצוות בין משרדי אמור לגבש המלצות באשר למקצועות שיכללו במסגרת המכסה של העובדים הזרים בתעשייה. נעשתה עבודה מקצועית, פורסמו המלצות של הצוות והם הועברו להערות הציבור, לרבות התעשיינים. ההמלצות הסופיות צריכות להיות מועברות לרשות ההגירה. כך שהמנדט לקבוע איזה מקצועות יכללו, הממשלה הסמיכה את הצוות להמליץ על זה לרשות ההגירה.

הצוות עדיין לא קיבל החלטה?

הצוות כבר גיבש את ההמלצות, הוא צריך להעביר אותם לרשות ההגירה ורשות ההגירה צריכה לקבוע את נוהל ההקצאה.

ומה התפקיד שלנו בכוח? לחתום לרשות ההגירה? אני רוצה להבין למה זה בא לפה? למה זה מגיע לוועדה אם אין לה סמכות? יש לה סמכות. זאת אומרת שוועדת העבודה הרווחה והבריאות צריכה לדעת הכול לפני שהיא מאשרת. באתם לכאן היום לא בשלים, אתם מבקשים שנחתום לכם על צ'ק בלי כיסוי. אנחנו לא יודעים מה רשום בצ'ק.

אנחנו בעצם מבקשים - - -

אתם בעצם או אתם עשיתם?

אנחנו עשינו ובעצם באנו אליכם כדי לאשר - - -

באתם, לא "בעצם באתם".

באנו לאשר את תקנות הפיקדון בענף הזה.

על מי זה חל?

ההגדרה של מעסיק זה מי שמקבל היתרים בענף התעשייה.

על מי אתם מבקשים היתרים? יש לך את הרשימה על מי אתם מבקשים היתרים?

הנוהל של רשות ההגירה שיקצה את ההיתרים הוא יקבע אותם בהתאם - - -

הוא לא יקבע כלום. אני לא חותם בליינד. שלא תתבלבלי, אני לא חותם בליינד לאף אחד. אני מבקש לשמוע את רון תומר בזום.

יש גם את הממונה על זרוע העבודה במשרד.

זה לא מעניין. אני רוצה לשמוע את התאחדות התעשיינים.

רק אומר שהחלטת הממשלה שאותה הציגו בדברי ההסבר לתקנות האלה, דברה שיועברו לפי המכסה של עד 2,000 עובדים בענף התעשייה, שהשכר שלהם לא יפחת מ-130% מהשכר הממוצע ואותו צוות בין משרדי יקבע באיזה מקצועות הם יהיו.

את רון תומר? אם את יכולה להחליף את רון תומר, תחליפי.

מיכל וקסמן חילי, יועצת משפטית של התאחדות התעשיינים. אני אשמח אם תצליחו להעלות אותו גם על הקו. רשימת המקצועות היא רשימה סגורה שנמצאת בהמלצות ולהבנתי לא היו הסגות עליה. אנחנו לא הסגנו על רשימת המקצועות.

למה לא קבלנו אותה. את יכולה לקחת דף ולהקריא לנו את זה.

זו רשימת מקצועות שהושגה בישיבה של הוועדה הבין משרדית אחרי שאגף הכלכלה שלנו ואגף ההכשרות הציג את זה. אני מעלה את ההמלצות ששלח לנו משרד העבודה ואני מקריאה מתוכו את הרשימה.

למעשה החלטת הממשלה אמרה שקביעת הוראת הפיקדון מהווה תנאי למתן ההיתרים לפי אותה מכסה, כך הוסבר גם בדברי ההסבר, לכן הם מביאים את תקנות הפיקדון לכאן, כדי להסדיר קודם כל את הפיקדון כתנאי לכניסת העובדים.

טיוטת ההמלצות מחלקת את סוגי העובדים ל-4 קטגוריות: עובדים במקצועות עם כשל שוק, שם אפשר למצוא מתקינים של ציוד חשמלי, הנדסאי וטכנאי מדעי הפיזיקה וההנדסה, חשמלאים מעשיים, מכונאי חשמל ומתקיני חשמל, מכונאים ומתקיני מכונות, מתקינים וענפי שירות בענפי טכנולוגיות המידע, רתכים, חרטים וכרסמים, מסגרים, מתקיני בידוד, מרכיבים, זו הקטגוריה הראשונה. אומרים שקשה למצוא עובדים עם הכשרות כאלה בארץ, יש להם גם סל הגנות.

הנדסאים קשה למצוא בארץ?

בחלק מהמקצועות בוודאי שחסר, יש כשל שוק. יש אמנם מעסיקים שמעוניינים בעובדים האלה ואפילו מציעים שכר גבוה, אבל אין עובדים במקצוע.

באיזה מקצוע למשל?

אפשר למצוא את זה בהיי-טק, באלקטרוניקה, במתכת. הרשימה שעבדנו עליה זו רשימה שהצוות הבין משרדי היו שותפים לו, גם משרד העבודה, רשות האוכלוסין, משרד האוצר. אלה רשימות שהועלו ונבדקו. אם יש בארץ ב-130% לא יעסיקו אותם ב-130%, לכן גם נקבע השכר של 130%.

אני חולק עליך. בשביל לא ליצור יחסי עובד מעביד ולפטר מתי שאפשר, אפשר להעסיק ב-30% יותר. אין עליהם הפרשות פנסיוניות ואין עליהם הפרשות סוציאליות מלאות ואין מחיר שעות נוספות וזה שווה ערך ל-30%.

לכן, כל מה שסיכמת אתם לא מעניין אותי. אני רוצה את רשימת כל המקצועות כי אני רוצה הכשרה ואני רוצה עובדים ישראלים. אני לא אתן לכם מפלט ליצור עובדים זרים זולים, גם אם הוא מקבל 130% בשכר, בשורה התחתונה זה יוצא לכם יותר זול כי אתם לא משלמים פיצויים ואתם יכולים לפטר אותו ויש לכם גמישות ניהולית ויש לכם גמישות עונתית. הכול בסדר, אבל לא במשק עם 20% אבטלה. לכן שוב לא נדון על התעשיינים עד שלא נקבל את כל הנתונים לוועדה ולא בדרך הזאת. תודה רבה. נעבור לסיעודי.

גם פה יש החלטת ממשלה חדשה יותר, שמדברת על מכסה של עד 2,500 עובדים זרים שיגיעו לפי הסכם בי-לטראלי.

"תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים)(תיקון), התשפ"א–2020

בתוקף סמכות שר העבודה לפי סעיף 1יא(א) לחוק עובדים זרים, התשנ"א – 1991 (להלן – החוק), בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם שר הפנים, ובתוקף סמכות שר הפנים לפי סעיפים 1יא(ב1), (ד) ו-(ז) לחוק, בהסכמת שר האוצר לעניין סעיפים 1יא(ב1) ו-(ז) לחוק, ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אנו מתקינים תקנות אלה:

1. תיקון תקנה 1.

בתקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים), התשע"ו-2016 (להלן – התקנות העיקריות) בתקנה 1 –

(1) אחרי ההגדרה "חשבון הבנק" יבוא:

(1) מוסד רפואי כהגדרתו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם שהוא בית חולים שבתעודת הרישום שלו רשום שהוא רשאי להפעיל מחלקה סיעודית או מחלקה לתשושי נפש;

(2) מעון שקיבל רישיון לפי סעיף 2 לחוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה – 1965 שמטפל בזקן תשוש כהגדרתו בתקנות הפיקוח על מעונות (תנאי המגורים וטיפול בזקנים עצמאיים ותשושים במעונות לזקנים), התשס"א -2001."

יש לנו פה שני סוגי מוסדות, אנחנו מדברים על מוסדות שהם בתי חולים, שיש בהם מחלקה סיעודית או מחלקה לתשושי נפש ואנחנו מדברים על מעון של משרד הרווחה שמטפל בזקן תשוש. דברת על זה שיש מוסדות מעורבים או שתמיד יודעים להגיד מה חל על מה, חשוב לנו אחר כך, כי אתם אומרים שהתחולה לגבי מוסדות הרווחה תהיה מאוחרת יותר כשיקבעו המכסות. אולי רק נוודא שיש באמת חלוקה ברורה בין שני סוגי המוסדות.

אנחנו מבינים שיש חלוקה נפרדת ולכן כל אחד מקבל רישיונות מגורמים שונים. אפשר גם לתת לזרוע הרווחה ולמשרד הבריאות להתייחס לעניין. להבנתנו יש הפרדה ולכן גם הרישיונות ניתנים על ידי גורמים שונים מכוח חוקים שונים.

(2) במקום ההגדרה "מעסיק" יבוא:

"מעסיק" – חברת סיעוד, מעסיק בענף הבניין, בעבודה בטכנולוגיה ייחודית, מעסיק בענף המלונאות, מעסיק בענף התעשייה או מעסיק בענף מוסדות סיעוד, לפי העניין".

תורידי את כל מה שלא נוגע לסיעודי.

למעשה אנחנו נוריד מפה את המעסיק בענף התעשייה אבל היום יש בהגדרה מעסיק הגדרה שכולל את ענף הבניין, טכנולוגיה ייחודית, מלונאות ועכשיו אנחנו מוסיפים את הסיפא שלה, או מעסיק בענף מוסדות הסיעוד. אולי נגיד מה השינוי לעומת ההגדרה הקיימת היום. אנחנו מוסיפים להגדרה "מעסיק" את ה"מעסיק בענף מוסדות הסיעוד".

"(3) אחרי ההגדרה "מעסיק בענף הבניין או בעבודה בטכנולוגיה ייחודית" יבוא:

"מעסיק בענף מוסדות סיעוד"- מעסיק, שהוא בעל היתר לפי סעיף 1יג לחוק, להעסקת עובד זר בתפקיד כוח עזר בענף מוסדות סיעוד."

לא נקרא את פסקה 4. כי היא עוסקת במעסיק בענף התעשייה. נעבור לפסקה 5. בפסקה 5 אתם מבקשים בהגדרה מרכיב תגמולי המעסיק לשנות את ההגדרה. ההגדרה היום אומרת, מרכיב תגמולי מעסיק, הסכום של מעסיק להפקיד בקופת גמל לקצבה בעד תגמולים ואינו רשאי לנכותו משכר העובד. אתם מבקשים להוסיף להגדרה הזו שהסכום שעל המעסיק להפקיד בקרן פנסיה בתכנית חיסכון אחרת או בקופת גמל לקצבה. בעצם אתם מבקשים דרך זה להכניס לפי דברי ההסבר שלכם קרן פנסיה וגם קרן השתלמות. השאלה היא, האם כל הסכומים האלה מגיעים עד סכום של אותה מגבלה של 700 ₪ היסטורי שקבוע בחקיקה ראשית? אני רוצה להסביר, יש לנו בתוך החוק את נושא הפיקדון, יש חובה להפקיד פיקדון ונוסף על כך, ברגע שיש חובה להפקיד פיקדון, צריך את כל התנאים הסוציאליים להפקיד.

מה זה התקרה של 700 ₪?

זו תקרה היסטורית של 700 ₪ מ-2005.

זה אומר שהעובד לא יכול להרוויח מעל 14,000 שקלים?

כיום התקרה עודכנה ל-884 בעקבות עדכון ההצמדות.

אז הוא יכול להרוויח עד 17,000 שקלים.

עשינו את הבדיקה לפי שכר מינימום, לא ראינו שזה כולל רכיבים של גם גמל וגם קרן השתלמות שזה חוצה את הסכום.

בשכר מינימום, אבל עובד זר לא מרוויח שכר מינימום. את לא יכולה להביא אותו לארץ אם הוא לא מרוויח בתור מומחה 50 דולר לשעה.

אנחנו לא מדברים על מומחים.

אז כמה הם מרוויחים?

עובדים בענפים הרגילים בדרך כלל 5,300 שקלים.

אז זה אומר 7,000, 130%.

זה לא 130%, 130% זה לגבי מומחים. לגבי עובדים בסיעוד ביתי - - -

מומחה לא מרוויח 130%. מומחה מרוויח לפחות 50 דולר לשעה.

התקנות לא חלות על המומחים. אנחנו לא מדברים על מומחים.

אז מה הייתה ההגדרה של 130%?

אדוני אמר את ה-130%.

היא אמרה.

זה מתוך החלטת הממשלה שמדברת על התעשייה.

שמדברת על התעשייה והמומחים, לא קשור ליתר הענפים.

אני רוצה להבהיר, היום יש את מרכיב הפיקדון ויש בנוסף למרכיב הפיקדון כל שאר הזכויות הסוציאליות, יתרת הזכויות הסוציאליות, כי הפיקדון בא על חשבון הזכויות הסוציאליות ואת יתרת הזכויות הסוציאליות גם צריך להעביר לחשבון הפיקדון. אתם בעצם אומרים עכשיו אנחנו נכניס לתוך הפיקדון את כל הסכומים האלה ממקורות שונים.

סעיף 1יא(ו)(1) לחוק קובע שצריך להשלים, ככל שיש חובה נוספת על ההפרשות הפנסיוניות, הפרשות לקרן השתלמות, יש חובה להשלים אותם ולשלם אותם גם לקרן הפיקדון. ביקשנו להבהיר בהגדרה שגם הפרשות שהן לא הפרשות לקופת גמל או לקרן פנסיה, הפרשות הפנסיוניות המחויבות להפרשות לקרן השתלמות יבואו בהגדרה ושיהיה ברור שיש חובה להפקיד אותם לפיקדון. זה מה שביקשנו להעביר. ענפים שיש קרן השתלמות זה ענף הבניין והמלונאות. כשעשינו התייעצות עם הארגונים האלה לא הייתה לזה התנגדות.

זה משפיע על המיסוי של הסכומים האלה?

עם קרן ההשתלמות ועם קרנות הגמל זה לא עובר את הסכום של 884?

עשינו את הבדיקה לפי - - -

אז לא עשיתם בדיקה טובה. זה בערך 30%. 30% מ-5,000 זה 1,300 שקלים.

זה 2.5% בבניין.

וההפרשות הפנסיוניות?

ההפרשות הפנסיוניות הן 6% על חשבון פיצויי הפיטורין ועוד 6.5% לפנסיה.

אז זה 15% ואת עוברת את התקרה. אם הוא מרוויח 5,500? לא בדקתם את זה? אני יושב פה ושומע פעם ראשונה ורואה שזה עובר את התקרה. אתם צריכים להעלות את התקרות.

בוקר טוב. איזו תקרה?

אני אגיד לך איזו תקרה. הם לקחו את ההפרשות ואמרו, אני לוקח את העובד, אני רוצה שהוא יצא מהארץ ואת כל ההפרשות שלו, הפנסיוניות וקופות הגמל, אני מעביר לקופה ייעודית.

זה בסדר, לא?

בקופה הייעודית הם אמרו שאתה לא יכול לצבור מעל 884 שקלים לחודש.

אתה לא יכול לצבור כפיקדון, אבל המעסיק יכול - - -

למה?

כי זו התקרה שהם עשו.

למה התקרה?

זו התקרה שנקבעה בחוק.

הם עשו תקרה כדי שלא ייקחו מהעובד כסף. זה רק הפרשות מעסיק. עכשיו, הם עשו תקרה נמוכה מידי.

לכן אני שואל אותם למה הם קבעו תקרה?

אני שמעתי את זה עכשיו פעם ראשונה.

אני רוצה להסביר שהסכום מראש בחקיקה הוגבל לאותם 700 שקלים שאמרו לנו היום שהם כבר 884. זה הסכום שהוגבל לפיקדון. אבל בנוסף אליו צריך להעביר את יתרת הזכויות הסוציאליות, שזה לא מכסה, גם אותם להעביר לחשבון הבנק וגם הן עומדות לניכוי וגם הן מחויבות במס בסופו של דבר.

הן לא מחויבות במס.

זה פטור ממס. זו הוצאה מוכרת.

מה שבפיקדון חייב במס. יש חובת מס של 15%.

התקרה לא תואמת. אני לא רוצה לעצור את זה אבל התקרה לא תואמת, בטח לא אצל התעשיינים.

מבחינת המצב, מה שמחייב החוק, נוסף לפיקדון צריך להעביר את כל הזכויות הסוציאליות, זה לא מה שישנה כרגע.

אתם עובדים על זה כל כך הרבה זמן ואתם באים כאילו אנחנו לא מבינים כלום ואתם שמים על השולחן דברים שלא מחזיקים מים.

המטרה של הפיקדון היא להבטיח את הזכויות הסוציאליות של העובד?

ושהוא יצא מהארץ. אם הוא לא יוצא מהארץ, לא משלמים לו את זה.

לא משלמים לו זכויות סוציאליות?

ישלמו לו את זה כשהוא יצא מהארץ.

בא אזרח ישראלי, עובד בארץ רגיל, צובר זכויות פנסיוניות ומקבל אותן בגיל 67 כפנסיה. עובד זר שמגיע ל-5 שנים לא צובר זכויות פנסיוניות. הוא צובר כסף, אבל הוא לא יכול לצבור את זה לפנסיה. עכשיו באה המדינה ואומרת, קבלת רישיון עד ה-1 בינואר 2021, אם לא יצאת מהארץ ולקחת את הכסף, איבדת אותו.

למה?

כי לא יצאת מהארץ. אתה בלי רישיון פה. זה לא מאהבת מרדכי, הצבירה של הכסף, שתעמוד בתנאי הרישיון. באת מחו"ל, אנחנו לא רוצים שתיקח מקום של עובד ישראלי כשיש עובד ישראלי. החלטנו שבמשך 5 שנים נכשיר עובד ישראלי ואז תיקח את כל הכסף ויהיה לך תמריץ לצאת כי אתה יודע שצברת כבר סכום מכובד לכאורה ותלך. אם אתה לא הולך, לא קרה כלום, לא תקבל את הכסף הזה.

זה לא בסדר.

זה מה יש.

אני רוצה לשאול כמה התמריץ הזה מיושם בפועל? עובדים זרים שנשארו יותר מחצי שנה אחרי שפג להם האישור, אני רוצה לדעת אם זה מיושם בפועל שהוא לא מקבל את הכסף.

אפשר לפנות לרשות ההגירה לקבל מהם מידע. היא מנהלת את קרן הפיקדון.

זה מיושם. שלום לשושנה מרשות ההגירה, חבר הכנסת אופיר סופר שואל כמה אנשים בפועל נשארו מעבר לרישיון שלהם בלי היתר וכשהם יצאו קיבל את הכסף. שאלה שניה, למה התקרה של 884 שקלים?

אני יכולה להשיב לשאלה השנייה ואני אתן לגורמי המקצוע לתת נתונים לגבי השאלה הראשונה. לגבי השאלה השנייה, כתוב בחוק בסעיף קטן (ו) שאם ההפרשות הן גבוהות מהסכום שנקבע בסעיף, אז צריך לשלם את הסכום הגבוה מבין שניהם: "היה הסכום הכולל המשתלם לפי פסקה (ו) קטן מהסכום שנקבע לפי סעיף קטן (א) או לפי סעיף קטן 1(יא)(1) לפי העניין, יעביר המעסיק לקרן או לחשבון הבנק, לפי העניין, את ההפרש שבין שני הסכומים". בסופו של דבר, כל הסכומים אמורים להשתלם לפיקדון.

אז למה עשו תקרה?

זו ההיסטוריה החקיקתית של הסעיף.

אז תבטלו את התקרה.

התחילו עם תקרה, אחר כך ראו שעדיף שהכול יהיה שם.

אני לא רוצה להצטייר כחפיפיניק. אני רוצה שיבואו לוועדה בצורה מקצועית ובדוקה. אם יש תקרה לכאורה, תבטלו אותה ואז כל סכום שמופרש, מופרש כי אתה עובר את התקרה.

בהתחלה התקרה הייתה גבוהה יותר, עכשיו התקרה נמוכה יותר.

אז תעדכנו את התקרה. כשאתם באים לפה ומקריאים, אני במקרה בקיא, אבל אל תשימו מכשול בפני עיוור. כשאתם מציגים תגידו שכל עובד עובר את התקרה ולכן לא להתייחס לתקרה, תגידו את זה אתם, למה זה צריך לבוא ממני? תגידו שהתקרה הייתה נמוכה בעבר, לא עודכנה, צריך לשנות או לבטל את התקרה. תשאלי אותם אם הם מוכנים לבטל את התקרה, הכול בסדר.

לגבי שיעורי ההפרשות הרגילות לגמל התקרה היא בסדר.

היא לא בסדר.

את מתכוונת לקופת גמל לקצבה?

כן. בלי קרן ההשתלמות.

אבל את מכניסה לו גם קרן השתלמות.

כבוד היושב-ראש, נבקש לחזור לנוסח התקנות המקוריות ולא לעמוד על השינוי של ההגדרה הזו.

אז תמחקו את פסקה 5. פסקה 5 לא תהיה בנוסח.

מה עם גורמי המקצוע שיתנו תשובה לחבר הכנסת אופיר סופר? שאל חבר הכנסת אופיר סופר, בשביל מה אתם עושים תקנות ומשקיעים אם בפועל רוב העובדים הזרים, פג תוקפו של הרישיון שלהם בארץ והם נשארים כי הם רוצים להרוויח עוד קצת בלי אישור וכשהם יוצאים אתם נותנים להם את הפיקדון. האם נכון הדבר?

זה לא נכון.

סעיף 8(ב) כמה משתמשים בו?

בסעיף 8 לתקנות יש מנגנון של ניכויים, אנחנו מוצאים אותו כמאוד יעיל, שבדרך כלל לא מעודד שהייה לא חוקית של עובדים, כי הם יודעים שיש להם מה להפסיד. ככלל, אצלנו בפיקדון, מאז תחילת המנגנון הזה מופקדים כ-2 מיליארד שקלים בפיקדון עבור 122,000 עובדים זרים, לרבות מסתננים.

רגע, אני מחלק 2 מיליארד ל-122,000.

זה סך הכספים שהיו בהפקדות אצלנו. עבור 122,500 עובדים, לרבות מסתננים. כשמנגנון הניכויים קובע מנגנון פוחת לפי משך השהייה הלא חוקית וכשמדובר בשהייה שהיא מעל 6 חודשים באופן לא חוקי - - -

זה יוצא 16,500 לכל עובד

יש את העובדים היותר ותיקים שכבר נצבר להם יותר והעובדים החדשים שעוד לא נצבר להם.

יש להם אפשרות לא לעשות את ההפחתה. יש סעיף שנקרא סעיף 8(ב), כמה נעשה שימוש בסעיף הזה?

אין לי בדיוק את הנתון כרגע, אבל אני יכולה להגיד לך שלא הרבה. הוא היה מעט יותר פעיל בתקופת הקורונה, שבאמת נבצר מאנשים לעזוב בתקופה שנקבעה להם. אבל ככלל, זה לפי התקופה, מעל חודש עד חודשיים זה 15% וכך זה עולה עד 6 חודשים. מי שמעל 6 חודשים 100% מהפיקדון מנוכה לו והמנגנון הזה מאוד יעיל. רואים את זה בענפים שהוא קיים.

הסעיף שאני אקריא מנוסח מחדש והשינוי בו זה שהוא מעביר את כל הענפים לתוספת השנייה.

"2. במקום תקנה 2 לתקנות העיקריות יבוא:
2. פיקדון בעד עובד זר.

(א) מעסיק בענף המפורט בתוספת השנייה לחוק ישלם בעד כל עובד זר בעל רישיון לעבודה באותו ענף שהוא מעסיק, פיקדון בסכום מרכיב הפיצויים ומרכיב תגמולי המעסיק שעליו לשלם בעד משרה מלאה לפי צווי הרחבה או הסכמים קיבוציים החלים עליו.

(ב) על אף האמור בצו הרחבה, בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה, תשלום סכום הפיקדון כאמור בתקנה משנה (א) יהיה בעד חודש ההעסקה הראשון של העובד ואילך."

בדיון הקודם הוסבר שבניגוד לצווי ההרחבה שמתחילים מהחודש השישי למי שאין לו קופת גמל, אנחנו מדברים על תשלום מהחודש הראשון. אם נעבור לקרוא את התוספת השנייה אליה אנחנו מפנים, זה מופיע בעמוד לפני האחרון והיא אומרת שלפי תקנה 2 יש לנו:

(1) מעסיק בענף הבנייה או בעבודה טכנולוגית ייחודית.
(2) מעסיק בענף המלונאות.
(3) מעסיק בענף מוסדות סיעוד.


"3. החלפת תקנה 3א.
במקום תקנה 3א לתקנות העיקריות יבוא:

3א. תשלום פיקדון יחסי.
על אף האמור בתקנות משנה 2(א)ו-3(א), עבד עובד זר כאמור בהן רק בחלק מימי החודש, בשל אחד מן הטעמים המפורטים להלן, יהיה סכום הפיקדון שעל המעסיק לשלם בעדו בשל אותו חודש שווה למכפלת הסכום האמור בתקנות המשנה האמורות, לפי העניין, במספר ימי עבודתו של העובד הזר באותו חודש, לרבות המנוחה השבועית, חופשה שנתית, ימי מחלה וימים שאין עובדים בהם לפי דין, הסכם קיבוצי או צו הרחבה ובכלל זה ימי חג, כשהוא מחולק במספר כל הימים שבחודש האמור:

(1) תחילת עבודה שלא בתחילת חודש;
(2) סיום עבודה שלא באותו חודש;
(3) חופשה ללא תשלום בשל מחלה וכן חופשה ללא תשלום בעת שהייה זמנית מחוץ לישראל אם העובד הזר הורשה מראש לחזור אל ישראל לפי חוק הכניסה לישראל".

זה תיקון נוסחי, הסעיף כבר היה כתוב בתוך סעיף 3א, אז הוא היה רק לענף המלונאות, ענף המלונאות עבר לתוספת והסעיף הזה יחול על כל הענפים.

"4. תיקון תקנה 8.

"(ה) יראו מעסיק שהפקיד לפיקדון כאמור בסעיף 1יא(ו) לחוק ובתקנות אלה, כמי שעמד בחובתו, אף אם נוכו מהעובד כספים מכספי הפיקדון כאמור בתקנה זו."

זו העברה לבקשת המעסיקים, שעמדו בחובה החוקית שלהם, גם אם בסופו של דבר נעשה ניכוי על ידי רשות ההגירה. הם עמדו בחובה שלהם ככל שביצעו את ההפרשות המחויבות לפי צווי ההרחבה.

זאת אומרת שזה רק סעיף מבהיר. סברתם ככה גם קודם. מי שהפקיד בפיקדון, גם אם הכספים בסופו של דבר לא הגיעו לידי העובד כי הם נוכו בגלל איחור ביציאה שלו מישראל, המעסיק עשה את חובתו.

"5. תיקון תקנה 14.
בתקנה 14 לתקנות העיקריות אחרי "שבתוספת" יבוא "הראשונה";

6. תיקון התוספת.
בתוספת לתקנות העיקריות, בכותרת, אחרי "תוספת" יבוא "ראשונה";

7. הוספת התוספת השנייה.

"התוספת השנייה"

8. תחילה.
תחילתן של תקנות אלה לגבי מוסדות סיעוד שהם מעון שקיבל רישיון לפי סעיף 2 לחוק הפיקוח על מעונות-מהמועד שבו יפרסם השר הודעה בדבר קבלת החלטת ממשלה המסדירה חלוקת היתרים למוסדות אלה, כאמור בהחלטת ממשלה מספר 183 מיום י"ג בתמוז התש"ף (5 ביולי 2020)".

תוכלו להסביר בבקשה למה אנחנו דוחים את מועד התחילה לגבי המוסדות האלה, שהם מעונות של משרד הרווחה?

החלטת הממשלה שמסדירה את המכסות האלה למוסדות שתחת משרד הבריאות ותחת מוסדות הרווחה קובעת שתהיה מכסה של 500 עובדים למוסדות של הרווחה רק אחרי שיוקם צוות שימליץ על אופן ההקצאה של העובדים במוסדות האלה ואחרי שההמלצה הזו תבוא לאישור הממשלה. בקשנו להבהיר שזה יהיה רק אחרי שתהיה החלטת הממשלה הזו, תכנס לתוקף חובת הפיקדון.

אבל סדר הדברים הוא שקודם כל צריכה להיות החלטה על חלוקת המכסות. אחר כך מתחילים לתת היתרים ואחר כך עובדים וברגע שהם מגיעים לארץ מתחילה חובת הפקדת הפיקדון. היום אין עובדים בענף הסיעוד שהם עובדים זרים שהם לא מסתננים, בענף מוסדות הסיעוד.

לא.

"9. הוראת מעבר.
על אף האמור בתקנה 5(א) לתקנות העיקריות, יעביר מעסיק בענף התעשייה ומעסיק בענף מוסדות סיעוד את כספי הפיקדון בעד התקופה שעד 30 ימים מיום פרסום תקנות אלה ברשומות, לחשבון הבנק כהגדרתו בתקנות העיקריות, ביום 1 לחודש שלאחר תום 30 ימים מיום תחילת התקנות".

זאת אומרת שההנחה שלכם שיכול להיות שלמחרת פרסום החוק, כבר יגיע עובד זר לישראל וכבר צריך להפקיד לו ואתם נותנים למעסיק עוד קצת זמן עד שהוא מפקיד את הכספים האלה.

כדאי שגם רשות ההגירה יתייחסו לזה כי זה מנגנון ההפקדה לקרן הפיקדון. קודם כל נחתמו שני הסכמים בי-לטראליים להבאת עובדים זרים למוסדות סיעוד אז נקווה מאוד שיגיעו אחרי שיותקנו התקנות. לגבי מועד התחילה, זה נועד לתת זמן התארגנות לרשות וגם זמן התארגנות להעביר רטרואקטיבית את התשלומים למעסיקים.

סיימנו את קריאת התקנות.

עד מתי אנחנו יכולים להתכנס? אם אנחנו רוצים לקבל חומר מהתעשיינים ולאשר את התקנות שלהם?

למעשה מחכים להחלטת ועדת הכנסת מתי תצא הכנסת לפגרה. כל עוד ועדת הכנסת לא מודיעה על פגרה ועל מגבלות עבודת הוועדה, אז הוועדה ממשיכה לעבוד כרגיל.

אבל ועדת הכנסת יכולה להתכנס היום ולהחליט שהכנסת יוצאת היום לפגרה.

אז היא גם מגבילה ואומרת שכל ועדה יכולה לדון כך וכך ימים מראש. אם אנחנו מאשרים את התקנות עכשיו, אנחנו מאשרים אותם בלי התעשיינים.

אני מבקש לשמוע את רון תומר.

אפשר לשמוע גם את התייחסות הגורמים המקצועיים אצלנו לתעשייה?

ברגע שהם לא הביאו חומר לוועדה, הם לא אמרו את דברם.

יש גם את הממונה על זרוע העבודה - - -

אבל למה לא העברתם לוועדה? אתם באים לבקש ממני אישור ולא העברתם חומר לוועדה. רון תומר בבקשה. לא הייתה בתחילת הדיון, אמרתי שחשבתי שלא צריך ואחרי שפנית אלי ואמרת שזה חשוב, רציתי להקריא ולהעלות את זה להצבעה היום. אבל הכנסת צריכה לעבוד מסודר כרגולטור ומשרד העבודה לא העביר את החומר ואת הסיכומים מולכם. אנחנו לא יודעים איזה ענפים ולא יודעים כלום.

ועדת הכנסת יכולה להחליט היום שהכנסת יוצאת לפגרה ואני לא יכול להתכנס יותר. נכון להיום היא לא התכנסה והיא גם לא אמורה להתכנס, אבל היא יכולה.

היא התכנסה היום. על סדר היום היה קביעת פגרת בחירות, בסוף זה לא עלה, לא דנו בזה וננעלה הישיבה.

אבל היא יכולה להתכנס שוב אחרי הצוהרים ולקבל החלטה. אנחנו מאוד רוצים לעזור לך, בשביל זה התכנסנו, אבל לא הביאו לנו את החומר. אתה רוצה שאני אחתום לך על סכום בלי שאני אדע מה הסכום שאתה הולך לרשום? אני רוצה שתבין את הסיטואציה שאני נמצא בה. הוועדה לא קבלה את החומר, באתי לפה על מנת לעזור לך. צלצלת אלי, אני מכבד את הדרישה שלך. השאלה הבאה שלי היא אם אתה רוצה שאני אאשר לך חתימה על צ'ק בליינד ואחר כך תוכל לרשום איזה סכום שאתה רוצה? תענה לי.

אני לא יודע מה גרם לזה שהחומר המלא לא בפניך.

זלזול בוועדה. נדמה להם שהם יכולים לבוא לפה והכנסת היא חותמת גומי. הוועדה הזאת לא עובדת ככה. הוועדה רוצה לדעת על מה היא מצביעה ומה היא מאשרת.

אנחנו מכירים את פועלכם ואני לא מצפה שהוועדה תהיה חותמת גומי. מצד שני אני חייב להביע את המצוקה האמיתית. הכרת את זה מהתעשייה האווירית - - -

אני מנוע מלדבר על התעשייה האווירית, תראה לי רק דברים שקיימים בארץ.

אז אגיד קודם ליושב-ראש ולחברי הוועדה, כשאין לך את העובד המקצועי, זה משבית לא רק את העבודה שלו אלא את כל קו הייצור. העבודה פחות יעילה, עם פחות פריון. חסרים לנו היום חרטים, כרסמים, נפחים, בוני מבלטים, מפעילי מכונות עיבוד שבבים, רתכים קרים. אדוני יודע שאי נלחם חודשים בתקציב ולצערי זה לא מבוצע לקיים הכשרות. לא אכנס כרגע למה הכשרות לא יצאו לדרך, אבל זה המצב. גם אם הכשרות יצאו מחר לדרך ושר האוצר יריץ את מרכז ההכשרות ויתחילו להכשיר אנשים, זה עניין של שנים למקצועות האלה. אני מביא לך את המצוקה מהשטח.

אם לא היינו בסיטואציה בלתי אפשרית שהכנסת יכולה להתפזר כל רגע, הייתי אומר נחזור מחר, נחזור מחרתיים. רק שאם זה לא יקרה, אדוני יודע, אנחנו נהיה תקועים חודשים במצב שלאף אחד לא קל. אני לא מבקש צ'ק פתוח, אבל הצורך הזה קיים, הכאב קיים ואני יכול להבטיח לך שהוא אמיתי ושהוא מהשטח. אני יכול להבטיח לך שאנשים רבים נתקעים כתוצאה מזה. יכולתי להביא לך שורה של תעשיינים שנפגעים מזה ואנחנו כבר שנתיים אחרי התקנות האלה.

כמו שאדוני יודע, לצערי בשנה האחרונה, חרף כל משבר הקורונה, לא היו שום הכשרות לאנשים חדשים. זה לא שהמצב השתנה. אני לא אפתח את כל הצרות שלנו עם החל"ת הלא הגיוני הזה בלי שום מנגנונים לעודד אנשים לחזור לעבודה היום. אני צריך כרגע את קו החמצן הזה שבלעדיו כל קו ייצור שימות לא יהרוג אתו רק את התעשיין, הוא יהרוג אתו הרבה עובדים ישראלים שחיים ממנו כיום.

צר לי שאנחנו בלי כל הנתונים, אבל אם אתה שואל אותי אם ההכרעה היום לקחת החלטה בלי הנתונים ולסמוך עלינו שהצורך קיים ואמיתי או לא לקחת החלטה כי באמת מה שנעשה פה לא בסדר, אז דברנו בינינו ואני יודע כמה העובדים והתעשייה חשובים לך, אין אופציה אחרת. אופציה שלישית לצערי כנראה לא קיימת. עדיף לבחור את החיים. הדרישה כבר שנתיים עומדת ככה, אז גם אם נגזים קצת, ולא נגזים, עדיף לתת את החיים ולא את המוות למקומות האלה. עם יד על הלב, הצורך אמיתי. הבעיה אמיתית. אנחנו שנתיים סביב זה ופשוט חייבים את זה.

קודמתך שדברה אתנו, אמרה הנדסאים. שאלתי אותה למה צריכים הנדסאים?

מסתבר שיש כמות מסוימת, זה לא העיקר. העיקר הם המקצועות האחרים. מדובר גם בהנדסאי פיזיקה למשל, אל תשאל אותי למה. אני לא יודע בדיוק איפה אני צריך את הנדסאי פיזיקה אחד לאחד, אבל יש היום מחסור בהנדסאי פיזיקה. אם לא אביא הנדסאי פיזיקה מחו"ל לא אוכל למלא את החסר עם דוקטורנטים. אין הנדסאי פיזיקה בארץ, אני לא יודע להסביר למה. פשוט אין.

במקום הנדסאי פיזיקה אתה יכול לקחת מהנדס פיזיקה, או בוגר אוניברסיטה שלוש שנים.

לפיזיקאים היום יש באקדמיה ובחברות תפקידים אחרים למי שסיים דוקטורט או תארים ראשון ושני. הם לא רוצים לעבוד בתעשייה בטח לא בלבל הזה. יש גם מחסור. אם שנתיים לא אוישו התפקידים האלה, התעשיין יעשה הכול כדי לאייש את התפקיד כי בלי התפקיד הוא לא יכול לעבוד. שנתיים לא איישנו את התפקידים האלה. אני מכיר את חברי התעשיינים והם לא טיפשים, אז יש כנראה כשל שוק כרגע.

כיוון שהפתרון שאני רוצה לעשות עם ההכשרות עוד לא עובד, תאמין לי שאני לא אוותר עד שזה יעבוד, זה חלק מהמשימות שבגללם נבחרתי, אז אם זה כרגע לא עובד אז אפשר לסגור או שנגיד שכרגע נשמר וננסה לגרום לזה לעבוד.

תעביר במייל לוועדה את הרשימה של המקצועות. נראה מה צריך ומה לא צריך.

בסדר גמור.

אנחנו רוצים לעודד תעסוקה. אז אני מבין שרתכים אי אפשר וחרטים אי אפשר כי אתה לא יודע להכשיר אותם. אבל הנדסאים, אפשר לקחת מהנדס מתחיל, הוא ישמח לעבוד כהנדסאי לפרק של שנה שנתיים אם אין לו עבודה. אני יודע, אני בא משם.

אני מסכים עם ההיגיון של הדברים, אבל השטח מדבר. זה לא שמישהו סתם לא רוצה, הוא ירה לעצמו ברגל אם אין לו עבודה שנתיים ולא הצליח לאייש משרה? המשרות האלה לא מאוישות שנתיים ותאמין לי שמשלמים שכר גבוה, מוכנים להביא ישראלים בשכר מעל ומעבר, זה ולא מגיע מרצון לחסוך. הנזק בלא לנהל את המשרה הוא הרבה יותר גבוה מהשכר. עצם זה שזה לא קורה, זה אומר שיש לנו כשל. אם יש לנו כשל צריך לפתור אותו. אבל עד שנפתור אותו צריך לשמור את הבן אדם בחיים.

אנחנו נמצאים במשק אבטלתי גדול, עם הרבה חל"ת. אתה מאמין באמונה שלמה שאני רוצה בהצלחת התעשייה.

אני מאמין.

אין לי שום אינטרס לפגוע בתעשייה. יחד עם זאת, אני לא רוצה לקחת אופציה של עובדים ישראלים להשתלב בעבודה בגלל שלתעשיין יותר זול להביא עובד זר לארץ ב-130% מהשכר כשאין לו יחסי עובד מעביד. הוא יכול לקחת אותו לפרויקט מסוים, לפרק זמן מסוים, זה יותר נוח. קוראים לזה גמישות ניהולית. הרבה מעסיקים מוכנים לשלם על גמישות ניהולית. שיוכלו מתי שהם רוצים לפטר עובדים.

אני מבין שבמקצועות המסורתיים אין עובדים. אין חרטים, אין רתכים, אין מסגרים. אני מבין אותך. אבל יש מקצועות שאני יודע שאפשר לקחת מהנדס מתחיל שאין לו עבודה ולשלב אותו, אבל אולי זה לא נוח לתעשיין כי הוא רוצה גמישות ניהולית. אז תשלח לי את רשימת המקצועות ואני אומר לך שתקבל 95% מהרשימה. 5% לא תקבל. מאחר ואתה בן אדם מוכשר, אני לא יודע אם בכל הבחינות במהלך החיים שלך הוצאת ציון של 95%?

אנחנו נקריא גם את התעשיינים ואני אעשה רביזיה רק על התעשיינים ואעשה דיון אחרי שאראה את הרשימה.

אני רוצה להציע משהו. אם אתה רוצה להצביע על מה שקראנו לגבי ענפי הסיעוד. על זה לבקש רביזיה אם תרצה להכניס את ענפי התעשייה. על התעשייה תוכל לבקש רביזיה כדי להכניס אותם, אם תחליט שבכל זאת אתה רוצה להכניס את ענפי התעשייה.

אז תקריאי גם את התעשייה.

אני לא אקריא אותם כי אז אם תאשר גם את התעשייה, כרכתם אותם יחד.

אין לי בעיה עם הסיעודיים, צריך לאשר את הסיעודיים.

נאשר את הסיעודיים. תוכל אחר כך לבקש רביזיה ולהגיד שתרצה לדון כשתדע שאתה רוצה להכניס גם את התעשיינים.

נעשה דיון חדש.

אתה לא יכול לעשות דיון על התעשיינים לבד, כי אלה לא התקנות שמונחות בפנינו. התקנות שמונחות בפנינו כוללות שני גורמים.

אפשר לעשות פיצול?

אין לנו אפשרות תקנונית לעשות פיצול של תקנות.

הרשימה נשלחה אליכם במייל.

הנדסאים זה בערך 7% מכל הרשימה. כמו שדברת על הציונים, אני מוכן לחיות עם 93%. אני בתפקיד נשיא התאחדות התעשיינים לא כדי לחסוך 5,10,20 שקלים לתעשיינים, זו לא הנקודה. אני בתפקיד הזה כדי לקדם דרך והדרך שלי היא כן להכשיר עובדים ישראלים וכן לשלם שכר הולם וכן להשיג עובדים מהפריפריה. אם אני אשב על הכיסא הזה כדי להילחם על עוד 5,000 שקל לתעשייה או לא, ברגע זה אני הולך הביתה. יש חזון להתאחדות והחזון הוא כן לקדם עבודה ישראלית חשובה בשכר גבוה ועם ידע. אבל כרגע אין, זו הבעיה.

אדוני היושב-ראש, באופן עקרוני אני נגד התקנות האלה . עובד, חוקי לא חוקי, שהמדינה תתמודד עם התופעה באמצעים שונים בלי לפגוע בזכויות סוציאליות של עובדים.

לא פוגעים.

פוגעים, כי אתה לוקח את הזכויות הסוציאליות כבן ערובה לכך שהוא יצא מהארץ. אם הוא לא יוצא, הוא לא יקבל את זה, זו פגיעה.

אני אגיד לך למה אתה לא צודק. אני לוקח עובד שכיר, צובר את מה שהעובד הזר צובר, הולך לקופה, לא יכול להוציא אותה לפני גיל 67. כשהוא מוציא אותה לפני גיל 67 הוא משלם קנסות, 35% על הקרן. העובד הזר מקבל את זה נטו.

אז תנכה לו - - -

לא אנכה לו, כי אני לא רוצה לפגוע בו. דבר שני, מאחר וזו קופה קצבתית, החלטתי לצאת לפנסיה בגיל 66. כמה מס אני משלם על הקנס לכל החיים על הצבירה? 7% על כל שנה. הורדתי את הפנסיה שלי ב-5%. לכן אני לא חושב שיש פה פגיעה, יש פה הטבה. העובד הזר מושך את זה, מה שעובד ישראלי לא יכול לעשות אחרי 5 שנים ולא לוקחים לו שקל. גם אצל עובד ישראלי קוראים לזה קרן פנסיה ולעובד הזר זה פיקדון.

אני נגד התקנות באופן עקרוני.

מותר לך. בסדר גמור.

אני אשמח אם הגורמים המקצועיים אצלנו, שריכזו את עבודת הצוות, ידברו.

שמעתי את ההתייחסויות ואני מצטערת שהחומר לא הגיע לוועדה לפני. אני אשמח להתייחס ולומר שהשיקולים האלה הם השיקולים שהנחו את העבודה של הוועדה איך לאזן את ההקצאה של 2,000 עובדים זרים. בדיוק מהשיקולים שמצד אחד אנחנו רוצים לעודד את התעשייה ולעזור לה להעסיק עובדים שהיא לא מצליחה להעסיק היום אבל חלילה לא להגיע למצב שפוגעים בתעסוקה של ישראלים על ידי כך שעלול להיווצר תמריץ להעסיקה שהיא זולה יותר, פר פרויקט ועוד כל מיני דברים כאלה.

למה צריך חשמלאי מעשי מחו"ל?

הרשימה נעשתה מצרכים מהשטח. שנתיים לא היה ניתן לגייס חשמלאים מעשיים.

חשמלאי מעשי זה 15 אמפר. זה מתחילים.

עובדה שיש מחסור. גם בענף הבניה חסרים חשמלאים כאלה. זו המציאות.

אתה יודע כמה מפטרים הנדסאי מוכנות בתעשייה האווירית? אתה יכול לקלוט אותם חופשי.

השאלה אם הם מוכנים לעבוד בתפקיד של חשמלאי בענף הבניה. אני אומר שוב, הרשימה הזו נעשתה מצרכים אמיתיים בשטח. לא ישב מישהו על מחשב וכתב מה שהוא רוצה. זה מה שנעשה בסקר עם תעשיינים וזה לא סקר שנעשה פעם אחת, אלא כמה פעמים.

מלגזנים?

אין מלגזנים. זה לא קיים. אני השבתתי את המחסן אצלי כשמלגזן אחד קיבל שלושה חודשים בבית בגלל תאונת עבודה, השני התפטר. לקח לי שבוע וחצי למצוא מלגזן. גם כך אחרי שכמעט התאבדתי על זה ואני נמצא במקום מרכזי שעוד יש בו היצע.

כמה זמן לוקח לך להכשיר מלגזן?

לוקח זמן והבעיה שלא באים אנשים שרוצים ללמוד את העבודה. גם היום, עם מאות האלפים שיושבים בבית, הם לא רוצים לבוא להכשרות האלה כי בינתיים הם מקבלים חל"ת ויושבים בית. אם היו מלגזנים, מישהו היה מחכה שנתיים? אם מלגזן אחד חולה, המחסן עובד בצורה לא יעילה. דבר עם יבואנים, לא אתי, אין מלגזנים. אנחנו מנסים להביא רובוטים, אבל מי שאין לו כסף לא יוכל להביא מלגזה רובוטית. אז זה בכלל במקום העובד. אין לי בעיה עם זה כי זה מעלה פריון. הדברים האלה מהשטח. למשל נהגי משאיות. למה אין נהגי משאיות? תנסה למצוא נהגי משאיות, אין.

אפשר בבקשה לנסות להסביר את עניין ההקצאות? הייתה חלוקה של הקצאה של 2,000 עובדים להם היה ביקוש מהשוק. בנוסף לביקוש, הייתה ביניהם חלוקה לפי השכר. בהתאם לזה חולקו ה-2,000 עובדים ל-4 קטגוריות: קטגוריה שיש בה ביקוש בגלל שכר גבוה, קטגוריה שיש בה ביקוש בשכר נמוך, קטגוריה שאין בה ביקוש אבל השכר גבוה וקטגוריה שאין בה ביקוש והשכר בה נמוך. בהתאם לזה הוכנה רשימה והוקצו כמויות שונות של עובדים.

אל תקריאי מהדף, כמה חשמלאים מעשיים את צריכה? כמה אישרת להם?

זה הראשון בשורה תחת המקצועות שיש להם ביקוש גבוה. סך הכול 800 מתוך ה-2,000 בגלל שיש שם כשל שוק.

כמה חשמלאים מעשיים אישרת?

לא אישרתי בכלל חשמלאים מעשיים. ההמלצה הייתה לרשימה שמופיעה לך, חשמלאים, מכונאי חשמל, כל אלה הם מקצועות שיש להם ביקוש בשוק ויש גם כשל שוק בהקשר של שכר נמוך ולכן התבקשו שכל מי ש - - - יוקצו להם 800 עובדים.

כמה טכנאי תמיכה בטכנולוגיות המידע אישרת?

אני מסבירה.

אל תסבירי, אני רוצה מספרים. כמה טכנאי תמיכה אישרת?

אין לי מספרים ממשיים, אבל בסך הכול מדובר ב-800 עובדים.

הנדסאי אלקטרוניקה בתוך ה-800?

כן. כל הרשימה שמונחת בפניך הם בתוך ה-800.

הרתכים בתוך ה-800?

רתכים בתוך ה-800.

מתקיני בידוד בתוך ה-800?

כן.

עד המרכיבים כולל?

כן. עד המרכיבים כולל, 800 בתוך ה-2,000.

800 לכמה זמן?

שנתיים.

כל התכנית הזו לשנתיים?

כן.

שנים 2021-2022?

כניסה למשך שנתיים אבל נשארים למשך שלוש שנים?

עד ה-13 בדצמבר 2022.

יכולים להיכנס או יכולים לצאת עד ה-13 בדצמבר 2022?

יש כבר עובדים מומחים בארץ. לא נכניס בבת אחת 2,000 עובדים, חלק מהעובדים הם תחת הקצאה של עובדים מומחים ומתוך ה-2,000 האלה דובר על עובדים שיש להם ביקוש וגם השכר שלהם גבוה, ככה שלא פוגעים במקומות בהם - - -

מתוך ה-800 כמה יש כבר בארץ?

אין לי כרגע תשובה לזה.

למה? את לא באה מוכנה לדיון? אני דן על רישיונות ואת לא יודעת כמה יש בארץ?

אני כן אציין - - -

זה לא מעניין אותנו. את לא באה מוכנה לדיון אז זה לא מעניין אותנו.

יש אפשרות כרגע לאשר את התקנות לגבי נושא מוסדות הסיעוד.

שמעת את המצוקה של התעשיינים. מה אם הכנסת תתפזר.

אם היא תתפזר לא תוכל לעשות את הרביזיה. אבל אם לא תתפזר תוכל לעשות רביזיה ולדון בזה. אתה יכול לעשות הפסקה בישיבה ולחדש אותה בשעה מאוחרת יותר.

אני רוצה לסיים עם הסיעוד. לא רוצה לאבד הכול.

אתה יכול לאשר כרגע את מה שקראנו, לבקש רביזיה, אם תוכל לעשות ישיבה חדשה, אז תעשה ישיבה חדשה וברביזיה תפתח את הדיון גם לנושא התעשייה. אם לא יהיה אפשר, לפחות נושא הסיעוד יהיה ביד. אפשר לעשות גם הפסקה בישיבה ולהגיד שתתחדש מאוחר יותר.

מה אני אקבל בהפסקה? איזה נתונים שלא יודעים אני אקבל? רשות הגירה יודעים כמה מכסות כאלה יש בארץ? חשמלאים, מכונאי חשמל, הנדסאי אלקטרוניקה וכן הלאה.

יש לנו את הנתונים. בסך הכול בענף המומחים יש לנו 5,137 עובדים זרים בארץ. לגבי חשמלאים יש 13 בלבד.

כמה מלגזנים יש מחו"ל?

אין לי מקצוע כזה של מלגזן. רתכים יש 87, מסגרים אין במומחים, חרטים 2 בלבד, כרסנים אין.

הבקשה לכניסה של ה-800, לכמה זמן הם באים?

עובד זר שנכנס לארץ, התקופה המקסימלית שהוא יכול לעבוד פה זה 63 חודשים. 5 שנים, כל שנה זה מתחדש, אז זו התקופה המקסימלית.

אלה שיכנסו ב-2022 יוכלו לעבוד עד 2027

נדמה לי שיש הגבלה בהחלטת הממשלה על התעשייה.

נדמה לי שיש הגבלה לשלוש שנים

גם אני זוכרת שיש הגבלה.

השאלה אם אתה רוצה להגביל את זה רק לעובדים זרים שנכנסים בשנת 2021 ואז הם יהיו פה לשלוש שנים.

תגבילי את זה רק לעובדים שיכנסו בשנת 2021, לא בשנת 2022, אני מדבר על התעשייה. ניתן את זה לרון תומר שמשדר מצוקה, למרות העבודה החסרה של משרד העבודה שלא באה מוכנה לוועדה ולא הביאו נתונים. אנחנו לא רוצים לקחת צ'אנס לפגיעה בתעשייה הישראלית.

תודה אדוני, אני מעריך את זה בשם התעשייה.

אם אפשר לבקש את כל הנתונים שישלחו לוועדה.

אני מבקשת להתייחס לזה ממשרד המשפטים. יש קושי בזה שאנחנו מגבילים את התקנות לשנה אחת בלבד כי החלטת הממשלה שמכוחה- - -

יש לכם ברירה לא לקבל בכלל, כי באתם לא מוכנים.

אני לא קשורה לזה.

גם לי יש קושי לאשר את זה

אני רק צריכה להסביר מבחינה משפטית שהחלטת הממשלה שקבעה מלכתחילה שכל הנושא של תיקון תקנות עובדים זרים פיקדון יהיה מותנה בכך שתקנות אלה יחולו גם על עובדי ענף התעשייה, היא רק אמרה שלא יחולקו היתרים למעסיקים עד תיקון התקנות. אבל אין בעצם בסיס משפטי למה בכל זאת ההיתרים יהיו לשנה אחת בלבד. זה נושא אחר לגמרי. מבחינה משפטית אנחנו במטריה אחרת.

אומר חבר הכנסת כץ שהוא רוצה לחייב בפיקדון רק את המעסיקים של עובדים בענף התעשייה שייכנסו לארץ בשנת 2021. זה מה שהוא יקבע בתקנות, שרק הם מחויבים בפיקדון. איך תפרשו אחר כך את החלטת הממשלה, או איזה שינויים תערכו בהחלטת הממשלה זו שאלה אחרת לגמרי.

חלוקת ההיתרים בשנים הבאות לא תהיה בגלל שלא תהיינה תקנות בתוקף? זו הכוונה?

שהתקנות לא יחולו על העובדים הזרים שייכנסו אחרי 2021.

על פי החלטת הממשלה יהיה קושי - - -

חוק הפיקדון לא יחול על עובדים זרים בענף התעשייה שייכנסו בשנת 2022. תנסחו את זה.

זה מנוגד להחלטת הממשלה.

בסדר. אז תבואו מוכנים לוועדה.

מבחינת משרד המשפטים יש עם זה קושי משמעותי.

מה התוקף בעיניך של החלטת הממשלה אם היא מחייבת את התקנות, האם היא יכולה לגבור על התקנות מבחינתך?

הממשלה התכנסה ואמרה שלא יחולקו היתרים למעסיקים בתעשייה עד יתוקנו תקנות הפיקדון ויחולו על המעסיקים.

תקנות הפיקדון שיותקנו אומרות שזה יחול רק על עובדים שיכנסו בשנת 2022.

אז זו אפליה בין המעסיקים לעובדים. יש טענת אפליה חזקה בין העובדים בתעשייה לאחר שנת 2021.

כיושב-ראש הוועדה אני אומר, מאחר והממשלה לא באה לוועדה ברצינות, לא עושה את עבודתה כמו שצריך, על מנת לא לפגוע בתעשייה אנחנו נותנים את התנאים האלה לאלה שייכנסו בשנה אחת. בשנה אחת יש לו 800 איש, אני לא נכנס לזה.

זה לא 800 איש, כרגע מה שהציבו לך זה את העובדים בביקוש גבוה ובשכר נמוך.

זה לא בשכר נמוך. לא יגיע לפה רתך ב-50 ₪ לשעה.

אז אולי לא שכר נמוך, אבל בסעיף 2(1) יש עוד מקצועות.

שמענו את נשיא התאחדות התעשיינים, אני מבין שעורכי הדין מנהלים את המדינה, אני גם מבין שעורכי דין לא אוהבים לקבל החלטות. אמר נשיא התאחדות התעשיינים שהוא במצוקה. זה שלא עשינו את העבודה שלנו, שהמשרדים לא עשו את העבודה שלהם, נשאלת השאלה אם לפגוע בתעשייה בגלל זה. אני לא רוצה לפגוע בתעשייה. אז אני נותן לו את כל המכסה בגלל צוק העיתים.

המכסה היא לא 800 אלא 2,000. נתקן בהגדרה מעסיק, נוסיף את גם מעסיק בענף התעשייה. בהגדרה "מעסיק בענף התעשייה" נגיד שהוא מעסיק בעל היתר לפי סעיף 1יג' לחוק להעסקת עובד זר בענף התעשייה אם העובד נכנס לארץ לראשונה בשנת 2021. בתוספת השנייה נוסיף גם את אותו מעסיק בענף התעשייה כמו שהגדרנו אותה וגם בסעיף 9, את אותה הוראה של תשלום 30 יום אחורנית, נכניס גם לגבי מעסיק בענף התעשייה.

טובה ווסר מאגף תקציבים. אני מבקשת להתייחס להחלת הפיקדון על 2022. כפי שכבר צוין, החלטת הממשלה קובעת שהפיקדון אמור לחול מעכשיו והלאה על כל העובדים הזרים שנכנסים בתחום התעשייה. יש מטרה ברורה להחלת הפיקדון אני פשוט מנסה להבין למה לא להחיל את הפיקדון גם על 2022?

כי הממשלה לא עשתה את עבודתה. לא התייחסה לוועדה, לא הביאה נתונים. אנחנו לא רוצים לחבל בתעשייה הישראלית למרות זה שממשלת ישראל לא עשתה את עבודתה, לכן אנחנו מאשרים רק שנה. פעם הבאה תעשו את העבודה שלכם כמו שצריך.

לפנים משורת הדין, למרות שלא עשיתם את העבודה שלכם כמו שצריך, אני מאשר לתעשיינים. אני לא נכנס לאיזה משרד בממשלה לא עשה את עבודתו. אני נותן חצי בליינד לתעשיינים בגלל שהייתם חדלי אישים ולא עשיתם את עבודתכם.

הקראנו, הסברנו את התיקונים שנערוך כדי להוסיף גם את ענף התעשייה.

נעבור להצבעה. מי בעד התקנות כפי שהוקראו, גם בסיעוד וגם בתעשייה, ירים את ידו.
הצבעה

בעד – 4
נגד – אין
נמנעים – אין
אושר

כל ארבעת חברי הכנסת שנמצאים פה, ארבעה במספר, תמכו בתקנות האלה, אין מתנגדים התקנות אושרו. תודה רבה לכולם הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:58.