פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



16
ועדת הכלכלה
28/12/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 168
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, י"ג בטבת התשפ"א (28 בדצמבר 2020), שעה 11:30

הצעת תקנות מוסר תשלומים לספקים (דיווח על יישום החוק), התשפ"א-2020

חברי הוועדה: קרן ברק – מ"מ היו"ר

גליה ימין - עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

עוזי שר - סגן בכיר לחשב הכללי, משרד האוצר

נועה קיסר - מ"מ מנהל יחידת כספים ובקרה, רשות החברות הממשלתיות

עמיחי דרורי - מנהל תחום תשתיות ופיתוח עירוני, מרכז השלטון המקומי

מיכל נוימן - מ"מ מנכ"ל, המועצה להשכלה גבוהה

איתי עצמון

עידית חנוכה

מוריה אביגד



הצעת תקנות מוסר תשלומים לספקים (דיווח על יישום החוק), התשפ"א-2020

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה בנושא הצעת תקנות מוסר תשלומים לספקים (דיווח על יישום החוק), התשפ"א-2020. עו"ד גליה ימין, בבקשה.

חוק מוסר תשלומים לספקים קובע מועדי תשלום מקסימליים לביצוע תשלומים למכירת טובין, למתן שירות או לביצוע עבודה. מטרת החוק היא לשפר את מועדי התשלום במשק ולסייע בהתפתחות של עסקים בכלל ושל עסקים קטנים ובינוניים בפרט. בסעיף 14 לחוק שר האוצר הוסמך, באישור ועדת הכלכלה, לקבוע הוראות לעניין דיווחים שיימסרו לוועדה, ובכלל זה יש התייחסות לעניין הגופים שיהיו חייבים במסירת הדיווח, מועדי הדיווח וחובת מסירת הדיווח לגורמים נוספים. בהתאם לכך, התקנות המוצעות קובעות קודם כל אילו גופים יהיו חייבים בדיווח, לאן יועבר הדיווח, את מועדי הדיווח, אופן הדיווח וחובת הפרסום. אנחנו תכף נפרט.

תגידי רק את המהות.

יש לנו איזשהם תיקונים לאחר שיח עם הייעוץ המשפטי של הוועדה אבל ההתייחסות הכללית, הקו הכולל אומר שהנתונים של גופים שהפעילות שלהם קשורה למשרד ממשלתי קודם כל יועברו למשרד הממשלתי, המשרד הממשלתי יעבד את הנתונים ויגיש דיווח כולל לוועדה, למעט רשות מדינה, שאלה גופים שלא מתאים להכפיף אותם לממשלה, כמו משרד מבקר המדינה, לשכת הנשיא וכו', שהם יועברו ישירות למדינה. בנוסף לאלה היו עוד מספר גופים שעל פי ההצעה שהוגשה כעת לוועדה הדיווח יועבר לוועדה, כמו רשות מקומית, חברה עירונית, חברה מעורבת, זאת לבקשת הגורמים הרלוונטיים בממשלה.

מעבר לכך, יש עוד שני גופים. יש הגדרה בחוק של גוף שהוקם לפי דין, שיש קצת עמימות איזה גופים נכללים בהגדרה. אנחנו הצענו שהם יעבירו ישירות לוועדה כי לא ידענו לאן אפשר להכפיף אותם בממשלה. איתי עצמון, היועץ המשפטי של הוועדה, הציע לוותר. מבחינתנו זה מוסכם.

את כבר נכנסת עכשיו לפרטים של התקנות שאליהם נגיע כשנקריא אותן.

סיימת את המהות?

המהות עוברת דרך הממשלה והממשלה מעבירה לוועדה. הדיווח הוא לגבי שנת כספים לאחר ששנת הכספים מסתיימת. כל גוף מדווח בדרך כלל אחרי 3 חודשים ואחרי 6 חודשים הדיווח צריך לעבור לוועדה.

אני רוצה להזכיר לפני שנצלול לפרטי התקנות שהתקנות האלה היו אמורות להגיע לאישור הוועדה מכוח קביעה מפורשת בחוק בתוך 6 חודשים מיום התחילה. כלומר, למעשה אנחנו באיחור של 3 שנים מבחינת מחויבות הממשלה שנקבעה בחוק להביא את התקנות האלה לאישור הוועדה.

איזה משרד איחר ב-3 שנים?

משרד האוצר.

טוב לדעת.

סעיף 14 לחוק קובע ששר האוצר, באישור ועדת הכלכלה, יקבע בתוך 6 חודשים מיום התחילה הוראות לעניין דיווחים שיימסרו לוועדה על יישום החוק.

זו המחלקה המשפטית של משרד האוצר?

אני מניח שהם אמונים על הניסוח אבל השר הוא זה שמביא את התקנות לאישור הוועדה.

כן, אבל מישהו צריך להזכיר לשר שזה צריך להגיע.

אני לא יודעת אם נכון להכפיף את האיחור דווקא ללשכה המשפטית של האוצר.

אז לאיזה אגף?

יש אחריות משותפת של הלשכה המשפטית ואגף החשב הכללי.

בסדר, אז אני מחלקת את האחריות לכך שזה הגיע באיחור של 3 שנים לשני האגפים האלה, חצי-חצי, לא רק הלשכה המשפטית. בואו נתקדם.

אני אזכיר שחלק מהעיכוב נבע מהתנגדויות. מדובר פה בתקנות שיש להן תחולה מאוד רחבה. התיאום דרש פה תהליכים מאוד ארוכים ודיונים מול גופים שונים, משרדי ממשלה רבים, ועברנו פה דרך ארוכה עד שהצלחנו להגיע עם התקנות.

מאה אחוז. תודה רבה. הקראה, בבקשה.

תוך כדי ההקראה אני אעיר את ההערות שלנו, שהעברנו כמובן גם למשרד האוצר.

נצביע על כל תקנה ותקנה או בסוף?

כן, עדיף להצביע תקנה-תקנה כי גם יהיו תיקונים.

"תקנות מוסר תשלומים לספקים (דיווח על יישום החוק), התשפ"א–2020
בתוקף סמכותי לפי סעיף 14 לחוק מוסר תשלומים לספקים, התשע"ז–2017 (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת (להלן – הוועדה), אני מתקין תקנות אלה:

הגדרות
1.
"גוף שהוקם לפי דין" – גוף שהוקם לפי דין, למעט תאגיד ותאגיד שהוקם בחיקוק;



"דיווח על יישום החוק" – דיווח על יישום החוק, של הגוף שמגיש את הדיווח, במשך שנת הכספים הקודמת למועד הגשת הדיווח;



"חברת בת ממשלתית", "חברה ממשלתית" ו"חברה מעורבת" – כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות;



"חברה עירונית" – כהגדרתה בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב;



"חוק החברות הממשלתיות" – חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975;



"חוק המועצה להשכלה גבוהה" – חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958;



"חוק יסודות התקציב" – חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985;



"חשב" – החשב או האדם שממונה על הכספים בגוף שמגיש דיווח על יישום החוק;



"החשב הכללי" – החשב הכללי במשרד האוצר;



"המועצה להשכלה גבוהה" – כמשמעותה בחוק המועצה להשכלה גבוהה;



"רשות החברות הממשלתיות" – כמשמעותה בחוק החברות הממשלתיות;



"רשות מקומית" – רשות מקומית כהגדרתה בחוק, למעט רשות מקומית בהבראה שהוראות סעיף 3(ו) לחוק, כולן או חלקן, לא חלות עליה בהתאם לסעיף 12(ד) לחוק;



"תאגיד" – תאגיד כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, למעט תאגיד שהוקם בחיקוק;



"תאגיד שהוקם בחיקוק" – תאגיד שהוקם בחוק או תאגיד שהוקם מכוח סמכותו של שר שניתנה בחוק והוא מוסד של המדינה."

ההגדרות האלה הן כמובן הגדרות שמשמשות אחר כך, בסעיפים האופרטיביים. יש לנו שתי הערות לגבי ההגדרות: הערה ראשונה היא לגבי "גוף שהוקם לפי דין". ניסינו להבין מיהם אותם גופים שבאים בגדר ההגדרה ולא כל כך הצלחנו להבין בהקשר הזה. אני מפריד כאן בין שני עניינים: האחד הוא הגופים שעליהם חל החוק והשני הוא חובות הדיווח לוועדת הכלכלה. לעניין חובות הדיווח אנחנו צריכים לדעת מיהם אותם גופים כי אחרת אין משמעות לדיווח וגם לפיקוח על קיום אותה חובת דיווח. אני לא בטוח שאת ההגדרה הזו אנחנו צריכים להותיר כאן בתקנות, או שנשאיר אותה כרגע לא מאושרת ובעת הדיון בסעיף האופרטיבי נבחן אם יש בה צורך.

מה זאת אומרת "בעת הדיון בסעיף האופרטיבי"?

המשמעות של הסעיפים האופרטיביים, כפי שאמרה עו"ד גליה ימין, היא חובת דיווח שלהם לוועדת הכלכלה. אם אין חובת דיווח לא יהיה צורך בהגדרה הזו. זו הערה ראשונה.

מה התשובה שלך?

נוסח החוק כשהחוק חוקק כלל התייחסות לתאגיד לפי ההגדרה בחוק יסודות התקציב שהיא כוללת מרכיבים שונים. מעבר לזה שההגדרה של תאגיד בחוק יסודות התקציב כוללת תאגיד שהוקם בחוק או בחיקוק, בחר המחוקק לתת הגדרה של גוף שהוקם לפי דין, כלומר, הוא חשב שיש גופים נוספים מעבר.

יש לך דוגמה לגוף אחד כזה?

אנחנו ניסינו לרדת לעומקו של - - -

אז בואו נמחק את זה.

לכן הצענו שזה יבוא לוועדה, כי לא כל כך ידענו לאן לשייך את זה.

התקנות שכרגע נדונות עוסקות בדיווח על יישום החוק, אנחנו לא נוגעים כרגע בחובות המהותיות שחלות על הגופים האלה, ככל שקיימים. אנחנו לא הצלחנו להבין אם יש גופים כאלה שהם לא תאגידים סטטוטוריים.

ההערה השנייה היא לעניין ההגדרה "דיווח על יישום החוק". כתבתם "במשך שנת הכספים" אבל הדיווח הוא לגבי שנת הכספים הקודמת. כלומר, הגופים המדווחים יצטרכו לדווח לגבי יישום בחוק בשנת הכספים הקודמת.

במקום "במשך" – "לגבי".

הדיווח הוא לגבי שנת הכספים הקודמת.

אין בעיה.

יש למישהו הערות לתקנה 1? אין. אנחנו מצביעים על תקנה 1 לפי הערות היועץ המשפטי והתיקונים ששמענו כאן. מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד – פה אחד
תקנה 1 אושרה.

אין מתנגדים. תקנה 1 אושרה.

"דיווח על יישום החוק במשרדי ממשלה
2.
(1) משרד ממשלתי יגיש לחשב הכללי דיווח על יישום החוק בתוך שלושה חודשים מתום כל שנת כספים;
(2) החשב הכללי ימסור לוועדה כל דיווח על יישום החוק של משרדי הממשלה שהוגש לו לפי תקנת משנה (א), בתוך שישה חודשים מתום כל שנת כספים או בתוך חודשיים מהמועד שהוגש לו הדיווח, לפי המאוחר מביניהם."



המחשבה היא שהחשב הכללי מתוקף תפקידו ירכז את הדיווחים של משרדי הממשלה אצלו. ההנחה הייתה בניסוח החוק שכשאנחנו אומרים שהחשב הכללי צריך לרכז את הוועדה שהוא גם מעבד את הדיווח שמוגש לו.

לאיזשהו דיווח כולל. זו הייתה אחת ההערות שלנו למשרד האוצר. ההנחה היא שהגוף – במקרה הזה זה החשב הכללי – שמקבל את הדיווחים מכול משרדי הממשלה, אמור לרכז אותם, לתכלל אותם, לאיזשהו דוח כולל שיוגש לוועדה. לכן כאן נקבע גם איזשהו מועד נדחה להגשת הדיווח לאחר שמשרדי הממשלה האחרים מדווחים למשרד האוצר על יישום החוק. הדוח הזה אמור לכלול את כל המידע שקבוע בתוספת לחוק, המידע שצריך לדווח עליו לגבי יישום החוק, בחלוקה לפי משרדי הממשלה בהקשר הזה, וגם איזשהו סיכום נתונים כולל לגבי כל משרדי הממשלה.

כן, זו בעצם הייתה הכוונה פה. כל משרד ממשלתי צריך לדווח, יש בתוספת טבלה שמפרטת להם מה הם צריכים לדווח, החשב הכללי מרכז את כל הדיווחים ומעביר לאחר חצי שנה באופן מסודר עיבוד כולל של הנתונים לוועדה.

כפי שאמרתי, כלומר גם בחלוקה לפי הגופים שמדווחים.

כן. עם כל הפרטים. גם לפי חלוקה למשרדי הממשלה, גם התייחסות פרטנית לכל אחד וסיכום הנתונים שלו וגם התייחסות כוללת של משרדי הממשלה.

הסברתם את נוסח הסעיף, יש לך תיקונים?

כן. אנחנו נתקן את נוסח התקנה לפי ההסבר שנתתי.

אז תגיד מה הנוסח.

הנוסח הסופי-סופי יעובד לאחר הדיון אבל הוועדה תצביע על העיקרון שלפיו החשב הכללי לא ימסור לוועדה כל דיווח על יישום החוק, כפי שהוקרא כאן – כלומר, הוא לא יעשה "העבר" בעצם לדיווח פרטני שהתקבל – אלא הוא ימסור לוועדה דוח כולל שמרכז את כל המידע שהוא קיבל ממשרדי הממשלה לפני תקנת משנה (א). הדוח הכולל הזה יכלול את המידע כאמור בתוספת – שזה המידע שמופיע לאחר מכן בתוספת המוצעת לתקנות, זה תוכן הדיווח – בחלוקה לפי משרדי הממשלה, איך יישם כל משרד ממשלתי את החוק, וכן איזשהו סיכום נתונים כולל. כלומר, איך משרדי הממשלה ככלל יישמו את החוק, מתי שילמו במועד, מתי לא, כל המידע שקבוע בתוספת המוצעת. זה תיקון אחד לנוסח, ככל שהוועדה תקבל אותו.

עליכם זה מקובל?

כן.

נקודה נוספת שהטרידה אותנו לגבי תקנת משנה (ב) היא מועד מסירת הדיווח. לפי ההצעה הדיווח הכולל הזה צריך להימסר בתוך 6 חודשים מתום כל שנת כספים "או בתוך חודשיים מהמועד שהוגש לו הדיווח, לפי המאוחר". הבעייתיות כאן היא שהוועדה תמתין לדיווחים מגופים שמאחרים או שלא מדווחים בזמן ואז גם נמנעת מהוועדה איזושהי תמונה כוללת. אנחנו רוצים לקבל בשביל הפיקוח הפרלמנטרי איזושהי תמונה כוללת על משרדי הממשלה בהקשר הזה. לכן אנחנו חושבים שצריך למחוק את הסיפה "או בתוך חודשיים מהמועד שהוגש לו הדיווח, לפי המאוחר מביניהם". כלומר, שתהיה נקודת זמן שעד אליה צריך להתכנס, כל משרדי הממשלה צריכים לדווח, והחשב הכללי אוסף את הנתונים, מעבד אותם ומגיש לוועדה דוח מסודר.

אני רק אחדד שהכוונה שלנו בנוסח הייתה שאחרי חצי שנה יעבור הדיווח הכולל ואם יבוא דיווח מאוחר הוא יימסר לוועדה. על פי ההצעה המוצעת כרגע יהיה דיווח כולל לאחר חצי שנה של הגופים שדיווחו עד לאותו מועד, והדיווח לגבי גופים שידווחו לאחר המועד לא יועבר לוועדה.

אבל אני מציע שתציינו בדיווח שאתם מוסרים לוועדה מי הגופים שלא דיווחו ואז זה נותן באמת תמונה טובה לוועדה על מידת יישום החוק.

כן. אם מישהו הגיש באיחור של שבוע, או שאחרי 7 חודשים התקבלה לדוגמה המסה הקריטית של הדיווחים, זה כבר לא יונח בפני הוועדה.

כלומר, הגוף הזה בעצם ייראה כמי שלא דיווח.

הוא אומר שהתמונה היא מין טבלה: מי דיווח, מה הדיווח שלו ומי לא דיווח. כלומר, שיצוין אלו שלא דיווחו, שהם לא ייעלמו.

אין מניעה מבחינתנו.

לא "אין מניעה".

אין בעיה, זה מקובל.

הנה, אנחנו אומרים ומי שצריך לכתוב שיכתוב: פורמט הדיווח הוא כזה שיהיה מי דיווח והדיווח שלו ומי לא דיווח. רשימה של כל הגופים, ליד כל אחד מה הוא דיווח, ובתוך הרשימה יהיה כתוב ליד מי שלא דיווח שהוא לא דיווח. זה הפורמט. לא יוכלו לגרוע מהדיווח את אלה שלא דיווחו.

מקובל. אני גם מזכירה שהגופים צריכים לדווח לאחר 3 חודשים, כלומר, יש לנו פה איזשהו גרייס של 3 חודשים נוספים שהם יכולים עוד להגיש באיחור ועדיין להיכלל בדיווח הכולל, וזה לטובת העיקרון שאתם מציגים.

נכון.

אני לא יודעת מי מהמשרדים צריך לרשום את זה לעצמו אבל זה הפורמט.

זה יהיה כתוב בתקנות.

הדבר יתוקן בנוסח התקנות.

בנוסח התקנות אנחנו נבהיר שבאותו דוח כולל תצוין גם רשימת משרדי הממשלה שלא מסרו דיווח. זה ייכתב במפורש, גם בתקנה 2(ב) וכמובן גם בפורמט של הדוח שיוגש לוועדה.

אנחנו העברנו חומר לוועדה ואני אשמח להתייחס לגבי זה ביתר פירוט בהמשך, אבל לגבי הנקודה הזו הייתי שמח לחדד שתי נקודות. דבר ראשון, אנחנו בשיח עם החשכ"ל בנושא הזה. אני מדבר ספציפית בנושא הרשויות המקומיות. אנחנו חווים עיכובים משמעותיים - - -

אנחנו מדברים עכשיו על סעיף 2, תגיד לנו על איזה מילים בסעיף יש לך בעיה כדי שנוכל לכוון את ההקשבה שלנו.

אנחנו רוצים לחדד את חובת הדיווח של משרדי הממשלה כי אנחנו ברשויות המקומיות חווים עיכובים גדולים בהעברת כספים בגין ביצוע משימות שלטוניות – שלטוניות, אני מדגיש, לא משימות של הרשויות המקומיות אלא משימות שמבוצעות בתחומי הרשויות המקומיות – ולכן אני רוצה לחדד האם חובת הדיווח תחול רק על החשבויות של משרדי הממשלה או על משרדי הממשלה ככלל, שזה כולל את היחידות המקצועיות. אנחנו חווים פער גדול מאוד בין הדיווחים לגבי אופן ביצוע העבודה בחשבות עצמה או באופן כללי על כלל פעילות היחידה של המשרד.

וחלק ב', שמתכתב למעשה עם הדיווח הזה – אני חושב שלדיווח צריכה להתווסף איזושהי עמודה של הנקודה שבה נתקעת העברת התשלומים במועד, כי כל עוד יש לנו אמירה של "ביצעו במועד", הכול טוב, אבל אם אין העברת תשלומים במועד צריך שבמסגרת הדיווח יהיה אפשר לשים את האצבע מהו הגורם, לרוב לכל הפחות, במשרדים השונים שתוקע את ביצוע התשלומים.

אז מה הנוסח שאתה מציע?

אני מעלה את הנקודה הזו לחשיבה יחד עם צוות הוועדה וצוות החשכ"ל.

יש לך הצעה ברורה?

אני חושב שההערה שלך לא נוגעת לתקנה הזו אלא לתקנה שעניינה אופן הדיווח ותוכן הדיווח.

לאופן הדיווח ותוכן הדיווח אני כן חושב שזה רלוונטי.

אבל זה לא הסעיף.

התקנה שכרגע נדונה עוסקת בחובתם של משרדי הממשלה להגיש דיווח על יישום החוק והמועד של מסירת הדיווח לוועדת הכלכלה. אתה מדבר על הפרטים שייכללו בדיווח, אם אני מבין נכון.

נכון, אתה צודק, אבל זה חשוב מאוד.

ההערה שלך חשובה, אני מציע שתשמור אותה כאשר נדבר על הפרטים שייכללו בדיווח. אני מפנה אותך לתוספת להצעת התקנות ששם קבועים הפרטים שייכללו בכל אחד מהדיווחים.

קיבלתי, תודה.

אני מבקשת מכול הנוכחים, זמננו יקר ואני הולכת לסיים את הדיון מוקדם מהצפוי ולדחות אותו, אז, בבקשה, תהיו קשובים לסעיפים ולא להתפרץ לסעיפים שאינם רלוונטיים. חבל על הזמן של כולנו.

אני מציע שאם אין עוד הערות לגבי תקנה 2 הוועדה יכולה להצביע על התקנה עם כל השינויים שהוקראו.

תקריא אותם שוב ליתר ביטחון.

שוב אני אומר שזה ברמה של עקרונות, את הנוסח הסופי אנחנו נעבד. העיקרון הראשון הוא שהחשב הכללי מוסר לוועדה דוח כולל שמרכז את כל המידע שהוא קיבל ממשרדי הממשלה לפי תקנת משנה (א) ואותו דוח כולל יכלול את המידע כאמור בתוספת לתקנות, שזה התוכן של הדיווח, בחלוקה לפי משרדי הממשלה השונים, וכן סיכום או איזשהם נתונים כוללים לגבי כל משרדי הממשלה שדיווחו. זה תיקון אחד.

הסיפה לתקנת משנה (ב): "או בתוך חודשיים מהמועד שהוגש לו הדיווח, לפי המאוחר מביניהם" תימחק. דהיינו, הדיווח יימסר לוועדת הכלכלה בתוך 6 חודשים מתום כל שנת כספים; ובאותו דיווח לוועדה יצוינו גם משרדי הממשלה שלא מסרו דיווח.

אנחנו נצביע על תקנה 2 עם כל השינויים שהוקראו כאן. מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד – פה אחד
תקנה 2 אושרה.

אין מתנגדים. תקנה 2 אושרה.

"דיווח על יישום החוק בחברות ממשלתיות ובחברות בת ממשלתיות
3.
1. חברת בת ממשלתית תגיש לחברת האם שלה דיווח על יישום החוק בתוך חודשיים מתום כל שנת כספים.



1. חברה ממשלתית תגיש למנהל רשות החברות הממשלתיות דיווח על יישום החוק בתוך ארבעה חודשים מתום כל שנת כספים; החברה הממשלתית תצרף לדיווח כאמור כל דיווח על יישום החוק של חברות הבת הממשלתיות שלה שהוגש לה לפי תקנת משנה (א); הוגש לחברה ממשלתית דיווח לפי תקנת משנה (א) לאחר המועד שנקבע בה, תמסור החברה הממשלתית את הדיווח למנהל רשות החברות הממשלתיות בתוך חודשיים מהמועד שהוגש לה הדיווח.



1. מנהל רשות החברות הממשלתיות ימסור לוועדה כל דיווח על יישום החוק שהוגש לו לפי תקנת משנה (ב), בתוך שישה חודשים מתום כל שנת כספים או בתוך חודשיים מהמועד שהוגש לו הדיווח, לפי המאוחר מביניהם."

אני חוזר כאן על אותן הערות שהערתי ושאושרו על ידי הוועדה לגבי תקנה 2. גם כאן מדובר על כך שמנהל רשות החברות הממשלתיות ימסור את אותו דוח כולל, כלומר ריכוז של הנתונים, הוא לא רק מעביר כל דיווח שהוא מקבל. ומבחינת מועד הדיווח, אנחנו נמחק גם כאן לפי הצעתנו את הסיפה בתקנת משנה (ג) שמדברת על מסירת הדיווח בתוך חודשיים מהמועד שהוגש לו הדיווח, לפי המאוחר. כלומר, מועד הדיווח יהיה כפי שנקבע לעניין משרדי הממשלה בתוך 6 חודשים מתום כל שנת כספים.

כמו התיקון הקודם. מתאימים את התיקונים בעצם.

את שלושת התיקונים שדובר עליהם ושאושרו לגבי תקנה 2 – הדוח הכולל, מחיקת הסיפה בתקנת משנה (ג) וציון החברות וחברות הבת שלא מסרו דיווח – אנחנו מציעים גם להטמיע כאן.

יש לנו עוד הערה שנוגעת לתקנה שעוד לא הגענו אליה. תקנה 8 מאגדת גופים שונים שלא הוסדרו בתקנות עד אליה – רשות מקומית, חברה עירונית, חברה מעורבת, תאגיד, גוף שהוקם לפי דין, רשות מדינה. כל הגופים האלה אמורים לפי תקנה 8 להגיש דיווחים נפרדים לוועדת הכלכלה. אני אעיר בהרחבה לגבי התקנה הזו כשנגיע אליה, רק כאן אני מציע שחברה מעורבת, שהיא חברה שמוגדרת בחוק החברות הממשלתיות, תדווח גם היא לרשות החברות הממשלתיות. אני חושב שלהציף את ועדת הכלכלה בעשרות דיווחים מגופים שונים יחטיא את מטרת הסעיף. הסעיף המסמיך שמכוחו מגיעות התקנות לכאן אמור לתת לוועדת הכלכלה כלים לפיקוח פרלמנטרי, לא להציף אותה בעשרות דיווחים מגופים שונים. אז אני מציע גם כאן להוסיף שחברה מעורבת תגיש למנהל רשות החברות הממשלתיות את הדיווח על יישום החוק.

אנחנו התנגדנו לשינוי הזה מהסיבה שחברות מעורבות לא מגישות לנו היום גם דיווחים אחרים. זה יהיה בעצם סוג של דיווח ראשון שחברות מעורבות מעבירות אלינו. אני מזכירה שחברות מעורבות אלה חברות שאחזקות המדינה בהן הן מאוד נמוכות ואין למדינה שליטה - - -

מה זה "מאוד נמוכות"?

שאין לנו יכולת שליטה, זה פחות מ-50%. המדינה לא מחזיקה ברוב המניות בחברה הזו. גם חוק החברות הממשלתיות - - -

איזה חברות כאלה קיימות, למשל?

יש כמה עשרות. העניין הוא שחוק החברות הממשלתיות - - -

דוגמה. מה זה "אני לא יודעת"?

אני רק אבקש לסיים.

לא, את לא תסיימי, תגידי לדוגמה איזו חברה, שנדע על סדר-גודל של איזו חברה את מדברת.

מה זה "סדר גודל"? יש כמה חברות כאלה, זה בדרך כלל חברות קטנות.

אז תגידי לי שם.

קריאה: קרן קיסריה.

אל תעזור לה. היא לא יודעת את השמות? יש לה כמה עשרות והיא לא יודעת שם אחד?

אני יכולה לבדוק את זה ולהביא לך דוגמאות קונקרטיות, אני לא צריכה לשלוף סתם מהזיכרון.

אני במקומך הייתי בודקת לפני הדיון.

אני אסיים את הדברים ואז אני אוכל להביא דוגמה.

אני במקומך הייתי בודקת לפני הדיון כדי להיות רצינית בטיעון שלך, כך אני הייתי נוהגת. לא הייתי נכנסת לדיון בלי לדעת לפחות דוגמה אחת לטיעונים שאת טוענת פה, לא אני. א'-ב' של להכין את עצמך לדיון זה להגיד למה את מתכוונת ולא להגיד סיסמאות בלי לפרוט לי אותן.

אוקיי. אני יכולה להמשיך ואז להשלים או שאת מעדיפה שאני קודם אבדוק ואז אחזור לדיון?

לא, אל תבדקי כי אנחנו כנראה נאשר את הסעיף. את יכולה להמשיך.

אוקיי. אני אומרת שמבחינה משפטית חוק החברות הממשלתיות רובו לא חל ממילא על חברות מעורבות. כלומר, גם המחוקק הבין את זה שאלה חברות ייחודיות, חברות אחרות, וביום-יום, ברוטינת העבודה המשותפת שלנו, אנחנו לא מקבלים מהן דיווחים. למשל, יש דיווחים כספיים, יש דיווחים על נושאים של מבקר פנים, דיווחים של תקציב ותוכניות עבודה, יש כל מיני דיווחים שוטפים, אלה דיווחים שאנחנו לא מקבלים. רמת הפיקוח שלנו על החברות האלה היא מאוד מצומצמת גם בחקיקה, מלכתחילה היא מאוד מצומצמת. לכן אנחנו ביקשנו להחריג את הסעיף הזה ושחברות מעורבות לא יעבירו דיווח אלינו כמו שהן לא מעבירות לנו דיווחים אחרים.

יש למישהו תשובה לגבי זה? מדוע החלטתם בכל זאת להכניס את זה? יש סיבה?

לאחר שקיבלנו את ההתייחסות של רשות החברות הממשלתיות, שטענו שאלה גופים יותר פרטיים במהותם ושהרגולציה של רשות החברות לגביהם מופחתת, הדיווח שלהם הועבר לסעיף 8, שהדיווח יועבר לוועדה. חברה מעורבת כיום מדווחת ישירות לוועדה.

לא כיום כי התקנות עוד לא אושרו.

לא כיום, סליחה, לפי התקנות המוצעות. ההצעה שלנו הייתה בעקבות ההערה שלהם.

שזה יהיה ישירות מהחברות ולא דרך הרשות?

כן.

כי הרשות לא יכולה להיות הצינור מבחינתכם?

אני לא חושבת שאין אפשרות אחרת אבל הסכמתי ללכת עם העמדה שלהם.

הסכמת אבל אני רוצה להבין. הרשות לא רוצה להיות הצינור שמעביר את זה ואתם - - -

תשובתי היא שאני לא חושבת שזה בלתי אפשרי שזה יעבור דרך הרשות.

יש מטרה לתקנות האלה, את חושבת שזה יהיה יותר טוב שזה יעבור דרך רשות החברות?

אני חושבת שיותר נכון היה לקבל פה התייחסות משפטית של הלשכה המשפטית שלהם. בכל מקרה, מהבחינה שעשינו כן ראינו שקיימת איזושהי רגולציה של הרשות על החברות האלה.

לא הבנתי, שפעם הבאה מישהו יביא תשובה יותר טובה. כרגע אנחנו נאשר את סעיף 3 כפי שהוא.

עם שאר התיקונים, כלומר למעט התיקון שנוגע לחברה מעורבת. אני מבין שהדיון עומד להסתיים עוד כמה דקות אז אני מציע שלקראת הדיון הבא אנחנו נבחן בכלל את תקנה 8 שתחייב עשרות גופים להגיש בנפרד דיווחים לוועדת הכלכלה ובמסגרת הזו נבחן גם את חובת הדיווח של חברה מעורבת.

כרגע אני משאירה את זה כמו שזה. אם יחליטו לתקן את זה יתקנו את זה בסעיף 8.

עם התיקונים שאמרתי קודם. אותם עקרונות שהוטמעו בתקנה 2 יוטמעו גם כאן.

זה התיקון היחיד בסעיף 3. אותם עקרונות של תקנה 2 מוטמעים בתקנה 3. זה התיקון היחיד שנטען פה עכשיו שיובא בסעיף 8 ולא עכשיו. מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד – פה אחד
תקנה 3 אושרה.

היו"ר קרן ברק: אין מתנגדים. תקנה 3 אושרה. נעבור לתקנה 4.

"דיווח על יישום החוק במועצות דתיות
2.
(1) מועצה דתית תגיש למנהל הכללי של המשרד לשירותי דת דיווח על יישום החוק בתוך שלושה חודשים מתום כל שנת כספים.



(2) המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת ימסור לוועדה כל דיווח על יישום החוק שהוגש לו לפי תקנת משנה (א), בתוך שישה חודשים מתום כל שנת כספים או בתוך חודשיים מהמועד שהוגש לו הדיווח, לפי המאוחר מביניהם."

אני חוזר על ההערות שלי – אותם עקרונות יוטמעו גם כאן. מדובר על דוח כולל, מדובר על מסירת דיווח לוועדה בתוך 6 חודשים מתום כל שנת כספים וגם כאן המועצות שלא דיווחו לפי התקנות, הרשימה שלהן תיכלל באותו דוח כולל.

יש למישהו הערות לתקנה 4? אין הערות לתקנה 4. אני מעלה אותה להצבעה בכפוף לתיקונים שתיקנו בסעיפים 3 ו-2, אותה רוח. מי בעד תקנה 4? מי נגד?


הצבעה
בעד – פה אחד
תקנה 4 אושרה.

אין מתנגדים. תקנה 4 אושרה. נעבור לתקנה 5.

"דיווח על יישום החוק במוסד להשכלה גבוהה מתוקצב
3.
(1) מוסד להשכלה גבוהה מתוקצב יגיש למנהל הכללי של המועצה להשכלה גבוהה דיווח על יישום החוק בתוך חודשיים מתום כל שנת כספים.



(2) המנהל הכללי של המועצה להשכלה גבוהה ימסור למנהל הכללי של המשרד הממשלתי שבראשו עומד השר שממונה על חוק המועצה להשכלה גבוהה, כל דיווח שהוגש לו לפי תקנת משנה (א), בתוך ארבעה חודשים מתום כל שנת כספים או בתוך חודשיים מהמועד שהוגש לו הדיווח, לפי המאוחר מביניהם.



(3) המנהל הכללי של המשרד הממשלתי כאמור בתקנת משנה (ב), ימסור לוועדה כל דיווח על יישום החוק שנמסר לו לפי אותה תקנת משנה, בתוך שישה חודשים מתום כל שנת כספים או בתוך חודשיים מהמועד שנמסר לו הדיווח, לפי המאוחר מביניהם."



אני מעירה שלגבי תקנה זו התקבלו בשעתיים האחרונות התייחסויות, אני משאירה אותן למי שבזום.

שאי אפשר היה להעביר אותן בכל החודשים הארוכים שהיו?

אני מכירה את זה מהשעה האחרונה.

הבנתי. אלינו לא הגיעו הערות.

גם אלינו.

שלוש שנים אף אחד לא העביר כלום ולפני שעה נזכרו?

הנוסח כמובן הופץ לכולם. אני לא נכנסת למקום הזה. אני רק מציעה שההתייחסות לתקנה הזו כן תועבר לדיון הבא.

אולי נוכל לשמוע מה ההערות?

כן, כמובן.

מיכל נוימן, מנכ"לית המועצה להשכלה גבוהה.

למה העברתם את ההתייחסות לפני שעה כששלוש שנים דנים בכך?

ההתייחסות שלנו הועברה ב-1 בנובמבר, היא נשלחה לעו"ד שרית חאיק שפיגלשטיין ממשרד ההשכלה הגבוהה והמשלימה עם העתקים גם למשרד המשפטים - - -

היא לא הועברה לגורמים הרלוונטיים. הם העבירו למשרד הממשלתי הרלוונטי, שלא הכיר את זה, והם העבירו את זה לאגף תקציבים, שלא רלוונטי לתקנות.

אבל אלה תקנות של שר האוצר, אתם לא קיבלתם אותן?

אני לא קיבלתי ואגף החשב הכללי, שאנחנו ביחד אחראיים על התקנות, לא קיבל. לא היכרנו ולא קיבלנו כל התייחסות על אף שהפצנו את זה.

נכון. השר אלקין ביקש מאתנו התייחסויות להצעות חוק ולתקנות שיועברו דרך המשרד שלו כשר האחראי, זה מה שעשינו. אנחנו באמת מצטערים שזה נפל איפשהו בין הכיסאות, אבל אנחנו כן רוצים להגיד שזה לא שהעברנו לראשונה הערות לפני שעתיים. זה נכון שמי שיושבת כרגע בוועדה ממשרד האוצר לא ראתה את זה, דיברנו, הבנו בעצם שכנראה ההערות שלנו לא הגיעו, אבל זה קרה באמת רק לפני שעה-שעתיים.

מכיוון שאנחנו בכל מקרה צריכים לסיים את הדיון תעבירי את ההערות בכתב לוועדה, למשרד האוצר וליועץ המשפטי ובדיון הבא הוא יוכל להתייחס. אולי נגיע עם נקודת פתיחה אחרת ונוכל להתייחס לזה ברצינות.

מעולה, תודה רבה.

מצוין. אז אישרנו עד תקנה 4. אני מקווה שיהיה דיון המשך בקרוב. אני נועלת את הישיבה, תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:15.