פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



12
ועדת הכספים
29/12/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 221
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, י"ד בטבת התשפ"א (29 בדצמבר 2020), שעה 11:15

הצעת אישור השקעת הממשלה בהון מניות בחברת ניהול המערכת בע"מ בהתאם לסעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה - 1975

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
מיקי לוי

אריאל אבלין - מנהל יחידת תשתיות אנרגיה ומים, רשות החברות הממשלתיות, משרד האוצר

אודי אדירי - מנכ"ל משרד האנרגיה, משרד האנרגיה

סמי תורג'מן - יו"ר, ניהול המערכות בע"מ

איתי גוטגליק - מנהל אגף חשבונאות, רשות החשמל

שלומית ארליך

טמיר כהן

רויטל יפרח


הצעת אישור השקעת הממשלה בהון מניות בחברת ניהול המערכת בע"מ בהתאם לסעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה - 1975

שלום לכולם. אני פותח את הישיבה. אנחנו עוברים לסעיף הבא שבסדר היום: הצעת אישור השקעת הממשלה בהון מניות בחברת ניהול המערכת בע"מ בהתאם לסעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות. מי מציג את הבקשה? את השקעות הממשלה?

אני, אדוני היושב-ראש. שלום לחברי הוועדה, אני סגן מנהל רשות החברות הממשלתיות, אחראי על חברות תשתיות האנרגיה והמים. מדובר בבקשה של הממשלה לפי סעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות - -

אין כרגע מנכ"ל, נכון?

הוא עדין נמצא.

מה?

לא, המנכ"ל קיבל תפקיד חדש אבל שאלתי אם הוא עדין בתפקידו, אז הוא אמר שהוא בין לבין.

מדובר בבקשה של הממשלה לפי סעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות להשקעה של 200 מיליון שקלים בחברת ניהול המערכת, זאת מעבר להשקעה של - -

אם אפשר יותר בקול, לא שומעים אותך.

אני אנסה. - - זאת מעבר להשקעה של 13 מיליון שקלים שכבר בוצעה בחברה באישור הוועדה בשנת 2019. קצת רקע – חברת ניהול המערכת היא חברה שהוקמה במסגרת הרפורמה במשק החשמל משנת 2018, במטרה להעביר לידיה את פעילות ניהול מערכת החשמל מחברת החשמל על-מנת ליצור תנאים לתחרות הוגנת במשק החשמל.

על-פי החלטות הממשלה והתיקון לחוק משק החשמל שבא בעקבותיהן, נדרשה החברה ליטול את האחריות על ניהול משק החשמל בחודש דצמבר 2019. מועד זה הוארך מספר פעמים, ובתחילת חודש זה לקחה החברה אחריות על פעילות התכנון של רשת החשמל ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, המועד להעברת פעילות יחידת ניהול מערכת החשמל הוארך עד לחודש יוני 2021.

העברת פעילות ניהול המערכת מחברת החשמל לחברת ניהול המערכת כרוכה בסיכונים פיננסיים לא מבוטלים מאחר שהיא כוללת הסבה של ההתחייבויות של חברת החשמל כלפי יצרני החשמל הפרטיים לחברת ניהול המערכת, אותה חברה שנמצאת בהקמה. הסיכונים הפיננסיים נובעים בעיקר מכך שחברת ניהול המערכת מחויבת לשלם ליצרני החשמל על-פי אותם הסכמים שמוסבים לחברת החשמל ועל-פי ההסדרות של רשות החשמל. לעומת זאת, ההכנסות של החברה מגיעות מתעריף החשמל שנקבע על בסיס תחזיות אחת לשנה. מה שקורה, שבדרך כלל יש פערים בין התחזיות לבין הביצוע בפועל מכל מיני סיבות, אם זה שינוי בתמהיל הדלקים, אם זה שינוי שערי חליפין ושלל סיבות אחרות, ולמעשה הסיכונים נובעים מכך שעלולות להתקבל הכנסות שהן פחותות מההוצאות שנדרשות מהחברה. הפער הזה יכול להגיע למאות-מיליוני שקלים.

על-מנת להבטיח את האיתנות הפיננסית של חברת ניהול המערכת ובעצם משק החשמל בכללותו כי אנחנו רוצים שאותו גוף מרכזי תמיד יעמוד בהתחייבויות שלו כלפי יצרני החשמל, הממשלה הקימה, בהתאם להחלטת הממשלה, צוות בין-משרדי שדן בנושא של חלוקת הסיכונים במשק החשמל – הוא קרוי צוות המסלקה. בהתאם להמלצות של הצוות, צומצמו הסיכונים שיעמדו בפני חברת ניהול המערכת מאחר שהוחלט שרק הסיכונים שכרוכים או קשורים ליצרני החשמל הפרטיים יועברו לחברת ניהול המערכת ולעומת זאת, הסיכונים שקשורים לייצור על-ידי חברת חשמל יישארו בחברת החשמל כפי שהם היו עד היום. אולם גם לאחר צמצום הסיכונים, עדין החברה נאלצת או עלולה להידרש להתמודד עם סיכונים בהיקפים של מאות-מיליוני שקלים מאחר ומדובר בחברה חדשה שאין לה נכסים משמעותיים בניגוד לחברת החשמל, שהיא חברה מאוד גדולה עם יתרונות גיוס הון משמעותיות, המדינה או הממשלה הייתה צריכה לתת מענה כדי להבטיח את האיתנות הפיננסית של החברה.

למעשה, בשנת 2019 התקיים דיון בנושא בראשות מנכ"ל משרד האוצר היוצא או לשעבר, וסוכם לבנות הון עצמי לחברת ניהול המערכת, שישמש ככרית ביטחון לאותם מקרים שתיארתי כאן, אותם פערים שעלולים להיווצר. הסיכום אומר בגדול ש-200 מיליון שקלים יושקעו על-ידי המדינה בחברה, וזאת כנגד דיבידנד שיחולק על-ידי חברת החשמל. הקשר הוא שמועברת פה פעילות יחד עם הסיכונים שלה מחברה אחת לחברה השנייה, אז הסיכונים האלה יורדים מחברת החשמל. למעשה, חברת החשמל מחלקת דיבידנד למדינה בהיקף של 200 מיליון שקלים, מדינת ישראל אמורה להשקיע את אותם 200 מיליון שקלים בחברת ניהול המערכת. מעבר לכך, הוחלט שיקבע מודל תשואה ורווח לחברת ניהול המערכת שגם יהווה את ההון העצמי של החברה לאורך זמן - -

ומתי זה יקרה?

זה קרה כבר. אני אדבר על הסיכום ואחר-כך אני אעדכן מה קרה בעקבותיו.

- - ודובר על ערבות מדינה שתינתן במקרה הצורך, של 150 מיליון שקלים. זה נעשה במהלך 2019 ומאז העמקנו או גורמי הממשלה השונים העמיקו עוד יותר את הבחינה של הנושא של האיתנות הפיננסית של החברה כי זה נושא מאוד-מאוד מורכב וכבד משקל. בוצעו מספר עבודות ייעוץ של כל הגופים המעורבים במשק החשמל ולמעשה, כל הסיכונים הונחו במסמך מאוד מסודר, מסמך עקרונות, שמדבר על הנושא הזה של האיתנות הפיננסית של החברה.

למעשה, בהינתן הסכום של ה-200 מיליון שקלים של הון עצמי פלוס התשואה שצפויה להתקבל בחברה, החברה נדרשת לכרית ביטחון גדולה בהרבה כי כפי שאמרתי, הסיכונים שעלולים להיווצר יכולים להיות של מאות-מיליוני שקלים. הפער שמגשר בין אותו סכום לבין הסכום שדיברתי עכשיו אלה קווי אשראי והלוואות שהחברה תגייס כדי להתמודד עם הדברים האלה כאשר - -

בסדר, אני אחזור אליך. אודי אדירי, אתה רוצה להוסיף? מנכ"ל משרד האנרגיה, בבקשה.

תודה ליושב-ראש הוועדה ולוועדה על קביעת הדיון הזה ובהקדם כי הוא מאוד דחוף לנו. מאוד חשוב לנו להוציא את המהלך הזה לדרך בשלמותו השנה. חתמנו על הסכם עם החברה שיאפשר את העברת הכסף בכפוף לאישור כאן שיימשך הדיבידנד מחברת החשמל וזה יאפשר לנו, כמו שאמר אריאל - -

למה זה היה לכם כל-כך דחוף?

קודם כל, כמו שאמר אריאל, החברה כבר התחילה את הפעילות שלה בעולם של ניהול המערכת אבל העולם של הסיכונים הפיננסיים יגיע כשנעביר לה את – היא התחילה את כל תכנון המערכת אבל היא צריכה לקחת אחריות על היבטים של ניהול המערכת, שזה - - - הפיננסים, רוצים שהיא תוכל לקחת את זה בהקדם ולהשלים את המערך הזה בשנת הכספים הזאת. זה מהלך מורכב של פתיחת דיבידנד בהשקעה, ואישור הוועדה, ככל שתאשר, יאפשר לנו לבצע את המהלך והחברה תוכל להתקדם בפרק זמן קצר ל - -

כמה זמן?

כמה חודשים לשלב הבא של לקיחת אחריות מלאה אבל כמובן שהיא צריכה להעמיד קווי אשראי, היא צריכה לבצע פעילות. כמו שאמר אריאל, בסוף ה-200 מיליון הם הבסיס, על זה החברה תפתח קווי אשראי, תגייס כסף מהמערכת הפיננסית ותוכל לצאת לדרך. בסך הכל, היכולת לבצע את המהלך הזה, שהוא מהלך חשוב למשק החשמל, הוא יאפשר תחרות, הוא יאפשר את פיתוח המשק בצורה יותר טובה באופן שבו בסופו של דבר לא נופל שום נטל על הציבור – אין כאן תוספת בתעריף, אין כאן פנייה לקבלת תקציב מדינה. זה בסך הכל צורה מיטבית שמשק החשמל עושה את זה בלי להטיל שום עלות על הציבור.

תודה רבה. שאלות לגבי הנושא.

בעצם ההעברה של 200 מיליוני שקלים כנגד חלוקת הדיבידנד – זה לא דבר שאושר בממשלה, נכון? זה סוכם בישיבה בראשות מנכ"ל משרד האוצר, נכון?

נכון. הממשלה לא נכנסה בהחלטתה לאופן שבו תגיע החברה לאיתנות פיננסית והיא רק הקימה צוות שהמטרה שלו היא לדאוג לכך שהחברה תצא לדרך עם איתנות פיננסית טובה.

והמהלך הזה צריך להיות מאושר על-ידי האסיפה הכללית?

המהלך הזה צריך להיות מאושר על-ידי האסיפה הכללית של חברת החשמל.

ברמה הפורמלית, מה שמתבקש כאן זו רק השקעה. יש תקציב שמיועד לנושא הזה בתקציב משרד האנרגיה ולמעשה, אין לי היקש בין הדברים ברמה שמעניינת - -

מה קורה עם הוועדה מאשרת את המהלך הזה אבל האסיפה הכללית לא מאשרת?

ההסכם שנחתם בין המדינה לבין חברת ניהול המערכת כולל שני תנאים מתלים: האחד זה כמובן אישור הוועדה – בלי אישור הוועדה לא ניתן לבצע השקעה בחברה. התנאי המתלה השני הוא העברת הדיבידנד.

למה לא הבאתם קודם אישור של האסיפה הכללית, לפני שאתם מביאים את זה לכאן?

קודם כל, השאלות האלה עלו. אתה יכול לדמיין שעלתה השאלה למה - - -

אבל איפה עלו? אני רוצה לדעת פה.

- - -

בסופו של דבר, יש כאן כמה תהליכים שהיה צריך לעשות אותם במקביל, גם מעולם הדיבידנד, גם מעולם אישור הוועדה, גם התקצוב, גם ההסכם עם החברה. אני חושב שכל אחד מהדברים האלה, היה טוב שהיה קורה לפני השני. אין כאן הוראה איך עושים הכל ביחד. אגף תקציבים תקצב את התקנה לפני שעבר הדיבידנד, הכנו את ההסכם לחתימה והגענו אליכם כי האסיפה אמורה להתכנס היום. יש כבר כמובן מבחינת רשות החברות, מבחינת דירקטוריון החברה – דירקטוריון החברה אישר מתן לדיבידנד כמובן הרבה לפני שהגענו לכאן. רשות החברות אישרה גם היא את מתן הדיבידנד והיום אמורה להיות אסיפת בעלי המניות.

אז שוב, רק כדי להבין: מה קורה במצב שהאסיפה לא מאשרת את זה?

ברגע שהאסיפה לא מאשרת את ההסכם אז יהיה צריך להחליט או להעביר את הפטור להסכם בחברה – ההסכם בחברה נחתם, התנאי הזה הוא תנאי מתלה להעברת הכספים, בסופו של דבר הוא נמצא שם ואפשר לשנות אותו אם רוצים.

אני אנסה לדייק את הנושא הזה כי שאלת - -

אני לא יודע, היועצת המשפטית מבינה יותר. אני מבקש תשובה, לא להסביר. אנחנו נאשר את זה כאן והאסיפה הכללית היום בערב לא מאשרת – מה קורה אז עם העברת הכסף?

זה בדיוק מה שרציתי להבהיר: האישור של הוועדה ניתן לעצם ההתחייבות של המדינה כלפי החברה לבצע את ההשקעה. ההתחייבות, בכפוף לאישור שלכם, תינתן לחברה. הכסף בפועל יעבור רק לאחר שחברת החשמל תאשר את אותו דיבידנד. היא תאשר, אין שאלה - -

אבל אם האסיפה הכללית לא מאשרת, מצביעה נגד?

האסיפה הכללית – הסיכוי שזה יקרה הוא...

אני מדבר על הסיכוי הזה.

לא, אין סיכוי כזה.

תראה, אני יכול להגיד: אתם יודעים מה? תבואו מחר אחרי שנראה שהאסיפה הכללית אישרה. אני רוצה לדעת שלא יישאר תלוי ועומד אישור שלנו על 200 מיליון שקלים, נכון? יישאר תלוי ועומד ואתם תחליטו לשחק עם זה, להעביר לזה ולתת להוא...

לא, לא.

איך? אם האסיפה הכללית לא מאשרת, האם אתם חוזרים אלינו ואומרים שזה לא מאושר?

לא, - - - אם טכנית הוא יצטרך לחזור.

זהו בדיוק, לזה אני רוצה להגיע.

אדוני היושב-ראש, אני אסביר: מדינת ישראל מחזיקה ברוב המכריע של המניות של חברת החשמל. רשות החברות העבירה לשרים שאחראים על החברה בקשה לקבל ייפוי כוח להצביע באסיפה הכללית בעד ההחלטה. כרגע הדבר ממתין לחתימה של - - -. מרגע שהחתימה הזאת תתקבל – אין שאלה, ההחלטה עוברת באסיפה הכללית. אין אופציה כזאת.

אם השר לא יחתום? אם השר לא יחתום, לא תתכנס האסיפה.

יא לא תתכנס.

מר אריאל, אנחנו נמצאים בבניין שאמרנו בו על כל מיני נושאים ואנחנו אומרים את זה כמעט תמיד שזה לא יקרה וזה קרה. מה דעתך? קרה. אני רוצה להגיע לזה שאם מסיבה כל-שהיא, זה מה ששאלה היועצת המשפטית, האסיפה לא מאשרת, אני מבקש שתחזרו אלינו.

יותר מזה – הוא אומר לך שאין מצב שהיא לא מאשרת, השאלה אם היא לא מתכנסת. זה הבדל. אם היא לא מתכנסת, אתה משאיר את זה תלוי ועומד. אנחנו מדברים עכשיו על מצב שהשר לא חתם ואז האסיפה בכלל לא מתכנסת. מה קורה עם האישור הזה? למה להביא אותו?

אדוני היושב-ראש, אני מציע ככה: יכול להיות שבסקטור פרטי היו הולכים לעורכי דין ועושים נאמנויות. גם החברה יכלה לשאול: למה שאני אאשר את הדיבידנד לפני שהכנסת אישרה בכלל להשקיע בחברה? והיא אישרה. זה לא שפה מישהו שיחק משחק, דירקטוריון החברה אישר הרבה לפני שהוועדה הנכבדה הזאת התכנסה ויש פה תהליך שהוא יותר טכני בעיקרו, של אישור אסיפת בעלי מניות.

כמו שהסביר אריאל, אנחנו לא רואים סיכוי שהדבר הזה לא ייצא לפועל בסופו של דבר, ויש פה הרבה היבטים טכניים שפותרים את זה.

אני מציע, אדוני היושב-ראש, אם הבקשה שלך, שאם בתוך פרק זמן מסוים הדיבידנד לא יאושר נחזור ונעדכן את הוועדה ותכנסו שוב את הוועדה – אז אנחנו נבוא.

בסדר. מישהו מחברת החשמל רוצה להתייחס?

לא מחברת החשמל, מחברת מנהל המערכת. אני יושב-ראש הדירקטוריון.

הוא אדם צנוע אבל אנחנו חייבים לו הרבה ואמרתי את זה גם בפעם הקודמת, הוא היה אלוף פיקוד דרום, עזה - -

אה, בטח.

- - כל הסיפורים – אנחנו נותנים לו כבוד.

אגב, שלא תהיה לך טעות – אנחנו מאוד מכבדים אותך ומאוד מעריכים את מה שעשית, מלאי הערכה. במערכת הפוליטית אנחנו לא...

תודה רבה. אמרתם לי את זה גם בפעם הקודמת, אני אבוא בתדירות יותר גבוהה.

מה שחשוב לי להגיד בקצרה – החברה התחילה לפעול ונעשה פה תהליך מאוד מסודר של בניית האיתנות הפיננסית של החברה, שהרכיב של 200 מיליון שקל דיבידנד הוא מרכיב משמעותי ביותר כדי שנלך לאקט הבא של קליטת יחידת ניהול המערכת, שזה צפוי להיות במחצית השנה ב-20-21. זה הבסיס שלנו לנהל את הסיכונים שאנחנו לוקחים על עצמנו במשק החשמל, ויש פה מענה טוב. חשוב לדעת שהמבנה שנבנה של האיתנות הפיננסית, הוא יאפשר לחברה לעשות את התפקידים שלה בצורה בטוחה ויציבה. תודה.

תודה רבה.

כמה עובדים יש היום בחברה?

אנחנו קלטנו את יחידת תכנון ופיתוח עם כ-110 עובדים. אנחנו עתידים לקלוט עוד 100 עובדים מיחידת ניהול המערכת כשנקלוט את התפקידים שלה, והיום במטה יש סדר גודל של 30 עובדים.

זאת הערה מאוד חשובה – החברה הזאת תהיה הלב והמוח של משק החשמל.

אבל הייתה הערה בנובמבר 2019, כשבאתם לפה, שביקשו שם שזה לא יגיע למקום שבסופו של דבר מנפחים את זה עם עובדים ועובדים, אנחנו רואים מה קורה בחברת החשמל ואנחנו לא רוצים שזה יגיע למקום הזה, ואנחנו גם יודעים את השכר שיש בחברת החשמל ולא רוצים שזה יגיע למקום הזה. השאלה מה היעד הסופי שלכם לגבי העובדים, ובמצב של עכשיו, בצפי שאתה אומר שאתה אמור לקבל עוד 100 עובדים מהתקציב שלכם באחוזים, כמה הולך עבור השכר?

תראו, אנחנו מחויבים לקלוט את שתי היחידות מחברת החשמל, זה "מאסט" עם הסכם קיבוצי לחמש שנים - -

מובן, אבל מעבר לכך.

מעבר לכך, אנחנו מעריכים שבסופו של דבר נצרף עוד כ-80 עובדים כי יש פונקציות שלא קיימות בכלל. פונקציית הסחר בחשמל – חייבים להקים אותה. פונקציה של ייעוץ משפטי, פונקציה פיננסית, משאבי אנוש. אנחנו הולכים לקלוט את כל האחריות על חירום במשק החשמל וצריך פונקציה שתבנה את היכולת הזאת. אני חושב שהמטה של החברה מאוד-מאוד רזה, אפילו הייתי אומר רזה מדי בחלק מהפונקציות. נכון לעכשיו, מה שאנחנו מתכננים, אנחנו לא מתכוונים לגדול פה לאיזו מפלצת.

חשוב מה שאמרת, שקלטתם עובדים והם לא הלכו ולא פיטרו אותם – אני חושב שזה אחד הדברים הכי חשובים.

אני חושב שזה חלק מהרפורמה של משק החשמל. נכון ש - - - האם קודם כל האסיפה הכללית תאשר או אנחנו נאשר - -

מיקי, אני מקבל את הדברים האלה, אני מסכים, זה הרפורמה בעניין וצריך לאשר את זה אבל יש לי חשש קל שבקלים שאומר שמסיבה כל שהיא האסיפה הכללית לא תאשר את זה, אנחנו נשארים עם אישור שלנו, תלוי ועומד, שאיבדנו עליו שליטה. האסיפה לא אישרה, כמו שינון אומר – היא לא התכנסה.

אני מציע שנאשר את זה. אני אגיש רביזיה על ההחלטה ואז הם יבוא ויגידו שהאסיפה הכללית אישרה ואני מסיר את הרביזיה.

אני מבקש דבר נוסף, אני מתייעץ עם אודי – אם בעוד שנה תבואו הנה ל-20 דקות, חצי שעה, לתת לנו איזה שהוא דיווח על מה עבר מאז שהכסף עבר – האם זה בסדר?

נשמח לעשות את זה.

אדוני היושב-ראש, אני חושב שזה מייצר לנו קושי ואני אנסה להסביר אותו, אני רוצה להבין גם מהיועצת המשפטית של הוועדה – אם כשעושים רביזיה, זה מאפשר למדינה - -

אין מציאות כזאת שאני לא מבטל את הרביזיה. אין מציאות כזאת.

- - -

אני מושך את זה.

- - - זה מקשה עלינו.

בסדר, מקשה. לי לא קשה?

אודי, אבל אם היום בערב יש לכם את אישור האסיפה, אז - -

תקשיבו, אני לא חושב שיש כאן חשיפה. בואו נבין רגע מה מטריד אתכם, לכל דבר ניתן לתת פתרון. אם מה שמטריד אתכם זה שאתם רוצים לוודא שלא יעבור כסף מקופת המדינה לחברה בעקבות האישור הזה אלא אם אושר הדיבידנד, ואני חושב שזה מה שמטריד את היושב-ראש, שלא ייצא מצב שהוא אישר השקעה ב-200 מיליון שקל בחברה בהתבסס על מצג - -

אודי, חבל, הייתי יכול לקבוע את הישיבה מחר. היום בערב אני מושך.

אנחנו חתמנו על ההסכם עם החברה תחת שני תנאים. בלי התקיים שני התנאים האלה, אנחנו לא יכולים להעביר כסף לחברה. מה שאנחנו כן רוצים לעשות בשנת התקציב הזאת זה לפתוח הרשאה להתחייב את ההתחייבות בשנת התקציב. עכשיו, יכול להיות שהאסיפה הערב לא תתקיים, שמעתם את הבעיה עם אחד השרים וזה יאושר בעוד שבוע, אבל זאת שנת התקציב הבאה.

- - -

אני אגיד לכם מה אני מוכן לעשות, וזה לדעתי פותר את הבעיה: היום ההסכם שחתמנו אתם, יש בו תנאי מתלה שהוא אישור הוועדה. עכשיו, אתה יכול להגיד לי שאני יכול לתקן את ההסכם בלי לבוא אליך.

אבל ברגע שאת המציע הרשאה להתחייב, הווה אומר שאנחנו לא יכולים יותר לגעת בכסף.

רגע, לא.

אנחנו יודעים הרי מה המשרדים עושים ביום האחרון - - -

שנייה רגע. הכסף, לפי ההסכם לא יוצא - -

אבל זה הרשאה להתחייב.

שניה.

אבל זה הרשאה להתחייב, מה זה לא - - -

אם עכשיו אני מוכן להתחייב שאם הדבר הזה לא יתקיים – אנחנו לא נתקן את ההסכם למרות שיש - - - אני מתחייב פה לפרוטוקול שאני לא מתקן את ההסכם הזה בלי לבוא אליכם.

תודה, הבנו. עם כל הכבוד, מספיק. אני דוחה את הישיבה הזאת לעוד שבוע ונראה מה יקרה בשבוע הזה.

בקשת רשות החברות הממשלתיות – בקשה לאישור ועדת הכספים להשקעת ממשלה בהון מניות – חברת ניהול המערכת בע"מ. מי בעד אישור הבקשה ירים את ידו?

הצבעה

הבקשה אושרה.

הבקשה אושרה.

אני מגיש רביזיה על ההחלטה ואנחנו נדבר.

ותוסיף לאותו שר בקשה.

רגע, שכחתי את מה שמיקי אמר, אני מצטרף לזה. אני מבקש שבעוד שנה תבואו לכאן, לקבל דיווח, וההחלטה הזאת מצטרפת להחלטה הפורמלית - -

- - -

- - שיבואו לפה לדווח על מה שנעשה עם חברת ניהול המערכת לאחר שהתקבל הכסף.

גם הוועדה קוראת לאותו שר שלא חתם עדין – שיחתום. שר המשפטים עדין לא חתם – שיחתום.

- - -

תגידו מי?

השר שאחראי על רשות החברות, השר אמסלם.

למה לא חתם?

דבר עם אמסלם, הוא לא חתם. דבר אתו שיחתום 200 מיליון שקל השקעה, העברה דיבידנד – זו אחריות כבדה.

יש לך בעיה לדבר עם דודי אמסלם?

דיברנו אתו.

ומה הוא אמר?

תודה רבה. תהיה רגוע. היה יכול לשבת פה יושב-ראש ועדת הכספים שעכשיו הוא לא היה בכלל בארץ, הוא היה בדובאי.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:58.