פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת הכספים
28/12/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 218
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, י"ג בטבת התשפ"א (28 בדצמבר 2020), שעה 10:30

1. הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 11 והוראת שעה לשנת 2021)
2. הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון מס' 53) (שנת תקציב המשכי), התשפ"א-2020

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי – מ"מ היו"ר
מיקי לוי – מ"מ היו"ר
רם בן ברק
קרן ברק
אחמד טיבי
אופיר כץ
בצלאל סמוטריץ'
מנסור עבאס
אלכס קושניר
שלמה קרעי
אנטאנס שחאדה
קטי קטרין שטרית
עאידה תומא סלימאן

הילה שי וזאן – באמצעים מקוונים

אימאן ח'טיב יאסין
עודד פורר
עידן רול

ישראל כ"ץ - שר, משרד האוצר

אסי מסינג - היועץ המשפטי במשרד האוצר, משרד האוצר

דודי קופל - סגן ליועץ המשפטי במשרד האוצר, משרד האוצר

אלי ביתן - חשב מטה אגף החשב הכללי, משרד האוצר

איתי טמקין - רכז פנים ורשויות באגף תקציבים, משרד האוצר

שירה עמיאל - רכזת תקציב תרבות וספורט באגף תקציבים, משרד האוצר

צביקה כהן - סמנכ"ל בכיר למימון והשקעות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

שגית אפיק
אייל לב ארי
שלומית ארליך

טמיר כהן

הדס צנוירט

משק המדינה (תיקון מס' 11 והוראת שעה לשנת 2021), מ/1380

שלום רב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. עלה הנושא על ידי הרשימה המשותפת ועל-ידי מיקי לוי ועל-ידי בצלאל סמוטריץ ועל-ידי רבים מחברי הוועדה לגבי הנושא של המוכר שאינו רשמי. הריני להודיעכם – אני מבקש להודות לשר האוצר שבדיונים מוקדמים שקיימנו בנושאים שונים שעלו כאן- - -

אני רוצה לעצור אותך, אדוני היושב-ראש. אתה שוכח שיש הסתייגות שלי בעניין הזה. אתה מגיע להסכמות מבלי לשתף את חברי הוועדה, וזה לא מקובל עליי.

אני הולך לומר לך. אני מבקש להודות לשר האוצר. בדיונים קודמים שקיימנו בנושאים שונים שעלו כאן בוועדה, כולל מה שהעלה חבר הכנסת שלמה קרעי על נושא המוכר שאינו רשמי, ככה: יש הודעה של משרד האוצר, שהוא יעביר לנושא של המוכר שאינו רשמי של התמרוץ לטיפול, מתוך 84 מיליון – 56 מיליון שקל שיועברו לשנת הכספים 2020, שאנחנו נמצאים בסופה. הכסף הזה יעבור. אני רוצה להודות לחברי הוועדה שהיו שותפים לעניין הזה. כפי שאמרתי בתחילת הדרך, אני מודה לשר. יש מצבים שבהם לא ניתן להעביר את המציאות הזאת כפי שאנחנו מדברים עכשיו על חוק יסוד: משק המדינה, וכל הבעיות שיישארו פתוחות, והשר נרתם לעניין יחד עם אנשי המשרד כדי לסייע בעניין הזה.

יש בקשה שהיתה החלטה לגביה, של 7 מיליון ₪ לתרבות הערבית, לאקדמיה ללשון הערבית.

5 מיליון.

והעברה גם לנגב וגליל, 5.5 מיליון.

גם 5 מיליון.

זה מעבר למה שקיבלתם בנושא שכולנו קיבלנו, לגבי הנושא של המוכר שאינו רשמי. אני מבקש להתחיל לקרוא סעיפים.

נשמע מטמקין.

אני עדיין לא יכול להמשיך עם זה.

לגבי המוכר?

הכסף שהתייחסת אליו כרגע הוא כסף שעד היום תוקצב כחלק מהסכמים קואליציוניים. לא ניתן במחי יד כרגע בהודעה בוועדה לדלג על התהליכים שיש לבצע, כולל הבאת הכסף לאישור הממשלה, ובכפוף לבחינה של ענייני בחירות.

איזה קריטריון הופך את זה לקואליציוני?

כך היה.

זן החלטה מקצועית של שר האוצר ושל אנשי משרד האוצר, תוך הבנה של המוסדות.

בהתאם להודעה שהמדינה הודיעה לבג"ץ רק לאחרונה, שהכסף הוא בכפוף לשיקול דעת, הוא מתוקצב מפעם לפעם בשיקולים קואליציוניים פוליטיים - אין פסול כשלעצמו בעניין הזה. רק יש פרוצדורה, איך לעשות אותה. ההצעה, בתוספת, כמובן צריכה להיבחן גם בהיבטים של בחירות.

עו"ד אסי מסינג, אני לא יודע מה פירוש המילה פוליטי. יש לכם עברית קצת משונה. פוליטי הפירוש הוא שחלק מהחברים רוצים, וחלקם מתנגדים. עובר כחוט השני בדיונים ארוכים, שהכסף הזה צריך להגיע, וזה אומרים כל חברי הוועדה.

אנשי המקצוע. משרד האוצר והחינוך.

כמובן, זה ייעשה בהליכים המקצועיים.

הרב גפני, לא ייתכן שמי שמתפרץ לשיחה, שלא עשה עד עכשיו שום דבר - אתה נותן לו לדבר.

אמרה מי שנכנסה לוועדה- - -

אמר מי שהשר שלו לא חתם על התקנות. לא היינו היום אומרים את זה, שזה פוליטי וזה קואליציוני. השר שלו מנע את התקנות. חוצפה.

תפסיקי לעשות צחוק מעצמך.

הוא מנסה להפריע. שהשר שלו לא יחתום על התקנות. השר בנט. אולי שיכתוב ספרים.

קטי שטרית מתעקשת לשחק לידי אסי מסינג. אנחנו עושים פה בלי פוליטיקה, קטי, מהבוקר - - -

אתה מזכיר שזה פוליטי. זה לא פוליטי מדובר ב-136,000 תלמידים. שנה שלמה אני רצה על זה.

שר האוצר מבקש להתייחס.

אני רוצה לומר משהו. באתי לכאן, ואני נמצא כאן ומתכבד להיות כאן, כדי שיתקיים דיון פתוח, כדי לשמוע ולהקשיב, ובסופו של דבר המשימה מלכתחילה ועד הרגע האחרון היא לנסות לייצר - מצד אחד, יש פה צורך עמוק, חריג, שנוגע לכולם. מצד שני, יש מגבלות. אנחנו צריכים למצוא את הנתיב הנכון. אני חושב שהיושב-ראש מנווט וכל החברים פה תורמים והחברות בעניין, ואני חושב שהתקדמנו.

אני מדגיש – אני לא ישבתי בנקודות האלה שהעליתם עכשיו מול חבר הכנסת טיבי וכו'. ישבו אנשי המשרד, הגורמים המקצועיים. הם הונחו לשבת, והם לא צריכים להיות מונחים. זה מה שהם עושים כל הזמן. כל אירוע שמתכנסת ועדת כספים, באופן טבעי – יושבים, מדברים ומיומנים בדברים האלה. חזקה עליי שהם עושים את זה כנדרש וכראוי. אני חושב שצריך גם עם חבר הכנסת קושניר להגיע להבנות. כרגע המגבלה שאומרים: זה לא ניתן, ולא עושים את מה שלא ניתן ומחפשים את מה שניתן. זה מה שאני רואה. אף אחד לא חורג מהדברים האלה. וקטי, לא חשוב - השר שלו כבר לא אצלו.

ברור, אבל אני רוצה שישמעו את הנתונים ואז יבינו במה מדובר. הנתונים הם חשובים מאוד. השר כץ, מדובר ב-136,000 תלמידים. מתוכם 79,000 שזה תלמודי תורה ציוניים, שזה מוכשר, שזה כנסייתי וערביי מזרח ירושלים. 51,000 פטור, ילדים שהם פטור. זה ילדים שמקבלים 30% ממה שמגיע להם במדינה. זה נשמע נורמלי?

הדברים צריכים להתבצע, והחוק השני של הסיוע יבוא לכאן בעז"ה עוד היום, ושם גם יהיה בסיס לדיונים, דברים שהועלו כאן. קטי, אני מבקש, ברשותך, לשמר את אווירת ההסכמה הכללית. גם אני ממשיך לפעול כדי שעוד ועוד יתמכו בדבר. כבר עברתם את זה, העברתם חוק של 90 מיליארד שקלים, חוק סיוע, פה אחד. עבר במליאה ב-80 מול 0 מתנגדים. זה דבר שאני שואף, כי זה לא תקציב. זה דבר שבא לאפשר פעילות חירום מקצועית כדי לאפשר לכל הדברים שאתם מדברים עליהם פי מיליון, שלא ייגרם פה נזק. לכל התחומים, לכל המגזרים וליכולת לטפל בדברים. אנחנו במצב מורכב ואנחנו מנסים לפתור אותו.

זו בקשתי. חזקה עליי שכל הדברים סוכמו, מסוכמים, הם דברים שצריכים לבצע וגם להתבצע. אני חושב שצריך לאשר את החוק הזה כדי לתת רשת ביטחון למדינת ישראל. וחוץ מזה, כמו שאני אומר, יבוא לכאן עוד היום גם החוק של המענקים בסיוע המיוחד, ותוכלו להעלות שם דברים שהבנתי שחברת הכנסת תומא סלימאן ואחרים העלו שקשורים דווקא לחוק ההוא, וגם כאן הדברים יועלו. כל הערה שהושמעה פה נלקחה בחשבון והופנה ומטופלת כאן או אפילו בממשלה, לקבל עכשיו החלטות – אני אומר למיקי לוי שהעלה את הנושא של ה-400 מיליון ודברים מהסוג הזה. אני לא עושה חישוב פוליטי. רמי בן ברק אתמול הביא שוב את החקלאים, הרפתנים. לא שאלתי אותו מאיזו מפלגה הוא. אני חושב שטוב שסיכמנו את הדברים. אני לא עושה שיקול פוליטי בעניין הזה. אני רוצה גם במצב המורכב הזה לפתור בעיות. אני מבין, ומבין את המשפטנים שיש דרג מסוים של בעיות שאי אפשר להתקדם מעבר אליו, אבל בתוך התווך אני מבקש שנעשה את הדברים בהסכמה. תודה.

אני חוזר ואומר את מה שדיברנו. יש לנו פה בעיה גדולה, לכל אחד מאתנו. כל אחד דואג לציבור. אין את זה בחוק הזה. זה בניגוד לתקציב, שבתקציב יש מספרים – אנחנו יודעים כמה מוקצב לכל דבר, אנחנו יודעים כל מה שנלווה לעניין הזה.

דיברתי עם אנשי משרד האוצר, בעקבות הדיבורים שנאמרו פה. הודיעו אנשי משרד האוצר שהם מעברים 56 מיליון שקל לנושא של המוכר שאינו רשמי, שזו היתה דרישה בקונצנזוס. שלמה קרעי, אתה בתוך העניין הזה. גם אתה צריך לברך שהחיינו. אני מסכים שזה צריך להיעשות בפרוצדורה המקובלת. זה נושא שעומד בקונצנזוס – אמרה קטי שטרית קודם את המספרים. אנחנו לא יכולים שאנחנו מאשרים פה כל מה שנלווה לעניין. כנ"ל לגבי הרשימה המשותפת. איתי טמקין – את מה שהוא אמר, אנחנו רואים את זה כהתחייבות שצריך לבצע אותה כלפי הציבור הערבי, כפי שהקראתי קודם. זה בסדר, מה שאמרתי?

כן.

היא אומרת: כן, למה שהודעתי.

אני רוצה שהכול יהיה על מי מנוחות, שזה ייהנה וזה לא חסר. קודם כל יש לומר תודה גדולה לשר, חד משמעית, כי אתה יודע שעמלנו שנה פלוס על נושא המוכר, עוד לפני שהוא היה שר אוצר. הנקודה היא: 2020 ב"ה עם 56 מיליון שקלים – אני מאמינה שזה יסתדר, ושאפשר יהיה לנצל את התקציב הזה. צריך לא לשכוח שיש 2021. צריך לתת פתרון ל-2021, והדבר הכי חשוב, כדי שאף יועץ משפטי לא יקום ויגיד – שהתקנות יתוקנו בחוק. שלחת מכתב עוד לשר הקודם, ושלחת מכתב לפני שבועיים לשר הנוכחי. הקריאה פה לשר החינוך, לתקן את התקנות, ואז הילדים האלה לא יצטרכו להיות ילדים חורגים לעומת ילדים אחרים במדינת ישראל. כולם שווים.

צודקת. תודה. שלמה קרעי, בבקשה.

אדוני היושב בראש, אני מניח שגם אתה מרגיש שאנחנו בתיאטרון אבסורד. הכסף הזה היה בזכות ולא בחסד. הוא כבשת הרש שאיכשהו לא נכנס למה שהעברנו פה באוגוסט ובספטמבר. עם כל ההסכמים הקואליציוניים הסעיף הזה של ה-84 מיליון למוכר שאינו רשמי, לא נכנס. עכשיו לוקחים את הכסף ומחזירים את אותה כבשת הרש, וגם אותה מחזירים שחוטה ומרוטה.

למרות זאת, זה לא מספיק. ילדי ישראל לא צריכים להיות מופלים. ההורים של כאלה שלומדים במוסדות ציוניים - וגם מוסדות לא ציוניים, אבל בעיקר מה שאכפת לי זה המוסדות הציוניים – משרתים את המדינה, עושים את כל חובותיהם – מגיע להם זכויות כמו של כל הורה אחר וכמו של כל ילד אחד במדינה. זאת ההתחלה. אני מושך את ההסתייגות שלי בעניין הזה, אבל כאן נמשיך להיאבק, עד שכמו שהחינוך המיוחד שהסדרנו והבאנו שוויון בין המוכר שאינו רשמי לבין הרשמי, גם כאן הדבר הזה צריך להיעשות באופן חד-משמעי, בלי כחל וסרק.

תודה. בצלאל.

אחרי כל התודות – בתגובה לדבריו של היועץ המשפטי של משרד האוצר – שהדברים יעברו לתקנון.

למה אתה צריך להתייחס לזה? אתה חולק על העובדה שצריך לעשות את זה חוקי?

אני אומר חד משמעית: לא מדובר בכסף קואליציוני. אני מציע שאתם המשפטנים, פעם אחת – אני שוקל כהסתייגות לחוק הזה להגיש את חוק היועמ"שים, כדי ששר האוצר יוכל למנות יועץ משפטי כלבבו. אין שום קריטריון שמגדיר מהו כסף קואליציוני. זאת המצאה. מדובר בתקציב שאנשי המקצוע במשרד החינוך רוצים אותו וטוענם שהוא הכרחי. אנשי המקצוע במשרד האוצר רוצים אותו וטוענים שהוא הכרחי. אין ממשלה עכשיו. קואליציוני זה כשיש קואליציה. הממשלה התפזרה, הכנסת התפזרה. אין קואליציה ואופוזיציה. יש, כפי שאמר היושב-ראש, הסכמה מקצה לקצה סביב שולחן ועדת הכספים בכנסת ובמליאה כנראה, יהודים ושאינם, שמאלנים וימנים וכו', שזה כסף שצריך לעשות אותו מקצועי.

בצלאל, זה החטא הקדמון, כיוון שלא היה בבסיס התקציב. זה החטא הקדמון.

הכסף הזה צריך לעבור. זה הכול.

תודה רבה. חבר הכנסת שחאדה.

תודה, אדוני היושב-ראש. את הנושא הזה אנחנו כבר כמה חודשים מציגים כאן בוועדה, והיו ישיבות עם משרד האוצר ומשרד החינוך לגבי המוכר שאינו רשמי. יש בתי ספר שאינם יכולים להעביר משכורות או הפרשות למורים. בתי ספר שאין להם תקציבים בגלל המצב הכלכלי. לכן התקציב הזה, שאמור להיות שנתי ולהיכנס לבסיס התקציב, ולהעלות את השתתפות משרד החינוך במקום 30% - לפחות 60%, 70%, אותם בתי ספר שיהיו שווים לכל התלמידים במדינה שיקבלו מה שמגיע להם. אני מודה לכל מי שתמך ועמל כדי שנצליח בזה. לכן אני מבקש להסיר את ההסתייגות שהגשתי בשם המשותפת בנושא.

מאה אחוז. תודה. מי מקריא?

מאחר שנאמרו פה דברים חריפים, אני בכל זאת רוצה להתייחס אליהם.

לא אמרתי שום דבר חריף. רק חלקתי על דעתך. תכף כשאנמק את ההסתייגות שלי לחוק היועמ"שים- - -

עם כל הכבוד, מותר לחבר כנסת- - -

בכל זאת אתייחס עניינית לעניין ההסכמים.

למה צריך את זה עכשיו?

כי זה נאמר.

אני לא מרשה לך. אמרתי את מה שאמרת. אמרתי שהכול ייעשה על-פי החוק. אתה רוצה לסבך את העניין? תסבך.

בתגובת המדינה לבג"ץ שהוגשה בחודש יולי פורטו בהרחבה כל החלטות הממשלה שהתקבלו בשש השנים האחרונות ביחס לסל הפיקוח שעליו אנחנו מדברים, מהחלטה 359 ב-5 באוגוסט 2015 שעניינה יישום הסכמים קואליציוניים, ועד החלטה- - - מ-11 במרס. אלה כל ההחלטות שהתייחסו בהרחבה לנושא. ועכשיו אנחנו לא נמצאים במצב שבו אפשר לשנות, מצב שבו אנו מקיימים את המציאות.

נעשה ונפעל לפי החוק ולפי החלטות שהתקבלו בעניין הזה. לא צריך להוסיף שמן למדורה. תודה. מי מקריא את הצעת חוק יסוד: משק המדינה?

אקריא.

משק המדינה (תיקון מס' 11 והוראת שעה לשנת 2021).

תיקון סעיף 3ב. 1. בחוק-יסוד: משק המדינה (להלן – חוק היסוד), בסעיף 3ב - (1) במקום סעיף קטן (א) יבוא: "(א) לא נתקבל חוק התקציב לפני תחילתה של שנת הכספים יחולו ההוראות שלהלן לגבי שנת התקציב ההמשכי: (1) הממשלה תהיה רשאית להוציא את ההוצאות כמפורט להלן: (א) כל חודש, סכום השווה לחלק השנים עשר מההוצאה הממשלתית המותרת לשנה הקודמת או מתקרת ההוצאה הממשלתית לשנה הקודמת, כשהן צמודות לשיעור הגידול באוכלוסייה, לפי הנמוך מבניהן;

אנחנו ביקשנו אתמול בישיבה שזה לא יהיה כמו שיש במקור – צמודות למדד, אלא שיעור הגידול באוכלוסייה. אדוני השר, אנשי משרד האוצר אכן שינו את השיעור שלא לפי המדד אלא לפי הגידול באוכלוסייה, שעל זה משרד המשפטים אמר שלא יתנגד, ואני מברך על כך.

אדוני, זה נכנס לחוק, השינוי הזה?

כן.

אז נושא חדש.

למה?

ועדת הכנסת תחליט אם זה נושא חדש.

אתם בסדר?

אנחנו בסדר גמור.

אני מציע שוועדת הכנסת תתכנס. לא קרה כלום.

הפסקה כולה מדברת על ההוצאות שיכולה הממשלה להוציא בשנת תקציב ממשלתית, כלומר בזמן שלא התקבל תקציב. פסקת משנה (א) מדברת על הוצאה במזומן וקובעת כך – אנחנו מדברים על הנמוך מבין השניים – האפשרות הראשונה היא, כפי שיש היום, מה שנקבע בחוק התקציב בשנה הקודמת, ואם לא נקבע בחוק התקציב, כמו בשנת 2020, שבה לא עבר חוק תקציב - מה שהיתה המסגרת בתקציב ההמשכי לפי חוק היסוד – זו האפשרות הראשונה. האפשרות השנייה היא מגבלת ההוצאה בניכוי הקופסאות החד פעמיות שהיו בתוך מגבלת ההוצאה, שלא משמשות לחישוב מסגרת ההוצאה של השנה לאחריה. אם אתן דוגמה לשנה זו, בשנה זו אנחנו מדברים על הנמוך מביניהן - לא עבר תקציב השנה ולכן מסגרת ההוצאה לפי התקציב הנוכחי היא קרובה ל-500 מיליארד שקל, כיוון שאנחנו כוללים פנימה גם את קופסאות הקורונה השונות שהיו בתוך מסגרת התקציב ההמשכי בשנת 2020, לכן האופציה השנייה היא מגבלת ההוצאה לשנת 2020, שבניכוי הקופסאות החד-פעמיות לעניין הקורונה שזה 412 מיליארד שקלים. לכן לעניין הזה הבסיס שממנו יחושב התקציב ההמשכי ל-2021 הוא 412 מיליארד שקלים בתוספת ההצמדה לממוצע שיעור הגידול באוכלוסייה בשנים 2017 עד 2019.

הלאה.

(ב) הוצאה המותנית בהכנסה, בהתאם להוראות שייקבעו בחוק; (ג) הוצאה של מפעלים עסקיים שפעלו בשנת הכספים הקודמת, בהתאם להוראות שייקבעו בחוק; (ד) החזר חובות קרן שאינו החזר חובות כאמור למוסד לביטוח לאומי;

אנחנו מדברים פה על הוצאה מותנית במפעלים עסקיים. נגיע לזה כשנגיע לחוק יסודות התקציב, להוראות שייקבעו שם בעניין ההכנסות שיהיו בפועל הן גם ההוצאות שהממשלה תוכל להוציא מהוצאה מותנית בהכנסה במפעל עסקי. לגבי קרן, כיוון שזה עניין מימוני- - - , אנחנו מאפשרים – כפי שהיתה גם הוראת שעה כבר השנה - להוציא את סכומי הקרן שהממשלה חייבת לשלם בשנת תקציב ממשלתי, וזה נפרד מסכום ההוצאה הרגיל במזומן.

(2) הממשלה תהיה רשאית להתחייב בגבולות הסכומים כמפורט להלן, ובלבד שלא יהיה בהתחייבויות כאמור כדי להגדיל את ההוצאה באותה שנה מעבר לסכום ההוצאה בתקציב המשכי: (א) סכום ההרשאה להתחייב, בהתאם להוראות שייקבעו בחוק; (ב) סכום ההוצאה בתקציב המשכי, הסכום להוצאה המותנית בהכנסה והסכום להוצאה של מפעלים עסקיים, כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ג) של פסקה (1), בהתאם להוראות שייקבעו בחוק; (ג) סכום עודף שנותר בסעיפי התקציב בחוק התקציב הקודם, בהתאם להוראות שייקבעו בחוק;

זה חידוש ביחס לסעיף (3)(ב) הנוכחי. אנחנו יוצרים לא רק את מסגרת ההוצאה במזומן בפועל אלא גם את מסגרת ההתחייבויות שהממשלה רשאית להתחייב לשנת תקציב המשכי. הפסקה הראשונה מדברת על סכום הרשאה להתחייב – נגיע לזה כשנגיע לחוק יסודות התקציב. זה הוראות שייקבעו בחוק. העניין השני גם כן – המסגרת שתהיה מוגבלת בסכום המזומן, הסכום של הוצאה מותנית בהכנסה בתחום המפעלים העסקיים בהתאם להוראות שייקבעו בחוק, גם לזה נגיע בחוק יסודות התקציב; ועודפים שיכולים לשמש אך ורק להתחייבויות – יש להדגיש את העניין הזה. העודפים שנותרו בשנה הקודמת שיוכלו לשמש אך ורק להתחייבויות בהתאם להוראות שייקבעו בחוק, ולא להוצאה במזומן בשנת התקציב ההמשכי.

(3) הממשלה תהיה רשאית למלא משרות במספר שלא יעלה על מספר המשרות הנקוב בחוק התקציב הקודם.";

(2) בסעיף קטן (ב), במקום "סעיף קטן (א)" יבוא "סעיף קטן (א)(1)(א) עד (ג)", במקום "ביתרה תשתמש" יבוא "ביתרת הכספים כאמור תשתמש", ובסופו יבוא התחייבויות הממשלה לפי סעיף קטן (א)(2) יהיו רק לצורך שירותים חיוניים ופעולות קודמות";

פה אנחנו מתקנים את הסעיף שיוצר את סדר הקדימויות של חוק- - - , פעולות חיוניות - פעולות שהתקיימו בחוק התקציב הקודם. הרוב פה זה תיקונים טכניים, אבל יש פה גם, מאחר שהוספנו הגבלה גם ביחס למסגרת ההתחייבויות, אנחנו אומרים שמסגרת ההתחייבויות תהיה גם היא אך ורק לצורך שירותים חיוניים ותו לא, קודמות, פעולות שהיו בשנת התקציב הקודמת.

(3) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: "(ד) בסעיף זה - "הוצאה ממשלתית" - ההוצאה הממשלתית, נטו, לרבות מתן אשראי, ולמעט החזר חובות קרן בלבד שאינו החזר חובות כאמור למוסד לביטוח לאומי; "ההוצאה הממשלתית המותרת", לשנת כספים מסוימת – סכום ההוצאה הממשלתית המותרת לפי חוק התקציב לאותה שנה, ואם לא התקבל לגבי השנה האמורה חוק התקציב – סכום ההוצאה הממשלתית המותרת לפי חוק-יסוד זה; "שיעור הגידול באוכלוסייה" - ממוצע שיעורי הגידול באוכלוסייה בישראל שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשלוש השנים שקדמו לשנה הקודמת לשנת התקציב ההמשכי; "סכום ההוצאה בתקציב המשכי" – הסכום השנתי הכולל של ההוצאה הממשלתית כאמור בסעיף קטן (א)(1)(א); "שנת תקציב המשכי" – שנת כספים שעד לתחילתה לא התקבל חוק התקציב לגביה, ואם התקבל חוק התקציב במהלך אותה שנה – החלק משנת הכספים שמתחילתה ועד לקבלת חוק התקציב כאמור; "תקרת ההוצאה הממשלתית", לשנת כספים מסוימת – סכום ההוצאה הממשלתית המרבי שניתן, לפי חוק, לקבוע לאותה שנה בחוק התקציב, בניכוי סכום ההוצאה הממשלתית באותה שנה שאינו מובא בחשבון כחלק מסכום ההוצאה הממשלתית המרבי שניתן, לפי חוק, לקבוע בחוק התקציב בשנה שלאחריה."

אלו ההגדרות שרלוונטיות למה שהקראנו בסעיפים.

תוכל להסביר את ההגדרות?

כן. הוצאה ממשלתית – אנחנו מסבירים מהי הוצאה ממשלתית, מסבירים שזו הוצאה ממשלתית נטו, שאינה כוללת החזר חובות קרן, שאמרנו קודם ש- - - בנפרד למעט החזר חובות למוסד ביטוח לאומי. ההוצאה הממשלתית המותרת זה מתייחס לאפשרויות שיש לתקרות, האפשרויות לגבי ההוצאה הממשלתית במזומן, שזה הסכום שניתן היה להוציא לפי חוק התקציב או לפי הסכום שניתן היה להוציא לפי חוק היסוד בשנה שבה לא התקבל תקציב בכלל כמו שנת 2020. שיעור הגידול באוכלוסייה, כפי שהסברנו קודם, זה ממוצע שיעור הגידול באוכלוסייה בשלוש השנים שקדמו לשנה לפני שנת התקציב ההמשכי הרלוונטי. בעניין שנת 2021 אנחנו מדברים על השנים 2017 עד 2019. סכום ההוצאה בתקציב ההמשכי – זה הסכום במזומן שניתן להוציא בשנת תקציב המשכי, לפי הנוסחה שדיברנו קודם.

על הגידול הטבעי – ממוצע של שלוש השנים האחרונות?

כן. ב-2021 זו תהיה עלייה מ-414.5 ל-419.

הגידול באוכלוסייה יוצא כ-1.9% בממוצע.

במקרה שאתה במצב שלילי, מה נעשה? אתה כל הזמן לוקח שלוש שנים אחורה ממוצע?

גידול אוכלוסייה שלילי ממוצע במשך שלוש שנים – אני לא חושבת – הממוצע הוא 1.9 לאורך זמן, היינו ב-1.8 ועלינו ל-1.9 כבר הרבה מאוד שנים. לכן שלוש שנים שהממוצע- - -

צודקת, התכוונתי מבחינת המדד. בסדר. טעיתי.

שנת התקציב ההמשכי, זה מה שהסברנו – שנה שלא התקבל בו חוק תקציב; ותקרת ההוצאה הממשלתי, כפי שהסברנו קודם, זה מגבלת ההוצאה לפי חוק ה- - - בניכוי ההוצאות שלא משמשות כבסיס לחישוב מגבלת ההוצאה בשנה שאחריה.

עכשיו סיימנו את ההוראה הקבועה בכל הנוגע לחוק יסוד. אנחנו עוברים להוראת השעה שנוגעת לקורונה.

אייל, בבקשה.

בתיקון 50 הכניסה הוועדה את הבקשה, את הדרישה שתובא לוועדה תוכנית פעולה מפורטת בנוגע להוצאות הצפויות. אנחנו רוצים להכניס את זה גם פה, שהתוכנית תובא – אני מדבר על התוכנית המפורטת, לא התוכנית המפורטת שעשינו פלוס ה-11 אלא על כל התוכנית המפורטת. אני מדבר על מה שהיה בהוראת השעה, תיקון 50 שהוספנו גם את התוכנית המפורטת. עכשיו אנחנו נמצאים כבר בתקציב המשכי. כיוון שרצינו כן להגביר את פיקוח הוועדה על פעולת הממשלה, אנחנו מבקשים שכן יביאו לוועדה ולכנסת את תוכנית הפעולה המפורטת, שכן מפורטת גם מבחינת סכומי ההוצאה, הוצאות מותנות בהכנסה, לפי סעיפים, כפי שהיה בתוכנית המפורטת שהובאה לכנסת, רק שזה יונח ויובא לוועדה. אנחנו לא מבקשים כאן כרגע אישור. שזה יובא לוועדה לא יאוחר מחודש מתחילת שנת הכספים.

דיברנו על זה שתובא תוכנית מפורטת לוועדה.

זה משהו ששונה כרגע מהמתכונת הקיימת כרגע של סעיף (3)(ב). הסעיף הזה לא מדבר כרגע במצב הרגיל על כך שמונחת תוכנית מפורטת – לא בממשלה ובטח לא בכנסת אלא יש הוראה שהוספתם בתיקון הקודם לגבי פרסום. זה שינוי מהותי של הסעיף, רק צריך לגבש מה עמדתנו.

אנחנו נוסיף את זה. הם יגבשו את עמדתם. נרצה לדעת מה עמדתכם. הלאה.

תיקון סעיף 3ב – הוראת שעה. 2. בתקופה שמיום תחילתו של חוק-יסוד זה עד יום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021) או עד יום קבלת חוק התקציב לשנת 2021, לפי המוקדם, יקראו את סעיף 3ב לחוק-היסוד כך: (1) בסעיף קטן (א) - (א) בפסקה (1), אחרי פסקת משנה (ד) יבוא: "(ה) לשם מימון ההוצאות הדרושות להתמודדות עם המשבר שנוצר בשל התפשטות נגיף הקורונה, ולמטרה זו בלבד - (1) סכום שלא יעלה על 52.3 מיליארד שקלים חדשים, שיוקצה לעניינים כמפורט להלן ועד לסכומים כמפורט לצידם: (א) בריאות, רווחה, סדר ציבורי, ביטחון פנים, עלייה וקליטה ומתן מענה לצורכי משרדי הממשלה –6.7 מיליארד שקלים חדשים; (ב) היערכות משרד החינוך לשנת הלימודים התשפ"א – 2.5 מיליארד שקלים חדשים; (ג) שיפוי המוסד לביטוח לאומי – 9.9 מיליארד שקלים חדשים; (ד) מענק וסיוע לעסקים ולעצמאים – 21.1 מיליארד שקלים חדשים; (ה) עידוד תעסוקה והכשרת הון אנושי, מימון הכשרות מקצועיות, סיוע לעמותות ולארגוני חברה אזרחית וסיוע לעסקים קטנים ובינוניים – 1.5 מיליארד שקלים חדשים; (ו) עידוד התעסוקה באמצעות מענק עבודה – 0.5 מיליון שקלים חדשים; (ז) הנחות בארנונה – 2.2 מיליארד שקלים חדשים; (ח) עלות תקציבית של פתרונות אשראי – 2.3 מיליארד שקלים חדשים; (ט) תשתיות, טכנולוגיה עילית, דיגיטציה ותכנית יציאה מהמשבר – 5 מיליארד שקלים חדשים; (י) מטרות אחרות – 0.6 מיליארד שקלים חדשים;

(2) סכום היתרה מהסכום שהוקצה בשנת 2020 לשם מימון ההוצאות הדרושות להתמודדות עם המשבר שנוצר בשל התפשטות נגיף הקורונה, שיוקצה לאותם עניינים שלשמם הוקצה בשנת 2020.

כאן אנחנו מדברים על הקופסאות הייעודיות שיוקצו כל עוד לא יעבור תקציב לשנת 2021 לצורכי הקורונה, שיכללו גם את העודפים שנותרו מאותן קופסאות בשנת 2020, והעודפים יועדו לאותן מטרות שלהן הן נועדו.

לפי מה קבעתם את הסכומים האלה?

הסכומים האלה הם לפי מה שאישרה, כפי שיוגב הראה אתמול במצגת – הוועדה פה אישרה בחוק המסגרות, חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, את גובה ההוצאה לשנה הבאה, שהיא כוללת את המחויבויות החוקיות, כלומר התשלום של כל המענקים, של דמי האבטלה, כפי שחוקקו פה בוועדה, וכן הוצאות משרד הבריאות ומשרדי הממשלה האחרים – למשל, הוצאות משרד החינוך, כפי שחוקקו פה בוועדה. למעשה מדובר בקיבוע של הסכומים שאתם הגדרתם מתוך חוק המסגרות. אין פה סכומים נוספים או חדשים.

אקריא כעת מה שהעברנו הבוקר לוועדה, שזה סעיף שנדרש לצורך האפשרות לבצע שינויים בין המרכיבים השונים.

זה לא מופיע בנוסח לפניכם. זה נשלח אלינו כמה דקות לפני תחילת הדיונים בוועדה, מה שהוא רוצה להקריא.

אקריא ואסביר את זה.

(3) שינוי בסכומים המוקצים לעניינים הנקובים בפסקת משנה (1) בשיעור העולה על 15 אחוזים מאחד הסכומים כאמור, ובכלל כך סכומי היתרה שנוספו לאותם סכומים כאמור בפסקת משנה (2), טעון אישור ועדת הכספים של הכנסת.".

אנחנו ביקשנו 10%. אתם שיניתם את זה ל-15%. אתם תיקנתם את זה.

זה די דומה למה שנעשה גם בהוראת השעה – שינוי של 15%. אם הוועדה רוצה 10% - כמובן, זה אפשרי. בין הסעיפים השונים שמופיעים כרגע בקופסאות הקורונה, העברה ביניהן זה שיעור שעולה על 10%, לפי חישוב של ועדת הכספים של הכנסת.


(היו"ר ינון אזולאי, 13:47)

(ב) בפסקה (2) – (א) בפסקת משנה (ב), אחרי "(א) עד (ג)" יבוא "ו-(ה)" ובסופה יבוא "ובלבד שהתחייבות להוצאה כאמור בפסקת משנה (ה) של פסקה (1) תהיה לצורך העניינים המפורטים בה ועל פי הסכומים הנקובים לצד כל עניין כאמור";

בהוראת השעה אנחנו מחילים את הוראת ההתחייבויות גם לגבי המסגרת של תקציב הקורונה.

(ב) בפסקת משנה (ג), בסופה יבוא "בניכוי הסכום האמור בפסקה (1)(ה)(2)";

כאן אנחנו עושים את ההתאמה של העודפים, כדי שלא יהיה לנו כפל בעודפים, עודפי קורונה יהיו לענייני קורונה, ועודפים אחרים יהיו לצרכים הכלליים של הממשלה.

בסעיף קטן (ד), בהגדרה "סכום ההוצאה בתקציב ההמשכי" במקום "בסעיף קטן (א)(1)(א)" יבוא "בסעיף קטן (א)(1)(א) ו-(ה)".

זה התאמת הגדרת סכום ההוצאה בתקציב ההמשכי כך שהיא תכלול גם לעניין הוראת השעה גם את קופסות הקורונה.

תחילה. 3. תחילתו של חוק יסוד זה ביום י"ז בטבת התשפ"א (1 בינואר 2021).

לגבי העודפים של 19' – הרי לא היו פה עודפים של 19' ל-20' – הם עוברים ל-21'?

כן. 19' ל-21'.

וגם עודפים של 20' עוברים ל-21'.

לא. זה לא באמת משנה.

ביקשתי להעביר את העודפים של 20'. יש לך העודפים של 19' שעוברים ל-20' כביכול, ולא עברו ל-20', אתה עושה להם מקפצה ישר ל-21', אבל יש גם עודפים של שנת 20', שב-21' אנחנו ניחשף אליהם. זה לא עובר?

בפועל, לפי מה שמוצע כאן, יעברו עודפים בהיקף העודפים שיועברו בשנת 2019. זה מה שיעבור לשנת 21'.

לחדד – המילה "יועברו", צריך לומר שזה לא במובן יועברו אלא יהיה ניתן להתחייב לתקציב המשכי 21' בגובה העודפים עד 85% מעודפי שנת 2019.

הרי אין עודפים ל-20'. לא היה תקציב ל-20'.

זה לא נקרא שיש עודפים ב-20', כשאין תקציב?

בפועל אנחנו מדייקים שמה שעובר, זה מה ששירה אמרה. התחייבויות של 19' ניתן יהיה ליצירת התחייבויות חדשות בשנת 2021, ונגיע לזה בחוק יסודות התקציב, עד למסגרת של 85%.

היא לא קשורה לחוק הזה.

והעודפים יצטרכו לבוא לפה או זה אוטומט עכשיו שאנחנו מכניסים את זה, מבחינת האישור שלהם?

העודפים לא יצטרכו להגיע.

בבקשה, הילה שי וזאן.


(היו"ר מיקי לוי, 13:52)

ידעתי שיהיו לי בעיות להשתלב בדיון הזה – לכן אמרתי את הדברים כבר בדיון הקודם, אבל אני רואה שהם לא הועלו, אז שני דברים. אחת, קודם כל, אני רוצה לוודא שהתוספת הזו עכשיו כן תאפשר להעלות את התמיכות מ-70 ל-100 גם ב-2021. אשמח לקבל על זה תשובה.

ודבר שני שהזכרתי בדיון הקודם ואכן הוא מתאים לכאן, להוסיף את העניין של החקלאות וההתייחסות לשמיטה בסעיף (3)(ב) בקופסת הקורונה, להוסיף בסיפא של סעיף (ד) מענק וסיוע לעסקים ולעצמאיים 21.1, להוסיף: לרבות עסקי חקלאות שנפגעו מהמשבר, ואינם מקבלים מענה במסגרת הפיצויים הרגילים לעסקים.

הרחבתי על זה בדיון הקודם – לא אומר זאת שוב, אבל כן לגבי השמיטה, כיוון שאין לנו תקציב ואין תוכנית להתמודדות עם שנת שמיטה שתגיע בספטמבר, כדאי להוסיף גם בסעיף קטן (י) את המילים "לרבות שמיטה".

אבל השמיטה באה לידי ביטוי כל שנה מחדש.

לא. אין לזה התייחסות כרגע בכלל. אין שום תוכנית והיא לא מעוגנת בתקציב, כי אין תקציב, אז בשביל שלאחר מכן לחקלאים לא תהיה הבעיה הזו בספטמבר, ואנחנו נידרש לעניין בשנית, צריך להוסיף את זה בסעיף (י).

על הנושא הזה מבקש לדבר גם מנכ"ל משרד החקלאות.

המתכונת של השאלה של קביעת מענקים מסוימים או סיוע או כל דבר אחר היא לא באמצעות תיקון של סעיפים בחוק היסוד. זו לא הדרך, כי חוק היסוד הוא רק מסגרת פלטפורמה של הקצאת כסף. הוא לא קובע את תוכניות הסיוע, וזו לא הדרך. דיברנו על זה גם בעבר, על כל הסתייגויות שונות שעלו פה בוועדה. הדרך היא, אם משרד החקלאות חושב, שצריך כרגע לייצר פתרון לקושי שנוצר כתוצאה מהקורונה, הוא צריך לעשות את העבודה הפנים ממשלתית, להציע הצעה מסוימת, והיא תיבחן בשאלה אם זה יכול להיות בהחלטה מינהלית של המשרד, אם יש צורך בהחלטת ממשלה, אם יש צורך בהליך חקיקה - תלוי בסיוע ובהיקף שלו. ואחרי זה צריך לראות, אם אפשר יהיה להקצות את הכסף מתוך קופסת הקורונה בכפוף לזה שיהיה – שאת המעבר בשימושים לא צריך לקבע בחוק היסוד. זה לא מקדם הרבה.

אבל מתוך הבנה שמדובר בענף אחר, שכל תשורת ההכנסות וההוצאות שלו מכל ענף אחר, מה הבעיה שזה ייכנס פה? זה בדיוק המענק לסיוע לעסקים ולעצמאיים. זה בדיוק ה-21.1. למה שזה לא ייכנס פה, לרבות עסקי חקלאות?

שוב אומר - המתכונת כרגע של חוק היסוד קובעת קופסה של 52.3 מיליארד שקל, שמחלוקת לשימושים שהם ברמה מאוד גבוהה ויכול להיכנס לשם הכול. השאלה היא בסוף שאלת היישום, למה מיועד הכסף. למה שמיועד הכסף מבחינת התוכנית הספציפית, תצטרך להיקבע- - -

תודה. השימושים הם לא בדיוק בחוק הזה אלא בשלב השני. אני רוצה לתת מפאת הכבוד לסמנכ"ל משרד החקלאות אפשרות. בבקשה.

שלום, צביקה כהן, סמנכ"ל משרד החקלאות, אחראי על כל נושא ההשקעות ואחראי על השמיטה. הילה אמרה את כל מה שאני חושב, אבל אומר מילה אחת לאסי. גם ב-2020 כל בעיות הקורונה של החקלאות הגיעו מאותה קופסה. זו ההערה שלי. לא מהחלטת ממשלה, לא שום דבר. קיבלנו כ-40 מיליון שקל לבעיות ספציפיות של קורונה בחקלאות שלא נפתרות על-ידי תקנות המשנה. מאותה קופסה הביאו את התקנות. אני חשבתי שאם יש קופסה גם ב-21', כמו שהילה אמרה, צריך להיות גם ב-21' מאותו מקור. זו הערה לאסי, לא יודע מה תעשו עם זה.

לגבי השמיטה – היא עוד כשמונה חודשים, ואין תקציב לשמיטה. אנחנו יודעים מה צריך, אנחנו עושים את זה פעם שלישית או רביעית בעשרים השנה האחרונות. אין תקציב, ואנחנו לא יודעים מה יהיה ספטמבר. אולי לא תהיה ממשלה. צריך להתכונן כבר בינואר. חשבנו אולי בתוך הקופסה הזאת.

אני רוצה לחזק את מה שהיועץ המשפטי של האוצר אמר. החוק הזה הוא לא בדיוק הגדרת השימושים עצמם. כולנו בעד הסיפור של השמיטה, לכן נהיו קופסאות, ומהן, כפי שניתנו תשובות בשנת 2020, יצטרכו לתת קופסאות בשנת 2021. זו התשובה של האוצר.

אוסיף – על פניו נראה לי שהשמיטה לא קשורה לקורונה.

לא רציתי להגיד את זה. להפך – אמרתי שהשמיטה חשובה בעיניי כולנו מתוך כבוד, אבל ודאי לא לחוק יסודות התקציב.

לא מדובר פה בדיון תקציבי כרגע. נדמה לי שאתה קצת מקדים. סמנכ"ל במשרד החקלאות צריך לעשות את הדיון התקציבי בתוך הממשלה ולא בדיון בתיקון לחוק יסוד: משק המדינה.

כפי שאמרתי, המטרות הללו צריכים להיות מוקצים במסגרת סדרי העבודה הרגילים. אם יש כסף – יוקצה לצורך זה תוכניות וסיוע למיניהן. הדרך ידועה וברורה, אם זה בתוך המשרד, אם הגעה לממשלה או לכנסת לפי העניין.

אסי, לא קיבלתי תשובה לגבי התמיכות. הרי ברור שכל חברי הכנסת יתעקשו על זה שגם הפעם ניתן 100 ולא 70.

לגבי התמיכות, דיברנו על זה באריכות בדיון הקודם, ואחזור על עיקרי העניין. למעשה תמיכות מאושרות על-ידי שרים, בעיקר, כשהם בממשלה שאינה ממשלת מעבר, מדי שנה בשנה. מעט מאוד ממפעלי התמיכות הם על בסיס של כמה וכמה שנים. כתוצאה מהמהלך הזה, בהתאם לנוהל שר אוצר, בשנה שבה יש תקציב המשכי אפשר לשלם ולהקצות לגופים המקבלים תמיכות לא יותר מ-70% ממה שניתן להם בשנה הקודמת, וזאת מתוך הנחה, שמדובר במקדמה, ומטבע הדברים היא לא יכולה להיות בהיקף של 100% - אין דבר כזה, מקדמה של 100%, והיא נותנת מענה בהינתן המצב שבו מניחים – וגם כל מי שמקבל מקדמה יודע שאם המצב ישתנה, צריך להחזיר אותה - מניחים שזה יהיה לפחות גובה התקציב שמיועד לאותן תמיכות, וזו הנחה שיכולה להתברר גם כלא נכונה.

לכן על בסיס הדבר הזה, במסגרת התקציב ההמשכי, מביאים בחשבון – הגובה של 70% מהיקפי התמיכה שהיו בשנים הקודמות, בסייג אחד של התייחסות מיוחדת לכספים קואליציוניים שהרחבתי לגביה – אם יש צורך, ארחיב לגביה פעם נוספת.

תודה. חבל לך, זה נדון אתמול. אנחנו בצד שלך.

עשינו את זה גם בשנה שעברה, העלינו מ-70 ל-100.

בשנה שעברה בחודש ספטמבר בעקבות תיקון חקיקה מיוחד, בהוראת שעה מיוחדת שנקבעה בסוף חודש אוגוסט, נקבע הליך מיוחד שהוא לא ההליך שמוצע כאן, שבמסגרתו אושר בגלל הנסיבות המיוחדות שבה היתה מדינת ישראל באותה עת, אושרה הקצאה של הגדלה של התקציב ההמשכי שהיתה כמעט עד גובה מגבלת ההוצאה בהליך מיוחד שכולל אישור ממשלה ואישור ועדת כספים של הכנסת, שהוא למעשה תהלך פרוצדורלי. זה היה אז נוסף התוספת של ההקצאה ל-100 והוא חל. זה לא התהליך שאנחנו מדברים עליו כרגע. מדובר בתקציב המשכי שהקצאתו נמצאת כרגע בממשלה שאין לה כרגע אמון הכנסת.

אבל אתה יודע שרןב התמיכות ממשיכות שנים.

זה לא משנה. זה תקציב המשכי. עוד משהו – התחייב החשב הכללי באוצר לבחון נקודתית לפי צרכים הגדלה נקודתית. זה גם מה שנעשה בשנה שעברה, אגב. לכן למרות כל הניסיונות אתמול זה לא הוגדל מ-70 ל-100.

אבל זה לא בסדר.

מה לעשות? הכול בסדר במדינה? הממשלה בסדר?

ההליך שאישרנו אסי, שאתה מדבר עליו, היה כי הוסיפו אז 11 מיליארד, אז הנה גם עכשיו. מתאימים את זה לגידול האוכלוסייה ולא מצמידים את זה למדד. אם אפשר היה אז, אפשר גם עכשיו.

דבריך נרשמו בפרוטוקול. למרות שאנחנו בצד שלך, אי-אפשר לבצע כעת הגדלה אלא 70%, ובהתאם לכך בחינה נקודתית, כי זה היה בסוף שנה.

אם הייתי שם, לא הייתי נותנת לזה לעבור.

את מוזמנת.

לו יכולתי, הייתי עושה את זה. לי אין אצבע בדיון הזה לצערי, אבל אספר לכם לסיום – ישבתי עם המנכ"לית של כנפיים של קרמבו לפני שבועיים. סיפרתי לה על העניין של ה-70 ו-100. היא אמרה: את לא יודעת מה עשיתם. אתם הצלתם את כנפיים של קרמבו שהיו יוצאים לפשיטת רגל.

בשלושה או בארבעה חודשים ה-70% פלוס בחינה נקודתית של החשב הכללי באוצר יכול לפתור את העניין, לא ב-100%. אתקן אותך – למרות שאת בבידוד יש לך ידיים. תשלחי מישהו במקומך. זה מה שאנחנו עושים בדרך כלל. כחול לבן יכולים לשלוח למערכה מישהו שירים אצבע בהתאם לתפיסת העולם שלך. תודה רבה.

חמש דקות הפסקה.

(הישיבה נפסקה בשעה 14:10 ונתחדשה בשעה 14:20.)



(היו"ר משה גפני, 14:20)

אני מחדש את הישיבה. אני רוצה להצביע על ההסתייגויות. תגידי מה ההסתייגויות. הרשימה המשותפת הסירה את ההסתייגויות.

לסעיפים 1 ו-2 אין הסתייגויות. לאחרי סעיף 2 יש הסתייגות של חברי הכנסת שלמה קרעי וקטי שטרית.

הורידו.

קבוצת ישראל ביתנו.

תכף נראה, הם יושבים עם שר האוצר. השר, רוצה לומר משהו?

במה שקשור למה שאני מכיר – ביקש חבר הכנסת פורר להעלות גישה של מודל אמריקאי וכו' במסגרת תוכניות הסיוע. סוכם שיגיע למשרד, ויהיה דיון עם הדרגים המקצועיים. ישמיע את כל דעותיו, והדבר ייבחן. אין כאן התחייבות, אבל יש התחייבות לבחון את הדבר הזה. יהיה דיון. מדובר בתוך יום-יומיים.

תודה רבה.

אנחנו לא חיים בשקט עם החוק הזה. במצב העניינים התקין צריך להיות חוק תקציב, אבל מתוך הבנה שאם החוק הזה לא יעבור, אז המדינה תושבת, אנחנו מורידים גם את הנושא החדש וגם את ההסתייגויות גם לחוק הזה וגם לחוק השני.

את כל מה שאמרת גם אני יכול לומר. גם אני נמצא במצב כזה.

אנחנו חוזרים להסתייגויות. אמרנו שלסעיפים 1 ו-2 אין הסתייגויות. לאחרי סעיף 2 חברי הכנסת שלמה קרעי וחברת הכנסת קטי קטרין שטרית הסירו את ההסתייגות. קבוצת ישראל ביתנו הסירה את ההסתייגויות.

בבקשה, תקריא.

אנחנו נכנסים לתוך סעיף 3ב1(1). אקריא אותו לפי הנוסח המעודכן שלו. תוכנית הכוללת את פירוט הוצאות הממשלה הצפויות והמתוכננות לפי סעיף זה תונח בידי משרד האוצר על שולחן הממשלה ו-וועדת הכספים של הכנסת לא יאוחר מתחילתה של שנת תקציב המשכי. פירוט הוצאות לעניין משרד הביטחון והגופים הביטחוניים יונח על שולחן הוועדה המשותפת של ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון של הכנסת כמשמעותה בסעיף 18 לחוק יסודות התקציב, התשנ"ה-1985. שר האוצר ידווח לוועדת הכספים של הכנסת אחת לחודש על הוצאות הממשלה כאמור.

התוכנית המפורטת תהיה מחולקת גם כן – סעיפים, תוכניות, פעולות? כך היא תיראה?

התוכנית המפורט יכולה להיראות כך. אני לא חושב שהסעיף מגביל אותה בהכרח לצורה הזאת, אבל היא צריכה להיות מפורטת.

ותהיה אפשרות לעשות השוואה חודשית פה?

ככל שהוועדה רוצה שהיא תהיה ברמה הזאת, וזה לא מופיע - אם זו רזולוציה נדרשת, וזה לא מה שהחוק אומר, אפשר להוסיף לחוק, כן שיגיד שכן, אם זו היתה כוונת הוועדה.

מה שהוועדה תחליט. אפשר גם פעם אחת ואפשר כל חודש, כל עוד התקציב ההמשכי נמשך, תהיה יכולת בקרה חופשית של הוועדה לראות את התוכנית שלפיה- - -

זה מה שיש בסוף הסעיף, דיווח חופשי. מגיש שר האוצר לוועדה והוא יעשה השוואה.

אז התוכנית תוגש פעם בחודש? העדכון והביצוע זה הדיווח. התוכנית כל חודש זה משהו אחר.

אז התוכנית המפורטת תהיה גם כל חודש?

הסיכום הוא כזה: כפי שהקראת. התוכנית המפורטת תוגש לממשלה, לוועדת הכספים, לוועדה המשותפת וכו'. כל חודש יהיה עדכון.

נכון.

יושב-ראש הוועדה, אתה רוצה שכל חודש יוגש מה השינויים?

יוגש עדכון. תקציב המשכי. מה, אתם רוצים לנהל את המדינה?

אתה רוצה שהתוכנית תהיה מפורטת ברמת תוכנית תקציבית, בדומה לתוכנית המפורטת שהוגשה?

כן.

חבר הכנסת מיקי לוי, אתה האחרון שהשארת את ההסתייגויות.

בהמשך למה שאמר שר האוצר, אני מושך את כל 300 ההסתייגויות שלי, לאפשר מעבר חופשי. 212. אחרי הסעיף יבוא: תיקון חוק ההסדרים במשק המדינה. בחוק ההסדרים משק המדינה, תיקוני חקיקה, להשגת יעדי התקציב התשנ"ג-1992, אחרי סעיף קטן (12ב) יבוא: (ב1): מחזיק בנכס שפעילותו נאסרה לפי הוראות תקנה 5א לחוק תיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום, נגיף הקורונה החדש, הגבלת פעילות, התש"ף-2020, או לפי חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020, זכאי להנחה בארנונה באישורים שייקבעו, כפי ששר האוצר אמר – שיקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת בתוך שבעה ימים מיום תחולתו של יום זה.

הייעוץ המשפטי, בבקשה תסבירו.

הבקשה מתייחסת לעסקים שנפתחו השנה, נכון?

נכון, על 2020. זה מגיע להם. גם שר האוצר אמר, אי אפשר, כיוון שאין להם דוחות כספיים – השארתי לו את הסמכות. דיברנו מקודם. זה ראוי.

זה סעיף קריטי, אבל לא לחוק הזה. זה סעיף שנילחם עליו אבל לא בחוק הזה.

אתם רוצים שאמשוך את 300 ההסתייגויות? זה ראוי. תאמינו לי.

זה לא מעניין החוק הזה.

תגיד את זה לעסקים שקורסים.

השר ביקר אתכם קודם לגבי העסקים הגדולים. בכוונתנו להביא את זה. הסוגיה הזו של עסקים חדשים- - -

נביא את זה בלי הסתייגויות. את הפיצול לעסקים שנפתחו ב-2020 - בחוק הסיוע.

השאלה אם זה מוצדק או לא מוצדק. יש חוק מענקים.

הממשלה טעתה בחוק.

כוונת הממשלה להביא את זה עוד היום, אולי מחר.

כל חברי הכנסת כאן בדעה שנעשה עוול לעסקים.

אבל הוא מסביר לך מה הפלטפורמה. היום יוגש חוק המענקים. במסגרת חוק המענקים נילחם על העסקים שנפתחו בשנת 2020, בחוק המענקים שהוא מגיש אותו היום. תניח אותו, ובמסגרת חוק המענקים על זה נילחם.

ההבהרה ברורה.

אני מבקש לפרוטוקול, אדוני השר.

אומר השר, בחוק המענקים, שהוא מקבל את זה.

בחוק המענקים הדרישה הזו היא דרישה ראויה, לפטור מארנונה עסקים שנפתחו 2020 ונפגעו, יקבלו את הפטור מארנונה. זה מה שהשר אומר.

מהנוסח שהביא פה חבר הכנסת לוי, הכוונה היא לעסקים שהמדינה סגרה בצו, ונפתחו בשנת 2020. לגביהם אין דוחות השוואה ל-2019 או ל-2018.

אנחנו רוצים לתקן את העוול הזה. מה לא ברור?

בבקשה, ינון.

אני רק אומר לשר – טיפלתי בזה גם במשרד הפנים, ואסביר. יש בהנחת ארנונה, היה צריך שרק מי שמקבל את ה- - - מרשות המיסים. יש כאלה שנסגרו בצו ולא מקבלים, מכל מיני סיבות שלא זכאים.

אני מציע שתקיימו הידברות עד שיגיע חוק המענקים כדי לראות. אני מבקש שתקיימו הידברות עד שיגיע חוק המענקים כדי לראות, איך פותרים את הבעיה הזאת, ואיתי, איזה קריטריון.

אני פונה לאנשי משרד האוצר. אנחנו כאן בחוק המענקים בקונצנזוס מלא שצריך למצוא לעניין הזה פתרון. אי אפשר להשאיר את העניין הזה ככה. בחוק המענקים, אם לא תהיה ברירה, נקבל את ההסתייגויות. לכן אני מציע, שתבואו עם פתרון.

אתם לא מקשיבים למה שגפני אומר. אתם לא מבינים את הדקויות שלו.

צריך עד חוק המענקים להגיע לפתרון. גם השר אומר את זה. אתם צריכים למצוא את הפתרון. אנחנו עומדים מול אנשים מסכנים. אנחנו לא מדברים פה על מי יודע מה. באמת. הוא מושך את ההסתייגות. יביא את זה בחוק המענקים.

מה שנאמר על דעתך, אדוני היושב-ראש?

כן.

אז אנחנו נשארים עם בקשות רשות דיבור של חברי הכנסת מרב מיכאלי, ניצן הורוביץ, תמר זנדברג, יאיר גולן, הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו.

היושב-ראש, לי יש הסתייגות אחת שאני מבקש להקריא אותה. תיקון חוק שירות המדינה, מינויים, תיקון – מינוי יועצים משפטיים של משרדים.

זה יהיה בחוק. לא בחוק היסוד.

אדוני היושב-ראש, לי יש הסתייגות אמיתית לטובת הציבור ולא הטרלה של בצלאל. אני יכול להקריא אותה? אני מדבר פה על כסף של אנשים שרוצים לשרוד, כי הממשלה נכשלה, ואתה מדבר על קומבינות.

אני מבקש לא להגיד דבר כזה פה בוועדה. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ הוא חבר מכובד בוועדה. הוא שר לשעבר בממשלת ישראל. הוא יכול לומר איזה חוק שהוא רוצה. אתה לא יכול להגיש את ההסתייגות הזאת – אומרים פה בלשכה המשפטית, כי אנחנו מדברים על חוק יסוד, ואי אפשר להכניס את זה בחוק יסוד. בחוק הבא – נדבר בחוק הבא. מה ההסתייגות? אבל רשות דיבור תיתנו לו, לבצלאל.

אדוני היושב-ראש, כבוד השר, ההסתייגות שלי נוגעת לשיפוי מעסיקים ביום השבתון. אנחנו צריכים לזכור שאנחנו הולכים ליום שבתון רביעי בשנתיים. המעסיקים שכבר עכשיו מתמודדים עם קורונה ועם משבר מאוד גדול לא יכולים לשאת בעלויות. על-פי הערכת עלויות שעשו במחלקה הכלכלית של התאחדות התעשיינים זה יעלה, לפי המתווה שאני מציע, שהוא אותו מתווה פיצוי של ימי בידוד שעבר בוועדת העבודה והרווחה, לפצות עסקים קטנים עד 20 עובדים ב-75%, ועסקים גדולים- - -

אנחנו מתנגדים להצעה. זה נקרא שהורדתם הסתייגויות? אוקיי.

דיברו איתי גם כן. אני פונה לשר האוצר, לבדוק את זה.

הרי הכסף הזה ייצא.

למה אתה מתווכח? אנחנו בהצבעות, עם כל הכבוד. יש לך הסתייגות על זה. אני פונה לשר האוצר. הוא ישקול את העניין. זה לא יעבור בהסתייגות ככה. זה צריך לעבור - גם אני רוצה לעזור להם. הם דיברו איתי, ואני חושב שהם צודקים. אני חושב שהטענה היא טענה נכונה. נצטרך לדבר עם שר האוצר בהמשך, לראות מה עושים עם זה.

אבל זה מקום להעלות את זה. ההסתייגות שלי אומרת לתת מתווה שיפוי לעסקים ביום השבתון לפי גודל העסקים. הרי הכסף הזה ייצא, אדוני היושב-ראש, מהעסקים.

אומר היועץ המשפטי – ההסתייגות הזאת נכונה – בחוק הבא. לא פה. זה חוק יסוד. נצביע על זה בחוק הבא.

רציתי להעיר – כל אחד מחברות וחברי הכנסת, יש להם פה שפע רעיונות ודברים שהיו רוצים לקדם, אבל כרגע אנחנו מתכנסים, מנסים להביא בהסכמה, ואני חושב שהגענו לזה, את התמיכה בחוק הזה שיש לו משמעות, שמאפשר את המינימום שבמינימום בהפעלת התקציבים ובהפעלת מערכת המדינה והמערכת העסקית שמושפעת. לכן אני חושב שמאחר שהשקענו המון ביצירת קונצנזוס - בואו נשמור על זה. אפשר להעביר את זה. רעיונות אחרים - אתה מוזמן לבוא ולהשמיע כל רעיון.

אדוני השר, אני מכבד את זה מאוד, אבל איזו בשורה יש לתת למעסיקים?

אני לא נכנס לזה.

אדוני השר, אתה מסכים שצריך למצוא איזושהי קונסטלציה לעזור להם?

גם אני מעוניין לעזור להם. אני חושב שזו טענה צודקת. אני מכיר את סדרי העבודה. מדובר בהרבה כסף. לא יוכל שר האוצר לתת לך תשובה על הסתייגות בחוק, שהחוק הוא כללי. אנחנו מכאן ואילך – אתה פתחת את המסע הזה, ואני אמשיך אותו. אדבר עם שר האוצר, נראה אם יש אפשרות כזאת לשפות את המעסיקים על הנושא הזה של יום השבתון, אם אנחנו חפצי פתרון. אם אנחנו רוצים לומר רק שעשינו את זה, הייתי גם יכולתי לומר את זה.

אנחנו חפצי פתרון. המתווה הוא מתווה שביטוח לאומי- -

דבר עם השר. תודה רבה. אחמד.

אתה זוכר שדנו והעלינו פה את נושא אלה שנפסלו להם ספרים בשנת 2019 פעמיים ורשות המיסים היתה פה וביקשה להוציא נתונים ולפי זה יחליטו? זה גם נושא שצריך להעלות בחוק המענקים. נעלה את זה – אני אומר לפרוטוקול. אבל אני רואה שטמקין, שהוא אדם מאוד חשוב באגף התקציבים, הגיע לוועדה.

אמרתי פה הודעה ששמעת אותה, ואני רוצה את הסכמתך.

אמר חבר הכנסת טיבי קודם - 5 מיליון שקל לתרבות במשרד התרבות, ו-5 מיליון שקל לצורך בינוי במשרד נגב גליל.

רק הערה קטנה, לגבי התוכנית המפורטת – אתם ביקשתם שמשרד האוצר יגיש אותה, ואנחנו בדרך כלל, מי שמגיש לוועדה זה שר. נכון שאנחנו נמצאים במצב של תקציב המשכי, אבל גם בתקציב המשכי עדיין יש שר. אני חושב שלא נכון שמשרד האוצר הוא שיניח.

תודה רבה.

משק המדינה (תיקון מס' 11 והוראת שעה לשנת 2021), כפי שעלה כאן בדיונים על הצעת החוק הזאת. מי בעד הצעת החוק – ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד החוק – פה אחד
החוק אושר.

תודה רבה, הצעת החוק הזו עברה.


הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון מס' 53) (שנת תקציב המשכי), התשפ"א-2020, מ/1381

אנחנו עוברים להצעת חוק יסודות התקציב (תיקון מס' 53), אם אפשר לקרוא ולהסביר. בבקשה.

הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון מס' 53) (שנת תקציב המשכי), התשפ"א–2020.

אנחנו מדברים על פרק חדש שייכנס לתוך חוק יסודות התקציב, שיפרט הוראות שיישמו חלק מההוראות הכלליות שהקראנו קודם ושהונחו כעת בתיקון לחוק יסוד: משק המדינה.

הוספת פרק ו'1. 1. בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985‏ (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 47 יבוא: "פרק ו'1: שנת תקציב המשכי. הגדרות. 47א. בפרק זה – "סכום ההוצאה בתקציב המשכי" ו"שנת תקציב המשכי" – כהגדרתם בסעיף 3ב(ד) לחוק היסוד; "חוק היסוד" – חוק־יסוד: משק המדינה‏ .


הוצאה המותנית בהכנסה והוצאה של מפעלים עסקיים, בשנת תקציב המשכי. אתן הקדמה קצרה – בחוק היסוד אמרנו, לעניין הוצאה המותנית בהכנסה במפעלים עסקיים שההוראות לגביהם ייקבעו בחוק, וכעת נקריא את ההוראות הרלוונטיות שאנחנו מציעים לקבוע בחוק יסודות התקציב.

47ב. בשנת תקציב המשכי יחולו ההוראות כמפורט להלן, לעניין הוצאות הממשלה כאמור בסעיף 3ב(א)(1)(ב) ו-(ג) לחוק היסוד: (1) לעניין הוצאה המותנית בהכנסה – הסכום המוצא לפעולה מסוימת כהוצאה מותנית בהכנסה, בשנת תקציב המשכי, לא יעלה על סכום התקבול שיתקבל בשנה האמורה למימון ההוצאה;

כלומר אנחנו אומרים שהמגבלה לעניין הוצאה המותנית בהכנסה תהיה - ההוצאה תהיה שווה להכנסות שיתקבלו בפועל לעניין הוצאה מותנית בהכנסה.


(2) לעניין הוצאה של מפעלים עסקיים שפעלו בשנת הכספים הקודמת – סכום ההוצאה בשנת התקציב ההמשכי לגבי כל אחד מהמפעלים העסקיים כאמור לא יעלה על סכום התקבולים שיתקבל למעשה אצל אותו מפעל עסקי בשנה האמורה; לעניין זה יחולו הוראות סעיף 8(א) סיפה בשינוי זה: במקום "5% מתקציב ההוצאה הכולל לאותה שנת כספים" יקראו "5% מתקציב ההוצאה הכולל לשנת הכספים הקודמת", וכן יחולו הוראות סעיף 8(א1), (ה) ו–(ו).

בעצם אנחנו מדברים כאן על מפעלים עסקיים – גם עליהם המגבלה תהיה ההוצאות שהוצאו בפועל לאותו מפעל עסקי. לגבי מפעל עסקי, יש כיום הוראה בחוק יסודות התקציב שמאפשרת הוצאה של 5% מעבר להכנסה שהתקבלה בפועל, 5% ממסגרת התקציב של אותו מפעל עסקי. מאחר שאנחנו מדברים על שנה ללא תקציב, אנחנו מציעים שינוי שבו 5% יהיו ביחס למסגרת התקציב של המפעל העסקי בשנה הקודמת לשנת התקציב ההמשכי.

התחייבויות בשנת תקציב המשכי. 47ג. בשנת תקציב המשכי יחולו ההוראות כמפורט להלן, לעניין התחייבויות הממשלה כאמור בסעיף 3ב(א)(2) לחוק היסוד: (1) לעניין התחייבויות בגבולות סכום ההרשאה להתחייב – ההתחייבויות כאמור לא יביאו לחריגה מסכום ההוצאה הממשלתית המותרת לגבי כל אחת מהשנים הנכללות בתכנית התקציב התלת־שנתית, כאמור בסעיף 40א;

כלומר אנחנו כאן בהוראות המפורטות לעניין התחייבויות, ההגבלה לעניין הרשאה להתחייב, שהרשאות להתחייב הן הרשאות ארוכות טווח יחסית – ההגבלה היא שההרשאה להתחייב לא תביא לחריגה בהוראות סעיף 40א, כלומר שלא ייצא שמימוש ההתחייבות יביא לידי חריגה מהנומרטור.

(2) לעניין התחייבויות בגבולות סכום ההוצאה בתקציב ההמשכי, הסכום להוצאה המותנית בהכנסה והסכום להוצאה של מפעלים עסקיים – קיום מלוא התחייבויות הממשלה לכל אחד מסוגי ההוצאות כאמור ייעשה עד תום שנת הכספים שלאחר שנת התקציב ההמשכי וייעשה במלואו מתוך הסכום לאותו סוג הוצאה; קיימות לגבי כל אחד מסוגי ההוצאות כאמור התחייבויות שנעשו בשנים קודמות, אין להתחייב אלא בגבולות סכום ההוצאה בתקציב ההמשכי, הסכום להוצאה המותנית בהכנסה והסכום להוצאה של מפעלים עסקיים, לפי העניין, שייוותרו לאחר מילוי התחייבויות העבר; לעניין זה יחולו הוראות סעיף 6(ג), בשינויים המחויבים;

כאן אנחנו מדברים על התחייבויות על בסיס המזומן שנמצא בתקציב המזומן, הוצאה מותנית בהכנסה למפעלים עסקיים, בדומה לשנת תקציב רגילה. אפשר להתחייב על בסיס מזומן בשנה העוקבת, במקרה הזה לשנת התקציב ההמשכי, וזה כמובן בניכוי התחייבויות שצריך למלא משנה קודמת או מאותה שנה, זה יהווה במסגרת ההתחייבויות קצרות הטווח לעניין מזומן, הוצאה מותנית בהכנסה ומפעלים עסקיים.


(היו"ר ינון אזולאי, 14:51)

(3) לעניין התחייבויות בגבולות סכום עודף שנותר בסעיפי חוק התקציב השנתי הקודם – כלל ההתחייבויות כאמור יהיו בשיעור של עד 85% מהסכום העודף הכולל שנותר בסעיפי חוק התקציב השנתי הקודם, ובלבד שכל התחייבות בגבולות סכום עודף כאמור תהיה לצורך ביצוע הפעולות שלשמן נועדה התכנית שבה נכלל אותו סכום בחוק התקציב השנתי הקודם.

כאן אנחנו מדברים על מסגרת ההתחייבויות, שהיא בשיעור 85% מהעודפים בחוק התקציב הקודם, במקרה שלנו זה 2019, ואנחנו מוסיפים פה עוד הוראה, שאותן התחייבויות יוכלו לשמש למה ששימשו אותם עודפים בתוכנית שבה הם היו מלכתחילה בשנת התקציב הקודמת.

פרסום. 47ד. בשנת תקציב המשכי יפורסם באתר האינטרנט של משרד האוצר פירוט הסכומים שהוציאה הממשלה לפי סעיף 3ב לחוק היסוד, בכל חודש בשנה האמורה, וכן כל החלטה שהתקבלה לפי הנחיות החשב הכללי בעניינים המפורטים בסעיף קטן (ב) של הסעיף האמור; פרסום כאמור יהיה עד היום האחרון בכל חודש, לגבי החודש שקדם לו."

אנחנו בעצם מוחקים את סעיף 49ב כדי לרכז את כל ההוראות בנוגע לתקציב ש- - - באותו פרק. בעצם כאן יש הוראה שקובעת את החובה לפרסם באתר האינטרנט של משרד האוצר את הביצוע של התקציב, את ההחלטות שהתקבלו בכל העניינים שנוגעים לפי הנחיות החשב הכללי, לכל העניינים שנוגעים למדרג הביצוע של התקציב בחוק חוזה אמנה וכיוצא בזה.

פה אנחנו רוצים שבשנת תקציב ההמשכי – הנוסח אומר: יפורסם באתר האינטרנט. לא כתוב מי אחראי על הפרסום. אנחנו רוצים ששר האוצר יפרסם.

אין פרסומים של שר האוצר באתר האינטרנט של משרד האוצר.

לנסח את זה כך שיהיה ברור ששר האוצר הוא האחראי על הפרסומים.

אבל זה ביצוע. מדברים על ההוצאה עצמה. השר לא מעורב בשאלה של ביצוע. זה לא משהו שמובא בחזקתו. ביצוע תקציב זה חשב כללי.

אוקיי. חשוב ששר האוצר או הממונה על התקציבים, אבל ההוראה תתייחס לשר האוצר - ידווח אחת לחודש על התוכנית המפורטת והשינויים ביחס לחודש הקודם, לוועדת הכספים.

זה מתאים לחוק היסוד. החידוד הוא במה?

אנחנו מבקשים שיהיו שני אלמנטים בסעף הזה: גם האלמנט של הפרסום וגם האלמנט של דיווח, גם בחוק יסודות התקציב.

הסעיף הזה מדבר על הביצוע, להבדיל מהסעיף הקודם שדיבר על ההקצאה מראש, על התוכנית המפורטת. סעיף הביצוע – למה נדרשת התוספת שאת מבקשת? בחוק היסוד הקראתם קודם לכן הוראה שאומרת כך: תוגש תוכנית מפורטת עד תום החודש הראשון של שנת הכספים, ולאחר מכן אחת לחודש יוגש עדכון. עכשיו אנחנו מדברים על הביצוע מתוך התוכנית המפורטת, להבדיל מהקביעה עצמה של המסגרת. זו ההוראה הזו, ואני לא בטוח למה צריך - כמו שביצוע תקציב לא עובר- - -

יש לנו שתי הוראות שמתייחסות לשני מצבים שונים. הרי אין חזרה בחוק יסודות התקציב על מה שיש בחוק היסוד. חוק היסוד – ההוראה שאתם ביקשתם להוסיף כרגע ונוספה, מדברת על כך שהמסגרת, הקצאת התקציב עצמו, הפירוט, לפי תוכנית מפורטת, אחרי שהתוכנית תוכן, תוגש עד תום החודש הראשון של שנת התקציב ההמשכי, תוגש לממשלה ולכנסת. לאחר מכן אחת לחודש יפורסם עדכון בתוכנית הזו, ככל שהוא נעשה. זה מה שביקשתם. הסעיף הזה עוסק בביצוע עצמו. זה ההוצאה בפועל שהוצאה. זה אחרי שיש המסגרת של ההקצאה – היא עדיין כפופה למדרג של ההוצאה, והיא עוברת את ועדות החריגים, את הוראות התכ"מ והוראות אחרות שנקבעות.

אנחנו רוצים לראות בדיווח גם מה הוצא בפועל, מה היו השינויים ביחס לחודש הקודם.

זה הפירוט שיהיה.

אבל אנחנו לא רוצים שהוא רק יפורסם באתר האינטרנט; אנחנו רוצים שגם ידווח בוועדת הכספים. זה נדרש, כדי שלוועדה תהיה יכולת מעקב.

הוא אומר שהם שולחים לכם את זה.

אתם מגיעים עם הדיווח גם ככה אחת לחודש, אז שיהיה לנו גם הדיווח.

בלי שום קשר לפרסום באינטרנט. אנחנו שולחים אחת לחודש את הדיווח גם לוועדה.


(היו"ר משה גפני, 14:58)

אנחנו יכולים לייצר דוח שמסביר מה השינויים שנעשו ברמת תוכנית כל חודש. את זה אפשר להציג לוועדה.

אותו סעיף שהיה בחוק יסוד: משק המדינה, יהיה גם בחוק יסודות התקציב.

לא צריך לחזור על אותה הוראה פעמיים. אמרתי – בחוק היסוד קבעתם הוראה, להגיש לוועדה עד תום החודש הראשון תוכנית מפורטת. פה זה הביצוע.

שיהיה. יש מזל לעולם המשפט שלא למדתי משפטים. אותו דבר כמו שהיה שם, יהיה פה. אם לא צריך את זה, בתשעה באב נקרע את זה.

את יכולה להוסיף שהביצוע ידווח לוועדה.

אז זה יהיה: בשנת תקציב המשכי, שר האוצר ידווח לוועדת הכספים.

או בא כוחו.

החשב הכללי יפרסם את פירוט הסכום שהוציאה הממשלה, לפי סעיף 3ב לחוק היסוד בכל חודש בשנה האמורה וכן כל החלטה שהתקבלה לפי הנחיות החשב הכללי בעניינים המפורטים בסעיף קטן (ב) של הסעיף האמור. דיווח כאמור יהיה עד היום בכל חודש לגבי החודש שקדם לו.

זה אם מחברים לחוק היסוד, אולי כדאי לכתוב: לפי הנחיות משרד האוצר ולא החשב הכללי, כי זה יכול להיות גם כך וגם כך.

אין בעיה.

ויתרתם על הסעיף לגבי התוכנית?

לא. התוכנית המפורטת נותרה בחוק היסוד. זה תוספת שיש בחוק יסודות התקציב, דיווח על הביצוע.

אותו דבר כמו בחוק היסוד, יהיה כתוב פה. חבל על הזמן.

אסביר מה סוכם. בחוק יסוד: משק המדינה יש הוראה שמדברת על כך שעד תום חודש ינואר יוגש לממשלה ולוועדה תוכנית מפורטת – חידדה שירה, מהי רמת הפירוט, תוגש תוכנית מפורטת לוועדה. אחרי זה כל חודש - עדכון של התוכנית, גם יוגש לוועדה. הסעיף זה עוסק בביצוע, אחרי שבוצע כסף בתוך התוכנית המפורטת. החשב הכללי יפרסם את זה באתר האינטרנט של משרד האוצר.

אתר האינטרנט לא מעניין אותי. הוא צריך להביא לוועדה.

והוא יגיש גם לוועדה.

שלומית, אייל, אני מבקש שיהיה כתוב כמו שהיה כתוב שם.

אחת לחודש יוגש עדכונים לתוכנית המפורטת לפני הוועדה, והביצוע ביחס לאותה תוכנית מפורטת גם יוגש אחת לחודש לוועדה.

בסדר.

לא הקראנו שני סעיפים.

2. סעיף 49ב לחוק העיקרי – בטל.



3. תחילתו של חוק זה ביום י"ז בטבת התשפ"א (1 בינואר 2021).

תודה רבה. יש הסתייגויות?

לפני סעיף 1 יש סיעת יש עתיד.

הסרתי את ההסתייגויות.

גם סיעת ישראל ביתנו הסירה. גם הרשימה המשותפת הסירה.

לי יש הסתייגות שלא נכללת בזו של מיקי. היא נפרדת.

בבקשה, תאמר את ההסתייגות שלך.

אני מבקש כהסתייגות, תיקון עקיף, חוק שירות המדינה, מינויים, תיקון, יועצים משפטיים של המשרדים. תיקון סעיף 12 - חוק שירות המדינה, מינויים, התשי"ג-1959, בסעיף 12. 1. כותרת השוליים – במקום: מנהלים בכירים, יבוא: מנהלים כלליים ויועצים משפטיים. 2. אחרי מנהל כללי יבוא: יועץ משפטי. אני רוצה לנמק.

אין נימוק. לא רוצה. נצביע על זה. בצלאל, תוריד את זה. יש לי בקשה אליך. תודה רבה.

נשארנו עם בקשות רשות דיבור של חברי הכנסת מרב- - -

ההסתייגות לגבי הנושא של שיפוי המעסיקים?

אמרנו שזה לא כאן.

תאמר שוב את ההסתייגות.

ההסתייגות היא להכניס מתווה פיצוי למעסיקים ביום השבתון שהוא יום בחירות לפי מתווה הפיצוי על ימי בידוד שעבר גם בוועדת הבחירה וגם במליאה, ונחקק, ומתורגל על-ידי ביטוח לאומי.

רבותיי וגבירותיי חברי הכנסת, אני מזדהה עם הנושא הזה. זה דבר נכון. יושב פה שר האוצר. הוא שמע את הדברים האלה. אני לא חושב שמקום ההסתייגות בחוק הזה. צריך לשבת איתו, לראות. מדובר בהרבה כסף. אני מזדהה עם זה. למרות זאת אני מבקש מחברי הוועדה להפיל את ההסתייגות הזאת, וביקשתי מהמציע שידבר עם שר האוצר, לא בהסתייגות. אבל אתה מתעקש על ההסתייגות.

אבל לא נאמרה שום אופציה להמשך הידברות.

אמרתי שלא רק אתה אלא כל אחד מוזמן לבוא ולהידבר על כל דבר. אני פתוח לקשב ולשיח.

אני משאיר את ההסתייגות. זה לא קונקרטי. צריך לדבר על גובה ושיפוי.

מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב גדול
ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

אני עובר להצביע על החוק עצמו. הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון מס' 53) (שנת תקציב המשכי), התשפ"א-2020. מי בעד אישור הצעת החוק – ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד הצעת החוק – פה אחד
הצעת החוק אושרה.

הצעת החוק עברה פה אחד. אני מבקש להודות לך, אדוני השר, שהיית שותף פעיל בדיונים האלה. המדינה נמצאת במצב קשה, שאיני זוכר כדוגמתו, מבחינה כלכלית. המציאות הזו של נגיף הקורונה, שאנשים מאבדים את פרנסתם, רעבים ללחם, המציאות היא שאנחנו הולכים לשנה קשה כי אין תקציב. אנחנו הולכים לשנת בחירות כמו מדינת עולם שלישי, שזה דבר נורא ואיום. אני יודע שעשית כל מאמץ, כדי שאפשר יהיה להעביר תקציב, כדי שאפשר יהיה לא ללכת לבחירות. לצערי הרב המצב הוא לא אכשר דרא, כמו שכתוב בגמרא. משהו נורא ואיום השתבש פה. אני מודה ללשכה המשפטית. אני מודה לך, אדוני השר, אני מודה לחברי הוועדה שהיו שותפים פעילים לעניין הזה. גם אני לא שלם עם המציאות הזאת. אני יודע שיש בעיות קשות שניתקל בהן, עכשיו הולך להגיע גם חוק הסיוע, אבל אני מאפשר לך את הבמה, אדוני השר.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להודות לך על האכפתיות, המיומנות ועל העובדה שניווטת על מים סוערים דבר שהוא מאוד מורכב. אני מודה לכל חברות וחברי הוועדה, כמובן לצוותים המקצועיים. היתה פה התעלות והתכנסות והתאחדות סביב האינטרס הישראלי. הדבר הזה הוא בהחלט דבר מאוד משמעותי. אני מברך על זה ונמשיך עם זה הלאה. נגיע גם עם חוק הסיוע, ואני פתוח כפי שאמרתי לדיון גם בנושאים האלה. תודה רבה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:10.