פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



4
ועדת הכספים
28/12/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 217
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, י"ג בטבת התשפ"א (28 בדצמבר 2020), שעה 10:00

הצעת חוק לדחיית מועדי תשלומי מסים והוראות לעניין מענקים בשל נגיף הקורונה החדש (תיקוני חקיקה), התשפ"א-2020, של ח"כ משה גפני

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי – מ"מ היו"ר
רם בן ברק
קרן ברק
ניר ברקת
הילה שי וזאן – באמצעים מקוונים
אחמד טיבי
אופיר כץ
מיקי לוי
בצלאל סמוטריץ'
מנסור עבאס
אלכס קושניר
שלמה קרעי
אנטאנס שחאדה
קטי קטרין שטרית
עאידה תומא סלימאן

אימאן ח'טיב יאסין
בועז טופורובסקי
אורי מקלב
מנסור עבאס
עודד פורר

שר האוצר ישראל כץ
תמיר כהן - ראש המטה הכלכלי של שר האוצר

יעל לינדנברג - רכזת שיכון באגף תקציבים, משרד האוצר

גיא גולדמן - ממונה חקיקה, רשות המסים, משרד האוצר

ליהי קושנר גינוסר - עו"ד, משרד המשפטים

יואל בריס - דירקטור קבוצת עוגן

איציק דניאל - רכז תעסוקה, משרד האוצר

טלי ארפי - משרד האוצר

איתמר גזלה - מרכז בכיר מימון, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה

אופיר פינטו - סמנכ"ל מחקר ותכנון, שירות התעסוקה

אורנה ואגו - לשכה משפטית, בנק ישראל

איריס שטרק - נשיאת לשכת רואי חשבון, לשכת רואי החשבון בישראל

שגית אפיק
אייל לב ארי
שיר שפר

טמיר כהן

הדס צנוירט



הצעת חוק לדחיית מועדי תשלומי מסים והוראות לעניין מענקים בשל נגיף הקורונה החדש (תיקוני חקיקה), התשפ"א-2020, פ/1053/23 כ/861

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אופיר, הצעה לסדר, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. אעשה את זה קצר – אני יודע שאנו לחוצים בזמן. אני רוצה לדבר על הקריסה הכלכלית בענף התבלינים. דיברנו עת זה כמה פעמים. אני רוצה שניתן על זה דגש, הסיוע, חבילות הקורונה הנוספות. הם קיבלו סיוע בהיקף של 10 מיליון שקלים שעבר גם פה. הנזק מוערך ב-50 מיליון שקלים. אי היכולת לייצא פגע בהם קשה. הם לא יכולים לשים את זה בקירורים כמו מוצרים אחרים. המגדלים נותרו עם חובות, עוגן כלכלי, התיישבותי. רוב המגדלים בבקעת הירדן, הערבה, עמק בית שאן, רמת הנגב וחבל- - - . משרד האוצר צריך לתת פתרונות, איך אנו מסייעים. היה סיוע, אבל הוא לא מספיק, והסגר המשיך, ועכשיו צריך לתת להם סיוע נוסף להציל את הענף. תודה.

רבים מדברים על הנושא של סיוע וכל מה שנלווה לעניין. השאלה אם זה לא בחוק הסיוע.

כשיגיע. תודה.

תודה. הילה שי וזאן, בבקשה, בזום. איך את מרגישה?

ב"ה בסדר.

רפואה שלימה.

דבר אחד שאתמול לא הספקנו וזה מאוד היה חשוב, אני יודעת שגם פנו אליך – ענף הכושר. זה הענף שקצת שונה מיתר הענפים. מתחילת 2020 נסגרו למעלה מ-600 חדרי כושר וסטודיואים, רק עד יוני. במחצית השנייה בימים האלה צפויים לסגור עוד כ-700 רק בחצי השני של 2020. הענף הזה באמת סבל מכה אנושה, והמענקים שנתנו לו הם לא משקפים את ההוצאות הקבועות שיש להם. אלה הוצאות שמגיעות – רק שכר הדירה זה 30% מהמחזור, וסך ההוצאות הקבועות זה 45%. הם קיבלו פיצוי מקסימלי של 15%. זה גם מה שגוזר על כל הענף הזה. בסופו של יום, אם אנו רוצים לא לגרום לעוד מאות עסקים שייסגרו, אנחנו חייבים לתת את הדעת.

זה לדיון של הסיוע. לא לדיון של היום. אני תומך בזה.

אני יודעת. יודעת גם שהם שוחחו אתך. גם אם לא בדיון של היום, למצוא את הדרך לעזור להם.

יש עוד כמה דברים, אבל זה בהמשך במהלך היום.

תודה רבה. רפואה שלימה. שלמה קרעי, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני היושב-ראש, אין מזרזרין אלא למזורזין, ואני יודע שאתה יחד אתנו לאורך כל התקופה האחרונה, וגם אתמול בדיון שלא הייתי בו, דיברת על שני הנושאים החשובים האלה – תמרוץ וטיפול של המוכר שאינו רשמי. התחייבנו בזמנו כאן, שלא יעבור כאן שום תקציב או שום משהו שדומה לתקציב אם הנושא זה לא ייפתר. אני דורש שנעמוד בהתחייבות הזאת שלנו. הגשתי הסתייגות בעניין, שאם זה לא ייפתר בהסכמה - אני מניח שיהיה רוב להסתייגות הזאת.

הנושא השני הוא נושא העסקים החדשים שנפתחו ב-2020. גם על זה אני יודע שדיברתם. אני חושב שאי אפשר להפקיר עסקים חדשים שנפתחו והממשלה סגרה אותם. יש למצוא להם פתרון, לפחות לגבי פטור מארנונה ודברים בסיסיים כאלה. אנחנו כאן בלוח זמנים מאוד קצר וצפוף כי חייבים להעביר את התקציב הזה, זה חשוב לאזרחי ישראל, אבל אי אפשר להפקיר את הנושאים האלה שאנחנו נאבקים עליהם כאן כבר תקופה מאוד ארוכה. תודה.

תודה. בבקשה.

הנושא של עיריית קצרין – הנושא הזה לא מטופל. העירייה נכנסת לגירעון בשנה הבאה, ואנחנו חייבים למצוא לזה פתרון עכשיו, כי ב-30 בחודש חייב לאשר תקציב. אחרת לא נוכל להתקדם.

אחמד, בבקשה.

תודה רבה. מכובדי היושב-ראש, החיסון לנגיף הקורונה הוא דבר חשוב ביותר – חשוב לבריאות הפרט, למשפחה ולחברה כולה. לפני שבוע, כשפרסמו מספר מוקדי החיסונים בקופות, היה חוסר ברור במוקדים בישובים הערביים. גם התייחסתי לזה אתמול. לאחר מכן הקופות החלו לפתוח יותר ויותר בישובים הערבים. נכון, שיעור ההולכים להתחסן בחברה הערבית הוא פחות מאשר בחברה היהודית. יש לזה סיבות רבות, אך זה מחייב הסברה יותר, נגישות יותר. לכן הלכתי להתחסן ממש בהתחלה. אני קורא לכולם ללכת להתחסן. זה חשוב לך, להוריך, לילדיך, למשפחה ולחברה כולה. לכו להתחסן.

תודה רבה. עודד. בקצרה, בבקשה, הצעה לסדר.

לא אוכל להיות בהמשך הדיון. יש בסדר-היום פנייה תקציבית – עם משמעות של מיליארד שקלים על הסכמים פוליטיים, זו הפנייה התקציבית שהונחה על שולחן הוועדה. אתמול הוועדה שלחה מייל בעניין.

זה על סדר-היום.

אני חושב שבתקופה הזאת העובדה שאתם מביאים לפה העברה של הסכמים פוליטיים, שההסכם הפוליטי אפילו לא קיים את הדבר הבסיסי שהממשלה הזאת היתה אמורה לעשות – העברת תקציב. את התקציב אתם לא מעבירים, אבל את חלוקת האתננים הפוליטיים אתם מעבירים, בעיניי זאת שיא השערורייה בתקופה הזו, ודווקא בתקופה במקום לתת את המענקים הראויים לעסקים שנסגרים וייסגרו בעקבות הסגר השלישי, שאתם עכשיו מובילים, זה שיא האבסורד. אני פונה גם למשרד האוצר. הנחתי בפניכם הצעה של מתווה אמריקאי לפיצוי מוגדל לעסקים שסגורים למעלה מארבעה חודשים. לתת להם תוספת של הלוואה שיכולה להפוך למענק בהתאם למתווה האמריקאי, ובלבד שהם פועלים אחר כך שנה שלמה ומחזירים 60%. אגב, העלות של זה היא סדר גודל כמו של הכספים הקואליציוניים שאתם מעבירים. ישבנו גם עם ירון סלע מארגון חדרי הכושר, גם עם- - - גם עם ניר עוז מבריכות השחייה. אתם סוגרים את כולם ולוקחים את הכסף לעצמכם.

תודה. חבר הכנסת שחאדה.

כבוד היושב-ראש, בקיצור נמרץ – אנחנו מבקשים לפתוח כמה שיותר נקודות חיסון בישובים הערבים כי זה קריטי. אני מקווה שהבקשה תיענה וגם קופות חולים, אבל לגבי כל התקציבים שמעבירים עכשיו בסוף עונה לטיפול בפגע האלימות והפשיעה בחברה הערבית – אתמול נרצח מישהו בלוד, עכשיו לפני כמה דקות היו יריות בכביש 6, כנראה שני צעירים נרצחו גם שם, והממשלה אינה מוצאת שום תקציב להעמיד לטיפול בבעיה הזאת שממשיכה לשפוך דמם של צעירים ערבים. המשטרה צריכה לפעול ולקבל את התקציבים הנדרשים, ולא לחלק עכשיו בסוף עונה כספים בלי לטפל בבעיות. אני מקווה שהוועדה תדע מה לומר.

תודה. אנחנו עוברים להצעת חוק לדחיית מועדי תשלום מיסים והוראות.

זה חוק שהוועדה העבירה בקריאה הראשונה, והוא כולל מספר הוראות שלגבי חלק מהן לפחות אמרנו שהוועדה תעשה חשיבה נוספת. חוק לדחיית מועדי תשלומי מסים והוראות לעניין מענקים בשל נגיף הקורונה החדש (תיקוני חקיקה), התשפ"א-2020. הסעיף הראשון למעשה עוסק בדחיית המועדים לתשלום מס או לתשלום מקדמה. הוא היה במקור הרצון של המציעים להצעה הזאת במצבים שבהם יש קושי כמו מצב מיוחד בעורף ומצבים אחרים, משיקולים ביטחוניים, לאפשר דחיית הדיווח ודחיית תשלומי המיסים. הוועדה הכניסה בסופו של דבר סעיף שהוא מאוד כללי, ומקנה שיקול דעת למנהל רשות המיסים. דיברנו, שלקראת הקריאה השנייה ושלישית נחליט, אם להשאירו או לא. אני מדלגת עליו עכשיו בהקראה.

למה לא?

הם מתנגדים. אני מציעה שנחזור אליו בהמשך.

סעיף 2. תיקון חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) ותחולה. בחוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020 (להלן – חוק מענק לעידוד תעסוקה), בסעיף 6(א), במקום "מ-60 ימים מתום אותו חודש" יבוא "מיום ח' בשבט התשפ"א (31 בינואר 2020).

יש פה דחייה של האופציה להגיש בקשה למענקים. הארכנו את התקופה בהסכמה עם נציגי הממשלה, רשות המיסים, משרד המשפטים, ל-31 בינואר, כיוון שאנחנו מגיעים ל-31 בדצמבר. זאת ארכה ארוכה יותר ממה שהוועדה ביקשה במקור, אבל כיוון שהליך החקיקה התמשך - אז זה נכון יותר. זה נעשה בהסכמה.

(ב) סעיף 6(א) לחוק מענק חעידוד תעסוקה כנוסחו בחוק זה יחול גם על בקשה שביום תחילתו של חוק זה חלף המועד להגשתה לפי סעיף 6 לחוק האמור.

כלומר גם מי שלא הספיק להגיש בקשות, יקבל את הארכה שמוצעת כאן, ויוכל להגיש את הבקשות עד 31 בינואר. תיקון מאוד חשוב לטעמי.

3. תיקון חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים בענייני הליכי מס ומענקי סיוע (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקוני חקיקה). בחוק הארכת תקופות ודחיית מועדים בענייני הליכי מס ומענקי סיוע (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקוני חקיקה), התש"ף-2020, בסעיף 3.

ההוראה הזאת עוסקת בנושא מס הרכישה. הוועדה הזאת עשתה תיקון בחוק, כך שלמעשה התקופה של 18 החודשים לתשלום מס רכישה במצב של שיפור דיור ורכישת דירה נוספת לצורך החלפת הדירה המקורית, הוועדה קבעה שמי שה-18 החודשים שלו נפלו בתקופת הקורונה עד 30 בספטמבר, התקופה הזאת תיווסף לו ל-18 החודשים.

במהלך הדיונים בקריאה הראשונה הוועדה ביקשה לעבור למודל שהיה נראה לנו נכון יותר בנסיבות העניין, ובו אמרנו שלתקופת ה-18 חודשים תיוסף התקופה שסיומה ביום 28 בפברואר 2021. למה זה מודל נכון יותר, כי לא משנה מתי אתה נכנס לתקופה – התקופה הזאת לא תימנה עבורך.

אני רוצה לומר שני דברים בהקשר הזה. ראשית, המצב מעט השתנה כעת, כיוון שהכנסת התפזרה ויוצאים לבחירות. למעשה סעיף 38 חל. כך נוצר מצב, שגם אם אנחנו רק מאריכים ולא מייצרים את המודל שרצינו לעשות, אנו יכולים כרגע לקבוע את הדבר המקורי שרצינו, וזה להאריך את התקופה מ-1 באוקטובר עד 1 ביולי לצורך העניין, כי ממילא, ככל שסעיף 38 אמור לחול, והוא אמור לחול, אם ננסח את זה בהתאמה, ממילא התקופה הזאת לא אמורה להימנות. למעשה יש לכם פה שתי אופציות: אחת, להישאר במודל שעשינו בקריאה הראשונה, שהצריך הצבעה של 50 ח"כים והיתה לו עלות תקציבית וזה הוצבע ב-70 ח"כים – גיא, לפי הצעתך לוועדה. כנראה שאתם יכולים למצוא כרגע מקור תקציבי. האופציה השנייה, שגם תהיה כרוכה ככל הנראה, בעלות תקציבית אבל היא לעשות הארכה עד 1 ביולי, הארכה שממילא תהיה, אם היינו הולכים אפילו על המודל של רשות המיסים שאמרו לנו: תאריכו עד 31 בדצמבר. לו היינו מאריכים עד 31 בדצמבר סעיף 38 ממילא היה חל ומאריך את זה אוטומטית עד סוף יוני.

אנחנו מדברים אתכם שבועות ארוכים כדי להגיע לפתרון שיהיה מוסכם. אתם באים תמיד ברגע האחרון. אתם אומרים: גפני סיכם עם השר. אני מדבר הרבה עם השר. לא דיברתי איתו על זה אפילו. איך סיכמתי איתו? מה עמדת השר?

לא יודעת. אמרו לי שהוא סיכם איתך. אני השתדלתי לשים את כל האופציות על השולחן עבורכם. אני לא יודעת מה סיכמו איתך.

בתחילת הדרך, כשהייתם אומרים לה שסיכמו עם גפני, היא היתה מתעצבנת, כי אני יושב איתה כמה דקות קודם, ומדבר איתה בלהט, ופתאום מאחורי הגב שלה אני מסכם עם שר האוצר. עד שהיא הבינה לאט-לאט מי דובר אמת ומי מעגל פינות... בבקשה, שלמה.

אדוני היושב בראש – שגית, אולי יש עוד אופציה. מה התאריך האחרון שאנחנו יכולים להכניס, לפי המודל שכתוב עכשיו, שלא תחול עליו הארכה? 23 בדצמבר?

כרגע מופיע 28 בפברואר.

אם אנחנו מכניסים 23 בדצמבר, לא חל על זה סעיף 38?

תלוי איך ננסח. 31 בדצמבר? לא. לא יחול.

אני חושב שעשרה חודשים שיחולו על כולם, אפשר להסתפק עכשיו.

מסכימה. אני הייתי מאריכה את התקופה ל-1 ביולי. לא לבנות על זה שאולי 38 יחול או לא יחול.

לא שמעתי, סליחה.

הוא שאל, אם במקום שלא תימנה התקופה, במקום שנכתוב 28 בפברואר, נכתוב 23 בדצמבר או 31 בדצמבר, בגלל פיזור הכנסת סעיף 38 יחול, אני סבורה שבמודל הזה סעיף 38 ככל הנראה לא יחול כי זו תקופה שלא תימנה. אין פה הארכה.

לא תימנה זה ככה תופס – עשרה חודשים לכולם. זה מספיק טוב בינתיים.

ממילא ב-1 במאי הכול מתהפך.

גיא, אתה רוצה להגיד משהו?

הנוסח שעבר קריאה ראשונה לא יחול.

גם לדעתי לא יחול סעיף 38 על הנוסח, כמו שהוא מנוסח. לכן אני מציעה לעבור לנוסח שמאריך את התקופה עד 1 ביולי.

אם זה מה שהוועדה רוצה, זו תהיה דרך המלך, לעשות את זה.

אנחנו לא מדברים על אותו דבר, שגית. אני מעדיף את הנוסח שקיים עכשיו לפנינו, שהוא לא יימנה. עזבי את התאריך. שיחול על כולם, לא משנה מתי קניתי. גם אם קניתי לפני חצי שנה - החצי שנה הזאת לא תימנה. אבל אם יש בעיה של סעיף 38, של הארכה אוטומטית ודברים כאלה - לא תהיה הארכה.

זה מה שאני אומרת. אם אנחנו נשארים בנוסח של הקריאה הראשונה, לא משנה מתי קניתי, התקופה שעד 28 בפברואר לא תימנה במסגרת שסופרים לי את השנה וחצי.

אחרי 28 בפברואר עוד שישה חודשים.

תלוי מתי קנית. אתה חושב שהנוסח הזה נכון יותר.

כן. אבל שלא תהיה הארכה נוספת.

לא תהיה הארכה נוספת. סעיף 38 לא יחול על ההוראה הזאת, אם הולכים על המנגנון הזה. המנגנון הזה פחות מועדף על רשות המיסים, כי לכאורה – שהם יסבירו את עצמם.

העמדה שלנו – מתואמת עם לשכת שר האוצר - היא להסכים. יכול להימצא מקור תקציבי ולהשאיר את התאריך כמו שהוא, 28 בפברואר, כפי שעבר בקריאה ראשונה, אבל לתקן את הסיפא ולהשאיר את המתווה של הצעת החוק המקורית שזה יחול על תקופות התיישנות שפקעו בתקופה הזאת.

הצבעה במליאה.

שתי מגבלות.

שהתקופה הכוללת לא תעלה על 24 חודשים. חברי הוועדה גילו הבנה לזה בדיון הקודם.

שתי מגבלות: בנוסף ל-28 בפברואר – אחת, שאם מוסיפים על ה-18 חודשים תקופה, זה יהיה עד 24 חודשים. אחרי 24 חודשים הוא יצטרך שלם את המס – זו הצעה אחת. המגבלה השנייה היא?

לשמור על המתווה של הצעת החוק המקורית כך שההוראה הזאת תחול רק על תקופות התיישנות שפוקעות בקורונה ולא על תקופות התיישנות שכוללות את תקופת הקורונה, שמועדי הקורונה חלים בהן.

שלחתם אותנו להביא 51, וקיבלתם 70. תשלחו אותנו גם היום להביא 51.

לגבי האופציה השנייה שהצעתי, והיא לחזור למודל הקודם, אבל לשנות לסוף יוני, שממילא זה יקרה – לא משנה איזה תאריך נשים שם, זה ככל הנראה יקרה מכוח 38. על הנוסח הקודם אני חושבת שהוא כן חל. על הנוסח הזה של הקריאה הראשונה, שהתקופה לא תימנה - סעיף 38 לא חל, אבל על הנוסח הקודם, כפי שיש בחוק הקיים שעשינו הארכה עד 1 בספטמבר, לו היינו מקבלים את עמדתכם בקריאה הראשונה, ומאריכים עד 31 בדצמבר כפי שאתם העדפתם שנעשה מאשר שנעבור מודל, סעיף 38 כן היה חל.

להבנתי, זה גם לא חל. כי זו לא הוראה שפוקעת.

אתם מעדיפים את 28 בפברואר, אבל הייתם מעדיפים להוסיף את שתי המגבלות שהצעת.

שר האוצר אמר שהוא אכן תומך בהארכת מועדים, הוא מבין את הצורך, אבל עם זאת, אנחנו מבקשים להוסיף שתי נקודות שבגלל ההשלכות הכלכליות וכדי ליצור פה סד מאוזן יותר, יש לזה תועלת גדולה יותר ברגע שמוסיפים את המגבלה, כי הרי אף אחד לא מדמיין פה שאדם יחזיק דירה שלוש שנים וזה ייצור עיוות- - -

מה החברים מבקשים?

זה שהיא אומרת 36 חודש, סתם לדוגמה, יש בזה היגיון. ב-1 במאי מי שיתחיל למכור, אני לא צריך את הטובה שלהם. נגמר הסיפור. הוויכוחים ייגמרו. אני הולך על ההצעה של שגית – עוד תשעה חודשים וזה בסדר גמור.

זה ללכת אחורה ממה שכתוב פה בהצעה.

ואז יש הגבלה של לא 36 חודשים.

זה יהיה עד 24 חודש מקסימום?

לא. זה יהיה עד סוף יוני, ואז זה חוזר.

זה עוד שישה חודשים. אם יהיה ברוך, נתכנס.

אני רוצה למקד את הדיון. יש פה עניין של מדיניות ויש פה ענין של עלויות. בהיבט המדיניות הסברנו כבר בדיון הקודם – לפי הנתונים שלנו, הייצוג של ה-18 חודש דווקא בתקופת הקורונה טוב יותר מלפני כן. אמרו חברי הוועדה: אולי כן, אולי לא. וגם אנחנו רוצים לתת מענה למקרים בודדים. בהיבט המדיניות ההחלטה לא התקבלה. יש היבט העלויות. לפי חוק יסודות התקציב יש למצוא לדבר הזה מקור תקציבי. עכשיו אנחנו מתמקדים בדבר הזה ואומרים שיש לנו מענה למקור תקציבי לפי ההצעה שהצגנו.

70 ח"כים. אני הייתי בישיבה. הוא שלח אותנו להביא לו 51 ח"כים. הבאנו לו. נביא לו 80 ח"כים. אי אפשר לעשות מאתנו צחוק.

מה עמדת החברים?

אני מחכה לעמדת האוצר. כמה דקות.

תביא את זה למליאה. על מי אנחנו מגנים? על האזרחים?

אי אפשר לעשות ממנו צחוק.

נסכם את זה: אתם מתלבטים בין שלושה מודלים: או להישאר עם הצעת החוק כמו שהיא בקריאה הראשונה – עד 28 בפברואר, או להתפשר, להאריך עד 30 ביוני, או להתפשר פעמיים ולהכניס את שתי המגבלות שמבקשים משרד האוצר.

זו לא אפשרות בכלל.

אנחנו רוצים על התאריך של הראשון.

תיקון חוק הביטוח הלאומי (הוראת שעה). בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה ועד יום ז' בטבת התשפ"ג, 31 בדצמבר 2022, יקראו את סעיף 174ב לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, כך שאחרי פסקה (2) יבוא: (3) על אף האמור בפסקה (1), לעניין מי שהשתחרר משירות סדיר על פי חוק שירות ביטחון בתקופה שמיום ד' בטבת התש"ף (1 בינואר 2022) ועד יום ט"ז בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2020), יקראו את פסקה (1) כך שאחרי "יראו חייל כזכאי לדמי אבטלה" יבוא "במשך שנתיים מיום שחרורו".

על אף האמור בפסקה (2), לעניין מי שהשתחרר משירות סדיר על פי חוק שירות ביטחון בתקופה שמיום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019) ועד יום ט"ז בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2020), יקראו את פסקה (2) כך שבמקום שנתיים יבוא: שלוש שנים, ובמקום השנתיים יבוא: שלוש שנים.

זו הארכת התקופה לעניין עבודה מועדפת לחיילים משוחררים, לבקשת הוועדה.

יש לי שאלה על עידוד התעסוקה - הארכנו שם את המועד. העליתי את זה גם בפעם שעברה, גיא, שיש כאלה משימור העובדים שעדיין לא קיבלו את הכסף – יש חלק שכן קיבלו, ורצו להחליף את זה לשימור עובדים. אני חושב שזה גם טוב יותר למשק. לא נותנים להם את האפשרות. שגית, האם אפשר להכניס את עניין שימור העובדים בחוק הזה? כי לא מאפשרים להם היום להחליף מעידוד תעסוקה לשימור עובדים. אפשר להכניס את זה פה?

הטענה שעלתה בישיבה היתה, שאנשים מחכים לראות מה עדיף להם מבין המענקים, וכיוון שהמועדים לא חופפים, נוצר שמצב שאדם לא מגיש לשימור עובדים כי הוא ממתין לראות מה תהיה תוצאת הבקשה למענק שלו.

יותר מזה. אני מדבר על כאלה שהגישו עידוד תעסוקה, לא ידעו ששימור עובדים נמצא. עדיין גם לא קיבלו את הכסף. יש כאלה שקיבלו את הכסף, שמבקשים - אם לא ייתנו להם. אבל הוא הגיש את הבקשה, עדיין לא קיבל את הכסף. הוא אומר: אני רוצה לעבור לשימור עובדים בגלל המצב, יותר טוב לשמר את העובד שלי אצלי מאשר לשלוח אותו ולהחזיר אותו. כשמבקשים את זה, לא מאפשרים להם. אני רוצה להכניס את זה, שתהיה עליהם חובה לבחור כך או כך, לגבי מי שהגיש ועדיין לא קיבל תשובה.

אני חושבת שיש בזה הרבה היגיון. אני חושבת שגם המטרה שלכם היתה בבקשות למענקים שאדם יוכל לקבל את המענק שהוא הכי נכון וטוב לו. אנחנו עושים את זה גם בהוראות אחרות של הטבות מס.

נשללת זכות הבחירה. זה לא ששני המענקים יצאו לשוק ביחד.

נכון. גיא, אתה רוצה להגיב לזה? זה נראה לי סביר.

(היו"ר ינון אזולאי, 10:44)

אם אפשר לומר מילה – אשמח. גם אני קיבלתי הרבה פניות של עסקים שביקשו את המענק הראשון, ועכשיו רוצים לבקש את המענק של עידוד תעסוקה. אני רוצה לתמוך בדבריך, יש לתת להם את האפשרות למצות את הזכויות שלהם ואת המענקים, ואם הם יכולים לעבור למענק השני וכן לבקש עידוד תעסוקה במקומו, אנחנו צריכים לאפשר להם את זה.

תודה, וד"ש לילד שלך – הוא חמוד מאוד. אגב, אני רוצה לעודד אותך שעד עכשיו חוש הריח לא חזר, אחרי ארבעה חודשים. איציק דניאל, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. קודם כל, מענק שימור עובדים מוסדר בהחלטת ממשלה ולא בחקיקה. לכן בכל מקרה המנגנון של ההסדרה ואפשרות הבחירה לא יכולה להיות מוסדרת בחקיקה כי ההסדר בחוק לא קיים בהקשר הזה.

כבר הוצאנו הנחיות, וגם הסוכנות לעסקים קטנים פרסמה את האפשרות לפרט לתת פרה רולינג ממנה, לדעת האם זכאי כן או לא, ובהתאם לכלכל את צעדיו ולקבל החלטה, האם הוא ניגש למענק הזה או השני, בהתאם למה שהכי טוב לו.

דיברנו על אחד שניגש.

מענק שימור עובדים לא מוסדר בחקיקה. האפשרות לקבל איזושהי אמירה מהסוכנות האם אתה זכאי וכמה, ובהתאם לכלכל את צעדיך.

דיברנו על אדם שניגש ולא קיבל עדיין, אבל הוא כן הגיש את הבקשה של עידוד תעסוקה, ורוצה להמיר את זה לשימור עובדים. אנחנו מקבלים תשובות שליליות. מה יש לך לענות על זה? את זה רצינו להכניס.

אדם הגיש את הבקשה בכל עת. אם הוא זכאי או לא - הוא יכול לקבל החלטה אם הוא רוצה לקבל את המענק או לא. מבחינתנו, אם מישהו לא רוצה לקבל כסף או את הזכאות שלו- - -

הוא רוצה להמיר את זה לשימור עובדים.

אם הוא לא רוצה לקבל את המענק, לא נחייב אותו לקבל שום מענק.

הוא יכול לקבל את השימור עובדים אחרי שהוא הגיש בקשה של עידוד תעסוקה - למשוך אותה?

בהינתן שהוא זכאי, ובהינתן שעומד בתנאים – שוב, מבטל את הזכאות שלו למענק האחד - כמובן שיהיה זכאי. אין שום מניעה מבחינתנו.

הוא אומר: אם אתה הגשת בקשה, ואתה מתחרט, והחלטת שמתאים לך ללכת על המענק לשימור עובדים, שזה ענק חי, שעדיין אפשר להגיש אליו בקשות, תמשוך את הבקשה שלך מרשות המיסים.

אבל הוא קיבל מקדמה. אני רוצה שהוא ימשוך. אנשים קיבלו כבר כסף.

אנשים לא קיבלו מקדמה.

אני רוצה לפתור את הבעיה למי שקיבל. מי שקיבל – הוא ימשוך את הבקשה, יגיש אחרת, תעשו – כמה הוא קיבל וכמה מגיע לו. הרי מי שיגיש, זה אומר שצריך לקבל נוסף. תחשבו כמה קיבל, כמה מגיע לו, ותנו לו.

שיעשו את הקיזוז.

אדוני ממלא מקום היושב-ראש, אני לא חושב שצריך הסכמה שלהם. זה טריוויאלי, בסיסי. אנחנו לא עובדים אצלם. הסכמנו פה אחד. אנחנו עשרה חודשים בתוך הסיפור הזה. הם לא רוצים את זה. הם בעד לשלם כמה שפחות, הם בעד כמה שפחות כאב ראש. כמה קיבלו, כמה מגיע.

אני מסכים איתך.

הקושי פה הוא בעיניי יותר במישור התפעולי מאשר במישור המהותי משפטי, כי מענק אחד מפעיל אותו שירות התעסוקה ומענק אחר מפעילה אותו רשות המיסים.

אין פתרון שמחשבים לא יכולים לפתור.

אני מסכימה איתך, אבל אני חושבת- - -

יש לי תחושה שבחוק הבא אנחנו הולכים להעלות את מסגרת התקציב, כי השכר שלהם הולך לעלות כנראה, כי יש התייקרויות במשק וכו'. הם לא כאלה מסכנים. גם אי אפשר עכשיו על כל דבר להיכנס למשאים ומתנים של שלושה שבועות.

אנחנו איתך. העניין הוא של תפעול. צריך להכניס אם מכניסים את זה או לא.

לא הבנתי את השיח - על עובדי המדינה, לא הצלחתי להבין, בהינתן שאנו אומרים שהדבר מתאפשר, ואנחנו מסכימים לו.

לא. אתה מסכים למי שקיבל מקדמה לקבל גם מענק לשימור עובדים?

אדם מקבל עבור אותו החודש. אין מקדמה.

אתה לא מתכוון למקדמה, בצלאל, כי אין מקדמה. אם הוא קיבל מענק עידוד תעסוקה עבור עשרה עובדים שלו, והוא אומר: אני רוצה ללכת לשימור, אחרי שסיים כבר עם המענק ורוצה לעבור לשימור.

כל חודשיים.

כל חודשיים? שישנה את זה. הוא לא מקבל מקדמה. איציק, הרי זה מחולק- - -

הבסיס לדרישה שלנו נשען על זה שזה לא שני מענקים. בחרת – הפסדת. אמרו לו מענק אחד – הלך והגיש. לו לא היה מגיש, היה מפספס את המועדים. אז מה אם הגשת? אתה מעניש אותי כי עשיתי עבודה מהירה?

קיבל כבר, איציק. הוא באמצע מהלך. אל תקרא לזה מקדמה. הוא קיבל את הפעימה הראשונה. הוא אומר: אני רוצה לעשות לעצמי סדר. אני רוצה לקבל את שימור העובדים, תעשו קיזוז מהחודשיים הראשונים שקיבלתי, ואני רוצה לעבור לשימור עובדים. אתם מאפשרים את זה או לא?

מעבר לזה – בשימור צריך להצהיר שלא קיבלו, ינון.

עקרונית, שוב – כן נאפשר לפרט לבחור איזה מענק הוא רוצה - מענק שימור עובדים או מענק עידוד תעסוקה. אם יש בעיה תפעולית - נבדוק את הסוגיה. נשב עם הגורמים הרלוונטיים בתוך המנשלה, משרד הכלכלה, רשות המיסים.

עד שתשב נגיע למוטציה החדשה. אנחנו יודעים איך זה הולך.

שוב – אין פה שום מניעה מבחינתנו. ניתן לפרט לבחור איזה מענק מבחינתו כדאי יותר, והוא יקבל את ההחלטה. יש עכשיו בעיה תפעולית, נפתור אותה.

נכון לעכשיו אתם לא פותרים אותה. היום אתם לא פותרים. עסקים שהגישו לכם בקשה, לרשות המיסים, להחליף את המענק, נענו בשלילה. אמרו להם: הגשתם את המענק הזה, אתם לא יכולים לשנות - אל תספרו לנו סיפורי סבתא. אנחנו עשרה חודשים בתוך האירוע. אתם טוחנים אנשים בירוקרטיות בלתי נסבלות. אתה בא לוועדה, אומר דבר אחד – המציאות היא אחרת לחלוטין.

איציק, הבנו. תודה רבה. אופיר פינטו, לשכת התעסוקה.

בוקר טוב, כבוד היושב-ראש. אצלנו יש מענק עם ארבע פעימות, פעימה עבור כל חודש שהוא יכול להגיש בקשה, בין אם זה מיוני עד ספטמבר או מיולי עד אוקטובר. במהלך כל חודש שאדם מבקש את המענק, הוא צריך להגיש את הבקשה מחדש.

בעצם מה שהגיע אליכם זה אנשים שכבר הגישו בקשה לפעימה משירות התעסוקה, ומבקשים למשוך את הבקשה. אנחנו מכירים את הפנייה הזאת. היא הגיעה אלינו קודם. הבעיה אצלנו, שאי אפשר, ברגע שהגשת את הבקשה, אי אפשר לבטל את הגשת הבקשה.

איציק אמר שאפשר. טכנית תתגברו.

אז העסקים נטחנים כי אי אפשר במערכת. זה מביש. זה מעליב.

עזוב. הלאה. אופיר, אתה אומר שזה בעיה טכנית – אנחנו נחליט ואתם תתגברו.

לך תשקיע את הזמן הזה במקום לנסות לשכנע אותנו – כי לא תצליח - לקחת טכנאי מחשבים שיפתור את הבעיה שלך בתוכנה. אנחנו מדינה. אנחנו לא סניף בני עקיבא. סליחה שהעלבתי. בני עקיבא זה מצוין.

ברגע שלאדם יש אסמכתא שבקשתו נקלטה אצלנו, אנחנו חייבים לבצע את התשלום, לבחון את בקשתו ולבצע את התשלום בהתאם. אנחנו הצענו שנשלם את המענק והרשות לעסקים קטנים ובינוניים, בהינתן והוא זכאי שם למענק גבוה יותר, תשלום את ההפרש, ואז זה ייתן פתרון לכל הסוגיה הזאת. לא נצטרך לעשות בולד בק במחשבים כי הוא קיבל אליו לתיק האישי שלו אסמכתא, שהבקשה שלו נקלטה וכו', וגם מהצד השני, הוא יוכל לממש את מלוא הזכויות שלו ברשות לעסקים קטנים.

בצלאל, הוא אומר, שהגיש גם ברשות לעסקים קטנים, ואת הפער הוא יקבל. אני אומר - אנחנו צריכים לרשום את זה, שזה מה שמגיע לו.

העיקרון הוא שיש לאדם זכות בחירה. גם אם הוא הגיש, גם אם הוא קיבל – הוא יכול לבטל ולהגיש משהו אחר, ויהיו קיזוזים, השלמות.

אנחנו מסכימים לעיקרון שחברי הוועדה מעלים. יש פה עניין תפעולי, איך ליישם אותו.

היושב-ראש, ייקחו חמש דקות, יעשו שיחת ועידה ביניהם, יחזרו אליך עם תשובה איך הם עושים את זה, ואת זה צריך לכתוב.

אנחנו אומרים להכניס את זה בעשר הדקות הקרובות לחוק. לכן תפתרו את הבעיות ביניכם. הרשות לעסקים קטנים נמצא בזום, בבקשה.

שלום. לא אחזור - אופיר הסביר את הנושא כמו שצריך. אנו בדיונים על זה כבר לא מעט זמן, זה משהו שאנחנו כסוכנות לעסקים קטנים מאוד רוצים לאפשר. אנחנו מסכימים עם הוועדה במאה אחוז מהבחינה הזאת.

עד כה נתקלנו בקשיים תפעוליים, וההצעה שאופיר העלה, הוא העלה אותה גם בפנינו. אנחנו עקרונית כסוכנות כן נתקלים בקשיים משפטיים כאלה ואחרים בתוך המשרד, בעיקר בגלל העובדה שזה בהחלטת ממשלה.

נשנה לכם את זה. נעזור לכם בזה. נביא בחוק שתוכלו לעשות את זה, ואתם מבחינה טכנית תדעו להסתדר עם זה.

מבחינת הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים אין שום בעיה.

ואתם בעד. תודה. אייל, כולם אמרו שזה טוב. רק צריך להכניס את זה בחוק שתהיה אפשרות לעשות את ההמרה גם תוך כדי, אפשר יהיה להמיר מעידוד תעסוקה לשימור עובדים.

אני לא יודע אם המשפטנים של האוצר שליוו את החוק הזה, מחוברים. אנחנו לא מכירים את זה. אנחנו לא מכירים את התיקונים האלה. טכנית אנחנו שומעים על התיקונים האלה לראשונה. אנשים שמלווים את החוק צריכים להיות חלק מהדיון. תנו לטלי – היא מחוברת.

בבקשה, טלי.

שלום. אנחנו חושבים שאין צורך להסדיר את זה בחקיקה. מדובר בפתרון טכנולוגי שאפשר לתת לו מענה. אנחנו כבר בזמנו היו לנו שיחות עם שירות התעסוקה שהעלו את זה בפנינו, ואפשר לתת לזה פתרון. אני מציעה שנציג לוועדה באופן מפורט כיצד בכוונתנו לפעול כדי לאפשר לאותם אנשים שהגישו בקשה, לבטל את הבקשה.

טלי, תודה. עד כה נתנו את האפשרות. זה לא הגיע. אנחנו פה כבר כמה חודשים סביב הנושאים האלה. ברגע שאתם שומעים שרוצים להביא את זה בחוק, פתאום מוצאים- - -

זה לא נכון.

זה מציאות שאנשים נמצאים. תכף אעלה את איריס שטרק בזום, ותשמעי כמה אנשים מתלוננים על הדבר הזה.

זה מסוג הדבר שניתן לתת לזה פתרון טכנולוגי, ואין צורך להסדיר עניין תפעולי בחקיקה שעה יש כוונה של כל גורמי מקצוע לאפשר את זה. אף אחד לא רוצה למנוע מאנשים לקבל מענק בסכום גבוה יותר.

אם יש לך קושי משפטי מבחינתך, אני מבקש שתציפי אותו. אם זה קושי טכני, תשאירי את זה לאנשי המקצוע, הם יפתרו את הבעיה. אני מבין שאין קושי משפטי. תודה. איריס שטרק, בבקשה.

שלום. חד משמעית, העניין הזה, כמו האורכה על מענק עידוד תעסוקה היא חיונית ונסחבת זה זמן רב. כל העניין הזה הטכני לכאורה - כשאתה מגיש מענק לשימור עובדים, אתה צריך להגיש הצהרה שבה אתה כותב שלא תבעת שום מענק אחר. אנחנו דנים בזה חודשיים ומבקשים כי אנחנו לא רוצים שאף אחד יחתום על הצהרה שקרית. האחריות של ההצהרה הזאת היא על מי שחותם עליה. לכן אי אפשר לומר: טכני. צריך מהותית להבין, שברגע שההצרה הזאת קיימת, אי אפשר לקבל מענק שימור עובדים.

הסחבת לא סבירה. עסקים מתמוטטים. כל הזמן יש כל מיני סיבות. כולם יודעים על הבעיה ודבר לא קורה. הגיע הרגע לפתור את הסוגיה הזאת, לאפשר את הקיצוץ ולהודיע רשמית שאתה מצהיר על זה, כוונה והצהרה, לשנות את נוסח ההצהרה- - - של הרשות לעסקים קטנים. לכתוב שם שידוע לנו שגם אפשרות מענק עידוד תעסוקה, ואני מודע לזה שהוא מתקזז ממענק שימור עובדים, כי אני חוזר בי. אחרת זה לא אפשרי.

שנית, מבחינת שימור עובדים, לדעתי יש אפשרות בחקיקה. הוא המענק היחיד שחייב במע"מ. הרבה מאוד כסף שיורד מהמענק הזה. לא זו היתה הכוונה במענקים. לכן לטעמי, יש לבצע תיקון חקיקה שיפטור את המענק הזה ממע"מ. הבעיה הכי גדולה שלנו היא בעיית התעסוקה. זה ידרדר את בעיית התעסוקה עוד יותר. לכן אני מבקשת לבצע תיקון, למצוא בהחלטת ממשלה, ודאי לפטור את זה ממע"מ.

בנוסף, כעת שאנחנו נכנסים לשנת 2021, אם לא יוסדר בחקיקה, שהמענק הסוציאלי אפשר לבחור בו את השנה הנקובה כשנת 18' ולא שנת 19', חייבים אפשר לפטור את השנה לשנה הנקובה לשנה אחורה, לשנת 21'. לכן גם פה יש לעשות תיקון, כדי שעסקים לא ייפגעו.

תודה. גיא.

אני יכול להתייחס לעניין המע"מ. זה נבחן כרגע בחטיבה המקצועית שלנו. יכול להיות, שהמענק שמקבלים כבר פטור ממע"מ. ניתן על זה תשובה. אם לא פטור, נשקול לתקן.

מתי תהיה תשובה?

נקווה שהשבוע.

אנחנו גם דורשים בוועדה – לא יכול להיות שעל המענק הזה ייקחו גם מע"מ. זה נשמע לא טוב, זה נראה לא טוב. כדאי שתיישמו חיובי.

לגבי להוסיף את האפשרות בין שימור עובדים, שיבחר אחד מהם. גם היועצת המשפטית שלהם לא אמרה שיש בעיה משפטית אלא אמרה בעיה טכנית, שלא צריך להכניס את זה בחוק. אנחנו סבורים שכן. מישהו רוצה עוד להתייחס מחברי הכנסת? עאידה.

רציתי להתייחס לנושא של מנהלות המשפחתונים. אולי כדאי לא להביא את זה רק כהסתייגות אלא שיידעו במה מדובר. כולנו יודעים שהאוכלוסייה המוחלשת הזאת, שהמדינה החליטה לקבוע לה סטטוס שאף אחד לא מבין אותו - אומרים עליהן עצמאיות כאשר הן בכל אין להן שום מרכיב ממרכיבי העצמאות בתוך העשייה שלהם. הגיעו לתקופת הקורונה. אני יודעת שאתה גם עזרת מאוד בנושא והתגייסת, והצלחנו להוציא להן מענקי פיצוי והוצאות שוטפות, אבל חלק מהן לא הצליח לקבל שום דבר מהפיצויים ומהמענקים האלה בגלל הנושא של הגשת דוחות לשנים הקודמות.

אני חושבת שהגיע הזמן לפטור אותן אחת ולתמיד מהעניין של הגשת הדוחות ופתיחת תיקים, כי בסופו של דבר הן באמת לא עצמאיות. אם נפטור אותן, זה יעזור להן לצלוח את התקופה הזאת. זה לא ישנה את הסטטוס כי ממילא פטרו אותן בעבר ממע"מ, ואפשר ללכת לפי הדוחות שקיימים במשרדים, איפה שמשלמים להן את הכסף.

אגב, כמו שעשינו עם נשים עצמאיות שילדו, והיטבנו איתן.

עאידה, הנושא חשוב, ואת יודעת שאנחנו מטפלים בזה יחד, רק אני לא חושב שזה פה. זה אמור להיות בתקציב שאנחנו מדברים על הקורונה. שם אולי להכניס את זה. או בחוק בנפרד, שזה יותר ראוי, כי פה זה נושא הארכת המועדים. אני בעד זה. אני לא חושב שזה אמור להית בנושא הזה. מה שכן צריך לראות בנושא הזה שאת מדברת – גיא, עד מתי המטפלות במשפחתונים יכולות להגיש את הפיצוי?

צריך לבדוק את זה.

תבדוק תוך כדי. אנחנו רוצים לדעת. אולי צריך להאריך להן את המועדים. זה עוד נושא. לפחות בינתיים נפתור להן את הבעיה של עכשיו - הן התחילו לקבל את הפיצוי שלהם מאוחר, וחוץ מזה את אומרת שצריך פעם אחת להסדיר את המעמד שלהן.

לא להסדיר את כל המעמד. אני מדברת על מצב, לפטור אותן מהגשת הדוחות. הרי ממילא רובן לא מגישות, אז למה בכלל לדרוש את זה מנשים שכבר לא מוגדרות כעצמאיות? הן לא עצמאיות. אז לפטור אותן מהגשת הדוחות. למשרדים הממשלתיים יש כל התפריט של ההכנסות שלהן. אפשר להסתמך על זה. קצת סנכרון בין משרדי הממשלה וזרועות הממשלה יעזור לנשים האלה, במיוחד שיש כאלה שלא קיבלו שום פיצוי מתחילת הקורונה.

את מתכוונת למטפלות המשפחתונים שלא קיבלו מענק בגלל הדוחות. דיברנו על זה.

כן.

בבקשה.

רציתי לחזק את הדברים שאמרה חברתי עאידה, שלגבי הגננות של המשפחתונים, שבאמת הן שילמו מחירים מאוד-מאוד כבדים, וכל פעם הרשויות של המדינה משחקות לידיים שלהם ושמים אותן בקטגוריה מסוימת, שהעיקר לא לתת להן מה שמגיע להן. אני חושבת שכדאי עכשיו לסגור את השברים. הכי חשוב זה הסנכרון בין המשרדים.

תודה. בבקשה, חברת הכנסת הילה שי וזאן.

תודה. אני רוצה להתייחס לעניין החקלאות. אני רוצה להזכיר שהרבה מענפי החקלאות שמספקים מזון הוגדרו כעסק חיוני, אבל בגלל שמבנה ההוצאות וההכנסות שלהם שונה מרוב הענפים, הם לא מקבלים בנוהל הסיוע הסטנדרטי את המענקים, הרבה מהם. יש לזכור שההוצאות שלהם הן בערך שישה עד תשעה חודשים לפני שמגיעות ההכנסות. כמובן, השתילה והזריעה ועד שמקבלים את זה.

עוד דבר שמאוד חשוב להתייחס אליו – שנת שמיטה. בשנה הבאה תהיה שנת שמיטה, וכיוון שאין לנו תקציב, אין שום מסגרת תקציבית לטיפול בנושא השמיטה. חייבים לתת על זה את הדעת לקראת עכשיו, כשאנחנו מאשרים את החוק. אני מציעה להוסיף – שגית, תגידי לי אם זה בסדר – בחוק, לרבות, כשאנחנו מדברים על 21.1 מיליארד, להוסיף לרבות עסקי חקלאות שנפגעו מהמשבר במסגרת הפיצויים, ובסיפא של מטרות אחרות, שיש לנו שם 0.6 מיליארד, להוסיף: לרבות שמיטה.

זה לחוק יסוד. רשמתי את ההערה. נדבר על זה.

בבקשה, גיא, לגבי מה שהעלתה חברת הכנסת תומא סלימאן.

אני מחכה לתשובה.

הן גם ככה לא מדווחות. וגם תבדוק לנו את נושא הזמנים.

המידע נמצא אצל המשרדים.

אגב, משרד הרווחה העביר להם את כל המידע. בנוסף, הם רוצים עוד טפסים, שזה בירוקרטיה כפולה.

הבירוקרטיה מעכבת. אנשים מתים מרעב.

גיא, לפני שנצביע, הבוקר היתה לי שיחה עם אם חד הורית, חמישה ילדים. יש לה מסעדה בראשון לציון. היא קנתה אותה – נראה לי שזה היה דצמבר 19'. זה היה על שם בעלה הקודם. נכנסה לזה במרס. השקיעה שם 2 מיליון שקלים. היא לא קיבלה מענק חוץ מעידוד תעסוקה. את הארנונה שלה היא ממשיכה לשלם כרגיל – כי לא קיבלה את המענק מרשות המיסים, אז היא ממשיכה לשלם את הארנונה כרגיל. בקופת הקורונה שתגיע לפה בחוק של ה-52.3 מיליארד – אני אומר לך שהדברים האלה יובאו בחשבון.

עד שיהיו לנו תשובות הוועדה תצא להפסקה.

מה עם סעיף 4?

הקראנו את סעיף 4. עבודה מועדפת אמרתי שזה סעיף ביוזמתך.

אדוני היושב בראש, יש נושא אחד שכרגע לא נמצא בחוק – הנושא של הבנק החברתי שמאפשר לתת הלוואת למי שהבנקים לא נותנים. נמצא אתנו כאן יואל בריס, שגפני הזכיר אותו בפעם הקודמת. אני רוצה שנשמע אותו. בנק ישראל לא מתנגד, רשות המיסים לא ממש התנגדו ושר האוצר פתאום החליט שהוא מתנגד. כדאי שנשמע.

תמיד טוב לשמוע אותך. בבקשה.

יואל בריס, היום אני פה כדירקטור ומתנדב בקבוצת עוגן.

היית צריך להיות בזום ולפנים משורת הדין אתה פה. אתה היחיד. אנחנו מכבדים אותך כי אתה אדם חברתי.

אני מודע לזה, ומאוד מודה על זה. קבוצת עוגן התחילה כאגודה ישראלית לפני 30 שנה. היום אנחנו פורצים כל שנה לעומת שנה קודמת, יש גידול אקספוציאלי בסוג הפעילות, בכמות הפעילות, ומה שייתן לנו את האפשרות לזנק עוד מדרגה שלמה קדימה זה השלב שבו נהיה בנק חברתי, כי אז מקורות המימון שלנו לא יהיו רק מתרומות מישראל ומעולם, ואחד הדברים שאני גאה בהם, זה שהתרומות לעוגן, יש תרומה מאוד גדולה מתוך ישראל, לא תלויים בטובות מחוץ לארץ. אנחנו נותנים אשראי ליחידים ולמשפחות, לעסקים קטנים וזעירים וגם לעמותות, שזה תחום שהבנקים לא מתעניינים בו כל כך כי הוא פחות כלכלי. שם אנחנו נותנים אשראי עם ריבית מסובסדת. כדי שנוכל לקבל ממש עוד קפיצת מדרגה, אנחנו רוצים לקבל גם פיקדונות חברתיים. לצורך זה, ברגע שנקבל פיקדונות וניתן הלוואות, נוגדר כבנק ונצטרך לקבל רשיון מבנק ישראל. אנחנו בשלבים מאוד מתקדמים. היתה לנו ישיבה אתמול – בעיניי מאוד טובה ומתקדמת עם המפקח על הבנקים.

היום יש שלושה- - - במס: או אתה עסק רגיל או אתה מלכ"ר או אתה מוסד כספי. באבן נייר ומספרים הזה, ההגדרה של מוסד כספי גוברת על הגדרת מלכ"ר, כלומר אם אתה גם מוסד כספי וגם מלכ"ר, אתה מוסד כספי. אנחנו מבקשים להחריג בנק חברתי, כי בגלל המבנה וההון העצמי שלנו, שהוא הרבה יותר גדול מהון נדרש בבנק, אבל כולו מתרומות – אם אנחנו לא מוגדרים כמלכ"ר, לא נוכל להשתמש בכסף הזה כהון עצמי לבנק, ולא נוכל לעשות את קפיצת המדרגה הזאת ואת הפריצה לכל הדברים המדהימים שעוגן רוצה.

בנק ישראל לא מתנגד לזה.

זה היה בדיון הקודם. הסכמנו להוריד את זה, ואמרנו שנשקול את העניין הזה. הוחלט לפני הקריאה הראשונה להוריד את זה מהנוסח תוך כדי זה שנשקול את העניין בקריאה השנייה ושלישית, לאחר שנקבל את עמדת רשות המיסים והמפקח על הבנקים. המפקח על הבנקים עדכן שהוא לא מתנגד. רשות המיסים ככל הנראה גם לא מתנגדת.

זה שהשר לא הכיר את זה – יכול להיות שבמשרד לא עדכנו אותו – התקלה אצלכם. חברי הכנסת יכולים להעלות מה שהם רוצים, גם אם השר לא רוצה. בנק ישראל.

רציתי לציין שההתלבטות היתה, כי הפער בין החיוב המע"מ שחל על מוסד כספי, אם אני לא טועה, זה 34%, למיטב ידיעתי, לעומת החיוב שחל על מלכ"ר, 7.5%, הוא פער אדיר. אנחנו לא יודעים מה המשמעות של זה.

אם אפשר לחזור?

ההתלבטות היתה כי הפער בין המע"מ שמשלם מוסד כספי, שזה 34%, למיטב ידיעתי, לעומת החיוב במס על המלכ"ר, שהוא 7.5%, הוא אדיר. גם היום אנחנו לא יודעים מה המשמעות שזה יכול לעשות, היא - - - אבל המפקח אמר שבשורה התחתונה הוא לא יתנגד.

אדוני היושב באש, באים אנשים מתנדבים, מוסד ללא כוונת רווח, רוצה לעזור לכל אלה שאנחנו כאן רוצים לעזור להם, שהבנקים לא עוזרים להם, ופה משחקים במשחקים בלי שום נימוק. מה ההתנגדות? תסבירו לנו.

בבקשה, גיא, יש לך תשובה?

אמרנו שנבחן את הנושא ודיברנו עם הפיקוח על הבנקים. אין לנו עמדה אחרת מהעמדה של שר האוצר. לא נציג פה עמדה אחרת, לא נספיק להידרש לנושא הזה, ועדיין, עם כל הגישה החיובית שמגלים לנושא הזה, התהליך פה הוא לא רגיל. לא הופץ תזכיר, לא התקבלו הערות.

לא. אתה לא יכול להשתמש נגדנו בזה שהורדנו את זה מהנוסח בקריאה הראשונה, כי הורדנו את זה מהנוסח בקריאה הראשונה לבקשתכם. למעשה הוועדה קיבלה החלטה שהיא מעוניינת בזה והגיעה למסקנה המהותית שנכון יהיה שמוסד מסוג זה ישלם כמו מלכ"ר. זו היתה החלטת הוועדה. אתם ביקשתם לבחון את ההחלטה הזו ולחזור אלינו.

לרבות פנייה לשר.

זה היה התפקיד שלכם. אתם הייתם אמורים עשות את זה. אני מוכרחה לספר לחברי הוועדה שבשבועיים האחרונים גם אני רדפתי אחריך כדי שיהיה תיאום מול בנק ישראל, ובסופו של דבר אני חושבת שרק אחרי רמזים עבים במיוחד התיאום הזה נעשה. את אותו תיאום הייתם צריכים לעשות גם מול השר. אתם צריכים עשר דקות כדי לסגור את זה מולו?

עשינו את זה. לשר האוצר יש כמה דברים על שולחנו, והוא לא הספיק להידרש.

אבל מתקיים דיון בוועדה.

אתה ידעת שאנחנו מגיעים לפה. אם זה היה חוק יסוד, הייתם דואגים לרוץ אליו ולומר לו, כמו שרצתם על מס הרכישה ועל דברים אחרים. עזוב. גיא, את האחריות שלך אל תטיל עלינו. זה שלא עמדתם בתפקיד שלכם – אל תגידו שאנחנו מעלנו בתפקידנו. אתם הייתם צריכים ליידע את השר. מבחינתנו, אם השר לא יודע – לא יידעתם אותנו. אנחנו נותנים לכם עשר דקות הפסקה כדי שתיידעו אותו ותחזרו עם תשובה ממנו. יוצאים להפסקה, תודה רבה.


(הישיבה נפסקה בשעה 11:25 ונתחדשה בשעה 12:25.)


(היו"ר משה גפני, 12:25)

אני מחדש את הישיבה של ועדת הכספים.

אני מבקש להצביע על ההסתייגויות, אבל לפני כן אני מבקש לברך את עו"ד שגית אפיק על בחירתה פה אחד באירוע מרשים שהיה עכשיו בוועדת הכנסת. לטעמי מגיע לה. אני חושב שזה לטעם כל חברי הוועדה, שאנחנו כל הזמן שותפים בעניין הזה. אני מברך אותך שיהיה לך נחת מהילדים שלך, מבעלך, מהמשפחה, ושתמשיכי לעשות חיל. תעשי את מלאכתך נאמנה. זה היה אירוע שאני צפיתי שהוא יקרה. אני מעורה עם חברי הכנסת. ההערכה כלפיך היא חוצת גבולות – זה לא קואליציה ולא אופוזיציה, מימין ומשמאל ויהודים וערבים ודתיים וחילוניים, כל מה שאת רוצה. שמעתי את זה כל השנים, גם כשהייתי באופוזיציה, וזה לא היה אירוע חד פעמי.

לצערנו הרב אנחנו לא יכולים לדבר הרבה כי אנחנו צריכים להגיע לפתרון עם מה שאנחנו נמצאים עכשיו. אני מבקש את הצעת חוק לדחיית מועדי תשלומי מסים - אני מבקש לנסח את זה כמו שסיכמנו עם השר, שזה יהיה עד מאי 2021.

סוף יוני.

לגבי הבנק, שהיה בסעיף הזה, הבנק החברתי – אנחנו נמשיך את הדיונים בזה. ממילא אנחנו בלחץ כזה גדול. אני מאוד תומך בזה, חברי הוועדה תומכים בזה. כל מה שהיה בעניין הזה הוא ברור.

מה הכוונה שנמשיך את הדיונים? החוק יעבור?

כל אחד רוצה להיבחר גם לכנסת הבאה, וננסה גם במהלך הדיונים בפגרה. זה עכשיו סיכום שלם. יש לנו גם החוק הבא ואז חוק הסיוע. אני לא רואה מציאות שאפשר לחיות אתה.

לגבי נושא ההסתייגויות, הרשימה המשותפת, אמר לי אחמד טיבי, שהם הסירו את ההסתייגויות.

יש הסתייגות שלא הסרנו בעניין המשפחתונים.

אאלץ להצביע נגד, כי אין ברירה.

גיא צריך להחזיר תשובה על זה.

תקופת הזכאות לספטמבר אוקטובר כרגע נפתחה להגשה.

אנחנו לא מדברים על התקופות. אנחנו מדברים על לא לחייב אותם להגיש דוחות. משרדי הממשלה יכולים להעביר לכם בדיוק מה הן מקבלות כסף. לא לחייב אותם. הדבר גרם לכך שחלקם לא קיבלו שום מענק לאורך השנה. זה מה שאני מבקשת. זה לא עניין של תקציבים. זה עניין בירוקרטי. למה לחייב אותם? משרד העבודה והרווחה יכול לשלוח לכם במידיי את כל ההחלטות.

נעשה את זה הכי יעיל והכי מקל.

מה הכי יעיל? תשעה חודשים אנחנו מחכים שיהיה יעיל. הדבר היחיד שאפשר לעשות זה לפטור אותן מהדוח ולבקש ממשרד העבודה והרווחה שיעביר לכם את הדוחות שלהם וזהו.

תגישי את ההסתייגות – אבקש מכם שתיתנו תשובה. אם מקובל עליכם, נעביר את זה במליאה. כן, מיקי.

אני עם שלוש בעיות. אני מבקש שהייעוץ המשפטי יקשיב – גם שלחתי לך מסמכים בעניין. אחת, הסיפור של סעיף 16 נגמר בסוף השנה, הנחה בארנונה. שר האוצר צריך לחתום על זה. אם אתה מקבל ארנונה – את החשבון על חשבון חודשיים אחרי, זה אומר שאם אתה מגיש ב-1 בינואר על 11, 12 – אתה לא מקבל. עוד שבוע וחצי זה מסתיים. אני רוצה שיחתמו שגם אם יוגש על 2020 ב-2021, זה מן הצדק. אתם לא עושים לי טובה. זה מן הצדק. אז אתם מסכימים? לא? אז שיישארו 300 הסתייגויות. מה ביקשתי – מן הצדק למי שמגיע אבל הוא מגיש את זה ב-2021? אם כל דבר הוא לא – אין בעיה.

תחזור על מה שאמרת, שהשר ישמע.

אדוני השר, אתה צריך לחתום על הארכה, סעיף 16, שאומר – הרי מקבלים את הארנונה חודשיים אחרי - תלוי מי, חודש אחרי.

חבר הכנסת לוי, יש החלטת ממשלה שאמורה לעבור בשעות הקרובות בממשלה. תקנה 16 מתואמת עם שר הפנים, שאנחנו מאריכים את זה מסוף 21' לסוף- - -

מתואם עם שר הפנים.

תופתע כמה ההשפעה שלך גדולה. מאתמול שדיברנו, וגם רמי דיבר – הוא היה עסוק בין הרפתנים.

רמי עיסוקו חלב כל החיים.

הוא פתר את משבר החלב אתמול באופן לא פוליטי, אגב.

אם השר מתחייב – כל אלה שיגיע להם ב-2020, ויגישו ב-2021 – יקבלו.

קיבלנו את החלטת הממשלה, ולא רק זה אלא ברוח הדברים שישבת שם בפעם שעברת והעלית, מה יהיה עד 400 מיליון ונענינו, גם עד 400 מיליון.

עכשיו אני מבקש מעל 400 מיליון.

מעל 400, מי שייפגע ב-60%, מעכשיו גם יקבל את הארנונה.

אדוני השר, אלה שהם מעל 400, שרק מקבלים עמלות על ה-400, לא יקבלו מענקים בכלל.

מדברים על ארנונה עכשיו.

אנחנו בהצבעות. הוא העלה את זה רק כהסתייגויות. לא פותחים את הדיון. את זה דרשנו – את זה קיבלנו.

אדוני השר, ארנונה – לא מקבלים אלה שאין להם דוחות כספיים ב-2020. התקנה אומרת שאם הוא יכול להראות דוחות ל-2019, הוא יהיה זכאי לתחילת הארנונה. לכן כל העסקים שפתחו ב-2020, לכאורה אינם זכאים להנחה בארנונה. אני אומר, הם פוחדים, כאילו לקבל החלטה, כל אלה ירוצו ויפתחו את התיקים מחדש כדי לקבל הנחה בארנונה.

זו סוגיה אחרת שאתה מעלה כאן כרגע.

אדוני, אתה עושה חסד, כי הם לא מקבלים הלוואות.

אז יש לי הצעה. קודם כל, הסוגיה הזאת מאתמול שנדברנו, והממשלה בקרוב תקבל את ההחלטה שמי שייפגע מעל 400 מיליון גם, שייפגע מ-60% ומעלה, הוא כבר יקבל את הארנונה. זו מהפכה מאוד גדולה.

הדבר השני שהממשלה הולכת להחליט עכשיו, בהמשך להחלטת ועדת שרים לחקיקה שכבר היתה, זה על תוכנית המענקים, העסקים על כל גווניהם. אני מקווה שהיום זה יגיע למליאה ולכאן, וזה הבסיס לדיון שאתה מדבר עליו. נמשיך את הדיון עם חוק הסיוע, שזה המקום לדבר על הדברים שאתה מדבר עליהם, האם כוללים את ינואר.

יש לנו חוב מוסרי לבעלי העסקים האלה, גפני.

אתה לא מתחייב, אני לא מתחייב. זה יגיע לכאן לדיון, תעלו את הדברים, נשמע אותם ונתקדם הלאה. זה המקום.

מבקשים ברשימה המשותפת. בבקשה, עאידה, את ההסתייגות של מה שאת רוצה.

אני רוצה לפטור את מנהלות המשפחתונים מחובת הגשת דוחות, כי הרבה מהן לא קיבלו את המענקים שהגיעו להן בגלל זה. הם מקבלים את הכסף שלהם ממשרד העבודה והרווחה. המשרד יכול לדווח על ההכנסות שלהם.

אדוני השר.

אתם מדברים על מענקים, זה שייך לחוק הבא. אני יודע שנוצרו הרבה בעיות מזה.

החלטתם שיקבלו, אבל יש חלק גדול מהן שלא מגישות דוחות כי הן לא עצמאיות.

זו סוגיה שדורשת בירור מקצועי.

השר אמר שבעיקרון הוא מסכים לעניין הזה, זה נשמע הגיוני. צריך לקבל מהם את הפרטים.

כבר ביררתי כמה פעמים עם רשות המיסים. רשות המיסים אומרים: זה לפי החוק, אנחנו לא יכולים לפטור אותך. אתם חייבים לפתור את זה בחקיקה. לכן הכנסתי את זה כהסתייגות.

אז צריך את זה בחוק הסיוע.

נשמח גם בחוק הבא לשאוף לייצר קונצנזוס רחב של תמיכה, ותעלו את הדברים האלה עוד היום. אם זה דורש טיפול, אפשר לעשות את הטיפול בהמשך. אם זה דורש חקיקה, תנמקו כאן.

ההסתייגות שהגשנו לגבי המוכר לא רשמי.

זה החוק הבא. אני רוצה להודיע משהו, אבל עוד מעט. זה לא קשור. אני אגיד את מה שהשגתם.

אדוני היושב-ראש, אתם הגעתם להסכמה על הדרישות שהעלינו, חברי הרשימה המשותפת.

השר הגיע להבנות.

עם היושב-ראש, בשם כולנו. ההסכמה היא למלכ"ר שאינו רשמי בכל הארץ. בכל הארץ יש חלק גדול ששייך לציבור הערבי. אנחנו רוצים לשמוע את הפרטים בהמשך. אבל השר הסכים.

ההסכמות הן פרי עבודה של אנשי משרד האוצר מול כל הגורמים. אני מברך על הסיכום.

מאה אחוז. שגית, מה עכשיו?

את משאירה את ההסתייגות שלך על המשפחתונים?

אתם מבטיחים להכניס?

זה יעלה בחוק הבא כהסתייגות.

אני אעלה את זה כהסתייגות, רק לא יגיע החוק ויגידו לי: תורידו.

נצביע בכל מקרה, גם אם לא יסכימו. בחוק הבא.

הסיכום לגבי מס רכישה זה חזרה למודל שהוועדה עשתה בתיקון האחרון, וההארכה של התקופה מסוף ספטמבר לסוף יוני. תקריא את התיקון שיהיה.

בחוק הארכת תקופות ודחיית מועדים בענייני הליכי מס ומענקי סיוע (נגיף הקורונה החדש)(הוראת שעה)(תיקוני חקיקה), התש"ף-2020, בסעיף 3. 1. בכותרת השוליים – במקום מרס עד אוקטובר 2020 יבוא: מרס 2020 עד יוני 2021. במקום: י"ג בתשרי התשפ"א, 1 באוקטובר 2020, יבוא: כ' בתמוז התשפ"א, 30 ביוני 2012, והוראות הסעיף יחולו אף אם חלפה התקופה, לפי הסעיפים המנויים בסעיף 3 - הכוונה גם אם חלפו התקופות של ה-18, 24 חודשים, כיוון שלא נמנית, לא ייחשב בתוך ה-24 חודשים.

זו הוראת שעה שמאריכה את התאריכים מהפעם הקודמת לעכשיו. אם הוראת השעה ביחס ל-24 חודש תוארך מכוח סעיף 38 בשל פקיעתה, עדיין תחול הוראת השעה הזאת לתקופה הזו.

את הארכת המועדים הבנתי.

יש שתי הוראות: הוראת השעה שאמורה לפקוע. ככל שהיא לא תפקע מכוח סעיף 38 ותמשיך להיות, עדיין ההוראה הזאת תגבר עליה, כי היא מאוחרת, כפי שהיה גם היום כשהארכנו לספטמבר היתה לכאורה הוראת שעה- - -

אבל רק לאותה אוכלוסייה שפטור מ-18 חודש נופל במועדים האמורים.

במבנה המקורי אמרנו שהעמדה הראשונית היא שלא מוארך. האם אתם מביאים לאישור משהו שמאריך את זה מעבר ל-30 ביוני?

אנחנו מאריכים את זה עד 30 ביוני. מאריכים את ה-30 בספטמבר ל-30 ביוני.

מצוין. יש חלק אחר שנותן פה אפשרות שזה יוארך מעבר ל-30 ביוני?

לא.

רבותיי, אני בהצבעות. אני מוריד את סעיף 1, שאתם לא מסכימים, אז לא הקריאו אותו. אני עושה רק מה שאתם מסכימים, כלומר בסעיף 1. אני רוצה להצביע על סעיף 2.

צריך לומר על הסיכומים ביני לבין אגף תקציבים.

בחוק הבא. אני מבקש להצביע על סעיף 2. הרשימה המשותפת הסירה את ההסתייגויות שלה. יש דברים שסוכמו אתנו, ואומר את זה בחוק הבא.

לא הייתי בדיון - סיכמתם על הוספת הוראה כשחבר הכנסת ינון אזולאי ניהל את הדיון?

כן. היתה בקשה שאם תהיה בקשה כפולה, גם בקשה לפי חוק עידוד תעסוקה וגם בקשה לשימור עובדים - יהיה מנגנון של קיזוז בין הבקשות.

אוקיי. אז העיקרון הזה של האופציה להגיש בקשה גם לשימור עובדים וגם למענק תעסוקה ולבחור את הטוב ביניהם, ובמקרה הצורך לעשות קיזוז, אם האדם קיבל חלק מהסכום לגבי המענק, העיקרון הזה ייכנס לכאן. ננסח אותו.

מי בעד סעיף 2, כפי שהוקרא וכפי שנאמר עכשיו – ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?


הצבעה

בעד סעיף 2 – פה אחד
סעיף 2 אושר.

הסעיף אושר.

סעיף 3, כפי שהוקרא על-ידי היועץ המשפטי.

זה גם רטרואקטיבי – מישהו שנגמר לו ה-18 חודש.

כל מי שנכנס למשבצת עד סוף יוני. הכי פשוט לומר את זה כך.

מי בעד סעיף 3, כפי שנאמר פה על-ידי הוועדה? מי נגד? מי נמנע?


הצבעה

בעד סעיף 3 – פה אחד
סעיף 3 אושר.

הסעיף אושר.

הערה – הנוסח של הסעיף עדיין כהצעת חוק תקציבית אלא אם כן ימצאו לזה- - -

לא, השר הסכים. אתם רוצים מלחמה?

ארחיב. בהתאם להסכמות מול השר - מדובר בהצעה שיש בגינה עלות תקציבית משמעותית.

תעשו מה שאתם רוצים. אתם לא יודעים איך הכנסת מתנהלת.

מאחר שמדובר- - -

לא רוצה להיכנס לזה. תגידו שזה תקציבי.

מאחר שמדובר בקורונה, המקור יגיע בהתאם לתיקונים שהיו בחוק יסוד: משק המדינה, מתקציבים שיועדו לקורונה.

אז יש מקור תקציבי.

יש מקור, בהתאם לבקשת השר.

סוף-סוף התחלתם לדבר בעברית. השר אומר שכך צריך להיות. הכול בסדר.

מי בעד סעיף 4, כהצעת הוועדה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 4 – פה אחד
סעיף 4 אושר.

ההצעה אושרה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:00.