פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-ושלוש
הכנסת
3
ועדת הכנסת
22/12/2020
מושב שני
פרוטוקול מס' 99
מישיבת ועדת הכנסת
יום שלישי, ז' בטבת התשפ"א (22 בדצמבר 2020), שעה 21:40
ישיבת ועדה של הכנסת ה-23 מתאריך 22/12/2020
הקדמת הדיון בהצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 34) (התקנת מערכת לייצור חשמל מאנרגיית חשמל או מתקן אגירה בבית משותף), התשפ"א-2020 (מ/1377), לפני הקריאה השנייה והשלישית – בקשת יושב-ראש הוועדה המשותפת לדיון בהצעת החוק האמורה. , בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעות חוק הבאות, לפני הקריאה הראשונה: 1.הצעת חוק יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 11 והוראת שעה לשנת 2021) (מ/1380). 2.הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון מס' 53) (שנת תקציב המשכי) (מ/1381). 3.הצעת חוק השכר הממוצע (מ/1382).
פרוטוקול
סדר-היום
1. הקדמת הדיון בהצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 34) (התקנת מערכת לייצור חשמל מאנרגיית חשמל או מתקן אגירה בבית משותף), התשפ"א–2020 (מ/1377), לפני הקריאה השנייה והשלישית – בקשת יושב-ראש הוועדה המשותפת לדיון בהצעת החוק האמורה.
2. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעות חוק הבאות, לפני הקריאה הראשונה:
א. הצעת חוק-יסוד
¶
משק המדינה (תיקון מס' 11 והוראת שעה לשנת 2021) (מ/1380).
ב. הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון מס' 53) (שנת תקציב המשכי), התשפ"א-2020 (מ/1381).
ג. הצעת חוק השכר הממוצע (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"א-2020 (מ/1382).
נכחו
¶
חברי הוועדה: תהלה פרידמן – היו"ר
סמי אבו שחאדה
איתן גינזבורג – באמצעים מקוונים
עוזי דיין
עמית הלוי
בועז טופורובסקי
אופיר כץ
אוסנת הילה מארק
מיכאל מלכיאלי
חמד עמאר
יצחק פינדרוס
טלי פלוסקוב
חברי הכנסת
¶
מיקי חיימוביץ' – יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה
מאי גולן
מיקי לוי
יבגני סובה
אוסאמה סעדי
עודד פורר
רישום פרלמנטרי
¶
רונית רבי
1. הקדמת הדיון בהצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 34) (התקנת מערכת לייצור חשמל מאנרגיית חשמל או מתקן אגירה בבית משותף), התשפ"א–2020 (מ/1377), לפני הקריאה השנייה והשלישית – בקשת יושב-ראש הוועדה המשותפת לדיון בהצעת החוק האמורה
היו"ר תהלה פרידמן
¶
ערב טוב, אני פותחת את הדיון של ועדת הכנסת. החלק הראשון שלנו זאת הבקשה של יושבת-ראש ועדת הפנים להקדים את הדיון בהצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 34) (התקנת מערכת לייצור חשמל מאנרגיית חשמל או מתקן אגירה בבית משותף), לקראת קריאה שנייה ושלישית.
מיקי חיימוביץ' (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)
¶
אני שמחה ואפילו מתרגשת להביא בפניכם את הצעת החוק הזאת שעמלנו עליה בתקופה האחרונה. זאת הצעה שתעשה מהפכה בכל תחום הפאנלים הסולאריים על גגות של בתים משותפים. זה חלק מהמאמץ של מדינת ישראל לעמוד ביעדי הפליטות והיעדים של אנרגיה מתחדשת, שהיא התחייבה עליהם לא מזמן, לקראת 2030, 30% ב-2030. המהלך הזה בעצם יאפשר להתקין פאנלים סולאריים על גגות על ידי רוב של שני-שליש בבתים משותפים. זאת הצעת חוק שהועברה בשיתוף עם ועדת החוקה, חוק ומשפט ביחד עם יושב-ראש הוועדה יעקב אשר. וזהו. אנחנו מאוד ממהרים.
מיקי חיימוביץ' (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)
¶
בסדר גמור. הצעת החוק מאוד חשובה, וחשוב שהיא תעבור עוד הלילה בגלל שהיא באמת מהווה זרז לכל השוק הזה, וזה משהו שבעיני יצעיד את ישראל קדימה. אז אני מאוד מבקשת מחברי הוועדה להצביע בעד כדי שנוכל להעלות את ההצעה במליאה. תודה.
בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני רק רוצה להזכיר שההצעה הזאת ממוזגת עם הצעת חוק פרטית שלי שהגשתי.
בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אז גם אני מתרגש מאוד מעצם הקדמת הדיון ובטח מההצבעה על זה היום. זה אמור לעלות היום להצבעה, נכון?
מיקי חיימוביץ' (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה)
¶
אני מאוד מודה לכם. תודה רבה.
2. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעות חוק הבאות, לפני הקריאה הראשונה: 1. הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 11 והוראת שעה לשנת 2021) (מ/1380). 2. הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון מס' 53) (שנת תקציב המשכי) (מ/1381). 3. הצעת חוק השכר הממוצע (מ/1382)
היו"ר תהלה פרידמן
¶
סעיף ב' לסדר-היום שלנו: בקשת הממשלה להקדמת הדיון בשלוש הצעות חוק שצריכות לעלות הלילה ועכשיו. הראשונה זאת הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 11 והוראת שעה לשנת 2021), אני מניחה שתכף נקבל על זה הסבר גם מאיתן וגם ממשרד האוצר; הצעת החוק השנייה היא הצעת חוק יסודות התקציב; והצעת החוק השלישית היא הצעת חוק השכר הממוצע. משרד האוצר, אם תוכל לנמק את הבקשה. אתה מנמק את שלושתן?
איתי טמקין
¶
נתחיל מהשתיים הראשונות, כי הן ביחד, והשלישית נפרדת. שתי הצעות החוק הראשונות באות להסדיר את אופן עבודת הממשלה תחת תקציב המשכי. בעצם מה חוקי העבודה? כשיש לנו תקציב המשכי אנחנו נכנסים לשנת 2021 עם תקציב המשכי. הדבר הזה היה ידוע לאורך כל התקופה האחרונה, שבכל מקרה חלק מסוים משנת 2021 יתחיל כתקציב המשכי.
אנחנו נכנסים לתקציב הזה השנה עם כמה מאורעות ייחודיים. אחד זה תקציב הקורונה שגוזר הרבה הוצאות בשנה הבאה; שתיים, גידול בהוצאות החוב. שני הדברים האלה ביחד גורמים למצב שאם לא מתקנים את החוק, ההוצאות הכבדות על החוב ועל הקורונה ינגסו בצורה לא פרופורציונלית בתקציב משרדי הממשלה, ומשרדי הממשלה יצטרכו בצורה הזאת לספוג קיצוץ חסר תקדים של עשרות רבות של אחוזים. אז דבר ראשון שאנחנו עושים בהצעת החוק הזאת, אנחנו מפרידים את התקציב לשלושה חלקים: חוב, קורונה, ותקציב משרדים, ובעצם אומרים לגבי החוק שהוא יוכל לפעול ללא מגבלה. הקורונה תפעל בהתאם למגבלות שחוקקתם פה בכנסת בקופסאות הקורונה.
איתי טמקין
¶
כל ה-52 האלה הם בעצם נגזרות של חוקים ושל החלטות שכבר התקבלו בשנת 2020. לדוגמה, אם החלטתם פה בכנסת על מענקים עד ליוני - - -
איתי טמקין
¶
אם אתם לא מאשרים את זה המענקים האלה ימשיכו להיות משולמים, אבל המקור שלהם יהיה תקציבי משרדי הממשלה, ואז תקציבי משרדי הממשלה - - -
בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם)
¶
עוד לא הספקנו לקרוא את התיקונים. אני לא אוהב שמביאים לוועדה ומבקשים מאיתנו לאשר הקדמת דיון, ונותנים לנו 20 דקות לפני דיון על שלושה חוקי-יסוד – לא, חוק-יסוד, חוק יסודות התקציב וחוק - , ולא הספקנו לקרוא.
בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם)
¶
- - ורואים שיש שם תיקונים שמפקיעים סמכויות מהכנסת או אפילו מהפקידות - -
בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם)
¶
- - ונותנים עודף סמכויות לממשלה עצמה. האם זה נכון? האם זה נמצא באחד מהתיקונים האלה?
שירה עמיאל בן אבא
¶
לא תמצא בתיקונים האלה. וגם נגיד לעניין המועדים, התזכירים האלה פורסמו בתחילת חודש דצמבר, לדעתי ב-3 או ב-2 בדצמבר פורסמו התזכירים האלה, אז זה זמן שניתן היה להגיב עליהם, והם היו גם פתוחים להערות ציבור, ועכשיו הם מגיעים לכאן.
שירה עמיאל בן אבא
¶
לשאלתך, החוקים האלה, לא בכוונתם ולא באיך שהם מנוסחים בשלב הזה כשהגשנו אותם, אין בהם העברה של סמכויות מהכנסת למשרד האוצר, ואגב, גם לא הפוך, לשיטתנו. אם יש משהו ספציפי שאתה רוצה שאני אתייחס אליו או איזשהו סעיף או משהו כזה שבו אתה חושב – קודם לחבר הכנסת לוי היו שאלות לגבי חלק מהסעיפים, נשמח להתייחס באופן ספציפי. ככלל, אין פה את החשש שהעלית.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אני רוצה לחדד את השאלה שהבנתי מבועז, אבל אם לא, אז אני שואל אותה. האם המצב החוקי הקיים היום ביחס ל-2020 הוא המצב שיועתק ל-2021 בהיעדר תקציב, או שיש אי אלו שינויים בעניין של המצב החוקי שקיים ב-2020 לגבי 2021? עכשיו הובנתי נכון?
היו"ר תהלה פרידמן
¶
רגע, יש לי הצעה, גם לעמית הייתה שאלה ולפי דעתי גם לעודד יש שאלה. אז בואו נרכז שאלות ותענו עליהן. נעשה סבב שאלות ואז הם יענו. מקובל עליך? חבר הכנסת עמית.
עמית הלוי (הליכוד)
¶
אתה מפריד אותו באופן מלאכותי, ומאיפה זה בא? מגירעון? לאן זה? מה זה הנפקה? אגב, מה זה הגדלת החוב?
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
אני רוצה להבין לגבי התקציב ההמשכי והצעת חוק יסודות התקציב בהיבט הזה. הרי התקציב שנגזר ב-2020 נגזר מתקציב 2019-2018, שכולל בתוכו הסכמים קואליציוניים כאלה ואחרים, הכוללים גם כספים קואליציוניים כאלה ואחרים.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
האם הם בתוך החקיקה הזאת? או שאתה אומר: אנחנו עושים חקיקה על תקציב בלי ההסכמים הקואליציוניים.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
השאלה שלי, האם ה-52 מיליון שקל שאנחנו מוסיפים עכשיו – אמרת שהם מחולקים כבר לדמי אבטלה שישלמו וכל מיני התחייבויות שנתנה הממשלה – האם הדברים האלה חוזרים לוועדת הכספים לאישור או שבאופן אוטומטי השרים מחלקים איך שהממשלה קובעת?
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
- - האם אפשר להפריד אותם מהחקיקה הנוכחית כשאנחנו ערב בחירות? לא יכול להיות שהסכמים קואליציוניים שנעשו - - -
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אנחנו לא היינו, היינו באופוזיציה. נכנסנו אחרי זה. תלמד היסטוריה, אנחנו לא היינו בממשלה ב-2015.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אנחנו טוענים, איתי, שאי-אפשר בערב יום בחירות להכניס בדקה ה-90 בחצות הליל הסכמים קואליציוניים כאשר שנתיים לא היה תקציב בכלל. לאן אנחנו הולכים? אתם מסנדלים את הממשלה הבאה באשר היא כאשר תקום? ואנחנו מבקשים להפריד את ההסכמים הקואליציוניים.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אני כמובן מצטרף לשאלות של החברים, ואני שואל למה אנחנו צריכים – מה החופזה ומה הדחיפות של לבוא בשעה עשר לתת פטור מהנחה, ושנעלה את זה היום במליאה? למה אי-אפשר לעשות את זה מחר או בשבוע הבא?
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
החלק המרכזי שלי זה הפחד שנותנים את הכוח לממשלה במקום להשאיר את זה לחשב הכללי.
היו"ר תהלה פרידמן
¶
תענו עכשיו על השאלות ונעשה סבב נוסף. אני חושבת שאיתן גם רוצה להתייחס, אז קודם כול תענו בבקשה לשאלות.
איתי טמקין
¶
בסדר גמור. ראשית, שאל חבר הכנסת הלוי לגבי החוב. בתקציב מדינה רגיל בשנה רגילה יש מגבלת הוצאה לתקציב המדינה שקובעת את מסגרת ההוצאה של המשרדים, ומחוץ למגבלת ההוצאה נכללים החזרי החוב של מדינת ישראל. אתה מחזיר אותם על אגרות שהנפקת בעבר. אלו תשלומי ההחזר בגין הפירעון שמגיע. הפירעון השנתי נכלל בתקציב המדינה כפרק נפרד מהוצאות משרדי הממשלה, ככה זה גם בתקציב מדינה רגיל.
בתקציב המשכי, עד היום, למעט הוראת שעה שעברה באמצע שנת 2020 לעניין הזה, החוב בתקציב המשכי בצורה שאין לה הסבר כלכלי הגיוני נכללה יחד עם הוצאות משרדי הממשלה. המשמעות היא שבשנה שיש יותר החזרי חוב, שאין פה שום משתנה החלטה בעצם - - - החזרי חוב, זה היה נוגס מהוצאות משרדי הממשלה, והפוך – בשנים שיש פחות החזרי חוב הממשלה פתאום יכולה להוציא יותר.
המצב הזה לא סביר, אין קשר בין שני הדברים. ולכן אנחנו אומרים: הממשלה מחויבת להחזרי חוב בשנת 2021, היא תוכל להוציא אותם, אין פה שום השפעה כלכלית, אין פה השפעה פוליטית על תקציב המדינה, ולכן ההוצאות האלה ינותקו מהמגבלה לגבי משרדי הממשלה. הדבר הזה יתנהל בנפרד, הממשלה תוכל להוציא על החזרי חוב מה שהיא צריכה להוציא על החזרי חוב.
איתי טמקין
¶
המקורות בדרך כלל להחזרי חוב הם גיוסים חדשים. כלומר, אתה מגייס מהציבור ומחזיר החזרי חוב ישנים. ככה כל מדינה בעולם מתנהלת ומנהלת את תזרים החוב שלה.
לגבי כספים קואליציוניים, החוק מגדיר באופן ברור את מדרג התשלומים. כלומר, הוא אומר לממשלה: בכסף שיש לך את ראשית צריכה לשלם חוק, אחר כך חוזים, ואחר כך אמנות. כלומר, דבר ראשון, התקציב הפנוי הראשון של הממשלה צריך ללכת לכל כסף שהוא מתוקף חוק: קצבאות, מענקים שהם מתוקף חוק, עולמות כאלה. השכבה הבאה שהממשלה צריכה לממן איתה זה חוזים, שברכיב הזה נכלל שכר, נכללים חוזים לפרויקטי תשתית שכבר בביצוע, שזה חלק עצום מתוך תקציב המדינה, תשלומי הריבית של המדינה נכללים בדבר הזה, זה הרכיב השני. אחרי שהממשלה סיימה לשלם את החוק ואת החוזה היא עוברת לשלם אמנות בין-לאומיות שהיא חתומה עליהן. אחרי שנשאר הסכום הזה, המשרדים יכולים להשתמש בו לפעילויות שוטפות שלהן, לפעילויות שנכללו בחוק התקציב הקודם, זה מה שמגדיר החוק.
ספציפית לגבי כספים קואליציוניים, נמצא איתנו על הקו אסי מהיועץ המשפטי, הוא יכול אולי טיפה להסביר מה הנוהל לגבי כספים קואליציוניים בזמן תקציב המשכי. אבל קודם כול הממשלה צריכה לממן אחד, שתיים, שלוש. אגיד שסך מחויבויות הממשלה לשנה הבאה הוא בהגדרה, וזה לא סוד, הוא גדול מהמס' שיהיה בתקציב ההמשכי, ככה זה בכל תקציב המשכי. הוא לא נותן אפשרות לשרת - - -
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
ולא תגיע להסכמים הקואליציוניים כמו שקרה פעם קודמת. עד שלא העברנו את ה-11 לא היה קואליציוני, אני מזכיר לך.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אתה ביקשת, למען הפרוטוקול, ביקשת שלא יהיו שינויים בהסכמים הקואליציוניים ויהיה בדיוק כמו בשנה הקודמת, אני מזכיר לך את זה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
הדרג הנמוך ביותר, ומכיוון שאנחנו נמצאים בגירעון לא תגיע ל-2 מיליארד שקל.
איתי טמקין
¶
מילה לגבי החוק הזה ומשהו שאמרו פה. דווקא החוק הזה עושה קפיצת מדרגה לכיוון ההפוך. אגיד מה שאנחנו עושים פעם ראשונה. כל המטרה של תקציב המשכי, כל הרציונל החקיקתי שלו הוא שהממשלה משאירה כמה שיותר מרחב פעולה לממשלה שתבוא אחריה ותעביר את תקציב המדינה האמיתי לשנת 2021. כל הרציונל של החקיקה אמור להשאיר להם, לממשלה שתבוא ותעביר חוק, כמה שיותר מרחב תמרון. בחקיקה הזאת, משפט אחד לגבי זה, אנחנו פעם ראשונה מכניסים הגבלות לגבי היכולת של האוצר להתחייב קדימה גם בזמן תקציב המשכי, והדבר הזה אמור להגדיל מאוד את מרחב התמרון של הממשלה שתעביר את התקציב האמיתי לשנת 2021, 2022 וקדימה. זה החוק.
איתי טמקין
¶
אנחנו נערכים לקראת שנת 2021. אנחנו נמצאים שבוע לפני ששנת 2021 מתחילה. אלפי גופים נתמכים על בסיס תקציב המדינה, בשלבים האלה הם צריכים לתכנן תקציב שלם לקראת שנת 2021, אלו רשויות מקומיות, אלו גופים נתמכים אחרים במוסדות תרבות, במוסדות חינוך.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני לא שואל גם אותך. אני חבר פה, אני רוצה לשאול את כל הדברים בעשר בלילה, כששנתיים לא הביאו תקציב, זוהי זכותי וחובתי הציבורית.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אנחנו לא דנים על התקציב, אנחנו מבררים למה מביאים את זה עכשיו, מה הדוחק של זה? למה אנחנו לא מחכים למחר? הרי מתי שהם רוצים הם יכולים לכנס את הכנסת.
טלי פלוסקוב (הליכוד)
¶
חברים, לנו מאוד ברור מה אתם מתכוונים לעשות, לא מעניין אתכם מה יהיה במדינה שלנו מחר, לא מעניין אתכם. אתם רוצים לעשות - - -
טלי פלוסקוב (הליכוד)
¶
כל מה שאתם עושים, אנחנו כבר מכירים את זה, למשוך את הזמן, ורוויזיות, נושא חדש, זה לא לעניין.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני רוצה לשאול על הנוסח. גברתי היועצת המשפטית, בחוק-יסוד: משק המדינה, בסעיף 3ב(א) – "לא נתקבל חוק התקציב לפני תחילתה של שנת הכספים, 1. רשאית הממשלה להוציא את הסכומים הבאים" – האם הכוח של - - -
טלי פלוסקוב (הליכוד)
¶
מיקי, לא קשור מה היה שנתיים. היו פה שתי מפלגות שרצו לעבוד ביחד, ברגע אחד מפלגה אחת אמרה: לא רוצה לעבוד, אז עכשיו הציבור צריך לשלם את המחיר?
היו"ר תהלה פרידמן
¶
חברת הכנסת פלוסקוב. תשמעו, אנחנו נמצאים ערב שנת תקציב, יש לנו אלפי גופים שלא מסוגלים לתכנן מה הולך להיות מחר.
היו"ר תהלה פרידמן
¶
אל תעשו משחקי קוורום על חשבון עמותות, רשויות מקומיות, משרדים שלא יוכלו לתכנן תקציב.
טלי פלוסקוב (הליכוד)
¶
מה אכפת להם. לא אכפת להם. הנה, זה הפנים האמיתיות של האופוזיציה שלנו, הם יודעים רק לדבר, כשצריך לקבל החלטות הם יוצאים מהוועדה, זה מה שאנחנו רואים כאן.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
¶
אני רק רוצה להגיד ממש ממש בקצרה, ואם יש לכם כבר קוורום אז פשוט תעברו להצבעה. אנחנו לא דנים פה בלב החוק, הדבר הזה יידון בוועדת הכספים. מכיוון שאנחנו עומדים ערב בחירות ברור שבעוד שעתיים ייקבע מועד לבחירות שיהיו במרץ, ורוצים בכל זאת שהמדינה תתפקד בעת הזאת.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
¶
נראה לי נכון וחשוב שלפני שנקבע מועד לפגרה, ומחר כנראה נקבע מועד לפגרה, שנתחיל בתהליך של קביעת אותם הסדרים כספיים למדינה. כל הדיונים נרשמו בוועדת הכספים.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
¶
כל מה שמבוקש עכשיו בוועדת הכנסת זה להקדים דיון, שיתחילו עכשיו את התהליך של קריאה ראשונה כדי שמחר בבוקר תוכל ועדת הכספים להתכנס ולדון בזה.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
¶
אין שום קשר לתוכן החוק, תוכן החוק יידון בוועדת הכספים. עכשיו צריך להקדים דיון, להעביר את זה בקריאה ראשונה.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
¶
וברור לכולם שיש בחירות. לכן כל השיח הזה שמתקיים עכשיו, מה אפשר ומה לא אפשר, לא רלוונטי.
הצעת חוק-יסוד
¶
משק המדינה (תיקון מס' 11 והוראת שעה לשנת 2021) – מי בעד לתת פטור מחובת הנחה לפני קריאה ראשונה? מי נגד?
הצבעה
בעד – 6
נגד – אין
נמנעים – אין
אושר.
היו"ר תהלה פרידמן
¶
עבר.
הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון מס' 53) (שנת תקציב המשכי), התשפ"א–2020 – מי בעד לתת פטור מחובת הנחה לפני קריאה ראשונה?
הצבעה
בעד – 6
נגד – אין
נמנעים – אין
אושר.
היו"ר תהלה פרידמן
¶
הצעת חוק השכר הממוצע (הוראת שעה) (נגיף הקורונה החדש), התשפ"א–2020 – מי בעד לתת פטור מחובת הנחה לפני קריאה ראשונה?
הצבעה
בעד – 6
נגד – אין
נמנעים – אין
אושר.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני רוצה להגיש רוויזיה על הכול, מותר לי, זה לא חשוב שלא הייתי פה. גם עוד שעה אני יכול להגיש.
היו"ר תהלה פרידמן
¶
אני פותחת את הישיבה על הרוויזיה שהגיש חבר הכנסת מיקי לוי. חבר הכנסת מיקי לוי, אנא נמק את הרוויזיה.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
מה שמפריע לי זאת הכותרת, ואת הכותרת אמרתי לפרוטוקול – שהממשלה תחליט. לי זה מאוד מאוד מפריע ערב בחירות למרות ההסברים המלומדים, ועדיין לא קיבלתי חוות דעת משפטית למרות שאני מנסה לקבל. האם הניהול יישאר בידי החשב הכללי באוצר או שהממשלה או השר הם שישפיעו על חלוקת התקציב. זה מה שאני רוצה לדעת. מבחינתי הכותרת הזו מאוד מאוד מאוד בעייתית ערב בחירות. יכולתי לקבל אותה ולבלוע אותה בפעם הקודמת כשלא היינו בבחירות, מתוך אחריות, וגם היום יש לי אחריות לתקציב עצמו. זה מפריע לי, ואני אשנה את זה בכל מקרה. אשתדל, אעשה מאמץ לשנות את זה בוועדת הכספים.
היו"ר תהלה פרידמן
¶
תסלחו לי. הרוויזיה הזו הייתה על הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון מס' 53), התוצאה הייתה 6 נגד ואחד בעד.
אנחנו עוברים לרוויזיה על הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 11).
היו"ר תהלה פרידמן
¶
7 נגד, אחד בעד. הרוויזיה נדחתה.
אנחנו עכשיו מצביעים על רוויזיה להצעת חוק השכר הממוצע (הוראת שעה) (נגיף הקורונה החדש), התשפ"א – נימוקים לרוויזיה.