פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



18
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
23/12/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 124
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום רביעי, ח' בטבת התשפ"א (23 בדצמבר 2020), שעה 10:15

הצעת תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים)(תיקון), התשפ"א–2020

חברי הוועדה: חיים כץ – היו"ר
משה אבוטבול
טלי פלוסקוב

דבורה ספיר אליעזר - היועצת המשפטית זרוע עבודה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

גאולה צמח - לשכה משפטית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

שמחה בניטה - יו"ר עמותת מזור - נכים לטובת נכים, מזור - נכים לטובת נכים

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

רויטל יפרח


הצעת תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים)(תיקון), התשפ"א–2020

בוקר טוב. יום רביעי בשבוע, ה-23 בדצמבר 2020, ח' בטבת התשפ"א. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בנושא: הצעת תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים). מי מציג את זה?

טיוטת התקנות – מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן – פרק ד' לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 – להלן החוק, קובע הוראות בדבר הפקדת כספים לטובת עובד זר בקרן או בחשבון בנק. התקנות המוצעות מבקשות להסדיר את חובת הפקדת כספי הפיקדון לטובת עובדים זרים גם בענפים של מוסדות הסיעוד והתעשייה השונים. איתי דיברו רק על סיעוד, לא יודע מה זה "התעשייה השונים".

אין שונים, זה התעשייה.

"החובה של מעסיקים עובדים זרים בענפים שונים, להפקיד כספים לטובת העובדים השרים המועסקים על-ידם. סכומי הפיקדון שחובה להפקידם, הגוף שאליו יופקדו הכספים, תנאי הזכאות של העובדים לקבל את כספי הפיקדון, האפשרות לנכות מכספי הפיקדון סכומים בשיעורים שונים כאשר העובד הזר יוצא מישראל לאחר תקופת רישיון הישיבה שלו ואחרי התשלום של הפיקדון, הזכאות לכספי הפיקדון ותשלומם לאחר פטירת העובד הזר." מה זה לאחר? במקרה והוא נפטר אז זה לא לאחר אלא במקרה והוא נפטר. "לאחר" – זה כאילו הוא יוצר תנאים עתידיים פנסיוניים.

דבי, בוקר טוב.

שלום לכולם. אני סגנית בכירה ליועצת המשפטית של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.

לפניכם מונחות טיוטת תקנות עובדים זרים – פיקדון לעובדים זרים, שעניינן בשני דברים: 1. להוסיף שני ענפים לתקנות הפיקדון. תכף אני אסביר מה זה תקנות הפיקדון, גם מוסדות הסיעוד וגם התעשייה. דבר שני – יש כל מיני תיקונים שהם יותר צורתיים של התקנות, כדי להקל על התקנת התקנות הבאות.

סעיף1יא לחוק העובדים הזרים קובע ששר העבודה יכול לקבוע סכום לפיקדון לעובדים זרים. לסכום הזה שתי תכליות: תכלית אחת – שהסכומים האלה יבואו במקום הזכויות הסוציאליות של העובדים מכיוון שהם נמצאים כאן לתקופות קצרות ולכן קשה יותר להפריש להם לפנסיה כי בסופו של דבר, הם לא יהיו פה עד גיל הפרישה. הדבר השני – לעודד אותם לצאת את ישראל בזמן.

לכן, סכומים הפיקדון מופקדים בחשבון בנק, שהניהול שלו זה על-ידי רשות ההגירה, והסכומים מועברים אליהם כשהם עוזבים את ישראל כחוק. חלק מהתקנות שהן באחריות שר הפנים – קובעות ניכוי מסכומי הפיקדון כשהעובדים לא עוזבים את ישראל בזמן.

אנחנו מבקשים להוסיף לכאן את מוסדות הסיעוד - -

בואי תסבירי על הפיקדון – איזה סכומים אלה?

הסכומים שאנחנו מבקשים להפריש הם הסכומים שחייב מעסיק להפריש על-פי דין לקופות גמל – על-פי דין או הסכם - -

זה הכי חשוב, לא אמרת. את אומרת שיהיה פיקדון, כאילו שזה הבייבי של - - - מה שאתה רוצה – תעשה.

לא, לא. חשבתי שאנחנו נקרא את התקנות ואז נסביר תוך כדי.

לא, בואי תסבירי לפני שאת קוראת את התקנות.

אז בסופו של דבר, אנחנו מבקשים לקבוע כאן סכום שיהיה שווה לסכומים שהמעסיק צריך להפריש על-פי - - - בצווי הרחבה - -

ומה הם?

בסופו של דבר זה יכול להסתכם סביב - -

לא, לא. בואי תפרטי במדויק, לא "יכול להסתכם". תגידי לי במדויק אחד לאחד מה הם הסכומים שהולכים להוריד ולהעביר לפיקדון. ידעת שאת באה לפה ואת צריכה לבוא מוכנה.

אני מנסה, משתדלת להיות מוכנה.

מה המעסיק מפריש?

- - - יש את החלק של המעסיק - - -

לא, לא, אני אומרת לכם שכתוב בתקנה, אם אנחנו מסתכלים על תקנה מס' 2 – מרכיבים שחייבים להפרשות, לפיצויים, לתגמולי המעסיק לפי צווי הרחבה או הסכמים קיבוציים, זה יכול להיות 6% ועוד 6%? סליחה, 6.5 ועוד 8.33 על פיצויים - -

בואי תגדירי – הוא משלם 6.5, למה?

תגמולים.

מה זה תגמולים?

כמו שהיום משלמים לקרן פנסיה, אבל את הסכומים האלה שמפרישים משכרו של העובד משלימים לפיקדון.

חלק מעסיק, 6.5% מהשכר.

טוב.

לגבי הענפים השונים זה 8.33 אבל ביחס לענף הבניין – צו ההרחבה - -

לא, אין צו הרחבה. מה מורידים? קודם כל, מה זה ה-8.3?

זה החלק של פיצויי הפיטורין, שמעסיק צריך - -

זה כל הפיצויי פיטורין, לא חלק - -

נכון.

- - כי 8.3 כפול 12 זה 100%.

נכון, זה החלק מסך הפיקדון.

אבל כל הפרשה פנסיונית מחייבת רק 6% להעביר - -

לא, אולי זה עלה, אני לא יודע. זאת אומרת, מה שאת מדברת איתי זה על 14.8% משכר העובד - -

נכון.

- - מה שמוגדר שכר פנסיוני.

כן.

מה ההבדל בין עובד זר ועובד ישראלי? גם עובד ישראלי, אתה לוקח לו פיקדון.

אצל עובד ישראלי צריך להפקיד לפנסיה גם את החלק של העובד.

ופה אין חלק של עובד.

לא.

אבל מה ההבדל בהורדה? גם עובד ישראלי – זה מצב יותר טוב מעובד ישראלי כי עובד ישראלי לא יכול למשוך את ה-14.8 האלה אלא בגיל פרישה, והוא לא יכול למשוך אותם כהון אלא רק כפנסיה כי אם הוא מושך אותם כהון, הוא משלם עליהם קנס של 35% מס על הקרן. העובד הזר – את אומרת: אני רוצה להחיל עליו את מה שחל על העובד הישראלי ולשפר אותו בזה שאם הוא יעמוד ביעדים שזה נגיד חמש שנים שהייה בארץ, הוא יוכל למשוך את הכסף שלו כהון ולא כקצבה. זה מה שאת אומרת?

כן אבל - -

זה מה שאת אומרת?

כן.

בטוחה?

כן.

דבי, זה מה שהיא אומרת?

כן, מה שהיא אומרת זה שלוקחים את הסכום - -

לא, לא, בואי, את שמעת מה אמרתי? תעשי חשיבה, אל תבואי עם מה שבאת מהבית.

זה הוני, לא מקבלים את זה קצבתי, מקבלים את כל הסכום ביחד.

הוני? בניגוד לעובד ישראלי שמקבל קצבתי אם אין לו פנסיה של 4,500. זה ההבדל, כי גם עובד ישראלי, לצורך העניין עושים לו הפקדה.

נכון. יש הבדלים אחרים כי לעובד הישראלי גם מפרישים ואם יש אירוע של נכות הוא מקבל גם - -

הוא עושה ביטוח.

אוקי, אבל - -

הוא עושה ביטוח, אין קשר בין הביטוח הלאומי לקרנות הפנסיה, אלה שני גופים נפרדים. בקרן הפנסיה שלו, הוא עושה ביטוח. צווארון כחול – כבר לא עושים אובדן כושר עבודה. אם הוא לא צווארון כחול, הוא יודע גם לעשות אובדן כושר עבודה עיסוקי. פה אין לו ביטוח כי הוא לא מקבל פנסיה אבל את כל כספי הפנסיה שהוא צובר ומורידים לו במצב רגיל – את רוצה לתת לעובד זר בלי הפרשת העובד.

כי החוק קובע. זה בגלל החוק, זה לא בגלל התקנות. החוק קובע שההפרשה היא הפרשת מעסיק ואין ניכוי משכרו של העובד הזר, ולכן - -

אני לא מבין מה אמרת עד עכשיו.

אתה שאלת אותי - -

זה כמו סטטוס של עובד ישראלי בלי הפרשת העובד. לא קרה כלום, זה אותו דבר כמו כל אחד בישראל שנכנס למעגל העבודה.

יש כמה שינויים.

מה השינויים? לפני שהיא קוראת את התקנות אני רוצה לדעת מה השינויים.

תן לי שנייה לסיים ולהגיד כמה מילים כדי להמשיך את רצף המחשבה – יש כמה ענפים, ובכל אחד מהענפים יכולים להיות צווי הרחבה והסכמים אחרים, וכל מעסיק חייב לפי אותם צווי הרחבה שחלים לגביו. לא כולם הולכים לפי צו הרחבה לפנסיה כללית.

דבר שני – ההפרשה היא מהיום הראשון, גם אם זה צו הרחבה קבוע שההפרשה היא – מדובר בעובדים חדשים אם הם מגיעים מחו"ל, ואם בצו ההרחבה קבוע שהזכאות לפנסיה היא מהחודש השישי ומעלה, אז כאן ההפרשה תהיה מהיום הראשון. יש הוראות ספציפיות שאולי אין בצווי הרחבה בקשר למה שקורה כשמדובר בעובד שעבר חלק מהחודש ואז משלמים לו ביחסיות את הפיקדון.

וכמובן, יש את ההוראות של הניכוי, שאם עובד יוצא את ישראל שלא בזמן, אז מנכים לו מהפיקדון ויכול להיות שהוא לא יקבל את הסכום המלא שהיה מגיע לו אילו הוא היה יוצא את ישראל בזמן. לא כתוב בחוק - -

מי מחליט אם מורידים לו או לא?

זה כתוב היום בתקנות, זה לא תקנות חדשות ואני רק מסבירה לכם. זו הוראה שקיימת היום בתקנות הפיקדון הקיימות והם יוחלו גם על הענפים - -

מי מחליט אם מורידים לו או לא?

רשות ההגירה.

זה שכתוב בתקנות – זה בסדר.

רשות ההגירה היא זו שמתפעלת את המנגנון.

בכל אופן, מה שאת אומרת לי בשביל שאני אבין מה כוונתכם – אנחנו בשורה התחתונה, ואני לא נכנס לצווי הרחבה ולא להיבטים שונים – את אומרת לי שעובד זר שמגיע לארץ לנושא הסיעוד - -

לא, אנחנו מדברים כאן - יש ענפים שכבר היו בתקנות, אתם תראו אותם עוד פעם עכשיו, כשנקריא, בגלל שעשינו שינוי צורתי לתקנון.

אני רוצה לחדד: לאבא שלי היה עובד זר - -

לא, זה לא חל לגבי אבא שלך, התקנות האלה.

אבא שלי כבר נפטר, לא חל לגביו כלום.

אני מבקשת סליחה...

תקשיבי עד הסוף – כשהעובד הזר סיים את עבודתו, אני הפרשתי לו את מה שאת מדברת פה לפנסיה. בא "קו לעובד" ואמר לי: אתה לא הפרשת לו כל חודש, נכון שהוא לא צבר זכויות פנסיוניות, מגיע לו לקבל 14.8% לחודש משכרו כפול מספר החודשים שהוא עבד אצלך – שלם לו. שילמתי. מה ההבדל בין עובד זר שאני חייב להפריש לו פנסיה לבין עובד שבא לעבוד בתאגיד? אני עשיתי לו פיקדון גם.

אני אסביר לכם: כעיקרון, כל חוקי העבודה חלים גם על העובדים הזרים, כך שאם לא נקבעת חובת פיקדון, יש חובה בהפרשה לפנסיה. מכיוון שלא מקימים קרנות לגבי עובדים זרים, אז עושים חלף ההפרשות פיקדון – שמים את ההפרשות בצד אם אין למה להפריש, ובסופו של דבר העובד זכאי לכספים האלה.

שר העבודה יקבע אם יש חובת פיקדון. אם יש חובת פיקדון ויש כאן חובת הפרשות - -

עובד זר, מגיעות לו זכויות עבודה בישראל?

כן.

אז למה שר העבודה צריך לקבוע? צריך לעשות חברת ביטוח, פול כמו באופנועים, שאין כזה דבר שחברת ביטוח לא רוצה לבטח אופנוע. יש חברה שמבטחת אופנועים – רוצה, לא רוצה, כמו קרן ברירת מחדל של קרנות פנסיה כי קרנות פנסיה לא רוצות לבטח עקרות בית כי זה לא כלכלי להן, זה הרבה רישומים במחשב, ושם יפקידו את הכסף של כל האנשים האלה. אני לא מבין את ההבדל בין העובד הזר שעבד אצל אבא שלי ובין העובד הזר שמגיע לעבוד בארגון סיעודי, לא פרטי. מה ההבדל?

מבחינת העובד?

כן.

העובד אמור לקבל את זכויותיו.

מבחינת המעסיק?

מבחינת המעסיק – אם קובעים את חובת הפיקדון אזי - -

לא קובעים את חובת הפיקדון. הוא חייב להפקיד עבורו?

הוא אמור להפקיד עבורו, נכון.

כי אם העובד ייצא מהארץ כשיסיים את עבודתו – נכון שלעובד של אבא שלי לא הייתה הגבלה של זמן, מה שאת אמרת פה, שאם הוא ייצא מוקדם כי אבא שלי נפטר לפני זה, אז לא הייתה לו הגבלה של זמן והוא קיבל את הכסף. זאת אומרת, אמרת פה שאם הוא בא לחמש שנים והוא יצא אחרי שלוש, יוכל המעסיק לא לשלם לו.

לא, לא.

אמרת משהו כזה.

לא, זה בהסדר הפיקדון. יש לנו פה שתי מערכות – המערכת הכללית שאומרת שחלה על העובד - -

זכויות עובדים.

כן, זכויות עובדים לקבל פנסיה לפי צו ההרחבה הזה או לפי הסכמים קיבוציים אחרים – זה חל על העובד באופן כללי. אמרו שככל שהשר יקבע לגבי ענפים מסוימים חובת תשלום של פיקדון, שהפיקדון הזה הוא מחליף או במקום הסכומים.

למה אני צריך לתת את זה? הפיקדון זה הפנסיה.

למה? הפיקדון עונה על שתי התכליות שדיברה עליהן דבי קודם – תכלית אחת היא באמת לצבור את הזכאויות, ותכלית שנייה זה להבטיח שהזכויות נצברות כי ההפקדה חייבת להיות כל חודש וזה כרוך גם בעבירה פלילית אם לא מפקידים כל חודש - -

נעה, אני קודם כל רוצה לרדת לליבה – הליבה מדברת רק על ה-14.8% או 15% או 15.1% ולא שום סכום מעבר לזה, הזכויות הפנסיוניות של העובד? זה הפיקדון? או שיש במקרה עוד 3%, 4%, 5% שהמעסיק - -

יש.

יכולים להיות.

יש? אני לא אתן יד לזה.

אני רוצה להסביר משהו: זה לא דברים שנולדו - -

נעה, אנחנו אחרי פיזור הכנסת, לא אתן מחטפים.

אני רוצה להסביר את הסדר הפיקדון: הסדר הפיקדון – הזכאויות הפנסיוניות של העובד מכוח צווי הרחבה, ולא משנה מתי העובד עזב את הארץ, בסדר? הוא יהיה זכאי להן, לא משנה מתי הוא עזב את הארץ. בהסדר הפיקדון, יש פה גם את התכלית של להבטיח את יציאתו של העובד בזמן מהארץ, אז קבעו שהכספים האלה שמופקדים לפיקדון, מתחילים לנכות מהם כעבור כמה זמן מהמועד שהוא היה צריך לצאת מהארץ, ומנכים לו אותם באופן הדרגתי באותו מנגנון שדיברה עליו דבי.

אני לא מבין מה את מדברת. לא מבין. אל תספרי לי סיפורים מסביב, תגידי לי מעבר ל-14.8 האלה או 15% יש סכומים נוספים?

מה שנכנס - -

לא, תגידי לי כן או לא.

הפיקדון - -

יש סכומים נוספים? כן או לא?

כל מה שהמעסיק אמור להפריש לזכויות סוציאליות לעובד אמור להגיע בסופו של דבר לחשבון הפיקדון. הכל צריך להיכנס לשם.

תראי, את מבינה טוב ואני מסביר גרוע ואני שואל גרוע. האם מעבר ל-15% האלה, שמעסיק לא מפריש כי לעובד הזה הוא לא נותן קרן השתלמות, אם הוא נותן לו הוצאות רכב, הוא נותן לו אותן מיד. האם יש סכום מסוים נוסף, מעבר לזכויות הנצברות של העובדים? אני לא נכנס אם הוא מושך, לא מושך. לא מעניין אותי עכשיו מושך. האם יש סכומים נוספים כל שהם, מעבר לזכויות הפנסיוניות של העובדים?

החוק אומר שיש לי סכום של פיקדון שבו מחייבים ובנוסף לזה, את כל היתרה של הזכויות - -

האם מעבר ליתרה – לא מעניין אותי מה החוק אומר. כשאת אומרת לי שהחוק אומר אז תגידי לי מה החוק אומר. החוק אומר לקחת עוד 5% מעבר?

לא, הוא לא אומר 5% מעבר. הוא אומר שהסכום הזה הוא על חשבון - -

איזה סכום?

הסכום שייקבע כפיקדון. כרגע אומרת דבי - -

למה שאני אתן פיקדון אם יש פיקדון?

אני יכולה להסביר - -

תשמעי טוב מה שאני אומר לך. דבי, שנייה. הם עובדים כל-כך לאט במשרד העבודה והרווחה אז אני לא צריך למהר לתת לכם את הלאט שאתם עובדים. אני יכול להיות כמוכם ולעשות דיונים שייקחו שנתיים, כמו שאתם עושים תקנות בבנייה למשל, בבטיחות, שייקח שנתיים. תבינו שמי שיודע לתת, צריך לדעת לקבל. מי שיודע לקבל, צריך לדעת לתת. מי שלא עושה יותר מדי במהלך השנה, לא צריך לקבל מדי את התמורה. נכון אבוטבול? זה מה שאמרתי לי להגיד?

יתנו – יקבלו, לא יתנו – לא יקבלו.

השאלה שלי – אתם תענו לי רק על מה שאני שואל ואחר-כך תגידו מה שאתם רוצים - -

אני רוצה להשיב למה שאתה שואל - -

האם מעבר להפרשות הפנסיוניות - -

אז אני מסבירה לך - -

אל תסבירי לי, תגידי לי בכן ולא.

זה לא כן ולא, זה יכול להיות אולי.

אולי – אני לא מעביר תקנות.

אז תן לי להסביר בכל מקרה: אם בצו ההרחבה כתוב לדוגמה חובת תשלום לגמול השתלמות אז זה גם יהיה חלק מהפיקדון.

את עושה בכוונה?

למה?

יהיה כתוב גמול השתלמות – יקבל גמול השתלמות. הכל המעסיק משלם.

נכון - -

האם לוקחים מהעובד משהו משכרו, אחוז אחד פיקדון משכר העובד?

לא.

לא לוקחים. האם מעבר לתנאים הסוציאליים המוגדרים המעסיק צריך להפריש עוד משהו כערבות למען העובד?

לפיקדון לא. רק מה שכתוב ומוגדר כזכויות סוציאליות – תגמולים ותכניות חיסכון שהן על-פי דין או צו הרחבה, כמו שכתוב בחוק.

אז למה צריך לעשות פיקדון?

מכיוון שאנחנו אמרנו - -

למה לא אומרים בחקיקה ממשלתית: יחולו על עובד זר שמגיע לארץ בכל הענפים, הזכויות הבסיסיות לפחות. היה ועובד בגוף מסוים רוצה לתת הטבות נוספות – יוכל לתת הטבות נוספות כמו קרן השתלמות, כמו גמול השתלמות, כמו עידוד הצמיחה, מה שהוא רוצה. למה אני צריך לעשות פיקדון?

שוב, החקיקה, לא אנחנו - -

אבל אתם הממשלה.

המחוקק רצה שזה ימלא שתי מטרות: מטרה אחת זה באמת ההפרשות, וזה קיים ולא צריך להגיד. חוקי עבודה חלים על העובדים הזרים. התכלית השנייה זה שזה יהיה עידוד יציאה את ישראל - -

אבל למה לא בחקיקה?

הקרן מנוהלת באמצעות רשות ההגירה, שבסופו של דבר אם העובד לא יוצא את ישראל בזמן אז יש ניכויים הדרגתיים מכיוון שרוצים לעודד את היציאה מישראל. בגלל זה, זה נעשה בפיקדון ולא משאירים את זה נקי.

דבי, את באת עם מנטרה מהבית. אני רוצה להבין למה לא עושים צו הרחבה על עובדים זרים, שכותבים שם שיש אפשרות, כמו שאת אומרת פה. למה תקנות? למה לא בחקיקה ראשית?

מכיוון שרוצים – אני מסה להסביר...

אז תסבירי למה לא בחקיקה ראשית?

כי בחקיקה ראשית קבוע ששר העבודה רשאי לקבוע את הסכומים לפיקדון.

מה זה סכומים? יש תנאי עבודה. זה שאת אומרת סכומים, זה אומר לי: רק רגע, שר העבודה יכול לקבוע סכומים. למה? מה זה סכומים? שר העבודה לא יכול לקבוע סכומים. לשר העבודה יש תנאי עבודה מוגדרים שחלים על עובד זר. זאת אומרת, שר העבודה לא יכול לקבוע כלום.

תן לי שנייה, אני אסביר לך: החוק הזה הוא מ-2005, בסדר?

זה מהר אצלכם. מ-2005 ועד 2015 זה מהר.

זה נכון. הרבה זמן ניסינו להביא תקנות, התקנות הובאו לוועדה כמה פעמים - -

- - -

בצדק כי תשמעי, כשבאים לפה – לא נעים לי כי אין הנחתום מעיד על עיסתו. מאחר ואני מבין בעניינים האלה לא פחות מאלה שעשו שם, ואני מדבר בצנעה, אז אני לא מבין מה זה לקבוע סכומים. למה לא הגדרות קבועות בחוק?

אז בהתחלה היה סכומים. למשל, בענף הבניין קבעו 700 שקלים בהתחלה ואחרי זה שינו ותיקנו - - -

אז למה שאני אהיה שותף - -

- - אבל עכשיו הם עשו יותר מזה. בנוסח שעכשיו מובא הם אומרים שלא רק הסכומים שמגיעים לקצבה, לקופת גמל קצבתית אלא גם כל הסכומים של קרן ההשתלמות. הם הרחיבו את זה לכל מה שצריך להגיע. הם מתקנים פה ומכניסים לתוך המסגרת את כל הזכאות הסוציאלית של העובד.

אז למה הם לא מגדירים את זה?

זה מוגדר - - -

שר העבודה – לא - - - על סכומים. אין מילה כזאת.

אני מתעדת את סעיף ההסמכה בחוק. משנקבעו סכומים גם בצווי הרחבה, אז זה מה שמביא שר העבודה - -

ואז השאלה הבאה – למה לא לכל העובדים במשק? למה לא לכל הגופים? למה את פורטת את זה לפרוטות? משום שהם לא רוצים לגמור את העבודה שלכם?

מכיוון שזכאות היא לגבי עובדים זרים שמובאים לישראל בהיתר, הם מועסקים בהיתר, נלקחו אותם ענפים שבהם עובדים עובדים זרים בהיתר בסופו של דבר.

אני מדבר רק על עובדים זכאים שבאים בהיתר – למה שלא תהיה הגדרה שכל העובדים הזרים שבאים לישראל בהיתר, יחול עליהם אותו דבר? למה אני צריך ענפי תעשייה? למה אני צריך להסביר - -

זה רעיון יפה - -

תודה.

- - אבל יש טענה - -

הם מתקדמים בכיוון הזה, אגב אבל - -

זה בדיוק הכיוון שנוכל להוסיף ענפים ולא כל הזמן לתקן מחדש ונגיד על הענף הזה יחול - -

למה שתצטרכו להוסיף ענפים?

כי בסופו של דבר התקנות לא יכולות להיות תיאורטיות והן מתייחסות לענפים קיימים. אם מחר בבוקר יחליטו שיבואו עובדים זרים לעבוד בענף שעד עכשיו לא נחשב ענף שבו מועסקים עובדים זרים, הוא יתווסף.

בואי, אני אתן לך את הכותרת שלך: כל עובד זר שמגיע באישור למדינת ישראל בהחלטת ממשלת ישראל – להלן זה וזה וזה. למה צריך ענפים? כל עובד זר בהכללה, כמטילים מס הכנסה או מס יסף או מס ערך מוסף – אז אומרים שכל עצמאי שמשלם מס ערך מוסף ישלם במקום 17%, 18%, 16%. אני לא מבין את זה.

כי שוקלים באמת האם יש צורך לקבוע את הפיקדון כדי למלא את התכלית של היציאה את ישראל - -

יחוקקו ויגדירו.

אבל שנייה, יש שאלה בקשר למומחים לדוגמה, האם צריך או לא צריך? בינתיים המומחים לא נכללו.

אני לא שותף לפארסה הזאת. זה יהיה אחרי זמני.

אני רק רוצה להסביר משהו אחד: - -

את יודעת מה אמא שלי, עליה השלום, אמרה? יש שני סוגי אנשים: יש מסבירים ויש מצליחים. כשאת מסבירה כל-כך הרבה, כנראה שיש בזה הרבה בעיות.

המנגנון של הפיקדון, המאמץ להביא אותו להפעלה הוא מאמץ של הרבה מאוד שנים. אני רוצה להזכיר שענפים כגון ענף החקלאות עלה כמה וכמה פעמים בניסיון להכניס את הענף הזה למסגרת של פיקדון בכל מיני צורות, ועד היום, בגלל כל מיני חסמים, הדבר הזה לא עלה יפה.

אנחנו מדברים לפעמים על אנשים שמעסיקים עובד זר סיעודי, אנשים יחידים שמעסיקים עובד זר סיעודי - -

חלה עליהם חובת הפיקדון.

לא חל עליהם - -

חלה עליהם חובת הפיקדון.

לא חלה עליהם.

כשהבן אדם מסיים את עבודתו, הפיקדון אצלו כי הוא משלם לו. העובד הזר לא נפגע כי אני הייתי, קראו לי, אמרו לי "קו לעובד" – הנה דף החשבון שלך, היית צריך לשלם לו בגין החודש הזה 6% ו-8%, הנה המשכורת, הוא הביא את המשכורות שהוא הרוויח ועשו חשבון.

זה בסדר גמור שיש בן אדם מסודר ויכול למסור את זה אבל יכול להיות שהאדם הזה נפטר - -

איזה בן אדם נפטר? העובד הזר?

לא, העובד הזר - -

אנחנו מדברים על העובד הזר.

- - האדם שהוא טיפל בו - -

אז העובד הזר מקבל את התנאים שלו.

אבל ממי הוא מקבל ? הוא עכשיו יצטרך ללכת ולתבוע את המשפחה. לא תמיד המשפחה, היו לה האפשרויות לשלם את הדברים האלה.

מאה אחוז. אז מה אמרתי, נעה? שיבואו ויגידו שכל עובד זר שנכנס לישראל ברישיון, כולל העובד של אבא שלי, שיהיה חוק שבמקום לעשות לו בסוף הקדנציה, כשאבא שלי הלך לעולמו, שיפריש לו אחת לשנה או אחת לחודש. שיהיה חוק, לא הוראת שעה.

בסדר גמור. הוראת הפיקדון נועדה בדיוק לעשות את זה – לחייב הפרשה חודשית ולתמוך אותה ב - -

אז למה לא לכולם?

אז למה לא לכולם? באמת המטרה הייתה – כרגע מדובר בשני ענפים חדשים שמביאים בהם ומבקשים להביא עובדים לתעשייה ובנושא של מוסדות סיעוד אבל לאורך השנים, ההכנסה של הענפים הייתה מאוד קשה גם בחקלאות וגם ביישובים שמעסיקים אנשים בסיעוד.

היום יש לי יומולדת לפי התאריך העברי - -

מזל-טוב.

- - וכנראה שאני מיושן. אני לא מבין את חוכמתם של הצעירים. קשה לי להבין את חוכמתם של הצעירים.

בטח אתה לא מתכוון אלי.

מולי את צעירה מאוד. מאוד. אני לא מבין את החוכמה שלכם, אני לא מבין למה לא לעשות פשוט. זה אותו עורך-דין שנסע לחו"ל והבן שלו פתר את הבעיה, אז אתם לא תצטרכו תקנות שנים, אתם לא תצטרכו לוועדת העבודה והרווחה - -

יש התנגדויות עזות בענפים מסוימים.

- - בחקיקה ראשית אחת, כל עובד זר שנכנס לישראל באישור הממשלה, כל עובד זר שמקבל רישיון, יחול עליו זה וזה וזה. זאת הדרך, תודה רבה. הישיבה נעולה.

לא, אתה צריך - -

תודה רבה. את לא מנהלת את הדיון. תודה רבה. הישיבה נעולה.





הישיבה ננעלה בשעה 12:29.