פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



4
ועדת החוקה, חוק ומשפט
22/12/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 164
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, ז' בטבת התשפ"א (22 בדצמבר 2020), שעה 11:00

הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים וארבע (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה), התשפ"א-2020

חברי הוועדה: מיכאל מלכיאלי - היו"ר
שלמה קרעי - מ"מ היו"ר
אלי אבידר
יואב סגלוביץ'
אוסאמה סעדי
תהלה פרידמן
איילת שקד
ניצן הורביץ
עמית הלוי
עופר כסיף
אוסנת הילה מארק

בועז טופורובסקי
מתן כהנא
מאיר כהן
צבי האוזר
עודד פורר
אליהו ברוכי
יועז הנדל
אסף זמיר
עידן רול
אלעזר שטרן

יעקב אשר
איתן גינזבורג
קארין אלהרר

ד"ר שרון אלרעי פרייס - ראש שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות

אסתי ורהפטיג בס - ממונה לשכה משפטית, משרד הבריאות

דיקלה חורש - ממונה יעוץ משפטי, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

דין ליבנה - יועץ המשפטי, ועדת הבחירות המרכזית

דן אורן - ראש אשכול חברתי, משרד המשפטים

עמי ברקוביץ - ממונה חקיקה, משרד המשפטים

גאל עזריאל - משרד המשפטים

איה דביר - משרד המשפטים

איל זנדברג - ראש תחום משפט ציבורי, משרד המשפטים

בינה רונן - עוזרת ראשית, משרד הבריאות

דבורה ספיר אליעזר - יועצת משפטית זרוע עבודה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

רומן גרביץ - נציג סיעת ישראל ביתנו

אורלי עדס - מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית

מעיין ספיבק - משרד האוצר

מאיר דוד - מנהל אגף בכיר אכיפה מנהלית, מינהל ההסדרה והאכיפה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

פרופ' חגי לוין - יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, ההסתדרות הרפואית בישראל

ערן טמיר - יועמ"ש, נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות

ורד וייץ - עו"ד בלשכה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות החדשה

עופר חנוך - ב"כ תקווה חדשה

אדם דין - מתמחה, משרד המשפטים

מיקה ונקרט - מתמחה, משרד המשפטים

נסרין אבו עסלה - מתמחה, משרד המשפטים

רון אשכנזי - ממונה ייעוץ משפטי, לשכה משפטית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

שגית ארבל אלון - מנהלת אגף מערך שירותי הבריאות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

חני שר - מנהלת תחום בתי אבות, אגף בכיר אזרחים וותיקים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

רבקה ורבנר - ממונה ראשית על יחסי עבודה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

נעמה ליאני - ראש ענף רישום וניהול אסירים שב"ס, המשרד לביטחון פנים

אסף שרף - קצין הנחיה בקרה וייעוץ משפטי שב"ס, המשרד לביטחון פנים

רויטל גור - ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

אליעזר פרויליך - המשרד לביטחון פנים

אשל גור - המשרד לביטחון פנים

איציק סבן - פרויקטור ס' מפכ"ל לבחירות, המשרד לביטחון פנים

עמי גרנובסקי - קמ"ד אמ"ש, המשרד לביטחון פנים

אלי לוי - מנהל אגף מרשם ומעמד, משרד הפנים

יואל ליפובצקי - מנהל מינהל האוכלוסין, משרד הפנים

מאיה שרון כהן - סגנית מנהלת אגף בכיר בחירות, משרד הפנים

אודליה אדרי - לשכה משפטית, משרד הפנים

אורן אריאב - מנהל אגף מערכות מידע, רשות האוכלוסין וההגירה

מירה סלומון - ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי

גלי שטיינברג - ראש תחום בכיר מרחבים, ההסתדרות החדשה

חנה שניצר רהב - ר' הלשכה המשפטית לאג"מ, ההסתדרות החדשה

הילה אקרמן - מועצות מקומיות

גור בליי – משתתף באמצעים מקוונים
אלעזר שטרן
ניצן רוזנברג

חופית עלפי

איה לינצ'בסקי;
חנה כהן

הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים וארבע (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה), התשפ"א-2020

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. נוסח לדיון הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים וארבע (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה), התשפ"א-2020. פרק א': הוראות מיוחדות לעניין הבחירות לכנסת העשרים וארבע. המגמה היום היא להצביע, עם כמה שיותר הבנות וכמה שיותר הסכמות. אין ספק שזה נושא טעון, נושא מורכב. מראש, על פי בקשת חלק גדול מהחברים, נעשה תוך כדי הדיון מספר תחנות של עצירה לצורך התייעצות בין הסיעות, על מנת להגיע להסכמה רחבה כמה שיותר.

לפני שנתחיל בהקראה, ישנה נקודה שלא כל כך התייחסנו אליה בהכנה לקריאה ראשונה, אני חושב שכדאי להעלות אותה, מדובר בעלויות התקציביות של הצעת החוק. חשוב לי להדגיש שלפי הפרשנות שלנו בייעוץ המשפטי לא מדובר על הצעת חוק תקציבית כי לפי סעיף 3ג' לחוק יסוד: משק המדינה מדובר על הצעת חוק שנוגעת בעריכת בחירות ולכן לא חל עליה הכלל של 50 חברי כנסת כמו הצעת חוק תקציבית. אבל כדאי לשמוע ככל שוועדת הבחירות יודעת להציג בפני הוועדה, איזשהם סדרי גודל של עלויות, במיוחד עם הדברים המיוחדים של קלפיות מיוחדות, פרישה מיוחדת וכו'. האם יש להם הערכה כללית לגבי עלויות?

את זה נעשה אחר כך.

בכל מקרה ההצעה דורשת רוב של 61.

מעבר לזה שזו לא הצעת חוק תקציבית בגלל שזה בעניין בחירות, בכל מקרה צריך 61 בגלל ענין ההלוואות ויש פגיעה בפריון, לכן צריך 61 בכל שלוש הקריאות.

זה לא משוריין? זו פרשנות?

זה בחוק יסוד. השינוי דורש 61.

סדר הדיון יהיה כזה: נקריא סעיף, נדבר עליו, נשאל שאלות, נכתוב את כל הנושאים עליהם יש חילוקי דעות ונדבר על זה אחר כך. אלעזר בבקשה.

"הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים וארבע (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה), התשפ"א–2020

הוראות מיוחדות לעניין הבחירות לכנסת העשרים וארבע

מטרה ותחולה

1. מטרה.
מטרתו של פרק זה לקבוע הוראות מיוחדות הדרושות לשם היערכות לקיום הבחירות לכנסת העשרים וארבע, בשל המועד שנקבע לבחירות וסמיכות הזמנים בין מערכת הבחירות האמורה למערכות הבחירות לכנסת העשרים ואחת, לכנסת העשרים ושתיים ולכנסת העשרים ושלוש וקיומן בעת שמוטלות על הציבור הגבלות לעניין נגיף הקורונה מכוח חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020, או מכוח סעיף 20 לפקודת בריאות העם".

כאמור, זה סעיף המטרה שמבהיר מדוע נצרכות ההוראות המיוחדות שבפרק הזה.

2. "הוראות פרק זה יחולו לעניין הבחירות לכנסת העשרים וארבע".

בסימן ב', שכותרתו קיצור תקופת הבחירות למעשה יש שתי הוראות. מכיוון שכפי שהדברים נראים כרגע הכנסת תתפזר היום בחצות ומכיוון שכך, תקופת הבחירות לא תקוצר ותעמוד על 90 ימים. לכן ההוראה הראשונה, סעיף 3 שמוצג בפניכם, לא נדרש. הוא מראש נכנס להצעת החוק על תנאי, שאם תקופת הבחירות תקוצר, יהיה צורך לתת ליושב-ראש הוועדה סמכות להאריך מועדים. בעצם סעיף 3 כרגע לא נצרך ואפשר להוריד אותו.

לגבי סעיף 4 שהוא תיקון לחוק המפלגות, אנחנו מציעים לוועדה לשקול למרות שהוא נכנס מלכתחילה בגלל המחשבה שאולי תקופת הבחירות תקוצר, חשבנו שיש מקום ואנחנו מניחים את זה לפתחכם, האם בכל זאת להשאיר את התיקון הזה אפילו שתקופת הבחירות היא 90 ימים, כי בכל זאת המשמעות של ההוראה הזאת, אם מישהו רוצה מחק בבוקר להקים מפלגה ולהתמודד אתה בבחירות לכנסת העשרים וארבע, לא בטוח שהוא יצליח, כי תהליך רישום המפלגה וההתנגדויות שאפשר להגיש והדברים שדורשים מהאנשים שחותמים על יסוד המפלגה, אישור ממשרד פנים ועוד, זה תהליך ארוך ויכול להיות שלא יספיקו לעשות את זה לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע. ההצעה שלנו היא להשאיר את סעיף 4.

אז לא בהוראת שעה, אם ככה תעביר את זה לפרק של תיקוני החקיקה.

זה אפשרי. נשאיר את זה עם סימן שאלה.

מה השאלה? אם נשאיר את זה ככה, כל מפלגה חדשה תעביר את זה לבג"ץ.

אם זה לא שייך לבחירות האלה, דווקא בגלל הבחירות האלה.

בגלל שרשם המפלגות לא נמצא פה, יכול להיות שהיה עדיף לשמוע אותו לפני שהופכים את זה בהוראת קבע, אולי עדיף להשאיר את זה כהוראת שעה בשלב הזה.

לכל הפחות תשנה את הכותרת.

הכותרת בוודאי תשונה. אני אקריא את הסעיף.
"4. חוק המפלגות, התשנ"ב-1992, יקרא כך:

(1) בסעיף 4 –

(1) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) על אף האמור בתקנות שנקבעו לפי סעיף 33 לעניין הדרך להוכחת עמידה בדרישת האזרחות הקבועה בסעיף 2, הרשם רשאי לבדוק, בעצמו או על ידי מי מטעמו, אם מייסד מפלגה הוא אזרח ישראלי בעת הגשת בקשה לרישום מפלגה לפי סעיף זה.

(2) בסעיף קטן (ב), במקום "ארבעה עשר ימים" יבוא "ארבעה ימים";

(2) בסעיף 6 –

(א) בסעיף קטן (ב), במקום "שלושים ימים" יבוא "עשרה ימים";
(ב) בסעיף קטן (ג), אחרי "ההתנגדות או לדחותה" יבוא "וימסור על כך הודעה לבאי כוח הצדדים בתוך שבעה ימים מיום שהוגשה".

ועדת הבחירות

5. פרשנות.
למונחים בסימן זה תהיה המשמעות שיש להם בחוק הבחירות לכנסת.

6. העסקת עובד ברשות ציבורית בוועדת בחירות לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים וארבע.

(1) הועסק עובד רשות ציבורית בוועדת בחירות לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים ואחת, הבחירות לכנסת העשרים ושתיים או הבחירות לכנסת העשרים ושלוש וביקש המנהל הכללי של הוועדה המרכזית, או מי שהוא הסמיך לכך, להעסיקו בוועדת בחירות לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים וארבע והעובד מסכים לכך, לא תמנע הרשות הציבורית, במישרין או בעקיפין, את העסקתו כאמור; בסעיף זה, "רשות ציבורית" – כמפורט להלן:

(1) הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם;
(2) לשכת נשיא המדינה;
(3) הכנסת;
(4) מבקר המדינה;
(5) רשות מקומית;
(6) תאגיד שהוקם בחוק.

(2) עובד רשות ציבורית יעדכן את הממונה עליו בדבר פנייה אליו כאמור בסעיף קטן (א) מיד לאחר קבלתה, אם בכוונתו להיענות לבקשה.

(3) על אף האמור בסעיף קטן (א), יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי להיענות לבקשת הרשות הציבורית שלא להעסיק עובד שלה כאמור באותו סעיף קטן, בין היתר בהתחשב ביכולתה של ועדת הבחירות שבה מתבקשת העסקתו לבצע את תפקידה כאמור בסעיף 1 ובצורכי הרשות הציבורית, ובכלל זה יכולתה לבצע משימות בהיעדר העובד.

(4) על אף האמור בסעיף קטן (ג), לעניין עובדי הכנסת, הודיע יושב ראש הכנסת למנהל הכללי של הוועדה המרכזית כי בשל צורכי הכנסת, ובכלל זה היכולת לבצע משימות בהיעדר העובד, יש קושי ממשי בהיעדרותו מעבודתו, ולא הגיעו יושב ראש הכנסת והמנהל הכללי של הוועדה המרכזית להסכמה – לא יועסק העובד בוועדת בחירות; סמכות יושב ראש הכנסת לפי סעיף קטן זה אינה ניתנת לאצילה.

(5) (1) רשות ציבורית לא תפטר עובד כאמור בסעיף קטן (א) עקב כך שהועסק על ידי ועדת בחירות לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים וארבע ולא תפגע בתנאי העסקתו בשל כך.
(2) היעדרות מעבודה לרגל העסקה בוועדת בחירות לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים וארבע כאמור בסעיף קטן (א) לא תיראה כהפסקה ברציפות עבודתו ולא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל הרשות הציבורית".

זה הסעיף שבגלל הצרכים של ועדת הבחירות לגייס עובדים מיומנים מקריב רשויות ציבוריות, עובדים מיומנים שכבר עבדו בוועדת הבחירות כמה וכמה מערכות בחירות. בגלל הדחיפות והסמיכות שבין מערכות הבחירות נוצר קושי שמעסיקים ברשויות הציבוריות לא רוצים לשחרר עובדים, אומרים שנעלם להם בשנתיים האחרונות הם כבר נעלמו להרבה חודשים ולא מוכנים שילכו. הסעיף הזה מבין שיש צורך לאומי לשם קיום הבחירות וככל שוועדת הבחירות מבקשת שעובד יבוא לעבוד אצלה וכמובן שהעובד מסכים, זה לא בכפיה, הרשות הציבורית תצטרך לשחרר אותו וכמובן שגם לא תוכל לפטר אותו והזכויות שלו לא יפגעו.

הוא יוכל לעבוד במקביל?

בוודאי שלא. הוא לוקח חופשה ממקום העבודה הרגיל שלו או חל"ת אם אין לו ימי חופשה ועובד בוועדת הבחירות. הסעיף לא מתעסק בטכניקה איך בדיוק הוא יעבוד אם בחל"ת או בחופשה. מטרת הסעיף היא למנוע מהרשויות הציבוריות את היכולת לפטר אותו.

7. "הוראות מכרזים.
על אף האמור בהוראות לפי חוק חובת המכרזים, הץשנ"ב-1992 –

(1) התקשרות ועדת הבחירות המרכזית בחוזה לביצוע עסקה בטובין או במקרקעין, לביצוע עבודה או לרכישת שירותים, אינה טעונה מכרז, אם היא התקשרות ששוויה אינו עולה על 120,000 שקלים חדשים; ואולם, בכל תקופה רצופה של שנים עשר חודשים שתחילתה ביום התפזרות הכנסת העשרים ושלוש לא תתקשר ועדת הבחירות המרכזית עם מתקשר מסוים בלא מכרז לפי פסקה זו בהתקשרויות בסכום כולל העולה על 200,000 שקלים חדשים, ובמניין זה יבואו גם התקשרויות שנכרתו בתקופה האמורה כהתקשרות המשך להתקשרות שנעשתה במקורה לפי פסקה זו;

(2) התקשרות הנעשית עם מי שזכה במכרז שפרסם משרד, כהגדרתו בתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג–1993, בתנאים זהים לתנאי המכרז או בתנאים המיטיבים עם ועדת הבחירות המרכזית, אינה טעונה מכרז אם מצאה ועדת המכרזים כי ההתקשרות נדרשת לצורך ניהול הבחירות נוכח נגיף הקורונה החדש, ובלבד שהתקשרות כאמור ששוויה עולה על 2,500,000 שקלים חדשים תיעשה באישור ועדת הפטור של ועדת הבחירות המרכזית ומטעמים מיוחדים שיירשמו.

(3) יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית רשאי לקבוע הוראות החורגות מהוראות לפי החוק האמור לעניין מועדים ודרכי פרסום".

גם כאן זו הוראה דומה בעיקרה להוראות שנחקקו בעבר לקראת הבחירות לכנסות הבאות. הוראות שנותנות גמישות לוועדת הבחירות המרכזית נוכח הצורך שלה להצטייד בדברים מיוחדים בשל ההתפשטות של נגיף הקורונה. יש שני פטורים, פטור אחד זה פטור של סכום, התקשרות של עד 120,000 שקלים חדשים תהיה פטורה ממכרז והפטור השני הוא לא פטור אלא מתן היתר לוועדה המרכזית להסתמך על מכרזים שנעשו על ידי משרדים ממשלתיים אחרים.

ניהול הבחירות לכנסת העשרים וארבע.

8. חוק הבחירות לכנסת ייקרא כך:

(1) בסעיף 7, במקום "י3" יבוא "י3, י3א, י3ב"

סעיף 7 מתעסק בעיקרון הריתוק לקלפי ויש שם רשימה של הצבעות מיוחדות בהן אין ריתוק לקלפי ומוסיפים פה שני פרקים, שהצעת החוק הזו מוסיפה בהמשך, י3א ו-י3ב, שגם הם לא יוחרגו מעיקרון הריתוק לקלפי.

"(2) בסעיף 21(ו), בסופו יבוא "ובלבד שביום הבחירות סיעה לא תחליף את נציגה בוועדת קלפי מסוימת יותר מפעמיים, אלא אם כן התיר זאת יושב ראש ועדת הבחירות האזורית שבתחומו פועלת ועדת הקלפי"

סיעות רשאיות להחליף ביום בחירות את הנציגים שלהם בוועדת הקלפי כדי לגדר את החשיפה האפשרית גם של חברי ועדת הקלפי, גם של המצביעים. מוצע להגביל את אפשרות ההחלפה הזו לפעמיים.

" (3) אחרי סעיף 24 יבוא:
24א. קיום ישיבות בהיוועדות חזותית – הוראת שעה.

(א) נדרשה הוועדה המרכזית או ועדה אזורית לקיים ישיבה, רשאי יושב ראש הוועדה להורות כי הישיבה תתקיים בדרך של היוועדות חזותית אם אין אפשרות מעשית לכנס את הישיבה בנוכחות חברי הוועדה ומי שנדרשה הזמנתו לוועדה, בשל הגבלות שהוטלו לפי חיקוק שתכליתו התמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה החדש.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אפשר לקיים את ישיבת הוועדה בדרך של היוועדות חזותית אף אם יש אפשרות מעשית לכנס את הוועדה בנוכחות חברי הוועדה ומי שנדרשה הזמנתו לוועדה, אם הסכימו לכך כל חברי הוועדה; הסכמה כאמור בסעיף קטן זה יכול שתהיה אף לכך שרק חלק ממשתתפי הישיבה ישתתפו בה בדרך של היוועדות חזותית.

(ג) ישיבת ועדה תתקיים בדרך של היוועדות חזותית רק אם יתאפשר לכל חברי הוועדה ולכל מי שנדרשה הזמנתו לוועדה לראות את הישיבה ואת כלל המשתתפים בה באמצעות מסך, לשמוע את כלל המשתתפים בישיבה ואת הנעשה בה בזמן אמת ולהשמיע את עמדתם.

(ד) התקיימה ישיבת ועדה בנוכחות חברי הוועדה ומי שנדרשה הזמנתו לוועדה, רשאי יושב ראש הוועדה להתיר לחבר הוועדה או למי שנדרשה הזמנתו לוועדה שביקש זאת להשתתף בישיבה של הוועדה בדרך של היוועדות חזותית.

(ה) ישיבה לפי סעיף זה המתקיימת בדרך של נוכחות חברי הוועדה בחדרים שונים במתקני הוועדה, תתקיים כך שנוכחות חברי הוועדה בכל אחד מהחדרים תהיה ככל האפשר בהתאם לייצוג הסיעתי בוועדה.

(ו)החלטה בישיבה לפי סעיף זה תתקבל לאחר שלכל חבר ועדה ניתנה אפשרות להשתתף בדיון ולהצביע; הצבעה בישיבה כאמור תהיה שמית, אלא אם כן החליט יושב ראש הוועדה אחרת.

(ז) ראה משתתף בישיבה כי בשל קיום וניהול הישיבה בדרך של היוועדות חזותית נפגעה זכותו להשתתף בישיבה או לשמוע או להשמיע את עמדתו או שלא התקיימו התנאים לפי סעיף זה, רשאי הוא לדרוש כי הדבר יירשם בפרוטוקול.

(ח) הוראות סעיף 24(א) עד (ז) יחולו על ישיבת ועדה לפי סעיף זה.

(ט) בהזמנה לישיבה המתקיימת לפי סעיף זה יצוין כי הישיבה תתקיים בדרך של היוועדות חזותית ויפורטו בה הנחיות לעניין ההשתתפות בישיבה.

(י) לעניין סעיף זה, "היוועדות חזותית" – תקשורת בין כמה מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת".

זה סעיף שמאפשר הסדר שלם שמאפשר קיום של ישיבות ועדת הבחירות המרכזית בהיוועדות חזותית בשני מצבים, במצב אחד בו אין אפשרות מעשית לכנס את כל הוועדה, אם יש חולים או מבודדים מקרב חברי הוועדה, או גם במצבים בהם אפשר לכנס אותם, אבל כל חברי הוועדה הסכימו לא לכנסת את הוועדה מסיבות שונות. ההסדר קובע הסדר מקיף לגבי מה צריך להיות. כל אחד מהמשתתפים צריך לשמוע ולראות את האחרים. ההצבעה תהיה הצבעה שמית ויחולו על הישיבה הזו ההוראות הרגילות שחלות את ישיבת ועדת הבחירות המרכזית.

"(4) בסעיף 70א(א), בסופו יבוא "ורשאים הם, אם הדבר נדרש לשם קיום הבחירות תוך צמצום ההידבקות בנגיף הקורונה בקרב הציבור במהלך הבחירות, להורות כי ההצבעה תיעשה באופן שמצביע חבר ועדת קלפי, לפי סעיף 116יט(ב) ו-(ג)".

סעיף 70א מקנה סמכויות מיוחדת ליושב-ראש וסגניו לקבוע הוראות ביום הבחירות לעניין קלפיות מסוימות, לצמצם שעות הצבעה, לסגור קלפי אם יש אירוע עם נסיבות חריגות. מוצע להוסיף סמכות שתאפשר גם הצבעה במעטפות כפולות. אלה מצבים שאם חומר הבחירות שלפני הוועדה נחשף לחולה קורונה, אם פתאום מתברר שאחד מחברי ועדת הקלפי חולה קורונה ואי אפשר להשתמש כרגע בחומר הבחירות שנמצא בפני הוועדה ולכן צריך להמשיך את ההבעה בקלפי הזו, להעביר אותה מקום ולאפשר הצבעה במעטפות כפולות כי כרגע רשימת הבוחרים כרגע אי אפשר להשתמש בה. להקנות את הסמכות שבמקרה חריג כזה יהיה אפשר לפתוח קלפי חדשה או להזיז את הקלפי הקיימת עם אפשרות להצביע בה עם מעטפות כפולות.

"(5) בסעיף 74(ג), בסופו יבוא "ותציין לצד שמו את שעת הצבעתו; בלי לגרוע מהוראות סעיף 79א, יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית או מי שהוא הסמיך לשם כך רשאי למסור למשרד הבריאות מידע בדבר נוכחות במקום הקלפי שהוא חיוני לשם עריכת חקירה אפידמיולוגית או למשטרת ישראל לשם חקירה פלילית של עבירה לפי חוק זה"

בסעיף 74(ג) נאמר שבוחר שמצביע בפני ועדת הקלפי, ועדת הקלפי מוחקת אותו מרשימת הבוחרים שנמצאת לפניה. פה מוצע לקבוע שעם מחיקתו, לצד השם שלו תירשם שעת ההצבעה המדויקת שלו. תכלית רישום שעת ההצבעה היא כפולה: התכלית העיקרית במצב הנוכחי לאפשר חקירה אפידמיולוגית. אם יתברר שבוחר שהגיע לקלפי היה חולה מאומת, במקום ליצור מצב בו כל מי שנכח בקלפי באותו היום יצטרך להיכנס לבידוד, ברגע שיש את שעת ההצבעה המדויקת שלו, אפשר לעשות חקירה אפידמיולוגית מדויקת ולראות מי נחשף לאותו חולה ורק אותו לשלוח לבידוד.

התכלית השנייה, שיהיה אפשר להעביר את המידע הזה בדבר שעת ההצבעה למשטרת ישראל לצורך חקירה פלילית של עבירה לפי חוק זה. זאת אומרת לא עבירות פליליות באופן כללי, אלא עבירות לפי חוק הבחירות לכנסת, דהיינו עבירות של חשדות לפגיעה בטוהר הבחירות.

אם יש שעת הגעה ותעודת זהות בלי מספר טלפון זה לא יעזור, לא נוכל להתקשר לאותו אדם אחר כך ולהודיע שהיה במגע, אנחנו מבקשים להוסיף בקשה לרשום את מספר הטלפון שלו בצד.

זה יסרבל מאוד את ההצבעה.

לא תהיה בעיה להגיע למספר הטלפון. זה יאריך מאוד את ההצבעה.

יש לנו בעיה להגיע למספרי טלפון.

אין לכם באמת בעיה, אתם לא לבד בעולם. באיזון שבין ניהול דפוס ההצבעה לבין אותם מקרים שיהיו, האיזון אומר שצריך לייעל את התהליך הזה. אפשר למצוא לזה פתרון.

צריך לזכור שיושבים שם אנשים פוליטיים שמקבלים את הטלפון של אותו בן אדם, יש אנשים שחוששים.

אני רק אומרת שאין לנו יכולת כרגע להשתמש בסעיף הזה אם אין לנו את מספרי הטלפון.

אני כותב את זה כהערה, אני רוצה להתקדם.

אני מבקשת לומר משפט כדי להרגיע את משרד הבריאות. בפעם הקודמת במרס, כשהייתה הצבעת מבודדים, לא היו את כל הפרטים האלה וכן היו מספר מקרים שהעברנו רשימות למשרד הבריאות והוא הגיע לאנשים. הוא מצא את הדרך והגיע לאנשים, לא הייתה בעיה עם זה. אין כרגע יכולת להוסיף שדות במערכת לצורך זה.

אני רק אגיד על הדבר הזה שיש הבדל בכמויות. כשמדובר בכמויות של מספר מבודדים בודדים שמתוכם נהיים מאומתים, זה הבדל ממה שקורה היום.

נדון בנושא הטלפון אחר כך. נמשיך הלאה.

חשוב להדגיש שלא מדברים רק על הקלפיות למבודדים וחולים. אתה רוצה לרשום את מספרי הטלפון בכל הקלפיות בארץ.

יש יותר מבודדים ויהיו יותר מאומתים מבין המבודדים. מדובר בסדרי גודל אחרים ממה שהיה במרס.

למה צריך מספר טלפון?

הם טוענים שאם הוא יהיה חולה הם ידעו להגיע אליו.

צריך לכתוב שעת הצבעה, אבל לא להתחיל לכתוב טלפון.

"(6) בסעיף 90(ג), במקום "במהלך 72 שעות" יבוא "במהלך 168 שעות", ובסופו יבוא "(בסעיף קטן זה – מועד סגירת הקלפיות), ובלבד שקביעת מועדי הצבעה שיחלו לפני 72 השעות המסתיימות במועד סגירת הקלפיות תהיה בהסכמת יושב ראש הוועדה המרכזית וסגניו"

כבר היום, הצבעות בקלפיות של חיילי צה"ל, קבוע שניתן לקבוע בתקנות שמועדי ההצבעה יתפרסו עד שלושה ימים אחורה מיום הבחירות. זאת אומרת יום הבחירות ועוד יומיים אחורה, בגלל שמדובר בהצבעות מורכבות, מאפשרים לרווח את ההצבעות שלהם במעטפות כפולות.

ביקשתי לפני הקריאה הראשונה ואני רוצה בכל זאת להדגיש, למרות ההרגעה, שיוסיפו את המילים "פה אחד", כמו שדיברנו, למרות שזאת הפרשנות שנתנו. אם זאת הפרשנות, אין סיבה להימנע מזה.

לפעמים כשמוסיפים במקום אחד ולא מוסיפים במקום אחר אתה עלול ליצור הסדר שלילי ואם תכתוב פה "פה אחד" אז יגידו פה כתבו פה אחד מה עם שם?

אז אולי תסביר לי, כשכתוב "ביחד עם סגניו", זה לא פה אחד?

"בהסכמת סגניו" זה פה אחד כי הם צריכים להסכים פוזיטיבית. ברגע שאומרים שצריכים להסכים, זה אומר שאם לא הסכמת יש לך וטו.

"(7) סעיף 116יז1 לחוק העיקרי – בטל".

סעיף 116יז1 עוסק בהצבעה במוסדות למוגבלים בניידות. הסיבה שמבטלים אותו היא כי בפסקה הבאה נכניס אותו לתוך הסדר כולל יותר.

"(8) לפני כותרת פרק י'4 יבוא:

פרק י3א: הצבעה בבתי אבות, בבתי דיור מוגן ובמוסדות לאנשים המוגבלים בניידות.
הגדרות – פרק י3א 116יז בפרק זה –
2. "בית אבות" – כל אחד מאלה:

(1) מעון לזקנים כמשמעותו בחוק הפיקוח על המעונות, התשכ"ה–1965

(2) בית דיור מוגן כהגדרתו בחוק הדיור המוגן, התשע"ב–2012

"מוסד למוגבלים בניידות" – מוסד שמתגוררים בו אנשים המוגבלים בניידות עקב מוגבלותם זו ונמצא בפיקוח משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים;

"מסגרת מיוחדת" – בית אבות או מוסד למוגבלים בניידות";

"דייר" – מי שמתגורר במסגרת מיוחדת".

שינינו מעט את הניסוחים בעקבות הערות של משרד הרווחה ויצרנו מונח חדש, שהוא "מסגרת מיוחדת" שכוללת גם בתי אבות ובתי דיור מוגן וגם מוסדות למוגבלים בניידות שמדובר באוכלוסיות שונות.

"116יז3. קלפיות במסגרות מיוחדות.

(א) במסגרת מיוחדת שמתגוררים בה במהלך חייהם הרגיל לפחות שלושים דיירים תוצב קלפי אחת לפחות; יושב ראש הוועדה המרכזית, בהסכמת סגניו, יקבע כללים בדבר המסגרות המיוחדות שמתגוררים בהן פחות משלושים דיירים שבהן יוצבו קלפיות".

זאת אומרת שפחות מ-30 דיירים זה יהיה בשיקול דעת של יושב-ראש הוועדה המרכזית וסגניו, איפה כן ואיפה לא. חשוב להדגיש, שזה יהיה במסגרת כללים, כדי שההחלטה תהיה שוויונית ולא באופן שרירותי יחליטו שפה כן ופה לא, צריך שזה יהיה בכללים שהיושב-ראש וסגניו יקבעו מה אמות המידה להציב קלפי במסגרת מיוחדת שהיא פחות מ-30 דיירים.

"(ב) דייר רשאי להצביע בקלפי המוצבת במסגרת מיוחדת שבה הוא מתגורר.

(ג) בקלפי במסגרת מיוחדת יהיו רשאים להצביע גם שוטרים שהוצבו שם לשם שמירה על הסדר, וכן עובד הצוות של המסגרת המיוחדת, אם נוכח מנהל המסגרת המיוחדת או מי שהוא הסמיך לכך כי קרוב לוודאי שאותו עובד לא יוכל לממש את זכות ההצבעה שלו בדרך אחרת נוכח עבודתו; לעובד צוות כאמור יינתן אישור בכתב המעיד על זכאותו להצביע בקלפי במסגרת מיוחדת, לפי טופס שקבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית.

(ד) לא יאוחר מהיום ה-53 שלפני יום הבחירות ימסור שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ליושב ראש הוועדה המרכזית רשימה של כל המסגרות המיוחדות ויציין לגביהן פרטים נוספים כפי שיקבע יושב ראש הוועדה.

(ה) לא יאוחר מהיום ה-30 שלפני יום הבחירות יקבע יושב ראש הוועדה המרכזית, לאחר התייעצות עם הוועדה המרכזית, את המסגרות המיוחדות שבהן יוצבו קלפיות; הקלפי תעמוד במקום מרכזי במידת האפשר במסגרת המיוחדת שהוא נוח לגישה לדיירים; יושב ראש הוועדה המרכזית יקבע את מקום הקלפי בתוך המסגרת המיוחדת לאחר התייעצות עם שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים או מי שהוא מינה לכך, ורשאי הוא לקבוע כי במסגרת מיוחדת תוצב יותר מקלפי אחת.

(6) קלפי במסגרת מיוחדת שהוצבה במקום שנקבע לה לפי סעיף קטן (ה) לא תוצב במקום
אחר לצורך הצבעה במהלך יום הבחירות".

זו בעצם התוספת שביקש חבר הכנסת קרעי, שלא יניידו קלפיות. אני מזכיר שכל ההסדר הזה בנוי באותו קונספט של הסדר קיים של הצבעה בבתי חולים. אנחנו מעתיקים את ההסדר אותו דבר.

לא רק למשרד הזה יש מוסדות כאלה, יש גם במשרד השיכון ועוד משרדים ממשלתיים שיש להם מסגרות כאלה, לכן צריך להכליל אותם.

אומר חבר הכנסת אבידר שיש גם למשרד השיכון כל מיני בתים שהם הוסטלים. ידוע לך אם משרד השיכון מחזיק הוסטלים?

יש כמה משרדים כאלה וגם ברמת הרשויות המקומיות.

אנחנו חייבים משרד ממשלתי שיעביר לנו את הפרטים. אנחנו לא יכולים לפנות לכל רשות מקומית. מה שכן, אם יש לרשות מקומית מסגרות משלה, הן מפוקחות על ידי משרד ממשלתי. אכן יש מסגרות נוספות שלא נכללות פה, של משרדים נוספים, בעיקר משרד השיכון ומשרד הקליטה. אני אנסה לגבש הצעה ולהעביר ליועץ המשפטי.

זה אותו רציונל? מדובר על שיקולים מתוך ניידות? אוכלוסייה מבוגרת?

זה כמו בתי אבות.

למה אלה נמצאים תחת פיקוח של משרד הרווחה ואלה תחת משרד השיכון? מה ההבדל?

לפי סוגי המגבלות.

תלוי מי מפעיל אותם. אלה סוגים שונים. משרד הקליטה מפעיל הוסטלים כאלה או מקבצי דיור לעולים. משרד השיכון מפעיל באמצעות עמידר.

לעולים הכוונה לאוכלוסיות מוגדרות של עולים?

כן. זה לא לכל העולים, זה לאוכלוסיות המבוגרות של העולים. זה כמו בית אבות שמופעל על ידי משרד הקליטה.

"116יז תחולת הוראות 4.

(א) הוראות סעיפים 116יד עד 116יז יחולו על הצבעה במסגרת מיוחדת, בשינויים המחויבים, אולם הוראות סעיף 21(ו) לא יחולו".

הכוונה להחיל את ההוראות שיש בפרק שמתעסק בהצבעה בבתי חולים, אולם הוראות סעיף 21(ו) לא יחולו והכוונה היא לאותו סעיף שדיברנו עליו קודם, שמאפשר להחליף נציגים מוועדות הקלפי, לא יחול בהקשר הזה כי אנחנו רוצים למנוע כניסה וחשיפה של עוד ועוד אנשים, כך שמי שהגיע להיות חבר ועדת הקלפי יישאר שם ולא יחליפו אותו במהלך היום כדי למנוע תחלופה וכניסה של אנשים מיותרים לתוך המתחמים האלה.

"(ב) לעניין סעיף 75(ב), הדייר רשאי לבחור את המלווה מקרב אלה:

(1) אדם שאין הגבלה על כניסתו למסגרת המיוחדת לפי הגבלות מכוח חיקוק שתכליתו התמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה;

(2) דייר אחר במסגרת המיוחדת;

(3) מזכיר ועדת הקלפי".

בדיון הקודם היה ויכוח סביב שאלת זהות המלווה. פה מנוסח מה שהוועדה החליטה, שזה יהיה לפי בחירת הדייר מבין אחד משלושת הגורמים האלה: אדם שיכול להיכנס, אנחנו יודעים שיש מגבלות על כניסה של אנשים לתוך המסגרות המיוחדות האלה. ככל שיש אדם שאין מגבלה בריאותית והוא יכול להיכנס, הדייר יוכל לבחור אותו כמלווה שלו, או דייר אחר במסגרת המיוחדת או מזכיר ועדת הקלפי.

אותו אחד יכול להיכנס כמה פעמים? אותו מנהל בית אבות לוקח את כולם?

בקריאה הראשונה החלטנו שיהיה דייר מבחירתו, איש שהוא מכיר, לא אחד מאנשי הצוות. דייר כן, מזכיר כן, מלווה בן משפחה או מישהו שהוא מכיר, אבל לא איש צוות.

למה לא לכתוב לא איש מאנשי הצוות?

כי החוק לא מאפשר. זה תלוי בו.

בפעם הקודמת המלצתי שלא ילך עם המצביע בן אדם אחד אלא שניים. אני יודע שזה ירד כי לא הייתה פה נכונות.

זה לא יהיה.

תקשיבו עד הסוף. כשעושים ביקורת בנקים לחברות בהודו תמיד שולחים חמישה, למה? אי אפשר לקנות חמישה. אם אנחנו שולחים שניים נניח המטפל ועוד מישהו, ברגע שיש שני אנשים, אי אפשר לעשות פוילע שטיקים, הרי מזה אנחנו חוששים.

אתה צודק, העלינו את זה כבר בקריאה ראשונה. החששות הם שאדם לא ירצה לחשוף את עצמו ליד שני אנשים. זה לא קשור לחוק הזה, בחוק הכללי של בחירות, גם בבתי חולים לא נותנים. ועדת הבחירות נתנה בהתחלה רק מזכיר וביקשנו להרחיב.

הוספתי את ההערה הזאת, אם אתם עדיין עומדים על זה, זה בסדר. אנחנו רוצים למנוע פוילע שטיקים, זו האפשרות.

חשוב שתהיה אתנו ביחד. בגלל זה הוספנו את כל מגוון האפשרויות.

"116יז 5. כללים להצבעה במסגרת מיוחדת.

יושב ראש הוועדה המרכזית, בהתייעצות עם שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, יקבע הוראות בדבר סדרי הפעלתן ועבודתן של קלפיות במסגרת מיוחדת, ובכלל זה שעות ההצבעה בקלפיות בכלל או בקלפי מסוימת, הנפקת אישורי הצבעה והעברת רשימת המסגרות המיוחדות לפי סעיף 116יז3(ג) ו-(ד), וכן הוראות בדבר דרך הפרסום במסגרות מיוחדות של שעות ההצבעה ושל מקום הקלפי במסגרת המיוחדת".

"פרק י3ב: הצבעת חייבים בבידוד בשל נגיף הקורונה.
116יז 6.
(1) בפרק זה -

"חייב בבידוד" – אדם שחלה עליו חובת בידוד לפי הוראות סעיף 20 לפקודת בריאות העם, 1940 לעניין נגיף הקורונה, לרבות חולה כמשמעותו לפי הוראות הסעיף האמור;

"נגיף הקורונה" – נגיף הקורונה החדש 2019 (Novel Coronavirus 2019 – nCoV);

"קלפי ייעודית" – קלפי המיועדת להצבעה של בוחרים שהם חייבים בבידוד.

(ב) בוחר שהוא חייב בבידוד רשאי להצביע בבחירות בקלפי ייעודית, והוא רשאי לצאת ממקום הבידוד למטרת ההצבעה בלבד, בדרך ובתנאים שייקבעו בהוראות לפי סעיף 116יז8."


באופן כללי זה הסעיף שהולך לקבוע איך הולכים להצביע חייבים בבידוד בבחירות לכנסת העשרים וארבע, מאחר וזה נקבע כאן רק כהוראת שעה. ההצעה היא לקבוע בחוק רק את המסגרת הכללית שלפיה תתאפשר הצבעה הזאת. יש לזה כמה עקרונות, מדובר על חייבים בבידוד, זה מורכב מקבוצות של כמה סוגים של אנשים: חייב בבידוד זה גם מישהו שהוא חולה, גם מישהו שבא במגע עם חולה מאומת, גם אדם שחזר מחו"ל, בידוד רק בשל חום ובידוד של מי שממתין לתשובה של בדיקה, אם ערך אותה בהמלצה של רופא בשל חשש להידבקות.

אפשר לדבר על זה שלכל קבוצה יש מאפיינים ייחודיים ואפשר היה לחשוב ולקבוע כללים ייחודיים לכל קבוצה, אבל זה לא משהו שאנחנו עושים היום בחוק. החוק מציע רק לקבוע את העמדה העקרונית שקובעת את האיזון בין השיקולים של הבריאות לבין זכות הבחירה.

אז קודם כל ההצעה היא לומר שכל בוחר שחייב בבידוד, שזה אומר גם מיש חולה, רשאי להצביע בבחירות. זאת ההנחיה לגורמי הביצוע, לגורמי המקצוע, שיש חובה לאפשר את זכות הבחירה לכולם. כדי להדגיש את הנקודה הזאת, מוצע לקבוע במפורש כי גם היציאה ממקום הבידוד תותר לשם הצבעה, אבל כמובן שרק למטרה הזו בלבד.

הצד השני של האיזון הוא שיציאה של מבודדים, לרבות חולים מהבית, כמובן שמעלה משמעותית את הסיכון להדבקה, לכן ההצעה היא שההצבעה שלהם תהיה בקלפיות ייעודיות. הכוונה היא לקבוע קלפיות ייעודיות משני סוגים, סוג אחד לחולים וקלפי ייעודית למבודדים מטעמים אחרים. גם בגלל שאנחנו רוצים להפריד אותם משאר האוכלוסייה, שלא יצביעו בקלפיות הרגילות עם האנשים הבריאים וגם להפריד בין האוכלוסיות האלה עצמן כי האיזון ביניהם שונה.

המינימום שמוצע לקבוע בחוק הוא שבכל עירייה או מועצה מקומית, שזה אומר גם מועצה אזורית, תהיה קלפי אחת למבודדים ואחת לחולים וזה הרף המינימלי. כמובן שוועדת הבחירות תשב עם המפה של הקלפיות ועם הרשימות שיועברו לה של מספר המבודדים שימצאו, אם ניתן יהיה להעביר את מקום הבידוד, כי האדם דיווח על זה וזה מידע מאוד חיוני עבורם. כך הם יוכלו להוסיף קלפיות ככל שהדבר נדרש.

אלה העקרונות הכלליים, אוסיף שהאיזון המהותי שמוצע לקבוע בסעיף הזה לגבי השאלה איפה יוצבו הקלפיות אומר שצריך לאזן, להתחשב בנוחות הגישה של הבוחרים לקלפיות ולאזן בין זה לבין הצורך למנוע הדבקה בקרב הציבור בקלפי ובהגעה אליה. כמובן שזה צריך לבוא לידי ביטוי גם מבחינת הקרבה של הקלפי של המבודדים למקום המגורים וגם מבחינת מספר הקלפיות שיוצבו כדי למנוע עומסים בקלפיות האלה וזה בוודאי יילקח בחשבון.

אלה העקרונות הכלליים שמוצע לעגן, לצד זה החוק מותיר להסדרה נפרדת, לא במסגרת החוק, עניינים נוספים. מוצע להסמיך את יושב-ראש ועדת הבחירות בהתייעצות עם סגניו ועם מנכ"ל משרד הבריאות, אני מציינת שזה משהו שהוועדה ביקשה בהכנה לקריאה ראשונה לפני יומיים לשנות. היה כתוב שם "שר הבריאות" והוועדה ביקשה לתקן את זה כך שידובר בהיוועצות מהכיוון המקצועי יותר, עם מנכ"ל משרד הבריאות.

יושב-ראש ועדת הבחירות, בהתייעצות עם שני הגורמים שציינתי, יקבע את ההוראות שיסדירו את ההצבעה בקלפיות, שזה אומר גם סדרי הפעלה ועבודה, סדרי הצבעה ושעות ההצבעה וגם דרכי ההגעה לקלפי. זה חשוב כי מן הסתם זה קשור במידה רבה לעצם המימוש של הזכות לבחור. כדי לבחור צריך להגיע לקלפי. כאן האיזון עם השיקולים הבריאותיים הוא מאוד מורכב. זה משהו שהצעת החוק כרגע לא כוללת את ההסדרה של הנקודה הזאת.

האיזון העקרוני שמוצע לקבוע אומר שההוראות שיושב-ראש ועדת הבחירות יקבע יקבעו בשים לב לחשיבות שבמתן אפשרות לכל בוחר לממש את זכותו להצביע בבחירות תוך צמצום ההידבקות בנגיף הקורונה בקרב הציבור במהלך הבחירות. כל הפרטים איך האיזון הזה הולך להיות לא כתובים בחוק. למשל אין תשובה לשאלה האם ניתן להגיע לקלפי ברגל? ברור שאם חולה יוצא ברגל והולך אל הקלפי, יש בזה סיכון בריאותי משמעותי. מצד שני, לא הוצג בפני חברי הוועדה בהכנה לקריאה ראשונה שום פתרון למקרים בהם חולים או מבודדים שאין להם רכב, איך הם יוכלו להגיע לקלפי? כמובן שההוראות יכללו, אני מניחה, איסור לנסוע בתחבורה ציבורית. זה משהו שפתוח.

אין הגבלה למישהו לדאוג לעצמו להסעה, אם באמצעות אמבולנס או באמצעות רכב פרטי?

איזה אמבולנס?

זה כמו שאין היום לכל אחד שמוגבל בניידות ויושב בבית, אין מישהו שדואג לו להסעה לבחירות.

איך אתה משווה?

למה איך אני משווה? את יודעת כמה אנשים רוצים להצביע ויושבים בבית כי אין מי שייקח אותם כי הם מוגבלים?

אז מה לעשות? לתת להם לצאת להצביע?

משרד הבריאות, תתכבדו ותדאגו להסעות. אלה שרוצים לקבל חיסונים עכשיו והם מוגבלים בניידות ולא יכולים לצאת מהבית, אתם דואגים להסעה כדי שיקבלו חיסון?

דואגים להביא את החיסונים אליהם הביתה, תדאגו להביא את הקלפי אליהם הביתה.

אנחנו לא מוציאים קלפי. הקלפי לא תהיה ניידת. יש זכות לכל אחד לבוא ולהצביע ויש קלפי נגישה וקלפי לחולים וקלפי למבודדים בכל עיר. לדאוג למערך הסעות לעשרות אלפי אנשים זה דבר שאי אפשר לעמוד בו.

אבל אתה אוסר עליהם לנסוע בתחבורה ציבורית.

שיעשו הסדר עם מד"א.

כמה אמבולנסים יש למד"א? יש אלפי אנשים חולים.

בעזרת השם עם החיסונים יהיו מעט. אם למד"א אין אמבולנסים, מה תעשה?

אז לבטל את הבחירות? לתת לחולה להסתובב בחוץ?

למה לא לחשוב בצורה יותר מתאימה למאה ה-21 בה ניתן להצביע גם בדרכים אחרות?

הוועדה אמרה מהתחלה שאנחנו לא רוצים קלפי ניידת.

ההבדל המהותי שפה אנחנו בחוק אוסרים על אנשים לממש את זכות ההצבעה.

מה אתה מציע?

החובה שלנו היא למצוא להם פתרון. בסוף הכלל הוא שחייבים לאפשר לאנשים לממש את זכות הבחירה. זה שונה במובהק ממצב בו החלטתי או לא החלטתי ללכת להצביע. פה אוסרים עלי ויותר מזה, אם אני יוצא בניגוד לחוק, אני מבצע עבירה, אפילו יש עלי סעיף עונשין. לכן חובה למצוא פתרון.

יש לי הצעה. הנושא הזה נוסה בבורסה ליהלומים, אני אספר לכם מה עושים שם ותחשבו אם כדאי. בבורסת היהלומים יש מעל 3,000 חברי בורסה ויש אנשים שמגיעים לגילאים מאוד מתקדמים וקשה להם לצאת מהבית ולבוא להצביע. על כן, תמיד ועדת הבחירות יצרה מצב של קלפי נייד, של צוות אורגני שהגיע אחד אחד והם הצביעו. תסמיך את ועדת הבחירות שיבדקו, יכול להיות שלא יהיו כל כך הרבה נבדקים. יכול להיות שיהיו נדבקים רק באזור גיאוגרפי אחד.

הוועדה קבעה עקרונית בפעם שעברה שאנחנו קודם כל נגד קלפי ניידת.

למה?

אתם לוקחים פה סיכון בריאותי, שאנשים מאומתים - - -

נשיאות ועדת הבחירות החליטה שלא תהיה קלפי ניידת ולא יעזור לכם בית דין. למה? ככה. ישבנו שעות בדיונים לפני הקריאה הראשונה. קלפי ניידת לא תהיה, לא יעזור לכם כלום. החלטנו שככה זה יהיה. קלפי ניידת זה אי סדרים, זיופים.

כרגע יש לנו מחלוקת מה אנחנו עושים עם חולים מאומתים, מה תהיה צורת ההצבעה שלהם.

אני ממזכיר לכולנו שבישיבה הארוכה שהייתה ביום ראשון בעניין החוק הזה לקריאה ראשונה, הסכמנו שלגבי בתי אבות ודיור מוגן, מעל 30 דיירים תוצב קלפי נייחת באותו מקום. מתחת ל-30 אמרנו שנסמיך את ועדת הבחירות, את היושב-ראש וסגניו למצוא פתרונות להצבעה של האנשים האלה. אפשר גם לסמוך על ועדת הבחירות שימצאו פתרון.

שאלה טכנית ליושב-ראש ולייעוץ המשפטי, ועדת הבחירות החליטה שלא תהיינה קלפיות ניידות. זו זכותה של הוועדה להחזיר את זה ולומר שלמרות שוועדת הבחירות אמרה, אנחנו קובעים שימצאו את הפתרון שלא יהיו אי סדרים בקלפיות ניידות. מה הבעיה?

אני שואל את משרד הבריאות, מבחינתכם אדם חולה שצריך לצאת לבדיקה רפואית יוצא מהבית?

לא. כדי שכל מי שיושב פה יבין על מה אנחנו מדברים. אנחנו מדברים על אנשים שהם חולים מאומתים לקורונה. אנשים חולים מאומתים לקורונה כיום יוצאים לבדיקה מחוץ לבית שלהם רק במקרה של טיפול רפואי דחוף. אם יש לבן אדם התקף לב וצריך לצנתר אותו. במקרה הזה הוא יוצא כי אנחנו אומרים שיותר חשוב הצלת החיים שלו.

איך הוא יוצא? באוטו? ברגל?

הוא יוצא רק למצב רפואי דחוף.

אז לפי עמדת משרד הבריאות, איך הוא יצביע?

אתם פותחים פה פתח לא טוב ואגב, אשים על השולחן, שיכול להיות שיעשה נזק בבחירות. כי אם אנשים ידעו שאנשים מאומתים יוצאים להצביע, אנשים מבוגרים יפחדו לצאת החוצה להצביע. לאנשים שהם בבידוד מכל מיני סיבות, אפשר למצוא הסדרים, כבר עשינו הסדרים כאלה שאנשים מבודדים הולכים לקלפי של מבודדים. לאנשים מבודדים בניגוד למאומתים, יש נוהל מסודר מתי הם יכולים לצאת. חולים מאומתים במדינת ישראל לא יוצאים חוץ מאשר כשיש להם אירוע רפואי חירום. הם לא יוצאים לבדיקה, לא יוצאים להלוויה של קרוב משפחה דרגה ראשונה. הם יוצאים באמבולנס ואסור להם לצאת מהאמבולנס.

יוצאים לדיאליזה? להקרנות?

אם זה דחוף, אז כן. אם בן אדם לא יקבל את הדיאליזה הוא ימות, אז זה נחשב דחוף.

אז חולה שצריך לצאת יום יום להקרנות?

זה אירוע חריג, אין הרבה חולים כאלה. אין מה להשוות להיקף של 24,000 חולים מאומתים שיוצאים כולם כדי להצביע.

אז מה משרד הבריאות מציעים?

ההצעה שלהם זה קלפי ניידת.

יש הרבה הצעות, מדינות מפותחות בעולם, כמו ארצות הברית יצרו דרכים להצביע בצורה מקוונת.

לא יהיה.

זו אופציה אחת. אופציה שניה - - -

פה מפילים ממשלה עם אנשים שמתחבאים בחניון.

אבל אי אפשר להגיד על הכול לא.

אני חושב שהעובדה שתהיה ידיעה בציבור שחולים מאומתים מסתובבים, היקף הפגיעה בהליכי הבחירות יהיה גדול יותר ממניעת זכות הבחירה של אותם אנשים חולים מאומתים.

אלה שתי קלפיות שונות.

לכן הצבעתי להפריד את זה בימים ולאפשר לחולים מאומתים להצביע יום לפני.

זה במתחם נפרד.

זה לא עניין של מתחם נפרד, זה ליודעי חן ואנשים שמבינים. במידה ויאפשרו לאנשים להצביע יום לפני ככה נעשה הפרדה בין האנשים ותהיה תשומת לב מלאה של ועדת הבחירות לנהל את הבחירות את ההצבעה המורכבת הזו, עם כוח האדם הרלוונטי, עם תשומת הלב, עם וידוא שבברדק הכולל לא מתרחשים אי סדרים, שזה החשש שלנו, ככה אנחנו מוודאים שאותם אנשים, אנחנו שומרים את זכותם להשתתף בחגיגה הדמוקרטית ולהצביע. מצד שני, לא מונעים מאחרים להצביע מאותו חשש של הידבקות. אל תשכחו שיש מרכיב של פייק ניוז בו אנחנו צריכים להילחם. ברגע שנאפשר את זה באותו יום, שם יחגגו השמועות.

לגבי ההצעות של ד"ר אלרעי אתייחס בנקודה. אנחנו נמצאים בתוך מערכת בחירות, להציע הצעות לשינוי שיטת הבחירות במדינת ישראל זה לא ריאלי ולא רלוונטי, גם אם זה היה לפני חודש. בחירה באמצעות פתקים זו שיטת ההצבעה כיום במדינת ישראל, לא הצבעה בדואר, לא באינטרנט ולא בטלפון.

אי אפשר להגיד לא על הכול. למה לא קלפי ניידת? מה מציעים?

כי זה פותח פתח לאי סדרים.

זה לעניין שינוי השיטה. גם לגבי מדינות מפותחות, ישראל מפותחת לא פחות, גם במדינות האלה הה סדרים של הצבעה בדואר כבר היו קיימים הם פשוט הורחבו. במדינת ישראל זה לא קיים אז זה לא רלוונטי. אנחנו בטח גם לא רוצים לראות את התמונות שראינו בארצות הברית.

לגבי ההצעה שוועדת הבחירות תסיע, היא לא מעשית. מדובר בהסעה של עשרות אלפי אנשים מצפון עד דרום בכל רחבי מדינת ישראל כשלא ידוע מראש איפה יהיו האנשים הללו. הנתונים הללו ישתנו מרגע לרגע במהלך עשרת הימים. מדובר במערך מורכב ואדיר, משרד הבריאות לא יכול לבוא בדרישה מחמירה יותר עם ועדת הבחירות מאשר עם עצמו. משרד הבריאות לא מסיע אנשים לביתם, לא מסיע חולים ממקום מגוריהם, הוא אומר להם שיסתדרו, שיסעו באמבולנס פרטי ותשלמו 850 שקלים.

אם מאפשרים לחולה לצאת לבדיקה, גם לדיאליזה וגם להקרנות, שזה עניין של חיים ומוות, זכות הבחירה היא זכות חשובה, אתם סומכים עליהם שיסעו ברכב פרטי, יגיעו לטיפול ולא יצאו לטייל, אז תסמכו עליהם שיצאו להצביע ויחזרו. אתם לא יכולים לבוא בדרישה מחמירה יותר מאשר עם עצמכם. באותה מידה יש חולים מרותקים בבית שלא יכולים לצאת לחיסון, באותה מידה לא מסיעים נוסעים מנמל התעופה לבית שלהם, לוקחים אותם במסות לנקודה אחת ולא מפזרים בכל ארץ.

בעניין של יום קודם חשוב להגיד שני דברים. אם רוצים למנוע אי סדרים, יום קודם יאפשר גם לוועדת הבחירות לבדוק בדיוק מי הצביע, מי הגיע. ביום הבחירות עצמו להתחיל להתעסק אם מישהו חיובי או לא חיובי לקורונה, אם הצביע פה או שם, לא נצא מזה. ברגע שעשית את זה יום קודם, מפוקס, זה ימנע לזות שפתים ולא יכניס אותנו למשחקי פייק אם גנבו בחירות או לא גנבו בחירות.

אני רק רוצה להגיב לזה שההצעה של יום קודם לא פותרת את שאלת ההגעה. גם אם הצבעה של חולים תהיה יום קודם, צריך להחליט איך יגיעו.

מה שמדאיג אותנו כנציגי היועץ המשפטי, חשוב שכל אזרח בישראל יוכל לממש את זכות ההצבעה שלו, זה שבינתיים ההצעה של ועדת הבחירות שגם חולים מאומתים יוכלו להגיע ברגל להצבעה, כאשר מצד שני הרף המינימלי להצבת הקלפיות למבודדים ולחולים הוא רף כזה שלא בכל מקום קטן יהיה בהכרח קלפי כזה. זה אומר שהם יצאו מהבית ביום הבחירות, ילכו, אם אפשר, את המרחק הגדול הרגל, אם אין ברשותם רכב.

ילכו ברגל?

אין הצעה כזו שילכו ברגל.

לא הצענו ללכת ברגל.

בדיונים זה היה או ברגל או ברכב.

בדיונים. לא אישרו את זה.

מה שמוצע בנוסח של הוועדה זה להסמיך את יושב-ראש ועדת הבחירות ללא הכוונה של שיקול דעת ובלי לומר שזה לא יהיה ברגל ובלי לומר שהמרחק יהיה מספיק קטן כדי שבן אדם יוכל לממן מונית.

אתם תתנו יד לעמותות לא ממשלתיות להתחיל להתלבש על זה ולעשות מבצעי היסעים. אתם לא תרצו את זה. בסוף, לא ניתן למצב שמישהו לא יכול להצביע. קלפי נייד מאובטח, ששופט בדימוס ישב ויבדוק.

יושב-ראש הוועדה הקבוע מבקש לדבר, אנחנו מאחלים לך ברכת רפואה שלמה, רשות הדיבור שלך.

תודה רבה. גילוי נאות, מאחר ואני עד הבחירות כבר אחלים ובטח יהיה לי דרכון ירוק אז אני לא מדבר על עצמי. בוקר טוב לכולם, אני מודה לכולם על האיחולים ועל הברכות. לדעתי הפתרון צריך להיות בהיגיון שגם קיים היום. לבוא ולהפיל את זה על ועדת הבחירות זה בעייתי ואפילו לא קיים במציאות. מה שצריך להיות זה דבר אחד, צריכה להיות קביעה, מאחר ואנחנו עושים קלפיות לאנשים חולים, אם אני זוכר נכון יהיו קלפיות לחולים וקלפיות למבודדים, זה לא אותו קלפי. ברגע שיש קלפיות לחולים צריך לתת את ההנחיות איך מגיעים. כמו אדם שיוצא לבדיקה רפואית, יש חובה לפי החוק איך הוא יכול להגיע. ברכב, ברגל, לבד או עם עוד נהג? משרד הבריאות, עם כל הכבוד, לא שלח אמבולנסים לכל אלה שצריכים בדיקות דחופות בבתי חולים, גם אם הם חולי קורונה מאומתים. צריך לקבוע מה מותר לבן אדם לעשות ואיך וכל בן אדם יפעל לפי זה. אם צריך פיקוח, שיפקחו על זה. אבל כל דבר אחר יגרום למניעה לאנשים האלה לצאת להצביע ואנחנו לא יכולים להרשות את זה.

אין לי הצעה קונקרטית ברורה כרגע אבל צריך לשבת ולראות מה ההנחיות לאותם אנשים שלא יכולים להגיע בתחבורה ציבורית, זה דבר שבוודאי חייב להיות ברור, שהוא יכול להגיע או לבד ברכב פרטי לתוך המתחם, אולי אפילו יוכלו לעשות את זה כמתחם שרכבים נכנסים פנימה ויכולים להגיע עד לפתח כדי שלא יהיה מצב של הליכה. צריך לקבוע את הסטנדרטים, את האכיפה על זה ומפה והלאה אי אפשר להטיל את זה על אף אחד אחר. כמובן שאם יהיו אמבולנסים זה עוד יותר טוב, אדם שיחליט לקחת אמבולנס וירצה לשלם מכיסו כסף כדי להגיע להצביע אז צריך לכתוב איזה דרכים אפשר ומה לא. אני לא רואה אפשרות אחרת.

המשמעות היא להטיל את עלות ההצבעה, שהיא גם עלות יקרה, כ-800 שקלים, על המצביע. מצביע שאין לו רכב אמור לשאת בעלות הזו לשיטת הוועדה?

עוד נקודה למחשבה, לשיקול דעת שלכם שתיקחו בחשבון, ברגע שנאפשר שוועדת הבחירות תסיע בוחרים, אנחנו פורצים סכר שיפתח ולא יסתיים. בכל מערכת בחירות יש פניות מהציבור, אם אלה מוגבלים בניידות, אנשים מבוגרים שמרותקים לביתם, אנשים חולים, חולי דיאליזה, חולים אחרי טיפולים כימותרפיים. אז למה שנסיע חולה מאומת בקורונה ולא נסיע אישה בת 92 שמרותקת לביתה? היא פונה אלי בכל מערכת בחירות וכותבת לי, גברת אורלי היקרה, אנא ממך, אני מדור מקימי המדינה, מרותקת לביתי, גרה בקומה רביעית ולא יכולה לצאת מהבית להצביע, תדאגי שיבואו לקחת אותי. לצערי אין אפשרות כזו. אם נפרוץ את הסכר בבחירות הראות כנראה שנצטרך להסיע 6 מיליון בוחרים. זה ברור שזה משהו שאין כל יכולת לבצע אותו, הוא לא נכון ולא ראוי. אין שום דרך לעשות את זה. אלה אנשים שבוודאי יושבים כרגע וצופים בנו וגם הם מבינים שאם יקבעו את הקביעה הזו שהוועדה תסיע אז כמובן שמחר נקבל פניות מכל מי שמוגבל בניידות ובצדק, מאוכלוסייה מבוגרת ועוד קבוצות ולא נוכל לומר להם לא.

תודה. אנחנו נדון על זה אחר כך.

אני רוצה לומר שההבדל בין חולה סרטן וחולה דיאליזה לחולה קורונה הוא שאת חולה הקורונה המדינה מחייבת אותם להישאר בבית. זה ההבדל הגדול. אני מסכים עם מנכ"לית ועדת הבחירות, אין אפשרות לקיים היערכות כזו של ניידות. אבל יותר מזה, גם משרד הבריאות אומרים שבמקרה של מצב רפואי דחוף לחולה קורונה הוא יכול באופן עצמאי ללכת לבית חולים או לכל טיפול אחר שהוא נדרש לו. לכן אני חשוב שאם משרד הבריאות מאפשר לחולים במצב רפואי דחוף לצאת ומצב רפואי דחוף כזה לא מוגדר, זה גם לגבי הקרנות, דיאליזה וכל דבר אחר - - -

זה בהחלט מוגדר, זה משהו שמסכן חיים.

לכן אני חושב שאם מאפשרים לחולה מבודד להתפנות באופן עצמאי לבית חולים או לקבל טיפול רפואי דחוף, צריך לאפשר להם לנסוע באופן עצמאי או ללכת לקלפי ניידת של מבודדים בלי מגבלות אחרות.

כשאתה בזום יש לך פרספקטיבה מפוכחת יותר על המציאות.

"(ג) שר הבריאות ימסור ליושב ראש הוועדה המרכזית, במועדים שיקבע יושב ראש הוועדה המרכזית בכללים, רשימה של חייבים בבידוד בעת מסירת הרשימה, בחלוקה לפי מי שהם חולים ומי שהם חייבים בבידוד אחרים, ויציין לגביהם את הפרטים שלהלן, כפי שדיווח החייב בבידוד למשרד הבריאות בהתאם להוראות לפי סעיף 20 לפקודת בריאות העם:

(1) שם פרטי ושם משפחה;
(2) מספר תעודת זהות;
(3) כתובת מקום הבידוד".

(ד) מידע שנמסר לפי סעיף קטן (ג) ישמש את הוועדה המרכזית לשם קביעת מקומות הקלפי כאמור בסעיף קטן (ה) בלבד, והוא יימחק בסמוך לתום יום הבחירות, ולא יאוחר מיום פרסום תוצאות הבחירות".

מאחר שמדובר במידע פרטי ורגיש, זה יימחק.

כמו שניצן ציינה, מדובר במידע רגיש, פרטי, שפוגע בפרטיות. לא כתוב מאיזה מועד אפשר שיושב-ראש הוועדה יוכל לדרוש את המידע הזה, אולי נכון להוסיף שזה יהיה רק מ-14 יום לפני מועד הבחירות, שכן הנתונים לא רלוונטיים לפני אותם 14 ימים והבידוד הוא לתקופה של 14 ימים.

אני חושב שההתארגנות מאוד קשה ב-14 יום האלה.

אבל הנתונים לא יהיו רלוונטיים לפני.

להעביר מידע זה בסדר, אבל בגלל שהמידע כולל פרטים אישיים, זו הבעיה. מידע לא מזוהה אנחנו יכולים להעביר להם גם בלי הוראה כזו, נעביר, עם זה אין בעיה. אבל מידע עם שמות המבודדים זה רק ב-14 יום שלפני.

זה מקובל עלי ובלבד שיעבירו לנו את המידע הסטטיסטי לפני.

"(ה) יושב ראש הוועדה המרכזית, לאחר התייעצות עם הוועדה המרכזית, יקבע את המקומות שבהם יוצבו קלפיות לחייבים בבידוד כך שבכל רשות מקומית תיקבע קלפי ייעודית אחת לפחות לחולים ואחת לפחות לחייבים בבידוד אחרים, לפי העניין, שייקבעו בהתחשב במידת האפשר בנוחות הגישה אליהן עבור הבוחרים ובצורך למנוע הידבקות בקרב הציבור בעת ההצבעה ובעת ההגעה למקום הקלפי; היושב ראש יקבע את מקומות הקלפי כאמור לא יאוחר מהיום השישי שלפני יום הבחירות, והוא רשאי לעדכן את קביעתו מעת לעת; לעניין זה, "רשות מקומית" – עירייה או מועצה מקומית שרשומים בה בעלי זכות בחירה".

המשמעות היא שבמועצות אזוריות לא תהיה קלפי בכל ישוב וזה שוב מעורר את השאלה של ההגעה למקום הקלפי. כי אם אין לך קלפי במקום הישוב ואתה צריך לצאת, זה משהו שצריך להידרש אליו.

אמר לנו דין שאי אפשר לשים קלפי בכל ישוב עם שני חולים.

בכל מקרה גם בעיר גדולה כמו ירושלים אתה לא שם בכל רחוב קלפי. אנשים נוסעים.

"(ו) קלפי לחייבים בבידוד שהוצבה במקום שנקבע לה לפי סעיף קטן (ה), לא תוצב במקום אחר לצורך הצבעה במהלך יום הבחירות".

שאלה לגבי המועצות האזוריות, דובר על כך שמועצה אזורית שמורכבת ממספר ישובים שיכולים להיות ביניהם מרחקים ודובר על כך שזה יידון בהכנה לקריאה שנייה ושלישית, כדי שאנשים לא יצטרכו לנסוע מרחקים.

אתה צודק, צריך לתת לזה שימת לב, מצד שני אנחנו לא יכולים לקבוע עכשיו בחוק איזה מועצה אזורית? כמה?

אתה יכול לקבוע הגבלות מרחק.

צודק.

אדוני יושב הראש, אנחנו לא רוצים להחליף כאן את נשיאות ועדת הבחירות.

יש פה טענה נכונה.

מליאת ועדת הבחירות תתכנס בשבוע שלפני, תראה מה המצב ולפי זה תחליט.

בוא ניתן לזה קווים מנחים.

הקווים המנחים הם שבכל מועצה, שתי קלפיות.

אפשר להגיד על כל איקס ישובים, כך וכך קלפיות. אפשר להגיד לפי מספר אוכלוסייה. אפשר להגיד לפי מרחק.

יש למעלה מ-1,100 ישובים ברחבי המדינה. לקבוע כעת שבכל ישוב תהיה קלפי זה לא נכון. חלק ניכר מזה לא יצא לפועל ואנשים לא ישתמשו בקלפיות הללו. אבל בחלק מהמקומות כן. לכן אני חושבת שצריך להשאיר את זה במתכונת שנכתבה כרגע. מה שאנחנו מתכוונים לעשות, זו הגישה וזה גם מה שעשינו בפעם הקודמת. ניקח את המפה, נציב את הישובים, נסמן את כל 255 הרשויות, היכן תהיינה קלפיות. אם נראה שיש מרחקים רבים מידי בין הישובים, נפזר עוד כמה קלפיות.

עמי ממשרד המשפטים מעלה כאן טענה נכונה שמטרידה את רוב חברי הוועדה. תנסי למצוא קווים מנחים שינחו אתכם, שהוועדה תוכל להישען עליהם. סוג של מרחק, חולים, יש מועצות אזוריות ענקיות.

לכן אמרתי שניקח את המפה וננסה לאמוד את המרחקים. ננסה לעשות משהו שהוא מידתי ונכון, שוב, לא בכל ישוב, אבל לא שיהיה מרחק גדול מידי. לקבוע מעכשיו את המספרים זה בעייתי, אף אחד לא יודע כמה חולים ומבודדים יהיו באותה עת.

כבר כעת קבעתם בחוק שהוועדה חייבת לקבוע בהתחשב במידת האפשר בנוחות הגישה אליהם עבור הבוחרים.

גם בדבר הזה הפתרון הוא קלפי ניידת. יש את מועצה אזורית אילות, מרחק של חצי מדינה לנסוע, איך הם ייסעו?

למה אתם מתנגדים לקלפי ניידת?

השאלה שלכם היא שאלת הניוד, לכל אורך הדרך. נצטרך לפתור אותה לגבי הכול. נמשיך.

"116יז7. הרכב ועדות הקלפי בקלפי ייעודית

(א) ועדות הקלפי הייעודיות יורכבו מנציגי הסיעות המיוצגות בוועדה המרכזית; מספר החברים בהן והרכבן הסיעתי, לרבות יושבי הראש, ייקבעו בידי יושב ראש הוועדה המרכזית לאחר התייעצות עם הוועדה המרכזית.
(ב) על ועדות קלפי ייעודיות יחולו הוראות סעיפים 21א ו-24(ט1), בשינויים המחויבים.
סדרי הצבעה בקלפי ייעודית והגעה אליה.

116יז8. סדרי הצבעה בקלפי

(א) יושב ראש הוועדה המרכזית, בהתייעצות עם סגניו וכן בהתייעצות עם המנהל הכללי של משרד הבריאות, יקבע הוראות המסדירות את ההצבעה בקלפיות ייעודיות של חייבים בבידוד, ובכלל זה הוראות בדבר הגעה למקום הקלפי וחזרה ממנו, סדרי הפעלתן ועבודתן של הקלפיות, סדרי ההצבעה בהן ושעות הצבעה בקלפיות הייעודיות בכלל או בקלפי מסוימת; ההוראות ייקבעו בשים לב לחשיבות שבמתן אפשרות לכל בוחר לממש את זכותו להצביע בבחירות, תוך צמצום ההידבקות בנגיף הקורונה בקרב הציבור במהלך הבחירות.

(ב) הוועדה המרכזית תפרסם הודעה בדבר מקומות הקלפיות הייעודיות, שעות ההצבעה וסדרי ההצבעה בהן ודרכי ההגעה המותרות אליהן לחייבים בבידוד לפי הוראות סעיף זה, ותפרט את ההוראות השונות החלות על סוגים שונים של חייבים בבידוד באתר האינטרנט של הוועדה המרכזית ובכל דרך נוספת אחרת שתיראה לה יעילה ונגישה לקבוצות השונות באוכלוסייה".

דין, אתה רוצה לפרט איך אתם הולכים להנגיש את המידע?

נפרסם את המידע גם באתרי האינטרנט שלנו, גם בלוחות מודעות, כמו שעושים היום על קלפיות. כשרואים קלפי רואים שלטים תלויים. מבודדים לא יודעים מראש מה יהיה. אבל יהיה גם מוקד טלפוני, גם באינטרנט, גם בפקס, אפילו במסרונים למוגבלים בשמיעה.

אולי את אותה רשימה שמקבלים ממשרד הבריאות, לשלוח אליהם לפי הרשימה.

זה מאוחר מידי כי אנשים כבר יצאו מבידוד. הרשימות שאנחנו מקבלים ממשרד הבריאות מעודכנים לאותו זמן שהם נשלחו, הדואר יגיעו רק שבוע אחר כך.

אתה מקבל כמה ימים לפני הבחירות רשימה מעודכנת מי צפוי להיות בבידוד ביום הבחירות. אפשר לשלוח אליהם סמס. להיעזר במשרד הבריאות בשביל העניין היום, שיוציאו הודעת סמס איפה הקלפי הקרובה ביותר.

אין לנו טלפונים לשלוח סמס אבל נבחן את זה.

נעשה גם סרטון הסברה. נפנה לאתר שלנו ולכל מקום אפשרי.

לא כולם רואים סרטונים. אפשר להגיע לכולם גם בעיתונות המקומית.

בסיפה של סעיף (א) כתוב ש"ההוראות יקבעו בשים לב לחשיבות שבמתן אפשרות לכל בוחר לממש את זכותו להצביע בבחירות, תוך צמצום ההידבקות בנגיף הקורונה בקרב הציבור במהלך הבחירות". בנוסח המקורי היה כתוב גם שמירה על בריאות הציבור, אני מבקשת להחזיר את האמירה הזאת. לגבי צמצום ההידבקות, אני תוהה אם הכוונה היא לא למניעת הידבקות. בהוראה אנחנו כותבים מניעת הידבקות בנגיף הקורונה.

התפיסה שלנו הייתה שברור שמשרד הבריאות, שהוא האחראי על בריאות הציבור, הוא זה שלפי חוק הקורונה קובע את ההוראות הרחבות יותר למניעת התפשטות הנגיף.

אבל ההוראות שלנו לא חלות, זו בדיוק הבעיה.

כאן יש יום ממוקד, הוראות שחלות על אזור מאוד ממוקד, על אזור הקלפי. לכן האיזון היותר נכון הוא לומר שצריך למנוע הדבקה בין אדם לאדם.

נכון, זה מה שהיא אומרת, לא לצמצם, למנוע הדבקה.

זה איזון בין ערכים, ברור שבסוף אולי לא נגיע לתוצאה המושלמת של מניעה, אבל באיזון בין הערכים - - -

יש לזה משמעות משפטית. כשאתה אומר מניעה, ההגבלה תהיה הרבה יותר קשה. כשאתה אומר צמצום זה אחרת. לא סתם שיושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית יקבל את המלצתכם ויחליט את החלטתו, זה לא סתם. זה איזון אחר בין זכויות ביום הבחירות.

אנחנו, כמו שאתם יודעים, מתנגדים לדבר הזה.

ביום הזה, אם תצומצם התחלואה במדינת ישראל, זה לא יקרה.

אני מבקש לשמוע על הנושא הזה את הילה אקרמן מהרשויות המקומיות.

הילה ממרכז המועצות האזוריות, היום אני מסיירת ברחבי מועצה אזורית רמת נגב. המרחקים בין ישוב לישוב גדולים, מישוב אחד לישוב אחר יכולה להיות גם שעה נסיעה. לכן צריך לעשות יותר מקלפי אחת למבודדים וחולים במועצות אזוריות. מרחקי הנסיעה הם גדולים ועל מנת שאנשים ילכו להצביע אנחנו צריכים לתת להם נגישות.

תודה. הנושא עלה מספר פעמים בוועדה ואנחנו ניתן לזה התייחסות. גם ועדת הבחירות אמרה שתתייחס לנושא המרחקים וגם משרד המשפטים.

תודה לכם ואשמח שתיקחו את זה בחשבון.

אני מבינה שזה יום מיוחד, יום חשוב ואנחנו לא מנסים למנוע ממישהו את הזכות להצביע. אני כן חושבת שכשאנחנו נמצאים בפנדמיה עולמית בה ההדבקה הולכת ועולה לא רק אצלנו גם במדינות אחרות, צריך להתייחס לזה בצורה אחרת ולא להגיד אנחנו עושים את היום הזה כמו שאנחנו עושים את היום הזה וניתן להם ללכת ברגל ממקום אחד לשני או איך שהם רוצים.

צריך להבין, שכשיש לנו אלפי ועשרות אלפים של מאומתים, הדבר הזה מהווה סכנה חמורה לבריאות הציבור. לא משהו בקטנה ולא משהו לצמצום, אלא סכנה חמורה. כרגע אנחנו לא נותנים לאנשים מאומתים לצאת לבדיקות רפואיות ולטיפולים רפואיים. נותנים להם לצאת לבדיקות וטיפולים מסכני חיים ובהחלט יש הגדרה לדבר הזה.

אתם דואגים להם להסעה?

אני אענה לך, הם לא דואגים. אין אפשרות.

אנחנו לא נמצאים באותו מצב בו מתוך עשרות אלפים מאומתים יש עשרות אלפים שצריכים דיאליזה או הקרנות. אנחנו יכולים לעשות בדיקה כמה כאלה יש, אני לא רוצה לזרוק סתם מספר כי אני לא יודעת, אבל זה לא הרוב. כאן אתם מדברים על כל המאומתים במדינת ישראל, עשרות אלפים שיוצאים מהבתים שלהם. זה דבר בלתי נתפס. זה לא בואו נצמצם או שלא נצליח להצליח לצמצם ביום הזה, זו סכנה משמעותית לבריאות הציבור.

אם ועדת הבחירות לא מעוניינת לעשות שינוי בדרך שבה מצביעים במדינת ישראל וזה חייב להיות בקלפי וגם לא מעוניינת לעשות שינוי בזה שזה יהיה לא ביום אחד - - -

האמירה הזו לא מקובלת.

חברי הכנסת שאת יושבת מולם, הם אלה שקובעים את שיטת הבחירות.

כדי שבן אדם יצליח לצאת בצורה בטוחה, גם את זה אפשר היה לעשות. בוא נעשה שהשנה זה לא יהיה יום בחירות אחד, אלא במשך תקופה, אנשים יוכלו להחלים ולצאת בצורה בטוחה. גם זה לא. אנחנו אומרים, בואו נעשה קלפי נייד – גם את זה לא. הפתרון בו עשרות אלפי מאומתים יוצאים להצביע ברגל, ברכב או איך שהם רוצים כי אף אחד לא מסדר להם הסעה, לא מקובל. זה מסוכן.

יש בינינו הבנה מוחלטת בנושא הזה, לכן נושא הניוד עדיין פתוח בוועדה.

עשיתם סגר, אי אפשר שזה יהיה ביום אחד.

אין ספק שאת צודקת, לא צריך לעבוד בניגוד לתחזיות שלכם. אבל בסופו של דבר , יש שופט שהוא יושב-ראש ועדת הבחירות, אתם הגוף מייעץ, תהיו צודקים ככל שתהיו, אין לי שום ספק שאתם צודקים, אין שום ויכוח, אבל בסופו של דבר, כגוף מייעץ אתם צריכים לבוא לשופט ולוועדת הבחירות, גם ביום הבחירות ולהיות הגוף המייעץ.

אם משרד הבריאות יגיע למצב שהוא יתעמת עם ועדת הבחירות ועם השופט שעומד בראשה, אני חושב שזה לא מה שהוועדה הזאת רוצה. אני מאוד מעריך את כל מה שאת אומרת ואני, אגב, תומך בכל מילה, אבל זה צריך להיעשות מתוך הבנה ברורה של ההיררכיה. יש ועדת בחירות, יש שופט שהוא יושב-ראש ועדת הבחירות, אתם הגוף המייעץ, אתם הגוף המקצועי. אני לא רוצה להגיד לשופט מה לעשות אבל אני משער שהדברים שלכם יהיו דברי מים חיים.

אני רוצה שוב להדגיש משהו שהוא שונה מהרגיל וצריך להבין אותו. ביום כזה יש איזון אחר באינטרסים. גם היום אתם מייעצים, אתם לא מחליטים לממשלה מה לעשות, מי כמוך יודעת. אז ביום יום, כשאתם אומרים משהו והממשלה עושה הפוך כמעט בכל דבר, אני לא שומע, לפחות ציבורית, את רמת האנרגיה הזאת.

תשאל בקבינט. אותה מידה של רמת אנרגיה.

פה זו כיכר העיר ופה צריך להבטיח קודם כל את זכות הבחירות של האנשים, כי אנחנו כמדינה אמרנו לאנשים, אתם לא יכולים לעשות כך וכך. לכן יש פה הפרדה מוחלטת ביום הבחירות בין הרשות המבצעת, שזה משרד הבריאות, מנכ"ל או שר, לבין ועדת הבחירות המרכזית שאמונה רק על דבר אחד, על טוהר הבחירות, ניהול הבחירות ויכולת המימוש של הזכות להצביע.

אז כל אחד צריך להיכנס למקומו ולהבין את גודלו באותו יום אל מול הגודל של דמוקרטיה בישראל. אני לא אגיד שיהיה צמצום בתחלואה ביום הזה. אבל בשביל זה יש את ועדת הבחירות המרכזית ושופט ישמע את הכול ויקבל את ההחלטות. כנראה הוא יקבל החלטות יותר מאוזנות מאשר הממשלה מקבלת היום, שלא מקשיבים לכם.

אנחנו לא מתנגדים לצמצום התחלואה ביום הזה, אנחנו רוצים לשמור על בריאות הציבור ושלא תהיה הפצה משמעותית של תחלואה ביום הזה, כשעשרות אלפי אנשים מאומתים יוצאים לרחובות ברגל או ברכב כדי להצביע. אני אומרת שוב, אנחנו צריכים להגיע בהסכמה איך לעשות את זה בצורה בטוחה.

ראינו כמה שמרתם על שדה התעופה בן גוריון מהקורונה שהתפשטה - - -

זה לא המקום.

אנחנו לא נגד שאנשים יצביעו חלילה - - -

מספרים סיפורים, שדה התעופה בבן גוריון - - -

חבר הכנסת קרעי, זה לא המקום. נמשיך בהקראה בבקשה.

"(ג) חייב בבידוד המבקש להצביע בקלפי ייעודית יזהה את עצמו כאמור בסעיף 74, ויציג אישור או הצהרה על היותו חייב בבידוד כפי שייקבע בהוראות לפי סעיף קטן (א)".

האישור הוא אישור של רופא וההצהרה זו הצהרה שהוא יחתום, אישור על הבידוד. הצהרה זה משהו שיהיה שתוכל לחתום עליו שאתה מבודד.

הוא יחתום בקלפי עצמה?

כן.

אני הייתי מציע שזה יהיה בכניסה לבניין, תחסכו כך תורות.

נדאג לזה.

" (ד) המצביע בקלפי ייעודית ישים את המעטפות הנזכרות בסעיפים 74א ו-75(א) לתוך מעטפה שנייה; על גבי המעטפה החיצונית יצוין, באופן שייקבע בהוראות לפי סעיף קטן (א), שם המצביע, מספר זהותו במרשם האוכלוסין ופרטים נוספים שייקבעו בהוראות כאמור, והמצביע יטיל את המעטפה לעיני ועדת הקלפי לתוך הקלפי".

זה ההסדר איך מצביעים במעטפות כפולות.

"(ה) ספירת הקולות של מי שהצביעו לפי סעיף זה תהיה כפי שנקבע בתקנות לפי סעיף 68א(ו)."

זה גם אומר שספירת הקולות תעשה כפי שסופרים קולות של הצבעה במעטפות כפולות.

"116יז. סמכויות מיוחדות לגבי קלפי ייעודי.
9. הוראות סעיף 70א יחולו בשינויים המחויבים, על בחירות לפי פרק זה".

סעיף של הוראות מיוחדות שניתן לשופט במהלך יום הבחירות למקרה שיש חשד לפגיעה בטוהר הבחירות או פגיעה במהלך ההצבעה.

"(9) אחרי סעיף 144א לחוק העיקרי יבוא:
144ב. סמכויות מיוחדות לעניין בחירות בשל התפשטות נגיף הקורונה.

(1) יושב ראש הוועדה המרכזית, בהתייעצות עם סגניו ועם המנהל הכללי של משרד הבריאות, יקבע הוראות בעניינים המפורטים בסעיף 8 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020 (להלן – חוק סמכויות מיוחדות), שיחולו על מקום קלפי או על מקום אחר בעת שוועדות הבחירות מקיימות בו פעילות הקשורה בבחירות ועל הנכנסים אליהם והשוהים בהם, אם הן דרושות לשם קיום הבחירות תוך צמצום ההידבקות בנגיף הקורונה בקרב הציבור במהלך הבחירות; ההוראות ייקבעו בשים לב להוראות שנקבעו לפי סעיף 8 לחוק סמכויות מיוחדות, ובלבד שיאפשרו הצבעה של כל בוחר אף אם נמצא כי הוא חייב בבידוד".

הסעיף הזה קובע את האופן בו יקבעו כל כללי ההתנהלות בכל הקלפיות בארץ. גם על הקלפיות של המבודדים והחולים וגם על הקלפיות הרגילות והמיוחדות שיש בבתי חולים, לחיילים, אסירים וכן הלאה. היום, כל כללי ההתנהגות בתקופת הקורונה נקבעים לפי חוק סמכויות מיוחדות ולפי התקנות שנקבעו מכוחו, זה נקבע בידי הממשלה ומגיע לאישור במתכונת מיוחדת בוועדת חוקה ויכול גם להגיע למליאת הכנסת.

התקנות הרלוונטיות לעניין הזה הן תקנות הגבלת פעילות שקובעות הגבלות מסוגים שונים על עסקים ומקומות שפתוחים לציבור. לצורך המחשה, הכללים שמדובר עליהם אלה הוראות של התקהלות, הוראות של שמירת מרחק בין אדם לאדם, תפוסה מרבית מותרת בתוך מבנה או בשטח פתוח, חובה של בדיקת תסמינים או תשאול וכניסה למקום פתוח לציבור. כללים של שמירה על היגיינה וכיוצא באלה סוגים של כללים.

לגבי מקומות הקלפי, לפי ההגדרות של חוק הקורונה אלה מקומות שרובם פתוחים לציבור. יכול להיות שיציבו קלפי גם במרחב ציבורי, אבל רוב הקלפיות יהיו במקום פתוח לציבור ובכל מקרה התקנות מכוח חוק הקורונה אמורות היו לחלול על מקום כזה. אבל מאחר ומדובר בבחירות לכנסת שמנוהלות באופן מלא בידי ועדת הבחירות המרכזית כפי שציינו פה חברי הכנסת סגלוביץ' ומאיר כהן, הכוונה היא להשאיר את מלוא השליטה בנעשה במקום הקלפי בידיים של ועדת הבחירות המרכזית. כמובן בהתייעצות עם גורמי המקצוע. זה האיזון שנקבע בחוק.

למה שיהיו במקרה הזה תנאים שונים להתקהלויות?

התקנות שהממשלה התקינה לא אמורות לחול על מקום הקלפי, אבל, במקומם כאמור ההוראות שיקבעו יקבעו על ידי יושב-ראש הוועדה המרכזית, בהתייעצות עם סגניו ועם מנכ"ל משרד הבריאות, שהאיזון שנעשה בוועדה בקריאה הראשונה רצה לתת יותר ביטוי לגורם המקצועי. זה האיזון שנעשה.

אני לא מבינה את האיזון. כשאתם אומרים אנחנו צריכים לתת להרבה מאוד אנשים לצאת החוצה, צריך להבין איך לעשות את זה בצורה בטוחה, את זה אני אומרת כי כרגע זה לא בצורה בטוחה. אבל אני לא מבינה למה להגיד שמקום ציבורי, בו בוחרים אנשים, צריך לסטות מההנחיות. איך נשמור על בטיחותם של אנשים כשהם נמצאים במקום ציבורי? למה פתאום ביום הזה כל ההנחיות מתפוגגות?

ההצעה היא לא להתעלם לחלוטין. הנוסח אומר שההוראות יקבעו בשים לב להוראות שנקבעו לפי סעיף 8 לחוק, שאלה בדיוק ההוראות שקבועות בתקנות הגבלת הפעילות ובלבד שיאפשרו הצבעה שלכל בוחר, אף אם נמצא בבידוד. זה האיזון שמוצע לקבוע בחוק. אם יש רצון לשנות את זה, אז צריך לדון בזה.

אני לא מצליחה להבין את האיזון. אני לא מבינה מה מנסים לאזן פה.

זה היה בהסכמת משרד הבריאות בקריאה הראשונה.

ביקשנו שזה יהיה בהסכמת שר הבריאות בדיוק בשביל זה.

נכון, צודקת. נושא שנצטרך להתדיין בו בינינו.

הכוונה היא כן להתייחס למה שקבוע בתקנות סמכויות מיוחדות. ככל האפשר, אני מניחה שיילקחו הכללים והאיזונים שמשרד הבריאות ראה לנגד עיניו. למעט אם יהיו מקומות בהם - - -

אולי נצליח שזה גם יקרה - - - כרגע בבתי משפט למשל, שהם מוחרגים מהחוק ומנהל בית המשפט מתקין תקנות שהן מגבילות. הם קוראים את מה שיש בתקנות מקומות עבודה ובתקנות הגבלת פעילות ומתאימים את זה לצרכים המיוחדים של בית המשפט ופומביות הדיון, אבל בעצם זה כמעט אחד לאחד.

אנחנו רוצים שהדבר הזה יהיה כתוב בחוק שזה בהסכמה עם משרד הבריאות. אחרת ועדת הבחירות יכולה לקבוע כאן הנחיות של התקהלויות שהן מסוכנות לציבור. אני לא מבינה מה האיזון פה.

גם מנהל בתי המשפט יכול לקבוע הנחיות שהן חורגות - - - ובסוף יש פה הפרדת רשויות. גורמי הממשלה, אין להם זכות וטו על איך עושים בחירות. בשום צורה.

זו לא זכות וטו.

זו זכות וטו. הסכמה זו זכות וטו.

הסכמה זה וטו לחלוטין.

אני לא מצליחה להבין את האיזונים בדבר הזה. אם אתם אומרים, אנחנו צריכים לאפשר לאנשים לבחור, אני מסכימה, אני אתכם, לכל בן אדם יש זכות בחירה וזה מאוד חשוב. בואו נעשה את האיזונים בין איך האנשים האלה מסכנים את הציבור לבין הזכות של הם לבחור. כאן זה להגיד, התקהלויות במקום ציבורי יערכו באיזה שהן הנחיות אחרות. אני לא מבינה את האיזונים פה. מה הבעיה? לעשות את זה בדיוק בהנחיות של הקפדה על התקהלויות כמו שיש כל הזמן כי אנחנו בתקופת קורונה, מה לעשות? אי אפשר להתעלם מזה.

(היו"ר שלמה קרעי, 12:53)

אלה האיזונים שנקבעו. הבנו, החלטנו שנשיאות ועדת הבחירות, יושב-ראש הוועדה יקבל החלטה אחרי התייעצות. אגב, את כמה זמן ניסו ועדת הבחירות להשיג את משרד הבריאות להתייעצות בחודשים שלפני? אני יודע. ניסו חודשים להשיג פגישה עם מנכ"ל משרד הבריאות ולא ישבתם אתם.

סליחה שאני אומרת את זה בציניות, אבל אנחנו יושבים רגל על רגל ולא עושים כלום.

אתם תהיו אחראים לתת עצות לוועדת הבחירות המרכזית והשופט, יושב-הראש, הנשיאות ומליאת הוועדה הם אלה שיחליטו. זה מה שקבוע בחוק.

מה שיהיה הכי פשוט הוא שבתוך החוק יהיה כתוב שלפי ההנחיות ואז לא צריך להתייעץ עם אף אחד. למה להתייעץ? יהיה ברור שעושים את זה לפי הנחיות של התקהלות.

אבל יש הנחיות שבכלל לא מתאימות. האם זה הגיוני שכל מקום קלפי ידווח לרשות המקומית בה הוא נמצא שהם עומדים בתו הסגול? זה כתוב בתקנות. יש הנחיות שאינן מתאימות למקום קלפי.

אין בעיה, אז בוא נכניס את הדברים האלה לתוך החוק.

אדוני היושב-ראש, אני חוששת שמא מציירים פה מפה שלוועדת הבחירות אין שום אינטרס לשמור על בריאות הציבור או לפעול באמצעים של שמירה על בריאות הציבור. שיהיה ברור כאן חד משמעית, ועדת הבחירות מוטרדת לא פחות מהעניין הזה של קיום בחירות ביום הבחירות לאור כל מה שקורה ובוודאי ובוודאי שנעשה את מרב המאמצים כדי לנקוט בכל הכלים והאמצעים שעומדים לרשותנו כדי למנוע מצב של הידבקות ביום הבחירות. האינטרס של כולנו הוא זהה. לאף אחד אין אינטרס אחר.

ברגע ששמת את המילה "למנוע", זה כבר יותר טוב.

והיא תפעל בהתאם לשיקול דעתה והתאמה למצב ולסמכויות שלה.

הערה לגבי הנוסח, בסיפה של אותו סעיף (א) כתוב " ובלבד שיאפשרו הצבעה של כל בוחר אף אם נמצא כי הוא חייב בבידוד". אני אומרת לפרוטוקול שיהיה ברור, אני חושבת שכולם מסכימים שמדובר בהצבעה בקלפי המתאימה. כלומר אם זה אדם חולה אז בוודאי שלא מאפשרים לו עכשיו להצביע בקלפי הרגילה אם החליט להגיע אליה, או אדם בבידוד וכו'.

מבחינתנו זה מה שהסעיף אומר.

(2) "הוראות כאמור בסעיף קטן (א) הנוגעות להצבעה בקלפיות מיוחדות לחיילים ייקבעו גם בהתייעצות עם ראש המטה הכללי או בא-כוחו.
(3) הוראות כאמור בסעיף קטן (א) הנוגעות להצבעה בקלפיות לאסירים ייקבעו גם בהתייעצות עם נציב שירות בתי הסוהר".

זו בקשה שקיבלנו, זה לא היה לפני כן בקריאה הראשונה לכן זה סומן. דין, אם תוכל להציג למה ביקשתם מאתנו להוסיף את זה?

לאחר הדיון בקריאה הראשונה פנו אלינו גם משירות בתי הסוהר וגם מצה"ל ואמרו שיש בחירות שנעשות במתקנים שלהם. בשליטה מלאה שלהם. אנחנו מקבלים את זה שמי שקובע את כל ההנחיות, אפילו בבסיסי צה"ל ובבתי סוהר יקבע יושב-ראש ועדת הבחירות. יחד עם זאת אנחנו מבקשים שזה יעשה בהיוועצות אתנו כדי שההנחיות לא יהיו כאלה שיגרמו לנו למשל שלא נוכל לשמור על האסירים או על החיילים. אנחנו מקבלים את הבקשה ומציעים להכניס את זה לנוסח.

המילה "גם" לא מאיין את הצורך להתייעץ גם עם מנכ"ל משרד הבריאות, גם לגבי הקלפיות האלה. יתייעצו גם אתכם אבל גם עם הגורם שבמתקניו נמצאת הקלפי.

ואחרי שיתייעצו אפשר יהיה לקבל כל החלטה הפוכה ומנוגדת.

מי בנוסף ליושב-ראש ועדת הבחירות יצטרך להתייעץ?

יושב-ראש ועדת הבחירות.

זה שיש עוד מקום שבו אומרים אמירה מקצועית ומנסים להגן על בריאות הציבור וגם שם לא מקשיבים, לא אומר שגם פה צריך לחזור על אותו דבר. אנחנו נמצאים שלושה חודשים לפני הבחירות, בואו ננסה לעשות שיום הבחירות הזה תהיה חגיגה למדינת ישראל שהיא גם בטוחה. זה הכול. גם בטוחה ולא רק חגיגה.

אני מציע שנעבוד בשיתוף פעולה ולא בצורה לעומתית

בשמחה.

ועדת הבחירות יושבת אתכם, תמשיך לשבת אתכם ותשמע את עמדתכם.

כולנו באים עם רצון טוב ועדיין העבודה שיש לנו מחלוקות מאוד משמעותיות. הכנסת היא גורם סוברני ריבוני להחליט בעצמה בחלק מהעניינים האלה, לפחות בקווים האדומים שלהם וזה מאוד חשוב להציף את הדברים האלה. יש בינינו פערים וזה בסדר.

מאוד יכול להיות שאם ינקטו מרב הפעולות בשלושת החודשים הקרובים ותצומצם התחלואה, יכול להיות שנגיע ביום הבחירות למצב של כמעט אפס חולים וכולנו נרוויח. אז יכול להיות שמשרד הבריאות צריך להתחיל בפעילות מאסיבית כבר מעכשיו ואז תצומצם התחלואה עד ה-23 במרס.

- - -

אני לא מאפשר את המשך הוויכוח. הבנו את העניין. אתם רוצים שההחלטה תהיה בידכם וזה לא מקובל עלינו ועל חברי הוועדה. אנחנו רוצים שבסופו של דבר ההחלטה תהיה בידי השופט שהוא יושב-ראש הוועדה ונשיאות הוועדה. תתייעצו, תתנו את חוות דעתכם, זה מה שיהיה ולא נאפשר אחרת.

חשוב לי להבהיר משהו חשוב לפרוטוקול כי השתמעו מכאן דברים אחרים. יום הבחירות יהיה חגיגה לדמוקרטיה תוך שמירה מלאה על בריאות הציבור. הבוחרים לא צריכים לחשוש להצביע ולא יצטרכו לחשוש להצביע. בכוונת ועדת הבחירות לבצע את כל הפעולות הנדרשות כדי לשמור על בריאות הציבור ביום הבחירות. חולים ומבודדים יצביעו בנפרד. נעשה את כל מה נדרש ולא ייחסך שום דבר כדי להבטיח את יום הבחירות.

אני מצטרף לדיון ומעודכן קצת אחרת מהדברים שהיו פה קודם. אני יודע שזה יותר מורכב, אבל לדעתי חולים יצטרכו להצביע ביום אחר, יום לפני. כמו שיש הצבעה של חיילים, של ימאים.

היה כבר דיון על זה. אם יהיה חולה חדש ביום הבחירות מה תעשה? לא תיתן לו להצביע? תהיה קלפי נפרדת לחולים.

אז תמצא פתרון לאותם חולים של אותו יום באותו בוקר, תעשה לזה עוד פתרון. ככלל, 98% מהחולים ידועים יום לפני.

דברנו על הנושא הזה קודם, אנחנו מתקדמים.

למה?

כי יש לנו התנגדות להצבעה ביום שונה מיום הבחירות.

מדוע?

יש מתחמים נפרדים.

מדוע ליצור בהלה בציבור?

אנחנו מתנגדים לשנות סדרי הצבעה שעד היום לא היה. מה שיש אצל הימאים ובשגרירויות זה מבוקר בצורה שכבר קיימת.

שימו אניות באשדוד ואניות בחיפה.

תודה. ניצן, בבקשה להמשיך בהקראה.

אני ממשיכה לקרוא.

(ד) בסעיף זה –

"מקום הפתוח לציבור" ו"מרחב ציבורי" – כהגדרתם בחוק סמכויות מיוחדות;

"מקום קלפי" – כל מקום שנקבע כמקום קלפי לפי חוק זה, ובכלל זה במקום הפתוח לציבור או במרחב הציבורי."


אני רוצה להעלות עוד סוגיה אחת שעלתה בדיונים בין הגורמים המקצועיים לגבי הסעיף של הסמכויות המיוחדות. זה נמצא היום בתוך הפרק של הוראות השעה לקראת הבחירות לכנסת העשרים-וארבע. ההצעה שלנו היא לבחון אם יש מקום לקבוע שהסעיף הזה יהיה סעיף קבוע, אבל שהתוקף שלו יהיה מותנה בתוקף של חוק הקורונה, של חוק סמכויות מיוחדות. מאחר שבסעיף אחר בהצעת החוק אנחנו מציעים להחריג מתחולת חוק הקורונה "מקום קלפי", זה רק הגיוני שאם ההוראות של חוק הקורונה לא חלות על מקום קלפי, באותה נשימה במקום אחר יקבעו איזה הוראות כן יחולו, שזה מה שהסעיף הזה מבקש למעשה לקבוע. לכן נכון לקבוע את שני הסעיפים האלה עם אותו מועד של תוקף ולהצמיד את שניהם לתוקף של חוק הקורונה, שאף הוא בהוראת שעה עד 30 ביוני 2021.

הוא יוארך לפי סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת?

אתה רוצה תשובה במקום?

לא. אני חושב שהוא יוארך בקצת.

האם יש למישהו התנגדות להצעה הזאת?

עלינו זה מקובל.

מבחינתנו זה מקובל.

הוראות שעה לעניין סדרי בחירות
9.
(א) הוראות הבחירות לכנסת (הוראות שעה לבחירות לכנסת העשרים ושתיים), התשע"ט–2019, שקבעה ועדת הבחירות המרכזית לפי סעיף 145(ד) לחוק הבחירות לכנסת, יעמדו בתוקפן עד פרסום תוצאות הבחירות לכנסת העשרים וארבע.



מדובר על הוראות שעה שהוועדה הסמיכה את ועדת הבחירות המרכזית לקבוע הוראות שעה לקראת הבחירות לכנסת העשרים-ושתיים. קבעו הוראות שעה במספר עניינים, יחסית טכניים – כל מיני התאמות של טפסים, מקום הקלפי וכו' – וההצעה היא לאשרר את ההוראות האלה ושהן יעמדו בתוקף גם בבחירות האלה.


(ב) בסעיף 145(ד) לחוק הבחירות, במקום "60" יבוא "90", ובמקום "רשאית הוועדה המרכזית" יבוא "רשאי יושב ראש הוועדה המרכזית וסגניו, או רשאית הוועדה המרכזית אם ביקש זאת אחד מהסגנים לגבי הצעה שהניח היושב ראש בפני הסגנים".



כיום, בסעיף 145(ד), לוועדת הבחירות המרכזית יש סמכות לקבוע הוראות שעה. הסמכות היא מהיום ה-60 שלפני יום הבחירות עד יום הבחירות. ההצעה הנוכחית היא להרחיב את התקופה הזאת מהיום ה-60 עד היום ה-90, אבל מצד אחר שזה לא יהיה בידי מליאת הוועדה המרכזית, אלא בידי יושב-ראש הוועדה המרכזית וסגניו. מה שנוסף פה, במסגרת התיקון לקראת הקריאה הראשונה שהוועדה ביקשה, שתהיה אפשרות במקרה שאחד מהסגנים חושב שמדובר בנושא שכדאי שמליאת הוועדה תדון בו, הוא יכול לבקש להעביר את הדבר למליאת הוועדה.

תיקון חוק דרכי תעמולה
10.
בחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט–1959, בסעיף 17ה, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:



"(א1)
(1) יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית או יושב ראש ועדת בחירות אזורית רשאי להורות כי דיון בבקשה לפי סעיפים 17ב עד 17ד יתקיים בדרך של היוועדות חזותית, אם מצא כי אין אפשרות מעשית לקיים את הדיון בנוכחות הצדדים בשל הגבלות שהוטלו לפי חיקוק שתכליתו התמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה החדש או אם הצדדים ביקשו זאת אף אם יש אפשרות מעשית לקיים את הדיון בנוכחות הצדדים.




(2) דיון בבקשה לפי סעיפים 17ב עד 17ד יתקיים בדרך של היוועדות חזותית לפי פסקה (1) רק אם יתאפשר לכל המשתתפים בדיון לראות את הדיון ואת כלל המשתתפים בו באמצעות מסך, לשמוע את כלל המשתתפים בדיון ואת הנעשה בו בזמן אמת ולהשמיע את עמדתם."


גם פה מוצע, בדומה למה שהוצע מקודם, לאפשר לוועדת הבחירות המרכזית לקיים דיונים באמצעות היוועדות חזותית. מוצע לאפשר פה דיונים לפני השופט כאשר הדיונים הם במסגרת בקשות לצווי מניעה לפי חוק דרכי תעמולה, ענייני תעמולת בחירות, שהשופט יוכל לקבוע שהדיון בבקשות לצווי מניעה יהיה באמצעות היוועדות חזותית, בין אם השופט סבר שאין אפשרות מעשית לקיים את הדיון בפניו ובין אם הצדדים ביקשו את זה.

תיקון חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות
11.
חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות, התשנ"ו–1996, ייקרא כך:



(1) בהגדרה "תקופת הבחירות", במקום פסקה (2) יבוא:




"(2) תקופה של 60 ימים המסתיימת 5 ימים לאחר יום פרסום תוצאות הבחירות לפי סעיף 11 לחוק-יסוד: הכנסת;";



(2) בהגדרה "תשלום", במקום הסכום הנקוב בה יבוא "18,000 שקלים חדשים".

כמה נקוב?

הסכום הנקוב היום הוא 8,800. לאנשים שבאים לעבוד בתקופת מערכת הבחירות יש הוראה מיסויית ייחודית שאומרת שעד תקרה של 8,800 שקלים בתקופה של 30 ימים חל עליהם הסדר מיסויי מיוחד והם לא צריכים לעשות תיאום מס וכו'. יש להם מס רוחבי של 25%. ההצעה פה היא להרחיב את שני האלמנטים.

כדי להקל על גיוס העובדים?

גם כדי להקל על גיוס העובדים וגם מתוך הבנה שסביב הנושא של הקורונה וסביב הצורך לרווח חלק מהפעילויות – אם למשל מדריך שצריך לעשות הדרכות למזכירי קלפי היה יכול ללמד כיתה של 40-30 אנשים, עכשיו הוא צריך לפצל את זה ולעשות יותר הדרכות. מדובר ביותר שעות, יותר עבודה, זה נמרח על יותר זמן, ולכן מוצע להגדיל את זה מ-30 ימים ל-60 ימים, ואת הסכום מ-8,800 ל-18,000. להגדיל את הכול בקצת יותר מפי שניים.

הלוואת לסיעות. אני אקדים ואסביר ואז אקרא את הכול ברצף. הסימן הזה הוא למעשה הסימן שוועדת הכנסת דנה בו כבר כאשר דנו בנושא של חוק הפיזור, שבינתיים נתקע. לבקשת יושב-ראש הוועדה זה נכנס לפה as is, כמו שוועדת הכנסת אישרה אז לקריאה ראשונה. לסימן הזה יש שלושה עקרונות: 1. לא מנכים מהמקדמות. כלומר, סיעות שלקחו הלוואות בתחילת הכנסת העשרים-ואחת, העשרים-ושתיים ועשרים-ושלוש, ואם הם ייקחו בתחילת הכנסת העשרים-וארבע, ועכשיו יבקשו מקדמות על חשבון מימון המפלגות שלהם, לא ינכו להם מהמקדמות האלה את החובות של ההלוואות. חלק מהסיעות טענו שאם עכשיו ינכו להן את ההלוואות מהמקדמות, את החובות שיש להן, בעצם לא יישאר להן כסף לצאת למערכת הבחירות;

2. הגבייה שכרגע נגבית מההוצאות השוטפות של הסיעות, תיפסק. היא תיפסק לתקופת הבחירות, לשלושה חודשים, והיא תתחדש לאחר כינון הכנסת העשרים-וארבע.

כלומר, ביום כינונה של הכנסת?

חודש אחרי כינונה של הכנסת העשרים-וארבע. חשוב להדגיש שאם יש סיעות שלא מגישות רשימות מועמדים לכנסת העשרים-וארבע, מטבע הדברים הגבייה אצלן לא נפסקת, כי ההסתמכות על הגבייה היא הסתמכות על ההוצאות השוטפות שהסיעות מקבלות. סיעה שלא מגישה רשימת מועמדים לכנסת הבאה, הגבייה תימשך.

עד שזה יימחק.

העיקרון השלישי – פריסת התשלומים תהיה ל-52 חודשים. היה על כך דיון בוועדת הכנסת, היו חלופות שונות, וועדת הכנסת קיבלה את ההצעה של חבר הכנסת פינדרוס שהפריסה תהיה ל-52 תשלומים מהחודש שלאחר כינונה של הכנסת העשרים-וארבע.

אלה העקרונות. זה סוכם אז וגם בהכנה לקריאה הראשונה לא היו על כך הערות מיוחדות.

הלוואות לסיעות

הוראת שעה – הלוואות לסיעות
12.
(א) על אף האמור בסעיף 14(ב) לחוק הבחירות לכנסת העשרים ושלוש (הוראות מיוחדות), התש"ף–2019 –




(1) ביקשה סיעה לקבל הלוואה לפי סעיף 7ג לחוק מימון מפלגות, התשל"ג–1973 (להלן – חוק המימון) לאחר כינונה של הכנסת העשרים וארבע, יובאו בחשבון לעניין סכום ההלוואה שהיא זכאית לו לפי סעיף קטן (ב)(1) לסעיף האמור גם הלוואות שניתנו לאותה סיעה בתקופות כהונתן של הכנסת העשרים ואחת, הכנסת העשרים ושתיים והכנסת העשרים ושלוש;




(2) לעניין הלוואות שניתנו לסיעות בתקופת כהונתה של הכנסת העשרים ואחת יקראו את סעיף 7ג לחוק המימון כך:





(א) בסעיף קטן (ב)(2), במקום "מהחודש שלאחר קבלת ההלוואה ועד תום שלוש שנים" יבוא "מהחודש שלאחר כינונה של הכנסת העשרים וארבע ועד תום ארבע שנים וארבעה חודשים";





(ב) סעיף קטן (ג) לא יחול, ויחולו הוראות אלה: הסתיימה כהונתה של הכנסת העשרים ושלוש לפני פירעון הלוואה כאמור בסעיף קטן (ב), לא תנוכה יתרת ההלוואה מהמקדמה שהיא זכאית לה לפי סעיף 4 לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע; לא הגישה סיעה רשימת מועמדים לכנסת העשרים וארבע, תנוכה יתרת ההלוואה ממימון ההוצאות השוטפות שהסיעה מקבלת בחודש, ולא יחולו עליה הוראות סעיף קטן (ב)(2) כנוסחו בפסקת משנה (א);



למעשה זה אותו הסדר שחוזר לגבי הלוואות שנלקחו בכל אחת מהכנסות. לכן אנחנו קוראים את אותו הדבר כמה פעמים.


(3) לעניין הלוואות שניתנו לסיעות בתקופת כהונתה של הכנסת העשרים ושתיים יקראו את סעיף 7ג לחוק המימון כך:



(א) בסעיף קטן (ב) –




(1) בפסקה (1), במקום "לכל חודש שמיום מתן ההלוואה ועד תום שלוש שנים" יבוא "לכל חודש שמיום מתן ההלוואה ועד תום ארבע שנים וחצי";




(2) בפסקה (2), במקום "מהחודש שלאחר קבלת ההלוואה ועד תום שלוש שנים" יבוא "מהחודש שלאחר כינונה של הכנסת העשרים וארבע ועד תום ארבע שנים וארבעה חודשים";



(ב) סעיף קטן (ג) לא יחול, ויחולו הוראות סעיף קטן (א)(2)(ב);


(4) לעניין הלוואות שניתנו לסיעות בתקופת כהונתה של הכנסת העשרים ושלוש יקראו את סעיף 7ג לחוק המימון כך:



(א) בסעיף קטן (ב) –




(1) בפסקה (1), במקום "לכל חודש שמיום מתן ההלוואה ועד תום שלוש שנים" יבוא "לכל חודש שמיום מתן ההלוואה ועד תום ארבע שנים וארבעה חודשים";




(2) בפסקה (2), במקום "מהחודש שלאחר קבלת ההלוואה ועד תום שלוש שנים מיום כינוס הכנסת" יבוא "מהחודש שלאחר כינונה של הכנסת העשרים וארבע ועד תום ארבע שנים וארבעה חודשים";



(ב) סעיף קטן (ג) לא יחול, ויחולו הוראות סעיף קטן (א)(2)(ב);


(5) לעניין הלוואות שניתנו לסיעות בתקופת כהונתה של הכנסת העשרים וארבע יקראו את סעיף 7ג(ב) לחוק המימון כך:



(א) בפסקה (1), במקום "לכל חודש מיום מתן ההלוואה ועד תום שלוש שנים" יבוא "לכל חודש שמיום מתן ההלוואה ועד תום ארבע שנים וארבעה חודשים";



(ב) בפסקה (2), במקום "שלוש שנים" יבוא "ארבע שנים וארבעה חודשים".

(ב) על אף האמור בסעיף 7ג(ב)(3) לחוק המימון, לעניין קבלת הלוואה בתקופת כהונתה של הכנסת העשרים ושלוש, סיעה שעד יום תחילתו של חוק זה לא קיבלה הלוואה לפי סעיף 7ג(ב)(1) לחוק המימון או שקיבלה חלק מסכום ההלוואה שהיא רשאית לקבל כאמור, תהיה זכאית לקבל הלוואה אף ללא אישורו של יושב ראש הכנסת והמלצת הוועדה הציבורית, בתנאים האלה:


(1) ההלוואה תהיה בשיעור שלא יעלה על 80% מסכום ההלוואה שהסיעה הייתה זכאית לקבל לפי סעיף 7ג(ב)(1) לחוק המימון נכון ליום תחילתו של חוק זה;


(2) הסיעה ביקשה את ההלוואה בתוך עשרה ימים מיום תחילתו של חוק זה.



למעשה זה אומר שסיעה שלא נטלה עד עכשיו בכלל את ההלוואה שהיא זכאית או שלא נטלה את מלוא סכום ההלוואה שהיא רשאית ליטול, יש לה עשרה ימים מהיום שהחוק הזה יכנס לתוקף לבקש את ההלוואה. אני מזכיר שבגלל הסימן הזה של ההלוואות, אנחנו מפרשים שיש פה פגיעה מסוימת באלמנט השוויון שקבוע בסעיף 4 לחוק יסוד: הכנסת, ולכן יש צורך ב-61 חברי כנסת כדי לאשר את הצעת החוק בשלוש הקריאות.

מאה אחוז, בשתי הקריאות הנוספות.

חשוב להדגיש שהפגיעה שיש בשוויון היא משום שלמעשה יש כאן סוג של הטבה לסיעות הקיימות, כי הן יכולות להשתמש בכסף הזה של ההלוואות למימון בחירות לעומת אחרות.

אני עובר לפרק ב' – תיקוני חקיקה. אלה תיקוני קבע. עד עכשיו עשינו תיקונים שהם הוראות שעה ועכשיו אנחנו עוברים לתיקון שהוא תיקון קבע. זה סעיף שהתווסף בקריאה הראשונה וגדל מאוד בעקבות הדיון שהיה בוועדה.

תיקוני חקיקה

תיקון חוק
הבחירות לכנסת
13.
בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969 –



אני מציע שאני אקרא ואסביר וגם ניתן לנציגי משרד המשפטים שאחראים על זה – כשיגיעו - - -

אנחנו לא מחכים לאף אחד. מי שלא הגיע, יכול לשלוח את הערותיו בכתב.

אז אני מציע שנדלג על זה ונחזור לזה מאוחר יותר, כי אני רוצה שהאנשים שאמונים על משפט העבודה יהיו כאן. אני מציע לדלג רק על פסקה (1) ונחזור לזה כשהם יגיעו.

אבל יש לזה הסכמה מפה לפה.

על פסקה (1), התגמול לבעלי תפקידים, נדלג כרגע ונחזור לזה בהמשך. אני עובר לפסקה (2):

(2) בסעיף 20(א), בסופו יבוא "בעת מינוי יושב ראש לכל ועדה אזורית ימנה לו נשיא בית המשפט העליון גם ממלא מקום, שיכהן באופן זמני אם היושב ראש נפטר או התפטר, או אם יושב ראש הוועדה המרכזית קבע שנבצר ממנו למלא את תפקידו.";

יש פה הוראה יחסית פשוטה. כיום, כשממנים את השופט כיושב-ראש הוועדה המרכזית, ממנים לו אוטומטית גם ממלא-מקום, כדי שאם חס וחלילה קורה לו משהו, יהיה לו ממלא-מקום. רוצים לקבוע הוראה דומה לגבי יושבי-ראש הוועדות האזוריות, כלומר השופטים שיושבים בוועדות האזוריות, שגם להם ימונו ממלאי-מקום.

הרבה חברי כנסת שואלים על נושא ההסתייגויות. לכן עוד מעט נעשה הפסקה של בין רבע שעה לחצי שעה לכתיבת ההסתייגויות. אני מקווה מאוד-מאוד שלא נצטרך את זה, בסך הכול כולם כאן בהבנה ויש מעט מאוד דברים שהם במחלוקת.

יש כמה דברים שצריך לדבר עליהם. אני לא חושב שלמישהו יש שאיפה לעשות פה חוק עם הסתייגויות, זו לא המטרה.

בוודאי, ולכן אנחנו ננסה להתכנס. אם יהיו – אני לא יכול למנוע את זה.

היעד הוא פחות הסתייגויות, זה גם יחסוך לנו זמן אחר כך. עדיף לשבת ולדבר.

השעון גם דופק - - -

יש לנו דד-ליין לאישור החוק?

בוודאי. אנחנו צריכים להצביע עד שלוש ורבע. זה המקסימום, כי צריך חצי שעה לרביזיה – אני מקווה שלא תהיה – ובארבע צריך להביא למליאה.

אנחנו לא יכולים לאשר את החוק הזה אחרי התפזרות הכנסת?

זה מעורר שאלות. בגלל החלק של ההלוואות, שלמעשה יש בו אלמנט מיטיב עם הסיעות הקיימות, לעשות את הדבר הזה אחרי שהכנסת מתפזרת זה יעורר שאלה אם אנחנו משנים את כללי המשחק אחרי שהוא התחיל. היום בשתיים-עשרה בלילה ודקה המשחק מתחיל, זה מעורר שאלות כבדות ואנחנו מעדיפים שלא להגיע לשם.

בבחירות לכנסת העשרים-ושלוש העברתי בחוק הסתייגות לגבי הנושא של יום החופש לעובדים זרים. זה משהו שנכנס בחוק הזה או שזה היה צריך להיכנס לחוק פיזור הכנסת?

כלומר, מי משלם את היום הזה.

טענתי שלא צריך להיות להם יום חופש, הם לא מצביעים. מי שאין לו זכות הצבעה, לא אמור להיות זכאי ליום חופש. אם אין לו זכות הצבעה, על מה ולמה נותנים לו יום חופש?

כרגע זה לא נמצא בנוסח שנמצא לפני הוועדה. זה לא דבר שהתבקש על ידי ועדת הבחירות המרכזית ולא על ידי יושב-ראש הוועדה. לכן כרגע זה לא נמצא בנוסח שלפניכם.

זאת הסתייגות שאני אבקש להכניס.

עובדים זרים שלא באים להצביע, המעסיקים שלהם משלמים להם את היום הזה.

צריך להבין שקשיש שמלווה אותו עובד זר להצבעה, לא יכול לצאת להצביע בלי העובד הזר והוא חייב שהעובד הזר יעבוד ולכן הוא משלם לו 200% בגין היום הזה.

יותר מזה, עובדים שכן עובדים, מקבלים שכר של 200%.

חבר הכנסת שטרן, לא זה הנושא, אנחנו נגיע לזה בהמשך. דילגנו על זה.

חשוב לי לעדכן את הוועדה שבאחד מהערוצים הבכירים יש כותרת שאומרת: "צרחות בוועדת הכנסת בשאלה כיצד החולים יצביעו". הייתי פה מההתחלה ולא ראיתי שהיו כאן צרחות. היו כאן חילוקי דעות וזה בסדר, ואנחנו נמשיך להתווכח בצורה מכובדת.

לגבי העובדים הזרים – בכנסת העשרים-ושלוש העברנו את זה בהסכמת כל הסיעות ואני לא רואה סיבה שזה לא יהיה גם עכשיו.

כרגע זה לא נמצא. אם הוועדה רוצה להכניס תיקון - - -

אנחנו חושבים להכניס את זה כהסתייגות.

אם יש הסכמה, אפשר להכניס את זה לנוסח.

זה על הפרק.

חבר הכנסת עידן רול הגיש הסתייגות כזאת, אפשר להצטרף אליה.

בשביל מה הסתייגות אם כולם מסכימים לזה.

אם אנחנו יכולים להכניס את זה, מה טוב. אם לא – יש הסתייגות.

אם כבר הוועדה מחליטה להכניס את זה, עדיף להכניס את זה בנוסח כפי שהיה בפעם הקודמת, לא בנוסח ששלח חבר הכנסת רול.

בפעם הקודמת דובר אך ורק על עובדים זרים שמלווים קשישים או חולים סיעודיים. אני טוען שכל מי שאין לו זכות הצבעה, אין שום סיבה לתת לו יום חופש.

גם אני חושב. בוא נבדוק את זה.

הדבר הזה דורש בדיקה יותר מעמיקה. מה שהיה בפעם הקודמת זה משהו אחד - - -

עשינו את זה מאוד מצומצם. אני חושב שזה הוכיח את עצמו.

ככול שזה מה שהוועדה רוצה, זה דורש בדיקה הרבה יותר מקיפה. אז הסעיף נתפר בצורה מאוד-מאוד מיוחדת לנושא הזה של העובדים הזרים. ככול שרוצים להרחיב את זה, אני לא בטוח שיש לנו את הזמן לזה.

אני לא רואה שום סיבה למה מעסיק צריך לשלם לעובד זר באותו יום 200%.

אתה מדבר על עובד זר או על כל מי שאין לו זכות הצבעה?

מבחינתי כל מי שאין לו זכות הצבעה. אני מוכן להתפשר ולומר מי שהוא לא אזרח ישראלי. אם הוא לא אזרח ישראלי, אין לו זכות הצבעה.

למה עשו את זה כך, רק עובדי סיעוד?

כי אז היה חשש וביקשו לא לפרוץ את זה, היה לילה וכו', ולכן אמרו שנעשה את זה לסיעודיים ולנכים בלבד.

חבר הכנסת פורר, אומנם אנחנו לא בלילה, אבל מבחינת סדר הזמנים שיש לנו אנחנו פחות או יותר באותה נקודה מבחינת היכולת להרחיב את זה.

אני לא מבין מה הבעיה בזה?

אנחנו ננסה להגיע להסכמות.

הקראתי את פסקה (3)(א) – תיקון של סעיף 21 – ואני אסביר שוב. המשמעות של התיקון הזה היא לגבי החלפות בין סיעות בוועדות קלפי. ועדת הבחירות קובעת באיזו קלפי ישובצו נציגי המפלגות. לפני מספר שנים עשינו תיקון שמאפשר למפלגות להחליף ביניהן את הנציגים, אבל כדי למנוע מצב שבו יש תת-ייצוג באזור מסוים, הגבילו את האפשרות להחליף, כך שאחרי שעושים את כל ההחלפות לא תהיה חריגה של יותר מ-10% מבחינת כמות הנציגים שיש לכל סיעה באזור מסוים. כדי להגמיש את זה קצת ולאפשר לסיעות קצת יותר מרחב תמרון, לבקשתן מוצע להרחיב את זה ל-15%, כלומר שהחריגה תתאפשר עד 15%.


(ב) בסעיף קטן (ז), במקום "שש עשרה" יבוא "שבע עשרה";

(4) בסעיף 21א, בסופו יבוא:


"(ד) מי שביום הבחירות הוא בן עשרים ואחת ומעלה כשיר להיות מזכיר ועדת קלפי.";


זו סוגיה שבהכנה לקריאה ראשונה הייתה מחלוקת גדולה לגביה. לפי הכללים שיש היום, בחוק הקבוע, חבר ועדת קלפי יכול להיום מישהו שהוא בן 16 ומעלה. לעניין זה גם המזכיר יכול להיות בן 16 ומעלה. בהוראות שנעשו לקראת הבחירות לכנסת העשרים-ושתיים והכנסת העשרים-ושלוש, הגיל הזה הועלה – לגבי חבר ועדת קלפי מ-16 ל-17; לגבי מזכיר ועדת קלפי מ-16 ל-21, מתוך הבנה שמזכיר ועדת קלפי זה תפקיד אחראי, דורש בגרות ובשלות וכדי להתמודד עם הדברים שהוא צריך לעשות.

אנחנו בעד.

למה לא לקבוע גיל 18 לחברי ועדת קלפי?

ההצעה המקורית שהונחה על שולחן הוועדה לקראת הקריאה הראשונה הייתה להעלות את זה מ-16 ל-18. היה ויכוח בוועדה וסוכם לקראת הקריאה הראשונה שכרגע זה יהיה 17 לחבר ועדת קלפי ו-21 למזכיר קלפי. זה מונח לשיקולכם.

אנחנו חושבים שזה הנוסח, כמו שהיה בפעם הקודמת – 17 ו-21. זה נשמע לי לגיטימי.

אני אקרא את פסקאות (5) ו-(6) ביחד. פסקאות אלה מתייחסות להצבעה של שוטרים. בעבר השוטרים היו מצביעים בצורה ייחודית – הם היו מקבלים פתקים מיוחדים של הצבעה ומצביעים בצורה חריגה יחסית, מה שגרם הרבה בעיות. בבחירות לכנסות הקודמות עשינו הוראת שעה שמאפשרת להם להצביע במעטפות כפולות.

בקלפי שהם מוצבים בה.

לא בהכרח. יכול להיות שהם לאו דווקא בקלפי מסוימת והם זזים ממקום למקום. זה נוסה בבחירות הקודמת, זה הצליח, עבד טוב וכולם היו מרוצים. זה מה שיהיה גם עכשיו – נהפוך את זה להוראת קבע שהם יוכלו להצביע במעטפות כפולות.

מקובל.

(5) בסעיף 91, במקום סעיף קטן (ב1) יבוא:



"(ב1) שוטר שהצביע כאמור בקלפי לחיילים וזיהה את עצמו באמצעי זיהוי המנוי בסעיף 74, יציג ליושב ראש ועדת הקלפי את התעודה שניתנה לו לפי סעיף 95(א).";


(6) בסעיף 95, במקום סעיפים קטנים (א) עד (ו) יבוא:



"(א) שוטר רשאי להצביע בכל קלפי בדרך שבה מצביע בקלפי מזכיר ועדת הקלפי לפי סעיף 116יח, ובלבד שזיהה את עצמו בפני מזכיר ועדת הקלפי באמצעות תעודת השוטר שלו או שזיהה את עצמו באמצעי זיהוי המנוי בסעיף 74 והציג למזכיר ועדת הקלפי תעודה אחרת שהנפיקה לו ועדת הבחירות המרכזית.";


אני מציע שנדלג גם על התוספת, כי גם זה קשור לנושא של דיני עבודה, יחד עם מה שיש בפסקה (7), ונחזור לזה בהמשך. אני עובר לסעיף 14 בהצעת החוק.

תיקון חוק הבחירות (דרכי תעמולה)
14.
בחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט–1959 –



(1) בסעיף 17ד –




(א) בסעיף קטן (ד), אחרי "בסעיף 17ה(ב)" יבוא "או (ב1)";




(ב) בסעיף קטן (ה), במקום "י"ז בטבת התשפ"א (1 בינואר 2021)" יבוא "כ"ט בטבת התשפ"ב (2 בינואר 2022)";


מדובר כאן על הארכה של הוראת שעה שפוקעת עוד כעשרה ימים לעניין הסמכויות של יושבי-ראש הוועדות האזוריות, השופטים. כרגע כל התחום הזה נמצא בהוראת שעה שפוקעת ב-1 בינואר 2021. כרגע אנחנו מאריכים את זה בשנה כדי שכרגע ההסדר ימשיך לעבוד ונדון בו בהמשך, בכנסת העשרים-וארבע.



(2) בסעיף 17ה, בסופו יבוא:




"(ג) היה בעל הדין שחויב בתשלום הוצאות או שכר טרחת עורך דין לפי סעיף קטן (ב) רשימת מועמדים משותפת, רשאי יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לקבוע כי ההוצאות ושכר טרחת עורך הדין יוטלו רק על אחת מהמפלגות שהגישה את רשימת המועמדים האמורה; לעניין זה, "רשימת מועמדים משותפת" – כהגדרתה בסעיף 57 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969."


כאשר דנים לפני השופט בענייני תעמולה, לשופט יש סמכות להטיל הוצאות ושכר טרחת עורך דין על בעלי הדין. מוצע לקבוע פה הוראה שמסמיכה את השופט, מאפשרת לו להטיל הוצאות רק כאשר אחד מבעלי הדין הוא סיעה שמורכבת מיותר ממפלגה אחת ולפעמים מי שעשה את התעמולה זה לא מפלגה מסוימת, מוצע להסמיך את השופט שיוכל להטיל את ההוצאות רק על אחת מהמפלגות. אנחנו חושבים, מבחינה מקצועית, שההוראה הזאת מיותרת וגם לא נכונה, אבל זו הייתה הבקשה של יושב-ראש הוועדה וזה מה שהוועדה החליטה עליו בהכנה לקריאה הראשונה. אנחנו גם סבורים שלשופט יש את הסמכות הזאת, בעיקר כאשר סיעה יוצאת בקמפיין ומפיצה תעמולה, כלפי הציבור מדובר בגוף אחד. גם אם יש בו מפלגות שונות, בסוף אותו גוף, אותה סיעה, היא זו שמפרסמת כלפי חוץ. כרגע, לקראת הקריאה הראשונה, הוועדה החליטה שתינתן לשופט הסמכות הזאת להטיל את ההוצאות רק על אחת מהמפלגות שמרכיבות את הסיעה.

שאלה למה שכבר עברנו עליו, סעיף (8), על כל עובד אחר של מפלגה - - -

זה חלק מהתוספת. יש פה נושא שלם של דיני עבודה, של עובדים ביום הבחירות. בעצם דילגנו על שני החלקים שלו.

מה המשמעויות של זה בפועל?

נדון על זה בהמשך. נדון על זה כמכלול, על כל הנושא של עובדים ביום הבחירות. זה מעורר שאלות ולכן נדון בזה כמכלול.

תיקון חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)
15.
בחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020 –



(1) בסעיף 7(א)(1), בסופו יבוא:




"(כ) הצבעה בבחירות לכנסת או בבחירות לרשות מקומית;";



(2) בסעיף 16(א), בסופו יבוא:




"(18) הצבעה בבחירות לכנסת או בבחירות לרשות מקומית;";


סעיף 7 לחוק הקורונה הוא הסעיף שמאפשר לממשלה לקבוע בתקנות הגבלות על חופש התנועה, המגבלות שאנחנו מכירים כסגר, איסור היציאה מהבית. בתוך החוק נקבע איזון וקבועות בו הסייגים שחייבים להבטיח יציאה מהבית לצורך הקיום שלהם. למשל, הצטיידות במוצרים חיוניים; סיוע לאדם שיש לו קושי או מצוקה; קבלת טיפול רפואי או טיפול סוציאלי חיוני וכן הלאה וכן הלאה. ההצעה כאן היא לקבוע סייג נוסף שמן הטעם הזה ניתן יהיה לצאת מהבית בזמן שמוטלות מגבלות של סגר, והוא הצבעה בבחירות לכנסת או בבחירות לרשויות המקומיות. צריך לשים לב כאן שהנוסח אומר שצריך לאפשר את היציאה לצורך הצבעה, אדם שיוצא כדי להצביע, ועולה שאלה מה קורה עם משקיפים או עובדים של מטה הבחירות. האם הם יוכלו לצאת מהבית גם כאשר יש סגר? למיטב הבנתי, מכוח הסעיף הזה זה לא יתאפשר. השאלה אם יש מקום אחר שמכוחו זה יתאפשר. עו"ד ליבנה, לגבי משקיפים ועובדים של מטה הבחירות, האם מבחינתך מה שכתוב במקומות אחרים, לא בסעיף הזה, מאפשר לאותם אנשים לצאת מהבית גם כשיש סגר או שצריך להכניס החרגה מפורשת לגבי זה?

אם עכשיו יש סגר, האם אתם מסודרים עם החוק הקיים או שאתם צריכים הרחבה נוספת?

אנחנו מסודרים. השאלה שעכשיו נשאלה היא אם אתם מסודרים, אנשי המפלגות. לנו יש החרגה נפרדת בסעיף הבא. יכול להיות שצריך להוסיף בסעיף הזה משקיפים ומי שמבצע בעבור המפלגות שירות ביום הבחירות, אבל זה מאוד רחב.

זה מאות אלפים.

אני חושב שצריך לעשות הבחנה בין אנשים מהמפלגות, לדוגמה משקיפים, שהולכים לוועדת הקלפי, והם גם ניידים. צריך לעשות רשימה של בעלי תפקידים, כמו בחוק הקורונה הגדול, ולעשות החרגות, כי הבחירות הן לא רק היציאה של האנשים, אלא הפעילות הפוליטית שסובבת את העבודה הזאת. אני לא אומר לפתוח את הכול, אבל צריך לייצר איזושהי רשימה. כמובן בהנחה שיש סגר.

זה משהו שוועדת הבחירות יכולה לייצר?

עולה שאלה אם אתם סבורים שניתן להשאיר את זה לתקנות הגבלות הפעילות שהממשלה מתקינה או שמא הכנסת תקבע בעצמה את הדברים.

ממש לא. זה בדיוק המקרה שהממשלה לא צריכה להתקין את התקנות.

לכן אנחנו מעלים את השאלה.

לכן אני מחדד ומעלה, ומחדד עוד יותר את השאלה, כי צריך לעשות רשימה של בעלי תפקידים.

לא תהיה רשימה. כרגע זה בתקנות של מקומות העבודה וזה הממשלה.

אין בעיה ולכן אני אומר שצריך לעשות לזה החרגה נוספת. אפשר לקבוע משהו כללי – לא חשבתי על זה לעומק – שיושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית ייצר את הרשימה המותרת. הוא ישב עם נציגי כל המפלגות ויגיד מי האנשים שפעילים.

רשימה של מי אנחנו מחריגים?

מערכת בחירות זה לא רק אנשים שהולכים לקלפי.

סיכמנו את זה בדיון הקודם ואנחנו לא פותחים את זה.

אנחנו מדברים על עוד סוגי אנשים שלא התייחסנו אליהם, למשל משקיפים.

סיכמנו את זה כבר, בהסכמת כולם. כשאחנו מחריגים את עובדי יום הבחירות, זה לא רק עובדי הקלפי, לא רק משקיפים. זה כולל ממריצים, מכיני סנדוויצ'ים.

לא, זה לא הסעיף הזה.

כחלק מהחסינות של חבר הכנסת, מותר להם לטעות...

כרגע, בהצעת החוק יש שני סעיפים שמחריגים מתחולת הוראות הסגר, שתי התייחסויות שונות: תוספת לסעיף 7 לחוק ולסעיף 16, שעוסק באזור מוגבל, שמחריג הצבעה בקלפי. בנוסף, תיקון לסעיף 44 לחוק שמחריג גורמים מסוימים שלא נכון שהממשלה תחליט לגביהם, בגלל הפרדת רשויות, כמו למשל בתי משפט וגם עובדי וחברי ועדת הבחירות. בנוסף הרחבנו וכתבנו: נותני שירותים לוועדת הבחירות. השאלה אם יש עוד גורמים שצריך להחריג אותם.

יש לי הצעה שתענה למה שחבר הכנסת סגלוביץ' הציע, ומקובלת גם עלינו: בסעיף 44(ב), אחרי "בעבור ועדת הבחירות המרכזית או רשימות המועמדים" - - -

אבל זה רק ביום הבחירות.

עובדי המפלגות רק ביום הבחירות.

סעיף 44(ב) הוא סעיף שקובע סייגים לתחולה של כל חוק הקורונה.

בחוק הקורונה עשינו הקפדה מאוד-מאוד ברורה בתקופה של סגר, מי יכול לצאת מהבית, למי יתנו חופש תנועה, למשל חברי מועצה ואחרים לצורך עבודה מסוימת. אני חושב שצריך לקבוע שהשופט, יושב-ראש ועדת הבחירות, יקבע את הדבר הזה, או לקבוע את זה בתוך חוק הקורונה.

אנחנו מסכימים לזה, אנחנו נקבע את הרשימות.

או-ו, תודה רבה. יפה מצדכם.

זו הייתה ההצעה.

בהסכמת הסגנים של היושב-ראש.

המציאות היא שיושבים כל הסגנים עם היושב-ראש, זו לא איזה בעיה מומצאת. צריך שיהיה לו השפיל בסופו של דבר - - -

בהסכמת הסגנים לקבוע את החריגים. קיבלתי.

לא, לא. למרות שאני יושב בנשיאות ואני אחד הסגנים, אני אומר לך שלקבוע מי יוצא לעבודה וכו' נראה לי לא נכון שפוליטיקאים יעסקו בזה. צריך לקבוע בחוק או שנקבע שהשופט יקבע את זה, כמי שהוא יושב-ראש ועדת הבחירות ואין לו אינטרסים כאלה ואחרים, מי יצא לעבוד כדי לתפעל את יום הבחירות או להכין את יום הבחירות. נראה לי שלא נכון שידם של הפוליטיקאים תהיה במעל.

אני מבינה שהכוונה היא ביום הבחירות.

לא רק ביום הבחירות, גם לפני.

גם לפני הבחירות. אם יש סגר שבוע לפני הבחירות, צריך שתהיה אפשרות לאנשים לעבוד כדי להכין קלפיות, מחשבים וכו'. אנשים עובדים בכל מיני מקומות בארץ ומגיעים לוועדת הבחירות המרכזית לעבוד ויש סגר במדינה – צריך לאפשר להם להגיע לוועדת הבחירות כדי לעבוד.

שוועדת הבחירות תקבע לא רק לגבי יום הבחירות עצמו. אם יש סגר, עובדי המפלגות צריכים לצאת לעבוד, אם זה להתקנת מחשבים או להנחות פעילים וכו'.

צריך להבהיר שסעיף 44 לא עוסק רק במגבלות של סגר כמו התיקונים האחרים שדיברנו עליהם. הוא מחריג לגמרי מתחולת סעיפים 7 וסעיפים אחרים. זה הרבה יותר רחב.

נכון, וועדת הבחירות עם הסגנים יחליטו על כך.

אני מניחה שהסגנים הם גם גורמים פוליטיים, ורק משרד הבריאות לא יכול להיות חלק מההחלטה הזאת? גורמים פוליטיים אחרים כן, ואנחנו לא?

אולי שזה יהיה בהתייעצות עם משרד הבריאות.

צודק, נקבע שזה יהיה בהתייעצות עם משרד הבריאות.

יושב-ראש הוועדה בהתייעצות עם סגניו ומשרד הבריאות.

אני חושב שבמערכת הבחירות אפשר להגדיר גם את המפלגות וגם את העובדים כמפעל חיוני. כך זה פותר את כל הבעיות.

אני חושב שמספיק שזה יהיה בהתייעצות של יושב-ראש ועדת הבחירות עם סגניו ומשרד הבריאות. זה מספיק.

זה לא סותר. הם יוכלו להחליט שזה מפעל חיוני. נמשיך הלאה. הוחלט.

אפשר להבין מה הוחלט?

ההצעה שמונחת כאן היא שהנושא יגיע להחלטתו של השופט יחד עם הסגנים ובהתייעצות עם משרד הבריאות.

אם זה בהסכמת הסגנים, אז גם בהסכמת משרד הבריאות.

מה זה "הנושא"?

כל נושא הקורונה – עובדים, בעלי מחשב – כל מה שצריך. השופט והסגנים זה לא אנשים מטורפים, הם גם אנשים שרוצים טוב. משרד הבריאות יהיה מעורב בהחלטה שלהם.

אני רוצה לחדד שזה רק לגבי יציאה מסגר, זה לא בסעיף 44 לחוק הקורונה. אמרנו שהיו"ר יקבע עם הסגנים ובהתייעצות עם שר הבריאות רשימה של בעלי תפקידים – לא רשימה שמית – שנותנים שירות עבור המפלגות. יש משהו שלא החלטתם – ביום הבחירות? שבוע לפני? יום לפני? ערב לפני? עלו פה כמה הצעות וצריך להחליט כדי שזה יהיה ברור. אני רוצה להדגיש שזה רק לגבי היציאה מסגר ולגבי הקלפי באזור מוגבל. היציאה מהבית תהיה לאזור מוגבל כדי למלא את התפקיד, זה לא החרגה כוללת מחוק הקורונה.

איך אפשר להגדיר את זה בחוק?

אנחנו מדברים על עובדים שלפני יום הבחירות, עובדים שקשורים למערך הבחירות.

ממתי? בכל התקופה? צריך לקבוע תקופה מסוימת.

שבוע לפחות.

יותר.

משרד הבריאות, מה אתם אומרים?

להוציא אנשים מסגר ולתת לזה עכשיו כמה שבועות? זה לא תחת חוק של סגר?

אני לא מאמין שיהיה סגר בתקופת בחירות. זה נשמע לי דבר שלא יקרה. קרעי, אתה מקורב של מפלגת השלטון – אתם חושבים שיהיה סגר בתקופת בחירות?

קמפיין החיסונים התחיל עכשיו ותוך חודש וחצי-חודשיים אנחנו נהיה במצב הרבה יותר טוב. אם לא, תמיד אפשר לכנס את הכנסת. יש תקנות לשעת חירום ותמיד אפשר להשתמש בהן.

למה צריך את זה?

מה את מציעה?

אני חושבת שזה צריך להיות בהתייעצות של יושב-ראש הוועדה עם סגניו שיקבעו קבוצות של בעלי תפקידים. אנחנו לא נוכל – גם לא המפלגות – לתת רשימה שמית. צריך גם שתהיה לפחות תקופה לפני יום הבחירות שתאפשר למפלגות לעבוד, אחרת זה לא ריאלי.

כמה זמן? זה משהו שצריך לקבוע בחוק.

אנחנו כבר נכנסים לתקופת בחירות, המפלגות מתחילות כבר לפעול. היה ואנחנו הולכים לקראת סגר שלישי, צריך לאפשר להן לעבוד. לדעתי צריך להרחיב את זה לכל התקופה כדי לאפשר למפלגות לעבוד לצורך מערכת הבחירות.

כרגע, כמו שאמרת, אנחנו באמת הולכים לסגר שלישי במדינת ישראל, אם הקבינט יקבל את ההחלטה הזאת ולא נצטרך להגיע ל-6,000 מאומתים כדי לקבל את ההחלטה הזאת. ואז השאלה היא אם עכשיו למשל, כשאנחנו לפני בחירות, צריך לתת לאנשים מהמפלגות השונות לצאת בניגוד לסגר, כשאנחנו שלושה חודשים לפני בחירות.

אני חושבת – אני מניחה שיאמרו את זה גם חברי הכנסת – שזו מערכת בחירות קצרה, צריך לאפשר למפלגות גם לעבוד. אגב, זה לא רק המפלגות, זה גם רשימות המועמדים שיהיו. יהיו עוד רשימות חדשות. לא מדובר כאן בעשרות אלפי אנשים או באלפים. אני מניחה שלאורך כל התקופה מדובר רק בעשרות וזה יתגבר רק לקראת יום הבחירות, כך שלא מדובר בכמות אדירה, אבל כן צריך לאפשר להם את זה, כי אחרת המפלגות תהיינה בבעיה וכך גם רשימות המועמדים.

השאלה היא איך תגדירי את הרשימות האלה. נאמר פה שיהיו גם עשרות אלפים.

לא. עשרות אלפים זה ביום הבחירות עצמו. לגבי כל התקופה – אני לא חושבת שמדובר בעשרות אלפי פעילים שפועלים לאורך כל התקופה. יתקנו אותי חברי הכנסת לגבי מה שקורה במפלגות. אני מניחה שמדובר במאות אנשים לאורך כל התקופה ושבוע או שבועיים לפני הבחירות צריך לתת את זה לקבוצות יותר גדולות.

אני מציעה שגם זה יהיה בהחלטה משותפת עם משרד הבריאות, אחרת אנחנו יכולים לייצר סגר בניסיון להוריד את התחלואה ובמקביל נותנים איזושהי החרגה גורפת מסגר למספר לא ידוע של אנשים.

זה יהיה בהתייעצות, כמו כל דבר אחר שהוועדה החליטה, עם משרד הבריאות.

הוועדה לא החליטה עדיין.

הוועדה הצביעה על זה לקריאה ראשונה.

קריאה ראשונה. אנחנו עכשיו בהכנה לקריאה שנייה ושלישית.

ההצעה שלנו היא שזה יהיה בהתייעצות עם מנכ"ל משרד הבריאות והנתונים גם יובאו בפניכם. השאלה שלנו – וזה יגידו אנשי המפלגות – היא מה התקופה שהם צריכים את זה.

בוועדת הבחירות יש גורמים פוליטיים?

גם.

אז למה גורמים פוליטיים? אתם אומרים שוועדת הבחירות אמורה להיות בטוהר ובניקיון וכו' וכו', שלא ישפיעו עליה גורמים פוליטיים והפרדת רשויות וכל האמירות המאוד-מאוד חשובות האלה. למה עם הסגנים עושים את זה בהסכמה ועם משרד הבריאות, שהוא גורם מקצועי, שמנסה לשמור פה על בריאות הציבור, איתו זה לא בהסכמה? איתו זה רק בהתייעצות.

כרגע אנחנו נמצאים בשאלה פתוחה בינינו – האם אנחנו רוצים הטלת וטו של משרד הבריאות בתוך ועדת הבחירות בשאלה מי אנחנו רוצים להחריג ולכמה ימים, אם יהיה סגר או לא יהיה סגר, וכמה יכולים לצאת. הנושא הזה נשאר פתוח.

יש עוד נושא שלא הקראנו?

כן. אני קוראת בעמוד 18: (3) בסעיף 44 –



(א) בסעיף קטן (ב) –




(1) ברישה, אחרי "ערכאות שיפוטיות)" יבוא "וכן על משרדי ועדת הבחירות המרכזית לכנסת וועדות הבחירות האזוריות, על מקום קלפי – אנחנו מציעים להוסיף: בבחירות לכנסת – ועל מקום אחר בעת שוועדות הבחירות מקיימות בו פעילות הקשורה בבחירות";




(2) בפסקה (1), אחרי "של כל גוף כאמור" יבוא "ובוועדת הבחירות המרכזית לכנסת וועדות הבחירות האזוריות – יושב ראש הוועדה המרכזית";



(ב) בסעיף קטן (ד)(1), במקום "יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית ועובדיה" יבוא "יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, יושב ראש של ועדת בחירות אזורית, חברי ועדת הבחירות המרכזית ועובדיה, חברי ועדת הבחירות האזורית, וכן מי שמבצע בעבור ועדת הבחירות המרכזית תפקיד או נותן לה שירות, בעת ביצוע התפקיד או מתן השירות, ובלבד שהוא עובד חיוני – אנחנו מציעים להוסיף, על פי הצעות של חבר הכנסת האוזר בדיון הקודם: לפי רשימה שקבע יושב-ראש הוועדה המרכזית".


סעיף 44 לחוק הסמכויות, שעליו אנחנו מדברים עכשיו, הוא הסעיף שקובע את החריגים לחוק הקורונה. הוא מתייחס לחריגים מכמה סוגים שונים: החריג הראשון זה לגבי כל מיני גופים, כמו נשיא המדינה, לשכת הנשיא, משכן הכנסת, משרד מבקר המדינה, ערכאות שיפוטיות, כלומר גורמים שיש הפרדת רשויות בינם לבין הממשלה, שרוצים לומר שהממשלה לא תקבע, כלומר שהתקנות של חוק הקורונה לא יחולו לגביהם. מוצע כאן לקבוע סייג דומה לגבי משרדי הוועדה המרכזית והוועדות האזוריות, לגבי מקום קלפי וכל מקום אחר בזמן שהוא משמש את ועדת הבחירות לפעילות שקשורה בבחירות. למשל, אם ועדת הבחירות שוכרת איזשהו משרד או אולם וכד' כדי לקיים הדרכות לעובדי יום הבחירות, אז שזה יהיה משהו שהיא תוכל לקבוע את הכללים של הקורונה לגביו. זה יהיה מוחרג מחוק הקורונה. לגבי העובדים של ועדת הבחירות – יושב-ראש הוועדה יוכל לתת הנחיות לגבי עבודתם במקומות האלה שמוחרגים מחוק הקורונה. אלה הנחיות למניעת הדבקה, כמו שמירת מרחק, היגיינה, מספר עובדים מותר וכך הלאה. כך בדיוק נעשה גם לגבי שאר הגופים שהוחרגו, זה לא משהו חריג.

לגבי מקום הקלפי והמקומות שמשמשים את ועדות הבחירות – ההוראות ייקבעו על-ידי יו"ר הוועדה המרכזית בהתייעצות עם סגניו ועם מנכ"ל משרד הבריאות.

לגבי סעיף קטן (ב) שהקראתי, שמתייחס לסעיף 44(ד) לחוק הקורונה – הסעיף הזה קובע שגם בזמן שהממשלה מטילה סגר או שהיא מכריזה על אזור מוגבל, יש בעלי תפקידים מסוימים שמגבלת התנועה הזאת לא חלה עליהם. למשל, חברי כנסת, שרים, שופטים, מבקר המדינה ועובדיו וכו'. כבר היום הסייג הזה חל על יו"ר הוועדה המרכזית ועל עובדיה. קיבלנו הערה, ואנחנו מסכימים איתה, שבתקופת בחירות זה לא מספיק ויש עובדים רבים נוספים. לכן מוצע להוסיף כאן שהסייג הזה יחול גם על יו"ר ועדת בחירות אזורית, חברי הוועדה המרכזית, חברי ועדות אזוריות וגם על כל מי שמבצע בעבור הוועדה המרכזית תפקיד או נותן שירות.

לגבי החלק האחרון לגבי מי שמבצע תפקיד או נותן שירות עבור הוועדה המרכזית – משרד הבריאות התייחס, בעינינו בצדק, לכך שזו איזושהי הרחבה, זה לא משהו שקיים היום לגבי מקומות דומים אחרים, ולכן נעשה בקריאה הראשונה ניסיון לצמצם את המקרים האלה ומה שנוסף הוא: מי שמבצע בעבור ועדת הבחירות המרכזית תפקיד או נותן השירות בעת ביצוע התפקיד או מתן השירות, ובלבד שהוא עובד חיוני. כאן אני מתחברת להצעה שהציע חבר הכנסת האוזר, שהעובדים האלה יהיו רק לפי רשימה שיושב-ראש הוועדה המרכזית קובע. כך זה נותן פתרון שזה יישאר דבר מאוד-מאוד מצומצם.

דיברנו על השאלה אם לסייג את זה באופן נוסף, אם צריך לקבוע שההחרגה הזאת היא רק בתקופת בחירות. זה נותר פתוח.

למעשה נותרו שני דברים פתוחים - - -

האם צריך להוסיף "מנימוקים שיירשמו"? שיהיה הסבר.

יהיו דברי הסבר לרשימה. אנחנו לא ננמק עובד-עובד למה הוא מוחרג.

לגבי הסיוג של "בבחירות לכנסת" – אנחנו רוצים להבהיר שההחרגה מחוק הקורונה היא רק לגבי מקום קלפי בבחירות לכנסת. היה חוק נפרד שיצאו לבחירות לרשויות המקומיות.

תיקון נוסף שאנחנו רוצים להוסיף, הוא לא נמצא בנוסח שלפניכם. התיקון הוא בסעיף 47(ב) לחוק הקורונה. זה סעיף שמדבר על מקרים שבהם בזמן פגרת בחירות יש הגבלות שנקבעות לפי תקנון הכנסת. אני מניחה שכולם מכירים שוועדת הסכמות קובעת החלטות פגרה שקובעות כל מיני הגבלות לגבי ישיבות של ועדות הכנסת. בעת חקיקת חוק הקורונה נקבע סעיף שאומר ש"הגבלה לפי תקנון הכנסת על קיום ישיבה של ועדה של הכנסת בתקופת פגרת הכנסת לא תחול על דיון..." ואז יש רשימה של כל מיני נושאים, כל מיני הכרזות שיש בחוק הקורונה, שההגבלות האלה לא יחולו לגביה.

אנחנו מציעים להוסיף כאן משהו שנשמט לנו בתיקון מס' 3 לחוק הקורונה לגבי אזור תיירות מיוחד. הממשלה מכריזה על אזור תיירות מיוחד, אילת וים המלח, ונשמט לנו בטעות שגם אישור ההכרזה הוא לא מצריך אישור של הכנסת, אלא רק הכרזה של הממשלה. איפה כן יש נגיעה של הכנסת – ועדת החוקה רשאית לבטל את ההכרזה הזאת. אנחנו רוצים לומר שקיום של ישיבה של ועדת החוקה בעת שהיא רוצה לדון בביטול של הכרזה כזאת ייכנס לסעיף 47 לחוק הקורונה.

אוקיי, בסדר גמור.

למעשה נשאר לנו הנושא של שעות עבודה ומנוחה - - -

וגם הנושא שאמרתי בתחילת הדיון ובעצם עוד לא דנו בו, כי אמרת שנדון בו בהמשך, וזה הנושא של העלות התקציבית.

לעניין הנושא של שעות עבודה – יש איזשהו רעיון שעלה, כרגע הוא מסתובב בין הסיעות. אנחנו רוצים להגיע להסכמות עם כולם. אם זה יהיה מוסכם על כולם, אנחנו נביא את זה לוועדה.

לעניין העלות התקציבית – אורלי עדס, בבקשה.

העלות התקציבית של הצעת החוק הזאת היא רק הערכה, ממש ראשונית מאוד וכללית, היא יכולה או לעלות או לרדת, מכיוון שהמרכיבים של חוסר הוודאות כאן הם גדולים. לא ידוע כמה קלפיות יהיו לחולים, כמה למבודדים, כמה בתי אבות, כמה במלוניות. כמובן שכל נתון כזה ישפיע. בגדול, מדובר בעלות של כ-65-60 מיליון שקלים.

העלות של השינויים?

לא. זו רק העלות של תוספת הקלפיות למבודדים, חולים, מלוניות קורונה, בתי אבות – שיהיו 500 ואולי יותר – זה כולל גם את כל ציוד המיגון והחיטוי שנחלק לכל הקלפיות ברחבי מדינת ישראל. כנראה שיהיו כ-14,000 קלפיות, כולל כל הקלפיות המיוחדות הללו. זה נובע מהתו הסגול ומכל הדרישות לחיטוי, מיגון וכו'. זה כולל גם את ההוצאה הזאת שמסתכמת בכ-25 מיליון שקלים, וזה בהערכה מאוד ראשונית, מאוד בסיסית.

תודה רבה, אורלי.

חשוב להדגיש שלפי הפרשנות שלנו, למרות העלות שהיא חורגת מה-6 מיליון – מה שהופך הצעה להצעה תקציבית – לא מדובר בהצעה חוק תקציבית, בגלל הוראה בסעיף 3(ג) לחוק יסוד: משק המדינה, כי מדובר על הצעת חוק שעניינה פיזור הכנסת ועריכת בחירות. לכן זו לא הצעת חוק תקציבית, אבל חשוב לדעת שהוועדה תדע שזה סביב ה-60 מיליון שקלים.

אנחנו נצא להפסקה של 20 דקות. במהלך הזמן הזה אפשר יהיה להגיש הסתייגויות. בשעה 14:20 נתחיל את הקראת ההסתייגויות והצבעה עליהן.

נא להגיש את ההסתייגויות לי או לניצן עם עותק לוועדה.

ב-14:25 אנחנו נתכנס שוב, לאחר תפילת מנחה וארוחת צוהריים, להמשך הדיון בדיני עבודה, שלא נגענו בהן, וההסתייגויות. עד אז תגישו הסתייגויות.


(הישיבה נפסקה בשעה 14:00 ונתחדשה בשעה 14:45.)

אני מחדש את הדיון. נקרא תחילה את הסעיפים שמתייחסים לשעות עבודה ומנוחה.

מדובר על שני סעיפים: סעיף אחד שנמצא בנוסח שמונח בפניכם, עמ' 15:

תיקון חוק
הבחירות לכנסת
13.
בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969 –



(1) אחרי סעיף 17א יבוא:



"תגמול לבעלי תפקידים
17ב.
על אף האמור בכל דין, הסכם קיבוצי או הסכם, על העסקתם של בעלי התפקידים המפורטים בתוספת המועסקים רק ביום הבחירות לכנסת או ביום הבחירות לכנסת וביום שלאחריו ברצף, יחולו הוראות אלה:

מבלי לגרוע מהוראות סעיף 30 לחוק שעות עבודה ומנוחה, כדי שלא יתפרש פה הסדר שלילי על עובדים אחרים. ברור שזה לא גורע מההחרגות שיש בסעיף 30 לחוק שעות עבודה ומנוחה.

הסעיף הזה הוכנס לבקשת נציגי המפלגות לקראת הקריאה הראשונה, מתוך הבנה שיש סוגים שונים של עובדים ביום הבחירות ויש מאפיינים ייחודיים לאופי העבודה שלהם. העבודה ביום הבחירות היא עבודה בעלת אופי ייחודי. גם העובדה שזה חד-יומי, גם העובדה שיש מאמץ מרוכז מאוד, עם שעות רבות וכו'. הייתה הבנה שיש צורך לתת מענה מיוחד, לתפור איזושהי חליפה מיוחדת לסוגי העובדים האלה מבחינת דיני העבודה שלהם. הבקשה התחילה כבקשה ממוקדת על סוג מסוים של עובדים שנמצאים בוועדות הקלפי, מתוך הבנה שמי שנמצא בוועדת הקלפי ההגדרה של התפקיד שלו היא כזאת שהיא חורגת מהשעות הרגילות. לקראת הקריאה הראשונה הוועדה דנה והחליטה להרחיב את החליפה הזאת לעובדים נוספים, בעצם לכל מי שעובד באותו יום, יום הבחירות, בין אם הוא עובד של ועדת הבחירות, בין אם הוא עובד של מפלגה.

אבל יש הבדל בין עובד של ועדת הבחירות לאחרים.

ברור. תכף אני אגיד מה אנחנו חושבים מבחינה מקצועית. למעשה מוצע לקבוע פה חליפה שכוללת שלוש החרגות: החרגה אחת היא שהוראות שעות עבודה ומנוחה לא יחולו על העובדים האלה, מתוך הבנה שמדובר במאמץ חד-יומי ולא מתאים להגביל את שעות העבודה לשמונה שעות בסוג כזה של עובדים; החרגה שנייה – מהירות התשלום שנקבעה בעד העסקתם של העובדים. כלומר, התשלום שהם מקבלים יהיה תשלום של שכר כולל, עם כל הזכויות הסוציאליות ולא תהיה הפרשה לפנסיה או דברים מהסוג הזה; החרגה שלישית לגבי התשלום – מבחינת חוק הגנת השכר והמועד שבו מתחילים פיצויי הלנה, יהיה מועד מיוחד לתשלום מתוך הבנה שלוקח זמן עד שמזהים מי היה בוועדת הקלפי, צריך לבדוק את הפרוטוקולים וכו' וכו'. לכן עד 60 יום אין הלנה. למעשה ה-60 יום זה המועד לתשלום. מבחינת הלנה תמיד יש עוד תשעה ימים אחרי היום הקובע בחוק הגנת השכר.

אנחנו קובעים שעד 60 יום חייבים לשלם. מעבר לזה, יש הלנה.

אם כך, צריך לשנות את זה מ-60 ל-51 או 50, כי בחוק הגנת השכר ההגדרה של היום הקובע לעניין פיצויי הלנה היא תשעה ימים אחרי שהגיע המועד לתשלום. אם המועד לתשלום הוא 60 ימים, על זה יש עוד תשעה ימים. אם אתם רוצים שהתקופה הכוללת תהיה 60 ימים, המועד לתשלום הולך תשעה ימים אחורה.

תנסח את זה כך שזה יהיה עד 60 יום, כולל התשעה ימים.

אם כך, התקופה תהיה 50 ימים או 51 ימים פלוס התשעה ימים של ההלנה.

אני אקרא את הסעיף.

"תגמול לבעלי תפקידים
17ב.מ
על אף האמור בכל דין, הסכם קיבוצי או הסכם, מבלי לגרוע מהוראות סעיף 30 לחוק שעות עבודה ומנוחה – כדי למנוע פרשנות שיש הסדר שלילי לגבי עובדים שכבר ניתן להם היתר – על העסקתם של בעלי התפקידים המפורטים בתוספת המועסקים רק ביום הבחירות לכנסת או ביום הבחירות לכנסת וביום שלאחריו ברצף, – כי לפעמים גולשים מעבר ליום הבחירות, מעבר ל-12 בלילה. מי שעובד ברצף זה גם יחול עליו – יחולו הוראות אלה:
(1) הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951 – לא יחולו;

(2) יראו את התשלום שנקבע בעד העסקתם ככולל את השכר וכל התשלומים והזכויות המגיעים להם בעד ביצוע העבודה לפי כל דין, הסכם קיבוצי או הסכם;

(3) על אף האמור בחוק הגנת השכר, התשי"ח–1958, המועד לתשלום שכר העבודה של בעלי התפקידים לעניין הוראות החוק האמור, ובכלל זה לעניין ההגדרה "היום הקובע" שבסעיף 1 שבו, הוא 60 ימים לאחר יום הבחירות לכנסת.";





זו ההוראה האופרטיבית. לשאלה על איזה עובדים זה חל, יש תוספת שבה נקבעו סוגי העובדים שזה יחול עליהם.

(7) אחרי סעיף 150 יבוא:

"תוספת

(סעיף 17ב)

תגמול לבעלי תפקידים המועסקים רק ביום הבחירות או ביום הבחירות לכנסת וביום שלאחריו ברצף

(1) חבר ועדת קלפי שמינו סיעה או יושב ראש ועדת בחירות אזורית;

(2) משקיף בוועדת קלפי שהסיעה שמינתה אותו החליטה לשלם לו שכר;

(3) מזכיר ועדת קלפי שמינתה הוועדה המרכזית;

(4) מפקח טוהר הבחירות שמעסיקה הוועדה המרכזית;

(5) אב בית במקום הקלפי שמעסיקה הוועדה המרכזית;

(6) מאבטח במקום הקלפי שמעסיקה הוועדה המרכזית;

(7) סדרן במקום הקלפי שמעסיקה הוועדה המרכזית;

(8) כל עובד אחר של מפלגה או של ועדת בחירות."


סעיף (8) הוא התוספת שהוספה לקראת ההכנה לקריאה ראשונה: כל עובד אחר של מפלגה או של ועדת הבחירות. זאת ההחלטה של הוועדה. עד כאן תיארתי. אנחנו, כדרג מקצועי, חושבים שההרחבה שנעשתה לקראת הקריאה הראשונה היא הרחבה שמעוררת קשיים, מעוררת שאלות. בעינינו, העיקרון המסדר שצריך להיות הוא בין סוגי העבודה, תפקידים שמעצם טיבם, מעצם הגדרתם, הם כאלה שלא ניתן להחיל לגביהם את דיני העבודה הרגילים. דוגמה לזה, מי שעובד בוועדת הקלפי. שוב, כמו שאמרתי, מי שעובד בוועדת הקלפי מגיע לעבוד בשבע בבוקר ומסיים לפעמים באחת או שתיים לפנות בוקר, ביום שאחרי כבר. זה סוג של עבודה שמעצם טיבה ומעצם הגדרתה צריך לתפור לה דיני עבודה שונים. לעומת זאת, כאשר מפלגות מעסיקות עובדים, אפשר להבין למה יש מקום להחריג אותם מחוק שעות עבודה ומנוחה במובן של כמות השעות שמותר להם לעבוד. שוב, מדובר על יום ייחודי, עם מאמץ ייחודי, אנשים באים ליום אחד לתת עבודה מאוד-מאוד משמעותית. לנו, לפחות, לא כל כך ברור מה ההצדקה להחריג אותם גם על הדברים האחרים – גם מבחינת מועד התשלום, בניגוד לחברי ועדת קלפי שלגביהם נטען בפנינו שיש פרוצדורה שלמה של אימות העובדים באמצעות פרוטוקולים, מעבר על פרוטוקולים של ועדת הקלפי וכו' וכו'. פה לכאורה מפלגה שמעסיקה נהגים או מחלקי פלאיירים או מחלקי סנדוויצ'ים וכו', אמורה לדעת מי העובדים שלה.

באותו מובן לא כל כך ברור לנו למה למשל לא ישולם להם שכר שעות נוספות. בניגוד לעובדים שעובדים בוועדת הקלפי, שהשכר שלהם נקבע על-ידי ועדת הבחירות המרכזית, והוא שכר משמעותי, כ-2,200 שקל, פה מדובר על עובדים של מפלגה. אני מניח שנציגי המפלגות יגידו שהם משלמים יותר וכו', אבל ברור שאם בסוף מפלגה תחליט לתת שכר מינימום, המשמעות של ההרחבה שלכם היא שלאותו בחור בן 17 או 18 ששלחתם אותו ל-12 שעות לעבוד ולחלק פלאיירים תגידו שאתם נותנים לו שכר מינימום, 30 שקל לשעה. אז הוא יעבוד 12 שעות, יקבל 360 שקל, לא יהיה זכאי לשעות נוספות, לא יהיה זכאי לזכויות סוציאליות. אנחנו חושבים שבהחרגה הכל כך גורפת הזאת יש קושי. הדבר הזה מעורר קושי ולכן אני מציע לשמוע את אנשי דיני העבודה ממשרד המשפטים וכו'.

בעינינו זו הרחבה מאוד לא פשוטה ואנחנו ממליצים לחזור לנוסח יותר מרוכך, שכן עושה הבחנה בין העובדים שעובדים בוועדות הקלפי לעובדים אחרים.

את הדיון הזה עשינו לקראת הקריאה הראשונה והייתה הסכמה בין חברי הוועדה. חבל לפתוח את הנושא הזה.

כבוד היושב-ראש, אני רוצה רק למען הפרוטוקול ושיהיה רשום, אני חושב שאני מדבר כאן בשם כל הסיעות. אנחנו לא רוצים לפגוע חס וחלילה בכהוא זה ואנחנו משלמים לעובדים האלה פי כמה משכר המינימום ולא מקפחים אותם ולא עושקים אותם. ביום הבחירות אני לא יכול לשלוט על שעות נוספות ומתי האדם עבד ולא עבד. אני לא יכול להבטיח מתי השכר הזה ישולם, אני משלם ברגע שאני מקבל מימון בחירות.

סוגיה אחרת בהקשר הזה – לעתים הפרטים שהעובד מוסר אינם נכונים. אתה מוצא את עצמך רודף אחריו ואתה כאילו מלין את שכרו.

זה לא שונה מעובדים אחרים שלפעמים יש לך. זה לא קשור לעובדה שהוא עובד ביום הבחירות.

אני חושב שלא מדובר בהלנת שכר. צריך לציין בחוק שמי שנותן את כל הפרטים – הכול בסדר. אבל מי שעבד בבחירות יודע שיש 5% שהפרטים שלהם לא נכונים או מספר הבנק לא נכון.

אבל זה נכון לגבי הרבה מעסיקים שמעסיקים באופן - - -

ביום אחד 4,000 איש?

לפעמים אנחנו מעסיקים עשרות אלפים.

משרד המשפטים, בתמצות, עניינית לנושא הזה.

שלום לכולם. אני מבקשת להתייחס לנושא הזה לא לגמרי בתמצות, כי זה נושא קשה ומורכב מבחינתנו. אנחנו מבינים שיש מאפיינים מיוחדים ליום הבחירות, אנחנו מבינים שיום הבחירות הוא יום חג לדמוקרטיה. אני מבקשת להתייחס למאפיינים שאלעזר התייחס אליהם כשהוא דיבר על הצעת החוק. אנחנו מבינים שיום הבחירות הוא יום חג לדמוקרטיה, הוא יום שבו ההתלהבות והמסירות והמחויבות שאנשים מרגישים - -

זה יום עבודה קשה.

(היו"ר שלמה קרעי, 15:03)

- - לקידום העמדה שלהם מתמזג ופוגש גם את השאלות של זכויות העבודה. אנחנו מבינים שהמאפיין של עבודה חד-יומי, חד-פעמית, אינו דומה למאפיין של יחסי עבודה רציפים. בגלל הטעמים האלה חשבנו שניתן לבנות סעיף, שהונח פה בוועדה, של החרגה ומתן זכויות מעט שונות לקבוצת עובדים מסוימת. אנחנו כן מבקשים להדגיש שמה שמונח כרגע בנוסח מחיל את הזכויות השונות האלה על קבוצה שההצדקות לגביה אינן מתקיימות והתוצאה היא שאנחנו יוצרים עובדים ביום הבחירות שזכויות המגן שלהם פחותות משל עובדים אחרים מבלי שהטחנו שלל זכויות שקיימות לגבי העובדים שוועדת הבחירות מתקצבת את העסקתם. אפשר להבחין בין קבוצה ראשונה – שזה חברי הקלפי, יו"ר הקלפי, סדרנים, אב בית וכל מי שמועסק על-ידי ועדת הבחירות וגם הפונקציונרים שהסיעה משלמת להם על בסיס תקצוב של ועדת הבחירות. הוסבר לנו שיש שם פרוצדורה די מורכבת וארוכה של העברת כספים עם מועדי חוק הגנת השכר שלא מאפשרים לעמוד בדין, שאם הבחירות מתקיימות ב-22 לחודש, לא ניתן יהיה לשלם ב-1 לחודש או בתוך 14 ימים לאחריו, כי רק עד שהסיעה תקבל את כל הנתונים ואז עוד יש לה את זמן הבדיקה שלה, נדרשת הארכה. תהינו, והצפנו את זה לוועדה גם קודם, אם 60 יום זה הארכה טובה. אנחנו מדגישים שגם אם העובדים מאוד-מאוד מחויבים ומרגישים שליחות גדולה בקידום ענייניה של הסיעה שבעבורה הם עובדים, הם עדיין עובדים. המצב הכלכלי עדיין קשה ורבים מהם מנסים לעשות כסף - - -

תודה רבה.

עוד לא סיימתי, ברשותך. זו רק הנקודה הראשונה, אדוני.

היינו בדיון הזה.

אני יודעת, אבל אני מבקשת לשוב ולחדד את הנקודות שחשוב לנו שיושמעו גם לפרוטוקול.

ממש בקצרה.

אני משתדלת מאוד.

זו הנקודה הראשונה, שלא ברור שצריך את ה-60 ימים. תשימו לב שמי שאיננו חבר ועדת הקלפי לו נגרם עיכוב - - -

אז שהמדינה תשלם לפי ה-60 יום. שהמדינה תשלם את התקצוב שלה למפלגות אחרי 14 יום וגם אנחנו נשלם אחרי 14 יום. מה הבעיה? עם כל הכבוד, אל תלמדו אותנו מוסר. אם תשלמו לנו תוך 14 יום, נשלם תוך 14 יום; תשלמו לנו תוך 21 יום, נשלם תוך 21 יום.

יש לי רעיון, חבר הכנסת קרעי, בוא נכניס בחוק שהמדינה תעביר את הכסף יום למוחרת הבחירות ואחר כך נתחשבן איתה.

אני מדגישה שאני מדברת על הקבוצה שאיננה מתוקצבת, ששכרה אינו מתוקצב. אני מדגישה שאני מעירה על הקבוצה ששכרה אינה מתוקצב.

הנקודה הבאה - - -

תודה רבה. נתתי לך בקצרה ואת חזרת על אותה נקודה. אנחנו נעצור כאן. תודה.

כי שאלו, אדוני. אני מבקשת להשלים את התייחסותי.

אני מבקש שנסיים את הדיון בעניין הזה.

נכון שזה עלה כבר, אבל בפועל יש פה קבוצה שיש לה ייחודיות. היא לא הייתה בבחירות קודמות, זו תוספת. אז יש פה משהו שהשתנה והשאלה אם יש הצדקה לשנות את זה.

איזו קבוצה?

מה שכתוב בסעיף (8), עובדי המפלגות, לא עובדי ועדת הבחירות.

הכול לא היה. מ-(1) עד (7) גם לא היה. בסך הכול מסדירים את זה כאן, זה קורה בפועל.

בואו נעשה את זה הוראת שעה ואחר כך נבחן את זה.

אי אפשר להתעלם מהטיעונים האלה.

אנחנו מוכנים לעשות את זה כהוראת שעה, לראות מה יהיה בבחירות האלה ולהתקדם בהמשך.

אני רוצה להעיר גם לנקודה של השכר הכולל לגבי הקבוצה הזאת.

אני ממשרד הפנים – גם אנחנו רוצים להעיר הערה לגבי רשויות מקומיות.

רק רגע. אלעזר, אנחנו סיימנו את ההקראה?

סיימנו את ההקראה, אבל יש כמה גורמים שרוצים לדבר – גם משרד הרווחה, גם משרד הפנים, רשויות מקומיות וכל מיני גורמים. דבר שני, יש דברים שנותרו בוועדה פתוחים. הם אומנם נידונו מחוץ לוועדה, אבל צריך לומר מה ההחלטה של הוועדה לגביהם. דבר שלישי, צריך לדון בהסתייגויות שכבר הוגשו ולהצביע עליהן. אחרי שנאמר מה הוחלט בוועדה, ככול שיש חברי כנסת שירצו להגיש הסתייגויות על הדברים החדשים האלה, צריך לתת גם להם את הזמן לזה.

אני מציע שתאמר את הדברים שסוכמו לגבי הנוסח, לגבי הדברים שהיו שנויים במחלוקת. נעבור מכאן להסתייגויות ולפני ההצבעה ניתן לשאר הגורמים לדבר.

ברשותכם, לא סיימתי שתי נקודות על חוק שעות עבודה ומנוחה ושכר כולל.

אנחנו נאפשר לך לדבר לפני ההצבעה על החוק.

(היו"ר מיכאל מלכיאלי, 15:10)

יש כמה וכמה נושאים שנותרו פתוחים ונשתדל לעבור עליהם לפי הנושאים השונים. יש נקודה לגבי הנושא של בתי אבות, בתי דיור מוגן ומוסדות למוגבלים בניידות. הייתה הצעה של חבר הכנסת אבידר להרחיב את זה גם למסגרות שמפוקחות על-ידי משרד השיכון ומשרד הקליטה.

מפוקחות או מנוהלות.

נראה לי שהנקודה הזאת מוסכמת.

כן, הייתה על זה הסכמה של כל החברים.

צריך להתייחס לזה בנוסח לגבי הנושא של מסגרות מיוחדות שמפוקחות על-ידי משרד השיכון או הקליטה.

מה סיכמנו לגבי דיני עבודה?

קפצת למשהו אחר עכשיו.

לא הוראת שעה, אנחנו רוצים את זה בחוק.

בחוק רק למערכת הבחירות הזאת.

לא כהוראת שעה.

אני לא אריב איתך על זה.

אלעזר, הסיפור של קליטה ושיכון נכנס לנוסח. אני לא צריך להגיש על זה הסתייגות.

כן, בוודאי. זה נכנס לנוסח.

אני אעביר אליכם נוסח. אני רק רוצה להבהיר לוועדה מה יהיה בנוסח – יש שני סוגים של מסגרות: דיור בגיל הזהב שמנוהל על-ידי משרד הבינוי והשיכון או על-ידי חברה משכנת שהוא מפעיל, למשל עמידר, חסרי דיור של מבוגרים; מקבצי דיור שמפעיל משרד הקליטה. אני אעביר נוסח מפורט לייעוץ המשפטי כדי שיכניסו את זה לפונץ'-בננה. תיקון אחד שיהיה בנוסח – בגלל שאלה לא גופים שמפוקחים על-ידי משרד הרווחה, השרים האחרים יצטרכו להעביר אלינו את הרשימות. אנחנו לא יכולים לדרוש ממשרד הרווחה להעביר לנו משהו שהוא לא ברשותו.

השרים הממונים.

מצוין.

אדוני היושב-ראש, אפשר להעיר הערה לגבי סעיף 13(1)?

בקצרה.

בדיון הקודם ביקשנו להחיל את ההסדר על הרשויות המקומיות כדי להימנע מפרשנות שעלולה להיות על אותם גורמים שעובדים בבחירות לרשויות המקומיות, שאנחנו לא רואים בהם כעובדים. הצעת ההסדר מעוררת קושי – לא כל כך ברור אם יש לכם כוונה להסדר שלילי - - -

נכון, זה מוסכם.

היא בעצם יוצרת הבחנה בין היחס לאותם גורמים בבחירות לרשויות המקומיות לעומת הבחירות לכנסת. דוגמה לזה זה בהקשר של חוק שעות עבודה ומנוחה, שהסיעות יצטרכו לבקש היתר העסקה.

הבנתי. אתם דורשים להביא גם את הרשויות המקומיות. תודה.

אדוני היושב-ראש, שים לב שבארבע תתחיל המליאה ושלא יהיה מצב שאנחנו בבעיה.

יש לנו אישור להמשיך.

היו שלושה דברים בעניינים של הקורונה: עניין אחד – סעיף 116יז(6). הייתה מחלוקת לגבי צורת ההגעה אל הקלפיות של החייבים בבידוד שהם חולים. ההסכמה היא להישאר בנוסח של הכחול.

אני אבקש להכניס הסתייגות בעניין הזה. אני אבקש להכניס הסתייגות לפיה הצבעה בקלפי ייעודית לחייבים בבידוד תהיה במועדים שיקבע יושב-ראש הוועדה המרכזית בהתייעצות עם סגניו וחברי מליאת ועדת הבחירות ויכול שתתקיים במהלך 72 השעות שמסתיימות במועד המאוחר ביותר של סיום ההצבעה.

תוכל להעביר אלינו את הנוסח?

מה הנוסח? שהם יכולים לצאת וללכת ברגל ולנסוע באוטו?

זה לא כתוב שם, אבל מי שיכול לקבוע את התנאים להגעה זה יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית בהתייעצות עם סגניו ובהתייעצות עם מנכ"ל משרד הבריאות. הם שיקבעו את הכללים.

ההסתייגות שלי היא כדי לאפשר לחולים להצביע יום קודם.

בוא לא ניתן להם עצות. אנחנו מעבירים לוועדה המרכזית את הסמכות להחליט מה עושים עם החולים. שישבו ביניהם, למה אתה צריך לקבוע?

אתה מאפשר להם לתת הצבעה 72 שעות קודם.

אני לא צריך לאפשר להם.

לא. הוא לא יכול לאפשר לחולים להצביע יום קודם אם אין לו הסמכה מפורשת בחוק.

אנחנו נותנים להם את הסמכות, אל תיתן להם עצות.

חייב להיות תיקון בחוק על מנת שהם יוכלו להקדים ביום. הקדמה ביום מחייבת תיקון בחוק.

אתה לא יכול. אם אתה עושה את זה, זה מיותר, כי כל יום יש לך עוד חולים ועוד פעם תפתח עוד.

לא משנה. אני אומר בסך הכול דבר אחד: על מנת שזה יקרה, זה צריך להיות בדבר החקיקה עצמו.

זו הסתייגות.

אם הוא מכניס הסתייגות כזאת, אני מבקש שיהיה כתוב: בהסכמת כל סגניו.

עכשיו היועצת המשפטית מקריאה את כל ההסכמות. עוד מעט יש דיון על ההסתייגויות.

עניין נוסף שנסגר לגביו נוסח, וזה העניין של ההחרגה מהמגבלות של הסגר. זה יהיה בסעיף 7 לחוק הקורונה וגם בסעיף 16 שמדבר על יציאה באזור מוגבל. מוצע לקבוע חריג בחוק לפיו ועדת הבחירות תקבע, בהתייעצות עם הסגנים ועם מנכ"ל משרד הבריאות, רשימה של תפקידים של אנשים שפועלים עבור המפלגות – יהיה ניסוח מסודר של זה – ביום הבחירות ו-21 ימים לפניו שבהם אותה קבוצה תוחרג ממגבלות של סגר ככול שיהיו כאלה באותו מועד.

אמרת "ועדת הבחירות", הכוונה הייתה יושב-ראש ועדת הבחירות.

כמובן. יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית בהתייעצות עם סגניו ובהתייעצות עם מנכ"ל משרד הבריאות.

אלה בעצם הדברים שהיו לגביהם שאלות וסיכמנו לגביהם.

יש נושא נוסף שעלה ולא סוכם – אולי הוא נידון מחוץ לחדר פה, אבל הוא לא סוכם פה בוועדה – וזה הצעה של חבר הכנסת פורר לגבי הנושא של ההחרגה של השכר ביום שבתון למי שאין לו זכות בחירה.

יש משהו שיש עליו הסכמה ויש משהו שעליו סיכמנו שאני אגיש הסתייגות.

ההסכמה הזאת הייתה מחוץ לחדר, לא הוסכם על זה פה בוועדה.

אני רוצה שזו תהיה הסתייגות של כל חברי הוועדה. נכניס את החוק שדיברת עליו בתוכו.

תן לי להסביר. במערכת הבחירות לכנסת העשרים-ושלוש קיבלנו, וזה נכנס לתוך החוק, הסתייגות שקבעה שעובדים זרים בתחומי הסיעוד יוחרגו מה-200% תשלום שכר באמצעות תקנות שיקבע שר הרווחה. זה הנוסח שהיה בכנסת הקודמת. ישנה הסכמה שזה ייכנס גם לנוסח בבחירות האלה. אני ביקשתי להוסיף לנוסח הזה לא רק את תחומי הסיעוד, אלא גם את החקלאות, המלונאות, ההסעדה והתעשייה. כל העובדים הזרים שעובדים בארבעת התחומים האלה גם הם לא יהיו זכאים ליום חופש לצורך העניין, מאחר שגם ככה הם לא יכולים להצביע. הסיכום היה שהנוסח שיונח בפני הוועדה הוא הנוסח כפי שהצבענו עליו בבחירות לכנסת העשרים-ושלוש על נושא הסיעוד. ארבעת הענפים הנוספים אני מגיש אותם כהסתייגות וכל חברי הוועדה מצטרפים אליה ונצביע עליה כהסתייגות.

הוועדה מגישה הסתייגות בעניין הזה.

הוועדה מגישה נוסח למליאה, הוועדה לא מגישה הסתייגויות. חברי הכנסת מגישים הצעות.

בסדר, אנחנו מצטרפים להסתייגות.

מי שרוצה להצטרף להסתייגות – יצטרף, ונצביע עליה. זאת הסתייגות שלי.

יש עוד נושאים פתוחים? לגבי הנושא של שעות עבודה ומנוחה – אני חושב שזה צריך להיות כהוראה קבועה ולא הוראת שעה.

אני חושב שיהיה לך יותר קל לעשות את זה כהוראת שעה. זו דעתי.

הוראה קבועה.

אנחנו מציעים שזו תהיה הוראת שעה. גם ככה זו הוראה לא פשוטה.

מאחר שזה הסדר פנימי, נעשה את זה הוראת שעה ונבדוק את זה.

לא סיימנו לומר את דברינו על הסעיף הזה.

חבר הכנסת קרעי, הוראת שעה או הוראה קבועה?

מה אכפת לך אם זו תהיה הוראת שעה?

כי זה דבר נכון. דבר נכון לא צריך הוראת שעה.

אז תעשה משהו בהוראת שעה ואחר כך תהפוך אותו לקבוע.

לא סיימנו להעיר לנוסח הזה וכן גם משרד העבודה. אם אני מבינה נכון, גם ההסתדרות רצו להתייחס אליו.

חבר הכנסת פורר, התיקון שלך לגבי הנושא של אי-תשלום שכר לאנשי סיעוד וכו', שהוכנס עכשיו לנוסח, אנחנו מכניסים את זה שוב כהוראת שעה, כמו בפעם הקודמת.

למה? בוא נעשה את זה כהוראה קבועה.

כי אז הטיעון היה שיש רצף של כמה מערכות בחירות - - -

גם עכשיו. ראינו שזה נכון, נשאיר את זה, גמרנו. מבחינתנו זו לא הוראת שעה.

ברשותכם, אפשר להתייחס לסעיף 136?

איך אתה רוצה שנעשה את זה, שתהיה הצבעה על כל דבר מזה? בנוסח של החוק עכשיו אנחנו מגישים את זה לדיון על הוראה קבועה, גם על ההסתייגות האלה של הסיעוד וכו' וגם על נושא שעות עבודה ומנוחה.

לגבי שעות עבודה ומנוחה אני חושב שזה צריך להיות בהוראת שעה. אני חושב שזה מוגזם. זה שינוי דרמטי מדיי.

גם אנחנו ממליצים שזו תהיה הוראת שעה.

אנחנו נשמח להתייחס - - -

הרבה פעמים שהיו פה תקנות או חוקים שלא היינו שלמים איתם, זה היה בהוראת שעה.

למשל, בנושא של העובדים זרים זה היה בהוראת שעה בבחירות הקודמות ועכשיו מכניסים את זה כהוראה קבועה. אותו הדבר יהיה גם בעניין הזה.

אפשר לומר דברים על הסעיף הזה?

שנייה. יש עוד דברים שנשארו פתוחים?

אנחנו מצטרפים להסתייגות של פורר.

יישר כוח. על התעשייה, על המלונאות, הסעדה וחקלאות. ימינה מבקשים להצטרף להסתייגות שלי.

הוועדה סיימה את הנוסח. לפי מה שאני מבין, תקנו אותי אם אני טועה, מה שחבר הכנסת פורר ביקש להכניס נכנס כהוראת קבע עם ההסתייגות שלו לגבי ההרחבה.

גם כהוראת קבע.

כן, כהוראת קבע, כשההצעות להרחיב יהיו בהסתייגויות.

אמת. חקלאות, תעשייה, מלונאות והסעדה.

לגבי הסעיף של דיני העבודה – כרגע, לפי מה שאני מבין, ייכנס כהוראת שעה.

ככול שיישאר לנו זמן, הייתי ממליץ לשמוע את משרד המשפטים על תחום דיני העבודה, וכן גורמים נוספים כמו משרד הרווחה.

אגב, אני מוכן להחיל את זה על כל העובדים הזרים. משפט המשפטים סבור שצריך להחיל את זה על כל העובדים הזרים ואני בעד.

השלב הבא מבחינת סדר הדיון הוא - - -

שכחתי להוסיף את ענף הבנייה.

עודד, למה לא להחיל את זה על כל העובדים הזרים? מי שלא מצביע.

בפעם הקודמת זה היה רק ענף הסיעוד.

מה הבעיה? למה לא להרחיב את זה בצורה קטגורית, הרי מי שאין לו זכות הצבעה לא צריך יום שבתון.

זה מה שהצענו, אבל יש התנגדות משפטית.

השלב הבא בדיון יהיה הצבעה על הסתייגויות, אלא אם כן חברי כנסת נוספים רוצים להגיש הסתייגויות על כל מה שדיברנו קודם וגם על הדברים שסוכמו עכשיו.

לפני שניגש להצבעה, אני רוצה לאפשר לדבר למשרד העבודה, למשרד המשפטים ולפרופ' חגי לוין.

אני רוצה להתייחס לנושא של החלת דיני עבודה ולנושא של החרגת העובדים הזרים. לגבי דיני עבודה – אנחנו מוצאים לנכון שכל עובדי ועדת הבחירות, על כל סוגיהם, הם עובדים שניתן להחריג אותם מבחינת שעות עבודה ומנוחה, מה גם שהשכר שמשולם להם הוא שכר הוגן שמגלם בתוכו את כל הזכויות שמגיעות לעובדים. לכן בנושא זה אנחנו בהחלט רואים את ההצדקה. עם זאת, יש לנו הסתייגות לגבי העובדים של הסיעות השונות. פה אני מצטער, רבותיי, אבל לפעמים החגיגה נהרסת ויום הדמוקרטיה הזה נהרס כמה ימים אחרי כאשר העובדים פונים על כך שהם לא קיבלו שכר ואין מי שיקשיב להם. לכן אנחנו חושבים שלגבי עובדי סיעות כן נכון לאפשר להם לעבוד את השעות, להחריג אותם מתחולת הסעיף בנושא הזה של השעות, היינו להעסיק אותם יותר מהשעות המותרות, כי זה הצורך, אבל לגבי התשלומים אנחנו כן חושבים שצריך לקבוע שהתשלומים ישולמו להם לפי החוק, גם בהיבט של סעיף 16 של שעות עבודה ומנוחה, את גמול השעות הנוספות, וגם בהיבט של מועד תשלום השכר. בואו לא נשכח, יש סיעות שלא נכנסות לכנסת, יש סיעות שאחר כך נעלמות מהמפה ולך תרדוף אחרי אותן מפלגות ואותם מעסיקים של אותם עובדים .

הנקודה השנייה היא נושא העובדים הזרים. אנחנו חושבים שזה נכון שמדובר בעובדים של מעסיקים שהם יחידים, כמו עובדי סיעוד שנכון להחריג אותם, אבל לא נכון להחריג את כל העובדים האחרים, שחלקם עובדים ביום הבחירות, כמו חקלאות וענפים נוספים שממשיכים לעבוד, וששם לא ישולם להם שכר כמו שמשולם לכל שאר העובדים שמועסקים ביום הבחירות. אנחנו חושבים שזה לא נכון.

בכל מקרה, אנחנו חושבים שצריך להכניס את כל מה שמכניסים כהוראת שעה, כי יש כאן שינויים דרמטיים וזה לא צריך להיעשות כהוראה קבועה בלחץ זמנים כזה.

תודה רבה. משרד המשפטים, בבקשה.

לגבי סעיף השכר והעובדים הזרים – אנחנו מבקשים לציין שבבחירות הקודמות לגבי העובדים הסיעודיים, סביב הרצף של כמה מערכות בחירות ברצף, שאנחנו עדיין מצויים בתוך אותו הרצף, הבנו שקיימים טעמים מיוחדים ביחס למעסיקים האלה והחולשה המיוחדת של המעסיקים האלה שיכולים להצדיק את היחס השונה במתן זכות כלכלית אחרת מזאת שניתנת לכל עובד אחר בישראל. כנראה שהמאפיין הזה קיים עדיין במערכת הבחירות הנוכחית, שהיא עדיין קרובה מאוד לקודמות. לכן בתור הוראת שעה אפשר להצדיק את זה. גם אם בוחרים בכל זאת להצדיק את זה לגבי כל העובדים הזרים האחרים, אנחנו מבינים שיש שונות כי הם לא מממשים את זכות הבחירה שלהם, אבל מדגישים שיש קושי משפטי משמעותי, משום שחוק היסוד קובע שיום הבחירות הוא יום שבתון, המאפיין הזה שהוא משק סגור. יום שבתון הוא גם מאפיין סוציאלי ונלוות לו זכויות כלכליות מסוימות שניתנות לכל מי שנמצא בישראל, גם אם הוא איננו עובד באותו יום. לכן יש קושי עם מתן היחס השונה הזה גם ליתר המעסיקים של העובדים הזרים. אנחנו מבקשים לעמוד על הקושי הזה. זה לגבי סעיף 136 וההחלטה לא לשלם גמול מיוחד למי שבכל זאת עבד ביום השבתון. אם בכל זאת יעשו את זה, בוודאי שעדיף שזה ייעשה בהוראת שעה. גם לגבי עובדי הסיעוד אנחנו חושבים שנכון להשאיר את זה כהוראת שעה. כאמור, ההצדקה שמצאנו שם אז עדיין מתקיימת, לא ברור לנו שזה חל לגבי כל יתר המעסיקים.

לגבי הסעיף שעוסק בהחרגה מחוק שעות עבודה ומנוחה – אני שבה ומדגישה שלגבי כל מי שעובד בתוך סיעות, שזה עובדים בשכר לא מפוקח בכלל, השכר לא גבוה, אנחנו לא יודעים מי נמצא שם, זו עבודה של כל מיני אנשים, בטח היום במשבר הקורונה, שממש זקוקים להשלמות הכנסה, הולכים לעולמות האלה. סעיף שאומר שכל חוק שעות עבודה ומנוחה איננו חל מעורר שאלה לגבי הזכות לגמול שעות נוספות, שעלולה להתפרש לרעת העובדים האלה. הם עובדים יום שלם, אנחנו מבינים שיכול להיות שהם צריכים לעבוד 16 ו-17 שעות, מצאת החמה עד צאת הנשמה, אבל אין שום סיבה שהשכר והזכויות הכלכליות ביום החג הזה של הבחירות יסויגו. אנחנו לא רואים מה השונות בהקשר הזה בין הסיעה שמעסיקה את העובד לבין כל מעסיק אחר שמעסיק את העובד. חג הדמוקרטיה בא לידי מיצוי במשך שעות העבודה של היום הזה, אבל גריעה מזכות כלכלית שצמחה בתוך המשטר הדמוקרטי שלנו, שלא ברור מה ההצדקה לכך, מעוררת רגישות. שכר כולל פוגש בדיוק את הנקודות המורכבות האלה ומעורר את השאלה מה השכר, מה הגמול הנוסף שהעובדים האלה מקבלים.

לכן אנחנו מציעים שכל מי שנמצא בפסקה (8), וגם המשקיפים בפסקה (2), שכל ההצדקות המיוחדות של מנגנון התקצוב של ועדת הבחירות לא חלים עליהם, ייקבע לגביהם סעיף נפרד שמאפשר העסקה שלהם בשעות ארוכות ביום הבחירות עצמו, אבל ייאמר מפורשות שהזכות לגמול שעות נוספות איננה מסויגת ושאין שם סטייה לא ממועד תשלום השכר ולא גובה השכר שהעובדים האלה צריכים לקבל לפי חוק שעות עבודה ומנוחה.

אנחנו רוצים שהנושא של העובדים יהיה בהוראת קבע ולא בהוראת שעה. אלעזר העלה פה טיעונים נכונים, אנחנו נעשה פשרה לפיה עובדים שכבר כתובים בחוק, בהתחלה, כמו קלפי, משקיף וכו', זה יהיה בהוראת קבע. התוספות – אני לא יודע איך להגדיר אותם, כמו נהגים וכו' – זה יהיה בהוראת שעה.

בסדר גמור.

מקובל.

אוקיי, על כך קיבלנו החלטה.

פרופ' חגי לוין, בבקשה.

מבצע בחירות בתקופת קורונה הוא כמובן אתגר גדול מאוד וההיערכות צריכה להיות לא רק ליום הבחירות, אלא ללפני, לשני הכיוונים: מצד אחד שלא תהיינה פעילויות שמגדילות את הסיכון להדבקה, ומצד אחר שלא באמצעות הגבלות של קורונה לא יאפשרו להתכונן לבחירות. לכן הדיון שהיה פה מקודם – יכול להיות שגם צריך שנציג של ועדת הבחירות יוכל להגיד מה יכולות להיות ההשלכות על הבחירות כאשר מטילים מגבלות על כל המשק. ככול שנפתח יותר קלפיות, יותר שעות – לא בטוח שצריך לסיים בעשר בערב במקומות שיש בהם צפיפות וצריך לאפשר מראש מנגנון שנותן יותר זמן, כדי שלא תהיה אותה צפיפות. בוודאי שאם אפשר לאפשר להצביע יום או יומיים לפני, מבחינה אפידמיולוגית זה רצוי. אנחנו צריכים להקים קלפיות עבור המלוניות, עבור מחלקות הקורונה, גם עבור אלה שעוסקים בקורונה – עובדי המעבדות, המטפלים – לא רק בבתי החולים, אלא גם בקהילה. יכול להיות שצריך לאפשר להם להצביע כפי שמאפשרים לשוטרים, כדי שהם יוכלו להמשיך בעבודתם החשובה.

לגבי הקלפי עצמה – הנושא של אוורור או קלפי שהיא בחוץ לחולי קורונה. אנחנו שומעים על הסיכון לגבי אנשים מאומתים, אבל צריך לזכור שיש לפחות פי חמישה מאומתים שלא ידועים, שגם הם מסתובבים ביום הבחירות. לכן לא צריך להגזים בחומרת האיום של המאומתים מצד אחד, וצריך למצוא להם פתרונות, ומצד שני החוכמה היא איך להקטין את הצפיפות. הדבר הזה דורש פשוט השקעה מתאימה והיערכות. כך אפשר לקיים בחירות בצורה בטוחה.

לנושא החיסונים – כיוון שיש עכשיו חיסונים, אפשר לחסן ולאפשר לעובדים במקומות השונים להתחסן, מה שיאפשר יותר גמישות.

נציגת ההסתדרות, בבקשה.

אנחנו מבקשים שסעיף 13 יהיה הוראת שעה בלבד. בסופו של דבר אנחנו מדברים על שינויים די משמעותיים מחקיקת העבודה. אנחנו מחריגים קבוצת עובדים מחוק שעות עבודה ומנוחה ואנחנו עושים שינוי במועד תשלום השכר לעומת חוק הגנת השכר. היתרון של הוראת השעה הוא שאחר כך ניתן יהיה לבחון את ההשלכות של השינוי הזה, אם הוא באמת הכרחי, אם הוא יצר איזשהן עוולות, אם הוא יצר או לא יצר פגיעה בזכויות עובדים וכן הלאה. אם יימצא שיש מקום ונכון לדון בזה שוב, ניתן יהיה לדון בזה שוב בעתיד. לעומת זאת, אם תחליטו לעשות את זה כהוראת קבע, יהיה הרבה יותר קשה, אם לא בלתי אפשרי, להחזיר את הגלגל לאחור גם אם יימצא שנעשו עוולות.

שמעתי את הצעת הפשרה. אנחנו עדיין סבורים, והיינו מבקשים שתשקלו שוב, שכל הסעיף הזה יהיה כהוראת שעה. אם עלולה להיות פגיעה מההוראות האלה, היא עשויה לא להימשך לעתיד ואנחנו סבורים שזה יהיה טוב יותר.

תודה.

יש לנו הערה קטנה שלא הספקנו לומר קודם – בסעיף 116יז(6)(ג), בסעיף של מסירת המידע לקביעת מקומות הקלפי לחייבים בידוד – שצריכים למסור את רשימת חייבי הבידוד לוועדת הבחירות – אנחנו מבקשים שיהיה כתוב "משרד הבריאות ימסור" ולא "שר הבריאות", כדי שלא בכל פעם שמוסרים באופן דחוף את המידע הזה להטריח את השר לחתום על זה.

מאה אחוז.

אני מבקשת גם להבין מה החלטת הוועדה, כי אנחנו ביקשנו שבנוגע לכללים שבסעיף 116יז(8), יובא בחשבון בין יתר האינטרסים שצריך לאזן בהם גם שמירה על בריאות הציבור. האם הוועדה מקבלת את ההערה שלנו בעניין הזה?

הבנתי שלא קיבלו.

לא קיבלו שחלק מהאיזונים שצריך לעשות פה זה איזון של בריאות הציבור. את זה הוועדה לא קיבלה. אוקיי.

זה בנוסח שנמצא כרגע בפני הוועדה.

אז כל מה שאנחנו אומרים פה בפני הוועדה יהיה בתוך הנוסח, שחלק מהאיזונים שנלקחים בחשבון זה איזונים לבריאות הציבור.

חד-משמעית, אני רוצה שגם זה ייכנס.

אנחנו עוברים להנמקת הסתייגויות. כל מי שרוצה להגיש הסתייגויות, זה הזמן. בסוף ההנמקה תתחיל ההצבעה.

לפני כן הערה ניסוחית קטנה. בסעיף של חוק מיצוי תשלומים, סעיף 11: במקום "תקופה של 60 ימים המסתיימת חמישה ימים לאחר יום פרסום תוצאות הבחירות" , בגלל שיום פרסום תוצאות הבחירות יכול להיות עד שמונה ימים, והיום לא קבוע - - -

דיברנו על זה ואישרנו את זה. תעביר את הנוסח בכתב.

אנחנו עוברים להנמקת ההסתייגויות על פי הסדר. נתחיל עם שלמה קרעי. כל הנמקה שתי דקות, לא צריך להאריך. לא צריך לתת הרצאות ונאומי בחירות.

וככול שיש למישהו בזמן הנמקת ההסתייגויות עוד הסתייגויות על הדברים שתוקנו או ששונו, יגיש אליי.

בארון הספרים היהודי יש דבר שנקרא "גם אני מצטרף לנ"ל". אפשר להגיד את זה, זה חוסך הרבה-הרבה זמן. שלמה, בכבוד.

תודה, אדוני היושב-ראש. יש לי שלוש הסתייגויות בנושא של מימון בחירות, כאשר המטרה של שלוש ההסתייגויות האלה היא כדי למנוע תעלולים משפטיים וחשבונאיים, למחוק שלדים של מפלגות ולהקים שלדים של מפלגות חדשות ולעשות כל מיני טריקים כאלה. ההסתייגות הראשונה: בחוק מימון בחירות יש הבדל בין מפלגה חדשה לבין מפלגה שהייתה קיימת. אז לא ייתכן שילכו חברי כנסת מכנסת יוצאת, יקימו מפלגה חדשה ולמעשה מימון הבחירות שלהם ייקבע כאילו הם מפלגה חדשה, בלי להתחשב בזה שהם באו מהכנסת היוצאת. לכן הכנסנו כאן הסתייגות שקובעת שסיעה מעורבת, שבתוכה יש כל מיני פליטים, כל מיני חברי כנסת ממפלגות אחרות, אם הם יותר מ-15%, יתייחסו אליהם כאילו הם סיעה בכנסת היוצאת.

שלמה, זה גם מתחבר למה שרם שפע רצה לתקן בחוק מימון הבחירות, לכך שאנשים לא יוכלו לעשות פה לופים. זה מסתדר עם זה.

ההסתייגות השנייה: כל חבר כנסת שעוזב מפלגה ונכנס לסיעה חדשה בכנסת העוקבת, לוקח איתו את החלק בהלוואות של אותה מפלגה. לא יכולים להשאיר כאן חובות אבודים. מי שיש לו מפלגה עם חובות גדולים פשוט זורק אותה לפח והולך ונכנס למפלגה חדשה, הכול נמחק ומיליונים או עשרות מיליונים מכספי הציבור הולכים לאיבוד. אנחנו מבקשים לקבוע כאן שחבר כנסת שעוזב מפלגה לוקח איתו את החלק היחסי של החוב מאותה מפלגה שהוא היה בה. בעצם חלק בסכום ההלוואות של המפלגה.

ההסתייגות השלישית בעניין הזה היא התיקון השערורייתי שהיה כשהקמנו את ממשלת החילופים לפיו יהיה מימון כפול לחברי כנסת שפרשו מסיעה, ואז גם הסיעה תקבל מימון וגם חברי הכנסת שפרשו יקבלו מימון. את הדבר הזה אני רוצה לבטל בהסתייגות הזאת.

עד כאן הסתייגויות בנושא מימון בחירות. יש עוד כמה הסתייגויות קצרות: הסתייגות אחת – ועדת הבחירות כבר אמרה שהיא בעד – בגלל שהבחירות יהיו שלושה ימים לפני ליל הסדר, ביום שלישי, וייתכן שיהיו עשרות או מאות אלפי מעטפות כפולות של חולי קורונה או מבודדי קורונה ולא נספיק לספור את כל המעטפות הכפולות באותם שלושה ימים שיש, מבקשים להגביל, כהוראת שעה בלבד, לבחירות האלה, שבקלפי נגישה אפשר יהיה להצביע רק עם תעודת נכה או עם אישור רפואי או מוגבלות רפואית שנראית לעין. הוראת שעה רק בגלל תקופת הקורונה וריבוי המעטפות הכפולות שיהיו.

הסתייגות שנייה לגבי חברי ועדת הבחירות המרכזית והאזורית – אנחנו מבקשים שהם יהיו רשאים להיות נוכחים במתחמים של ספירה או הקלדת פרוטוקולים או לחילופין תהיה מצלמה שתשדר את מה שקורה בחדרים האלה לעמדות מחוץ לאותם חדרים בהם יוכלו לצפות חברי ועדת הבחירות המרכזית או האזורית.

הסתייגות שלישית – אנחנו מבקשים שיהיה מותר לרשימת מועמדים למפלגה לשלם שכר לפעיליה כאשר השכר יהיה מותנה במספר מצביעים או באחוז הצבעה כללי באשכול או בעיר או ביישוב שבו אותו פעיל אחראי עליו. בעצם לתמרץ אנשים שייצאו מהבית להצביע. לא לפי אחוז הצבעה למפלגה כמובן, לא שוחד בחירות – לא כמה הליכוד יקבל או כמה מרצ תקבל – אלא אחוז הצבעה. זה כדי לתמרץ פעילים שיוציאו אנשים להצביע.

האחת, שוועדת הבחירות תפרסם באתר האינטרנט שלה אחוזי הצבעה במהלך יום הבחירות. עד היום הוועדה לא נותנת, זה מאיזושהי מדיניות שנקבעה לפני כמה שנים. עד כמה שאני יודע אין לוועדה התנגדות, השופט אמר שצריך לזה חקיקה - - -

לא. חבר הכנסת מלכיאלי, אני אשמח להתייחס לשלוש ההסתייגויות.

תכף תגידי את מה שיש לך לומר.

הוועדה לא אמרה שזה כן, השופט רק אמר שיש אופציה לעשות את זה בחקיקה.

כן, אז אני רוצה לתקן את זה בחקיקה, שיהיה אפשר לקבל אחוז הצבעה בכל קלפי, מידע לכל המפלגות.

הדבר האחרון – אנחנו מבקשים שפנקס הבוחרים יעודכן ביום הבחירות למול נתוני מרשם האוכלוסין. אמרנו כבר שצריך לשמוע את רשות האוכלוסין לגבי נכונות המידע שיש בידיה. צריך איזשהו עדכון של פנקס הבוחרים למול מרשם האוכלוסין. מי שלפי המרשם הזה לא נמצא בארץ ומגיע בכל זאת להצביע איכשהו, תינתן לו האפשרות להצביע במעטפה כפולה בלבד שתיבדק לאחר מכן.

תודה. גור בליי מבקש להתייחס להסתייגויות האלה.

אני חייב לומר שההסתייגויות של חבר הכנסת קרעי בכל הנוגע למימון הבחירות מעוררות בעיניי בעיות קשות במישור החוקתי, מה גם שהן גם תקדים מאוד בעייתי מבחינת המפלגות. אני לא אכנס לכל הפרטים של כל ההסתייגויות, אבל אני חושב ששתי הבעיות המרכזיות הן: קודם כול, התחולה המיידית שלהן גורמת לפגיעה בהסתמכות של מפלגות על מצב עניינים מסוים, שכלכלו את צעדיהן בהתאם למצב עניינים מסוים, שעשו צעדים להתפלג או לא להתפלג, לפרוש מהכנסת או לא לפרוש מהכנסת. מבחינה זו זה בעייתי מאוד לפגוע בזכויות שהן צברו והחלטות שהן עשו כשלמעשה הן לא יכולות להחזיר את הגלגל לאחור. אני חושב שזה גם מאוד-מאוד בעייתי בתקופה כל כך רגישה לעשות שינויים לרעת מפלגות. הרבה פעמים עושים הסדרים, כמו הלוואות או דברים כאלה, כדי לעזור לכל המפלגות להתמודד עם המצוקה שנוצרה בגלל הרצף של הבחירות, אבל לפגוע ערב בחירות באופציה של מפלגות, כשמפלגות מסוימות פוגעות במתחרות שלהן, במפלגות אחרות, בתחום הכי רגיש של שוויון בבחירות ושוויון הזדמנויות בבחירות, זה דבר מאוד-מאוד מסוכן מבחינת כל המפלגות. התקדים מאוד מסוכן. דברים מהסוג הזה צריך לעשות במבט צופה פני עתיד כשלא יודעים על מי הוא חל. אי אפשר להחיל אותו בצורה כזאת שלוכד מפלגות שעשו את זה.

התיקון הראשון שמחיל איזשהו הסדר של ממוצעים על מפלגות שמכילות כמה חברי כנסת שהיו בכנסת הקודמת הוא בעייתי, משום שלפי הנוסח המוצע הוא חל על מפלגות שלמעשה כבר עשו את הצעד הזה. הן פעלו בהינתן מצב מסוים שבו לא מחשבים להם ממוצע. מפלגות שהתפלגו בכנסת הזאת לא היו מחשבים להן ממוצע ועכשיו פתאום משנים להן את הכללים, אחרי שהן כבר התפלגו. זה גם פוגע במפלגות חדשות, זה קונס אותן, "מעניש" אותן במירכאות. אני חושב שזה דבר בעייתי. גם הממוצע, מבחינת התכלית שלו, נועד להגן על המפלגות, להגן על הצפיות שלהן, שאם ירדת קצת אז לא יורידו לך את המימון בצורה כל כך גדולה. זה לא נועד לפגוע, זה לא להיות חרב, עונש, על מפלגות. כל התכלית של זה היא להגן על מפלגות שיש להן צפיות - - -

- - - אתה מעודד מוטציות מפלגתיות.

התיקון השני מנוגד למושכלות יסוד של השיטה שלנו שמבוססת על מפלגות, על רשימות. אתה לא יכול להגיד שחבר כנסת שעוזב מפלגה של 40 מנדטים או 30 מנדטים או 20 מנדטים לוקח איתו הלוואות. כמו שבחברות אדם לא אחראי לחובות של חברה, בדיני חברות יש הרמת מסך במצבים מאוד-מאוד קיצוניים - - -

וחבר כנסת שזורק את המפלגה שלו - - -

- - - ולחבר כנסת אין שום אחריות.

הדבר השלישי, לגבי התיקון בחוק ממשלת חילופים. זה תיקון שהעלינו שאלות לגביו גם כשהוא עבר, אבל ברגע שהוא עבר כבר ומפלגות מסתמכות עליו ולוקחות הלוואות על בסיסו, זה מאוד בעייתי לבטל אותו. זה בעייתי לבטל אותו, כי גם אוצר המדינה ייפגע מזה, כי נלקחות הלוואות על סמך הדבר הזה ואם אתה מבטל באופן חד-צדדי את המימון הזה, אתה פוגע בהסתמכות ואין להם מאיפה להחזיר את ההלוואות ובסוף כסף לא חוזר לאוצר המדינה.

אני מבקש להכריז על מה שהיה כאן, מה שהציג חבר הכנסת קרעי, כנושא חדש.

על איזה מהדברים? חבר הכנסת קרעי הציג כמה וכמה דברים.

להסתייגויות לסעיף 3.

יש לי שתי הסתייגויות: הסתייגות אחת – הצגתי אותה גם קודם והעברתי אותה בכתב לייעוץ המשפטי – בסעיף 116יז(6)(ה) בסופו יבוא: "הצבעה בקלפי ייעודית לחייבים בבידוד תהיה במועדים שקבע יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית בהתייעצות עם סגניו ועם מליאת הוועדה, ויכול שתתקיים במהלך 72 שעות המסתיימות במועד המאוחר ביותר של סיום ההצבעה, כאמור בסעיף 72". המשמעות היא שוועדת הבחירות המרכזית תוכל לקבוע שקלפי מבודדים או חולים תתבצע בה הצבעה יום לפני או יומיים לפני, בתוך טווח הזמן הזה. אם מישהו יצטרף אליי להסתייגויות האלה, אני אשמח. זו כמובן הסתייגות סיעתית.

אני רוצה להצטרף להסתייגות, אבל לכתוב "בהסכמת כל סגניו".

ההסתייגות השנייה שלי נוגעת לעניין העסקת העובדים הזרים. נוסף לעובדה שלקחנו את מה שהיה הוראת שעה בפעם הקודמת והפכנו אותו לקבוע לגבי עובדים זרים לסיעוד, אני מבקש להוסיף למקצוע הסיעוד גם עובדים זרים בתחומי תעשייה, בנייה, מלונאות, מסעדנות וחקלאות. עובדים אלה לא יחשבו לעניין יום החופש הניתן ביום הבחירות. להסתייגות הזאת מצטרפת סיעת ימינה.

ימינה מצטרפת.

גם אנחנו מצטרפים.

אנחנו מצטרפים – עידן ואני – להסתייגות השנייה של ישראל ביתנו לעניין העובדים הזרים. לראשונה לא הקשבתי.

ההסתייגות הראשונה שלי מדברת על תוספת של פרק ה', שכותרתה "הוספת כתובת לצורכי בחירות". זו הצעת חוק שכבר הגשתי בכנסת התשע-עשרה ודנתי על זה הרבה עם ועדת הבחירות. ועדת הבחירות גם הייתה בעד זה בבחירות הנוכחיות, אבל משום מה משרד הפנים אומר שהוא לא יספיק להיערך, למרות שהוא מכיר את זה כבר שנים. ההסתייגות אומרת שכל בן אדם יוכל עד 74 יום לפני הבחירות להוסיף כתובת במשרד הפנים שהיא רק לצורכי הבחירות. זה עוזר להרבה מאוד אנשים שגרים לא בכתובת המגורים הרשומה. זה יכול לעזור בבחירות.

אני מבקש להכריז נושא חדש על ההסתייגות הזאת.

אין בעיה, אז אני מבקש נושא חדש על כל ההסתייגויות של קרעי.

סעיף 116יז(6)(ה), בסופו יבוא: "הצבעה בקלפי ייעודית לחייבים בבידוד תהיה במועדים שקבע יושב-ראש הוועדה המרכזית בהתייעצות עם סגניו, ויכול שתתקיים במהלך 72 שעות המסתיימות במועד המאוחר ביותר של סיום ההצבעה, כאמור בסעיף 72".

זה מה שעודד פורר הציע, הצטרפת אליו.

מה שהקראת עכשיו זה גם בנוסח שהגשת או שהקראת עכשיו נוסח חדש?

הוא הקריא את ההסתייגות של עודד פורר.

אני לא יודע מה הוגש - - -

זה בסדר, תודה רבה. עידן רול, בבקשה.

תודה רבה. אני מושך שתי הסתייגויות, אני מסיר אותן, אחת מהן היא ההסתייגות על העובדים הזרים, כי אנחנו מצטרפים לישראל ביתנו.

אני רוצה לדבר על ההסתייגות העיקרית השלי, הסתייגות לעניין פיצוי מעסיקים בעקבות יום בחירות. אני יודע שכולנו כבר עמוק בתוך הסיטואציה של בחירות – אגב, זה לא נושא חדש, קרעי, אני כבר אקדים אותך, כי זה בדיוק עוסק באופן המימון וההתנהלות בבחירות – אבל אנחנו אומרים לכל בעלי העסקים, לכל המעסיקים, שבפעם החמישית, פחות או יותר בשנתיים, הם יידרשו לשלם בגין יום שבתון.

החרגנו את זה.

לא. החרגנו לגבי עובדים זרים. אני מדבר על מנגנון פיצוי לבעלי עסקים. חברים, בעלי עסקים שעוד שרדו את הקורונה לא יכולים לעמוד בעוד יום שבו הם צריכים לשלם יותר.

אתה רוצה לתת פיצוי לכל המעסיקים?

אני יודע שזה יקר - - -

אני לא מדבר על זה, אני שואל, אני רוצה להבין.

אני מציע שזה יעבוד לפי מנגנון שאנחנו מכירים כבר. בנינו את זה לפי מנגנון פיצוי מעסיקים בימי בידוד שעבר בוועדת העבודה והרווחה, משהו שכבר יודעים לעבוד איתו, משרדי הממשלה יודעים לעבוד איתו גם ברמה הלוגיסטית. צריך להבין, המעסיקים לא אחראים לפיאסקו הפוליטי המתמשך הזה ואנחנו לא יכולים לדרוש מהם פעם חמישית לבוא ולממן את הדבר הזה שנקרא "יום בחירות".

אנחנו, כל סיעת ישראל ביתנו, מצטרפים להסתייגות הזאת של סיעת יש עתיד.

גם אם יהיו פה אנשים שיגידו שזה יקר וכו', בסדר, גם בחירות זה יקר וגם לפשל את הקורונה זה יקר, אבל בסופו של דבר יש פה מעסיקים שצריך לצעוק את זעקתם ולהגיד שמישהו צריך לפצות אותם על זה. אם זה יעלה עוד קצת בבחירות, אז זה יעלה עוד קצת בבחירות. אלה העלויות של כישלון פוליטי של ממשלה שלוקחת אותנו לבחירות מוקדמות. אני מקווה שכל הסיעות פה יתמכו בזה, גם ימינה וגם אחרים.

חשוב להגיד שכל המשק נושא בעלויות יום החופש של עובדי המדינה, הרי כולנו משלמים את זה. לכן כולנו גם צריכים לשלם את עלויות יום החופש למעסיקים.

חד-משמעית. אני בטוח שגם ימינה יסכימו.

אנחנו מצטרפים להסתייגות של יש עתיד.

אוקיי, אז גם ימינה וגם ישראל ביתנו מצטרפים להסתייגות שלי. קרעי, מה אתה אומר?

אני חושב שזה חוסר אחריות לקבל החלטה כזאת בהינף יד, בלי דיון רציני.

בוא ננהל דיון. מה לעשות, הבחירות הגיעו.

אנחנו מנהלים כבר יומיים של דיונים ואתה בא עכשיו עם ההצעה הזאת? יש לך הערכה תקציבית של כמה זה עולה?

אפשר לעשות את זה עכשיו. כשפירקו פה את הממשלה הלא מתפקדת מישהו חשב על המעסיקים? מה לעשות שאין זמן לתכנן? חוק בחירות הוא תמיד ברגע האחרון. מישהו צריך לדאוג לפיצוי המעסיקים, זו לא אשמתם שדברים נעשים ברגע האחרון.

אני מדבר על פיצוי מעסיקים לפי אותו מודל פיצוי מעסיקים של ימי בידוד.

כולם מסכימים. אני אומר יותר מזה, נוסיף להם עוד כסף, פיצוי פלוס.

אז אפשר לדבר על זה. חברים, לא אמרתי שזה לא מורכב, אבל המעסיקים לא ישרדו את זה וזה גם לא פייר. זה חוסר הגינות בסיסי של המערכת הפוליטית על הנזקים שהיא עושה.

עידן, אתה טוען טענות טובות.

והמנגנון מוכר.

השאלה איך עושים את זה. אחריך יבוא עודד ויאמר: מה עידן אמר, פי שלושה.

אני רוצה לומר טענת סיום – זה עבר דיון, כי המתווה המוצע הוא המתווה שעבר בוועדת העבודה והרווחה, דיון מקיף על איך מסתכלים על עסקים קטנים עד 20 איש. עד 20 עובדים זה 75%, מעל 20 עובדים זה 50%. הכול נידון במשך ימים ארוכים בוועדת העבודה והרווחה, זה copy-paste לחוק הבחירות ולכן אין פה חשש שזה לא עבר עבודת מטה. תודה רבה.

חבר הכנסת צביקה האוזר, בבקשה.

אני אנסה לקצר בשים לב להסתייגויות שמעלות בעיות מהותיות במישור החוקתי. נדמה לי שראוי שהכנסת תדון בנושאים האלה בשום שכל ובשימת לב מלאה. אני מבקש אחרי כן גם התייחסות – מכיוון שמדובר פה לא במהלך עסקים רגיל של הסתייגויות, אלא באירוע חסר תקדים, עם השלכות עתידיות – של היועץ המשפטי לממשלה וגם של עורך הדין שלנו, כדי להבהיר מה גודל האבסורד, עד כמה התקדים הזה הוא מסוכן ועד כמה מדובר פה בעושק מיעוט ובניסיון לפגוע פגיעה מהותית בשוק הדעות. כל מי ששוק הדעות חשוב לו, כל מי שהוא בתפיסה ליברלית אמיתית, לא ייתן יד לדבר הזה.

אני חייב להתחיל, אדוני היושב-ראש, באמירה – מכיוון שהתיקון הזה, שראיתי את דברי ההסבר שלו ככה מלהגים, מייד קפצה לי הדוגמה ההיסטורית הידועה של אוולין בארקר, שהיה מפקד הכוחות הבריטיים בארץ ישראל בתקופת המאבק של היישוב בבריטים - - -

צביקה, זה לא מתאים. תיגע בהסתייגות.

אני נוגע במשהו שלך יהיה חשוב אישית. לך אישית זה יהיה חשוב.

זה לא אני, זו הוועדה.

אדוני היושב-ראש, אמר בארקר: יש להעניש היהודים בצורה שהיא שנואה על הגזע הזה יותר מאשר על כל גזע אחר, פגיעה בכיסיהם. מה שנעשה כאן זה ניסיון לפגוע במימון מפלגות, שפוגע בשוויון בהליכי בחירות, במובן המהותי של המילה; הוא פוגע פגיעה אנושה בשוק הדעות החופשי ומנסה לייצר עיוות בשוק הדעות; הוא איננו הולם מדינה דמוקרטית; יש פה פגיעה רטרואקטיבית, הייתי אומר פרסונלית. יש פה אנשים שצריכים להבין היטב מה המשמעות של תקדים, של פגיעה רטרואקטיבית, פרסונלית. הבית הזה דן בחוקים האלה ומי שמרים את ידו עכשיו בעד אותו חוק, יהיה עליו השתק מוסרי ופוליטי באשר לחוקים כאלה.

אתה שינית את החוק בצורה פרסונלית, רטרואקטיבית. עכשיו שרוצים לעשות את אותו הדבר, זה לא בסדר. אז המוסר היה שונה. מה זו הצביעות הזאת.

זה מותר. כחלק מהחסינות מותר גם את זה.

אבל זה סותר את ההסכם סייקס פיקו...

אז, כשזה היה פרסונלי, רטרואקטיבי, זה היה מוסרי. עכשיו זה לא מוסרי. וצריך לומר שלא אני הגשתי את ההסתייגות.

חברים, מכיוון שמדובר בתיקון חוק אבסורדי שפוגע בבסיס השיטה, על זה נאמר שכשמגיעים לתחתית החבית שומעים דפיקות למטה. זה סוג של חקיקה שמייצרת את אותן דפיקות למטה.

זה מטורף, איך הוא עשה חקיקה רטרואקטיבית כדי לרפד את עצמו בכסף - - - לא הייתה אופוזיציה כזאת - - -

אומר אדם שמקבל - - -

האוזר, באמת, לפחות אל תנסה להצדיק את המעשה של אז.

אני אומר דבר כזה: כל אדם שחושב שבחירות יתנהלו בציפיות - - -

צביקה, יש לך הסתייגויות או שאתה רק עונה?

אני עונה על ההסתייגויות ואני טוען טענה של נושא חדש בנושא הזה ואני מבקש התייחסות של היועץ המשפטי של הכנסת והיועץ המשפטי של הממשלה.

הוא טוען נושא חדש על ההסתייגות של עידן רול.

אדוני היושב-ראש, אנחמו הגשנו מספר הסתייגויות, חלק מהן כבר נכנסו לתוך הנוסח, בעניין ההצבעה של חולים ומבודדים. הבנתי שאנחנו מוסרים את הסמכות לוועדת הבחירות המרכזית, וזה בסדר מבחינתי.

לעניין הגיל של חברי ועדת קלפי – אנחנו מבקשים להוריד את זה. אני תמה על ההסתייגות של חברי עמית הלוי שרוצה שיהיו רק עורכי דין או רואי חשבון או קציני משטרה.

התייחסתי רק לעניין מזכיר הוועדה.

ומורה לא יכול להיות? הרבה מהמורים הם מזכירי ועדות קלפי, הם לא יכולים להיות? פתאום רק קצין משטרה? אני מבקש להוריד את הגיל ל-20 או ל-19.

לעניין המימון ויחידות המימון וכו' – רציתי להעלות את זה וכולכם טענתם שזה לא הזמן, לא המקום וכו'. אני אומר שאם רוצים לדון – ופה אני פונה לשלמה קרעי – ביחידות מימון, בסיעות, בסיעות מעורבות, סיעות חדשות וכו', אז בואו נקיים דיון גם על עניין יחידת המימון שהגשתי. ביקשתם להוריד את זה והורדתי. לכן אני חושב שכל עניין המימון ויחידות המימון הוא נושא חדש, לא היה בהצעת החוק המקורית ולכן אני מבקש לא לדון בכל העניין הזה של המימון בהקשר הזה של חוק הבחירות.

אבל דנו בזה בקריאה הראשונה, איך זה נושא חדש?

מה פתאום? איפה?

בקריאה הראשונה.

מרגע שחבר כנסת טוען טענת נושא חדש, ועדת הכנסת תצטרך להכריע בעניין.

חבר הכנסת סעדי, על איזה היבט של המימון? מה שחבר הכנסת קרעי הציע?

כן.

חבר הכנסת מתן כהנא, יש לך הסתייגויות? לא. חברת הכנסת תהלה פרידמן? לא. עמית הלוי, אתה רוצה להוסיף על קרעי?

יש לי ארבע הסתייגויות חדשות: הראשונה, מה שהזכיר אוסמה סעדי – נוכח הניסיון המצטבר בבחירות האחרונות, לפחות באפריל 2019, לפי המשטרה היו יותר מ-140 קלפיות שנפתחו בהן תיקים על זיופים. לכן ההצעה שלי – יכול להיות שאפשר להרחיב את זה לנוספים – שאנשים שיש להם אחריות מקצועית, כמו עורך דין, רואה חשבון או קצין משטרה שמתוקף תפקידו נדרש לאכוף את החוק.

אתה מדבר על מזכירי קלפי?

מזכירי ועדות קלפי, לא נציגי המפלגות.

רק עורך דין, רואה חשבון או קצין משטרה?

כן.

או רב בישראל או קאדי - - -

או רבנית.

זה נושא חדש...

זה אפילו לא נושא.

אם רב בישראל ישפיע מסמכותו המוסרית על הוועדה, לפחות במקרים שאני הכרתי מקרוב, אני לא בטוח שזה יספיק. מי שיש לו אחריות מקצועית, כמו עורך דין, רואה חשבון או קצין משטרה, אני חושב שזה יהיה מנוף מספק כדי שהוא ישמור על הסדר.

אני חושב "או מתווך".

תקרא את התיקים, מיכאל, אז תבין את עוצמת הצורך באנשים שייקחו אחריות על הנעשה בקלפי.
סעיף 8 – דיבר על זה חבר הכנסת קרעי – לגבי מרשם האוכלוסין. זו הסתייגות דומה ואפשר לצרף אותה.

סעיף 3 – בסעיף 79 לחוק הבחירות, אני מבקש לצרף הסתייגות על כל נתוני הבחירות – למעשה מה שצריך להיות בדמוקרטיה סבירה בעיניי, אין פה שום סודות מדינה, שום דבר לא מסווג, איך פה משהו שמצריך את אישור המוסד או מעבר לים – כשמזכיר הקלפי גומר את התוצאות, הוא מעביר את התוצאות לאתר פתוח לכל בית ישראל. כל אחד צריך לראות. לא צריך לאסוף פתקים, דין ליבנה לא יצטרך להתאמץ לשלוח לי, לפתוח לי קלפי, להראות לי איזה פרוטוקול וכו'. הכול פתוח, אין שום סודות בעניין הזה.

זה יהיה על הענן של השירביט?

בכל מקרה התוצאות הרי מסתכמות, רק אתה לא יודע - - -

קצת הומור.

בבחירות שאני הייתי יותר מעורב בהן גילו אחר כך – גם בשבוע שהוועדה בעצמה תיקנה – יותר מאלף קולות עם טעויות מסוגים שונים. זה ימנע, ולכן אני מציע שקיפות מלאה. אור השמש הוא תמיד פתרון טוב.

הסעיף האחרון – אני יודע שזה נוסף כבד, אבל אני יודע שיש מערכות שאפשר לעשות אותן בקלות. זה קצת כבד נוכח התפזרות הכנסת הלילה, אם היא תתפזר, ואני מציע שההצבעה עצמה תהיה ידנית, אבל עצם פעולת ההצבעה יהיה לה רישום ביומטרי. מדוע? בבחירות האחרונות אספתי הרבה עדויות של אנשים שהצביעו פעמיים, ברמלה ובעוד כמה מקומות. באו הצביעו פעמיים, עם המסכות זה יהיה להם אולי הרבה יותר קל. הם הצביעו בשם מישהו אחר. לכן המטרה כאן היא לייצר לעצם פעולת ההצבעה מערכת ממוחשבת – אדם נכנס לקלפי, שם את היד ובזה הוא לא יוכל יותר להצביע בשום קלפי בארץ. אגב, מערכת כזאת קיימת. הזיהוי הוא רק לצורך ההצבעה וההצבעה עצמה אינה דיגיטלית.

על כל מה שאמר חבר הכנסת עמית הלוי אני מבקש להכריז נושא חדש.

גם אני מצטרף לבקשה. זה נושא חדש-חדש.

אבל זה חשוב, יואב.

זה עדיין נושא חדש.

זה נושא חדש-ישן שנידון בבג"ץ ונדחה.

אני רוצה להסב את תשומת לבכם, השעה עכשיו ארבע וחמישה. אומנם יש לנו היתר מיושב-ראש הכנסת להמשיך את הדיון, אבל ככול שחברי הכנסת רוצים שנצליח לסיים את החוק הזה עוד היום, אני מציע לכם לשקול שוב את טענות הנושא החדש. מבחינה מקצועית, אני חושב שקשה לראות את רוב הנושאים כנושא חדש והמשמעות של זה היא שהדבר הזה יעכב בצורה מאוד משמעותית את האפשרות לחוקק את החוק הזה היום, כי אנחנו צריכים ללכת לוועדת הכנסת, צריך לקבל היתר וכו'.

אני מקבל את עצתך, אבל נצטרך שנציגי הסיעות יתייצבו ויעשו סדר.

יש עוד כמה שעות של עבודה שאנחנו צריכים, כדי לנסח את הצעת החוק ולהעביר לכל הגורמים המקצועיים.

חבר הכנסת מלכיאלי, בסופו של דבר זה חוק שמגיע לכנסת - - -

כולם רוצים אותו, זה לא חוק שלנו.

אז אם כולם רוצים, תדאגו שהקואליציה או מי מטעמכם לא יעלו נושאים כאלה שמחייבים התייחסות. זה הכול.

אני לא יודע לדאוג לזה.

עו"ד זנדברג, למה אתה רוצה להתייחס?

להסתייגויות שהציע חבר הכנסת קרעי - - -

למה הוא מקבל את כל תשומת הלב? איפה אנחנו? אנחנו סתם נמצאים פה?

כי הוא מציע משהו בלתי חוקתי בעליל.

הוא העלה נושאים חדשים שלא הופיעו בטקסט עד לרגע זה והם כבדי משקל יותר יותר מכל - - -

אז בתמצות ושאחרי זה לא יהיו התייחסויות - - -

אני מבקש את זכות הדיבור בשלב זה ואם אדוני ייתן לי – אני אנמק.

חבר הכנסת מלכיאלי, אני מבקשת התייחסות קצרה לכמה סוגיות.

אני רוצה לסיים עם קריאת ההסתייגויות ואחרי זה תוכלי לדבר.

ההסתייגויות שלי: בתיקון סעיף 116, לאחר המילים "בנוחות הגישה אליהם", להוסיף את המילים "תוך התחשבות במרחקים בין היישובים במועצות האזוריות";

בתיקון 116יז(א), לאחר המילים "ייקבע בהוראות", תתווסף המילה "ברורות";

וכן, בתיקון האמור לעיל יתווסף כי "יינתנו הוראות בנוגע להתנהלות מזכירות הקלפי בקלפיות האלה".

חברת הכנסת שקד, זה משהו שקיבלנו בכתב?

כן.

תודה רבה. גב' אורלי עדס, בבקשה.

אני מבקשת להתייחס לכמה הסתייגויות, כמה מהן של חבר הכנסת קרעי, חלקן עלו כבר בנשיאות ועדת הבחירות. הסתייגות אחת הייתה לעניין פרסום אחוזי הצבעה לפי קלפיות. אני אסביר מדוע אני מבקשת שתשקלו בין היתר את השיקול של הטיית תוצאות הבחירות בעקבות הפרסום. בעבר הרחוק ועדת הבחירות פרסמה את התוצאות לפי קלפיות ולפי יישובים ואז עלו טענות להטיית תוצאות ההצבעה על ידי הוועדה, מכיוון שברגע שמפורסמות התוצאות לפי קלפיות במהלך היום, עלו גורמים שונים בתקשורת וקראו לציבורים כאלה ואחרים לצאת ולהצביע, מכיוון שההצבעה במגזר כזה או אחר הייתה נמוכה או גבוהה. אני לא מדברת על השנים האחרונות, אלא הרבה אחורה. לכן המדיניות הקבועה הייתה שלא מפרסמים אחוזים לפי קלפיות ויישובים, מחשש להטיית התוצאות.

לעניין ההסתייגות לתמרץ כספית פעילים לפי אחוזי הצבעה – העמדה שלנו היא שאסור לקשור בין כסף לבין בחירות. סוג כזה של תמריץ יכול לגרום ללחץ בלתי הוגן על ידי הפעילים על הבוחרים, כדי לגרור אותם להצביע, גם אם הם לא כל כך מעוניינים בכך, רק כדי להעלות את אחוז ההצבעה. לכן אנחנו מבקשת שתשקלו את הדבר הזה.

להסתייגות של חבר הכנסת קרעי לפיה חברי ועדות הבחירות האזוריות יהיו נוכחים בחדרי ההקלדה או לחילופין יוצבו מצלמות בחדר – הייתה לנו התדיינות על כך. לבקשה שהם יהיו נוכחים בחדרי ההקלדה – מדובר ב-35 חברי ועדה - - -

או לחילופין להציב מצלמה.

הבקשה שחברי הוועדה יהיו נוכחים בחדר ההקלדה אינה ריאלית. לעניין המצלמות – אמרנו שאנחנו מוכנים לבדוק הצבת מצלמה בכפוף לכל עניין הפרטיות, אם זה תקין או לא, אם זה אפשרי או לא.

להסתייגות של חבר הכנסת עודד פורר לפיה תינתן אפשרות להקדים את ההצבעה של החולים והמבודדים – אנחנו בעד ואפילו בעד להרחיב את זה, כמו בצה"ל, ל-168 שעות, ואם אפשר עד שבוע לפני יום הבחירות.

להסתייגות של חבר הכנסת קרעי לעניין עדכון פנקס היוצאים לחו"ל בבוקר הבחירות – זה קצת לא ריאלי. אין פנקס בוחרים ממוחשב, אנחנו שוקלים לעשות את זה בעתיד. כל עוד אין פנקס בוחרים ממוחשב, זה לא ריאלי. בבוקר הבחירות, גם אם משרד הפנים יעדכן את המרשם בשעה חמש בבוקר, יצליח להעביר את הרשימות, אנחנו נוכל להדפיס, לא ניתן לחלק ל-14,000 קלפיות, מה גם שזה לא יהיה עדכני כי במהלך היום אנשים יכולים לחזור ולבוא להצביע וחלילה כך נפסול את זכות ההצבעה מהאדם. לכן זה לא רלוונטי לבחירות האלה.

להצעה של חבר הכנסת הלוי לזיהוי ביומטרי – זה דורש חקיקה ולכן זה בכלל לא רלוונטי.

להצעה שמזכירי ועדות הקלפי יהיו עורכי דין, רואי חשבון או קציני משטרה בלבד – חבר הכנסת הלוי דיבר על חקירות משטרה. בקלפיות הללו לא יושבים רק מזכירים שהם עובדי ועדת הבחירות, אלא גם נציגים של המפלגות. אם רוצים להטיל את המגבלות הללו על המזכירים בגלל חשש כזה או אחר, כנראה שצריך להטיל את זה גם על כל חברי ועדות הקלפי, שיהיו רק עורכי דין, רואי חשבון או קציני משטרה. המזכירים אינם היחידים שפועלים בקלפי. כמובן שאני לא אתייחס לטענות לגבי כמות החקירות וההיקפים שלהן, יש עובדות שמדברות בעד עצמן.

נראה לי שעד כאן, אני מקווה שלא פספסתי משהו.

תודה רבה. נציב שוויון לאנשים עם מוגבלות, בבקשה. חשוב שהם ידברו בקשר להסתייגות של חבר הכנסת קרעי.

לפני מספר דקות גילינו שיש הצעה לצמצם את האפשרות של אנשים עם מוגבלות להצביע בקלפי נגישה שאינה במקום מגוריהם. אני מבין את הקושי ואת הבעיה, אבל לקבל החלטות בנושא הזה בזמן כזה, בלי להתייעץ איתנו או עם ארגונים של אנשים עם מוגבלות ולא עם אנשים עם מוגבלות, זה בעייתי מאוד, זה ממש מחטף. אם צריך לתקן את הדבר הזה, אז בואו נעשה תהליך טוב ובשיתוף עם אנשים עם מוגבלות, כדי לתקן את זה, אבל לא בלי דיון. זה נושא מספיק מורכב.

אני אפילו לא יודע מה בדיוק ההצעה, מה הנימוקים ומה המשמעויות, אם יש נוסח או אין נוסח, אבל רצוי שדבר כזה ייעשה בדיון יותר מעמיק.

אני מציע להעביר לעיונך את הנוסח של חבר הכנסת קרעי.

משרד המשפטים, אתם יודעים לתמצת? כאנשים מוכשרים, תעשו את זה.

בזמן שאני מתמצת, אם אפשר רק לא לצמצם את ההאזנה למה שאני אומר.

אני מתייחס לשלוש הצעות/הסתייגויות שהעלה חבר הכנסת קרעי ושאליהן התייחס גם היועץ המשפטי של הוועדה. היועץ המשפטי דיבר על קשיים חוקתיים בהצעות האלה ועל כך שמדובר בהצעות שראויות לדיון וליבון וקשה לראות על פני הדברים איך הן עומדות באמות מידה חוקתיות. לדברים האלה – ממה שאני רואה עכשיו וממה ששמעתי – גם אני מסכים בניתוח מקצועי. הדברים לא עלו בדיונים קודם, זה לא שיכולנו לקרוא את הטקסטים במה שנשלח לנו מטעם הוועדה. אלה נושאים ששמענו אותם עכשיו והם ראויים לבחינה גם מבחינת הוועדה והליך החקיקה הנאות. מדובר בשלוש הצעות מאוד משמעותיות.

צריך לזכור שאלה דברים שהכנסת עצמה חוקקה, שבבחירות הזכות לבחור, הזכות להיבחר, שוויון הבחירות, לא מתבטאים רק בכך שמאפשרים לכל אזרח לבוא ולשלשל את הפתק לקלפי. הזכות לבחור ולהיבחר באה לידי ביטוי גם בכך שמאפשרים למפלגות להתמודד בצורה שווה, שלא מטילים על כתפיהן של מפלגות מסוימות, חדשות, אבני ריחיים או פוגעים בכיסן וכן הלאה מגבלות שפוגעות ביכולת שלהן להתמודד. נשמע שההצעות שהוצעו כאן, שתכליתן לא ברורה, עושות בדיוק את הדבר הזה. שינוי כללי המשחק לגבי מי שכבר יצא לדרך, מי שכבר שינה את מצבו ושלילת המימון ממנו נוגעת בסופו של דבר לפגיעה בזכות של אותם נבחרי ציבור או מועמדים להיבחר, לכן גם בזכותם של הבוחרים הפוטנציאליים לבחור וגם בשוויון שבין המפלגות השונות.

הדברים שהוצעו כאן נכרכו לכאורה במודלים קיימים, אבל הם רחוקים מאוד מהמודלים הקיימים. היועץ המשפטי של הוועדה אמר את זה, אני יכול רק לחזור. כמובן שאם הוועדה מתכוונת לדון בנושא הזה, אנחנו נשמח להתייחס בצורה יותר מפורטת ולחשוב על זה. ככלל, אנחנו לא עוסקים בעניינים של מימון מפלגות, זה באמת נושא של הכנסת, אבל כאן השאלה אינה דרכי מימון המפלגות, זה לא פרט כזה או אחר, אלא זה פוגע בעצם היכולת להתמודד. לגבי כל אחת מההצעות הפגמים הן מסוג שונה, אבל לשם התמצית אני כולל כולן. בסופו של דבר, כפי שאמר גור בליי, שחקנים שיצאו לדרך אמרו: יש לכם מימון בהיקף מסוים, ועכשיו שוללים אותו. מי שולל אותו? השחקנים האחרים, חברי הכנסת שמתחרים בהם שוללים אותם - - -

הליכוד הצביע אז בעד זה.

השאלה אינה מה נעשה, אלא מה עושים עכשיו ולא מתקנים – גם לשיטת מי שחושב שזה עוול – עוול בעוול.

למעשה הסוגיה מספיק ראויה כדי לדון בה יותר מהדקות הבודדות שניתנות לי, אבל בשם האילוצים אני אומר את זה בקצרה: הרעיון שלמעשה שוללים מימון מרשימה חדשה בשל כך שחברים בה גם מי שהיו חברי כנסת במפלגה בכנסת קודמת, לא תואמת את העקרונות שהכנסת הזאת חוקקה סביב 6א לחוק יסוד: הכנסת. הסעיף הזה משקף רעיון ואומר שמי שעזב את סיעתו, פרש מסיעתו בכנסת נוכחית, אם הוא עזב את הכנסת, זה מה שמצופה ממנו, אז הוא במקום חדש. הוא יכול להתחיל מחדש. פה באים ואומרים: לא. אנחנו מערבבים, והעובדה שיש רשימה חדשה, כיוון שחיבור הדעות והאידיאולוגיה חיבר את זה ללקט חדש של דעות ורוצים להתמודד על רצונו של הבוחר – עכשיו אנחנו נפגע בכיסם, כי חלק מהם היו חברים בכנסת קודמת. אין לזה שום היגיון, זה לא תואם את רעיון המיצוע שקיים היום בדין. וכמו שאמר גור בליי – ושוב, אני נסמך על דבריו, כי אני מניח שהוא אולי היה יכול להתמודד יותר לעומק עם הדברים האלה – הרעיון היום של המיצוע בא להקל על מפלגות - - -

זה לא ממש להקל. היום אתה לא נותן את המקסימום מבין הממוצע - - -

הרעיון שלוקחים את המפלגה, שהיא אישיות משפטית – כך נהוג בדין הישראלי מאז חוקק חוק המפלגות – ועכשיו עושים הרמת מסך ואומרים: אדם שעזב את המפלגה, חייב בחובותיה רק אם הוא מתמודד בכנסת הבאה, גם אם הוא פרש ביום השני לכנסת היוצאת והוא יתמודד בחודשים או בשנים שלאחר מכן. אין לזה שום היגיון, אין לזה שום אח ורע. זו פגיעה בקניין, ביכולת של אותה מפלגה להתמודד.

אז מבחינתך שכספי ציבור ילכו לאיבוד - - -

ל

אני מציע לוועדה לדון בזה בצורה מעמיקה.

עו"ד עופר חנוך, בבקשה.

אני בא כוח תקווה חדשה. אני מצטרף לדברים שנאמרו פה על ידי נציגי משרד המשפטים והיועץ המשפטי לוועדה, רק שהם ציינו קשיים חוקתיים, אני יכול לומר שבאופן קל ולא קשה אפשר להגיד שההסתייגויות הן פשוט בלתי חוקתיות. אלה לא קשיים. לא רק שיש פה ניסיון לפגוע בעיקרון השוויון, לפגוע בהסתמכות, לייחס חובות של תאגיד באופן רטרואקטיבי לאנשים, דבר שנפסל על ידי בית המשפט העליון כאשר היה מדובר בתאגידים עסקיים, כמו אגודה שיתופית. בוודאי לא יעלו על הדעת במפלגה, שבה לחבר מפלגה אין זכות להשתמש בנכסי המפלגה, אז הופכים אותו אחראי לחובותיה? אתם צריכים להבין שזו הסתייגות שמבקשת להחתים אתכם, באופן רטרואקטיבי, בלי הסכמתכם, על ערבות אישית לחובות של המפלגות שלכם. זאת אומרת, מעבר לכל מה שנשמע פה, יש פה אפילו איזה ניסיון להטיל סנקציות ואימה על חברי הכנסת באופן אישי. זה לפגוע בזכויות שלכם כחברי כנסת ובעצם גם כאזרחים, וכן בקניינכם ולהטיל עליכם אימה באופן אישי. אז אני חושב שכל אחד מחברי הכנסת, מעבר לפגיעה בשוויון ובדמוקרטיה וכו', צריך לקחת גם את זה לתשומת ליבו, את הפגיעה בזכויות שלו. היום זה כלפי חבר כנסת שאומרים שעזב, מחר יגידו שגם מייחסים את החובות לחבר כנסת שנשאר במפלגה. אני חושב שהדברים ברורים מאליהם.

לנושא הניסיון להסתייגות וההתחכמות הזאת עם הממוצעים – כמו שנאמר פה, כאשר מדובר במפלגה קיימת, ברור שיש איזון, כי רוצים ליצור ממוצע. יכול להיות שבבחירות לא יודעים מראש אם היא תקבל פחות או תקבל יותר, ולכן ניסו למתן את התנודות. כאשר מדובר במפלגה חדשה, ברור שכל אחד - - -

איילת, יש לך אפשרות להגיד שאתם לא רוצים ממוצע ואתם תקבלו רק לפי הכנסת הנכנסת?

- - - לחוקק את החוקה הזאת על זכויות של דברים שכבר קרו - - - הדברים ברורים מדוע זה לא חוקתי ולא דמוקרטי ולא שוויוני.

עופר חנוך, תודה רבה.

אנחנו מחלקים את ההסתייגויות לשני חלקים: יש חלק אחד שלגביו יש טענות של נושא חדש. עליהן אנחנו לא יכולים לדון ולהצביע עד שוועדת הכנסת תתכנס; יש הסתייגויות שעדיין לא הוגשה לגביהן טענה של נושא חדש. היועץ המשפטי של הוועדה ירכז אותן. הוא יקרא רק את ההסתייגויות שאין עליהן טענה של נושא חדש ולאחר מכן נחליט מה אנחנו עושים.

הרבה מאוד מההסתייגויות פה הן כבדות משקל והיה ראוי לדון בהן לעומק. אני חוזר על מה שאמרו איל זנדברג וגור בליי, יש פה הצעות שמעוררות קשיים חוקתיים לא מבוטלים. העובדה שאנחנו לא מאריכים בזה כרגע ואנחנו לא מתעכבים על כל דבר, שלא ישתמע מזה איזושהי הסכמה שבשתיקה, כאילו אנחנו – כייעוץ משפטי, כדרג מקצועי – חושבים שאין מה לדון בזה. יש מה לדון בכל אחת ואחת מההסתייגויות שהוגשו.

אדוני היושב-ראש, אני חייב התייחסות למה שאמרו כאן קודם.

בשביל מה? הרי זה לא יעזור כלום.

אני חייב להתייחס לזה. איל זנדברג, בוא תגיד לי אתה - - -

אין לי זמן. חשוב לכם להביא את זה היום להצבעה? אי אפשר בקצב הזה.

אני חייב תגובה, כי זה יהיה לפרוטוקול.

אתה לא חייב, כי הוא יגיב לך בעוד דקה.

לא, זה רק לתשומת לבו. הוא כבר הגיב. ימינה למשל, היא יכולה להחליט שהיא תקבל את מימון הבחירות שלה רק לפי הכנסת הנכנסת ולא לפי ממוצע? היא לא יכולה. כאן אתה לא פוגע בעיקרון השוויון? הרי באופן תיאורטי היא יכולה לשים את ימינה בצד, לקחת שמאלה, לפי הסקרים שאומרים שהיא עומדת לקבל יותר ממה שהיא עכשיו, ולקבל מימון רק לפי הכנסת הנכנסת. השתגעתם לגמרי, כל אחד עושה פה משהו רוצה, כאילו כספי הציבור זה של אבא שלו.

אדוני מסכים להפריד לכנסת העשרים-וחמש?

איפה היית כשהם פרשו מכחול לבן? איפה היה הליכוד?

משרד האוצר רוצה להתייחס להצעה של עידן רול על העלויות. בבקשה.

אני מבקשת לתת את הערכת העלות של ההצעה של חבר הכנסת עידן רול. מדובר על הצעה שעלותה תהיה כ-2 מיליארד שקלים עבור יום חופש אחד. בישראל יש כ-3.3 מיליון אנשים שעובדים כשכירים שאינם עובדים של המגזר הציבורי. עלות של יום חופש ממוצעת היא 600 שקלים, כולל עלויות מעביד. המשמעות היא כ-1.980 מיליארד שקלים. אני רוצה להדגיש שמאחורינו שלוש מערכות בחירות צמודות ולא הוחלט לתת כזה פיצוי. המשמעות של זה תהיה אסטרונומית. אם המדינה תחליט לעשות את זה, תקחו בחשבון ש-2 המיליארד האלה הם כסף שיחסרו לנו לצעדים אחרים.

אני מבין ומכבד, אבל זה גם 2 מיליארד שיוצאים מהמעסיקים כרגע.

אנחנו ניגשים להקראת ההסתייגויות שמוסכמות ואין עליהן טענה של נושא חדש, עד שוועדת הכנסת תתכנס לדון בעניין הטענה לנושא חדש.

יש שלוש הסתייגויות של סיעת ימינה, כפי שקראה קודם חברת הכנסת איילת שקד. אלה שלוש הסתייגויות שאין לגביהן טענת נושא חדש.

מה אומרות ההסתייגויות?

חבר הכנסת מלכיאלי, זה לא חשוב, זה כדי שתהיה לנו זכות דיבור.

אז תבקשי זכות דיבור. תמשכי את ההסתייגויות, את לא צריכה אותן כדי לקבל זכות דיבור.

הם רצו שיהיה להם יותר זמן, זה הכול.

מה אומרת ההסתייגויות?

אלה תיקונים קוסמטיים, להוסיף מילים.

חברת הכנסת שקד נימקה קודם וזה בסדר.

להסתייגויות של חבר הכנסת קרעי הוגשה בקשת טענת נושא חדש. לכן כרגע לא נדון בהן ולא נצביע.

לגבי הנושא של שיפוי מעסיקים – חבר הכנסת קרעי הגיש טענת נושא חדש.

יש חמש הסתייגויות של סיעת הרשימה המשותפת שלא הוגשו לגביהן טענות נושא חדש.

מה אומרות ההסתייגויות?

חבר הכנסת סעדי הציג אותן קודם. זה לגבי הצבעה של חולים מאומתים, לגבי הגילאים.

אני מבקש להצביע על ההסתייגות לגבי הגיל של חברי ועדת הקלפי.

זו הסתייגות אחת מתוך חמש. מה אומרות האחרות?

יש הסתייגות לגבי הקלפיות הניידות; לגבי הצבעה לפני יום הבחירות; לגבי הגיל וכו'. כמה וכמה הסתייגויות, חלקן לחלופין.

לגבי החולים והמבודדים אמרתי שאני מסכים למה שיסכמו - - -

אז אין הסתייגות. תמשוך אותה. אם כך, נשאר רק הנושא של הגיל.

ההסתייגויות של חבר הכנסת הלוי: הוגשה בקשת טענת נושא חדש על ידי חבר הכנסת סעדי וחבר הכנסת סגלוביץ' - - -

אלא אם חבר הכנסת הלוי ימשוך אותה.

להסתייגויות של חבר הכנסת טופורובסקי הוגשו טענות נושא חדש.

יש שתי הסתייגויות של חבר הכנסת פורר שלא הוגשו לגביהן טענות נושא חדש: האחת, להרחיב את הנושא של העובדים הזרים גם לתחומי עיסוק אחרים.

זה גם שלי.

השנייה, לעניין ההצבעה לפני יום הבחירות - - -

לאפשר לוועדת הבחירות להחליט.

אל תעלה את זה.

מה לא? סיכמנו את זה.

אבל בלי להכניס את המילים "יום קודם".

נושא חדש.

נתתי סמכות לוועדת הבחירות המרכזית לקבל את ההחלטה אם להצביע לפני.

אל תפתחו את זה, חברים.

אי אפשר בלי - - -

אנחנו לא רוצים יומיים, כי זה מסוכן.

יהיה על זה דיון בוועדת הבחירות.

חבר הכנסת קרעי כבר אמר שהוא טוען טענת נושא חדש.

טענת על זה נושא חדש?

כן. אתה לא יכול לנקום בי - - -

השם ישמור.

למעשה נותרו ההסתייגויות של ימינה, הרשימה המשותפת ואחת מההסתייגויות של חבר הכנסת פורר.

לגבי העובדים הזרים הצטרפו אליי ימינה ויש עתיד.

וגם אני.

לא, אתה לא מצטרף. חבר הכנסת קרעי טען טענת נושא חדש לגבי הצבעה לפני יום הבחירות. אלה הדברים שאין לגביהם טענת נושא חדש.

נציגת משרד העבודה רוצה להגיש הסתייגות בשם השר.

זה משהו חדש?

השר יכול להגיש הסתייגות באמצעות הנציגה שלו.

הוא לא מגיש כאן, הוא מגיש במליאה.

אבל כאן היא מציגה את ההסתייגות ונצביע עליה ואחר היא תעלה למליאה.

מצביעים על הסתייגות של השר בוועדה? זה עולה ישר למליאה.

לא. מצביעים על זה פה בוועדה ואז זה גם עולה למליאה.

אם ההסתייגות אושרה בוועדה, זה נכנס לנוסח החוק.

זה לא עולה ישירות למליאה. לפעמים פשוט לא מספיקים לראות את הנוסח, כי השר עוד לא הספיק לכתוב את זה ולכן אתה רואה את זה במליאה, אבל מצביעים על זה בוועדה.

נציגת משרד העבודה והרווחה, בבקשה.

אנחנו מבינים שבמסגרת ההסתייגויות עלתה גם הסתייגות לתקן את סעיף 136 בעניין העובדים הזרים, כאשר התיקון עצמו מטיל אחריות על שר העבודה להתקין תקנות בקשר לשיעור השכר. ככול שהוועדה תחליט להצביע בעד הסעיף הזה, אנחנו מבקשים שהשיעורים ייקבעו בחוק וכי לא תוטל אחריות על שר העבודה להתקין תקנות בקשר לחוק.

אני מקבל את הבקשה שלהם ולקבוע בחוק שזה יהיה כמו יום עבודה רגיל, לא יהיה יום חופש. לא צריך את שר העבודה בשביל זה.

לא, לא. חששתי מהדבר הזה. שר העבודה עסוק ואומר: אני לא יכול לתקן תקנות בזמן הזה.

לכן נקבע שבתחומים האלה של הסיעוד לא ישולם יותר מ-100% מהשכר, זה לא ייחשב יום חופש.

לכן צריך לחזור להצעה הראשונה - - -

שמי שאינו אזרח ישראלי לא זכאי ליום חופש.

אי אפשר לעשות את זה מהרגע להרגע. אנחנו לא יודעים מה ההשלכות של דבר כזה, לקבוע קביעה כל כך גורפת שמי שאינו אזרח לא יקבל שכר - - -

מה זה לא יקבל שכר? זה לא יום שבתון.

אני מתייחסת לסעיף שמדבר על השכר של העובדים, סעיף 146. מבחינה מקצועית, אני חושבת שבפעם הקודמת הסעיף דיבר על מי שאין לו זכות הצבעה או מי שאינו אזרח ישראלי. הנוסח הזה עדיף מאשר לדבר על עובדים זרים ספציפיים.

מצוין. מקובלת עליי ההערה הזאת. עו"ד ספיר אליעזר אומרת את מה שאנחנו אמרנו.

אנחנו רוצים לחדד קושי בהקשר הזה.

משרד המשפטים חושב שיש קושי, אפשר ללכת גם עם החלופה השנייה.

אני רוצה להבין את ההצעה של משרד העבודה.

אני אגיד בצורה מדויקת בעניין ההסתייגות: ככול שהוועדה – וזו לא החלטה של השר – מחליטה שרוצים לקבוע שיעורים שונים לשכר של העובדים הזרים לפי סעיף 136 - - -

זו לא הייתה ההצעה. ההצעה הייתה שביום זה לא יחול - - -

אנחנו נצמדנו לנוסח הקודם. הנוסח הקודם הטיל את האחריות על שר העבודה והרווחה מתוך הבנה שהוא קובע שזה יהיה 100%. זה מה שביקשו אז היועצים המשפטיים. עכשיו הם אומרים שזה מעלה עליהם קשיים. אני חוזר ואומר, אדוני, הכי טוב לחזור להסתייגות המקורית שלי שאומרת שיום החופש יינתן רק לאזרח ישראלי. נקודה.

זו אפליה פסולה, כי אי אפשר - - -

אבל הם לא מצביעים. אתה גם מפלה את מי שלא אזרח ישראלי, הוא לא יכול להצביע.

למה הם צריכים יום חופש? זה נועד כדי לעודד הצבעה.

עופר, אתה מתנגד לזה?

מטרת החוק היא הצבעה. צריך לבחון מה הרציונל של יום שבתון - - -

יש לי הצעה פרקטית. לאור ההתלהמות שנוצרה פה, אני מציע שנכתוב בנוסח: כפי שקבע שר העבודה בבחירות לכנסת העשרים-ושלוש לגבי העובדים הזרים בסיעוד. אותם התנאים יחולו גם על סיעוד, גם על תעשייה, חקלאות, בנייה, מלונאות והסעדה.

מישהו יודע מה התנאים שנקבעו שם?

אני רוצה להבהיר מקצועית שזו הייתה טעות. אני רק מבקשת שתיצמדו, ככול שזה יתקבל, לנוסח שהיה - - -

ההסתייגות שלי על הדבר הזה היא copy-paste מהתקנות לקראת הבחירות לכנסת העשרים-ושלוש. אפשר להשתמש בזה ורק להוסיף את האחרים. לא צריך תקנות חדשות, זה copy-paste מהתקנות.

אני חושב שמבין הניסוחים, מה שהציע עכשיו חבר הכנסת פורר הוא הכי פחות גרוע.

אני יכול לקרוא לכם מה קבע אז שר העבודה.

לא צריך לקרוא. אלעזר, מה אתה אומר על זה?

ככול שההוראה תצלם מצב, כלומר שתאמר שמה שנקבע לקראת הבחירות לכנסת העשרים-ושלוש לגבי עובדי סיעוד יחול גם לקראת הבחירות לכנסת העשרים-וארבע, זה בסדר. זה בנוסח של החוק. אני מסב את תשומת לבכם לגבי ההסתייגות, כי ככול שמרחיבים את זה, אני לא בטוח שהדברים שקבע שר העבודה לגבי עובדי סיעוד הם רלוונטיים ונכונים גם לעובדי התחומים האחרים.

הם רלוונטיים.

כל תחום יש לו את הנישה שלו - - -

דין ליבנה, מה אתה אומר על זה?

מה שקבע שר העבודה אז באישור ועדת הכספים של הכנסת היה שאם האדם לא עובד, לא משלמים לו שכר, אלא אם כן הוא נעדר מחמת מחלה, חופשה, חג, מנוחת פיצוי.

ואם הוא עובד – 100%.

אפשר לקבל הערכה תקציבית כמה זה חוסך בשביל פיצוי המעסיקים שהצעתי?

אותם אנשים קיבלו 100%. זו הצעה ראויה. מה אתה אומר, אלעזר? עו"ד ליבנה הקריא את מה שביקש חבר הכנסת פורר, היינו להעתיק את מה ששר העבודה עשה בכנסת העשרים-ושלוש ולהחיל את זה על הכנסת העשרים-וארבע. אני הייתי מוסיף שזה יהיה בהוראה קבועה ולא בהוראת שעה. לא צריך להטריח את השר עוד פעם. שלא יטרח.

נצלם מצב.

מקובל על כולם.

אני אשמח לדעת מהאוצר הערכה תקציבית כמה נחסך.

אני מבקש שמשרד האוצר יעביר לעידן הערכה תקציבית נכונה יותר ומדויקת יותר.

לא, כמה נחסך בעקבות זה.

זה מה שאמרתי.

משרד המשפטים סיימו?

זה בסדר. אם הבנתי נכון, עצרתם בנוסח שהציג עכשיו חבר הכנסת פורר.

אני ממש מתרגש. זו הפעם הראשונה שמשרד המשפטים מסכים - - -

הסברנו את הקשיים גם בנוסח הזה.

אגב, זה מתחיל להחשיד אותי הסיפור הזה...

אני אסביר לך. אחרי שבוועדה לקידום מעמד האישה היו דיונים ארוכים בנושא חוק האפוטרופסות, במקום שזה יגיע לוועדה הזאת, הגענו להסכמות.

חברים, אנחנו סיימנו. כל ההסתייגויות, למעט אחת, יש עליהן טענת נושא חדש. אנחנו נצא עכשיו להפסקה בתקווה שוועדת הכנסת תתכנס כמה שיותר מהר ולאחר מכן נתכנס שוב. חמש דקות לאחר סיום ישיבת ועדת הכנסת אנחנו נגיע שוב לכאן.


הישיבה ננעלה בשעה 16:40.