פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



30
ועדת הכנסת
21/12/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 97
מישיבת ועדת הכנסת
יום שני, ו' בטבת התשפ"א (21 בדצמבר 2020), שעה 10:30

1. בקשת יו"ר ועדת הכלכלה להקדמת הדיון בהצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 74) (הוראות לעניין פריסת רשת מתקדמת), התשפ"א-2020 (מ/1378), לפני הקריאה השנייה והשלישית
2. פניית סיעת יהדות התורה למינוי ממלא מקום קבוע בוועדת החוקה, חוק ומשפט.
3. בקשת יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט להקדמת הדיון בהצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים וארבע (הוראות מיוחדות), התשפ"א-2020, בכל הקריאות
4. 4. הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון - הוראות לעניין תקציב בשנת בחירות) (הוראת שעה) - הכנה לקריאה ראשונה מטעם הוועדה

חברי הוועדה: יצחק פינדרוס – מ"מ היו"ר
עוזי דיין
עמית הלוי
בועז טופורובסקי
אחמד טיבי
מאיר כהן
מתן כהנא
אופיר כץ
מיכאל מלכיאלי
אוסנת הילה מארק
חמד עמאר
טלי פלוסקוב
תהלה פרידמן
אלעזר שטרן

סמי אבו שחאדה
יאיר גולן
מכלוף מיקי זוהר
תמר זנדברג
יוסף טייב
מיכאל מלכיאלי
סונדוס סאלח
בצלאל סמוטריץ
ג'אבר עסאקלה
אריאל קלנר

אסי מסינג - היועץ המשפטי במשרד האוצר, משרד האוצר - המפקח על הביטוח

יוגב גרדוס - סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר - המפקח על הביטוח

דין ליבנה - יועמ"ש ועדת הבחירות המרכזית

אורלי עדס - מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית


עמיר פוקס – חוקר במרכז לערכים ומוסדות דמוקרטיים, המכון הישראלי לדמוקרטיה

ארבל אסטרחן
שגית אפיק

נועה בירן - דדון

הדס צנוירט


בקשת יו"ר ועדת הכלכלה להקדמת הדיון בהצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 74) (הוראות לעניין פריסת רשת מתקדמת), התשפ"א-2020 (מ/1378), לפני הקריאה השנייה והשלישית

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת, מס' 97. יש שלושה סעיפים שאבקש לסיים איתם, ואז נעבור להצעות לסדר.

העובדה שאיתן גינזבורג נתן לך, איש יהדות התורה, לנהל ולא לרשימה המשותפת, זה המשך הכניעה של גנץ לנתניהו, לאי השוויון.

יש בקשה של יושב-ראש ועדת הכלכלה להעביר את הצעת חוק התקשורת לפני הקריאה השנייה והשלישית, חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 74). זה חוק שנותן 10% מההכנסות של חברות התקשורת כדי להעביר סיבים אופטיים למקומות מרוחקים. גם יהודה ושומרון, גם אזורי גבול. אני מבקש לתת לו פטור מחובת הנחה, כדי שיוכל לעלות היום למליאה. האם יש מישהו שמתנגד? מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד
אושר.

אושר.



פניית סיעת יהדות התורה למינוי ממלא מקום קבוע בוועדת החוקה, חוק ומשפט.

סעיף ב' בסדר-היום הוא פנייה שלי כיושב-ראש סיעת יהדות התורה – אני מבקש למנות את חבר הכנסת אליהו ברוכי כממלא מקום קבוע של יעקב אשר כחבר ועדת החוקה, חוק ומשפט. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד
אושר.

אושר.


בקשת יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט להקדמת הדיון בהצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים וארבע (הוראות מיוחדות), התשפ"א-2020, בכל הקריאות

בקשת יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט להקדמת הדיון בהצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים וארבע (הוראות מיוחדות), התשפ"א-2020, בכל הקריאות לכנסת ה-24.

אפשר הבהרה? יש פה חברת כנסת מכחול לבן ואנחנו דואגים לבריאות של כולנו.

לפני סעיף ד' נעבור לשאלות שלך. כבר נעבור לזה. אני בסעיף ג'. בקשת יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט להקדמת הדיון בהצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים וארבע.

אשיב לך, בועז. קצין הכנסת עדכן את חברי כחול לבן מי מהם צריך להיכנס לבידוד - ביניהם יושב-ראש הוועדה איתן גינזבורג שעובדתית לא מנהל את הוועדה כי היה צריך להיכנס לבידוד. תהילה פרידמן לא קיבלה או נדרשה להיכנס לבידוד, ולכן היא מופיעה פה בישיבה.

אני מעלה על נס את ההגנה של מיקי על כחול לבן.

סעיף ג' בסדר-היום, מי בעד הבקשה של ועדת החוקה, חוק ומשפט? להקדים את הדיון בהצעת חוק הבחירות לכנסת, התיקונים שנעשו בוועדת חוקה, בכל הקריאות. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד
אושר.

אושר פה אחד.

הכנסת (תיקון - הוראות לעניין תקציב בשנת בחירות) (הוראת שעה)

הצעות לסדר.

אדוני היושב-ראש, ביקשתי הצעה לסדר. ביום רביעי שעבר הצבענו בכנסת על חוק מרקם חיים, כדי לטפל ב-25,000 מתיישבים חלוצים, שאנחנו שלחנו אותם לגור במקומות שהם גרים בהם. הם גרים שם בלי חשמל מוסדר, בלי כבישים מוסדרים, בלי אבטחה מוסדרת. זה עניין הומניטרי לחלוטין. בכנסת החוק הזה עבר ברוב עצום. גם מצביעים מהקואליציה, מהאופוזיציה היו בעד. לא סביר, שעכשיו אנחנו לא מקדמים את החוק הזה.

אנחנו מבקשים לדון פה עכשיו ולהעביר את החוק הזה לוועדת העבודה והרווחה בראשות כץ כדי שהדבר הזה יוכל להתקדם. אין סיבה לתקוע את החוק הזה. זה עניין הומניטרי לחלוטין. המתיישבים האלה מחכים שאנחנו נדרבן את הממשלה לפעול בעניינם. הממשלה לצערי, לא עושה דבר. אנחנו נעשה זאת בחקיקה. את הדבר הזה חייבים לקדם, ואם זה יגיע לוועדת העבודה והרווחה, הדבר הזה יקבל עדיפות ויקודם. גם יש בוועדה רוב שיצביע בעד הדבר הזה.

תודה. חבר הכנסת עמית הלוי.

לחוק הזה שמתן מזכיר יש שני ממדים: יש ממד אחד, שהוא ממד מדיני מאוד חשוב. העובדה שיהודים גרים בארץ ישראל זה לא עניין בלתי לגלי – להפך – זה לגלי, וזה תפקיד המדינה להסדיר את התיישבות העם היהודי בארץ ישראל, אבל יש גם עניין הומניטרי. הייתי בכמה וכמה ישובים כאלה, לכן ברור שהדחיפות, כפי שהכנסת בשבועות האחרונים, גם בעניינים שבמחלוקת, בהיבטים ההומניטריים שמה את המחלוקות בצד ואישרה, מחייבת גם בהקשר הזה להעלות את זה לדיון בוועדה עכשיו, להצביע על זה, לקדם את זה לוועדת העבודה והרווחה. אנחנו מדברים רק על קידום לקריאה ראשונה, כך שיש עוד תהליך, ואני בעד שתעשה זאת, אדוני היושב-ראש.

חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ.

שלא יפנו את הטענות לחבר הכנסת פינדרוס, משום שאין לו סמכות לקבוע את סדר-היום. מי שקובע את בסדר-היום זה יושב-ראש הוועדה איתן גינזבורג. הבוקר דיברתי איתו מספר פעמים, וביקשתי ממנו להעלות את החוק הזה להצבעה בדחיפות. הוא הסביר לי שיש לו סמכות להמשיך ולעכב את זה. אנחנו לא מתכוונים להתפשר, הליכוד הולך ללחוץ שהחוק הזה יעלה, משום שזה חוק חשוב מאוד.

בבקשה.

ראשית, אני מבקש מגברתי היועצת המשפטית את חוות דעתה בהינתן שבו יושב-ראש הוועדה בסוג של נבצרות, כי נכנס לבידוד. מי מוסמך לקבוע סדר-היום בהיעדרו? והאם אכן יכול להחליט שהוא לא קובע את זה לסדר-היום לנצח?

דבר שני, בהמשך לדברים החשובים והנכונים של יושב-ראש הקואליציה, ואני מאוד מעריך את תמיכתכם וגיבויכם לעניין, שיתקנו כל הסכם שאתם בדרך אליו, ותסרבו להעביר כאן את חוק בחירת המועדים שאתם רוצים להעביר מבלי שיוצמד אליו הנושא לסדר-היום כדי לוודא שאת הצדק הזה נעשה.

הנה, יו"ר הקואליציה עונה לך פה בלייב: אם ימינה יודיעו שאם החוק הזה עובר הם מצטרפים לממשלה, אני מתכוון עכשיו ברגע זה. רק תצהירו שאצתם מצטרפים לממשלה. תצהירו את זה.

הרבה דברים איומים ונוראים עשיתם. המון דברים שלא ייעשו עשיתם בחודשים, בשבועות ובימים האחרונים. דבר אחד אל תעיז לעשות - אל תיקח 20,000 מתיישבים לפוליטיקה הקטנה כבני ערובה.

ההפך. אני צריך את ימינה כדי להעביר את החוק הזה. ונקדם את החוק. למה לא?

לקחתם את התקציב כבן ערובה, את החולים כבני ערובה, את הכלכלה כבת ערובה. הכול לקחתם. את המתיישבים אל תיקח כבני ערובה לפוליטיקה.

את החוק אקדם איתך או בלעדיך, אבל תיכנסו לממשלה – תעזור לי לקדם את החוק הזה. זה דבר לגיטימי.

מיקי, הצעתך הקואליציונית נשמעה היטב. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה.

כמה דברים אם מדברים פה על מצוקות של אנשים, אני אתמול הייתי בחברון. מערת המכפלה. עליתי ונכנסתי לתוך המערה. מי שבא על כיסא גלגלים, או אם יש לו בעיות – אחמד טיבי, תשמע גם אתה – מוסלמים לא יכולים לעלות – אין נגישות לשם. זה לא 20,000 אנשים; לצערנו זה הרבה יותר שלא יכולים להיכנס לשם, וזה לא פעם ראשונה שדנים פה, אם מדברים על סדרי עדיפויות, של מה שצריך להיות.

אני מקבל את מה שבצלאל צעק פה. ליבו ל-20,000 המתיישבים, ואני לא יודע למה חברי מיקי אמר רק על ה-20. כל המובטלים, כל מערכת הבריאות, חוסר תפקוד - הכול מונח לפתחנו. מיקי, לא שמעתי שאתם ביקשתם להעלות את זה במשא ומתן כחלק מהתנאים, את אותם 20,000 מתיישבים. מכל אוזניו של עם ישראל, אלה שעוד לא מאסו בפוליטיקה שמתרחשת כאן, שעוד מאזינים למה שקורה ועוד מאמינים למה שקורה – לא שמעו מילה אחת על מרקם החיים מאיזה צד.

היושב-ראש, היטבת להגדיר את זה - זה זמן שידור שכל אחד מנצל פה את הדברים לעשות סוג של להרוויח כאן. הדבר היחיד שהוועדה הזאת צריכה לעשות זה להחזיר את כבודו של המקום הזה לבניין הזה. זאת ועדת הכנסת. בימים האחרונים, בשבועות האחרונים, בחודשים האחרונים – קשה ללכת ברחוב, קשה לפגוש אנשים בלי שיגידו לך: מה עושים בבניין שלכם למדינה הזאת? מה עושים לחברה הזאת? למה אחראים? כל אחד דואג. אגב, אני חושב שהבעיה לא מתחילה עכשיו, ואם הוועדה הזאת נתנה יד לקדם במהירות ראשי ממשלה חליפיים וממשלה של 34 שרים, כשלאנשים אין מה לאכול - שלא נתהדר בנוצות לא לנו.

אין 34 שרים. אני רוצה לומר על הצעת חוק שאני ומיקי לוי ובצלאל ומתן שותפים – הנושא של הסדרת חיים - קודם כל, נאמר את האמת - אם הממשלה היתה מתפקדת, לא היה צריך הצעת חוק.

אני מתיישב. אתם רוצים מתנחל. המדינה לא שלחה אותי. בחרתי ללכת לשם. מספיק עם כל הטרמינולוגיה. המדינה לא שלחה אותי לשם.

לא דיברתי על מדינה.

גם אותך שלחו.

חינכו אותנו ללכת לשם. לא שלחו אותי.

אף אחד לא אמר ששלחו. אולי אמרו בדיון אחר. אני רוצה להתייחס. קודם כל, אם הממשלה היתה מתפקדת כממשלה, הנושא הזה היה מוסדר על-ידי הממשלה ולא היה צריך לבוא לידי חקיקה. החלטת ממשלה היתה פותרת את זה, ולצערי הרב, חלק מהאי-תפקוד של הממשלה זה אותו באג שהממשלה לא קיבלה החלטה. לכן הייתי שותף להצעה של בצלאל וחיים כץ.

לא רק היית שותף - ויתרת על הצעת חוק שלך.

נכון, כי אני אכן חושב שהדבר הזה, שבאמתלה של בירוקרטיה 25,000 איש סובלים לא יום, לא יומיים, לא שנה, לא שנתיים בלי מים, בלי חשמל, בלי משכנתא, בלי כביש גישה, בלי הסעות, בלי - ביטוח לאומי לא יכול להיכנס לעשות שם גינת משחקים או נגישות, בגלל שהממשלה לא קיבלה החלטה ובגלל שזה לא הוסדר בחקיקה. אני חשב שזה דבר ראשון במעלה של אנשי ארץ ישראל. הנושא ההומניטרי הוא חשוב, אבל אני חושב שיש לומר את האמת – אנשים עושים שליחות אמיתית של ישוב הארץ. על זה אנחנו 100 שנה נלחמים בארץ, וצריך לעשות את זה. לכן אשמח לשמוע מהיועצת המשפטית מי מוסמך לקבוע את סדר-היום של הוועדה, ואכן אחרי שתי ועדות, לפי סעיף 78, זה היה אמור להגיע לוועדה. למה זה לא הגיע לוועדה, כשהיינו צריכים לקבוע ועדה שתדון באותו חוק שחוקק ביום רביעי - כפי שאמרו קודמיי, ברוב באמת משמעותי – 60 חברי כנסת מול 40. זה משמעותי מאוד.

קודם כל, אין הוראה שמחייבת את הוועדה לקבוע שתי ישיבות.

סעיף 78 לא אומר שאחרי שתי ישיבות ועדת הכנסת תדון?

לא. מההיסטוריה של הוועדה, רוב החוקים לא נקבעים שבוע אחרי. ודאי אין פה עיכוב. כמובן צריך לשים את זה על סדר-היום בזמן סביר, אבל היו"ר לא היה חייב לשים את זה היום.

מי מוסמך לקבוע בהיעדר היו"ר?

יו"ר הישיבה צריך לקבוע ממלא מקום. אנחנו במצב ייחודי עכשיו. אנחנו לא רגילים למצב שהיו"ר נמצא וזמין, אבל לא יכול להיות כאן. הדברים צריכים להיעשות בתיאום איתו. אנחנו צריכים לראות מה מצבו, לחזור.

אדוני היושב-ראש, האם אתה מוכן להתקשר אליו, להודיע לו שאתה מסרב לנהל את הדיון שהוא רוצה שתנהל כנראה – זה הדיון הבא – אתה מסרב לנהל אותו, אם לא יאפשר לך לשים את זה על סדר-היום?

ממלא מקום לא יכול לקבוע את סדר-היום?

במצב רגיל שיו"ר הוועדה מבקש מאחד מחברי הוועדה למלא את מקומו, יו"ר הוועדה הוא זה שקובע את סדר-היום, ואומר: אני מבקש ממך למלא את מקומי לחוק הזה והזה.

כל מה שצריך זה שימינה תצטרף. ברגע שימינה מצטרפת, פתרנו את כל הבעיות.

למה? תצטרף? לממשלה הביזיונית הזאת?

מה שווה לך?

מה עשיתם בנושא ארץ ישראל? מיניתם שופטים?

אם היא תצטרף, יהיה לנו רוב. למה ימינה מסרבת?

- - -

חבר הכנסת מאיר כהן.

אני מציע – שמענו את היועצת המשפטית. צא אדוני, תכריז על הפסקה של עשר דקות. תתקשר לאיתן גינזבורג. תשמע את עצתו ותחדש את הישיבה בעוד עשר דקות לכאן או לכאן. זה מה שיש לעשות. לא הבנתי מהיועצת המשפטית שבשום פנים ואופן אסור לך להביא את זה לסדר-היום.

אתם תומכים, מאיר? אז למה לדחות את הדיון בעשר דקות אם אתם לא תומכים ממילא? גם אנחנו רוצים את זה. ההתיישבות של ארץ ישראל לא חתומה על שם ימינה. היא חתומה על שם הליכוד.

אני רוצה לעשות עשר דקות הפסקה, להתייעץ עם איתן, ואם הוא אומר שאין לו בעיה לבוא לכאן ולהעלות את זה על סדר-היום, נגמר הסיפור.

אמרת דבר נכון – שהיועצת המשפטית לא אמרה שאי-אפשר. היא לא אמרה את זה.

הליכוד יעצור את זה. הוא לא רוצה להעלות את זה.

באמת, תפסיק להיות פופוליסטי.

למה מיקי יוצא עכשיו החוצה?

נתחיל את הדיון. תוך כדי נקדם התייעצות יחד עם איתן ונראה איך נצליח לקדם, אולי נגיע איתו להבנה שנעלה את החוק הזה. אני מתאר לעצמי שאתם לא הולכים לעשות הצבעה על החוק הזה בחמש הדקות הקרובות, אז יהיה לנו הזמן לעשות את ההפסקה על הדיון. אני פותח את הדיון בהצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון - הוראות לעניין תקציב בשנת בחירות) (הוראת שעה), הכנה לקריאה ראשונה מטעם הוועדה. הצעה לסדר, בבקשה.

קודם כל, אני לא איש ההתיישבות הצעירה.

אסנת, תגידי להם שהתיישבנו באופקים ובדימונה.

ההורים שלי התיישבו באופקים ובדימונה, וזה עדיין לא נבלע להם.

יש אדם שתומך בחוק שמנהל את הישיבה, שלא שם את זה על סדר-היום. יש פה אנשים מהליכוד, שלא דואגים שזה יהיה במסגרת המשא ומתן שעד עכשיו יש או אין- - -

עד לפני חמש דקות לא ידענו מי מנהל את הישיבה.

נראה שלליכוד וימינה, שאומרים: זה חשוב לכם – בואו תצטרפו - אבל בגלל הפוליטיקה הם לא מצטרפים ושמם את ההתיישבות הצעירה בני ערובה, והצביעות הזאת, יראו כל אנשי ההתיישבות הצעירה ומי שזה יקר לליבם – זה אחת.

שתיים, חברת הכנסת הילה שי וזאן היא חברת הוועדה. כולנו מאחלים לה בריאות ושתצא מזה כמה שיותר מהר במהרה בימינו. עם זאת, ביום רביעי האחרון היא היתה כאן בוועדה. הבדיקה שהיא עשתה, נעשתה לדעתי אתמול או במוצ"ש. אתם לוקחים ארבעה, חמישה ימים אחורה – היא היתה בכנסת תוך כדי הרבה מאוד אנשים שאמורים להיכנס לבידוד, כולל אני חושב אנשים שהיו כאן.

אני דורש, לפני שהוועדה הזאת מתקיימת, בשביל עובדי הכנסת, בשביל אנשי הוועדה, בשביל כל מי שזה חשוב להם - שיבוא מי שממונה על הקורונה בכנסת, שזה לדעתי גריף, ויאמר לנו האם ניתן לקיים ישיבה או לא ניתן.

קצין הכנסת עשה בדיקה ונתן הנחיות לכל מי שהוא חושב. דיברתי גם עם איתן, וגם עם הילה, ונתן הנחיות לכל מי שצריך להיכנס לבידוד.

האם קצין הכנסת אמר שאפשר לנהל הכול?

כן.

אדוני היושב-ראש, אתה לא חושב שההצעה שנתתי נכונה? תעשה שנייה הפסקה, תתקשר לאיתן.

אנחנו בבדיקה איתו. אמרתי שכיוון שבחמש הדקות הקרובות לא תהיה הצבעה- - -

כיוון שבשונה ממי שישב לשמאלך לפני רגע – עליך אני סומך - אני זורם איתך.

אני מתחיל את הדיון בהצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון - הוראות לעניין תקציב בשנת בחירות) (הוראת שעה), הכנה לקריאה ראשונה מטעם הוועדה. החוק הזה נשלח לכולם אתמול. פורסם בכלי התקשורת גם אתמול. הוא חוק די פשוט וברור. הוא נותן לממשלה שני תאריכים – שבוע ושבועיים כדי להביא תקציב 20 ו'-21', והמצב המשפטי, כולנו מכירים אותו, כפי שאמר הייעוץ המשפטי של הכנסת – הודיעה לנו שהכנסת מתפזרת מחר בערב אם התקציב לא עובר. נותן בעצם עד 31 להעביר את תקציב 20', עד 5 בינואר להעביר תקציב 21', ולא – נשארים בתאריך המקורי לא של הצעת החוק שעברה פה אלא התאריך המקורי בהצעת החוק שעברה בוועדת לפני שלושה חודשים שהוא 23 במרס. אני פותח את זה לדיון. בצלאל, בבקשה.

אדוני היושב בראש, גברתי היועצת המשפטית, סיימנו עכשיו דיון עצוב וכואב מאוד בוועדת הכספים עם אנשי אגף התקציבים והחשב הכללי והלשכה המשפטית. לא דיון ראשון אגב שחשף את עומק הקטסטרופה שמדינת ישראל תיכנס אליה ב-1.1 למניינם, בהינתן שלא יעבור תקציב 2020, ולא יועברו תיקונים לחוק יסוד: משק המדינה או לחוק יסודות התקציב שהוכנו במשרד האוצר ויאפשרו מינימום של תפקוד המשק גם בלי התקציב.

מה שאנו מבקשים – די היה מוסכם על-ידי כל חברי הוועדה, שנבקש שבמסגרת הצעת החוק הזו שמכינה עכשיו ועדת הכנסת לחקיקה, וכמובן גם חוסכת קריאה טרומית וכו', תכניסו בתוך ההצעה הזו את העקרונות של תזכיר החוק שהוכן במשרד האוצר, חוק יסוד: משק המדינה, כדי לוודא, אם אנחנו עושים בעיניי, את הצעד חסר האחריות הזה ומייתרים את הדחייה ונכנסים ללוחות זמנים בלתי אפשריים בהקשריים מקצועיים ודמוקרטיים – נשים את זה רגע בצד, לפחות נוודא שהמדינה מסוגלת להמשיך להתנהל במינימום נורמלי. היועצת המשפטית של ועדת הכספים עו"ד שגית אפיק אמורה לשבת עכשיו מטעמו של יושב-ראש ועדת הכספים על התזכיר הזה של משרד האוצר מול אנשי משרד האוצר. כנציג אופוזיציה אני אומר – למרות הקושי הגדול, בהינתן שהצעת החוק הזו תצורף להצעת החוק הזו, נשקול בחיוב לתמוך בה בגלל האחריות הגדולה שיש לנו למדינת ישראל מעבר לכל שיקול פוליטי אחר.

כיוון שזה גם תיקון לחוק יסוד, אני לא רוצה לשים את זה בין השנייה לשלישית, שיגידו: מחטף. מתחילים עכשיו לדון בזה - אני מציע להדפיס לכולם עכשיו גם את הצעת החוק ההיא, שזה יהיה פה בקריאה ראשונה.

אני חושב שההצעה שלך הגיונית מאוד. בבקשה.

ההליך שנעשה פה עכשיו זה הצעת חוק מטעם ועדה. זה הליך ייחודי שמאפשר רק לשלוש ועדות בכנסת, להציע הצעות חוק מטעמן ישר לקריאה ראשונה - לחסוך את הקריאה הטרומית, אבל יש על ההליך הזה הגבלות: קודם כל, זה רק ועדות מסוימות – ועדת הכנסת, ועדת חוקה ו-וועדת ביקורת, יכולות להציע הצעת חוק מטעמן רק בנושאים מסוימים, ורק אם הנושאים הללו נמצאים בסמכותן, כלומר ועדת החוקה, שיכולה להציע הצעות מטעמה, לא יכולה לתקן את חוק העונשין כהצעת חוק מטעמה.

אז איך היא יכולה לקבוע לוחות זמנים להגשת תקציב המדינה ל-2020, 2021? זה בסמכות ועדת הכספים.

אתן עוד דוגמה ומייד אתייחס ספציפית. זוכרים שלאחרונה תוקן פה עניין של הקפאת שכר חברי הכנסת - זו היתה הצעת חוק מטעם ועדה, ואז אחד מחברי הכנסת אמר: בואו נוסיף גם תיקונים לגבי שרים ושופטים, ואז אמרנו: אי אפשר לעשות את זה כי שרים ושופטים הם בסמכות ועדת הכספים ולא בסמכות ועדת הכנסת. בעצם עכשיו אני אומרת משהו דומה: ועדת הכנסת יכולה יזום מטעמה תיקון שנוגע לענייני הכנסת. היא לא יכולה ליזום עניינים שקשורים לתקציב המדינה באופן כללי.

מה שהציע בצלאל, זה נטו על הכנסת, על הפיקוח הפרלמנטרי.

במונחים של סמכויות נגררות וכו' - העולם המשפטי לא נולד בסעיף הספציפי שלך בתקנון. אנחנו יושבים בתוך שיטה משפטית. המושג סמכות נגררת קיימת - הרי הרציונל ברור – קונים זמן. מישהו צריך לתת בדעתו לשאלה מה קורה בזמן הזה. יש מדינה לנהל בזמן הזה. אני לא מבקש לצרף דבר שהוא לא רלוונטי, שהוא לא קשור. ועדת הכנסת מבקשת בעצם, בהצעת החוק הזו, לדחות את המועדים בעצם להתפזרותה, אבל ברור לכולם שזה לדחות את המועדים להעברת תקציב המדינה לשנים 2020, 2021. אין דבר שהוא פחות קשור, הדוק מלומר מה קורה בזמן הזה, ואם הזמן הזה לא משיג את תכליתו. בעיניי זה ממש אינהרנטי. לכן ברור לי שאם הכנסת מוסמכת לקבוע שמועד התפזרותה – לא סתם כי התחשק לה; כי היא נותנת זמן לממשלה, כולנו מחוברים לתקשורת ומבינים כלה למה נכנסת לחופה. ברור לכולם שיש פה אירוע שמתנהל. ועדת הכנסת מאפשרת לאירוע הזה, מבקשת לאפשר לאירוע הזה את הזמן להתקדם. חלק מהאירוע הזה זה גם מדינה לנהל. לכן אם דוחים, צריך גם להגדיר מה קורה בזמן הזה. בעיניי זה חלק מהעניין.

יותר מזה – אם מותר לכם לקבוע פה – אתם לא מבקשים רק לדחות עכשיו את 2020 מ-23 בדצמבר; אתם מבקשים לקבוע גם בניגוד לחוק, ש-2021 עד 31 במרס – מבקשים להקדים את זה. אנחנו באירוע תקציבי/ פוליטי שהתפזרות הכנסת היא מין תופעת לוואי אולי אינהרנטית שלו, אבל ממש לא עניינית שלו. לכן אני שואל - גם אם לשיטתך לא, ברור הרי שהסעיף הזה בתקנון לא מונע - נניח שהחוק הזה יעבור בקריאה ראשונה, ובשנייה ושלישית הוא ייכנס כהסתייגות.

זאת עמדתנו, שזה מונע.

אי אפשר להציג עמדות משפטיות לא רלוונטיות. אין מצב בעולם שסעיף ב תקנון – לא חוק – שמאפשר לוועדת הכנסת לחוקק חוקים ומונע ממנה פטור מקריאה טרומית, אין מצב שסעיף כזה גובר על הליכי החקיקה הכי בסיסיים של כנסת שכל חבר כנסת מוסמך להעלות כל הסתייגות.

איפה זה קבוע? זה גם בתקנון.

אומר בצלאל שזה יעבור כהסתייגות.

היא רוצה לומר שגם הסתייגות אין. אין חיה כזאת.

ברגע שבחרו במסלול מטעם ועדת הכנסת, לא ניתן להוסיף לחוק הזה עניינים שאינם בסמכות ועדת הכנסת. זה אפשר לעשות במסלול של חקיקה פרטית, ממשלתית. הליך החקיקה לצערי לא מוסדר בחוק יסוד: הכנסת. הוא מוסדר כל כולו בתקנון הכנסת. הנושא של ההסתייגויות מוסדר רק בתקנון הכנסת.

אני מבין מה את אומרת. אם חברי הוועדה פה יחליטו לכלול את זה, בין אם עכשיו ובין אם בקריאה השנייה והשלישית – המליאה תרים את אצבעותיה, והחוק ודאי יגבר על הוראת התקנון. אין מה לעשות.

בעינינו זה יהיה הליך לא תקין.

בעיניי כל ההליך הזה לא תקין. בעיני 90% מאזרחי ישראל ההליך הזה לא תקין, שהתקציב הזה הוא בן ערובה של משחקים פוליטיים. בואו לא נשחק פה בתקינות. חנה בבלי.

ועדת החוקה, אם החוק הזה היה נעשה מטעמה – היא יכולה לתקן. לא ועדת הכנסת.

ארבל, לא נוכל להגיש הסתייגויות ברוח של משרד האוצר?

לא, כי הוא לא עניינים של ועדת הכנסת.

אני יכול להגיש הסתייגות על מה שאני רוצה – להקים גן שעשועים בכנסת.

העמדה שלנו שגם נאמרה בעבר- - -

אני חוזר לרישא של דברי בצלאל – כשאנחנו קובעים פה הליכים, מתי הממשלה צריכה להגיש לכנסת, אנחנו לא יכולים לקבוע מה קורה אם לא הגישו? מה יהיה המצב החוקתי? למה זה לא יהיה חלק מאותו עניין? זה לא משהו פתאומי. אנחנו באירוע שאנחנו קובעים – הרי מישהו יבוא מחר לבג"ץ, וישאל: מה פתאום הכנסת שינתה חוק יסוד ביום אחד? נגיד להם: המדינה במצב מסוים, כולם מבינים, אז שינינו את חוקי המשחק. באותה מידה אנחנו אומרים אם לא, איך המדינה מתנהלת ביחס לכנסת, אגב. מה שבצלאל ביקש, איך המדינה מתנהלת ביחס לכנסת, ביחס לדיווח לוועדת כספים, ביחס לאי דיווח לוועדת כספים – אם ועדת כספים היה בסמכותה להגיש הצעת חוק – היתה אחת משלוש הוועדות – זה משהו אחר; כיון שזו ועדת הכנסת לדעתי, ועדת הכנסת פה נכנסת בנעליה של אותן ועדות שלא יכולים להגיש, כי היא הכובע של הוועדה הזאת.

בוא נרד שתי קומות למטה - ועדת החוקה – היא כן יכולה להתערב בכל הקשור לחוק יסוד.

היא יכולה להתערב בחקיקה הזאת?

היא יכולה להעביר את החוק הזה.

ודאי. כי זה חוק יסוד. כל חוק יסוד היא יכולה לתקן.

מה שהיא מציעה מבחינה פרוצדורלית זה שוועדת חוקה תגיש את זה כסעיף לחוק הזה. אז זה יהיה בסדר. היושב-ראש שם זה מלכיאלי, אני חושב.

כיוון שיושב-ראש ועדת הכספים, היושב-ראש של ועדת החוקה והיושב-ראש הנוכחי של ועדת הכנסת הם מאותה מפלגה – לא צריך מתווכחים. דברו שנייה ביניכם. אני אמור לצעוק על הדבר הזה ולהתנגד לו בכל מקרה. הוא באמת נורא ואיום. אני אומר כאן – נשקול את זה בסיעה, ונתמוך בו למרות שהוא קטסטרופה פוליטית כי יש לנו אחריות למדינה. תעשה חמש דקות הפסקה, תוציא את גפני מהדיון, תעשו את זה, ואם צריך שיהיה חצי שעה הפסקה כדי שהיועצת המשפטית תחבר על אותו נייר ותכתבו: זה ועדת הכנסת, זה ועדת החוקה כדי שחלילה לא נעבור על הוראות התקנון המקודש – תעשו את זה. בואו נעשה דבר נכון.

אתה מוכן לגשת לגפני, לבדוק איתו מה הוא חושב? בסוף זה ועדת כספים.

הוא הסכים.

תודה. בבקשה.

אני רוצה רק להשלים – זה לא הצעה שלי שזה ילך לוועדת הכנסת. אם זו היתה הצעה פרטית שהיתה מגיעה לוועדת הכנסת או הצעה ממשלתית, לא היתה בעיה. לו היו בוחרים במסלול של הצעת חוק פרטית או הצעת חוק ממשלתית, שהיתה מגיעה לוועדת הכנסת או לכל ועדה אחרת - אפשר לעשות אילו תיקונים שרוצים ככל שזה לא נושא חדש – גם תיקונים נלווים. ברגע שבוחרים במסלול הייחודי הזה של הצעת חוק מטעם ועדה, זה מגביל את הוועדה ואת חברי הכנסת גם בנושאים שאפשר לכלול. זו בחירה שיש לדעת.

ועדת החוקה יכולה לתקן את כל חוקי היסוד ועניינים שנלווים לחוק יסוד כהצעה מטעמה. ועדת הכנסת יכולה לתקן רק עניינים שהם בסמכות ועדת הכנסת.

אם ועדת חוקה תגיש את זה?

לדוגמה, בתיקונים בחוק יסוד: משק המדינה, תיקונים שנלווים לזה - וגם את חוק היסוד הזה.

מה שאמר חבר הכנסת סמוטריץ, שבהינתן העובדה שאין חקיקה מוסדרת על הליכי החקיקה, הטענה שלך אומרת שבגלל פרוצדורה בתקנון הכנסת - העם, נציגיו שירצו להוסיף הסתייגות לחוק הזה, לפרוצדורה הזאת, לא יוכל. זה דבר שלא מתקבל על הדעת מבחינת המושגים הבסיסיים של דמוקרטיה. יכול להיות שזה מחייב שינוי בחקיקה לפעם הבאה, להסדיר את הליכי החקיקה בחקיקה.

העם קבע את תקנון הכנסת.

אם יש על זה קונצנזוס כזה גדול בוועדת כספים- - -

ועדת כספים לא יכולה להגיש הצעה.

אני מבין. אז שיגישו הצעה נפרדת, מי שיכול להגיש.

הלך בצלאל עכשיו שוועדת חוקה תגיש את זה כתיקון לחוק היסוד הזה.

הרי הממשלה גם יכולה לעשות את זה, נכון?

כן.

הממשלה גם יכולה להגיש את ההצעה הזאת ולא היה צריך את הדיון הזה.

זה היה עובר היום קריאה ראשונה עם פטור. זה היה מזורז יותר אם הממשלה היתה מגישה.

נכון.

אבל יש הבדל בין בחירות לכנסת, שעל זה אנחנו מדברים, לבין תקציב המדינה. הרבה יותר הגיוני שאם הדיווח שבצלאל מביא לפה מוועדת הכספים נכון, מה הבעיה, להביא את זה כהצעה של הממשלה, הצעה נפרדת? אנחנו גם נהיה בעד זה.

תשכנע את הממשלה.

אותי לא צריך לשכנע.

גם אותי לא. אני מסכים איתך זה הגיוני, גם הגיוני להסדיר את הישובים ביהודה ושומרון. הגיוני עוד הרבה דברים. כנראה שבמסגרת הקורונה עוד לפני החיסונים, אנשים לא מאוזן להם מה שהגיוני ועושים גם דברים לא הגיוניים לצערי הרב. בבקשה.

יש לי שאלה ליועצת המשפטית. הצעת החוק של הוועדה, במליאת הכנסת צריכה- - -

ההצעה כפי שלפניכם מחייבת רוב רגיל בכל הקריאות כי מדובר בתיקון לחוק יסוד: הכנסת. זה חוק יסוד שאינו משוריין. יש בו סעיפים מסוימים משוריינים, וסעיף 36א לא כזה. שריינו בו סעיף קטן מסוים בחוק ממשלת החילופים לגבי תקציב 2022, אבל זה לא משוריין.

לדעתי צריך רוב אחר. יש רוב מחמיר, לדעתי צריך לעשות, ואם לא, רוב של 61. הרוב המחמיר הוא של 80 חברי כנסת. סעיף 45א לחוק יסוד: הכנסת, שמפנה לסעיף 9א(א9, אנחנו לא מאריכים כהונה אלא אם כן ברוב של 80. תגידי – זה לא הארכת כהונה אלא קיצור כהונה. הוועדה הזאת אישרה, בגלל שאנחנו דנים באותה ועדה שאישרה את קיצור כהונת הכנסת ל-16.3, דהיינו 16 במרס, דהיינו החוק לא עבר, לכן אנחנו מדברים על הארכה מ-16 ל-23 במרס. לכן לדעתי אם אנחנו רוצים להיות בסדר ולהחמיר, מן הראוי שדמוקרטיה בהארכת מועד בחירות מחמיר, צריך רוב של 80 חברי כנסת. זה העניין המחמיר. לגבי רוב של 61 אין בכלל שאלה. אני לא מבין איך הפנית לסעיף 36 ולא לסעיף 34. הרי סעיף 46 לחוק יסוד: הכנסת משריין את סעיף 34 שאומר חד משמעית ששינוי מועד לפי גמר תקופת כהונה צריך רוב של 61, וכאן בהצעת החוק שמונחת לפנינו רשום על התפזרותה לפני גמר תקופת כהונה - אפילו השתמשו באותו מונח. כמה שלדעתי על 61 אין ספק, אני חושב שצריך רוב של 80.

אוקיי. סעיף 35 על חוק התפזרות, זה ודאי אינו חוק התפזרות, לכן זה לא מחייב רוב של 61. אגב, לפי חוק ההתפזרות, הרוב דרוש רק בקריאה השלישית ואנחנו לפני הקריאה הראשונה. בכל מקרה לא מדובר פה על חוק התפזרות.

איך משפט: יראו כאילו החליטה הכנסת על התפזרותה לפני גמר תקופת כהונתה והבחירות לכנסת ה-24 יתקיימו ביום 23 במרס – זה לא מהותית חוק התפזרות? גם אם לא כתוב בכותרת: חוק התפזרות?

חוק התפזרות אומר תאריך של בחירות. זה אומר אם לא יעבור חוק התקציב. החוק הזה כשלעצמו לא יוצר את התפזרות הכנסת. להפך – מטרת החוק הזה לדחות את התפזרות הכנסת.

אם עכשיו ברוב רגיל מקבלים את זה, לא עובר חוק התקציב, אז ברוב רגיל החלטנו שהבחירות יהיו ב-23- - -

זה חוק שכבר קיים. פה דוחים את המועד. הרוב המיוחד לעניין התפזרות, סעיף 34 אומר כך: לא תחליט הכנסת להתפזר לפני גמר תקופת כהונתה אלא בדרך קבלת חוק לעניין זה ברור חברי כנסת. חוק התפזרות מחייב רוב חברי הכנסת בעת שהוא מתקבל. פה זה לא חוק התפזרות. פה לוקחים חוק שקושר בין אי קבלת תקציב לבין התפזרות הכנסת ודוחים את המועד שקבוע למחר, למועד מאוחר יותר. זה לא נחשב חוק התפזרות הכנסת.

שוב. זה חד משמעית עכשיו חוק התפזרות: לא נתקבל חוק התקציב לשנת הכספים 2020 עד יום ט"ז בטבת התשפ"א, 31 בדצמבר 2020, או חוק התקציב לשנת הכספים 2021 עד יום כ"א בטבת התשפ"א , 5 בינואר 2021, יראו כאילו החליטה הכנסת על התפזרותה לפני גמר תקופת כהונתה והבחירות לכנסת ה-24 יתקיימו ביום י' בניסן התשפ"א, 23 במרס 2021. גם לו אמרת שזה לפי אי קבלת תקציב, לא היה צריך לשים את זה. למה שמו את זה – כי כאן, בניגוד לאי קבלת תקציב, שזה 90 יום, פה מדברים על פיזור הכנסת במועד מוקדם יותר. 90 יום מ-5 בינואר.

אותו י' ניסן. י' ניסן ביהדות זה היום שקשרו את האליל של מצרים- - - יום מאוד מיוחד. אלעזר, אתה היית קצין חינוך ראשי בצה"ל. זה נו"ן לך. אם בועז כבוגר צה"ל לא יודע מה זה י' ניסן, אתה כקצין חינוך ראשי צריך לעשות בדק בית.

יש לי בגרות בתנ"ך, קיבלתי 100. אני מוכן להתפלפל איתך, לדעתי זה היה ט' ניסן. נעבור על התאריכים.

יש גם רמב"ם על הנושא של תאריכים ושנת השמיטה. זה רמב"ם מאוד יסודי בהגדרת פסיקה.

שנת יובל כבר לא עושים.

על זה דיברתי. שנת היובל יהיה כשרוב עם ישראל יהיה פה בארץ.

אמרו כשהגיעה שנת היובל.

יש פה אמירות שסותרות אחת את השנייה. אם פה בהצעת החוק אנחנו מקדימים את תאריך הכנסת, שלפי החוק המקורי, חד משמעית צריך 80 ח"כים. אם אנחנו לא מקדימים, ומשנים את תאריך הבחירות באי קבלת תקציב - צריך 61 ח"כים, לא משנה מה. המינימום זה 61. כאן אין ברירה – זה 80. קיבלה תאריך של 16 במרס. אני מתכוון ללכת עם זה לבג"ץ, כי זה חד משמעית, וגם נאמר פה חד משמעית.

אמרת את דעתך.

שוב – לא הבנתי איך זה חוק רגיל, אם רשום פה: התפזרות לפני גמר.

זה חוק יסוד. זה לא חוק התפזרות. אנחנו בתיקון לחוק יסוד: הכנסת. יש כמה דרכים להתפזרות הכנסת.

את אומרת שהמחוקק קבע אפשרות לפזר כנסת לא לפי רוב של 61? לא על ידי אי קבלת חוק תקציב. אי קבלת חוק תקציב זה 90 יום. יש פה שינוי של מועד תאריך בחירות, מנוגד לחוק יסודות התקציב, מנוגד לזה, ואת אומרת שזה בסדר שזה ברוב רגיל, יש פה לקונה שחברי הכנסת לא חשבו עליה וזו לא הכוונה; הכוונה המהותית זה לא פיזור הכנסת אלא איך נקראת הצעת חוק היסוד? זה מה שאת אומרת כיועצת משפטית?

כפי שאני קוראת את חוק יסוד: הכנסת, הצעת החוק שלפניכם אינה מחייבת רוב מיוחד. לגבי הדחייה – ודאי אין פה דחייה של מועד הבחירות. העובדה שוועדת הכנסת הכינה הצעת חוק לקריאה ראשונה שקבעה בה את המועד של 16 שאפילו לא עברה קריאה ראשונה זה לא מועד מחייב. לכן אין פה דחייה.

לגבי חוק התפזרות, יש כמה דרכים שבהן הכנסת יכולה להתפזר. אחת הדרכים היא חוק התפזרות, ולגביה קובע חוק יסוד: הכנסת שמחייבת קבלת חוק ברוב מיוחד של 61 חברי כנסת. דרך אחרת להתפזרות – מצב שבו לא מתקבל תקציב. זו דרך אחרת להתפזרות הכנסת. לו הכנסת היתה רוצה לבטל את הקשר הזה בין אי קבלת חוק תקציב לבין התפזרות הכנסת, היתה יכולה לבטל את סעיף 36א. הסעיף הזה לא שוריין כשנחקק.

תוכלי להקריא את סעיף 36א?

כן: כותרתו: התפזרות בשל אי קבלת חוק תקציב. יש בו שני סעיפים קטנים. אחד מדבר על שני רגילה, והשני על שנת בחירות. הסעיף הראשון אומר: לא נתקבל חוק תקציב בתוך שלושה חודשים מיום תחילתה של שנת הכספים, יראו ביום שאחרי סיום התקופה האמורה כאילו החליטה הכנסת על התפזרותה לפני גמר תקופת כהונתה וייערכו בחירות מוקדמות ביום ג' האחרון לפני תום 90 הימים.

סעיף קטן (ב) מדבר על שנת בחירות או שנה שבה נבחרה ממשלה חדשה וכו', ואז הוא אומר שהיום הקובע יהיה שלושה חודשים מתחילת שנת הכספים כמו בשנה רגילה, או 100 ימים מיום כינון הממשלה - לפי המאוחר.

הסעיף הזה תוקן באוגוסט, כזכור לכם, כי היינו אז ב-100 ימים אחרי כינון הממשלה, ונכתב בו שבמקום התאריך שהיה בו - היום הקובע יהיה 23 בדצמבר, שזה מחרתיים.

שינוי של הסעיף הזה דורש רוב של 61?

לא, הוא לא סעיף משוריין, 36א. בחוק ממשלת חילופין שנחקק בתחילת הכנסת הזו, הוסיפו בו סעיף קטן (ג) שרק אותו שריינו ברוב המיוחד של ה-70 ושם קבעו הוראות לגבי 2022. אמרו שעל אף האמור בסעיפים א ו-ב שאותם הקראתי, לא התקבל התקציב ל-2022 עד מועד החילופין, יהיה היום הקובע שישה חודשים מתחילת שנת הכספים 2022, ואז אם התפזרה הכנסת בשל אי קבלת חוק התקציב, יישאר בתפקידו ראש הממשלה המכהן במועד ההתפזרות. סעיף קטן (ג) משוריין. סעיפים קטנים (א) ו-(ב) אינם משוריינים.

כלומר 36א(1)(3) סותר את הסעיף הקיים נכון להיום, ואין בעיות לסתור אותו ברוב רגיל, לדעתך.

נכון.

אומר לך מה אני דואג. אני דואג שיש פה סוג של תרגיל, שאומרים: ניתן 23, נגיע לבג"ץ, בג"ץ יגיד: יופי שאמרתם 23. צריך רוב מיוחד. לא העברתם את זה רוב מיוחד - זה 90 יום ולכן, בגלל שאנחנו בפסח, אנחנו מגיעים לאחרי פסח.

אם הזכרת בג"ץ, והתכוונתי להזכיר את זה בהמשך הדיון - הוגשו עתירות נגד התיקון שנעשה בחודש אוגוסט, מה שכונה חוק האוזר, ובית המשפט הוציא צו על תנאי על התיקון הזה. כל העניין הזה הוא- - -

מה הוא אמר בצו על תנאי?

הוא לא אמר דבר. הוא אומר: ניתן בזאת צו על תנאי המורה למשיבים להתייצב וליתן טעם מדוע לא ייקבע עדכון כי חוק יסוד: הכנסת תיקון מס' 50 כולו או סעיפים מתוכו בטל, מכיוון שנתקבל תוך שימוש לרעה בסמכותה המכוננת של הכנסת.

אין הסבר, מה הפריע לבית המשפט.

אומר: שימוש לרעה.

זה טענת העותרים. בית המשפט אמר – זה לא דבר קל ערך, ודאי כשמדובר בחוק יסוד – הית המשפט אמר - בשביל להוציא צו מוחלט - השלב הראשון להוציא צו על תנאי, אז בית המשפט אומר למשיבים למה לא נעשה שימוש לרעה, כפי שטוענים העותרים. זה חשוב וצריך להיות לפני חברי הכנסת. בית המשפט הורה גם על הרחבת ההרכב שידון בהצעה, אבל יש גם לדעת שבאותו תיקון היו כמה סעיפים – לא רק סעיף של הארכת המועד. גם לגביהם נטענו טענות.

ארבל, יש אפשרות להקריא את סעיף 34?

סעיף 34 לחוק יסוד: הכנסת אומר: לא תחליט הכנסת להתפזר לפני גמר תקופת כהונתה אלא בדרך קבלת חוק לעניין זה ברוב חברי הכנסת. זו הדרך שבה רוב הכנסות האחרונות התפזרו – 22, 21.

אני חושב, שחוק התפזרות הכנסת או להכניס את זה כסעיף בתיקון חוק יסוד: הכנסת זה היינו הך, כי זה אומר – אין לנו רוב של 61, אז נעשה חוק שנקרא לו חוק מיקי, ובו נעשה סעיף משהו על משהו, שמודיע על פיזור הכנסת. לכן מהותית, מדובר בהצעת חוק של פיזור הכנסת שצריכה רוב של 61. בגלל שלא הושג רוב של 61 - הדבר הזה לא יהיה תקף. מכיוון שלא יהיה תקף, יכול להיות מצב שאם לא יתקבל ב-5 בינואר תקציב, הכנסת תתפזר, 90 יום. מ-5 בינואר אנחנו מגיעים לאחרי פסח, כפי שהליכוד רוצה.

בחוק הזה אנחנו אומרים שתתפזר ב-23.

רוב רגיל מנוגד לחוק, כי חוק יסוד: הכנסת אומר שרוב להתפזרות הכנסת דורש רוב של 61. ארבל אומרת: זה לא חוק להתפזרות הכנסת. אני אומר: יש פה סעיף של התפזרות הכנסת, אז במקום לומר: חוק יסוד: התפזרות הכנסת אומרים: חוק א', וסעיף 3 בו מדבר על התפזרות הכנסת.

כמו שהעברתם לנו את כבוד האדם וחירותו ודפקתם לנו את החיים. אותו דבר.

לדיון הזה אני חושב שיש להזמין את אורלי עדס.

היא בזום.

אורלי צריכה לומר לנו שאכן מה שכתוב פה בחוק הזה הוא גם ישים הלכה למעשה. זה אומר שאם וכאשר אנחנו לא מצליחים עד 5 בינואר להעביר את תקציב 2021, האם אורלי מסוגלת יחד עם חברי ועובדי ועדת הבחירות המרכזית לקיים את הבחירות ב-23 במרס? זו השאלה – תוך כדי משבאר קורונה, תוך כדי התאמת המצב, שאנחנו יודעים שיש צורך בהתאמה מיוחדת לשם ניהול הבחירות הללו, תוך כדי משבר הקורונה? מה אומרת אורלי עדס? זו שאלה שאנחנו חייבים לשמוע עליה תשובה בטרם אנחנו מתקדמים. אגב, היא אשת מקצוע שחוויתי איתה שעות בודדות, אך נהניתי מכל דקה.

תודה רבה. מתנצלת שאני לא אתכם – גם אני בבידוד. אומר דברים שאיני נוהגת לומר, וכולכם מכירים אותי, שאני לא אומרת לעולם שדברים אינם אפשריים, והוכחנו את זה ועמדנו בכל האתגרים בשנתיים האחרונות ובכלל גם בעבר.

מה שאומרת הצעת החוק הזו שלפניכם, היא מכניסה אותו למצב של הקפאה עד 5 בינואר. אם לא יהיו בחירות, הכול טוב. אבל אם יהיו בחירות והן אכן יתקיימו ב-23 במרס, המשמעת היא שמדובר ב-76 ימים בלבד לקיום מערכת בחירות הכי מורכבת שהיתה אי פעם במדינת ישראל, גם יותר מורכבת מאלה שחווינו בסמיכות זמנים של שישה ושבעה שבועות פער של זמן. זה ממש לא פרק זמן מעשי וסביר לקיום מערכת בחירות כזו, על כל המורכבות שלה, ושוב – לא מתוך הטעמים של חוסר יכולת ביצועית לעשות את זה או מקצועית. זה פשוט בלתי אפשרי. לכן אני מתריעה – אם לא נתחיל לעבוד מייד עם חקיקת החוק הזה, ויהיו מלוא 90 הימים לקיום מערכת הבחירות הזו ולהיערכות הכה מיוחדת שלה, אני – קשה לי לומר את זה, אבל אני חושבת שיש סכנה לקיום מערכת הבחירות כהלכה באופן תקין, ראוי, כפי שאנו מצפים שיהיה במדינת ישראל, ודאי מערכת בחירות בצל נגיף, הקורונה.

כמה זמן את צריכה מעכשיו? אז היא אמרה שהיא צריכה 100.

מ-5 בינואר היא צריכה 100 ימים.

לא נבקש לדחות את מועד הבחירות. מעולם לא רצינו, וביקשנו תמיד לא להיות בשיקולים של הקדמת או דחיית בחירות, ותמיד השתדלנו להתכנס למה שנקבע. לכן ההצעה שלנו היא כזו – ככל שתחוקקו את החוק הזה, אנחנו מבקשים שתוסיפו שני סעיפים להצעת החוק. אני לא יודעת אם אפשר לחוקק את זה בחוק הזה כי זה חוק יסוד, אבל אולי בהצעה שתוצמד אליה לתיקון חוק הבחירות, שני סעיפים שיאפשרו לנו להתחיל בהיערכות מיידית – אחת, שאגף התקציבים מייד עם חקיקת החוק יעמיד- - -

שמעתי אותך ברוב קשב בדיון הקודם.

אני לא אומרת שנעביר כבר את כל הליך התקציב ואישורו, אלא לפחות שיהיה כתוב בחוק שהם נותנים לנו מקדמות בהיקף של לפחות 60 מיליון שקל – את זה אני אומרת עוד לפני שהספקתי לדבר עם החשבת, כדי שזה יאפשר לנו להתחיל את מערך ההקמה, להתחיל להתחייב לדברים. ללא הסכום הזה לא אוכל להתחיל להתחייב למכרזים, להקמת ועדות בחירות אזוריות. בעצם הידיים שלנו כבולות. הסעיף השני - שיהיה סעיף שיתיר לנו לגייס עובדים לרבות מתן האפשרות לשחרר אותם מהגופים הציבוריים שבהם הם מועסקים. ואז זה נותן לנו את 90 הימים שאנו זקוקים להם. הגישה שלנו היא לא לדחות את המועד אלא להכניס את שני התיקונים.

התייעצתי עם היועצת המשפטית בנושא החקיקה. מה קורה, אם לא מחוקק חוק בחירות? הכנסת מתפזרת בלי חוק בחירות – בגלל החוק הזה, בגלל החוק של מחר בלילה. מבחינת האוצר ומבחינת ההרשאה שלך להתחייב, איפה את נמצאת?

אנחנו מייד מכינים את הצעת התקציב של ועדת הבחירות. ההצעה הזו עוברת שלושה תהליכים מורכבים של אישור לפני שהיא מגיעה לוועדת הכספים של הכנסת. אנחנו מקיימים דיון בוועדת משנה לכספים, דיון בנשיאות הוועדה, מליאת הוועדה – 35 חברים. רק לאחר מכן זה מוגש. זה תהליך. זה מצב הדברים הרגיל. אם נעשה את כל זה, זה דוחה שוב, לפחות שבועיים. עד שיאושר התקציב זה ייקח שבועיים. בשבועיים הללו הפעילות שלנו מוקפאת. אני לא יכולה להתחייב לשום דבר. אני צריכה להקים 19 ועדות אזוריות – זה המערך הבסיסי להתחיל את העבודה.

תודה. נציגי משרד האוצר, לא יודע אם הייתם בדיון הקודם – זה הדיון השני שהנושא הזה עולה. יש שתי אפשרויות: אחת, שהכנסת מתפזרת בחוק התפזרות הכנסת, ואז אנחנו כנציגי מפלגות מתחשבים במה שוועדת הבחירות אומרת מבחינה טכנית. יש מצב שיוצאים לבחירות בלי חוק להתפזרות הכנסת, בטח לפי החוק הזה. לוח הזמנים הוא 75 ימים. אומרת מנכ"לית ועדת הבחירות: אם אני לא יכולה מיידית להתחיל להתחייב לספקים, מרגע שאני חייבת לצאת לדרך, ואני צריכה לחכות שבועיים לכל הוועדות ולכל הבירוקרטיה הזאת לפחות על הקמת הוועדות האזוריות, לא יהיו בחירות.

אומרת היועצת המשפטית של הוועדה, שהחוק הזה אינו חוק בחירות. הוא מסדיר את עניין התקציב. לכן הוא לא מסדיר את עניין עבודת ועדת הבחירות. האם אתם יכולים להתמודד עם הדבר הזה, ולתת לה אפשרות להתחיל להיערך? כי גם אני קראתי בעיתונים שיש סיכוי שיהיו פה בחירות בשלושת החודשים הקרובים.

שמענו את מה שאמרה מנכ"לית ועדת הבחירות. אנו חייבים לתת מענה. לכן אנחנו צריכים לתת פתרון בתוך החקיקה.

בלתי אפשרי. אמרו את זה היועצים המשפטיים פה.

השאלה מה אומרים בייעוץ המשפטי, אם זה ארבל, אם זה אסי, אם זה שגית.

תקציב ועדת הבחירות, לפי החוק, אמור להגיע לאישורה של ועדת הכספים, גם אם לא יעבור החוק הזה. התאריך של 23 בדצמבר היה ידוע מ-25 באוגוסט. התקציב צריך להגיע לאישור ועדת הכספים, ואני מציעה שוועדת הבחירות תתכנס להכין את התקציב.

היא יכולה להתכנס עכשיו?

אני לא יודעת. למה לא?

כמובן, נכין את הצעת התקציב, אבל שוב - זה תהליך שלוקח ימים.

אז תתחילי את זה מהיום.

גם אם זה ייקח שבוע, זה פחות שבעה ימי עבודה, כי גם במצב דברים רגיל, שאנחנו מביאים את התקציב - בינתיים לפני אישור התקציב אנחנו מקבלים מקדמות, גם בבחירות רגילות – לא במערכת הנוכחית.

אומר את מה שהיועצת המשפטית הציעה לכם – זו לא רק הצעה משפטית – זו הצעה פרקטית: תתכנסו היום, תבנו תקציב, תכינו הצעת תקציב, תגישו לוועדת תקציב בעוד שבועיים.

עוד שבועיים זה מאבד 14 ימי עבודה.

נכון, אבל הרווחת לפחות את השבעה ימים של ה-16.

אנחנו צריכים לשלם את המחיר על זה שעד עכשיו הם לא הכינו תקציב?

אזרחי ישראל משלמים מחיר על זה שלא הגיעו להסכמה בממשלה.

אני שואל את האוצר, האם יש לכם פתרון לנושא המקדמות? כולנו יודעים את לוח הזמנים, שמרב הסיכויים שיהיו בחירות ב-23 במרס. ידענו את זה באוגוסט, כפי שאמרה שגית קודם. זה לא סוד צבאי.

אנחנו באמת יודעים שיהיו בחירות? זו השאלה.

גם להביא את תקציב 2020 כבר שווה. תקציב 2020 בלי לשנות את מועד הבחירות הוא משמעותי. הוא משמעותי לתפקוד המדינה. בצלאל יסביר לך מה המשמעות של זה. על זה היה דיון הבוקר בוועדת כספים. יוגב, בבקשה.

אנחנו לא מכירים את הנושא של מקדמות. נוכל לשבת אתכם ולשמוע. בגדול, אין לנו תהליך שבו אנו מאשרים הוצאת כסף ללא תקציב.

אני מציע שתבדקו את זה. במסגרת הכאוס שאנחנו נמצאים בו, אני חושב שצריך לפעול בשתי דרכים: אל"ף, ועדת הבחירות שתיערך, זה נכון. הנושא השני הוא שתנסו למצוא פתרון מחוץ לקופסה לדבר הזה. בחוק הזה, התוצאה של החוק הזה – אם לא יוגש תקציב עד 6 בינואר, אנו יוצאים לבחירות ב-23 במרס. מ-6 בינואר עד 23 במרס אין 100 ימי עבודה. תהליך העבודה עד היום של ועדת הבחירות היה 100 ימי עבודה. בהינתן הנתונים הללו חלק מאותם ימי עבודה זה שבועיים היערכות למקדמות – כך הציגה מנכ"לית ועדת הבחירות. נסו להתכנס, למצוא פתרון, איך אנחנו מצמצמים את הפער הזה.

אני מוכן לשבת אתם היום לנסות למצוא פתרון, אבל אני בספק אם יש כזה תהליך.

האם ועדת הבחירות המרכזית הכינה את התקציב לבחירות 24?

לא.

למה לא הכינה? דיברנו על זה גם בוועדת הכנסת שהבחירות יהיו ב-23 במרס.

אנחנו בשלב של הכנות, ולאור זה שכל הבחירות האלה הן במרכיב עצום של אי ודאי, יש שורת החלטות לגבי איך יתקיימו הבחירות הללו, כמה קלפיות וכו', אלה דברים שמובאים לנשיאות הוועדה ויש להעריך אותם. הבחירות האלה זה לא קסם. אי אפשר לעשות את זה מהרגע להרגע.

אנחנו מדברים כבר שבועיים על הבחירות.

אתם המחוקקים. אם תחליטו שהבחירות ייראו אחרת – יהיו ממוחשבות – אז הן יהיו ממוחשבות. ועדת הבחירות היא הגורם המבצע.

זו סוגיה של איזונים – איך עושים את הבחירות, מה צריך לעשות.

גם הצעת חוק הזאת קיבלה עכשיו פטור לעבור בקריאה שנייה ושלישית, אז אתה גם מכיר את ההצעה של ועדת חוקה.

נכון, אתמול זה אושר לראשונה.

פטרנו את זה מחובת הנחה בכל שלוש הקריאות עכשיו.

100 ימים זה מעכשיו ל-23.

יש לך פחות. 90 יום.

לכן אנחנו צריכים את הסעיף של התקציב ואת הסעיף של גיוס עובדים. אני מבקשת שיהיה סעיף שמאפשר לי לגייס עובדים.

מנכ"לית ועדת הבחירות, מכיוון שגם היועצים המשפטיים הבהירו פה בצורה מאוד ברורה שזה לא יכול להיכנס בהצעת החוק, אני מציע שני דברים, כפי שהציעה היועצת המשפטית לוועדה. אומר משרד האוצר – יישב אתך היום וינסה למצוא את הטכניקה איך לפתור את זה כדי שהבירוקרטיה – אני מאמין שמדינת ישראל לא תעצור את הבחירות בגלל בעיות בירוקרטיות.

הליכי החקיקה קובעים מפורשות שמשרד האוצר לא אמור להיות מעורב בשאלה של תקצוב הבחירות, ואני לא מציע להפוך את המנגנון. אגב, בעיה של קיצור ימים - יש מנגנונים בכנסת איך לקבוע את התקצוב. יש לנו מה לומר.

אבל אין חקיקה. אנחנו כרגע בדיון על חוק.

אבל ההצעה הזאת מציעה מעורבות יתר שאינה נדרשת.

לא. אני מבקש ממשרד האוצר לשבת עם ועדת הבחירות ולראות איך מגשרים על זה.

אדוני היושב-ראש, לעדכן את אנשי האוצר שוב – ועדת הבחירות, כל פעם שמקדימים את הבחירות, בין יום התפזרות הכנסת ועד ליום שמאושר תקציב הוועדה, חולף מעט זמן – יש ימים או שבועיים. נציג האוצר, אני מבקשת להביא לידיעתך שבמצב הדברים הזה תמיד ביום שלמרת התפזרות הכנסת משרד האוצר מעמיד לרשותנו מקדמות בהיקף של 50, 60 מיליון שקל לתחילת התחייבויות. לאחר מכן מתקבל התקציב, ואז יש תקציב מאושר, אבל למחרת היום של ההתפזרות יש מקדמות. אחרת לא ניתן לבצע שום התחייבות, ואתם יודעים זאת.

אורלי, דיברת כשישבת פה בוועדה לפני כשבועיים, דיברת על 90 ימים, וגם עכשיו את אומרת את זה. אם אנו הולכים אחורה 90 ימים ומדברים על 23 - זה מחר בבוקר.

בדיוק. לכן אני מבקשת, שתנקטו לצד החוק הזה, שאתם רוצים לחוקק - ואמרתי – אנחנו לא מתערבים במועד הבחירות, לא מבקשים דחייה או תוספת ימים. רק מבקשים שייתנו לנו את הכלים שיאפשרו לנו לפעול החל ממחר בבוקר. זו בדיוק הבקשה.

אם מחר בבוקר אין חוק כזה או אין פרוצדורה כזאת, אין בחירות ב-23. אנחנו לא יכולים אחרי שמנכ"לית ועדת הבחירות אומרת: זאת סכנה לבחירות- - -

היועץ המשפטי של משרד האוצר, צריכה להיות פה חשיבה מחוץ לקופסה, וצריך לראות איך אנחנו יוצרים. מבחינה פרוצדורלית כרגע מחר בחצות האוצר יושב איתם, כי אלה הכללים. יודע שיש בחירות. הוא מבחינתו יודע. אנחנו בחקיקה הולכים לדחות את הידיעה – לא את העובדה - האם יהיו בחירות או לא יהיו – בשבועיים. אם זה ייוודע לה עוד שבועיים, והיא לא תוכל להיערכות מוקדמת- - -

לא את ההחלטה – את הידיעה. יש פה מדינה לנהל, יש פה בחירות לנהל. אנחנו מדברים על ידיעה?

את הידיעה הזאת אנחנו דוחים בשבועיים. אני כרגע עוזר לה. אני רוצה לעזור ליושבת-ראש ועדת הבחירות לקיים בחירות. לא מעניין אותה פוליטיקה.

אני רוצה שלמדינת ישראל תהיה מערכת בחירות ראויה, כפי שמגיע לה.

ברגע שמחליטים על בחירות, היא מקבלת 50, 60 מיליון שקל. מה שהיא רוצה, שיאשרו לה את המקדמה עכשיו, שתתחיל להיערך, ואתה בעצמך אומר כיושב-ראש שאנחנו רק טכנית דוחים את זה.

יש לי הצעה: בוא נעשה את זה הפוך- - -

החלטת באוגוסט שיש בחירות ב-23 במרס. היית איתי בוועדה. אגב, הצבעת נגד.

לא רצינו בחירות. חשבנו שזה רע למדינה. רק עכשיו נהיה רע יותר, אז אין ברירה.

אז למה הצבעתם נגד? אתה מצביע בניגוד למצפונך? לא מאמין שזה יכול לקרות לך.

אז גם עוד חשבנו שיש תקציב עד סוף אוגוסט. לעניין - לפי מה שאני מבין ממנה, אנחנו צריכים להחליט היום לעשות הפוך ממה שכתוב בהצעת החוק. אם זה באמת מה שהממשלה הזאת רוצה, או ראש הממשלה – תוריד את כל המסכות מהפנים, לפי מה שאתה אומר, ונחליט שיש בחירות ב-23. אם במקרה, עד 5 יעבור תקציב - יתבטלו הבחירות, אבל אז אתה עושה את זה הפוך ויש לה תקציבים ממחר בבוקר.

זה מה שכתוב פה בחוק.

כתוב הפוך – שאם לא יהיה עד 5, אז יהיו בחירות. אני אומר הפוך – תחליט עכשיו שיש בחירות ב-23, ואם לא יהיה, יידחה.

יש דבר כזה?

אם ברירת המחדל היא שיש בחירות, זה חוק התפזרות.

ואפשר בינואר להביא תקציב.

נכון. הוא מחייב רוב אחר. אם עושים חוק התפזרות. זה לא הנוסח הזה.

בועז אומר שגם החוק הזה.

הקואליציה שלך בחיים לא תיתן לזה לקרות, כי כל מה שהם רוצים זה למשוך עוד זמן. אם תכפה עליהם ב-5 בינואר לצאת לבחירות זה משהו שהקואליציה לא תסכים עליו. הם רוצים למשוך את הזמן, לעשות את הבחירות מתי שנוח להם, להחזיק אותנו בני ערובה, את כל המדינה בתקציב הזה ואתה הורס להם את זה. לכן הם לא ייתנו לך לעשות את זה.

אפשר להעביר את זה ברוב רגיל?

ביבי רוצה בחירות אחרי יום העצמאות והטקסים והנאומים בהר הרצל.

חוק התפזרות מוגבל לחמישה חודשים קדימה.

זה רק מחזק את מה שאני אומר – לכן לא עושים את החוק שהבחירות אחרי יום העצמאות, שזה מה שביבי רוצה.

ביחס למה שאורלי ביקשה, היא צריכה 90 יום. או תיתן לה מקדמות ממחר בבוקר.

יש החלטה ללכת לבחירות, אז בוא ניתן להם מקדמה.

ההצעה שלי באמת גאונית.

אבל היא עומדת בניגוד למה שהקואליציה רוצה להשיג.

נצא להפסקה עד 13:15.

(הישיבה נפסקה בשעה 12:55 ונתחדשה בשעה 13:40.)

אני מחדש את הישיבה אחרי ההפסקה. אתה מציע להזהיר אותנו שוב, כפי שעשית קודם, מהסכנה החוקתית שעומדת להתרחש עלינו.

אני בא גם עם בדיקה שעשיתי.

ניתן ליועצת המשפטית - אולי זה יענה על השאלה שלך.

אי רוצה להתייחס שוב לעניין הרוב שדיברתי עליו קודם בהקשר לשאלתו של חבר הכנסת טופורובסקי. כפי שאמרתי, סעיף 36א אינו משוריין וככלל, תיקונים בו אינם מחייבים רוב מיוחד. תכף נגיע לפרטים אבל בכל הנוגע לתקציב 2020 ודחיית המועד, אכן לא מדובר פה בחוק שמחייב רוב מיוחד. סעיף שמדבר על תקציב 2021 הוא סעיף בעייתי יותר – נדבר עליו כשנגיע אליו. הוא בעייתי יותר גם בתוכן שלו. וכרגע, לפי ההצעה שמוצעת כרגע, התקציב צריך לעבור עד 5 בינואר במקום 31 במרץ. זאת כבר תהיה שנה רגילה. זו לא שנת בחירות או הרכבת ממשלה. בשנה כזאת הכנסת מתפזרת אם התקציב לא עובר עד 31 במרס, ועכשיו מוצא שיצטרך לעבור עד 5 בינואר.

מדובר בתאריך שהוא מאוד-מאוד קרוב. יש הטוענים – איני יודעת איפה זה עומד מבחינת הממשלה, אם התקציב הזה מוכן כבר - שספק אם התאריך הזה ריאלי. לכן יכולה להיטען הטענה שיש פה עקיפה וזה בעצם חוק פיזור. ככל שתיטען הטענה הזאת ותתקבל, חוק פיזור צריך רוב של 61 בקריאה השלישית. לכן כל הסעיף של 2021 הוא בעייתי יותר.

אחדד – ככל שהדבר נוגע לסעיף של 2020, הוא יכול לעבור גם ברוב רגיל.

נכון.

ככל שזה נוגע לתקציב 2021, בקריאה שלישית, יכולה להיטען הטענה שנצטרך רוב של 61 וזה יהיה בקריאה השלישית.

שני דברים. קודם כל, האמירה כאן היא בעייתית, כי מחר תוכל לבוא, נאמר, ועדת כספים, לחוקק חוק מטעם הוועדה. החוק ידבר על משהו אחר – על מס ירושה. החוק יגיד, שאם לא ייכנס חוק אחר לגמרי, חוק צער בעלי חיים עד 20.2, הכנסת תראה עצמה מפוזרת ותאריך הבחירות יהיה זה וזה. יגידו: זה לא חוק התפזרות הכנסת. זה חוק אחר. עכשיו תבוא היועצת המשפטית – כאן אנחנו מדברים על חוק יסוד: הכנסת, אז יכולה ועדת הכנסת לעשות תיקון, לא משוריין לחוק יסוד: הכנסת - על נושא אחר, ותגיד שאם לא יעבור, בשם הנושא האחר, אותו תיקון או משהו אחר – הכנסת תתפזר ואז הפלפול המשפטי הזה לא תופס את המהות של החוק. זה דבר אחד.

דבר שני, אני רוצה ללכת למה שהיה באוגוסט. באוגוסט שינינו את אותו סעיף בדיוק.

היו שם תיקונים נוספים. לא בגלל הסעיף הזה.

בוועדה נאמר שצריך רוב של 61.

לא בגלל הסעיף הזה. היו שם שני סעיפים אחרים. אני זוכר מה הוכנס. אני הכנסתי את הסעיפים, לכן אני אומר לך שאני יודע במה מדובר.

יו"ר הכנסת אמר, תיקון 50 שתיקן את אותו חוק – אני מזכיר שמאחר שמדובר בתיקון לחוק יסוד, אנחנו נדרשים ל-61 קולות לפחות בהצבעה על כל אחד מהסעיפים בקריאה השנייה וכן בהצבעה בקריאה השלישית. הוא לא אמר: סעיף 36א לא נכנס ברוב של 61. כלומר יש כאן גם אמירה של הייעוץ המשפטי של הוועדה, גם אמירה של הוועדה וגם אמירה של יושב-ראש הכנסת. הוא אמר בכל אחד מהסעיפים בקריאה השנייה רוב של 61. אז זה היה בסדר. איך עכשיו זה לא בסדר? אנחנו מדברים על אוגוסט- - -

אני בטוח שנתכנס כאן בין הקריאה הראשונה לשנייה ושלישית ותוכל להעלות את זה שוב. אומרת היועצת המשפטית שתתעורר שאלה בנושא הזה לגבי הרוב של ה-61 בקריאה השנייה והשלישית.

באוגוסט תוקן סעיף משוריין בחוק יסוד: משק המדינה. חוק יסוד: משק המדינה, כמו חוק יסוד: הכנסת, אינו משוריין. סעיף 3ב שבו משוריין - זה הסעיף של 1 חלק 12. הסעיף הזה תוקן גם באפריל בתיקון מס' 10, ובחוק שעבר באוגוסט נעשה תיקון לתיקון מס' 10. זה תיקן סעיף משוריין בחוק יסוד: משק המדינה, ולכן חייב 61.

יושב-ראש הכנסת דיבר על כך שהוא צריך 61 בכל אחד מהסעיפים – הוא לא אמר: רק בסעיף של חוק יסודות התקציב. אני מקריא מה שנאמר. עוד מעט אביא את הפרוטוקול של הוועדה ואראה שאמרתם שגם שם צריך רוב.

זה היה בגלל תיקון. אני הכנסתי את התיקון.

תביא הצעת חוק של תיקון חוק יסוד, נגיד: חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ובחוק היסוד היא תוסיף סעיף שאם עבר חוק הורדת מס שבח, למשל, יש בחירות. אתם לא מאמינים לזה בעצמכם.

ביקשת הבהרה, קיבלת אותה. שוב – ככל שזה נוגע לתקציב 2021 אמרה היועצת המשפטית שאכן קיים קושי להעביר את זה בלי סעיף של 61. מה שהיה באותה ועדה – שגית יושבת פה, והתייעצתי איתה, הוספנו שם סעיף שחייב רוב של 61.

צריך 61?

ככל שנוגע לתקציב 21', אמרה היועצת המשפטית לוועדה – אולי שגית תבהיר את זה – שאכן קיים קושי.

יכולה להיטען לגביו הטענה לגבי 2021, שמדובר פה בסוג של חוק פיזור בגלל התקופה הקצרה.

ביקשתי את התייחסות היועצת משפטית.

שמעתי. בועז אומר שכיוון שהחוק הזה הוא סוג של חוק פיזור הכנסת, בדרך עקיפה קבעתי שאם לא יהיה לחמותי ירושה מספיק גבוהה לתת לי, הכנסת תתפזר, אבל הוא אומר: זה לא חוק ירושה. זה חוק פיזור הכנסת. אתה רק קורא לזה חוק ירושה של חמותך. אומר בועז: אתם עושים עלינו סיבוב. אתם צריכים 61. אומרת היועצת המשפטית של הוועדה שככל שזה נוגע לתקציב 2021 – אכן קיים קושי. תקציב 2020 זה תיקון רגיל, אבל ככל שנוגע לתקציב 2021, זה שהקדמנו את זה ממרס ל-5 בינואר, יכולה להיטען טענה שהמשמעות שלה היא חוק פיזור הכנסת, שהיא מחייבת אולי בקריאה שלישית 61. זה הנושא שהעלה בועז. זו היתה התשובה ונשמח לשמוע את עמדתך.

יש הבדל בין שתי השאלות, וגם לגבי השאלה ששאלת אותי קודם לגבי ה-61. ביחס לתקציב 2020, כפי שאמרה ארבל, יש פה הארכה של המועדים, מתן הזדמנות לממשלה להניח הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2020, מתן אפשרות לכנסת לאשר את התקציב הזה. גם התיקון הזה אינו תיקון פשוט; הוא תיקון שמעלה שאלות, כיוון שכשוועדת הכספים תיקנה את המועד שהיה קבוע במקור, 25 באוגוסט, 23 בדצמבר, ולצידו היא עשתה עדכון של התקציב ההמשכי בשיעור של 11 מיליארד, בית המשפט העליון הוציא צו על תנאי ביחס לתיקון הזה והעלה ספקות באשר לאופן שימוש הכנסת בסמכותה המכוננת לבצע תיקון כזה, והעלה שאלות ביחס לשימוש לרעה באותו תיקון.

אוסיף לצד זה שכשנחקק התיקון המקורי בוועדת הכספים סברנו בוועדת הכספים שזה מודל נכון. בעשר השנים האחרונות כמעט בכל שנת בחירות הממשלה לא הצליחה לעמוד בלוחות הזמנים להבאת התקציב למרות לוחות הזמנים השונים שקבועים בחוק היסוד ביחס להבאת תקציב בשנת בחירות, הממשלה לא תמיד עמדה בהם, וכמעט בכל שנת בחירות תוקן החוק והוארכו המועדים לעניין הגשת תקציב.

ב-14:00 מתקיימות ישיבות סיעה, לכן אני מבקש לצאת להפסקה. לא הגעת בזמן, ב-13:15, כפי שקבענו.

אתן לה לסיים את דבריה.

התיקון ביחס לתקציב 2020 נותן תוספת הארכת מועד לממשלה ולכנסת ביחס להגשת הצעת חוק התקציב וביחס להעברתו במליאת הכנסת. ביחס לתיקון הזה, כיוון שמדובר בתיקון לסעיף בחוק יסוד שאינו סעיף משוריין, לכאורה נדרש רוב רגיל כדי לבצע את התיקון הזה.

התיקון ביחס להצעת התקציב לשנת הכספים 2021 הוא מייצר הקדמה של מועד ההתפזרות שקבוע באותו סעיף. לגבי התיקון הזה יש שתי בעיות ויתרון אחד. היתרון הוא שבלוחות הזמנים שקבועים כאן ודאי שלא יובא בפניכם חוק הסדרים. ניתוק הקשר הגורדי בין חוק הסדרים לחוק התקציב הוא דבר לא רע מבחינת הכנסת ואולי תקדים מחייב ומשמח לשנים הבאות. שתי הבעיות שיש ביחס לתיקון הזה: אחת, 5 בינואר הוא ככל הנראה תאריך לא ריאלי, שהממשלה תתקשה לעמוד בו לצורך הנחת הצעת חוק התקציב בפני הכנסת. המועד הזה לא ריאלי לא רק מבחינת הממשלה; יש סיכוי לא נמוך שגם הכנסת תתקשה לעמוד בתאריך הזה. המועדים שקבועים היום מדברים בחוק יסוד: משק המדינה מדברים על 60 ימים, על 45 ימים להנחת הצעת חוק התקציב. יש לזכור שלאורך השנים הימים האלה נספרו לצידו של חוק הסדרים; מעולם לא הובא בפני הכנסת, משנת 1985 ועד היום חוק תקציב בלי חוק הסדרים. לכן המועדים הללו אולי ארוכים מאוד, אבל לקצר אותם כך זה גם דבר שיהיה קשה גם מבחינה פרקטית וגם מבחינתה תיאורטית, כשאתם בוחנים את חובתה של הכנסת לפקח על הממשלה, לפקח על החוק החשוב ביתר שהממשלה מביאה בפני הכנסת, ברור שהיה נכון ורצוי שלכנסת יהיו יותר ימים מהמועד שמופיע כאן.

יחד עם זאת, אני חייבת לומר, וזה דבר שגם נאמר בוועדת הכספים כשעשינו את תיקון 50 – כשהחלופה של הכנסת היא בין תקציב המשכי של 1 ל-12, כשמורידים ממנו את הסכומים של הקורונה ואת קיצוץ הפלאט ומוסיפים לו את המדד השלילי של שנת 2021 והוא מנוהל על ידי החשכ"ל בלי פיקוח לא של המשלה ולא של הכנסת – ודאי שהחלופה של העברת חוק התקציב לשנת 2021 היא הרבה יותר נכונה.

הבעיה השנייה שיש בתיקון הזה, שיש בו באמת, גם לכאורה הוא מייצר סוג של חשש מפני שימוש לרעה בקביעת מועד מוקדם מדי לעבודת הכנסת ולמילוי חובתה לפקח. את זה אפשר לפתור באמצעות קביעת מועד ריאלי יותר בשיתוף משרד האוצר מתוך הבנה מתי הם יכולים להניח כאן הצעת חוק התקציב ומתוך הבנה מתי הכנסת יכולה להעביר אותו בלוח זמנים קצר אבל ריאלי.

לגבי שאלת הרוב, כיוון שבסופו של דבר התיקון לשנת 2021 זה תיקון שעלול לייצר מצב – שוב, תלוי במועדים שייקבעו, אבל בסופו של דבר זה תיקון שיקצר ויקבע מועד אחר למועד ההתפזרות, אף שזה קבוע בחוק יסוד ובתיקון לסעיף שאינו משוריין, על מנת שזה לא יעקוף באיזושהי דרך חוק שהוא חוק להתפזרות שקובע מועד אחר, נכון יותר שהסעיף הזה יעבור ברוב של 61.

תודה רבה. אבקש שתתחילי בהקראה.

יש ישיבות סיעה. אנחנו בדרך כלל יוצאים להפסקה בישיבות סיעה. זה מקובל בוועדות.

הייתי פה בדיון לפני שבועיים, אמרתי שיש לי ישיבת סיעה, ובכל זאת התקבל דיון.

יש שעות.

אנחנו לא מדברים פה על דיון שולי או דיון שוטף של ועדת הכנסת אלא דיון חריג שבאמצעותו נכריע, האם אנחנו הולכים לבחירות או לא הולכים לבחירות. יש לי תחושה, שעם כל הכבוד לישיבות הסיעה, וכולם מכבדים את ישיבות הסיעה, כי זה אירוע חשוב – האירוע שמתקיים פה עכשיו בוועדת הכנסת הוא קצת יותר חשוב מישיבות הסיעה השונות. לתת את ההצהרה לתקשורת מול המיקרופונים, אני מבין שגם לזה יש חשיבות, במיוחד אם יש בחירות, אבל עדיין האירוע שמתקיים כאן היום בוועדת הכנסת קצת יותר חשוב. לכן הייתי מבקש, תוך התייעצות עם הייעוץ המשפטי, שנקבע, איך עושים את זה. נניח שנקרא עכשיו ונודיע על מועד ההצבעה. נאמר שמועד ההצבעה יהיה בשעה 14:20, או 14:30, ונגיד לכולם: תגיעו לכאן להצבעה, ונקיים את ההצבעות למרות שמתקיימות ישיבות סיעה, כי האלטרנטיבה היא שנוותר על החוק, לא נערוך פה הצבעה, ונלך לבחירות בגלל ישיבות הסיעה.

הישיבה נקבעה ל-13:15. ישבנו פה ב-13:15. יכולתם להגיע ב-13:15. עכשיו 14:04. האיחור לא נבע מאתנו חברי האופוזיציה. ישבתי פה ב-13:15. אתם לא הגעתם.

היתה פה בדיקה, גם אם צריך 61, מה המשמעות של החוק הזה. בועז העלה נקודות נכונות, הלכו לבדוק את זה.

מיקי, אני מבין את הרפרטואר של למה הולכים לבחירות. אני לא רוצה שכל פעם תגיד שהבחירות הן בגלל ועדת הכנסת, בגלל כחול לבן ולא בגלל ההתנהלות של הממשלה.

ההנחיה הקבועה שלנו, שבשעה שמקובלת לכלל ישיבות הסיעה כלל הוועדות מפסיקות לשבת. אם פתאום סיעה מחליטה שהיא עושה ישיבה בשעה לא מקובלת, זה לא יכול להשפיע על ישיבות הוועדה.

הליכוד תמיד עושה בשעה 15:00, וזה מה שהיה, והלכתי לישיבת סיעה ולא קיבלתם את זה, ועשיתם דיון על זמן ישיבת סיעה שלנו. זה היה לפני שבועיים – אפשר לבדוק את זה. יצאנו באמצע ישיבת סיעה, לבוא להצבעה.

אני לא זוכרת דבר כזה. ההנחיה היא שבשעה הקבועה שמתקיימות הישיבות, אתם אומרים שאצלכם זה קבוע ב-15:00, לא מתקיימות - זו הנחיה שיצאה בכתב.

אני מבקש – תציגי פתרון, מה עושים?

עושים הפסקה לזמן ישיבות הסיעה ומתכנסים אחרי זה. שחברי הוועדה יעשו ישיבה קצרה.

מוותרים על החוק? לא יהיה לנו מועד אחר.

אנחנו עושים את זה ב-15:00.

זה נמשך שעה?

גם יותר.

לא ידוע לי שנטענה טענה שיש ישיבת סיעה.

אני אמרתי את זה לאיתן.

הזמן הקבוע שלנו – 14:00.

תודיע לכולם – שעת הצבעה – 14:30.

- - -

היתה פה ישיבה שעה וחצי, כולם התייחסו. יצאנו להפסקה כי לא היו עוד התייחסויות עוד. לא יצאנו להפסקה באמצע.

אם החברים רוצים לצאת לעשרים דקות הפסקה לישיבות סיעה ולחזור ב-14:30, אין לי בעיה. מקובל על כולם 14:30?

לנו יש ישיבת סיעה ב-14:30.

תתחילי בהקראה.

14:45 תקיים את הדיון.

בואו נגיע להסכמה.

באמת לא דיברנו על החוק.

איפה היית? בועז ידידך לסיעה דיבר רבע שעה בדיון הקודם. חזר על זה עכשיו רבע שעה בדיון פה, כולל חוות דעת משפטית מנומקת שקיבלנו.

היא אמרה דבר והיפוכו, שחור ולבן. היא לא שמעה מה שאני אמרתי.

מקבל את הצעת יושב-ראש הקואליציה. ב-14:45 הקראה והצבעה.


(הישיבה נפסקה בשעה 14:15 ונתחדשה בשעה 14:45.)

אני פותח את הישיבה. נעשה את ההקראה ואחר כך הצעות לסדר.

הדיון עכשיו היה על ה-61 ועדת הבחירות, אם היא יכולה או לא. זה היה דיון טכני על היכולות, אם ועדת הבחירות יכולה או לא יכולה ב-76 ימים או ב-90 יום. זה לא חוק רגיל. אני חושב שהמהירות שלך זה כמו דיונים בוועדת הכנסת. הדיון הזה הוא חוק שלנו, ולכן זה דיון אחר, זה לא דיון טכני. לכן צריך לתת לנו לדבר.

מישהו אמר שאעצור אתכם מלדבר? אני מבקש שתתחילי בהקראה.

ההצעה שמונחת בפניכם כהצעת חוק מטעם ועדת הכנסת תתקן את חוק יסוד: הכנסת בנוסח הבא: בחוק-יסוד: הכנסת, בסעיף 36א, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב1) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), ובסעיף 3(ב)(1) לחוק-יסוד: משק המדינה, בשנות הכספים 2020 ו-2021 יחולו הוראות אלה לעניין המועדים להנחת הצעת חוק התקציב והיום הקובע:

(1) הממשלה תניח את הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2020 עד יום ח' בטבת התשפ"א (23 בדצמבר 2020), והיום הקובע – שזה היום שבו מתפזרת הכנסת - יהיה י"ז בטבת התשפ"א (1 בינואר 2021); (2) הממשלה תניח את הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2021 עד יום ח' בטבת התשפ"א (23 בדצמבר 2020), והיום הקובע יהיה כ"ב בטבת התשפ"א (6 בינואר 2021).

(3) לא נתקבל חוק התקציב לשנת הכספים 2020 עד יום ט"ז בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2020) או חוק התקציב לשנת הכספים 2021 עד יום כ"א בטבת התשפ"א (5 בינואר 2021), יראו כאילו החליטה הכנסת על התפזרותה לפני גמר תקופת כהונתה, והבחירות לכנסת העשרים וארבע יתקיימו ביום י' בניסן התשפ"א (23 במרס 2021)."

סעיף 2 מבטל את סעיף 1, חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס' 50 – הוראת שעה). זה הסעיף שדחה את המועד לשבוע הזה.

תחילה 3. תחילתו של חוק זה ביום קבלתו בכנסת.

כיוון שדיברת בדיון סדר גודל של שעה הכול ביחד, אתן לאלעזר להתייחס. בבקשה. אבל אבקש להתייחס בתמציתיות, בקצרה, כי קיימנו דיון של שעתיים.

אבל היועצת המשפטית- - -

הפרוטוקול מדבר בעד עצמו. העלית את ההסתייגויות שלך. הכול בסדר. בבקשה.

חוק של הוועדה. הייתי שמח לשמוע למה. אתייחס.

אתייחס. בבקשה.

אמרה ממלאת מקום היועצת המשפטית דבר והיפוכו: היא אמרה: מצד אחד, מדובר בהארכת כהונת הכנסת, ולפי סעיף 45 לחוק יסוד: הכנסת, שמפנה לסעיף 9א(א), דורש חוק של 80 חברי כנסת. היא אמרה: לא.

לא. אתה חוזר על עצמך. טענת את זה היום. היתה תשובה. אני לא הולך לפתוח את זה שוב לדיון. דיברת שעה. העלית את הטיעונים האלה. הם בפרוטוקולים. היועצת המשפטית התייחסה. כמו שאמרתם בבוקר – אתם הולכים לבג"ץ- זכותכם המלאה. אף אחד לא יחסום אתכם.

אני רק רוצה להבין – ב-2020, לפי עמדת היועץ המשפטי- - -

אין צורך ברוב של 61. ל-2021 צריך, בשלישית. בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני מודיע פה, שכל פעם שחברתי חברת הכנסת מארק תתפרץ לדבריי, אעצור ואתן את הזמן. אדוני היושב-ראש, אנחנו עומדים לתקן פה חוק יסוד של כנסת ישראל בשביל להשיג דחייה של שבועיים ביציאה לבחירות. אנחנו נוגעים פה בקודש הקודשים כדי לבדוק האם לשני ראשי הממשלה - בקודש הקודשים של חוקי ממשלת ישראל, כדי לראות האם לשני ראשי הממשלה התזמון מתאים ללכת לבחירות. אחר כך אנחנו מתפלאים ששופטי העליון מרהיבים עוז בנפשם, לדון בחוקי היסוד של הכנסת, כי אם שני ראשי הממשלה שלנו- - -

התבלבלת – פה מחוקקים ושם שופטים.

אחר כך אנחנו מתפלאים ששופטי העליון מרהיבים עוז בנפשם לגעת בחוקי היסוד שלנו, כי אם שני ראשי הממשלה, אם הליכוד מזנין את חוקי היסוד שלנו בכזאת צורה, פשיטתא שאחר כך יבואו שופטי העליון וירגישו שהם יכולים לגעת בחוקים שלנו, וזה נורא ואיום.

אנחנו נמצאים פה במצב של תקציב שבוי בחוסר אחריות שנועד כלי למשחק פוליטי ציני שאתה בעצמך, אדוני היושב-ראש, אמרת שכולנו יודעים שיש בחירות, וכל העניין מתי יוכרז על זה – אמרת: יש בחירות ב-23 במרס, ועכשיו זה רק עניין של מתי יוכרזו – האם יוכרזו מחר בלילה או יוכרזו ב-5 בינואר. בשביל זה נוגעים בחוקי יסוד, בקודש הקודשים של הכנסת. אם כבר, הממשלה הזאת, הכל כך כושלת והכל כך מנוהלת בצורה עלובה, גוררת אותנו לבחירות, אנחנו חייבים שיהיו סעיפים שיאפשרו לעבוד עם התקציב, ואני מתחנן בפני הקואליציה ההזויה הזאת, שלפחות תעבירו מנגנונים כמו ההצעה של משרד האוצר כדי שאפשר יהיה לתפקד בתקופה שאתם לא מתפקדים. צריך ללכת לבחירות ויפה שעה אחת קודם.

תודה רבה. בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אנחנו מביאים חוק בשם ועדת הכנסת. מהניסיון שלי כאן בכנסת, כל חוק שבא בשם ועדה, בא בהסכמת רוב חברי הוועדה. לא רוב של חברי הוועדה והקואליציה. כל חברי הוועדה. לכן אני חושב שאסור לקרוא לחוק הזה חוק בשם ועדת הכנסת – כי חוק זה בשם הקואליציה שנמצאת בוועדת הכנסת, לא בשם ועדת הכנסת. זה אחת.

שתיים, אם אנחנו נוגעים בחוק יסוד, ואנחנו נוגעים בחוק יסוד, אם נחשב מהבוקר עד עכשיו כמה קיימנו דיונים, לא נגיע לשעתיים דיונים. ואנחנו מתקנים חוק יסוד בפחות משעתיים דיונים, ואתם אומרים: בית המשפט העליון מתערב בחוק יסוד שהכנסת חוקקה אותו כשאנחנו מזלזלים בעצמנו ומקיימים דיון פחות משעתיים. תעשה חישוב – היה לנו דיון נטו פחות משעתיים.

החוק הזה כל כך חשוב. צריך להביא אותו ליותר דיונים, ליותר זמן. צריך לבדוק, לקחת את הזמן שלנו בוועדה, זה יוצא בשמנו.

בבקשה, ד"ר עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני רציתי להביע מחאה. אני מסכים עם מה שאמר חבר הכנסת מתן כהנא. אתם מדברים על חוקי היסוד של המדינה. התכלית המהותית שלנו בחוקה, לתקן אותם שוב ושוב. זה קרה באוגוסט, היו התיקונים של ממשלת החליפין, היו תיקוני חוק יסוד למשק המדינה. אנחנו עושים צחוק מחוקי היסוד. למעשה אין שום משמעות למה שכתוב בהם כי הכול בכפוף לזה שהרוב הפוליטי יכול לשנותם שוב ושוב לפי איך שנוח לו. ואנחנו לא מדברים על ערכים – כמובן הכול נתון לשינוי, אבל כשאתה מתקן את כלי המשחק, כשכל המשמעות של הוראת התקציב, היא שאם לא מקבלים אותה, הכנסת מתפזרת – זה שאתה דוחה ודוחה, זה ביזוי של חוקי היסוד. אני מתפלא שזה כמעט לא עלה עד עכשיו – רק עכשיו שמעתי את זה מחבר הכנסת כהנא.

אני מבקש לתמוך במה שאמרה היועצת המשפטית ארבל. הנקודה לגבי ה-61 חברי כנסת, אני חושב שזה נכון. לגבי תקציב 2021, אתה לא יכול לראות בזה חוק שאינו חוק פיזור, כלומר מהותית זה חוק פיזור. אחרת אם יש לך 59 חברי כנסת, ואתה רוצה לפזר את הכנסת, תכניס הוראת שעה בחוק יסוד: הכנסת שבכנסת הנוכחית הזאת אפשר לפזר.

תודה.

עוד מילה אחת. כשאנחנו מקצרים את התקופה, כלומר ככל שאכן מה שכתוב בהצעה, הכנסת תתפזר ב-5 בינואר ואחר כך יהיו בחירות ב-23 במרס, מעבר למה שאמרה לכם המנכ"לית אורלי עדס, זה לא רק שאלה של יעילות מבחינת כסף של ועדת הבחירות; זה גם מקצר מאוד את הזמן להתארגנות למפלגות חדשות. לכאורה אם לא היתה בעיית הכסף וההתארגנות – היינו יכולים להחליט מחר על בחירות ושהן יהיו בעוד שבוע? הרי זה לא פייר כלפי אנשים שצריכים להתארגן ולהירשם ולעשות קמפיין וכו'. זה גם שיקול שיש לקחת אותו, וככל שמקצרים את התקופה הזו, זה פשוט לא הוגן כלפי מפלגות חדשות. תודה.

תודה.

מתי הצבעה?

שש דקות.

אני רוצה להתייחס. נודה על האמת – החוק שאומר שהכנסת תתפזר אם היא לא העבירה תקציב, הוא שוט על הכנסת ולא על הממשלה. מה שקרה הפעם שהוא הפך להיות לחבב פיפיות הפוך – הממשלה, כמו שהיא משתמשת בכנסת, הכנסת משתמשת בממשלה. זה לא היתה מטרת המחוקק. לו היינו במצב נורמלי, שאחרי בחירות יש הכרעה – יודעים מה – עושים בחירות, מועד ב', יש הכרעה – זה בסדר. זה לא מה שקרה. המדינה נמצאת במצב לא נורמלי, ובמסגרתו, אני מציע גם לך, מתן, לזכור גם את מה שאמר בצלאל – יש משמעות להעברת תקציב, יש משמעות ליציבות, יש משמעות למצב הכלכלי, יש משמעות למצב הפוליטי. אי אפשר להתעלם.

בבקשה, אלעזר.

האמת היא שכמעט לקחת לי את המילים. בדרך כלל – ויתקנו אותי אם אני טועה – כשוועדות מציעות חוקים – נדמה שזה גם היה בכנסת הקצרה הזו, זה היה בשם כל חברי הוועדה, חוקים שיש עליהם קונצנזוס.

מה שאנחנו עושים כאן זה לא חוק שאנחנו מציעים. זה חוק שמציעה ועדת הכנסת. כך דיברנו על זה מההתחלה. זה לא חוק שלנו. אין לוועדת הכנסת שום מוטיבציה לעשות את החוק הזה.

את זה נראה מייד.

לא נראה את זה מיד. יותר מזה - מי שדוחף אתכם לעניין הזה זה שתי מפלגות גדולות, שאחת מהן לא פה. אין פה אף אחד מכחול לבן.

הם בבידוד.

כמה בבידוד? 3? 15? מה שאני רוצה לומר, שגם לוועדת הכנסת יש כבוד. אתה אמנם לא יושב-ראש קבוע אלא ממלא מקום. תראו את קצרי הזמן, דווקא מהקואליציה שדוחפים אותנו לכל הדבר – לא רוצה להשתמש במילים לא יפות.

למה אתה מטרלל אותנו עכשיו? נו, קדימה.

אני לא מבין למה ועדת הכנסת צריכה להעמיס על כתפיה חוק כזה. לא בצחוק. מה מנע מהממשלה להביא את החוק הזה? זה לא היה לוקח זמן להביא חוק ולנקות אותנו. כאילו אנחנו פה רוצים להתפזר, אם לא יקרה משהו.

אני מסכים איתך, ושמעת כמוני היום רמזים על כך מחבר הכנסת סמוטריץ, שאני חושב שזה אסון למדינה, שאין תקציב. אגב, בינינו – האסון היה בחוק האוזר. לא שהיה בכלל. גם אם רצו את חוק האוזר, לא היו צריכים לנצל את המקסימום כאילו שהוא יכול עד השבוע האחרון של סוף שנת העבודה.

השבוע הזה לא יעלה ולא יוריד.

זה מה שאמרתי. אם היתה אחריות, לפעמים אנחנו חברי כנסת – אנחנו היינו נגד. כשאנחנו מציעים חוק כזה ואנחנו מבינים שהדבר הכי חשוב עכשיו זה לא משך פרפורי הגסיסה של המשלה אלא תקציב המדינה, גם משיכת החוק הזה עד הקצה מצד אחד, וגם זה שאנחנו לא מצליחים למצוא פתרון לתקציב אלא רק סוג של חוק על התפזרות הכנסת זה לא מוסיף לנו תעודת כבוד. אולי זה קצת לוקח, אם קצת כבוד נשאר לנו.

התייעצות סיעתית.

ב-15:10 יוגב גרדוס והצבעה.


(הישיבה נפסקה בשעה 15:05 ונתחדשה בשעה 15:10.)

אני מחדש את הישיבה.

יוגב, משרד האוצר, מנהל אגף התקציבים. אם זה בפועל או לא בפועל – אני מקווה שזה בפועל...

אני רוצה להבהיר מבחינת המועדים מה אנחנו מסוגלים לעשות ומה לא, במשרד האוצר. את תקציב 2020 הגשנו לאישור הממשלה לפני שבועיים. מרגע שהממשלה תאשר אנו צריכים 24 שעות כדי להניח את הצעת חוק התקציב לשנת 2020 על שולחן הכנסת. זה גם חריג שבחריג אבל כבר נערכנו מראש כבר מספר שבועות לתרחיש כזה שהכול יהיה ברגע האחרון. לכן יש לנו טיוטת הצעת חוק התקציב. היא תהיה מונחת 24 שעות מאישור הממשלה. אם קבעתם בחוק 23 בדצמבר הנחה, זה אומר שהממשלה צריכה הלילה לאשר את התקציב ואנחנו תוך 24 שעות נוכל להגיש לכם את התקציב לאישור, נוכל לעמוד במועד שקבוע בחוק.

לגבי התקציב לשנת 21', אין לנו תקציב מוכן לשנת 21'. יש לנו טיוטת תקציב שהיה אמור להיות התקציב ההמשכי, מה שאנחנו אמורים לעבוד לפיו מהרגע שבו מתחילים את השנה עד הרגע שמאושר תקציב בפועל. הדבר הזה הוא בגובה מסגרת מסוימת שאיני רוצה להיכנס אליה עכשיו, מסגרת פחותה מאוד ממה שאמור להיות התקציב בפועל. התקציב הזה בנוי לעבוד משך שנה שלמה, כלומר אנחנו נוכל, ברגע שכנראה נצטרך עוד יומיים של עבודה להגיש אותו לאישור הממשלה, נגיש אותו לאישור הממשלה. כשהממשלה תאשר אנחנו צריכים קצת יותר מ-24 שעות, אבל נעבוד בשישי-שבת ככל שיאפשרו לנו - אני מתכוון עד כניסת השבת וממוצאי השבת. נעבוד כל השעות שניתן לעבוד על-פי החוק כדי להניח את התקציב לכנסת עד תחילת שבוע הבא. אבל אנחנו לא יכולים לדעתי – אלא אם כן הממשלה תרצה היום לאשר את תקציב 21', שעוד לא מוכן, תרחיש לא סביר – שנוכל להניח, כפי שרשום בהצעת החוק, ב-23 בחודש את תקציב 21'. אבל לפי מה שקבוע – אולי אסי יתייחס לזה – זה לא המועד שאתם קובעים פה, אנו יכולים לשאוף לעמוד בו אבל לא נוכל לעמוד בו. הוא לא מועד קובע, לפי הצעת החוק. לכן אני לא חושב שהוא מטיל סנקציה על פיזור.

לגבי 21', אנחנו מוכנים עם טיוטה מאוד מתקדמת. תוך יום או יומיים נוכל להגיש לממשלה.

תודה. אסי.

אני לא מציע לקבוע בחוק יסוד מועד שהממשלה לא יכולה לעמוד בו. לכן אני מציע להתאים את המועדים.

אני מציע שבין הקריאה הראשונה לשנייה ושלישית נעשה את התיאום עם כולם, נעשה את המועדים בעקבות לוח הזמנים שאנחנו נמצאים בו עכשיו.

יש לי שאלה.

מי בעד ההצעה, כפי שהונחה? מי נגד? מי נמנע?



הצבעה

בעד ההצעה – 7
נגד – 5
נמנעים – אין
ההצעה אושרה.

ההצעה אושרה.

יש רביזיה. ידונו עליה ב-15:44. מי בעד פטור מחובת הנחה בכל הקריאות? מי נגד? מי נמנע?



הצבעה

בעד הפטור – 7
נגד – 3
נמנעים – אין
הפטור אושר.

ההצעה התקבלה.

רביזיה בשעה 15:45.

(הישיבה נפסקה בשעה 15:15 ונתחדשה בשעה 15:45.)

אני מחדש את הישיבה. על סדר-היום – הבקשה שלי לרביזיה על החלטת הוועדה לאשר בקריאה ראשונה את הצעת חוק יסוד: הכנסת, ועל סעיף ב על הקדמת הדיון בהצעת חוק היסוד. למה הגשתי את הרביזיה – מכיוון שהיה לי חשש שהאופוזיציה תגיש את הרביזיה ב-15:30 בקום ב-15:15, הגשתי אותה בדיוק ב-15:15. זו הסיבה המוגדרת והבסיסית והחוקתית, כדי לא להתבזות בפני בית המשפט העליון. לכן הגשתי את הרביזיה. אני רוצה

מי בעד הרביזיה – שירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד הסעיף הראשון ברביזיה – 6
נגד – 7
נמנעים – אין
הסעיף הראשון ברביזיה לא עבר.

זה הסעיף הראשון.

הסעיף השני, הקדמת הדיון בשלוש הקריאות. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד הסעיף השני ברביזיה – 4
נגד – 7
נמנעים – אין
הסעיף השני ברביזיה לא עבר.

הרביזיה נדחתה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:55.