פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



16
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
21/12/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 78
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום שני, ו' בטבת התשפ"א (21 בדצמבר 2020), שעה 12:30

השחתת מודעות על רקע מגדרי

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
מרב מיכאלי

יוליה מלינובסקי קונין

דניאל בלמס - משרד המשפטים

טל קיים - אוצרת התערוכה תעמדי יציב

אלמה קז - צלמת הערוכה תעמדי יציב

דנה רוטשילד - משרד המשפטים

בוסנה מהרט דסה - ע יועמ"ש, המשרד לביטחון הפנים

דימיטרי חננבלום - חטיבת החקירות, משטרת ישראל

יוסי חביליו - חבר מועצת עירית ירושלים

אורית אלמוזלינו-רייז - חברת מועצת העיר אשדוד, ממונה על השוויון, מרכז השלטון המקומי

אורלי ארז לחובסקי - מנהלת מחלקה משפטית, המרכז הרפורמי לדת ומדינה

הילה קניסטר בר דוד - יו"ר מנהלת ליגת העל בכדוסל נשים, מנהלת ליגת העל בכדורסל

רויטל אבו דגה - חברת הנהלה, הנהגת הורים ארצית

גלי זינגר - מנהלת המחלקה המשפטית, שדולת הנשים בישראל

שושנה יסקול - מייסדת חכמת נשים

ורד פליטמן

דלית אזולאי

לאה קיקיון


השחתת מודעות על רקע מגדרי

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הדיון. הנושא הוא: השחתת מודעות על רקע מגדרי, בקשתה של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, לאור אירוע שלפני שבועיים הושחתו דמויותיהן של כדורגלניות בתערוכה "תעמדי יציב" שהתקיימה בירושלים. למקרה הזה ניתן להוסיף מקרים נוספים כמו זו מלפני כמה שבועות, בו תועדו אב ובנו משחיתים מודעה עם דמות אישה על גבי אוטובוס. לצערי אנחנו מוצאים את עצמנו פעם אחר פעם מתמודדים עם התופעה הפסולה הזאת, ונראה שבאיזה שהוא מקום – אני לא יכול להגיד שלרשויות לא בהכרח אכפת, אבל אין להן את הכלים. בזמנו, חברת הכנסת מלינובסקי ואני ושאר חברי הסיעה שלנו הגשנו הצעת חוק לתיקון חוק העונשין על השחתת מודעות על רקע מגדרי. הקואליציה הפילה את הצעת החוק הזו, גם בכנסת הזו, לדעתי. זו הצעת חוק שנפלה בכנסת ה-20 ולדעתי גם בכנסת הזו הם הפילו לנו אותה.

אני לא זוכרת שהצבענו עליה בכנסת הזו. אבל באחת הכנסות היא בטוח נפלה.

אני די זוכר, דווקא. בכנסת הזו היא הוסרה מסדר היום. ב-26 באוגוסט הצעת החוק הזו הוסרה על ידי הקואליציה, שבמה היא כן עוסקת? עוד קשה לי לומר.

אני חייב לומר, ואני רוצה להגיד את זה פה למשרדי הממשלה שנמצאים אתנו – המצב הזה שבו מעלימים עין ואומרים – אין מה לעשות, לא יכול להימשך. אני גם לא מצליח להבין איך המשרדים עצמם מסכימים לתופעה הזו. אם אומרים שיש לקונה בחוק, למה הממשלה לא יוזמת תיקון חקיקה? אז נניח שאתם לא רוצים את תיקון החקיקה שהגישה חברת הכנסת מלינובסקי, בסדר – אז תגישו אתם תיקון חקיקה, תעשו אתם את הצעד הנדרש. ככל שלא עושים את זה אני חושב שזו בהחלט שערורייה, ודווקא בהקשר הזה אני אבקש לפתוח עם משרד המשפטים ולשמוע מהם – מדוע אתם לא יוזמים שינוי חקיקה?

אז ככה, קודם כל אפתח ואומר שמשרד המשפטים רואה בחומרה רבה את כל העניין של השחתת מודעות, ואנחנו סבורים שמה שצריך זה הגברת אכיפה בעניין הזה. היום יש אפשרות להשתמש בסעיף 195 בחוק העונשין שמאפשר מאסר והטלת קנסות בגין השחתת מודעות, בלי קשר למה התוכן שלהן.

כמה פעמים משרד המשפטים השתמש בסעיף הזה? יש לנו פה נציג מהפרקליטות? אתה אומר שאתם, במשרד המשפטים, חושבים שצריך לעשות יותר אכיפה. מי שאמור לעשות את זה – זאת הפרקליטות שאמורה להגיש כתבי אישום בעניין. אתה יודע להגיד כמה כתבי אישום הוגשו בנושא הזה, בשנה האחרונה למשל?

אני יכול לבדוק מהבדיקה האחרונה שעשיתי לדעתי מעולם לא הורשע בן אדם בסעיף הזה. אני אומר את זה בזהירות.

אבל האם לפחות הוגשו כתבי אישום?

זה משהו שנתון לסמכויות רשויות מקומיות. זה בדרך כלל עובד עם קנסות, זה דבר שאפשר לבדוק. אני יכול לבקש שיבדקו את זה. אני לא יודע מי מוסמך, אבל אני אבדוק. כמו שידוע לי, אני לא יודע שיש איזה כתבי אישום או משהו, כי קודם נדרשת אכיפה, בכלל – למצוא את האנשים האלה, לתפוס מי עושה את הדברים האלה ולראות איך מענישים אותו. לדעתי יש פה עוד שלב קודם לפני החקיקה. אני לא חושב שחסר כאן משהו במצב ה- - -

בוא ניקח את המקרה הזה כמקרה בוחן – השחתת השלטים בירושלים. מי אמור לפתוח בחקירה כאן?

אז קודם כל יש את הרשות המקומית, עיריית ירושלים שיש לה סמכות בחוק עזר עירוני, שמאפשר לה להטיל קנסות בעניין הזה.

אבל היא לא יודעת מי עשה את זה. זה לא שהעירייה תפסה אותו על חם. היא לא יודעת מי עשה. מי אמור לחקור? מי הגוף החוקר?

הגוף שחוקר עבירות זה משטרת ישראל.

אדוני, ברשותך, כיוון שאני חייבת ללכת, לצערי הרב מאוד. היה חשוב לי לבוא ואני רוצה להודות לחברתי, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי שיזמה את הדיון. אני רוצה להגיד, ברשותך – דיברת על התופעה המטרידה, או הייתה לך מילה כזו, ואני רוצה שתדמיין רק שהיו פיזית פשוט מוחקים אותך. זה קרה, הרי - -

זה קורה יותר מדי פעמים.

זה קורה יותר מדי פעמים. אתה יודע, היחס לנשים כאילו הן איזה יצר מאיים, כאילו המיניות שלהן מאיימת. פה יש לנו דוגמה של נשים בעמדה - - - באמת, הכול חוץ ממיניות – יש פה כוח, יש פה הישגיות, מקצועיות – אבל מספיק שיש פה גוף, אבל זה לא גוף משום שראינו את זה על מנהיגות – על חברת הכנסת ציפי לבני שפרצופה היה על שלטי חוצות, הוא נמחק. ראינו דוגמניות כמו גלית גוטמן, שגם – לא היה מדובר על חושפנות, רק הפנים – והפנים שלהן נמחקו. הדבר הזה של מחיקה של נשים מהמרחב הציבורי, המסר הזה שאין לך זכות קיום במרחב הציבורי – לא משנה אם כסמכות, לא משנה אם כדוגמנית ולא משנה אם כשחקנית כדורגל – זה פשוט דבר שבלתי נסבל שהוא יכול להתקיים במדינת ישראל. וצריך לומר, אדוני. אנחנו פה יכולים לחוקק, אנחנו לא אמונים על האכיפה. האכיפה היא כושלת, אנחנו יודעות ויודעים את זה. האכיפה היא ספציפית כושלת כמו שאנחנו חוזרות ואומרות פה בענייני אלימות כלפי נשים. זו אלימות כלפי נשים ממדרגה ראשונה. אם זה מותר אז גם ההמשך מותר. אז לפני שנדבר עם המשרד לביטחון הפנים והם יתנו תירוצים מפה ועד חדרה למה האכיפה לא מסתייעת, אני רוצה להגיד שאנחנו צריכות וצריכים לשקול את הסוג הזה של אלימות כלפי נשים – על הרצף הזה, לא רק מבחינת החקיקה אלא גם האכיפה, ולהתחיל לחשוב גם במונחים של סנקציות יותר יצירתיות, לא רק ברמה האישית, על מישהו ספציפי, אלא על קהילות שמאפשרות את הדבר הזה.

סליחה על האיחור של כמה דקות. תראה, אני עכשיו מופתעת לשמוע את דברי משרד המשפטים כי אני אתן קצת היסטוריה מה היה פה. בכנסת ה-20 סיעת ישראל ביתנו ואני ניסינו לקדם חוק שבעצם מטפל בהשחתת שלטים על רקע מגדרי. מי שהייתה שרת המשפטים אז הייתה הגב' איילת שקד מהבית היהודי. ניהלתי אתם משא ומתן ארוך ומתיש, ובסוף, נאמר לי משפט יפה על ידי יועץ שר מאוד בכיר, וזה נאמר לא רק לי אלא גם לשרת המשפטים שאני לא מסוגלת להבין איך היא חיה עם הדבר הזה. נאמר לי ככה: לציבור שלנו אין כסף לשלם קנסות. זו אמת, זה מה שנאמר לי בפרצוף, בפנים, כי מה שביקשתי היה להחמיר ענישה או להפוך את זה לשווה ערך כספי.
שרת המשפטים שאחר כך בבחירת הייתה מאוד גאה בכך שברשימה של ימינה יש הרבה נשים ופתאום הנושא המגדרי תפס שם גובה, היא זו שנתנה יד לכל הביזיון הזה. שנבין את המצב – בכנסת ה-20 החוק נפל, אבל 55 היו בעד, ו-59 נגד. ואז, כל הסיעות שהיו אז – הליכוד, כולנו, הבית היהודי – הם כולם היו נגד, גם כל הנשים בהן. אז, 21 נשים הצביעו בעד, ו-13 הצביעו נגד. ואני מזכירה שוב – שהקול לא עבר בהפרש של 4 קולות. אגב, גם ראש הממשלה הצביע נגד החוק הזה. שיהיה ברור לכולם איפה אנחנו נמצאים.

אני אגיד לך – אז נשים לא היו בעלי חיים. היום הוא כבר העלה את המדרגה.

אי רק רוצה להתנצל גם בפנייך שאני צריכה ללכת ולהגיד תודה לאלמה קז וטל, האוצרת שהגיעו לכאן, כי התערוכה החשובה שלהן שהעלתה את זה שוב לסדר היום, ראוי שתקבל באמת את תשומת הלב והכבוד. תודה לכן.

מי שהיה עוד נגד – שולי מועלם, איילת שקד, נאווה בוקר, גילה גמליאל, שרן השכל, ציפי חוטובלי.

למה את מזכירה רק נשים? לא יפה.

כי אני מאמינה שיש נושאים שאנחנו, כנשים, צריכות להתאחד סביבו – אסנת מארק, מירב בן ארי, שאשא ביטון. ואז אני שוב אומרת: משפט המפתח הוא – אין לציבור שלנו לשלם קנסות. ואז, שרת המשפטים אמרה שבמשרד המשפטים לא מאמינים בהחמרת ענישה. אני עכשיו שומעת את ההפך ממשרד המשפטים.

בכנסת הזו, הכנסת ה-23, אדוני היושב-ראש, שוב העלינו את הצעת החוק הזו. אמרתי שלמדתי כבר לקח, אמרתי – לא מאסר, אלא שווה כסף. 29 אלף שקל לפי קנסות מנהלתיים של משרד המשפטים. החוק שוב נפל – 24 בעד, 39 נגד. ושוב עמד שר המשפטים וסיפר לנו שלא מאמינם בהחמרת ענישה, שלא צריך, וכנראה שמאחורי הקלעים - - -

את יודעת למה לא מאמינים בהחמרת הענישה – כי אפילו לא חוקרים. אז מה זה משנה אם החמרנו בעונש?

כי לציבור הזה פשוט אין כסף לשלם קנסות, וכולנו יודעים את זה. זה נאמר לי בכזאת גסות רוח שלא האמנתי שאני שומעת את זה. אף אחד לא מתבייש.

עכשיו הייתי בדרך לכנסת, כדי שנבין את חומרת המצב ועד כמה אנחנו צבועים וכמה משקרים. הייתי בדרך לכנסת בציר המרכזי – הכניסה לירושלים ברחוב הרצל, איפה שבעצם התערוכה, כשכל הח"כים והשרים ושרי הממשלה, ורזרבים וחלופיים – כאלה ואחרים, עוברים שם לפחות כמה פעמים ביום. זה פה, זה 2 מ' מפה, בקרית הממשלה. גם אנשים בכירים מהמשטרה סביר להניח שמדי פעם עוברים שם. זה פשוט ביזיון מה שקורה שם. השחיתו כל שלט ושלט בצורה מגעילה, וכאילו לאף אחד לא אכפת. אז איזה יופי פעם בשנה לעשות כנס פה בכנסת, לדבר גבוהה גבוהה כדי לעשות יחסי ציבור, אבל כשזה מתחת לאף שלך ואתה עובר שם כמה פעמים ביום – זה לא מזיז, כי הרגע מתעסקים בעוד יום לממשלה, בכל השטויות האלה שזה אפילו מגעיל.

אני מאמינה – ואנחנו רואים רק את התערוכה הזאת, אני לא יודעת אם התמונות האחרות שהבאנו לוועדה מוכנות כמצגת, אבל שלא יחשבו שזה רק זה. לפני כמה ימים ראיתי אבא עם בן משחית שלט של אישה על אוטובוס, חינוך טוב מהבית. אנחנו רואים מה קורה כל פעם בבחירות, שפתאום כל פעם דמות של אישה זה פסול ואסור. ואותה איילת שקד, ומרתיחה אותי הצביעות הזאת, היא בעצמה סבלה שבבחירות השחיתו שלטים עם הדמות שלה. מצד שני לא איכפת לה להצביע נגד ולתמוך בקיצונים והזויים. אז אני מאמינה שדרך ארוכה מתחילה בצעד ראשון. נעלה את זה לדיון פה. אני מאמינה שנשים רבות צופות בנו בשידור. לא נעזוב את זה. מתי שהוא זה יצליח. מתי שהוא זה יכנס לתודעה שזה מקובל, לא מחובר - - -

זה לא רק לא מקובל, זה פלילי.

זה פלילי. אז פשוט לא אכפת לאף אחד, לצערי הרב. אבל כשיהיה איזה יום אישה בין-לאומי או אירוע אחר – כולם פה ידברו גבוהה גבוהה. וזה מצער.

המשרד לביטחון פנים – עוזרת היועץ המשפטי. רצינו להבין איזה הליכי חקירה נעשו בהקשר של השחתת השלטים בירושלים, ובאופן כללי – כמה מהליכי החקירה בנושא הזה של השחתת השלטים, אני לא אלך רחוק אחורה, – בשנה-שנתיים האחרונות, הוגשו בהם כתבי אישום או הועברו לפרקליטות עם המלצה להגשת כתב אישום.

צוהריים טובים. מכיוון שמדובר בעניין שהוא בטיפולה המקצועי של המשטרה אני מציעה לפנות לנציגי המשטרה שנמצאים בדיון.

אתם המשרד שאחראים על המשטרה. המשטרה לא הגיעה לדיון למרות שהוזמנה. משום מה – הם מופיעים פה בדיונים ובדיון הזה הם נעלמו. אולי הם מקווים שעד אז תתפזר הכנסת. יש פה נציג מהמשטרה? לא נרשמו לדיון אבל הנה הם נמצאו. בבקשה.

אני מחטיבת החקירות. לצערי זומנתי לדיון מעכשיו לעכשיו אבל בנוגע להצעת החוק והנושא שעולה כאן - - -

הזימון נשלח אליכם בשבוע שעבר, למען הפרוטוקול.

קודם כל אני רוצה לבוא ולומר שבבדיקה במערכות המשטרתיות מדברים על כ-25 תיקים שנפתחו בשלוש השנים האחרונות.

כמה מהם הועברו לפרקליטות?

אחד מהם. תיק אחד נמצא בפרקליטות, ואנחנו צריכים להבין - - -

על מה נסגרו 24 התיקים האחרים?

חוסר עניין לציבור.

התיקים שנסגרו – באיזו עילה?

קשה לי לדעת, להגיד כרגע. אני צריך לבדוק את זה יותר לעומק.

אבקש לבדוק אם התיק הזה שהועבר לפרקליטות הוא בשל השחתה מגדרית, כי אני מניח שבשנתיים האחרונות עברנו כמה וכמה מערכות בחירות ובמערכות הבחירות האלה הוגשו תלונות כאלה ואחרות על השחתת שלטים.

בנושא הזה אני רוצה לומר שכמשטרה אין לנו כמעט יכולת לבוא ולפענח ואנחנו לא יכולים לדעת האם זה נעשה על רקע מגדרי או לא. מדובר על עבירה לפי סעיף 195 לחוק העונשין – השחתת מודעות, כי זה יכול להיות השחתה על רקע מגדרי וגם על רקע אחר, בעצם.

אז צריך לחקור את זה. בשביל זה חוקרים. זה כמו בעבירות אחרות, פליליות. רצח, לדוגמה, אז יש רצח על רקע לאומני, רקע פלילי, רקע של סכסוך במשפחה – בשביל זה אתם חוקרים.

אני אומר שלי כרגע אין בנתונים יכולת לפענח אם זה נעשה על רקע מגדרי או לא.

לעניות דעתך המקצועית, כאיש משטרה – בכניסה פה לירושלים, תערוכה של הספורטאיות שכל פרצופן של הנשים הושחתו – זה מעלה חשד שזה על רקע מגדרי?

אני לא יכול לענות ככה בשליפה. יש צורך לבדוק. כל מקרה הוא לגופו – צריך לבחון לפי הנסיבות.

הבנתי. אז מתי תעשו את זה?

נתבקש אז נעשה. נבדוק את - - -

וכשגבר יחד עם ילד משחית שלט של אישה ויש תמונות כאלה – זה סתם ככה? זה גם מצריך לחקירה?

אמרתי שאי אפשר לבוא ולהגיד שזה על רקע כזה או אחר. בכל חקירה נבדקות הנסיבות והרקע כדי לקבוע. אני לא יכול לקבוע מעכשיו לעכשיו על איזה רקע זה נעשה.

אני רוצה לתת רשות דיבור לצלמת התערוכה, אלמה קז.

קודם כל תודה. אנחנו מאוד שמחות גם להיות מוזמנות וגם על כך שהוועדה הזו קיימת, כיוון שסף האלימות – צריך להיות שהגבול יהיה הרבה יותר מוקדם מאשר הרצח, ובשנה שבה נרצחו 20 נשים הרצח הוא הדבר הסופי. אבל כן היה לי מאוד חשוב לגבי המשטרה – חשוב לי להגיד שאני הגשתי תלונה במשטרה, באותו היום של ההשחתה.

מתי?

ב- 9 לדצמבר. הגשתי תלונה. התיק נסגר. גם לא קיבלתי הודעה שהתיק נסגר. נכנסתי למחשבים של המשטרה וחיפשתי את התיק. התיק נסגר כי לא אותרו חשודים – זה מה שקיבלתי.

תוך כמה זמן? באיזה תעריך התיק נסגר?

הוא נסגר כי לא אותרו חשודים, כשמדובר ברחוב ראשי – יש שם מצלמות.

אדוני היושב-ראש, זה הזוי. זה אומר שאפילו לא חקרו. לא אותרו חשודים.

דימיטרי, זה כנראה התיק האחרון שנמצא אצלך במערכת. מתי הוא נפתח ומתי הוא נסגר, לפי מה שרשום אצלכם?

אני בודק את זה.

בוקר טוב לחבר הכנסת עודד פורר ותודה למשתתפות ולמשתתפים של הוועדה. הנושא הזה הוא מאוד חשוב ולצערי הוא גם מאוד כואב. זו היא ללא ספק אלימות כלפי נשים. זה מתחיל אמנם בהשחתת שלטים במרחב הציבורי, וזה מגיע כמובן לאלימות ורצח כלפי נשים בבית. אני חושבת שאתה, היושב-ראש, רואה בראייה שלך את הגורמים הרלוונטיים שצריך לשאול אותם את השאלות, אבל חשוב גם לקבל תשובות. אני רוצה את הגורמים המשטרתיים וגם את הגורמים המשפטיים ואני שואלת את עצמי – באמת, מדינת ישראל שנת 2020 – איך אין פתרונות לאלימות שכזו, אבל יש פתרונות, תסלחו לי על ההשוואה, אם חלילה משחיתים שלט של מנהיג כזה או אחר או פוסלים במקום מסוים שלט של רבנים. אז מה קורה אתנו, הנשים? האם זה מקובל?

אנחנו, במנהלת ליגת העל נשים עובדות מאוד מאוד קשה על מנת שהשחקניות שלנו תגענה לתודעה של כל הקהלים האפשריים – מדן ועד אילת. אני לא רוצה לחשוב שעל כל שלט, כל פרסומת שאנחנו נעלה במהלך העונה, במהלך השנה, כדי להפנות את תשומת הלב לאותן שחקניות באמת להגיד שיש לנו ליגה משובחת – אני לא רוצה לחשוב שלמחרת בבוקר כל השלטים האלה יושחתו. אז אני שואלת בצורה נוקבת: איך מדינת ישראל מטפלת בבעיה שאמנם התחילה בירושלים, אבל אם נחפש אותה אנחנו נמצא אותה – תסלחו לי, גם בבני ברק בבחירות האחרונות פגשתי לא מעט שלטים שהשחיתו את פניהן של נשים, ופגשתי את זה בעוד מקומות. אני לא מוכנה לחיות במקום כזה. זה מאוד לא ראוי וצריך לטפל בזה בצורה משמעותית. תודה.

תודה רבה על זכות הדיבור, צוהריים טובים. אני מגיעה מאשדוד, ואני רוצה לספר לכם על התופעה הזו בעיר שלי, שהיא תופעה שנמצאת כבר למעלה משנה-שנה וחצי בעיר. השחתת שלטי חוצות במרחב הציבורי – די התפרצתם פה לדלת פתוחה כי רק בסוף השבוע יש פרסומים בעיתונות המקומית על השחתה ממש מסיבית לאורך כל הרחובות הראשיים. השחיתו, זרקו צבע או קרעו את השלטים – וזה שלטים שצריך להגיע אליהם בצורה מסיבית, אלה שלטים גבוהים.

שמעתי שהתייחסתם כאן לעניין מגזרי. אני חייבת לומר לכם שאשדוד היא עיר תרבותית, רב תרבותית. יש לנו מגזר חרדי שהוא בעצם 25% מהאוכלוסייה. אני חייבת לציין בפניכם שהתופעה הזו פסולה בעיני כולם. זאת אומרת, כולם מגנים אותה, כל אחד מחברי המועצה. אתם יכולים להיכנס לפרסומים. אז אני חושבת שאין פה מקום לייחס את זה לאוכלוסייה מסוימת או מגזר מסוים. אני חושבת שזו פשוט תופעה בזויה. י שפה טרור מגדרי שחייבים לעשות לו סוף.

אני חייבת לציין שלפני שנה, כשרצינו להתמודד עם התופעה – אז קודם כל דבר שחשוב הוא כמובן להגיש תלונה למשטרה. צריך לעודד אנשים להגיש תלונה ולא להוריד את העניין מסדר היום.

מה העיריה עשתה בעניין הזה?

לדוגמה היום – מה אנחנו עושים? דבר ראשון הוגשה תלונה למשטרה. בעצם, הזכיין שנושא בכל העול – כי יש לו ביטוח, אז אנחנו פונים לזכיין והוא נאלץ להחליף את השלטים האלה במהירות הנדרשת והמתבקשת. אשדוד מרושתת במצלמות בכל העיר. הבעיה היא שבדרך כלל אנשים גם ככה עם הקורונה מגיעים עם מסכות וקשה לאתר אותם. בסופו של דבר המשטרה – וישבתי עם מפקד תחנת משטרת אשדוד, הם באמת הקצו משאבים אבל רק בעקבות לחץ ציבורי, אם אנחנו לא נוריד את הנושא מסדר היום, אכן הנושא הזה ייפתר, וגם לא צריך להגיש תלונה. רואים. פנינו. גם עכשיו משטרת אשדוד מטפלת בזה, אבל עדיין אתם מכירים אותנו – אני מנסה לחשוב על הנשים שבפרסומת שככה חתכו את הפרצוף שלהם – איזה מסר אנחנו משדרים לבנות שלנו ולילדות שבעצם רואות דבר כזה ושואלות למה דבר כזה קורה. אסור לתת לזה יד.

מבחינת תיקון חוק העונשין – אז ברור שזה העניין שלשמו התכנסנו, אבל אנחנו חייבים להעלות את הנושא לסדר היום הציבורי. לדוגמה, באשדוד, כשעכשיו כל העיר גועשת, אני יכולה להגיד לכם שהמשטרה יותר שמה לב ובשנה שעברה הם הצליחו לרכז משאבים ולמצוא חשוד, למרות שזה אנשים בודדים, בדרך כלל. אני ממש ממש מודה לכם על העלאת הנושא. תמשיכו בעבודה הטובה. תודה רבה.

אני רוצה קצת להתייחס, ברשותך – שלא תבינו אותי לא נכון, וכל הצופים: ברור שהנושא הזה לא צריך להיות על רקע כזה או אחר, אבל יש פה "אבל", ואני לא מתכוונת לשקר, שהמפלגות החרדיות בכנסת עשרים עמדו על הרגליים האחוריות כדי שהחוק הזה לא יעבור. מה אני אמורה להבין מזה? נכון, כולנו טובים ותומכים וכולנו נגד השחתה, אבל תכלס' היה פה תכלס' – שמי שהפעיל לחץ אדיר בקואליציה, ומי שאמר לי את המשפט ההזוי הזה ש "לציבור שלנו אין כסף לשלם קנסות" זה לא היו - - - אני לא רוצה לבזות אף אחד אבל זה היה יועץ שר בכיר ממפלגה חרדית, שהם התנגדו בוועדת השרים לחוק הזה. אז אולי אנחנו צריכים להפסיק לשקר? אולי זה הפתרון, שנשים את הדברים מול הפרצוף? ושנגיד – כן, יש בעיה, אם זה על רקע דתי ואם זה על רקע חוליגאני. כן, צריך להגיד את זה.

ודבר שני, אדוני היושב-ראש. אתה יודע, אני עכשיו יושבת ונזכרת בדיון, ואגב, מאוד תלוי בשלטון המקומי איך ראש העיר וחברי המועצה רואים את זה, אם אתם רואים את זה בחומרה ותפעילו את הלחץ המקומי, אז אתה יודע – השינוי גם בא מלמטה. אנחנו מאוד מאמינים בזה. אבל אני נזכרת בדיון שהיה פה בוועדה הזו על ההשמצות והביזיון וההתבטאויות והשחתת השלטים של הגב' שרה נתניהו.

היה מלא.

אל"ף, היה מלא פה, ובי"ת – המדינה געשה ורעשה וזה הפך להיות בסדר היום ובתקשורת, וכולם דיברו – ח"כים ופוליטיקאים, וראש הממשלה בא להגנת רעייתו, שזה מצוין, כמו גבר נורמלי הוא צריך להגן על אשתו, זה בסדר גמור. אבל מה - - -

בצדק. בצדק, גם. מה שנעשה שם היה פסול.

נכון. אבל גם שם הייתה השחתת שלטים על רקע מגדרי. השחיתו את השלט שלה כי היא אישה, והיא "אשתו של" וכו' וכו'. אז חבר'ה בואו לא נעשה איפה ואיפה. מה שתקין ומה שכשר לשרה נתניהו גם תקין וצרי לראות את זה באותה עין לגבי שחקניות ולגבי דמויות אחרות, לגבי פוליטיקאיות וסתם אישה שמופיעה בכל שלט. והנה, אנחנו רואים את ההתייחסות של חברי מפלגות כאלה ואחרות כשזה אישי לראש הממשלה – האולם היה פה מלא.

אני רוצה להתפרץ לדלת הפתוחה של עניין המימון. הם טוענים שאין להם איך לשלם את הקנסות, אבל אנחנו עכשיו נמצאות במצב שאין לנו איך לממן את ההדפסה המחודשת.

כן. חד משמעית.

שלום. אני מדבר למעשה בשם עצמי. אני חבר מועצה וגם בקואליציה, אבל אני לא מדבר בשם העירייה באופן רשמי. אני אקצר. אני מסכים לכל מה שנאמר פה. אני חושב שזה דבר חמור ביותר והוא קצה קרחון שבא לידי ביטוי גם באלימות – הייתה לנו תקופה של אלימות כלפי נשים שבאו לרחוץ במעיינות מסביב לעיר. היה מצב שנתלו בשכונות חרדיות שלטים "אין מעבר לנשים". כמובן שניסינו בכל יכולותינו לטפל בזה, ככל שהדברים היו בסמכות העירייה.

אני מסכים שצריך פה גם שינוי חקיקה, כמו שנאמר, וגם הגברת אכיפה בפועל. לצערי, כמו שאנחנו רואים – להבדיל, גם בעניין הקורונה ובעניינים אחרים אין אכיפה מספיק טובה, אם זה על המגזר החרדי – אנחנו לא יודעים מי עשה את זה אבל ניתן להניח שזה אנשי המגזר החרדי. אני קיבלתי גם תלונות על הפרסומים של העירייה עצמה. פניתי לגורמי העירייה ואמרו לי שיש פרסומים של נשים, אבל בעיניי זה לא מספיק, ואני פועל שבפרסומים של העירייה עצמה יהיו לפחות 50% נשים, למרות שברור לי שברגע שיהיו פרסומים כאלה, וישנם – יש חשש שהם גם יהיו מושא להשחתה. אני גם חושב שצריך לעשות מאמץ להחזיר את התערוכה הזו להציג אותה תוך כדי שמירה. אני גם אבוא בהצעה לעירייה אולי לאמץ את התערוכה הזו ולהציג אותה גם על השלטים שלה עצמה. למיטב ידיעתי ומהבדיקה שעשיתי – זה לא הוצג על שלטים של העירייה.

זה שלט של העירייה, והוסרה החסות מהם.

מה זאת אומרת?

שלום, אני האוצרת של התערוכה. אני שמחה מאוד שהזמנתם אותנו לדבר על התערוכה. אני רוצה להצטרף למה שמציע כאן חבר מועצת העיר, חביליו, ולהגיד שאני מאמינה מאוד גדולה שחוץ מתיקון בחוק העונשין שווה להעביר איזושהי הצעת חוק שמעודדת את אותן רשויות מקומיות שלפחות יהיה 50% ייצוג במרחב הציבורי. נכון לכרגע אנחנו פנינו לעירייה. השילוט הזה הוא שילוט שבו מוצגות תדיר תערוכות מטעם עיריית ירושלים. כך ידענו לפנות לעירייה כדי להציג את התערוכה שם. הותר לנו להציג את התערוכה, מאוד שמחנו על זה, אבל מבחינת העירייה הוא לא היה עירוני, כלומר – מבחינת העירייה פרויקט נשאר שלנו. מדוע לא? מדוע לא להעצים את המקום הזה על שלט שהוא גם כך עירוני.

אני לא רוצה להאריך. המסר המרכזי הועבר, אבל אני כן אשמח שתצרו אתי קשר ישיר ונראה ביחד איך אנחנו יכולים לפחות בירושלים לעשות את אותו תיקון ובכל זאת לעשות פרסום נוסף למען המסר שעולה בזה, והחשיבות של התערוכה הזו.

יופי, יישר כוח. אחד הדברים שאני אכניס פה לסיכומים, מעבר לעובדה שהעבירה הזו צריכה להיות עבירת קנס שפקח עירוני יכול להטיל במקום – כמו שהוא מטיל בדוח חניה, באותה מידה אני חושב שצריך להטיל את העלויות על הרשות המקומית. היא צריכה להיות אחראית לגבי מה שקורה בגזרה שלה, ואם יש השחתת שלטים מהסוג הזה, על רקע מגדרי, הרשות המקומית צריכה לדעת שהיא נושאת בעלויות. מצד אחד היא יכולה לשאת ברווח אם היא תאכוף ותדאג שיהיו פקחים ושיתנו קנסות כדי שהמצב הזה לא יווצר, ברגע שהמצב נוצר היא תצטרך גם - - -

הייתי לוקחת את ההצעה הזו ש-50% מהשילוט העירוני יהיה עם דמות נשית.

מה שחשוב להגיד במקרה הזה – שרשות מקומית תישא בנזק. יש חשש שמפרסמים לא יפרסמו פרסומות עם נשים באזורים מסוימים, מה שפוגע בסופו של דבר גם בתעסוקת נשים. אם אני עכשיו מקופת חולים ואני יודע שפעם אחר פעם משחיתים את השלט ואני צריך לשלם על זה – אז יחליטו לא לשים את התמונה. זה בדיוק הטרור שמפעילים כנגד העניין הזה.

אני מצטרפת לתודות על הדיון החשוב הזה. אנחנו, במרכז הרפורמי, מטפלים בכל מיני מקרים של הדרת הנשים ובין היתר גם בנושא של השחתת שלטי נשים. אנחנו מנהלים תכתובת ארוכה בנושא הזה עם עיריית ירושלים. אני לא יודעת אם יש נציג רשמי של העירייה פה כי הבנתי שיוסי חביליו דיבר בשם עצמו.

יש. היועצת של ראש העיר נמצאת אתנו.

מעבר לצורך לחשוב באופן יצירתי על תיקוני חקיקה חשוב להדגיש – הדברים נאמרו ואני אחזור על זה – שיש כרגע כלים. צריך להדגיש שקודם כל ובראש וראשונה האחריות היא על הרשות המקומית. אם אנחנו מדברים פה על הסיפור של עיריית ירושלים – אז יש חוק עזר, אגב, חוק עזר חדש – חוקקו חוק עזר בסוף 2019 שקובע לגבי שילוט שבסעיף 16 שאסור להסתיר, אסור להשמיד או למחוק או לפגוע בשילוט שקיים במרחב הציבורי, כולל בשילוט חוצות, וכמובן שהעירייה בתור מי שאחראית על אכיפת חוקי העזר חייבת לוודא שהחוק הזה אכן נאכף.

בהמשך למה שציינת, חבר הכנסת פורר – אני מבינה לפי צו העיריות – עבירות קנס שכן מדובר על עבירת קנס כבר היום, לכן – ודאי שיש כלים. אני גם אציין שפקחים עירוניים שהוסמכו מכוח חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוני ברשויות המקומיות מוסמכים לבוא ואם יש אדם שהם רואים שהוא מבצע איזושהי עבירה של הפרת חוקי העזר – לבקש את הפרטים שלו, כך שיש לנו כרגע כלים כדי לתפוס את האנשים האלה. לא צריכים להיות גאון הדור כדי להבין שהדברים האלה נעשים באישון ליל, ולכן מספיק להציב פקחים במקומות מועדים. אנחנו יודעים שזה קורה גם בשדרות הרצל, גם בכניסה לעיר, הרבה פעמים. זה לא כל כך מסובך לתפוס את החשודים.

אני אגיד שכמו שציינתי ניהלנו תכתובת ארוכה מאז 2016 עם העירייה. אנחנו מקבלים מענים מחיים ארגסי שהוא עורך דין, הוא ראש התביעה העירונית בעיריית ירושלים, והוא שב ואומר לנו – לפחות ברמה ההצהרתית – שהעירייה רואה את זה בחומרה ומתכוונת לטפל בעניין, אבל לצערנו הדברים לא מתרגמים למעשה. אני אגיד שבתשובה האחרונה מספטמבר, נאמר לנו שהעירייה החליטה להקים יחידה מיוחדת שתפעל בשעות הלילה ושעות הבוקר המוקדמות, ושהיא מבצעת אכיפה גלויה ואכיפה סמויה ופועלת עם המפרסמים של שילוט החוצות כדי לאתר את החשודים האלה, אבל התחושה שלי שלא נעשה שום דבר. כלומר – הצהרה יפה אבל זה לא יתרגם לשינוי בשטח.

נאמר לנו עוד שכיוון שמדובר בנושא שמערב גם את משטרת ישראל וכיוון שיש עניינים שלא ביכולתה של העירייה, העירייה תפעל – אז דובר על אחרי הסגר של החגים האחרונים – להקים שולחן עגול של העירייה יחד עם משטרת ישראל והפרקליטות כדי לראות איך מטפלים בנושא. אני מאוד אשמח לדעת האם אכן הוקם שולחן עגול כזה. זה נראה לי מאוד מאוד חשוב כדי לראות איך מאגמים כוחות ובאמת מביאים לשינוי. אני אגיד שהניסיון שלנו בכל מה שקשור לתופעות של הדרת נשים והפרדה מגדרית – ברגע שרשויות המדינה מציגות עמדה תקיפה ומבהירות שהדבר הזה לא יעבור לסדר היום ושיהיו לו תוצאות בין אם זה קנסות ובין אם זה תוצאות אחרות, אז ברור שהתופעה הזו נפסקת. ברור שכרגע, כשלא נעשה כלום – ודאי שזה יימשך, וזו תופעה חמורה מאוד שאסור להסכים עמה. לכן אני קוראת לוועדה לקרוא גם לעיריות וגם למשטרת ישראל וגם לפרקליטות לקיים שולחן עגול, לנסות לחשוב איך אפשר לייעל את האכיפה, ובמקרה הצורך לשקול תיקוני חקיקה.

צוהריים טובים. הנהגת ההורים הארצית מבקשת להבהיר שכל אדם שרואה בגוף של אישה או בלבוש שלה כגורם שעלול לשמש לו כתירוץ שהוא לא מסוגל לכבוש את יצרו זה בעצם אדם שזקוק לטיפול ולא כל החברה צריכה להתיישר לפי צרכיו. אנחנו רואים בחומרה רבה מאוד כל השחתה של פרסום שיש בו נשים וילדות, זו הדרת נשים כמו שנאמר פה, לכל דבר ועניין. יש זה גם כשל חברתי באמת – הילדים מסתובבים ורואים את ההשחתה הזו ולהורים אין את הדרך להסביר את זה. בטח ובטח כשאנחנו שומעים פה שרשויות האכיפה לא מממשות באמת איזושהי ענישה בנושא. מה שנאמר קודם לגבי 24 תיקים שהוגשו – אחד מהם נמצא באיזושהי זווית, זה רחוק מאוד מאיזושהי חברה מתוקנת שאכפת לה, ולא מחפשת להדיר נשים.

מעבר לזה אנחנו מצפים מהמדינה לא להקל ראש במקרים כאלה, לפרסם בריש גליי את סלידתה מהמעשים והמחשבות שקדמו להם ולהחמיר באופן משמעותי את הענישה. זה לא רק עונש פלילי אלא באמת פגיעה חברתית ופגיעה בחינוך. אסור לעבור על זה בשתיקה.

תודה ליושב-הראש על קיום הדיון ולהגיד כך: קודם כל אנחנו רואים שזו תופעה רחבה, הסיפור הזה. ממה שעולה פה שזה קורה בכל הארץ – ירושלים, בני ברק, אשדוד. הטיפול חייב להיות גם הרמה הארצית וגם ברמה המקומית, וכל אחד צריך לתת את החלק שלו. זה אומר שזה מחייב גם חקיקה וגם אכיפה. המשטרה לא אוכפת מספיק. ראינו שיש לה את היכולת לעשות את זה, את כל הסמכויות לעשות את זה. ראינו שבסיפור של הקורונה היו מספיק כלים וכוח אדם בירושלים לאכוף את זה, אבל לסיפור של התופעה החמורה הזו אין מספיק, ולא עושים מספיק בשטח.

לגבי החקיקה – אנחנו חושבות שההצעה של חברת הכנסת מלינובסקי היא סופר חשובה, ואנחנו ממש מצטערות שהיא ירדה מהפרק. אנחנו חושבות שצריך להמשיך עם זה ולהעביר אותה, ואנחנו נילחם על החמרת הענישה. חשוב לדעת שיש אפקט מצנן מאוד חזק. הביטוי של התופעה הזו – בזה שמפרסמים נמנעים מלפרסם נשים, וזה דבר מאוד מאוד חמור. במקום שנדבר על הדבר עצמו, על ספורט נשים ועל דימוי גוף של נשים – אנחנו נאלצות לכנס את הוועדה הזו ולדון בתופעה החמורה הזו שהיא שילוב חמור של הדרת נשים וגם של אלימות נגד נשים.

אנחנו חושבות שההצעה שכל רשות מקומית תהיה מחויבת בייצוג של 50% בשלטי החוצות שלה היא הצעה סופר חשובה וישימה, וגם צריך להבין שברגע שמדובר על שלטי עירייה, בקלות אפשר מראש להציב פקחים ומצלמות כדי למנוע את התופעה לפני שהיא קורית, ולאכוף לאחר מכן. אנחנו קוראות למשטרה לתת את הנתונים לגבי העשייה בדבר הזה.

למה שנאמר - החוק הזה נפל באוגוסט. אם הכנסת לא תתפזר אנחנו נוכל להעלות את זה שוב בפברואר. יש תהליכים בכנסת של פרק זמן – ברגע שחוק נופל מתי אפשר להחיות אותו מחדש.

שלום ותודה. כמו שאמרתי – אני מבית שמש וזה נותן לי זווית מאוד חכמה בנוגע לזה. בעיר שלי אין דמויות של נשים, אין תמונות של נשים, בכל דבר שמגיע אלי הביתה אין נשים ואין ילדות. וזה בגלל שנתנו לבריונים וקיצוניים לשלוט, ואני רואה שיש לזה מחיר ענקי על בנות ונשים בבריאות, בפרנסה וגם ברמה הרגשית. זה ממש פוגע בנשים ובבנות. אני יכולה להגיד שלמשטרה יש את הכלים אבל אין את הרצון. יש לנו מצלמות וכל מה שאתה רוצה – ועדיין לא עושים שום דבר. יש גם אלימות, יש רחובות שמלאות בגרפיטי שאני לא יכולה לצאת מהאוטו שלי בביטחון. אין ביטחון כאן לנשים במדינת ישראל.

מאוד מאוד חשוב להבין שאי אפשר להפריד בין זה שאנחנו נותנים למגזר להגיד שלנשים אין מקום – וזה מה שקורה במדינה וברחובות שלנו. סליחה, המשטרה – אתה לא יכול להגיד שאתה לא יודע מאיפה זה בא ולמה. אתה יודע, אתה רואה את זה, ויש לך אחריות להגיד שאנחנו לא יכולים לגדל בנים, גברים, ילדים שחושבים שיש להם זכות לא לראות נשים בכביש. אנחנו חייבים לעצור את זה ביחד, ולא רק לדבר על זה.

תודה שהזמנתם אותנו. הדיון מאוד חשוב. זו כבר פעם שלישית שאני בוועדה, כל פעם בנושא אחר. אנחנו עושים מאמצים כבירים להאדיר את שחקניות הכדורגל ולתת להן במה. זה בא לידי ביטוי בתקשורת, בשידורי המשחקים, בכתבות בעיתונות, בתקשורת, על השחקניות והמשחקים. ולצערנו – גם ברמה התרבותית זה מאוד קשה לחדור. היינו מאוד רוצות שהנושא הזה יבוא לסדר היום ותהיה אכיפה.

הכל תירוצים. אם רוצים – אפשר. אם בקורונה אנשים מקבלים אס אם אס כשהם היו קרובים למישהו, אז אפשר דרך השב"כ ודרך מצלמות לדעת מי עשה מה. אני באופן אישי 25 שנה עוסקת בשיווק ופרסום וכבר לפני יותר מ-20 שנה כשהייתי עושה פרסומות ארציות, אז בירושלים ברור שלא שמים תמונה של נשים, אלא שמים רק תמונה של גברים או כיתוב על שלטי חוצות, כי היה ברור שאם נשים תמונה של אישה היא ישר תרוסס, והשלט ילך לאיבוד. אז זה לא דבר חדש, לא דבר שהתחיל היום, זה דבר שקיים הרבה הרבה שנים. אני מכירה אותו באופן אישי. כמו שאמרתם – מי שמפסידות מזה זה גם הנשים אבל גם הגברים שצריכים להתחיל ללמוד להתייחס בכבוד לנשים, אם זה אחותם או אימא שלהם או דודה או סבתא שלהם. אין מקום להדיר נשים באופן כזה ולתת לאנשים דוגמה אישית שאישה זה דבר פסול ואין לראות אותה במרחב הציבורי. אז אני מקווה שכולם כאן ייקחו לתשומת לבם את הנושא הזה, יעלו שוב את החוק ויעבירו אותו.

דבר אחרון – לגבי אכיפה. כולם מדברים פה על ענישה. אין אכיפה, אז ודאי שגם אין ענישה. ברגע שלא אוכפים ואף אחד לא מקבל אף פעם קנס ולא נענש על זה, אז המסר הוא – בבקשה, תמשיכו, אין שום בעיה עם הדבר הזה. זה חייב להיפסק. אז זה מה שרציתי להגיד, תודה, ואני מקווה לראות עוד הרבה כדורגלניות במרחב הציבורי, בכל מקום.

שלום.

את רוצה לשתף אותנו בהצעת החוק שאתם מקדמים כדי להילחם בתופעה הזו, או שאין כזאת?

אני כן רוצה להגיד כמה דברים שעשינו אצלנו בעקבות – כמובן, התופעה של הדרת נשים גם בהקשר הספציפי שדובר כאן וגם בהקשרים אחרים מאוד מוכרת לנו ואנחנו רואים אותה בחומרה, וברורה לנו החשיבות של הטיפול בתופעה הזו בכלל הכלים, כולל גם בכלי הפלילי במקרים המתאימים. בהצעת החוק שדובר עליה, שעלתה לפני מספר שנים, סברנו בזמנו שעל אף שהנושא חשוב ההצעה הקונקרטית והחמרת הענישה כשלעצמה לא תתרום לטיפול בתופעה מכמה סיבות.

סליחה, מה שאמרתם לפני שנתיים – אנחנו מכירים. ואז תיקנתי את הצעת החוק והגשתי אותה שוב, לא עם ענישה פלילית אלא עם הקנס, בשווה ערך. שוב התנגדתם. כי זה בדיוק מה שאמרה לי שרת המשפטים בדיון כנימוק להתנגדות – שלא ענישה אלא - - -ואז תיקנתי.

גם בהקשר הקונקרטי של החמרת הענישה ודוח ועדת דורנר חשבנו והדברים ידועים, שהיעילות של החמרת הענישה אנחנו לא יודעים שהיא קיימת. ולכן חשבנו, בגלל שאנחנו כן רואים חשיבות בנושא הזה שנכון לחשוב על דרכים כן נכונות לקיים איזשהו שיח ולראות מה כן ניתן לקדם. אני יכולה לומר שכן קיימנו איזושהי שיח ראשוני אצלנו עם חשיבה האם יד כלים אחרים שכן יכולים להתאים. אין לנו משהו קונקרטי אבל אני כן יכולה להגיד שבחוק העונשין יש התייחסות לנסיבות מחמירות - - -

היא אומרת שאין כלום, אבל קודם, בתחילת הדיון דיבר גם נציג של משרד המשפטים ואמר שמקדמים הצעת חוק. עכשיו הגברת אומרת - - -

הוא לא אמר שמקדמים הצעת חוק, הוא אמר שככל הנדרש הוא חושב שצריך לקדם.

אבל עכשיו את אומרת שאין שום דבר בקנה.

אני לא מכירה שנאמר שמקדמים הצעת חוק. אני יכולה לברר עם הנציג פה. האמת שגיליתי על דבר קיום הדיון רק לפני חצי שעה אז עליתי מיד כי אני מכירה את ההצעה שבאה בזמנו, אבל כן היה חשוב לי לומר שכן קיימנו חשיבה ראשונית בנושא ואני באמת רוצה לציין שישנן עבירות בחוק העונשין שמתייחסות יותר להיבטים ולעולמות האלה, כמו, למשל ציינתי את הסעיף של נסיבות מחמירות של אלימות כלפי ציבור, שכיום לא מתייחס לסעיף של מגדר אבל הוא יותר דומה בעולמות שלו להיבטים מהסוג הזה. חלק מהעבירות שהוצעו במסגרת הצעת החוק בכלל לא נוגעות בעולמות האלה, הן עוסקות למשל בהצעה של - - -מטבע, העוסקת בתכלית של שמירה על מסחר תקין ולא להיבטים שקשורים לעולם הזה. לנו היה נראה שראוי להסדיר את זה בצורה יותר מתאימה. אז כן נעשתה איזושהי חשיבה ראשונית אצלנו. הגיעה הקורונה והנושא הזה לא גובש למשהו קונקרטי, אבל כן נעשה שיח פנימי והתייעצות. זה מה שאני יכולה לומר.

אני כן רוצה לציין, וגם ציינו את זה בזמנו בהקשר להצעת החוק, שכבר היום ניתן לאכוף לפי עבירה של השחתת מודעות גם ללא קשר לשאלה של נסיבה מחמירה.

הכול אפשר והכול נפלא – רק לא עושים את זה. שמעת מקודם את נציג המשטרה, שמעת את מספר התיקים והחקירות שנפתחו מאז 2018 – בסך הכול 25, כאשר אנחנו יודעים שיש הרבה יותר, ולהערכתי רוב המקרים מתוך ה-25 נוגעים לבחירות. הימור, אבל אני מניח. מתוכם – תיק אחר הועבר לפרקליטות. תיק אחד, זה כל הסיפור. אי אפשר לאכוף ככה, זו לא אכיפה, זו לא התרעה. זה לא מה שימנע את ההשתוללות שיש ברחובות בעניין הזה. מה שימנע את זה זה השתת העלויות. אני למדתי כלל מההבנה שלי את השירות הציבורי – כשזה עולה לשירות הציבורי – אז הוא נלחם בתופעה. כשמושחת שללט מי שצריך לשאת בעלויות האלה, זאת או הממשלה או העירייה – ותראי זה פלא, איך מיד יתחילו באכיפה. את תראי איך הרשויות המקומיות יודעות טוב מאוד איך לשמור על המשאבים שלהן. גם הממשלה וגם הרשויות צריכות להבין שהנושא הזה הוא המשאבים שלהן – זה המשאב הציבורי, ולא ייתכן שמאפשרים השחתה כזו במרחב הציבורי ואחר כך עוד אומרים למי שפרסם את השלט – שיישא בעלויות. למה? הוא פרסם את השלט במדינה שבה אתם אמונים על שמירת החוק. המשטרה, משרד המשפטים, הרשויות המקומיות, באכיפה שלהם הם אמורים לדאוג לי למרחב בטוח. אם יש בור בכביש והרכב שלי נכנס לבור ויש לי פנצ'ר – הרשות המקומיות משלמת, למה? כי הרשות המקומית צריכה לדאוג שהכביש יהיה סלול. באותה מידה היא צריכה לדאוג שלא ישחיתו שלט באופן כללי, קל וחומר באופן מגדרי. ולכן הרשות המקומית צריכה לשלם את זה.

וקל וחומר כשזה לא פרסומי, כשזה אומנות.

גם אם הוא פרסומי.

מישהו שילם על זה.

אני במובן הזה אומר לכם: צריך להטיל פה את האחריות על הרשות הציבורית הרלוונטית. לא יהיה פתרון אחר.

אז אני רק אומר שכמובן – אני לא מכירה הצעה כזו שהוגשה, כשתהיה הצעה קונקרטית אז אפשר יהיה לבחון אותה, אבל אני כן מסכימה שצריך לעשות חשיבה על כלים רלוונטיים אחרים בהקשרים האלה, שיכולים לתרום לקידום - - -

אנחנו נמצאים ככל הנראה בפתחה של עוד מערכת בחירות, ואם אתם חושבים שבמערכת הבחירות הזו לא ישחיתו שלטים עם תמונות נשים, לצערי אתם טועים. ואת יודעת שזה מה שיקרה ואת יודעת שמי שישלם את המחיר בסוף הן המועמדות, המפלגות, ולא יהיה אף אחד ממי שאמון על שמירת החוק במדינה.

דימיטרי, הצלחת לבדוק לגבי התיק הזה שביקשנו?

ניסיתי לאתר אותו ולצערי לא הצלחתי. אני אצור קשר עם הגברת ואודיע לה באופן אישי.

אלה גם נתונים שתצטרכו להעביר לוועדה בשבוע הקרוב. מישהו רוצה להוסיף משהו?

אני רק רוצה לומר שהתשובה הניצחת מעבר לאכיפה וענישה היא באמת הנכחה. הדרך להילחם בהדרה היא הנכחה והפצה של כמה שיותר דימויים של נשים מרובדות, לא רק לצרכים פרסומיים. אני מסכימה אתך לחלוטין שהמפרסמים הם הנפגעים העיקריים אבל אין ספק שכאשר באים להציג תערוכה, המטרה היא גם חינוכית, היא גם החשיפה של הנשים, השחקניות האלה, שכמו ששמענו כאן – הן לא מקבלות אפילו סיקור מספיק בתקשורת. זה רגעים כאלה שההנכחה צריכה להיות בנפשנו. וכולנו צריכים לפעול למענה.

ותבינו שזה הולך לקיצוניות יותר קשה בבית שמש כשראינו שגם לא יכול להיות מרכז לבריאות האישה – אלא מרכז בריאות, הורידו את המילה "אישה". זה לא שהייתה תמונה, גם מילה.

חשוב שהדיון התקיים. צר לי שלא זכינו לנוכחות של חברות וחברי הכנסת כי אנחנו מכירים את המגמות פה בכנסת. ה שבאמת חשוב – הם לא פה. מה שפופוליסטי, צהוב או צרכים פוליטיים צרים – אז רואים פה את כל הצעקניות וכול הצדקניות.

הנושא לא ירד מסדר היום. למדנו פה משהו מעניין. דיברנו ונדבר בהמשך – איך אפשר לעודד את השלטון המקומי וצריך לדבר אתו, איך אפשר לעודד על ידי פרסום שלהם שלפחות 50% יהיו דמויות של נשים. גם מה שאמרת בנושא עלויות – דוגמה קצרה: שהמעסיקים נשאו בעלויות של ימי בידוד המדינה דרשה שיהיו 14 ימים. אחר כך, כשהתברר שהמדינה גם צריכה לשאת בעלויות זה ירד ל-12, ואחר כך כשהם הבינו מה העלויות זה ירד ל-10. אז ככה שנבין בדיוק באיזה עולם אנחנו.

ככה זה עובד.

ככה זה עובד, ואנחנו נמשיך. בחירות או לא בחירות – צריך להבין: אנחנו מכירים את הנושא הזה כבר שנים. זה לא לצרכי בחירות ולא לצורך פופוליסטי. זה באמת מה שחשוב לנו, ואנחנו נמשיך את המלחמה שלנו.

תודה. אני רוצה לסכם את הדיון. כמו שאמרה חברת הכנסת מלינובסקי זו שאלה שנוגעת בליבת החברה הישראלית ובאיזו חברה אנחנו חיים – האם אנחנו חיים בחברה שהיא מדירה, מסתירה ואלימה, כי השחתת שלט זה אלימות, או שאנחנו חיים בחברה פתוחה ופלורליסטית של חייה ותן לחיו. מצד אחד שלטים לא צריכים להיות מבזים כלפי אף אחד, אבל מצד שני לא יכול להיות שמגדר שלם מודר משלטי החוצות. השחתת השלטים היא אלימות כלפי נשים לכל דבר ועניין. היא צריכה להיות מסווגת כאלימות, היא צריכה להיחקר כאלימות – אין דרך אחרת לתאר את העניין הזה.

אני, בהקשר הזה מבקש לקבל מהמשטרה את הנתונים המדויקים על 5 התיקים שנחקרו מאז 2018 עם פירוט לגבי הנושאים שלהם – מה עילת סגירת התיק, והאם בתיק היה נושא מגדרי או לא. במקביל, הייתי מבקש לדעת גם כמה תלונות הוגשו במשטרה מאז 2018 על השחתה על רקע מגדרי.

באשר לנושא עצמו, אני חושב שיש כאן כמה אלמנטים שאתם צריך להיאבק בתופעה הזו. האלמנט הראשון הוא הסברתי. אני חושב שמשרד המשפטים, שבזמנו לקח על עצמו את הנושא של הגזענות והשונות כקמפיין שהוא עשה בטלוויזיה. אני חושב שגם פה חייב להיות איזה שהוא קמפיין ופעילות הסברתית בעיקר באזורים שבהם אנחנו יודעים שיש בעיה, גם כדי שאנשים יבינו את התופעה הזו. זו תופעה חברתית שצריך להילחם בה. זה גם כלי הענישה והאכיפה אבל זה גם כלי החינוך וההסברה.

הדבר הנוסף שאני מבקש, בהיבט החקיקתי – אנחנו נבדוק בדיוק את הצורך בתיקון החוק, אבל הוועדה סבורה באופן ברור שמי שצריך לשלם עלויות על השחתת שלט זה הרשות המקומית שבשטחה התבצע האירוע. לדעתי הרשות סוברנית לעשות את זה באמצעות חוקי עזר – אבל אם לא אנחנו נבצע תיקון חקיקה, אבל לדעתי לא צריך פה חוקי חקיקה. יש חוקי עזר והרשות יכולה לקבוע קנסות מאוד גבוהים על השחתת שלט. יכול להיות שהרשויות יגידו ששר הפנים לא יאשר להם את חוק העזר, אבל נגיע לגשר הזה ונחצה אותו. אבל אני קורא לרשויות להטיל קנסות כבדים על השחתת שלטים ולהורות לפקחים שלהם, פקחים שמסתובבים כל הזמן ברחבי העיר, בין אם זה שלט עירוני ובין אם זה שלט על אוטובוס – כפי שראינו באחת התמונות שנחשפנו אליהן.

לגבי התערוכה עצמה - - -

אם אפשר להעיר – אני מבינה שהקנס האפשרי הוא היום רק 475 שקלים וזה צו, זאת אומרת – אני לא בטוחה שזה ברמה של רשות מקומית. יכול להיות שזה כן דורש - - -

אני מניח שכשפקחים של הרשות יתחילו להטיל גם קנסות של 475 שקלים זה כבר יהיה צעד ראשון וזה כבר יהיה בסכום של 475 שקלים יותר ממה שנעשה עד היום.

ואם אפשר שהוועדה גם תבקש את ההתייחסות של עיריית ירושלים כי שם יש בעיה מאוד קשה עם הנושא הזה, וזה שהם לא הגיעו לדיון - - -

הם הגיעו לדיון. אבל כן נבקש את התייחסות העירייה.

לסיכום, דבר אחרון. לגבי התערוכה עצמה – אנחנו נהפוך את התערוכה, ברשותכן, לתערוכה בוועדה שתוצג כאן למשך החודש הקרוב, עד סוף ינואר, ככל שתהיה גם תערוכה שתחליף אותה. אני חושב שזה גם ראוי וזה גם מקום מכובד להציג את התמונות האלה. אני אבקש גם ממנהלת הוועדה – להציב כמה מילים ששמות - - -

יש טקסט לתערוכה.

אני רוצה להוסיף את הסיפור של השחתת השלטים לתוך הטקסט. אני חושב שמי שבא ורואה את התערוכה ושואל מה זה צריך גם לדעת שהתופעה הזו קיימת. נתרום את חלקנו הקטן לטובת הנושא ההסברתי.

תודה, חברת הכנסת מלינובסקי על יוזמת הדיון. תם ולא נשלם, אנחנו חייבים להמשיך לטפל בנושא, בין אם זה יהיה בכנסת הזו ובין אם בכנסת הבאה. תודה, ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:44