פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



17

ועדת משנה לחינוך בגיל הרך
23/12/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 1
מישיבת ועדת משנה של ועדת החינוך, התרבות והספורט
לחינוך בגיל הרך
יום רביעי, ח' בטבת התשפ"א (23 בדצמבר 2020), שעה 9:30

תכנית לחינוך בגיל הרך - גילאי לידה עד 3

חברי הוועדה: אורלי פרומן – היו"ר

סימה חדד - סגנית יו"ר המועצה לגיל הרך

ללי דרעי - מנהלת קידום מדיניות




משתתפים באמצעים מקוונים
נועה פורת חיים - פסיכולוגית, הסתדרות הפסיכולוגים

פרופ' קלודי טל - ראש תוכנית תואר שני בחינוך לגיל הרך, מכללת לוינסקי

ד"ר אורית דרור לוי - מנהלת המכון הישראלי לחינוך בגיל הרך, מכללות להכשרת מורים

רויטל לן כהן - עו"ד, יו"ר קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים

פרופ' אבי שגיא שוורץ - מייסד וראש המרכז אמריטוס לחקר התפתחות הילד, אוניברסיטת חיפה

פרופ' עפרה קורת - ראש תוכנית הריס, אוניברסיטת בר אילן

קרן אוחנה איוס - עו"ד, יו"ר ועד הגנים

עולה פחראלדין - מנהלת עמותת ינבוע

טובה סייג - מפקחת חינוכית ארצית

ד"ר עדינה יוסף - רופאה בכירה

רוחה לזניק - מתאמת גיל רך בדימוס, מחוז תל אביב

ד"ר מיכאל שראל - ראש פורום קהלת לכלכלה

מיטל אליהו

אהובה שרון, חבר תרגומים


תכנית לחינוך בגיל הרך - גילאי לידה עד 3

בוקר טוב. אני שמחה ואפילו נרגשת, אם כי ברגשות מעורבים שתכף נדבר עליהם, לפתוח את ישיבת ועדת המשנה של ועדת החינוך, התרבות והספורט, ועדת המשנה לחינוך בגיל הרך, גילאי לידה עד שלוש.

תודה רבה לכל מי שנמצא אתנו. הרבה מאוד נרשמו להשתתף בדיון הזה.

אני אומרת ברגשות מעורבים כי כולכם חיים גם את החיים הפוליטיים ולצערנו הכנסת התפזרה. היה לי מאוד חשוב לקיים את הדיון הזה. זה תחום שאני נאבקת עליו ונאבקת למענו מאז כניסתי לכנסת ומשנות היותי אשת חינוך. חשבתי שנכון, כהמשך לתהליך של הקמת השדולה למען הגיל הרך, הקמת ועדת משנה של ועדת החינוך שזה לא מובן מאליו, הצעת החוק שלי לחוק חינוך חינם החל מגיל שלושה חודשים עד גיל שלוש שעברה בקריאה טרומית ביום רביעי בשבוע שעבר עם 47 חברי כנסת שהצביעו בעד מול אפס מתנגדים, מכל סיעות הבית. זאת אומרת, זה נושא שהוא חוצה מפלגות. כולם מאמינים שהמהלך הנכון הוא זרקור גדול לכיוון הגיל הרך ולקיחת אחריות של המדינה על הגיל הזה. כמו כן, ביום שני השבוע היה דיון ראשון בהצעת החוק הזאת, דיון התחלתי אבל דיון מאוד מאוד חשוב.

כל המהלכים האלה לא הולכים לאיבוד. גם כאשר הכנסת מתפזרת, הם יהיו הבסיס להמשך עבודה בכנסת הבאה.

הצעות חוק נוספות שבעיניי משלימות את המהלך הזה, את אות ומהלך שמבחינתי הוא סוג של רפורמה בגיל הרך, זאת תוכנית לאומית לגיל הרך. הצעות חוק נוספות שהגשתי הם שינויים בהסדר תקופת הלידה וההורות, הארכת תקופת חופשת הלידה בתשלום לחצי שנה והיא יכולה להתחלק בין שני ההורים. הצעת חוק נוספת היא מיסוד של כל המקצועות של בעלי התפקידים שעובדים בגיל הרך. כל מי שבעיניי נכנס ועובד עם הפעוטות ועם הילדים, חייב להיות עם הסמכה רשמית כפי שתיקבע.

זה לפתיח. חברים, אני רואה את התמונה הכוללת ואני מאמינה גדולה שהזרעים שנזרעו במהלך השנתיים האחרונות שלי כאן בכנסת ביחד עם הצהרתו של שר החינוך ושמענו אותו בשבועות האחרונים מספר פעמים מתבטא בזכות המהלך ואת מחויבותו למהלך. אני שמחה שנמצאת כאן לצדי היום סגנית יושבת ראש המועצה הלאומית שלנו לחינוך לגיל הרך, גברת סימה חדד, ותודה שאת אתנו. עוד נשמע אותך ואת עבודת המועצה בהמשך.

כולכם כבר שמעתם אותי יותר מפעם אחת מדברת על החשיבות שאני מייחסת לגילים האלו, להשקעה בגילים האלו ואני חושבת שמדינת ישראל צריכה להפנים שזאת לא הוצאה. שלא ידברו אתי במושגים של הוצאה. גם כאשר אנחנו מדברים על תקציב, כל שקל הוא השקעה. יש את המחקר של הבנק העולמי שאמר שכל השקעה של שקל בגיל הרך מניבה אחר כך בין שבעה ל-16 דולר בהכנסות ממסים כאשר הפעוטות האלו יהיו אזרחים תורמים ומועילים למדינת ישראל. שלא לדבר על צמצום הפערים החברתיים. הרי היום כ-50 אחוזים מהילדים, אנחנו לא בדיוק יודעים היכן הם, האם הם בבית או במשפחתונים לא מאושרים, האם הם עם מטפלות. רק 23 אחוזים נהנים ממעונות היום המפוקחים, בערך כ-27 אחוזים בגנים הפרטיים כאשר בשתי המסגרות האלו נאלצים ההורים לשלם הרבה מאוד כסף לחודש. נזכור שזה זוג צעיר שהוא בתחילת בניית הקן המשפחתי שלו, בניית המערך הכלכלי שלו, צריך להוציא כ-3,000 שקלים לחודש – לפעמים 6,000 שקלים כי בדרך כלל יש שני ילדים בגילים האלו – אז מה זה עושה למשפחה הצעירה הזאת. אם אין את הכסף הזאת, מי לא יוצאת לעבודה? האימא בדרך כלל מתנדבת להישאר בבית ועוצרת את ההתפתחות המקצועית שלה.

אם אנחנו נגיע למצב שהמדינה לוקחת אחריות מלאה מגיל לידה, לא רק במוסדות חינוך – ותכף נשמע את זה – אלא בכל המערך הקהילתי שמטפל בהתפתחות ילדים, הרי שנאפשר גם לנשים לצאת לעבודה, נאפשר הגדלת ההכנסה המשפחתית, מזעור ההוצאה המשפחתית על חינוך, ויותר מכל – נאפשר לכל הפעוטות במדינת ישראל הזדמנות אמיתית שווה לחינוך מקצועי, איכותי ומפוקח החל מהיום שהם נכנסים למערכת החינוך שלנו.

כל זה בעיניי צריך להיות תחת משרד החינוך שהוא אמון על חינוך ילדי ישראל. כן, יש הרבה מה לעשות, יש דרך ארוכה אבל זה אפשרי. אם אני מסתכלת, במהלך השנים עשינו מעברים כאלה כי חוק חינוך חובה הראשוני של 1949 דיבר על מגיל חמש עד כיתה ח' אבל לאט לאט עלינו והגענו לגיל 18 וירדנו מגיל חמש לארבע ומארבע לשלוש אבל זה נעצר. את הפריצה הזאת אנחנו רוצים לעשות ואני מאמינה גדולה שבנחישות ובמקצועיות אנחנו נצליח להגיע ליעד הזה כך שנאפשר לכל ההורים ולכל הילדים חינוך וטיפול איכותי – כשאנחנו מדברים בגילים האלה, זה חינוך וטיפול – ונשפיע דרמטית על התפתחות טובה יותר של הילדים החל מגיל מאוד מאוד צעיר.

אני לא נבהלת ממורכבות המהלך. מי ששמע כאן את הדיון ביום שני, כל אחד אמר שזה מורכב וזה קשה אבל אני לא נבהלת. זה אתגר. עשינו את זה. ידענו לעבור מגיל חמש לגיל ארבע וידענו לעבור מגיל ארבע לגיל שלוש. יש לנו הפקת לקחים מהמעברים האלה והמעבר הבא צריך להיות כבר הרבה יותר מקצועי והרבה יותר טוב. גם גובה התקציב לא מפחיד ולא לאיים. זה עניין של סדרי עדיפויות של מדינה. אם זה חשוב, יימצא הכסף להיות מושקע. בעיניי אין חשוב מזה לחוסנה של החברה הישראלית ולאחריות שלנו כלפי כל התינוקות שנולדים במדינת ישראל.

אני מאחלת לנו הרבה הצלחה. אני מבטיחה לכם שאני לא אעזוב את הנושא עד שאראה את החלום שלי – עוד מאז היותי אשת חינוך ולא רק מאז היותי פוליטיקאית - מתגשם. לכן היה לי חשוב מאוד להקים את ועדת המשנה הזו למען הגיל הרך ולקיים את הדיון הבוקר למרות פיזור הכנסת אתמול. אני מאוד מאוד מודה לכם שאתם אתי ואתנו הבוקר.

המועצה לגיל הרך, שגם זה היה צעד מאוד משמעותי בהכרזה והפנמה של מערכת החינוך ואל משרד החינוך, הוקמה בעצם על פי חוק בתשע"ז-2017. בפועל היא הוקמה בנובמבר 2018. מי שעומד בראש המועצה זה תמיד שר החינוך אבל מי שמונתה בפועל להוביל את המועצה היא סימה חדד, אשת חינוך ותיקה, מי שעמדה בראש הגיל הרך במשרד והיא אחרי הרבה תפקידים גם מהשטח דרך המחוזות עד למטה המשרד. כאמור, המועצה הזאת הוקמה על פי חוק ותכף סימה גם תפרט את כל הדברים.

כאמור, אנחנו נקיים היום דיון. זה בעצם דיון ראשון. סימה, יש לנו את הזכות. זו פעם ראשונה - אמנם טיוטת הדוח של המועצה הוגשה כבר לשר החינוך אבל עוד לא יצאה החוצה - שנחשוף כאן את עיקרי הדוח של המועצה לגיל הרך וסביב הדברים שסימה תציג יתקיים הדיון.

אני יודעת שהרבה רוצים לדבר אבל אני לא בטוחה שנספיק להגיע לכולם. נשתדל אבל בואו קודם כל נשמע את סימה באמצעות מצגת שגם אתם תוכלו לראות.

בוקר טוב חברת הכנסת ויושבת ראש ועדת המשנה לגיל הרך. אני היום מתרגשת פעמיים. ראשית, על ההישגים שלך בקדנציה הזאת ועל השארת החינוך לגיל הרך על סדר היום. אני יודעת שמאז שנכנסת לתפקיד בכנסת היה לנו קשר ואת פועלת ללא לאות ואני שמחה ומתרגשת מכל אחד שפועל למען הגיל הרך. אני שמחה פעם נוספת ומודה על המקום אותו אנחנו מקבלים כאן בוועדה כדי להציג את התוכנית הלאומית של המועצה לגיל הרך שבעצם קמה בפברואר 2019. מי שמכיר את פברואר 2019 יודע מה עברה המדינה בשנתיים האלה ואילו טלטלות ובכל זאת יושבים חברי מועצה ויושבי ראש המועצה. כל שר חינוך שהיה עשה הרבה כדי להמשיך ולקדם את פעילות המועצה וזאת ההזדמנות להודות גם לחברי המועצה וליושב ראש המועצה הנוכחי והקודמים. יושב ראש המועצה שלנו שולח גם את ברכתו וגם פועל, כפי שאת אמרת, לקידום הנושא בוועדת השרים.

מכיוון שדיברת על החוק, אני אציג אותו בקצרה והכי מהר שאפשר כי חשוב לי שנדבר על המהות עצמה. לצורך כך הכנו מצגת שאני מבקשת להעלות אותה. נדבר בקצרה על חוק המועצה לגיל הרך, על פעילות המועצה בשנים 2020-2019, עיקרי התוכנית הלאומית, התוכנית הלאומית היא רחבה אבל לכאן הבאתי רק את העיקר כדי שתהיה לנו המשכיות בדיון. את אמרת קודם שהשקעה בגיל הרך היא לא לטווח קצר ואכן זה מרתון. יש הרבה שמצקצקים ואומרים איך תצליחו ומה תעשו, אבל אני חושבת כמוך, בנחישות, מקצועיות ובעקביות אנחנו נצליח. אני אציין שהתחלנו לגבש בוועדת המשנה שלנו את תוכנית היישום ואני אציג את האתגרים שלנו לשנת 2021 למרות כל הקשיים.

חוק המועצה לגיל הרך יוודא שאנחנו ניתן תנאים מיטביים וסביבה טיפולית נכונה. כפי שנאמר כאן, בגיל הרך, בגילי לידה עד שלוש שזה הגיל הקריטי, 80 אחוזים מהמוח מתעצם. אלה הימים הראשונים, זה חלון הזדמנויות עבור הגיל הרך ולכן חשוב לנו להשקיע כדי ליצור את התשתית לחיים הבוגרים. כמובן כל הנושא של התפתחות ילדים בגיל הרך, אני רוצה שנתייחס רגע לנושאים האלה. אנחנו מדברים הרבה מאוד על המסגרות ועל כך שמדינת ישראל משקיעה בעיקר במסגרות וכאן אנחנו מדברים על אבטחה של בריאות פיזית נפשית. הורים וקהילה. זאת אומרת, לנסות ולראות את התמונה הכוללת, מה נכון לתת לילד לקידום ההתפתחות הפיזית והרגשית שלו.

כפי שאמרנו, אנחנו לא באים להחליף את משרדי הממשלה. אנחנו מייצגים את שלושת משרדי הממשלה – בריאות, רווחה וחינוך. אנחנו מייצגים את כלל המגזרים, את כלל האוכלוסיות במדינת ישראל, וכל זה כדי לקדם מדיניות לאומית. כל משרד ימשיך לעסוק בפעילות לגיל הרך אבל בהתאם למדיניות הלאומית שתיקבע במועצה. יושב ראש המועצה הוא שר החינוך. יש לנו 22 חברי מועצה שמייצגים, נציגי משרדי ממשלה שונים, רשויות מקומיות, ארגונים שונים ולכל אחד יש זיקה כזאת או אחרת לגיל הרך. חברי ועדת השרים הם בעצם שר הבריאות, הרווחה, האוצר והפנים, הם יאשרו את התוכנית הלאומית ובהתאם לזה הממשלה תתקצב.

על פי החוק יש חמישה תפקידים מרכזיים: בניית תוכנית מדינית ואסטרטגית. לתאם בין כל משרדי הממשלה ואני לא צריכה לספר כאן שהמדיניות היום שהילדים מחולקים בין בריאות, רווחה וחינוך, והתיאום בין המשרדים מאוד מורכב ומאוד מסובך. שיתוף של רשויות מקומיות. הסברה כאשר אנחנו מדברים שבשנתיים האחרונות יש יותר ויותר מודעות לנושא הגיל הרך אבל אני מרגישה שאנחנו צריכים לעשות יותר ולדבר יותר על העשייה החינוכית ועל החשיבות של העשייה. הדבר המרכזי והחשוב הוא יצירת תשתית של מידע ומחקר של כל מה שקשור לחינוך ילדים צעירים מגיל לידה עד שש – נתונים, מחקרים, מחקרי שדה, מחקרי אורך. על כל הנושאים הללו אנחנו עובדים.

בין חברי המועצה אתם יכולים לראות שיש לנו נציגות של משרדי הממשלה השונים – אוצר, בריאות, חינוך, רווחה – ארגוני נשים למיניהם, משרד הפנים, מעונות היום וכולי. יש ייצוג יהודי, ערבי, חרדי, ממלכתי וזאת כדי לייצג עד כמה שאפשר את כלל אוכלוסיית הילדים.

בשנה וחצי-שנתיים שאנחנו פועלים השתדלנו בראש ובראשונה, בתנאים הקשים של העבודה – ואני לא אסביר מה הם התנאים הקשים – לעבוד על פי החוק.

אני אעזור לך. במשך שנה וחצי שלושה שרי חינוך ולא צריך להוסיף.

מה שאנחנו מחויבים בחוק, דרישות החוק של המועצה לקיים את המפגשים כסדרם ואנחנו אפילו מקיימים קצת יותר מהמפגשים שהם על פי החוק. בנינו כבר תוכנית לאומית שתכף אציג אותה בקצרה. אנחנו פועלים לקידומה ויישומה באמצעות ועדות משנה שהוקמו. ועדות המשנה מורכבות מחברי המועצה ומאנשי ציבור אחרים שיש להם זיקה לנושאים השונים. הוצאנו את הדוח השנתי של 2019 שעומד להתפרסם ולהימסר לראש הממשלה, ליושב ראש הכנסת ולוועדת השרים. אנחנו כרגע מחכים לוועדת השרים שתאשר את התוכנית ושנתוקצב על מימוש התוכנית הלאומית.

מה עשינו עד עכשיו בתקופה הזאת. בהתחלה פעלנו כדי ללמוד מה יש בארץ ומה יש בעולם, כדי לדעת איך להתקדם. למדנו שבמדינת ישראל העובדות הן קצת שונות ממקומות אחרים בעולם. למשל, שפריון הילודה שונה והוא גדול כמעט פי שתיים ממדינות ה-OECD, שמדינת ישראל משקיעה יותר במסגרות חינוך מאשר בהורים וקהילה, ששירותים שונים חסרים מאוד בתוך מערכת החינוך, שהורים עובדים ולמרות ששני ההורים עובדים אחוז העוני של ילדים עניים במדינת ישראל הוא מהגבוהים ביותר. למדנו עוד הרבה מאוד נושאים שתוך כדי הלמידה שלנו ניסינו לקיים מהלכי חשיבה רחבים עם ציבור מאוד מאוד רחב, יצאנו לשיתוף ציבור כדי לשאול אותם מה ההורים רוצים ומה הם צריכים והגדרנו את עקרונות המדיניות שלנו. אמרנו לעצמנו בהתחשב בכל מה שלמדנו, לטפל בילדים, זה בעצם בשלושה מוקדים, בשלושה מעגלים: הורים ומשפחה, קהילה ומסגרות חינוך. ושוב, מהלמידה שלנו מדינת ישראל משקיעה את רוב התקציב במסגרות חינוך טיפול וגם כאן אנחנו יודעים שמערכת שלוש עד שש מתוקצבת יותר, לידה עד שלוש ברמה של איכות הטיפול עדיין זקוקה להרבה מאוד עידוד ותמיכה.

כרגע אנחנו עובדים על גיבוש מינהלת. אין מינהלת, אפרופו הקשיים וכולי. אני נמצאת ונמצאים חברי המועצה בלבד ואין לנו תשתיות. הייתה לנו חברה שליוותה אותנו בתהליכים. כרגע אנחנו עובדים על הקמת מרכז מחקר באמצעות מכרז שיתפרסם בהמשך, ואני מניחה שזה יקרה כאשר תקום הממשלה כך שכרגע יש לנו בעיה.

כפי שאמרתי, עבדנו בוועדות המשנה וקיימנו הרבה מאוד ישיבות בהן הצלחנו להוציא מסמך לגבי לקחי הקורונה וריכזנו את כל המלצות השר לאישור.

מה שהצלחנו לעשות זה השנתי של 2019 שצריך להגיש אותו בדרך כלל עד ה-31 במארס בכל שנה ואותו הגשנו, טיוטת התוכנית הלאומית מחכה לאישור, מסמך המלצות לפעילות הממשלה בתקופות הקורונה. לא הייתה התייחסות לעניין אבל לנו יש מסמך כזה. התייחסנו לתקנות חוק הפיקוח. יש לנו גם אתר קטן בתוך האתר של המשרד וזה כי אין לנו תשתיות.

עיקרי התוכנית הלאומית. כפי שאמרתי קודם, הבנו שצורכי הילדים הם עומדים במרכז ואנחנו אמורים בו זמנית לפתח שלושה מעגלי תמיכה. רק מעגל אחד, רק את המסגרות בלבד, זה לא טיפול מלא בילדים. אנחנו רוצים שיהיו לנו גם משפחה, הורות ומשפחה, מסגרות וקהילה.

בואו נראה איזה רכיבים היו. 13 רכיבים שנכנסו לתוך התוכנית אותם נפרט בהמשך. לגבי הורים ומשפחה, אין בארץ מדיניות לאומית לגבי כל התפיסה של תמיכה בהורים. להיות הורה זה מקצוע. להיות הורה היום זה הדבר הכי פשוט במדינת ישראל. אנחנו רואים מה קרה בעקבות הקורונה כאשר ההורים נדרשו להישאר בבית עם הילדים כשמסגרות החינוך נסגרו. לכן הנושא של תמיכה בהורים, בהורות, הוא חלק מאוד מאוד משמעותי.

להעמיד כלים ותנאים לשיפור תפקוד ההורה באמצעות מרכזים לגיל הרך, באמצעות מענים מקצועיים להורים באופנים שונים והגדלת זמן משותף איכותי להורה וילד. אנחנו רואים שבמדינת ישראל שני ההורים עובדים הרבה מאוד שעות ויש פחות איזון בין שעות פנאי לשעות הורה-ילד. זה מתבטא בנושא של חופשת לידה שאת דיברת עליה קודם. זה מתבטא בהקלה אצל מעסיקים וזה מתבטא בהרבה מאוד נושאים. לכן הנושא של הורות ומשפחה. כאן יש את שלושת הרכיבים המרכזיים אבל בתוכנית מפורטים עוד תרגומים לפרקטיקה, איך נתרגם את זה.

כל הנושא של מסגרות, זאת באמת הבטחת חינוך וטיפול איכותי שעומדים בסטנדרטים. זה נכון מאוד לגילי לידה עד שלוש אבל זה נכון גם לגילי שלוש עד שש כאשר גם שם יש לנו עוד מה לעשות כי המועצה מטפלת מגיל לידה עד שש. היצע רחב של מגוון מסגרות. דרך אגב, אנחנו רואים את זה עכשיו בתקופה הזו של הקורונה כאשר הורים מבקשים להגמיש ולהנגיש מסגרות מסוגים שונים, בין אם הם נשארים לעבודה בבית ובין אם הם ממשיכים לעבוד בחוץ. אנחנו רוצים להציע ביום יום, גם מתוך המקום שחופשת הלידה היא קצרה, לתת אפשרויות אחרות כי אנחנו מאמינים שההורה והילד בשנה הראשונה, הלוואי שהייתה לנו שנת חופשת לידה, ואם כאן אין לנו, לפחות לנסות ולבדוק מה האפשרויות של גמישות במסגרות.

באירופה זה מאוד מקובל.

נכון. כל הנושא של קידום רציפות במעברים, נושא שאת בוודאי מכירה מקרוב.

לכן זה צריך להיות במקום אחד.

כן. כדי לראות את הרצף החינוכי. זה לגבי הורים ומשפחה ומסגרות.

לגבי הקהילה. אנחנו רואים מקום חשוב מאוד של הקהילה עצמה. הרשויות המקומיות יודעות לראות מי האוכלוסייה בה הם מטפלות וגם שם ברוב הישובים עובדים מגיל שלוש עד שש. יש היום הרבה מאוד רשויות שהתחילו להתייחס למערך כרצף חינוכי, מגיל לידה עד שש וממנים אדם שנמצא שם, מתכלל יישובי או מישהו שרואה את כלל הילדים על הרצף החינוכי בהמשך לתוכניות שונות עושות את זה כמו התחלה טובה וכולי.

אנחנו מדברים על קידום שירותי בריאות ורפואה מונעת בקהילה עצמה. יש כאן משמעות לאיתור מוקדם. יש כאן משמעות למתן מענים מוקדמים וככל שאנחנו נותנים מענה מוקדם, אנחנו מצמצמים את הפערים בהמשך. כמובן שהמעקב המקצועי – את דיברת על מטפלים, אני מניחה שדיברת על המטפלים במעונות – הרבה מאוד פעמים אנחנו נוטים לאתר ילדים. לא תמיד אנחנו נותנים את המענה של הטיפול ויש לנו בעיה גם עם סוגיית הטיפול בילדים. לאתר זה לא מספיק.

בהיבט הזה התכוונתי למטפלים באופן רב משמעי כי אנחנו רואים מה קורה עם ילדים שמאובחנים בגילים היותר מאוחרים. האחוזים הולכים עולים. לדעתי חלק מזה בגלל חוסר איתור וטיפול בשלבים מאוד מאוד מוקדמים, כאלה שעליהם אנחנו מדברים.

לדעתי איתור יש ולפעמים צריך להיזהר מאיתור יתר.

אבל טיפול.

טיפול אין. אין טיפול וגם זאת סוגיה שצריך לטפל בה.

כל הנושא של איתור מוקדם של טיפול במצבי סיכון ומצוקה. אמרנו קודם שיש הרבה ילדים, אחוז גבוה של ילדים עניים וגם מצבי סיכון או מצוקה. היום מקובל בעולם שהנגשת סביבה בטוחה ומותאמת לילדים - הם קוראים לזה גובה 95 – זה מאוד משמעותי ויש רשויות שכבר מאמצות את זה ועושות דברים נפלאים. שוב, תנסו לחשוב בראייה כוללת אם כל הרכיבים האלה פועלים לטובת צורכי הילד, באיזה סביבה הוא גדל ומה הוא מקבל.

כמובן שקיום מערכים מקצועיים לתמיכה וליווי של ההורים ושעות פנאי. גם את זה ראינו בתקופה הזאת של הקורונה – היכן, מה עושים ואיך מסתדרים עם הילדים, עם שעות הפנאי וכולי.

אלה הרכיבים המרכזיים שלנו.

לוחות הזמנים. אני לא יודעת אם את רוצה שניכנס לזה.

לא כרגע. אנחנו רק רוצים שזה ירה.

יש שם חלוקה לוועדות. פיצלנו את זה אבל נלך לאתגרים שלנו. האתגר המרכזי שלנו היום הוא הקמת ועדת שרים. ברגע שתהיה ועדת שרים לענייני הגיל הרך – כך היא נקראת, ענייני הגיל הרך – אני מניחה שיניחו את הגיל הרך על סדר היום הלאומי.

את ועדת השרים צריך למנות שר החינוך.

שר החינוך צריך לזמן. הוא לא ממנה. הוא פועל כרגע לעשות את זה ואני מקווה שנספיק בתקופה הזאת. אני חושבת שזה אחד האתגרים המרכזיים שלנו. אתגר נוסף הוא לפרסם את דוח 2019 ובהמשך את דוח 2020. האתגר השלישי המרכזי שאני לא רואה כאן, אבל את יכולה להבין, זה הנושא של הקמת המינהלת. כרגע אין לנו תשתיות, אין לנו מינהלת ואנחנו רוצים להתמסד ולהתמצב. לכן זה חשוב לנו. אנחנו נשתדל לעשות זאת, אני מקווה, ברבעון הראשון עד כמה שניתן בתנאים הקיימים.

אני רוצה לומר שוב שכל גוף שמקדם את הגיל הרך, תומך בגיל הרך, אנחנו נחבור ונסייע ויחד נתחזק כדי להניח את הגיל הרך על סדר היום הלאומי.

שוב תודה לך, תודה ליושב ראש המועצה שנגיש לנו ולחברי המועצה.

בשקף הזה סיימת את דבריך, הקמת ועדת שרים כדי להניע את כל המהלך, אישור ותקצוב התוכניות והקמה והפעלה של מינהלת שתתחיל להניע את כל המהלך. סימה, המון המון תודה ויישר כוח גדול לך ולכל חברי המועצה על העבודה.

רבים רוצים לדבר, אז בבקשה כל אחד יתמצת את דבריו וידבר שלוש דקות. פרופסור קלודי טל ממכללת לוינסקי. תציגי את עצמך.

שלום. אני ראש התוכנית לתואר שני בחינוך לגיל הרך במכללת לוינסקי לחינוך. האמת היא שצמחתי מבחינה מקצועית מהכשרת גננות ומטפלות ומנהלות במעונות יום במסגרת משרד העבודה והרווחה.

הייתי רוצה להתמקד בכמה עיקרים. אני חושבת שסימה התייחסה לדברים המרכזיים. אני חושבת שהמבחן הוא ביישום ומה שחשוב זה שלא רק נתמקד בהקמת מעונות יום כדי שיהיה מקום ליותר ילדים אלא שנתמקד באמת גם במסגרת החינוך באיכות המחנכות ובתנאי העבודה שלהן. אני חושבת שהמציאות הקיימת היום מזמנת לילדים איכות טיפול ירודה במיוחד וחשוב מאוד לשים על ה את הדגש. אחד הפתרונות שהצעתי, וראיתי שבאמת בהצעות של סימה זה בא לידי ביטוי, זה לחייב כל מי שעובד עם ילדים, גם מטפלות במעונות יום וגם סייעות בגני ילדים, לעבור הכשרה מינימלית של גננות מוסמכות. כלומר, זה היה אחד השלבים לקראת אקדמיזציה של ההכשרה של הגננות אבל הכשרה מסודרת ומוכרת על ידי משרד החינוך. להשוות בין תנאי ההכשרה של כוח העבודה במסגרות החינוך לידה עד שלוש למסגרות החינוך שלוש עד שש. אני חושבת שזה ישים וזה הכרחי למרות שזה יקר.

הדבר הנוסף שמתחייב זה שינוי תנאי העבודה של העובדות במעונות היום כדי שיתאימו לתנאי העבודה בגני הילדים, גם גודל המשרה וגם מספר הילדים ואחריותם צריכה להיות הרבה יותר קטנה מאשר היום.

רציתי להציע את הפתרון הזה של גננת מוסמכת. כל אשת מקצוע שעובדת עם ילדים, לא חשוב מהו הגי, מגיל לידה עד שש, תקבל הכשרה מינימלית של גננת מוסמכת.

זה הרעיון שרציתי לקדם ואני כרגע אסתפק בזה.

פרופסור אבי שגיא שוורץ מאוניברסיטת חיפה.

תודה רבה. בוקר טוב. אני מברך ומודה על המפגש הזה למרות שאנחנו בתקופה מאוד מאוד בעייתית. אני חבר במועצה לגיל הרך, אחד משני נציגי האקדמיה. אני רק רוצה לחזק את כל מה שסימה העלתה. סימה ייצגה בצורה מאוד מפורטת את כל העבודה ואני לא אחזור על כל הדברים כי אני שותף לכל מה שקורה. אני רוצה לציין שבאמת בתוך כל המגבלות נפל בזכותי לעמוד בראש ועדת המשנה למידע ומחקר. אנחנו מתקדמים מאוד מאוד. יש כבר טיוטה של מסמך ואני מאוד מקווה שבקרוב המסמך הזה יהיה מוכן, שוב, בתוך כל האילוצים שתוארו כאן, גם הנושא של הקמת המרכז הלאומי למידע ומחקר יבוא לידי ביטוי כי אני חושב שמרכז כזה הוא חלק מהחוק כפי שאנחנו יודעים, זאת חובת המועצה להקים אותו, אבל מעבר לפן הפורמלי של החוק, אני חושב שחלק מאוד מאוד משמעותי מכל מיני דברים שעשינו עד היום ושנוכל להמשיך לעשות, זה להנגיש למועצה, להנגיש לכנסת, להנגיש לממשלה, להנגיש לציבור, להנגיש להורים את המידע הכי עדכני שיש בתחום של הגיל הרך.

אני אסתפק בזה כיוון שסימה אמרה את כל הדברים. תודה רבה על ההזדמנות.

תודה לך על עבודתך. הייתי רוצה לשמוע את דוקטור עדינה יוסף מתחום הרפואה.

תודה רבה על השיתוף. זה לא מובן מאליו שמקיימים את הדיון הזה בימים אלה. אני מחזקת את סימה. הפעילות הבין-משרדית של משרד החינוך, משרד הבריאות ומשרד הרווחה בתחומי הגיל הרך היא מאוד הדוקה. אנחנו עובדים ביחד בנושאים שונים, גם בנושא איתור, ואנחנו מנסים לעשות שיתוף בין האיתור לשני הצדדים. יש את המענה של הגיל הרך, את המערך האוניברסלי של טיפות החלב שהיא מסגרת מאוד לא מאיימת מבחינת רפואה ולכן החיזוק של הגיל הרך אצלנו הוא הדגש בפעילות של טיפות חלב, בין היתר איתור בעיות גדילה, חיסונים ובעיות התפתחות בגיל הרך עם הזרועות בתחום מערכת הבריאות של ההפניות לקופות, לגורמים הרפואיים, לרפואה הקהילתית ולמכונים להתפתחות הילד למתן המענה. שיתופים נוספים שיש לנו הם עם משרד הרווחה בנושאים של תינוקות ופעוטות במצבי בריאות חריגים ואנחנו חושבים שבהחלט חלק מהעבודה המשותפת תהיה כזאת שתוכל לתת גם לתינוקות עם לקות בריאותית כזו או אחרת את ההזדמנות לחינוך כבר בגיל הרך, מה שהיום לילדים עם בעיות רפואיות לא ניתן בצורה מסודרת. זה מאוד חשוב לנו. תינוק עם סוכרת נעורים היום לא מקבל את המענה במסגרת מערך של מעונות היום ואנחנו חושבים שהשיתוף הזה יאפשר גם לילדים האלה, שחוץ מהבעיה הרפואית הזאת הם יכולים להיות ילדים נהדרים, מפותחים היטב וחברים טובים ובאותה מידה יינתן המענה למשפחות כך שלא ישותקו משפחות שלילדים שלהן יש איזו בעיה רפואית בגיל הזה.

שאלה. לאחרונה הנושא עלה בדיונים של ועדות שונות בכנסת. לפעמים כמו שסימה אמרה חלק מהבעיה היא לא בעיה של איתור. הבעיה היא לקבל טיפול זמין בזמן אמת. לפעמים לקלינאיות תקשורת צריכים לחכות חצי שנה ולפעמים יותר וכך גם לגבי סוג טיפולים אחר. אנחנו יודעים שכל חודש בגילים האלה הוא קריטי. האם מן הצד שלכם גם נבחנת – אתם, משרד הבריאות, קופות חולים, כל נותני מערך השירותים לילדים – איזושהי התייעלות בתחום הזה? הטיפול צריך להיות מיידי. ברגע שאותר הילד או הפעוט, הוא צריך לקבל את הטיפול המתאים.

אנחנו מודעים לבעיה ומודעים לאיחור למרות שאני לא רוצה לקרוא לזה איחור כי זה לא בהכרח איחור ולא בכל המקרים. נעשים ונעשו לאורך השנים מאמצים מאוד גדולים להכשרת קלינאי תקשורת – נתת את הדוגמה הזאת וזה באמת מוקש הקשה ביותר במענה לילדים שמאותרים עם הבעיות – ונעשתה פעילות מאוד רחבה של הגדלת מספר המקומות במכללות ובאוניברסיטאות בחוג לקלינאיות תקשורת למשל. זה מתקדם. זה עוד לא הגיע לאן שאנחנו רוצים. לא באתי מוכנה עם מספרים לגבי השינוי אבל אני יודעת שיש עלייה ואני יודעת שיש שיפור במספרים, יש הגדלה של מספר המסיימות את המכללות והאוניברסיטאות בתחום הזה של קלינאיות תקשורת. אני לא יודעת לומר מספר.

באותה נשימה אני רוצה לומר שנכון שקופות החולים אחראיות למענה ולטיפול אבל כמו שמשרד החינוך משופשף, מודע ויודע שניתן לתת מענה גם במסגרת הפעוטון והמעון, אפשר יהיה לעשות שיתופי פעולה, הרחבה ומתן איזשהו מענה גם במסגרות לגיל הרך, במסגרות החינוך. במסגרות החינוך מעסיקים אנשים פרה-רפואיים וחלק מהמענה של הטיפול הפרה-רפואי של קלינאיות תקשורת, גם ריפוי בעיסוק וגם מענה רגשי, ניתן במסגרת הלימודים כשהיום מדובר על החינוך בגנים ובבתי הספר. אני לא באה לומר שלא צריך להכשיר ולהעסיק קלינאיות תקשורת כדי שהמענה במכונים להתפתחות הילד יהיה יותר יעיל מכפי שקיים כיום אבל אני חושבת שבאותה נשימה אפשר לומר בואו נעבוד גם במקום הזה של איזשהו מענה גם אם הוא חלקי, אבל הוא יכול להיות יותר זמין ויעיל ליותר מילד אחד אם זה יינתן במסגרת המעון.

בהחלט. אנחנו חושבים שכל הנושא של טיפולים מותאמים בזמן אמת, זה חלק מאוד מאוד משמעותי בהתפתחותן של הפעוטות. אני מסתכלת על האחוזים של הילדים שמאובחנים לכיוון של חינוך מיוחד כזה או אחר ומשהו לא מסתדר לי. לא יכול להיות שאלה המספרים. אנחנו חייבים ללכת אחורה ולומר היכן פספסנו בדרך. לכן למערך הבריאותי יש תפקיד מאוד מאוד משמעותי ואני מודה לך היית אתנו. תודה רבה.

אנחנו ממשיכים. נמצאת אתנו עורכת הדין קרן אוחנה איוס.

שלום לכולם. אני יושבת ראש פורום הגנים הפרטיים במשותף עם חנן ועם רותי. אני מאוד שמחה על התכנסות הוועדה בפעם השנייה ועל התוכנית. אני חייבת לציין בגילוי נאות שאני שותפה לעבודה במועצה לגיל הרך יחד עם הקואליציה לגיל הרך ואני חושבת שהדברים שנעשים מבורכים. בהמשך לדיון הקודם, היו דברים שהיה חשוב לנו מאוד לומר כמו למשל שאנחנו בתהליך של אבולוציה. אני מניחה שכולם רואים את ההתקדמות ואת הדרך על אף שב-70 שנות קיום, עושה רושם שזה בצעדים קטנים. אבל השנתיים האחרונות הביאו דינמיקה מאוד טובה ומהירה באמצעות חוק הפיקוח, חוק המצלמות, אישורים ראשוניים, עבודה מול משרד העבודה והרווחה ובכלל שיתוף פעולה בין המגזר הפרטי לציבורי כל מה שקשור בחינוך ילדים לגיל הרך.

יחד עם זאת, אני חושבת שהמקום של שילוב, שטח ופרקטיקה מהמגזר הפרטי, הורים, אנשי חינוך וצמצום הפער בין הרצוי למצוי, הוא הכרח. אני רואה התכתבויות ושומעת את הקולות ואת השיח בכל מה שקשור להכשרות, לכותרות, לתעודות, להסמכות וכולי ואנחנו יודעים שמדובר כאן בשוק קיים. זה לא שמישהו מנקה את השולחן ומתחיל מאפס. אני מזכירה לכם ש-77 אחוזים מהילדים מתחנכים במגזר הפרטי ואנחנו כאן. כמו שאתם רואים, אני בגן ילדים, אני במקרה לא גננת מייצגת כי אני מחזיקה תארים מתקדמים, אבל ככל שאנחנו נפנה ברמה מאוד גבוהה לאקדמיה, אנחנו נייצר קודקודים ולא אנשים עובדים. אנחנו לא צריכים את כולם רופאים, אנחנו צריכים גם אחיות, ואנחנו לא צריכים את כולם רמטכ"לים, אנחנו גם צריכים חיילים בשדה קרב, ולכן אני חושבת שככל שנעשה את הדברים בצורה מודולורית, כזאת שמאפשרת הכלה והטמעה של האנשים שכבר נמצאים באמצעות הכלים שניתנו – אי רישום פלילי, מבחני אישיות, מבחנים בפרקטיקה, יועצות חינוכיות בתוך הגנים – כך זה יעבוד יותר.

לעניין חוק חינוך חינם מגילי לידה עד שלוש. כאימא לילדים אני מברכת. כמי שמחזיקה גן ילדים פרטים, אני חייבת לומר שזה מאוד מפחיד אותי מכיוון שככל שהזמן עובר, אנחנו מרגישים שמי שמשלם את המחיר בסופו של דבר, זה הענף הזה שנקרא גנים פרטיים. אם אנחנו מסתכלים על מדינות מתקדמות – פינלנד, אירלנד, נורבגיה, ארצות הברית – אנחנו רואים שבמדינות דמוקרטיות נאורות עדיין נשמרת להורה הזכות לבחור את החינוך בו יתחנך ילדו, אפשר לבחון חלופות כמו למשל ואוצ'רים, הטבות במס, הקלות, הזרמת הכסף לתוך המסגרות שגם כך הפכו להיות מסודרות וממוסדות באמצעות האישורים של משרד העבודה והרווחה.

אני כן חושבת שכדאי לקרב גם את הגנים הפרטיים לשולחנות משא ומתן, כן להכניס את המקום הזה של שטח קיים. שאלת אתמול בדיון על חוק הפיקוח מהיכן יבוא הכסף. אני יכולה להגיד לך שהכסף כבר כאן. הגנים הפרטיים שכבר עובדים ועשו קורסי עזרה ראשונה מכיסם, שעשו התנהלות בטוחה מכיסם, שהכשירו את האנשים מכיסם – הכסף הוא כבר כאן. אין צורך לעשות שוב אותו הדבר ושוב מאותו הדבר ושוב לבזבז משאבים או כלים אנחנו כבר הכשרנו. אנחנו כבר בחצי הדרך.

אני כן חושבת שכדאי להשתמש. אני חושבת שיש המון מסגרות טובות במגזר הפרטי שיכולות להיות אור, דגל ונס לתוך מהלך כזה. בכל אופן, אני מברכת את הוועדה ואותך על התקדמות מטורפת בכל מה שקשור בהשמת גילי לידה עד שלוש על סדר היום הציבורי. תודה רבה.

תודה רבה. אני רוצה לסבר את האוזן לגבי דברים שאני בוודאי אמרתי בדיון הקודם. החוק הוא חוק חינוך חינם, כך אני חושבת מכל הטעמים ואני לא אפרט שוב. לא דיברנו על אופן היישום כי יש הרבה יותר מדרך אחת איך ליישם את זה ובוודאי אמרתי שיש הרבה חכמה שנמצאת בשטח, הן במעונות המפוקחים שמופעלים על ידי הרשתות, הן על ידי הגנים הפרטיים – ואני מכירה את כל הארגונים – ואכן יש הרבה חכמה וניסיון בשטח. לא דיברנו על הדרך. על הדרך תצטרך לשבת המינהלת של סימה, אם יחליטו שזה הכיוון או אפילו בין חינוך חינם לבין סבסוד מאוד גבוה שיאפשר להרבה יותר כך שכל הילדים מבחינתי יוכלו לבחור מסגרות מקצועיות עם אנשי מקצוע שיחכו להם שם.

הדיון שהיה לא דיבר על ה-איך אלא דיבר על המהות ועל העיקרון של מדינה שלוקחת אחריות מגילי לידה עד גיל שלוש. מי כמוך, קרן וחברותיך שעוסקות בגנים הפרטיות, ביחד עברנו תקופה מאוד מאוד קשה עם התקופה של הקורונה שהציפה הרבה מאוד בעייתיות בהתנהלות המסגרות ואתם שילמתם מחירים מאוד יקרים. אפשר למנוע את כל זה ועדיין להתבסס על אנשי המקצוע, על הניסיון ועל השטח. על הדרך נחליט בבוא היום.

כאשר אנחנו מדברים על כלל הילדים, בתוך כלל הילדים יש גם קבוצה של ילדים עם צרכים מיוחדים ואני רוצה שיישמע גם קול ההורים בתחום הזה. עורכת הדין רויטל לן כהן, בבקשה.

בוקר טוב. ראשית, תודה רבה על הדיון החשוב הזה ועל הוועדה המאוד חשובה הזאת. לאורך שנים רבות אנחנו פונים ומסבירים את החשיבות במה שנקרא בעולם ארלי אייג' טרוונשן שזאת ההתערבות בגיל הצעיר, שזו גם היכולת לראות את הילדים שלנו מגילים מאוד צעירים בעין מקצועית וגם היכולת לתת שירותים וטיפולים בצורה שהיא צורה הוליסטית.

ברור שכאשר יש הורה שיש לו את האמצעים לטפל בילד וגם את הידע להבין מה הוא רואה לפניו, יש יכולת לעזור לילדים בגיל צעיר אבל אלה לא רוב הילדים. הרבה פעמים גם הורה שמבין שיש קושי אצל הילדים שלו, לא מסוגל מבחינה כלכלית או מבחינת האמצעים האחרים שיש בפניו לעזור לילדים. התוצאה אחר כך היא עומס מאוד גדול גם על מערכת החינוך החל מגיל שלוש וגם על המערכת התומכת, שהיא גם מערכת הרפואה וגם המערכת המשקמת. האפשרות להסתכל על הילד מגיל לידה תאפשר גם לילדים להתפתח בצורה טובה יותר וגם למדינה להיערך בצורה טובה יותר.

חשוב לי לומר שאם אנחנו מדברים על התחום הזה של הילדים עם המוגבלויות או ילדים שזקוקים למענים נוספים, כדאי להבין שהמטרה היא לא רק לאפשר להם להיות אלא גם באמת להסתכל על זה בצורה מערכתית ולתת את הטיפולים. כיום למשל במשרד החינוך בגילי שלוש וארבע, לא כל הילדים זכאים למעטפת כוללת למרות שהחוק הורחב וחל גם על ילדים בגילי שלוש וארבע אבל בפועל המערכת לא נותנת לכל הילדים את המעטפת הנרחבת ולכן אנחנו נשארים באותו מקום. לכן חשוב לי לומר שהמטרה היא לא רק לאפשר להם להיות חלק מהמערכת אלא גם להסתכל על זה בצורה כוללת ולתת להם את הטיפולים להם הם זקוקים.

חשוב לי לומר שאחד מהדברים שחייבים לתת עליהם את הדעת אלה הן מסגרות קטנות יותר וכפועל יוצא מזה, בהמשך, הקטנת המסגרות הקיימות של גילי שלוש ומעלה. מאוד קשה לראות את הילדים, לתת לילדים את מה שהם רוצים ואת מה שהם צריכים כאשר מדובר במסגרות מאוד גדולות. זה מייצר ילדים שנופלים בין הכיסאות וילדים שהופכים להיות שקופים למערכת כי ילד שמחצין את הקשיים שלו, הוא ילד שרואים אותו אבל חלק מהילדים לא מחצינים את הקשיים שלהם ואז פשוט לא רואים אותם.

לגבי זמינות אנשי המקצוע. שמעתי את אחת הדוברות לפני שמדברת על כך שיש כיום יותר מקומות ללימודים של קלינאיות תקשורת אבל הבעיה היא לא רק בהגדלת ההיצע אלא הבעיה היא שכיום בשירות הציבורי השכר אינו ראוי, לחלוטין נמוך, וכתוצאה כך גם אם יש אנשי מקצוע בשטח, הם לא מגיעים לשירות הציבורי. אי אפשר לדבר על החינוך והטיפול בילדים שלנו בלי לתת את הדעת גם על שכר ראוי. אני רוצה לתת דוגמה. יש כיום מאבק של הפסיכולוגיה הציבורית מאחר ובמשרד הבריאות החליטו לצמצם או להפסיק לחלוטין את המלגות לפסיכולוגים מתמחים. זה חלק מהבעיה אם אנחנו מעוניינים לתת לילדים שלנו את השירותים המתאימים כדי שכמו שגברתי אמרה נוכל להתייחס לזה כהשקעה לטווח הארוך, אנחנו לא יכולים לצמצם את השירותים שיש אלא אנחנו חייבים להגדיל אותם. זה אומר גם תקנים. כדי להגדיל את השירות הציבורי, התקנים והשכר יהיו חייבים לקבל התייחסות.

אני באמת מודה מאוד על הראייה הכוללת, על ההסתכלות גם על כלל הגילים וגם על כל הילדים, על כל המגוון שלהם, ואני מודה מאוד לוועדה ולגברתי יושבת הראש על זכות הדיבור. תודה רבה.

תודה רבה. הזכרת את הפסיכולוגית. נועה פורת חיים, בבקשה. שותפים שלנו לכל תהליכי ההתפתחות והחינוך.

שלום. תודה רבה. אני באמת מחזקת את דבריה של רויטל. אני חושבת שאני מאוד אשמח להסביר בדיוק מה התפקיד של הפסיכולוגים בתוך המעונות. הרבה מהדברים שדיברתם עליהם עכשיו, הם דברים שהמענה יכול להינתן על ידי פסיכולוגים כפי שזה ניתן בגילי חמש, שש ובבתי הספר.

דיברתם על איתור של ילדים כדי לתת להם את המענה. הפסיכולוגים שנמצאים בתוך המסגרות – וקיימות הרבה מאוד מסגרות ברשויות בארץ שלקחו את החינוך לגיל הרך ומיישמים תוכניות כאשר פסיכולוגים נמצאים האלה – מאתרים את הילדים, נותנים להם אפילו תוכניות התערבות בתוך הגן, הדרכה לגננת מה לעשות כדי שלא ייווצר פער כזה שבסופו של דבר נצטרך להפנות את הילד למכונים להתפתחות הילד לטיפול מקצועי. הרבה פעמים אנחנו יכולים בעזרת הכוונה וליווי נכון של הגננת, אנחנו יכולים לעזור כבר בתוך הגן לצמצם את הפער.

גם מתן ליווי להורים. דיברתם על כך שההורים היום לא מקבלים כל הדרכה. כפסיכולוגית בגנים, אני נותנת ליווי והדרכה לכל הורה שפונה אלי ולפעמים אפילו כדי להחזיר אותו לנתיב הנורמטיבי ואז הוא ממשיך ומתקדם בצורה מיטבית.

אם כן, יש לנו את האיתור ויש לנו את ההדרכה. העבודה של הגננות היא עבודה מאוד מאוד שוחקת. גם אם ניתן להן את ההדרכה בעזרה של הרצאות ולימודים, קשה מאוד ללמד לצורך העניין האכלה, איך מאכילים תינוק. אנחנו בליווי אינטנסיבי והדרכה שוטפת בתוך הגן, אנחנו נמצאים שם להסביר, ללוות ולקדם את התהליכים הרגשיים וההתפתחותיים של הילדים.

אנחנו מאוד מאוד מבקשים שבכל התהליכים האלה של הגיל הרך, להכניס גם את אנשי המקצוע, את הפסיכולוגים שעובדים בשטח, שעובדים במכונים להתפתחות הילד, שמכירים לעומק גם את האבחון, גם את ההערכה, גם את העבודה המערכתית, כדי שנוכל גם לעזור לבנות תוכניות מיטיבות שקיימות היום בשטח. יש גם יוזמות של רשויות מקומיות שאנחנו מאוד מאוד מברכים אבל אני בהחלט רוצה שזה יהיה כתוכנית לאומית שנוכל להצטרף ולתת את הדעת. שלחנו הרבה ניירות עמדה שמסבירים את הכוונה שלנו, מהי הדרכה פסיכולוגית, מה זה ליווי רפלקטיבי, איך אנחנו מבינים את הילד, מה הוא אומר לנו ובתקווה גם נוכל למנוע את ההתעללות הבאה.

תודה רבה על דבריך. אין לנו ספק שלתחום שלך, לפסיכולוגים, יש תפקיד מאוד משמעותי כמו אגב גם לעוד בעלי מקצוע. לצערנו גם במערכת הפורמלית היום של גילי שלוש עד 18, או שהם לא מתוקננים או שהם לא מתוקננים מספיק. למשל, עובדים סוציאליים – אין תקן כזה של עובדת סוציאלית בבית ספר או לרשות צוות חינוכי בגני ילדים או בגנים לפעוטות. מטפלים למיניהם שצריכים – והזכירה את זה קודם הרופאה שדיברה – שהם צריכים להיות חלק מהמערך הטיפולי הנגיש והזמין בגן. אחת הבעיות – וכאן אני פונה סימה למינהלת ולשלבי היישום שיהיו – היא שמערכת החינוך היא לא רק אנשי הוראה וזאת לא רק הגננת.

זה מה שאנחנו אומרים.

אני יודעת שזה מה שאתם אומרים אבל אתם יודעים שאחר כך מתחילים לשחק עם המספרים. הראשונים להיות מקוצצים בתקנים כי אי אפשר ללמד מתמטיקה בלי המורה למתמטיקה אבל מבחינתי פחות שעה מתמטיקה ופחות שעה ספרות ויותר מערך היקפי שעומד לרשות הצוותים החינוכיים ובוודאי לטובת הילדים. זה סוג של מהפך שנצטרך לעשות במלחמה כי זה לא מובן מאליו היום במערכת.

אני רוצה לומר תודה רבה לכל הדוברים. אני מסכימה. היום אנחנו הצגנו רק את ראשי הפרקים של התוכנית הלאומית אבל כל הנושאים האלה נמצאים בפירוט בתוכנית. כלל מערך התמיכה הזה במעונות ובגנים. אנחנו מדברים על פערים גדולים אבל ההתייחסות היא באמת למערך תמיכה, גם לצוותים החינוכיים וגם לילדים מגיל צעיר מאוד. כל הנושא שדיברנו על איתור, שיהיה גם איזשהו צוות שיסייע – כפי שנאמר כאן – לגננות או למטפלות בשלב הראשוני כי אנחנו מאמינים שהאיתור המוקדם הזה, לפעמים גננת או מטפלת יכולה לסייע בתיקון.

דובר כאן על רפואת ילדים. חשוב לי לומר שגם בתוכנית אנחנו מדברים על רופאי ילדים, מומחיות לרופא ילדים, שמלווה את הילד מגיל צעיר וגם הוא זה שעוקב אחרי התפתחותו ואחרי זה שההורים אכן לוקחים אותו לטיפול. זה שהוא אותר, זה עדיין לא אומר שההורים חושבים שהוא צריך לעשות את זה. יש לנו במועצה חבר שהוא יושב ראש איגוד רופאי הילדים, גושן, והם מכשירים רופאים כי כולם מבינים היום הוא הוליסטי ולא טיפול נקודתי. זה נכון לגבי כל מה שנאמר לגבי טיפות חלב. אני לא הארכתי בנושא.

לקראת הסוף תקבלי הזדמנות לומר עוד דברים. דוקטור מיכאל שראל. שלום, מה שלומך? תציג את עצמך בבקשה.

אני ראש פורום קהלת לכלכלה. אנחנו עוסקים בהרבה מחקרים מכווני מדיניות מתחום החברה והכלכלה. אני יודע שהנושא הזה הוא נושא שנמצא בלב השיח הציבורי ומקבלים חלק מהנחות היסוד הנתונות. אנחנו גם כתבנו נייר עמדה מפורט בו אנחנו מערערים על כמה מהנחות היסוד בעקבותיהן יש את היוזמות להגדלת החינוך לגיל הרך.

מה הסיבה לכך שהמדינה רוצה לסבסד חינוך או טיפול בילדים כאשר המשפחה מחליטה להביא ילדים לעולם ומדוע נדרשת ההתערבות של המדינה או של החברה על מנת לסבסד את השהייה של הילדים במסגרות. יש שלוש סיבות שבדרך כלל נותנים כאשר סיבה אחת היא התמודדות עם אתגרים דמוגרפיים. אנחנו יודעים למשל שבאירופה זאת סיבה מרכזית ואכן חלק גדול מהמדינות, למשל צרפת, משתמשים בחינוך לגיל הרך על מנת לעודד ילודה כי הילודה שם נמוכה מדי. הילודה באירופה - הוא בערך מחצית או שליש מאשר בישראל - היא בתהליך של ירידה בניגוד לישראל. ברור שיש בעיה חמורה שם מבחינת כמות העובדים העתידית והרצון להגדיל את האוכלוסייה ולא להגיע ולא להגיע להצטמקות כמו שקורה ביפן ומתחיל לקרות במדינות מסוימות באירופה. בישראל הבעיה היא כמובן הפוכה. צפיפות האוכלוסייה היא גבוהה, פריון הילודה הוא גבוה, שיעור הילדים מסך האוכלוסייה הוא הגבוה ביותר מכל מדינות ה-OECD, מכל מדינות האיחוד האירופי, והוא אפילו גבוה יותר מהממוצע העולמי שכולל את כלל מדינות אפריקה, דרום אמריקה ודרום אסיה. מספר הפעוטות בישראל הוא גבוה יותר מאשר הממוצע העולמי. לכן אין שום סיבה לעודד ילודה. מבחינת צפיפות האוכלוסייה, אנחנו כבר היום אחת המדינות הצפופות בעולם, בהמשך נגדל עוד יותר ובעוד כמה שנים נהיה פי עשר מאשר צפון אירופה וארצות הברית ובערך פי שלוש מאשר מערב אירופה. זה פוגע באיכות החיים.

אנחנו יודעים שסבסוד מסגרות לגיל הרך מקטין את העלות של ילדים וזה מגביל את הילודה בעיקר בקרב משפחות עם הכנסות נמוכות יחסית שיותר רגישות למחיר הכלכלי או לעלות הכלכלית של ילדים. בישראל, מהסיבה הזאת, אין צורך לחקות מדינות אחרות אלא להיפך.

הסיבה השנייה היא התמודדות עם אתגרי תעסוקה, בעיקר תעסוקה של נשים. אנחנו יודעים שאימהות בדרך כלל נפגעות מבחינת ההשתתפות בשוק העבודה ויכולת התעסוקה שלהן כאשר יש ריבוי ילדים שאין להם מסגרות לחינוך לגיל הרך. בישראל, מבחינת תעסוקת נשים, אנחנו במצב מצוין. הייתי אומר שכנראה אפילו די מיצינו את יכולת התעסוקה של נשים ואימהות. בישראל אנחנו הרבה יותר גבוהים מאשר כמעט כל המדינות באירופה וגם בארצות הברית. בעבר הממוצע בישראל היה נמוך יותר בגלל ההשתתפות הנמוכה של הנשים מהחברה הערבית אבל היום למרות ההשתתפות הנמוכה יותר בחברה הערבית, אנחנו בממוצע הארצי הרבה מעל הממוצע של ה-OECD מבחינת תעסוקת נשים.

דווקא תעסוקת גברים בישראל נמוכה ומסגרות לגיל הרך לא מעודדות תעסוקת גברים אלא להיפך. בגלל העלייה בעלות הטיפול בילדים, זה פוגע בתמריצים של הגברים לצאת לשוק העבודה. ראינו את זה במגזר החרדי למשל אחרי החזרת הסבסוד למעונות היום ב-2015 וכמובן שסבסוד מלא של המעונות יגרום לירידה במוטיבציה של גברים חרדים לצאת לשוק העבודה.

הגורם השלישי שגורם למדינות לסבסד חינוך לגיל הרך זה מה שהוזכר כאן הרבה פעמים במהלך הדיון, הפוטנציאל להגדלת הכישורים של הילדים וההשתכרות שלהם בעתיד. כלומר, הקטנת אי שוויון, אי שוויון בהזדמנויות, הגדלת הכישורים והיכולות של הילדים עצמם. כמובן שזאת מטרה מאוד ראויה. העניין היא שהנחת היסוד הזאת היא פשוט לא נכונה. מבחינת המחקר הכלכלי אין שום ראיה לכך שמעונות יום או טיפול לגיל הרך בקרב כלל האוכלוסיות מגדיל את הכישורים של הילדים. הרבה פעמים מצטטים את המחקרים של פרופסור הקמן שזכה בפרס נובל ותמיד מצטטים אותו בצורה לא נכונה ומפרשים את המחקרים שלו בצורה מאוד מגמתית. מה שפרופסור הקמן הראה שבקרב משפחות עם קשיי תפקוד, או שלא מתפקדות את שהשהות של הילדים שם ממש מסוכנת, כאשר לוקחים את הילדים האלה ומאפשרים להם לשהות במסגרות מפוקחות ואיכותיות, יש שיפור דרמטי ביכולות שלהם בעתיד. הוא מעולם לא הראה שזה נכון מבחינה אוניברסלית לכלל האוכלוסייה או שיש איזשהו יתרון במסגרות לגיל הרך לעומת השהייה בבית. להפך. הוא מצא שאין יתרון ויש אפילו ירידה בתפקוד הילדים בטווח הארוך אם מוציאים אותם מבתים מתפקדים, טובים וממוצעים ומכניסים אותם לטיפול הגיל הרך. השהות במשפחה מוסיף לכישורים של הילדים בעתיד יותר מאשר השהות במעונות יום. אפילו בראיון שהוא נתן לאחרונה, הוא צוטט והוא בעצמו אמר: מעולם לא תמכתי בחינוך לגיל הרך אוניברסלי. זה משהו שמתאים למשפחות עם קשיי תפקוד. תמיד מצטטים אותו בצורה לא נכונה ומשתמשים במחקרים שלו אבל אין שום ראיה לכך.

במחקרים של ה-OECD בדקו ומצאו שגיל הכניסה למסגרות שונות משפיע על התוצאות של מבחני פיזה ומבחנים אחרים בהמשך כאשר זה נכון שאם נכנסים למסגרות בגיל שלוש ולא בגיל שש, יש שיפור אבל אין שום ראיה לכך שכניסה מתחת לגיל שלוש משפרת את זה. להיפך, יש אפילו ירידה.

אני מגיע לסיכום בנושא של המחיר. יושבת הראש אמרה בצדק שהמחיר לא צריך להפחיד אותנו. זאת אומרת, יש עניין של עלות ושל תועלת ואם התועלת מאוד רבה, אפשר להסתכל על העלות כהשקעה. אבל כמו שאמרתי, התועלת היא אפסית ולא קיימת ולעומת זאת העלות היא עצומה. יש אקספולציה של המחירים היום במסגרות השונות ואז מגיעים למשהו כמו 10 מיליארד שקלים בשנה, לא כולל הקמת מבנים ומסגרות אלא רק העלות השוטפת שמגיעה למעל 10 מיליארד שקלים בשנה, אבל זה לא נכון כי אפשר לשכפל את המערכת הקיימת. בגלל הריבוי של הילדים בחברה הישראלית יחסית לחברות מערביות אחרות, אחוז אנשי הצוות באופן כללי שיצטרכו לעבוד כגננות וכמטפלות יהיה הרבה יותר גבוה מאשר בכל מדינה אחרת. לכן, על מנת למשוך גננות איכותיות וטובות כמו שיש היום, אפילו כדי לשמור על הרמה שיש היום, נצטרך לשלם משכורות יותר ויותר גבוהות ועלויות העסקה יותר ויותר גבוהות רק כדי לשמור על הרמה של היום וכמו שחלק מהדוברים אמרו כאן, היום היא לא מספיקה. מהבחינה הזאת העלות תהיה הרבה יותר מ-10 מיליארד שקלים בשנה וכל זאת על מנת להשיג מטרות שלא הוכח בשום מקום שמקדמות איזושהי מטרה ראויה. תודה.

תודה רבה. צריך לשמוע גם דעות אחרות. אתה מבין שעל כל מחקר שאתה מצטט, אנחנו יכולים להראות עשרה מחקרים שמוכיחים אחרת.

אני אשמח.

זה דיון מעניין וצריך לשמוע מגוון דעות. תודה רבה לך. פרופסור עפרה קורת מאוניברסיטת בר אילן.

תודה רבה. אני אתן שתי התייחסויות. דוקטור שראל, אני לא יודעת אם אתה יודע, התפרסם מחקר של מרכז טאו בדצמבר 2016 והוא אומר בדיוק ההיפך ממה שאתה אומר ומראה שכניסה למסגרת חינוכית מגיל שנתיים עד גיל ארבע, תרמה באופן משמעותי, בניתוחים הסטטיסטיים שהם עשו, להצלחה במבחני מיצ"ב בכיתות ה' ו-ח'. כדאי להסתכל גם על הנתונים האלה. מה שאתה אומר הוא מאוד מעניין לדעתי ובהחלט מעורר חשיבה לגבי כל הנושא הדמוגרפי והמשמעות שלו והחשיבות שלו ועל כך שהמדינה בגדול מאוד מעודדת מצד אחד ילודה אבל לא לוקחת אחריות על כל המשמעות שיש לזה, ויש משמעות מאוד מאוד כבדה ורצינית.

זאת הערה אחת. אני מאוד אשמח לקרוא את הדברים שלך. באמת אשמח ואהיה אתך בקשר בעניין הזה. כדאי לקרוא גם את המסמך של טאו שמעורר חשיבה והוא די עדכני.

דבר נוסף והוא ברמת הערה. דיברו כאן על כל הפרה-רפואיים. זאת אומרת, אנחנו מדברים על מקצועות, הכשרה מקצועית והחשיבות שלה ובאמת חשוב מאוד שנדבר לא רק על הגננות, על המטפלות וכל השרשרת שקשורה למוסדות החינוכיים שקיימים ושאנחנו רוצים ליצור עבור גילי לידה עד שלוש אלא גם על כל הפרה-רפואיים, נושא שהוא מאוד מאוד חשוב.

אני רוצה לציין נקודה שכדאי לתת עליה את הדעת. בזמנו הקמתי איזושהי תת ועדה. אגב, אני מדברת מאוניברסיטת בר אילן והעמותה למען הילד בגיל הרך. אני מדברת בשם שני המוסדות האלה. ביוזמה של העמותה ואוניברסיטת בר אילן ביחד יצרנו איזשהו צוות חשיבה ועברנו בצורה ממש שיטתית על תכניות הלימודים להכשרה של תואר ראשון של קלינאי התקשורת, מרפאים בעיסוק ואפילו אחיות וכולי, עד כמה הם בכלל נוגעים בכל הנושא הזה של גילי לידה עד שלוש. תחשבו על מרפאים בעיסוק לתואר ראשון – אני לא מדברת על תואר שני, אז הם לומדים התפתחות הילד ואחר כך באים אלינו לאוניברסיטאות ואנחנו מכשירים אותם, אלא תואר ראשון – ההתמקדות, כמה קורסים יש והאם יש, ואכן יש שונות עצומה ממצב בו כמעט ואין התייחסות עד למצב בו ניתנת הכשרה שהיא יותר ממוקדת ואנחנו מוצאים בה התייחסות להורות, לאינטראקציה של הורה-ילד, להדרכת הורים. אפילו פסיכולוגים, דיברה כאן מישהו שמייצגת את הפסיכולוגים, ואפילו בתוכניות של פסיכולוגיה. כדאי מאוד לשים לב לזה. יש ועדה, יש לנו מסמך שבזמנו נשלח לסימה.

כל הדברים האלה, אם אנחנו באמת רוצים לנער קצת את המערכת, לעשות שינויים לכיוונים טובים ומיטביים עבור הילד וההורה – הרי אנחנו רואים אותם ביחד כקפסולה – וכמובן הקהילה שסימה דיברה עליה, ובעיניי התפיסה הוא מאוד מאוד נכונה כי אנחנו לא מדברים רק על המקצועות אלא אנחנו מדברים מעבר לכך ולכן כדאי שנתייחס גם לנושאים האלה.

אלה שתי נקודות שלא דובר בהן עד עכשיו. תודה שאפשרתם לי לדבר.

תודה רבה פרופסור קורת. שותף נוסף שלנו הוא השלטון המקומי, רשויות מקומיות ומועצות אזוריות. האם נמצאת אתנו נועה צור ברוש ממרכז המועצות האזוריות? לא. נמצאת ללי דרעי, תציגי את עצמך בבקשה.

שלום לכולם. אני מנהלת את קידום המדיניות בעמותת 121. אנחנו מקדמים כמה נושאים כלכליים-חברתיים מבחינת חקיקה ואחד הנושאים שלנו הוא הנושא של הכשרת מטפלות לגיל הרך. זאת אומרת, זה נושא שדובר בו וגם בדוח ראיתי שאתם חותרים לחינוך וטיפול מיטבי ומן הסתם זה יגיע דרך הכשרת מטפלות ואולי זה קצת יענה לדוקטור מיכאל שראל שאם אנחנו רוצים שהילדים האלה כן יצליחו בגילים היותר גבוהים, צריך להבטיח להם איכות חינוך וטיפול מיטבית.

אני מייצגת כאן מטה משותף של ארגונים, של מעונות מסובסדים, של גנים פרטיים, של מומחים מהאקדמיה שיחד אתם בנינו הצעה מאוד קונקרטית להכשרה של המטפלות. אנחנו יודעים כיום שיש תחלופה של 30 אחוזים של המטפלות כל שנה. רק במעונות המסובסדים יש צורך ב-6,000 מחנכות מטפלות בשנה. השאלה היא איך המדינה מכשירה אותן. אני חושבת שלא יהיה רציני לדבר על כך בכמה דקות.

אנחנו נייחד לזה דיון מיוחד.

אנחנו מדברים כאן על תקופה מאוד מאוד מורכבת ועל כנסת שמתפזרת אבל בצורה מאוד מבורכת משרד העבודה ומשרד האוצר קיבלו בקיץ 2020 קופסת קורונה להכשרות מקצועיות בכללית. 750 מיליון שקלים הוקצו בקופסת קורונה והסכום הזה לא קשור לתקציב, לא קשור לבחירות, לא קשור למפלגות ולפוליטיקה אלא קשור לכך שיש 750 מיליון שקלים להכשרות מקצועיות. אנחנו במטה בידיים טובות, אותו אני מייצגת כרגע, חושבים שלפחות עשרה אחוזים מהדבר הזה צריך להגיע לילדים שלנו, להכשרה של המחנכות המטפלות ואנחנו חושבים ש-75 מיליון שקלים יצליחו להכניס לתוך המסגרות - אלה שלפחות מסובסדות בשלב ראשון וכמובן שצריך גם לטפל בנושא של המסגרות הפרטיות – מחנכות שעברו הכשרה. דיברו קודם על הכשרה ברמה של גננות מוסמכות ואנחנו מבינים - יש חזון מאוד מאוד גדול לעשות חינוך חינם לגילי לידה עד שלוש – שאבל הדרך הראשונה צריכה להיות הכשרה של הנשים המדהימות האלה שמטפלות בילדים שלנו, לא להסתפק בזה שהן לא יתעללו בילדים אלא לדרוש שהן יהיו נשות חינוך שמקבלות הכשרה לאורך זמן ולא רק בבת אחת כאשר ההכשרה היא על ידי גופים מפוקחים, גופים שיודעים להתעסק בגיל הרך, כמו כל המכללות שנמצאות אתנו כאן ב-זום ונמצאים במטה של בידיים טובות.

אני ממש אשמח לדבר על הנושא בפירוט בדיון הבא שיתקיים.

אולי נתחיל לדבר על אנשי ונשות. צריכים להיות גם מטפלים ולא רק מטפלות.

מיכאל שראל אמר שאין מספיק גברים שיוצאים לשוק העבודה. אולי נציע להם להיות מטפלים.

הם חלק מהתהליך וזה אך טבעי שזה יקרה. טובה סיני מנעמ"ת, את אתנו?

אני אתכם.

יש בעיית קליטה. ננסה לחזור אליך עוד מעט. דוקטור אורית דרור לוי, את אתנו?

כן. שלום ובוקר טוב. אני אדבר בקצרה. אני רוצה דווקא להגיב לדברי הכלכלן שדיבר כאן. אני חושבת שנאמרו דברים חשובים. אני חושבת שנאמרו דברים שהם לא מובנים מאליהם ואני מברכת עליהם. אני חושבת שזה הבדל בתפיסה כי זאת המציאות. הילודה כאן היא גבוהה ונשים יוצאות לעבוד. השאלה מה אנחנו עושים עכשיו, האם אנחנו נותנים שירותים לא מספקים לאזרחים שלנו כדי לדכא את הילודה? מכאן אולי אני יכולה לגזור גם לגבי שירותי רווחה ובריאות. לא ניתן אותם מספיק זמינים ולא ניתן אותם מספיק איכותיים, מה שיוריד את הילודה ויוריד אולי גם את היציאה של נשים לעבודה. אני קצת מערערת על התפיסה.

אני בכל זאת חושבת שמרבית הכספים צריכים ללכת להכשרה איכותית. אנחנו לא יכולים לדבר על מענה לא מקצועי במעונות היום, בגנים הפרטיים ואיפה שזה לא יהיה. למקצוע יש הגדרות, נכון שיש הגדרות שונות ורחבות ומשתנות אבל בטח שלא מה שקורה היום שכל אחת יכולה וכל אחת שאין לה ברירות אחרות מגיעה לעבוד שם. אלה הם דבריי.

תודה רבה. אתם תמשיכו בשלכם, אתם תמשיכו להכשיר. אנחנו בעד אנשי מקצוע מוכשרים ומוסמכים.

נמצאת אתנו אשת חינוך ותיקה בתחום הגיל הרך, רוחה לזניק.

אני הייתי מפקחת על גני ילדים. כל מי שנמצא כאן היום בוועדה משוכנע בחשיבות הגיל הרך וזה מה שנקרא לשכנע את המשוכנעים. אני מרגישה שהפעם הוועדה צוללת לעומק ולא רק מדברת. אורלי, אני הכי הרבה שמחה על הנחישות שלך שגם במצב העגום שהכנסת נמצאת בו, מתפזרת, התעקשת לקיים את הדיון בוועדה.

אני רק מבקשת לחזק עניין אחד - יש לנו הרבה מה לומר אבל אני מאמינה שיש הרבה דוברים –וזה סיפור האיתור המוקדם. מניסיון בשטח הגיעו כל כך הרבה ילדים לגנים הציבוריים כי המדינה מכירה רק מגיל שלוש והם עם קשיים כאלה ואחרים שאם רק היו מאתרים אותם קודם, היו מצילים כל כך הרבה ילדים ומצמצמים כל כך הרבה פערים כאשר בעיני זה אחד הדברים הקריטיים לאפשר חינוך באמת כבר מהגיל הזה.

הרבה רשויות - אני במקרה מכירה את רמת גן – יצאו לרפורמות משמעותיות שחייבו כל מטפלת להכשרה מקצועית, להדרכה מקצועית, קבלת תו תקן לגנים פרטיים כאלה ואחרים. אני רוצה לומר שיש הרבה מה ללמוד מהשטח אבל מכאן להעלות את זה לתוכנית לאומית.

תודה רבה. אני מוכנה להיות בכל מה שרק אפשר כדי לעזור, לתמוך ולהביא דברים מהשטח. תודה.

תודה רבה. לצערי אנחנו מתכנסים לקראת סיום. אני רוצה לשמוע את עולה פחראלדין מהמגזר הערבי. עולה, חשוב לנו לשמוע גם אותך. בבקשה.

בוקר טוב. שלום לכולם. אני מנכ"לית עמותת ינבוע שהיא ארגון הגג של מעונות היום המפוקחים של החברה הערבית. רק לפני שנה הייתי מפקחת במשרד העבודה והרווחה על מעונות היום במחוז צפון. מזה שנה אני עצמאית והיום אני מייצגת את מעונות היום של החברה הערבית.

אני רוצה להתייחס לשתי נקודות והן מהשטח ומהעבודה שלי גם כמפקחת וגם ממה שקורה השנה עת אני עצמאית. הנושא הראשון הוא איכות הטיפול במסגרות לגיל הרך. אנחנו כמפקחות עברנו את ההכשרה, קיבלנו ליווי ועשינו שלוש שנים במעונות. אני רוצה לומר לכם שיש הבדל בין מעון שלמד והיה לו ליווי של הצוותים בנושא איכות הטיפול לבין מעונות שלא עברו זאת. לצערי הרב הנושא הזה הפך לשלוש שנים. אני חושבת שזה משהו שצריך לקדם אותו דחוף ולהמשיך ולהכניס את כל נושא איכות הטיפול לצוותים שלנו שלומדים רק מטפלות סוג אחד ושם נגמרת ההכשרה. אני חושבת שהכול מתחיל ונגמר בהכשרה.

הנקודה השנייה אליה אני רוצה להתייחס. כאשר מדברים גם על איכות טיפול וגם על מסגרות לגיל הרך, אנחנו שוכחים שיש מגזרים שיש להם קשיים שלא תואמים לחברה הכללית, כמו החברה הערבית שם המצב הסוציו אקונומי קשה. לסבר לכם את האוזן, בכל הכפרים הערבים בצפון יש 132 מעונות יום מפוקחים, מתוכם 105 נבנו על ידי יזמים פרטיים כי הרשויות המקומיות מתקשות בבניית מבנים. היום אנחנו בעיצומה של מגפת הקורונה וההורים לא חוזרים לעבודה, יש חל"ת ויש פיטורים ורוב הנשים עובדות כאשר המשכורות מאוד נמוכות, כך שהדבר הראשון שהן עושות, הן לוקחות את הילדים ומוציאות אותם ממעונות היום והמעונות נמצאים בקריסה כלכלית מאוד קשה.

לכן אני מאוד מאוד מצדדת בזה שגם חינוך מגיל לידה עד שלוש, המדינה תקבל עליו אחריות במיוחד במגזרים האלה כדי לקדם תעסוקת נשים וכדי לקדם את החברה, והחשוב ביותר זה כדי לקדם, לתמוך ולתת מסגרת איכותית לילד שגדל במעונות של החברה הערבית. אגב, אני יודעת שחלק מהנוכחים כאן לא יודעים אבל המעונות שנבנים על ידי הזכיינים או על ידי הארגונים הם ברמה מאוד מאוד גבוהה. הם נבנים מכספים פרטיים והם לא מחזיקים אפילו את ההשקעה.

אני מסכימה עם כל מה שהיה במצגת והחשוב הוא שהמדינה תיקח את החינוך על עצמה וכמו שהיא לקחה את גיל שלוש ומימנה אותו, תממן גם את החינוך של גיל לידה עד שלוש כדי לקדם – בכל המדינה בכלל ובפרט בחברה הערבית - את כל הנושא של הגיל הרך.

תודה רבה. מבחינתנו כל פעוט במדינת ישראל – אם הוא יהודי ואם הוא ערבי – זכאי מבחינת זכות בסיסית לקבל חינוך איכותי, מקצועי ומפוקח. תודה רבה על סיועך.

אנחנו צריכים להתכנס לסיום. אני רוצה לתת לסימה דקת סיכום ולאחר מכן אני אסכם. אני מצטערת שלא כולם הצליחו לדבר אבל אנחנו רק בהתחלה.

אני רק אומר שמכל הדברים ששמענו היום זה רק מוכיח שאנחנו צריכים להמשיך ולעבוד יחד. אני חושבת שכאשר הדוח יתפרסם, אתם תראו שרוב הדברים שנאמרו כאן נמצאים שם כמו הכשרה, טיפול וכולי. ביחד נמשיך ללוות את הגיל הרך, לתמוך וביחד נמשיך ונצליח. בהצלחה לך.

תודה רבה. חברים, אני רוצה לומר ברמה האישית שאני הקדשתי את הישיבה הזאת לאשת חינוך הגיל הרך, אישה מאוד מאוד יקרה לי שלצערי הלכה לעולמה בעקבות מחלתה בנגיף הנורא הזה של הקורונה, חנה שטרסברג, שהייתה לי הזכות עת הייתי מנהלת מחוז תל אביב במשרד החינוך לעבוד אתה. היא הייתה אחת המפקחות המובילות את התחום של הגיל הרך. היא ממש הייתה אשת מקצוע מומחית לגיל הרך, לגילי לידה עד שלוש וגם הלאה וביחד אתה ועם הצוות שסביבה בנינו את המעורבות שלנו במחוז תל אביב, ברחבי המחוז, גם בקרב המעונות והגנים הפרטיים. לצערנו הרב חנה שטרסברג הלכה לעולמה לפני כחודש בעקבות מחלת הקורונה והישיבה הזאת, חנה יקרה, מוקדשת לך באהבה רבה ובהערכה גדולה.

אנחנו עם הפנים קדימה. מבחינתי תם ורק התחיל. תמה הישיבה הזו אבל, סימה, כמו שאנחנו רואים נשמע עוד ועוד אנשים על אלו שאתם כבר שמעתם ובוודאי תהיינה תובנות. אני חושבת שיש ציפייה מאוד גדולה של כולנו ששלב הדיבורים יעבור לשלב המעשים. כן למנות ועדת שרים, כן לאשר תקציב להתחלת הנעת התהליך, כן להקמה והפעלה של מינהלת שתעביר את התיאוריה ואת הדוח המאוד מקצועי שהוצאתם לשלב מעשה וכן תיקח באותה הזדמנות חוקים קיימים שהמערכת לא אימצה, כמו חוק של יום לימודים ארוך. החוק הזה שנים אחורה נדחה וכל פעם דוחים את יישומו ועכשיו אי אפשר יהיה לדבר שוב על שתי מסגרות, עד הצוהריים ומהצוהריים. אנחנו צריכים לדבר על מסגרת חינוכית אחת מבוקר עד אחר הצוהריים, תחת יחידה אחת גדולה במשרד החינוך. כל מה שדובר כאן על עמוד התווך, הבסיס, אנשי מקצוע שעברו הסמכה, שהוכשרו.

בהזדמנות זו אני קוראת גם לגברים, בואו קחו חלק. זאת לא משימתן רק של הנשים להיות בגיל הרך. לפעוט בדרך כלל יש אבא ואימא ובעיניי לגברים יש חלק מאוד משמעותי בתהליך התפתחות וכל הילדים צריכים לראות איזושהי ראייה נורמטיבית של החלוקה המגדרית בחברה ובמשפחה.

תודה רבה וגדולה לכל המשתתפים. אני מאחלת לכולנו ימים טובים יותר בכלל ושנצליח להגשים את החלום שלנו. אני אמשיך להילחם ולהיאבק ליישום כל התוכנית הזו, התוכנית הלאומית, למען הגיל הרך במדינת ישראל.

תודה רבה. תמה הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:01.