פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



16
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
22/12/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 118
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שלישי, ז' בטבת התשפ"א (22 בדצמבר 2020), שעה 10:30

קמפיין ההסברה של חיסוני הקורונה - טיפול מערכת הבריאות במחלות מתפרצות ומתחדשות - דוח מבקר המדינה 70א - דיון המשך.

חברי הוועדה: עפר שלח – היו"ר

אנדרי קוז'ינוב

דן בנטל - משרד מבקר המדינה

ד"ר עינב שימרון גרינבוים - סמנכ"לית הסברה ויחסים בין-לאומיים, משרד הבריאות

אבי בלומנטל - ראש מטה ההסברה החרדי, משרד הבריאות

פרופ' צחי גרוסמן - יו"ר האיגוד לרפואת ילדים, ההסתדרות הרפואית

פרופ' חגי לוין - יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, ההסתדרות הרפואית

רונית וייזר - מנהלת המחלקה לשירותי בריאות ומניעה, שירותי בריאות כללית

משה מוסקו - דובר, קופת חולים לאומית

מלי קושא - אחות ראשית ומנהלת אגף סיעוד, קופת חולים מאוחדת

עדו הדרי - מנהל מערך דוברות וקשרי מימשל, מכבי שירותי בריאות

פלורינה הלמן לוין

רונית רבי


קמפיין ההסברה של חיסוני הקורונה - טיפול מערכת הבריאות במחלות מתפרצות ומתחדשות - דוח מבקר המדינה 70א - דיון המשך

אנחנו פותחים את מה שמסתמן כדיון האחרון של הוועדה לענייני ביקורת המדינה בדברי ימיה של הכנסת העשרים-ושלוש, לא כולל פגרת בחירות. דברי סיכום ייאמרו בסוף. אבל בלי לדעת שזה יהיה הדיון הזה, בחרנו לעסוק בנושא שבו עסקה ועדת ביקורת המדינה רוב חייה של הכנסת העשרים-ושלוש, בו עסקה הכנסת רוב חייה, והוא כמובן הטיפול במשבר הקורונה. ובהיבט שאולי רלוונטי במיוחד לימינו אלה שהוא קמפיין ההסברה שנוגע בעיקר לסוגיית החיסונים. לדברים האלה יש בדרך כלל איזה מין קצב משלהם – בהתחלה יש חשש גדול ודגש גדול על סקרים שמראים שאחוזים ניכרים בציבור, עשרות אחוזים בציבור חוששים או לא רוצים להתחסן, וכן הלאה, אחר כך זה נפתח, ומייד יש את הסיפור הקבוע על זה שהמוקדים קורסים ולא עומדים בביקוש, וכן הלאה והלאה, ואחר כך זה יחזור. אני מבטיח לכם מניסיוני שזה יחזור לסוגיה של מי שלא רוצה ומי שמפחד, והנה, פה ושם יש מוקדים כאלה ואחרים.

ולכן, אל מול הכמויות שנמצאות כרגע ואל מול העובדה שגם המערכת עצמה – וביקרנו ביום ראשון באחד ממרכזי החיסונים של קופת חולים מכבי – המערכת עצמה עוד לא עובדת בפול ווליום, יש תחושה שהנה, כולם רצים להתחסן והכול בסדר, עדיין לקמפיין ההסברה הזה, גם בהיבט של האוכלוסייה הכללית, ובעיקר בהיבט המגזרי, יש חשיבות מאוד מאוד גדולה. סוגיית החיסונים תלווה אותנו בחודשים הבאים מן הסתם לפחות עד אמצע השנה, בהנחה שמוטציות כאלה ואחרות לא יקפצו לנו פנימה, ולכן הדיון הזה חשוב. זה דיון המשך לטיפול מערכת הבריאות במחלות מתפרצות ומתחדשות. הדוח הוצג.

כהרגלנו, נעלה את משרד מבקר המדינה ונבקש לדעת האם הסוגיה הזו של הטיפול, ההכנות למבצע חיסונים כזה, וההכנות בהיבט ההסברתי, טופלו על ידי דוח מבקר המדינה. אנא תעלו את משרד המבקר.

בוקר טוב, אני שואל, מכיוון שהיו מיני תוכניות מגירה גם בדוח מ-2007 של משרד הבריאות לגבי שפעת פנדמית, וגם מה שנהיה בסופו של דבר אחרי תקופת הבחינה שלכם לנחשול בריא, וכן הלאה, אם עסקתם או שאתם עוסקים בסוגיית ההסברה.

אגיד כמה מילים. משרד מבקר המדינה עסק בנושא טיפול מערכת הבריאות במחלות מתפרצות ומתחדשות עוד לפני שידענו על הקורונה בכלל, ופרסמנו דוח על זה. הדוח התייחס בעיקר לשני נהלים של משרד הבריאות. נוהל אחד הוא חוזר מנכ"ל מ-2005, לפני 15 שנה, שכבר דיבר אז על הצורך הצפוי בחיסונים במקרה של פנדמיה, שפעת פנדמית. והנוהל השני הוא כבר תוכנית מוכנות לאומית של מדינת ישראל מטעם עוזר שר הביטחון לאמ"ם, שהיה אמור להיות נוהל קבוע, ועד היום הוא כנראה במעמד טיוטה. גם שם יש התייחסות למבצע החיסונים. וזהו. כלומר, מדובר בשני נהלים שמדברים על חיסונים, זה דבר שהיה צפוי לקרות, קופות החולים היו אמורות להיות ערוכות לזה. אצטט פה מהנוהל המעודכן מדצמבר 2018.

זה מה שקראתי "נחשול בריא".

מדצמבר 2018 שעדיין לא אושר. זה לא בדיוק "נחשול בריא", זאת "תוכנית מוכנות לאומית לשפעת פנדמית", ככה זה נקרא.

בפברואר 2019 זה יצא כ"נחשול בריא".

ושם באמת כתוב: ההיערכות למבצע החיסונים יועבר תוך כדי אירוע, מצד אחד. יש שם אחריות שהיא על משרד הבריאות, על לשכות הבריאות המחוזיות וקופות החולים. כאשר מופיע גם פה בסעיף של אחריות משרד הביטחון, שגם משרד הביטחון יהיה מעורב באירוע פנדמי והוא יעסוק במבצע חיסון נגד השפעת הפנדמית. נדמה לי שעדיין אין החלטה כזאת, כרגע רק קופות החולים עוסקות בכך. זהו. זה רק מה שיש לי להוסיף, את שני הנהלים האלה.

רק ספציפית, האם מופיעה אצלכם כל סוגיית הסברה לציבור בהקשר של החיסונים?

להסברה לא התייחסנו ספציפית.

מאה אחוז. תודה רבה. אני מבקש להתחיל, עינב שימרון נמצאת איתנו? מדיונים קודמים אני יודע שהיא עוסקת בנושא.

אני מופיעה כאן, אני משתתפת.

בדיונים קודמים הסברת ברהיטות את מערך ההסברה של משרד הבריאות, אם את יכולה לתת לנו תמונה של מערכת ההסברה במבצע החיסונים.

בשמחה. נערכנו במבצע הסברה שכלל שני קהלי יעד מרכזיים. קהל היעד הראשון הוא הצוותים הרפואיים, וקהל היעד השני הוא הציבור בכללותו. כשאני מדברת על ציבור אני מדברת על כל המגזרים, ותכף אפרט. עוד הרבה שהתחיל הקמפיין בטלוויזיה ובדיגיטל יצאה ועדת היגוי. בתוך ועדת ההיגוי שהקמתי ועמדתי בראשה השתתפו נציגים של פרופ' דן אריאלי מ"קיימא", גוגל ישראל, פייסבוק ישראל, דוברת הסתדרות רפואית ישראל, דוברים של קופות חולים, ונציגות של בתי חולים ומומחים בתקשורת. זה דבר אחד. ועדת ההיגוי קמה לפני שלושה שבועות או חודש, אני כבר לא זוכרת בדיוק, והייתה מתואמת עם כל הוועדות הנוספות שהוקמו לצורך האופרציה של החיסון. זה דבר אחד.

עשינו כמה דברים, קודם כול רתמנו את יושב-ראש ההסתדרות הרפואית פרופ' חגי ציון, את האיגודים המקצועיים, איגוד רופאי המשפחה, איגוד רופאי הילדים, איגוד רופאי הזיהומים, רופאים מובילים, צילמנו קמפיין עם פרופ' רוני גמזו, פרופ' גליה רהב, פרופ' רן בליצר - - -

עינב, שנייה אחת, אם את יכולה לפני שנגיע לפרקטיקה, שהאמת שאנחנו רואים אותה מדי יום, מי עיצב את האסטרטגיה של זה? זאת אומרת, מי אמר לצורך העניין: רופאים ולא זמרים, פוליטיקאים ולא אחרים.

זאת ועדת ההיגוי, ואני רוצה להעמיד לצורך כך את הניסיון שלי. אני 14 שנים במשרד, הובלתי שני אירועים מאוד גדולים של התחסנות. הראשון היה שפעת החזירים, שגם שם היה חיסון יחסית חדש. ושם הקהילה הרפואית באיזשהו שלב יצאה נגד אחד הרכיבים בחיסון ולא נרתמה ולא קיבלה, ויצאנו בקמפיין לציבור לפני הקהילה הרפואית. ומה שראינו שם זה שהקהילה הרפואית לא הייתה והחיסון לא תפס. לעומת זאת בפוליו, שזה היה אחד הלקחים מהחיסון של שפעת החזירים, שכנענו קודם את הקהילה הרפואית. לקהילה הרפואית יש שאלות לגיטימיות ולכן עשינו וובינרים, ואנחנו עדיין עושים גם לרופאים וגם לאחיות, והם צריכים לשאול שאלות, וזה בסדר שהם שואלים. ופשוט בגלל שאי-אפשר לעשות כנס פיזי – אז עשינו כנסים פיזיים – היום אנחנו עושים כנסים בוובינרים, ופשוט מסבירים להם, וההיענות מטורפת.

אני רוצה לשים את זה כנגד זה שבאחד הדברים שלמדתי כאן, רבים שלמדתי כאן בקדנציה הזו, היה שרופאים לא אוהבים להתחסן. היה לנו דיון קודם, לא זוכר אם הופעת בו או לא, שעסק בשפעת, בהתכוננות לשפעת פלוס קורונה בחורף, ושם התברר שהאחוז של רופאים שמתחסנים מדי שנה כנגד שפעת הוא באזור ה-35%. איך שכנעתם רופאים או איך משכנעים רופאים להתחסן?

קודם כול יש צוות של רופאים שנמצא בוועדת החיסונים. הצוות הזה זה צוות שיש בו אולי נציג אחד מהמשרד, כל השאר הם מחוץ למשרד. הוועדה הזאת של ועדת החיסונים, בראשות ד"ר בועז לב ופרופ' רשפון, מורכבת מהרבה אנשים שהם מתוך מערכת הבריאות. הם למדו את הניסוי, הם למדו את התהליך שנעשה ביחס לחיסון, את האישורים, את השלבים, את כל הסוגיות שהיו בתהליך יצור החיסון והאישורים שניתנו לו. ופשוט העמדנו אותם לרשות ציבור הרופאים ששאלו שאלות וקיבלו תשובות, וכך זה חלחל, ואנחנו רואים היענות מטורפת של הצוותים הרפואיים. והציבור מגיב גם לזה.

לגבי האסטרטגיה של הציבור הרחב.

מבחינת הציבור הרחב גם עשינו סרטונים.

עינב, השאלה הבאה, ברשותך, היא ממש ממש בלי לזלזל בך ובעבודה שאת עושה, אבל זה עלה גם מול כל העיסוק בקורונה לאורך הזמן. האם נשקל לגייס – כמו שצה"ל עושה במקרה של מלחמה, לצה"ל במקרה של מלחמה יש צוותים של פרסומאים, אנשי תודעה שאו מזומנים למילואים או מתנדבים קבועים בדבר הזה – האם נשקל באמת, לאור הייחודיות של הדבר הזה, לגייס מתוך המגזר הפרטי האזרחי אנשים לטובת העניין הזה?

בהחלט כן. אגב, עבדנו עם פיקוד העורף לאורך כל תהליך הקורונה. פיקוד העורף היה שותף בהסברה, הם גם קיבלו תקציב לנושא ההסברה.

זה שהם קיבלו תקציב אני יודע.

וגם היו מסבירנים מטעמנו שעברו הכשרה בפיקוד העורף לצורך הופעתם בתקשורת, זה דבר אחד.

דבר שני, כן, בהחלט, באמצעות לשכת הפרסום הממשלתית גייסנו אסטרטגים חיצוניים שגם בנו אסטרטגיה תקשורתית לנושא הזה, וגם גייסנו יועץ תקשורת, וגם אסטרטגים באמצעות לשכת הפרסום הממשלתית, ובהחלט היה תהליך שגם הם היו חלק מתוך ועדת ההיגוי. ועדת ההיגוי, אגב, עדיין מלווה אותנו, עדיין אנחנו נפגשים כל שבוע ומעלים את הסוגיות. הקמנו גם חמ"ל פייק ניוז כדי להתמודד עם כל הנושא, יש קשבים שמנטרים את הרשת, גייסנו רופאים לצורך מענה ברשת.

חמ"ל פייק ניוז זה חמ"ל שבולם פייק ניוז או שמפיץ פייק ניוז.

יצרנו קשר עם מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה במשרד המשפטים ופייסבוק כדי להתמודד עם הסוגיות של פייק ניוז, ויש המון סוגיות לפתחנו. אגב, צילמנו גם רופאים ואחיות, גם דוברי שפה אמהרית, רוסית, ערבית. כל מה שיש בעברית יש גם בשפות אחרות.

נעצור אותך כאן, זאת נקודה טובה. חבר הכנסת קוז'ינוב, בבקשה.

שלום, עינב, שלום, יושב-ראש הוועדה, כגילוי נאות, אנחנו כבר בוועדות קודמות עסקנו בנושא, גם בנושא תקציבי הפרסום למגזרים, ואני חייב לציין לטובה את המאמץ של משרד הבריאות לנסות להנגיש את זה שפתית ומגזרית למגזרים. אבל בעיני צריך להסתכל מערכתית. מערכתית כרגע בכל הקשור לקורונה ובכלל למצבי חירום זה מאמץ גב משרד, כלומר, כל משרד יכול להחליט על קהל היעד שלו ואין מאמץ לאומי. כלומר, באותו נוהל שהזכרת אני בספק רב שיש התייחסות למגזרים כחלק מהנוהל, זה א'. זאת אומרת שאין משהו שמובנה. עכשיו הייתה קורונה, קיימת קורונה, אז משרד הבריאות באמת נרתם, הגדיל את תקציבי הפרסום גם במדיה המגזרית, אבל בכל זאת - - -

אשאל אותך ספציפית מכיוון שאתה מכיר את אמצעי התקשורת הרוסיים – באמצעי התקשורת ברוסית יש בולטות למבצע החיסון הזה?

אז מדגמית שאלתי עכשיו עורכים ראשיים של אמצעי התקשורת ברוסית, ויכול להיות שאני טועה ושקיבלתי תשובות חלקיות, אז אשמח אם עינב תתקן אותי, אבל הם לא קיבלו. זאת אומרת שלא קיבלו כרגע שום קמפיין לחיסונים. באינטרנט, בטלוויזיה כרגע בודקים לי. אני אישית לא נתקלתי.

האם יש מובילי דעת קהל בתוך הקהילה?

יש מובילי דעת קהל בתוך הקהילה. אגב, בתוך כל הקהילות, כמו בקהילה החרדית, גם בקהילת דוברי אמהרית, וגם בקהילת דוברי רוסית יש מובילי דעת קהל. אבל לרוב מה שקרה עד היום זאת התאמה של החומרים הכלליים שקיימים, שהם לא תמיד מדברים באותה שפה ולא משתמשים באותם קודים תרבותיים.

אשאל אותך שאלה אחרונה ואחר כך נפנה את זה לעינב.

עוד הערה לפני שאתה שואל את השאלה. לגבי העניין המערכתי, יש לי מסמך של הממ"מ שנידון גם בוועדה אחרת, שאנחנו רואים לאורך השנים השקעה של הלפ"מ באמצעי המדיה המגזריים. ולמשל, בקרב דוברי רוסית לאורך השנים זה 1% הוצאה מסה"כ התקציב בכל אמצעי התקשורת בשפה הרוסית יחסית לכל אמצעי התקשורת בשפות האחרות. אני גם יכול לתת לך עכשיו פילוח לפי דתי לאומי, חרדי, ערבי, אמהרי. דווקא בחרדי או בערבי המספרים בסדר. אצל האמהריים, דתיים לאומיים המספרים נמוכים.

בקהילה של יוצאי ברית המועצות יש אחוז גבוה של אנשים מבוגרים.

נכון.

יותר מזה, הצעירים הם גם דוברי עברית, וכן הלאה. זאת אומרת, במה שנקרא לו קהילה רוסית, לצורך העניין דוברי רוסית, זה עוד יותר – האם אתה מרגיש – ואחר כך נעביר את זה לעינב שתסביר – שיש להם הסברה? אני מניח שגם לרבים מהם יש חששות לא קטנים - - -

אני גם יכול להעיד על אימא שלי, לצורך העניין.

כן.

שהיא מתלבטת עד לרגע זה האם כן או לא, ועל סמך מידע חסר כזה או אחר.

ברור.

אני גם יכול להגיד לך שבחלק מהמקרים נורא קשה לקבל תוצאות בדיקות של קורונה בשפה הרוסית, כי צריך להתקשר למוקד כשלרוב תוצאות הבדיקות נמסרות בשפה העברית, ואז לא תמיד מבינים את הכול, ואז צריך להתקשר לרופא המשפחה, אלו תלאות. אבל כעיקרון, שוב, לפי תחושתי נכון לעכשיו, אין בולטות ואין נוכחות מספקת לציבור הזה בשפה הזאת, בעיקר לציבור הקשישים.

צוות הוועדה גם מעביר לי שיש פגם במקבצי הדיור, יש הרבה מאוד התנגדות בעיקר של קשישים והרבה שאלות. עינב, מה אתם עושים בעניין הזה?

בעניין הזה יש לנו לאורך כל הקורונה מתחילת מרץ חמישה צוותים בנוסף לצוות הכללי. יש לנו מטה הסברה לשפה הרוסית, יש לנו מטה הסברה לחרדים, יש לנו מטה הסברה לאוכלוסייה הערבית במשולש ובצפון, מטה הסברה למזרח ירושלים, ומטה הסברה לבדואים, חוץ ממטה ההסברה הכללי. יש קצת תיקוני עריכה, כי יש שינוי בחלק מההנחיות שהשתנו שלשום ביום ראשון, אז פשוט הכנסנו את זה לעריכה, כי לדוגמה נשים הרות היו בתוך הקבוצה שהמליצו שלא יתחסנו, ועכשיו ההמלצה היא שנשים הרות כן יתחסנו, גם לגבי אלרגיות היה שינוי, אז סליחה שיש עיכוב קל.

עינב, סליחה, התשובה שלך קצת ממחישה את מה שדיבר עליו חבר הכנסת קוז'ינוב. זה לא רק לקחת חומרים בעברית ולתרגם אותם לרוסית או לאמהרית, זה - - -

החומרים שלנו לא מתורגמים, יש רופאים שמדברים בשפה הרוסית. אני לא מתרגמת שום דבר, אני משתמשת ברופאים.

האם יש טיפול נקודתי - - -

אני משתמשת באנשים מתוך הקהילה. אין דבר כזה לתרגם. בשביל לתרגם אני לא צריכה מטה הסברה רוסי, אני פשוט משתמשת באנשי צוות מתוך הקהילה בכל השפות. אין דבר כזה אצלנו לתרגם.

מאה אחוז, עינב. האם יש טיפול נקודתי שגם דורש הבנה של הסוגיה, שלי למשל אין, ואני נגיד איש תקשורת ותיק, אבל את זה אני לא מכיר בכלל, של מאיפה נובעים ואיך נאבקים בחששות. למשל, בתוך הקהילה הזאת, שהם יכולים אגב לצמוח מזה שהם בכלל צורכים תקשורת רוסית שבאה מרוסיה. זאת אומרת, מאיפה אתם מקבלים את המודיעין מה מטריד אותם ומפריע להם, ומי מטפל בלפתור את זה?

מי שמטפל בזה זה מטה ההסברה שלנו בשפה הרוסית. עבדנו עד לאחרונה עם חברה שנקראת "פרטיזן" ועכשיו אנחנו עובדים עם "מודול". האנשים שם הם מתוך החברה הרוסית, הם יודעים רוסית יותר טוב, הם מעורים בקהילה, הם עונים על שאלות באמצעות רופאים דוברי השפה הרוסית על החששות. החששות מאוד טבעיים, ואנחנו רואים אותן בכלל, יש שאלות לגבי תופעות לוואי, יש שאלות לגבי תהליך קבלת החיסון. על כל הנושאים האלה אנחנו עונים באמצעות רופאים בשפה הרוסית מתוך הקהילה הרוסית, באמצעי התקשורת שמיועדים לקהל בשפה הרוסית. זה ללא קשר לקמפיינים.

עינב, אני רוצה לציין לטובה שוב את ההירתמות של משרד הבריאות מלכתחילה ואת הניסיון להיכנס לכל הנישה הזאת. שוב, לתחושתי, הקמפיינים של ההסברה באופן כללי, לא רק של משרד הבריאות – משרד הבריאות מנסה באמת לעשות את המקסימום – הם באמת גייסו רופאים דוברי רוסית גם לחלק מהקליפים שמופיעים, ובכל זאת, העניין של הבולטות הוא עניין מערכתי. הרי בסוף לא משרד הבריאות יקבע אלא הלפ"מ יקבע מה תהיה הפריסה במדיה. הלפ"מ לא תמיד יודע מה הפריסה הכי טובה למרות שהם חושבים שהם יודעים. ולכן, שוב, לתחושתי, יכול להיות שיש ערוצי הסברה אחרים בקהילה, השאלה איזו בולטות ניתנת לזה גם באמצעי התקשורת באופן כללי, כי שם רוב הצריכה.

ברור.

"כל ישראל" בשפה הרוסית, אני גם מניח שיש גם במגזרים אחרים, אני לא רוצה להתמקד אך ורק ברוסית, לצורך העניין. העניין אמור להיות מערכתי כלל משרדי ולא ליפול רק על משרד הבריאות, ואנחנו לא אמורים לדרוש תשובות אך ורק ממשרד הבריאות.

נכון. לצורך זה אני אוסיף עוד שאלה, ואחר כך נצא לסיבוב אצל גופים שונים. למשל, במגזר החרדי, ביקרתי בעיריית בני ברק פעמיים, פעם כיו"ר ועדת קורונה ופעם בתפקיד הנוכחי, והסוגיה של ההסברה עברה שם שדרוג אדיר מפעם לפעם. בעיקרה הייתה הבנה – ברגע שהעירייה התאוששה מההלם ההתחלתי של מה שקרה בהתחלה בסגר הראשון על בני ברק, ומכיוון שהם באמת מכירים את הציבור שלהם – הראו לי תיקי הסברה מאוד מסודרים, ומאוד מדויקים, ומאוד הולמים בשפה ובאמצעים לציבור החרדי. אם את יכולה לשים את הדגש גם עכשיו, גם לענות להערה של חבר הכנסת קוז'ינוב וגם לשים את הדגש, איך ומי מנהל את ההסברה לציבור החרדי, שאנחנו יודעים שהוא ציבור מאוד מיוחד בדרך שבה הוא צורך ומקבל את המידע שלו, ובדרך שבה הוא מגיב לזה.

נכון מאוד, אני מסכימה עם כל מה שאמרת. באמת זה ציבור שמקבל את המידע שלו – אגב, זה אחד הלקחים הכי מדהימים שלי מהאירוע המשברי הזה של הקורונה, כמה כשאנחנו מכוונים לערוצים 11, 12, לא משנה, לערוצים הלאומיים, אנחנו מגיעים באמת לדעתי ל-50% מהאוכלוסייה, כשיש הרבה הרבה קהילות פה שמקבלות את המידע בדרך אחרת. אז לשם כך גייסנו גם את המשרד של אבי בלומנטל ומני חדד, שהם גם לדעתי נמצאים על השיחה, והדרכים שלנו באמת יצירתיות, של פשקווילים, הם ארגנו מפגשים עם ראשי הקהילה. לדוגמה, אני יכולה לספר לכם שפרופ' איתמר גרוטו נפגש עם קהילה מאוד מאוד גדולה שהתנגדה מאוד להנחיות – אני לא יודעת אם אני יכולה לפרסם את זה, אבל זה תכף בטח יתפרסם – והאדמו"ר הסכים לקרוא לציבור שלו להתחסן. זאת עבודת שטח מאוד מאוד משמעותית, מרגע שיש את האישור של האדמו"ר ללכת להתחסן אנחנו פשוט מפיצים את זה בכל הדרכים, בפשקווילים, בעיתונות החרדית, בכל הפלטפורמות החרדיות. אם צריך אנחנו נוסעים במכוניות עם כריזה, אנחנו עושים גם הודעות IVR, כי ראינו שזה מאוד חזק, זה כמו ההודעות הקוליות האלה שמאוד חזקות באוכלוסייה. יש גם התעוררות מאוד גדולה ביחס לאינטרנט, הודעות ווטסאפ, סרטוני ווטסאפ, אנחנו משתמשים ברופאים מהמגזר החרדי, משתמשים ברבנים. אגב, באנשי דת אנחנו משתמשים בכל המגזרים, גם באימאמים וגם בבישופים אם צריך.

אנחנו לא בוחלים בשום אמצעי כדי להגיע לציבור בכל הדרכים שהוא מגיע אליהם, אפילו דרך נשים. הקמתי פורום של נשים חרדיות וגם פורום של נשים ערביות, ואני גם מקדמת פעילות בכלל ללא קשר עם מועצת תנועות הנוער, פעילות מבורכת שמאגדת את כל תנועות הנוער בישראל, אם זה צופים, ואם זה בני עקיבא, ואם זה צופים דרוזים, ואם זה צופים ערבים, וככה כל תנועות הנוער מגויסות לפעילות רב-שנתית. יש הרבה דברים שאנחנו עושים שהם מתחת לרדאר והם לא בקמפיינים.

מאה אחוז, עינב, נעצור בנקודה הזאת. אני מבקש להעלות את אבי בלומנטל, ראש אגף הסברה למגזר החרדי. שלום אבי, אני מבין שאתה ברגיל במגזר הפרטי, גויסת לדבר הזה.

נכון מאוד.

יפה.

- - - בעצם משרד הבריאות למגזר החרדי.

טוב מאוד. תתאר לנו גם אסטרטגיה וגם פרקטיקה של הסברה למגזר החרדי.

בשמחה רבה. אז קודם כול באמת עינב הקיפה חלק נכבד מהפעילות. אנסה להיות מתומצת וקצר. אנחנו עובדים בשני מישורים, במישור פורמלי ובמישור לא פורמלי. קודם כול, במישור הפורמלי נעשתה עבודת שטח, כבר לפני חודש ידענו שהמפתח נמצא בידיים של ההנהגה החרדית, וביצענו בדיקות באמצעות אנשי הקשר שלנו עם הבתים של הרבנים הבכירים ביותר בשביל להבין מה עמדתם. והצענו להם להיפגש עם מומחים כדי לקבל את כל המידע אם יש להם חששות או ספיקות ביחס לחיסון, ובאמת התקיימו מפגשים כאלה גם עם דיינים, וגם עם רבנים.

וכמו שעינב ציינה, היינו שלשום בבית הדין של חסידות בעלז. מי שיודע, בקורונה הם לא בדיוק ישרו קו, ובנושא החיסון יש לנו בשורה מאוד מאוד גדולה, שהחסידים מגיעים בהמוניהם וכולם ילכו להתחסן. וכבר היום התפרסם מכתבו הרשמי של האדמו"ר אחרי שבית הדין שמעו בהרחבה את פרופ' גרוטו בפגישה שנערכה שלשום.

מעבר לפרסומים האלו, שכמובן גם כל העיתונות רתומה ומגויסת לנושא החיסונים ומפרסמת את כל הקריאות האלה של הרבנים לצאת ולהתחסן, ישנו קמפיין שהוא הקמפיין הפורמלי שאומר: החזרה לשגרה בידיים שלכם, אנחנו כולנו רוצים לחזור לחתונות, לתפילות ברוב עם, לטיסות לקברי צדיקים, והמפתח לשגרה הזאת נמצא בחיסון. ולכן, אם אנחנו רוצים כמה שיותר מהר את השגרה אז אנחנו צריכים להתחסן. וישנו קמפיין שעוסק בנושא הלא פורמלי והוא א'. אנחנו מתמודדים עם הרבה מאוד עבודה של מתנגדי החיסונים, כולל בלוחות המודעות וכולל בתוך בתי הכנסת, שמפיצים הרבה חומרים שהם פייק ואנחנו צריכים להגיב לזה. אז אנחנו מגיבים לזה באמצעות חומר שקורע את המסכה מעל האינטרסים שלהם, למשל, שהרבה מהם משתייכים לכל מיני כתות מסיונריות, אלו דברים שהציבור החרדי ממש נרתע ממנו, ומסבירים את האינטרסים. אז זה אחד הדברים החשובים, כי לציבור שלנו קצת יותר קשה לבוא ולבדוק את המידע עד כמה הוא אמין או לא אמין, ומאוד קל לזרוע בהלה. אז יש גם קונטרסים תורניים, הלכתיים, שנותנים את כל הצידוקים ההלכתיים והדתיים למה ללכת להתחסן.

יש הרבה מאוד ידוענים, כמו רבנים או יועצים רפואיים שהולכים ומתחסנים, אנחנו מפיצים את זה באמצעות תמונות, סרטונים וכתבות בלי סוף. למשל, אתמול נכדו של הרב קנייבסקי שהלך להתחסן בעצמו, והיום גם נשיא מועצת גדולי התורה שהולך להתחסן, ועוד כל מיני כאלו דברים שמבחינתנו הם אירועים חשובים מאוד. כמו שעינב ציינה, אנחנו גם נשגר הרבה מאוד הודעות IVR בשביל לדרבן את האנשים להגיע ולהתחסן.

כרגע אנחנו במצב הפוך, אנחנו מקבלים בלי סוף פניות מאנשים שרוצים לבוא ולהתחסן ולא מצליחים לתאם תורים, או שהם עדיין לא בגיל ולפי הקריטריון עדיין לא יכולים להתחסן. ברוך השם, כרגע הציבור החרדי רוצה להגיע בהמוניו להתחסן, ואני מניח שזה מה שיקרה בסופו של דבר. כמו שאמר ראש עיריית בני ברק, אתם תראו שבני ברק הייתה הראשונה להיסגר אבל היא תהיה בירת ההתחסנות במדינת ישראל.

התוצאות ניכרות בשטח, אפשר לפתוח את העיתונים החרדיים, אפשר לראות את היומונים, אפשר לראות את השבועונים, כל כותבי הטורים מגויסים. אני רוצה לומר גם כן שהצלחנו לעשות עבודה מדהימה ולבלום ב-98% גם את הגורמים המאוד מאוד שוליים שקוראים לא להתחסן. אני אומר שוב, למעט אולי באיזשהו כלי תקשורת אחד, אף אחד לא נותן להם במה, הדבר הזה הוא גם כן מאוד מאוד חשוב.

ואנחנו גם מתוכננים עם הפנים קדימה, אנחנו מכירים את הציבור ואנחנו יודעים שאחרי שאנשים יתחסנו אז יש איזושהי התרופפות טבעית, אומרים: רגע, כבר התחסנתי אז אולי עכשיו אפשר להסתובב בלי מסכה, אפשר ללכת לבקר את סבא וסבתא. ואנחנו יודעים שזה לא ככה עד אחרי המנה השנייה, אז אנחנו כבר עם קמפיין המשך שנמצא כרגע בהכנה איך לשמור ולהישמר גם אחרי החיסון. זה מה שנקרא לנסות לתמצת את הפעילות שנעשית סביב החיסונים.

מאה אחוז. אני חושב שהמסר שעולה מהדברים שלך גם צריך לצאת לכיוון השני. זאת אומרת, במסגרת הריפוי החברתי שאנחנו גם צריכים לעבור ביציאה מהקורונה או המתחים המאוד גדולים שאנחנו נמצאים בהם עכשיו, גם המסר שהציבור החרדי ממהר להתחסן והמסר של הביקושים האלה צריך לעבור לתוך התקשורת הכללית.

אתה צודק במאה אחוז. דרך אגב, כרגע היינו יותר ממוקדים פנימה, אבל אתה צודק שצריך לעשות את זה. וחלק, אגב, מהכלים שלנו באמת שהופעלו זה: רבותיי, יש לנו כאן הזדמנות לעשות איזשהו תיקון גם כן תדמיתי לאיך שהצטיירנו כלפי חוץ במהלך התקופה הזאת, וזו ההזדמנות שלנו לבוא ולהראות גם את הציות שלנו לרבנים, וגם את הרצון שלנו להחזיר את המשק ולהחזיר את המדינה כמה שיותר מהר לשגרה.

תודה רבה. אני מבקש להעלות את פרופ' צחי גרוסמן, יו"ר האיגוד לרפואת ילדים. שלום, ביקשת להתייחס, בבקשה.

שלום וברכה, רציתי קודם כול לומר שאנחנו באיגוד לרפואת ילדים התגייסנו למאמץ ההסברתי בשני מישורים. ראשית, רופאים מטעמנו חיברו מסמכי הסבר הן לצוותים רפואיים והן לציבור הרחב על החיסונים הקרבים, אלה שכבר כאן, ומודרנה שעוד יגיעו בקרוב. השתתפנו בצורה פעילה מאוד בוובינרים לרופאים ולאנשי צוות. רק בשבוע שעבר היה וובינר ענקי של 1,500 או 1,600 רופאים, ומומחית מטעמנו השתתפה בוובינר והציגה מצגת לרופאים. אנחנו מאמינים שההשפעה על רופאים היא קריטית בעניין של ההשפעה על הציבור.

ואני אומר את כל מה שאני אומר משום שכרופאי ילדים מכל המגזרים הרפואיים אנחנו אלה שמתמודדים שנים ארוכות עם התופעה של התנגדות והססנות חיסונים, עם הורים אומנם, הפעם זה לא עם הורים, הפעם זה עם כלל האוכלוסייה, ויש לנו את הניסיון ואת הגישה הנכונה איך לתקוף את הבעיה הזאת. לשמחתי, אני חייב לומר שהחל מאתמול נראה שהמגמה התהפכה והססנות החיסונים התחלפה בהתנפלות על החיסונים, אבל עדיין אנחנו חייבים לראות מה קורה כשהחיסונים יוצאו לקבוצות גילאיות נמוכות יותר של 40 ו-30. זה לא חוכמה להקיש ממה שקורה עם בני ה-60 ואילך שרוצים פשוט להגן על עצמם, המבחן הגדול יהיה כאשר זה יוצא לאוכלוסיות גילאיות שתופסות את המחלה כמחלה קלה. נצטרך אז להפעיל מאמץ הסברתי משמעותי עוד יותר. אבל באיגוד לרפואת ילדים, שוב, בגלל הניסיון שלנו בהתמודדות עם הססנות חיסונים מצד ההורים אנחנו מכירים את הנושא הזה. גם ב-2013, נזכיר כאן, בתקופת משבר הפוליו עבדנו צמוד עם עינב שימרון בהצלחה רבה ביותר, מנכ"ל משרד הבריאות דאז היה רוני גמזו, הייתה התחסנות של מעל 70% מהאוכלוסייה. כך שאנחנו כבר מנוסים במשברים מהסוג הזה, והתרומה שלנו היא תרומה מאוד משמעותית במשברים מהסוג הזה.

פרופ' גרוסמן, פה יש איזה היפוך מעניין, כי למיטב ידיעתי ילדים לא יתחסנו.

נכון.

ובעצם התרומה שלכם פה יכולה להיות בלהגיד להורים: אתם צריכים להתחסן בשביל הילדים שלכם.

אתה מעלה כאן נקודה מאוד מעניינת, משום שכשהתחלנו במהלכים שלנו לפני כחודש וחצי שאלו אותנו בעצם: מה אתם רוצים? הפציינטים שלכם הם חולים קלים, הם כמעט לא חולים, הם אלה שיחוסנו בסוף 2020, 2021, רק אחרי שיהיו מחקרים על ילדים, מה בעצם אתם מחפשים כאן? והיה צורך להסביר שאנחנו כאן לא בגלל המטופלים שלנו, אלא אנחנו כאן באמת כמו שאמרת בגלל היכולת שלנו להיפגש עם המשפחות, ואולי בעיקר, כמו שהקדמתי ואמרתי, בגלל שאנחנו מנוסים יותר. אני חושב שאין אף מגזר רפואי, אין אף רופא משום תחום התמחות שמתמודד לאורך שנים כמעט יום-יום עם התופעה של מתנגדי ומהססי חיסונים. אז הספציאליטה שלנו במקצוע זאת ההתמודדות הזאת. לכן הצענו את עזרתנו, לאו דווקא בגלל המטופלים שלנו, למרות שאנחנו דואגים גם להם כמובן, אבל אנחנו רואים כאן את הנישה הייחודית שלנו כרופאי ילדים.

ברור. תודה רבה. אני מבקש להעלות את פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור.

הוא לא נמצא.

מה זה? חגי לוין מחובר כאן כשאנחנו קמים בבוקר, אין דבר כזה. אנחנו גם לא יכולים מופע אחרון של הוועדה ושהוא לא יהיה פה, הבן אדם היה פה יותר ממני. נעבור קצת בקופות החולים. שירותי בריאות כלכלית, רונית וייזר, בבקשה, בוקר טוב.

בוקר טוב, אני רוצה לספר מטעם הכללית שאנחנו לא צריכים לעשות הרבה בימים האחרונים, יש התנפלות עצומה של אנשים, גם צעירים שרוצים בשביל ההורים שלהם. זה נכון שיש שעות שבהן ממש המוקד קורס, הגברנו בצורה אקספוננציאלית את כמות המשיבים לשיחות הטלפון, מוקדניות, גם דרך האינטרנט, גם בכוכבית שלנו 2700 מוקד האחיות, בכל הכיוונים. אנשים מבקשים להגיע ולהתחסן, ואנחנו פותחים מדי יום עוד עמדות. יש לנו נכון להיום כ-180 עמדות, חלקן מאוישות יחד עם פיקוד העורף, עם שאר הקופות, הרוב הן עצמוניות של הקופה.

אצלנו ההסברה תמיד עובדת גם בכיוון המגזר החרדי עם ההתאמות אליו, וגם למגזר הערבי עם ההתאמות אליו. אני חייבת להגיד שאנחנו עוד לא שם כי יש נהירה ויש רצון ויש ביקוש. נכון להבוקר כבר הגענו בערך ל-10,000 מתחסנים, וזה פשוט גם במסגרת התו הסגול, וגם הכמות של החיסונים שמוזרמת אלינו, שהיא עדיין לא מאוד מאוד גדולה, אבל אנחנו ערוכים לחסן, להגיע למשהו כמו 40,000 איש ביום. יש היערכות כזו שתגיע, אני מניחה שבשבועות הקרובים. ואם יהיה צורך נפנה יותר ויותר תעמולה פרסומית לכיוון המגזרים שנדרשים.

כרגע יש דף שאלות ותשובות בכמה שפות שנגיש לכל קהל המבוטחים שלנו דרך האתר. יש לנו חמ"ל שנמצא בכל מחוז, יש חמ"ל ארצי שגם אני יושבת בו, אני עונה לשאלות, אם צריך התייעצות אני פונה גם למשרד הבריאות להתייעץ במקרים ספציפיים. זה בגדול.

ברור.

אנחנו עובדים קשה.

במסגרת של שאלות ותשובות, האם נתקלתם בשאלות שיצרו לכם איזה קושי? והאם יש לכם גם צינור אל הגורמים המדינתיים שיעזרו לכם בדברים שעולים מהשטח?

הרבה שאלות הן שאלות מקצועיות. מכיוון שבנוהל הראשוני שיצא ביקשו לא לחסן אנשים שהייתה להם תגובה אלרגית קשה לחיסונים קודמים, לחומרים רפואיים שהם נתקלו בהם, ולאחר מכן התחילו קצת הקלות, אז יש הרבה שאלות בנישה הזאת – כן אפשר להתחסן או שאי-אפשר להתחסן? לשאלתך, כשצריך אנחנו פונים לרופאים אפידמיולוגים מומחים גם בתוך הקופה וגם במשרד הבריאות, יש לנו צינור ואנחנו נענים ומקבלים הפניה לפעמים לספרות כשצריך, אבל אנחנו בהחלט נעזרים.

יש הרבה שאלות סביב העניין הזה, שהן מאוד מאוד מקצועיות. רופאים פונים שיש להם מטופלים שהם לא בני 60, שהם בני 50, אבל יש להם מחלה קשה, לאו דווקא אונקולוגית, אבל מחלה אחרת קשה, שהם מבקשים לקדם את החיסון לאותו מטופל, לאותו פציינט, האם זה אפשרי או שנחכה? שאלות מהסגנון הזה. ואנחנו ערוכים לענות לכל שאלה. מה שאנחנו לא יודעים אנחנו חוזרים.

תודה רבה. אני מבקש להעלות את משה מוסקו, דובר קופת חולים לאומית. שלום, איך אצלכם?

שלום וברכה, אצלנו בסדר, מתחילים לאט-לאט. שמעתי את כל הדיון, באמת העלינו את כל המידע לאתר, לפייסבוק, במוקד עונים תשובות, הרבה שאלות. החשש היחידי שאני מעלה פה ואנחנו מתחילים לזהות זה במגזר הערבי, לדעתי אין מספיק נקודות במגזר. פתחנו נקודה אחת והביקוש ממש נמוך. אני מאוד מקווה שזה יעלה והמגזר הערבי יתחיל להתחסן. נעשה את זה קצר.

אתם נוכחים, זאת אומרת שאתם באופן יחסי הרבה במגזר הערבי? יחסית אליכם ויחסית למגזר?

יחסית לגודל אנחנו יותר גדולים. אנחנו הקופה הכי קטנה, אבל יחסית לגודלנו אנחנו יותר גדולים במגזר. גם היום פתחו נקודות אחודות, וגם פתחנו מטעמנו נקודה, ונפתח בשבוע הבא. הביקוש נמוך.

אמרת קודם כול שאין מספיק נקודות. האם כמות הנקודות היא לא בשליטה שלכם?

גם בשליטה שלנו. אבל שוב, כמו שאמרה רונית, אנחנו תלויים בחיסונים. החיסונים אינם נמצאים בקופות.

אנחנו חייבים לקבל אישור ממשרד הבריאות לכל נקודה.

בדיוק, החיסונים לא אצלנו, זאת הנקודה המרכזית.

ברור לי, וגם יש את הנקודה הזו, כמובן שברגע שהחיסונים מגיעים יש חמישה ימים להשתמש בהם, אי-אפשר להחזיק אותם.

בדיוק, לכן אתה אומר שזה ממש ניהול סיכונים.

בדיוק. אז כרגע יש בקשה שלכם לנקודות מסוימות שעוד לא נענתה על ידי משרד הבריאות? מה הבעיה בדיוק?

אתה עושה פשוט ניהול סיכונים, אתה שואל איפה מרכז הלקוחות שלי? אני ממפה את הלקוחות בני 60 פלוס ולפי זה אני מתאים את הנקודות. בהתחשב בכך, כמו שנאמר לפניי, השבוע הזה הוא מעין פיילוט, ובשבועות הקרובים נאיץ את הקצב. היום נפתחים עשרה אתרים אחודים, מחר הקופה פותחת עוד 15, ביום ראשון או שני הבא יפתחו עוד 15, וזה הולך ומתקדם לאט-לאט. אני רק שם את האצבע על המגזר הערבי.

יכול להיות שגם יש פה עניין של ביצה ותרנגולת. מכיוון שהרי גם מחסנים עכשיו יותר אנשים מבוגרים, אני לא יודע כמה אנשים מבוגרים במגזר הערבי מתנייעים ברכב שלהם וכמה בתחבורה ציבורית, ואולי קשה להם להגיע לנקודות שלכם. אולי אם יהיו יותר נקודות גם יבואו יותר אנשים.

בהחלט. ברגע שיאשרו לנו – כל הקופות ביקשו את זה – לפצל את המגשים, אני מניח שיהיה הרבה יותר קל. כרגע כל עוד כל הקופות מוגבלות למגשים של 1,000 אתה ממש עושה ניהול סיכונים.

ברור. תודה רבה. אני מבקש להעלות את מלי קושא, אחות ראשית בקופת חולים מאוחדת.

שלום לכולם, מבחינתנו במאוחדת אנחנו עוסקים בהסברה מ-day one, נערכנו לזה מבעוד מועד. אנחנו גם מתואמים עם משרד הבריאות ויש שיתוף פעולה מלא. מבחינתנו כל המבוטחים במאוחדת קיבלו מסרון על התהליך, וגם האוכלוסיות שבתעדוף קיבלו מסרונים מסודרים על קביעת תור באתר ובאפליקציה. בקלות העלינו את היכולת כך שהמבוטח יוכל להזמין את התור לעצמו כבר מיום חמישי, וזה מתבצע. מעל 50% מהמטופלים שלנו הזמינו תור באתר ובאפליקציה. מעבר למוקד הקיים הקמנו מוקד מידע והסברה עם כוכבית ייעודית, כוכבית 3785, שהציבור יכול לקבל שם מידע. שוב, אנחנו נמצאים ברשתות, העלינו וובינרים לכל הצוותים טרם תחילת המבצע, ובתוכנית השבוע גם וובינר ללקוחות.

אני מצטרפת למה שנאמר, אנחנו מזהים משהו במגזר הערבי. אם במגזר החרדי הייתה לנו גם בעיה בנושא של שפעת, הפעם אנחנו לא רואים את זה, יש היענות מאוד יפה, כבר חיסנו 4,500, ויש לנו כבר 40,000 תורים מוזמנים לשבועות הקרובים. כמובן שאנחנו מתנהלים בהתאם לאספקת החיסונים. יש לנו 32 עמדות בשמונה אתרי חיסון. בשבוע הנוכחי המנות מגיעות במנות של 975, במגש נמצאים 195 ויילים, וכל וייל כזה הוא לחמישה חיסונים. משבוע הבא, כפי שהובטח על ידי משרד הבריאות, המגשים האלה יפוצלו, ואז נתרחב ל-70 אתרים כפול ארבע עמדות בכל אתר. אז יהיו לנו 280 עמדות, ונוכל בהחלט לתת שירות לאוכלוסייה כשאנחנו ערוכים למתן של כ-10,000 עד 12,000 חיסונים כל יום.

תודה רבה. עדו אדרי, מכבי, בבקשה.

שלום, בוקר טוב, הדיון הזה מאוד מאוד חשוב. כרגע אנחנו נמצאים במצב של ביקוש. אנחנו כמובן צריכים להיערך למצב שהביקוש ירד, וכאן ההסברה בוודאי קריטית. כרגע אני חושב שהציבור רוצה את החיסונים, יש vibe של ביקוש מעבר ליכולת ההיצע. היכולת נגזרת ממלאי החיסונים. אגיד שהניהול מאוד מאוד מוקפד על ידי משרד הבריאות, זה עובד מצוין. כלומר, התהליך מול המשרד והתהליך המשתף עובד מצוין וצריך לברך על זה.

ככל שיהיה יותר מלאי, וכמו שמוסקו אמר, יפוצל למנות קטנות יותר, ניתן יהיה לפרוס אותו באתרים מרוחקים או קטנים יותר. אנחנו נערכים עם ניידות של עמדה בודדת או עם קרוונים כמו שמאחוריי. אני עכשיו בהיכל שלמה בתל אביב, ויש כאן בנוסף קרוון שייצא בהמשך לערים אחרות. בקרוון יש שתי עמדות חיסון, וככה נוכל בעצם להגיע גם ליישובים יותר קטנים לפרקי זמן מסוימים ולתת שם מענה לציבור. המידע שאנחנו מפיצים - - -

אני שואל אותך, עדו, שאלה ששאלתי קודם גם את רונית וייזר בשירותי בריאות כללית, באיזה שאלות או בעיות במס' גדול אתם נתקלים, שמצריכות מבחינתכם מענה הסברתי שכרגע אין או שצריך לעבוד עליו?

תראה, אני לא חושב שיש משהו שכרגע אין אותו. באופן טבעי באירוע מהסוג הזה כל המחקרים בעולם מדברים על כך שבמצבי סטרס הציבור מבקש 80% יותר מידע, ויש לו יכולת קליטה נמוכה ב-80% למידע. אז המידע קיים.

זה כמו בכנסת, עדו.

הציבור שואל הרבה מאוד שאלות על תוכן החיסון, האם זה מסוכן, זה יותר מטריד אותו מאשר הלוגיסטיקה ואיפה אני יכול להתחסן. לכן אני לא חושב שאפשר לדבר על מחסור במידע. אני חושב שהציבור מקבל הרבה מאוד מידע, אבל כמובן שיותר קשה לו לספוג אותו כרגע.

ברור. תודה רבה. אני מבקש להעלות שוב את עינב שימרון.

עוד דבר שרציתי להגיד ולא אמרתי קודם זה שיש לנו מוקד מידע לרופאים שמאויש על ידי המלב"ם בראשות פרופ' ליטל קינן-בוקר, הוא פתוח גם בימי שישי, והרופאים פשוט יכולים לפנות ולשאול שאלות, ולקבל מענה באונליין כשהם נמצאים מול מטופל אם יש להם שאלה שהם לא יודעים עליה את התשובה.

מאה אחוז. מה שאנחנו מקבלים מהסיבוב שלנו עם הקופות עצמן זה בעיקר בעיה במגזר הערבי, אתם ערים לזה?

כן, אנחנו ערים לזה, והיום ומחר אנחנו אמורים לצלם כ-25 רופאים שמתראיינים על הנושא הזה ועונים על שאלות של הציבור באוכלוסייה הערבית. אנחנו ערים לזה ומטפלים בזה.

בשלבים הראשונים של המשבר הקימה ההנהגה של הציבור הערבי, גם ועדת המעקב, גם ועדת ראשי הרשויות, גם חברי הכנסת, הקימו איזה מין חמ"ל כזה שהיה מאוד מאוד יעיל בהסברה לציבור הערבי ובעצירת הגל הראשון בציבור הערבי – יש לכם היום גוף כזה לעבוד מולו?

כן, יש את איימן סייף שעומד בראש הדסק הערבי. ואגב, היו כמה חמ"לים, גם היום יש כמה חמ"לים, ואנחנו בקשר איתם, ובקשר עם איימן סייף, ובקשר עם הנציגים של קופות החולים במגזר הערבי. ואנחנו עושים פעילות היום גם עם פרופ' זרקא, פרופ' פהד חכים, ועוד הרבה רופאים מהאוכלוסייה הערבית, מהקהילה הערבית.

האם גם במגזר הערבי גויסו מובילי דעת כאלה ואחרים?

כן, גם אנשי דת וגם רופאים. אני מניחה שבמהלך השבוע תראו את התוצאות של ההסברה גם במגזר הערבי.

תודה רבה לך.

תודה רבה לך.

באופן שמתאים, האיש האחרון שנדבר איתו זה פרופ' חגי לוין, בבקשה. חבר הוועדה, פרופ' חגי לוין, אנחנו איתך.

תודה רבה לך. תודה לך, יושב-ראש הוועדה. אני חייב להגיד שמצד אחד אין ספק, ואני ליוויתי את מבצע החיסון לפני עשר שנים לשפעת הפנדמית, והופקו לקחים, ואנחנו רואים איך המשרד עשה קמפיין הסברה מאוד יפה, ואנחנו רואים את העידוד להתחסנות. אני חייב להגיד שצריך גם פעולות מעבר להסברה, למשל, לאפשר לאנשים את הזכות לצאת מהעבודה כזמן עבודה כדי להתחסן. אם אנחנו רוצים לעודד להתחסן זה המסר. אלו דברים שאפשר להעביר. למשל, אם מישהו יסבול מתופעת לוואי לאחר החיסון זה יוכר כיום מחלה בלי בעיות מיוחדות. למשל, להנגיש על ידי הסעות את החיסון לאוכלוסייה שצריכה הסעות. ואני יודע שמאוד קשה עם תנאי החיסון להביא אותו לאנשים מרותקי בית, אבל גם בדבר הזה צריך למצוא את הפתרונות המקצועיים וזה יכול לקחת זמן. אני מקבל את זה, אבל למצוא את הפתרונות המקצועיים להביא את החיסון לאנשים הביתה על ידי צוותים מיוחדים. אנחנו צריכים להאיץ את הקצב ולהתחיל סוף סוף את החיסון בבתי אבות. אז אלה הדברים שצריכים לעשות מעבר להסברה, שזה הנגשת החיסון.

התחסנתי אתמול בהדסה, גם קיבלתי כזאת מדבקה ששמים על צג העובד. גם הדברים האלה הם דברים חשובים כדי להראות שזאת הנורמה החברתית להתחסן, וככה באמת נוכל לא רק בהסברה, אלא גם בהנגשה של החיסון, בעידוד ההתחסנות להגיע לכיסוי חיסוני גבוה, במיוחד באוכלוסיות בסיכון.

אני חייב להגיד על קופות החולים שהן עושות עבודה מדהימה, הן מאוד מתקשות כי הן לא יודעות כמה חיסונים הן יקבלו, מתי הן יקבלו, בגלל זה התורים כל כך ארוכים. חייב להיות סדר של כמות החיסונים המגיעים, מתי, מתי הם מועברים לקופות, ואז אפשר יהיה לתכנן הרבה יותר טוב, ולא בשיטה שפתאום מפתיעים אותם, ואז הם מתקשים להגיע מהר לציבור. תודה רבה. תודה לך על הדיונים ועל הדיון היום.

ברור. תודה רבה. אנדריי, עוד משהו להוסיף?

לא. אני רק רוצה לציין שוב את ההירתמות של משרד הבריאות עד כמה שהם הצליחו בפרק הזמן הקצר מאפס והלאה, באמת עשו מאמץ. ואני שוב רוצה לציין שנדרש פה במסגרת אותם נהלים לטיפול מערכתי במגפות ובכלל בהסברה במגפות ממש כמו במהלך צבאי, מיפוי אוכלוסייה, מיפוי שפות, מיפוי מגזרים, הפניית תקציבים מסודרת, שאיננה כבשנה רגילה. ורק אחזור על המספר, מסך כל ההוצאות – באופן עקבי משנת 2015 עד שנת 2020 רק 1% מסך כל תקציבי הפרסום הופנו למגזר הדובר הרוסית, למשל, וזה כמובן מעט, ואפשר לחלוק עליי מקצועית.

אתה מדבר על מתוך תקציבי הפרסום הממשלתיים.

מהפרסומים הממשלתיים. כי מדברים שגודל האוכלוסייה לא קובע, וכמות כלי התקשורת בשפה הרוסית יותר נמוך משמעותית מכלי התקשורת בשפה העברית, ולכן הפריסה כלפי קהל היעד שונה. אבל שוב, עובדתית זה המצב, במשך חמש שנים 1% מסך כל התקציבים של הפרסומים הממשלתיים של כלל המשרדים הולך למגזר דוברי רוסית. ועדיין אציין שוב ואחזור על משרד הבריאות לטובה, על המאמץ וההירתמות שלהם. וגם נורא חשוב מה שהם עשו בכוכבית 5400 בקו החם שלהם, העניין של ההסברה ברוסית, וגם היכולת לתקשר איתם בשפה הרוסית, את זה פשוט חייבים לציין לטובה.

צריך להגיד, כמו שאמרתי בהתחלה, אנחנו בשלב הטוב של אירוע החיסונים במובן הזה שבהתחלה קודם כול באמת כמות העיסוק בזה הייתה עצומה וההתרגשות מעצם העובדה שהם הגיעו. הביקוש באופן טבעי עולה על ההיצע בשלב הזה, גם בגלל כל מיני נושאים לוגיסטיים שעלו בקטנה בדיון הזה, כי זה לא היה המיקוד. אבל אני חושב שחלק לא קטן מהבעיות עוד לפנינו, יתחילו ידיעות מהארץ ומהעולם על תופעות לוואי ודברים כאלה. אני לא אומר שיש, אני אומר שיתחילו ידיעות, ותמיד יש איזה מקרה אחד, אני לא מדבר עכשיו על פייק ניוז, איזה מקרה אחד או שניים שיתפסו אולי סדר גודל הרבה יותר גדול, יתחילו כיסים של התנגדות, יגיעו גם לכיסים של ההתנגדות. כי כרגע ההיצע לא מגיע אפילו לחלק קטן מהביקוש של הרוב שרוצה להתחסן. יתחילו מחלוקות סביב הדברים האלה, ואז מערך ההסברה וההתמודדות שלו ייבחנו. אז במובן הזה הלקחים שעולים עכשיו, עלו גם מהדיון הזה יהיו חשובים להמשך.

בסופו של דבר סוגיית ההסברה לא הייתה מהסוגיות שהטיפול בהן הצטיין לאורך משבר הקורונה, צריך להגיד. והלקחים מזה גם יצטרכו להיות מופקים גם בהשוואה למדינות אחרות שראינו בהן הסברה. אני עוד זוכר את הדיון בוועדת הקורונה שבו הוסבר לנו על ידי המל"ל שהסברה זה שראש הממשלה מופיע בתשע בערב בטלוויזיה. אז מכאן ועד למה שראינו עכשיו זה בהחלט שיפור גדול, אבל הלקחים האלה גם יצטרכו להיות מופקים, א'. כי האירוע איתנו עוד להרבה זמן; וב'. כי חס וחלילה עלולים להיות אירועים נוספים. אבל בסך הכול צריך להגיד שבשלב הזה, בו התמקדנו בסוגיית ההסברה בחיסונים, עושה רושם שהיא בשלב הזה מטופלת היטב.

לפני שאני נועל אני רוצה שהוועדה תעשה כמיטב יכולתה, כפוף גם למגבלות יו"ר הוועדה וגם למגבלות הכנסת, גם אם אכן אנחנו בלילה יוצאים לבחירות, לתפקד גם במהלך פגרת הבחירות.

אני רוצה להודות מאוד לצוות של הוועדה – פלורינה, איל, יפעת, חנה, יעקב, לעונג היה לכולנו. אני חושב שנעשתה פה עבודה חשובה בחצי שנה הזו. וככל שנעבוד בסדר, אני מאחל לכם עם יו"ר הוועדה הבא מהאופוזיציה הבאה, שהוא ייהנה לא פחות משאני נהניתי. תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:30.