פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



31
ועדת החוקה, חוק ומשפט
29/12/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 172
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, ו' בטבת התשפ"א (21 בדצמבר 2020), שעה 12:30

1. הצעת צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התש"ף-2020 - חצור הגלילית
2. הצעת צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התש"ף-2020 - בית שאן
3. הצעת צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התש"ף-2020 - בית שאן << נושא
4. הצעת צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התש"ף-2020 - ירוחם
5. הצעת צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), תש"ף-2020 - רמת גן
6. הצעת צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התש"ף-2020 - אופקים
7. הצעת צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התש"ף-2020 - אופקים

חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר
איתן גינזבורג
מיכאל מלכיאלי

עלמא אלימלך - לשכה משפטית, משרד הפנים

שושי פרידמן-סומך - עו"ד - משרד המשפטים, משרד המשפטים

זקי לוי - ראש העיר בית שאן, עיריות ומועצות מקומיות

שמעון סויסה - ראש המועצה - חצור הגלילית, עיריות ומועצות מקומיות

כרמית אהרון אמונה - מועצת ירוחם, יועמ"ש, עיריות ומועצות מקומיות

דניאל אגרונוב - מועצת ירוחם, מנהל אגף תפעול, עיריות ומועצות מקומיות

עידית כהן - עיריית אופקים, עורכת דין, עיריות ומועצות מקומיות

נטע יגר - עיריית רמת גן, עו"ד, עיריות ומועצות מקומיות

שמעון שומרוני - עיריית רמת גן, מנהל אגף, עיריות ומועצות מקומיות

אלברט אוחיון - ראש אגף שפ"ע, רמת-גן

אפרת חקאק

אסף פרידמן

שרון רפאלי
1. הצעת צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התש"ף-2020 - חצור הגלילית <<

צהריים טובים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט בנושא הצעת צו העיריות (עבירות קנס) של מספר רשויות כפי שמופיעות כאן. אנחנו נתחיל, בבקשה, עם חצור הגלילית. נמצא איתנו ראש העיר על הקו? שם ותפקיד לפרוטוקול, בבקשה.

שמעון סויסה, ראש המועצה המקומית, חצור הגלילית.

מה שלומך?

טוב, תודה.

מה נשמע אצלכם? איך הקורונה אצלכם?

אנחנו עיר אדומה.

בעזרת השם, בקרוב ירוקה ומחוסנת. תציגו את הבקשות שלכם. מי שאתה רוצה שיציג, בשמחה רבה.

על שולחן הוועדה מונחות ברירות הקנס לחוקי העזר, ואנחנו מצפים לאישורן.

יש פה נושא ימי מנוחה, פתיחת עסקים וסגירתם ושילוט, שווקים ושמירת איכות הסביבה. החוקים הללו חדשים או שהם קיימים ורק תוספת הקנס?

אנחנו מדברים על עבירות קנס.

אלה כל חוקי העזר שקיימים. למה ביקשתם להעלות למקסימום? תסביר לי.

עשינו התייעצות בהנהלת המועצה ואחרי כן במליאה והגענו למסקנה שכדי להרתיע את הציבור צריך לשים את הסכומים המקסימליים כדי להרתיע.

אני רואה שהגבוהים הם באיכות הסביבה ובפתיחת עסקים. יש הערות למשרד הפנים?

אין הערות. לפני הדיון בעקבות הערות של הייעוץ המשפטי של הוועדה נעשו כמה תיקונים בהסכמה עם הרשות.

אלה הנתונים שאתם רואים בצו שלפניכם.

נמחקו סעיפים 2(א) ו-9(א) בחוק העזר בעניין שווקים, והוספנו סייג לסעיף 15 לחוק העזר בעניין שווקים לעניין הפסקתם על-פי דרישת המפקח; בסעיף 82(א) הוספנו סייג: למעט לעניין המראה הנאה.

אני רק אעיר שלעניין הסעיפים של השווקים הערתי שהם סעיפים רחבים מאוד.

רחבים מדי.

כן, רחבים מדי ולכן למחוק.

הורדתם את "המראה הנאה" כי נאה - -

על טעם וריח, כן.

אני מעלה להצבעה את צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) – מועצת חצור הגלילית. מי בעד?

הצבעה

הצו אושר.

הצו אושר פה-אחד. הצו אושר.

אדוני ראש העיר, שיהיה לך בהצלחה. אני מבטיח לבוא לבקר אותך בזמן הקרוב.

בשמחה רבה. תודה.

אתה יודע למה? מתחילות בחירות, צריך להסתובב בארץ.

אנחנו קרובים בלב. תעלה למקומות אחרים, יותר קשים.

בשביל הפרוטוקול, לראש העיר ולאנוכי היו כמה שעות טובות בשלל תפקידינו הקודמים.

נכון.

כל טוב ושיהיה בהצלחה באכיפת החוק והסדר, מכובדי.

אני עושה הפסקה בדיון לצורך דיוני המליאה שאמורים להיות קצרים היום באופן מפתיע. נחדש את הישיבה חמש דקות לאחר סיום המליאה.

אתה יכול לעשות עוד אחד.



































2. הצעת צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התש"ף-2020 - בית שאן
3. הצעת צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התש"ף-2020 - בית שאן << נושא

שלום, אדוני היושב-ראש.

שלום. תביאו את בית-שאן מהר.

לנו יש בעיה אחת פשוטה: אנחנו לא מבקשים כלום. ממועצה מקומית לעירייה. אנחנו בצו העיריות.

אפשר להביא את ירוחם לדיון?

רמת-גן גם ממתינה.

אנחנו המתנו רק חמש שנים, לא הרבה.

אתם כולכם תהיו היום. אתם רואים שאני עושה את הדיון הזה בשעות לא שגרתיות.

בית-שאן, בבקשה.

יש לכם שני צווים: צו אחד למחוק את הרשות מצו המועצות המקומיות והצו השני – להוסיף את העברות לצו העיריות. לי אין הערות לצו.

איזה צווים הגיעו למקסימום בנושאים?

הם מבקשים רק דרגה ג' שזה - - -

משרד הפנים, זה בסדר?

כן.

משרד המשפטים, זה בסדר?

זקי, מתגעגעים אליך, אחי.

תודה. אוהב אותך.

אני מעלה להצבעה את שני הצווים: גם את השינוי לצו העיריות וגם את הצווים עצמם, את ברירות הקנס. מי בעד?

הצבעה

הצווים אושרו.

פה-אחד. הצווים של בית-שאן עברו.

אני לא יכול להמשיך את הדיון. עכשיו 15:59 והמליאה מתחילה ב-16:00. ברגע שתינעל המליאה אנחנו נתכנס ונדון בשאר הרשויות, ואני מקווה שנוכל לאשר את כולם אם לא יהיו בעיות ספציפיות. תודה רבה לכם. הישיבה כרגע מופסקת.


(הישיבה נפסקה בשעה 16:00 ונתחדשה בשעה 16:25)


























4. הצעת צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התש"ף-2020 - ירוחם

אני פותח שוב את הישיבה. אופקים – נמצאים איתנו על הקו? מי מאופקים מציג את הבקשה? אופקים על הקו?

אפשר לעבור לירוחם? היינו ראשונים.

חבר'ה, זה לא מכרז.

אופקים?

ירוחם עכשיו, לא?

ירוחם, טוב, בבקשה.

אנחנו מבקשים לאשר את צו עברות הקנס שלנו אחרי חידוש בחמש השנים האחרונות של מספר חוקי עזר ותהליך של מעבר לברירת משפט שנעשה גם בפעם הקודמת ומופיע בפניכם.

אפשר, בבקשה, לפרט את הנושאים?

אנחנו חוקקנו בחמש השנים האחרונות שני חוקי עזר עיקריים שאחד מהם עוסק בתחומים של איכות הסביבה והשני נוגע לחוק שמירת הסדר שעיגן כמה מספר חוקי עזר ועדכן את חוקי העזר של הרשות לאחר שנים ממושכות שחוקי העזר של ירוחם לא היו מעודכנים וגם בעקבות הערות שקיבלנו גם ממשרד הפנים. תחילת התהליך היה מעבר לברירות משפט. שנים ירוחם הייתה בברירת קנס, ועברנו לברירת משפט. הדיון היום זה השלב האחרון ברביזיה שעשינו בתחום חוקי העזר באמצעות עדכון צו עבירות הקנס של המועצה שיכלול את חוקי העזר החדשים שלא נכללים בצו עבירות הקנס הקודם; בין היתר שילוט, איכות הסביבה (מניעת מפגעים) ושמירת הסדר.

גברתי היועצת המשפטית, יש הערות מיוחדות?

היו לי כמה הערות שכבר תוקנו. זה נמצא מול עיניהם של חברי הכנסת. הדבר הראשון זה בסעיף 2 לחוק עזר איכות הסביבה: היום בחוקי העזר עושים מדרג בין המפגעים השונים כי הסעיף הוא מאוד כללי. אני אקריא בעמוד 3 בטבלה: "לא יגרום אדם מפגע ולא ירשה לאחר מטעמו לגרום מפגע". בחוק העזר יש 18 סוגי מפגעים וביקשנו לעשות מדרג ולהשאיר את הדברים המסוכנים יותר בדרגה הכי גבוהה ולהוריד חלק מסוגי המפגעים לדרגה יותר נמוכה.

זה תוקן?

זה תוקן.

כן. אנחנו תיקנו ונתנו פירוט של כל אחת ואחת מההגדרות של מפגעים לפי דרגת חומרה מא' עד ג'. זה אופשר על-ידכם אחרי שהצמדנו את החומרה לכל עבירה.

יש עוד כמה חידודים שכבר נמצאים.

לגבי נושא של מיחזור.

אני לא אפרט את התיקונים האחרים.

מה שמופיע באדום זה התיקונים.

נכון. השאלה הכללית שלנו היא שראינו שיש סעיפים חדשים של מיחזור ואיסור השלכת פסולת שלא למתקני מיחזור.

בחוק שמירת הסדר או בחוק איכות הסביבה.

כן.

השאלה רק האם קיימים מתקני מיחזור.

כן. נמצא כאן גם מנהל אגף התפעול, אם תרצו לשמוע אותו. ירוחם עברה תהליך בשנים האחרונות להצבה של מתקני מיחזור.

הוא יכול לענות במקומך. מה שמך?

אני דניאל אגרונוב, מנהל אגף התפעול.

שלום, נעים מאוד. כמובן, אנחנו בעד המיחזור ורוצים שיהיו לכם כלי אכיפה לכך. השאלה האם הפריסה של מתקני המיחזור היא באמת פריסה הגיונית? כי אם לא קיימים מתקני מיחזור אז אנחנו לא נותנים את האפשרות לתת קנס עליהם. אז אני רוצה לדעת ממך, אם תוכל לפרט את עבירות הקנס שביקשתם עליהן ברירת קנס במיחזור, והאם קיימים להן כלי האצירה המתאימים.

וגם האם האוכלוסייה שלכם כבר מודעת להליך הזה? האם זה משהו שכבר מוטמע ברשות? האם עשיתם מבצע של הסברה, חינוך?

בירוחם פועלים שישה זרמי מיחזור: אנחנו ממחזרים פה קרטון, נייר, פלסטיק, זכוכית, מוצרי פסולת חשמלית ואלקטרוניקה ואריזות. יש לנו פריסה בכל היישוב של מתקנים רלוונטיים של כל זרם. אנחנו ממחזרים כבר מספר שנים, והתושבים מודעים לכך. אחוזי המיחזור פה יפים מאוד, ובחלקם אנחנו עולים כל שנה.

ומבחינת המרחק לבתים וסביבם? יש לכם גם מיחזור ברמה של אשפה ביתית – יש לכם כתום וחום – או שזה לא מתייחס לזה?

לאשפה ביתית יש מתקנים לאשפה ביתית בין מתקנים ציבוריים באזורים של מגורים משותפים, ויש מתקנים אישיים בבתים פרטיים. בנוגע למתקנים לשאר זרמי המיחזור יש פריסה שנותנת מענה לכולם במרחקים סבירים ואף יותר מזה. יש פריסה בכל רחבי היישוב, ואנחנו בשנה הקרובה נוסיף עוד מתקנים במקומות שיש צורך נוסף. יש עוד חדשות, כמובן, שמתאכלסות פה.

כשאתם כותבים בסעיף: "אם הותקן מיכל סמוך למקום מגוריו של אדם" אז הוא יכול לחטוף קנס אם הוא לא משליך את הפסולת שלו לאותו כלי אשפה. מה, מבחינתך, נחשב "סמוך למקום מגורים"? כמה קרוב? סוף הרחוב, חמש דקות הליכה?

רוב מתקני המיחזור שלנו נמצאים יחד עם מתקני האשפה. כך שכשתושב יוצא להשליך פסולת אז את האשפה הוא זורק לצפרדע או לעגלת האשפה ואת המוצרים שניתן למחזר – למתקני מיחזור.

כי שם זה יותר בניינים גדולים. יש עוד דברים?

יש לי עוד שאלה פרטנית אחת. בעמוד 5 סעיף 24(ב) קובע: "בעל נכס יציב ברשות הרבים כלי אצירה לאחסון, הוצאה וכולי", וזה בדרגת קנס; ויש גם סעיף 7(ב) בעמוד 8 שהוא בדרגת קנס ב'. מבחינתי זה נשמע די מקביל. השאלה מה ההבחנה ביניהם?

את טוענת ש-24(ב) חופף ל-7(ב)?

כן.

שניהם מדברים על הצבת כלי אצירה לאחסון, הוצאה ופינוי של פסולת בניין – גם פה וגם פה.

24(ב) נוגע יותר למכולות של פסולת הבניין שאנשים מציבים בשיפוצים.

וגם השני הוא אותו דבר. אה, אולי מתכוונים פה למיחזור פרטי, שאנשים מנסים למחזר באופן פרטי.

לדעתי, 7(ב) מתייחס לכלל כלי האצירה שהם פשוט לא - - - פסולת בניין.

כלל כלי האצירה.

שזה לא יהיה דברים פירטיים, זה הרעיון. שלנו תהיה שליטה ובקרה על האופן שבו מניחים. כבר היו לנו כמה מקומות שזה גרם לפגיעה בכלי רכב שהציבו לא נכון. מפה זה נובע.

בסדר.

אולי נכון להוסיף ליד סעיף 7(ב): "למעט כלי אצירה של פסולת בניין". ואז ההבחנה תהיה ברורה.

אין לנו בעיה עם התוספת.

כדי לחדד.

בסדר גמור. משרד הפנים, הערות?

לא.

משרד המשפטים – לא. גברתי היועצת המשפטית?

לא.

אם כך אני מעלה לדיון את צו המועצות המקומיות (עבירות קנס)(תיקון), התש"ף-2020 – מועצה מקומית ירוחם. מי בעד אישור הצו עם התיקונים שציינו והתיקונים שכבר מופיעים בגוף הצו?

הצבעה

הצו אושר.

הצווים אושרו פה-אחד.

תודה רבה לכם והמשך ערב נעים.

דרישת שלום לראשת העיר.

יגיע, תודה.




























5. הצעת צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), תש"ף-2020 - רמת גן

עיריית אופקים, בבקשה. אופקים לא על הקו? אוקיי, רמת-גן, בבקשה. תציגו את הצווים שלכם.

אנחנו מברכים על קיום הישיבה. חיכינו המון זמן. חוק עזר שעוסק באיכות הסביבה אצלנו נחקק אחרי כעשור ואיחד הרבה חוקי עזר ישנים נושנים מהמאה הקודמת. התאימו אותו לצרכים הנוכחיים של העירייה ברוח חוקי העזר המודרניים. מה שנותר עכשיו זה לבצע תיקון בצו עבירות הקנס שיפנה לחוק העזר החדש, כך שהעבירות שנמצאות פה ייאכפו בצורה של קנס כמו שמקובל ברשויות מקומיות רבות.

עברנו ובדקנו את הסעיפים וקבענו בצו עבירות הקנס את הסעיפים בהתאם למדיניות האכיפה של העירייה בהתבסס על דרגות של קנסות שנקבעו בעבירות זהות או דומות ברשויות מקומיות נוספות, ואנחנו שמחים שזה יאושר בהקדם.

זה מתייחס לנושאים של איכות הסביבה.

כן.

אם יש שאלות בנושא אני מוכן לענות.

מי זה?

אלברט אוחיון, ראש אגף שפ"ע בעיריית רמת-גן.

מי זה אלברט אוחיון?

מה שלומך?

ממתי אתה בתפקיד?

כבר כמעט שנתיים.

אפשר לעשות הפסקה בדיונים של הוועדה? אני חייב חיבוק, אלברט.

אני אשמח מאוד.

אלברט, למי שלא יודע, היה מפקד מרחב דן בגוש דן. בני ברק הייתה תחת פיקודו. לאחר מכן היית גם סגן ראש מתנ"א ופרשת מהמשטרה. תמיד יודעים ברשויות המקומיות לקחת את האנשים הכי טובים מהמשטרה כשהם פורשים.

תודה רבה.

אלברט, אם אתה חתום על נושא איכות הסביבה אז אני לא שואל שאלות. נהיה בקשר, בעזרת השם, ושיהיה לך בהצלחה.

אני אשמח מאוד. תודה רבה.

תבוא לבקר בבני-ברק. עכשיו אני כבר מחוסן. אתה יכול לבוא לבקר אותי.

דרך אגב, פורסם היום ב-YNET שרמת-גן היא העיר הממחזרת הגדולה ביותר בארץ.

יישר כוח.

אתה רואה? זה מה שנקרא: טוב לצדיק, טוב לשכנו. זה הכול בגלל בני-ברק, אלברט.

אתה יודע שאני אוהב את העיר בני-ברק.

בסוף בסוף זה בזכות התושבים.

בוודאי. בסופו של יום זה התושבים.

צריך גם לשלוח ברכות לראש העירייה ולסגן ראש העירייה.

ברור.

גברתי היועצת המשפטית, בבקשה.

היו לי כמה הערות ושאלות. קודם כול ביקשתי, והרשות הסכימה, למחוק שני סעיפים: 110(א) בעמוד 8 ו-107(א) בעמוד 16; אחד זה בעניין העבירה של נושאי משרה שזאת עבירה פחות מתאימה לפיקוח על-ידי פקח; ו-107(א) שמדבר על הגשת דוח יזום.

זה ירד בהסכמה.

יש סעיף אחד שירד. יש עוד סעיף – 107(ג).

באיזה עמוד?

107(ג) בסוף עמוד 7 ותחילת עמוד 8. גם שם יש עבירה על אי הגשת דוח כשחל שינוי בדבר הפעלתו של המפעל. אני שואלת האם אתם חייבים דוח על אי הגשת דוח כשלא מדובר על פנייה מהרשות למפעל אלא במשהו יזום. בדרך כלל עברות הקנס נקבעות להפך – אם המפקח בא ומבקש דוח והבן אדם לא מגיש אז אפשר להטיל דוח. אז אני אשמח לשמוע את עמדתכם לגבי זה.

בקשר ל-107(ג) שנמצא בעמוד 7, קודם כול צריך לקרוא בכללותו, כלומר גם את סעיפי המשנה שקדמו לו: את 107(א) ו-(ב). אני מפנה אתכם לעמוד 16. בעמוד 16 107(א) מדבר על מצב שבו ראש העיר פונה בהודעה לבעל מפעל ומבקש ממנו להגיש דוח שנתי. זאת אומרת יש פה פנייה של הרשות. בסעיף (ב) מדברים על מצב שלא נכלל זמן בהודעה אז בתוך חודשיים. זה סעיף העבירה שלנו. סעיף (ג) מדבר על מצב שבו אולי חל שינוי בדבר הפעלתו של המפעל, המזהמים שבו, פליטת מזהמים ממנו. זאת אומרת הידע נמצא אצל בעל המפעל. אין לפיקוח דרך לדעת אם חל שינוי, אולי אפילו לטובה – אם הוא עבר ממתכת לפלסטיק, אם עכשיו הוא פולט פחות שפכים או יותר שפכים. אנחנו לא רוצים שבעלי מפעלים יסמכו על המזל של האכיפה. אנחנו רוצים שהאחריות תהיה על בעלי המפעלים, ולהם יש הידע מה קורה במפעל שלהם. לכן כשיש תקשורת בין ראש העיר מראש, וברגע שיש שינוי בעל המפעל צריך לבוא ולדווח. אם הוא לא מדווח הוא מקבל קנס. זה הרציונל.

מה המשמעות של "חל שינוי בדבר הפעלתו של המפעל"? זה משהו כל כך רחב. אפשר להגיד כמעט על כל דבר שהוא "שינוי בהפעלתו של המפעל". זה דבר שנראה לי שאם מישהו משנה משהו בתוך המפעל והוא לא דיווח לראש הרשות ומקבל קנס זה נראה לי מרחיק לכת.

זה קצת בעייתי.

לא, לא. אני מפנה אתכם לתוספת. יש טופס מאוד מפורט של סעיפים ספציפיים. אם תסתכלו בתוספת לחוק העזר, שם יש רובריקות שלמות. אז רק דברים שנמצאים ברובריקות, עליהם צריך לדווח, לא על כל דבר בכללותו. זה ספציפי.

השאלה האם בעל המפעל יודע לחפש את זה היטב. זאת תמיד השאלה במשהו יזום – האם אותו אדם יודע שחלה עליו אותה חובה.

בוודאי, כי התקשורת היא מדי שנה. הוא מגיש את הטופס הזה פעם בשנה בעקבות פנייה של ראש העיר.

איך הוא יודע?

לכן הוא יודע, הוא מכיר את הרובריקות היטב. הוא מדווח עליהן פעם בשנה, הוא חייב. אם חל שינוי הוא נדרש לדווח, בוודאי.

אז לא מספיק לכם שהוא ידווח פעם בשנה.

אם חל שינוי, ופתאום הוא עבר מייצור שמזהם בצורה איקס לייצור שמזהם בצורה אחרת – הרשות רוצה לדעת. היא עוקבת אחרי הדברים, היא דואגת לתושבים שלה. אולי זה מפעל שצריך אכיפה של המשרד להגנת הסביבה. צריך ניטור של הדברים.

אבל יש חוקים בעניין הזה ברישוי עסקים שמתכתבים עם המציאות הזאת. פה זה סוג של עבירת קנס בחוק עזר שהיא לא משהו שאדם עשה. יכול להיות שהוא גם לא מודע וזה עומד על סמך משהו כמו: למה לא חשבת קודם ולמה לא הודעת קודם. יכול להיות שהוא אפילו לא יודע שהוא צריך לעשות את זה.

בהודעה השנתית שפונים אליו מיידעים אותו. הוא מכיר את הסעיף.

משהו לא ברור לי. הוועדה מבקשת למחוק את 7(א)?

הוועדה לא מבקשת, הוועדה קודם כול מעירה.

אני שאלתי לגבי זה והרשות הסכימה למחוק.

(א) ירד.

אם זה ירד אז כל הסיפור מתחיל בכך שהעירייה פונה למפעל למסור לה דין וחשבון שבו מצויים כל מה שמפורט בנספח. אני מבין נכון, גברתי?

כן, בתוספת בטופס.

ואז אחרי שהוא מילא את הדוח בעקבות פניית העירייה, אם חל שינוי במה שהוא כתב בדוח הוא צריך להודיע, ואם הוא לא הודיע - -

לא בהכרח. זה מישהו שיכול להיות שבמשך שנים הגיש דוח שנתי. זה לא שהוא קיבל דרישה ספציפית.

הוא לא קיבל דרישה. הם רוצים שהוא יהיה מאוד ערני לדווח להם.

- - -

לא, גברתי, בעל מפעל שנמסרה לו הודעה להמציא דין וחשבון - -

זה ב-(ב).

רגע. אבל (ב) בא לפני (ג).

לא מבחינה כרונולוגית.

אה, קודם בא (ג) ואחרי כן (ב)?

לא, זה שני דברים שונים.

רגע, תני לי רגע. מתודית.

אין בעיה.

בעל מפעל, העירייה צריכה למסור הודעה שיגיש דין וחשבון למלא אחרי הדרישות הכלולות. ואז בא (ג).

אבל לא בהכרח על אותו מפעל ובצורה כרונולוגית. (ג) יכול להיות גם מישהו שמגיש כל שנה דוח, לא מישהו שפנו אליו.

אז למה אי אפשר לקבוע ב-(ג): "חל שינוי בדבר הפעלתו של המפעל כפי שבא לידי ביטוי בסעיף 107(ב)", ואז תחול עליו - - -

העמדה שלהם היא שמבחינה מקצועית היא לא יכולה לפנות לאותם אנשים כי היא לא יודעת מתי הם ישנו את רמת הזיהום.

כרגע היא אמרה שהיא פונה. את שאלת אותה איך הם מודיעים על הטפסים האלה. היא אמרה שהם יודעים כשהם חותמים עליהם. לכן אני אומר שאם הם חותמים על טופס מסוים שבו הם מתחייבים שכך וכך פועל המפעל ללא מזהמים וכדומה, ואם חל שינוי ממה שהם חתמו עליו בטופס – כמו שאדוני אמר על רישוי עסקים – אז חובה עליהם לדווח לרשות כי מה שהם חתמו עליו בטופס כבר לא חל כי יש שינוי.

בדיוק.

אז אני כן - - - בין שניהם. אז אולי הניסוח צריך להיות כזה שחובת ההודעה על השינוי צריך לבוא מהטופס שעליו חתמו. אגב, עשינו את זה גם בתקנות רישוי עסקים. אם אדם עומד בתנאי רישיון עסק מסוים שקבע משרד הבריאות, והוא מפר את הדברים האלה בהיבט של מיקום - - -

אבל כאן הנוסח – תקראי שוב את (ג).

"חל שינוי בדבר הפעלתו של המפעל, המזהמים שבו או פליטת מזהמים ממנו יגיש דין וחשבון".

מה זה "חל שינוי"? נגיד שמכונה אחת לא עובדת או עובדת בצורה אחרת – אם הוא עשה שינוי בעסק עצמו אז אני מבין מה שאתה אומר כי התחייבת שאתה הולך לעשות 1, 2, 3, ועכשיו אתה עושה 4, 5, 6. פה יש דברים שמחר יגידו לו שהפליטה אצלו השתנתה. איך אני יכול לדעת את זה?

מה זאת אומרת? אדם שיש לו מפעל ומודיע שהמכונה פתאום פולטת מה שאתה אומר, א', הוא אמור לדעת, זאת חובה שלו לפי החוק, לא חוק העזר.

לכן אמרתי – לא חוק העזר.

על-פי חוק הוא חייב להודיע. אבל מה אומרת העירייה? אם יש מצב שבו יש עכשיו פליטת מזהמים גבוהה יותר ממה שהוא נדרש והוא מתחייב עליה ב-(ב) אז הוא צריך לדווח אחר כך לעירייה. אם הוא לא מדווח יש עליו קנס. כלומר יש עליו חובה וסנקציה על החובה הזאת. לפני כן הוא התחייב.

אבל אני מסביר לך שוב: חוקי עזר כאלה הם בדרך כלל ב"קום ועשה". אתה עשית משהו שאסור לך לעשות; עשית ככה – זה עושה ככה; אתה זורק פסולת אז אתה מקבל כך, אתה עושה כך – אתה מקבל כך. פה אין משהו מוגדר שעשית, יש תוצאה שהזיהום השתנה או משהו אחר.

חל שינוי בהפעלתו של המפעל?

הפעלתו זה משהו אחר.

כך מתחיל הסעיף.

אבל "הפעלתו" זה מאוד רחב.

הפעלתו לפי מה שהוא התחייב בטופס. זה מה שכתוב ב-(ב), אדוני.

בדוח השנתי שלו.

נכון.

הוא מציע משהו כל שנה ואז אם חל שינוי - - -

מה הוא מייצר ומה הוא עושה.

ככה - - - אם חל שינוי במה שהוא חתם עליו אז אתה שואל את הסעיף. אם חל שינוי במה שהוא חתם עליו שיודיע לרשות.

אבל זה לא מה שכתוב ב-(ג).

אני לא חולקת עליך שסעיפים דומים כאלה קיימים במגוון תחומים. בדרך כלל בחוקי עזר - -

חוקי עזר לא מתאימים לזה.

למה הם לא מתאימים לזה? תעביר סמכויות לרשות המקומית. תחזק אותה בהקשר הזה.

בסדר, זאת רפורמה גדולה.

זאת לא רפורמה גדולה. הדברים הגדולים שאדוני עשה מתחילים בשינויים הקטנים. הצלחות קטנות.

זה קצת דרקוני מידי.

מותר לוועדה לשנות את הנוסח?

לשנות את הנוסח עצמו – לא; לקבוע תנאים – כן. חוק העזר קיים, ואנחנו לא יכולים לשנות אותו.

ואם הם מסכימים לשנות משהו זה אפשרי?

לא. אפשר לשנות איזשהו תנאי, לקבוע תנאי לאכיפה. זה מה שתראה לפעמים בצו, אבל את נוסח החוק אי אפשר לשנות.

אם (ג) מתייחס לדוח השנתי – הוא צריך לדווח על שינוי מהדוח השנתי.

כן.

זה הרציונל, וזה גם הרציונל של עיריית רמת-גן. אם יש שינוי בדוח השנתי הוא צריך לדווח.

נכון.

כמו רישוי עסקים. אין שום הבדל.

השאלה אם אין פה חפיפה בין הדברים כי יש לזה מערכת חוקים שלו. אני אגיד לך שוב, אני לא חושש אבל אני אומר שוב – כל חוקי העזר העירוניים הם ב"קום ועשה", שאדם עושה דברים בפועל. פה זה נכנס כבר למערכת של רישוי עסקים. זאת אומרת אתה לא כותב בחוק עזר שאם אדם לא שילם ארנונה בזמן אתה יכול להיכנס אליו הביתה ולתת לו דוח. מה שמפריע לי כאן זה over doing. זה נכון שזה איכות הסביבה אבל במסגרת רישוי עסקים כשאדם מקבל רישיון, יש לך הדבר הכי חזק – לשלול לו רישיון אם הוא מזהם. אז אתה מתחיל עם כל מיני קנסות על צואה של כלבים? משהו פה לא מתאים.

אם יורשה לי אני חייבת לחדד, כמו שראינו בדוגמה של המיחזור קודם – זה לא רק ב"קום ועשה". זאת אומרת אם יש לי מיחזורית ליד הבית והוא לא מיחזר אלא סתם זרק לזבל אז הוא מקבל דוח. זה לא שהוא עשה איזו פעולה, אלא אנחנו נותנים דוח על אי פעולה. זה דומה למקרה פה: הוא לא דיווח, היה לו שינוי במפעל, הוא זיהם יותר או פחות ולא דיווח לרשות – הוא מקבל דוח.

סליחה, אני לא כל כך מסכים, אבל קצת. אם הוא לא מיחזר, זאת אומרת אם הוא זרק את הפסולת הממוחזרת לפסולת שאינה ממוחזרת זה "קום ועשה". הוא לא קיבל את הדוח שהוא לא מיחזר, אלא שהוא זרק את הפסולת למקום אחר.

מאחר שגם לי יש רקע עירוני וגם איתן, וכשאיתן שותק אחרי שאני מסביר לו ולא עונה לי חזרה מיד, אז כנראה - -

יש לי כלל, אדוני, שאני מנסה לאתגר את יושב-ראש הוועדה עד גבול מסוים. אגב, לא רק פה, אלא גם בוועדות אחרות.

זה שאתה לא ממשיך לאתגר עד הסוף זה בסדר. תמשיך עם זה, זה כיוון טוב.

אני חושב שהסעיף הזה יכול לעבוד.

אם את מבינה אותי נכון, יש מערכת שלמה של חוקים של רישיון עסק.

אבל רישיון עסק לא תמיד מגיע לרזולוציות האלה.

כשאתה מאשר למישהו שילוט אתה לא שולל לו את הרישיון אם הוא לא עשה את השילוט נכון.

גם פה לא שוללים.

אתה יכול לתת לו קנס. פה יש מערכת של רישיון עסק. רישיון עסק זה טפסים של רישיון עסק. שם אתה ממלא אותם, אתה מחייב. יש לך עונשך בצדך. זאת אומרת אם אתה מפר אותם אז – התראה, שוללים לך את הרישיון או לא שוללים את הרישיון. אתה מכניס פה אלמנט אחר של משטרה בתוך משטרה – התראה בתוך התראה. אני אומר שוב – אני די אדיש לזה. משרד הפנים לא שם לב לזה כל כך, אבל אני חושב שזה מסוג הדברים שבדרך כלל חוקי עזר פוטרים את המקומות שבהם אין חקיקה ברורה. זה אמצעי של הרשות להשתלט על נקודות - -

הרשות אומרת פה בעצם: דווח לי שיש שינוי. לא דיווחת שיש שינוי – יש לך קנס. זה מה שהיא אומרת. דווח לי שיש שינוי ממה שחתמת. אם אין שינוי הכול בסדר, אבל אם יש שינוי – דווח לי. לא דיווחת – תיכנס.

כן, זה הדיווח.

נכון.

מה את אומרת, גברתי היועצת המשפטית?

אפשר לקבוע את זה כעבירת קנס, זה לא בלתי הגיוני, ואני מבינה את הצרכים של הרשות. אבל לדעתי, זה קצת חריג בנוף של עבירות הקנס.

אולי גברתי יכולה להראות ליושב-ראש את הטופס וזה יסבר את האוזן. אם זה מולכם. זה לא נמצא בקובץ שפרסמתם. זה נמצא בחוק העזר עצמו.

סליחה, לא באתי לעשות בלגן.

זה בחוק העזר עצמו.

על זה מדווחים פעם ראשונה.

זה קיים רק בגלל חוק העזר?

זה קיים בחוק עזר.

זה לא קיים ברישוי עצמו?

אני מניחה שיש גם חפיפה.

הטופס הזה הוא לא ברישוי עצמו?

מה הכוונה?

כשאדם מגיע ומבקש רישיון עסק מחתימים אותו על טופס כזה, נכון?

אולי מישהו מהעירייה יכול לענות לגבי רישוי עסקים?

זה מפעל, אתה מבין? איך הוא יידע למי להודיע? היה שינוי בתוך חודש – אני לא מכיר דבר כזה. כי בנושאים האחרים שקיימים בעניין איכות הסביבה הם סבירים: עשה חפירה ברחוב, רוכל, לא ילכלך, לא יחזיק, לא ישתמש – הכול כתוב פה, ושום דבר הוא לא "ידווח". זה כמו שתכניסו שמי שלא מדווח על שינוי בהכנסות שלו בארנונה. הוא הגיש בקשה להנחה שמגיעה לו בארנונה ועכשיו השתנה לו הדיווח. על-פי הארנונה הוא חייב לעדכן אתכם. אבל תעשו חוק עירוני כדי שהוא יקבל על זה קנס? זה נראה לי לא סביר.

אדוני, אני אתן לך דוגמה: מה קורה אם עסקתי בתחום מסוים ואני מייצרת משהו שזקוק לקירור. יש מקררים גדולים שדורשים אמוניה שיש לה השפעה משמעותית אם תהיה דליפה. זה משהו שהוא לא צריך לדווח? אנחנו בתור רשות רוצים לדעת כדי לדעת איך להגן על התושבים שלנו.

לא, הוא חייב את זה במסגרת הרישיון שלו. זה מפעל. יש מערכת חקיקה מקבילה שעובדת על זה. אתם לוקחים פה מערכת חקיקה נוספת על החקיקה של ההגבלה הזאת.

מי רוצה להתייחס?

גם אני מגיע מהמשטרה ונחשפנו לא פעם ולא פעמיים - -

תפקידך בכוח?

- - על מפעלים שלא מדווחים לרשויות המקומיות, מפעלים שאני צריך לדעת איזה שינוי נעשה בשנה האחרונה. הדוגמה של האמוניה היא דוגמה מציאותית. נחשפתי לזה כמפקד מרחב שרון בנתניה. לא הרשות ידעה, לא כיבוי אש ידע – אף אחד לא ידע על הדיווח הזה. לדעתי, זה חשוב מאוד. זה לא משמעותי במובן של הקנס. הקנס הוא לא העניין פה. 475 שקלים זה לא המהות. המהות היא חובת הדיווח. חובת הדיווח היא לרשות המקומית. כשיש אירוע של אמוניה – ובכוונה אני אתייחס לאירוע הזה – האירוע הזה הוא משמעותי כי אני מגיע כרשות מקומית לזירת אירוע, לקצין משטרה, ואני אומר לו: במפעלים האלה והאלה יש אמוניה, קח בחשבון. יש כרגע שריפה, אין דליפה, אבל יש לזה השפעת קירור. יש לזה הרבה השפעות. הסעיף הזה, כמה שהוא נראה לא אקוטי, מבחינתנו כרשות מקומית הוא אקוטי ביותר. Comment by USER:

מה תפקידך?

אני מנהל אגף ביטחון ואכיפה של עיריית רמת-גן וממונה קורונה עירוני.

אוקיי.

- - -

אבל השאלה היא שוב, אם זה לא נמצא במערכת חקיקה אחרת. זאת השאלה שלי. זה משהו עקרוני פה. אין לי בעיה לאשר את זה, ואני מבין אותך וזה נותן לך עוד כלי. אבל אתה יכול לקבל עוד 10 כלים מחוקים אחרים, וזה נראה לי לא סביר כל כך.

אדוני צריך להבין שאם הוא לא מאשר את הסעיף הזה זה משאיר את הרשות במצב שכל מה שהיא יכולה לעשות זה להגיש כתבי אישום. איך אני יכולה לדעת אם לא דיווחו לי? אתה מבין, הכוח נמצא אצל בעל המפעל. אז גם אין לי הידע וגם אצטרך להגיש כתב אישום. זה מאוד בעייתי.

אם את לא יודעת אם דיווחו לך אז גם אין לך אפשרות להטיל דוח. אז לא הבנתי.

אנחנו לא רוצים להשאיר את זה למזל של אכיפה, אם עכשיו לכדתי מישהו שהדיווח שלו היה שקרי. אנחנו רוצים להטיל חובה פוזיטיבית על בעלי המפעלים שלהם יש הידע הזה כי לנו אין אותו, והסכנה לתושבים היא גדולה יותר מ-475 שקלים האלה.

החובה קיימת מחוק העזר. השאלה איך את אוכפת את החובה הזאת.

רק מכוח חוק העזר או גם מכוח רישוי עסקים?

הדיווח הזה זה רק מכוח חוק עזר.

אבל אני שואל מה קיים, ועל זה הם לא יודעים לענות לי. מה קיים? מדובר פה על בעל מפעל. איך עובד מפעל במדינת ישראל? לא כל אחד יכול להקים מפעל בכל עיר איך שהוא רוצה ומה שבא לו.

אדוני, לאחרונה נעשתה רפורמה בחוק רישוי עסקים ואושרו תקנות.

אני יודע. אני ניהלתי חלק מהישיבות.

אז אם אתה שואל אותי מה דורשים עכשיו ממפעל, אני לא יודע כי הכול חדש.

לא משנה, אבל יש.

אני יכול להוסיף, ברשותכם, שהורדתם הרבה מפעלים שהיו בחוק העזר חייבים ברישוי עסקים והיום הם לא קיימים.

לא, כולם חייבים ברישוי עסקים. יש כאלה בהליך מזורז ויש כאלה בשלב א', שלב ב' ויש בהיתר רגיל. כולם חייבים ברישוי עסקים.

לא כולם. אני מתקן אותך – לא כולם.

פטור מרישוי לא מקבלים מפעלים ברמת זיהום. רק על סמך הצהרה.

אתם אלה שמחליטים אבל במקרה הזה זה ממש לא מהותי. נתת עוד כלי לרשות המקומית לפקח על דברים שיכולים להשפיע משמעותית על תושבים בעיר. זה לא רק ברמת-גן, זה בכל מקום אחר.

אבל אין את זה במקומות אחרים. אנחנו לא נתקלנו, גם לא הייעוץ המשפטי, ולכן זה גם קפץ לנו לעיניים, על משהו של דיווח.

רמת גן ידועה כפורצת דרך בהרבה תחומים.

אתה יכול לפרוץ דרך בהרבה דברים, אבל יש דברים שיש להם ההגדרות שלהם. בחוק עזר עירוני, אם תעבור ותראה את החוק שלכם שהגשתם לנו עכשיו אתה לא תמצא כזה דבר על חוסר דיווח או דברים מהסוג הזה.

אדוני, הדיווח קיים מידי שנה. בעל המפעל עושה את זה מידי שנה. אם במהלך השנה לא חל שום שינוי אז אנחנו ניפגש שוב בשנה הבאה, זאת אומרת בדיווח הבא. לא פתאום באו out of the blue. זה משהו שהוא עושה באופן תדיר.

זה בדיוק מה שאמרה לך היועצת המשפטית בהתחלה. אבל אם הוא מחויב היום לא במסגרת חוק עזר עירוני, אלא מחויב בתור בעל מפעל שמקבל רישיון עסק אולי כדאי שתשאלו במחלקת רישוי עסקים אצלכם איך זה עובד.

אני אשאל את מנהל מחלקת רישוי עסקים. כרגע הוא לא שלי. אני אשאל אותו ומקביל אפשר לעבור לסעיפים הבאים.

אוקיי.

הייתה לי עוד שאלה בעניין סעיף 102(ג) לאותו חוק בעמוד 15. העבירה היא די סטנדרטית: "לא יאכיל אדם בעל חיים ברשות הרבים באופן שיש בו כדי לזהם אותה". אבל אתם ביקשתם לקבוע תנאי.

מה הכוונה?

אל תאכיל חתולים ברחוב באופן שמזהם את הרחוב, לדוגמה. אני מניחה שזאת הדוגמה הקלסית.

מה השאלה?

איך מאכילים בעל חיים באופן שזה מזהם?

אתה מפזר את האוכל. אבל הם יענו.

אבל יש גם לי שאלה. לעניין התנאי אתם כתבתם: "ובלבד שהאיסור פורסם". לא הבנתי כל כך את התנאי הזה. ברחוב ברור שאתם לא תולים שלטים בכל מקום. לא הבנתי מה זה "האיסור פורסם".

אני ארחיב. הסעיף הזה נולד מכיוון שרמת גן סובלת מתופעת האכלת תנים בעיקר בשכונות שגובלות בפארק הירקון ובפארק הלאומי וגם באזורים שונים בשכונות המזרחיות. - - - למגר את התופעה הזאת. היה לנו פה דין ודברים עם משרד המשפטים, אם הם ירצו להרחיב. הקנס פה בהתחלה היה א' והורדנו ל-ב', וגם בעקבות הערה נוספת שלהם הוספנו את הסייג הזה: "ובלבד שהאיסור פורסם או שהדבר נאסר בהודעה המוצגת במקום".

קודם כול, החוק מפורסם באתר העירייה אז אין חשש שלא מכירים אותו. לעניין האכלת חתולים – אני חייבת לומר שעבדתי ב"תנו לחיות לחיות" אז אני מכירה את התחום היטב. מבחינת הפרשנות של הפסיקה לזיהומים אפשר להאכיל חתולים באוכל יבש, באוכל רטוב. אם המאכיל בא, שם אוכל לחתול ועוזב והחתול לא מסיים והאוכל נרקב ומעלה זבובים ורימות אז זה יוצר מטרד סביבתי ואפשר להטיל דוח. אם בן אדם בא להאכיל את החתול והחתול מסיים וכל אחד הולך לדרכו זה לא נחשב זיהום וזאת האכלה מותרת. אני גם אוסיף שברמת-גן יש התייחסות אוהבת ומחממת את הלב לחתולים. בתקופת הקורונה העירייה קנתה על חשבונה מזון וגייסה מתנדבים והאכילו פה הרבה מאוד חתולים, ומעבר לזה יש שעות האכלה קבועות ברמת-גן.

אז בנושא הזה אני אשמח למחוק את התנאי "ובלבד שהאיסור פורסם". זה לא מתאים. אנחנו מניחים שבאופן כללי חוקי עזר מפורסמים. אני לא חושבת שמתאים להכניס את זה דווקא בסעיף הזה. זה בסדר מצדכם?

אין לנו בעיה להוריד את הסייג. זאת הייתה בקשה של משרד המשפטים.

אנחנו מקבלים, כמובן, את בקשת היועצת המשפטית.

אז אני מורידה את כל הסייג. זה יהיה רק 102(ג).

יש לכם תשובה? סיימנו את העניין הזה?

היה לי תיקון בעמוד 18 שאתם יכולים לראות.

זה תוקן.

יש לכם תשובה לגבי רישוי עסקים?

יש לי תשובה. יש מפעלים כמו מלטשות שרישיון העסק הוא ל-15 שנה. זה היה לצמיתות בעבר והיום זה 15 שנה; לרדימיקס, מפעלי בטון, ל-10 שנים. אמנם אנחנו עושים בקרות אבל הבקרות הן גם בהתאם לדיווח. לכן אנחנו ממליצים אבל לא מתעקשים.

מה גם שהטופס לא זהה אז יכול להיות שיש הבדל ברמת הפירוט. לכן יש חשיבות לחוק עזר לעניין סביבה.

אני מסביר לך: יש פה עניין יותר עקרוני כי אם אנחנו פותחים סוג כזה של דבר אנחנו נתחיל לעשות חוקים שאם אדם לא עומד בתנאי הרישיון הוא גם עובר על חוק עזר עירוני בכך שהוא לא דיווח או לא אמר או משהו אחר. לא נתקלתי בשום עיר במשהו מהסוג הזה. אני גם לא מכיר את זה ככה.

יכול להיות שיש.

יכול להיות שיש, לא בדקתי את כל הארץ. אבל זה נראה לי משהו לא נכון, ולכן ההמלצה שלי היא לוותר עליו. אם אתם לא עומדים על זה עד הסוף אז בתור משהו רוחבי כי מחר זה נכנס לשיקול דעת - -

עוד שאלה?

לי יש שאלה. מה זה: "לא ידרוך אדם על דשא"?

אנחנו הורדנו את זה.

הורדתם את זה?

לא הורדנו שום דבר. מה זאת אומרת? תפנו אותי לשאלה מסוימת.

"לא ידרוך אדם על דשא".

הוא מתכוון לסעיף 53(א).

אנחנו פיצלנו את סעיף 53(א).

"לא ידרוך אדם, לא יטפס, לא ישבור, לא ישחית ולא ירשה לאחר מטעמו לדרוך, לטפס, לשבור או להשחית דשא, צמח, מקום נטיעות, גדר, משוכה, שער או סורג". דשא?

ברשותך, אני אענה. אנחנו פיצלנו את הסעיף. בעמוד 12 בסעיף 53(א) אם אתה רואה כתוב: "למעט דריכה על הדשא וקנס בדרגה ב'". אם אתה מדלג לעמוד 18 שוב מופיע סעיף 53(א) ושם רשום לעניין דשא בלבד. כלומר קנס ברמה יותר נמוכה, רמה ד'. אנחנו פיצלנו את הסעיף בעקבות ההערה של משרד המשפטים. הרציונל הוא שעל דריכה על דשא לא יקבלו קנס כה גבוה.

למה צריך לתת קנס על דריכה על דשא, גברתי?

יש מקומות ברמת-גן שזה לנוי, אסור לדרוך על הדשא. הקימו פארק - - -

האם דשא סינתטי הוא דשא?

האם דשא סינתטי הוא דשא? לא זאת לא הכוונה.

לא זאת הכוונה אבל מחר יבוא מישהו אחר שהוא לא את, ויגיד: סליחה, דשא סינתטי הוא דשא. לא הכוונה לדשא צומח או דשא סינתטי.

אגב, סורג הוא גם דומם. אבל דשא סינתטי הוא דומם אבל הוא דשא כדי שאפשר יהיה לדרוך עליו.

לא כתוב פה "דשא צומח" או "דשא סינתטי". כתוב: "דשא".

התנאי יהיה שלט.

אני ממליץ להוריד את המילה "דשא". זה הכול.

יש לנו מקומות, כמו שנטע ציינה, של קרקע שסביבה יהיה דשא ויש גם גדר. אנשים הולכים את הכלבים שלהם, עולים על הדשא, עולים על האנדרטה. זאת הכוונה. במקום שיש שילוט שאסור להיכנס למקום הזה – שם אנחנו אוכפים. במקום אחר אני לא אוכף דשא. הפארק לאומי של עיריית רמת-גן הוא דשא כולו. שם אני לא אאכוף. אני אוכף במקומות רלוונטיים. התנאי הוא, כמובן, שיש שם שילוט.

אדוני, בגלל שיש לך אנדרטה אז עכשיו צריך לכתוב את זה בחוקי העזר העירוניים? תשימו גדר נמוכה סביב הדשא.

יש גדר.

שמים גדר.

אני לא חושב שדריכה על דשא, בין הוא צומח ובין הוא סינתטי, צריך לגרור עבירת קנס.

אוקיי, חברים, אני מציע להוריד את המילה "דשא".

מורידים את הדשא.

מכסחים את הדשא, אומר מנהל הוועדה.

ברשותכם, אני רוצה לחדד שמדובר על מצב שיש שילוט שאסור לדרוך. זה לא שפתאום אדם הולך ורוצה לעלות על איזשהו דשא גם אם יש אנדרטה והפקח רץ אליו והוא מקבל קנס. מדובר על מקום שיש בו שילוט שאסור לדרוך.

בכמה מקומות יש שילוט כזה?

מקומות ספורים.

מקומות ספורים, כארבעה, חמישה כאלה.

כתוב כאן אם יש שילוט?

אני הוספתי.

אה, זה לא היה.

את הוספת? אם יש שילוט במקום עצמו.

זה כבר נמצא בלשון החוק עצמו.

זה יותר גרוע מאשר לחנות בכחול-לבן. זה 249 שקלים. זה כמו אדום-לבן.

אם זאת הכוונה שלכם אז אני סומך עליכם שלזה אתם מתכוונים ולא לפתוח את זה. אם יש תיקון של היועצת המשפטית אז נשאיר את הדשא. אם כך, אנחנו תיקנו את הנושא של איכות הסביבה ואני מעלה את הצווים להצבעה.

אני צריכה להגיד על זה משהו.

על שני הצווים.

בעבר היו שני צווים. אנחנו מדברים על שני צווים שאוחדו על-ידי משרד הפנים, וזה כולל גם את סעיף 1 - - - ראשון.

כן, דיברנו עכשיו על איכות הסביבה ועכשיו גם על זה.

אני מעלה להצבעה את שני הצווים של עיריית רמת גן. מי בעד?

הצבעה

הצווים אושרו.

הצווים אושרו פה-אחד. תודה רבה ודרישת שלום לראש העיר.

ולסגניו.

ולסגניו.

תודה רבה.




6. הצעת צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התש"ף-2020 - אופקים
7. הצעת צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התש"ף-2020 - אופקים << נושא

בבקשה. איפה אופקים, בבקשה?

לש קולות באופקים בכלל. אופקים זה של גפני, זה לא שלכם. 20 שנה הוא היה באופקים.

- - -

אז תישאר. תטפל גם באופקים. אופקים, בבקשה.

עיקר השינוי אצלנו זה להעביר את עיריית אופקים מצו המועצות המקומיות לצו העיריות. - - - שינויים קטנים נוספים. אם יש שאלות, אני אשמח.

יש שאלות לגבי אופקים – צו עיריות? צו מועצות?

יש שני צווים.

כן, אחד למחוק ולהעביר לעיריות. הצו הראשון – להעביר אתכם ממועצות לעיריות – מי בעד?

הצבעה

הצו אושר.

הצו אושר פה-אחד.

הצבעה על השינוי בצווים הנוספים. מי בעד?

הצבעה

הצו אושר.

בעד פה-אחד. אופקים, תודה רבה, שיהיה לכם בהצלחה.

תודה רבה, ערב טוב.

תמה וננעלה הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 17:20.