פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



59
ועדת הכלכלה
28/12/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 166
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, י"ג בטבת התשפ"א (28 בדצמבר 2020), שעה 9:00

הצעת תקנות התעבורה (תיקון מס' ), התשפ"א-2020 לעניין טכוגרף דיגיטלי.

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
אימאן ח'טיב יאסין
בועז טופורובסקי
יצחק פינדרוס
אנטאנס שחאדה

אחמד טיבי
סונדוס סאלח

עינת סגל - מנהלת אגף הרכב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

סיגלית ברקאי-ואקיל - לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ששי שדה - יושב-ראש, האגף לאיגוד מקצועי, הסתדרות העובדים הלאומית

תמרה לב - משרד המשפטים

ענבל אוטמזגין - ראש תחום מכשור אכיפה, משטרת ישראל

ירון ויינרב - ראש מדור תאונות דרכים, משטרת ישראל

גבי בן הרוש - יושב-ראש, מועצת המובילים והמסיעים

דוד כוכבא - מנכ"ל, מועצת המובילים והמסיעים

יער אמיר - מנהל, פורום חברות התחבורה הציבורית הפרטיות, מפעילי התחבורה הציבורית

שוקי שדה - מנכ"ל, ארגון חברות ההסעה

יניב יעקב - סמנכ"ל, עמותת אור ירוק, ארגונים למאבק בתאונות דרכים

שמעון סודאי - יושב-ראש, איגוד קציני בטיחות מקצועיים בתעבורה

ישראל גנון - יושב-ראש, ארגון נהגי התחבורה הציבורית, הסתדרות העובדים הלאומית

יוני קריספין - יושב-ראש, ועד אפיקים, הסתדרות העובדים הלאומית; מ"מ יו"ר ארגון נהגי האוטובוסים בישראל

תם פרומוביץ - ראש ענף תחבורה, כח לעובד

דורון עזרא - מנהל חטיבה ארצי, איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות, ההסתדרות הכללית החדשה

דוד נאסה - מנכ''ל, דודי נאסה אוטומוטיב

מרב תורג'מן

דיקלה טקו

טלי רם


הצעת תקנות התעבורה (תיקון מס' ), התשפ"א-2020 לעניין טכוגרף דיגיטלי

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת. 28 בדצמבר 2020, י"ג בטבת תשפ"א. הצעת תקנות התעבורה (תיקון מס'...), התשפ"א-2020, לעניין טכוגרף דיגיטלי. מי שראה פעם משאית ואוטובוס יודע מה זה טכוגרף, אבל אני מאמין שהרבה אנשים לא יודעים מה זה הטכוגרף. אמרתי בדיון הכנה עם היועצת המשפטית – רבות ראיתי משאיות זרוקות, טכוגרפים משומשים במגירה או ברצפת תא הנהג, ואני לא יודע עד כמה – הלוואי ונדע – עד כמה, לאו דווקא כשמשאית עשתה עבירה או בתאונה שמבקשים את הטכוגרף; אם המשטרה, משטרת התנועה בכלל, או שר התחבורה, עושה בדיקה מדגמית, דורש אחת לכמה זמן מכמה משאיות להפקיד את הטכוגרפים כדי לעשות בדיקה מדגמית רטרואקטיבית, כי כולנו יודעים – זה סוד גלוי שלא מדברים עליו – כמה שעות עובד נהג משאית וכמה שעות המשאית הזאת על הכביש.

לכן, אני חושב שאם כבר דנים בטכוגרף דיגיטלי, שזה דבר מבורך ונשמע תוך כדי דיון, היה חשוב שנקבל תוך כדי דיון – יש לנו את נציגי משטרת ישראל, משטרת התנועה, משרד התחבורה, שיכולים להתייחס לקטע הזה - אם יש בכלל בדיקות מדגמיות, גם רטרואקטיביות, לגבי זמן נהיגה ביממה ואם יש אכיפה בכלל סביב הנושא.

אני יודע, כשקורית תאונה לוקחים את הטכוגרף – בסדר, תודה רבה, ביג דיל. השאלה אם יש הרתעה היום, השאלה אם זה מרתיע כי כולנו נוסעים בכבישים. אני מאמין שמי שעקף משאית כפולה, שעקפה הבוקר וכתוצאה מכך גם יוצא לעקיפה, אולי ארבע דקות הוא לא מצליח לעקוף את המשאית, ושרשרת מאחוריו. אם הייתה הרתעה בנושא הזה אני חושב שהוא היה חושב פעמיים, שלוש.

נתחיל את הדיון. אנחנו נתחיל בהקראה ודיון בסעיף סעיף.

שיציגו את התקנות הגורמים ממשרד התחבורה, יסבירו.

יש לנו את הסתדרות העובדים הלאומית, שרוצה להציג לנו מצגת קטנה בנושא הטכוגרף. משרד התחבורה קודם.

בוקר טוב. עינת סגל, מנהלת אגף הרכב, משרד התחבורה. אנחנו שוקדים כבר די הרבה זמן על תיקון התקנות כדי להכניס את הטכוגרף הדיגיטלי לצד הטכוגרף האנלוגי, שלאט לאט יצא בעצם מהמערך. למעשה, התקנות כבר בשלות לאישור. אנחנו נעבור מבחינתי תקנה תקנה. המטרה שלנו היא לאשר אותן היום כי זה די הרבה זמן עומד בקנה מסיבות טכניות של אין ועדות, יש ועדות.

יש טכוגרף אנלוגי. תסבירי לנו מה הצורך בדיגיטלי והאם זה הולך להיות חובה מכאן ולהבא, האם זה אותן תקנות כלפי האנלוגי, האם יש הבדלים.

ומה המטרה בכלל.

המטרה של הטכוגרף – אנלוגי או דיגיטלי – זה בעצם לאכוף בעיקר את שעות הנהיגה והמנוחה של נהגים, לוודא שתקנה 168 מיושמת הלכה למעשה. הרבה תאונות נגרמות כתוצאה מעייפות, מחוסר ריכוז, ומאוד מאוד חשוב להקפיד על הנושא של שעות נהיגה ושעות מנוחה. זו המטרה של הטכוגרף האנלוגי והדיגיטלי.

הטכוגרף האנלוגי בעצם עוזב אותנו – טכנולוגיה ישנה, מדובר על דיסקות נייר שצריכים לעקוב אחריהן, מאוד מאוד פרימיטיבי. הטכנולוגיה פשוט כבר לא קיימת, אי אפשר יהיה גם לתמוך אחזקתית את המערכות האלה.

באירופה הטכוגרף הדיגיטלי כבר עובד בכל רכב כבד, ואנחנו רוצים להצטרף לטכנולוגיה הזו. זה יהיה טכוגרף חכם, כשבעתיד גם יהיה אפשר מרחוק לקרוא את הנתונים. כרגע מדובר על ורסיה שמתחברים עם כרטיסים דיגיטליים, אלה כרטיסים מקודדים, מיוחדים, עבור כל בעל תפקיד – נהגים, חברות, גורמי אכיפה וגורמי מעבדה, כיול של הטכוגרף. יש ארבעה סוגי כרטיסים, מדובר בכרטיסים חכמים שמקודדים באישור האיחוד האירופי, שבעצם נותן לנו את ההרשאה לקודד את הכרטיסים האלה. מערך לא פשוט.

למה אנחנו צריכים את האיחוד האירופי לצורך העניין?

א', הטכוגרף שמאושר על ידי הדירקטיבה האירופית זה הטכוגרף הזה.

בסדר, את יכולה להעתיק אבל למה הקידוד שלו? אנחנו מדינת אי, אני לא רואה מצב - - -

מדובר קודם כול גם על נהיגה בין-לאומית. זה אומנם אי, אבל נהיגה בין-לאומית.

איפה? איך? תסבירי.

איזה נהיגה בין-לאומית יש בארץ?

עם אירופה. התלהבו מארבע מדינות במפרץ.

קודם כול, אני חייבת לציין לגבי האמינות של הטכוגרף, שעומד בעצם בתקן שיוכל לשמש גם לאכיפה כי בסוף אנחנו נמצא את עצמנו כמו בסיפור המצלמות. אנחנו רוצים שהכלי ישמש לאכיפה, זו המטרה הראשונית שלנו, ולכן חייבים טכוגרף שעומד בתקן, בתקנות ותקינה, ולא סתם מכשיר.

לא ענית לי.

כדי שהוא יהיה קביל בבית משפט.

בדיוק, שתהיה קבילות בבית משפט. זה אחד. שתיים, לגבי הנהיגה הבין-לאומית. היום יש לנו נהיגה בין-לאומית של נהגים, משאיות שמגיעות מטורקיה ונכנסות לירדן, ולמעשה זה מהווה נהיגה בין-לאומית. זה חלק מההתניות של המדיניות האירופאית, מן הסתם, כי שם כן יש מעבר, אבל שוב, ירדן – אם יהיה לנו שלום עם עוד מדינות ונגיע לזה, זה רלוונטי מאוד.

לפעמים יכול להיות מדובר על משאיות שמגיעות בהשטה לנמל וממשיכות עם נהג, זה גם סוג של נהיגה בין-לאומית.

אתם מתכוננים לחייב מכאן ולהבא טכוגרף דיגיטלי?

כן. בשלב ראשון, קודם כול זה יהיה באופן מזדמן. כל רכב חדש מעל 8 טון שיגיע למדינת ישראל יהיה כבר עם טכוגרף דיגיטלי. אנחנו לא מחייבים להחליף את האנלוגי, זה יקרה פשוט לבד באופן טבעי. כל טכוגרף שיתקלקל, כבר לא יחליפו אותו לאנלוגי חדש.

לא יהיה חיוב? זה רק יהיה במסגרת הטבע?

יהיה חיוב, אבל מזדמן, לא יזום.

לתת לו לגווע לבד.

בדיוק. לא החלפה.

למה? סתם שאלה, למה?

כי קודם כול, יש לזה עלויות ויש לזה משמעויות. אנחנו מבינים שזה גם יקרה לבד, אז בשביל מה? הנושא של האחזקה, פשוט לא יהיו יותר חלקים ולא תהיה אחזקה לטכוגרף האנלוגי, אנחנו מאמינים שכל חברה שמכבדת את עצמה תבין את הפוטנציאל שגלום בזה ותחליף כבר לכל ציי הרכב, גם בשביל האחידות הלוגיסטית וגם בגלל היתרונות, ויש המון יתרונות לעומת האנלוגי.

זה גם יהיה בכל האוטובוסים, נכון?

כן. כל רכב מעל 8 טון, גם אוטובוסים. בשלב ב' אנחנו גם נרד בטונאז', לצורך העניין ונחיל את זה על אוכלוסייה רחבה יותר.

יש כאן התארגנות, אסור לשכוח, ואנחנו מתארגנים לזה כבר מזה זמן וממשיכים במקביל לעשות את כל ההתארגנות הלוגיסטית הטכנית הנדרשת – ייצור וקידוד של הכרטיסים, ניפוק שלהם לכל האוכלוסיות הנדרשות, הדרכות כמובן לפי סוג אוכלוסייה, התקנות על הדרך שזה תנאי לחתימה על האמנה עם האירופאים. מבחינתנו, התקנות מהוות אבן דרך מאוד מאוד משמעותית היות וזה מהווה תנאי לחתימה על האמנה ולהתחיל בעצם את ההתקשרות מול האירופאים – גם בהיבט המשפטי וגם בהיבט הטכני של הכרטיסים, הקידוד וכל מה שנובע מכך.

דבר נוסף שהוא ייחודי למדינת ישראל זה למעשה תרגום שעות הנהיגה של המכשיר לשעות נהיגה ישראליות, "גיור" למעשה של הנתונים כי שם מדובר על שעות נהיגה ומנוחה אחרות, ואנחנו צריכים בעצם לגייר את הנתונים.

למה לא להתאים את שעות הנהיגה כמו באירופה?

אני מזמינה אותך. זה סיפור ארוך.

למי שלא מכיר, מה ההבדל?

מה ההבדל?

תשע שעות לעומת 12 שעות.

זה בנהיגה, וגם מנוחה ארבע לעומת שש.

שעות עבודה הרבה יותר נוחות, יום קצר יותר.

זה תלוי ברמה שבועית, ברמה דו-שבועית. זה מאוד מאוד מורכב.

גם המשאיות בחו"ל נראות כמו בתי מלון קטנים לעומת המשאיות בארץ.

נכון.

והחניונים המצויים.

וגם הם מרוויחים יותר.

וגם אין מחסור בנהגים, ומרוויחים יותר טוב. אנחנו יכולים לדבר על זה עד אינסוף, אני חושבת שזה דיון נפרד.

וחניונים מצויים.

נכון. ומפרצים ומנוחה.

שזו גם בעיה, מה עושים עם זה.

מאוד מורכב.

אבל בואו, פה הוא מניע את האוטו ומגיע לקצה הארץ, שם הוא צריך לחרוש יבשת שלמה. יש את האיזונים, אבל 12 שעות, רבותיי, זה הרבה ואני אומר לכם, מי שמכיר חיי נהגי משאית, הוא יורד בבוקר מוקדם לאילת, כשבראש שלו שהוא ייסע מקסימום למרכז הארץ, ואז אומרים לו, מכאן תיסע לחיפה לנמל, ואם הוא יתנהג טוב ויש לו עוד הזמנה, הוא חשב שהוא הולך לנוח, מקפיצים אותו עוד פעם לאילת. לפעמים זה פעמיים אילת ופעם צפון באותו יום. זה לא חיים, אני אומר לכם.

לגמרי.

וגם המצב על הכבישים.

צריך לשבת לשוחח עם נהגי משאיות כדי להבין את הסיטואציות שהם נמצאים בהן, ואדם בהול על ממונו, הוא לא ילך להתלונן על המעסיק שלו כי הוא רוצה פרנסה.

נכון. צריך לטפל בזה.

היועצת המשפטית.

את ציינת שלמעשה כל רכב חדש שיגיע לישראל, יותקן בו כבר טכוגרף דיגיטלי. אין לזה התייחסות בתקנות, זאת אומרת מכוח מה אתם תאסרו התקנה של טכוגרף אנלוגי?

לא אוסרים טכוגרף אנלוגי.

אני יודעת שלא אוסרים את השימוש. התקנות מאפשרות את שני המסלולים.

אני אשאל יותר משופר. לו יצויר שעכשיו חברת האוטובוסים או המשאיות הסינית שלחה לארץ אוטובוס עם טכוגרף אנלוגי.

לא. זה לא יהיה.

איך זה לא יהיה? מכוח מה?

סיגלית ברקאי, הלשכה המשפטית, משרד התחבורה. בעיקרון, היום באירופה כבר לא משתמשים בטכוגרף האנלוגי, ולכן רכבים שיובאו מאירופה, כבר היום מגיעים עם טכוגרף דיגיטלי, פשוט מוציאים להם את הטכוגרף ומחליפים.

טעיתי, סליחה. הלכתי רחוק. הבאתי בייבוא אישי ממדינת עולם שלישי משאית עם טכוגרף אנלוגי. מה יקרה לי בכניסה לארץ?

אתה יכול להשתמש בו. תוכל להיכנס ולא יחייבו אותך.

אז זה לא מוחלט מה שנאמר. מאחר שזה שיח של משפטנים, תקנות, ואמרת את זה כערך מוחלט, היא שאלה בצדק איפה זה בא לידי ביטוי בתקנות.

יש לי כאן שאלה יותר בעייתית. אם עכשיו ועד העובדים של אגד יבוא ויגיד, אני רוצה טכוגרף אנלוגי, הוא יכול להגיע להסכמה כזאת עם ההנהלה וזה בסדר?

אני חייבת לציין, כשמייבאים את הרכב הכבד, היום זו דרישה מיוחדת של מדינת ישראל - זה עולה להם אפילו יותר כסף - מהיצרן, תתקין לי טכוגרף אנלוגי או תביא לי את זה בלי ואני אתקין את זה כאן. יש להם אינטרס ללכת לדיגיטלי.

אין ספק, אבל למשל, יבוא יושב-ראש ועד איגוד נהגי המשאיות – שהוא בטח בזום – ויגיד, אין לי מקומות ריענון, אני לא יכול עם טכוגרף דיגיטלי. עד שלא יסדרו את מקומות הריענון, אני רוצה טכוגרף אנלוגי.

זה נכון לשני המצבים.

אני אצטרף לשאלה שלך בנימוק אחר כי הוא לא יבוא ויגיד אני רוצה לעבור על החוק. פה, אני צריך לשמור את זה 180 יום, בדיגיטלי 365 ימים.

ברור.

אם הוא יעתיק את דפוס ההתנהגות של מזכ"לית הסתדרות המורים – לא משנה אם זה לטובת המורים – ברגע שיש שינוי, אנחנו נגד.

אולי אנחנו צריכים להכריח את זה.

גם לגבי העלויות. על מי העלויות?

הסתדרות העובדים הלאומית, אתה רוצה להציג לנו את המצגת?

כן, בבקשה. ששי שדה, יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות הלאומית. אני אתייחס רגע לסוגיה שהעלתה היועצת המשפטית, סוגיה בהחלט נכונה. תיאורטית, לפי התקנות הקיימות או התקנות שהולכים לאשר, אפשר לפרק את הטכוגרף האנלוגי מהאוטובוס הישן ולהרכיב אותו בחדש שמחליף אותו, ונכון מאוד יהיה להכניס תקנה מחייבת. בהחלט.

(שקף: הטכוגרף הדיגיטלי). זו תאונת דרכים שהתרחשה לפני שנה בדיוק בצומת בדק.

מי שלא יודע איפה זה בדק, זה תעשייה אווירית לוד - ידיעת הארץ פה בוועדה.

בדיוק. ארבעה הרוגים, 14 פצועים, מתוכם למיטב ידיעתי שלושה פצועים קשה. תאונה שנגרמה בעקבות עייפות של הנהג, תאונה בהחלט מיותרת שיכולה הייתה להימנע.

זו תאונה שנכנסו בתחנת אוטובוס.

נכון. ממש, האוטובוס לקח איתו את הבטונאדה.

נהג משאית מחק את המשפחה.

לצערנו הרב, ישראל עדיין נחשבת מדינה נחשלת לגבי השימוש באמצעים טכנולוגיים במטרה למנוע ולצמצם את תאונות הדרכים, ולא פחות חשוב, גם לחינוך לתרבות נהיגה.

באירופה ובארצות הברית, 15% מהתאונות הקטלניות והקשות נגרמות כתוצאה מעייפות בכלל התחבורה, ועייפות היא גם הגורם המרכזי בהתרחשות של תאונות דרכים לרכב כבד, בשיעור של כ-20%.

בישראל למשל, להבדיל, 30% מכלל ההרוגים בתאונות דרכים זה בתאונות שמעורבים בהן רכבים כבדים, וביחס למצבת כלי הרכב, 5% מכלל כלי הרכב הם רכבים כבדים, אבל שימו לב לשיעור שלהם בתאונות קטלניות, 37%, כמעט פי שניים ממה שנהוג באירופה.

כמו שאומרים אצלנו, גדול מחלקם באוכלוסייה.

לגמרי. גדול משמעותית, ולהבדיל, שימו לב, אנחנו מדינה מאוד קטנה – אמר את זה אדוני בהתחלה – אין פה לגמוא קילומטרים על גבי קילומטרים.

העלות למשק כתוצאה מהתאונות של רכב כבד היא 1.3 מיליארד שקלים בשנה, שליש מהן זה כתוצאה ממעורבות של אוטובוסים.

מבקר המדינה, בדוח האחרון שלו כתב שתאונות קטלניות של אוטובוסים הן פי 12 מרכב פרטי, ושל משאיות פי 11. שימו לב איזה נתונים.

באירופה, משנת 2006 חובה בכל הרכבים הכבדים להתקין את הטכוגרף הדיגיטלי, והמגמה היום היא כבר להחיל את זה על רכבים מעל 2.5 טון.

הטכוגרף הדיגיטלי – גם לשאלתך קודם – הוא מיוצר ומאושר במדינות האיחוד האירופי, הוא מאופיין באמינות ובאיכות גבוהה, בטכנולוגיה מתקדמת, רמות אבטחת מידע ובקרה גבוהות ומקטין את הסיכוי לזיוף.

המטרה שלו היא לבצע רישום מדויק, לתעד לצרכי אכיפה את אורך המשמרת, את זמני הנסיעה ואת ההפסקות במהלך המשמרת.

אנחנו חוזרים לתאונה שהראיתי בהתחלה. ממש החודש, הנהג הורשע בגרימה של מוות ברשלנות של ארבעה נוסעים. פרטי הרשלנות שיוחסו לו, שהוא לא יצא להפסקה, הוא נהג שש שעות ברצף, הוא לא אכל ולא שתה בצורה נאותה. אני לא יודע אם מישהו פה מבין שלא רק הנהג אשם כאן – גם לנהג יש השפעה, אבל יש כאן סיטואציה נוראית שאנחנו נמצאים בה והטכוגרף הדיגיטלי יכול מאוד לסייע בה.

העבירות שהוא הורשע בהן – שימו לב, זה בן אדם נורמטיבי שהלך בבוקר לעבודה, לא איזה רוצח – אבל בערב הוא גרם למוות ברשלנות ולנהיגה בקלות ראש.

לצורך ההטמעה - זה גם לשאלתך, אדוני - לצורך הטמעת הטכוגרף הדיגיטלי, ישראל נדרשת, חייבת, לפעול לפי דפוס הפעולה וההדרכה שתואמים את הסטנדרט האירופי, שהוא קובע ביחד עם הנחיות היצרן לא רק את ההטמעה של הטכוגרף והדרך שלו אלא גם לערוך הדרכה ראשונה לפני כל שימוש בטכוגרף הדיגיטלי לכל נהג, וריענון אחת לשנתיים.

בצד ימין זו דוגמה של תעודת הסמכה להדרכה. מצד שמאל אנחנו רואים את רישיון הנהיגה החדש, הוא בא עם צ'יפ דיגיטלי, ומעל את מכשיר האכיפה הידני. הרישיון נכנס לתוך המכשיר הזה, והצ'יפ, יש עליו נתונים והוא מראה לו את הנתונים.

חסכת לי שאלה אם הוא אישי או פר מכונית.

אישי.

לפעמים, חברה שמכבדת את עצמה ויש יום עבודה ארוך, היא יכולה לצרף שני נהגים, כמו טייס משנה.

תכף תראה את זה גם בהתייחסות. זה נכון מאוד, בטכוגרף יש גם אפשרות לנהיגה עם שני נהגים, אבל הרישיון הוא רישיון אישי והאכיפה תהיה אישית. יש אכיפה גם לחברה – אמרת נכון, נכון מאוד לקבל תגובה של המשטרה כאן.

ההכשרה הראשונית, היא מוערכת בשלוש שעות, נושאי החובה הם: 1. אני חוזר לתאונה, אחריות הנהג; אופן השימוש בטכוגרף הדיגיטלי; שעון ה-GMT, Greenwich Mean Time, כמו שאמרה ידידתי כאן, הגיור של המכשיר; כרטיס נהג והכנסה שלו למכשיר; הזנת הנתונים ידנית בתחילת יום העבודה; התפריט של הטכוגרף; הנתונים בצד המכשיר; חובת הורדת הנתונים; וזה מה ששאלת, אדוני - נהיגה בשילוב כשיש שני נהגים על אותו רכב ואז יהיה אפשר לבצע את הנסיעות שאמרת, לאילת וחזרה, אם יש שני נהגים באותו רכב. זה אפשרי וצריך ללמוד את זה; המשמעות של נהיגה ללא הפעלת הטכוגרף; ה-Picturegrama; תיעוד נתוני הנהג מבחינת צנעת הפרט; נתונים להדפסה; המשמעות של הפיצול וההפסקות; ההבדל בין נהיגה למנוחה בזמן העבודה והמשמעות של מנוחה אחרי שעות העבודה; מקסימום – לשאלתך, אדוני – שעות עבודה יומי, שבועי, חודשי; ולא פחות חשוב, גם לעשות התנסות בסימולטור.

לדעתי, וזה חשוב גם לשאול את המשטרה, בלי שהנהג עבר הדרכה ראשונה, האם הם יכולים לעשות אכיפה, האם הוא יכול לבוא ולהגיד לא ידעתי להפעיל את הטכוגרף, ויצא זכאי.

יש גם נושאים שאינם חובה. יש שימוש להורדה בנייד, יש תוכנה – ממש מדהים, רואים את הכול על הצג של הנייד, גם לא בעבודה, ומה קורה במקרה שכרטיס או רישיון אבד. מצד שמאל אנחנו רואים את הסימולטור הפיזי ומצד ימין יש גם אפשרות לסימולטור דיגיטלי, לעשות הדרכה אונליין.

קצת נדלג. הראיתי את כל הניסיונות שלנו, של ממשלת ישראל להטמיע את הטכוגרף הדיגיטלי. בשנת 2010 משרד התחבורה כבר הודיע שהוא הולך להטמיע את הטכוגרף הדיגיטלי, מבקר המדינה הוציא על זה דוחות, ובאמת אני מודה לאדוני על קיום הדיון גם בתקופה כזאת ואני מקווה שבאמת סוף סוף נצליח להעביר את הטכוגרף הדיגיטלי ולהטמיע אותו בארץ.

אבל, אני מבקש לקחת את הנושא נורא ברצינות ולהכניס גם את נושא ההדרכות, לכבד את הענף, לכבד את הנהגים ולעשות את זה בצורה מוסדרת. אני שמח שמשרד התחבורה כאן מימיני מהנהן, חשוב לי מאוד לראות ולהבין את זה.

תודה. לסיכום.

משפט אחרון, אדוני. אני במסגרת התפקיד שלי נשאל לא מעט, בעיקר על שעות עבודה ומנוחה, מה פתאום, יש את חוק שעות עבודה ומנוחה ומי שם אתכם, אני רוצה לעבוד 13 ו-14 שעות, להביא פרנסה הביתה ולמה לא מאפשרים לי, וכל מיני שאלות כאלה.

התשובה בסוף היא שאנחנו צריכים להגן על העובד מעצמו, דוגמת הנהג שהראיתי בהתחלה, אחרת מהר מאוד נהפוך פה לשוק עבדים. באופן שנכניס את התקנות ובאופן שנקבע את הסטנדרטים, ואם נפעל לפי הדפוס האירופי שהוא מקובל וגם מחייב, באופן הזה אנחנו גם נכבד את הענף, נכבד את המקצוע, נכבד את הנהגים ואני בטוח שנצליח למנוע הרבה מאוד תאונות, אדוני.

תודה רבה. אין ספק, כשמדובר בחברות גדולות שמכבדות את עצמן, יש כללים איך מנהלים צוות של נהגים, יש קצין בטיחות וקצין תנועה וכו', אבל בענף הזה יש הרבה בודדים, יש הרבה קטנים – שתי משאיות, משאית אחת – לא מאורגנים, והם מכניסים את הנהגים למצבים בלתי אפשריים, בלתי אפשריים, צריך להתחשב גם כאן. התייחסות קצרה של חברי הכנסת ונתחיל הקראה ודיון על כל סעיף. לאחר מכן ניתן רשות דיבור לאורחים. בבקשה.

בוקר טוב, כבודו, חברים, חברות, אין ספק שגם הדיון הזה, הוא עוסק בהצלת חיים. אנחנו רואים וערים לבעיה של הקטל בדרכים, ולצערנו הרב, הרכבים הכבדים לוקחים חלק ממש גדול בסיפור הזה. אגב, האיחור שלי היה גם בגלל תאונה, אני מקווה שהיא לא קטלנית, שהייתה בבוקר בצומת נהלל, תאונה מאוד קשה, עמדנו שם שלושת-רבעי שעה, אז באמת כבד ככה בלב.

אין ספק שהמהלך הזה הוא מהלך מתבקש, מתבקש מכל הצדדים. א', באמת זה הצלת חיים. הדבר השני, זה באמת יעזור למערכת לעמוד מול האתגר של כל מה שקורה בשוק הזה מבחינת שעות עבודה בלתי נתפסות, יומם ולילה נהגים שנוהגים בכבישים, אולי הם לנים חצי שעה או שעה במשך 24 שעות.

ונכון, כבודו, שהנהגים רוצים להתפרנס וסיפרת ודיברת על זה שהם רוצים לעשות יותר שעות, אבל גם לזה יש פתרון. כשנותנים שכר הוגן, מכבד, שמאפשר חיים מכובדים לאנשים, אז אין בן אדם שרוצה לעשות משמרות כי רוצה עוד כסף שהוא לא צריך. אני בטוחה כמעט בדבר הזה, באמת, אנשים רוצים לחיות, קודם כול רוצים לחיות. אנחנו יוצאים לעבודה מתוך שליחות וגם מתוך מטרה, כדי לחיות בכבוד. אז הסוגיה הזאת, צריך לתת עליה את הדעת.

תודה.

ברשותך, עוד שני משפטים. הדבר השני זה באמת להדגיש את הנושא של ההדרכות ועוד נושא זה האחריות. אני חושבת שהאחריות צריכה ליפול על הגב של הבעלים של הרכבים ולא על הגב של הנהגים. אין ספק שיש סוגיה שצריך גם להתייחס אליה, סוגיה משפטית, שזה הפגיעה בכבודו ובזכותו של הפרט, זה בעצם חשיפה מלאה לחיים שלו במשך כל השעות. צריך לתת עליה את הדעת ומה יותר כבד, החיים של האדם או האמת.

תודה. בבקשה, סונדוס.

תודה רבה, כבוד היושב-ראש, בהחלט נושא ודיון מאוד חשוב וכואב ומעסיק חלק גדול מאיתנו. אני מברכת על כל מחשבה וכל צעד שבא להגן גם על החיים של הנהגים, של המשאיות וגם של שאר הנהגים והנוסעים בכביש, אכן זה מאוד חשוב, אבל אני חושבת שאתם מעמיסים יותר מדי על הנהגים של המשאיות. הרכבים הכבדים מהווים כ-3% מסך כול כלי הרכב, הם מעורבים בשליש מהתאונות הקטלניות. לשים את כל הכובד, כאילו עכשיו הטכוגרף הדיגיטלי יבוא ויפתור לנו את כל הבעיות, זה קצת - - -

לא, אף אחד לא אמר את זה.

מה שראינו במצגת, כאילו זה בא לפתור לנו חלק גדול מהבעיה. מי שרוצה להביא תקן אחד מאירופה, יש שם חבילה שלמה. צריך להביא את הרכבים שיש שם, את השכר של הנהגים שיש שם, את תחנות הריענון שיש שם, את שעות העבודה שיש שם, את המסלולים המיוחדים למשאיות, ולא לקחת חלק קטן מהחבילה הזו ולהגיד בואו תסתדרו עם זה ושוב פעם לגלגל את האחריות על גבם של הנהגים. זה לא קבוצה שהולכת להתאבד, קמה בשעות הקטנות של היום והולכת לעשות פשע על הכבישים. לא. זה אוכלוסייה מוחלשת שיוצאת להתפרנס בכבוד והם קמים בשעות הקטנות של היום להתפרנס.

יש בידיים שלי שלושה טכוגרפים. אם עכשיו תופס אותם שוטר, יש בהם חריגה והוא יכול לשלול את הרישיון של הנהג. אני רוצה שנדון בכלל בטכוגרפים האלה וכמה הם יעילים בזמן הפקקים בכבישים, שאנחנו רואים אותם גם כרכבים קטנים וגם כמשאיות כבדות. האם יש חינוך והסברה לנהגים, גם של הרכבים הקטנים וגם של המשאיות? אנחנו רוצים יותר חינוך, הסברה, לגייס אותם איך נוהגים נכון ולגייס את הנהגים של הרכבים הקטנים, מה עושים בכביש כשנמצא ממול רכב כבד, האם הכבישים שלנו, יש בהם הפרדה ששומרת על חייהם של הנהגים מכל כלי הרכב.

אלה השאלות שצריך להעלות אותן כאן, לשמור על חייהם של האנשים ולא רק להעמיס את זה על שינוי תקנה, אני בספק גדול אם זה יביא לתועלת ושיפור המצב. זה חבילה אחת ולא לקחת חלק קטן בחבילה הזו ולהגיד ככה אנחנו נפתור את הבעיה.

אני לא חושב שנאמר שככה נפתור, אבל אין ספק שצריך להתחיל במשהו, וזו התחלה טובה.

לא. הטכוגרף - - -

אני מתחבר לדברים. היא נגעה רק בסוגיה אחת קטנה. שולי הכביש. אנחנו אומרים לנהג, תעצור להתרענן.

איפה להתרענן?

אני קם קבוע ב-5:20, שעון ביולוגי. יצאנו מפה ביום שני, אני יצאתי ב-1:50 לפנות בוקר, הייתי צריך לנסוע דרומה. אגיד את האמת, הייתי עייף. הפחד שלי מעייפות או לעמוד בצד הכביש בכביש 6 דרום, גבר.

הכי מסוכן.

זה לא שוליים, אי אפשר לקרוא לזה שולי דרך לעצירה. זה לא לעצירה, אבל זה לא הדיון. אסור לנו להעמיס על הדיון של הטכוגרף הדיגיטלי את כל התחלואים.

אבל למה להעמיס על המשאיות ועל הנהגים משהו חדש?

אני אענה לך, אולי לא הבנת. הפוך הוא. אני שאלתי למה אתם לא מחייבים. אם היה מכאן ולהבא לחייב את הדיגיטלי, אתם צודקים, הטענה שלך צודקת. פה אומרים, ממילא הטכנולוגיה הזו הולכת ונעלמת, ממילא רכבים חדשים שמגיעים מחו"ל – הרי הכול זה ייבוא – כל מה שמגיע בייבוא, מגיע עם דיגיטלי חדש. הם נותנים לזה לגווע, אני מאמין תוך עשור זה יגווע וייעלם, גם טכנולוגיה תומכת לא תהיה.

זה לא שעכשיו באו ואמרו בואו נתמודד עם בעיית הבטיחות בדרכים, תאונות, עם הטכוגרף הדיגיטלי. לא.

כבוד היושב-ראש, זו השאלה הראשונה שהייתה לי, מה המטרה, והם אמרו להפחית את המעורבות של רכבים כבדים בתאונות קטלניות.

זה יומרני מדי, אני לא שמתי לב לזה.

אמרת את זה בהתחלה.

אני חייבת להתייחס לדברים שאמרת כי יש תוכניות, אנחנו פועלים בתוכניות מאוד גדולות לשיפור הבטיחות עם פוקוס על הרכב הכבד, עם הרלב"ד - גם הסברה.

מצוין, אבל מה עם שאר החבילה?

על זה אני מדברת, שאר החבילה זה תשתיות - - -

האם אתם תעשו השתלמויות?

ברור.

לפני שנכנס הטכוגרף?

ברור. זה חלק מההתארגנות שלנו, בוודאי.

גברתי, אפשרתי דיון אבל זה לא הופך את זה לדיון העיקרי. תודה.

בוודאי. אנחנו צריכים להתמקד כאן בתקנות.

ורוצים להצביע על זה כל כך מהר.

לא, אני לא הולך להצביע, אני הולך לקרוא סעיף סעיף. יש לנו מנהלי חברות, משטרת התנועה, משרד התחבורה, יש אורחים חשובים בזום שידברו ויתייחסו. בועז, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אני שמח שהגיע הדיון הזה סוף סוף, אני חושב שלקח לו יותר מדי זמן להגיע. אין ספק שחלק יותר מדי גדול מתאונות הדרכים נעשה על ידי רכבים כבדים, אני חושב שפי 11 באוטובוסים, פי שלושה עד שבעה במשאיות. בערך 27% מתאונות הדרכים הקטלניות נגרמות על ידי מעורבות של רכבים כבדים, זה הרבה יותר מהחלק היחסי שלהם בכבישים ואנחנו צריכים לעשות הכול בשביל להוריד את כמות תאונות הדרכים.

סונדוס צודקת שזה לא רק הטכוגרף כמובן, זה התשתיות, זה לימודי הנהיגה. זה גם לא יעזור אם הטכוגרף יגיד אתה חייב עכשיו לעצור להתרעננות, ואתה בכביש 6 ואין לך עוד 40 קילומטר התרעננות, או אם אתה באמצע פקק וייקח לך עוד שעתיים להגיע למקום הראשון שאתה יכול לעצור בו, וברור שיש עוד הרבה דברים לעשות.

אבל, הטכוגרף זה אחד מהדברים. לא בגלל שהטכוגרף זו הבשורה הגדולה, אבל כן זה איכשהו מקדם אותנו קצת יותר לכיוון האיחוד האירופי, קצת יותר לכיוון דרך שבה יהיה באמת אפשר לבדוק שהנהג לא עובר על החוק, ועושה את המקסימום שאפשר. גם מעצם זה שזה נמצא בתוך הראש, אתה יודע שאתה לא יכול להתחמק, אם אתה נוהג 14 שעות או 15 שעות, ואנחנו צריכים לפתור את זה.

אז אני בהחלט מברך, אני כן רוצה שנאשר את זה כמה שיותר מהר. לדעתי, צריך להכריח כי ברגע שנותנים ואומרים שזה לא חובה, אז ייקח לנו עוד הרבה מאוד זמן. ועוד פעם, נתתי דוגמאות – ועדי עובדים לא כל כך מהר יכניסו את זה, אנשים פרטיים לא כל כך מהר יכניסו את זה, יבואנים פרטיים לא כל כך מהר יכניסו את זה, פשוט כי זה מקשה יותר על החיים של הנהגים. אז מי שתפקידו לפעמים זה לאזן בין הצורך של הנהגים בחיים כמה שיותר פשוטים לבין הרצון להוריד את הסיכונים לתאונות דרכים, לפעמים זה יכול להוות בידם איזשהו כלי שאנחנו לאו דווקא רוצים כגוף מחוקק וגוף מתקין תקנות להרשות בידם. אז אני דווקא בעד להכריח, לתת איזשהו דד-ליין ולקבע את הסיפור הזה במדינת ישראל.

תודה. נתחיל בהקראת התקנות.

אני רק אציין, ברשותך אדוני, בתקנות כפי שחברי הכנסת רואים יש תיקונים שאנחנו עשינו אותם בשיתוף פעולה בינינו לבין משרד התחבורה, היא כבר תקריא אותם יחד עם התיקונים.

לאורחינו בזום, אנחנו נקריא חלק חלק, נפתח את זה להתייחסות. עכשיו אנחנו מקריאים את 168א1. בבקשה.

"תקנות תעבורה (תיקון מס' ____), התשפ"א-2020


בתוקף סמכותי לפי סעיף 70(17ד),(17ה), (22א) ו-(24) לפקודת התעבורה (להלן – הפקודה), לפי סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת אני מתקין תקנות אלה:

הוספת תקנה 168א
1.
בתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן – התקנות העיקריות) אחרי תקנה 168, יבוא:



"שעות נהיגה בין- לאומית
168א
1. בתקנה זו –









"האמנה" – האמנה בדבר עבודת צוות נהגים בכלי רכב העוסקים בנהיגה בינלאומית משנת 2006 של ארגון האומות המאוחדות (האו"ם) שניתן לעיין בה באתר משרד התחבורה והבטיחות בדרכים -

//www.gov.il/he/Departments/ministry_of_transport_and_road_safety;








"הפסקה" – פרק זמן במהלך שעות העבודה שאינו זמן נהיגה בו הנהג אינו מבצע פעולת נהיגה ברכב או כל פעולה אחרת לצרכי עבודה ומשמש את הנהג לצורך התרעננות;"

השאלות באמצע?

לא. היא תקריא את כל תקנה 168, כולה באותו עניין לגבי שעות נהיגה בנהיגה בין-לאומית.

אנחנו מקריאים ופותחים לדיון. בבקשה.

" "זמן נהיגה" – פרק הזמן במהלך שעות העבודה שבו הנוהג ברכב מבצע פעולת נהיגה ברכב;








"מנוחה" – פרק זמן שאינו במהלך שעות העבודה בו, אינו זמן נהיגה ואינו הפסקה;"

מה ההבדל בין הפסקה ומנוחה?

אחר כך. תרשמו את השאלות.

" "מנוחה יומית" – מנוחה יומית מלאה או מנוחה יומית מופחתת, שאיננה מנוחה שבועית;








"מנוחה יומית מופחתת" –מנוחה של 9 שעות רצופות לפחות, והקצרה מ- 11 שעות רצופות;

1. מנוחה של 11 שעות רצופות לפחות, במהלך 24 שעות מרגע תום המנוחה היומית הקודמת;
1. מנוחה בשתי פעימות – הראשונה של 3 שעות רצופות לפחות והשניה של 9 שעות רצופות לפחות, במהלך 24 שעות מרגע תום המנוחה היומית הקודמת;








"מנוחה שבועית" – מנוחה שבועית מלאה או מנוחה שבועית מופחתת, שאיננה מנוחה יומית;








"מנוחה שבועית מופחתת" – מנוחה של 24 שעות רצופות לפחות והקצרה מ- 45 שעות רצופות שתחילתה לא תאוחר מתום 6 יממות שיחלו מתום המנוחה השבועית הקודמת;








"מנוחה שבועית מלאה" – מנוחה של 45 שעות רצופות לפחות שתחילתה לא יאוחר מתום 6 יממות שיחלו מתום המנוחה השבועית הקודמת;









"נהיגה בין-לאומית" – נהיגה לצורך עיסוקו של הנוהג ברכב מנועי, במהלכה חוצה הנוהג באמצעות כלי הרכב גבול יבשתי אחד לפחות, בין מדינות, למעט נהיגה כאמור ברכב מנועי המפורט בתקנת משנה (יא)(4);








"פעולת נהיגה ברכב" - אחת מהפעולות המפורטות להלן הנעשית במסגרת עיסוקו:
(1) נהיגה בפועל ברכב;
(2)טיפול ברכב או במטען המובל על הרכב ובטעינתו, סידורו או פריקתו של מטען כאמור;
(3) טיפול בנוסעי הרכב ;








"שבוע" – פרק הזמן שבין 00:00 ביום שני לבין 23:59 ביום ראשון;"

רק תדעי, אם היה פה מישהו מיהדות התורה, היה עוצר לך את הסעיף הקודם. תמשיכי.

ניסינו. התלבטנו קשות.

אבל זה אמנה וזה בין-לאומי.

בדיוק, זו הסיבה היחידה.






"



1. הנוהג נהיגה בין-לאומית לא יחרוג מפרקי זמן הנהיגה המפורטים להלן:
1. 9 שעות מתוך 24 שעות רצופות; פרק זמן זה ניתן להארכה ל- 10 שעות סך הכל לכל היותר, ולא יותר מפעמיים במהלך שבוע עבודה;
1. 56 שעות סך הכל, בכל פרק זמן של 7 ימים רצופים;
1. 90 שעות סך הכל, בכל פרק זמן של 14 ימים רצופים.







1. זמן הנהיגה לפי תקנת משנה (ב)(1), לא יתחיל אלא לאחר שהנוהג נהיגה בין- לאומית סיים מנוחה יומית.







1. בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ב), בכל פרק זמן של 7 ימים, הנוהג בנהיגה בין-לאומית לא יבצע מנוחה יומית מופחתת יותר משלוש פעמים.







1. בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ב)(3), בכל פרק זמן של 14 ימים, הנוהג בנהיגה בין-לאומית יבצע שתי מנוחות שבועיות מלאות.







(ו) על אף האמור בתקנת משנה (ה) ובלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ב)(3), בכל פרק זמן של 14 ימים יכול נוהג בנהיגה בין- לאומית להיות במנוחה שבועית רגילה אחת ומנוחה שבועית מופחתת אחת, ובלבד שישלים את המנוחה השבועית המופחתת לסך כולל של 45 שעות ברציפות, לפחות תוך 14 ימים מתום השבוע שבו בוצעה המנוחה."

מה הכוונה נהיגה בין-לאומית? שהוא עובר בין המדינות?

כשיהיה לנו שלום עם סעודיה.

זה ממש או-טו-טו.

למה סעודיה? אומרים לך ירדן, טורקיה. בבקשה. תאר לך עם עיראק.

אתה רוצה להגיד שסעודיה רחוק? זה יותר קרוב מירדן.

"
(ז) הנוהג בנהיגה בין לאומית המסיע נוסעים בשכר בהסעה בודדת יכול לדחות את המנוחה השבועית לפרק זמן של 12 ימים לכל היותר מתום המנוחה השבועית המלאה הקודמת בתנאי שבסוף 12 ימים אלה יקבל את אחד מאלה:
(1) שתי מנוחות של 45 שעות רצופות לפחות;
(2) שתי מנוחות בתקופת 12 הימים כאמור והן מנוחה של 45 שעות רצופות ומנוחה נוספת של 24 שעות רצופות לפחות, ובלבד שיושלמו במנוחה נוספת של 24 שעות רצופות לפחות בתוך שבועיים מתום תקופת 12 הימים כאמור;
האמור בתקנת משנה זו יחול על נוהג בנהיגה בין-לאומית שמתקיימים בו כל התנאים האלה:"

זה בלי התיקון האחרון.

נכון. זה לא ממוספר. בפני חברי הוועדה זה עדיין לא ממוספר, אנחנו נמספר את פסקת משנה (ז) באופן שזה יהיה (1), (2), ואז פסקאות משנה קטנות.

"האמור בתקנת משנה זו יחול על נוהג בנהיגה בין-לאומית שמתקיימים בו כל התנאים האלה:
(1) הוא יצא להפסקה כאמור בתקנת משנה (ח) לאחר נהיגה של 3 שעות או שבמהלך הנהיגה בין השעות 22:00 ל-06:00 וצוות לו נהג אחד נוסף לפחות;
(2) הוא מסיע נוסעים בשכר במהלך שירות הסעה המתבצע במשך 24 שעות רצופות לפחות במדינה שהיא צד לאמנה או במדינה אחרת שלא בה התחיל השירות; לעניין זה, "שירות הסעה" – שירות שבו כלי הרכב עומד לרשות קבוצת נוסעים מסוימת שאינה משתנה במהלך הנסיעה;
(3) הוא נוהג ברכב הסעות שמותקן בו טכוגרף דיגיטלי כאמור בתקנה 364ד והמצויד בציוד הקלטה כמפורט בתוספת B1 לנספח לאמנה.







(ח) הנוהג בנהיגה בין-לאומית ייצא להפסקה לפי אחד מאלה:








1. לאחר זמן נהיגה של ארבע וחצי שעות, למשך 45 דקות רצופות לפחות, וזאת אלא אם כן התחיל פרק זמן מנוחה;








1. לאחר זמן נהיגה של ארבע וחצי שעות, למשך 15 דקות רצופות לפחות, ולאחר מכן הפסקה נוספת למשך 30 דקות רצופות נוספות לפחות במהלך זמן הנהיגה שנותר או מיד עם סיומו;







(ט) נוהג בנהיגה בין-לאומית החורג מהאמור בתקנה ינהג כלהלן:








1. יציין את הסיבה לחריגה ביומן הנסיעות כמשמעותו בתקנה 364ד, ובכלי רכב בו טכוגרף דיגיטלי, כהגדרתו בתקנה 364ד(ה), יציין את הסיבה לחריגה באופן האמור או על תדפיס של המידע המופק מהטכוגרף דיגיטלי;








1. יבצע את האמור בפסקה (1) ללא כל דיחוי בהגיעו למקום עצירה מתאים;








1. אין באמור בתקנת משנה זו בכדי לגרוע מהוראות תקנות משנה (א) עד (ח) ו- (י) עד (יב) לעניין משך הנהיגה המירבי המותר.







(י) מי שבידו השליטה על סידורי הנסיעה של רכב מנועי מהסוגים המפורטים בתקנה זו או של הנוהג רכב מנועי כאמור, לא יאפשר נהיגה ברכב, אלא בהתאם לאמור בתקנה זו.







(יא) האמור בתקנת משנה זו לא יחול על אחד או יותר מאלה:








(1) רכב מסוג M שבו עד שמונה מושבים נוסף על מושב הנהג, רכב מסוג L ואופנים;








(2)רכב מסוג N אשר משקלו הכולל המותר אינו עולה על 3.5 טון;








(3)רכב מנועי המשמש להסעת נוסעים בשכר הנוסע במסלול קבוע שאורכו אינו עולה על 50 ק"מ הכולל נקודות עצירה שנקבעו מראש;








(4) רכב מנועי שמהירותו המרבית 30 קמ"ש;








(5) רכב ביטחון וכל רכב המשמש לסיוע הומניטרי;








(6) כלי רכב מנועי שפעילותו מקיימת את אחת מהמטרות המפורטות בתקנה 293(א)(1) עד (6) למעט פסקה (5א) שבה;








(7) כלי רכב מנועי המשמש להובלה לא מסחרית של מטען שמשקלו אינו עולה על 7.5 טון;








(8) כלי רכב מנועי, שגורם מוסמך לכך על פי כל דין קבע שהוא בעל ערך היסטורי, שאינו לשימוש מסחרי להובלת אנשים או מטען.







(יב) בעל רכב המבצע נהיגה בין לאומית לפי תקנה זו חייב בהתקנת טכוגרף דיגיטלי בכלי הרכב ויחולו לגבי כלי הרכב, בעליו ונהגו הוראות תקנה 364ד.""

תודה. אל תקראי מחדש, תסבירי בגדול את עיקרי הדברים.

ואת ההחרגות.

תתייחסי להחרגות, דבר אחד. דבר שני, שאלה לגבי המשקל. אנחנו גם מוחרגים ממה שמקובל באיחוד האירופי?

לגבי המשקל, אני מחלקת את זה לשניים.

אני אקח את סעיף (7): "כלי רכב מנועי המשמש להובלה לא מסחרית של מטען שמשקלו אינו עולה על 7.5 טון", מישהו יודע מה זה 7.5 טון? זה כבר רכב גדול.

נכון. היום, החובה של הטכוגרף הדיגיטלי לפי תקנה 364ד היא רכבים מעל 8 טון.

עזבי מה שקיים, שאלתי לגבי האיחוד האירופי.

לגבי האיחוד האירופי, הם מבחינתם מחילים את ההוראות שקבועות לפי מה שקראתי עכשיו, שזה מ-3.5 טון. אנחנו בשלב הזה כרגע לא מחייבים את כל האוכלוסייה מעל 3.5 טון אלא משאירים את ההוראה מעל 8 טון בגלל שזה מצריך באמת התאמות ומערך מאוד משמעותי להחיל את זה.

פיאט דוקאטו, לא יודע אם עדיין על הכביש, אלה הגדולים שעושים הובלות – עם תא נהג, עם תנאים בסיסיים גרועים, לעומת משאיות שיש היום עם בולמי זעזועים, עם מערכות מיזוג אוויר, שלא לדבר על עוד מערכות אחרות, ומיטה מאחורה למנוחה – הוא באולימפוס – אנחנו מקפידים איתם, וטוב שכך. אם כבר עושים שינוי למה לא חשבתם להתאים?

אסור להם.

זה לא שלא חשבנו. אנחנו מנסים קודם כול להישאר במצב הקיים מבחינת האוכלוסייה שמחויבת לטכוגרף, ואותה קודם כול לשנות ולהמיר מטכוגרף אנלוגי לדיגיטלי.

אבל יש חשיבה?

בטח שיש חשיבה - בהמשך, אחרי שנכניס את זה.

אוקיי. תודה. עוד שאלה שאני רוצה שתתייחסי אליה. אנחנו פה בקנאות לפעמים – אפילו קוראים לזה דקדוקי עניות – על אחידות בחקיקה, אחידות בחקיקה. אני חוזר לשבוע עבודה. שבוע עבודה במדינת ישראל מוגדר א' עד... למה פה לא מצאתם לנכון לעשות התאמה?

ההוראות של האמנה הן שני עד ראשון.

בסדר, החרגנו כמה דברים באמנה.

אנחנו כן ניסינו ושקלנו, עם אפשרות לשנות את זה לשבוע עבודה של ישראל. הבעיה היא שכל שינוי מהאמנה אומר שאנחנו צריכים להביע הסתייגות מבחינת האו"ם.

לגבי השעות והמשקל הגשתם הסתייגות?

אנחנו לא הגשנו הסתייגות, כרגע אנחנו תואמים לאמנה. מבחינת האמנה, אמורים לאמץ את האמנה על ההסדרים שקבועים בה, צריכים לאמץ את האמנה בכללותה. הסעיף היחיד שאפשר להביע עליו הסתייגות זה למעשה סעיף הבוררות. יש סעיף ליישוב סכסוכים, זה הסעיף היחיד שאפשר להסתייג עליו. כל שאר האמנה, למעשה מבחינת האיחוד האירופי אמורים להצטרף אליה as is.

לא שיניתם כלום בתקנות לעומת האמנה?

בעיקרון, כמעט ולא.

מה זה כמעט ולא?

אבל זה רק לנהיגה בין-לאומית. צריכים לשים כאן את הדגש, אנחנו מדברים פה רק על נהיגה בין-לאומית. נהיגה רגילה בגבולות ישראל, לצורך העניין, נשאר אותו דבר, לא נגענו בתקנה 168 בהיבט של שעות נהיגה וכל מה שקשור.

זאת אומרת, ברגע שנהג חצה את הגבול הוא מחויב לכל כללי האמנה.

בדיוק. אם הוא לא חוצה את הגבול, כל עוד הוא נוסע מחיפה לירושלים, שעות הנהיגה נשאר איך שזה.

אז הדיון על התקנות רק מחוץ לגבול?

כמו שאמרתי בהתחלה, זה מחולק לשני נושאים. הם הוסיפו את ההתאמה לאמנה ב-168א. יש עדיין את 168 שקובע את שעות הנהיגה בישראל. פה הם הוסיפו תקנה שקובעת את שעות הנהיגה בנהיגה בין-לאומית. זה לצורך ההתאמה לאמנה.

התקנה הבאה מדברת על העניין של התקנת טכוגרף דיגיטלי ומתאימה את הוראות הדין הישראלי גם לטכוגרף דיגיטלי וגם לטכוגרף אנלוגי.

בשלב הזה של האמנה, חברי הכנסת, יש עוד שאלות?

רציתי לשאול לגבי הסעיף פעולות נהיגה ברכב, סעיף (2): "טיפול ברכב או במטען המובל על הרכב ובטעינתו, סידורו או פריקתו של מטען כאמור". עדיין אתם מחשבים אם יש פריקה ידנית של קופסאות קטנות מתוך קונטיינר שמובל על משאית גדולה, זה יכול להיות זמן מנוחה אבל הוא מוגדר פעולת נהיגה ברכב.

הוא עדיין בעבודה.

לא. הוא נהג. בינתיים, מישהו פורק את הקונטיינר.

אבל רוב הסיכויים, כשהוא פורק גם הנהג נמצא.

זו פעולה שהנהג אמור לעשות אותה. אם לא הוא עושה אותה, זה נחשב מנוחה לפי מה שאני מבינה.

לגמרי.

מרב, גם אם הוא לא עשה את זה במו ידיו, אני חושבת שנהג שמוביל סחורה ומפרקים את הסחורה, הוא עומד שם גם כדי להסתכל ולראות שעושים את העבודה, אז זה לא זמן מנוחה.

הבנתי, אז אתם אומרים הפוך. זאת אומרת, הזמן הזה שבו הוא מפקח על פריקת המשאית, מבחינתכם זה לא זמן מנוחה.

בטח שלא.

אני שאלתי אתמול כמה נהגים, לפחות עשרה. זה זמן שהם יכולים לנצל למנוחה, הם לא אחראים על הפריקה והטעינה. הוא, התפקיד שלו לנסוע, לנהוג.

אני פוחד שאנחנו יוצאים מהטכוגרף, אנחנו יוצאים מהגבולות של הטכוגרף. מבחינת הטכוגרף, ברגע שהרכב עצר, מבחינתו בכללי האכיפה הוא לא נהג. הטכוגרף בא לוודא נהיגה, שעות נהיגה.

לגמרי. טהורות.

בטכוגרף הדיגיטלי הוא אמור לסמן. כשהוא יוצא למנוחה, הוא יסמן שהוא יוצא למנוחה. אם הוא יוצא לפעולה אחרת – כמו נניח כאן, שהוא עשה פעולה של טיפול ברכב – הוא יסמן שהוא יצא לפעולה אחרת.

קורה פעמים רבות שיש נפילת מערכות בנמל. נופלים מחשבים, ועומדים שעה, שעתיים. הזמן הזה בהימצאות טכוגרף דיגיטלי, גם אם האוטו מונע, אני יכולה לסמן מנוחה ולנוח? עכשיו זה לא קיים באנלוגי.

נכון. אם זה עונה להגדרה של מנוחה, בעיקרון, אז כן. סביר להניח שבמקרה כזה שהתקלקלו מערכות, אז אולי הוא יוצא להפסקה.

יש הבדל בין הפסקה למנוחה בהגדרה המשפטית.

ההפסקה שלו יכולה להיות בתוך הרכב, כשהרכב מונע?

כן. אם הוא נח ולא עושה כלום, כן. הוא מנמנם אפילו.

את יודעת איזה מיטה יש לו מאחורה במשאיות החדשות?

אם הוא יושב במזגן ואוכל סנדביץ'.

והרכב מונע, עדיין את אומרת שזה מנוחה.

יכולה להיות הפסקה.

אני אומרת לך שבינתיים זה נתון לרחמנות של השוטר שפוגש את הטכוגרף הזה. הנהג אומר לו: בזמן הזה אתה לא רואה שהמשאית נעה אבל היא לא על הכביש, אני נחתי.

בדיגיטלי יש לו אפשרות לציין. פה אין לו.

צריך לראות את הדברים. אם המשאית באפס קמ"ש, ב-30 קמ"ש או ב-50 קמ"ש, אז את יכולה לדעת באמת.

זה עדיין לא מפורש בחוק וזה נתון לשיקולו של השוטר שעוצר את הנהג. אם הוא ישתכנע אז הוא מעביר אותו.

זה יהיה שחור-לבן בטכוגרף הדיגיטלי.

בדיגיטלי הוא רושם, הוא מסמן, באנלוגי לא. עכשיו הדיון הוא על הדיגיטלי.

באנלוגי את צריכה לתרגם מהכרטיסייה מה את רואה. בדיגיטלי את פשוט תקבלי go, no go, האם עבר על החוקים או לא עבר על החוקים אותו נהג.

זה כבר מתרגם לבד.

כן. את מכניסה כרטיס, זה מזהה.

חוסכים עבודה לשוטר.

זה לשוטר. בדיוק. לשוטר.

אבל הנהג, יש לו אפשרות התערבות. אם הוא יוצא למנוחה, הוא מסמן. יש דוח.

יהיה לו יותר קל להוכיח, גם לנהג עצמו.

זה יותר טוב, יש בזה הרבה יתרונות. אורחינו בזום, יש מישהו שרוצה להתייחס עד כאן לסעיפי האמנה? בבקשה, אדוני.

פרומוביץ' תם, ראש ענף תחבורה בכח לעובדים. דובר פה על טכוגרף דיגיטלי ועל תיקון תקנות בישראל. הטכוגרף הדיגיטלי, התקנות שמתקנים עכשיו רלוונטיות רק לנהיגה בין-לאומית, אבל לא נוגעות בכלל בתקנה 168 של כאן, של ישראל? זה הופך להיות דיון שהוא מין דיון טכני כזה כדי להכניס באמת אמצעי ענישה, איך אוכפים את התקנות על נהגים, ושוב האשמה מופנית בעצם לנהגים, כבודו.

תודה. קבל תשובה.

האשמים הם לא הנהגים אלא המעסיקים שקובעים את סידורי העבודה – אני מדבר על ענף התחבורה הציבורית, לא על נהגי משאיות, אני מדבר על אנשים שמקבלים סידור עבודה וחייבים לבצע אותו.

אני רוצה לדבר על משך ההפסקה בתוך תקנה 168, שנאמר פה שלא תיגעו בו, לא תתקנו אותו.

מכובדי, השאלה שלך מובנת, תקבל התייחסות בהמשך. תודה. נא לרשום את זה להתייחסויות. הדובר הבא. בבקשה, אדוני.

שלום. מדבר שוקי שדה, מנכ"ל ארגון חברות ההסעה בישראל.

אתה עוד איתנו מאז התיירות, לא זזת משם.

לא מוותר על שום דבר. צריך אחת ולתמיד לעשות סדר בעניינים.

בבקשה, אדוני.

אני מודה לכבודו. במסגרת התקנות האלה יש המון חורים, דברים שהם מאוד בעייתיים לנו.

דבר איתי על סעיפי האמנה, רק מה שהקראנו עד עכשיו. תהיה לך הזדמנות לגבי התקנה הבאה להתייחס.

טוב, אז אני אמתין. יש לנו הרבה בעיות לדבר עליהן.

תודה. התייחסות נוספת לסעיפי האמנה.

קו לעובד ביקשו.

אני לא מכריח אף אחד לדבר. הוא דיבר. אם אין, אנחנו עוברים הלאה.

כבודו, על המנוחה אפשר לדבר כמה משפטים?

כן, בבקשה.

מה שקורה מבחינת שעות עבודה ומנוחה, המערכת מבחינתנו מחייבת לפחות שבע שעות מנוחה. זה מה שאנחנו עושים ואנחנו רוצים לדבר על מערך האוטובוסים.

דבר שני, בהחלט בכל חברה וחברה החוק מחייב אותנו גם כקציני בטיחות על הפעילות הזאת שנעשית. ישנה בעיה עם רמת מקבלי השירות, שבדרך כלל לוקחים את הנהגים או את האוטובוסים ועושים איתם שעות מעבר לשעות המקובלות. זה לא אשמתנו מבחינת העניין אבל המנוחה ניתנת מבחינתנו כדת וכדין.

יש סעיף בחוק שמחייב אותך לקבל הזמנה שהיא לא חוקית?

לא.

אז על מה אתה מלין?

לא, אני מקבל הזמנה חוקית אבל ההזמנות - - -

הכסף, אני יודע שזה קשה, לא עומדים בפניו, אבל אין מה לעשות.

בסוף מה שקורה, השוטר עוצר את הנהג, לא אותנו.

אני אומר לך, אני מכיר מקרים שהזמנו הסעה, וחברת ההסעות ביושר אמרה – הרי היא מתמחרת את המסלול – זה מראש יותר שעות עבודה של הנהג; אתה רוצה, תחתוך אותו בשעת הגעה כזו, אתה רוצה תשלם שני נהגים, אין מה לעשות. אם חברות ההסעה יתחילו להתנהג כדבעי, תהיה פה תרבות של בטיחות, גם של הנהגים, גם של המזמינים, כולם ביחד, אבל אם אתם מאפשרים פרצות אל תבואו בטענות.

לא, כבודו, אנחנו לא מאפשרים. אתן לך דוגמה. משרד הביטחון עובד around the clock והתוצאה היא שנהגים נחים בשטח, הפעילות היא פעילות חזקה מבחינתם, והתוצאה היא שנהגים לפעמים עוברים את הנתונים המורשים. הנהג נוסע חזרה הביתה בלילה ואז עוצר אותו שוטר, חייבים לעשות חריגים לדברים האלה.

זה דיון אחר בכלל, זה דיון שצריך לקיים בלי שום קשר לטכוגרף הדיגיטלי, כל הסוגיה הזו של שעות עבודה של נהגי משאיות, נהגי הסעות, בכלל מובילים כאלה ואחרים כשהחוק מחייב שעות מנוחה והפסקה. אני חושב שזה דיון אחר, צריך לדבר על אכיפה, על הכול ביחד, משרד התחבורה.

אני לא יכול להתחייב שאני אקיים דיון כזה כי אנחנו בפגרת בחירות אבל אנחנו רוצים להתקדם עם תקנות הטכוגרף הדיגיטלי כי הוא מביא ברכה – מביא ברכה גם לנהגים במציאות העגומה שלהם היום, וסיוע. בבקשה.

פשוט קטעת את דבריי, ויש לי התייחסות לתקנות האלה.

תקבל בסבב הבא. סודאי, בבקשה.

כבוד יושב-ראש ועדת הכלכלה מרגי, קודם כול אני מברך על ההכנסה של הטכוגרף הדיגיטלי, אבל אני רוצה גם להעיר שנראה לי שרתמו את הסוסים לפני העגלה כי אחד הדברים שאתה אמרת לקראת הדיון הוא הכי חשוב, שכל מה שאנחנו כרגע רואים, אומרים – אכיפה, אכיפה. איך אנחנו אוכפים את כל הנושא הזה?

לכן, יש כאן איזשהו מצב בעייתי. המצב הבעייתי הזה מדבר על זה שמי שאחראי על סידור העבודה זה לא קצין הבטיחות, זה בעל המפעל ואלה שכפופים מתחתיו. בחוק שירותי הובלה למשל יש מה שנקרא סדרן עבודה, שהוא אמור להגדיר את שעות העבודה והמנוחה של הנהג – אם זה אוטובוס, אם זה משאית, אם זה כל כלי אחר שמוגדר בתקנות.

הבעיה, שכרגע לפי מה שאנחנו יודעים, משרד התחבורה – זה גם כתוב אצלי במייל – לאותם סדרנים אין שום סמכות בחוק ומכאן מתחילה כל הבעיה של האכיפה.

מה זאת אומרת?

התכתבתי כאן בצ'אט גם עם משטרת ישראל וגם עם אורחים נכבדים ואני עדיין טוען שצריכים לתקן את התקנה ולהוסיף עיצומים כספיים על אותם מפרי חוק כי בגדול, מי שמפקח ומי שאמור לפקח על הנושא הזה אלה קציני הבטיחות, אבל קציני הבטיחות מקבלים את הדברים האלה בדיעבד.

אני אענה לך, מה שאמרתי לה קודם. קצין הבטיחות מחויב, ואם הוא נמצא בתנאים שהוא מאולץ לעבור על החוק, שלא יעבוד בעבודה הזאת, אין מה לעשות. פה אי אפשר.

אני לא אמרתי שלא מאולץ. אמרתי שאנחנו מבקשים בפעם אחת שאנחנו שולחים את ההודעה שהנהג חרג, מי שאחראי על זה זה באותו רגע המעסיק. המעסיק צריך לטפל בסיפור הזה.

אוקיי.

המעסיק מבחינתי זה המעסיק ומי שאחראי כלפיו לטפל בנושא הזה. אנחנו עושים את העבודה, באים לעבודה לעשות את העבודה בלי פחד.

תודה, אדוני. מאחר שקשה לנתב את ההתייחסות של הדוברים – ואני רוצה לאפשר התייחסות – כל מי שביקש רשות דיבור, אני אתן לו רשות דיבור ויתייחס לתקנות פעם אחת. חבר הכנסת פינדרוס. למרות שלא מדברים על האמנה, נפתח את זה לכולם פעם אחת וזהו.

אני מתנצל על האיחור אבל הכנסת בפגרה, לא לקחתי בחשבון שתתחיל ב-9:00 היום.

מה יגידו אלה שבאים מהצפון?

הוא רצה להחמיא לי בעקיפין.

זו לא הייתה תלונה, אני התנצלתי. כשאני מתנצל אני לא מתלונן. כשאני מתלונן, אני מתלונן, תאמיני לי.

אני מנסה להבין את ההבדל בין המנוחה השבועית המופחתת למנוחה השבועית המלאה. בדיני העבודה הרגילים, לא באוטובוסים, יש 36 שעות, מנוחה שבועית היא 36 שעות רצוף. פה עשו משהו שאני מנסה להבין, אני מנסה לקרוא אותו כמה פעמים, בין מנוחה שבועית מלאה למנוחה שבועית מופחתת. אני מנסה להבין למה אין לנו את ה-36 שעות שקיים בדיני עבודה, שיהיה קיים גם בדיני אוטובוסים. זה קיים הרי בדיני עבודה בכל המשק. מנוחה שבועית היא 36 שעות, ופה פתאום יש מנוחה של 24 שעות, מופחתת, ומנוחה שבועית מלאה, פעם בשבועיים יש מלאה – אם הצלחתי לקרוא – פעם בתוך 14 יום יש מלאה ובתוך שבוע. למה שלא נעשה את זה ב-36 שעות? זה אחד.

שניים, אם אני מבין נכון זה גם יהיה חלק, לא יצטרכו ללכת לדיני עבודה, זאת אומרת גם שוטר יוכל לעצור נהג משאית ולהגיד לו: לא עמדת בכללים האלה. אלה שני דברים שניסיתי להבין.

יש לך תשובה לגבי 36 שעות?

קודם כול, הוא צריך להבין שזה נהיגה בין-לאומית.

פינדרוס, מאחר שאיחרת, פה זה אמנה שהיא מותאמת לצורך נהיגה בין-לאומית ומותאמת לתקנות של האיחוד האירופי. זה לא פה.

כן, אבל אתה עושה תקנות בעצם לטכוגרף פה.

לא, לא. רק על הקטע הבין-לאומי.

את הטכוגרף כבר עשיתם?

זה קיים היום. שעות הנהיגה לגבי נהגים מקצועיים, קבוע היום בתקנה 168. מה שמשרד התחבורה כרגע הניח על שולחן הוועדה זה רק תקנות שהן בעצם מעגנות את הוראות האמנה הבין-לאומית לגבי נהיגה בין-לאומית - -

אבל למה לא להשוות אותו גם לחוק הישראלי, 36 שעות בדיני עבודה?

זה דיון אחר.

- - שכמעט ולא קיימת בארץ. זה רק לצורך הצטרפות מדינת ישראל לאמנה.

אני יכולה להסביר בכל זאת.

אבל בכל מקרה, תתני את ההסבר למה השעות נקבעו כפי שנקבעו.

זה חל על הנהגים בכבישי הארץ.

לא.

אה, רק שנוסעים בנסיעה בין-לאומית.

לפחות אנחנו נרוויח משהו, כשאנחנו עולים לרגל ונוסעים באוטובוסים, שולחים אותנו לא יודעת איך.

יהיו טיסות עוד מעט, אימאן.

בעיקרון, צריך כן להגיד, שעות עבודה ומנוחה מבחינת עבודה רגילה, הן מוסדרות באמת בדיני עבודה. ההסדרים בתקנות התעבורה הם הסדרים שהם מקבילים והם מתייחסים לשעות שמבחינת הבטיחות אתה יכול לנהוג. הם מקבילים אחד לשני והם חלים אחד לצד השני.

לגבי ההסדר שקובעים באמנה, ההסדרים באמנה קובעים שעות נהיגה ומנוחה הרבה יותר נמוכות ממה שיש היום בנהיגה הלאומית, זאת אומרת שעות המנוחה הרבה יותר רחבות. ולכן, המנוחה השבועית זו מנוחה של 45 שעות וזה מאפשר שהנהג אכן נח פרק זמן הרבה יותר גדול. באותה מידה, שעות הנהיגה היומיות הן יותר נמוכות, הוא יכול לנהוג עד תשע שעות וגם עם הפסקות מאוד רחבות באמצע.

ההסדר של מנוחה שבועית מופחתת זה הסדר שהאמנה ניסתה איכשהו להבנתנו להתמודד עם אפשרות לתת גמישות לנהגים מבחינת הנהיגה שהם נוהגים, ואז זה מאפשר להם – גם המנוחה היומית, אפשר לעשות אותה מופחתת או לא.

גברתי, תודה. אנחנו גולשים ואני לא אספיק לגמור את התקנות היום. כפי שאמרתי, לאחר מכן נקיים הצבעה על הסעיף הזה, נקריא את הסעיף הבא ונצביע עליו. דוד נאסה, ממש בקצרה. כל דובר בקצרה.

- - -

כנראה יש לו בעיה.

תשפר את האוזניות שלך, לא שומעים אותך טוב. תם פרומוביץ'.

אני רק אפנה את תשומת לבכם לכך שסעיף קטן (ח) מדבר על "יצא להפסקה לפי אחד מאלה:". שתי האופציות גרועות יותר ממה שקיים בנהיגה בתוך ישראל בתקנה 168.

שלא ייסע לאירופה.

אחת אומרת אחרי 4.5 שעות – 45 דקות; והשנייה אומרת, גם את ה-45 דקות האלה שניתנות אחרי 4.5, לפרק לרבע שעה וחצי שעה, כשברור מה מעסיקים יעשו. מעסיקים צריכים כמה שיותר תפוקה מעובדים, זה ברור לכולם, הרי אנחנו לא עובדים על עצמנו, אבל שימו לב שבתקנות בתוך הארץ זה בתוך ארבע שעות ולא אחרי 4.5 שעות.

תודה. דוד נאסה הצליח להתחבר?

שומעים אותי? אני רוצה להתייחס - - -

יש לך בעיה בקליטה, אתה מקוטע. אדוני, אי אפשר לנהל שיחה ככה. תשפר את התנאים הטכנולוגיים שלך לאחר מכן. דוד כוכבא.

זה תקוע.

יוני קריספין.

בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, בוקר טוב לכל הנכבדים. יוני קריספין, יושב-ראש ועד נהגי חברת אפיקים ומ"מ יושב-ראש ארגון נהגי האוטובוסים בישראל.

קודם כול, אני מברך על הדבר הזה, ואת אחיי אנוכי מבקש. לעניין הטכוגרף הדיגיטלי, שלא יעשו את הדבר הזה כרשות ולא כחובה כי מדובר פה בחיי אדם, ובחיי אדם אי אפשר לעשות פה דברים שהם ברשות כי ייפתח פה שוק מתחת לשולחן וימכרו את הטכוגרפים האלה לכל מרבה במחיר בשביל שהנהגים ימשיכו לעבוד בצורה לא בטיחותית ומסכנת חיי אדם.

אסור לנו לתת לדבר הזה לחמוק מתחת לידיים ולתת לו להיכנס לשוק. כמו שהכריחו את כל התחבורה לשים מובילאיי, לשים כל מיני דברים להציל חיים, כך גם הדבר הזה. הנהג חייב שתהיה לו הפסקה.

תודה.

אני יודע שנהגים אחרי העבודה עובדים בעוד חברה וממשיכים לעבוד 20 שעות ביום.

יוני, המסר הועבר.

אם נהג אוטובוס מגיע ל-350 שעות עבודה ביום, אנחנו בסכנה.

תודה. יניב יעקב.

תודה, אדוני. יניב יעקב, סמנכ"ל עמותת אור ירוק. שתי נקודות קצרות שלפי דעתי דורשות שינוי בתקנות. אחת, אם בכל מקרה באים ואומרים שרכבים חדשים יעברו עם הזמן לטכוגרף דיגיטלי, למה לא לחייב מלכתחילה בדיוק כמו שעשו עם ESP ומערכות התרעה על סטייה מנתיב ושמירת מרחק, אותו מודל בדיוק?

נושא שני, אנחנו תומכים גם בהחלפה של טכוגרף אנלוגי לדיגיטלי ברכב משומש, במשאיות משומשות. אם צריך סבסוד כמו במערכות אחרות אז גם לשלב סבסוד, אבל מצב שבו מאפשרים לרכבים משומשים להישאר עם טכוגרף אנלוגי בלי שהציגו אפילו נתונים לגבי גיל ממוצע של משאיות, כמה משאיות ישנות קיימות, זה יכול להוביל למצב שיהיו לנו גם חמש ועשר שנים משאיות שיהיו עם מערכות ישנות, עם טכוגרף אנלוגי, ואפילו לתת פה תמריצים לנהגים לא להתקין כי למעשה בטכוגרף הדיגיטלי האכיפה יותר יעילה וכל המערכות הבטיחותיות, היכולת של המשטרה ושל משרד התחבורה לאכוף את התקנות יותר יעילה, אז למעשה לחייב גם רכב ישן, גם רכב חדש, ולא לחכות שהשוק יעשה את שלו, בדיוק כמו שהיה במערכות אחרות.

תודה.

נקודה אחת אחרונה, אדוני. מאוד חשוב כן לאשר את התקנות. זה מהלך חשוב ובשורה חשובה.

תודה. דורון עזרא.

תודה רבה. אני חושב שהיושב-ראש נגע בנקודה חשובה. כמי שמייצג בהסתדרות את עובדי אגד, דן ומטרופולין, זה נוגע אליהם, ואנחנו כוועדי עובדים והסתדרות בעד הטכוגרף הדיגיטלי, זו הייתה הערה לחבר הכנסת בועז, שאמר שאולי ועדי עובדים לא רוצים את זה. אנחנו מאוד רוצים את זה על מנת למנוע, שהנהגים יעבדו בהתאם.

שנית, הנקודה הכי חשובה שהיושב-ראש דיבר עליה זה בעצם העובדים הלא מאוגדים. חבר'ה, יש נהגי משאיות, יש נהגים באוטובוסים שלא מאוגדים, ופה צריכה להיות אכיפה. אני פונה לידידי שמעון סודאי, הוא צריך לבדוק שקציני הבטיחות יטפלו בזה, לא ישמעו להנהלות אלא יהיו עצמאים בפני החוק ולא יצטרכו להיות כפופים להנהלות. תודה רבה.

תודה. אתה יודע, בעל המאה הוא בעל הדעה, שאלה מי יעסיק אותו. עורך דין תמרה לב, משרד המשפטים, בבקשה.

שלום. תמרה לב, משרד המשפטים. שתי הערות כלליות שחשוב לנו שיהיו לשם הפרוטוקול. ראשית, לצורך השלמת המהלך הזה, לצורך האכיפה, נדרש גם איזשהו תיקון מסוים של הפקודה, של פקודת התעבורה, שיצמיד את סמכויות האכיפה ככה שהן יותאמו למקרה הזה.

התיקון הזה מקודם במקביל על ידי משרד התחבורה וחשוב לשים לב שהוא יקודם כי עד שהתיקון של הפקודה לא יושלם, האכיפה של הנקודה הזאת לא תהיה שלמה. זה דבר אחד.

דבר שני שרצינו לציין. בתחילת הישיבה הוזכרה ההבחנה בין הטכוגרפים, בין הטכוגרף הדיגיטלי לאנלוגי לגבי ימי השמירה שלהם. בתור התחלה, כיוון שזה לא אידיאלי שיהיה הבדל בין כמה ימים צריך לשמור נהג שיש לו טכוגרף דיגיטלי לעומת אנלוגי, אנחנו חושבים שכן צריך לייצר מדיניות אכיפה זהה כדי שבאמת לא ייווצר המצב הזה, זאת אומרת לפחות עד שכולם יהיו עם הטכוגרף האנלוגי, האכיפה תיעשה גם בטכוגרף הדיגיטלי באופן שהוא לאורך 180 יום בפועל.

למה לא חייבתם את משרד התחבורה לפני שהתקנות הגיעו לכאן?

אנחנו לא חושבים שזה בלתי אפשרי לעשות את זה כך, אנחנו חושבים שזה אפשרי.

ולא הצלחתם להגיע להסכמות?

אם משרד התחבורה חושב שמקצועית זה מה שנכון, אין פה איזו מניעה משפטית להתקדם כך. אנחנו כן חושבים שברמה של מדיניות אכיפה זה נכון יותר.

הם מדברים רק על מדיניות אכיפה.

ברור לנו.

קודם כול, אני חייבת לציין שזה בא כתוצאה מזה שיש כאן טכנולוגיה שמאפשרת. אם לא, הייתי משאירה 180 יום אבל עם טכוגרף אנלוגי אי אפשר.

למה לא תתאימי כלפי מעלה?

בדיוק.

אל תהיי כמו משרד האוצר, רוצים לעשות כלפי מטה.

בסוף אנחנו צריכים לשמור דיסקות וארגזים פיזיים, זה מיותר.

אז מה. אולי את לא יודעת, מס הכנסה מחייב את מנהל החברה ואת הנהג העצמאי לשמור קבלות כאלה קטנות מעצבנות, והוא שומר.

אפשרי, והיות וזה ימות לבד אז כנראה גם זה ימות. אין בעיה מבחינתנו.

אין בעיה.

אנחנו מעדיפים כי אם יש אפשרות ל-365, יש לו אפשרות טכנית לעשות את זה, דרך אגב גם יותר, זה משמח קודם כול וזה טוב לכל מיני דברים, כולל לחקר תאונות.

נשמע את ארגון הנהגים, אם זה סיפור מההפטרה. אז יש לנו את זה ויש לנו שאלה נוספת: באמת למה לא השלמתם את כל הפעולות אם האכיפה היא חשובה? שזה לא יהיה אות מתה, למה לא השלמתם גם את זה, אני לא מבין אתכם.

רק נסביר שכרגע זה לא אות מתה. זה אומר שהכלים לאכיפה שבידי - - -

בער לכם קודם כול ההתאמה לאמנה הבין-לאומית.

צריך להבין. קודם כול, אנחנו עושים את שני הדברים במקביל.

לא, לא עשיתם במקביל.

במקביל.

איפה השני במקביל?

הפקודה כבר הופצה לציבור, סיימו את כל ההערות ואנחנו עכשיו בשלב של העברה לוועדת שרים לענייני חקיקה, זאת אומרת שהנוסח כבר מגובש וכבר הופץ. אנחנו בהליך מאוד מאוד מתקדם.

אני מקווה שלא היית בדובאי בחודש האחרון. פוזרה הכנסת ויש ממשלת מעבר. לא הייתה ועדת שרים ולא תהיה ועדת שרים שלושה, ארבעה חודשים. אנשים אופטימיים אתם.

אנחנו ננסה, וברגע שאפשר יהיה אנחנו נכניס את זה לתוקף. צריך לזכור, אנחנו צריכים את התקנות בשביל להתחיל את תהליך ההטמעה מבחינת ההליכים הראשוניים, לא על היישום בפועל, כשאכיפה נדרשת ליישום עצמו.

תודה. משטרת ישראל, ענבל אוטמזגין, בבקשה.

בוקר טוב לכל המכובדים. משטרת ישראל, ענבל אוטמזגין וירון ויינרב כאן. אנחנו קודם כול רוצים לשוב ולקרוא לתקן את תקנה 168 לתקנות התעבורה, שעוסקת בשעות מנוחה ונהיגה, למעשה היא ניתנת לפרשנות על ידי הנהגים והיא שנויה במחלוקת.

מה? תדברי. אנחנו לא נהגי משאיות, לא יודעים על מה את מדברת.

גם השוטרים.

יש לנו מחלוקת מבחינת אכיפה. בית המשפט העליון לא בכדי קרא לתקן אותה כי ניתן לפרש אותה בכל מיני דרכים.

מתי זה היה? מתי בית המשפט קרא לכם לתקן?

ב-2014, ב-2012, כל פעם כשצף תיקון אנחנו באים. הטכוגרף אגב עלה לדיונים כבר מספר פעמים וכל פעם שהוא עלה, גם בדיונים המקדימים, משטרת ישראל באה וביקשה לתקן את 168, גם בהתאם להוראת בית המשפט העליון.

דה פקטו, מבחינת אכיפה אנחנו לא אוכפים, נכון להיום, את תקנה 168 באופן שהחוק מחייב, עד 12 שעות נהיגה. בפועל, כדי להימנע מהרשעת חפים מפשע, אנחנו מגישים כתבי אישום רק על נהיגה בחריגה מעל 14 שעות. זה משהו שחשוב לדעת.

חריגה מעל 14 שעות?

זה חמור מאוד. מ-2006 את אומרת לי? סליחה, 2014, שש שנים. משרד התחבורה, אם אנחנו המחוקק נאפשר למשטרת ישראל לחוקק, יהיה יותר קל כנראה.

קודם כול, הנושא הזה עלה על הפרק מספר פעמים. כשאנחנו באנו לתקן עכשיו את התקנות לטובת הטכוגרף הדיגיטלי, אמרנו, או שאנחנו מתקנים את 168א ומתאימים אותו לשעות נהיגה אירופאית, שזה משהו שהיה מביא אותנו עכשיו - - -

אם לא הייתה מפוזרת הכנסת את יודעת מה הייתי עושה? הישיבה מבוטלת, אין תקנות, תביאו את הכול ביחד.

אבל אתם צריכים להבין.

כן, זה מה שצריך לעשות.

היו כאן ניסיונות. אני לא בקיאה בכול, זה היה לפני שנכנסתי לתפקיד.

יש פה בכל זאת בשורה ושיפור.

צריך להבין שאנחנו שנים מנסים.

שנים שנים מנסים.

מה זה מנסים? אתם המשרד. באתם לכנסת, והכנסת לא אישרה לכם?

שוב, זה לא משהו שבסמכותי, אבל עוד פעם, אני פשוט מכירה את זה מהעבר, שניסו. זה מאוד מאוד מורכב, יש לזה השלכות מטורפות על המשק מבחינת מספרי נהגים, מבחינת תשתיות.

רגע, תעצרי. אני לא אאשר לך. אני חס על כבודך.

אז מה, עושים את העבודה על גבי הנהגים?

אנשים עוזבים את הענף בגלל זה.

אדוני, תשתיק את כל הזום. סליחה, יש פה סדר בדיון. תקשיבי טוב טוב. המשק ערוך ל-12 שעות. המשק יודע, כולם יודעים, שנהג צריך לנהוג, וגם זו פשרה קשה מאוד כי אנחנו יודעים, כשאומרים 12, אז זה 14; כשאת אומרת 14, אז זה 16 ויותר, וזו מציאות החיים של הנהגים היום. כשאת אומרת התאמה של המשק – לא, המשק מותאם, אל תעמיסו על זה כלום.

לא אמרתי התאמה של המשק.

סליחה. מספר נהגים לא מעניין אותנו.

החיים של הנהגים.

יש פה לקונה בפרשנות. כבר שש שנים בית המשפט העליון צועק ואומר – תתקנו, תתקנו, תתקנו. משטרת ישראל בגלל זה צודקת, למה לעשות מעצמה בדיחה.

אין ויכוח. אתם צודקים.

למה לעשות מעצמה בדיחה? היא אוכפת רק מ-14 שעות. למה? אנחנו עוד בוכים שזה לא תשע, כפי שקורה באיחוד האירופי, אנחנו פה שומעים עכשיו 14. והנה אני אומר שהנהגים יודעים את זה, מנהלי חברות יודעים את זה.

ברור.

אני חושבת שאין ויכוח ואני מסכימה איתך בכל מילה. זה משהו שצריכים לעשות ולקדם בלי קשר לטכוגרף הדיגיטלי.

הנה אני אומר לכם, אני על סף לסגור את הדיון.

לא, אבל זה משהו שצריך לקרות במקביל כי זה יעזור. צריך לעשות גם וגם, נקודה.

איזה כלי יש לי אלייך – הנה אני חושף את זה – כששש שנים הם לא מצליחים, כשאנחנו חובטים בהם ומודדים אותם כל חודש וכל שנה על האכיפה ועל סוגיות של תאונות דרכים? איזה כלי יש לי כלפייך אם אני אאשר לך את זה ואאשר לך מחר גם את זה, ואת תגידי אנחנו עובדים במקביל? אנחנו עובדים, עובדים.

עובדים במהלך השנים.

לא עבדתם שש שנים.

זה לא בדיוק ככה. את רוצה להתייחס? את מכירה את זה יותר? אני פשוט לא הייתי בתקופה הזאת בתפקיד.

אני רוצה תשובות בנושא.

אין בעיה, אפשר לספק תשובות.

אני רוצה לוחות זמנים. אם לא, אני לא אאשר את התקנות.

את מייצגת את העמדה של משרד התחבורה. אנחנו מקשיבים לנהגים שנמצאים בשטח, גם לשוטרים וגם לאנשים. הטכוגרף הזה וכל התקנה של 168 ניתנת לפרשנות – גם על ידי נהגים, גם על ידי שוטרים – ואין משהו ברור שנגיד, זו הפסקה, בקו הזה הייתי במנוחה, הייתי בהפסקה, הייתי בפריקה, הייתי בטעינה.

תודה.

אני מסכימה עם זה אבל הטכוגרף הדיגיטלי עוזר גם לתרגם את הדברים האלה באופן דיגיטלי.

צריך לתרגם את הכוונה?

את סוגיית התרגום פתרת לנו, נכון, וגם ההתערבות של הנהג באקטיביות שלו לתעד את זה – בסדר, אין לי בעיה עם זה. משטרת ישראל, עוד משהו?

כן. דבר נוסף וחשוב לא פחות לגבי התקנות האלה. כמו שמשרד המשפטים ציין, חשוב מאוד לקדם בצד התיקון לתקנות של הטכוגרף את הפקודה כי בלעדיה לא נוכל מבחינה אופרטיבית לבצע אכיפה כנגד נהגים באמצעות הטכוגרף הדיגיטלי.

למה אני מתכוונת? טכוגרף דיגיטלי נחשב כמחשב, ולכן אני אהיה מחויבת בצו חיפוש. אם לא נקדם בד בבד את התיקון לפקודה, שמאפשר לשוטר לגשת לטכוגרף הדיגיטלי ולדלות ממנו נתונים מבלי צו חיפוש חתום מראש על ידי שופט, אז למעשה לא תהיה אכיפה.

זה מה שדיברתי על הפגיעה בפרטיות.

תודה. גבי בן הרוש. איך אפשר לדבר על משאיות בלי גבי בן הרוש?

בוקר טוב. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד לך, פעם ראשונה שאני נהנה מדיון – באמת, גם חברות הכנסת וגם חברי הכנסת נכנסו לפרטים.

הנושא הזה של הטכוגרף הדיגיטלי הוא לא יותר מסיסמה. עובדה, היועצת המשפטית מקריאה שזה מתאים בכלל למעבר בין מדינות. חוץ מאשר בעוד 10 או 20 שנה, הייתי אומר, זה פנטזיה שלא כדאי בכלל לחלום עליה מבחינת מעבר בין מדינות.

מה אנחנו הולכים להוסיף בעצם? יש תקנה - ואני מצטרף למה שאמרה נציגת המשטרה - יש בג"ץ, אדוני וחברי הכנסת, מ-99', שאמר לתקן את תקנת שעות עבודה ומנוחה, היא מכשילה את נהג הרכב הכבד ונהג האוטובוס. אחר כך, ב-2007, נהג שתבע את אגד, בג"ץ אמר גם ב-2007 לתקן את התקנה.

אנחנו בכל דיון עם שרי התחבורה לדורותיהם מעלים את הנושא הזה על סדר-היום בסעיף הראשון. ועדת הכלכלה עשרות פעמים שלחה את משרד התחבורה לתקן את התקנה, ואנחנו ב-2020 עדיין מדברים, אז מה יועיל לי הטכוגרף הזה אם התקנה עצמה, אי אפשר לפענח אותה? היום עוד אפשר, היום יש את הכרטיס הפרימיטיבי הזה, המשטרה עוד עושה, והמעסיקים חלקם פוחדים ממנו. בטכוגרף הדיגיטלי זה סוטה, זה מתאים בכלל לאירופה, למעבר בין מדינות.

אדוני, לפני הטכוגרף – ואנחנו בעד הטכוגרף – כל מערכת שתחסוך חיי אדם, אנחנו הראשונים להיות שם, ויש לנו על זה קבלות במשך שנים.

אדוני, אתה אמרת שיצאת לפנות בוקר. עתרנו ב-2003 לבג"ץ על הנושא של החניונים, מפרצי חניה. המדינה התחייבה אז, ב-2003, לקחת את זה כפרויקט לאומי, להכין חניונים. אגב, זה לא רק לנהגי משאיות ואוטובוסים, לאזרח הפשוט. תראו מה קרה לפני שבועיים - שני ילדים נהרגו, משאית שעמדה בשול, ואני לא יודע מה הסיבה. אז אנחנו ברולטה יום-יום עם הנושא הזה של התאונות והקטל בגלל שהתשתית אינה מתאימה, אינה סלחנית. התשתית במדינת ישראל היא הגורם מספר אחד לתאונות, רבותיי.

תודה, גבי. לגבי ההצבעה, נקבל החלטה בסוף אם אנחנו מצביעים על התקנות, יכול להיות שלא נצביע עליהן אבל אנחנו נמשיך את ההקראה.

אני רוצה כן להגיד שוב שאנחנו כבר שנים ארוכות – בערך בזמנים שצוינו כאן – מנסים לתקן את התיקון, כולל בהתערבות של ועדת הכלכלה, שזה הגיע כן לפתחה, ולא הצלחנו להגיע לנוסח.

למה? לא אמרתם לי למה לא הצלחתם להגיע לנוסח.

נניח בתקופה הקודמת, כשאיתן כבל היה יושב-ראש הוועדה, ולפניו, היו נוסחים – פעם זה התאים לאוטובוסים, פעם זה לא התאים לרכבים הכבדים.

אני לא רוצה לדבר על אחרים. אצלי, אם אני מגלה נושא ענייני, עם כל הכבוד לחברי הכנסת, מי שבא – תקנות הביצים כדוגמה. אחד שלחו אותו ממניעים כאלה והשני ממניעים אחרים, אנחנו הלכנו לקו המאזן, לתת מענה לכולם, ואנחנו נמצא את הניסוח המאזן, נגיע אתכם להסכמות. אין הכול או לא כלום, אנחנו מודעים לכך.

הנה, אני מתחייב לך – אני מתחייב לך – תביאי את הנוסח, אני אעביר לך אותו.

כן, השאלה - - -

עם התיקונים הנדרשים.

עם הידברות, עם הכול.

בסדר.

אין מציאות – הנה אני אומר את זה גם לנהגי המשאיות והאוטובוסים, אני מודיע לחברות, אני אומר את זה למשטרת התנועה, אני אומר את זה לכם – אף חוק או אף תקנה לא נכנסת ויוצאת אותו דבר. אם יש תיקונים, יכול להיות שיש, החוכמה לא נמצאת במקום אחד אבל זו לא תהיה סיבה לא להביא את זה לכנסת.

בסדר גמור. מה שאני מנסה להגיד זה שאנחנו כן מנסים, ומנסים כבר ואנחנו לא יושבים ולא פועלים בכלל בשביל לאחד.

פיקוח נפש דוחה הכול.

מה היה התיקון שהצעתם ל-168?

אני לא יודעת להגיד לך כרגע. אם את רוצה, אני יכולה לפרט.

אני אשמח שאנחנו נעביר התייחסות מסודרת מהמשרד כי לא היא ולא אני בקיאות בזה.

בסדר. ננצל את הזמן שנותר להקראה. דוד כוכבא, ניתן לו להתייחס.

רק להסביר שהתיקון של 168, עדיין הוא חשוב וצריך לדון עליו אבל הוא לא נוגע בהכרח ולא חייב להתקשר בהכרח לטכוגרף הדיגיטלי.

אנחנו יודעים שהוא לא נוגע בהכרח אבל הנה אמרתי לך – בלי טקטיקה – איזה שוט יהיה לי כלפייך? איזה שוט יהיה לי כלפייך אם אני אאשר לך את זה? זה בוער לך. זה בוער לכם כדי להשתוות, לאשר את האמנה, והכול ביחד. זה גם שוט.

היום, הטכוגרף הדיגיטלי זה הכרח, זה לא משהו ש-nice to have וזה לא משהו שאני רוצה.

נכון. אני מודע לזה. הנה אני אומר לך.

זה הכרח כי לא יהיה משהו אחר.

אז יפה. לא יהיה משהו אחר, לכן תיאלצו - -

אנחנו לא נגד.

- - ואני איאלץ אתכם להביא את הפקודה בהקדם, להביא את התיקון בהקדם, נקודה.

הפקודה מתקדמת בהקדם בכל מקרה.

נקודה. דוד כוכבא, בבקשה אדוני.

רבותיי, פה הפכו את היוצרות. טכוגרף דיגיטלי הוא אחרון בשרשרת קבלת ההחלטות בנושא הזה של תקנה 168, ודווקא פותחים בו כי זה לכאורה המהלך הקל ביותר.

היום, גם אם תפחיתו את שעות העבודה, לא לתשע – לשבע שעות עבודה ביום – אנחנו לא יכולים לקיים אותן מכיוון שאין איפה לעצור, אין אזור חניה ומנוחה אחד במדינת ישראל. מה עוזר לי הטכוגרף הדיגיטלי אם אני צריך לומר לנהגים, רבותיי, אתם אחרי ארבע שעות עבודה מתחייבים לנוח חצי שעה? אם נודיע את זה ל-40,000 נהגי משאיות, לא משנה איפה אתה נמצא, אתה עומד חצי שעה בתום ארבע שעות נהיגה בצדי הדרכים, המדינה תיסתם.

טכוגרף דיגיטלי הוא ההשלמה אחרי תיקון תקנה 168, אחרי הכשרת תשתיות ואזורי חניה, רק אז יגיע כלי המדידה לראות שאנחנו באמת פועלים בהתאם לאותם מדדים שקבענו.

אדוני היושב-ראש, אתה צודק. אם לא תטיל סנקציה ואם תאפשר את הטכוגרף הדיגיטלי היום ואת התקנה, אנשים ינוחו על זרי הדפנה ואנחנו ניפגש בעוד עשר שנים, לא יתקנו את תקנה 168, לא יהיה אזור חניה ואי אפשר יהיה לקיים את הנושא הזה.

תודה.

דיברו פה על תאונות דרכים. אנחנו כבעלי חברות, חרדים לתאונות הדרכים ואנחנו לא שולחים את הנהגים שלנו, לא להרוג ולא להיהרג חס וחלילה.

יש הרבה מאוד פרמטרים בענף ההובלה וזאת הזדמנות בשבילי – גם אם זה לא ישירות לנושא – לדבר על זה. אנחנו נלחמים על עומס יתר, נהגים נוסעים בעומס יתר, במקום 48 טון נוסעים ב-70 טון כולל. סכנת חיים, פצצה מתקתקת שנעה על הכבישים - -

תודה.

- - במאות ובאלפים כאלה. לא מטפלים בזה. ניגשים לטכוגרף הדיגיטלי, זה עניין טכני פשוט, לא דורש מאמץ מאף גורם ממשלתי, לא מאלה שאחראים על התשתיות - - -

תודה רבה לך, אדוני. תודה.

כביכול מטפלים בבעיית תאונות דרכים. לא מטפלים בה, להפך, הטכוגרף הדיגיטלי נותן כיסוי בכל הרשויות - - -

יש לנו איש זום מנומס. שבע פעמים אני אומר, תנתק אותו. הוא לא שומע אותי, דוד כוכבא. לא שמעת אותי, אמרתי לך תודה שבע פעמים. בבקשה, הקראה, סעיף 364ד2.

עמוד 7.

"תיקון תקנה 364ד
1.
בתקנה 364ד לתקנות העיקריות –



1. בתקנת משנה (א) –




1. ברישה, במקום "טכוגרף מסוג כאמור" יבוא "טכוגרף מאחד מהסוגים האמורים";




1. בפסקה (2), בסיפה, המילים "על גבי הדיסקה" – יימחקו;"

ב-(א): "מאחד מהסוגים האמורים", איפה הם פורטו?

התקנה העיקרית חייבת להיות לידך.

אני אביא לך את הנוסח המשולב.

"
1. בתקנת משנה (ב) -




1. בפסקה (1)–





1. אחרי "טכוגרף תקין" יבוא "מאחד הסוגים כמפורט בחלק ג' בתוספת השניה";"





1. המילים "על גבי הדסקה" – יימחקו;





1. במקום "זמן נהיגה כמשמעותו בתקנה 168(ג) של הנוהג ברכב" יבוא "הזמן שבו הנוהג ברכב מבצע נהיגה כהגדרתה בתקנה 168(ג) או זמן הנהיגה כהגדרתו בתקנה 168א(א)";




1. במקום פסקה (2) יבוא:





"(2) בטכוגרף דיגיטלי מצוין, בין היתר, מספר הרכב, שם כל נוהג שנהג ברכב, מועדי עבודתו, קריאת מד המרחק בתחילת נסיעתו ובסיומה וקריאת מונה הקילומטרים של הרכב בתחילת עבודתו של הנוהג; בטכוגרף בעל דיסקות מצוין האמור על גבי דיסקה או אגד דיסקות המצויים בטכוגרף;";




1. בפסקה (3), במקום "בידו" יבוא "בטכוגרף בעל דיסקות, בידי הנהג";




1. בפסקה (5), אחרי "טכוגרף" יבוא "בעל דסקות".




1. בפסקה (6), בתחילתה יבוא "בטכוגרף בעל דסקות,";




1. במקום פסקה (7) יבוא:





"(7) בנהיגה ברכב שמותקן בו-
(א) טכוגרף בעל דסקות- הנוהג הכניס את הדסקה עליה מצוינים פרטיו האישיים בתחילת הנהיגה ולכל משך זמן הנהיגה כהגדרתו בתקנה 168א(א) ;
(ב) טכוגרף דיגיטלי- הנוהג הכניס את כרטיס נהג האישי שלו כמשמעותו בתקנת משנה (ד1)(1) בתחילת הנהיגה ולכל זמן הנהיגה כהגדרתו בתקנה 168א(א);





1. על הנוהג ברכב שמותקן בו –
0. טכוגרף בעל דסקות- להחזיק ברכב את המפתח למכשיר הטכוגרף בכל עת שהרכב בחזקתו;
טכוגרף דיגיטלי-להחזיק ברשותו את כרטיס הנהג האישי כמשמעותו בתקנת משנה (ד1)(1) בכל עת במהלך זמן הנהיגה או הפסקה כהגדרתם בתקנת 168א(א)."




1. בתקנת משנה (ב1)(2) ברישה, במקום "מכשיר הטכוגרף" יבוא "בטכוגרף בעל דסקות,";



1. במקום תקנת משנה (ג) יבוא:




"(ג) בעל רכב שבו מותקן טכוגרף לפי תקנה זו, ישמור במקום עסקו, במקום סגור, את תיעוד המידע הנאגר בטכוגרף שברכב כמפורט להלן:





1. לגבי טכוגרף בעל דסקות – ישמור את הדסקות המציגות את תנועות הרכב וכן ישמור את יומני הנסיעות במשך 180 ימים מהיום בו נמסרו לו לפי תקנת משנה (ב1)(4);""

365 ימים זה יהיה.

בהמשך לשיח עכשיו.




"
1. לגבי טכוגרף דיגיטלי – ישמור את יומני הנסיעה שנמסרו לו לפי תקנת משנה (ב1)(4) וכן ישמור את המידע הנאגר בטכוגרף, באמצעות תוכנה ייעודית שאישר משרד התחבורה, במשך 365 יום מהיום בו נוצר המידע."



1. במקום תקנת משנה (ג1), יבוא:




"(ג1)
בעל הרכב יציג את יומני הנסיעה וכן את המידע הקיים בטכוגרף לפי דרישתו של שוטר, פקח כהגדרתו בתקנה 587ה, או קצין בטיחות כהגדרתו בתקנה 579 לגבי רכב שנמצא בפיקוחו; הצגת המידע המופק מהטכוגרף תעשה באחד או יותר מאלה:
(1) לגבי טכוגרף בעל דיסקות – יציג את הדסקות;
1. לגבי טכוגרף דיגיטלי – יציג את המידע באמצעות אחד מהכרטיסים כמפורט בתקנה (ד1), או כל אביזר טכנולוגי אחר המאפשר קריאת המידע שנאגר במכשיר הטכוגרף וכן באמצעות תדפיסים של המידע המופק, כל זאת לפי דרישת השוטר, הפקח או קצין הבטיחות כאמור.




(ג2)
ברכב ללימוד נהיגה כאמור בתקנת משנה (א)(3), הדיסקה או כרטיס הנהג האישי, לפי העניין יהיו על שם המורה לנהיגה המלמד בו באותה העת.



1. אחרי תקנת משנה (ד) יבוא:




"(ד1) רשות הרישוי תנפיק את הכרטיסים המפורטים להלן לצורך ביצוע הפעולות המפורטות לצדם בנוגע לכלי רכב שבו מותקן טכוגרף דיגיטלי; כרטיס יונפק למבקש לפי סוג הכרטיס שביקש ובלבד שהוא מקיים את התנאים הנדרשים לקבלו כמפורט בו:





1. כרטיס נהג אישי – כרטיס אישי לשימוש בעל הכרטיס בלבד, הנושא את תמונתו של בעל הכרטיס; יינתן לבעל רישיון נהיגה תקף המתאים לפי הפקודה לנהיגה בכלי רכב המפורט בתקנת משנה (א) שבו מותקן טכוגרף דיגיטלי;





1. כרטיס בעלים – כרטיס על שם בעל הרכב לשימוש בעל הרכב לרבות מי שהוא הסמיכו לעשות בו שימוש וכן לשימוש קצין הבטיחות כהגדרתו בתקנה 579 המפקח על הרכב לצורך מילוי תפקידיו לפי חלק י' לתקנות; הכרטיס יינתן לבעל רכב שברשותו כלי רכב אחד או יותר, המפורט בתקנת משנה (א), בו מותקן טכוגרף דיגיטלי, והוא ישמר בכל עת במקום עסקו של בעל הרכב;





1. כרטיס אכיפה – כרטיס לשימוש בעלי תפקיד שהסמיך ראש מחלקת התנועה במשטרת ישראל כמבצעים פעולות אכיפה וחקירה כלפי הנוהגים בכלי רכב בו מותקן טכוגרף דיגיטלי; יינתן לשוטר לצורך מילוי תפקידו על פי סעיף 27ג לפקודת התעבורה כלפי אדם הנוהג בכלי רכב בו מותקן טכוגרף דיגיטלי;





1. כרטיס אחזקה – כרטיס על שם בעל המוסך הנושא את תמונתו של בעל המוסך, שברשותו רישיון להפעלת המוסך העוסק במתן שירותי אחזקה לטכוגרף דיגיטלי, לפי פרק ח' לחוק רישוי שירותים; יינתן לשימושו האישי של בעל הרישיון כאמור וכן לשימושו האישי של מי שהמנהל המקצועי של המוסך כהגדרתו בחוק האמור הסמיכו לכך, שימוש כאמור יהיה לצורך ביצוע פעולות האחזקה לפי הנחיות יצרן הטכוגרף המבוצעות במוסך הכרוכות בהפעלת הטכוגרף הדיגיטלי; כרטיס אחזקה יימצא במקום שמור לפי הנחת דעתו של בעל המוסך ואין להוציאו מתחומי המוסך.




(ד2) תוקף כרטיס שניתן לפי תקנת משנה (ד1) יפקע בתום התקופות המפורטות להלן מיום הנפקתו:





1. כרטיס נהג אישי - 5 שנים;





1. כרטיס בעלים - 5 שנים;





1. כרטיס אכיפה – 5 שנים;





1. כרטיס אחזקה – שנה.








1. בתקנת משנה (ה), בסופה יבוא:




""טכוגרף בעל דסקות" – כמשמעותו בפרט 24א(1) בחלק ג' לתוספת השניה;




"טכוגרף דיגיטלי" – כמשמעותו בפרט 24א(2) בחלק ג לתוספת השניה."

תיקון התוספת השניה
1.
במקום פרט 24א לחלק ג לתוספת השניה בתקנות העיקריות, יבוא:



"24א. טכוגרף המותקן ברכב מאחד מאלה:
1. טכוגרף בעל דיסקות - טכוגרף מתאים לנדרש בפרקים 1 עד 4 של ANNEX להנחייה EEC 3821/85 המסומן בסימוןEEC או שניתנה לגביו תעודה מאת מעבדה מוסמכת כי הוא תואם את הנדרש כאמור;
1. טכוגרף דיגיטלי - מערכת טכוגרף המתאימה להגדרות בנספח 1 לאמנה כהגדרתה בתקנה 168א(א), הכוללת מכשיר טכוגרף דיגיטלי שהותקן ברכב לפי חוק רישוי שירותים, ומסומן בסימון כמפורט באמנה.


תחילה
1.
תחילתן של תקנות אלה ביום שפרסם שר התחבורה והבטיחות בדרכים ברשומות כי מדינת ישראל אישררה את האמנה כהגדרתה בתקנה 168א(א) ובלבד שלא תקדם ליום פרסומן של התקנות."

את רוצה להסביר על רגל אחת מה יקרה?

בעיקרון, מה שאנחנו קבענו כאן זו אסדרה. התאמנו למעשה את ההוראות שקבועות היום בתקנות לגבי טכוגרף אנלוגי לטכנולוגיה של הטכוגרף הדיגיטלי ולאפשרות להשתמש בו, והוספנו, קבענו למעשה את האסדרה של מתן הכרטיסים ואת השימוש בכרטיסים כי טכוגרף דיגיטלי, הוא מחויב לשימוש בכרטיסים.

צריך להבין שלצורך ההסדר הזה של הנפקת הכרטיסים נדרשת הקמה של מערך מאוד מאוד רחב – צריכים לצאת למכרז, למנות זכיין שינפיק את כל הכרטיסים. זה אירוע שהוא צפוי לא לפרק זמן קצר יחסית.

כמה זמן זה לא קצר?

כמה חודשים טובים להליך המכרזי, אנחנו בהליכי גיבוש שלו עכשיו. צריך להוסיף שמבחינת התחילה, תחילת התקנות כמו שרשמנו זה אחרי שהמדינה הודיעה שהיא אשררה את האמנה.

צריך להגיד, גם יש תהליך של להצטרף לאמנה, שזה מצריך החלטת ממשלה וכו', אבל גם, אחרי שאנחנו נגיש בקשה יש 180 יום עד שאנחנו מאושרים בכלל, שיאשרו לנו שאנחנו חברים באמנה, כלומר כל ההליך הזה, גם הוא צפוי להיות לא בפרק זמן שיהיה פחות מעוד חצי שנה ומעלה.

אני יכול לשאול שאלה? שמענו כאן, ובצדק - למה לא נחיל את זה בחובה? לא מיידי. אתם לא חושבים שצריך לקבוע איזה זמן מסוים, פרק של כמה שנים, שאנחנו לפחות נצהיר פה שתוך פרק זמן כזה כל המובילים והמשאיות במדינת ישראל יהיו עם טכוגרף דיגיטלי?

קודם כול, זה אפשרי, לא שזה בלתי אפשרי. המטרה שלנו הייתה קודם כול לא להוסיף עלויות נוספות - -

זה לא מיידי.

- - ובירוקרטיה על כל ציי הרכב כי זה משמעותי גם מבחינת עלות. אם יש מקורות מימון, אז בשמחה.

כמה עולה הטכוגרף?

מה ההבדל? כמה עולה שני ההתקנים, התקן מול התקן?

זה לא התקן מול התקן. זה עכשיו להוציא את מה שקיים.

משהו נוסף. כמה עולה הדיגיטלי?

אני חושבת בסביבות 5,000.

זה עלות. למה שיישא עכשיו בעלות?

בדיוק.

אם זה משרד התחבורה, יכולים לאשר עכשיו.

חשבנו בעצם בסוף על המשתמשים, אלה שצריכים להכניס את המערך הזה, והבנו שזה גם יקרה באופן טבעי.

מה אתם מעריכים באופן טבעי?

לא, אבל התקנות לא מחייבות.

בסדר, אבל תוך כמה זמן?

עכשיו אתה נולדת על התקנות? חכה עם התקנות.

כבוד היושב-ראש, אתה יודע שסקר אחרון על משאיות בארץ נעשה לפני 30 שנה על ידי משרד התחבורה? אז אפשר לסמוך עליהם שזה קורה טבעי?

אני בכל זאת עדיין רוצה לשמוע את ההערכה שלהם כמה זמן זה נקרא באופן טבעי.

כמה שנים בודדות.

באוטובוסים אנחנו יודעים מה אורך חיים של אוטובוס וכל תהליך הגריטה. מה לגבי משאיות?

אבל זה לא אורך החיים של המשאית. זה אורך החיים של הטכוגרף האנלוגי כי אין אפשרות לאחזק אותו, אין אפשרות לתקן.

תוך כמה זמן את חושבת שהוא יגווע?

אני אומרת, כמה שנים בודדות.

מה זה בודדות?

שלוש שנים? ארבע שנים?

פחות מעשר .

כמה זה פחות מעשר?

זה שלוש או תשע?

שוב, קשה לי להעריך. אתם רוצים מספר מדויק, קשה לי להעריך.

אבל אי אפשר להגיד או שלוש או תשע, זה בודדות.

אני חושבת גג חמש שנים.

גג חמש שנים, הטכוגרף כבר לא יעבוד מאליו.

אפילו פחות.

אז למה לא נקבע?

זה מה שאני אומרת, זה יקרה לבד.

יקרה לבד. אוקיי.

אבל שוב, אפשר לחשוב גם על לחייב. אנחנו לא נגד.

מה יקרה לבד, לא הבנתי.

לטכוגרף לא תהיה טכנולוגיה תומכת, לא ייצרו את זה, המשאיות החדשות כבר יגיעו בלי.

אני יכול להציע משהו, אדוני?

לא. רגע.

למה שלא תחייבי את המשאיות החדשות?

אין בעיה. זה דווקא אפילו קטן עליהם. אפשר.

רק אלה שייכנסו מתחילת התקנות.

איפה אפשר לנסח את זה?

אני יכול להגיד, אני ניסחתי את זה כאן.

תודה רבה לך, אדוני, אבל אם כבר התחלת, יאללה תגיד.

תודה. בסעיף 34ד(א): לא יירשם רכב - - -

אתה מתיימר. יש פה כלים רציניים, שאם דיברת לא לעניין הם יעמידו אותך. בוא תגיד.

אני מקבל את האתגר, אדוני.

בבקשה.

לא יירשם רכב - ואז להוסיף, כי זה רכב חדש – אלא אם כן הותקן בו טכוגרף דיגיטלי, ואז ההמשך של הסעיף: ולא יחודש רישיון רכב מהסוג האמור אלא אם כן הותקן בו אחד מהם.

אין בעיה. מבחינתנו - - -

מקובל? מצוין.

אפשר פה ואפשר גם בתקנות האלה לקבוע שתחילתן של תקנות אלה ביום שפרסם שר התחבורה והבטיחות בדרכים כי המדינה אשררה את האמנה, ומיום תחילתן של התקנות לא יותקן טכוגרף אלא טכוגרף דיגיטלי. משהו כזה.

גם אפשר.

אנחנו נסמיך אותך לנסח חמש שנים.

מה חמש שנים?

חמש שנים ניתן להם.

זה שני דברים שונים. יש לך רכב חדש שנכנס לשוק.

לא. רכב חדש, זה הניסוח. אני שואל לגבי החמש שנים, אם כבר ממילא.

אפשרי.

מעולה.

שוב, אמרנו, זה היה מתוך מטרה להתחשב במשק ולא מתוך שום דבר אחר.

אוקיי. נישאר רק עם הקטע הזה שלא יחודש לרכב חדש.

רכב חדש יגיע עם טכוגרף דיגיטלי.

רכב חדש שנרשם לראשונה בישראל.

טוב. יש לנו כמה דקות להתייחסויות נוספות מהאורחים שלנו. יש למישהו התייחסות לסעיפים שהקראנו?

יער אמיר, פורום חברות התחבורה הציבורית הפרטיות. רציתי רק לברר מה הוחלט סופית, האם תהיה חובה להחליף את הטכוגרפים לגבי רכבים ישנים או רק חדשים יהיו מחויבים.

לא. רק לחדשים.

תודה רבה.

יש עוד הערות? אם אין, בבקשה, חברת הכנסת.

בתקנות ראינו כל מה שמצפה משרד התחבורה גם מהנהגים, גם מהמפעילים. אנחנו מצפים ממשרד התחבורה גם כן שיעגן בתוך התקנות מה האחריות שלו להכשיר את הנהגים, את המפעילים. אני לא ראיתי על זה התייחסות.

אין התייחסות בתקנות להכשרה.

וזה דורש הכשרה מיוחדת.

אין בתקנות התייחסות להכשרה. אנחנו שאלנו את משרד התחבורה, אני מציעה שהם יציגו את העניין.

בבקשה.

אני גם רוצה לדבר בבקשה.

כמו כל טכנולוגיה חדשה שנכנסת למערך התחבורה, אנחנו דואגים לעדכן בעצם את כל בעלי המקצוע והמשתמשים, שיקבלו הכשרה כמו שצריך על אותה טכנולוגיה.

כרגולטור, אנחנו נקבע את התכנים הנדרשים לכל אחד ואחד בתהליך בכל שרשרת האספקה לצורך העניין - אם זה הנהגים, אם זה המעבדות, אם זה קציני בטיחות בחברות או בעלי החברות ואם זה בעלי מקצוע - שבסופו של דבר רכב שמגיע למוסך, ידעו לטפל בזה.

לא. לא לטפל. האם משרד התחבורה ידריך את הנהגים?

לא אנחנו נדריך. אנחנו נקבע, נאסדר לצורך העניין את התכנים הנדרשים ולמי ולמה, ובסופו של דבר מי שעושה – כמו בכל טכנולוגיה שנכנסת לרכב – יש את יבואני המערכות או יבואני הרכב, שבעצם יכשירו על פי מה שאנחנו נקבע.

זאת אומרת, האחריות היא לא על משרד התחבורה אלא על היבואנים.

לא. האחריות היא כן על משרד התחבורה.

בקביעת התקנים.

לא בביצוע אלא באסדרה.

אין ספק שפה אתם תצטרכו להתחייב לכך. אתם מתחייבים לכך שאתם תביאו את הסוגיה הזו של ההדרכה.

ברור. זה חלק מכל - - -

לא. איפה זה ייכנס?

זה יירשם לפרוטוקול?

ודאי. כל מה שאנחנו אומרים – גם הבדיחות – נרשם בפרוטוקול. אני אומר לך שזה מחייב ואני אומר שזה תנאי כי א', צריך הדרכה. אם כבר צריך הדרכה, צריך לחייב אותה בתקנות – תחליטו איפה, תגישו את זה לכאן, להסמיך איזה סוג של הדרכה.

אנחנו לא עושים הדרכות בתקנות.

אנחנו עושים ברמת נהלים.

אנחנו תמיד עושים הדרכות וזה נעשה לא במסגרת התקנות.

כמו כל טכנולוגיה.

וזה יהיה תנאי מחייב באכיפה? אם יבוא נהג ויגיד אף אחד לא הכשיר אותי, לא הדריך אותי?

כן. מי אחראי?

צריך לזכור, זה כמו כל - - -

כל מערכת שאני מכניסה לרכב, כולל מולטימדיה.

אתה נכנס לרכב ואתה מקבל מערכת, כמו רדיו שלך.

קודם כול, היבואן של המערכת - - -

- - -

אין לי בעיה. יש פה אמירה. אם זה נוהל, שיהיה בנוהל אבל אתם מתחייבים להכין את זה – מי מוסמך להדריך, מה ההדרכה, מה מסלול ההדרכה, הכול. אוקיי, תודה. התייחסות.

יש איזה בעיה בנושא של התאמה בין תקנה 168 לתקנה. מדברים על זה שהאוטובוסים כמו המשאיות, וזה בכלל לא נכון. יש בעיה בזה.

הטכוגרף הדיגיטלי יצטרך להתאים את עצמו לרמת האוטובוסים כי היום יש כל מיני שינויים – שעות עבודה, מנוחה, שונה מבחינת זמן העבודה ולזה אנחנו צריכים להתייחס.

דבר שני, אני מבקש להתייחס לעניין של האגרה. מי שיחליף את הטכוגרף לטכוגרף דיגיטלי, תבטלו את האגרה שלו לפחות לתקופה הראשונה, שאנחנו נוכל לעשות את זה בצורה מסודרת. זו כמות לא מבוטלת.

מעבר לזה, אתה הודעת על נושא של שנה להחזיק את המערכות כתזכורת. אני מבקש – היום אנחנו מחזיקים את זה חצי שנה. למה לא להמשיך להחזיק את זה חצי שנה?

תודה. ענבל, משטרת ישראל, פעם אחרונה שדיברת יצרת פה מהומה, אני מקווה שעכשיו לא.

בדיונים המקדימים כשכתבנו את התקנות, משטרת ישראל ביקשה להכניס תקנה נוספת של חזקת אי שיתוף פעולה של נהג לדרישה של שוטר להציג לו את הנתונים או שהשוטר ייגש לטכוגרף וימשוך את הנתונים.

אני רואה עכשיו בתקנות שהקריאו, למעשה החזקה הזאת שהוסכמה על כולם, הוסרה. אנחנו מבקשים ודורשים להחזיר אותה.

גברתי. אני שמח ואני אפילו משמין קצת מהיכולות שאת נותנת לי. אני רק יו"ר ועדת הכלכלה, ואתם צריכים – זה בוער לכם, זו מנת לחמכם היומיומית – אנא תתכבדו, תשבו שר מול שר, מול שר המשפטים בכל הסוגיה הזאת. אנחנו לא בתקנות כאלה נעמיס עליו את כל התיקונים, כל העוולות שחסרות בשיח ביניכם, בין משרד המשפטים למשרד התחבורה.

והמשרד לביטחון פנים.

ומשרד לביטחון פנים.

זה הוסכם. זה הוסכם על הצדדים.

כרגע זו הזדמנות להסדיר דברים. זו הזדמנות.

- - -

שלא תהיה כאן טעות. אנחנו עובדים בצמוד למשטרת ישראל.

רגע, אין פה טעות.

אין לנו התנגדות למה שהיא אומרת.

תקשיבי, זה קורה ביום-יום. יש הרבה דברים, מאחר שיש פה חלוקת סמכויות, ומשטרת ישראל לא מחוקקת, היא רוצה את הסעד שלנו – אנא, תעשו, תגמרו את זה.

אנחנו מסכימים למה שהיא אומרת.

מסכימים.

אז תעשו.

עשינו.

מעולה.

איפה?

זה צריך להיות לפני התקנות האלה. 168, לפני שמביאים את זה.

עשינו.

כשאת אומרת עשינו, מה עשינו?

קודם כול, הנושא הזה שהיא העלתה, הסמכות שלהם, אנחנו הסכמנו איתם. הכנסנו את זה מילה במילה בתקנות, זה נכנס, זה נמצא שם.

איזה תקנות?

בתקנות האלה.

איפה? תראי לנו איפה זה נכנס.

ענבל, אנחנו הוספנו את הסעיף שאמרת.

כן. את פשוט לא הקראת אותו. זה היה צריך להיות ב-(ג3).

(5)(ג3).

היא הקריאה הכול. השאלה אם זה רשום או לא רשום.

לא הקראתם את זה. ב-(5)(ג3).

(5)(ג3) ב-364?

כן.

אז אני מתנצלת.

אין לנו (5)(ג3) כאן בפני הוועדה. הנוסח שהשרה צירפה למכתב לא כלל את (5)(ג3).

כן. אנחנו כנראה - - -

אני אשמע את ישראל גנון ולאחר מכן אני אומר מה אני הולך לעשות בסוף הדיון ולקראת הדיון הבא. ישראל גנון, בבקשה.

לא מגיב.

לא מגיב – לא מגיב. רבותיי, אני מסכם את הדיון. אנחנו הקראנו הכול. שמעת את הבקשה האחרונה?

גבריאל בן הרוש רוצה להתייחס.

תנתק הכול. אנחנו אחרי הזמן.

אפשר?

לא. סעיף (5)(ג3), אם צריך להכניס אותו, אנא להכניס אותו לקראת הדיון הבא. לא תהיה הצבעה היום.

זה פסקה.

אני רוצה לסיים את הסוגיה. את אומרת שהפצתם ואתם ערוכים לחקיקה, אנא תביאו גם את התיקון שדיברה עליו נציגת משטרת ישראל, את הפקודה מה שנקרא.

בלי שהוא עבר את כל ההליכים? רק להציג לכם אותו?

לא.

מה זאת אומרת הליכים? אני לא יודעת אם לא צריך אישור משר המשפטים לסמכות של השוטר. זה משהו שצריך לבדוק אותו.

נעשה שני דברים. לגבי (5)(ג3) אתם אומרים שסיכמתם את זה. נכון? זה עבר אישור משרד המשפטים?

כן.

עבר, אז תביאו את זה. הם יהיו בדיון, כן או לא. לגבי תיקון הפקודה, על מנת שהאכיפה תהיה כדבעי ולא מס שפתיים, אני מבקש להביא את זה, תראו איפה זה עומד בשלב הזה. אם לא, אל תבואו אליי לפני זה. הנה אני אומר לכם – לא תהיה אמנה, לא יהיה אשרור אמנה.

אבל הבעיה היא שתיקון החקיקה - - -

אני יודע. יש בעיות, יש הרבה בעיות במדינה.

לא. קריאה ראשונה.

אנחנו בבעיות מתמשכות כבר במשך שנתיים.

הבעיה היחידה, הכנסת תאשר לנו את זה בקריאה ראשונה? זה תיקון פקודה, זה לא תיקון תקנות.

באיזה שלב בחקיקה זה עומד?

לפני ועדת שרים.

הנוסח סגור, מוכן.

הנוסח גמור, סגור. גם בלי ועדת שרים, השרים יכולים לדבר ביניהם ולהביא הסכמה. תאמרו לשרה שתפעל מול שר המשפטים ומול השר לביטחון פנים, תביאו את זה מוסכם וגמור. הכנסת תעבוד בתקופה הזאת, אל תדאגו, בהסכמות היא תעבוד. יש ועדת הסכמות. מה שהוא לטובת הציבור, הכול יעבור.

אני מתנצל. אני בדרך כלל לא כזה, אני אוהב לזרום, אבל יש דברים שלא עושים.

לא. מה שדובר זה גם הסיכום ל-168.

מזלכם שהתיקון האחרון שהתבקש, ממילא אתם צריכים להכניס אותו, ולכן לא צריך לעשות הצבעה.

זה רק טכני.

זה לא קשור, אבל צריך לאשר אותו.

אני יכולה להקריא אותו עכשיו לפרוטוקול.

לא.

תודה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:05.