פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת
20
ועדת הכלכלה
08/02/2021
הכנסת
כנסת העשרים-ושלוש
מושב שני
פרוטוקול מס' 186
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ו בשבט התשפ"א (08 בפברואר 2021), שעה 9:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-23 מתאריך 08/02/2021
חיזוק ועידוד התעופה הישראלית ומיצוב מעמדה האסטרטגי נוכח משברי התקופה
פרוטוקול
סדר היום
חיזוק ועידוד התעופה הישראלית ומיצוב מעמדה האסטרטגי נוכח משברי התקופה
מוזמנים
¶
ישי דון יחיא - מנהל אגף בכיר קשרי תעופה, רשות התעופה האזרחית
מידן בר - יו"ר איגוד הארצי לטייסי נתיבי אוויר בישראל
מוזמנים באמצעים מקוונים
¶
דפנה עין דור - מנהלת אגף כלכלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
גדי רגב - חוקר ראשי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
יואל פלדשו - מנהל רשות התעופה האזרחית
נחמיה שלם - מנהל אגף פק"א, רשות התעופה האזרחית
רננה שחר - יועמ"ש רשות התעופה האזרחית
חיים בורובסקי - רפרנט מים ותעופה באגף תקציבים, משרד האוצר
אילן פלוס - ראש חטיבת כלכלה, משרד החוץ
אילנה מזרחי - מנהלת מחלקה בכירה, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן
חנה טירי - יועמ"ש הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן
דליה שיליאן - מנהלת אגף מחקר ופיתוח כלכלי, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן
נתן צרור - מנהל באגף קידום ייצוא והשקעות זרות, משרד הכלכלה והתעשייה
יגאל סלוביק - ראש אגף לוט"ר בט"פ ועורף, המטה לביטחון לאומי
אמיר ענבר - רח"ט אבטחה בלוט"ר, המטה לביטחון לאומי
מאיר מלכה גרניט - רמ"ט רשות שדות התעופה
עופר לפלר - דובר רשות שדות התעופה
גיל סתיו - סמנכ"ל שווק, ישראייר, חברות תעופה
אורי סירקיס - מנכ"ל ישראייר, חברות תעופה
עידן דיין - עו"ד בלשכה המשפטית אל על, חברות תעופה
אהוד שבתאי - סמנכ"ל בכיר, היועץ המשפטי ומזכיר החברה, ארקיע, חברות תעופה
גדי טפר - יו"ר ומנכ"ל, ארקיע, חברות תעופה
עוז ברלוביץ - משנה למנכ"ל ארקיע, חברות תעופה
שלומי זפרני - ראש אגף יחסים בין לאומיים, אל על, חברות תעופה
שרון בראנסטון - מנהלת הלשכה המשפטית, אל על, חברות תעופה
שלומי עם-שלום - ראש מטה מנכ"ל אל על, חברות תעופה
אביגל סורק - מנכ"ל אל על, חברות תעופה
יוסי פתאל - מנכ"ל לשכת מארגני התיירות נכנסת לישראל
דניאלה הורוביץ - דירקטור התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל
טלי לאופר - מנכ"ל התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל
עמית פלס - נציג התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל
רחל כנן - התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל
רונן קרסו - סגן יושב ראש התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל
שירלי קציר - עורכת דין חיצונית, בריטיש איירוויס, מפעילי טיסות סדירות וטיסות שכר
ליאור לינהרד - עורכת דין חיצונית, בריטיש איירווייס, מפעילי טיסות סדירות וטיסות שכר
שי פרדו - סמנכ״ל קיבריש טורקיש איירליינס, מפעילי טיסות סדירות וטיסות שכר
קובי זוסמן - מנהל IATA, יאט"א
יפעת אהרוני - מנהלת עמותת תעופה נבונה
דוד מלובני - מיסד עמותת תעופה נבונה
חגי מאייר - נציג האיגוד הארצי לטייסי נתיבי אוויר בישראל
בנימין טבק - נציג האיגוד הארצי לטייסי נתיבי אוויר בישראל
דניאל רוברטס - נציג האיגוד הארצי לטייסי נתיבי אוויר בישראל
מעין בכר - נציגת האיגוד הארצי לטייסי נתיבי אוויר בישראל
מירי סוסלנסקי - המטה להצלת תיירות חו"ל
שירי שטיינהרדט סלע - ראש מינהל קשרי חוץ, מרכז השלטון המקומי
ג'קי לימור - קברניט אל-על, ועד הטייסים
אלי מילוא - יו"ר אגודת מורי הדרך
עופר גלבוע - CEO, ק.א.ל קווי אוויר למטען
יעל כצמן - מנהלת החינוך וההדרכות 15 דקות, ארגונים לקידום התחבורה הציבורית
ירון לוינסון - מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות, ארגוני צרכנים
אביטל שניידר - לקוחה שנפגעה מביטול נופש שהוזמן מחברת ארקיע
דבורה גראו - יועצת תעופה
יעל גויסקי - יועצת רגולציה
היו"ר יעקב מרגי
¶
בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת. הנושא הראשון על סדר היום חיזוק ועידוד התעופה הישראלית ומיצוב מעמדה האסטרטגי נוכח משברי התקופה. זה יוצא כמצע לקראת הדיונים בתקנות שקיבלנו מהממשלה. לאחר הדיון על התעופה יש את הדיון על התחבורה הציבורית. מידן בר, יושב-ראש איגוד הטייסים בבקשה.
מידן בר
¶
בוקר טוב, בראשית דברי אני רוצה להגיד לך תודה רבה. אני מבין שכולנו עסוקים בחירום, אבל כדאי גם לדבר על שגרה ומדיניות. הדיון הזה מדבר על שגרת התעופה לצורך העניין ולא על מתווים כאלה ואחרים, כי אם לא תהיה לנו מדיניות כלשהי, לא נצא מהמשבר הזה כענף תעופה. כנראה שיעלה פה הביטוי של חישוב מסלול מחדש בתחום התעופה, כי כל ההערכות חשבו שבספטמבר נהיה כבר אחרי הדבר הזה ואנחנו לדעתי עוד רחוקים מלהיות אחרי זה, נצטרך לחיות עם זה, יש דרכים לעשות את זה ובשביל זה אנחנו פה.
אני רוצה להגיד דבר נוסף לפני שנציג את המצגת שהכנו. זה לא דיון על טייסים ולא על איגוד הטייסים. זה דיון על נכס אסטרטגי למדינת ישראל ומה שנכון לתעופה יהיה נכון גם לחינוך וגם למסחר. אלה דברים ברורים, קצרים שקורים בעולם, שנבדקו, שאפשר להתחיל ליישם אותם במקום לא להפסיק לדבר עליהם. עשו את הדיון הזה באיסטנבול, עשו אותו במוסקבה ועשו אותו בעמאן, אנחנו עושים אותו היום פה.
מידן בר
¶
עשו אותו לפני המוטציות וגם לשפעת יש עד היום מוטציות. מוטציות זה דבר שצריך ללמוד לחיות אתו, לא משהו שצריך למות ממנו. זו פעם ראשונה שבדיון שאיגוד הטייסים יוזם יושבים גם כל ארבעת מנכ"לי חברות התעופה וזה המשולש הנכון. הכנסת, העובדים והבעלים שלהם בודקים ורואים איך אפשר לצאת מהאירוע הזה, ואפשר.
מידן בר
¶
מחודש מאי אנחנו יושבים יום בשבוע בכל ועדה שנקראנו אליה בכנסת. תכניות אופרטיביות זה אנחנו. אנחנו טייסים, אנחנו לא יודעים לכתוב שירה אלא רק תוכניות אופרטיביות ולעבוד לפיהן.
חיזוק ועידוד תעופה ישראלית ומיצוב מעמדה כנכס אסטרטגי נוכח משבר הקורונה - התעופה הבין לאומית היום, מה שמאפיין אותה, שלתעופה מסחרית יש נגיעה לאומית. זה ברור. אם אלה חברות בבעלות ממשלתית, חברות טורקיות, חברות רוסיות, חברות אמירתיות וגם חברות השכר שכולם מתהדרים שהן הכי זולות וחופשיות, גם הן לא יבואו לאף שדה אם לא יקבלו הנחה באגרות כי זה לא כדאי להן. היחס שבין המדינה לחברה המסחרית בתחום התעופה הוא הדוק. זה נתון קיים.
מידן בר
¶
זה לא מקרי. אני יכול להגיד לך שארבעת החברות שלא הפסיקו לטוס במשבר, ביניהם החברה האתיופית שהיא חברה מצוינת, היא במאה אחוז ממשלתית. אירופלוט היא חברה אירופאית שנמצאת ברוסיה, אני לא רוצה לדבר על הסיוע שקבלה לופטהאנזה ועל המשבר שנקלעו חברות התעופה הספרדיות.
השמים פתוחים זה מונח נכון, מונח חכם, שעובד לטובת האזרח, אבל גם ישי דון יחיא מרת"א יגיד לך שבסוף הם אינם ערובה לתחרות הוגנת. אנחנו לא מבקשים שתעזרו לנו, אנחנו לא בוכים, אנחנו רוצים להתחרות. זה מה שאנחנו יודעים לעשות וככה אנחנו רוצים להיות. אבל שמיים פתוחים עבור חברה ישראלית צריך להבין שהיום מנכ"ל של חברת תעופה ישראלית שרוצה לטוס ממקום מסוים למקום אחר, לא יכול לטוב לאן שהוא רוצה מתי שהוא רוצה ובאיזה נתיב שהוא רוצה. הוא לא יכול כי זה ביטחון, נתיב מעל מדינות ערב, זמנים שלא מסתדרים. זה כמו סנדלריה בלי מסמרים.
הממשלות מתערבות למען חיזוק התעופה. לפני 25 שנה בדובאי היה מסלול אחד קצר ולא היה שם אף תייר. לא צריך לספר לכם מה יש שם היום. אגב, זה יכול להיות גם אצלנו. אם נתחיל את זה היום אז בעוד 25 שנה זה יהיה.
אין ספק שארצות הברית תומכת ומתערבת באופן מאוד אגרסיבית ובמרס הולכים להוציא תוכנית סיוע נוספת לענף התעופה של מיליארדי דולרים על מנת שהעובדים האלה לא יהיו בדמי אבטלה או חל"ת אלא יעבדו ודמי האבטלה יגיעו דרך החברות.
היו"ר יעקב מרגי
¶
ואצלנו מתקשקשים כבר שנה שלמה על שני סעיפים וניסוח של ערבות מדינה. לא מענקים, לא סיוע, אם האוצר יסכים לניסוח כזה? ערבות כזו או לא ערבות כזו? החשש שלי שבסוף יכול להיות שהניתוח יצליח אבל החולה לא ישרוד.
מידן בר
¶
לא באנו לבקר. אנחנו מקשיבים לדיונים בוועדה הזו ובוועדות אחרות. התעופה, בניגוד לענפי מסחר אחרים, באמת דורשת תכנון. אנחנו לא יכולים למכור כרטיס לעוד חודשיים כשאנחנו לא יודעים היום שאפשר לטוס בעוד חודשיים. אפשר לחיות בתווך הזה וצריך לחיות בתווך הזה, היא דורשת מדינות ארוכת טווח בשגרה וגם בחירום.
מזה אני גוזר את מאפייני התעופה הישראלי. בסוף, התעופה הישראלית היא חלק מיסודות העצמאות של מדינת ישראל. אנחנו צריכים להיות עצמאים בתחום המזון, בתחום האנרגיה, בתחום התחבורה ובין התחבורה זה גם תחום התעופה. ישבנו פה לפני שנה וכולם דיברו על ריינאייר ואיזיג'ט וויזר, הן החברות הראשונות שכשמשהו התחיל להריח פה לא טוב הן נעלמו. הן לא חייבות כלום לאף אחד, לא רוצות לתת כלום לאף אחד, הן תבאנה כשנוח להן, מדינה לא צריכה להתנהל כך.
אנחנו צריכים להתנהל כשאנחנו שולטים בדברים שאנחנו חושבים שהם יסודות העצמאות של עצמנו. היום המצב הוא שנכס בעל חשיבות לאומית, שאלה חברות התעופה, הם בידיים פרטיות וזה בסדר. עדיין יש להם משמעות לאומית בתווך הזה יש מקום לשולחן הזה לקבוע ולהתערב. חלקן אגב ידיים חדשות שנכנסו לתחום התעופה דווקא במשבר הזה וזו נקודת אור. אנשים מתחום הניהול, אנשים עם משאבים ורצון וגם ציונות, כי הם מאמינים שחברות תעופה עם שם ישראלי ודגל ישראלי זה מותג ישראלי נכון שצריך לקיים אותו.
אני לא צריך לספר לכם על מאפיינים גיאופוליטיים שיש לתעופה ישראלית, אולי יותר מהרבה חברות שאני מכיר ואני מכיר לא מעט. אם זה ביטחון, אם אלה נתיבים שאנחנו מורשים או לא מורשים לטוס בהם, אם אלה בריתות שאנחנו לא יכולים להיות חברים בהם. בסוף היתרון בתעופה הוא גודל. אבל כשאין לך באמת גודל, אתה חייב למצוא תא היתרון לזה שאתה קטן, גמיש וזריז.
יש לנו משפט באיגוד הטייסים שאומר שבסוף למדינת ישראל יש 3 שדות תעופה. במוסקבה, איסטנבול ובעמאן. לא סתם ישראלים תקועים באיסטנבול ובעמאן, כי הם נוסעים דרך שם. עם זאת, לא אלמן ישראל, הפוטנציאל של התעופה הישראלית הוא אדיר. אדיר לא כי הוא מקום העבודה שלי, אני שכיר ולא עובד בהי-טק. הפוטנציאל אדיר, להיות זרוע מובילה במדינת ישראל, גם כלכלית, גם טכנולוגית, גם תיירותית. יש פה חיל אוויר בין הטובים בעולם, אני אומר בצניעות. לא יכול להיות שאנחנו לא מצליחים לשכפל את ה-DNA הזה גם לזרוע תעופתית אזרחית.
אנחנו מבקשים מהוועדה 4 דברים: אנחנו מבקשים שהסכמי תעופה שנחתמים וכמה שיותר יחתמו יהיה טוב יותר, כאזרחים וכטייסים, יהיו הדדיים. הדדיות זה לא רק תדירות. הדדיות זה גם בנתיבים שטסים אליהם. אנחנו לא יכולים להשלים עם מצב שבו ההודים טסים לישראל שעתיים פחות כבר כמה שנים. חופש חמישי ובייס.
החופש החמישי הוא מונח שבעולם נלחמים בו. החופש החמישי אומר שחברה, למשל אמירתית, יכולה למכור כרטיסים מתל אביב לניו יורק. היא תגיע מדובאי לתל אביב, תעלה נוסעים ישראלים ותטוס אתם לניו יורק. האמריקאים נלחמים בזה, הדרום אפריקאים נלחמים בזה, האירופאים נלחמים בזה ואצלנו זה כתוב בהסכמי התעופה החדשים.
מידן בר
¶
לא פתחנו, צריך להיות ישר והוגן. ציינו בהסכמי התעופה שחופש חמישי יידון בעוד שנה או יידון בהסכם אחר. אבל אחרי ששמת את זה על השולחן, אתה חי תחת איום שאתה לא יודע לאן יגיע. חופש חמישי זה סכנה קיומית לחברות תעופה ישראליות. החופש החמישי מדבר על היכולת של חברה זרה למכור כרטיסים מנקודת ביניים ליעד אחר.
אני רוצה לסבר לכם את האוזן, בישראל יש סדר גודל של 60 מטוסי נוסעים קטנים וגדולים. לחברת התעופה האמירתית יש 170 מטוסים רחבי גוף בלבד מדגם 777. זו חברה שקונה מטוסים בעשרות. הם לא מסתכלים על ישראל כמידן בר שרוצה לטוס. הם מתחרים היום בבייס שבנו באיסטנבול. את החבר'ה שנוסעים דרך איסטנבול, אעביר דרך דובאי. ככה הם בנו את דובאי. בין טייסים בעולם יש בדיחה שהפרס הראשון הוא לילה בדובאי והפרס האחרון הוא שלושה לילות בדובאי, כי זו תחנת מעבר.
חופש חמישי ובייס. אם יש שני מונחים שהייתי רוצה לשתול בוועדה, אלה שני המונחים האלה. בייס אומר שחברה זרה תקים פה חברה מקומית בשמה. בדרך כלל הן תהיינה חברות שכר והם יטיסו מכאן ויתחרו בחברה ישראלית. אותה חברה זרה לא תשלם מיסים בישראל כמו החברות הישראליות. היא לא תעסיק עובדים בישראל כמו החברות הישראליות והיא גם לא תהיה תמיד כפופה לרגולציה כמו בישראל. תעופה זה רגולציה, איפה שאתה מצליח לתמרן, שם אתה מרוויח. ריינאייר לא סתם רשומה ביותר ממדינה אחת. היא יכולה להיות רשומה בטוניסיה ולטוס מטוניס תל אביב, זה בסדר, למרות שהיא חברה אירית במקור. כך עובד עולם התעופה.
יש חוק בארצות הברית שנקרא fly American - - - שאומר שסנטור שרוצה לטוס מוושינגטון לבייג'ין, לעולם יעשה את זה בחברה אמריקאית. אנחנו שולחים את תלמידי ישראל לסיור לימודי חשוב מעין כמוהו במחנות ההשמדה בפולין בטיסת שכר פולנית. אין לי שום דבר נגד החברות האלה, אבל צריך תחת הנחיות מתאימות להטיס אותם בחברות ישראליות.
היו"ר יעקב מרגי
¶
בכל הסיפור הזה של הסיורים בפולין, אנחנו עובדים בממשלת פולין. אחז אותנו פחד אדיר. כיושב-ראש ועדת חינוך נגעתי בנושא, קראתי לבטל את הסיורים עד שנמצא פתרון לכל התלמידים, תוך 24 שעות נחת אצלי בלשכה שגריר פולין בישראל. אמרתי אני יושב-ראש ועדת חינוך, לא שר החוץ ולא ועדת חוץ וביטחון, הוא אמר שאני הולך לפגוע לו בתוצר הגולמי של פולין. זו שערורייה. דרכת לי על יבלת ותיקה ואני מגיב. הגיע הזמן שיהיו סיורים אלטרנטיביים, לא חייבים לפרנס את הגויים. אפשר לקבל את אותה תועלת חינוכית בסיורים אלטרנטיביים בארץ. אפשר לעשות את זה יותר זול ושהמדינה תסבסד את הצוות ואת המדריכים ואת כל החזירים שבדרך.
מידן בר
¶
זה לא הנושא לדיון, אבל אני חושב שלנוער הישראלי יש הרבה מה ללמוד על השואה גם מאנשים שחיים בקרבנו.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
לא יכול שמדינת ישראל שולחת את הנציגים הרשמיים שלה עם חברות זרות. גם כשהייתי מנכ"ל משרד ממשלתי התרעמתי על זה. יצאה משלחת מנכ"לים של כל משרדי הממשלה למצעד החיים בפולין בטיסת שכר של חברה פולנית.
היו"ר יעקב מרגי
¶
בשביל האיזון, כשיצאו לפולין שני מטוסים ישראלים עם חברי כנסת, נתקענו שם כמעט 48 שעות בכפור הפולני כי לא היה איך לחלץ אותנו משם.
מידן בר
¶
הסיפור לא סיפור פולני או סיפור טורקי. הסיפור הוא סיפור ישראלי. נוחתים פה חיסונים ומכונות הנשמה, הם יכולים להגיע לא עם חברות זרות אלא עם חברות מטען ישראליות מצוינות.
היו"ר יעקב מרגי
¶
הדיון, איך שהצגת אותו עד עכשיו, נכון בכל עת, לא רק בשעת קורונה. אני מבקש ממך להתכנס לנושא שלשמו התכנסנו.
מידן בר
¶
הדבר השלישי והרביעי מחברים אותנו למשבר הקורונה. אם לא נעשה כמה צעדים בשבועות הקרובים יהיה קשה לצאת מזה, גם כשהמוטציות האלה ישתנו או יחלפו. ממשלת ישראל רוכשת מוצרים מחברות התעופה, היא בהחלט יכולה לרכוש את זה מוקדם. לדעתי גם מענק שימור עסקים חייב לחלול על חברות התעופה, אלה חברות שמעסיקות אלפי עובדים. חברות התעופה כמו מגנט, הן מעסיקות מעגל שני, מעגל שלישי ומעגל רביעי, בסוף מדובר בכמעט רבע מיליון עובדים שמתפרנסים מתחבורה, תיירות, תעופה ומלונאות.
מדינת ישראל יכולה לרכוש מוקדם. להכניס את חברות התעופה לחוק עידוד השקעות הון. הדבר הכי קשה היום לחברות התעופה זה לגייס כסף. אם נכניס אותן לחוק עידוד השקעות הון אפילו בתקנה או הוראת שעה, זה יעזור להן. לסייע לחברות התעופה במענקים, לא רק בהלוואות. לצורך העניין החלטנו שבספטמבר זה ייגמר, זה רחוק מלהיגמר, אולי זה יגמר בספטמבר הקרוב ונחזור לרמת פעילות. חברות התעופה לא יצליחו להגיע. אף אחד לא מנסה לעשות פה כסף. אנחנו מנסים לשמר נכס אסטרטגי למדינת ישראל. אלה חמשת הדברים שאנחנו מבקשים ממך לקרוא למי שצריך לעשות אותם.
יש לפניכם טבלה, קחו את עצמכם 7 שנים קדימה. יש היום 4 מיליון תיירים, זה קצת. בטוניסיה יש 22 מיליון, בקפריסין יש 17 מיליון. אנחנו יכולים להיות עם 10 מיליון תיירים. 4 מיליון תיירים זה 7% מהתל"ג, אנחנו יכולים להיות עם 12% מהתל"ג. אתם מבינים מה עושה התל"ג לפולין ולטורקיה, הוא יכול לעשות את זה גם אצלנו. אנחנו יכולים להגיע ל-500,000 עובדים. אני לא צריך לנסוע ולעשות סימולטור בכל מיני חורים בעולם, אני יכול לעשות אותו בארץ, יש פה את המדריכים הכי טובים, טייסים טובים. יש שדה וחצי בין לאומי, יכולים לקום פה 3 שדות. למה משקיעים מיליארדים בלהאריך את שדה תעופה חיפה ב-314 מטרים בגלל הנמל הסיני? כי התחייבנו לנמל הסיני שעכשיו חוקרים אותו בגלל האמריקאים.
יש פה את כל המרכיבים הטובים בפאזל, אבל איכשהו התמונה לא יוצאת טובה. זו הסיבה שאני פה. זה נכון בשגרה, זה נכון בחירום. אין הבדל בין הדברים. אם לא נעשה צעדים קטנים לחירום עכשיו, לא תהיה פה שגרה. יש פה חיל אוויר מוביל, צריכה להיות תעופה מסחרית מובילה. יש פה תעופה בין לאומית שתהיה כלי משמעותי בשלב ההתאוששות ואנחנו רואים את זה. תעקבו אחרי תמונות המכ"מ. מיום ליום יש יותר מטוסים באוויר. התעופה הפנימית בארצות הברית כבר עובדת ב-80%, התעופה במזרח מתחילה לעבוד לאט לאט ואנחנו מחזיקים. בסוף זה ישתחרר, אם נרצה ואם לא נרצה. עדיף שנשלוט בזה.
דברנו על תכנית מדינה לחיזוק ושימור התעופה הישראלית כחול לבן ואני אסיים בשלושה משפטים. הדיון הזה ספציפי הוא מעט חריג. הוא לא מדבר על סגר ותקנות ולא צריך לאשר פה כלום. אבל דווקא מהחריגות שלו באה החשיבות שלו. זה דיון שאם נעשה כמה דברים נכונים בשיטת העבודה כאן, הוא יהיה נכון לכל דבר, לכלכלה, למסחר, לחינוך.
מדינת ישראל יכולה להוביל, באיגוד הטייסים חפרנו בעולם ואנחנו יודעים איך עושים טיסה בטוחה, איך בודקים לפני אחרי ואיך מעבירים את הנוסעים. המטוס הוא לא סביבה מדבקת, יש אנשים מחוסנים שכלואים בתוך המדינה שלהם, תנו להם לצאת, הם כבר לא יביאו לפה תחלואה.
דבר שני, אני מודע למה שמדברים, הטייסים הם מפתח לפתרון, תמיד היו רתומים והיום יותר מתמיד. דבר אחרון שאני רוצה להגיד זה תודה לך. לפני שנה התחלתי לשבת פה בדיונים ולא תיארתי לעצמי שמישהו יטפל בתעופה בצורה כל כך מסורה ומקצועית. בשם אלף הטייסים שאני אחראי עליהם אני אומר לך תודה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
תודה, אבל התחושה מתסכלת. אני רוצה לשמוע את דעתך למה זה לא קורה? למה ממשלת ישראל והאוצר לא עוזרים. אלה לא הבנקים שאנחנו יודעים שיש להם שולים רחבים, אלה לא חברות הביטוח ששולטות היום בשוק ההון הישראלי. אלה חברות תעופה שהמאזנים שלהם ידועים לנו. אף אחד לא סיימה בחלוקת דיבידנדים או בונוסים, כולם מנסים לשרוד בציפורניים. למה זה לא קורה? אולי יש קולות במשרד האוצר שאומרים זעזענו את כל המשק, אולי אפשר לחיות גם בלי זה? במקרה חירום יש את חיל האוויר, אפשר לחכור מטוסים, יש פתרונות.
מידן בר
¶
אני אגיד לך את דעתי למה זה לא קורה. קודם כל, תסכול זו לא תכנית עבודה. גם אותי זה מתסכל ואני מגיע לפה ב-09:00 בבוקר. בישראל אומרים יהיה בסדר, זה יסתדר. עד הרגע שזה לא מסתדר. אנחנו ברגע הזה, עדיף לדעת את זה לפני. יש דברים שלא יסתדרו. יש דור שלם של ילדים שזה לא יסתדר להם. גם כשהמוטציה תעבור ותגיע חדשה מקליפורניה או מטוניס זה לא משנה. אם רוצים לעצור את זה, זה מתחיל עכשיו אצלך.
היו"ר יעקב מרגי
¶
הבעיה שלי בכל סוגיית התחבורה האווירית. כשרכבת ישראל או אגד או סיטי פס בקשיים או במשבר, יבוא השר או המנכ"ל לכאן וילחם בשיניים. פה יש כלי שלישי, יש באמצע את רת"א. אני צריך לשמוע עמדה של משרד ממשלתי מה העמדות שלו ומה התכניות שלו לגבי חברות התעופה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
הם שלחו את רת"א. אני רוצה לדעת אם משרד התחבורה חושב כמוך, שצריך אכן סיוע ממשלתי לחברות התעופה? אני רוצה לדעת אם משרד התחבורה חושב כמוך לגבי תכנית הצלה וחיזוק?
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
תודה על קיום הדיון. אני רוצה לפתוח פריזמה ולומר שאחד הדברים הבעייתיים בדיון זה התעסקות במדיניות, מה שלצערי ממשלת ישראל לא עושה. לממשלת ישראל אין מדיניות כמעט בשום דבר. רואים את זה בפרסת פתיחת מערכת החינוך, אחרי שנה בתוך המשבר לא יודעים איך לפתוח את מערכת החינוך וחושבים לעשות את זה בדיוק באותה צורה. זה לא רק הנושא הזה, זה עניין של מדיניות מהו נכס אסטרטגי למדינת ישראל.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
משרד החינוך לא קיים. לבי על המנהלים והמנהלות המורות והמורים שלא יודעים מה הולך ויקבלו הודעה רק בערב לגבי מחר בבוקר וכמובן ההורים שאני בתוכם, שאין להם מושג. אנחנו נמצאים באותו מצב שהיינו בו לפני שנה כאילו זו פעם ראשונה שיוצאים מסגר.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
אני לא יודע אם הוא יפגע או לא, אני יכול לומר לך שהוא וממשלת ישראל פוגעים במיליוני תלמידים הורים ומורים. זו בדיוק הדוגמה איך אין לממשלה מדיניות. בכל נושא שהוא נושא לביטחון מדינת ישראל אין מדיניות. הזכיר מידן את הנמל הסיני, יש מדיניות בעניין הזה? מישהו לקח בחשבון מהם נכסים אסטרטגיים של מדינה שהיא לא יכולה לתת אותם לגורם זר? נמל, נתיבי תעופה וכו'. זו צריכה להיות החלטה, מדינת ישראל צריכה להבין שתהיה לה שליטה ותהיה חברת תעופה ישראלית.
אנחנו צריכים קודם כל לבוא ולהגיד שתעופה ישראלית היא נכס אסטרטגי ואסור לנו לתת לזה ליפול. זו אמירה ככותרת, שהממשלה ממנה צריכה לגזור את כל תוכניות העבודה ואז להגיע לדיון בכל הדברים שהזכיר מידן. אם זה החופש החמישי ואם זו התמיכה בחברות התעופה שמעסיקות מאות אלפי עובדים ובטח כשמשרשרים את זה.
בהיבט הזה גם אסטרטגיה של תחרות הוגנת. דמיין שמדינת ישראל תהיה תלויה אחרי המשבר הזה בטורקיה, כדי להוציא מפה תעופה אזרחית, או בדובאי. זה הרי לא סביר, זה הרבה מעבר לתיירות, זו היכולת שלנו לצאת החוצה. יש דברים שאפשר לעשות אותם ברמה אסטרטגית. גם ברמת מענקים וגם ברמת רכש מוקדם. מדינת ישראל תרכוש כרטיסי טיסה בשנים הקרובות ללא ספק לשריה, עוזריה ויועציה. עובדי מדינה וחברות ממשלתיות יטוסו. לכו לחברות התעופה, שימכרו לכם מראש עשר שנים קדימה את הכרטיסים. כך אדע שכל עובדי המדינה יטוסו בחברות ישראליות, אדע שהם קבלו מחיר טוב ואדע שעזרתי לחברות התעופה. זה סוג של הלוואה והם יחזירו אותה בכרטיסים שיפרשו ל-10 שנים. לפחות נתתי להם את היכולת לשרוד את המשבר הזה.
אם נגיע לסוף המשבר הזה שבין כל הרעות החולות שמדינת ישראל ריסקה בשנה האחרונה, היא תרסק גם את ענף התעופה ולא תהיה פה חברת תעופה ישראלית, להקים אותה יעלה לנו פי כמה והנזק הביטחוני שייגרם לנו יהיה עצום. אם נהיה תלויים בחברות זרות שנצטרך שינחתו כאן, נמצא עצמנו בבעיה.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
אדוני היושב-ראש, אני רוצה לנצל את ההזדמנות שבדיון הזה משתתפים נציגים של משרד התחבורה, של איגוד הטייסים וחברות התעופה לדבר על הנקודה שמאות ישראלים תקועים כרגע בחוץ לארץ. טיסות מפרנקפורט לא מספקות. אני מבקש שתקרא למשרד התחבורה כדי לבדוק טיסות חילוץ גם ממזרח אירופה. אני מקבל על הבוקר עשרות פניות מקייב, ממוסקבה, ישראלים שלא נסעו לחופשה לדובאי, ישראלים שחיים בארץ ותקועים שם.
אני באמת מקווה שכמו שפעלו חברות התעופה, בעיקר חברת ישראייר וצריך להגיד להם תודה. לצערי הרב מדינת ישראל לא נתנה לה שום מענק על הפעילות האמיצה של החברה הזו במשבר. גם היום צריך להתייחס ברצינות למאות הישראלים שתקועים שם. אני מצטמרר כשאני שומע שאמא נפטרה בארץ והבן אדם לא יכול לחזור לארץ כדי לקבור את אמו.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
אני לא יודע אם כל האנשים ישתתפו בדיון הבא שתנהל. זו סוגיה בלתי נתפסת. הטיסה הבאה היא ב-14 בפברואר ואנשים לא יודעים איך לחזור. לגבי התעופה, מידן מכיר את העמדה שלנו, אני מצטרף לידידי חבר הכנסת עודד פורר שמוביל את הדבר הזה. אף חבר כנסת חוץ מאתנו לא דיבר על החופש החמישי כשנחתם ההסכם עם בחריין. אני לא יודע כמה חברי כנסת יודעים על העניין הזה. אשמח לשמוע מה רת"א חושבת בעניין הזה.
כשחותמים על הסכם היסטורי ואין ספק שהוא הסכם היסטורי, מכניסים על הדרך את הנשוא של החופש החמישי, כשרוב חברי הכנסת אפילו לא יודעים מה זה. זה נשוא לדיון בבית הזה. זה נושא לדיון בוועדת הכלכלה, זה נושא לדיון במליאה ובוודאי בוועדת חוץ וביטחון כי זה נושא שנוגע לביטחון המדינה. אני אשמח לשמוע התייחסות של רת"א לזה.
לגבי שאר הדברים, יש מקום לדיון אסטרטגי ויש מקום ללמוד ממדינות אחרות בעולם כיצד הם סייעו לחברות התעופה. אם זו החברה הרוסית, אם זו לופטהאנזה. כל החברות שקיבלו סיוע במיליארדי דולרים, נלמד מהם ונראה כיצד מדינת ישראל יכולה לא רק להסתפק בזה שעזרו בחל"ת לאל על, סכום מכובד קרוב ל-300 מיליון שקלים, צריך להגיד את זה, אבל לא בזה מסתכם כל הסיוע.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
זו רק התחלה, אני מקווה שבכנסת הזו ובכנסת הבאה נמשיך לדון בדיון האסטרטגי הזה.
קרן ברק (הליכוד)
¶
בוקר טוב, אני חושבת כמו חבר הכנסת פורר שזה משהו מתמשך שהיה צריך לתת עליו את הדעת כבר בהתחלה. אנחנו כמעט שנה בתוך האירוע ולכל ענף ומגזר הייתה צריכה להיות תוכנית פעולה איך מתנהלים מולה וגם היו מספיק אנשים שיכלו לעבוד עליה כי הרבה אנשים, חלקם לא עובדים במאה אחוז תפוקה, יכלו לשבת ולהשקיע בזה את המחשבה ולהוציא אותנו מזה.
אם למדנו משהו מהקורונה, אנחנו והעולם, זה שצריך להסתמך על חברות מקומיות בכל תחום, בכל המגזרים העסקיים. הקורונה נתנה לנו בוקס בבטן, כל מדינה הסתגרה לתוך עצמה והייתה צריכה לדאוג לעצמה, מעין משק סגור. לכן בכל ענף צריך שתהיינה לנו חברות משל עצמנו ולא להסתמך על מדינות אחרות, בוודאי שבתעופה.
הנכס האסטרטגי של כל מדינה הוא שתהיה לה חברת תעופה משל עצמה. משרד האוצר לא תמיד מסכים אתנו, הוא חושב שלכל דבר אפשר לעשות אאוט סורסינג, ברוב הדברים אי אפשר אאוט סורסינג, חייבים שחברה אחת תהיה שלך אולי האחרות תהיינה כגיבוי מאאוט סורסינג. חברת תעופה לאומית ישראלית היא נכס אסטרטגי ואנחנו חייבים לשמור עליה ככזאת.
לכן כל פתרון שנצא מפה אולי נסתייע עם חברות ייעוץ חיצוניות לממשלה, איך אנחנו מסייעים לחברות הישראליות, להיות יצירתיים, למשל כמו שחבר הכנסת פורר הציע שנקנה כרטיסים קדימה וניתן להם אשראי, לא חשבתי על זה קודם וזה רעיון מצוין. זה לא פותר את עניין המענקים, כמו בכל העולם שנתנו מענקים, לדעתי כאן צריך לתת מענקים אקסטרא.
שאלה נוספת היא מה קורה עם סיפור אל על עצמה, שכבר לפני שנה אישרנו את המתווה שלהם ואת הכספים של ערבויות המדינה ובעצם הבנקים עכשיו לא נותנים לנו. אנחנו תקועים פה לא רק במענקים אלא גם בערבויות מדינה שהיו אמורים להגיע אליהם, שלא ניתנים וזו גם בעיה שאני מקווה שניתן עליה את הדעת היום ונגיע אתה לפתרון.
רות וסרמן לנדה (כחול לבן)
¶
בוקר טוב ותודה רבה על זכות הדיבור. הדיון מאוד מעניין כמי שמתעסקת בזירה הבין לאומית הרבה שנים ובעיקר באזור, אין ספק שמדובר בנכס אסטרטגי פוטנציאלי רלוונטי מאוד. יתד ועוגן ביטחוני מדיני וכלכלי. הייתי רוצה לראות תוכנית עבודה עם תג מחיר, בעיקר עם חומר רקע על מה נעשה במדינות אחרות, בעיקר מדינות שיש לנו איתן קשר חזק כלכלי ומדיני בעת האחרונה.
מתן כהנא (ימינה)
¶
אדוני היושב-ראש, אני דורש שהשרה מירי רגב, שרת התחבורה, תתייצב כאן ותסביר לנו למה במשך 10 חודשים היא מונעת בדיקות בנתב"ג, בדיקות שהיו יכולות למנוע כניסה של כל המוטציות למדינת ישראל, שהרגו 3,000 אזרחים ישראלים בגלל החדלות והרשלנות הפושעת של השרה. זה ביזיון וזה מאוד רלוונטי גם לדיון הזה, כי כל התעופה האזרחית שלנו תקועה בגלל חדלות האישים של השרה שמונעת את הבדיקות האלה, דברים שאנחנו מדברים עליהם כבר 10 חודשים. ההתנהגות הזו מזעזעת, אני דורש שהשרה תגיע לכאן ותסביר לנו היא מנעה בדיקות במשך 10 חודשים וכל המוטציות נכנסו ו-3,000 אזרחים ישראלים מתו בגלל הדבר הזה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
נעבור לאנשים שנמצאים אתנו בזום ויתנו לנו תמונת מצב מה תוכניות הממשלה לגבי חברות התעופה. נתחיל ממשרד התחבורה, לא נמצאים. נעבור למשרד האוצר. יש תוכניות באוצר לסיוע לחברות התעופה מעבר לחל"ת?
חיים בורובסקי
¶
אני אגיד במילה שיש בעיה של יחסי ציבור עם התכנית של החל"ת כי במדינות אחרות שעשו את זה דרך לתת כסף לחברות שמשלמות שכר, זה נראה הרבה כסף בעוד שאצלנו קוראים לזה חל"ת ולא מכמתים את זה, למרות שמדובר במאות מיליוני שקלים.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני אסביר לך. אם לא היה החל"ת לעובדים מה שהיה קורה שאחרי חודשיים כל העובדים היו מפוטרים ונזרקים לפתחה של הממשלה והייתם משלמים יותר, זה לא ענין של יחסי ציבור, זה מתבקש. אם הקורונה הייתה חודשיים שלושה אולי אתה צודק, אבל כבר שנה אנחנו מתגלגלים אתה ומי יודע עוד כמה זמן. אז תשאיר את החל"ת בצד. יש את המשבר של חברות התעופה שזה בשגרה והחמיר במשבר קורונה. האם יש תוכנית סיוע כלשהי? האם משרד התחבורה ביקש תוכנית סיוע או מענקים לחברות התעופה? ספר לי בין היתר אם התקדמנו קצת בוויכוח בין הבנקים לאוצר וחברת אל על לגבי ערבות המדינה.
חיים בורובסקי
¶
קודם כל אני מסכים עם רוב הדוברים, גם עם איגוד הטייסים, גם משרד האוצר רואה חשיבות גדולה בזה שתהיה תעופה ישראלית, חברות תעופה ישראליות. יש לזה ערך גדול לכלכלה הישראלית ואנחנו חושבים שנכון וחשוב שתהיה פה תעופה ישראלית.
לגבי מה שאנחנו עושים, מתחילת המשבר ועד היום אנחנו מנהלים את זה בני היבטים: ההיבט הראשון זו חברת אל על. במדינת ישראל יש 3 חברות תעופה ישראליות, אחת מהן היא חברה גדולה מאוד, שתיים הן חברות קטנות. ביחס לחברה הגדולה מאוד, שלה יש את התשתית שמאפשרת להסיע נוסעים טראנס אטלנטים מטוסים רחבי גוף עשינו תוכנית סיוע שאתה והוועדה מכירים היטב, היא אושרה בהחלטת ממשלה ונדונה פה הרבה ואני אגיד עליה מילה. אישרנו בספטמבר מהלך סיוע כולל של 400 מיליון דולר, 150 מיליון בהנפקה ועוד 250 מיליון דולר הלוואה בערבות מדינה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני מודה לך על הנדיבות שלא עלתה לך שקל. הנפקה לציבור והלוואה שעדיין לא נתנה ואתה מתהדר בזה.
חיים בורובסקי
¶
אני אעדכן לגבי ההלוואה, בעקבות ההתארכות של המשבר וההחרפה שלו, אנחנו, יחד עם הבנקים הסכמנו שהצורך הפיננסי של החברה גדל וכרגע בתהליך של להגדיל את ההלוואה וגם להגדיל את שיעור הערבות שנעמיד, ערבות המדינה שתועמד להלוואה הזו.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
יש לכם החלטה עקרונית שאתם לא נותנים לחברות ליפול? יש החלטה עקרונית כזו של הממשלה?
חיים בורובסקי
¶
לזה בדיוק אני רוצה להתייחס. החלק של מדינת ישראל בהעמדת הערבות הסתיים. עשינו את כל מה שצריך - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
לא, לא, אני אגיד לך למה הוא הסתיים. הטענה הזו שממשלת ישראל עשתה את חלקה כבר שנה שלמה כמעט ואני אסביר לך למה לא. זה שאתה נותן מוצר שהבנק לא מוכן לספק אותו בגלל שאתה לא רוצה לקחת עוד יותר סיכונים, הבנק בצדק אומר שהוא לא רוצה לקחת סיכונים ואומר, תשפרו את תנאי הערבות ואני אתן את ההלוואה.
חיים בורובסקי
¶
אני יכול לומר לך, כמי שהתעסק בזה שעות רבות בשנה האחרונה, ההצעה שהמדינה נתנה היא הצעה אחרי הרבה מאוד ויתורים שעשינו. שיפרנו את ההצעה מאוד.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אתה לא נכנס לזה אז אין מענקים, אין הלוואה. אל תגיד לי המדינה עשתה תוכנית של 400 מיליון. אתה גם לוקח קרדיט עליה, גם לא עלה לך שקל.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
ככה נראה כל הסיוע הממשלתי, גם לעסקים הקטנים. גם לעסקים שהיו במצוקה הכי קשה, אמרתם אנחנו עשינו את חלקנו.
היו"ר יעקב מרגי
¶
זו שערורייה מה שאתה אומר לי עכשיו. זה שאתה אומר לי את אותה סיסמה שנאמרה בחודשים האחרונים, שהממשלה עשתה את חלקה, זה שהבנקים לא משחקים אתך במגרש, אז אין הלוואה, מה לעשות.
חיים בורובסקי
¶
שאלו אותי אם יש החלטה לא לתת לחברות ליפול. עשינו ויתורים ניכרים בשבועות האחרונים, זו לא סיסמה. עשינו ויתורים ניכרים שהמשמעות שלהם היא עשרות מיליוני דולרים, זה לא כסף על העצים, זה כסף אמיתי שמדינת ישראל הסכימה לוותר עליו כדי שההלוואה הזו תקרום עור וגידים. יש להלוואה שלושה צדדים, יש את מי שמקבל את הכסף, יש את מי שמעמיד את ההלוואה ויש את הערב שהוא צד ג'. הצד שלנו הוא לא הצד שמעמיד את הלוואה.
עשינו כברת דרך ארוכה, אלה לא סיסמאות, אני פקיד ואיש מקצוע ואומר לך רק את האמת. עשינו פה ויתורים ניכרים מאוד. מדובר בזמן הקרוב כי הענף כולו על קרעי תרנגולת, אם ניווכח בזמן הקרוב שבסופו של דבר הבנקים לא רוצים להעמיד את ההלוואה אז נחשבו על חלופות אחרות. כרגע זה המתווה, עשינו בו ויתורים, אנחנו מחכים לשמוע שהדבר הזה ייסגר. אם זה לא ייסגר אנחנו נמצא חלופות אחרות.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אם אני לא אקבל דברים ברורים עד סוף הדיון צפה פגיעה, כי אני אכריז הכרזה קשה מאוד כלפי האוצר. אם אתה יודע לבוא לי עם תאריך סגור ואם לא, או מה תהיה התוכנית האופרטיבית פחות או יותר, צפה פגיעה. רת"א בבקשה.
ישי דון יחיא
¶
שמי ישי דון יחיא, ראש אגף כלכלה ויחסים בין לאומיים ברת"א שהיא הגורם שמתעסק בתעופה במשרד התחבורה. אם היית רואה את אגף הרישוי פה לא היית מקבל תשובות אז טוב שאתה רואה אותנו ולא גורם אחר.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אתה רוצה שאני אענה לך או מעדיף שלא? אני מבין למה אמרת את זה, בגלל הטענה שלי. על נושאים פחות חשובים נמצאים פה דרגים אחרים, הייתי עדין בתגובה שלי עכשיו. להבא תחשבו לפני שאתם תובעים את עלבונכם.
ישי דון יחיא
¶
יש לחלק בין עולם הקורונה והעולם שלפני הקורונה. למדינת ישראל יש מדיניות תעופה. מדיניות התעופה הזו מאזנת בין אינטרסים שונים. לא תמיד האינטרסים הצרים הישירים של חברות התעופה זהים לאינטרס הכללי של הציבור. כמו שנאמר פה על ידי משרד האוצר, גם אנחנו כמובן רואים חשיבות אסטרטגית בקיום של ענף תעופה ישראלית ברמה מסוימת. אין חולק על זה. כל נושא מדיניות התעופה נועד מצד אחד לתת את התועלות שיש בנושא של התחרות, המדיניות שלנו בשנים האחרונות בהסכמי התעופה הוכיחה את עצמה בכל מה שקשור להיצע טיסות, לירידת המחירים. אם היינו ממשיכים במדיניות ההיסטורית של שנות ה-90, עשינו כברת דרך, יש הרבה מחקרים על זה שיכולים להראות מה המדיניות הזו הביאה.
בעניין של הסכמי התעופה, לפני כל הסכם תעופה שאנחנו עושים, קודם כל אנחנו מתייעצים עם כלל חברות התעופה, שומעים מה יש להם להגיד, לא בהכרח תמיד מקבלים אחד לאחד את כל הנאמר, כי שוב, לא תמיד האינטרסים של חברות התעופה זהים לאינטרס הציבורי הרחב שאנחנו אמונים עליו. אנחנו לוקחים את זה בחשבון.
לגבי החופש החמישי, יש שני דברים שאני רוצה לתקן, בניגוד למה שנאמר כאן: אחד, זה הנושא הכי שולי ואזוטרי שיכול להיות פחות או יותר בהסכם תעופה. אין לך היום אף חברת נוסעים שעושה טיסות נוסעים בחופש חמישי. יש מעט חברות מטען שמשתמשות בזה, זה ממש לא נושא בלב לבה של המדיניות. מעבר לזה, באף הסכם שחתמנו עליו בשנים האחרונות אין חופש חמישי בפרקטיקה.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
אתה רוצה שגם לא יהיה עם חברות התעופה - - - כי זה החשש הגדול של חברות התעופה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
הסכמי התעופה, פתיחת השמים, זה היסטוריה. לאור הנחת הסוגיה בעתיד בהסכמי הבראה, אנחנו רוצים לדעת אם אתה יודע להגיד מה תהיה עמדת משרד התחבורה.
ישי דון יחיא
¶
לגבי הסכמי הבראה, חתמנו עכשיו על 3 הסכמי תעופה, בחריין, איחוד האמירויות ומרוקו. באף אחד מההסכמים האלה אין אישור לחופש חמישי. זאת עובדה.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
אתה צריך להבהיר, בהסכמים כתוב שתוך שנה רת"א ישראלי ורת"א של מדינות המפרץ יסכמו. אתה יכול להגיד שהדיון הזה עוד לא התקיים אצלכם, יכול להיות שעוד חודש או חודשיים תדונו בזה, אבל אל תגיד שזה לא קיים בהסכם, כי זה כן קיים בהסכם. מצוין שתוך שנה יגיעו לסיכום. אז תגיד שדיון עדיין לא התקיים ומה עמדתך בעניין, אבל אל תגיד שזה לא נמצא בהסכם.
ישי דון יחיא
¶
ההסכם הגנרי שלנו, הטיוטה שהיא הטיוטה שלנו, יש בה סעיף שאומר שחופש חמישי הוא לא חלק בעת הזו מההסכם ומצריך אישור נפרד של הרת"אות, זה בעצם מסמיך את הרת"אות לאשר את זה. יש לנו את זה בכל ההסכמים שלנו, זה נובע מסיבה טכנית כדי שאם בעתיד החברות שלנו ירצו להשתמש בחופש חמישי, אגב, מי שמשתמש היום בחופש חמישי אלה חברות המטען הישראליות ולא החברות הזרות. אם היום הייתי מבטל חופש חמישי באופן גורף הייתי מעמיד חברת מטען ישראלית בבעיה.
אם אתה בא לתקן אמנה בין לאומית זה תהליך מאוד ארוך ומורכב אז הפרקטיקה הנוהגת בתחום זה שאתה מסמיך את הרת"אות לעשות את זה, אבל אתה כותב שכרגע אין חופש חמישי ולא יהיה עד שהרת"אות לא יגיעו עם זה לסיכום נפרד. זה מה שאנחנו עושים במשך שנים בכל הסכמי התעופה שלנו. בהסכם התעופה עם איחוד האמירויות, יעידו פה חברות התעופה שהיו משקיפות בדיון כשאני ניהלתי את המשא ומתן, נלחמנו כאריות וניצחנו. הם רצו חופש חמישי בשביל החברות שלהם, אנחנו לא היינו מוכנים לזה ואני מצהיר פה, אין חופש חמישי ואין כוונה לתת חופש חמישי.
ישי דון יחיא
¶
אנחנו יחידת סמך במשרד התחבורה, עמדנו היא שלאור התרחבות המשבר, לאור זה שאנחנו נמצאים בפברואר 2021 והמצב היום יותר חמור מעת היציאה לדרך, צריך להרחיב את הסיוע לחברות התעופה, כמו שנעשה בעולם. אנחנו אומרים את עמדתנו בדיונים הממשלתיים.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
יש לכם עמדה לגבי חוק עידוד השקעות הון, או שזה פחות אתם? חשוב לשמוע את האוצר בעניין.
היו"ר יעקב מרגי
¶
יואל פלשדו, האם רת"א הגישה בקשת סיוע לחברות התעופה הישראלית מהאוצר? מעבר לחל"ת ומעבר לסוגיה של הנפקה של אל על.
יואל פלדשו
¶
הייתה פניה שלי גם לאוצר וגם למשרד התחבורה להחיל את ההסדר על פי החלטת ממשלה 398 מ-21 בספטמבר, מענק סיוע לעסקים בעד המשך העסקתם. הצעתי להרחיב את זה לסקטור התעופה, להתאים את הרמה שתומכים בה לשכר הממוצע בתעופה ועל ידי זה למנוע הוצאת עובדים שישנה ירידה בפעילות ואנחנו כל פעם עולים ויורדים בפעילות.
האוצר חזר אלי ואמר לי שדנו בזה ויש בעיות רוחביות. בסך הכול מדובר להעניק לחברות 6,500 שקל לחודש, הם ישמרו את כוח האדם שלהם, זה יהיה הרבה יותר זול בחשבון הכללי מאשר לשלם את החל"ת, זה ישמור את האנשים בתוך החברה, ישמור את הכשירות שלהם, זה לשאלתך.
היו"ר יעקב מרגי
¶
חלופה לחל"ת לא תציל את חברות התעופה. שמתי את החל"ת מחוץ לדיון. זו לא תוכנית סיוע לחברות התעופה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אתם הגוף המוביל בסוגיה. מתי התחילו הדיונים על אל על? כבר כמה חודשים מאז ההנפקה יש דו שיח של אילמים חרשים בין הבנקים, האוצר ואל על שלא מצליחים לממש את הלוואה. אתה יודע שמאות מיליוני שקלים של רוכשי כרטיסים, אשראי צרכנים, של האזרח הקטן, מחזיק את מכונת ההנשמה של אל על? ביכום יהיו דברים קשים לכל הגורמים. זה חדלות מעש. לא יתכן שבוועדת הכלכלה זה עלה פעם אחר פעם ויש את הבנקים, שאני כועס אבל לא יכול להלין עליהם, זה גוף עסקי שלא רוצה לקחת סיכונים. המדינה רוצה לתת הלוואות בערבות מדינה, שתסתכן, הבנק לא מוכן להסתכן. איפה המדינה? אני ארצה לשמוע התייחסות אם יש לך, לא כמו החל"ת.
יואל פלדשו
¶
לגבי שתי חברות התעופה הקטנות, הן קבלו הלוואה יותר גדולה, הרחיבו להם את ההלוואה העלו להן את הערבות בצורה שסיפקה אותם תחת ההנחות שבזמנו ניתנו ההלוואות. לגבי אל על, היה תהליך של הנפקה, שבו היינו חלק קטן מהצוות ותרמנו את תרומתנו. למיטב ידיעתי מה שישנו היום זה לא תלוי במה שהמדינה לא נותנת, אלה הסדרים שבין הבנקים ובין החברה, שנובעים בין היתר מדרישות הבנקים שהטייסים ימשכו את תביעתם. אלה בעיות פנימיות בחברה, למיטב ידיעתי הם לא נובעים ממכשול שהמדינה שמה בעת הזו להגדלת ההלוואה. גם שם העלו את אחוז הערבות מעבר למה שתוכנן מראש.
גדי טפר
¶
תודה על הדיון ולכולכם על ההזדמנות. נושא חוק עידוד השקעות הון, דנו בו בעבר והוא נושא חשוב. היום חברות כמו ישראייר, אל על, ארקיע, כולן נכנסות לשוק ההון וכולן מנסות לגייס כספים כדי להעשיר את קופת החברה כדי שתוכל לעבור את המשבר הזה. החברות האלה מתעסקות בסוג של יצוא, של שירותים לחו"ל ולתנאים דומים לחוק עידוד השקעות הון, רק שזה שירות ולא מוצר. בעבר דנו בזה בוועדות דומות והייתי ממליץ לקים את חוק עידוד השקעות הון בהתאמה לעולם התעופה. זה יאפשר גיוס הון נוסף, הבאת תשתיות נוספות למדינת ישראל, בין אם תשתיות של תחזוקה ובין תשתיות של עובדים. ארקיע בעבר רצתה להקים מרכז תחזוקה בנתב"ג ולא הצליחה לקיים את זה, בין היתר על הרקע הזה. הדברים האלה יוכלו לאפשר את התהליך הזה.
הנושא של מענקים לחיילים משוחררים בעולם התעופה. חייל משוחרר שעובד היום בתחנת דלק מקבל מענקים. אם הוא יעבוד בעולם התעופה גם יוכל לקבל מענקים וזה יעזור לנו.
נושא קריטי שיש לנו היום זה התקציבים של עולם הביטחון בעולם התעופה. כבר היום, עוד לא התחלנו לעבוד, כשקצת פתחנו את דובאי ויעדים אחרים, נאמר לנו שהאוצר עצר תקציבים לעולם הביטחון ומגביל אותנו. אנחנו מבקשים לפתוח שדות תעופה, חתמנו עם בחריין ומדינת ישראל עשתה מהלכים מאוד יפים וחתמה גם עם האמירויות. ביקשנו לטוס לנסיכות נוספת שקיימת באמירויות ונאמר לנו שאין תקציב לפתוח את שדות התעופה ביעדים האלה. בקשנו לפתוח במרוקו, כנראה יעבדו על פתיחה של שני יעדים במרוקו, ביקשנו לפתוח יעד שקרוב ל-700,800 ק"מ מהיעדים שביקשו לתעופה של טיולים וביקורי משפחות ולא מאשרים את הדבר הזה. זו בעיה של תקציב הביטחון בתעופה.
דבר אחרון, כשיפתחו את נתב"ג, אנחנו יודעים שיפתחו אותו בכמויות נמוכות יחסית של נוסעים, ביכולת קליטה נמוכה בשנה הקרובה. אני מבקש לתת עדיפות לתעופה ישראלית בפעילות הזו.
אביגל סורק
¶
בוקר טוב. נמצא אתי גם שלומי עם-שלום, ראש המטה של אל על. אני רוצה להודות לכולם על התמיכה והנכונות להביא את הסיכום של ההלוואה והתמיכה של המדינה לקו הגמר. באמת צריך לשים תאריך מדויק מתי זה ייגמר.
אביגל סורק
¶
אני מעריך את התמיכה של האוצר ובטח את התמיכה שלך, תודה רבה. אני מסכים שצריך לסיים את הסיפור הזה בשבועות הקרובים. זה הולך ונמשך הרבה זמן. האוצר עושה מאמצים גדולים, אבל צריך לשים לזה סוף. אבל צריך לסיים את זה ולהתקדם הלאה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
זה לא מקרי שיש לך תמונה של עז מאחוריך, אני יודע שזו הכבשה של קדישמן אבל בחרתי להגיד עז כי כל ההסכם הזה עם האשראי הוא עזים ועזים.
אביגל סורק
¶
זו ירושה, לא קנינו את זה. דבר שני, אנחנו צריכים להסתכל על היום שאחרי. ביום שאחרי נצטרך לחיות בנוכחות קוביד במהלך השנה הקרובה וצריכים לבנות מנגנון. כמו שאל על הצליחו לבנות מנגנון של ביטחון כשמטוסים התחילו להתפוצץ, אנחנו צריכים לקחת מנגנונים דומים ולראות איך אנחנו יכולים לאפשר תיירות נכנסת ויוצאת בנוכחות קוביד לאפשר טיסות פתוחות ולאפשר את החזרת התיירות. התיירות זה מנוע מאוד גדול למדינת ישראל.
היו"ר יעקב מרגי
¶
לא רציתי שתביא דוגמה כזו כי אתה מחזק את הדעה שלי שאנחנו מומחים גדולים בשעת חירום, ברגיעה פחות.
אביגל סורק
¶
זה נכון ואנחנו מדברים באותה שפה בדיוק. את הגאונות הישראלית וההמצאות הישראליות צריך להביא גם בתחום הזה ולהיות מובילים בעולם. מדינת ישראל היא המדינה הכי מחוסנת בעולם ואנחנו יכולים להביא גם תיירות נכנסת.
אורי סירקיס
¶
בוקר טוב אדוני היושב-ראש, תודה על האפשרות לשאת מילים בדיון חשוב כזה. לא אחזור על דברים שנאמרו כאן על ידי הקולגות שלי. יש לי יתרון קטן בזה שהייתי בדיונים של האוצר מראשיתו של המשבר, קבלנו גם הלוואה בערבות מדינה, הראשונים שקבלנו הלוואה בערבות מדינה והיינו החברה היחידה שפעלה לכל אורך המשבר. רק מחצית מהעובדים שלנו יצאו לחל"ת, כל הטייסים פעילים. ההלוואות שקבלנו ניתנו בהנחת עבודה שהניחה שהמשבר יימשך עד קיץ 2020 ובמקרה הגרוע עד חגי תשרי 2020. ההלוואה הזו מספקת אותנו לפי שעה, אבל ההלוואה הזו ניתנה לנו תחת הנחות עבודה שכבר לא יתממשו ואנחנו רואים שהמשבר הזה הולך ומתארך.
אנחנו מבקשים לעבור לשלב הבא
¶
אחד, להעניק לנו תוכנית חדשה שבנויה על הנחות עבודה מעודכנות. הגיע הזמן שהתעשייה שלנו תקבל מענקים. המלונות בארץ מקבלים מענקים, אין סיבה שהתעופה הישראלית לא תקבל מענקים. בראשית נובמבר פניתי לאוצר במכתב בו ביקשתי מענק מצוינות לחברת ישראייר וביקשתי דבר פשוט, אמרתי ש-200 עובדי ישראייר שלא נשלחים לחל"ת חוסכים למדינה מיליוני שקלים מידי חודש, חלק מהסכום הזה תעבירו לחברה בצורה של מענק. אנחנו באופן אידיאולוגי מחזיקים בשיניים את העובדים שלנו.
עופר גלבוע
¶
בוקר טוב לכולם. אני מודה על ההזדמנות להזכיר ליושבים סביב השולחן שישנה חברה ישראלית רביעית והיא חברת מטענים שבשקט ובצנעה גם בימים רגילים וגם בימים קשים כמו הימים האלה עושה שעות רבות של טיסה ומביאה למדינת ישראל את כל מה שהיא צריכה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
את כל המעטפות האפורות. איך יכול להיות שמשהו מזמין בעלי אקספרס ותוך 10 ימים זה נמצא בדואר? נראה לי שיש פה מרכז לוגיסטי ועובדים עלינו שזה מסין.
עופר גלבוע
¶
פתחנו קו להונג קונג בעיצומה של הקורונה. לפני זה הבאנו את כל מה שהיה צריך מסין. עכשיו עם ישראל רוצה את החבילות את אנחנו מביאים לו את זה. נוטים לשכוח את קיומה של החברה לכן חשוב לי להזכיר.
לגופו של עניין, אני חושב ברמה האסטרטגית, למרות שנציג האוצר אמר בפעם הראשונה שהוא רואה את התעופה הישראלית כדבר חשוב שצריך לעזור לו, אין החלטה כזו במדינת ישראל ולא הייתה עד היום. שנים ארוכות אני מתכתב עם משרדי הממשלה ואומר להם שחסרה תוכנית של מדינת ישראל שבה יש הצהרה אחת שהתעופה חשובה למדינת ישראל ברמה האסטרטגית, בין בחירום ובין בשגרה.
דבר שני, מה המשמעות של האמירה הזו? קודם כל שמדינת ישראל תגיד את זה. אני מתכתב עם המל"ל כבר שנה, יחד עם כל משרדי הממשלה שנוגעים בדבר משרד התחבורה, משרד הביטחון, משרד ראש הממשלה ומבקש אנא קיימו דיון שמגדיר קודם כל את החשיבות. האם התעופה הישראלית חשובה למדינת ישראל, אם אכן חשובה למדינת ישראל תגידו מה זה אומר.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני אגיד לך למה לא מקיימים דיון כזה. הם יאמרו לך שזה חשוב, אבל אם תגיד להם לקבוע תקינה, לא יעשו את זה. הם לא יקבעו דיון כי זה מחייב אותם. אם הממשלה תקבע בחוק, תקבע את מעמדה חוק התעופה הישראלי, זה אומר שהיא גם צריכה לתקצב את זה. היא תקבע תקינה ותתקצב אותה. באוצר הזמן עובד לטובתם.
עופר גלבוע
¶
אלה דברים כדורבנות. אני מסכים כי זו בדיוק הייתה החוויה שלי. מסובבים מסובבים אבל לא מוכנים לקיים דיון ולצאת בהכרזה. אחר כך לשאול מה הנגזרות מההכרזה הזו, מה זה אומר לגבי רת"א? מה זה אומר לגבי רש"ת? אנחנו נאבקים תקופה ארוכה על זה שנקבל איזושהי עדיפות כחברה ישראלית לנחות בשעות שיאפשרו לשרת את המשק בצורה טובה יותר, אומרים לנו אתם 4 מנועים לא מתעסקים אתכם ורש"ת סוגרת לנו את השמים והשאירה לנו בימים רגילים פחות מחצי יממה לצאת או להיכנס ממדינת ישראל. זו דוגמה קטנה. אין שום העדפה ושום עזרה, בעוד שבכל העולם כמעט כל המדינות נוקטות מדיניות מאוד תומכת. אצלנו זה רק מהשפה אל החוץ.
אני אדבר לא על החברה שלי אלא על אל על, בא אדם שאוהב את מדינת ישראל מארצות הברית ורצה להשקיע כסף. אמרו לא שהוא לא יכול להשקיע כסף. במאמץ גדול הוא הצליח דרך הבן שלו לבצע השקעה וגם על זה ניסו לערער. איפה שזה לא עולה למדינה כלום, פתאום נהיו ישראלים וציונים גדולים ואמרו שהשליטה חייבת להיות בידיים של ישראלי שגר פה ושחי פה וכן הלאה. זה מאוד נוח, זה לא מחייב את המדינה לשום דבר. אם חשוב לכם שישראלים יחזיקו את החברות הללו ושהחברות האלה תהיינה בידיים ישראליות ה אומר שזה כן חשוב, אבל כשזה חשוב צריך לדעת גם להכניס יד לכיס וצריך להצהיר את זה עם כל הנגזרות.
מידן בר
¶
אני רק רוצה להגיד קודם כל תודה. אני שמח גם על ההצהרה של רת"א. רת"א היא שותף היא לא אויב שלנו. אם יש גוף מקצועי במדינת ישראל שיודע לנהל את הדברים זה רת"א.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אבי עליו השלום עלה ממרוקו עם ספר תורה יקר. הוא ראה איך מתנהל בית הכנסת, עם כל מאבקי הכוח אז חבר אמר לו בוא נלך לתלמיד חכם ותכתוב מסמך. הוא כתב מסמך תקיף ואבא שלי עם העדינות שלו אמר לו שזה חריף מידי. הוא אמר לו, אם אתה לא רוצה להיות חריף, לך תן להם את ספר התורה במתנה מעכשיו. מה אתה מגן עליהם? אני חייב להיות תקיף אם אתה רוצה סיוע. אל תדאג, הם לא יתנקמו בך. אם יתנקמו בך אנחנו בכנסת נדאג לזה.
מידן בר
¶
אם לא הייתי תקיף לא הייתי פה. להגיד מילה טוב זה לא דבר שמשדר חולשה. תפסיקו להתעסק בשוליים ולא בדרך המרכזית ובדברים שלא מקדמים אותנו לשום מקום. אני לא טס כבר 8 חודשים, יש לי חברים שכבר שנה בבית. כל דבר שאתם רוצים בתחום התעופה, דרכון ירוק, טיסה בטוחה, מתווה בנתב"ג, יש לנו הכול. תגידו, הכלים אצלכם מחר בבוקר.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני מסכם: הוועדה רואה בתעופה הישראלית נכס אסטרטגי של מדינת ישראל שיש לשמרו ולטפחו. כמו שאמר המנכ"ל גלבוע, צריך להגדיר יעד אסטרטגי וגם לממן אותו.
הוועדה קוראת לממשלה ולמשרד התחבורה בפרט להודיע לוועדה מה התוכניות שהם מקדמים כדי להגן מפני קריסה של חברות התעופה הישראליות ולמנוע פגיעה בנכס אסטרטגי.
הוועדה סבורה שעל הממשלה לגבש דרכים לעודד שימוש בחברות הטיסה הישראליות בטיסות של עובדי מדינה ואישי ציבור. הוועדה ממליצה וקוראת לחשב הכללי באוצר לערוך מכרז לרכישת כרטיסי טיסה מראש לחברות תעופה ישראליות ולהעמידן במחיר סביר לטובת עובדי מדינה ואישי ציבור.
התנהלות האוצר והבנקים בסוגיית העמדת האשראי לחברת אל על היא התנהלות שערורייתית. האוצר מביא לפשיטת רגל של חברת אל על בפרט, שלא לדבר על החברות האחרות. חברת אל על מחזיקה בסכומי עתק של הציבור הרחב מבין רוכשי הכרטיסים. אני קורא לרוכשי הכרטיסים להתארגן לתביעת ענק כנגד חברת אל על, שבית המשפט ייתן פטור מאגרה בהגשת התביעה, כדי שהאוצר ינוע ממקומו ויגיש את הסיוע הנדרש.
הוועדה קוראת לשר האוצר, לנגיד בנק ישראל והמפקח על הבנקים להיכנס לעובי הקורה ולשמש כבורר ומגשר ולסיים את סוגיית ההלוואה לחברת אל על בערבות מדינה תוך חודש מהיום.
תוך 30 יום מהיום הוועדה קוראת לממשלה לאשר מענק עידוד השקעות הון לחברות התעופה תוך התאמות של חוק עידוד השקעות הון. תודה רבה. תם ולא נשלם, אנחנו נמשיך לעקוב. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 10:20.