פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



11
הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
22/12/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 42
מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
יום שלישי, ז' בטבת התשפ"א (22 בדצמבר 2020), שעה 12:21

פניות ציבור בנושא: התעריפים הגבוהים בשיחות לחו"ל ללקוחות מזדמנים

חברי הוועדה: יעקב טסלר – היו"ר

יהודה גוטמן - עוזר לח"כ מקלב, נציג פונים

טל אלימלך - מנהל תחום בכיר כלכלה, משרד התקשורת

דניאל בנאלי - מינהל הפיקוח, משרד התקשורת

אביעד כדורי - כלכלן, רשות התחרות

אביטל פריזמנט בוטון - יועצת משפטית, המועצה הישראלית לצרכנות

אליעזר גרינבלד - פונה

ורד קירו-זילברמן

אתי שבתאי

עופרה ארגס – חבר תרגומים

התעריפים הגבוהים בשיחות לחו"ל ללקוחות מזדמנים

שלום וכמעט צהריים טובים. אני פותח את הוועדה בנושא התעריפים הגבוהים בשיחות לחו"ל ללקוחות מזדמנים. איך שזה נראה חברים, יש מצב שבקדנציה הנוכחית זו הוועדה האחרונה.

לא בטוח.

למה לא בטוח? בואי תגלי לי משהו שאני לא יודע.

אתה יכול לעשות עוד ישיבות.

זאת אומרת שהתקציב יעבור היום?

לא.

בעצם הכנסת מתפזרת הערב כפי שזה נראה, אבל לא יודעים מתי יוצאים לפגרה. אין לדעת. זה ראינו בתקופה האחרונה שמה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים, אנחנו לא יודעים. אז אם זו תהיה הוועדה האחרונה בקדנציה הנוכחית, אחרונים חביבים, נקווה שיהיה טוב לעם ישראל. ה שליחות שלנו במקום הזה, קוראים לזה פוליטיקה, אני לא רואה את זה כפוליטיקה. לבוא ולהיטיב, לסייע ולעזור עד כמה שאפשר, ולפעמים אנחנו צריכים להתאמץ הרבה מעבר, משתדלים לעשות כך, לא תמיד אנחנו מצליחים, וזו השליחות שלנו. לצערי יש כל מיני דברים אחרים שהם נכנסים וצריכים להיזהר שהדבר הזה לא יידבק, אנחנו מדברים עכשיו בנגיפים למיניהם וזה גם נגיף, אבל לא שמעתי שיש חיסון לזה. לא נראה לי. או שבעצם לא רוצים לפתח חיסון.

ובכן, אני אשנה הפעם את הסדר, אני רוצה לפנות לאחד מהנציגים שפנו לוועדה עם אותן בקשות. בגדול אנחנו יודעים היום שבמדינת ישראל כל אחד שרוצה להתקשר לחו"ל, יש לו אפשרויות להיות משוייך לאחד מהספקים, החברות שנותנות את השירות, וברגע שהוא משתייך ומשויך לאותה חברה, יש לו תעריפים מיוחדים. אני מניח גם שיש את האפשרות לעבור מחברה לחברה, כל אחד נותן מחירים תחרותיים ובודק את עצמו.

אנחנו מדברים בלקוח משוייך לצורך העניין, דוגמה, או שהוא משוייך ל-012, 014, וכולי, ובטעות או שלא בטעות או ילד או בוא נאמר שהוא היה משויך ל-018 ועבר לחברה אחרת ובבית לא ידעו בדיוק או שהוא עדיין לא עידכן או שלא זכרו, והוא התקשר דרך אותה חברה שהוא לא משוייך וכשמגיע סוף החודש הוא מקבל את החשבון, לא הייתי אומר התקף לב, אבל הוא רואה שגובים ממנו פי מאות אחוזים מאשר התעריפים שהיו כשהוא היה משוייך. זה בעקרון הדבר הזה לראות, להבין האם לחברות יש את האפשרות לגבות כמה כסף שהם רוצים, ספק אחד יחליט שהוא לוקח 50 שקלים לדקה אם אתה לא משויך, ומישהו אחר יחליט 100 שקלים, ואחר 5 שקלים. האם יש פיקוח על זה? כל אחד יכול לעשות מה שנראה לו ואיך שנראה לו, על כך נשמע בהמשך.

אני רוצה לפנות למר אליעזר גרינבלד. בבקשה. מה הביא אותך אלינו? מה גילית ומה ראית?

האמת לא גיליתי משהו חדש, זה משהו שאני מכיר שנים. בכל מקרה זה משהו שאני מכיר כבר שנים ארוכות, רק ספציפית זה קרה לי עכשיו כמה פעמים אחת אחרי השניה אז החלטתי לפנות למשרד התקשורת בבקשה לגבי הטיפול בנושא, וקיבלתי תשובה מתחמקת ולקונית. שלחתי פניה גם אליכם וקודם כל אציין לשבח, חשבתי שזה רק נבלע בין שאר הפניות ואתמול פתאום קיבלתי הודעה שאני מוזמן להשתתף בישיבה שתעסוק בזה. אז קודם כל, כל הכבוד על העשייה הפורייה.

לגבי עצם הנושא, המדובר, כמו שהקדמתם, יש כיום כמה חברות בין לאומיות, מב"ל, מפעיל בין לאומי זה נקרא, שאפשר לחייג דרך כל אחד. יש לקוח מזדמן ויש לקוח לא מזדמן. קורים הרבה מקרים שאדם בטעות מחייג דרך מזדמן, כמו שהקדמת, שהוא החליף חברה או אדם טעה, היה רגיל והחליף, יש לי סבתא שבעבר שילמה 10,000 שקל בטעות על כזה דבר, יצא לה מכרטיס האשראי 10,000 שקל כי היא טעתה ובמקום לחייג 013 היא חייגה 017.

לקוח מזדמן גם אם הוא עושה את זה במודע שהוא מחייג בצורה מזדמנת והוא לא יודע כמה הוא משלם, זאת אומרת, היום כשהולכים לסופר כל דבר יודעים, יש חוק שחייב להיות רשום כמה כל מוצר עולה. יש הגיון שלקוח מזדמן ישלם יותר, כמו אדם להבדיל שקונה בקיוסק באמצע הדרך, כל דבר עולה יותר יקר, אבל גם שם הוא אמור לדעת כמה הוא משלם על כל מוצר שהוא לוקח.

אליעזר, אתה יודע לומר לי במקרה הספציפי שלך מה התעריף לחו"ל כשאתה משוייך וכמה קיבלת? לכל דקה?

כתבתי במכתב. הייתה לי שיחה אחת שבנס כשהתקשרתי, גם כתבתי שזו הייתה אחת מהטעויות שקורות - - -

תשחזר מה שכתבת. כמה כסף, אתה יודע?

כן אני יודע. אחת השיחות שביצעתי עלתה 7.5 שקל לדקה. במשויך בדרך כלל זה כמה עשרות אגורות, נדמה לי לנייח בשוויץ אמור לעלות 10, 20 30 אגורות עד שקל. לי נראה שיש משהו בסביבות 20 אגורות.

לאחר שראית את החשבון הרמת טלפון לאותה חברה? ביררת?

לא הרמתי טלפון, כי לא היה לי על מה להלין. קראתי שבצעתי שיחה לא דרך המפעיל המשויך ואני משלם כלקוח מזדמן.

אז בעצם אתה מתנחם בזה שגבו ממך 7.5 שקל, היו יכולים לגבות ממך גם 20 שקלים, לא?

לא, גם שילמתי 300 שקל בחודשיים האחרונים עם טעויות כאלה, אבל קראתי שעשיתי טעות ואין מה לעשות. זאת עובדה מוגמרת.

איך קורית הטעות?

כתבתי, יש כל מיני טעויות. במקרה שלי היו שתי טעויות שקרו לי חודשיים לפני שכתבתי את המכתב, טעות אחת הייתה שאשתי שאלה אותי באיזו קידומת מחייגים לבלגיה. אני משויך ל-018 אקספון, והיא משום מה שמעה שאמרתי 017. אז היא חייגה 017. זה היה 20 דקות בסך הכל נדמה לי, יש לי את החשבונית, וזה עלה כ-200 שקל. בגלל הטעות שהיא שמעה שאמרתי 017.

עוד טעות שקרתה לי חודש אחרי זה, שבנייד שלי יש חבילה של 012. אלה גם טעויות שקורות הרבה, כי החבילות ללא הגבלה של המפעילים הניידים, הם בדרך כלל נותנים היום גם חבילה לחו"ל דרך המפעיל שלהם. זאת אומרת יש לי פרטנר בנייד אז הם נותנים לי 500 דקות חינם דרך 012. אז ביצעתי שיחה מהנייד ואחרי כמה דקות רציתי להתקשר מהנייח, פשוט העתקתי מהמסך את אותו מספר בלי לשים לב שאני צריך להחליף את הקידומת ל-018.

זאת אומרת שבנייד אתה משוייך לחברה אחת ובנייח יש לך חברה אחרת.

בדיוק. האמת, אני משוייך גם בנייד ל-018, רק יש לי חבילה של כמה דקות דרך פרטנר. זאת אומרת אני יכול לחייג דרך 018 ולהיות משוייך עדיין. פעם אחת אמר לי דרך אגב עצה טובה, שכדאי להשתייך לכל החברות ולשלם כמה שקלים לכל החברות כדי שאם תקרה פשלה ותחייג בצורה מזדמנת, זה לא יעלה לך יקר.

אז אני חושב שהבאת את הפתרון ואנחנו יכולים לסיים את הדיון. אזרחי מדינת ישראל, קיבלנו פה טיפ תהיו משויכים לכל החברות ואז אין טעויות והכל בסדר. רעיון יפה. אבל אנחנו באמת, ברשותך אני רוצה לחדד את הדברים לפני שאני פונה לאורחים החשובים שנמצאים איתנו בזום. בעצם כולנו מבינים שאחד שמשויך יש לו חבילה, יש לו תקרה מסוימת והוא יודע מראש כמה הוא הולך לשלם, כמו שכל אחד רוכש בכל דבר. אנחנו גם מבינים שברגע שהוא לא משוייך הוא לא זכאי לאותה חבילה כמו אדם שמשויך.

השאלה שלנו, לא משנה מבחינתי מה הסיבה, אם טעות או לא טעות, הוא לא משויך והוא התקשר. האם יש מישהו שמגביל את אותן חברות על התעריף או שיכולים לגבות כמה שנראה להם. זו השאלה שלנו. לפני שנמשיך הלאה רצית להוסיף עוד משהו, אליעזר?

כן. רציתי להוסיף שבמשרד התקשורת היה נדמה לי ב-2013 רעיון פשוט לחייב את החברות, המב"לים, שכל לקוח מזדמן שהוא מחייג יקבל הקלטה בתחילת השיחה 'התעריף לדקת שיחה עומד על כך וכך' ואז זה יעבור לשיחה. כשבעצם הוא יידע ויחליט אם לנתק או לא. בינתיים זרמו הרבה מים בירדן ושום דבר לא זז. זה נדמה לי פתרון פשוט מאוד שגם יוכלו לגבות כמה שהם רוצים, אבל מצד שני הלקוח יידע אם הוא רוצה לשלם את זה או לא, ולא יצא לו פתאום חשבון מנופח בלי שהוא כלל היה מודע.

הדברים מובנים, הסברת את זה היטב. תודה שפנית אלינו ואני מקווה מאוד שנוכל לתת לך מענה, וכמו שכתבת במכתב, שאתה בעצם לא מדבר על עצמך בלבד, יש רבים מאזרחי ישראל שנתקלים בבעיה הזו. תודה בשלב הזה.

עוד נקודה אם אפשר להוסיף.

בקצרה בבקשה.

לחילופין אם אפשר, היום כל קו שנפתח חסום לשיחות לחו"ל וצריך לבקש לפתוח את זה. אבל ברגע שפותחים אי אפשר לפתוח רק למפעיל אחד, אז לחלופין, זה פתרון פחות טוב, אבל אם הפתרון הקודם לא אפשרי יש פתרון אחר, צריך לבקש שתהיה אפשרות לפתוח רק למפעיל אחד, זאת אומרת שאני אוכל לחייג רק דרך 018 מהקו הזה.

אני זורם איתך. לאיזה מפעיל לפתוח? מי מחליט?

כל אחד שיבקש ממה שהוא משויך. כל אחד תהיה לו זכות לבקש מחברת הטלפון שלו שיהיה לו פתוח לשיחות לחו"ל רק באמצעות המפעיל שהוא מבקש.

תודה. טל אלימלך, מנהל תחום בכיר כלכלה במשרד התקשורת. מה אתה יכול להוסיף? תעשה לנו סדר, האם כל החברות יכולות לגבות כמה שנראה להן או שיש הגבלה מסוימת. בפועל אנחנו לא רואים את זה כך, כיוון שאנחנו רואים שלכל אחד יש תאריך אחר ומכך אני מבין שאין סכום אחיד שכל אחד יכול לגבות. תשפוך לנו קצת אור מה קורה בעניין בבקשה.

אני אנסה טיפה לשפוך אור ואולי אבקש גם מחבריי למשרד שנמצאים וקצת יותר בקיאים בתחום להוסיף. אליעזר תיאר מקרה של מערכת יחסים בין הלקוח על ידי שיוך למפעיל הבין לאומי שבו הוא בוחר, וכתוצאה מכך נוצר תעריף של הלקוח הקבוע והלקוח המזדמן. התעריפים היום למיטב ידיעתנו נקבעים במסגרת מערכת יחסים עסקית בין המב"לים, המפעילים הבין לאומיים שחותמים על הסכמים מול מפעילים בין לאומיים בעולם, מייצרים את האינטגרציה וכך בעצם נוצרת מערכת יחסים שמגדירה את התעריף.

התעריפים אינם נמצאים בפיקוח, פיקוח תעריפים זה צעד שננקט רק במקרים מסוימים שהרגולטור סבור שבהם הוא נדרש, בסך הכל שוק המפעילים הבין לאומיים זה שוק שיש בו ריבוי מפעילים עם מגוון חבילות ואפשרויות.

אבל אנחנו כן ערים למה שאליעזר הציג פה, ולתלונה, ולקושי שעולה כאשר נוצר מקרה שלקוח מזדמן בטעות או בכל הסיטואציות שתוארו בפני הוועדה, נוצר פה חיוג חריג. כן צר לי שאליעזר לא פנה לחברה כי אולי הוא היה יכול לקבל את המענה, אבל בכל מקרה אנחנו ערים לנקודה וזה משהו שהמשרד יהיה נכון לבוא ולבחון את זה, אנחנו נקיים דיון אצל מנכ"לית משרד התקשורת ונבחן את החלופות. אני חושב שאליעזר גם בא עם איזה שהן סט של פתרונות ששווה לשמוע ולחשוב ולשקול אותו בסל הפתרונות האפשריים.

אני כן אציין ששוק המפעילים הבין לאומיים זה שוק שעובר בשנים האחרונות המון שינויים, יש ירידה באופן טבעי בכמות הדקות שיוצאות כשיחות כי יש היום המון פתרונות אלטרנטיביים ולכן אנחנו צריכים להסתכל על הרגולציה שמתאימה ונכונה לשוק ולהיות ערים גם לתלונות כאלה ולבחון את הפתרונות במידה והם נדרשים, כדי לתת מענים. זהו. אם מישהו מחבריי ירצה להוסיף, בשמחה.

תיכף אני אתייחס. דני שיושב לידך רוצה להוסיף?

לא. אין לי מה להוסיף.

אולי תוכלו להתייחס למה שעכשיו אני עומד לומר לכם. אני מחזיק בידי מסמך מה-5.10.2014 שנחתם על ידי המנכ"ל דאז אבי ברגר. ואני מצטט: "המשרד שוקל לקבוע הוראות אלה: בכל התקשרות בשירות שאינו כלול ישמיע ספק השירות הבין לאומי הכרזה קולית בדבר תעריף השיחה ותינתן למנוי אפשרות לנתק את השיחה תוך 5 שניות לפני תחילת החיוב בגינה. יוצא מכלל זה התקשרות של מנוי בעל הסכם עם ספק השירות הבין לאומי למתן שירות בין לאומי, הכוללת את היעד המבוקש בתעריף מוסכם. - - - הודעה קולית כאמור". בעצם הבעיה הזאת לא התעוררה ב-2020 וכפי שציינתי, עוד פעם, אני רוצה לראות אם אני רואה נכון, כן. אני רואה נכון. אוקטובר 2014. אז התחילו להציע את הפתרונות. אני לא יודע אם אליעזר בזמנו התקשר לחו"ל כשהוא היה צריך לחשוב על הפתרונות האלה.

את התאריך של היום כולנו יודעים, 22 לדצמבר 2020. אתה יודע לומר לי מ-2014 עד 2020 מה קרה? אם אתה אומר שאתם מתכוונים ואתם ערים לעניין הזה, למצוא את הפתרונות, אז אני רואה שאתם הייתם בעצם הייתם ערניים וערים בעניין מ-2014. מה קרה עד 2020? הלכתם לישון? התעוררתם עכשיו? בבקשה.

אני חושב, אדוני היו"ר, שקצת נגעתי בזה בדבריי. שבמהלך השנים חלו בשוק הזה המון שינויים מבחינת עוצמת השימוש בו, כמות התעבורה שלו, הנחיצות שלו וכדומה, ולכן העיסוק בשנים עברו שיותר מתאים ל-2014 היה ביתר שאת, היו צוותים שבחנו את העבודה, אני לצערי אז לא הייתי במשרד אז אני לא יכול להגיד, אבל אני יכול להגיד שבשנים האחרונות הנושא הזה תפס פחות את הנפח. כשאני אומר ערים לתלונה, מעבר לרגולציה הרגילה שאנחנו נוקטים במשרד יש לנו מחלקת פניות ציבור ואנחנו מאוד ערים לתלונות שבאות ומצטברות בתוך המחלקה ואז אנחנו מנתחים את זה ויודעים איזה נקודות רגולטוריות נדרשות בהתערבות וברגולציה ולשם אנחנו מפנים את תשומת הלב, ובשנים האחרונות נעשו הרבה - - -

אני רוצה ברשותך להתמקד. כשאתה אומר שאתם ערים ויש לכם פניות ציבור, הכל בסדר. בוא נאמר כך, לא היינו פונים למישהו שישן. בגלל שאתם ערים, לכן אנחנו פונים. אני לא יודע אם אתה תוכל לענות לי תשובות לשאלות האלה, אבל באמת, איפה הקושי לעשות מה שמופיע פה, ב-2014, וגם כפי שאליעזר ציין קודם, מי שמחייג ולא משוייך מקבל הודעה קולית בדבר התעריף. איפה הקושי בזה? במה זה כרוך? החלטת מנכ"ל, ועדות, סיפורים? אני מתאר לעצמי למה זה לא קורה, ולא אשתף אתכם במה שאני חושב, נראה לי שכל אחד יכול לחשוב לבד. איפה באמת הקושי? למה זה אמור לקחת כל כך הרבה שנים. ושוב, לא היית ב-2014. אני מציין את זה כמעט בכל ועדה, כשאני שואל את השאלות אני לא מתכוון באופן אישי אלא נקודתית. יכול להיות שאתה לא יודע לענות לי וזה בסדר, אבל אתה בעצם אחד מהנציגים של משרד התקשורת ולכן אין לי דרך אחרת אלא להפנות אליך את השאלות. מה באמת הקושי, ואם זה כל כך קשה אני רוצה לבין איפה הקושי, ואם זה לא כל כך קשה, למה הדבר הזה מ-2014 עד 2020.

ואני אקל עליך. כשאתה אומר שאתם ערים ובשנים האחרונות בפרט, מתי נראה לך שתסתיים הסאגה הזו. אז אם אתה מכיר את הקושי, מה הצפי, מה הולך?

אני אענה בשני חלקים. לחלק הראשון של שאלתך מבחינת קושי, בסוף זה תהליך רגולטורי. אנחנו יודעים לקיים ולבצע אותו, כשאנחנו מוציאים החלטה כזאת, אנחנו מאפיינים את הבעיה, את הפתרון, אנחנו יוצאים כמובן לשימוע ציבורי, מקבלים את ההתייחסויות ומקבלים החלטה ומיישמים אותה, כמובן שהחלטה כזו זה פיתוח ויש לה משמעויות, וזה מול הצורך. אני לא מגדיר את זה בפרמטרים של הקושי אלא בעניין של החלטה לביצוע וכפי שציינתי בתחילת דבריי, כחלק מההיערכות לדיון החליטו כן לקיים את זה ולעסוק בנושא ולבחון את הסוגיה ואת הפתרונות, וזה יגיע לדיון אצל המנכ"לית והנושא - - -

אתה יודע לומר לי מתי אתם מתכוונים לדון בזה?

אני לא יודע להגיד לך מתי, אני יודע להגיד לך שנפעל כדי שזה יהיה בהקדם האפשרי בדיון אצל המנכ"לית ונשמח גם לעדכן את הוועדה.

אז אני מבקש ממך שתבדוק מתי אתם אמורים לשבת ולדון בזה ואני אשמח שתעביר אלינו עוד לפני הדיון למתי קבעתם כדי שנוכל להמשיך לעקוב אחרי ההתקדמות בעניין. בשלב זה תודה. אני פונה לאביעד כדורי. מרשות התחרות.

קודם כל אני אקדים ואומר שרשות התחרות לפי מיטב ידיעתי והבדיקה שאני ערכתי לא קיבלה תלונות או פניות בנושא, וכאן אני גם צריך להתחבר לדברים שטל אמר, מההיכרות שלנו עם הענף ועם השחקנים שפועלים בו מדובר בענף די תחרותי עם מגוון רחב של מפעילים ופתרונות, גם פתרונות טכנולוגיים שזמינים היום ולכן אנחנו חושבים, לפחות מההיכרות הראשונית ממה ששמענו כאן שהסוגיה היא סוגיה יותר צרכנית ופחות תחרותית. אני לא יודע אם יש כלים שלנו שאנחנו יכולים לטפל בסוגיה הזאת אבל כן אנחנו יכולים לנסות להמשיך ולבחון את זה.

שמעתי אותך אבל לא הבנתי.

אני אומר שוב, בכלים שלנו של רשות התחרות הסוגיה הזאת כפי שהיא הוצגה וכפי שהיא נראית, היא סוגיה יותר צרכנית. לא מדובר פה על בעיה תחרותית או מחסור במתחרים או פרקטיקות שהן אנטי תחרותיות ועשויות להיות בעיתיות. בסוף פרקטיקה שמנוי שמשויך למפעיל מקבל תעריף טוב יותר היא פרקטיקה מקובלת ולפעמים אפילו רצויה שתורמת לתחרות ותורמת לרווחת הצרכן.

לכן הסוגיה הזאת באמת יותר צרכנית שהרגולטור אמור להידרש לה.

אוקיי. אני אחזור אליך בהמשך. נמצא כאן עוד פונה.

אני היועץ של ח"כ מקלב, אני לא פונה, אבל פנו אלינו הרבה.

אתה מגיע בשם הפונים.

בשם הרבה פונים ובמשך הרבה שנים כבר יש פניות מהסוג הזה, אנשים חויבו בעשרות אלפי שקלים בגלל הטעות בנושא הזה. בעבר לפני כמה שנים הייתי יועץ מנכ"ל של גוף ממשלתי גדול, כ-100 אנשים שם היו זכאים לטלפון חופשי כמו חברי כנסת. בעקרון יש הסכם עם המדינה של חבילה הכל כלול ב-70 שקל, עברתי, פתאום אני רואה שיש שם 30,000, 40,000 שקל, והסתכלתי וראיתי, פלוני – 2,000 שקל, 1,500. אני שואל אותו 'לאן התקשרת' הוא אמר לי 'שום דבר, רק לחו"ל וכולי', בקיצור מה שהתברר, שהם באמת התקשרו אבל לא דרך המפעיל. בדקתי למה זה קורה בשנים האחרונות, בגלל הנושא של הוואטסאפ. פעם אדם היה מתקשר ומחיי 00 שזו הייתה ברירת המחדל, היום בגלל שמעבירים אנשי קשר מהוואסטאפ, אז אם לי יש 013 רשמתי אותו, העברתי למישהו אחר - - -

והוא ממשיך הלאה. הוא לא מסתכל.

זו שורש הבעיה. מי שעושה מזה המון כסף זה באמת כל החברות שבשיטת מצליח תופרים את האנשים באמת באלפי שקלים.

למה שלא יתנו התראה? למה?

זהו, עכשיו שמעתי את הפתרון, חשבתי על זה, רצינו לשלוח דווקא לפני כמה - - -

שמעת שהקראתי, מ-2014 הציעו את ההצעה הזאת, ולא אני.

אני לא הכרתי את ההצעה הזו אבל חשבתי על הנושא שבאמת תהיה התראה כמו שלפני 10 שנים, כחלון הכניס שלפני שאתה מגיע את התא הקולי נאמר 'הנך מועבר לתא קולי' ומי שמתקשר ל-1900, שזה עולה שקל או חצי שקל לדקה, יש גם התראה כזאת. אין שום סיבה שהם לא יעשו את זה, אולי אפילו להגיד כמו ששמעתי עכשיו, כמה עולה כל דקה. אני אומר יותר, אולי אפילו מי שכן מנוי באותה חברה, אם זה מעל 2 שקלים לדקה, יש כל מיני מדינות שזה באמת לפעמים 30 או 40 שקלים, יגידו שזה מחיר קבוע, כמו שבאמת משרד התקשורת - - -

אני מכיר את ידידי סגן שר התחבורה הרב מקלב כאחד מחברי הכנסת המאוד חרוצים ומגיעות אליו אלפי פניות. בזמנו כשקיבלתם את הפניות ואני מניח שפניתם, מה התשובות שקיבלתם?

האמת שאני לא כל כך הרבה זמן פה, הייתי לפני זה אצל ח"כ גפני, אבל הוא טיפל בנושאים האלה ובאמת אלה היו פניות כואבות של אנשים שכל המשכורת שלהם בחודש היא בין 1,000-3,000 שקל והם צריכים לשלם את זה בגלל טעות שבמקום 00 הם הוסיפו 1 או משהו כזה, שזה ממש לא הגיוני. באמת נראה לי שהכדור אצל משרד התקשורת. בסך הכל שיחייבו, לדעתי זה אפילו לא חקיקה, זה רק הוספה ברשיון כמו שעושים בכל - - -

ברור. רק צריכים רצון טוב.

דרך אגב, זה גם יעזור למדינה, כי למדינה יש 70,000 עובדים שמקבלים טלפון חינם, שיחות לחו"ל שהמדינה משלמת ברוב המקרים את הכל, והמדינה משלמת כנראה בשנה כמה מיליוני שקלים על זה שה- - -

אם אני לא טועה - - -

גם חברי כנסת מקבלים טלפון כזה.

אני זוכר שהייתי בחו"ל ואז כן קיבלתי הודעת סמס שניצלתי את החבילה שלי והאם אני רוצה לרכוש חבילה.

לא, זה מחו"ל לארץ. שזו בכלל סוגיה אחרת.

קיבלתי הודעה. ברגע שיש את הדבר הזה - - -

דרך אגב גם היום, זה עכשיו היה נפוץ בגלל הקורונה, כל אלה שהיו להם טלפונים כשרים או לא כשרים - - -

אתה קורא את המחשבות שלי. זה מה שרציתי לומר. ברגע שהוא ניצל את החבילה, סיים אותה, הוא קיבל הודעה.

לפי הרישיון היום מי שמנצל גם חבילת אינטרנט וגם חבילת דקות מקבל ב-75% וב-100% הודעה. בטלפונים הכשרים זה לא סמס אלא הודעה קולית. ואז הילד בדיוק התקשר, שמע את זה ואז - - -

זו בעיה אחרת.

אולי גם שם כדאי שיכניסו שאתה מקבל גם באימייל או באמצעי אחר.

בהחלט הדברים ברורים וזה באמת זועק לשמיים, בפרט שאנחנו שומעים שזה כבר כמה שנים טובות. אני רוצה לפנות לעו"ד אביטל פריזמנט מהמועצה הישראלית לצרכנות.

צהריים טובים. מעבר לדברים שנאמרו אני רוצה להוסיף עוד נקודת זמן. ביולי 2017 הממ"מ, מרכז המחקר והמידע של הכנסת בדק את הנושא של השיחות הבין לאומיות בישראל וכבר אז אנחנו המועצה לצרכנות העברנו עמדה ודיווחנו שקיבלנו תלונות דומות בנושא, וגם היום אני יכולה לדווח שממשיכות להתקבל במועצה תלונות של צרכנים בנושא, ונראה שהתחרות ככל שנטען שהיא קיימת היא לא עובדת. כלומר מצד אחד נראה שהחברות מנצלות עיוות רגולטורי שבו - - -

חד משמעי.

שבו שוק השיחות הבין לאומיות מוגדר כשוק נפרד עם הסדרה ייחודית, כשברוב העולם השירות הזה של שיחות לחו"ל הוא חלק מההצעה המובנית של המפעיל. מהצד השני אנחנו מתריעים שיש חוסר מודעות צרכנית בקרב הציבור בנושא השיחות לחו"ל ונכון אולי להתייחס לדברים של משרד התקשורת שאומר שהכמות של מספר הדקות קטנה, אבל על מי אנחנו מדברים? אנחנו מדברים על אוכלוסייה שאין לה טלפון חכם, אנחנו מדברים אולי על אנשים קשישים שלא יודעים להשתמש באינטרנט ובשיחות על רשת האינטרנט כמו וואטסאפ או סקייפ וזאת בדיוק האוכלוסייה שצריך להגן עליה וכמה שיותר מהר.

במועצה אצלנו התקבלו משנת 2018 319 תלונות בנושא של שירותי השיחות הבין לאומיות ובתלונות האלה הצרכנים מוסרים לנו שהם חויבו במאות ואלפי שקלים והם מגלים את זה רק בדיעבד עם קבלת החשבונית ולא בזמן אמת.

הצרכנים מתלוננים גם על קשיים באיתור תעריפים באתרי האינטרנט של החברות, וגם כשהם מגלים את התעריפים ומסתמכים עליהם הם מגלים שבפועל הם חויבו במחירים גבוהים פי כמה וכמה. יש תלונות על כך שאין הודעות מקדימות ואין אזהרות לפני ביצוע שיחה בתעריף הגבוה. מעבר לכך, נראה שבעלי הרשיונות מנצלים את העובדה שאין הגבלה על התעריף על שיחות לחו"ל שמחוץ לחבילה כדי לגבות תעריפים מופרזים.

לכן ראשית המועצה סבורה שבנושא הזה הרגולטור שזה משרד התקשורת צריך לפעול להגנת הצרכנים שלדעתנו רובם מוחלשים וכמה שיותר מהר, הם נפגעים קשות מההתנהלות של החברות האלה, בהסדרה שתחייב גילוי נאות לצרכנים, גם לפני השימוש בשירות בתעריף הגבוה כמו שהציעו כאן וגם מיד לאחריו כדי למנוע שימוש חריג נוסף, אם זה נעשה בטעות.

שנית, אנחנו סבורים שמשרד התקשורת צריך לבחון את התעריפים שנגבים בפועל ואם עולה חשש לניצול מעמד כספק יחיד, כמובן לפעול כדי לקדם פיקוח על המחירים של שיחות לחו"ל, כדי למנוע טעויות כאלה ופגיעה בצרכנים.

בהחלט. תודה אביטל, את ממש בדקות ספורות התמקדת בכל הדברים.

תודה רבה לכם.

תודה לך. ובכן, אני רוצה לסכם את הדברים. הפניות שאנחנו מקבלים הן לא פניות רק מ-2020, 2018 או 2017, אנחנו יכולים ללכת אחורנית כמה שנים טובות. מה שהקראתי קודם כפתרון מהמנכ"ל דאז, על הודעות קוליות זה דבר אחד אבל יש עוד דבר שעליו לא קיבלתי תשובה. האם בסמכותם לבוא ולגבות תעריפים כפי שנראה להם, 5 שקלים, 10 שקלים, כל אחד כפי שרואה לנכון.

אני פונה למשרד התקשורת. אני רוצה לדעת האם הם יכולים, ואם לא יכולים, מדוע לא עושים סדר בעניין ומדוע לא קובעים תעריפים אחידים לכל החברות. דבר שני, לגבי אלה שעושים טעויות, ילדים, קשישים וכפי שאביטל אמרה שזה מגיע מהשכבות החלשות, הכוונה מאלה שאין להם את האפשרויות, צריכים לתת את הפתרון לשיחות הקוליות שבעצם איך שפונים יש את ההקלטה כפי שהבאנו דוגמאות, וכפי שציינתי קודם, מתי עומדים לדון ומה כרוך בדבר הזה, מי אמור לתת את ההוראה.

על פניו לי זה לא נראה משהו מסובך, לעשות את הדבר הזה, בפרט שזה כבר קורה היום, כפי שציינו במקרים אחרים.

אנחנו בוועדה נמשיך לעקוב אחרי הדברים. אנחנו לא יכולים לאפשר לעצמנו ואני יכול לומר שזו בושה לנו שבמשך שנים אנחנו צריכים לדבר על אותן פניות, פניות חוזרות ונשנות, שגובים מאות שקלים מאנשים שסך הכל רצו לשוחח ובטעות התקשרו שלא בקו המשויך.


אני מתכוון עוד היום לפנות לשר ולמנכ"לית כדי לתקן את העיוות שקורה כאן במשך השנים. תודה רבה לכם, המשך יום טוב ובהצלחה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:59.