פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



20
ועדת החוקה, חוק ומשפט
20/12/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 160
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום ראשון, ה' בטבת התשפ"א (20 בדצמבר 2020), שעה 9:38

הצעת חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות) (תיקון – קיצור זמן המענה בפניות ציבור), התש"ף–2020, של ח"כ יעקב טסלר

חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר (בזום)
מיכאל מלכיאלי – מ"מ היו"ר
אוסאמה סעדי

יעקב טסלר

אביטל שטרנברג - ראש תחום יעוץ, משרד המשפטים

דוד יוסף - מנהל אגף פיקוח ובקרה, משרד התחבורה

חן וונדרסמן - מנהלת תחום פניות ותלונות ציבור, משרד הבריאות

ואיל גיגיני - עוזר ראשי ליועצת המשפטית, משרד התקשורת

שרון רובינשטיין-צמח - ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון הפנים

אפרת אורבך - מנהלת אגף פניות ציבור, משרד הפנים

איתן פסח - מנהל היחידה לשיפור השירות, משרד הדיגיטל הלאומי

עמית בן ארצי - מנהל תחום בכיר הון אנושי, נציבות שירות המדינה

נירית גור אריה אלקלעי - המבקרת הפנימית, רשות האוכלוסין וההגירה

שני בן חמו - מנהלת תחום מועצות אזוריות ומחוז דרום, מרכז השלטון המקומי

ניר קפלן - מנהל רגולציה, התאחדות המלונות

תמי סלע

חופית עלפי

אסתר מימון


הצעת חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות) (תיקון – קיצור זמן המענה בפניות ציבור), התש"ף–2020, פ/1643/23

בוקר טוב, שבוע טוב לכולם, אני רוצה לפתוח את ועדת החוקה היום, ה-20 בדצמבר 2020, ה' בטבת התשפ"א, קודם כול באיחולי החלמה מהירה ליושב-ראש הקבוע, יושב-ראש ועדת החוקה, הרב יעקב אשר. בשמי ובשם הוועדה, אנחנו מאחלים לך רפואה שלמה, תחזור לאיתנך כמה שיותר מהר, בבריאות, בשמחה. אתה תשקיף עלינו מהבית דרך הזום לראות אם הכול מתנהל - - -

האח הגדול...

אנחנו לא יודעים מה זה, אבל כמו שאוסאמה אמר. תשקיף עלינו, ואם יש הערות, אתה לא צריך לבקש רשות דיבור, מתי שאתה רוצה, זה שלך.

אנחנו פותחים היום בנושא הצעת חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות) (תיקון – קיצור זמן המענה בפניות ציבור), של יושב-ראש הוועדה לפניות הציבור, חבר הכנסת הרב יעקב טסלר. תפתח. תסביר לנו מה הנושא.

בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, אני מצטרף לאיחולים, אני מאחל רפואה שלמה והחלמה מהירה לידידי, הרב יעקב אשר. אני מקווה שיעבור את זה בקלות ויחזור במהרה לבוא ולשרת את הציבור.

ובכן, הצעת החוק הזאת, בתוקף תפקידי כיושב-ראש הוועדה לפניות הציבור, ראיתי עד כמה יש צורך להסדיר את הנושא הזה.

להזכירכם ב-1958 נחקק חוק שצריכים לתת מענה לפניות אזרחים למשרדי ממשלה בתוך כ-45 ימים.

אז זה היה שלושה חודשים. זה תוקן ב-1995 ל-45 יום.

צודקת. אנחנו מתקדמים כל הזמן. בזמנו לא היו כל האמצעים האלקטרוניים כמו שיש היום, למרות שקיצרו את זה ל-45 יום. היום אנחנו יודעים שכל הפניות נעשות בצורה מקוונת, דרך האינטרנט, ככה שאני לא חושב שנכון לבוא ולחכות 45 ימים עד שהפונה מקבל תשובה חזרה. זה זמן בלתי סביר.

בתקופה הקצרה שאני מכהן כיושב-ראש הוועדה לפניות הציבור אני נתקל, ואני לא מגזים חברים, אדוני היושב-ראש, באלפי פניות. אני מניח שהחברים שיושבים כאן איתנו, מכירים את זה כל אחד מקרוב, שמגיעות אליהם פניות מהציבור.

אחד מהדברים שלצורך זה נשלחנו למשכן הזה, שאנחנו יושבים בו כרגע, זה לבוא ולסייע ולפשט את הביורוקרטיה עם הציבור, ואנחנו נתקלים בעוד ועוד דברים. לכן ראיתי לנכון להגיש את הצעת החוק הזאת, לבוא ולפשט ולתת את המענה לאזרח בצורה יעילה יותר ושיוכל לקבל במיידית את התשובה.

חשוב לי לומר שאני מודע וער לכך שלתת את המענה לפניות לא תמיד זה תלוי באותו גורם ממשלתי שפונים אליו. לצורך העניין אם בקורונה עסקינן, במשרד הבריאות לפעמים מישהו מתלונן על בית חולים מסוים, אז למעשה צריך לפנות לבית החולים לקבל את המענה ולבדוק את מה שקרה שם, לוקח לו קצת יותר זמן. בכל הנושאים האלה אני מבין שיש מורכבות, בהחלט צריכים לבוא ולראות ולהסדיר בהמשך את הדברים, באיזה דברים לתת מענה תוך כדי ובאיזה דברים אנחנו יכולים לחכות קצת.

הצעת החוק שלפנינו, מה היא מציעה?

כרגע מציע החוק לתת מענה בתוך 14 יום.

בלי חלוקה אם יש עוד תחנה או לא?

כרגע לא. אני מדגיש ואומר שאחרי נבוא וניכנס לדברים. זה בעיקרון הצעת החוק.

חבר הכנסת אוסאמה.

בוקר טוב, כבוד היושב-ראש, חבריי, בוקר טוב ליושב-ראש שלנו, שאנחנו כמובן מאחלים לו רפואה שלמה והחלמה מהירה, בייחוד לכל הצוות המדהים של הוועדה, שחלק גדול נכנס לבידוד.

אנחנו בעיצומה של המגפה, ואנחנו מקווים שיש קצת אור בקצה המנהרה עם החיסונים שהתחילו אתמול, אבל אצלנו בחברה הערבית בשבוע האחרון, שבוע מדמם מאוד: שלושה הרוגים בבאקה אל גרבייה, לפני זה גם שלושה הרוגים בריינה ושני הרוגים בכפר קאסם, והמצב הוא קשה מאוד. אם הממשלה והמשטרה לא יתחילו לפעול, אני חושב שהמצב רק יחמיר. כבר הגענו ליותר מ-110 הרוגים רק בשנה זאת, ועדיין לא הגענו לסוף השנה. בשנה שעברה היה שיא של 94 הרוגים בשנה, אז אנחנו כבר שוברים את השיא השלילי לצערנו.

בעניין של הצעת החוק של חברי, טסלר, כמו שציינה היועצת המשפטית, ואני כעורך דין – אנחנו מכירים את החוק הזה של סדרי השלטון, החוק הזה ידוע כ"חוק ההנמקות", כשמו כן הוא, משרד ממשלתי חייב לתת תשובה, הנמקה, לפנייה של אזרח. זה הכי בסיסי והכי הגיוני. נכון שבזמנו הייתה תקופה ארוכה מאוד ובלתי סבירה של שלושה חודשים, ותיקנו את זה ל-45 ימים, אבל אני אומר לכם שלא בזה עמדו ולא בזה עמדו. גם כשהיו שלושה חודשים לא עמדו בזה, וגם כשיש 45 ימים לא עומדים בזה. אני חושב שזכותו של אזרח שפונה לרשות שלטונית לקבל תשובה, לקבל מענה. אפשר מענה מיידי.

"בקשתך התקבלה".

"בקשתך התקבלה", "בקשתך בטיפול". אם יש תשובה מיידית, לתת תשובה מיידית.

הכוונה של טסלר היא לא שנקבל תשובה שהבקשה נתקבלה וניפגש בעוד 90 יום.

זה מה שקורה אחרי 45 יום.

גם בחוק הקיים יש חריגים ל-45 יום. אם יש מצב מורכב, שצריך תשובה מורכבת, צריך לחקור ולדרוש, אז יש חריג. אני אומר שלפחות צריך לתת תשובה. אני לא יודע אם 14 יום זה לא קצר מדי. אני מציע שנעביר את הצעת החוק בקריאה הראשונה, גם על מנת שאם נתפזר השבוע, שיחול על זה דין רציפות לקראת הכנסת הבאה. ולקראת הקריאה השנייה והשלישית נדבר, אולי 21 יום, אולי 30 יום, אבל לעיקרון כעיקרון, שצריך לקצר את התשובה ושרשות שלטונית צריכה לתת תשובה מנומקת, אני מסכים איתו.

מצוין. תודה רבה. היועצת המשפטית של הוועדה.

חשוב לי לציין מעבר לחוק ההנמקות שקובע 45 יום, וקובע כבר היום חריגים מסוימים, בין היתר סיטואציה שבה נדרשת בדיקה נוספת.

מי קובע מה זה החריגים?

החריגים קבועים בחוק.

מי קובע מי נכנס לקטגוריה של החריגים?

בסופו של דבר הגורם המבצע הוא זה שגם מפרש את החריגים, ובאמת יש שם חלק מהחריגים שהם עמומים למדי, כמו למשל החריג שאומר שבקשה שלאחר בדיקה התברר שנדרשים בדיקה ובירור נוסף כדי להשיב – זאת אומרת, כבר היום זה נותן אפשרות להאריך את המענה במקרה כזה – כמו שאמרת כשיש עוד גורמים שצריכים לתת מענה.

כן חשוב לציין שכבר היום תקנון שירות המדינה, שזה המסמך שמחייב את עובדי המדינה – הוא לא חל על כל העובדים שחוק ההנמקות חל עליהם, שזה עובדי ציבור במובן הרחב יותר, כולל רשויות מקומיות, כולל עובדים של רשות אחרת, שיש לה סמכות על פי דין – לגבי עובדי מדינה כבר היום הנורמה היא שהם צריכים לתת מענה בתוך 14 יום, עם אותם חריגים כמו שיש בחוק ההנמקות. זו גם נקודה שחשוב לקחת בחשבון.

עם זאת, כמובן שהוראה מהסוג הזה, מעבר לקביעה של מה ראוי, צריכה להיות גם מציאותית ולא גזרה שעובדי הציבור לא יוכלו לעמוד בה, והיא תוביל לזה שייתנו את התשובות הלקוניות של "תשובתך התקבלה ונמצאת בהמשך בירור", או שאפילו יובילו לתשובה שלילית, בגלל שיותר קל לפעמים לסרב מאשר לעשות בדיקה יסודית ורצינית עד הסוף ולתת את התשובה היותר עניינית וחיובית לבקשה, ולכן מאוד חשוב פה לשמוע את העמדה של גורמי הממשלה וגורמי הציבור, שבסוף הם אלה שצריכים לתת את המענה, למרות שקביעת הנורמה עצמה נתונה למחוקק.

וחוץ מזה – אני כבר אומרת, תיכף נשמע את זה ממשרד האוצר – מהעמדות שקיבלנו בשיח שהתקיים לפני, גם עם משרדי הממשלה וגם עם משרד האוצר, שהוא המוסמך לעניין הזה, העמדה שיש לשינוי הזה עלות תקציבית שהיא לפי חוק-יסוד: משק המדינה מחייבת בקריאות הבאות - - -

הציפייה שלנו שלא זה יהווה עילה לדחיית הצעת החוק הכול כך חברתי הזה.

אם חלק מחברי הכנסת פה אמרו שבסופו של דבר הצעת החוק אולי צריכה לקבוע משהו יותר מאוזן, כבר עכשיו כדאי לנסות להגיע למתווה יותר מתון, שגם ישפיע על העלות התקציבית של הצעת החוק, אבל אולי נשמע קודם - - -

מניסיוני מול משרד האוצר, אי-אפשר להגיע איתם למשא-ומתן כל כך מהר. הם יספרו לך מספרים. ואיל גיגיני, הלשכה המשפטית במשרד התקשורת.

בוקר טוב לכולם, כמובן עמדת המדינה, בגלל שזה לא עבר ועדת השרים, להתנגד להצעת החוק. אביטל ממשרד המשפטים תרחיב על זה.

גם הצעת החוק לפיזור הכנסת לא עברה.

גם חוק ההסדרה.

מהותית אני רוצה לדבר על כמה נקודות. אני שמח שקלעתם לדעת גדולים ודיברתם על הפניות שצריכות בירור עובדתי.

משרד התקשורת מקבל המון פניות ציבור שלא מסתיימות בפנייה ומענה לפעמים. לפעמים חסר מידע, אנחנו חוזרים לפונה, לרוב פונים לחברת התקשורת שבעצמה מחויבת ב-14 יום, לפי הרישיונות ולפי הדין הקיים, עד שתיתן לנו מענה. אם ההצעה של 14 יום תתקבל, זה ישאיר לצדדי ג' או לחברות תקשורת כמה ימים. זה יצריך כמובן תיקוני רישיונות, שזה עוד נטל רגולטורי, וזה בניגוד להחלטת הממשלה, זה יטיל עומסים על המשק עצמו. כמובן יש גם פניות בין-לאומיות. כשמדובר בדברי דואר לדוגמה או חברות שילוח בין-לאומי, שאנחנו צריכים - - - אמנות בעניין הזה שצריך לקחת בחשבון.

נכון, צדקו חברי הכנסת שדיברו קודם על פניות אלקטרוניות, אבל צריך גם לזכור שאנחנו מקבלים פניות בדואר רגיל, ושם עד למתן המענה זה לוקח עוד זמן. 14 יום – אני לא חושב שזה סביר עד שמתקבל המענה בדואר רגיל.

גם למען הזהירות צריך לדבר במונחים של ימי עסקים ולא ימים, כי יש כמובן את הפגרות - - -

גם יום שבת.

- - - של המדינה, שאין מי שיענה בימים האלה, ואז זה יכול להתארך עוד יותר.

גיגיני, תודה רבה.

איך זה מסתדר עם העובדה שהתקשי"ר כבר היום מחייב מענה בתוך 14 יום, כשהוא חל על עובדי משרד התקשורת?

אני לא בטוח לגבי התקשי"ר ולגבי התחולה שלו לעניין פניות לציבור ולעניין כל הפניות, לא ערכתי את הבדיקה הזאת.

תודה רבה. הערה מאוד חשובה.

אדוני היושב-ראש, אתה קיבלת תשובה? אני לא קיבלתי תשובה על השאלה המצוינת.

מעולה. זו הערה מאוד חשובה. הצטרף אלינו יושב-ראש הוועדה בזום, הרב יעקב אשר. אנחנו פתחנו את הוועדה היום בברכת רפואה שלמה ומחכים לחזרתך במהרה. מישהו אמר כאן שיש דבר כזה שנקרא "האח הגדול", אנחנו פחות בעניין, אבל מינו אותך להיות "האח הגדול".

קודם כול, אני שמח להיות אח שלך. בוקר טוב לכולם, אני מצטער על הבלגן שגרמנו, אני מקווה שהכול יהיה בסדר בעזרת השם. אני רוצה להודות לך, אדוני היושב-ראש, שנעתרת למלא את מקומי בדיון החשוב הזה.

אני חושב שהצעת החוק שנמצאת על השולחן היא הצעת חוק חשובה, הכרחית, בוודאי בתקופות אלה, בשנים אלה. כמו שיש קידמה בכל דבר, חייבת להיות התקדמות גדולה במהירות התגובה של משרדי הממשלה. אין לי ספק שיש השלכות רוחב על הרבה מאוד גופים, ושמעתי את הדברים שדיבר ואהיל, וצריך להביא את הדברים האלה בחשבון לקראת הדיונים של הקריאה השנייה והשלישית, כדי לראות איזה דברים להחריג ואיזה דברים לא להחריג, אבל בגדול, חייבים ללכת על שינוי. וכשאני אומר "שינוי", אני לא רוצה לחתום כרגע על המספר בדיוק, ואני גם לא רוצה להגיע כרגע לפשרות על המספר, על כמה ימים, אבל אין ספק שיש חשיבות גדולה מאוד בהנעת הצעת החוק הזאת, ואני משבח מאוד את חברי, חבר הכנסת טסלר, על הצעת החוק המצוינת שהוא הגיש.

תכננתי לנהל את הישיבה היום כדי לקדם את זה לקריאה ראשונה, כדי שגם יהיה רצף לזה, בכל מקרה שלא יהיה, שנוכל להמשיך הלאה לדון בה, לשייף אותה ולשפץ אותה כמו שצריך. אין ספק שיהיו דברים שנצטרך לשנות, אין ספק שנצטרך להגיע להסכמות, גם לגבי סוגי התשובות, גם לגבי סוגי המשרדים, גם לגבי מועד להחלת החוק, שההתארגנויות הטכניות יוכלו להגיע לזמנן, מה שנקרא. אבל דבר אחד ברור: פנינו קדימה לאשר את הצעת החוק הזאת, פנינו לטייב אותה בצורה הטובה ביותר. בין שנייה לשלישית – אני מקווה שאני אוכל גם פיזית להיות ולגרום לכך שהיא תיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל – יהיו לנו על זה הרבה דיונים, אני בטוח, אבל בסופו של דבר אני חושב שגם משרדי הממשלה וגם הפקידים הממשלתיים, כשמגיעים לוועדות מסוימות, בדרך כלל אוהבים להתנגח בהם – נכון שיש לנו הרבה טענות לפעמים, ונכון שהרבה פעמים אנחנו רואים כביכול ניסיון להגן על האג'נדות הפקידותיות, אבל בסופו של דבר כולנו משרתי ציבור, גם הפקידים, גם נבחרי העם – ונמצא את האיזונים המתאימים.

אני רק אברך אתכם, אני לא הפריע לכם בהמשך הדיון, אלא אם כן אני אחשוב שיש לי משהו להאיר. חשוב מאוד, אדוני היושב-ראש, שהנושא הזה יובא להכרעה היום לקראת הקריאה הראשונה, ולאחר מכן בין השנייה לשלישית אנחנו יודעים לעשות את הדברים בצורה משותפת, גם הצוות של הוועדה. יושבת שם תמי, היועצת המשפטית, גם הצוות של הוועדה יעמוד מול משרדי הממשלה, גם המציע, גם אנחנו כמובן נהיה מעורבים בזה, ונוציא תחת ידינו חוק טוב ומיטיב, והכי חשוב שהוא יהיה פרקטי ואמיתי, אנחנו לא רוצים על הנייר.

אני לא אוהב את הפתרונות שכבר העלו, שיהיה משהו אוטומטי של "בקשתך התקבלה". אתם מכירים את זה? זה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לפעמים, שמגיע איזה נייר שאותו פקיד או אותו אדם שהיה צריך לתת את התשובה, יודע שניתנה תשובה לקונית שניסח אותה מישהו במשרד פעם אחת, וזה מגיע כאילו מטפלים ובעצם לא מטפלים.

יצטרכו למצוא את הדרך גם לאשר קבלת מכתב, גם לתת את הזמן המתאים לתת תשובות, ובמקרים מסובכים יותר, במקרים שזה תלוי בכמה משרדי ממשלה, תלוי בחוות-דעת משפטיות יותר מורכבות, למצוא את הדרך איך להגדיר את זה, וכמובן לתת את האפשרות של חריגים, שיקבלו אישור מיוחד מממונה. כדי לא לקחת לכם את כל הדיון, זה הכיוון שלי, ואני מקווה, אדוני היושב-ראש, שבחוכמתך היתרה ובחוכמת השולחן, מה שנקרא, תקדם את העניין הזה. תודה רבה.

תודה רבה.

בוקר טוב, יעקב.

בוקר אור, שיהיה בהצלחה.

סבאח אל-ח'יר.

אוסאמה.

אני מנסה לדרוש בשלומך. מה נשמע?

- - - אוסאמה.

הרבה בריאות.

תודה רבה.

אתה נראה מצוין, יעקב.

אמרתי בדיוק מה שאמרת, לכן אין לי מה להוסיף.

לא שמעתי. לא הספקתי לשמוע.

כיוונת לדעת גדולים.

אני בדרך כלל אומר מה שאתה אומר. בדרך כלל.

גם אני מצטרף, אומרים אצלנו.

יעקב, רפואה שלמה והחלמה מהירה.

תודה רבה. תודה.

תודה רבה, יושב-ראש הוועדה, באמת רפואה שלמה. אנחנו נעבור לשרון רובינשטיין-צמח, המשרד לביטחון פנים.

בוקר טוב ליושב-ראש הוועדה, החלמה מהירה, וליושב-ראש המנהל ולכולם, אני מהלשכה המשפטית במשרד לביטחון פנים. אנחנו העברנו ביום חמישי התייחסות ראשונית עם נתונים ראשונים של המשרד לביטחון פנים על גופיו השונים לגבי ההשלכות התקציביות העשויות להיגרם בהנחה שהצעת החוק תאושר. כפי שתראו, יש שם גם ריבוי של תקנים וגם השלכות במספרים תקציביים, ויש כאן בזום נציגים של הגופים הרלוונטיים, אם תרצו לשמוע לגבי התוכן.

רק כדי לסבר את האוזן במשרד לביטחון הפנים מתקבלות כ-5,000 פניות ציבור בשנה, כשהמספר הזה לא כולל למשל את פניות הציבור שמתקבלות בשנה במשטרה, שמספרן הולך ועולה מדי שנה. בשנת 2020 נכון לאוגוסט היו מעל 6,700 פניות ציבור, המספר הזה לא כולל את בקשות חופש המידע, שמופנות הן למשרד ולהן לגופים הרלוונטיים בנפרד.

כעמדת המדינה בכלל גם המשרד לביטחון פנים מתנגד להצעת החוק, כפי שהיא מנוסחת. והוא סבור, גם בגלל עצם התכלול של המענה על ידי גופים נוספים ומורכבות הנושאים שאנו עוסקים בהם, שלא נוכל להסכים להצעה כפי שהיא. תודה רבה.

תודה רבה.

אני חושבת שהשאלה שצריכה לחזור לכל משרדי הממשלה וחייבת התייחסות, זה איך זה עומד אל מול ההוראה בתקשי"ר שמחייבת את עובדי המדינה כבר היום לתת מענה בתוך 14 יום. כלומר, התוספת תקנים מניחה שהתקשי"ר לא מחייב, וזו הנחה שאין לה על מה לסמוך.

רציתי גם לשאול לגבי הנתונים על פניות ציבור. קודם כול, בקשות לפי חוק חופש המידע לא נכללות פה ממילא, כי זאת הוראה כללית, ואם יש לי הוראה ספציפית בחוק זה מחוץ להוראה הכללית. אבל לגבי פניות ציבור, הנתון שאת נותנת מדבר גם על פניות טלפוניות? פה רק מדובר על פניות בכתב. כמובן זה כולל גם דואר אלקטרוני, טפסים מקוונים, אבל לא פניות ציבור טלפוניות שמגיעות לכל מיני מוקדים. זה סיפור אחר.

אני אתחיל מהשאלה השנייה. 5,000 פניות ציבור. אני לא רוצה להגיד במדויק שזה כולל גם פניות טלפוניות, אני אבדוק את זה.

לגבי השאלה הראשונה של התקנון, אנחנו כמובן לא מתעלמים ממנו, ככל האפשר אנחנו כמובן עומדים במה שמנחה התקנון, ואם יכולים נותנים את המענה במהירות האפשרית. אם זו בקשה פשוטה והנתונים נשלחים במהירות, כמובן שעומדים ב-14 יום, אבל יש הרבה בקשות, למשל תלונה על תחנת משטרה מסוימת או משהו בסגנון הזה, וצריך לפנות לתחנה הספציפית, לשוטרים הספציפיים שטיפלו בתלונה או בתלונה של האדם, לברר מה קרה שם לוקח זמן. ב-14 ימים זה קשה גם לתכלל את המענה, לבקש פרטים נוספים אם צריך וגם לתת מענה.

מה ששרון אומרת שאם המשטרה באה, שולפת מישהו מהבית, וזורקת אותו אחרי זה, ואם לא היו מוצאים אותו בזמן הוא היה מת, זה נושא שהם לא יכולים לענות עליו. צריך להביא קצין בודק מסוים שיטפל בזה, פחות יודעים לענות על זה ברמת הדברור. תודה רבה.

קרן שירוני, ראש ענף פניות הציבור, המשרד לשירותי דת. צריך לדעת שהמשרד לשירותי דת בניהולה של קרן, אני חושב ששנה אחרי שנה מקבל מקום ראשון בהצטיינות בפניות הציבור, בהשבה מיידית לפניות. מה שברור שאם המשרד לשירותי דת היה מקבל מקום שני או שלישי, כבר כולם היו יודעים שהם לא מקום ראשון. מתוך זה שאנחנו לא יודעים, תדעו מה ההתנהלות שלהם. אני חושב שקרן עבדה עם השר דוד אזולאי זכרונו לברכה, שמהיום הראשון דרש שזה יהיה בתחילת סדר העדיפויות של המשרד, אני אז הייתי ראש המטה של השר, עבדתי יחד עם קרן. צריך להגיד לשבח המשרד הזה שזה המשרד שמנהל את פניות הציבור הכי טוב שיש, וצריך רק ללמוד משם.

אפשר להחריג את משרד הדתות מהחוק הזה...

אדוני היושב-ראש, הם לא עומדים בתקשי"ר... אנחנו מקבלים מהם את התשובות הרבה לפני, ימים ספורים.

בוקר טוב לכולם, תודה רבה על רשות הדיבור. כמו שהציג אותי חבר הכנסת מלכיאלי, יושב-ראש הוועדה, אני מנהלת פניות הציבור במשרד לשירותי דת.

לא יושב-ראש הוועדה, יושב-ראש הוועדה החליפי.

נכון, החליפי. תודה שתיקנת. והחלמה מהירה ליושב-ראש הוועדה הקבוע.

אני חלק מהוועד של ממונה פניות הציבור במשרדי הממשלה, אבל מי שתדבר ותרחיב קצת יותר על ההתייחסות לחוק זו תהיה חברתי, אפרת אורבך, שגם ביקשה את רשות הדיבור. אני אתן לה להרחיב קצת יותר על הפן האישי שמדבר על האנשים שעומדים מאחורי מתן השירות, שזה אנחנו, הממונים.

אצלי במשרד, הפניות שאני מטפלת בהן, הן עומדות ב-14 יום, מכיוון שמהות הפניות שונה לגמרי. רוב הפניות שאני מטפלת בהן, שמגיעות לפתחי, זה פניות שלא נדע, אבל גם זה קורה, של אנשים בשעות קבורה, בשעות הקשות ביותר, כשאנחנו מעניקים סיוע לאנשים שקרוב משפחה שלהם נפטר, וכמובן שאנחנו לא ממתינים 14 יום, השירות שלנו ניתן באותו רגע. אנחנו נותנים את השירות בצורה הטובה ביותר. ותמיד אני אומרת שאנחנו הפנים והמראה של המשרדים.

אבל מעבר לזה, ובגלל זה אני רוצה יותר לדבר על הפן האישי, צריך גם לדאוג לנו, לאותם האנשים שנותנים את השירות. בהתייחסות ובתיקון לחוק לא ניתנה שום התייחסות להיבט הזה, להיבט שאומר תקנים, להיבט שאומר שדרוג, כוח-אדם, משאבים.

זה כבר משרד האוצר יעשה, אל תדאגי.

פה זה גם המקום להגיד תודה לחבר הכנסת טסלר, שנפגשנו איתו, ושטחנו בפניו את הבעיה שלנו ואת המצוקה שלנו. הוא הקשיב לנו, ואני בטוחה שבעזרתו נצליח גם לשנות דברים. אבל מאוד חשוב לי, ואמרתי שאפרת חברתי תרחיב על זה ותיתן את הנקודות, להסתכל גם על ההיבט של האנשים, של מי שבאמת נותן את השירות הזה. אנחנו נמצאים כדי לתת את השירות לאזרח. אנחנו עושים את זה בעזרת שליחות, שליחות פנימית, אבל יש מקום לתת את הדעת גם למשאבים שייתנו לנו לעשות את העבודה שלנו בצורה טובה יותר.

תודה רבה, קרן. עו"ד ניר קפלן, התאחדות המלונות בישראל.

שלום ותודה רבה על זכות הדיבור, והחלמה מהירה כמובן ליושב-ראש הוועדה, יעקב אשר.

ממש בקצרה אני רוצה לציין שבהתאחדות המלונות יש לנו המון שיח אל מול הרגולטורים, אל מול הערים השונות, העיריות השונות, הרשויות השונות. לצערי ברוב המשרדים, בלי לנקוב בשמות, 45 יום ממסמסים את זה. בחיים לא קיבלתי תשובה, לא בתוך 45 יום, לא בתוך 30 יום, בטח שלא בתוך 14 יום, לפעמים אנחנו גם לא מקבלים תשובות, אתה מקבל תשובה מהרשות בפעם הראשונה רק אחרי שאתה מגיש עתירה או תביעה חלילה כנגד הרשות.

ניר, לכן באה הצעת החוק. מה שאתה אומר זה מחזק למה חבר הכנסת טסלר הביא את הצעת החוק.

אנחנו מצטרפים. אני מבקש מחברי הכנסת הנכבדים: אל תפחדו ואל תחששו.

לא מפחדים.

אנחנו מחזקים את ידיכם, והצעת החוק הזאת היא חשובה, היא חשובה מאוד. זה קריטי.

תודה, עו"ד קפלן.

רק עוד משפט אחד. גם אנחנו, בענף המלונאות, מעריכים מיליוני לינות בשנה, מיליוני ישראלים ומיליוני אורחים זרים מחו"ל, מקבלים תלונות ופניות, יש לנו מחלקות מסודרות לפניות הציבור ולפניות אורחים ולתלונות: האוכל היה קר, הסלט לא היה טעים וכו' וכו', אנחנו יודעים להתמודד עם זה מאוד יפה. יש אצלנו אנשים שזה התפקיד, ואם צריך מעלים את זה לרמות מעליהם. אף על פי שהחוק הזה לא חל עלינו, אנחנו דואגים להשיב לפניות, רוב הרשתות עונות בין 14 ל-30 יום. אם המגזר הפרטי יודע, אני מאוד אשמח שגם המגזר הציבורי ילמד את הסטנדרטים.

כל הכבוד. שילמדו מכם. כל הכבוד, עו"ד ניר קפלן. נירית גור אריה, רשות האוכלוסין וההגירה.

בוקר טוב לכולם. אני משמשת כמבקרת פנימית ומנהלת אגף תלונות הציבור ברשות האוכלוסין וההגירה. אני חלק מהפורום של ממוני פניות הציבור, אבל אני לא מייצגת אותם. רציתי קצת לספר על מה שקורה במשרד שלי, ברשות האוכלוסין וההגירה.

מבחינת סדר הגודל של כמות התלונות שאנחנו מקבלים, בשנת 2019 קיבלנו סדר גודל של 7,000 תלונות. השנה, בשנת 2020, בגלל משבר הקורונה הכמות הזאת גדלה עוד יותר, אבל פחות או יותר בשנים האחרונות המספר נע סביב ה-7,000 תלונות.

אני רוצה לשתף אתכם בחוק הקיים בכמות התלונות שנענות בתוך 14 יום. אכן, כמו שאמרו פה עמיתיי, רוב התלונות בשנת 2019, 69% מהתלונות שהתקבלו ברשות האוכלוסין וההגירה נענו עד 14 יום. ברגע שמהות התלונה ומהות הבדיקה מאפשרת מתן מענה מהיר, אנחנו נותנים מענה מהיר בתוך 14 יום. 20% מהתלונות בלבד נענו עד 45 יום. ו-10% מהתלונות, שזה תלונות מורכבות מאוד, שדורשות לא רק בירור בתוך האגפים המקצועיים, היחידות המקצועיות במשרד עצמו, אלא הרבה פעמים נדרש לקבל מענה גם מגופים חיצוניים. רשות האוכלוסין עובדת עם משרד החוץ, היא עובדת עם נתיב, היא עובדת עם המשטרה, היא עובדת עם עוד הרבה גופים אחרים שלא ציינתי את שמם. הרבה פעמים אנחנו נדרשים, כמו שנאמר פה הרבה, לתגובות של משרדים חיצוניים, מה שמעכב אצלנו את מתן המענה. אתה צריך לתכלל בסוף את מתן המענה בכל משרדי הממשלה, לראות את התמונה הכוללת.

נירית, את צודקת במאה אחוז. חבר הכנסת טסלר העלה בהתחלה ש-14 יום זה לא החלטה גורפת, כי תמיד יש בדיוק מה שאת אומרת, אתם צריכים לפנות למשרד נוסף. תוך כדי התקדמות הצעת החוק כמובן אתם תהיו בלופ העניין כדי להביא את הידע ואת הניסיון שלכם, לראות איזה מענה יכול להינתן בתוך 14 יום ואיזה בתוך יותר ימים. גם מגיש הצעת החוק מבין, ואמר את זה בתחילת הדברים, וברוח זו גם החוק יסתיים.

אנחנו רוצים להודות לך, נירית, וגם לכם מגיע שאפו על העבודה הטובה שאתם עושים, שאתם עונים בתוך 14 יום ליותר מ-60% מהפניות. מגיע לכם יישר כוח.

בתשובה לשאלות ששאלתי את המשרד לביטחון פנים על הנתון שהם דיברו עליו, 5,000 פניות, הוא לא כולל פניות טלפוניות, וגם אצלם הפניות מקבלות מענה ראשוני בתוך 14 יום, והם רואים בזה עמידה בהוראות התקשי"ר, למרות שהתקשי"ר לא מדבר דווקא על מענה ראשוני.

הנתון שנתנו של 70% זה לא המענה הראשוני. כל התלונות שמגיעות אלינו מקבלות מענה ראשוני מיידי: תלונתך התקבלה והועברה לטיפול הגורמים המקצועיים הרלוונטיים.

הנתון של ה-70%, שלא כולל פניות טלפוניות, זה רק התלונות שמתקבלות באופן מקוון ובדואר, פקס וכו', שנסגרות בתוך 14 יום, זה על המענה הסופי. הנתונים של ה-20% ועוד 10% שנמשכים מעבר ל-45 יום, אנחנו נותנם גם מענה ביניים, גם את המענה הראשוני, ולאחר שהמענה לא הסתיים בתוך 45 יום, אנחנו מוציאים מענה נוסף, אנחנו רושמים שם שהתלונה מתעכבת ואנחנו גם מפרטים ממה נובע העיכוב. הנתונים פה הם לגבי התשובה הסופית, לא לגבי התשובה הראשונה.

מעולה. תודה רבה, נירית. חן וונדרסמן ממשרד הבריאות.

בוקר טוב, ותודה על הזכות לדבר. אני לא רוצה לחזור על מה שאנשים אמרו, כי אני בהחלט מסכימה עם הנושא של הפנייה לגורמים חיצוניים. אני רק חושבת שבמסגרת החקיקה עצמה, אולי זו הזדמנות בהחלט טובה להכניס את הנושא של ההפרדה בין פניות ברמה הפנימית לפניות שמצריכות תגובה של צד ג' לתוך החקיקה עצמה. אני חושבת שזאת הזדמנות טובה לעשות את זה. לא כל הזמן מתקנים את החוק הזה, ואני חושבת שאם עכשיו יש הזדמנות לעשות איזה תיקון של החקיקה, אולי לא צריך להשאיר את זה לחריגים וצריך להגיד את זה בצורה מפורשת, שיש הפרדה בין פניות שהן פניות לגוף כגוף ישיר לבין פניות שמצריכות תגובה של צד ג' - -

המציע דיבר על זה. בהחלט.

- - ובמערכת הבריאות אנחנו רואים את זה בצורה מאוד מאוד מובהקת, הרבה פעמים אנחנו צריכים לפנות לבתי חולים, לקופות חולים, והרבה פעמים אנחנו תלויים בגופים החיצוניים.

ועוד נושא שהייתי מקדישה לו מחשבה זה הנושא של פונים חוזרים. הרבה פעמים אנחנו נתקלים בסיטואציות שהפונים החוזרים הופכים להיות הפארטו שלו, אנחנו משקיעים 80%-90% מהזמן שלנו ב-10% מהפניות שאנחנו מקבלים, שהן פניות מאוד מאוד מורכבות ושל פונים חוזרים, ולא נכון לתת את אותו מענה, ומה שקורה שהרבה פעמים בפנימיות האלה אנחנו מוצפים אחר כך ממבקר המדינה, כי מה שקורה כשלא ניתן מענה הולם, אותם פונים פונים למבקר המדינה ואומרים: לא עמדתם בתקופת הזמן שאתם צריכים לתת מענה והופכים את מבקר המדינה לערוץ ישיר. הייתי מקדישה מחשבה גם לזה בזמן תיקון החוק.

תודה רבה, הגב' חן וונדרסמן. אפרת אורבך, מנהלת אגף פניות ציבור במשרד הפנים.

תודה רבה על הזכות לדבר. אני אדבר בשני כובעים, האחד בתפקיד המקצועי שלי והאחד בוועד של הממונים על פניות ציבור.

אני התייחסתי לחוק הזה והתייעצתי עם הלשכה משפטית במשרד שלנו, ואני חושבת שכולנו פספסנו שחוק ההנמקות לא רק מתייחס לפניות ציבור, הוא מתייחס לכלל הפניות המקצועיות מכל הסוגים לרשויות הממשלתיות, ובכלל זה הרשויות המקומיות ורשויות אחרות. זאת אומרת שאם אדם פנה לבקש הנחה בארנונה, צריך לתת לו תשובה סופית בתוך 14 יום, אז צריך להביא בחשבון האם זה סביר שחוק שמתייחס למשך זמן המענה לכלל הפניות המקצועיות, ובכלל זה גם פניות ציבור, יהיה אותו משך זמן, ואולי צריך להבחין בין השניים, ואולי בין השלושה: פניות מקצועיות, תלונות, פניות לקבלת מידע.

אמרו קודמיי, אני לא אחזור על זה, על הצורך בתוספת של כוח-אדם וכלים מקצועיים לעמוד בסד הזמן. רציתי רק להתייחס בכובע המקצועי שלי לכך ש-א', נדרש להתייחס לימי עבודה בפועל ולא לימים קלנדריים, ו-ב', נדרשת הבחנה בין שלושה סוגים של מענים שהפונה יכול לקבל. מענה ראשוני, שאומר שהפנייה שלך התקבלה, הועברה לגורם מקצועי בתוך המשרד או להתייחסות הרשות המקומית או לכל גורם אחר, המענה השני הוא מענה סופי, והמענה השלישי הוא מענה שאומר שלאור זה שאנחנו צריכים גם לקבל חוות-דעת פנימיות בתוך המשרד, גם התייחסות של גורמי מקצוע וגם התייחסות של גורמים מחוץ למשרד, המענה מתעכב.

המטרה שלנו, כעובדי מדינה, היא בהחלט לתת את המענה הטוב והיעיל והמהיר ביותר לפונים, אבל צריך לתת לנו גם את הכלים, כפי שציינה קרן חברתי, ואם רוצים שהחוק יהיה ישים, צריך להסדיר גם את הכלים ואת היכולת שלנו לבצע את המשימה, כדי שנוכל לתת שירות טוב לאזרח.

תודה רבה, אפרת. שני בן חמו, מרכז שלטון מקומי.

בוקר טוב, בריאות לכולם, אני רוצה לומר בנושא את עמדת מרכז השלטון המקומי. מדובר כאן על קיצור של שליש מהזמן. זה קיצור מאוד מאוד משמעותי. עמדת השלטון המקומי כמובן מתנגדת להצעת החוק. סליחה, הקיצור הוא למעלה משליש, הקיצור הוא בשני שלישים. הקיצור מאוד בעייתי, הוא יכול להביא לתשובות פחות איכותיות ומדויקות. הרבה פעמים אנחנו בודקים עם עוד גורמים נוספים לפני שאנחנו נותנים מענה. כמובן אם יהיה הקיצור הזה, נצטרך עוד כוח-אדם, שכרגע, במצב של הרשויות זה לא נראה משהו שיוכל להיות מיושם.

אני מקווה שהעמדה של מרכז שלטון מקומי, אחרי שייעלתם וטייבתם את עובדי הרשויות, אחרי שגיליתם שהם עובדים 100% מהזמן שהם נמצאים שם, עובדים במסירות גדולה מאוד, אחרי זה הגיעה העמדה שמתנגדת. דווקא עובדי הרשויות המקומיות, שהם מסורים מאוד מאוד, ואנחנו אוהבים אותם - - -

הכול עובד גם דרך משרד הפנים. אנחנו לא מגדילים משרות וכו'.

תודה רבה, שני.

עכשיו אתה בבעיה רצינית...

רציתי לשאול אם יש לכם נתונים. חלק מהעניין פה זה להבין מה קורה היום. חלק מהמשרדים הביאו לנו נתונים בתוך כמה זמן הם משיבים היום תשובה סופית, תשובת ביניים. אנחנו יודעים ש-45 יום, אולי לא דייקנו קודם, זו התקופה המרבית, וכן יש, לפחות לגבי עובדי מדינה, הוראה אחרת, ומאוד חשוב להבין מה קורה היום, בתוך כמה זמן ניתן המענה. האם יש אצלכם נתונים כאלה?

אין לנו נתונים מספריים, אבל אני כן אעביר אותם בהמשך השבוע.

בהחלט. תודה, שני. דוד יוסף, מנהל אגף פיקוח, משרד התחבורה.

שלום לכם. אני אחזור על חלק מהדברים שדיברו עליהם, אבל אני רוצה להפריד. אצלנו מתקבלות בסביבות 50,000 פניות. זה לא פניות טלפוניות, מדברים על פניות כתובות.

היום אני יכול להגיד לך שאנחנו עומדים בסביבות 60%-65% ב-14 יום. עוד פעם, צריך לעשות את הקטגוריה של מה שלא תלוי בנו, ויש הרבה דברים שלא תלויים בנו, הם תלויים בצד שלישי, אם זה מפעיל, חלקם נשלחים לחקירות פליליות, ולכן אנחנו לא יכולים לעמוד בזה, אלא אם כן בחוק תגדירו מה אורך הזמן של כל פנייה. אי-אפשר להגיד שכל פנייה שווה 14 יום.

הנושאים האלה גם ככה מופיעים היום בחוק.

זה בגדול מה שרצינו להגיד. כמובן שנצטרך גם פה תוספת של כוח-אדם, כי גם ככה אנחנו בעומס היום. אני מדבר בשם הרשות לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה.

תודה רבה. אביטל שטרנברג, משרד המשפטים.

בוקר טוב לכם והחלמה מהירה ליושב-ראש. ראשית, ברור שיש צורך לענות מהר. החובה הכללית קבועה גם בחוק הפרשנות, בסעיף 11, וכולנו מחויבים לה, כמו גם להוראות התקשי"ר. עם זאת, בדיוק כמו שאמר קודמי, לא כל הפניות עשויות מעור אחד, ואני אביא רק כמה דוגמאות מעולם התוכן שלי, של משרד המשפטים: בקשות להפעלת סמכות לקביעת מדיניות משפטית, להתקנת תקנות, לקביעת חוות-דעת. דיבר קודם נציג המלונות, הפנייה היחידה בכל הקריירה שלי במשרד שהגיעה מהתאחדות המלונות נגעה להצללה בברכות והייתה מאוד מאוד מורכבת, ואי-אפשר היה להשלים אותה בתוך 45 יום.

לכן מאוד מאוד חשוב לעשות דיפרנציאציה, והאינטרנט באמת עזר לנו, אבל יש המון חלקים בטיפול שאינם נוגעים לאינטרנט, כל אותם בירורים, ושיקולים ובדיקות. האינטרנט בעניין הזה עוזר בשוליים, הוא לא משנה באופן דרמטי את משך הזמן. וכמו שציינה היועצת המשפטית של הוועדה, האינטרנט גם מזרים עוד פניות, בגלל הקלות, וטוב שכך, אבל צריך לזכור גם את הפן הזה.

עוד דבר שחשוב לי להשלים, זה שהחוק מתייחס לא רק לעובדי ציבור, אלא גם לנבחרי ציבור. ההגדרה של עובד ציבור בחוק היא מאוד רחבה, היא מתייחסת כמובן גם לחברי כנסת וגם לשרים, שהם בעיקר מי שיש להם סמכויות מכוח החוק, שהרי החוק עוסק במתן מענה לבקשה להפעלת סמכות.

דבר נוסף שרציתי לציין, היות שהצעת החוק לא עברה את ועדת השרים לחקיקה, העמדה של הממשלה - - -

הפסיק בזמן...

- - - ההצעה לתשובת ביניים מנדטורית בתוך 14 יום, אני חושבת שיש לזה משמעות. היום זה לא קיים בחוק, זה קיים בתקשי"ר, אני חושבת שהדבר הזה יכול מאוד מאוד לסייע לכם. תודה רבה לכם.

אנחנו מקבלים את עמדתך בצורה מאוד מאוד קשובה, רק שראיתי את שר המשפטים מגיע ומגן על הצעות חוק במליאת הכנסת שלא עברו ועדת שרים, אז צריך לבדוק מה עמדת משרד המשפטים. השר פה למשל מייצג הצעות חוק נגד ועדת השרים. צריך לבדוק מה קורה אצלכם. יואב הכט, משרד האוצר.

תודה על זכות הדיבור ובריאות לכולם.

יואב, רגע. שמעתי שיואב הולך להפתיע אותנו ולומר שמשרד האוצר יודע להביא לזה תקציב, כי משרד האוצר, פניו לציבור. הוא לא הולך להגיד שהוא נגד הצעת חוק טובה כזאת, הוא הולך לתמוך בזה. רשות הדיבור שלו. תראו שהוא לא סותר את דבריי.

אתה אופטימי - - -

כולנו דרוכים.

התבקשנו על ידי הוועדה לבצע איזה הערכת עלות להצעת החוק, ופעלנו בשיתוף משרדי הממשלה, יחידות הסמך והרשויות המקומיות בשביל ביצוע התחשיב.

צריך לציין שבשל מסגרת הזמנים הקצרה גופים רבים לא הספיקו לבצע את ההערכה, ולכן יש להתייחס להערכת העלות הנוכחית כאינדיקציה חלקית להערכת חסר של העלות המלאה של החוק. מעבר לזה, יש גם השלכות נוספות, כמו שגם אחרים שעלו לדיון קודם לכן ציינו, על איכות שירות הציבור. אנחנו לא מתייחסים כרגע לנושא של האיכות, רק לנושא של העלות התקציבית.

העלות התקציבית השנתית של הצעת החוק מוערכת בכמה עשרות מיליונים לכל הפחות, מתוכם חלק הארי זה הוצאות כוח-אדם בגין תוספת תקנים ליחידות רלוונטיות או במיקור חוץ. יהיו גם עליות נוספות הרבה סביב שדרוג מערכות תקשוב, במקרים מסוימים גם הרחבת שטחים או דברים לוגיסטיים אחרים.

יואב, אכזבת אותנו.

הוא עוד לא סיים.

בנינו עליך יותר נחמדות. תודה רבה.

אני חייבת לחדד לגבי ההערכה, כי זה מאוד משמעותי לעניין המעמד של הצעת החוק והרוב שנדרש כדי להצביע עליה, ולכן גם חשוב לקבל את הנתונים שעל בסיסם ההערכה הזאת נעשתה, וגם איך זה עומד אל מול החובה הקיימת היום בתקשי"ר, לפחות לגבי משרדי ממשלה שכבר היום חייבים בתוך 14 יום. למה בעצם צריך תקנים נוספים כדי לקיים חובה שממילא מחויבים בה?

אגב, רק מבחינת הוראות החוק והתקנון, כשיש אמירה של משרד האוצר שלהצעת החוק יש עלות תקציבית, יש אפשרות לוועדה לבקש הערכה אחרת ממרכז המחקר של הכנסת, ואחר כך בהתאם להערכות לקבוע.

אם ההערכות של הממ"מ פה הן פחות ממה שהאוצר נותן, מניסיוני הממשלה דוחה את הממ"מ.

הקביעה בסוף היא קביעה של הוועדה לגבי העלות התקציבית של הצעת החוק. אם אין לי הערכה אחרת, צריכים ללכת על סמך ההערכה של האוצר. זה מה שקובע תקנון הכנסת. אפשר לקבל הערכה אחרת.

אם הוועדה מקבלת את החלטת הממ"מ לממשלה אין סמכות להתנגד בגלל סעיף תקציבי?

הקביעה האם ההצעה היא תקציבית או לא היא קביעה של הוועדה.

יפה מאוד. חידוש.

צריך הערכה של הממ"מ וצריך לאפשר לשר האוצר גם להגיב לאותה ההערכה. זאת אומרת, צריך להיות פה שיח.

לפני שנעבור להקראה. אביטל שטרנברג ממשרד המשפטים, אנחנו רוצים לצורך הפרוטוקול שתחזרי שוב על עמדת הממשלה.

תודה רבה. אני רוצה עוד קודם לכן להתייחס לשאלתה של היועצת המשפטית של הוועדה בעניין חלותו של התקשי"ר והמשמעות לעניין התקציבים. בסופו של דבר חוק ההנמקות עוסק במי שיש לו סמכות על פי דין. רוב מי שיש להם סמכות על פי דין הם השרים, לא הפקידות, ועליהם התקשי"ר לא חל, ממילא נדרשת פה תוספת מאוד מאוד משמעותית.

לעניין עמדת הממשלה ששאלתם, ההצעה לא נדונה בוועדת השרים לחקיקה, ומה שקובע תקנון הממשלה שמחייב אותנו הוא שהעמדה היא להתנגד.

תודה רבה. נעבור להקראה.

יש יחידה היום ברשות התקשוב, כבר כמה שנים, שהיא עוסקת בשיפור השירות לציבור, והם עושים סוג של מדידות, אולי לא בדיוק הנתונים המדויקים. חשוב לשמוע. איתן פסח, נמצא בזום?

אני נמצא בזום.

מיצינו. נעבור להקראה.

אני חושבת שכדאי לשמוע, כי הם עוסקים בנושא הזה.

ממש בתמצות, תודה. אם אפשר, בקיצור.

שלום לכולם, אני אתייחס בקצרה, אני לא אחזור על דברים שנאמרו כאן. קודם כול, היחידה לשיפור השירות הממשלתי עובדת ביחד עם נציבות שירות המדינה על הנושא של הקמת אגפי שירות במשרדי הממשלה. חלק מהתהליך של הקמת אגפי שירות הוא נושא פניות הציבור. נציבות שירות המדינה עומדת להוביל מהלך של בחינת נושא פניות הציבור בצורה רוחבית, כולל המלצות לגבי נושא של תקינה וכו', והנושא שאתם מדברים עליו היום משתלב פה. כמובן העבודה הזאת עוד צריכה להיעשות.

אין ספק שמבחינתנו כל קיצור בזמני טיפול הוא דבר ראוי. עם זאת, אנחנו מבינים לחלוטין שהיום לא ניתן להטיל על מנהלי פניות הציבור עומס כפי שמנוסח כרגע, של 14 יום, הם פשוט לא יעמדו בו. זה צריך להיות מגובה בתקצוב מתאים והולם, בהתאם לצרכים המשרדיים, ולכן למרות שאנחנו חושבים שבהחלט ראוי לקצר, אנחנו לא יודעים כרגע לומר האם זה 21 יום, האם זה 30 יום.

התקשי"ר מחייב ל-14.

זה צריך להיות מלווה בתהליך של תקצוב מתאים, על מנת שאנשים שבסוף מבצעים את העבודה יוכלו לבצע אותה כפי שרצוי וכפי שראוי.

הערה נוספת ואחרונה, רצוי שזה יוגדר בצורה כמה שיותר פשוטה. כל תוספת של סייגים כאלה ואחרים רק מסבכת את האזרחים, ולהם קשה להבין מתי מקבלים את המענה ב-X זמן ומתי ב-Y זמן. ולכן כשמגדירים את זה, זה צריך להיות מוגדר בצורה כמה שיותר פשוטה לאזרח.

תודה רבה, איתן פסח. אנחנו עוברים להקראה.

הדברים של איתן פסח מתייחסים רק ליחידות שנותנות שירות פרונטלי. הוא בעצמו אמר בדיון קודם באותו נושא שכרגע הדיון מול נציבות שירות המדינה לגבי תקינה הוא אך ורק ליחידות שנותנות שירות פרונטלי. רוב משרדי הממשלה, שהחוק הזה מתייחס אליהם, לא נותנים שירות פרונטלי, אבל יש להם אגפי פניות ציבור, שאמורים להיות כפופים לחוק הזה, והתקינה שנציבות שירות המדינה והיחידה לשיפור השירות פועלים כרגע לטפל בה, לא כוללת את כל האגפים האלה, אז צריך לדייק. אם רוצים שהחוק הזה יהיה ישים, איתן פסח, צריך לדון ביחד עם נציבות שירות המדינה גם בתקינה של כל אגפי פניות הציבור שאין להם שירות פרונטלי.

בהחלט. אין ספק שהנציבות תהיה בעניין, כולל משרד האוצר. תודה רבה. אנחנו עוברים להקראה.

האם הוועדה מקבלת את הקביעה שהוצגה פה על ידי משרד האוצר לגבי העלות התקציבית או שהיא רוצה לבקש הערכה אחרת?

אין לנו זמן לבקש.

זה כמובן משפיע על התהליך.

הסברת את זה קודם, הבנתי מצוין.

הוועדה מקבלת את הקביעה?

כן.

לפני שאת מתחילה בהקראה דובר אחרון – עמית בן ארצי מנציבות שירות המדינה. ממש בקיצור.

בוקר טוב. אני אוסיף על דבריו של איתן פסח שאכן היחידה לשיפור השירות מבצעת עבודה משותפת ביחד איתנו, נציבות שירות המדינה, להקמת אגפי שירות במשרדי הממשלה. זו בעצם הנחיה שתצא במהלך החודש הבא, ינואר 2021, לכלל משרדי הממשלה ויחידות הסמך, כאשר הנושא הבא לבחינה במסגרת ההנחיה הזאת, ודובר על כך גם לפני כחודש וחצי במסגרת הוועדה לפניות הציבור בכנסת, הינה בחינה מקצועית של תחום פניות הציבור, ובחינה מקצועית שתכלול קביעת סטנדרט למשך טיפול ומענה לפניות ציבור, בחינת היקף תקינה, זה נושא שעלה כאן, מתחי דרגות, הכשרות מקצועיות וכדומה.

אני רק אתייחס בהערה קטנה למה שציינה עו"ד סלע. נכון שכבר היום בתקשי"ר מוגדר מענה של עד 14 יום לכל המאוחר מיום קבלת פנייה ליחידה ממשלתית. עם זאת, במקביל, מצוין שעובד או עובדת שאינם מסוגלים לתת תשובה עניינית בתוך פרק זמן כזה של 14 יום, יעבירו תשובת ביניים לפונה עד 14 יום בציון הזמן המשוער למתן תשובה עניינית. כלומר, 14 יום כיום בתקשי"ר הוא לא הזמן הסופי למתן מענה.

תודה רבה, עמית.

ברשותך אדוני היושב-ראש, אני רוצה לנצל את ההזדמנות. עמית, לפני חודש וחצי הייתה ועדה אצלי. לא נעים לי לומר, אבל אני כן אומר, ניסינו אני אישית וגם הצוות בוועדה ליצור איתך קשר ביחד עם משרד הדיגיטל, עם פסח, אני מחכה וכבר עברו 45 ימים וזה לא קורה. 45 יום עברו, חודש וחצי – כמו שאתה אומר, אדוני, לכן צריכים את החוק – רציתי לבוא ולשבת יחד איתך, כפי שסיכמנו, להתקדם ולעבור על הטיוטה, אבל זה לא קורה לצערי.

חבל מאוד.

אני אשמח להתייחס גם לזה, אם אפשר.

תענה בתמצות.

חבר הכנסת טסלר, קודם כול, אני מתנצל, אבל לא ראיתי פנייה כזאת מגורם של הוועדה לפניות הציבור. אני אשמח לשבת איתך או מי מטעמך. המסמך המנחה למשרדים יחד עם יחידת שיפור השירות לציבור כמעט מוכן, וכפי שאמרתי יפורסם בחודש ינואר 2021, ממש בעוד כשבועיים-שלושה.

כדאי לפני הפרסום שתשבו ביחד עם חבר הכנסת יעקב טסלר לתיאום עמדות.

היות שאנחנו לקראת הקראה, אני לא אתייחס. על כל פנים, תודה.

תודה, עמית. אנחנו עוברים להקראה.

הצעת חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות) (תיקון – קיצור זמן המענה בפניות ציבור), התש"ף–2020

תיקון סעיף 2
1.
בחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), התשי"ט–1958, בסעיף 2(א), במקום "מארבעים וחמישה ימים" יבוא "מארבעה עשר ימים".




סעיף 2 זה הסעיף שכותרתו "חובת מתן תשובה במועד".

אני כן רוצה לומר שנדרשות התאמות בעוד שני סעיפים, שכבר כדאי לעשות בקריאה הראשונה, האחד הוא סעיף 2(ג), שאומר שבמקרים האמורים שיש בהם חריגים יודיע עובד הציבור למבקש בכתב ובהקדם, אך לא יאוחר מ-45 ימים מיום קבלת הבקשה, את הטעם שבגללו הוא לא השיב במועד, אז גם פה להתאים ל-14 ימים.

סעיף 6 הוא סעיף שמדבר על התוצאות של אי-מילוי אחר החוק, ואומר שהתוצאות היום של אי-מילוי אחר החוק זה העברת הנטל במקרה שיש הליך כנגד אותה החלטה, אם לא ענו במועד רואים את זה כסירוב ללא מתן נימוקים, ואז הנטל עובר אל עובד הציבור להסביר שההחלטה שלו הייתה כדין. סעיף 6 מדבר על התקופה בסעיף קטן (ב) – אפילו לא תיקנו את השלושה חודשים בזמנו כשקיצרו ל-45 יום, השאירו את זה שלושה חודשים, ויש חוות דעת שזו הייתה טעות, היו אמורים להתאים את זה, אז גם בענייננו – סעיף 6(ב) אומר: "לא השיב עובד הציבור או לא הודיע תוך שלושת החדשים כאמור בסעיף 2(א) - - -, רואים בכך, לענין כל דין, החלטה לסרב לבקשה, ללא מתן נימוקים", אז גם פה נכון להתאים שזה יהיה 14 יום. וכמו שנאמר פה, נציין בדברי ההסבר שצריך לבחון את ההשלכות ולעשות אולי התאמות.

לזה אין שום התנגדות, אמרנו את זה, היושב-ראש ציין את זה. כולנו ציינו שצריכים לבוא ולהסדיר את זה בצורה מקצועית וריאלית.

כפוף לתיקונים הנוספים בסעיף 2(ג) ובסעיף 6 לחוק.

מישהו פה עוד רוצה להתייחס? אוסאמה? מברך. אני רוצה להעלות את הצעת החוק להצבעה לקריאה ראשונה. מי בעד?

הצבעה

אושרה.

אין מתנגדים ואין נמנעים. ההצבעה עברה פה אחד. אני מקווה שהיא תעלה למליאה כמה שיותר מהר.

תודה.

תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:36.