פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
16/12/2020


מושב שני


פרוטוקול מס' 159
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום רביעי, א' בטבת התשפ"א (16 בדצמבר 2020), שעה 9:00

הצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני האוכלוסייה החרדית ברשויות ובתאגידים ציבוריים (תיקוני חקיקה), התש"ף-2020, של ח"כ משה גפני

חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר
מיכאל מלכיאלי – מ"מ היו"ר
אוסנת הילה מארק
אוסאמה סעדי

אחמד טיבי

עילם שניר - רפרנט ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

שירה עמיאל בן אבא - אגף תקציבים, משרד האוצר

מיראל נח'ול - עוזרת ראשית בנציבות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

שירה ברלינר - עו"ד, יועצת משפטית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

מאיר דויטשר - מרכז בקרת הון אנושי ברשויות המקומיות, משרד הפנים

איריס נחמיה - ראש אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות, נציבות שירות המדינה

טל רוזנפלד - עו"ד, רשות החברות הממשלתיות

עירית ורונין - ממונה על תנאי שירות, מרכז השלטון המקומי

יעל סיני - קשרי כנסת, שדולת הנשים בישראל

נועה ברודסקי לוי
גור בליי

אסף פרידמן

מאיר פרץ


הצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני האוכלוסייה החרדית ברשויות ובתאגידים ציבוריים (תיקוני חקיקה), התש"ף-2020, פ/1223/23

בוקר טוב לכולם, היום יום רביעי, א' בטבת התשפ"א, ה-16 בדצמבר 2020. פותח את הדיון בנושא הצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני האוכלוסייה החרדית ברשויות ובתאגידים ציבוריים (תיקוני חקיקה), התש"ף-2020, זו הצעתם של חברי הכנסת משה גפני ואנוכי. מדובר בהכנה לקריאה הראשונה. גם בתור היושב-ראש וגם בתור מגיש ההצעה, ב-2016 אושר בוועדה החוק הקודם של ייצוג הולם לבני האוכלוסייה החרדית ושם היה מדובר בשירות המדינה ובחברות ממשלתיות. הנושא הזה אושר, היה גם דיון אצלנו בוועדה לפני כמה שבועות בהשתתפות נציבות שירות המדינה. דובר על זה שאחד הדברים שלא נקבעו בזמנו, מה שכן מקובל באוכלוסיות אחרות. הנתונים שהוצגו לנו בישיבה הקודמת הראו שהחלה תזוזה בכיוון הנכון אבל עדיין רחוק ממה שצריך להגיע. מקדמים כרגע החלטה ממשלתית שאמורה לקבוע יעדים בחוק הקודם. החוק של היום מרחיב את היריעה גם לרשויות מקומיות, חברות ממשלתיות, עובדים בחברות ממשלתיות וכולי. שני הדברים הללו יכולים להשלים אחד את השני. אמר כאן הנציב שהם כרגע נמצאים בתיקון.

יש פה רק ערבים וחרדים.

אני הודעתי מראש שרק חרדים.

או ערבים חרדים.

אז לצאת?

לא, אתה צריך לבוא להיאבק, מה פירוש? מיד נשמע את כל ההיבטים של העניין. אמרתי לא פעם שבנושא הזה של הטרוגניות בחברות הממשלתיות או במשרדי הממשלה או בכל דבר ציבורי, הטרוגניות אצל מקבלי ההחלטות או אצל אנשי המקצוע או בדירקטורים – הוא דבר שנצרך לא רק בגלל חוסר שוויוניות ולא רק על מנת לתקן אפליה. בסופו של דבר השירות הציבורי נותן שירות לכל תושבי המדינה. כשהוא נותן את השירות הוא צריך גם להכיר אותם. זה קפץ לאחרונה אצלנו בוועדה פעמים מספר. הוועדה שלנו עוסקת לא מעט בענייני קורונה. היו הרבה תקנות שמוחלטות על ידי שרי הממשלה אבל יש אנשי מקצוע שמכינים אותן. שם ראינו הרבה מאוד דברים שקשורים בתקנות מגבילות ודברים שקשורים בחיים עצמם, ראית לא פעם ולא פעמיים, לפחות באוכלוסייה שאני בא ממנה, חוסר הבנה מצד מתקני התקנה לגבי דברים בסיסיים שנוגעים באוכלוסייה. היינו צריכים לתקן דברים כדי להתאים את התקנות לאוכלוסיות השונות. זה נכון גם לגבי אוכלוסיית היהודים יוצאי אתיופיה, המגזר הערבי ועוד.

אותו דבר בכל קריטריון אחר כאשר יושבים אנשי מקצוע במשרדי ממשלה ואמורים להחליט. אתן דוגמה מעברי כראש עיר: יש מרכז בתל השומר שבו מטפלים בחקירת ילדים על רקע הטרדות כאלה או אחרות. כשהייתי ראש עיר הצלחתי לשכנע את גורמי הרווחה והמשטרה שחשוב מאוד שיהיו אנשים מקצוע חרדים בתוך המרכז הזה. המרכז האמור טיפל ברמת גן, גבעתיים, בני ברק ועוד מקומות. כשילד חרדי מגיע לכזה מרכז, אם אין איש מקצוע שמכיר את תרבותו, בחור ישיבה חרדי שמגיע והמטפל שלו לא מכיר את צורת החיים, הוא יכול לנסות להתחבר אליו ולדבר איתו על מוסיקה שהבחור לא מכיר כי הוא מכיר רק את אברהם פריד וורדיגר. כך השיחה בין החוקר למטופל מתחילה לא טוב.

אני אומר את זה בכל התחומים, כמו גם בכל מה שקשור לבניית מוסדות חינוך. אני בכלל חסיד גדול שכל יד צריכה את הכפפה שלה. לפעמים יש מנהג כזה שאנשים בונים קריטריונים. לשנות קריטריונים זו בעיה קשה מאוד, קבעו קריטריון פעם וגם אם הוא לא מתאים ל-40% מהאוכלוסייה, זה נשאר הקריטריון ואנחנו צריכים להתאים את המציאות לקריטריון.

אני חושב שבכל המקומות של תהליכי קבלת ההחלטות צריכה להיות הטרוגניות של כל הציבורים. מדינת ישראל מורכבת מפסיפס ציבורים שיש להם אורח חיים שונה והסתכלות אחרת. אני אקח את זה לנושא של בטיחות בדרכים, אוסאמה, אתה יודע כמה טרחנו בקדנציה הקודמת כשהייתי יושב-ראש ועדת המשנה לבטיחות בדרכים. נכנסנו והסברנו שיש ללכת על דרכי טיפול אחרות במגזר הערבי, יש שם הרבה דברים שונים. לא מדבר על טפול הסברתי, אני זוכר שהציגו לנו מה ההסברה שקיימת בציבור הערבי והיה אחד הנוכחים שאמר שלקחו את הקמפיין הפרסומי, מודעות שמדברות על זהירות בדרכים, ותרגמו אותן בגוגל. כשילד ערבי קורא את זה – זה לא מדבר אליו. ביקשתי שיבנו מערכת הסברה שתהיה מורכבת מאנשי מקצוע מהחברה הערבית, שיקימו קמפיין שמתאים לקהילה.

כרגע מדובר על ציבור חרדי, כנראה אני לא יכול להסתיר וגם לא רוצה להסתיר שאף אני משתייך לציבור זה. אני חושב שזה נכון לעשות את זה בכל הגזרות הציבוריות לגבי כל האוכלוסיות. האוכלוסייה הדרוזית, האוכלוסייה של עולים חדשים. אני אומר עכשיו שאנחנו נדון בהצעת החוק לקריאה הראשונה, אנחנו נעלה הרבה נקודות שצריך לדבר עליהן, במיוחד לגבי הנושא של לבחון, מאחר שיש פה את החוק של 2016 שמדבר על ייצוג הולם לערבים שהוסיפו עליו. הייצוג ההולם לערבים הוא ישן הרבה יותר, מלפני 20 שנים. הוספנו עליו את הציבור החרדי וגם את ציבור העולים החדשים.

עכשיו זה מתהפך, זה מתחיל בחרדים.

צריך לעשות את ההתאמות הנכונות. כל ציבור, כל דבר שאנחנו נראה, ולכן אנחנו נזדקק להרבה אינפורמציה ונתונים לקראת ההמשך לשנייה ולשלישית, כדי לגבש הצעה מאוזנת ונכונה שנותנת תשובה לקשת הרחבה מאוד של מדינת ישראל. אני חושב שזה דבר נכון, אין שום כוונה להפלות ציבור מסוים, יש נושא בתוך הצעת החוק שמדבר על לתת מנגנון מכפיל לשנים ספורות כדי לכסות על המינוס מהעבר בעניין הזה. אני לא בטוח עד כמה נוכל לעשות את זה, עד כמה צריך לעשות את זה, אם יש דרכים לעשות את זה. אנחנו נדון גם בזה היום אבל אני מתכוון, אני אומר מראש, אני מתכוון לדון היום ולבקש נתונים לדיון הבא, אבל היום אני רוצה להעביר את הצעת החוק כמות שהיא ללא תיקונים. אני מודיע מראש לפרוטוקול שאנחנו נעלה את התיקונים גם לגבי אוכלוסיות אחרות, גם לגבי הצורך בתיקון יותר גבוה שהוא לא לפי אחוז באוכלוסייה כפי שמופיע פה בהצעת החוק ואני לא בטוח שהוא גם יגיע לסיום הצעת החוק, וגם לכל נושא שאנחנו תיכף נעלה את הדברים. כולנו רוצים שהדבר יקודם בהמשך ולא ייתקע בגלל בחירות. זאת כוונתי ואני אומר אותה לפרוטוקול. חבר הכנסת סעדי, בבקשה.

סבאח אל ח'יר ובוקר טוב לכולם, אנחנו מברכים אותך ואת המציע הנוסף על הצעת החוק הזו. אתה זוכר שאנחנו קיימנו כאן דיון במסגרת הדיווח של נציבות שירות המדינה על הייצוג של הקבוצות, היה גם דיון שאתה נתת לי לנהל אותו מול הנציבות בנושא הייצוג ההולם לחברה הערבית. היה דוח שהוגש לקראת הדיון הזה של ה-מ.מ.מ ב-4 באוגוסט השנה הזו. מדובר בדוח של 15 עמודים שמפרט את כל ההשתלשלות. אמרנו שהחוק הוא מלפני 20 שנים אבל הצעד האופרטיבי היה בשנת 2007 כשלמעשה הייתה החלטת ממשלה של יעד של 10% עובדים ערבים בשירות המדינה. אז התחיל כל העניין הזה של מכרזים יעודיים ושל קליטה מסיבית. אנחנו עומדים היום על 12% בערך, למרות שהאחוז שלנו באוכלוסייה הוא 20% וקצת. אנחנו מבקשים יעד נוסף והחלטת ממשלה נוספת על יעד חדש.

פנינו לראש הממשלה ולראש הממשלה החלופי, נפגשנו גם עם נציב שירות המדינה, פרופסור הרשקוביץ', הוא תומך בהצעה הזו. הם עובדים עכשיו עבודת מטה על מנת לגבש הצעת מחליטים לממשלה. אני מקווה שהיא תהיה 15%–20%.

קביעת היעד?

זו החלטת ממשלה חדשה שתקבע יעד מעבר ל-10% שנקבעו. אנחנו רואים שכאשר יש חוק ויש החלטת ממשלה אז משהו קורה.

לא מספיק טוב, אבל קורה.

בדיוק עכשיו, העניין הזה של קליטת אקדמאים הערבים בשירות המדינה, התחיל פה חברי, חבר הכנסת אחמד טיבי, לא יודע באיזו כנסת, כשהקים לראשונה ועדת חקירה פרלמנטרית לעניין הזה של קליטת אקדמאים ערבים ובאמת התחיל להזמין את כל משרדי הממשלה, משרד משרד, אחרי זה בכנסת הזו אני וחברי יוסף ג'בארין נפגשנו עם פרופסור הרשקוביץ' ואני מקווה שכבר לפני סוף השנה הזו הם ישלחו לממשלה את היעד החדש.

בחברות הממשלתיות הסיפור הוא אחרי לגמרי. למרות שבמשרדים יש את התזוזה, בחברות הממשלתיות הייצוג הוא מתחת לכל ביקורת, מדובר בבודדים. בתקופה האחרונה, מאז מונה השר אמסלם, אני מנסה לדחוף כמה שיותר מינויים בחברות הממשלתיות, אבל בלי חוק ובלי יעד והחלטת ממשלה, צריך גם לדחוף באופן מעשי על ידי החלטת ממשלה שיהיה ייצוג הולם בחברות הממשלתיות. מדובר באלפים רבים של דירקטורים. ברגע שיש לך נציגות בדירקטורים אז זה מקל גם על קליטת עובדים לאותן החברות. מדובר באמת בחברות גדולות וחשוב מאוד הייצוג.

לא רק על דירקטורים, מדובר גם על עובדים.

לכן אמרתי. אני חושב שגם בדירקטורים, גם בעובדים, דיברנו לפני הישיבה הזו, אני התכוונתי להכניס הסתייגות לגבי אותן קבוצות שיש לגביהן חוק ייצוג הולם – ובמקרה שלנו החברה הערבית – אז שגם יהיה לא רק לחרדים אלא גם לבני האוכלוסייה הערבית. אנחנו נעביר את זה היום בקריאה הראשונה ונכניס את ההסתייגות שלנו - - -

כל התיקונים, לא רק ההסתייגות.

- - - בין ראשונה לשנייה ושלישית.

בין ראשונה לשנייה ושלישית אנחנו נעשה את כל התיקונים.

בדיוק. אני גם מבקש שה-מ.מ. מ יכינו מסמך, או לבקש מרשות החברות הממשלתיות.

נבקש שה- מ.מ.מ יכינו מסמך שיהיה רחב, שייקח את כל הפריזמה. גם חברות ממשלתיות, גם משרדי ממשלה הכול, הסתכלות כוללת על כל המגזרים הבעייתיים בנושא הזה.

בעלי מוגבלויות, גם צריך להסתכל, בכנסת יש הרבה, אני רוצה שהסקירה תיתן לנו את כל התמונה, קק"ל למשל שיש לה מנגנון מיוחד. הרעיון הוא שבכל השטחים הציבוריים צריכה להיות הטרוגניות. כמובן שבכפוף למקצועיות ולכל הדברים הללו, אף אחד לא מבקש משהו אחר.

יש עוד נקודה אחת שקיימת בהצעת החוק, התאמה שלה הכישורים לתפקידים. זה לא סוד שחלק גדול מהאוכלוסייה החרדית לא מחזיקים בתואר אקדמי. יש דברים מסוימים שאפשר, יש גם התייחסות לעניין הזה, גם פה אנחנו נצטרך לראות איך להסדיר את הדברים האלה. כמובן שזה יהיה באופן שוויוני ונכון.

אני זוכר שחברי, יוסף ג'בארין, הגיש הצעת חוק שעלתה במליאה לפני שבועיים או שלושה. אני צריך לבדוק את הנוסח אם זה ייצוג הולם לחברה הממשלתית בחברות ממשלתיות, אם זה עובדים, אני אבדוק את זה, אבל זה באותה רוח שאנחנו מדברים עליה שאנחנו רוצים גם את העניין של ייצוג הולם לחברה הערבית גם בחוק הזה, ואז לא היית ההצבעה כי שר המשפטים ביקש לבדוק את העניין הזה ולתת תשובה. אנחנו נדבר גם עם משרד המשפטים שזה אפשר להכניס את הכול לאותה הצעת חוק, כהצעתך, אדוני היושב-ראש, לעשות את זה לא רק לחרדים אלא שזה יחול על כלל האוכלוסיות שיש לגביהן חובת ייצוג הולם שכבר קיימת בחוק.

בסדר גמור. גבירתי היועצת המשפטית, בבקשה.

בוקר טוב, הצעת החוק, כמו שהסביר היושב-ראש, מבקשת לקבוע חובת ייצוג הולם לבני האוכלוסייה החרדית גם בקרב העובדים בחברות ממשלתיות, תאגידים סטטוטוריים, בעיריות, מועצות מקומיות וחברות עירוניות. ההוראות המוצעות כוללות גם ביצוע התאמות בדרכי הקבלה וההכשרה של בני אותה האוכלוסייה, ייעוד מישרות שיועסקו בהן רק מועמדים מקרב האוכלוסייה החרדית, מתן עדיפות למועמדים אם יש להם כישורים דומים, וגם מוצע לקבוע הוראה חריגה שלא קיימת לגבי שום אוכלוסייה ובשום חוק של מתן ייעוד משרות כפול ביחס לשיעור באוכלוסייה בחמש השנים הראשונות.

אין חולק על חשיבות שילוב קבוצות מיעוט בחברה, בוודאי של חרדים. ברם, יש כמה שאלות שצריך להתייחס אליהן. חוק שירות המדינה (מינויים) קובע בעצם חובת ייצוג הולם לבני שני המינים, לבעלי מוגבלות, לבני האוכלוסייה הערבית, לכל מי שהוריו נולדו באתיופיה, לכל בני האוכלוסייה החרדית ולעולים חדשים – האחרונים בכפוף לתיקון שהוסף ב-2016.

עדיף מאוחר מאשר לעולם לא.

כל פעם נוספת אוכלוסייה לסעיף זה, בסעיף המדובר הכול טלאי על טלאי. בחוק החברות הממשלתיות, בפקודת העיריות ובפקודת המועצות המקומיות, קיימת חובת ייצוג הולם רק למי שהוא או הוריו נולדו באתיופיה ולגבי בני העדה הדרוזית, חובה זו לא קיימת לגבי הקבוצות האחרות. באופן כללי הסעיפים - - -

שזה גם דבר שאין בו היגיון. רשות מקומית שיש בתוכה סוגי אוכלוסיות שונות, והעירייה צריכה לשרת את כולן, צריך לראות איך להתאים את הקריטריון. אולי כדאי לעשות קריטריון עירוני כי הוא בעצם מדבר יותר על העיר. חייב להיות בצוות המקצועי של העירייה שמכין את תוכניות העבודה ובונה תוכניות מתאר ארוכות טווח, לא יכול להיות שלא תהיה שם הטרוגניות מבחינת ההסתכלות על צורכי העיר.

אדם שלא מבין את הערך של מצוות סוכה, כך אמרו לי בעבר, יכול לומר לך שיבנו בניין בצורה שאי-אפשר לשבץ בו סוכות כשרות.

דוגמה מצוינת.

זה סיפור שהיה.

ולכן אני אומר שזו דוגמה מצוינת, אצל אנשים שומרים תורה ומצוות סוכה זה נושא קריטי.

זה תנאי אם אתה קונה בית או לא קונה בית.

זה כמו מטבח.

עוד דוגמה: בכיר מאוד באחת הרשויות המקומיות שאמר לי באחד הדיונים שלא צריך כל כך בתי כנסת, יבנו בית כנסת אחד ובכל שבוע מישהו אחר יתפלל בו. הוא לא אמר את זה מתוך רעות אלא מתוך תמימות.

הערה, אדוני, אני בטוח שאוסאמה סעדי הציג את הדברים: כידוע לך אני מטפל בנושא ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית זה שנים רבות. הקמתי ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא קליטת ערבית לעבודה בשירות הציבורי, ועדה שפעלה במשך שתי קדנציות וסייעה לקדם את נושא הייצוג ההולם של האוכלוסייה הערבית. גם תמכתי בחוק הקודם של גפני, אני חושב שהעיקרון הזה צריך לחול על כל מי שלא מיוצג באופן שוויוני והולם.

בחוק הזה, לגבי עובדים בחברות ממשלתיות - - -

דיברנו על זה שאין ייצוג של הציבור הערבי בחברות הממשלתיות.

אין לציבור הערבי. לכן, כמו שביקש אוסאמה, אנחנו נגיש הסתייגות בשנייה ושלישית.

אני מודיע לכם שגם אם אתם תשכחו להגיש את ההסתייגות הזאת אני מתכוון להעלות את זה כאן לדיון כי אני ביקשתי פריסה רחבה של כל האוכלוסיות ולראות אם בנושא הראשון יש ייצוג חסר לאוכלוסייה מסוימת, אז לסגור את הכול על שלל הדברים הציבוריים, לכל הציבור.

פעם אמר חבר הכנסת גפני בראיון: "אני רוצה להיות אחמד טיבי", הוא אמר את זה בגלל החוק הזה. אז אם זה יתקבל אז אנחנו רוצים.

אני רוצה להכריז כאן בהתאמה שאני רוצה להיות אוסאמה. אני חייב ללכת לפי המדרג.

אין ספק שאמרתי אמירה נכונה שמשלימה את הריבוע.

רק חסר פה את השדכן שלנו, את פורר.

על פי פרסומים זרים הוא אמור לחזור.

גבירתי היועצת המשפטית, אנא המשיכי.

הסעיפים הללו שעוסקים בחובת ייצוג הולם - - - נוכח החשיבות הרבה שיש למתן ייצוג הולם לכל קבוצות האוכלוסייה במגזר הציבורי. פגיעה בהקצאת המשאב הזה פוגעת במעמד החברתי ובהשפעה הציבורית של בני אותה הקבוצה, וגם יש חשיבות לגיוון כפי שנאמר על ידי היושב-ראש, נוכח נקודות המבט השונות שיכולים להביא נציגים ממגוון האוכלוסיות.

מן הצד השני, יש גם חובה שלא לקבוע העדפה מתקנת שלא לצורך כי אז היא יוצרת אפליה. לכן, כדי שהוספת קבוצה תיצור העדפה מתקנת ולא אפליה, צריכה להיות הצדקה של ממש ואכן צריך לבדוק שלא מדובר באפליה. לאורך השנים אמות המידה היו נחיתות היסטורית, סטריאוטיפים שלילים, נחיתות מוכחת לגבי קבלה לעבודות.

הדברים הללו מחייבים מערכת איזון עדינה כדי לא לפגוע ביתר האוכלוסייה וגם כדי לא לקבוע בקבוצות שכבר קיימות ושהוכרו כמופלות ולשמור על היכולת לסייע להן להתקבל. בגלל התפיסה הזו, היו הצעות חוק שבעבר לא נתקבלו, כמו למשל העדפת יוצאי צבא ששם לא הוכח שיש אפליה ולכן לא ניתן היה לקדם אותן.

לגבי בני האוכלוסייה החרדית, יש תת-ייצוג במגזר הציבורי, ולכן הוקם במאי 2014 צוות בין משרדי לשילובם בשירות המדינה שגיבש המלצות שאומצו על ידי הממשלה. כמו שאדוני ציין, ב-2016 תוקן חוק שירות המדינה והאוכלוסייה החרדית הוספה שם. כל ההוראות שחלות שם לגבי כלל האוכלוסיות חלות גם לגבי המגזר החרדי. פשוט שם אין מכסות, יש אפשרות לייעד משרות לגבי כל אחת מהאוכלוסיות שנכנסו.

כרגע מוצע להרחיב את חובת הייצוג ההולם גם לחברות הממשלתיות, העיריות והמועצות המקומיות. מוצע שהוועדה תקבל נתונים אודות שיעור החרדים שמועסקים במקומות הנ"ל.

כבר קיבלנו בעבר.

קיבלתם נתונים לגבי ייצוג חרדים בשירות המדינה. זה היה בדיון - - -

חצי ממה שקיבלנו אז.

כאן מדובר על החברות הממשלתיות, העיריות, מועצות מקומיות.

יש כאן פער גם לגבי הערבים.

אמרנו את זה, עדיין אין החלטות.

היא מדברת אז אני מזכיר.

היא מדברת טרום-החלטה.

אני סומך עליך אבל אני גם מעיר לה.

לא בטוח. אחמד, הוא לא בדיוק כמוך.

מוצע - - - לתת-ייצוג שככל הנראה עולה מהנתונים. בשאלה האם מדובר בחסמים, צריך לנקוט פעולות על מנת להסיר את החסמים הללו ולהנגיש את הקבלה לעבודה באותם המקומות. צריך לבדוק האם מדובר בחסמים או באפליה. ההצדקה צריכה להיות אם יש אפליה. בחסמים אפשר לטפל בחקיקה - - - בחסמים עצמם.

עוד נקודה שעלתה בנושא של ייעוד המשרות באופן יזום וכפל משרות לתקופה של חמש שנים: צריך - - - בהצדקה לנושא הזה, זו הוראה חריגה שלא קיימת לגבי שום קבוצת אוכלוסייה אחרת והיא עלולה לפגוע בקבוצות אוכלוסייה אחרות.

היא עלולה גם שלא לפגוע, אבל היא עלולה לפגוע. צריך לבחון את זה בכובד ראש, הנושא הזה יהיה פתוח לדיון לכל כיוון שיהיה אמיתי ונכון. ודאי שאנחנו לא רוצים לגרום לאפליה הפוכה.

צריך לראות איך אם מקדמים הוראה הזו, שהיא תהיה רק במקומות שבהם יש תת-ייצוג.

ולכמה זמן. אם - - -

אם כי - - -

אמרתי את "האם" בהתחלה, ובצדק.

- - - קשיים. ועוד דבר, בכלל לגבי ייעוד משרות, ונשמע אחר כך את נציבות שירות המדינה בנושא הזה, יש חשש לגבי ייעוד משרות שעלול להנציח פערים. נכון יותר לשלב את האנשים בצורה טובה בתוך המערכת, ליצור גיוסים יותר טובים, לאפשר להם להתקבל. זה עובד הרבה יותר טוב בשילוב שלהם בשירות המדינה מאשר ייעוד משרות. אני רוצה שנשמע את הנציבות בהמשך.

לגבי הנוסח עצמו, אנחנו חושבים להכניס את זה לתוך ההוראות הקיימות ולא ליצור הסדר אחר אלא הוראות שכבר קיימות לגבי ייצוג הולם. עוד דבר חשוב לגבי האוכלוסייה הערבית, לא קיימת לגביהם חובת ייצוג הולם בחוקים עליהם אנחנו מדברים. מוצע לשקול להוסיף גם את האוכלוסייה הערבית.

תודה עבור הסקירה הרחבה. לגבי סוף דברייך: יכול להיות שאפשר יהיה להשתמש בפלטפורמות הקיימות, החוקיות, כדי להגדיר את מטרת החוק שנכתבה בצורה אחרת, גם זה יהיה אחד הדברים שנדון בהם. אני רוצה להתחיל עם נציגי הממשלה. שירה עמיאל בן אבא מאגף התקציבים באוצר, בבקשה.

שלום לכולם, תודה רבה עבור זכות הדיבור. בדומה למה שנאמר עד עכשיו, עמדתנו היא לא להתנגד להצעת חוק שכזו, אבל רצינו לציין כמה נקודות. מן הסתם, בהצעה מסוג זה, שמצמצמת את יכולת ההעסקה ושיקול הדעת הניהולי של השלטון המקומי ושל גופים הנוספים. זה יכול להוביל לפגיע באיכות של השירות הציבורי, לא מכיוון שאוכלוסייה מסוימת תצטרף לשורותיו אלא רק בגלל שהבחירה תהיה על בסיס קרטירונים אלו ותצר את צעדי הצוותים הבוחרים.

למה בנוגע לאוכלוסיות אחרות לא חששתם מזה?

זה מצר את שיקול הדעת - - -

לא, אבל באוכלוסיות אחרות לא חששתם מזה.

באופן כללי, כמו שנאמר כאן קודם, במידה מסוימת בהעדפה מתקנת היתרונות עולים על החסרונות, אבל מבחינה כלכלית חשובת לנו לציין את הדבר הזה. לגבי - - - ברשויות המקומיות, אנחנו לא - - - בנתונים.

שירה, את שומעת אותנו?

מעבר לזה, חשוב לנו לציין שמשרד הפנים מפעיל תוכנית משפיעים בשלטון המקומי, אני לא יודעת אם יש פה נציגים שלהם.

רגע, יש בעיה בזום.

איך הם לא מתביישים לדבר דבר כזה? אני משתגע מזה. "להגביל את ועדת האיתור".

אני רוצה לספר לכם, אם זה יכול להוביל לגאווה זה לא טוב, אני רוצה לומר לכם שאני נהייתי ראש עיר אחרי שהייתה ועדה קרואה. היו בה שבעה או שמונה אנשים. בין האנשים היה עמוס בן חיים שהוא אחד הכלכלנים הגדולים במדינת ישראל, אמנון אוירבך יושב-ראש הבורסה לניירות ערך, דוקטור אריה הכט, משה שגיא. חבורה של גאונים, אני אומר באמת, שהם ניהלו את העיר כוועדה קרואה ועם תקציבים ממשלתיים. כשהם יצאו מהעיר העיר צברה גירעון של 30 מיליון שקלים כל שנה, בנוסף לגירעון מצטבר של כמה מאות מיליונים. אחר כך היה ראש עיר שלא היה דוקטור ואחר כך הגעתי אנוכי הקטן שאין לי אפילו ליבה, מה לעשות, ובתקופה שלנו, עם תוכנית הבראה מסודרת שעשינו פשוט איזנו את התקציב של בני ברק לראשונה אחרי 30 שנים, עד היום שומרים על זה, ויש לשבח על כך את העירייה הנוכחית. שומרים על האיזון התקציבי. לכן, כשמדברים על חשש שאולי זה יוריד את ההצלחה המקצועית אז זה קצת מעליב, אבל, ידידי מלכיאלי, אנחנו צריכים להיות סבלניים ולשמוע.

לא, אני רוצה ללמוד, אני באמת רוצה להבין.

אני רק אסיים את דבריי ואומר שמשרד הפנים מפעיל תוכנית משפיעים במגזר המקומי, תוכנית שפועלת גם לשילוב חרדים במגזר הציבורי לאחר הכשרה שתאפשר את השילוב שלהם באופן הטוב ביותר.

לגבי הדברים שאמרתם. ייתכן שדבריי לא הובנו כהלכה, אחדד: לא אמרתי שבחירה כזו או אחרת היא מה שעשוי להביא לפגיעה אפשרית באיכות השירות. אמרתי שתנאי העדפה מתקנת עלולים להצר את יכולת שיקול הדעת של מקבלי ההחלטות. אגב, מדובר גם על מקבלי החלטות שהם עצמם חרדים ושיקול הדעת שלהם יכול להיפגע בשל שיקולי העדפה מתקנת. הדבר הזה עשוי להביא לפגיעה ברמת השירות המיטבית שהייתה יכולה להיות. יש לומר שנכון הדבר כי יכולים להיות להעדפה זו גם אפקטים חיוביים. כמו שאמרתי, אנחנו לא מתנגדים להצעת החוק ואנחנו רק רוצים לציין את העובדות.

שירה, שמענו את דברייך בקשב רב. אתם, גורמי המקצוע, מוכיחים פעם אחר פעם שאתם רואים את התמונה הגדולה פחות מאיתנו. אני רוצה להבין - - -

היא ניתקה?

שירה, את שומעת אותנו?

היא סיימה והלכה. אני מבקש - - -

נו, מה אמרתי? היא הייתה צריכה להגיד את מה שיש לה.

אני שומעת אתכם.

הנושא שאת מעלה, שאנחנו מצמצמים את יכולת שיקול הדעת של ועדת האיתור, לא שמענו אמירות כאלה כשדובר במגזרים אחרים. למה כשזה הגיע לציבור החרדי פתאום עולה נושא צמצום יכולת שיקול הדעת של ועדת האיתור או של המנכ"ל? אני מכיר משרדי ממשלה שבוחרים אנשים פחות ראויים מקבוצות אחרות, ואני מברך על זה, כי גם הם צריכים ייצוג בשלטון המקומי ובמשרדי הממשלה. למה כשזה מגיע לציבור החרדי פתאום את מזדעקת שאת מפחדת מצמצום שיקול הדעת של המחליט. למה דווקא על הציבור החרדי אתם מזדעקים כל כך? למה אתם לא מגישים הצעת חוק לבטל את החוק שעבר כלפי אוכלוסיות אחרות?

ראשית, איני חושבת שאני מזדעקת ולטעון כך זה דבר לא מדויק וגם דבר שיש בו בעיתיות אחרת בשיח. אני לא מזדעקת, אני מציגה עמדה. אמרתי שאנחנו לא מתנגדים להצעת החוק, באופן דומה כשעלו בעברו וכשדנים בעתיד, גם פה, חבר הכנסת מלכיאלי, אני הקשבתי מתחילת הדיון וכן גם אתה, נאמר שהכוונה היא להרחיב את ההצעה הזו גם בנוגע לאוכלוסיות נוספות, כשאני מגיבה להצעה אני מתייחסת גם להרחבה המדוברת שיושב-ראש הוועדה הצהיר שהוא עצמו יחתור לכך. ההתייחסות היא לגבי כל - - -. אני מעלה את הטענה שאומרת באופן ברור שלדבר הזה יכולות להיות גם השפעות שליליות.

אנחנו לא מתנגדים להצעת החוק, בסופו של דבר מדובר במדיניות ובאיזונים וחשוב לנו להציג את עמדתנו. זה נכון לגבי כל תנאי שנקבע, שמצר את שיקול הדעת של ועדת האיתור לגבי כל אוכלוסייה. לא התייחסתי באופן ספציפי לאוכלוסייה החרדית, אמרתי את זה רק לגבי דברים שהם כן ולא לגבי דברים שהם לא כי כולנו מבינים שההצעה הזו לא תישאר רק באוכלוסייה החרדית. אז אני לא כל כך יודעת להגיב לשאלה.

תודה רבה לך. איריס נחמיה, ראש אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות בנציבות שירות המדינה, בבקשה.

שלום לכולם, אנחנו עובדים יחד עם הוועדה כבר הרבה זמן כדי לקדם את חובת הייצוג ההולם בסקטור הציבור בכלל ובשירות המדינה בפרט. עבורנו זה כלי מאוד חשוב כדי להגביר את האמון של האזרחים בשלטון ובשירות המדינה. אנחנו רואים בהצעה הזו הזדמנות טובה לקחת את הפרקטיקות שאנחנו בחנו לאורך השנים ולהחיל אותן גם על השלטון המקומי וגם על החברות הממשלתיות. יחד עם זאת, לאור הניסיון שלנו ובהמשך לדברי היועצת המשפטית, חשוב לי לחזק כמה נקודות שחשוב שתיקחו אותן בחשבון. השגת ייצוג הולם היא תהליך הדרגתי שדורש סט כלים מגוונים. כאן אני מתייחסת לנושא ייעוד המשרות. בבחינה שעשינו לאורך הזמן ראינו שזה באמת מגביל, שנסגרת הדלת הראשית ואנחנו מייעדים משרות רק לאוכלוסיות ספציפיות. יש לזה תפיסה סטיגמטית, סטריאוטיפית מאוד, ייעוד משרות נעשה בדרך כלל ברמות מאוד נמוכות. לא זו הדלת הראשית שהיינו רוצים שהאוכלוסייה החרדית תבוא בה בתפקידים שיכולים להיות מאוד רלוונטיים, דווקא בדרגי הביניים והדרגים הבכירים.

מה זה "בדרגי הביניים", כי הם לא מספיק מוכשרים?

הנושא הזה של ייעוד המשרות - - -

אדוני היושב-ראש, אני - - - להגן - - -

רק עוד משפט אחד בנושא הזה של ייעוד המשרות - - -

מה זה "בדרגי הביניים", למה מה?

רגע - - -

כן, אני שואלת מדוע המגזר החרדי צריך להתחיל בדרגי ביניים, למה מה, הם לא מספיק מוכשרים? תדעי שמי שלומד גמרא יש לו מוח מחודד מאוד.

אני אמרתי בדיוק הפוך, גבירתי, אני אמרתי שדווקא ייעוד המשרות יוצר מצב שהמשרות שמייעדים אותן הן דווקא בדרגים הנמוכים. כמו שאת אומרת, אנחנו רוצים שייכנסו בדלת הראשית לכלל הדרגים, מהדרג הזוטר ועד הדרג הבכיר יותר ויהיו שותפים קבלת ההחלטות כי זה באמת חשוב כדי לייצג את החברה החרדית ואת כלל הפסיפס הישראלי בתוך שירות המדינה.

היום אנחנו משתמשים בנושא הזה דווקא כסנקציה, במקומות שבהם אנחנו רואים תת-ייצוג של אוכלוסייה מסוימת, אז נציב שירות המדינה פועל מול אותו המשרד ואומר שהוא דורש לייעד משרות בשביל להביא לרמה גבוהה יותר של ייצוג. אבל ככלל אנחנו באמת משתמשים בזה כסנקציה כי ראינו שלאורך הזמן זה דווקא הפוך ממה שרצינו לעשות וזה דווקא מנציח את הפערים.

חשוב לנו לציין שהייעוד של משרות צריך להיות לפי שיעור האוכלוסייה בגיל העבודה. אני אתן רגע את הנתונים לגבי האוכלוסייה החרדית: היום קבענו בהחלטת הממשלה שזה יהיה 7% מתהליך הקליטה, מהזרם של כניסה לתוך שירות המדינה. אנחנו יודעים שהיום זה עומד על 4.8%. מספר המועסקים בתוך שירות המדינה מקרב האוכלוסייה החרדית עומד על 1.2%, אנחנו באמת - - -

זה למי ששואל למה אולי כן צריך תיקון.

- - - היעד הזה למעשה יסייע, שהוועדה, וועדת החוקה מאוד מסייעת לנו לקדם את היעדים האלה כי בסוף צריך מקל וגזר. צריך לקבוע יעד וגם לתת את הכלים כדי שאפשר יהיה לעמוד בו.

אני אומר עוד נקודה לגבי סעיף ההתאמות: נכון שנדרשות התאמות בשביל שאפשר יהיה לקלוט את האוכלוסיות השונות, בוודאי את האוכלוסייה החרדית, לתוך שירות המדינה. יש בסוף הרבה מאוד סוגים של התאמות. אנחנו עושים התאמות בתהליכי המכרז, בתהליכי הגיוס, המיון ועוד. אם אנחנו מסתכלים על אנשים עם מוגבלות אז יש צורך לעשות התאמות מבחינת המערכות שיתמכו בהם, זו דוגמה, לכן אנחנו לא חושבים שנכון להכניס את זה לתוך חקיקה שאחר כך מגבילה, כי אם צריך עוד התאמות אז יהיה קשה להכניס את זה לתוך תהליכים של חקיקה. זה רק יוצר חסמים

אסכם ואומר שאנחנו לגמרי בעד ההצעה הזו, אנחנו שמחים מאוד, הצעה שכזו יכולה לסייע לייצוג הולם של האוכלוסייה החרדית. יחד עם זאת, חשוב לנו להביא את הניסיון שלנו על מנת שבסוף זה לא יגביל ואנשים יוכלו להיכנס לתוך השלטון המקומי והחברות וזה לא יהיה משהו בלתי-אפשרי להשיג אותו.

אני מודה לך, באמת יש שיתוף פעולה של הוועדה והנציבות. הזכרת גם את החלטת הממשלה שצריכה - - - הייתי רוצה את ההתייחסות שלכם גם לקראת ההכנה לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, התייחסות שלוקחת בעצם את הצעת החוק הזאת ובודקת גם לגבי האוכלוסייה הערבית וגם לגבי אוכלוסיות אחרות שאצלכם הם מובנות כאוכלוסיות יעד. אני רוצה להוציא תחת ידי משהו מתוקן שייגע בכל המגזרים, כולל הנושא של אנשים עם מוגבלות שאני לא בטוח שיש התייחסות אליהם בחברות הממשלתיות. לכן אני כבר אומר שהיום, בעזרת השם, נעביר את זה בקריאה הראשונה, אבל בין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והשלישית אנחנו נפתח את כל הדברים הללו ונתקן את הצעת החוק הזו שהיא תהיה שוויונית ונכונה, ותפתור בעיות שקיימות. זהו צורך חיוני של החברה, לא רק כדי לייצר שוויון, זה נכון גם מהבחינה המקצועית כי אנחנו משרתים את כלל האוכלוסיות. הגיוון המקצועי, הגיוון המגזרי בקרב אנשי המקצוע הוא קריטי, תודה, איריס. נדבר עם טל רוזנפלד מרשות החברות הממשלתיות.

שלום לכולם. רק דבר אחד, רציתי להפנות את תשומת לבכם, היועצת המשפטית של הוועדה אמרה בתחילת הדיון שבחוק החברות הממשלתיות - - - לעניין עובדים שיהיה ייצוג הולם למי שאחד מהוריו נולד באתיופיה או שהוא בן העדה הדרוזית. אני מניחה שזה גם גלגול של כל מיני הצעות חוק פרטיות וזה באמת הסדר שהוא לא שלם, יכול להיות שיש להכניס אוכלוסיות נוספות. מה שכן, ההסדר שקבוע היום לגבי האוכלוסיות הללו הוא הרבה פחות רחב מההסדר המוצע, הוא לא כולל יעד שקבוע בחוק, הוא בעצם מגלגל את זה לדירקטוריון. ההנחה היא שחברה ממשלתית היא חברה שצריכה לעמוד ביעדים עסקיים, ונותנים לדירקטוריון לקבוע את הידע של אותה חברה ולשאוף לייצוג המקסימלי של אותן האוכלוסיות שתקבענה בחוק.

מה שקבוע היום זה בעצם שהדירקטוריון קובע הוא צריך לשאוף לזה, לתת לזה - - - אבל הידע שאנחנו רוצים עכשיו הוא יעד שלא קבוע בחוק ואנחנו חושבים שהחברות צריכות לפעול לאמץ אותו.

תרשי לי לחלוק עלייך בדבר אחד, אני לא מחוקק חוקים כדי שאנשים ישאפו או ינשפו. אנחנו קובעים דברים ואין שום הבדל בין דירקטוריון של חברה ממשלתית לבין משרד ממשלתי. מה שנכון לגבי משרד ממשלתי יכול להיות נכון גם לגבי חברה ממשלתית שיש לה דירקטוריון. זה לא - - -

אני לא מדברת על הדירקטוריון, אני מדברת על העובדים. - - - סעיף אחר.

גם אני מדבר על העובדים. את אומרת שבעצם את רואה בחוק המלצה לדירקטוריון השואף. אנחנו לא נמצאים בבית ההמלצות אלא בבית המחוקקים, אנחנו נחוקק וכמובן שאנחנו רוצים לשמור על איכות החברות הממשלתיות כמו גם שמירה על איכות משרדי הממשלה, אין שום הבדל בעניין הזה. זה שנותנים גיוון קבוצתי לא אומר שזה יבוא, חלילה, על חשבון איכות העובדים. אבל, יכול להיות שלא היינו צריכים את כל החוק הזה אם היינו רואים שבאמת הדירקטוריונים בחברות הממשלתיות זיהו דווקא את כל הגאונים בקבוצות המיעוט והצליחו למנות יותר מדי חרדים, ערבים, ויוצאי אתיופיה. במקרה שכזה היינו צריכים לאזן. מאחר שזה לא קרה אז אנחנו נמצאים במקום הזה. אנחנו בהחלט נדון בדברים ואנחנו נשמע גם את ההערות שלכם כשנגיע לדיון הממצא יותר. אני שוב חוזר ומבקש מהיועצת המשפטית ומהנהלת הוועדה לרכז עם מרכז המחקר את מגוון הדברים והנתונים כדי שנוכל לקבל החלטה. גם עורכת הדין רוזנפלד קראה להסתכל הסתכלות רחבה על כולם, כיום מופיעים רק יוצאי אתיופיה ובני העדה הדרוזית. נציגת משרד העבודה והרווחה, מיראל נח'ול, בבקשה.

שלום לכולם, אני נציגת נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. אנחנו לרוב מתנגדים לכל הצעת חוק שיש בה התייחסות לאוכלוסייה אחת בלבד. אנחנו חושבים שזה המקום להכניס את כל האוכלוסיות שסובלות מתת-ייצוג כמו שנמצא בחוק שירות המדינה. אני שמחה שיושב-ראש הוועדה מתעקש על זה שלקריאה השנייה והשלישית ייכנסו שאר האוכלוסיות שסובלות מתת-ייצוג. אני חושבת שייעוד משרות, וזה עלה פה כמה פעמים, לא בהכרח ינציח את האפליה, ההיפך הוא הנכון, אנחנו חושבים שהיום אנחנו נמצאים במקום שצריך לפתוח את הדלת בדרך כלשהי.

אין ספק שכל תהליך הייצוג וכל התהליך של כניסת האוכלוסיות הסובלות מתת-ייצוג לחברות הממשלתיות ולרשויות המקומיות צריך להיות ערוך בצורה שמותאמת לאוכלוסיות האלה כמו שעולה מהצעת החוק. יכול להיות שזה צריך להיות ממש בחוק, או שיש לקבוע הגדרה כללית להתאמות שיהיו כדי שההתאמות תהיינה עבור כל אחת מהאוכלוסיות האמורות. ייעוד משרות בכל הדרגים והדירוגים הוא חשוב מאוד כי אנחנו חושבים שהיום, בלי ייעוד משרות וכניסה בדרך הכללית – ייפגעו האנשים שמשתייכים לאוכלוסיות מסוימות וההליך לא בהכרח ייטיב עמם. גם אם ההליך עצמו מותאם, ההתאמה שקיימת היום אינה מיטבית. הייעוד הוא מאוד חשוב, אנחנו מתנגדים כל עוד ההצעה היא רק עבור אוכלוסייה אחת, אבל כל עוד אנחנו מדברים על כל האוכלוסיות המודרות אז אנחנו בעד התיקון ומקווים שזה יעבור.

(היו"ר מיכאל מלכיאלי, 10:30)

למה לא התנגדתם בעבר, כשהיו רק חלק מהאוכלוסיות ולא הכניסו חרדים?

גם אז התנגדנו.

אז מעולה.

התנגדנו תמיד להעדפה של אוכלוסייה אחת מבין כל האוכלוסיות הנפגעות, אפשר לראות את העמדות שלנו בכל הצעת חוק שהוגשה.

תודה רבה. מאיר דויטשר ממשרד הפנים, בבקשה.

שלום לכולם, תודה עבור זכות הדיבור, במשרד הפנים אנחנו רואים חשיבות גדולה לנושא הגיוון ופועלים רבות להצלחתו. אפשר לציין שאתמול עברו תקנות לקליטת עובדים ברשויות המקומיות, זו סוג של מהפכה בשלטון המקומי. התקנות כוללות במפורש ייעוד משרות לכלל אוכלוסיות הגיוון וגם כוללות התייחסות להגדרת "סטודנט" שגם בנות סמינרים גם יוגדרו כסטודנטיות. אנחנו עדיין לומדים את הנושא של יישום התקנות יחד עם הרשויות המקומיות על מנת ליישמן בכל הרשויות. יש לנו כמה שאלות לגבי הצעת החוק. מה קורה עם רשויות שיש בהן 100% חרדים, איך אפשר לשבץ פי שניים מהם? היינו שמחים להתייחסות הוועדה.

מה פירוש "פי שניים"?

בהצעת החוק מוצע "פי שניים מאחוז האוכלוסייה החרדית".

שאלו יהיו השאלות.

יש גם היום לא מעט פעילויות שאנחנו מבצעים על מנת לעודד גיוון, כולל של האוכלוסייה החרדית. זה כולל חליפות בקשה שהוצאנו לרשויות המקומיות על מנת לוודא מה מצב הגיוון ברשויות. עשינו הכשרות רוחב והכשרות עומק בנושא זה ברשויות המקומיות, אנחנו פועלים עכשיו להגדיר ממוני גיוון, הגדרת תפקיד של ממוני גיוון ברשויות המקומיות. אנחנו גם מנסים לפעול, עשינו הכשרה ייעודית כדי למדל את נושא הגיוון ברשויות מסוימות ולהעביר את זה לכלל הרשויות.

תודה, מאיר. עירית מהשלטון המקומי, בבקשה.

שלום לכולם, אני מברכת את היושב-ראש על העבודה שהוא עושה. מאיר דויטשר ממשרד הפנים אמר את כל אשר על לבנו ואני מצטרפת לדבריו. אבקש לציין שיחד עם משרד הפנים הוצאנו התייחסות לייצוג בני העדה האתיופית אז כן היינו רוצים לשלב את ההתייחסות בהצעת החוק הנדונה. נשמח לצרף את הערים הגדולות המעורבות שיש כמו ירושלים ואשדוד. במקום שבו כבר יש עכשיו 40% של אוכלוסייה חרדית, אז מה המשמעות, שיהיו 80%? אלו דברים שיש להתייחס אליהם יותר לעומק. אנחנו בהחלט מברכים גם את הוועדה וגם את היושב-ראש על הרצון ועל הכוונה להכניס גיוון לעולם התעסוקה.

תודה. שירה ברלינר ממשרד העבודה, בבקשה.

שלום לכולם, אנחנו מברכים על הצעת החוק שהיא באמת חשובה ונוגעת בנקודה מאוד כואבת ונכונה.

שירה, אני רוצה לומר שאני מכיר את הפעילות שלך במשרד העבודה. צריך לציין לשבח אותך ואת משרד העבודה שאתם עושים באמת עבודת קודש. אני ראיתי כמה מקומות, הלוואי ועוד כמה משרדי ממשלה היו לומדים מכם איך להתאים את הפעילות שלכם למגוון האוכלוסיות.

תודה, היה שווה לעלות. לגבי הצעת החוק, קודם כל שמשרד העבודה במסגרת מינהל האוכלוסיות פועל לשילוב של האוכלוסייה החרדית, אבל גם של אוכלוסיות נוספות. אני מצטרפת למה שאנמר כאן בנוגע לכך שהחוק צריך לחול גם לגבי אוכלוסיות נוספות. ככל שהוא יהיה שוויוני אנחנו תומכים בכל דבר שמעודד שילוב במקומות עבודה, בפרט מקומות עבוד ציבוריים.

ככל שיש תת-ייצוג של האוכלוסייה החרדית במקומות העבודה שצוינו, זה נובע גם מחסמים אובייקטיבים. לצד המקל צריך להגיע גם גזר, צריכות להיות תוכניות תומכות של הכשרה והשכלה כדי שיגיעו אותם מועמדים בצורה הטובה ביותר למשרות.

לגבי הנושא של ייעוד המשרות בשלטון המקומי ובחברות הממשלתיות: ה- - - של שיעור החרדים בערים שיש בהן חרדים היא בערך 17%. זה נתון ממחקר של דוקטור איתן רגב. המשמעות היא שברשויות המקומיות, לפי החוק, בחמש השנים הראשונות יהיה צורך בשילוב של 30% כדי להגיע לתקרה. בחברות הממשלתיות יהיה צורך ב-22%, פי שניים מייצוגם באוכלוסייה. זה מספר גבוה מאוד, צריך לחשוב האם אנחנו יכולים לייצר מלאי גדול כל כך של מועמדים בעלי כישורים מתאימים ש - - - 30% מעובדי הרשויות המקומיות, זה די הרבה, לכן אני מציע שהנושא הזה ידון גם על בסיס נתונים ונראה איך מתאימים את ההיצע לביקוש.

בחוק כבר עולה השאלה שהצגת, כבר נקריא זאת. תודה, שירה. עילם שניר ממשרד המשפטים, בבקשה.

שלום לכולם, דבר ראשון, צריך להגיד לפרוטוקול שמבחינת תקנון הממשלה הצעת החוק לא עברה ועדת שרים ולכן עמדת הממשלה היא להתנגד להצעת החוק.

הממשלה לא תומכת, לא "מתנגדת".

לא, העמדה היא להתנגד. זה לפי תקנון הממשלה.

מה כמו שחייבים לכתוב בס"ד בראש הדף אז חייבים לכתוב שהממשלה מתנגדת?

אני רק אומר. לגבי גוף ההצעה, דברים שעלו גם על ידי היועצת המשפטית של הוועדה, חשוב לנו להבהיר, זה עלה גם בעבר בהצעה שנגעה בשירות המדינה, הנושא של חובת ייצוג הולם, יש את העניין של תת-ייצוג והצורך לאפשר גיוון בייצוג. אנחנו תומכים בדבר הזה, אבל הנושא של חובת ייצוג הולם, במיוחד שימוש בכלים כמו העדפה מתקנת וייעוד משרות – כלים מחמירים - - -

כשזה נגע לאוכלוסיות אחרות התנגדתם?

כדי לאפשר שימו בכלים שנועדו לאפשר שוויון לקבוצות מופלות, צריך לתמוך את הדבר בנתונים. העמדה - - -

אתה לא חושב שזה מבוסס?

עמדתנו היא שזה לא מבוסס.

אנחנו מצפים שמשרד המשפטים יעשה עבודה יותר מקצועית ויבסס את הדעה.

אני רק אומר שזו העמדה שלנו - - -

לא, זו לא העמדה שלכם, משרד המשפטים לא יכול לטעון כאלו טענות, אנחנו מצפים מכם לטענות יותר טובות. ברשויות מקומיות רבות אין עובד חרדי אחד, מה יש לבסס.

הביסוס הוא לא לגבי הייצוג החסר, הביסוס הוא לגבי הסיבות לתת הייצוג, האם מדובר בחסמים שהם עניין של הכשרות או שמדובר באפליה שיטתית.

נכון, זו אפליה שיטתית, אם אתם חושבים ככה אתם בבעיה. סליחה שאני אומר את זה, עילם, אתה אדם נחמד, אם משרד המשפטים אומר זאת אז אתם בבעיה.

אנחנו אומרים שצריך לבסס את זה בנתונים - - -

לא צריך לבסס, רק צריך לפתוח את הראש קצת.

חשוב לי להסביר: משרות הן משאב מוגבל. השימוש בכלי הזה בא על חשבון קבוצות אחרות שאנחנו יודעים שהן מופלות לאורך שנים. מדובר באנשים עם מוגבלויות, האוכלוסייה הערבית ועוד. מה שאמר היושב-ראש לגבי יישור קו עם שאר הקבוצות זה דבר מבורך ונדרש, כמו לגבי האוכלוסייה הערבית שהנתונים מראים שיש תת-ייצוג בחברות ממשלתיות, אנחנו יודעים שיש אפליה כלפי האוכלוסייה הזאת ולכן אנחנו חושבים שיש לכלול גם את הקבוצות האלו.

בהקשר נוסף - - -

עילם, לפעמים יש דברים שלא צריך למצוא להם הוכחות. אל תעשה מחקרים, חבל על הזמן הזה, יש אלפי חרדים שמחזיקים בתואר שני והם מוכשרים לא פחות מאף מגזר אחר. זה שהם מופלים זה נתון ולא צריך לבדוק את זה, תסתכל ברשויות המקומיות ותראה איפה אנחנו נמצאים, תסתכל בדירקטורים ותראה איפה אנחנו נמצאים.

אני משקף את עמדת המשרד שנאמרה כבר בעבר. אני רוצה לומר את מה שצוין גם על ידי היועצת המשפטית של הוועדה לגבי ייעוד משרות. לאפשר כפל זה דבר שיבוא על חשבון קבוצות אחרות.

נכון, כמו החוקים הקודמים שהיו על חשבון קבוצות אחרות.

כוונתי לקבוצות אחרות שהמחוקק הכיר בהן כסובלות מתת-ייצוג.

אז אנחנו עכשיו המחוקק ואנחנו רוצים להכיר בזה.

אם לוקחים אוכלוסייה שאין ביסוס נתונים לגביה, ולתת ייעוד משרות בכפל ייצוג כשזה בא על חשבון קבוצות אחרות שהמחוקק הכיר באפליה כלפיהן, זה מעלה קושי מאוד גדול.

עוד כמה דקות גם הפסיקה - - - קריאה ראשונה תגיע לזה.

אני רק - - -

אתה מציב לי עובדות שהן לא נכונות, אתה מחליט החלטה ומתבסס עליה ושואל שאלות. אני אומר לך שאם תהיה אובייקטיבי ותבדוק את זה – אתה תסכים איתי.

אני משקף את הדברים מבחינתנו.

אתה נהדר, זה לא אישי.

דובר פה על העניין של התאמות, כמובן שיש צורך במבדקי קבלה והתאמה, אין הבנה של הבודקים לעולם התוכן של האוכלוסייה החרדית ולכן זה יוצר הטיה לרעת נציגיה. גם אנחנו חושבים שההתאמות הללו נדרשות, לא בטוח שצריך בהכרח לכתוב את הדברים הללו בחקיקה, זה לא כתוב לגבי אוכלוסיות אחרות. בחוק החברות הממשלתיות כתוב שיינקטו האמצעים הנדרשים, בחוק שירות המדינה הנציב מקבל סמכויות כלליות לקבוע הנחיות, לכן אני לא חושב שצריך להיכנס לפרטים האלה. אני רוצה להגיד שיש חשש בהקשר הספציפי שההתאמות הללו יכולות לייצר פגיעה באוכלוסיות אחרות. יש להבטיח שהדבר לא יקרה, אני חושב שצריך לדבר על זה ברמת הנוסח.


(היו"ר יעקב אשר, 10:39)

נציב שירות המדינה מכיר בבעיה של אפליה בקבלה לשירות המדינה ובהתאמה של המבחנים.

אחדד: יכולות לעלות במצבים מסוימים שאלות, הנושא של ההתאמות לאוכלוסייה החרדית יכול ליצור שאלות בהקשרים של שוויון ודברים מהסוג הזה. הדברים הללו צריכים איזון עדין ואנחנו לא בטוחים שהפתרון הוא לכתוב הוראה שכזו בחקיקה. יש לקבוע סעיף שנותן שיקול דעת ומפנה לדברים שקיימים בחקיקה הקיימת.

הצעת החוק מדברת על ייצוג הולם גם בחברות עירוניות. החובה הזאת לא קיימת לגבי הקבוצות האחרון, למעט נשים. כרגע הסיטואציה הזו עוברת ככה אז היא יוצרת חוסר איזון.

אני אומר שהיא לא תעבור ככה, ולכן אני מבקש את כל הנתונים. גם לגבי ההתאמה או אי-התאמה, איך לעצב את החוק בצורה כזו שהוא לא יהפוך בעצמו לגורם אפליה כלפי מישהו אחר. אני מבקש להתחיל לעבוד על תיקונים להצעת החוק הזו כדי שבישיבות הבאות נוכל לדון כבר בהצעות לשינוי. החוק יעבור שינויים, אני אומר את זה גם כיושב-ראש הוועדה וגם כאחד ממגישי הצעת החוק יחד עם חבר הכנסת גפני. יעל סיני משדולת הנשים, בבקשה.

שלום לכולם, תודה רבה, אני רוצה להתחבר לדברים שאמרתי בפתח הישיבה על הצורך בייצוג אוכלוסיוות מגוונות בכל דרגי קבלת ההחלטות. כנציגת שדולת הנשים וברוח התקופה הפוליטית אני אשמח אם אנחנו נזכה לראות אחרי הבחירות הבאות גם חברות כנסת חרדיות שמשתתפות בדיונים. אני רוצה לומר שעמדתנו היא שייצוג מקסימלי של מגוון האוכלוסיות הוא ברכה ושכולם יכולים להיתרם. ההערה שלנו נוגעת לנושא של ההתאמות: אנחנו מעלות חשש בנוגע להתאמות בכל מה שקשור להכשרות, איך אנחנו נמנע את הפגיעה בנשים ביחס לדברים שנוגעים בהפרדה.

אני יודעת ששאר הדברים יכולים להיפתר, אבל הנושא של הפרדה מגדרית ובעיה עם נוכחות של נשים במרחב הציבורי או ניהול של נשים, או מפגש כזה או אחר, עלולה להיגרם פגיעה בשוויון. אני בטוחה שזו לא כוונת החוק אבל אשמח אם תינתן הבהרה איך בנוסח הזה לא תתאפשר פגיעה שכזו. אני חושבת שכניסה של חרדים וחרדיות לשרות הציבורי יכול ליצור איזון שישפיע על המרחב הציבורי שבו נראה יותר ויותר נשים חרדיות במרחב הציבור וגם יותר ויותר אירועים משולבים שבהם האוכלוסייה החרדים וצרכים של שוויון נשים לא מגיעים בהתנגשות.

אם אתה משלב מחקר בעבודת הוועדה אז כמובן שגם לנשים יש בעיית ייצוג בכל הגזרות, בטח בדירקטוריונים של חברות ציבוריות ומשרות בכירות בשירות הציבורי. אשמח שיערכו את הבדיקה גם בכל מה שנוגע לייצוג נשים. תודה רבה.

אתחיל מהסוף: הנחתי את הייעוץ המשפטי והנהלת הוועדה לאסוף את כל הנתונים כולל הנתון שביקשת. אנחנו יודעים שחלה התקדמות גדולה בנושא ייצוג נשים אבל אני רוצה גם את הנתונים הרשמיים. לגבי החששות שהעלית: ארגיע ואומר שחלק גדול מהנושא של ההתאמה שדובר עליה, הכוונה הייתה לאפשר. אני אתן לך דוגמה: יש במגזר החרדי בנות שלומדות כמעט את אותם התכנים שלומדים בבתי ספר אחרים, אלו מבחנים שדי מקבילים לבגרויות והם נקראים "מבחני סאלד". המבחנים הללו הם כמעט ברמה זהה לבגרויות. אותן בנות מופלות מאוד בקבלה לעבודה בגלל שאין את הכותרת "בגרות" מעל המבחנים שהן עברו, זה עומד בעוכריהן בקבלה למקומות עבודה. אני חושב שצריך לראות איך לעשות את הדברים, זה נחוץ מאוד כדי למנוע אפליית נשים חרדיות, כי הן בעצם לומדות את כמעט כל המקצועות וברמה גבוהה מאוד. הרבה מהנשים החרדיות משמשות כמתכנתות בכירות במשק הן בנות חרדיות שלמדו במסגרות ייחודיות שהן מקבילות לחלוטין למה שלומדים במקומות אחרים. מה שלא, למשל לגבי מקצועות אחרים, יותר קשה להן בגלל שהן תחת מבחני סאלד. דבר שני, הסירי חשש מלבך, אנחנו לא הולכים לקבוע שיהיו מקומות רק לגברים או רק לנשים, ודאי שלא. אני מצפה להתחשבויות בנושא כשרות ונושאים אחרים תרבותיים שנוגעים בקבלת עובדים חרדים. אבל, ודאי שאיננו מבקשים לפגוע במגזר או במגדר אחר. אין לזה שום ביטוי בהצעת החוק ואת יכולה להסיר חשש מלבך, אני מודה לך.

אבקש מהיועצת המשפטית להקריא את הנוסח, אחר כך נסכם, אם הסיכום יהיה על דעת המקום ועל דעת הקהל אז אנחנו נעבור להצבעה, בבקשה.

"הצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני האוכלוסייה החרדית ברשויות ובתאגידים ציבוריים (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020

תיקון חוק החברות הממשלתיות
1.
בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975 –



(1) אחרי סעיף 50א יבוא:



"ייצוג הולם לאוכלוסייה החרדית
50א1.
(א) בקרב העובדים בחברות הממשלתיות, בכלל המשרות והדירוגים, יינתן ביטוי הולם, בנסיבות העניין, לייצוגם של בני האוכלוסייה החרדית; לעניין זה, "בן האוכלוסייה החרדית" – כהגדרתו בסעיף 15א לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959 (להלן – חוק שירות המדינה).





(ב) הדירקטוריון יפעל לקידום ייצוג הולם בקרב העובדים בחברה בהתאם ליעד שיקבע, ולשם כך ינקוט אמצעים הנדרשים בנסיבות העניין אשר יש בהם כדי לאפשר ולעודד ייצוג הולם, לרבות אלה:








(1) ביצוע התאמות במבדקי הקבלה לעבודה, ההכשרה וההדרכה לעבודה והכל בלי שהדבר יטיל על המעביד נטל כבד מדי;








(2)
(א) ייעוד משרות אשר יועסקו בהן רק מועמדים מקרב בני האוכלוסייה החרדית, בהתאם ליחס בין בני האוכלוסייה החרדית לכלל האוכלוסייה לפי הערכות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;









(ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), במשך חמש השנים הראשונות מיום התחילה, ייעודו משרות כאמור בכפל היחס בין בני האוכלוסייה החרדית לכלל האוכלוסייה;









(ג) המשרות הייעודיות כאמור בפסקת משנה (א) יוקצו באופן יחסי לכל סוגי המשרות והדרגות.








(3) מתן הוראה בדבר מתן עדיפות למועמדים מקרב בני האוכלוסייה החרדית אם הם בעלי כישורים דומים לכישוריהם של מועמדים אחרים, לעניין משרה או קבוצת משרות או לעניין דרגה או קבוצת דרגות שיפורטו בהוראה, ולתקופה שתיקבע בה.







(ג) הוראות סעיף זה יחולו על חברה ממשלתית המעסיקה יותר מ-50 עובדים.







(ד) הוראות סעיף זה יחולו על כל דרכי הקבלה לעבודה והקידום בעבודה בחברה ממשלתית, לרבות מינוי בדרך מכרז, העסקה שלא במכרז ומינוי בפועל.";



(2) בסעיף 50ב(ב)(2), אחרי "העדה הדרוזית" יבוא "ובני האוכלוסייה החרדית ";



(3) בסעיף 54(7ב), במקום "בסעיף 50א" יבוא "בסעיפים 50א ו-50א1";



(4) בסעיף 60ב –




(א) בסעיף קטן (א)(1), אחרי "בסעיף 50א(ב)" יבוא "ובסעיף 50א(1)(ב)";




(ב) בסעיף 60ב(ב) –





(1) בהגדרה "מועצה", אחרי "סעיף 50א(ב)" יבוא "וסעיף 50א1(ב)";





(2) בהגדרה "השר הממונה", בסופה יבוא "ולעניין בנק ישראל – ראש הממשלה."".

תיקון פקודת העיריות
2.
בפקודת העיריות, אחרי סעיף 173ב יבוא:



"ייצוג הולם לבני האוכלוסייה החרדית
173ג.
(א) בקרב עובדי עירייה, בכלל המשרות והדירוגים, יינתן ביטוי הולם, בנסיבות העניין, לייצוגם של בני האוכלוסייה החרדית; לעניין זה, "בן האוכלוסייה החרדית" – כהגדרתו בסעיף 15א לחוק שירות המדינה.





(ב) נדרשת העדפת מועמד לשם ביצוע הוראות סעיף קטן (א), תינתן העדפה כאמור אם המועמד הוא בעל כישורים דומים לכישוריהם של מועמדים אחרים.





(ג) נוסף על סעיף קטן (ב), עירייה תייעד משרות אשר יועסקו בהן רק מועמדים שהם כשירים לתפקיד מקרב בני האוכלוסייה החרדית.





(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), במשך חמש השנים הראשונות מיום התחילה, עירייה תייעד משרות כאמור, בכפל היחס בין בני האוכלוסייה החרדית תושבי הרשות המקומית לכלל תושבי הרשות המקומית.





(ה) שר הפנים יקבע את אחוז בני האוכלוסייה החרדית בכל רשות מקומית לעניין סעיף קטן (ד); בקביעת אחוז בני האוכלוסייה החרדית יתחשב השר בין היתר בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ובאחוז התלמידים תושבי הרשות הלומדים במוסדות המגזר החרדי בהתאם לנתוני משרד החינוך בכל הנוגע למוסדות הלימוד ברשות; שר הפנים יעדכן בכל 3 שנים את הרשימה.".

גם בעניין הזה יש כמה נקודות, גם כדאי לקבוע במפורש איך קובעים. הייתה פה התייחסות קודמת לכף שצריך להסתכל על גילאים שהם כבר בתוך שוק העבודה ולא על הילדים כי זה לא תמיד משקף. גם אלו דברים שנצטרך להתייחס אליהם וגם לגבי התקופה - - -

לא, ילדים באוכלוסייה זה כן משקף הפוך. כשאת מדברת על עירייה, אחד השירותים המרכזיים שהיא מציעה זה חינוך וכולי. ברור שאת צריכה להסתכל על אחוז באוכלוסייה כולל הילדים. אבל לא אחוז - - -

אבל כדי לחשב את כמות המשרות - - -

לא בטוח, אבל נדבר על זה.

וגם התקופה של כל שלוש שנים לא כל כך מתכתבת עם סעיף קטן (ד) שמדבר על תקופה של חמש שנים.

נכון. אבל החמש לא יישאר חמש והשלוש לא יישאר שלוש.

נמשיך לקרוא: (ו) על אף האמור בסעיף קטן (ד), מספר המשרות הייעודיות לא יעלה על 30 אחוזים מכלל המשרות."

לא ברור 30% ממה.

נכון.

נמשיך לקרוא: "(ז) הוראות סעיף זה יחולו על כל דרכי הקבלה לעבודה בעירייה והקידום בעבודה לפי פקודה זו, לרבות מינוי בדרך מכרז, העסקה שלא במכרז ומינוי בפועל.





(ח) העירייה תגיש לשר הפנים, אחת לשנה, דין וחשבון לגבי ביצוע ההוראות לפי סעיף זה, ובו יפורטו, בין השאר, נתונים באשר לפעולות שננקטו לפי סעיף זה באותה שנה ונתונים באשר לייצוג הולם בקרב עובדיה.







(ט) שר הפנים יגיש, אחת לשנה, לממשלה ולוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, דין וחשבון באשר לפעולות שננקטו באותה שנה לשם ביצוע הוראות סעיף זה וכן נתונים שנתקבלו באותה שנה לפי סעיף קטן (ח), באשר לייצוג בני האוכלוסייה החרדית בקרב עובדי העיריות.







(י) הוראות סעיף זה יחולו בשינויים המחויבים על חברה עירונית וחברת בת עירונית כהגדרתם בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985, וכן על כל חברה שהוקמה לפי סעיף 249(30).".

תיקון פקודת המועצות המקומיות
3.
בפקודת המועצות המקומיות, בסעיף 34א(א), אחרי "173ב" יבוא "173ג".

תיקון חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה
4.
בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988, בתוספת –



(1) בפרט 10, אחרי "50א" יבוא "50א1";



(2) בפרט 11, במקום "סעיף 173ב" יבוא "סעיפים 173ב ו-173ג", ובמקום "שהוחל" יבוא "שהוחלו".

אם כך, אני רוצה לסכם: רוח הצעת החוק והצעת החוק עצמה נחוצות וחשובות. אני מבקש להכין חומר לקראת הישיבות הבאות שבו יוצגו מגוון הפילוחים הרלוונטיים לחקיקה. אני רוצה לטפל בעניין הזה בצורה מלאה ושווה. אם למשל מדברים על העדפה מתקנת לציבור הערבי בנושא משרדי ממשלה אבל בחברות ממשלתיות מקומיות לא קיים, אז כשאנחנו מתקנים את זה לחרדים אנחנו נתקן את זה גם לערבים. אם הדרוזים קיימים פה ולא קיימים במקום אחר אז אנחנו צריכים לבדוק. כל דבר צריך להיבדק בצורה הנכונה, כמובן שגם קבוצת האנשים עם מוגבלויות, גם הסתכלות על מגזרים שונים וגם הנושא המגדרי. אני מבקש כבר ממשרדי הממשלה, בייחוד ממשרד המשפטים, לרכז שיח.

וגם מהמשרד שאחראי על רשות החברות.

כמובן. ודאי שהשר ייתן רוח גבית לעניין הזה. אני מבקש להתחיל בהכנות כי אני רוצה שנוציא תחת ידינו משהו מתוקן.

נבקש מה-מ.מ.מ לרכז את הנתונים ובמקביל נעבוד מול משרד המשפטים.

אני מחזק שוב את ההצהרה שאמרתי מקודם, אנחנו נאשר את הנוסח כמו שהוא מתוך הודעה שלי, כיושב-ראש הוועדה וכמגיש ההצעה, שאנחנו נשנה - - -

וכהתחייבות בפני שני חברי הכנסת שמייצגים את הציבור הערבי.

חד-משמעית. אני לא צריך את אבי ליכט בשביל זה. בסוף עוד יהיה חלון. אם אתם תשכחו להעלות את הנושא של ייצוג המגזר הערבי, אני אעלה זאת בעצמי. אם אני אשכח אז אני כבר מתחייב מהיום שאני אבצע זאת בעזרת השם. זו כוונתי. הבאתי לדוגמה את הכנסת, הכנסת מצטיינת מאוד בנושא של בעלי מוגבלויות, הייתי רוצה לראות את זה גם בחברות ממשלתיות וגם במשרדי ממשלה. מצד שני, בנושא חרדים היא מצטיינת קצת פחות אבל אנחנו נשפר גם בעניין הזה, למרות שאחד האנשים שאני מעריך כאן ביותר הוא מוחמד שמיע' ממזכירות הכנסת. אני רוצה שיהיה גם נציג חרדי.

לאחר שהבנו כולנו מה אנחנו רוצים ולאן אנחנו שואפים, אני מבקש להעלות להצבעה לקריאה ראשונה את הצעת החוק להרחבת הייצוג ההולם של בני האוכלוסייה החרדית ברשויות ובתאגידים ציבוריים (תיקוני חקיקה), התש"ף-2020, של חבר הכנסת משה גפני ועבדכם הנאמן. מי בעד הצעת החוק, ירים את ידו.

הצבעה

אושרה.

פה אחד, ההצעה עברה. תודה ליועצת המשפטית ותודה לכם. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:00.