פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
20/12/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 40
מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
יום ראשון, ה' בטבת התשפ"א (20 בדצמבר 2020), שעה 11:37

פניות ציבור בנושא: שימור פארק אהוד מנור בהרצליה בשל עבודות הרכבת הקלה

חברי הוועדה: יעקב טסלר – היו"ר
יוראי להב הרצנו – מ"מ היו"ר

עמירם סטרולוב - מומחה לניהול אסטרטגי של מערכות תחבורה

ענת בירן - עו"ד מייצגת את התושבים

דני סירקין - תושב השכונה, נציג הפונים

גלילה יבין - תושבת הרצליה

ענבר אשכנזי - ראש תחום תכנון ומידע, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

רון רקח - מנהל אגף א', הוועדה לתשתיות לאומיות, משרד הפנים

ארז ברקאי - מנהל אגף יער ואילנות ופקיד היערות הממשלתי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

דייגו מרטין ברקן - ארכיאולוג מחוז תל אביב, רשות העתיקות

אהוד לזר - סמנכ"ל עירית הרצליה

טל עברון - מנהלת מח' פיתוח סביבתי, עירית הרצליה

רקפת תיבי - מנהלת אגף הקו הירוק, נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים

סיגל ברניר - תושבת השכונה

שרון אליהו - תושב השכונה

ורד קירו-זילברמן

אתי שבתאי

עופרה ארגס – חבר תרגומים

שימור פארק אהוד מנור בהרצליה בשל עבודות הרכבת הקלה

הדיון היום הוא בנושא פניות ציבור בנושא שימור פארק אהוד מנור בהרצליה בשל עבודות הרכבת הקלה. אני אפתח ואומר, קיבלתי את הפניה מידידי חבר הכנסת יוראי, וראיתי לנכון להיענות לבקשה כפי שאני משתדל בכל הבקשות שידידי מפנה לפניות הציבור, רואים שהוא מאוד פעיל חברתית. בדרך כלל פונים לאנשים שעושים משהו בעניין. לא פונים סתם כך למישהו שמקבל פניה ו"מכתבך התקבלה", אלא מעשית בשטח משתדל לעזור ולסייע עד כמה שאפשר.

ראיתי את הפניה הזאת ואמרתי שזה דבר סופר חשוב. אסור לנו לשכוח, בעצם אנחנו רוצים לבוא ולהקל על הציבור, רכבת קלה, להנגיש יותר, דרך יותר מהירה, יותר חלקה, גם אם מדברים מבחינת הזמן ויחד עם זאת יש עוד הרבה דברים שתוך כדי שאנחנו רוצים לסייע, פוגעים אני רוצה להגיד, לא במכוון, אבל זה לא נראה לי כל כך, בפארק נהדר שהתושבים, תושבי הרצליה נהנים מהפארק הזה ויש גם תושבים שגרים בסמוך לפארק וכמה שעברתי על החומר, אני מודה לא ממש לעומק, אני רואה שהגישו חלופות לעניין. זה לא בדיוק מעניין, או שיש הרבה תשובות 'לא הגעתם בזמן', 'לא חשבנו על זה', 'עכשיו זה מדי מאוחר', אבל את זה נשמע בהמשך הדיון.

אבל אני חושב חד משמעית שבדבר הזה צריכים לדון בכובד ראש לפני שרוצים להיטיב עם הציבור, אנחנו לא יכולים מצד אחד לתת מתנה לציבור ומצד שני לתת מכה – ואני מתבטא בעדינות – לציבור. לכן צריכים למצוא את הדרך לשלב את שני הדברים יחד, גם לשמר את הפארק הנהדר שיש במקום וגם לבוא ולתת את הסיוע לציבור עם הרכבת הקלה. שאף אחד לא יחשוב לרגע שאנחנו נגד הרכבת הקלה, ממש לא, אנחנו בעד ואנחנו מברכים על כך, ולאו דווקא בהרצליה, גם בכל המקומות בארץ שעושים את זה, אבל כמו שציינתי, צריכים לבוא ולראות איך אפשר לשלב את שני הדברים יחד, לתת את השירות בלי לפגוע בדברים אחרים.

כפי שהזכרתי, קיבלתי את הפניה מח"כ יוראי להב הרצנו, תושב הרצליה שמכיר את המקום וחי אותו. אני אשמח להעביר אליך את הדיון ומאחל לך ולי ולכולנו הרבה הצלחה.

תודה רבה. לפני שאתה קם אדוני היו"ר, אני רוצה להודות לך על ההיענות המהירה שלך לקיום הדיון ולברך אותך גם על החוק שאתה מקדם בימים אלו שאמור לטייב ולעשות שימוש יותר נכון בכלי הזה שנקרא פניות ציבור בבית הזה. רואים שלא הזדמנת לוועדה הזאת כבדרך אגב, אני חושב שבאמת זה זורם בעורקיך אז אני רוצה להודות לך ולברך אותך.

תודה. אכן לפני שעה קלה זה עבר בוועדת החוקה להכנה לקריאה ראשונה. הדרך ארוכה אבל עצם הדבר שאנחנו מעלים את הנושא הזה, נקווה ש- - -

להערכתך זה יספיק לעבור בקריאה ראשונה כדי שזה ישמור על רציפות?

אני אעשה את כל המאמצים. ואני צריך גם את עזרתך.

סיעתנו תומכת. כל חבריה.

תודה. בבקשה.

תודה אדוני.

(היו"ר יוראי להב הרצנו)

תודה רבה. ברשות יו"ר הוועדה יעקב טסלר אני שמח להוביל את הדיון החשוב הזה בנושא שימור פארק אהוד מנור והחורשה המדהימה שצומחת לידו. חשוב לי להדגיש בפתח הדיון לפני שאני נותן את רשות הדיבור לאורחים החשובים שהגיעו לכאן לכנסת היום, אנחנו מברכים את תושבי העיר ובאופן כללי אני חושב שאזרחי ישראל מאוד תומכים בשיפור התחבורה הציבורית, הנגישות שלה לכל האזרחים וודאי לתושבי הרצליה ולכן הרכבת הקלה על שלל תחנותיה ברחבי העיר הרצליה היא חשובה, נכונה, צריך לברך עליה ולתמוך בה ולכן הפעילות של נת"ע בהקשר הזה חשובה מאוד.

יחד עם זאת, סביב העקירה של פארק אהוד מנור והחורשה עולות שאלות מטרידות ביחס למספר סוגיות, הראשונה בהן זה אופן שבו ההחלטה נתקבלה והונגשה לציבור בהרצליה, ודבר שני, מהותית האם נכון לכרות ריאה ירוקה בעבור מסילה לוגיסטית שאמורה לשמש כפניית פרסה לרכבת, בעוד שיש, ותיכף גם יציגו אותן, יש חלופות סבירות ואופרטיביות שיכולות למנוע את כריתת הריאה הירוקה הזאת.

בהמשך ניתן לנת"ע מן הסתם וגם למשרד התחבורה וליתר משרדי הממשלה שנמצאים איתנו כאן היום להבין מה ניתן לעשות, בוודאי שגם עירית הרצליה שהיא הרשות שבתחומה עוברת הרכבת ובתחומה נמצאת הריאה הירוקה, גם ניתן לה להתייחס כמובן אבל ראשית כל אני רוצה לפתוח את הדיון עם תושב העיר הרצליה, תושב השכונה דני סירקין שהוא גם נציג הפונים. בבקשה, שלחת לנו דני סרטון שצילמת הבוקר של המקום שמי שלא מכיר יכול לצפות. אני מבקש שתוך כדי שאתה מדבר שיוקרן הסרטון. בבקשה דני.

תודה. הסרטון יכול להמחיש את העוול הנוראי שאני חושב שנעשה לתושבים ולסביבה בהרצליה. אני דני סירקין, אני תושב הרצליה ואני מייצג למעלה מ-500 תושבים שחתמו על העתירה שלנו לעצור את העבודות האלה ואני בטוח ש-500 התושבים האלה הם טיפה בים אל מול מאות ואלפי אנשים שמשתמשים בפארק הזה, עוברים בו, נוסעים שם באופניים, מטיילים עם הילדים והכלבים שלהם.

הסיפור בשבילנו התחיל בצורה מאוד מוזרה והייתי אומר מחרידה. לפני אי אילו שבועות, כחודש אולי קצת יותר, התעוררנו בבוקר וראינו בזנ"טים כאלה תקועים לאורך הפארק שנקרא 'התעלה הרומית' או נחל גלילות שזה פארק יפהפה, יש בו תעלה שהרומאים חפרו, יש שם עשרות עצי אקליפטוס בין 40 ו-100 שנה והבזנ"טים המכוערים היו תקועים בתוך אמצע הפארק הזה, כתוב 'קו הרכבת הקלה, הקו הירוק', שזה כבר דיסוננס מטורף, הקו הירוק והחורשה הזאת והבזנ"טים האלה.

כמה תושבים התקשרו לנת"ע ואמרו לנו 'לא, זו טעות, הקו עוצר באבא אבן, אתם יכולים להיות רגועים', כעבור כשבוע-שבועיים קיבלנו זימון לוובינר של נת"ע ובו התברר, בוובינר, שבעצם לא, זאת לא טעות. נת"ע מתכוונת להניח על הריסות הפארק הזה, החורשה הזאת בפארק אהוד מנור, מסילה לוגיסטית כלשהיא. לא הצלחנו להבין מה זה, אנחנו לא מומחים לרכבות. הם אמרו 'תראו, התכנית הזאת היא פה משנת 2017'. התחלנו לחפור האם מישהו מהשכנים שמע על זה כי אף אחד מהשכנים, מדובר בעשרות בתים, במאות ואלפי תושבים שגרים באזור הזה, לא שמע על הדבר הזה.

התברר שמכל האנשים שחקרנו, שני שכנים שמעו שהולכת להיות רכבת קלה שמגיעה לאזורנו וכשהם פנו לנת"ע, אמרו להם 'הרכבת עוצרת ברחוב אבא אבן', ששרון אליהו שכני היקר התקשר עוד בשנת 2017, אבירם כהן שכני היקר לא פחות התקשר לפני כמה חודשים, שוב, לפני שתקעו את הבז"נטים האלה כי הוא ראה איזה פרסום אחר וגם שם נאמר לו בפירוש מנת"ע שהקו עוצר ברחוב אבא אבן, גם כל המפות של הרכבת הקלה מראות שזה עוצר ברחוב אבא אבן.

אנחנו אנשים סבירים, אני לא חושב שאנחנו חיים עם הראש באדמה, אנחנו אנשים פעילים, נראה היה לנו שזה סביר. כמו שהדיון נקרא, אנחנו בעד הרכבת הקלה, זה דבר נהדר, כל עוד אתה כתושב יודע איפה היא עוברת וכל עוד היא לא פוגעת בערכי טבע. אני חייב להודות שהתוואי החדש הזה של המסילה הוא גם עובר בחצר האחורית שלי אישית, הוא פוגע בחיים שלי. אני מודה, ובעוד לפחות בארבעה רחובות ובעשרות בתים, אבל השאלה היותר גדולה היא מה הרכבת הזאת עושה למרקם החיים העירוני, הורסת פארק יפהפה, תעלה שיש בה עצי אקליפטוס בני 40 ו-100 שנה, פארק מדהים שעירית הרצליה בנתה בהשקעה עצומה שהוא פארק אהוד מנור, שהוא אבן שואבת לכל מי שגר בסביבה וגם אתה רואה עכשיו במיוחד בימי הקורונה, אנשים מאזור התעשייה לוקחים את הטייק אווי שלהם ויושבים ואוכלים שם, אנשים שעובדים בהייטק.

בקורונה הדבר הזה הציל אותי. אני חייב להגיד שהוא הציל אותי, הייתי קרוב לבית, ידעתי שאני יכול לצאת לטבע העירוני הקטן הזה, לנשום קצת אויר וזה עשה לי טוב. פתאום גילינו את הדבר הזה והזדעזענו על ההרס הזה.

מבחינת נת"ע, התחושה שלי כתושב היא שנעשה מחטף. אנחנו, מאות התושבים הללו לא ידענו בכלל שהולך להיות דבר כזה. הם טוענים שהם פרסמו את זה, לא ראינו את הפרסומים האלה, הפרסומים שהיו לדעתי היו מטעים וכאף כשכתבנו אליהם ואמרנו 'למה המענה הקולי שלכם אומר שזה עוצר באבא אבן' הם כתבו לנו מייל ואמרו 'נכון, זו הייתה טעות, תיקנו את זה', הם מודים בעצמם שהם נתנו לנו דיסאינפורמציה.

אנחנו רואים מזה שהיה תכנון שזה - - - אחרת הם לא היו מודיעים כזה דבר. זה אומר דרשני.

נכון. עכשיו אני מרגיש שהם איתרו את זה ועובדה ששלוש שנים אחרי שהם טוענים שזה פורסם, שלוש שנים אחרי הם תקעו את הבזנ"טים, שלא נוכל להתנגד. האם רשות ציבורית שדואגת לרווחת התושבים מתנהגת כך? מה זה הדבר הזה? זה פוגע, זה מעליב.

חוץ מזה, אנחנו מרגישים שלא הייתה לנו את ההזדמנות להתנגד, לא הראו לנו הדמיה. כל פיפס לאורך הנתיב הזה יש הדמיה, לא הראו לנו שום דבר.

מה שאתה אומר חמור, כי לא רק שלא אפשרו לכם להתנגד, כששכנים פנו לנת"ע, הרשות שמבצעת את העבודות, אמרו להם 'לא היו דברים מעולם, אין לנו כוונה להכנס לנעמי שמר' ולכן גם בתשובה של נת"ע שתיכף גם נשמע אותם, הם כותבים שבאמת לא הוגשה ולו הסתייגות אחת לתכנית, כי איך אפשר להתנגד למשהו שלכאורה לא קיים.

נכון. ואנחנו בסך הכל אנשים סבירים ואמרנו 'הרכבת עוצרת מרחק כמה מאות מטרים מהבית ואנחנו בעד הרכבת, וזה נהדר', עכשיו מרגע שזה נודע לנו לא שמענו על חלופות, אנחנו לא יודעים כמה באמת נבדק ולמה נבדק ולמה נבדק מה שנבדק. נת"ע אמרה שהם בדקו רעש וקרינה אלקטרו מגנטית, אנחנו לא מבינים אפילו מה הולך להיות שם. שמענו סיבוב רכבת, שמענו דיור רכבות, פתחתי מילון אבן שושן לגלות מה זה דיור רכבות, גיליתי שזה המקום שבו הרכבת נחה. אז אני אומר, מילא אם הרכבת הזאת הייתה מסיעה מיליוני אנשים צפונה, הם רוצים להרוס פארק שמשמש אלפי אנשים כדי לשים שם מתקן לוגיסטי.

ואיפה הדבר עוד יותר חורה לנו? עירית הרצליה לפני זמן מסוים, בתקופת יעל גרמן, התחייבה לתת 60 דונם מהאדמה שלנו, של הציבור, לנת"ע לדיפו. יש עיריות שלא הסכימו לזה, עירית הרצליה נתנה את זה. הדיפו הזה נמצא 400 מטר דרומה לפארק נעמי שמר היפהפה. למה שהרכבת לא תלך ותנוח שם בקרקע שנתנו? למה היא צריכה ללכת ולהשמיד את הפארק היפה שמשמש המון אנשים? ראיתם את היופי הזה של הסרטון שצילמתי הבוקר, אני במאי סרטים, לשמחתי אמרתי שאני אעשה סרטון קטן ואנציח את הפארק היפה הזה.

אנחנו מבקשים שהדבר הזה יבוטל, אנחנו רוצים לשבת עם הגורמים המתכננים, אנחנו רוצים לראות חלופות, אנחנו רוצים להבין מה הולך להיות שם, וזה כואב לנו מאוד. אנחנו גם לא מבינים מה יהיה, אם הרכבת הזאת הולכת לעשות איזה מנוחה והרכבת הזאת תיסע כל חמש דקות, האם היא תחצה את הצומת הראשית הזאת 10 פעמים ביום? מה יהיה שם? אנחנו לא מבינים כלום, אנחנו מבקשים עזרה.

דני תודה רבה על הדברים שלך. אמנם אני משוכנע שאתה יוצר סרטים מוכשר, אבל לא צריך כשרון רב כדי להנציח או להמחיש את היופי של החורשה באמת יוצאת הדופן שיש בהרצליה. אתה יודע, כשדיברת ראיתי מאחוריך את התמונות, זו באמת בכיה לדורות במידה ויכרתו שלא לצורך את החורשה הזאת, זו ריאה ירוקה, זה אסון אקולוגי. תודה רבה לך מאוד על הדברים.

לפני שנשמע את נת"ע כן חשוב לי לשמוע את החלופות. נמצא איתנו עמירם שהוא מהנדס דרכים בהשכלתו.

אני מהנדס תנועה אבל עוסק במערכות תחבורה ב-30 שנים האחרונות. אני בוגר הטכניון.

לפני שאנחנו שומעים את נת"ע ובהמשך לדברים החשובים של דני אני אשמח לשמוע ממך כמהנדס תנועה האם ישנן חלופות לעקירת פארק אהוד מנור בהרצליה שאנחנו רוצים כולנו לשמור עליו, באופן שישרתו את הצרכים כפי שהוגדרו על ידי נת"ע ומשרד התחבורה?

קודם כל לדעתי התשובה היא כן, וגם כתוב בדו"ח ששלחתי. בעקרון, קודם כל הרכבת באמת מגיעה עד אבא אבן, היא לא חוצה אותו. התחנה הסופית היא בישעיהו ליבוביץ', קצת קודם, והרכבת עצמה כפונקציה או כתפקוד, לא חוצה, אין צורך בזה.

מה שכן, הם נדרשים להחזיר אותה, נת"ע ומי שמתכנן רכבות יודע שצריך להחזיר אותה לכיוון ההפוך, כתוצאה מזה הם צריכים לוגיסטית מסילות דיור לרכבת ומפלגים. רכבת צריכה לגור באיזה שהוא מקום אבל יותר מזה היא צריכה לנסוע ולחזור בנתיב השני במסילה מערבית יותר, או הפוך, תלוי איך היא מגיעה. לכן הם רצו, ואני מניח, ותיכף נשמע את נת"ע.

דרך אגב, רק לשים לב, יש פה בצומת הזה של אבא אבן ונעמי שמר וישעיהו ליבוביץ, יש לנו הגעה של תכנון של המטרו, קו M3, של המטרו שמגיע ממזרח, מכיוון אפקה, ששם גם נתתי חוות דעת לפני 3-4 חודשים, יחד עם עו"ד ענת והסברנו ושינינו כמה דברים שם באמת לאור הלמידה שלנו, את התהליך עם נת"ע. ועוד הדרך יכול להיות שתשונה גם יותר בהמשך. אבל הרכבת מגיעה לפה, חוצה את אבא אבן מערבה, וממשיך כנראה עד למרינה.

אני מבקש שיראו את הדיאגרמה.

כמו שאתם רואים, הצומת אבא אבן, מצפונו, בפינה הצפון מערבית אתם רואים את הגינה היפהפייה הזאת, ובהמשך משמאל, מערבה, אתם רואים את הפארק כולו. הרכבת הייתה אמורה להגיע עד קרוב לצומת אבא אבן מדרום, מרחוב ישעיהו ליבוביץ', ופה בצומת הזה מימין, ממזרח, מגיע המטרו וממשיך מערבה לאורך אבא אבן.

כך כשאני מדבר על קונספט תכנוני בכלל הייתי רוצה לראות שילוב מערכות בין המטרו לרכבת הקלה, לוקח את התחנה הסופית לא באבא אבן, וזאת החלופה המועדפת שאנחנו מציעים, ותיכף אתייחס לגבולות התכנית ודברים מסוג זה, אבל אם הרכבת לפי החלופה שאנחנו מדברים עליה תסיים, תסתובב שמאלה ויש רדיוסים, מהנדס המסילות בדק ואפשר לשתף אותו, מי שעבד על זה הוא אחד הבכירים בארץ בתכנון רכבות, הוא היה איש האסטרטגיה ומהנדס של תכנון רכבת ישראל במשך שלושה עשורים.

עמירם, אני רוצה למקד אותך כי אנחנו קצרים בזמן ואנחנו צריכים לשמוע עוד הרבה מאוד דוברים.

הנה אני מתמקד.

מעולה. אז אני רוצה שתעבור על החלופות המרכזיות.

החלופה המועדפת היא אותה חלופה, תראה את זה יותר למטה, זה גבול התכנית ופה רואים את התכנון המקורי. החלופה הזאת שמאפשרת לנו לקחת את המסילה מערבה להתחבר, המטרו מצד ימין, הרכבת הקלה יכולה להיות מצד שמאל וזה נכון שזה טיפה חורג אולי מהקו הכחול – צריך לבדוק את זה יותר לעומק ואת זה אני משאיר לאנשי נת"ע – אבל היא נכללת בתוך התכנית של הקו הכחול של המטרו לפי דעתי.

עמירם, החלופה המועדפת עליך לא נוגעת בעץ אחד מתוך החורשה?

לא, היא לא עוברת לנעמי שמר בכלל. מסילת הדיור תהיה בהמשך, אחרי התחנה מערבה, והתחנה עצמה תהיה פה עם נגישות טובה, עם כל היתרונות שכתובים בדו"ח, להתחבר למטרו. אני בכלל הייתי לוקח גם את הקו הירוק למרינה מסיבה נורא פשוטה, שהאוכלוסייה שהמטרו משרת היא אוכלוסייה אחרת, קו M3 הוא קו היקפי. זאת מגיעה מתל אביב ישירות, אז זה חשוב מאוד.

עמירם לפי הבנתך האוכלוסייה הזאת עונה על הצורך של מסילה לוגיסטית לרכבת?

כן. היא תהיה ממערב, בהמשך.

תמקד אותנו איזו חלופה מבין החלופות שיש פה.

הוא דיבר על החלופה המועדפת. יש עוד שתי חלופות מלבד החלופה שהצגת, נכון? שאתה כותב בדו"ח שלך.

נכון. יש עוד הרבה חלופות בדו"ח שאת חלקן פסלנו, העלינו את חלקן, הן כולן טובות יחסית אבל זאת הכי טובה מבחינה תכנונית הגיונית, בלי להתייחס לקווים כחולים כאלה ואחרים, למרות שהיא בחלקה עדיין בתוך זה, אפשר לראות, יכול להיות שהיא חורגת טיפה, אבל זה אזור שבהמשך יהיה אמנם לאזור מגורים ומסחר אבל פה בקטע הזה זה אזור ירוק שלא מיוער ואפשר בהחלט להקים שם את התחנה. החלופות הקודמות, בלי להתייחס למטרו, אפשר למקם גם אותה למעלה על אבא אבן, אבל זה כבר סיפור אחר כי המטרו עובר למטה. מה שאנחנו עשינו זו בדיקה ראשונה רצינית הנדסית, אבל צריך להתייחס אליה בהתאם.

החלופות הנוספות משאירות אותה ברחוב נעמי שמר כמובן, רק אם אתם רואים את ה-X-ים, ב-1/א ו-1/ב מבטאים את המפלגים. המפלגים זה ההפרדה והצורך לחזור אחורה, לאפשר לרכבת לנסוע ולחזור למסילה ההופכית. אפשר לעשות את זה ברציף אחד, אפשר לעשות את זה בשני רציפי צד. חלופה 1/ב היא היותר טובה כי היא לוקחת מעט מאוד מנעמי שמר כי המפלגים יהיו בצד הדרומי של הצומת, החלופה הצפונית לוקחת קצת יותר. אבל רחוב נעמי שמר הוא רחוב רחב, בכלל, לכל אורכו, הוא לא מממש את כל זכות הדרך, הוא מממש כחצי מזכות הדרך המוקנית לו, אבל לא צריך אותה. זה רחוב שאם תרד למטה ותראה את נפחי התנועה שלו, מדובר על 200 כלי רכב לכיוון צפון ו-150 דרומה, הוא לא רחוב כל כך משמעותי. אם תלך למשכית ולגלגלי הפלדה, אתה תראה שם מעל 1,000 כלי רכב. זה רחוב שנמצא בתפר בין אזור התעשייה לשכונות המגורים, יש לו חלופה כמו יהושע בן נון בדרך כזאת או אחרת, נכון שהיא צומת שלא מאפשרת את כל הפניות אבל אפשר לשנות גם את זה, ויש לנו גם רחובות נוספים שמאפשרים חלופה.

החלופות שאנחנו רואים פה אומרות 'תממשו את זה בצורה כזאת שהרכבת באה באמצע ואפשר להשאיר נתיב אחד לכל כיוון גם כך'. הרחוב בהמשכו צפונה הוא בלאו הכי חד מסלולי דו נתיבי, נתיב לכל כיוון והוא לא צריך יותר, לא עכשיו וגם לא בעתיד כנראה. יש עוד חלופות אבל אלה המרכזיות.

מה שאני רוצה לומר הוא שאפשר לשבת יחד, אני מכיר את נת"ע והם מכירים אותי הרבה מאוד שנים, אפשר לשבת יחד ולבחון איך פותרים את הבעיה. אין שום סיבה לעבור צפונה שלא לצורך, ואם כבר עוברים, לא להגיע בכלל לפארק.

מאה אחוז. תודה רבה עמירם, אני מבקש שתישאר איתנו כי אנחנו עכשיו מעלים את רקפת תיבי מנת"ע. תודה רבה שהגעת, אנחנו כרגע עוסקים בשימור פארק אהוד מנור בהרצליה בשל עבודות הרכבת הקלה. את איתנו מתחילת הדיון?

כן. שמעתי את הדיון.

אני אשמח לקבל את ההתייחסות שלך בנוגע למה שדני סירקין אמר פה ביחס לעדכון של הציבור בהרצליה על הכוונה שהרכבת הקלה תעבור לתוך רחוב נעמי שמר, הוא אמר שהוא אישית לא נחשף לפרסומים שאתם מדברים עליהם בתשובה שכתבתם לוועדה, הוא טוען ששני שכנים שלו פנו אליכם ואמרתם להם שלא היו דברים מעולם ושהנתיב של הרכבת לא ממשיך לנעמי שמר. האם כך הם פני הדברים?

לא מדויק, אבל אני רוצה ברשותך גם להתייחס וגם לנסות קצת להפיג חששות, ואם אפשרי, שלחנו לכם הדמיות ונשמח שתעלו אותן.

לפני שאנחנו נכנסים לעובי הקורה ולתכנית עצמה אני כן אשמח שתתייחסי לדברים כי בעיני יש בהם טעם לפגם.

אני אנסה לשפוך אור על הדברים שנאמרו. קודם כל נת"ע היא הזרוע של המדינה בכל הדבר הזה, היא לא עושה ככל העולה על רוחה, היא פועלת מטעם המדינה עם האישורים שניתנים לה מטעם המדינה, אם זו הוועדה לתשתיות לאומיות שמאשרת את התכנית אחרי שעוברים הליכים כאלה ואחרים, וממשלת ישראל - - - פקיד היערות, היא לא פועלת מטעם עצמה, במשרד התחבורה כמובן והאוצר.

אנחנו מדברים על תהליך ארוך שעבר דיונים בוועדה לתשתיות לאומיות, התכנית אושרה ב-2017, אחרי הופקדה להערות. במהלך ההליך הסטטוטורי שהתכנית הופקדה להערות והשגות הציבור, נת"ע פעלה הרבה מעבר למה שהחוק היבש דורש ממנה, היא הציבה שלטים, חילקה פליירים, היו כמה ימי השגות לגבי הקו הירוק, ונכון, אנחנו לא חושבים שיש פה מחלוקת שבאמת לא הושמעו השגות לגבי הפארק ולגבי התעלה הרומית.

תעצרי פה בבקשה כי בעניין הזה אכן הושמעו כאן בוועדה בתחילת הדיון השגות. אתם מדברים על תפוצה מאוד רחבה ובמידה וזה נכון אז מאה אחוז, אבל שני שכנים שפנו אליכם בנוגע להמשך הקו לתוך נעמי שמר נענו בכך שלא היו דברים מעולם ולפיכך לא יכלו להשיג על משהו שאתם טוענים שלא בתכנון.

אני אתייחס לאורך ציר הזמן. ההליך של ההשגות היה ב-2017, הפניה של התושבים ככל שאני מבינה הייתה הרבה יותר מאוחרת, הייתה ב-2020. זאת אומרת ככל והיו השגות ב-2017 שאני לא יודעת עליהן, אז הן לא עברו בצינורות, הן לא הגיעו לוועדה המחוזית.

אדרבה, כשהתושבים פנו ב-2020 נמסר להם שאין תכנון להכנס לתוך נעמי שמר?

אני אחלק את התשובה לשניים. ב-2017 ככל והיו השגות הן לא הגיעו דרך הצינורות המקובלים אז הן לא הוצפו, לא הגיעו לוועדה לתשתיות הלאומיות, לוועדה המחוזית, לעירייה או אישית לוועדה באופן בלתי אמצעי, ולכן בשלב ההליך הסטטוטורי באמת אין חולק שלא היו השגות. ב-2020 כשהתכנית כבר אושרה ובעצם נת"ע כמעט והשלימה או הייתה בעיצומו של השלמת התכנון המפורט ואחרי שקיבלה אישור לסקר עצים ותיכף אתמקד בעצים קצת יותר, פנו תושבים וכנראה הייתה חוסר הבנה בתקשורת הן בפניה והן בתשובה.

נכון, בעצם מדברים על תחנה אחרונה שהיא תחנת אבא אבן, זאת אומרת כנראה התשובה של נת"ע התייחסה לכך שבאמת ברחוב נעמי שמר אין תחנה, אבל יש מסילה תפעולית כמו שהוסבר, שבעצם מאפשרת לרכבת להסתובב. זה לא שהמסילה לא עוברת שם אלא שאין שם תחנה, ובאותו עניין, למה לא לעצור את הרכבת בדפו, אנחנו בעצם מוותרים על שתי תחנות.

העולם הוא לא לבן או שחור, אפשר להעביר תחנה ולמקם את המסילה הלוגיסטית במקום אחר. מה שאמרת מאוד ברור לי, פנו תושבים אליכם מבחינתם בשאלה מאוד ברורה האם המסילה או התחנה מגיעה לרחוב נעמי שמר, ואתם עניתם להם שלא. זה מה שאמרת עכשיו.

כנראה הכוונה הייתה שאין תחנה בנעמי שמר, וכנראה לא - - - שיש מסילה תפעולית.

לפני שאנחנו נכנסים לעובי הקורה שזה באמת בחינת החלופות האחרות להרס ולעקירת החורשה, אני כתושב הרצליה כשאני מסתכל על הוראות התכנית שפרסמתם, תיאור המקום מדבר על זרוע צפונית, ואני מקריא "ממתחם הר/2020 חוף התכלת בהרצליה דרך מתחם הר/2030 אזור התעשייה ברחוב ישעיהו ליבוביץ' ועד שדרות אבא אבן" מאיפה אני אמור להבין שיש איזו שהיא נגיעה לרחוב נעמי שמר שבה יש את החורשה? אני כתושב הרצליה, ויושבים פה מאות פונים שפנו לוועדה, ביניהם דני סירקין ואחרים, איך הם אמורים להבין את זה? איפה בתכנית כתוב, איפה יש התייחסות בכלל לחורשה ולרחוב נעמי שמר? תפני אותי. אני אשמח להבין.

בכל תכנית יש הוראות ויש תשריט, ובעצם כשרוצים להבין את הביטוי הגרפי היכן התכנית מתחילה והיכן היא מסתיימת, רצוי להסתכל גם על תשריט התכנית כי הוא בעצם מסביר היכן עובר הקו הכחול, היכן עוברות גבולות הגזרה של התכנית. אם אנחנו מסתכלים על הקו הכחול והתשריט של תת"ל 71/ג, אנחנו בהחלט רואים שיש שם את המקטע ברחוב נעמי שמר. זה לגבי 2017.

לגופו של עניין, עכשיו אנחנו נקדים ונאמר, אחרי שניכנס לגופם של דברים שאנחנו כן סבורים שגם נת"ע וגם פקיד היערות וגם הוועדה לתשתיות לאומיות, כולם, אכפת להם מהסביבה ומהנוף ואף אחד לא רוצה לייצר רכבת קלה שבעצם לא תבוא שכרה בעיקרה, ולכן אני חושבת שהייתה פה עבודה מאוד מאוד רגישה. בשלב התת"ל, 2016-2015 נעשה תסקיר השפעה על הסביבה במסגרתו נעשה סקר עצים, מיפו את כל העצים הן מבחינת הרגישות שלהם והן מבחינת מה ייכרת ומה יישמר. הוראות התכנית היו מאוד ברורות, צריך לערוך סקר חדש נוסף לעת הביצוע, ולכן נערך סקר חדש, סקר עצים חדש שאף הוא הגדיל ודייק והשתדל לכרות כמה שפחות עצים, בטח ביחס לתכנית הקודמת, ונטע הרבה יותר עצים חליפיים ואפשר לראות בהדמיות שמנסים לפחות גם לשמור על הפארק במצב הסופי, גם להעתיק את שביל האופניים - - -

אני מתנצל שאני קוטע אותך. לפני שאנחנו מדברים על כריתת העצים ועל החלופות שבחנתם או לא בחנתם, איפה הייתה עירית הרצליה בתהליך? היא הגישה הסתייגות? היא דיברה איתכם באיזה שהוא שלב? היא אישרה את הדברים? איפה העיריה בתהליך?

אני מניחה שהעירייה תדבר בשם עצמה, אבל מנקודת המבט של נת"ע עירית הרצליה הייתה שותפה לכל התהליכים, הן לתהליכים הסטטוטוריים של אישור התת"ל וכן הגישה גם השגות בשלב התת"ל וגם לאחר מכן בשלב התיאומים ההנדסיים והנוספים, הדברים הוצגו לה. גם כאשר נת"ע ועירית הרצליה לא ראו תמיד עין בעין אני לא חושבת שיש מצב שהדברים לא הוצגו בפניה.

אדוני חבר הכנסת ויו"ר הוועדה, אני רוצה להגיד שהדברים הם לא על דעתנו.

אתה תדבר ותתייחס אחרי שרקפת תסיים את דבריה, אשמח לתת לך את הבמה המלאה ולא אעצור אותך בשום שלב. רקפת, כמה עצים נכרתים לטובת המסילה הלוגיסטית?

45.

מתוך פארק של 78 נכון?

כן, אבל אם נוסיף את ה-50 עצים שאנחנו נוטעים במקום אז המתמטיקה קצת - - -

בסדר, אנחנו מדברים על עציצים שאתם נוטעים. זאת אומרת אתם בשביל מסילה לוגיסטית הולכים לעקור מעל לחצי מהפארק, מהחורשה.

אנחנו השתדלנו כמו שאמרתי, בסקר המתוקן, לשמור כמה - - -

אני שואל אם זו תמונת המצב. אין לי שום עמדה שיפוטית עדיין בהקשר הזה, אני שואל עובדתית מתוך 78 עצים בני עשרות שנים שנמצאים בפארק, בחורשה המהממת הזאת על שם אהוד מנור, אתם הולכים לעקור 45.

אני רוצה רק לדייק, אני מניחה שפקיד היערות ידייק אותי עוד יותר. לא כל העצים בסקר העצים מוגדרים כבעלי אותה מידת רגישות, יש עצים שהם יותר רגישים ועצים שהם פחות רגישים, ולא כל ה-78 עצים אפשר להתייחס אליהם כמקשה אחת מבחינת עצים בעלי אותה רגישות. כן אנחנו השתדלנו כמה שיותר לשמור על כמה שניתן עצים וכן, אנחנו מבינים שאין מנוס מלכרות, רוצים רכבת קלה, זה יהיה לרווחת ה- - -

בואי נדבר על האמירה שאין מנוס. הציג פה עמירם שהוא מהנדס תנועה, אני מבין שאת מכירה אותו, שלוש חלופות. החלופה שמועדפת עליו ממקמת את תחנת הרכבת הקלה בשטח הציבורי הפתוח בפינה הדרום מערבית של הצומת שנמצאת במקביל בשדרות אבא אבן בסמיכות לתחנת המטרו ובהמשך ממקמת את מסילות הדיור באופן שעונה על הצרכים שלכם במסילה לוגיסטית ושמונע את הצורך לעקור ולו עץ אחד. האם את מכירה את החלופה הזאת, האם היא נבחנה?

אני אענה על זה בשתי רמות. ברמה הפורמלית וברמה המקצועית. ברמה הפורמלית הזמן לבחון חלופות היה ב-2017, עת התכנית אושרה. נבחנו אז הרבה מאוד חלופות - - -

אני שואל האם החלופה הזאת נבחנה ב-2017.

אני לא יודעת להגיד.

אילו חלופות כן בחנתם לפני שבחרתם למקם את המסילה הלוגיסטית על החורשה?

אני לא יודעת לענות לך כרגע.

אם את אומרת שאין מנוס, בואי תגידי לי על מה את אומרת שאין מנוס לעקור את החורשה.

אני אסביר. בגלל שאנחנו כבר עכשיו לקראת ביצוע, לבדוק עכשיו חלופות - - -

רקפת, זו כנסת ישראל, התפקיד שלנו הוא לבצע פיקוח על עבודת הממשלה ועל הגופים הרגולטוריים. אז אני שואל, במסגרת האמירה שלך שאין מנוס לעקור את חורשת האקליפטוסים ופארק אהוד מנור, אני שואל אילו חלופות בחנתם.

אני אענה. אני לא זוכרת להגיד לך כרגע במדויק איזה חלופות נבדקו ב-2016-2017, עת החליטו שזו תהיה החלופה שתאושר מבחינה סטטוטורית ועל פיה התקדמנו לתכנון המפורט. מה שאני כן מבינה זה שאם עכשיו רוצים לבדוק ולהתחיל לפתוח חלופות, המשמעות היא שצריך לעשות בעצם תכנית חדשה כולל תכנון מוקדם, תכנון סטטוטורי, כולל תכנון מפורט, דבר שיעכב משמעותית את לוחות הזמנים של הקו הירוק. זה לא משהו שאפשר לעשות תוך כדי תנועה, אין לנו את האישורים. היה ותחליט הכנסת - - -

אני לא אחזור על הדברים ואנחנו אולי בדיון המשך נבקש מכם שתמסרו לוועדה את החלופות שכן בחנתם ופסלתם, אבל כדי לבדוק את הסבירות של ההחלטה שלכם, ומדובר פה בפגיעה אקולוגית משמעותית ופגיעה במרקם השכונה ובמרקם החיים של התושבים בשכונה, צריך להבין האם בחנתם את כל האופציות או האם מהנדס ישב במשרד, ראה נקודה ירוקה או שטח ירוק בשולחן השרטוטים שלו ובחר, כי זה הכי נוח לעשות ואנחנו יודעים הרי איך דברים מתנהלים. אני לא מטיל דופי, אבל אני כן שואל כי זה מטריד אותי, כי מדובר פה בכריתה של הרבה מאוד עצים, של מחיקת למעלה מחצי מהחורשה הזאת ולכן אני רוצה לוודא, בתור הגוף המפקח על העבודה שלכם את הנושא הזה. לכן אני מבקש, אתן לך להשלים את דברייך במידה ותרצי להוסיף עוד משהו, אני רוצה לעבור גם לעירית הרצליה, גם למשרד להגנת הסביבה וגם למשרד החקלאות, אבל אני כן רוצה שתעבירו לוועדה את החלופות שנבחנו ונפסלו.

מאה אחוז.

יש עוד משהו שתרצי להוסיף?

רק משפט אחרון, אני שוב חושבת, אם נוכל להסתכל על ההדמיות, אני חושבת שיש פגיעה, אנחנו ניסינו שהיא תהיה עד כמה שיותר מידתית כדי שכולם יצאו שכרם, שתהיה גם רכבת קלה וגם פארק.

שכרם בהפסדם.

שכרם בהפסדם. זה בדיוק הביטוי המתאים בעיני. אני שוב אומר, בעיני להגיע לוועדה הזאת שעוסקת בשימור הפארק או בהצגת התכנית מבלי להביא בפנינו את החלופות שנבחנו ונפסלו שלא מבצעת פגיעה אנושה בריאה הירוקה בעיר, זה לא רציני ולפיכך אני אבקש ממך להגיש אחרי הישיבה לוועדה, כי אנחנו הולכים לעשות דיון מעקב על הנושא הזה, אנחנו לא הולכים להרפות, לצד ההליך המשפטי שמתנהל כי אני חושב שהאינטרס הציבורי נפגע פה. ושוב, בתחילת הדברים אמרתי ופתחתי, אנחנו בעד הרכבת הקלה, אנחנו חושבים ששיפור תשתיות תחבורה ציבורית הוא חשוב אבל זה צריך להתבצע לצד השמירה על איכות הסביבה, ופה אני חושב שהאיזון הזה לא נשמר ולכן זה לא שחור או לבן, זה צריך להיות אפור, יש 50 גוונים של אפור ובהקשר הזה אני חושב שיצאנו שכרנו בהפסדנו.

אני מהוועדה לתשתיות לאומיות. אני אשמח להתייחס.

אני אתן לדבר, ולא אסיים את הדיון לפני שכולם ידברו. אני רוצה לתת לעמירם לומר משפט.

הטיעון המרכזי ששמעתי כרגע הוא שזה כבר מאוחר מדי ואנחנו כבר בשלבים מתקדמים. אני רוצה להזכיר, רקפת, לפני שנה וחצי בערך היה מצב כזה בקו האדום של הרכבת הקלה בשדרות ירושלים ביפו ואחרי דיון שהשתתפתי בו בסופו של דבר לא נעקרו הפיקוסים העתיקים, למרות שזה כבר היה בשלב הביצוע ובתהליכים, אלא נמצאה חלופה אחרת. זאת אומרת שהטענה 'מאוחר מדי' למשהו שהול ך להיות הרבה מאוד שנים, לדעתי לא כל כך כדאי להשתמש בה.

תודה רבה עמירם. סמנכ"ל עירית הרצליה אהוד לזר.

בוקר טוב לך אדוני חבר הכנסת. שלום.

תודה רבה שהצטרפת.

תודה לכם שאתם מקיימים את הדיון הזה והוא חשוב. איתי נמצאות גם המהנדסת אביבה מלכה שהיא מנהלת את אגף התשתיות אצלנו וגם אדריכלית נוף טל עברון ששותפות אלי בצוות.

קודם כל כמו שנאמר פה אנחנו מברכים על הגעת הרכבת הקלה להרצליה. זה נכון, זה חשוב, זה לא סוד גם שיש לנו לא מעט חילוקי דעות לגבי אופי התכנון ולאן צריכה להגיע הרכבת ואיזה חלקים בעיר היא צריכה לשמש.

יחד עם זאת אני חייב לדייק את מה שאמרה מיטל, גם הות"ל וגם נת"ע בשלבי התכנון לא משתפים במידה הרצויה את הרשויות המקומיות ובטח אותנו בכוונות התכנוניות שלהם, יש ישיבות יום כאלה ואחרות אבל בסופו של דבר הות"ל מחליט, הממשלה מאמצת את התכניות וכך זה עובד בתכניות לאומיות, אנחנו מכירים את זה גם בות"ל, גם בותמ"ל ובוועדות ארציות כאלה ואחרות וכמה שהעמדה של העיריה תישמע בפורומים כאלה ואחרים, בסופו של דבר האינטרס הלאומי או המדיניות הממשלתית גוברת.

לעניין הדבר הזה, אנחנו קיימנו בוועדה המקומית לתכנון ובניה בהרצליה ב-2017 דיון בנושא וכתבנו כתב התנגדות מאוד מפורט על המקטע הזה, על השצ"פ נעמי שמר והבהרנו את דעתנו התכנונית לגבי עתידו של השצ"פ, הבהרנו שזו תהיה פגיעה אנושה במרקם גם בחיבור התיירותי וגם בפיתוח הסביבתי של המרחב הזה, כמובן שדעתנו לא נשמעה בעניין הזה וההתנגדות שלנו ברובה נדחתה על ידי גופי התכנון השונים.

נת"ע טוענים שלא הובעה התנגדות מטעם העיריה. איך זה מתיישב עם מה שאתה אומר?

זה לא נכון. אנחנו ב-29 במארס 2017 קיימנו דיון פורמלי בוועדה, הפרוטוקול של הדיון הועבר לות"ל והנושא הגיע אליהם. מה שאמרה מיטל, זו איזו שהיא אמירה כוללנית לגבי מערכת היחסים. אנחנו רואים בפרויקט הזה פרויקט חשוב ולכן חשוב לנו לשמור על מערכת יחסים תקינה עם נת"ע שמבצעת את הפרויקט הזה, אנחנו מסכימים על דברים מסוימים ואנחנו מאוד לא מסכימים על דברים אחרים, בעניין הזה אנחנו מאוד לא מסכימים ודעתנו חלוקה, אך עמדת נת"ע כמי שמתכנן יחד כמובן עם הות"ל את תכנית גברה על עמדתנו. יש לנו הרבה מחלוקות ביחס לרכבת הקלה, - - - בערכאות משפטיות מחוזיות, בבג"צ, בפורומים שונים, אבל בסך הכל אנחנו מבינים שטובת הציבור היא חשובה כאן ובסוף כשתגיע המערכת התחבורתית הכבדה להרצליה היא חשובה.

מאחר ואתה מתנגד למתווה כפי שהוא מוצג היום, שאומר שהולכים להרוס יותר מחצי מהחורשה ולעקור כל כך הרבה עצים, מה בכוונת העיריה לעשות למול התכנית הזאת כרגע?

יש כמה דברים וטל ואביבה אם אתן רוצות להוסיף אני אשמח. אנחנו קודם כל בעד הידברות עם התושבים, אנחנו הפצרנו בנציגי נת"ע לקיים שיחות עם התושבים כדי לנסות לטייב את התכנון כך שהוא יאפשר מרקם חיים טוב. פעם שניה יש לנו דיון תכנוני גם איך אנחנו יכולים לפחות את הנזק שנעשה להשיב ולפצות מבחינה נופית וגם מבחינה סביבתית. טל את רוצה להוסיף על דבריי?

אני מנהלת מח' פיתוח סביבתי בעירית הרצליה. אנחנו ביקשנו במהלך התכנון המפורט עדכון תקציבי והשלמה של התכנון שכך שבאמת החורשה והשצ"פ יטופלו באופן יפה וטוב וכל הנזקים של המעבר של הרכבת יטופלו ואנחנו נשפר את הגן בצורה משמעותית אחרי המעבר של הרכבת, כולל כמובן נטיעה של עצים רבים חדשים בתוך השצ"פים.

זאת אומרת טל, בשלב הזה אתם לא מוצאים מקום להתערבות על מנת לשנות את התכנון, אתם מקבלים אותו כפי שהוא?

אנחנו מדברים כבר על תכנון מפורט. בשלב הזה כבר לא מדובר על שינוי התוואי. מדובר בשלב הזה על תכנון מפורט כבר לביצוע. השלב שאתה מתייחס אליו הוא שלב מקדמי לשלב שאנחנו נמצאים בו. בשלב הזה נת"ע הציעה לסיים את הביצוע בקיר כלפי השצ"פים, אנחנו התנגדנו בצורה נחרצת ואנחנו ביקשנו עדכון של התכנון, ביקשנו לשפר את השצ"פים, לעשות אותם לראויים גם לתושבים וגם לבאי אזור התעשייה, כולל עדכון ושחזור התעלה הרומית שעוברת במקום בכדי באמת גם לנושא הזרימה עצמה, גם לנושא ההיסטורי של המקום, לנושא רוח המקום. אנחנו עובדים בהרבה רגישות עכשיו על הסיפור הזה.

אני מתקומם כי אני לא מצליח להבין את הגישה, זאת אומרת, מדובר בנכסי תרבות וריאה אקולוגית של העיר הרצליה. התנגדתם לזה בשלב הראשון? איך זה עובר?

אני אסביר.

בבקשה, כי אם התנגדתם לזה, העיריה אמורה לעמוד על שתי רגליה האחוריות ולהגיד 'לא יהיה'.

בסמכות הות"ל גם להפקיע את הקרקע.

הות"ל הפקיעה את הקרקע?

כן.

ולא התנגדתם?

ברור שהתנגדנו, הלכנו לבג"צ. זה לא התקבל. כוחה של המדינה חזק יותר. המדינה הפקיעה באופן זמני את הקרקע לביצוע פעילות הפיתוח. הידיים של העיריה כבולות בעניין הזה. אם הגענו עד לבג"צ ואין תרופה לעניין, למי עוד ניתן לפנות? בסופו של דבר - - -

מתי פניתם לבג"צ בעניין הזה?

לפני כשנה.

יצא פסק דין בנושא הזה?

אנחנו לא מכירים שום פסק דין בהקשר הזה. אני לא מכיר.

כבר אתן לך לדבר. אהוד, אתה בטוח שהנושא הזה נדון בבג"צ וניתן פסק דין?

הנושא של ההפקעה הזמנית והמדיניות של ההפקעה ומה ניתן לעשות ואיך ניתן להפקיע נידון בבג"צ. כן, זה עלה בעבר. זה דיון שסוכם. אנחנו לא זכינו בו. הבג"צ הזה אוחד עם עוד מספר בג"צים של כמה רשויות מקומיות על מדיניות ההפקעה של נת"ע. לא קיבלנו בסוף - - -

זה פחות קשור לעניין הזה. מדובר בסמכות של הפקעת שטחים באופן כללי ולא לעניין הזה. אני פשוט אומר, אנחנו תיכף נשמע מרשות העתיקות וגם ממשרד החקלאות שמשמש כפקיד היערות הממשלתי. אהוד וטל תודה רבה. אני רוצה לשמוע עכשיו את רון רקח ואחריו או ארז או ענבר ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר. בבקשה רון.

שלום לכולם. מאחר ואני מבין גם שיש פה איזה שהוא הליך משפטי ברקע, אז אני אענה גם קצת לגופו של עניין. הות"ל הוא גוף מקצועי לתשתיות לאומיות, בשנת 2015, 2016, 2017 היה הליך מאוד מפורט לתכנון סטטוטורי של כל הנושאים שעלו פה כולל בין אם זה בהליך המינהלי לפרסום התכנית ולאופן שבו היא אושרה, ולזה ענינו, ראיתי שם את עו"ד ענת בירן שמייצגת את הפונים פה, ענינו בהקשר המישורי המשפטי.

אני רוצה להגיב לעניין התכנון עצמו. מבחינת חלופות קודם כל, אני לא אתייחס פרטנית לכל חלופה מה שעמירם העלה וכן הלאה, רק אזכיר שהמטרו לא היה על הפרק לכשאושרה התכנית הסטטוטורית, ואני כן אגיד שיש ראייה וגם הוועדה לתשתיות לאומיות בהחלטתה קראה לבחון בתכנית משלימה הארכה של הקו הירוק, וזה מה שעירית הרצליה רוצה ואני קצת מופתע שעירית הרצליה עכשיו לא מזכירה את זה, אנחנו בעצם מדברים על הארכה של הקו הירוק לתוך נעמי שמר עד לחיבור לכל מרכז התחבורה שעירית הרצליה מתכננת מצפון.

לכן באופן כללי אני אגיד, בתכנון אנחנו משתדלים לא לעשות dead end לקווים מסוימים אלא לאפשר המשכיות, להשאיר ולאפשר לדורות הבאים לתכנן לבצע ולא להכניס את הרכבת לתוך הים, בהקשר הזה.

אני חושב שאתה מחדש לנו פה כי זה פרט שלא הייתי מודע אליו. הכניסה לנעמי שמר היא לא לטובת מסילה לוגיסטית אלא לטובת המשכיות הקו צפונה?

כרגע הקו נעצר ממגוון סיבות תכנוניות, תקציביות, בנעמי שמר. עם זאת, בהמשך, ותסתכלו בהחלטת הוועדה לתשתיות לאומיות, היא קראה לבחינה של הארכת הקו וזה נמצא אצל הגורמים במסגרת התכנית האסטרטגית לתחבורה שנעשתה עם המטרו ובחנו איך זה ממשיך. יכול להיות שבעוד עשר שנים יחליטו שצריך להאריך את הקו לשם וחשוב לחבר את זה, והחלופה הזאת מאפשרת את הדבר הזה.

אם אפשר לשאול שאלת הבהרה. אתה אומר שבעיניך ההחלטה לעקור חורשה לטובת מסילה לוגיסטית היא לא מספיקה, היא לא סבירה, אבל אם אנחנו בוחנים את זה בראייה ארוכת טווח, מאחר והמסילה אמורה להתחבר צפונה, זה כן סביר בעיניך? כי עמירם הרי פה והוא שאל, הוא הציג חלופות שאמורות לענות על הצורך הלוגיסטי של המסילה. אז אם באמת לא מדובר רק על צורך לוגיסטי של פניית פרסה אלא באמת להמשיך את זה צפונה, יכול להיות שבאמת יש הגיון. אבל זה משהו שאתה צריך לחדש לנו כי אנחנו לא מבינים את ההגיון נכון להיום.

קודם כל, גם בזמנו בשלב הסטטוטורי היה ברור שנעמי שמר זה קו כניסה, גם אם נפתח תכניות סטטוטוריות על הכוונות, אגב, זה לא רק הרק"ל פה במרחב, כשיפתחו את כל התכניות מסביב אפשר לראות הרחבה של נעמי שמר כציר מרכזי עיקרי, את כל הבינוי שעירית הרצליה רוצה לעשות בצמוד דופן לפיתוח תעסוקה, זה אזור שאמור להפוך בעתיד למשהו אחר. עם זאת, צריך לראות איך שומרים על ההסטוריה ולעשות איזה שהוא מאזן בין הדברים.

אני כן אגיד שבתכנון המפורט אנחנו ישבנו, אגב, מפניית עירית הרצליה, אחרי שלא הגיעה להסכמות עם נת"ע בנוגע לפארק אהוד מנור, נפגשנו בפורום משותף ובעצם יצא סיכום לשלביות שיאפשר גם פיתוח איכותי וטוב של פארק אהוד מנור וחיים לצידו.

פיתוח של הפארק לא עובר בכריתה של 45 עצים. אז או שאתם מפקיעים את זה לטובת בניה של רכבת קלה או רכבת לוגיסטית או שאתם מפתחים את הפארק. ביחד זה לא עובד. אני מצטער. לי זה לא נשמע סביר שעוקרים, שוב, אתה הראשון בדיון הזה אחרי שעה לקיומו, מוסר לנו את הפרט המאוד מאוד חשוב הזה שהמסילה הזאת היא לא מסילה לוגיסטית אלא היא לטובת תשתיות להרחבת הרכבת צפונה ואז אולי זה עושה איזה שהוא הגיון.

כרגע הרכבת מסתיימת שם וכמו שענינו בתשובה, מדובר פה בפוקט ריק של סך הכל הרחבה של המסילות הקיימות כדי שיוכלו לנסוע קדימה ואחורה חזרה. אין פה היבטים תפעוליים גדולים לתחזוקת רכבות, בשביל זה יש דיפו. הרכבת צריכה איך שהוא - - -

זה לא מה שנכתב לנו על ידי נת"ע. נת"ע כותבת שהקטע המדובר מיועד למסילה לוגיסטית אשר משרתת תפעולית את קו הרכבת הקלה. זה מה שנמסר לכנסת.

נכון. אמת, כך גם פורסמה התכנית.

אז בהינתן, וזו תהיה השאלה האחרונה. בהינתן שזו הכוונה היחידה האם בעיניך סביר לעקור חורשה וריאה ירוקה בהרצליה, כשיש חלופות אחרות?

אני אגיד שאנחנו בהליך תכנון מפורט מול עירית הרצליה ומול נת"ע ומול פקידת היערות בהקשר הזה ואנחנו לוקחים את שקלול כל האיזונים. כבר היום אני יכול להגיד שבהשוואה למצב הסטטוטורי בתכנון המפורט המצב הוא הרבה יותר טוב וכך אנחנו עושים לכל אורך הקו. אנחנו רק עכשיו סיימנו ישיבה עם עירית חולון איך אנחנו עושים תכנון טוב יותר ושומרים על כל העצים בעיר חולון ואנחנו נעשה את זה גם פה במידת האפשר, עם איזון האינטרס הציבורי.

תודה רון. בעיני האינטרס הציבורי הוא שלא ייכרתו עצים ואני לא מבין איך זה מאוזן.

אני יכול להגיד עוד משהו?

בבקשה.

חשוב להגיד שזה לא רק חורשה, זה תוואי נחל הסטורי, נחל גלילות. זו תעלה רומאית, יש לזה ערך הסטורי עצום והדבר הזה שעכשיו גיליתי שרוצים להרוס את הנחל מכיוון שיש איזו תכנית עתידית לבנות אולי פעם קו צפונה זה מקומם, כי ואם לא יבנו את הפארק צפונה? העצים ייעקרו. הנחל הרומאי יושמד. מה זה?

זה בלתי נתפס. לכן אני רוצה להעלות את ענבר אשכנזי וארז ברקאי ממשרד החקלאות. אני שמח שאתם איתנו. אשמח לשמוע את ההתייחסות שלכם, אני מבין שנתתם את האישור לכרות את רוב החורשה, אשמח להבין. האם הוצגו לכם חלופות אחרות שנפסלו, מקומות אחרים שאולי לא היו כרוכים בהשמדת ריאות ירוקות והחרבה של עתיקות. גם של נחל וגם של עתיקות שנמצאות, המסילה הרומית אומרים.

אני אומר משהו ואז אתן לענבר שתוסיף. כמו שגם אמר רון מהות"ל, אנחנו נמצאים עכשיו בשלב של תכנון מפורט. כלומר כל הבקרות שנעשו בשלב זה מתייחסות לתכנון המפורט וכל חלופה אחרת שהוצגה כאן א. לא הוצגה בפנינו והיא לא בהכרח רלוונטית למצב הסטטוטורי שבו אנחנו נמצאים כרגע.

מעבר לכך, אני אגיד שסוגיית העצים והשילוב שלה עם הרכבת הקלה מעלות המון דילמות, זו סוגיה שהיא אינה ספציפית למקרה הנקודתי שבו אנחנו דנים כרגע, אנחנו נמצאים בקונפליקטים רבים של הצורך בשימור עצים לעומת הצורך בלאפשר את קיומה והקמתה של הרכבת הקלה וצריך לזכור בסופו של דבר שאנחנו נאלצים לצערי הרב לאשר גם כריתות של עצים, כי בסופו של דבר תוואי הרחובות כבר קיימים, זה לא שאנחנו מקימים עכשיו ערים חדשות על תוואי הרכבת הקלה אלא הרכבת עוברת בערים קיימות והיא צריכה לתת מענה תחבורתי בתוואי רחוב קיים או בתוואי חורשות קיים ומכאן עולים המון המון קונפליקטים שאינם ספציפיים לעיר הרצליה.

נקודתית, ברשותך, אני אעביר לענבר את רשות הדיבור כדי שתתייחס ספציפית ופרטנית למה שקרה ולכל הבקרות שהיא ביצעה במקטע הזה. בבקשה ענבר.

תודה. אני ראשית רוצה לברך את הדיון הזה, אני חושבת שהגענו לימים מאוד טובים שהכנסת מתדיינת בנושא של עצים בוגרים במרחב הבנוי, מבחינתי שאפו גדול לוועדה הזאת, שאפו גדול לחברי הכנסת ותודה רבה על הדיון הזה.

אני לא אחזור על הדברים אבל אני רוצה שנתכנס לתוך המסלול שבו אנחנו נמצאים. אנחנו נמצאים כרגע בבקרה של תכניות מפורטות לביצוע. אנחנו בהיתרים בעצם. השלב של התכנית, החלופות, האפשרויות, בחינת החלופות, אנחנו נמצאים מרחק של בערך 3-4 שנים מהאפשרות הזאת. המצב הסטטוטורי שאנחנו קיבלנו אותו חלוט וגמור. יש קו כחול לתכנית הזאת, יש תחנות שנקבעו בות"ל, אושרו, היו את כל הדיונים האפשריים של כל אנשי המקצוע שאמרו את דברם, בדקו את כל החלופות, ועכשיו אנחנו בעצם נמצאים כפקיד יערות במסלול המאוד מאוד מורכב קשה ומורט עצבים, אני חייבת להגיד, של מזעור הנזקים של - - -

אני מצטער שאני קוטע אותך. לפני שנגע בצמצום פערים אני רוצה להתעכב על איך יכול להיות שנת"ע לא רק טוענים שאישרתם להם את כריתת העצים במתווה שהם ביקשו, אלא גם שנתתם להם ציון לשבח על הפעילות שלהם ואני אומר לעצמי, אגב הדברים של ארז, אתם הרגולטור במדינה שאמור להגן על העצים ואני תוהה האם לפני שאתם נותנים אישור להרוס ריאה ירוקה שמונה 78 עצים בוגרים, מתוכם אישרתם לכרות 45, איך יכול להיות שלא ביקשתם לראות חלופות? אתם אמורים לעשות את האיזון הזה, אם אתם חושבים שזה לא ראוי ולא נכון, תעצרו את התכנית.

תן לי להסביר לך. אני ממש מסבירה. אנחנו נמצאים כרגע בשלב של ההיתרים, ההיתרים הגיעו אלינו, ביצענו פה עבודה מאוד מאוד מאומצת, אני יכולה גם להביא לך תאריכים, ארבע מערכות בקרה שעשינו למקטע הספציפי הזה, ב-13 לינואר, ב-8.2, ב-30.8, עד שבסוף נחה דעתי ב-18 לאוקטובר 2020 שבה גם אישרתי את ההיתר הזה וגם בירכתי את צוות המתכננים שעבד מולי וזה שאישרתי 45 עצים לכריתה זה היה אחרי שבשלב הראשון ב-13 לינואר ביקשו ממני 64 עצים לכריתה. אז עשינו פה פינג-פונג תכנוני, אתה חייב להבין שהפינג-פונג התכנוני הזה נעשה בתוך מסד סגור. אנחנו נמצאים בתוך קו כחול סגור. בתוך סטטוטוריקה גמורה, בתור מצב שאין לי פה חלופות לברר, יש לי פה תחנה, יש לי פה מפלג, יש לי פה ציר סיבוב של הרכבת, מה שנקרא החלפת צד. זה לא השלב שבו אני אומרת "רגע סליחה, אולי אני יכולה במקום להמשיך לנעמי שמר לפנות לאבא אבן" אני לא יכולה לעשות את השלב הזה.

ואם נראה לך שעקירת העצים לא סבירה?

אז באמת נראה לי ש-64 עצים לכרות זה לא סביר ובתוך מסד הנתונים של היתר הבניה הקיים היום, ישבנו המתכננים של נת"ע ואני, תאמין לי שהם לא נהנו מזה. אושר גדול לא היה להם. 'תלכו ותבואו ותלכו ותבואו ותטייבו', יש לי פה ממש מערכות שלמות של ישיבות.

אני מתעקש איתך על הנקודה הזאת כי נשבר לי הלב. 45 עצים הולכים.

גם לי. גם לי.

אוקיי. אבל את הרגולטור, אני לא הרגולטור. את יכולה להגיד 'חברים, זה לא יעבור'.

אתה צודק במאה אחוז. אני הרגולטור, אבל אני לא סופר מן. הרגולטור חייב להיות מה שנקרא - - -

את סופר וומן ענבר, את לא סופר מן.

- - - רגולטור מאוזן. הוא צריך לבחון את התכנית ומכלל כל האילוצים שעומדים בפניו הוא צריך להחליט. הרגולטור לא יכול להגיד בשלב הזה, בשלב - - -

למה לא? זו סמכותך בחוק.

- - - שלא תהיה מסילה.

אז לא תהיה מסילה. אני מצטער. אם הייתה תכנית ות"ל להחרבת הכרמל, הייתם אומרים 'אנחנו לא יכולים כי צריך לבנות שם מסילה'? לא. זאת ריאה ירוקה ו-45 עצים זה לא סביר. תסבירי לי את איך זה מאוזן, תסבירי לי איזה חלופות דרשת לראות לפני ועל בסיסן אישרת את התכנית. זה שאומרים לך שאת חותמת גומי, את לא חותמת גומי. יש לך בדין את הסמכות 'חברים זה לא מקובל עלי כי כריתה של 45 עצים תוך החרבת הנחל ופגיעה בעתיקות לא מקובלת עלי' זו הרגולציה, זה מה שנתנו לך בדין ואני לא מצליח להבין למה זה לא קרה. אני ממש מתנצל. כורתים פה עצים וזה האיזון שנדרש. יישארו 20. יש לי יותר עציצים בבית מה-20 שנותרו בפארק הזה. אני מתנצל. זה עצוב לי מאוד.

אני אגיד לענבר שהסמכות איפה ייקבע איפה תעבור הרק"ל וכן הלאה היא בסמכות הוועדה לתשתיות לאומיות ולא בסמכות פקיד היערות.

ברשותך אדוני היו"ר, אני רוצה להגיד נקודה מאוד חשובה שרון דיבר עליה. פקיד היערות הוא לא הרגולטור לקבוע את התוואי של המסילה והוא לא הרגולטור לקבוע את התוואי של התכנית. יש רגולטור הוא נקרא הוועדה לתשתיות לאומיות והדבר הזה נקבע על ידי הרגולטור שמוסמך לכך בעת אישור התכנית ולכן בשלב שבו אנחנו נמצאים, אנחנו לא יכולים לבוא ולהגיד לרגולטור שכבר קבע דברים אחרי שבוצעו כל ההליכים הסטטוטוריים ואושרה התכנית בממשלה על ידי כל משרדי הממשלה, לבוא ולהגיד 'סטופ כדור הארץ אני נמצא פה באיזה שהוא מעמד מעל כל גורמי התכנון במדינת ישראל'. אנחנו פועלים במסגרת ההליך הסטטוטורי הקיים ואנחנו פועלים כדי לאזן ולצמצם למינימום האפשרי את כריתת העצים במסגרת ההליך הסטטוטורי הקיים. אנחנו לא באים בנקודת זמן זו ואומרים לכל גורמי התכנון במדינת ישראל, לכל משרדי הממשלה שמעורבים בפרויקט הזה 'רבותיי טעיתם לפני חמש שנים, עכשיו סטופ כדור הארץ נשנה את כל התהליך'.

אוקיי. תודה רבה ארז, אני רוצה לאפשר לעו"ד בירן לשאול שאלה.

אני מייצגת את התושבים שהם אלה שהרימו את נס המרד, אפשר להגיד כך. רציתי לשאול, שלום ארז וענבר. אני לא מצליחה להבין, התכנית כוללת נספח עצים. התכנית הסטטוטורית, תת"ל 71/ג ולכאורה היה אמור להיות, היה תנאי, ויש תנאי בחוק שהתכנית לא יכולה להתאשר מבלי שיתקבל אישור פקיד היערות. יש בתכנית הזאת הסתייגות מסקר העצים במיוחד למקרה הספציפי הזה שאמרו שיעשו סקר עצים ספציפי. אז האם פקיד היערות לא אישר את הסקר הראשון שהיה חלק מהתכנית הסטטוטורית או כן אישר? כי אי אפשר להבין מהסקר הזה למה אושרה כריתה כל כך גדולה. אז אתם לא הגעתם כפקיד היערות פעם ראשונה לנושא הזה היום בשלב הרישוי אלא הייתם אמורים להיות פה משלב התכנון, ואם לא הייתם בשלב התכנון בוודאי שזאת ההזדמנות שלכם לשים וטו ואני מוכרחה להגיד לכם שבפרויקטים פרטיים לכל הפחות, אנחנו מכירים יפה מאוד איך פרויקטים נופלים בגלל התנגדות של פקיד היערות לכריתה של עץ כזה או אחר ושולחים את האנשים לעשות בדיקה מחדש ולתכנן מחדש.

תודה עו"ד בירן.

אני רוצה להשיב לפני שפקיד היערות משיב. בכל תת"ל לאחר סקר עצים שמאושר בשלב הסטטוטורי יש הוראה מפורטת להגשת סקר עצים מעודכן בשלב התכנון המפורט לביצוע, זה לא מקרה מיוחד. עו"ד ענת בירן מכירה את זה גם מהמקטע של תושבי רמת אביב שאותם היא ייצגה בשלב ההתנגדויות של הקו הירוק במקטע הזה. אז זה לא מקטע ספציפי, זו לא הוראה מיוחדת למקטע הזה אלא גורף לכל התכנון בגלל שאנחנו שמים את העצים במרכז ובוחנים את זה בשלב מפורט יותר ולרוב, ב-90% מהמקרים אנחנו מצילים הרבה יותר עצים בשלב המפורט מאשר בשלב הסטטוטורי.

תודה רבה. ענבר וארז האם תרצו להשיב?

כן. אנחנו רוצים להסב את תשומת לב כולם. סקר העצים בשלב התת"לי הוא סקר ערכיות בלבד, הוא סוקר את כל התוואי כולו של כל התת"ל, לא רק הרצליה. עד תל אביב, כל הרשויות שבהן אמור לעבור התוואי, וסקר העצים הוא סקר עצים ללא סטטוס, הוא סקר עצים שמדבר רק על ערכיות העצים ונועד להיות פלטפורמה עבור המתכננים בעת התכנון המפורט, איפה לתכנן את התחנה, על איזה קו משיק תעבור המסילה, אם המסילה תהיה במרכז או משיקה למדרכה צפונית או דרומית. חלק מהשיקולים שצריכים להיות בפניה זה ערכיות העצים שנמצאים שם.

אי לכך ובהתאם לזאת ב-2015 כשבוצע סקר העצים לתת"ל, הוא נעשה כמובן רק במונחים הערכיים של העצים ללא סטטוס, ללא קביעת סטטוס, והתייחסנו אליו בהחלט. וכמו שגם כתבנו שסקר מפורט ומעודכן יבוצע בשלב התכנון המפורט ואז יעבור גם בקרה שלנו פרטנית.

תודה רבה ענבר וארז. אני רוצה לבקש מרשות העתיקות להתייחס.

שלום לכולם.

שלום לחברי מהרשות הכי שווה מבין רשויות המדינה, רשות העתיקות. בבקשה. יש לי חיבה גדולה לעתיקות.

אני שמח. אתה מוזמן לבקר באתרים יחד איתנו.

אם לא יהרסו אותם אני אבוא לבקר. בבקשה.

אני ארכיאולוג מחוז תל אביב ברשות העתיקות. קודם כל התעלה הרומית שציינתם מקודם נמצאת כ-300-400 מטר מצפון מזרח לאתר. מבחינה גיאוגרפית לאורך מישור החוף יש שלושה רכסי כורכר שרצים מצפון לדרום, הרכס הראשון הוא על קו הים, איפה שאתם מכירים, אפולוניה, דרומה ויפו זה סלע אנדרומדה, לאחר מכן יש מעין מרזבה, זה בדיוק השטח שאנחנו מדברים עליו של הרצליה פיתוח ולאחר מכן בכביש החוף איפה שכולם מכירים את צומת הסירה עם הרצל, בהרצליה ב', ג', רחוב נורדאו, שם עובר רכס הכורכר השני, ושוב ממזרח אליו יש את המרזבה על הרכס השלישי שהוא באזור רעננה, יותר מזרחה.

התעלה הרומית חצובה בסלע ברכס הכורכר השני, מצפון לצומת הסירה, איפה שהדואר ברחוב נורדאו. התעלה הזאת שחצובה בסלע כורכר היא מצד הביצה שהצטברה ממזרח לרכס הכורכר, מריצה את כל המים לכיוון מערב, לכיוון איפה שהיום כביש החוף על גלילות.

אתר שני מרכזי באזור של הקו הירוק הוא תל מיכל, הוא תל מרכזי שנמצא מדרום מערב לתוואי של הקו הירוק.

אני מבקש שתתמקד באתר בו אנחנו מדברים.

כן. אני נותן את הרקע שתבינו מבחינה ארכיאולוגית. בשטח של הקו הירוק בכל הצומת שאתם מדברים, נעמי שמר ואבא אבן, נת"ע באמצעות החברה שמנהלת את הפרויקט בתיאום איתנו, אנחנו דרשנו שם גם בדיקות מקדימות וגם פיקוח במהלך העבודות, אנחנו בשלב זה לא זיהינו משהו מרכזי, משהו חשוב שימנע את העבודות שנת"ע מבקשת, והכל מתואם איתנו. אם יש לכם שאלות אשמח לענות.

תודה רבה דייגו. יש משהו נוסף שתרצה להתייחס אליו?

דיברתם על הנחל, בטח בעירית הרצליה יודעים שעוברות שם תשתיות ניקוז. עשינו בדיקות בעבר - - - אנחנו נשלים את הבדיקות.

תודה רבה לך. לפני שאסכם את הדיון מישהו מהפונים רוצה להוסיף?

אני מבקשת להגיד כמה דברים.

בקצרה כי אני רוצה לאפשר לעוד תושב לדבר.

אני אגיד כמה דברים בהיבט המשפטי שנטענו פה. ראשית, כל נושא פרסום התכנית הוא פרסום שיכול להיות שפורמלית מבחינת דרכי הפרסום נעשה בהתאם לספר, אבל מבחינת המהות הוא היה פרסום מטעה שאף תושב נורמטיבי לא היה יכול להבין לאן התכנית הזאת הולכת. כאשר במלל כתוב, ואדוני קרא את זה, כאשר כתוב במלל וזה יהיה נוסח הפרסום שהקו מגיע עד אבא אבן, אי אפשר לצפות ומי שיפתח וינסה לאתר את המקומות שבהם בתוך אלפי העמודים של תשריטים מסובכים וכל מיני מסמכים של תסקירי השפעה על הסביבה ימצא את ההתייחסות לאותו רחוב נעמי שמר, יראה שיש איזו שהיא הערה באיזה שהוא מקום בעמוד 300 ומשהו שמסביר במילה אחת שתהיה מסילת דיור. כלומר באמת תושבים לא יכולים היו להגיש התנגדויות ברמה נורמטיבית של אנשים מן הישוב. זה פרסום מטעה ואני חושבת שהתכנית הזאת באמת אושרה בחטא.

הדבר הנוסף הוא שאני שומעת מבין השורות של הדברים שנאמרו, שלא נבדקו חלופות. במסמכי התכנית שטרחתי וקראתי אין זכר לכך שנבחנו חלופות. זה דבר נוסף.

הטענה של פקיד היערות שרק עכשיו מצד אחד הם מתבקשים לאשר מבחינה סטטוטורית את העקירה, אבל מצד שני אין להם כבר מרווח שיקול דעת כי אין להם ברירה אלא לאשר את העקירה זה דבר שאני לא מסוגלת לשמוע אותו.

הדבר הנוסף שנאמר פה וצריך מאוד להזהר לא לקבל אותו כפשוטו זה המחשבה שאולי בעתיד יעשו תכנית אחרת שתאפשר את ההמשך של הקו הירוק צפונית דרך נעמי שמר, זו אמירה בעלמא, אין לה שום בסיס סטטוטורי.

תודה רבה עו"ד ענת בירן. גלילה יבין תושבת העיר תרצי להוסיף?

רוב הדברים באמת כבר נאמרו, היה דיון מאוד ממצה. רק אנחנו מדברים באמת על נקודה מאוד רגישה בעיר, אנחנו לא מדברים בעץ בודד אלא במסה שמהווה חיץ בין אזורים משמעותיים, יש את האזור התיירותי ממערב של חוף הים שמתחבר דרך ציר אבא אבן, יש את אזור התעשייה שהוא אינטנסיבי ולפי התכניות הדופן אמורה להיות עוד יותר אינטנסיבית מכפי שהיא כרגע, בתווך יש לנו שכונת מגורים שקטה שהפארק הספציפי שנמצא במקומו קושר בין הרקמות השונות האלה ומהווה גם חיץ שמונע את המטרדים ההדדיים, לכן אנחנו לא מדברים בעצים בודדים שמפריעים לאיזה שהוא פרויקט בניה אלא בממשק חשוב באמת.

תודה רבה. אני רוצה לתת לעוד שניים אחרונים את זכות הדיבור ונעשה את זה בקצרה, שרון אליהו שנמצא איתנו בזום בקצרה בבקשה.

שלום. ב-2017 כשראיתי את הפרסום בעיתון פניתי ועשיתי את הבדיקה המינימלית. הרי הפרסום העיתון, המלל, אמור להיות הטריגר לאזרח להתחיל את הבדיקות האם התכנית נוגעת לו או לא. בפרסום בעיתון אין שרטוטים, אין תרשימים, אין קו כחול. יש מלל. אני קראתי את המלל ובעקבות הקריאה הזאת פניתי גם לנת"ע כדי להיות זהיר ובנת"ע אמרו לי ב-2017 בזמן שעוד יכולתי להתנגד 'נעצר באבא אבן, לא נכנס לנעמי שמר' לו לא היו מטעים אותי, היינו מתנגדים.

לפני כחודש שלט של 20 סמ' על 20 סמ' זה מה שעורר את כל המהומה שאנחנו חווים כרגע. 500 עותרים מהרצליה שחתמו על העתירה, ארבע כתבות בעיתון, דיון בוועדת הכנסת, כל זה תוך חודש, ושלט של 20 סמ'. תארו לכם שהיינו מקבלים את אותם 30,000 פליירים שהם טוענים שהם חילקו או שהיינו מקבלים את הפרסום הנכון, הרי היינו הופכים את העולם כדי לקבל את הריאה הירוקה שלנו.

תודה רבה שרון. סיגל ברניר בבקשה בקצרה.

בסדר. אני מעלה את התמונה שהיא טובה מאלף מילים. אנחנו רואים פה את תוואי הוואדי שמתחיל מכביש חיפה ומגיע עד אבא אבן ובעקרון הולך לים. אני רוצה להגיד, אני שכנה אבל אני גם במקצועי מתכננת עירונית אז אני מסתכלת משני הכיוונים. לפני 20 שנה הכביש של ארבעה מסלולים היה צריך להתחיל פה בכביש החוף בתעלה הרומית ולהגיע עד פה. הצלחנו בהתנגדות לבטל את החלק הזה של הכביש ולהציל את כל העצים האלה ובכביש הזה של נעמי שמר, הוא בעצם סרח עודף של כביש כפול מזה וכסרח עודף כך הוא מתפקד.

לעומת זה, יש פה מתווה נחל שכרגע יש מובל שלוקח את מימיו, אבל אנחנו מכירים את פארק המסילה בירושלים, אנחנו מכירים מקרים אחרים שתוואי נחל, הערך האקולוגי והתרבותי והעירוני שלו מלא ערך, אז זה לא עץ אחד שיישאר, אגב, ראיתי בתכנית, רוב העצים שמשאירים זה העצים שניטעו הרגע כשעשו את הכביש ההוא.

עוד משפט אחד, זו הייתה הדרך שעירית הרצליה פיצתה אותנו אז על חלק הכביש שלא הצלחנו לצמצם ואז הם הציעו לנו פארק אינטנסיבי באזור ואמרנו 'לא, תשאירו את הטבע. אנחנו מוותרים על עוד חלק של פארק אינטנסיבי, אנחנו רוצים את הטבע', בעיקר כשעומדת להיות פה עכשיו תכנית מתאר כל כך אינטנסיבית של האזור הזה, ויש פה שכונת מגורים, מה שכל כך מקסים שבאמצע יש מרקם של טבע עירוני שבכל העולם נלחמים עליו היום ואנחנו מוותרים עליו כי זה כבר אולי מאוחר מדי. זה נראה הזוי.

אני רוצה להודות לך ולוועדה הזאת כי החזרתם לי את האופטימיות בתפיסה של מערכת השלטון בדיון הענייני והמרתק הזה. אז המון תודה.

תודה לך. אני תמיד אומר את זה לאזרחים, אנחנו עובדים אצלכם ולפיכך את לא צריכה להודות. אנחנו ממש פה לשירותך.

חברים אנחנו צריכים לנעול את הדיון. אני רוצה להודות לך דני, עו"ד בירן, גלילה ועמירם על כך שהגעתם היום לכנסת כדי להשתתף בדיון החשוב הזה.

פארק אהוד מנור וחורשת האקליפטוסים שנטועה לידו הם ריאה ירוקה חשובה למרקם החיים העירוני לאורחות החיים של תושבי הרצליה והשכונה. אני לא מצאתי מהדברים של נת"ע, לא השתכנעתי שניתנה לתושבים הזדמנות מספקת כדי להביע את התנגדותם, וחמור מכך, לא התרשמתי שנבחנו חלופות לבניה של המסילה הלוגיסטית כפי שמתוכננת על מנת להפעיל את קו הרכבת הקלה שעובר ברחוב אבא אבן.

אני מבקש מנת"ע להעביר לוועדה את החלופות שנבחנו בשנים 2016 ו-2017 או קודם לכן, על מנת שנתרשם שהחלופות נבחנו ונפסלו.

עוד אני מבקש להעיר לפקיד היערות שבעיני התשובות שלו פה מעוררות תמיהות ושאלות קשות ביחס לחובתו הרגולטורית להגן על הריאות הירוקות ועל העצים בישראל, העובדה שכורתים 45 עצים כדי לאפשר קו לוגיסטי, בעוד שיש כפי שעמירם הציג חלופות נוספות, היא בלתי נתפסת בעיני - - -

יש עוד חלופות.

יש עוד חלופות. היא בעיני בלתי נתפסת ומהווה, ואני אהיה עדין, פגיעה באמון הציבור ובחובה הרגולטורית שלהם לבצע את תפקידם. אני לא השתכנעתי שהחלופות נבחנו, ושוב, אני חוזר על בקשתי מנת"ע שתעביר את הדברים. אבקש מיו"ר הוועדה טסלר לקבוע ישיבת המשך שבה אנחנו נדון בחלופות ונבחן אותן למול מה שהוצג פה בוועדה.

אני מודה לכל השותפים ולצוות הוועדה. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:03.