פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
14/12/2020


מושב שני


פרוטוקול מס' 123
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, כ"ט בכסלו התשפ"א (15 בדצמבר 2020), שעה 12:00

הקמת אוניברסיטה בגליל

חברי הוועדה: רם שפע – היו"ר
סמי אבו שחאדה
מאיר כהן
מרב מיכאלי
אורלי פרומן
תהלה פרידמן
קטי קטרין שטרית

יוראי הרצנו להב
אוסאמה סעדי
סונדוס סאלח
אופיר סופר

השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין
גיורא זלץ - ראש מועצה אזורית הגליל העליון

דימי אפרצב - ראש מועצת קצרין

בני בן-מובחר - ראש מועצה אזורית מבואות החרמון

ביאטה קרנץ - דוברות, המועצה להשכלה גבוהה

מיכל נוימן - מל"ג

דבורה מרגוליס - ראש מינהל ור"ה

שמעון גפשטיין - יו"ר ור"מ

איתן סימון - יו"ר רמא

אביחי שטרן - ראש עיריית קריית שמונה, רמ"א

יפה זילברשץ - יו"ר ות"ת

שירה נבון - סגנית נשיא לאסטרטגיה, אוניברסיטת חיפה

ניסים בן דוד - נשיא המכללה האקדמית גליל מערבי

הלה אלראי - מנהלת קשרי ממשל אוניברסיטת חיפה

יוסף מקורי - נשיא מכללת תל חי

מאיר אסרף - נציג הסתדרות המורים בכנסת

דליה עמוס - דוברת אשכול גליל מזרחי

ביני שלו - מנהל ישראל קרן ראסל ברי

בת אל שלום נברו - חברת ועד מנהל שינוי כיוון

רונאל תשובה - פעיל חברתי, יו"ר אגודת הסטודנטים לשעבר

יהודית גידלי

איה לינצ'בסקי

הקמת אוניברסיטה בגליל

בוקר טוב לנוכחים ולמשתתפים בזום. התכנסנו לנושא מאוד חשוב והוא הקמת אוניברסיטה בגליל. רגע לפני שאדבר על הנושא, על היוזמים שלו אני מרגיש צורך לספר לכם סיפור קטן שקרה לי אתמול ובעיני מאוד רלוונטי. במסגרת הוועדה והתפקיד שלי כיושב-ראש, אני משתדל להגיע הרבה לשטח, לפגוש בתי ספר, פנימיות, כפרי נוער, עושה כל מה שאני יכול כדי ללמוד את השטח.

בשבוע שעבר קבלנו החלטה לבקר בזיכרון יעקב ולשמוע מה קורה שם. שמענו כל מיני דברים שקורים שם כמו למשל שאין בית ספר של החופש הגדול. בית ספר היסודי שם הוא עד כיתה ח' וזה מאוד מעניין, לכן קבענו לשם סיור אתמול בבוקר.

לצערי הרב, ראש הרשות טען שעודכן מאוחר לסיור שלנו, החליט לעשות כל מה שהוא יכול כדי לבטל את הדיון וכדי שלא אצליח לראות את בתי הספר שם. הוא הפעיל לחץ גם על התיכון וגם על היסודי שיסגרו בפני את הדלת כי הוא לא היה חלק מהסיור. למרות ניסיון שלי לשוחח אתו בשבת בערב כדי שאוכל לפגוש את מערכת החינוך בזיכרון, התקבלה אצלו החלטה שזה לא יקרה.

הגעתי אתמול לזיכרון יעקב, ניסיתי לבקר בבית הספר היסודי ובתיכון, ללכת גם למוסדות החרדיים ולראות מה קורה שם, יש שם מוסד חרדי מאוד מעניין בחינוך המיוחד שגם יש שם בעיות עם תקצוב דרך הרשות. בסופו של דבר לא הצלחתי להיכנס למוסדות שראש הרשות החליט שלא אכנס אליהם. אם יש פוליטיקה כזאת באירוע כזה, הרגשתי צורך לומר את זה פה כי זה מאוד תסכל אותי. פשוט יצא שהגעתי לשם ולא פגשתי אותם. זה לא קשור לאוניברסיטה בגליל אבל קשור למערכת החינוך שלנו. אני בעיקר מקווה שיהיה שם בית ספר של החגים לאותם תלמידים ומורים שזקוקים לכך.

התכנסנו לדיון חשוב בנושא הקמת אוניברסיטה בגליל. הדיון נבע משלושה גורמים שקלטו את הסיטואציה במקביל, בנוסף לאין ספור פניות שהגיעו אלי מרגע ההכרזה של השר אלקין: מראשי רשויות, ממטות של מאבק בנושא ומחברי הטובים שלומדים בקרית שמונה ובישובים בצפון. גם חבר הכנסת להב הרצנו פנה אלי לקיים דיון בנושא ומיד הבנו שזה לא נושא שאני יכול לעבור אליו לסדר היום לכן אנחנו מתכנסים פה היום ותודה רבה לכל מי שהצטרף אלינו.

אני מכיר את הנושא הרבה שנים, הייתי חבר במועצה להשכלה גבוהה, הצגתי את הסטודנטים מישראל 7 שנים בכל מיני תפקידים והנושא הזה קרוב מאוד ללבי. אני מאוד מעריך את הניסיון של השר אלקין לרומם את הגליל ולעשות משהו משמעותי בגליל, לנסות למנף את התעסוקה, את מערכת החינוך וגם את האקדמיה. אבל אני מוכרח לומר שהתזמון והאופן בו ההכרזה הוכרזה על הקמת אוניברסיטה בגליל על ידי שלוחות של אוניברסיטת חיפה בכל מיני מקומות, בעיני ממש לא הולך לתת את המענה ולהגשים את החזון. אותו חזון שכולנו רואים ואני בטוח שגם הוא וגם אותה ממשלה שלפני 15 שנה הכריזה על הקמת אוניברסיטה בגליל, תכננה לעשות משהו משמעותי שישנה את החיים לתושבי הצפון, שכל כך זקוקים שהממשלה תראה אותם באין ספור סוגיות ולא מרגישים את זה מספיק מאתנו.

אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מצליחים לחזק אותם על ידי מציאת מקום נכון להקמת אוניברסיטה או על ידי כל פתרון אחר שבאמת ייתן מענה. יהיה דיון, נשמע את כל הנוכחים ויכול להיות שיעלו זוויות שאני לא מכיר. לאור העובדה שחייתי את הנושא במשך כמה שנים טובות ואתמול גם הספקתי לשוחח עם חלק מהמוסדות האקדמיים, עם ראשי רשויות, אני אומר שכרגע בעיני ההצהרה של השר אלקין לא תצליח לתת שוב מענה לתושבי הגליל, אולי אשתכנע אחרת אבל זו כרגע עמדתי.

אני מקווה שבדיון הזה נצליח להפוך את הלימון ללימונדה ואני מתחייב שאגיע לפגוש את כל ראשי הרשויות שרוצים בכך כדי לשמוע מהם לעומק מה הצרכים שלהם, איזה פתרון באמת אנחנו יכולים לייצר כדי לשפר את המצב שלהם ללא שום דבר ציני בתזמון של רגע לפני בחירות שלא באמת ייתן פתרון. חבר הכנסת לה הרצנו, מכיוון שביקשת את הדיון, אתה מוזמן להתייחס בתחילה.

תודה רבה יושב הראש על קיום הדיון החשוב הזה. ב-2005 התקבלה החלטת ממשלה להקמת אוניברסיטה בגליל. אמנם ההחלטה היא פוליטית כי היא מתקבלת על ידי פוליטיקאים, אבל היא לא גחמה פוליטית. עברתי על נוסח ההחלטה בממשלה ושם הוגדר שהקמת אוניברסיטה בגליל היא צורך לאומי כלכלי חשוב. יחד עם זאת, בממשלה בחרו לחכות עם ההחלטה הזאת 15 שנה ולא ליישם אותה.

אני שואל את עצמי אם עכשיו מחליטים ליישם אותה כי מדובר בצורך חברתי וכלכלי חשוב, כי אנחנו יודעים מה המשמעות של הקמת אוניברסיטה על הנעת הגלגלים שלה, כל הגלגלים בצפון, גם החברתיים, גם הכלכליים, גם התעסוקתיים, להרים את הצפון.

ההחלטה של השר אלקין להקים את אוניברסיטת הגליל בחיפה היא תמוהה, שלא לומר שמדובר בצחוק מהעבודה. הרי חיפה קרובה יותר גאוגרפית לתל אביב מאשר לקריית שמונה וברור שכמוש אמרת, שהתכלית של החלטת הממשלה לא באה לידי ביטוי בהחלטה הזאת לאחד בין שתי האוניברסיטאות. מה עוד שדיברתי עם גורמים באוצר והם לא מכירים שום תוספת תקציבית שבאה כתוצאה מאותה החלטה.

אני אשמח לשמוע: 1. מה המשמעות האמיתית של אותה הצהרה של השר אלקין. 2. אני חושב שצריך לשים על השולחן את הדיון האמיתי של צורך באוניברסיטה נוספת ואם כן, איך עושים את זה בצורה נכונה בגליל.

חשוב לומר שנפגשתי עם ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן, אדם צעיר, מוכשר, כריזמטי, אחד הפוליטיקאים הכי מרשימים שפגשתי והוא אומר בצדק שבקריית שמונה ובסביבתה יש הרבה מאוד מוסדות אקדמיים ומוסדות מחקר שמהווים תשתית איתנה שלבסיסה אפשר להקים אוניברסיטה. אם הממשלה מחליטה שיש צורך באוניברסיטה, למה לא להקים אותה בתל חי? או לצורך העניין לחזק את מיגל שזה מרכז מו"פ מוביל בצפון. בסמוך לתל חי יש גן תעשייתי שפועל בשילוב עם המכללה, יש תשתית איתנה באזור הגליל וקריית שמונה שעל בסיסה אפשר להקים אוניברסיטה.

אם יש צורך באוניברסיטה, שהממשלה תקבל החלטה. אם כן, בוא לא נעשה את זה בצורה תמוהה שמעוררת הרבה סימני שאלה לגבי הגשמת התכלית שבהחלטת הממשלה מ-2005. אני חושב שאם כבר להקים אוניברסיטה, להקים אותה בלב הגליל ולגרום לדבר הזה להיות מנוע צמיחה אדיר שיצעיד את כל אזור הגליל וקריית שמונה קדימה. אני מברך על הדיון ואנחנו הולכים להיות יד ביד עד שהדבר הזה יוכשר.

תודה רבה לך. חברת הכנסת קטי שטרית בבקשה.

תודה רבה לך אדוני היושב-ראש. על מה אנחנו מלינים? אנחנו מלינים על הקמת אוניברסיטה. וואו, איזה יופי. ועדת חינוך מלינה על הקמת אוניברסיטה.

אנחנו מלינים על הבלוף של הקמת אוניברסיטה. זה בלוף. את יודעת שזה בלוף.

אני יכולה לדבר? תודה רבה שאתה נותן לי לדבר. אני מצדיעה לשרי הליכוד לדורותיהם שהקימו את אוניברסיטת אריאל ועכשיו מקימים את אוניברסיטת הגליל. פשוט חסרה לכם אינפורמציה, אוניברסיטת חיפה תיתן את חסותה לאוניברסיטה בגליל. עדיין לא יודעים איפה היא תוקם. עדין לא יודעים אם זה בקריית שמונה? צפת? נוף הגליל?

אז אנחנו בעצם מלינים על כך שיש שר שאומר שצריך להקים אוניברסיטה. הלוואי שהיינו מקימים אוניברסיטה נוספת גם בדרום, מקימים אוניברסיטה נוספת גם ביהודה ושומרון, מקימים באזור מזרח הגליל.

הוקמה אוניברסיטה בדרום, קוראים לה אוניברסיטת בן גוריון, לא אוניברסיטת תל אביב בבאר שבע.

מי שמכיר את מכללת אשקלון יודע שהחסות האקדמית היא של בר אילן.

אבל זו לא אוניברסיטה.

המרחקים הם עצומים. אבל אני אגיד לכם מה הבעיה. כל דבר, גם הקמת אוניברסיטה, הפכה להיות נושא פוליטי. אז לא. השר אלקין אכן דואג להשכלה הגבוהה ואכן רוצה להביא עוד אוניברסיטה למדינה. הצפיפות בתוך הכיתות בתוך האוניברסיטאות גדולה וככל שנוכל לפתח השכלה גבוהה זה טוב ונהדר. למה לקח זמן מ-2005 עד עכשיו? יש כמה סיבות, האחת היא שב-2005, אחרי ההחלטה, התמקדו באוניברסיטת אריאל ואכן בכהונתו של גדעון סער ניתנה ההוראה לגבי אוניברסיטת אריאל וזה טוב.

לצערי הרב היו מספר שרים אחרי לימור לבנת שהייתה שרת החינוך ב-2005, הייתה אחר כך יולי תמיר שלא ראתה לנכון לקדם את הנושא והיו גם בנט ורפי פרץ שזה לא היה בראש מעייניהם ולכן גדעון סער נתן את הלגיטימציה לאריאל.

את אומרת שזה לא פוליטי, אבל כל מי שהיה בליכוד היה בעד והשאר התנגדו. זה לא פוליטי?

הקשבתי לתחילת הדיון שלך שתקפת את ראש עיריית זיכרון יעקב, שאני מכירה אותו ובמקרה הוא מהליכוד.

נכון, בגלל זה הוא מנע ממני לסייר בעיר שלו.

ביקרתי אצלו לא פעם ולא פעמים. כשבאים בנפש חפצה ובלב שלם, אז הסיור יכול להיראות אחרת.

תתפקד לליכוד, אבל אז הבעיה תהיה נפש חפצה.

אם רוצים לבוא ולנגח, ככה זה. כל עוד אני חברה בוועדת החינוך אני אפעל שהאוניברסיטה שהיום מוגדרת כאוניברסיטת חיפה תקום ותשגשג.

זה יותר קרוב לתל אביב מאשר לקריית שמונה, איך זה קשור?

אתה מדבר על גיאוגרפיה, זו לא גיאוגרפיה, זו חסות. זה נותן את החסות האקדמית, עדיין לא יודעים איפה היא תמוקם. זו הטעות שלכם שנובעת מחוסר ידע, כי אתם לא מבינים את ההיגיון שעומד מאחורי זה. יש היגיון. מדברים על חסות אקדמית. המרצים יהיו מרצים של חיפה, ההנחה תהיה הנהלה של חיפה. אבל כשלוקחים את זה לצד הפוליטי זה מעורר בי חלחלה, עד היכן אפשר לקחת את הנושא הזה לכיוון הפוליטי.

בוא נעצור את השיח הזה.

אני מצדיעה לשר אלקין על ההחלטה. אני מכירה את הנהלת אוניברסיטת חיפה
אורלי ואני עשינו שם סיור אקדמי עם הנהלה מפוארת, צוות מרצים משכמו ומעלה. אני מצדיעה להם מברכת אותם ומאוד מקווה שנוכל לראות את זה עוד בקדנציה הזו.

תודה רבה חברת הכנסת שטרית. בגדול לא הסכמתי עם שום דבר שאמרת.

תמיד אמרנו שיש אופוזיציה בתוך הקואליציה.

חברת הכנסת פרומן בבקשה.

אני רוצה לקחת את הדיון לדיון מקצועי אמיתי. המגמה שלנו היא שיותר ויותר צעירים יהיו בעלי השכלה אקדמית. צריך לבדוק את הדמוגרפיה הישראלית. הייתי רוצה לראות נתונים דמוגרפיים שהאוכלוסייה הולכת וצומחת. ככל שאנחנו מלמטה דוחפים את התלמידים בתיכון להגיע לתעודת בגרות מלאה אנחנו פותחים להם את החלום לעולם האקדמי. חייבים להסתכל על כל הרצף הזה וזה מה שמערכת החינוך עובדת עליה, להוציא כמה שיותר צעירים וצעירות עם תעודת בגרות כדי שיגיעו לעולם האקדמי.

העולם השתנה, הצעירים נשארים בבית, לא יוצאים כל כך מהר ויוקר המחיה עלה. כאשר לוקחים את שכר הלימוד ומוסיפים לו שכר דירה וחיים, זה יקר. הרי כל המכללות הפרטיות והאקדמיות צצו מהשיקול הזה של לתת שירות אקדמי ליד הבית.

לפני שאנחנו פוסלים, נראה את הצורך האמיתי לאפשר לכל צעיר וצעירה שרוצים להשתלב בעולם האקדמי את האפשרות הזו ואת הזכות הזו, מכל המגזרים. דבר נוסף, לעשות מיפוי מבחינה אקדמית, מבחינת תחומים שצריך לפתח, יכולים להיות קמפוסים ייחודיים, לראות מה באמת חסר. צריך חשיבה פורצת דרך כדי להקים עולם אקדמי נוסף.

אני רוצה להוריד את הלהבות. לא מדובר על הקמת אוניברסיטת חיפה בגליל. באוניברסיטת בן גוריון בנגב קמפוס ספיר הוא תחת חסותה האקדמית והתואר של מי שלומד שם הוא תואר של אוניברסיטת בן גוריון. קמפוס אילת הוא גם תחת החסות האקדמית של בן גוריון. זה תהליך להקים אוניברסיטה שתהיה מוכרת ברמה האקדמית שלה, שתאפשר מחקר למרצים שלה ואז כשאתה פותח קמפוסים שהם תחת אותה חסות אקדמית, זה תהליך שאתה מקצר אותו גם לסטודנטים. אתה רוצה שהסטודנט ילמד ויקבל תואר מוכר ומוערך, אז אל תתפסו לשם חיפה.

יש היום את הקמפוס בצפת לרפואה שהוא שלוחה של אוניברסיטת בר אילן. המרחק גדול אבל התואר הוא תואר של בר אילן וזה מה שרוצים. אם יקומו עוד קמפוסים עם נשואים ייחודיים, כמו למשל קמפוס סביב נושא מדעי הסביבה ושינוי האקלים, אחד הנושאים הכי חמים בעולם ואין לנו כזה מיקוד היום. אפשר להקים קמפוס פורח בצפון, בכל מקום, זה לא משנה. תיקח את עכו ששוכנת על חוף הים ותקים שם קמפוס סביב לימודי הים.

אני מבינה שלא הגליל ילמד בחיפה, נהפוך הוא, אבל אשמח לשמוע מהשר אלקין למה הוא התכוון. צריך לאפשר לאותם קמפוסים לפתח מחקר שזה היום נמנע מהמכללות, זה חלק מאוד משמעותי בתהליך ההתפתחות של ההשכלה האקדמית. אז בואו לא נוזיל את הערך האקדמי של הלימודים. לא פותחים אוניברסיטה ככה. אבל כן צריך לאפשר לכל צעיר וצעירה שרוצים ללמוד, שיהיה להם מקום זמין, מוערך אקדמית וגם נגיש.

תודה חברת הכנסת פרומן שהפכת את הדיון למקצועי. המטרה בעיני היא לא עוד אנשים שיעשו תואר, אלא להצליח לפתח את הצפון בהקשר הזה. כשעסוקים בשאלה אם להפוך את הקמפוס בחיפה לעוד שלוחות או להקים אוניברסיטה, אתה צריך לשאול את עצמך את השאלה, האם אני אצליח להביא אלפים רבים שלא באו לצפון עד עכשיו ללמוד שם? האם אני אצליח להשאיר אותם אחרי זה באמצעות תעסוקה? האם אצליח לשפר את מערכת החינוך? אני ממשיך את מה שאמרת ושואל את השאלות האלה.

בעכו יש כבר קמפוס, אז אם יפתח שם עוד תואר ותואר שני בחסות אוניברסיטת חיפה, אבל זה לא יצליח לשפר את עכו, לא עשינו בזה כלום. זו רק דוגמה, לשם צריך השיח ללכת. את צודקת שזו שאלה מקצועית חשובה. נעבור לשמוע את ראש עירית קריית שמונה, עורך דין אביחי שטרן, בבקשה.

בוקר טוב לכולם, שלום אדוני היושב-ראש ותודה רבה על זכות הדיבור. אני חייב להתייחס לדברים שנאמרו על ידי חברת הכנסת קטי שטרית שניכסה את זה לפוליטיקה, אז גם אני חבר במפלגת הליכוד ואני חושב שאין קשר בין הדברים. אנחנו לא מדברים על גחמה פוליטית אלא מדברים על צורך לאומי כלכלי חברתי. לעניין זה אני חייב להזכיר את אותה החלטת הממשלה מ-2005, שאני אקריא ממנה ברשותכם את הסעיף הראשון: "הממשלה רואה חשיבות לאומית בהקמת אוניברסיטה בגליל כמנוף מרכזי לפיתוחו של האזור".

אנחנו מדברים על אזור הגליל שהמרכז שלו יהיה בגליל. לכל האמרות לגבי אוניברסיטת חיפה ושלוחותיה, אני חייב להגיד שאני בוגר אוניברסיטת חיפה, תואר ראשון ושני. אוניברסיטה מצוינת ואין לי שום דבר נגד האוניברסיטה הזאת. מה שכן, אני רוצה שהבת שלי, שנולדה לפני חודשיים, כשתגדל תלמד באוניברסיטה בגליל ולא באוניברסיטת חיפה כמו שאבא שלה נאלץ לנסוע וללמוד שם. רבים מאלה שיצאו מהעיר גם לא חזרו לפה.

יתרה מכך, אם נדבר עובדות, המודל הזה של שלוחת חיפה כבר נוסה בעבר ונכשל. מכללת חיפה הוקמה כשלוחה של חיפה ועד שנת 94 היא פעלה כשלוחה של אוניברסיטת חיפה. מה שקרה משנת 94 עובדתית, זה שהמודל הזה גרם לייבוש הגליל ובסופו של דבר מאז שנת 94 מכללת תל חי הפכה למכללה עצמאית, גדלה פי 8 מבחינת כמות הסטודנטים הסגל והיקף הפעילות. הדברים האלה באים לידי ביטוי באותם מסמכים של המשרד להשכלה גבוה שנכתב שם במפורש שתל חי היא בעלת התשתית המתאימה ביותר להפוך לאוניברסיטה בגליל.

אבל מה, יש פה טיעון של השר אלקין, שאני לא מצליח להבין אותו, שאומר שבגלל הריחוק הגיאוגרפי שלה, היא לא יכולה להוות מרכז אוניברסיטאי. אני חייב לומר שהתירוץ של ריחוק לא רלוונטי ואפילו פוגע ברוח הציונית של היוזמה ליישוב הגליל, בטח של מפלגה שקמה ברוח ז'בוטינסקי וטרומפלדור. אני חושב שטרומפלדור שנהרג בהגנת תל חי בגליל וז'בוטינסקי שכתב שירים על תל חי, לא חשבו שהיא רחוקה. אין סיבה שהממשלה תסכים להסבר כזה.

המטרה בסופו של דבר היא לייצר מנוע צמיחה כלכלי, חברתי, זה הרבה יותר מלתת תואר. הזכירו פה את המודל של השלוחה של הפקולטה לצפת, זו דוגמה מצוינת לדוגמה לא טובה כי הפקולטה בצפת היא אכן שלוחה של האוניברסיטה ובואו נראה מה קורה אתה בפועל: האם זה גרם לשינוי שדברנו עליו בצפת? 90% מהבוגרים שם לא נשארים בצפת וגם לא עושים את ההתמחות שלהם בבית החולים בצפת. זו התוצאה ולא זה מה שרצינו להשיג. כשאנחנו מדברים על קמפוס אנחנו מדברים על זה שכל המרכז שלו יושב בגליל, שהתקציבים יתוקצבו בגליל, יחולקו בגליל ולא יישארו אי שם.

מעבר לכך, להבנתי באותה החלטת ממשלה הכוונה הייתה להקים אוניברסיטה נוספת ולא שלוחות, כי השלוחות האלה נוסו ואם נדבר מספרים, שגם את זה שמעתי שביקשו קודם, אז בגליל יש למעלה מ-1.5 מיליון תושבים שנהנים מ-10 מוסדות אקדמיים, אבל אין להם אוניברסיטת מחקר אחת. לדעתי המגמה היום של לקחת את האוניברסיטה של הגליל ולהקים אותה בחיפה יחד עם ההחלטה להקים בית חולים נוסף בקריות, יש פה מדינה שלמה בגליל שכנראה שכחו אותה. האזור נמצא בעדיפות לאומית אבל בפועל מקימים עוד בית חולים באזור חיפה, שיש שם כבר 5 בתי חולים, בזמן שפה אנשים מתים ואין לנו בתי חולים. תפתחו את דוח גרוטו ותראו את הפערים. אנחנו מדברים על השכלה גבוהה ואקדמיה וגם את זה לוקחים מפה.

כראש רשות אני חושב שיש פה צורך לאומי ויותר מזה, אם היום האוניברסיטה של הגליל לא תקום בגליל, זה כנראה גם יסתום את הגולל על כך שאי פעם תקום אוניברסיטה כזו ואני לא מוכן לתת לזה לקרות ואעשה כל שאני יכול יחד עם חברי כדי שזה לא יקרה. חברי, ראשי הרשויות בגליל ואני פועלים מאוד קשה כדי לכתוב סיפור חדש, כדי ליישב את הגליל. גם לגבי צורך דמוגרפי, מדברים על עוד 8 מיליון איש במדינת ישראל, איפה תיישבו אותם? בגוש דן? הרי ברור שיצטרכו ללכת לנגב או לגליל וזה הזמן שלנו לייצר את התשתית בגליל.

דוגמה נוספת למה שעשתה אוניברסיטה, אפשר לקחת מהנגב, איך אוניברסיטת בן גוריון הפריחה את האזור ומה זה עשה לבאר שבע. את הכניסה של הקמפוס לאזורים מוחלשים ואיך היום הם הופכים לאזורים מוצלחים מבוקשים ומשגשגים. בעולם יש דוגמה מצוינת בהולנד של אוניברסיטה באזור פריפריאלי שמרוחק 180 ק"מ ממרכז הולנד ושם, בהחלטת ממשלת הולנד להפוך את המקום הזה לאוניברסיטה, מאותו רגע האוניברסיטה הפה לאחת המובילות בעולם, עם 104 חברות שפתחו את מרכזי המחקר שלהם מסביבה. זה מה שאנחנו מחפשים.

דווקא בימים אלה, כשאנחנו מציינים 100 שנה לקרבות תל חי, זה הזמן להחזרת המתיישבים החלוצים לגליל ותל חי. לא יתכן שהמרחק הגיאוגרפי יהיה התירוץ. דווקא המרחק הגיאוגרפי צריך להיות הסיבה והמנוע להביא את הקמפוס לשם. תודה.

תודה רבה. מסכים עם כל מה שאמרת, חוץ מהעובדה שלא התעדכנת שרוח ז'בוטינסקי מזמן עזבה את הליכוד, אבל זה לדיון אחר. חבר הכנסת אוסאמה בבקשה.

כבוד היושב-ראש, לרגע חשבתי שאני בדיון על חוק הלאום. כולם מדברים כאן כאילו שכחו שיש ערבים בגליל. עוד מעט תגידו שרוצים לייהד את הגליל. זו המטרה? אנחנו מדברים על הקמת אוניברסיטה, על יעד לאומי, יעד חברתי, בקרית שמונה, בצפת, בנוף הגליל. ראש עיריית נצרת, שהיא העיר הגדולה ביותר, לא נמצא, אפילו לא הוזמן. על מה זה מעיד? אני מתקומם נגד זה.

ברור לך שלא התקשרתי לראשי המועצות להזמין אותם. כל ראש מועצה שהנושא בוער בו, עלה לזום.

שלחתם לראשי העיריות בגליל? הם ידעו על הדיון?

לא. הם פנו אלי. אני מזמין כל ראש רשות מועצה ערבית להשתתף בדיון.

ראש עיריית נצרת מר עלי סלאם מדבר על העניין הזה כל הזמן. הוא העלה את הנושא בפני כל השרים בממשלה ובפני ראש הממשלה. הקציב לזה 50 דונם, יש שטח יש הכול. כאשר אתם מדברים על שוויון ועל חוק יסוד השוויון אז בואו נתרגם את זה לחינוך ולחברה. אבל המוזיקה שאני שומע כאן, אני מתקומם לה, חסר לנו לחזור לשנות ה-70 ולהגיד שרוצים לייהד את הגליל ולעשות רוב יהודי בגליל. אני לא מהגליל? זה נאמר בדיון, יש רק את קריית שמונה וצפת.

עכשיו חג המולד, את נצרת שכחו גם בתיירות, בסיוע הממשלתי. נתנו לאילת, נתנו לצפת, אבל לא לנצרת. הגשתי שאילתה לשר ההשכלה הגבוהה והוא ענה בכנסת שהוא בודק.

בודק מה?

בודק את העניין של הקמת אוניברסיטה בגליל ובנצרת. שאלתי למה לא תוקם האוניברסיטה בעיר נצרת. לא אוניברסיטה ערבית, אוניברסיטה.

זה היה כבר בשיח מתקדם בעבר.

התקדם בעבר וכמעט בחרו בזה אבל אז עשו רוורס ועכשיו עשו פרסה. חברת הכנסת סונדוס סאלח, חבר הכנסת טיבי ואני ביקרנו באוניברסיטת חיפה, הייתה לנו פגישה מעולה, יש לנו אלפי סטודנטים שלומדים שם אבל זה לא הנושא.

המטרה שלך לא להקים אוניברסיטה ערבית?

לא, אני רוצה אוניברסיטה שתהיה בנצרת.

אגב, זו הדרך באמת לשיפור המצב של החברה הערבית בישראל.

מדברים על מקומות תעסוקה, על מינוף כלכלי וחברתי אז בואו נעשה את זה בנצרת. למה לא?

תודה לך. נראה לי שעמדותיי בנושא ברורות, אם צריך אדגיש את זה אחר כך שוב. נמצאת אתנו סגנית נשיא אוניברסיטת חיפה גברת שירה נבון בבקשה.

רציתי להגיד שאנחנו, כאוניברסיטת חיפה רואים בהצהרת השר הזדמנות שאפשר ליצור פה חיבורים של שיתופי פעולה מאוד מעניינים. כאוניברסיטת חיפה אנחנו רואים את תפקידנו כמי שצריך לעזור ולהפריח ולסייע בפיתוח אזור הגליל. לראיה, עוד לפני הצהרת השר פנינו למוסדות באזור הגליל, הצענו שיתופי פעולה ואנחנו מבצעים שיתופי פעולה.

מה המוסדות בגליל אומרים על זה להבנתך?

לגבי שיתופי פעולה, יש שיתוף פעולה כרגע עם מכללת תל חי, הוצאנו קול קורא משותף למחקרים משותפים בין חברי סגל. אני רק רוצה לתקן אמירה שנאמרה פה לגבי שלוחות. אוניברסיטת חיפה, בשונה ממה שהיה בעבר, אין לה כוונה להקים שלוחה שהמטרה שלה זו הנגשה של ההשכלה הגבוהה של סטודנטים שונים, אלא הכוונה להתמקד ולעסוק במחקר. השלוחות במודל הקודם שלהם היו במטרה לבנות מכללות. כל הנושא של הנגשה בשנות ה-90 כשדברו על הנגשת המערכת לכלל האוכלוסייה התמקד בעיקר בתארים ראשונים. זאת לא הכוונה כרגע, אנחנו יודעים שיש כ-20,000 סטודנטים לתואר ראשון באזור הגליל, אנחנו לגמרי חושבים שצריך ליצור עוד תארים ראשונים, או לייצר תחרות בעניין. אנחנו יכולים להציע אולי גיוון של התארים, לדבר על תארים מתקדמים יותר, הבאת חברי סגל שהם יותר עם אוריינטציה מחקרית ועוד.

אמרת שאת מברכת על תוספת השם "גליל" לאוניברסיטה ואמרת שאתם לא מתכוונים לפתוח שלוחות כי המטרה היא לפתח מחקר ולטובת העניין הזה אין היגיון בלפתוח שלוחות. איך הדבר הזה בעיניך צריך לבוא לידי ביטוי? אם התכלית של ההחלטה היא להקים אוניברסיטה בגליל, צריך לבדוק אם היא נכונה, אבל אם היא נכונה, התכלית היא לפתח את הגליל ואת האזור, איך אתם מתכוונים להביא את זה לידי ביטוי? לי זה לא ברור.

אנחנו רואים שני מודלים, אני שמה הכול בכוכבית כי הדברים צריכים להיבחן לעומק ולא בדיון קצר. יש שני מודלים, האחד הנושא של איחוד עם מכללה, שהכוונה באיחוד הזה היא גם ליצור תארים ראשונים אחרים, אבל גם ברגע שיהיה איחוד, מכללה תוכל לקבל תקציבי מחקר מהמדינה, כל נושא התקצוב של מערכת ההשכלה הגבוהה ישתנה ולכן אותה מכללה תוכל לפתח את הנושא המחקרי.

אופציה נוספת היא להקים קמפוס חדש שמתמקד יותר בנושא מחקר. כמו למשל כשדברו על נושא של חקר הים. אוניברסיטת חיפה מובילה בנושא הים בארץ, היא אחת הטובות בעולם. לכן, אם מדברים על הגליל המערבי, אפשר בהחלט לפתוח קמפוס שיתעסק במחקר, שיביא אנשים לתארים שניים, שייצור את העשייה ושייצור הייטק סביב הנושאים האלה.

בנוסף יש את כל הנושא של אגרו-טק ונושא של ביו-טכנולוגיה ויש את כל התחומים שחיפה חזקה בהם בפן הרפואי. יש פקולטה לרווחה ובריאות שמונה היום 5,000 סטודנטים, אחת הפקולטות הגדולות אצלנו. כל נושא הרפואה חשוב לפיתוח הגליל וגם פה אפשר למצוא חיבור מעניין ונכון. כמובן שהדברים האלה צריכים להיבחן לעומק.

מה כוונה באיחוד? אם תוכלי לפרט בבקשה.

אם ניקח את אחד המוסדות שכבר נמצא בגליל ונקיים שם תארים ראשונים, המשמעות של איחוד, זה קודם כל תואר אוניברסיטאי שהוא לפעמים שונה ויש לו כיונים אחרים מאשר תואר במכללות. נוכל לפתח תארים שניים מחקריים. נוכל להביא דוקטורנטים, היום המכללות לא יכולות להביא וללמד דוקטורנטים במכללות. נוכל להביא סגל שיש לו יותר אוריינטציה מחקרית. זו המשמעות של איחוד.

מה האופציה השנייה שדיברת עליה?

האופציה השנייה היא להקים קמפוס חדש, לא על בסיס מכללה, זה יכול להיות גם במקביל, אבל עם אוריינטציה יותר מחקרית, למשל הדוגמה של נושא הים, שיתמקד יותר בתארים מתקדמים של תואר שני, שלישי, מחקר ופיתוח תעשייה סביב הנושא הזה.

תודה רבה. חברת הכנסת סונדוס סאלח בבקשה.

חברת הכנסת שטרית בקשה שהדיון לא יהיה פוליטי, אבל כנראה שכשיצאת פספסת דיון פוליטי מדרגה ראשונה. במילים מכובסות נאמר איך לייהד את הגליל. קבלנו מיני הרצאה בנושא וזה לא דיון מקצועי.

מה רע בזה?

נאמר על ייהוד הגליל גם דרך בניית אוניברסיטה שתנגיש את ההשכלה הגבוהה ליהודים.

מה רע בזה? קצת התבלבלתם, אנחנו מדברים על מדינה יהודית.

זה מאוד חשוב להקים אוניברסיטה בגליל, אבל חבל שהדיון הולך למקומות פוליטיים לא נקיים וגם משלים אותנו. גם אני מכירה את הנהלת אוניברסיטת חיפה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, חבר הכנסת טיבי היינו שם בביקור ואנחנו מאוד מעריכים אותם. אבל יש הבדל בין הקמת אוניברסיטה לבין הקמת שולחה או קמפוס נוסף לעוד אוניברסיטה.

אחת הסיבות ואחד הגורמים הבסיסיים לזה שיש תת ייצוג של סטודנטים, או גיוון תעסוקתי של ערבים בכלל ושל נשים ערביות בפרט, זה המרחק הגיאוגרפי של כלל האוניברסיטאות. זה שאוניברסיטת חיפה קרובה לצפון זה עדיין לא נותן מענה לסטודנטים הערבים בכלל ולסטודנטיות הערביות בפרט. הקמת אוניברסיטה בגליל היא צעד חשוב, אבל צריך לעשות את זה בזהירות, שלא ייתן מענה לעוד אנשים שרוצים לייהד את הגליל.

התבלבלת.

זה מה שאנחנו שומעים כאן.

את מתבלבלת, זו מדינה יהודית. כאילו לייהד את הגליל זה משהו רע.

הקמת האוניברסיטה זה להנגשת ההשכלה הגבוהה לסטודנטים.

זו המדינה שיש בה הכי הרבה סטודנטים ערבים.

מאיפה הבאת את הנתון הזה?

אנחנו מדינה יהודית. תפסיקו עם הקטע הזה של לייהד את הגליל.

גם במדינה יהודית לא מותר לדבר שטויות.

בואו נעזוב את הדיון הזה. לייהד את הגליל זה דיון ושיח שמזמן עזב את מדינת ישראל כי אנשים מבינים שאם אתה רוצה להקים מוסד אקדמי - - -

אולי אצלך, אצלי לא.

אז חבל מאוד. כי את לא מעודכנת, גם בליכוד אנשים הפסיקו להשתמש בזה.

בכל מקום שאני יכולה לייהד, אני אייהד.

מצוין. להיות יהודי זה מצוין אבל זה לא קשור. אם את רוצה לפתח אוניברסיטה, את רוצה שכולם ילמדו שם, לא רק יהודים. כולם.

מי שדיברה על לייהד את הגליל זו היא, היא השתמשה בזה.

לא היית כאן ולא שמעת מה היא אמרה. היא אמרה שזה מה שנאמר כאן. אגב, לא שמעתי שזה מה שנאמר.

אמרתי שזה נאמר במילים מכובסות ובמילים אחרות. תקשיבי למי שאמר את זה ותשמעי.

שכחת שאת פנית אלי כשנכנסתי.

היא אמרה שזה נאמר כשלא היית פה.

יש בעיה בהבנת הנשמע.

הדיון הוא על עניינים מהותיים. נמצאים אתנו נשיאי מכללות וזה דיון רלוונטי עבורם. פרופסור יוסף מקורי, נשיא מכללת תל חי בבקשה.

אנחנו רואים באוניברסיטה מנוף לפיתוח האזור מבחינת האקו-סיסטם שאנחנו מקדמים, מבלי להיכנס לדיון ספציפי אני חייב לומר שאף אחד לא דיבר אתנו עד היום. לכן הדיון הזה מבחינתי הוא דיון מאוד בוסרי מפני שפרט להכרזה של השר, לא שמענו שום דבר נוסף. לכן בשלב זה אנחנו צריכים ללמוד את הנושא לעומק ברגע שתהיה התוויה ברורה. הנחת היסוד שלנו ונקודת המוצא היא שאוניברסיטה היא גורם מניע לפיתוח אזור, בעיקר בפריפריה ואנחנו מתבססים על סמך עבודות שעשינו בתל חי וגם על סמך ניסיון שהצטבר בעולם באירופה ובארצות הברית.

לכן הנחת העבודה שלנו היא שצריכים למצוא נוסחה בה האוניברסיטה תהיה מחולל שינוי. שלוחות הוכיחו את עצמן כלא יעילות בנושא הזה, לכן צריך לזנוח את הרעיון. כל אפשרות אחרת צריכה להיבדק.

אני מפרש את מה שאתה אומר שההצהרה הייתה בלי לדבר אתכם לעומק ואתה רוצה שהמהלך של אוניברסיטה בגליל יהיה משמעותי ולא על ידי שלוחות. לכן בפרשנות שלי את הדברים שלך, אתה חושב שהמהלך הזה לא עניני בשלב הזה. זה מחזק את העמדה שלי.

או שהוא טרם מוכן לדיון.

השר הצהיר שזה מה שהוא הולך לעשות. הוא לא דיבר עם המכללות? תכף נשמע אותו.

שהשר יבוא ויגיד למה הוא התכוון.

אני סומך עליו שהוא יגיד את כל מה שהוא רוצה. חבר הכנסת אבו שחאדה בבקשה.

תודה אדוני היושב-ראש, אני שמח על הדיון, הוא מחזיר לנו דיון ישן. אני מאוד מסכים עם כל הטיעונים לגבי חשיבותה של אוניברסיטה בפיתוח אזורי ואני מאוד מאמין בהשכלה כמכשיר לניוד חברתי ודווקא בפריפריה צריך לפתח אותה כמה שיותר. דברנו כמה פעמים ולפני חברי הכנסת טיבי ובשארה על חשיבותה של הקמת אוניברסיטה ערבית במדינה. אם מדברים על הגליל, הכי הגיוני שהיא תהיה בגליל.

זה יכול לתרום לפיתוחה של האוכלוסייה וליציאה שלה מהפריפריה ולקידום או פיתוח מרכז עירוני מודרני אחד, סביר, לאוכלוסייה הערבית במדינה הזאת, אחרי שהרסה את כל הערים הערביות ואין אף עיר אחת ברמה סבירה במודרניות, לדעתי פיתוחו של קמפוס רציני, של אוניברסיטה רצינית, מודרנית וחזקה יוכל לתרום בהחלט לפיתוחה של עיר מרכזית שתהפוך להיות מכשיר לניוד חברתי ומכשיר לפיתוח החברה ויתרום למדינה.

אם אנחנו בדיון הזה, כדאי לשקול את האופציה הזו כאופציה מרכזית. יש מספר לא קטן של מכללות, יש את אוניברסיטת חיפה ויש את הטכניון שעושים עבודה מדהימה, צריך לבדוק ברצינות את הקמתה של אוניברסיטה ערבית באזור, שבעיני יהיה פרויקט ייחודי וחשוב והפרויקט הזה יוכל לתרום הרבה יותר לפיוח האזור.

תודה. השר אלקין הצטרף אלינו בזום. אני יודע שההתרעה היא קצרה ועל אף שאנחנו לא רואים את הנושא באותה צורה, אני מעריך את ההשתתפות שלך. בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב-ראש, אכן הפתעת אותי בהתרעה קצרה לדיון, אבל היות וחשוב לי להציג את עמדתי נערכתי ואני כאן אתכם, תודה על ההזמנה. אני רוצה לחדד מספר נקודות ולהסביר מה הביא אותי להצעה. קודם כל הבסיס, קידום החיים האוניברסיטאיים בגליל הוא קריטי. קידום חיים אוניברסיטאיים זה לא רק יכולת של סטודנט לקבל תואר מאוניברסיטה בלי לנסוע לירושלים, תל אביב או חיפה, אלא כל מה שבא יחד עם זה. תואר גם המכללות נותנות, אם סטודנט מבקש תואר אוניברסיטאי הוא עדיין נאלץ לנסוע, אבל קידום החיים האוניברסיטאיים זה גם קידום המחקר, זה הקמת קמפוסים עם תשתיות למחקר. אם מדברים על תחומים כמו רפואה, מדעי החיים, מחשבים, הנדסה, הייטק, אז ליד התחומים האלה מתפתחים סטארט-אפים. זו אופרציה שלמה שיש לה משמעות גדולה מאוד לקידום הגליל.

בכל עיר שיקום קמפוס אוניברסיטאי מהסוג הזה, שיביא אתו גם יכולת של סטודנטים לקבל תארים אוניברסיטאיים, מתואר ראשון ומעלה עד דוקטור, תהיה גם יכולת לקדם תשתיות מחקר, אחר כך סביב תשתיות המחקר יתפתחו סטארט-אפים ותתפתח כלכלה. קשה להפריז בחשיבות של התרומה הזו לגליל ולכל מקום בו זה יקרה.

דבר שני, בגלל החשיבות שאני מייחס לפיתוח הגליל, מהיום הראשון שנכנסתי לתפקיד שאלתי את עצמי למה זה לא קרה עד עכשיו? אם זה כל כך חשוב, למה זה לא קורה? ניסיתי להתעמק בסוגיה. החלטת הממשלה קיימת כבר לפני 15 שנה ואנחנו עדיין באותו מקום, לא התקדמנו מ"מ למימוש החזון של החלטת הממשלה. ניסיתי למקד לעצמי איפה הכשלים, החסמים והבעיות שאם לא נתמודד אתם אנחנו עדיין נהיה באותו מקום.

בסוף הניתוח הזה הגעתי למסקנה שיש מספר בעיות ומספר חסמים. חסם מספר אחד הוא התנגדות עקרונית מקצועית של ות"ת להקמה של עוד אוניברסיטה במדינת ישראל. ההתנגדות הזו היא לא בגלל רוע לב או חוסר רצון אלא היא נובעת מהעובודה שכבר היום, בכמות האוניברסיטאות שיש לנו, מדינת ישראל עומדת בפני אתגר גדול מאוד של פיזור תשתיות מחקר. אני לא מדבר על מדעי החברה והרוח, אז זה יותר זול ויותר קל, תשתיות מחקר בתחומים של מדעי הטבע, מחשבים, הנדסה, הייטק, מדעי החיים, רפואה, תשתיות מחקר שהופכות ליקרות יותר ויותר. אפ פעם האוניברסיטאות פתרו את הבעיות האלה באמצעות תרומות בלבד, היום זה כבר לא עובד, מדינת ישראל משקיעה מהתקציב שלה שהיא משקיעה בהשכלה גבוהה יותר מ-12 מיליארד שקל. אגב, תקציב שהוא כמעט והוכפל בעשור האחרון.

מדינת ישראל משקיעה אחוז הולך וגובר בתשתיות מחקר כי התרומות לא מצליחות לכסות על כל הצורך והיוקר של תשתיות מחקר רק הולך וגדל. לכן פיזור תשתיות מחקר גורם לכך שמוסדות להשכלה גבוהה שלנו והאוניברסיטאות שלנו הופכות לפחות תחרותיות כי אנחנו לא מצליחים לצייד אותם בתשתיות מחקר שיתחרו בנוסחאות המובילות בעולם.

לכן העמדה המקצועית של ות"ת, שכמו שאתם יודעים לא כפוף אלי, זו לא החלטה שאני יכול לכפות על ות"ת, הם גורם עצמאי לחלוטין והעמדה המקצועית שלהם זה התנגדות להקמה של אוניברסיטה חדשה. זו הייתה בזמנו גם אחת הבעיות של אוניברסיטת אריאל. אם היא לא הייתה קמה במל"ג יו"ש, לא בטוח שהייתה מאושרת בות"ת, לדעתי אפילו לא. הייתה מחלוקת פוליטית, לא אטאטא את זה, אבל זה לא נבע רק מזה, אלא גם מההתנגדות הזו להקמה של עוד אוניברסיטה.

לכן אם נחכה עם החזון של אוניברסיטה בגליל ונצפה שות"ת תקום בוקר אחד ותאשר הקמה של אוניברסיטה חדשה יש מאין, נחכה עוד עשור ועוד 15 שנה ואולי עוד יותר ושום דבר לא ישתנה. זו תהיה סיסמה ריקה מתוכן, תהיה החלטת ממשלה ריקה מתוכן ולא נתקדם. זה חסם אחד שמצאתי.

החסם השני שראיתי הוא היעדר מרכז הכובד שמתקרב להיקפים של אוניברסיטה בתוך המוסדות הקיימים בגליל. דיבר פרופסור מקורי ולדעתי אוניברסיטת תל חי, סליחה, מכללת תל חי היא אחת מהמכללות המפוארות ביותר במדינת ישראל.

דווקא נשמע לא רע הפליטה הקטנה של אוניברסיטת תל חי, האם מקורה בכל מיני מחשבות שלך?

אף פעם לא האשימו אותי שאני לא בהיר בניסוח המחשבות שלי. מכללת תל חי היא מכללה מפוארת, אחת מהכי טובות במדינת ישראל ופרופסור מקורי שמע את זה גם ממני. לאחרונה הם עשו צעד חשוב באיחוד עם אוהלו. גם מכללת תל חי בהיקף כמות הסטודנטים שיש לה היום, כ-5,000 אחרי החיבור עם אוהלו, היא רחוקה מאוד להתקרב למרכז הבין לאומי האוניברסיטאי באריאל, לפני שהפך לאוניברסיטה. זה בכלל לא שם מבחינה מספרית. אוניברסיטה צריכה היקפים, צריכה מספרים, היא לא יכולה להיות מוסד קטן.

נקודה נוספת היא המחלוקת של מרכז הכובד. אחת הבעיות שלמעשה בגינה עצרו את קידום החזון הזה הייתה מחלוקת כי כל אחד אמר כולה שלי, כמנהגנו במדינת ישראל. בתל חי אמרו כולה שלי, אני המוקד, אני המרכז, אני הכי גדולה והכי חזקה. בצפת אמרו אנחנו בירת הגליל העליון ויש לנו בית חולים, פקולטה לרפואה ואת מכללת צפת, ברור שהיא אצלנו. באו אנשי נוף הגליל ונצרת ואמרו אנחנו פה ביחד קיבוץ עירוני הכי גדול שיש בגליל מבחינת האוכלוסייה לכן זה חייב להיות אצלנו. באו בכרמיאל ואמרו שיש את מכללת בראודה מצוינת בתחום הטכנולוגיה לכן זה חייב להיות בכרמיאל והרשימה עוד ארוכה, לא מסתכמת רק בזה. כמעט ולא פגשתי ראשי ערים בגליל שלא סיפר לי בהתרגשות שיש לו מקום להקמת קמפוס והוא כבר מוקצה בתב"ע ומאושר והוא גם מוכן לעזור למצוא מימון לבניה של הבניינים וכו'.

זה מבורך שראשי ערים מעוניינים, זה יפה מאוד.

בוודאי שזה מבורך.

ולך כל הכבוד שזה הדבר שאתה מוביל. אני אומרת את זה חד משמעית, כל הכבוד.

לכן גם המחלוקת הזו שכל אחד אמר "רק אצלי" בסוף היא עוצרת ולא מקדמת כי זה לא יכול להיות רק אצל מישהו אחד. לכן המסקנה שאליה הגעתי היא שני דברים: הדבר הראשון, חייבים להקים אוניברסיטה רב קמפוסית. זה יקדם מספר מקומות בגליל ולא רק מקום אחד, כך שמבחינת פיתוח הגליל יש משמעות יותר גדולה. זה גם יאפשר לכל מקום לפתח התמחות ומקצועיות בתחום מסוים. יהיה מקום שיתמחה ברפואה ומדעי החיים ויהיה מקום שיתמחה בהנדסה והיי טק ויהיה מקום שיתמחה במחשבים ומתמטיקה ומקום שיתמחה במדעי הטבע והים.

כל קמפוס כזה, בכל אחת מערי הגליל תיתן דחיפה אדירה לעיר, גם בגלל היכולת לקבל תואר אוניברסיטאי, גם בגלל היכולת של הבאת חוקרים לשם, תשתיות מחקר, מעבדות וסטארט אפים שיבואו בעקבות זה. לכן אני לא מאמין באוניברסיטה בגליל במקום אחד, אני מאמין באוניברסיטה רב קמפוסית.

דבר שני, על זה אני מניח עיקר המחלוקת, הגעתי למסקנה שבמקום לשבור את הראש בקיר ולהישאר באותו מקום עוד 15, 20 שנה, הנכון הוא ללכת לאוניברסיטת חיפה שהסכימה, בגלל סיבות משלה ויש לה סיבות טובות לצאת מהגבולות של חיפה ולא להישאר שם וללכת על חזון הקמת אוניברסיטה רב קמפוסית שתשתרע על כל הצפון. שיהיה הקמפוס בחיפה שקיים היום ויהיו לה קמפוסים, לא פחות חשובים, במספר מקומות מרכזיים בגליל.

אני לא מדבר על רעיונות של שלוחות, אני מדבר על קמפוסים שווי ערך, שיהיו לא פחות חשובים מהקמפוס של חיפה, אולי אפילו יותר גדולים, לפי קצב ההתפתחות היום של אותם התחומים שכרגע לא קיימים בקמפוס בחיפה. תהיה אוניברסיטה רב קמפוסית, זה לא פשוט, זה דורש משאבים רציניים. אבל אני מאמין שכך אפשר לקחת את זה ולהפוך למעשה ולא להשאיר את זה כסיסמה.

השר אלקין, תודה על הדברים. אני מבקש לברך אותך על היותך השר הראשון שמרים את הכפפה ומיישם את ההחלטה משנת 2005 של הממשלה, שנותרה כאבן שאין לה הופכין כבר 15 שנה. אני תוהה, בגלל שאני מכיר את ההתנגדות של מל"ג ות"ת לעניין הזה, אני תוהה האם ההחלטה שלך לא דקלרטיבית בעיקרה. אני רוצה להבין ממך מה המשמעות האופרטיבית התקציבית של ההחלטה הזאת. יושב-ראש הוועדה הטיל ספק ואשמח שיגיד, כי יש לו יותר ניסיון מני בנושא של ההשכלה הגבוהה, במודל של קמפוסים או אוניברסיטה שיש לה שלוחות של קמפוסים. מה שאני לא הבנתי הוא שהמרכז של אותה אוניברסיטה בגליל בכלל לא נמצא בגליל. אשמח להבין אם ההחלטה דקלרטיבית בעיקרה, מה הנפקות שלה, מה ההשלכות האופרטיביות התקציביות בשטח.

אני אשמח לענות. לא הייתי יוצא לדרך אם לא הייתי מגיע לתשתית תפיסה משותפת עם יושבת-ראש ות"ת. אמנם הנושא עוד לא הובא להצבעה בפני ות"ת כי צריך לבנות תכנית מעשית, להחליט על הגיאוגרפיה ועוד, אני מקווה שנתקדם עם זה. אבל עד שלא וידאתי שיושבת-ראש ות"ת נמצאת אתי באותו מקום מבחינת תפיסת העולם, לא יצאתי לדרך. אחרת זו באמת הייתה סיסמה ריקה מתוכן ויכולתי להכריז את זה גם לפני חצי שנה.

הסיבה השנייה שזה קורה עכשיו ובעיני זה קריטי לדון בזה עכשיו, אנחנו מתחילים עבודה על תכנית החומש החדשה. השנה הנוכחית היא שנה אחת לפני הסוף, יש עוד שנה אחר כך. הרצון הוא, כדי לייצר רציפות ולא לחזור לעשור האבוד של השכלה גבוה בלי תכנית חומש וחוסר בהירות של המוסדות לאן פניהם מועדות, הרצון הוא לנסות בשנה האקדמית הקרובה לבנות ולאשר מול האוצר את תכנית החומש כדי להיכנס לשנה אקדמית אחרונה של החומש הנוכחי כבר שיש חומש לפנינו וכל מוסד ידע לתכנן את מעשיו ולהיערך נכון ולא נמצא באמצע שנה עם ערפל לגבי מה מצפה לו ומה התקציבים ועוד. לכן זה בדיוק הזמן לפתוח את הסוגיה לקידום ודיון רציני כי אם היא לא תיכנס כחלק מתכנית חומש הבאה של תכנית להשכלה הגבוהה יהיה קשה מאוד לעשות את זה באמצע הדרך.

האם המשאבים הקיימים של ההשכלה הגבוהה יספיקו למהלך כזה? חד משמעית לא. אין לי ספק שזה ידרוש בסוף מהממשלה להיות רצינית ולא להשאיר את זה תלוי באוויר כהחלטת ממשלה הצהרתית, אלא גם להכניס יד לכיס ולהביא משאבים לאומיים. זה ידרוש שיח לא פשוט עם משרד האוצר. חשוב שנדע לשמור על המצוינות. אני מאמין שאם יהיה גיבוש של מאמץ לאומי זה לא בשמיים במסגרת הדיונים על תכנית החומש. לכן היה חשוב כבר עכשיו להעלות את זה על סדר היום.

יש עוד דרך ארוכה לפנינו. צריך לתאם את זה עם המוסדות שכבר קיימים, עם המכללות הקיימות בתוך ההשכלה הגבוהה בגליל. האם חלקם ירצו להישאר מכללות עצמאיות? זה לגיטימי, יש מקום למכללות חזקות במדינת ישראל לצדן של האוניברסיטאות. חלקן אולי ירצו להיכנס למערכת החדשה, זו התלבטות לא פשוטה לכל אחת מהן ולכל מוסד כזה. זו הידברות שצרכה להתקיים בינם לבין האוניברסיטה, זה לא נכון לכפות את זה מלמעלה.

אני רוצה לציין שלדעתי תפקידך כשר להשכלה גבוהה יביא את נושא ההשכלה הגבוהה לסדר היום, דבר שלצערי הרב לא היה עד עצם המינוי שלך. זה קרה כי משרד החינוך הוא משרד מאוד רחב וגדול, עם הרבה נושאים לטיפול ותשומת הלב לגבי השלכה גבוהה לא הייתה. היום אתה עושה סדר, הבטחת ואתה מקיים.

אני מנסה לחשוב איפה יש דגם כזה כמו שאתה מציין כרגע. יש את האוניברסיטה העברית שיש לה שלוחות בעין כרם, בהר הצופים, שלוחה באילת שם מלמדים מדעי הים ויש גם בבית דגן וברחובות. ברגע שיש את ההנהלה, את החסות ואת המרצים ואת כל הלוגיסטיקה מסביב, זה מקפיץ. מכללות שירצו להצטרף לאוניברסיטת חיפה יצטרכו לקבל את הכללים. יש יתרונות ויש חסרונות.

אני מבין מה שאת אומרת אבל זאת בדיוק הבעיה. זה לא קמפוס, מה שאת הצגת אלו שלוחות של האוניברסיטה.

זו לא שלוחה, זה קמפוס.

ההבדל הוא שבסוף זו האוניברסיטה מביאה והיא משתלטת על הקמפוס. משהו נוסף, ההשלכה של המהלך הזה היא בסופו של דבר חיזוק משמעותי של האוניברסיטאות על חשבון המכללות.

באתר של האוניברסיטה העברית כתוב קמפוס.

אני יודע מה כתוב באתר של האוניברסיטה העברית, אל תתווכחי אתי על זה, המשמעות היא שלא יקרה מה שאת רוצה.

נשמע שהשר עשה עבודת מטה והכנה טובה לקראת העניין, הוא מסוכם כבר עם ות"ת. האם מישהו בדק עם המכללות ועם מכוני המחקר בצפון, האם הם רוצים להיות חלק או לא?

אומר לך השר שהם עומדים בתור. ראשי הערים שהמכללות האלה נמצאות תחת הרשות שלהן, מבינות את זה. הם לא מתייחסים לזה רק כהשכלה, הם יודעים שזה יפתח את האזור, שזה ישרת את האזרחים שלהם והתושבים שלהם.

אבל זה לא ישרת, זו הבעיה.

איך אתה אומר שלא? אני מסתכלת על באר שבע של לפני 20 שנה ואני מסתכלת היום על באר שבע.

אנחנו מסכימים על זה.

אז איך אתה יכול לשכנע אותי שלא מדובר במשהו שיפתח גם את העיר ואת האזור כולו. זה לא מובן.

אני אסביר לך מה את מפספסת. השר אלקין, תודה שהצטרפת, אני יודע שאתה מנסה לעשות טוב להשכלה הגבוהה גם במהלך הזה. אני אומר את זה בכנות, אבל אני רואה אחרת ממך לגמרי את מה שהמהלך הזה יכול להוליד. אם אנחנו רוצים להעביר מרכז כובד אוניברסיטאי לגליל ולייצר מקומות תעסוקה ואלפים שיישארו שם אחרי. אנחנו יודעים שגם היום בבאר שבע, שנים רבות אחרי שהמוסד הזה קם, העיר לא מצליחה להשאיר את הסטודנטים שם וההגירה היא אפילו שלילית. אז גם אם נלך לצפון וזה לא משנה אם תקראי לזה קמפוסים או שלוחות, אם בסופו של דבר נשתמש במכללות קיימות ונוסיף להם תואר של אוניברסיטת חיפה, לא נצליח לממש את המטרה והיא להביא אלפים שיעברו לצפון כדי ללמוד שם.

אני גם רוצה להזכיר לכם שהניסיון של בראודה וחיפה ולא אכנס לכל הפרטים שלו, אם כי אני בקי בו, לא צלח. אשמח לשמוע אם אתם יודעים למה זה לא צלח? לדעתי זה בדיוק מה שהולך לקרות גם פה. לכן בעיני המטרה נכונה, אני מברך על הניסיון להניע מחדש את האפשרות להביא אוניברסיטה לגליל, אני חושב שהתהליך לא נעשה טוב. אומר פה יוסף מקורי, נשיא מכללת תל חי, לא דברו אתי - - -

אולי יש לו מניעים.

יש לו מניעים? כרגע אמרת שראשי המוסדות בעד וראשי הרשויות בעד. נמצאים פה ראשי רשויות וראשי מוסדות בינתיים לא שמעתי אף אחד שתומך, מלבד אוניברסיטת חיפה שאני מאוד מעריך, גם את הנשיא רון רובין וגם את הגברת שירה נבון, אני גם יודע שהם עושים עבודה טובה, זה לא קשור לעבודה שבעיני המנגנון של לקחת את אוניברסיטת חיפה ולנסות באמצעותה להלביש את המהלך הזה, שהוא מהלך עם משמעויות כלכליות, אקדמיות היסטוריות, שכולנו בעדו, בעיני לא ישרת את המטרה. זה הפער בינינו. זה לא בן גוריון, את לא לוקחת 20,000 סטודנטים ושמה אותם בקריית שמונה.

גם אריאל הייתה קמפוס, עברה הרבה מאוד שלבים עד שהפכה להיות עצמאית. מנהלים משא ומתן עם מקורי כבר 4 שנים והוא מסרב.

אבל הוא לא היחיד.

הייתי מציעה לו להמתין, להקשיב ולבדוק איזה מודל מביאים לפניו ואחר כך להחליט אם הוא פוסל או לא פוסל. אבל לא לפסול מלכתחילה.

הוא לא פסל, הוא אמר שהוא רוצה לשבת על זה.

השר אלקין, תודה רבה על הסקירה המקיפה. אין ספק שזה צורך לאומי כלכלי וחברתי להביא תושבים נוספים לאזור הגליל ולפתח אותו. אם באמצעות ההשכלה הגבוהה זה יקרה, אני בוודאי מברכת על המהלך וממש לא נבהלת מאוניברסיטה רב קמפוסית. אני יודעת מה התהליך שיקרה אם נלך עם הראש בקיר ונגיד שמקימים אוניברסיטה, ניתקע עוד 15 שנים.

לעומת זאת אנחנו מצפים ויכול להיות שכבר נעשה, מיפוי של כל המכללות הקיימות והמענים האקדמיים שניתנים והצורך הדמוגרפי. נשמח לייחד על זה דיון בו נשמע יותר. גם ירושלים עובדת מאוד קשה להשאיר את הסטודנטים ולא מצליחה, גם באר שבע. זה לא כל כך פשוט.

תחרות זה דבר בריא.

זה לא נגמר רק בהשכלה גבוהה. בינתיים אל תדברו על באר שבע, כי באר שבע היא כמו חיפה לצורך העניין, דבר על שדרות עם ספיר ותראה מה קרה שם. שדרות התעוררה. המכללה הזו הייתה תחת החסות האקדמית של אוניברסיטת באר שבע ואתה מקבל תואר של אוניברסיטת באר שבע, כמו גם באילת.

אבל מה קורה בינתיים, גם אם לא אישרת שם, סטודנטים חיים שם, מרצים חיים שם, העסק חי באמצעות אותו מוסד להשכלה גבוהה שהוא מנוע הצמיחה. תוסיף לזה את תשתיות המחקר, שהם לא רק בין כותלי האוניברסיטה, צריך תעשייה, היי טק, בתי חולים, תלוי בתחום, זה מה שאמור ליצור מקומות תעסוקה שימריצו אנשים להישאר באזור.

אין לי ספק שחייבים להסתכל על המכללות הקיימות, יש שם מכללות מצוינות. השר אלקין, אני לא צריכה להגיד לך, אבל צריך לעשות את זה בשיח עם כולם כדי שגם אלו וגם אלו לא יצאו נפסדים. דיבר פרופסור מקורי, שכולם מעריכים את העבודה שנעשית בתל חי ואומר שאף אחד לא דיבר אתם. יכול להיות שהדיון הזה מוקדם מידי.

בכל אופן אנחנו לא יכולים שלא להתייחס להצהרה של השר וגם לברך עליה. אבל שיח עם כל המכללות הקיימות ופרישה של כל התכנית העתידית של ההשכלה הגבוהה, חשובה. גם כמטרה בפני עצמה, אבל גם כאמצעי לפיתוח של כל אזור הגליל במספר מוקדים. הגליל הוא אזור מאוד גדול והיתרון של רב קמפוסיות זה יכול לקחת אזור גדול ולאפשר למקומות רבים להתפתח בגליל ולא רק במרכז אחד. בוודאי יש גם את הערך האקדמי שישנו במושג אוניברסיטה עם כל הקשור לזה.

תודה לחברת הכנסת פרומן. השר אלקין, אנקדוטה היסטורית קטנה, כשדובר להפוך את מכללת אריאל לאוניברסיטה, היו בה רק 7,000 סטודנטים. אני לא אומר שלהפוך את תל חי לאוניברסיטה זה הפתרון היחיד, ממש לא, אבל ברמת המסה של הסטודנטים, הפער מאוד קטן. רק שיהיה לך בראש להמשך הסגה.

אני לא יודע לאיזה מתוך השלבים בהם מדובר בהכרזה על אריאל כאוניברסיטה אתה מדבר, כי גם זה היה תהליך של 15 שנה. יכול להיות שבתחילתו היו 7,000 אבל בסיומו היו הרבה יותר. אגב, אני מניח שאתה יודע שאוניברסיטת אריאל גם שילמה מחיר לא פשוט על עצם הקמתה בזה שנאלצה להסכים שיהיו לה יותר מ-2,000 סטודנטים לא מתוקצבים, שזה עד היום מעמסה כבדה מאוד על האוניברסיטה, אבל זה סיפור בפני עצמו. לכן מספר הסטודנטים המתוקצבים הוא לאו דווקא שווה ערך למספר הסטודנטים שיש שם.

זה נכון.

עינינו לא צרה ואם יהיה אפשר, נעזור להם כדי שהחרפה הזאת תימחק. מגיע להם שלא יהיו להם תלמידים לא מתוקצבים.

אני חושב שזה נכון. צריך לטפל בזה. בתכנית החומש החדשה של ההשכלה הגבוהה צריך לפתור גם את הגיבנת הזאת. אני אנסה לסכם את ההתייחסות שלי לגבי הדברים שעלו כאן, אני רוצה לחדד כמה נקודות: דבר ראשון, אנחנו לא מדברים על תפיסה של שלוחות, כמו שהיו פעם מכללות שהיו שלוחות של אוניברסיטאות, אלא אוניברסיטה רב קמפוסית במלוא מובן המילה. גבעת רם היא לא שלוחה של הר הצופים ועין כרם לא שלוחה של הר הצופים. כל אחת מהן קמפוס בזכות עצמו. אני בוגר הר הצופים וגם הייתי מרצה שם, אבל המשקל של גבעת רם הוא יותר ממשקל הר הצופים ההיסטורי, בכל ההתפתחות של האוניברסיטה העברית.

מהבחינה הזאת, אני מדבר על קמפוסים שווי ערך. זה ייקח זמן, שום דבר לא נבנה מיד, אבל בסוף זה החזון עליו אני מדבר. זה לא לקחת מכללה ולתת במקום תואר ממכללה תואר באוניברסיטה, זה הרבה מעבר לזה. לכן זה גם יותר קשה. זה אומר לבנות תשתיות מחקר, להביא מרצים, להביא סטודנטים, להביא כל מה שמתפתח סביב תשתיות המחקר מבחינה כלכלית. זה החזון שלי ולשם אני רוצה ללכת.

אנחנו לא בסוף הדרך. צריך לעשות פה עבודת מטה רצינית מול המוסדות ואני חושב שאנחנו לא צריכים לעשות אותה מלמעלה אלא אני חושב שהנכון לתת לאוניברסיטת חיפה לדבר עם המכללות הקיימות בגליל באופן ישיר עם סיוע שלנו איפה שצריך. יש לנו מיפוי אבל אנחנו לא יכולים להחליט עבור המכללות מה הן רוצות. יש מקום גם למכללות חזקות ויש מקום גם לאוניברסיטה. שניהם לגיטימיים וזה משרת צרכים שונים. גם בבאר שבע יש את אוניברסיטת בן גוריון ואת מכללת סמי שמעון שהיא מכללה חזקה והכול בסדר והן חיות בשלום אחת לצד השנייה.

צריך להחליט בהתאם לשיח הזה מול המוסדות הקיימים ובהתאם הניתוח של מרכזי הכובד הדמוגרפיים הקיימים ובהתאם לתפיסה אקדמית שצריך לפתח אותה. צריך להחליט על גיאוגרפיה, באיזה מקומות מקימים את הקמפוסים האלה. זה נושא לא פשוט ויש על זה הרבה קנאת סופרים, זה תהליך לא פשוט אבל צריך לעבור אותו. בסוף, אם נשלה את עצמנו שיקומו פה עשרה קמפוסים ב-10 ערים בגליל זה לא יקרה. לכן צריך שבסוף יהיה פה תהליך סינון, בחירה וצמצום למספר הקמפוסים בגליל.

צריך לעשות הערכה תקציבית מה ההשקעה הנדרשת והממשלה תצטרך להכניס יד לכיס ולהביא את הכסף הנוסף. בסוף צריך להתחיל את התהליך מאיפה שהוא והזמן הנכון להתחיל אותו זה היום בהתחשב בסוגיה הזאת של תכנית החומש. לכן רציתי להניע את התהליך, אני מכבד את הזכות לחשוב שונה ממני ושיש דגמים שונים. אני לא חושב שיש פה מישהו רע בסיפור הזה. כל אחד רוצה לחזק את הגליל דרך ההשכלה הגבוהה וכל דרך היא לגיטימית.

במסגרת המחשבה שהשקעתי והחסמים שראיתי, אני חושב שהדרך שאני מציע היא הדרך המעשית. אולי היא קצת שונה מהחזון שהיה במקור, אבל אני מעדיף בסוף מעשה. אני מעדיף שלא נמשיך לדבר על אוניברסיטת הגליל עוד 15 שנה אלא אנחנו בסוף נראה תוך כמה שנים תהליך התחלה של הקמת קמפוסים אמיתיים במספר ערים בגליל שיקדמו מאוד את הגליל. תקראו לזה איך שאתם רוצים, לי לא משנה איך קוראים לזה, בסוף לא מעניינת אותי הכותרת אלא העובדה שצפת תתפתח, שנוף הגליל תתפתח, עכו תתפתח, נצרת תתפתח וקריית שמונה תתפתח, זה מה שאני מחפש. לכן השם פחות מעניין אותי לצורך העניין.

השר אלקין תודה רבה. ברור שהכוונה היא טובה זה בכלל לא נתון לדיון, יש פערים בצורה שהרעיון יתממש. נמצאת אתנו יפה זילברשץ, יושבת-ראש הוועדה לתכנון ותקצוב, הות"ת, שאחראית על תקצוב מערכת ההשכלה הגבוהה ורלוונטית לנושא, בבקשה.

שלום לכולם, אנחנו לא אחרי עשור אבוד, אנחנו אחרי עשור מאושר של חיזוק מערכת ההשכלה הגבוהה בכלל וחיזוק המכללות בארץ בפרט, גם המכללות בצפון. יחד עם זאת, כשאנחנו נערכים במחשבה לתכנית הרב שנתית הבאה ואנחנו יודעים שהיה מוקד בנגב, עם העברת צה"ל לנגב ודברים שפיתחו את ההשכלה הגבוהה בנגב, צריך להסתכל גם על ההשכלה הגבוהה בצפון.

אז הגיע השר והעלה את ההצעה מ-2005 ואמר שצריך להסתכל על הצפון ואמרתי נכון, צריך להסתכל על הצפון. השר העלה הצעה בדרך מסוימת, בדיוק מהנימוק של אי פיזור כספי מחקר. אני חוזרת ואומרת שהדבר הכי חשוב כרגע הוא לדאוג שתשתיות המחקר תהיינה גדולות ומקומות בודדים כדי שנוכל להתחרות בעולם עם כל היוקר הגדול, לא רק בגלל התרומות אלא בגלל שזה נהיה מאוד יקר.

מה בדיוק עושים, אני חושבת שאנחנו לא יודעים כרגע. לכן דיון הוא טוב כי דיון הוא מתניע ומחליפים בו דעות אבל אני חושבת שזה לא דיון שדן בהצעה קונקרטית במובן הזה שאולי הפנייה לאוניברסיטת חיפה יוצרת פן מעשי כמו שהשר אומר, אבל מה היקפה ומה היא יכולה להיות, חייבים לצאת לשטח. גם לאוניברסיטת חיפה, גם לטכניון, גם לאוניברסיטת בר אילן שנמצאת בגליל. לדבר בינם לבין עצמם, לדבר עם המכללות ולנסות להציע הצעות לדברים שהשר ואני העלינו בתקופה האחרונה.

אני חושבת שזה מצריך עוד המון עבודה מקצועית. אין לנו מושג אמיתי מקצועי להגיד מה הדבר האופטימלי בלי שזה נבדק מלמטה ונעשתה עבודה אסטרטגית ועבודה כלכלית ולדעת מה המטרות של הסיפור. יש עוד המון עבודה. זה כמו תינוק שנולד ורוצים כבר לבחור לו מקצוע באוניברסיטה. אז בואו ניתן לתהליך לקרות, שוחחנו עם המוסדות במקום. כל אחד עושה את העבודה שלו כפי שהתבקש. הם גם ידברו בינם לבין עצמם ונמשיך לעבוד על זה.

אנחנו בונים תכנית רב שנתית, בלי תוספות תקציב כמו שהשר אמר, בלי תוספות תקציב, זה בכלל לא ריאלי. תוספות תקציב, עד שאתה לא רואה אותם אין לך אותם. אז בואו נהיה צנועים ונתייחס לתהליך. יחד עם זה, הסתכלות על פיתוח המדע בצפון צומת לאומי ראשוני במדינת ישראל בהחלט קומפוננט מרכזי בבניית התכנית הרב שנתית הבאה וזה חשוב ביותר.

אנחנו מברכים על זה שיש שר להשכלה גבוהה, אני רק אומר לחברי הכנסת זה לא שאם היה שר חינוך לא הייתה השכלה גבוהה. הייתה תכנית רב שנתית מאוד מפוארת שמסתיימת השנה, שהזרימה הרבה כספים והמערכת האקדמית הייתה ערוכה בצורה בלתי רגילה למשבר הקורונה. בהקשר הזה אני מברכת את כל חברי שנמצאים שם, מהמכללות ומהאוניברסיטאות, לא נעשה שום דבר על הראש של אף אחד, נבדוק את הכול ונעשה את הכול בצורה הכי מקצועית שיכולה להיות לטובת מדינת ישראל.

את תומכת בזה שבסופו של תהליך, עוד 5-10 שנים, יהיה מוסד מחקרי אוניברסיטאי באזור קריית שמונה?

אני לא תומכת בשום דבר שעוד לא בדקתי. נבדוק את הדברים ואז אדע במה בדיוק אני תומכת.

אם זו תהיה החלטת ממשלה שאומרת לכם, אנשי ות"ת יקרים, בעוד 5 שנים אנחנו רוצים להקים מוסד כזה, בהנחה שיתקצבו אותו. האם תהיו מוכנים ללכת למהלך כזה?

המילה "יתקצבו" זה כמו מחיר של זוג נעלים ליתום. לכל דבר יש את המחיר שלו. כשנבין בדיוק על מה מדובר נדע מה נכון ומה לא נכון לפיתוח המדע במדינת ישראל. האינטרס של ות"ת ומל"ג כגופים מקצועיים, שהוקמו מכוח חוק והחלטות ממשלה במדינת ישראל, הוא לדאוג לפיתוח המדע במדינה כדי שהיא תוכל לשגשג ולנצח והכוח שלנו בסוף הוא בזה. אם יש באמת תהליך חשוב במדינה הזאת, זה באמת פיתוח המדע. הוא מציל אותנו מקורונה, הוא מציל את הביטחון והוא הבסיס להייטק.

עכשיו צריך לבדוק מקצועית מה הדבר הנכון לעשות. אף אחד לא מצפה שתוך שבוע, אחרי שהייתה אמירה וקריאת כיוון של השר, שאני מצטרפת לקריאת הכיוון שלו להסתכלות פיתוח המדע בצפון, אף אחד לא יכול לצפות שיהיה משהו רציני מקצועי להגיד בהקשר הזה, כשההחלטה ניתנה ב-2005. אנחנו יוצאים לדרך, עובדים וכל הגורמים ידעו. כרגע אנחנו בתהליך של בדיקה מקצועית וכך צריך להיות. מסמנים לפיד ואז בודקים את העניין מקצועית. לא ילכו ולא יפגעו באף אחד רק ינסו לעזור לכל מי שקיים, רק לפתח ולעשות הכול הכי טוב שאפשר. כולם בנינו, כל הערים, המכללות והאוניברסיטאות בנינו ובנותינו.

תודה רבה. לפני שנעבור לחבר הכנסת סופר שנמצא אתנו בזום, אני רוצה לומר שכבר הרבה שנים יש דיון בלתי פתיר לאן צריכות ללכת האוניברסיטאות והמכללות בישראל. לא צריך לקבל כמובן מאליו את זה שאם אין אוניברסיטה במקום הוא לא יכול להתפתח. רק השבוע, אחרי כמעט שלוש שנים של דיונים, הצליחו בסגל הזוטר לקבל שדרוג לסגל - - - במכללות בישראל. חלק מהוויכוח הגדול היה האם אנחנו רוצים לפתח במכללות בישראל מחקר? האם אנחנו רוצים להשאיר איפה שאמנון רובינשטיין ב-95 רצה לקחת אותם לאזור הפיתוח של הפריפריות ולאפשר ליותר סטודנטים ללמוד? לא צריך לקבל כמובן מאליו את זה שאם אין אוניברסיטה בגליל, אז תל חי בראודה או כינרת לא יכולים להתפתח לבד ולהפוך להיות מוסדות אקדמיים שמושכים סטודנטים.

זה חשוב בעיני כי אנחנו יוצרים בדיון הזה זילות במכללות שאם אתה מכללה ואין אצלך מחקר אז אתה לא יכול ללמוד. אגב, אפשר גם שיהיה מחקר איכותי במכללות. זו שאלה מורכבת אבל שאלה לאן הות"ת מל"ג רוצה לכוון, יחד עם המוסדות האקדמיים, לתפקידן של המכללות בישראל. היה לי חשוב להגיד את זה כי הרבה פעמים שוכחים שמכללות זה מקום מצוין ולא חייבים שהמחקר יהיה רק באוניברסיטה כדי שהכול יצליח רק ב-8 אוניברסיטאות שיש לנו. היה לי חשוב להגיד את זה. עכשיו חבר הכנסת אופיר סופר, בבקשה.

שלום ותודה אדוני היושב-ראש. קודם כל אגיד שמכללת תל חי היא דוגמה למכללה שמפתחת גם מחקר וגם לא מחכה ומתקדמת קדימה ורבים מהחברים נמצאים כאן. בתור תושב צפון, אני רוצה להגיד שהסוגיה המרכזית כאן היא מנוע צמיחה ולא פתרון להשכלה הגבוהה, איך מקדמים את ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל, אלא איך מקדמים ומשתמשים באוניברסיטה בגליל כמנוע צמיחה לגליל.

אני יכול להגיד שאני מעריך שהמהלך הזה מאוד יחזק את אוניברסיטת חיפה שחיזוקו של הצפון וחיפה בפרט חשובה לי, רק אין ספק שזה במקביל לסתום את הגולל על הקמתה של אוניברסיטה בגליל וזאת היא המשמעות.

נקודה נוספת חשובה, שמעתי היטב את דבריו של השר אלקין גם שוחחתי אתו בעניין הזה, שמעתי גם את ההתנגדות של הות"ת ומאיפה היא נובעת. מבחינתי הסוגיה כאן היא פיתוח הצפון ולא המשמעויות לאקדמיה ולשם אנחנו צריכים להסתכל. חוסר היכולת שלנו להחליט היכן אנחנו מטילים את מרכז הכובד בגליל המזרחי לא צריך להיות תירוץ למה לא להקים אוניברסיטה בגליל.

אני אומר את זה כי התכניות בצפון עשו צדק סוציאלי עם כל הערים וחילקו לכאן ולכאן ולכאן ובסוף לא יצא מזה שום דבר. כדי לייצר כובד, במקרה כזה הקמה של אוניברסיטה, חייבים להחליט איפה עושים את זה. זה יכול להיות בתל חי, זה יכול להיות בצפת, יכול להיות בנקודה אחרת. בדרך כלל עתודה מטילים על המאמץ המצליח לא במקום אחר, אבל שם צריך להיות הכיוון.

הפתרון של להכפיף את זה או לייצר שיתוף פעולה עם חיפה לא צריך להיות אקדמאי גדול כדי להבין שזה לא ייתן את המענה. אנחנו יודעים איך תהליכים עובדים. מרכז הכובד יהיה בחיפה, זה כמו להגיד שבמקום להקים את הטכניון ואת אוניברסיטת חיפה, היו סומכים על האוניברסיטה העברית או אוניברסיטה אחרת מחוץ לישראל.

זה לא רציני, סליחה שאני אומר את זה בצורה הזאת, אני מבין את ההתמודדות ושמעתי את הדברים של השר אלקין ויש לי הערכה רבה אליו, כולל בהחלטה הזאת. אני חושב שבמקרה הזה הוא שוגה. לדעתי למדינת ישראל צריכים להיות אמצעים טובים לעודד את הות"ת להקים אוניברסיטה למרות שזה לא נוח כי האינטרס של מדינת ישראל בראייה של פיתוח הצפון ופיתוח הגליל, שתהיה אוניברסיטה בגליל המזרחי.

תודה רבה לך חבר הכנסת אופיר סופר. בבקשה חבר הכנסת מאיר כהן.

אני כבר ותיק בלשמוע את אנשי הות"ת ואנשי המל"ג, שיש לי הערכה גדולה אליהם ואני משוכנע שהם עושים את עבודתם, אבל יש מציאות כואבת שבזמן האחרון אנחנו לא מקבלים החלטות לאומיות. אני משער שאנשים בות"ת ובמל"ג אומרים שיש לנו תפיסת עולם שהיא מאוד חשובה ומאוד מכבדת אותם, אנחנו לא רואים את השאלות הציוניות אלא את השאלות האקדמיות, כמה התקציב? כמה זה עולה? במה זה פוגע ובמה זה לא פוגע? ואנחנו עושים את שלנו.

אין ספק שקרית שמונה, לא שום עיר אחרת, קריית שמונה, הנקודה הצפונית שחטפה כל כך הרבה ושיש בה מכללה מצוינת, אין שום ספק שהממשלה צריכה להתכוון להקמת אוניברסיטה שם כמנוע צמיחה. ראו מה היה בבאר שבע לפני האוניברסיטה ומה יש בבאר שבע אחרי האוניברסיטה.

לכן אני הולך עם תחושה של פוסט ציונות. מעכשיו והלאה הפקידות מדברת. לא משנה השר הזה, הוא יתחלף בעוד חודש חודשיים, אנחנו הפקידות ניתן את הטון ואת הלמות הלב של פיתוח המדינה. אמרתי את אותם הדברים בכל הניסיונות להכשיל את בית הספר באריאל. אני אומר שיש כאן מגמה מכוונת של צפון ודרום. אף אחד לא עושה טובה שמעבירים את צה"ל לנגב ומפתחים את האוניברסיטה בבן גוריון. זו חובתה של המדינה. המקומות האלה חיוניים ואסטרטגיים למדינת ישראל. אנחנו לא צריכים לפגוש אותם רק כשהם נלחמים על הלחם, אני צריך לפגוש אותם כשהם נלחמים על אוניברסיטה. נלחמים על הילדים שלהם שיישארו שם. נלחמים על האזור הזה שיהיה אזור מחקר.

בכל כנסת מגיעים לכאן אנשי קריית שמונה, אומרים את מה שאומרים, שומעים את המומחים ומגיעים לשר, לות"ת או למל"ג ושם זה נעצר. אפילו במידה מסוימת של ציניות. הייתי סטודנט בבן גוריון ב-1982 כשהיו שם 5,000 סטודנטים. היום יש שם 24,000 סטודנטים. הייתי שותף, כיושב-ראש פיתוח הנגב להתרחבות הזו. מעולם לא הגענו לאנשי התקציבים והם אמרו, אחלה דבר. הם כל הזמן ניסו לשפוך עלינו קיתונות לעיתים של בוז ולעיתים דליי מים קרים לצינון.

זו שאלה לאומית ציונית שתהיה אוניברסיטה בקרית שמונה בגליל. נכון שיהיו אנשי מקצוע שיגידו לעשות את זה בקצב מסוים. לא סתם שאלתי את יפה, כי אם יפה הייתה אומרת לי זה אינטרס לאומי, קשה לנו לעשות, תעזרו לנו חברי הכנסת, אנחנו צריכים החלטת ממשלה, זה היה משנה את התמונה. אבל הם אומרים אנחנו נחשוב, אנחנו נבדוק וכו. יפה אחראית על הבוגרים בקריית שמונה ובדימונה. ככה אנחנו רוצים לראות את המדינה שלנו? ככה אנחנו רוצים לראות את הגליל?

מי תחת אש? האנשים שם או אנחנו כאן בכנסת? הם באים לכאן וזועקים מתוך כבוד. השיח שלי עם אנשי קריית שמונה בשבוע שעבר מילא אותי בגאווה. החבר'ה האלה, שההורים שלהם עלו ממרוקו, צפון אפריקה ועוד מדינות, נאחזו במקום הזה כשכולנו חשבנו שהם מטורפים, כשהגגות שלהם נהרסו מטילים ואנשים נהרגו שם. הם באים לכאן בכנסת ישראל בענווה גדולה, אומר ראש העיר, אני רוצה לבדוק, תעזרו לי, מה אנחנו עונים לו. לך לות"ת.

אני לגמרי מבינה את מה שאתה אומר, אבל החלטת הממשלה הראשונה בנושא של אוניברסיטה בגליל הייתה ב-2005, היה עוד אשרור ל-2015 ושום דבר לא קרה במשך 15 שנים וזו הייתה החלטת ממשלה. עברו כבר כמה שרי חינוך שתחום ההשכלה הגבוהה היה תחתם. אני לא יודעת אם זה יקרה עכשיו, אבל אף אחד לא עשה עם זה מעבר לאשרור ההחלטה.

כמה הפחידו אותנו בחדר הזה כשתמכנו באוניברסיטה באריאל. כמה דברו על חרמות שיהיו באירופה. השתגעתם? יהיה חרם של מדענים, חרם של חוקרים, לא יתקרבו אלינו, יקיאו את המדינה. השאלה מה אנחנו מחליטים ועושים.

אני חייב לומר שדברת יפה, אני לא מתחבר. חשוב לי לשמוע את השטח, נמצאת אתנו בת אל שלום נברו, חברת ועדת מנהל של שינוי כיוון, בבקשה.

שלום לכולם, שמי בת אל, אני גרה בשדה נחמיה בגליל המזרחי ואני כאן כי יש לי אינטרס אזרחי חברתי. אני בת קריית שמונה וחזרתי לגליל אחרי שרציתי בשבילי את הכי טוב. כשאמרתי שאני הולכת ללמוד באקדמיה בחרתי ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים כי קשה זה הכי טוב וכשחזרתי אז אמרתי שעכשיו כשיש לי משפחה, אני כאן כדי להילחם, כדי שמציאות החיים תהיה אחרת עבור הבנות שלי. דברתם שלא קרה כלום 15 שנה אחורה, אז אנחנו פה כי לשנות את המציאות 15 שנה קדימה.

אם אנחנו מפרידים לרגע בין הדיון המקצועי לדיון החברתי אז הזכירו את הכול. לתל חי יש היום 6,000 סטודנטים, דומה מאוד למה שהיה באריאל. מבחינת תשתיות לתל חי יש היום מעבדות מחקר והיא מלווה דוקטורנטים ופוסט דוקטורט, יחד עם מכון - - - בחסות של אוניברסיטאות אחרות, שזה אבסורד. יש בה את כל התשתיות, קמפוסים, כיתות והון אנושי איכותי אקדמי מצוין. אז אם מדברים אקדמית, יש את הבשלות וזה מהלך שנעשה כדי להיות אחת מהמכללות הטובות והמצוינות כיום בישראל.

אבל אני רוצה לדבר על המקום החברתי. כששר בממשלת ישראל אומר שזה לא אפשרי כלכלית כי קריית שמונה או תל חי רחוקות גיאוגרפית זה ביזיון. אם אתם שלחתם את אמא שלי שעלתה לפני 50 שנה ממרוקו לגור בקריית שמונה, עד היום לממשלת ישראל יש אחריות למציאות הזו. זה אינטרס לאומי שקריית שמונה תהיה אחת מהערים המפותחות והמתקדמות. אם הממשלה לא תיקח אחריות על המציאות הזו גם מבחינה תעסוקתית כלכלית, שום דבר לא ישתנה פה גם 15 שנה קדימה. לא משנה מה נעשה, השר אלקין, הוא האשים אותנו שלא עשינו שום דבר, אבל ברור שהמציאות פה היא מורכבת.

גם מבחינה אסטרטגית, אם אנחנו רוצים לייצר פיזור אוכלוסייה 15 שנה קדימה, חייבים להסתכל על הדבר הזה אחרת ולהגיד שלא כל מה שקורה פה כלכלי כרגע לא אפשרי. הממשלה חייבת להסיט תקציבים כדי לגרום לדבר הזה לקרות. אם תקום פה אוניברסיטה, שהמרכז שלה הוא תל חי, יהיו לזה כל כך הרבה השפעות.

תחשבו על ילד שגדל במציאות שהוא לא רואה אוניברסיטה. חיפה בכלל לא בתודעה של מי שגר כאן. זה שעתיים מפה, יותר רחוק מתל אביב מבחינתי. אני לא ביקרתי בחיפה כילדה. ילד שגדל בלי שהוא רואה אוניברסיטה, שומע על אוניברסיטה, זה בכלל לא בשאיפות שלו. אתם ועדת חינוך, מדובר על השלכות מאוד חשובות על עתיד האנשים שגרים כאן.

אם יהיה פה מרכז אקדמי שהליבה שלו היא כאן בתל חי והוא מדבר מצוינות, עושה מצוינות ומציע הזדמנות שווה לצעירים שיש כאן לרכוש השכלה איכותית ולהישאר כאן ויחד עם זה להצליח למשוך לכאן הון אנושי איכותי גם מבחינת חוקרים אבל גם מבחינת אנשים שירצו להישאר, האקו-סיסטם הזה יוכל להתפתח ולהוות מנוף של שינוי. אבל לא יכול להיות ששר בממשלה אומר שזה לא כלכלי. זה פשוט לא הגיוני.

דברים נוספים שנאמרו והם פשוט לא נכונים, במכללת תל חי לומדים היום 20% סטודנטים מהאוכלוסייה הערבית. אפשר לשאול למה האיחוד עם בראודה לא הצליח, למה הם ברחו מההסכם עם חיפה. צריך להבין שיש שוני מהותי בתפיסה בין מרכז אקדמי שמקבל תקציבים, שמקיים מחקר והוא עצמאי. אנחנו לא רוצים להיות בחסות של אף אחד. אם זה מה שהממשלה אומרת אז תסגרו את הגליל. תעבירו את כל תושבי הגליל לחיפה ושם תתקיים מדינת חיפה. אם זאת התפיסה של ממשלת ישראל אז לא צריך את הגליל. יש פה החלטה ואחריות ממשלתית לתושבי הגליל. אני מציעה לכל השרים בממשלה לגור בגליל, לנסות לרכוש שירותי בריאות, השכלה ועוד.

אני חיה פה לא מתוך פשרות. אני רוצה לבנות שלי ולתושבים כאן תהיה איכות החיים הכי טובה. יש פה המון יתרונות ונכסים, אבל החיים פה מאוד מאתגרים מבחינה כלכלית, תעסוקתית ורפואית ואוניברסיטה יכולה להוות אחד המנופים הכי משמעותיים לשינוי. תודה.

תודה רבה. היה שווה וחשוב לשמוע אותך זועקת מדם לבך. תודה לכל מי שהשתתף בדיון. ניכר שיש פה מורכבות הרבה יותר גדולה מהצהרה שמחר בבוקר אוניברסיטת חיפה תהפוך להיות האוניברסיטה של חיפה והגליל. הנושא סבוך. אני מתחייב לעקוב אחרי הנושא הכי קרוב שאפשר, אני אגיע לפגוש את ראשי הרשויות בצפון מתי שהם ירצו וגם את המוסדות האקדמיים ואני בטוח שחברי הוועדה יצטרפו לזה, לא משנה בחירות או לא, אנחנו ממשיכים לעבוד כל עוד אנחנו יכולים ולעשות כל מה שאפשר כדי שאם יהיה תהליך שאמור לחזק את הגליל, הוא אכן יחזק את הגליל ולא יפגע בו בהצהרה ראשית שאין בה ממש.

כדי להמשיך את הדיון הזה אנחנו רואים שחסרים לנו הרבה דברים. אני הייתי מבקשת להזמין את האנשים הרלוונטיים, לשמוע את הנתונים, מה השיקולים, מה החשיבה. לעשות סיעור מוחות אמיתי. אני מקבלת את העניין שהעיתוי הוא הכנת תכנית החומש.

משרד החינוך מתכנן לקיים מבחני מיצב קורונה במקצועות הליבה על מנת להעריך את תמונת המצב הפדגוגית של התלמידים. מטרת המבחנים היא להבין עד כמה גדולים הפערים שנוצרו בהיקף חומר הלימוד. גורמי מקצוע במשרד החינוך, אדוני היושב-ראש, כי מבחן מסוג זה יטלטל את בתי הספר ויפעיל עליהם עומס רב. המצב גרוע, אין צורך לבחון את התלמידים אמרה בכירה במשרד החינוך במהלך דיון על הנושא.

אני מבקש ממך אדוני שבשבוע הבא תיקח את הנושא הזה, זה נושא חשוב, אלה הילדים של כולנו, אין שום צורך להכביד עליהם ולעשות מבחני קורונה. זה נשמע הזוי ותלוש.

תודה רבה חבר הכנסת כהן, תודה רבה לכל המשתתפים, ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:16.