פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



23
ועדת החוקה, חוק ומשפט
13/12/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 156
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום ראשון, כ"ז בכסלו התשפ"א (13 בדצמבר 2020), שעה 10:00

1. הצעת צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התש"ף-2020 - נתניה
3. הצעת צו העיריות (עבירות קנס)(תיקון) התש"ף-2020 – אל-טירה
4. הצעת צו העיריות (עבירות קנס)(תיקון), התש"ף-2020 - הרצליה
5. הצעת צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התש"ף-2020 - חדרה
6. הצעת צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התש"ף - 2020 – פתח תקווה
7. הצעת צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התש"ף-2020 – ברנר
8. הצעת צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התש"ף-2020 – תל אביב
9. הצעת צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התש"ף-2020 – חוף הכרמל
10. הצעת צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התש"ף-2020 – קרית אונו
11. הצעת צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התש"ף-2020 - עוספיה
12. הצעת צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התש"ף-2020 – חוף השרון

חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר
אוסאמה סעדי

שושי פרידמן-סומך - עו"ד, משרד המשפטים

עלמא אלימלך - לשכה משפטית, משרד הפנים

ליאת ג'נבר - לשכה משפטית, משרד הפנים

רות גרונדמן - עורכת דין, עיריית נתניה

מוניר נאסר - יועץ משפטי, אל-טירה

סאמח עיראקי - עו"ד, אל-טירה

הילה הררי דורון - מנכ"לית, גבעת ברנר

חגית המאירי - עוזרת ראשית ליועמ"ש, עיריית ת"א

גיליה ברגר - סמנכ"לית עזרה ובצרון, עיריית ת"א

ענת בהרב קרן - יועצת משפטית, עיריית הרצליה

בועז מייזלר - עיריית הרצליה

שרון שרוני - יועמ"ש, עיריית חדרה

שרית גרינברג - יועמ"ש, עיריית פתח-תקוה

אודליה שני - תובעת עירונית, פתח תקווה

אסנת הירש - יועצת משפטית, חוף הכרמל

שלי קרייצר אביטבול - סגנית יועמ"ש, עיריית קרית אונו

יוסי רשף - יועץ משפטי, עוספיה

עדי סדינסקי לוי - יועץ משפטי, חוץ השרון

הילה טרייבר - מזכ"ל, חוף השרון

אפרת חקאק

אסף פרידמן

יפעת קדם



צווי עיריות (עבירות קנס) (תיקון), התש"ף-2020

בוקר טוב, אני פותח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. על סדר היום: צווי עיריות (עבירות קנס) של מספר רשויות מקומיות. בכוונה עשיתי את הדיון היום, כדי שלא יהיה מצב שאם יהיו בחירות הרשויות האלו ייתקעו סיבוב נוסף ללא קנסות, ללא אפשרות לממש את חוקי העזר שהן טרחו עליהם הרבה שנים עד שאישרו אותם, עד שקיבלו אותם. נתחיל בנתניה.

אנחנו מדברים על החלת צו העיריות על חוק עזר לנתניה (מודעות ושלטים), התשע"ח-2018. אנחנו מעוניינים להחיל את צו העיריות על סעיפים מסוימים שרלוונטיים לקנסות.

יש לכם עוד צו, שעניינו שתיית אלכוהול במקומות ציבוריים.

את זה אני לא מכירה, אני אצטרך לבדוק.

תבדקי.

בסעיף 16(3) כתוב כך: "ביקש אדם להציג שלט שהכיתוב בו הוא בשפה שאינה עברית, ייווסף לו כיתוב בעברית התופס שליש משטחו". אנחנו נשמח לדעת אם יש לכם צורך בעבירה הזאת. אני מבינה שלמשרד המשפטים ולמשרד הפנים אין בעיה. מכיוון שזאת עבירה שנוגעת לחופש הביטוי, אנחנו רוצים לדעת אם יש לכם צורך בכלל.

אם את יכולה להסביר לנו למה זה נועד.

הכוונה שעל שלט שנכתב בשפה זרה יהיה גם כיתוב בעברית.

שלא יהיה מצב שיהיה איזה שהוא כיתוב על שלט שאין לו תרגום לעברית.

שהשילוט יהיה שילוט ברור לכל. הקנס המבוקש פה הוא קנס נמוך משאר הקנסות.

משרד הפנים, יש לכם הערה על זה?

זאת מדיניות של הרשות.

כשהתחילו להגיע פסקי דין שקובעים חובה של שפה מסוימת, המדיניות שלנו הייתה שזה לא אפשרי. הפשרה הייתה על ההוראה הזאת שקובעת שליש. ההוראה לא מחייבת את מרבית השלט להיות בעברית, אבל כמו שאמרה נציגת הרשות, היא מחייבת שיהיה תרגום לעברית. אגב, ברשויות ערביות אנחנו פוגשים את הוראת המראה של זה לגבי ערבית.

את לא רואה בזה בעיה מבחינת חופש ביטוי?

אני חושבת שאפשר לחיות עם זה. זו לא בהכרח הוראה שהייתי יוזמת, אבל אני חושבת שאפשר לאפשר אותה במסגרת המדיניות של הרשות כל עוד אין הוראה שמחייבת לגבי רוב השלט.

נשמח לדעת אם הם מבקשים גם את הצו השני.

תוכלי לברר במהלך הדיון לגבי הצו השני?

כן, במידה ותהיה לי תשובה במהלך הישיבה. במידה ולא, נידרש רק לצו הזה.

אנחנו נאשר כרגע את הצו שמדבר על השילוט. מי בעד אישור הקנסות של העיר נתניה, הצו שמדבר על השילוט?

הצבעה
אושר.

הצו אושר. אנחנו עוברים לאל-טירה.

עיריית אל-טירה מבקשת להחיל את צו העיריות (עבירות קנס) על חוק עזר שמירת איכות הסביבה שאושר במהלך שנת 2018.

יש לכם פיקוח, מפקחים?

יש לנו מפקחים שעברו הכשרה, שעברו השתלמויות.

כמה מונה הפיקוח שלכם היום?

האם אתה מתכוון למספר המפקחים?

כן.

שלושה מפקחים. לקראת הקמת שיטור עירוני ייקלטו עוד מפקחים.

כמה תושבים יש באל-טירה?

27,000 תושבים.

מה גודל השטח המוניציפאלי?

כ-10,000 דונם.

אני רואה כאן סכומי קנס גבוהים בהשוואה למקומות אחרים, ואני מדבר על הקבוצה הראשונה של ה-730 שקל. נראה לי שאפשר קצת להקל בקנסות של הקבוצה הראשונה.

לאלה שמתייחסים לסכנה הקנס של 730 הוא סטנדרטי לחלוטין. יש כאלה שהם באמת ברף העליון.

לטאטא זה לא סכנה. אני יכול להבין אם מדובר במכשול או מפגע.

אני מציע שבדברים שיש בהם סכנה לציבור נשאיר קנס של 730 שקלים. מוניר, תבדוק את זה עם ראש העיר או ממלא המקום.

יש פה נושא של להבעיר קוצים וצמחייה, שזה דבר שיכול להוות סכנה. האם העבירה של הטאטוא הייתה קודם? כמה הקנס שלה היה קודם?

זאת פעם ראשונה.

כן.

אני חושב שבדברים האלה צריך לעשות איזה שהוא ניסוי וטעייה, לא ללכת ישר על המספרים הגבוהים. אני חושב שזה פוגע באכיפה, כי העירייה לא תוכל לתת כאלה סכומים על דברים שהם יחסית אזוטריים ולא כל כך מפחידים.

יש הצעה על סכום מסוים?

מוניר, אני מציע שלכל אלה בקבוצה הראשונה שאין לגביהם סכנה תשאירו את הקנס של ה-470 שקל.

יש סוגיות מסוימות שלפעמים הן מכת עיר והרשות לא מוצאת דרך אחרת להתמודד איתן. הרשות צריכה להסביר מה הצורך לקבוע קנס גבוה בעניינים שלא יוצרים סכנה.

זה נראה פה שהקנס הגבוה הולך על הרבה מאוד דברים די בצורה רחבה. מוניר, אני מציע שתתייעץ, כשההצעה שלנו היא לרדת בזה לדרגה היותר נמוכה – 475. אתה יכול להוציא דברים שאתה חושב שצריכים להיות המנצנצים במיוחד, הדברים הכי חשובים.

בסדר גמור, נתייעץ עם ראש העיר או ממלא המקום.

מקובל להחריג את הפרעת הסדר שמופיעה בסעיף 60.

מה זו הפרעת סדר?

"לא יעשה אדם מעשה בגן שיש בו כדי לגרום לסכנה, הפרעה, נזק לאדם או לבעל חיים וכו', או שיש בו להפר את הסדר בגן". ההבדל בין הפרעה לבין הפרעת סדר הוא לא כל כך גדול, אבל בעבר הוועדה ביקשה להחריג את הפרעת הסדר, לא לאפשר לפקח לאכוף אותה.

תוקנה כל ההפרעה?

נחריג את הפרעת הסדר - ונשאיר רק את ההפרעה.

למעט הפרעת סדר.

אנחנו עוברים להרצליה.

אנחנו מבקשים לכלול כעבירות קנס את סעיפים 52(א) ו-(ב) בחוק העזר להרצליה (מניעת מפגעים), שקובעים שלא יכניס אדם בעל חיים לגן אלא אם אושר הדבר על ידי ראש העיר, וככל שאושר הדבר, בעל החיים לא יהלך בלי השגחה ויימנע מלהפריע לאדם, לבעל חיים או לצמח. דרגת הקנס שמבוקשת בגין העבירה הזאת היא דרגת קנס א' - 730 ש"ח. בנוסף, אנו מבקשים לכלול כעבירת קנס את סעיף 3(א) בחוק עזר להרצליה (מניעת רעש), שאוסר על הקמת רעש בשעות ובמקומות שמהווים מפגע. כאן, לאחר דין ודברים עם משרד המשפטים, אנחנו מציעים לקבוע את דרגת הקנס כדרגה ג' - 320 ₪. הכללת העבירות האלו תאפשר לנו כלי אפקטיבי לאכיפה. אמנם העבירות קיימות בחוקי העזר שלנו, אבל אנחנו יכולים לאכוף אותן היום בלי דרגת קנס.

אני אשמח אם תסבירו לוועדה מה ההסדר שחל לגבי כלבים והאם יש לכם בעיה של אנשים שמכניסים לתוך הגן בעל חיים שהוא לא כלב? למה אתם צריכים את העבירה הזאת?

"לא יכניס אדם בעל חיים לתוך הגן" כולל גם כלבים. שוטטות של כלב תיאכף מכוח החוק הארצי כמו שנעשה גם היום.

יש הסדר מכוח חוק העבירות המינהליות לגבי כלבים. פקח של העירייה יכול לתת קנס על שוטטות של כלב ללא פיקוח מכוח ההסדר הארצי. מכיוון שהמדיניות שלנו היא שעל אותה התנהגות לא יחולו שתי עבירות מקבילות, אנחנו מקפידים יחד עם הרשויות שההסדרים שמעוגנים בהסדר הארצי לא יהיו מעוגנים בחוק העזר.

הקנס על שוטטות הוא 500 שקל, נכון?

כן.

לפי הארצי?

כן.

האם יש התייחסות לרצועה, ללא רצועה?

זה מוסדר בצו העבירות המינהליות.

מה זה אומר?

"המחזיק בכלב לא יאפשר את יציאתו מהחצרים אלא אם כן הכלב מוחזק בידי אדם המסוגל לשלוט בו באמצעות רצועה שאת אורכה וטיבה יקבע השר".

יש בעלי חיים אחרים שאנשים באים איתם לגן?

סוסים, תוכים.

הנקודה פה זה שאנשים מגיעים עם כלבים לגינות שהן אסורות לכניסה עם כלבים, ואז יכולות להיות תופעות של ונדליזם או סכנה לילדים קטנים שיכולים להינשך על ידי אותם כלבים.

האם יש חיות אחרות שנוכחתם לראות בגינות?

לא. יכולים להגיע סוסים, כי יש כמה חוות מסביב לעיר.

הבעלים שלהם לא חובבי פארקים, הם מחפשים דברים אחרים. מי בעד צווי עבירות הקנס של עיריית הרצליה?

הצבעה
אושר.

אנחנו עוברים לחדרה.

אנחנו מבקשים להעלות את גובה הקנס על גללי כלבים ברחוב מ-520 שקלים ל-750, מדרגה ג' לדרגה א'.

זו הבקשה היחידה?

כן. יש אצלנו מכה מאוד קשה בעיר, זה פשוט בלתי נסבל.

ראינו את זה בכמה וכמה רשויות. כבר דנו בהצדקה של זה.

העלינו את גובה הקנס אחרי הרבה רשויות אחרות שהעלו.

הצדקנו את זה ברמה העקרונית, לכן לא נותר לנו אלא להעלות להצבעה את צווי עבירות הקנס של העיר חדרה. מי בעד?

הצבעה
אושר.

אנחנו חוזרים לאל-טירה.

כדי שתהיה גבייה אפקטיבית ולא יהיה סכום כזה או אחר שלא ישולם, חשבנו להעמיד את הקנס על 475 בקטגוריה א'.

אתה לוקח את כל המקבץ שקיים עכשיו על 730 ומוריד אותו ל-475?

כן.

אבל אז יש לך מקבץ מאוד גדול של 475. אין שום עבירה שאתם חושבים שצריכה להיות 730?

בשלב הזה נלך על מס אחיד לכל קבוצה א'.

אם עירייה רוצה לעשות באיזה שהוא שלב תיקון, האם היא צריכה לעבור את כל הויה דולורוזה עוד פעם?

צריך עוד פעם לפנות למשרד הפנים, לקבל אישור של משרד המשפטים, ואז לעבור את הוועדה שלכם.

כמה זה בשנים?

אנחנו משתדלים כמה שיותר מהר.

אם עירייה רואה שעבירה מסוימת חוזרת על עצמה והיא רוצה להעלות את גובה הקנס, האם היא צריכה לעשות את כל הפרוצדורה?

ככל שמדובר בתיקון נקודתי, התהליך הוא - -

קבוצה א' עוברת להיות בגובה של קבוצה ב'?

כן.

קבוצה ב' נשארת באותו גובה?

נכון.

קבוצה ג' וקבוצה ד' לא משתנות. אנחנו מאחדים את א' וב' ל-ב' אחד גדול.

כן.

משרד הפנים, יש לכם התנגדויות?

לא.

.
חשוב לצאת במסע הסברה לכל התושבים ולכל בעלי העסקים באל-טירה ורק אחרי הפרסום והאזהרות להשתמש בזה.

אני מעלה את ההצעה עם התיקונים שהצענו על דעת המועצה המקומית ועל דעת משרד הפנים. מי בעד אישור צווי עבירות הקנס של אל-טירה?

הצבעה
אושר.

אנחנו עוברים לפתח-תקוה.

אנחנו מדברים על הוספת סעיף 47א(א) לחוק העזר בפתח תקווה (שמירת הסדר והניקיון) שאוסר על החזקה ושתייה של משקה משכר במקום ציבורי בין השעות 21:00 ל-06:00. זה סעיף שחוקק עוד בשנת 2016. כרגע אנחנו מבקשים להחיל אותו בצו העיריות תחת סעיף שכבר קיים כעבירה שניתן יהיה לרשום בגינה עבירת משפט. מדובר על דרגה ג'. קיבלנו את כל התיקונים שהעביר לנו משרד המשפטים ומשרד הפנים, והוספנו את התנאי לעניין הצבת השילוט במקום שמורה על כך.

זו מכת עיר התופעה הזאת?

כן, יש תופעה כזאת.

זו תופעה רווחת, בוודאי בתקופה הזאת. כשבני הנוער מתכנסים, מלבד הרעש וכל המפגעים שנלווים לזה יש גם את הנושא של משקאות משכרים שגורמים לתופעות שליליות נוספות.

מי בעד הצעת צו העיריות (עבירות קנס) של עיריית פתח-תקווה?

הצבעה
אושר.

האם לעיריית נתניה יש תשובה?

אנחנו מבקשים להוריד את ההצעה מסדר היום. במידה ונידרש לה בשנית נגיש פעם נוספת.

לא על מה שהצבענו, על מה שלא הצבענו.

כן, על המשקאות האלכוהוליים.

אנחנו עוברים לגבעת ברנר.

אנחנו מבקשים לאשר צו עבירות קנס למספר חוקי עזר, למספר סעיפים בחוקי עזר: חוק עזר (מודעות ושלטים), חוק עזר (הריסת מבנים), וחוק עזר בכל מה שקשור למניעת מפגעים ושמירת הסדר הציבורי. הרציונל הוא א', דברים שמיפינו כמפגעים שיש בהם איזה שהוא אלמנט בטיחותי, וב', מפגעים שזיהינו שהם סוג של מחלת רשות או חוזרים על עצמם ואנחנו מעוניינים לייצר הרתעה שתמנע את ההישנות שלהם.

אני רואה פה סעיף שמדבר על לא ילכלך אדם ולא יזהם את רשות הרבים – 730 שקל. יש ללכלך ולזהם, ויש שנפל לו טישיו אחד או שהוא שגה וזרק.

אנחנו מדברים על ללכלך ולזהם, כי במועצה אזורית יש הרבה ענפי חקלאות, יש עניינים של שפכים. חשוב שיהיה לנו איזה שהוא כלי.

השאלה אם העניין של לא ילכלך אדם ולא יזהם את רשות הרבים הוא לא רחב מידי. מחר יכול לבוא פקח ולתת על בדל סיגריה 730 ₪.

זה חלק ממדיניות רשות ומדיניות תביעה. אנחנו ננחה את הפקח שלנו בהקשר הזה. יש לנו סך הכל פקח אחד במועצה שיפעל בהתאם למדיניות הרשות. אנחנו לא נטיל על בדל סיגריה קנס של 730 שקלים. אנחנו כן היינו רוצים שהפרשנות הרחבה הזאת תתאפשר לנו, כדי שנוכל להפעיל את זה במקרים המתאימים.

יש אצלכם רוכלים?

יש מספר רוכלים מאושרים. מידי פעם אנחנו נתקלים ברוכלים לא מאושרים שהיינו רוצים להפעיל לגביהם אכיפה.

משרד המשפטים, לא הפריע לכם העניין של לא ילכלך אדם ולא יזהם את רשות הרבים? לא היה נכון לפרט ולעשות שתי דרגות?

אנחנו לא עוסקים בדרך כלל בנוסח חוק העזר, אנחנו עוסקים בסייגים כמו שהעלתה היועצת המשפטית בדיונים קודמים. עבירה כזאת היא די סטנדרטית. הקנס הוא באמת יותר גבוה, אבל כמו שהזכרתי בדיונים קודמים, בדרך כלל אנחנו מסבים את תשומת ליבה של הרשות לכך שהיא תישאל על כך גם בוועדה. אם הרשות סבורה שזה הצורך הפנימי שלה, אנחנו ממעטים להתערב בדרגות הקנס.

המועצה שלנו היא לא מועצה חזקה כלכלית, אבל התושבים שלנו הם תושבים שידם יחסית משגת ולכן יש משמעות לגובה הקנס כאלמנט הרתעה.

יש לכם עוד עבירה לפי 25(2), שזה לא ילכלך אדם ולא יזרוק פסולת. אני מניחה שאם בן אדם זורק נייר, העבירה המתאימה היא 25(2). אני מניחה שתצטרכו לעשות הבחנה בין זיהום לבין לכלוך.

חזקה עליכם שתפעילו את שיקול הדעת. מי בעד צווי עבירות הקנס של מועצה אזורית ברנר?

הצבעה
אושר.

אנחנו עוברים לתל-אביב.

ביקשנו להוסיף שני סעיפים בחוק העזר לתל אביב-יפו, בנושא: שמירה ושיפוץ חזיתות בתים.

עיריית תל אביב מוציאה לתושבים דרישות לשיפוץ בניינים ברחובות מסוימים, רק לצערנו אם הם לא ממלאים אחר הדרישה אין לנו שום דרך לאכוף מלבד להגיש תביעה, מה שכמובן מאוד מקשה ומסרבל את הנושא. אנחנו מבקשים אפשרות להחיל קנס על מי שלא מקיים דרישה לשיפוץ חזית, ואנחנו מבקשים בנוסף אפשרות להטיל קנסות למי שפוגע בחזית. אם מישהו שם מזגנים בחזית הקדמית או עושה איזה שהוא שינוי בחזית, הדרך היחידה לפעול מולו היא הגשת תביעה במקום קנס, מה שהופך את האכיפה ואת הטיפול הפלילי לבלתי אפשרי כי אי אפשר להגיש תביעה על כל מזגן.

את רוצה לחייב אנשים לעשות שיפוץ, רק השאלה אם זה יכול להיות בחוק עזר עירוני. העירייה יכולה להחליט מחר שהיא רוצה לעשות ציפוי שיש על כל החזיתות ברחוב מסוים.

לא, היא לא מחליטה דברים כאלה.

העניין של שיפוץ כבר נקבע בחוק העזר. כמובן שנדרשים קריטריונים ונדרש שיקול דעת. אנחנו מעלים את הקושי ליישם את זה בפועל. אחרי שכבר יוצאת דרישה אין לנו שיניים לאכוף אותה ולהתמודד איתה.

אני לא בטוח שלזה נועדו חוקי עזר. חוקי עזר נועדו לשמירה על המרחב הציבורי וכו'. את אומרת שכשאתם מקבלים החלטה רוחבית על שכונה מסוימת או על בית מסוים אין לכם את האפשרות לאכוף את זה מלבד העניין של תביעה. כאן אתם מבקשים כלי שאני לא יודע אם הוא נועד בשביל לאכוף על מישהו להצטרף ליוזמה של העירייה.

הפרוצדורה שלנו היא להגיש תביעה, אבל בפועל התביעות האלו לא מוגשות וזה איפה שהוא נופל בין הכיסאות. הכלי שיש בידנו הוא הגשת תביעות. כשאנחנו כבר מגיעים לתביעות על הדברים האלה, אנחנו מקבלים תשובה שמדובר בזוטות.

פקודת העיריות קובעת שלעירייה מותר לדרוש שיפוץ של חזית כל 15 שנים.

אני מבין שאתם מסתמכים על איזה שהוא חוק עזר שקיים.

אנחנו לא מתכוונים להעמיס על הוועדה עכשיו איזו שהיא פרוצדורה שכל אחד שרוצה לעשות משהו יצטרך להגיש רישיון, אנחנו כן רוצים לשמור על איזו שהיא אחידות של המבנים בעיר.

אמרת מקודם שימור. שימור מגיע מכוח חוק התכנון והבנייה, הוא מגיע מכוח חוקים אחרים.

חוק העזר שלנו לא חל על בניינים לשימור. אם יש לשכונה מסוימת צביון מסוים, אנחנו רוצים שבאותה שכונה תהיה אחידות, שלא יקום בן אדם מחר בבוקר ויצבע את הבית שלו באדום. אנחנו לא מדברים על דברים שהם זוטות, אנחנו מדברים על דברים שיש בהם איזו שהיא פגיעה לצביון של העיר, לחיצוניות שלה. אין לנו אינטרס לבלבל את המערכת, זו לא המטרה. אנחנו צריכים כלי כדי להתמודד עם החריגות שמפריעות לאחידות ולסביבה.

אנחנו נותנים תמריצים והלוואות ללא ריבית לאנשים שמשפצים.

פה הבעיה שלי. אם יש החלטות מסוימות איך ייראה מקום ואז בא מישהו, בעל דירה, ומחליט שהוא משפץ לא בצורה שביקשו ממנו, את זה אני יכול להבין. את מדברת על תמריצים שאתם נותנים כדי שיעשו שיפוצים. פה אתם מבקשים תמריץ של קנס מכוח חוק עזר שאני לא בטוח שזה התפקיד שלו.

פקודת העיריות מתייחסת במפורש לסמכות של העירייה לדאוג לשימור מראה חזיתות הבתים.

שימור – כן.

הכוונה לשימור מראה חזיתות הבתים.

האם על ידי הקנסות האלה אני יכול לחייב מישהו לעשות משהו שהוא לא חשב לעשות? הרי הוא לא הלך לקלקל את החזית, הוא לא הלך לשפר את החזית. האם הקנסות האלו מיועדות "לתמרץ"?

הכוונה היא לשמור על המצב הקיים.

נכון. הדרישה לשיפוץ יוצאת רק לבניינים שנמצאים במצב מוזנח. הפקחים לא יוצאים סתם ככה לכל בניין, הם יוצאים לבניינים שנמצאים במצב מזעזע, לבניינים שהבעלים של הדירות משכירים את הדירות ומזניחים את הבניינים בצורה יוצאת דופן. העניין הוא שכשיוצאת דרישה לשיפוץ הם לא מכבדים את הדרישה כי הם יודעים שאין לנו מספיק יכולת לתבוע בבית משפט. יש מספר זעום של תביעות יחסית לדרישות שאנחנו מגישים. לא מספיק שאנחנו מוציאים דרישה, משקיעים, מוציאים פקחים, מאפיינים את הבניינים, בסוף בעלי הדירות פשוט מתעלמים מהדרישה כי הם יודעים שלעירייה אין מספיק כסף לתבוע את כולם. אם הייתה לנו אפשרות של קנס, אז אותם בעלי דירות מאוד יקרות שמזניחים את החזות החיצונית של הבניין היו משפצים את הבניינים שלהם. המטרה היא לא לתמרץ סתם בניינים לשיפוץ, המטרה היא באמת לטפל בחזות העיר המאוד מאוד ותיקה, בת מעל ל-100 שנה.

החוק קובע את השיקולים של הדרישה הזאת. כמובן שלמי שמקבל את הדרישה יש יכולת להגיש השגה. הכל נעשה על מנת להיטיב עם התושבים ועם העיר. האינטרס של התושבים שהעיר תיראה יפה.

משרד המשפטים, מה דעתכם?

כמו שציינה נציגת משרד הפנים, הסמכות של העירייה מוסדרת בפקודת העיריות. אין פה שאלה של סמכות. ככל שהיושב-ראש חושב שזו לא הדרך, זה כבר שיקול דעת של חבר הכנסת. מבחינת סמכות, יש להם סמכות לקבוע הוראה כזאת בחוק העזר על מנת להיטיב את האכיפה בהקשר הזה.

אני לא יודע איך מקבלים החלטה על בית מסוים, על אזור מסוים.

זה קבוע בחוק העזר. לא ביקשנו שינוי בנושא הזה.

מה היה עד היום? לא הייתה לכם עבירת קנס בעניין הזה?

נכון.

עד היום לא כל כך הצלחנו להתמודד. התביעות שמוגשות מכוח חוק העזר נסחבות שנים, לוקחות זמן, כשאחוז קטן גם מגיע לפשרה. אין לנו כלים להתמודד עם זה כרגע.

חוק העזר של תל-אביב מונה את השיקולים שיש להביא בחשבון בהחלטה על מתן דרישה לשיפוץ - האופן שבו דרישת השיפוץ מועברת, הסייגים לדרישה. על כל ההוראות האלו אין קנסות, זו הסדרה פנימית של העיריה. רק ההוראות כלפי הציבור מתבקשות פה.

עד איזה גבול אתם יכולים לקבל החלטות על שיפוץ? אם אתה מחלק את זה פר דייר, זה יכול להגיע לעשרות אלפי שקלים?

זה תלוי במידת ההזנחה של החזית. ככל שמזניחים יותר ולא מטפלים, כך השיפוץ מחמיר. זאת החשיבות של תחזוקה. כשעשינו עבודת מחקר מאוד מעמיקה, הבנו שבארץ מדברים על שיפוץ, באירופה מדברים על תחזוקה. למה? כי אצלנו לא עושים תחזוקה, ואז הבניין מתדרדר ומתדרדר עד שהוא מגיע למצב שצריך לשפץ אותו. חשוב לתת לנו כלי שיכפה את השיפוץ ואת התחזוקה. אם הייתה לנו את האפשרות לתת קנסות כשהבניין רק מתחיל להתדרדר, הוא לא היה מגיע למקום שהוא הגיע אליו היום. עלות השיפוץ תלויה בגודל הבניין, במספר הדיירים, במצב של הבניין. לפעמים יש בניין שיש לו בעלים אחד. אם מדובר בבעלים אחד שמזניח את הבניין, המחיר שהוא ישלם בשיפוץ יהיה גבוה יותר. אני מזכירה שמדובר בבעלים, לא בשוכרים. מדובר בבעלים שמחזיקים נכסים מאוד יקרים במרכז העיר.

זה לא תמיד במרכז העיר. הקנס פה הוא מאוד רחב.

אנחנו מוציאים דרישות שיפוץ במרכז העיר, אנחנו לא מוציאים דרישות שיפוץ בדרום ובמזרח. המטרה היא האזורים היותר יקרים, האזורים היותר מתוירים. העירייה לא נוהגת בחוסר התחשבות ומטילה קנסות ודרישות שיפוץ באזורי דרום ומזרח העיר. שם יש לנו בעיה של צווים מסוכנים שאנחנו מנסים לעזור לבעלים להתמודד איתם.

אנחנו לא הראשונים והמיוחדים בעניין הזה. אנחנו עושים את זה במקומות שיש איזו שהיא פגיעה לציבור. אין לנו אינטרס לעשות את זה באיזה שהוא רחוב צדדי. באבן גבירול העירייה השקיעה המון כסף בהחלפת תשתיות ובשיפוץ הרחוב עצמו, לכן אם מגיע בן אדם שהורס, בונה או "פוצע", יש פה איזה שהוא פגם מבחינתנו שאנחנו רוצים לתקן באמצעות עבירת הקנס הזאת.

על כל מה שאמרת עכשיו אני מוכן הרגע להצביע, כי מה שאמרת עכשיו זה החלק שאני בעד. הבעיה שלי היא לא עם המדיניות שלכם, כי המדיניות שלכם היא מדיניות מצוינת. האם את הקנס הזה שאנחנו מאשרים לגבי מי שקיבל דרישה לשיפוץ אפשר לתת כל יום? האם זה ניתן פעם אחת לבקשה אחת, פעם אחת לבניין, פעם אחת לדייר? משרד הפנים, אתם בטח בדקתם את זה.

אני חושבת שצריך לראות את ההסדר בהקשר הרחב של חוק העזר - שיש אפשרות השגה, שצריך לתת דרישה מוקדמת.

יש פה עבירה אחת, והעבירה זה שהוא קיבל דרישה ולא שיפץ.

אבל הדרישה באה עם חוות דעת מהנדס.

נציגת עיריית תל-אביב, האם את חושבת שהקנס יהיה הטריגר למה שאת מתכוונת?

אדוני שואל אם אני יכולה כל חצי שנה לתת את אותה עבירת קנס לאותו בניין שעומד בסירובו. לקחנו את זה בחשבון, זאת לא הכוונה. זו לא עבירה שאנחנו יכולים להגיש בגינה אין ספור קנסות. אם נעשה את זה, נצטרך לתת את הדין בבית משפט. לאלה שיש להם שיפוץ בסדר גודל סביר יהיה עדיף להגיש את אותה בקשה ולהימנע מאותו קנס של 750 שקל.

זה קיים בעוד רשויות?

חוק העזר הזה קיים בעוד רשויות, כמו באר שבע, מצפה רמון, יבנה, כשאני מניחה שיש עוד רשויות.

תני לי דוגמה.

ממש סעיפים דומים, כמעט זהים.

כמעט זהים או זהים?

אני לא זוכרת בדיוק, אבל ממה שבדקתי הסעיפים מאוד מאוד דומים.

העירייה יכולה לקבל החלטות רוחב על שכונות שלמות, והיא יכולה לקבל החלטה על בניינים שיכול להיות שהיא תהיה החלטה הזויה במידה מסוימת.

ככל שיודגש שמדובר בשימור של מראה הרחוב ולא בשינוי של מראה הרחוב - -

אנחנו לא משנים את חוק העזר. חוק העזר מאפשר לנו לשלוח את הדרישות האלו. אנחנו רק מבקשים כלי על-מנת שהדרישות האלו לא יהיו מהשפה לחוץ, שזה מה שקורה כרגע.

אתם עושים פה עקיפה של התביעה. בהליך של תביעה יש היגיון, כי אז יכול לבוא האדם לבית המשפט ולהגיד: "אני מוכן לטפל בחזית שלי, אבל אני לא מוכן לעשות שיש גרניט או לשים מעקות של זהב רק כי מישהו החליט שהמקום יהיה תיירותי".

השיפוץ מתייחס למצב הקיים של הבניין, הוא לא ממציא חיפויים חדשים.

זה לא מה שאני מבין.

יש בניין במצב מוזנח שצריך לתקן. העירייה לא קובעת איזה חיפוי יהיה, או איזה מעקות יהיו. יש פה משהו שמאפשר לבעלי דירות להתחמק מהתחזוקה. העירייה לא קובעת להם איך לתחזק, היא רק קובעת שצריך לתחזק. אם יש בניין בטיח, הוא יישאר בטיח.

דיברת בהתחלה על כך שהעירייה יוזמת שימור חזיתות.

המטרה היא לא שיבוא אחד וישנה את החזית איך שהוא רוצה.

זה בסדר. הבעיה שלי היא עם 4(ד). אני חושש שיש פה משהו רחב מידי. השימוש בכלי של קנס הוא קלאסי ל-3(א), לא ל-4(ד) שבו מחייבים מישהו להיכנס לתהליך עירוני מסוים שיכול להיות שיש לו עליו ספקות והוא רוצה לערער.

הוא יכול לערער גם על קנס. האם עדיף לתושב לקבל תביעה ולא עדיף לו לקבל קנס ולערער בצורה מסוימת על הקנס? אם חצי מהדיירים רוצים לעשות את השיפוץ וחצי לא, הקנס הזה יכול לעזור לגייס את אלה שלא רוצים. אפשר להשיג על תביעה וגם על קנס. למה לא להקל על המערכת הבירוקרטית העירונית ועל הכסף הציבורי וכן לאפשר קנס? צריך לזכור שלעירייה מותר לדרוש את השיפוץ. אני לא חושבת שזה תהליך כל כך נעים לתושב לקבל תביעה בבית משפט.

יש חוק שמגיע אלינו על שימוש בגגות של מבנים לסולארי. החוק מדבר על זה שבמקום שיצטרכו 80% מהדיירים, יסתפקו ב-60%. האם לא נראה לך מוזר שתבוא אותה עיר ותבקש מעבר לחקיקה ולתביעה המשפטית שיכולה להיות אל מול דיירים שלא מסכימים, אל מול סרבנים כאלה ואחרים, לתת גם קנסות צדדיים?

אני חושבת שהפגיעה של חזית מוזנחת לציבור הרחב הרבה יותר משמעותית ממה שעולה פה. רחוב מוזנח גורר כל מיני תופעות במרחב הציבורי. אני חושבת שציבור התושבים זכאי לזה שבעלי דירות יתחזקו את הבניין גם מבחוץ. הם בדרך כלל לא עושים מעקות מזהב, הם עושים אמבטיות מזהב. אני חושבת שראוי לעזור לעירייה להביא את המרחב הציבורי למקום ראוי על ידי כך שיאפשרו לה לגבות קנס שהוא לא כזה גבוה.

אול נסייג את סעיף 4(ד) לעניין שימור חזיתות הבתים בלבד. אם הבנתי נכון, הקושי הוא עם הדרישה לבעלי הבתים לשנות באופן דרסטי את החזית.

שימור החזית של הבניין הוא גם שימור תקופתי, כי היום יכול להיות קילוף באיזה שהוא מקום, בעוד שנתיים קילוף בעוד מקום. אני מבין את הבקשה להחזיר את המצב לקדמותו, שעם זה אני מסכים, אבל זה לא כתוב פה. מה שכתוב כאן זה משהו הרבה יותר רחב. אני מכיר את עיריית תל-אביב, אני מכיר את דרך החשיבה שלה, אבל אני חושב שיש כאן משהו שעלול מחר להוות קרדום לחפור בו. הקנסות האלה עשויים להיות זרז לאיזו שהיא תכנית ד' כזאת, ג' כזאת או ל' כזאת. זה נכון מאוד שיש אזורים בעיר שבהם צריך לתת פוקוס, אולי אפילו לעשות שינוי דרמטי של חזיתות שעולה הרבה כסף, אבל אני לא יכול לחיות עם זה בחוק עזר עירוני.

הכוונה היא רק לשימור והחזרת המצב לקדמותו.

חוק העזר מדבר על החובה לשמור על מראה תקין של חזית הבית. לא מדובר פה על שינויים שאותם אנחנו עושים במסגרת חקיקה, במסגרת תכניות, במסגרת דברים שהאזרח יכול להתנגד בפרוצדורות שאנחנו מחליטים לגביהן. כמו שאמרה גיליה, בארץ אין את התרבות הזאת של תחזוקה של בתים. אנשים בארץ יודעים לשפץ את הדירה האישית שלהם, התחזוקה כלפי חוץ פחות עושה להם את זה. מכיוון שיש הזנחות ויש בלאי הדברים מצטברים ובסופו של דבר מגיעים לאיזה שהוא שיפוץ שהוא מאוד מאוד גדול. אנחנו רוצים למנוע את זה. אנחנו חושבים שעדיף כרגע להתמודד עם בלאי והזנחות ברמה של עבירות קנס.

אני הולך איתך על הבלאי, על ההזנחות ועל הפשיעה, השאלה רק איך לנסח את זה.

אולי נכון להוסיף סייג שקובע לעניין שימור חזיתות הבית בלבד. האם זה מכסה את כל הקשיים לדעתכם?

שימור חזיתות הבית זה בסדר?

כן.

מי בעד צווי עבירות הקנס של עיריית תל-אביב?

הצבעה
אושר.

אנחנו עוברים לחוף הכרמל.

הצו שאנחנו מביאים בפניכם היום כולל שני תיקונים קטנים יחסית: אחד בנושא שילוט, אחד בנושא של החזקת בעלי חיים. בנושא של שילוט, מכיוון שזה חוק עזר חדש יחסית הוא לא נכלל בצו עבירות הקנס הקודם שלנו. כמובן שהסעיפים הם סעיפים די נפוצים ורווחים ברשויות מקומיות אחרות. גם דרגות הקנס יותאמו למה שמקובל ברשויות בסדר גודל דומה. הנושא של בעלי חיים הוא נושא חדש שלא הופיע בכלל בצו עבירות הקנס. אמנם רוב האכיפה בנושא של בעלי חיים מוסדרת על ידי חקיקה ראשית של הכנסת, אבל הכנסנו לאחרונה בחוק העזר שלנו סעיפים חדשים בנוגע לאופן שבו מחזיקים בעלי חיים, שאלה סעיפים שאנחנו מבקשים לתת להם דרגת קנס כדי שאפשר יהיה לאכוף אותם בצורה ראויה.

העבירות בדרגת קנס א' - זה מה שמקובל ברשויות אחרות?

זה מה שמקובל. כל הנוסחים הם לפי מה שמקובל בשנים האחרונות בחוקי עזר בתחום של שילוט. אנחנו לא רוצים לפגוע בחופש הביטוי, בחופש ההפגנה ובכל הדברים שמוגנים בחוקי העזר. עשינו הקבלה לרשויות בסדר גודל דומה כך שהעבירות שהן החמורות ביותר קיבלו את דרגת הקנס הגבוהה, את דרגת קנס א', והעבירות האחרות קיבלו דרגות נמוכות יותר, שזה ב' ו-ג'.

סעיף 21(א) מתייחס לדרישה שלפחות שליש מהשלט יהיה בעברית או בערבית. האם זה נדרש? האם יש לכם צורך בדבר הזה?

יש לנו צורך בדבר הזה. מתוך 27 ישובים שיש אצלנו, 26 הם ישובים דוברי עברית, רק ישוב אחד הוא ישוב בעל זהות ערבית. בהחלט יש חשיבות שכשהתושבים מסתובבים הם יבינו את השילוט שנמצא מסביבם. אנחנו לא דורשים 100% בעברית, גם לא 50% בעברית, רק שלתושבים תהיה היכולת לקרוא ולראות האם הם מתקרבים לעסק של מזון, קוסמטיקה, מחשבים. זה מקובל בהרבה מאוד רשויות, לא רק אצלנו.

מי בעד צווי עבירות הקנס של חוף הכרמל?

הצבעה
אושר.

אנחנו עוברים לקרית אונו.

הבקשה שלנו מתייחסת לחוק העזר העירוני לשילוט. יש לנו חוק עזר חדש משנת 2018 שמחליף חוק עזר קודם לשילוט משנת 1995. חוק העזר מ-1995 בוטל. אנחנו מבקשים לעדכן בהתאם את צו העיריות על מנת שנוכל לאכוף לפי הסעיפים בחוק החדש.

מי בעד צווי עבירות קנס לפי סעיף 265 לפקודת העיריות (נוסח חדש) – קרית אונו?

הצבעה
אושר.

אנחנו עוברים לעוספיה.

לראשונה מזה תקופה מאוד ארוכה החליטה המועצה לחוקק חוק עזר שיסייע לה באכיפה בכל מה שקשור לסביבה, השלכת פסולת, פארקים, מעיינות. הקנס יסייע למועצה לאכוף את אותו חוק עזר. הקנסות שאתם רואים בצו הם קנסות סטנדרטיים.

אני רואה שבחרתם לא להשתמש בדרגה א'.

אתה צודק. מכיוון שהנושא הזה בתחום הרשות הוא יחסית חדש אנחנו קודם כל רוצים לבצע אכיפה רכה. צריך לזכור שיש עוד גורמים שנמצאים בשטח, כמו המשטרה הירוקה. המועצה נמצאת בתחום מאוד רגיש מבחינת המיקום הגיאוגרפי לאור כל הפארקים ושמורות הטבע שנמצאים בסביבה. מאחר ומעולם לא היה דבר כזה בתחום הרשות המקומית הזאת, המדיניות היום אומרת להתחיל בקנסות לא גבוהים כדי ללמד את האוכלוסייה, כדי לבצע הסברה. במידה ונצליח להשיג את המטרה - מה טוב, אבל במידה ולא, נשקול דברים נוספים בהתאם למדיניות שתקבע הרשות המקומית.

בנוסף, יש את הנושא של סימון רחובות. אין סימון רחובות במועצה. במסגרת פרויקט של משרד הפנים מסמנים עכשיו את כל הרחובות, תולים שילוט על כל הבתים על חשבון הרשות המקומית. לאחר מכן נרצה שעל כל בניין יהיה מספר. מי שיצטרך לתחזק את אותו שלט ולהתקין אותו הם בעלי הנכס עצמו.

הנושא האחרון הוא רוכלים. מי שמכיר את עוספיה יודע שיש לנו שוק בתחום הרשות המקומית.

יש לכם מחלקת פיקוח, פקחים?

קלטנו פקחים והכשרנו אותם על-מנת להשיב את הסדר במרחב הציבורי בכל הנושאים האמורים.

מי בעד צווי עבירות קנס לפי סעיף 265 לפקודת העיריות – מועצה מקומית עוספיה?

הצבעה
אושר.

אנחנו עוברים לחוף השרון.

יש לי שאלה אחת לגבי 13(ב), לגבי איסור זיהום והשלכת פסולת. ביקשתם דרגת קנס א' על כל השארת פסולת מכל סוג. זה די גבוה.

מדובר על חוף הים בלבד.

עדיין זה גבוה.

יש לנו חוף ים שגובל בשמורת טבע. מדובר בחוף ים שהגישה אליו מאוד מוגבלת, היא דרך שביל עפר במורד הצוק של געש. אנחנו מבקשים את דרגת הקנס הגבוהה ביותר לאור הקושי הרב לאכוף ניקיון במקום. אנחנו צריכים את ההרתעה הגבוהה, כיוון שהאיסוף, הניקיון והפיקוח הרציף בחוף הזה מאוד בעייתיים.

כל הנושאים הייחודיים שנמצאים פה קיימים, או שזה חידוש של מועצה אזורית חוף השרון?

זה קיים.

במדרגות הקנס הגבוהות?

כן.

מדובר פה בחוף מוסדר?

מדובר בחוף מוסדר.

לחוף מוסדר צריך שיהיה קל להגיע.

תוואי השטח שם מאוד בעייתי. אנחנו מדברים על הירידה מהצוק של קיבוץ געש. יש קושי להוריד לשם אנשי ניקיון. יש שם אך ורק מציל. נדיר מאוד שגורמי הפיקוח יורדים לשם באופן שוטף, לכן אנחנו צריכים את ההרתעה כדי למנוע את הזיהום מלכתחילה.

מדובר בחוף ים שהוא שמורת טבע ונמצא בתחזוקה משותפת עם רשות הטבע והגנים.

לרשות הטבע והגנים יש את הקנסות שלהם. האם יש אקוויוולנטיות בגובה הקנסות, או שעקפתם אותם בדרך?

רת"ג לא מפעילים שם שום סמכות, הם רק מפעילים סמכות עלינו. כדי שנוכל לעשות שם פעילות אנחנו צריכים את הרשות של הרת"ג. הם לא מפעילים שם פקחים שלהם לאכיפת ניקיון, זה לא גן לאומי.

מי בעד צווי עבירות קנס לפי סעיף 265 לפקודת העיריות (נוסח חדש), של המועצה האזורית חוף השרון?

הצבעה
אושר.

תמו ונשלמו הבקשות שהגיעו אלינו. ראיתי צורך לאשר את זה מיידית, לא לחכות עם זה יותר מידי זמן, מספיק הם חיכו. האם בצנרת יש עוד צווים שעדיין לא הגיעו אלינו?

יש צווים שמחכים לאישור שר הפנים ולאישור שר המשפטים, וגם יש הרבה צווים שנמצאים עדיין בבדיקה משפטית.

אני פונה לשר המשפטים ולשר הפנים לזרז את זה כדי שהחברים האלה לא יפלו שוב בין הכיסאות. כדאי לזרז את זה, כדי שהעיריות והמועצות לא ייכנסו לזמן של בחירות, ממשלת מעבר, ועדות וסיפורים ואז הן לא תוכלנה לעשות את תפקידן. תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:45.