פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
15/12/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 116
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, כ"ט בכסלו התשפ"א (15 בדצמבר 2020), שעה 11:30

הצעת תקנות שירות אזרחי (עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית), התש"ף-2020

חברי הוועדה: חיים כץ – היו"ר
טלי פלוסקוב – מ"מ היו"ר
משה אבוטבול

ראובן פינסקי - מנכ"ל רשות השירות הלאומי אזרחי

יורם ארבל - יועץ משפטי, רשות השירות הלאומי אזרחי

דרור גרנית - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

ס.ל., חבר תרגומים



הצעת תקנות שירות אזרחי (עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית), התש"ף-2020

שלום, צהריים טובים, אני פותחת את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, היום ה-15 בדצמבר 2020, השעה 11:34, הנושא לדיון הצעת תקנות שירות אזרחי (עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית), התש"ף-2020. מי מציג לנו? מי מתחיל? יש למישהו מה להגיד?

הרשות לשירות לאומי אזרחי.

אז בבקשה, תנו לנו סקירה קצרה ואנחנו מיד נעבור לקריאה.

מצוין, תודה, בוקר טוב. הנושא של התקנות עוסק בעקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית שיש בו כמה דברים מרכזיים. האחד, מתנדב שאינו אזרח ישראלי או תושב קבע. זאת אומרת יהדות התפוצות שרוצים לעשות שירות לאומי בארץ עד היום התנאי היה שמתנדב יעשה עלייה ויהיה לו תעודת עולה, אנחנו מציעים שזה לא יהיה. הנושא של זכאות למגורים בדירת שירות, מי זכאי ובאיזה תנאים חייבים לתת לו דיור. ויתור הזכאות והנושא של עבודה ולימודים, באיזה תנאים אפשר כמובן מעבר לשעות של השירות לעבוד או ללמוד, לבנות השירות. בנות ובני, כשאני אומר בנות זה בגלל שזה הרוב היום. והנושא האחרון זה הכשרות לשירות, איזה הכשרות חייבים לתת במסגרת ארבעת הימים שאנחנו נותנים. זהו, זה בתמצית.

רק לפרוטוקול. לפרוטוקול, זה היה מנכ"ל רשות השירות הלאומי אזרחי. תודה, אדוני. אתי, את רוצה להתייחס?

לא.

אז בבקשה להתחיל להקריא.

תקנות שירות אזרחי (עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית), התש"ף-2020.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 3(ב), 9(א)(3), 12(א) ו-(ב), 13(ב) ו-(ד) ו-105(א) ו-(ג) לחוק שירות אזרחי התשע"ז-2017, בהתייעצות עם שר הפנים לעניין פרק ב', בהתייעצות עם המועצה ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת לעניין תקנות אלה, למעט פרק ה', אני מתקין תקנות אלה:

כללי
הגדרות. 1.
בתקנות אלה –
"מען המגורים" – מקום המגורים הקבוע של מתנדב, כפי שהוא מופיע בתעודת הזהות שלו;
"לימודים סדירים" – לימודים בהיקף העולה על שעתיים שבועיות;
"מוסד חינוך", "מוסד להשכלה או להכשרה" – כהגדרתם בסעיף 12(ד) לחוק;
"השירות" – שירות לאומי או התנדבות קהילתית.

מתנדב שאינו אזרח ישראלי או תושב קבע.
2. היתר לשירות.
המנהל רשאי להתיר למי שאינו אזרח ישראלי או תושב קבע להתנדב לשירות, ובלבד שיתקיימו במבקש כאמור כל אלה:
(1) נקבע על ידימי שהוסמך לכך כי המבקש זכאי לאשרת עולה או לתעודת עולה לפי חוק השבות, התש"י-1950, או שהמבקש משתתף בתוכנית זהות כמשמעותה בתקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף בתוכנית זהות), התשע"ו-2016;
(2) מעמדו ושהייתו בישראל הוסדרו כדין ומאפשרות שהות לשם ביצוע שירות לפרק זמן של 12 חודשיםלפחות;
(3) השירות יבוצע בישראל או באזור בלבד.
בפרק זה "תושב קבע" – כהגדרתו בסעיף 3(א)(1) לחוק.

אז אנחנו רואים פה דרישה, השירות הזה לא יכול להיות שירות בחוץ לארץ, אנחנו רואים שאותו מתנדב צריך להיות פה לפרק זמן של 12 חודשים לפחות. לגבי מי שרשאי להתנדב, דיברתם על כך, שזה לא רק מי שיש לו אשרת עולה או תעודת עולה, אלא גם מספיק שהוא נכנס לפה במסגרת תוכנית זהות ותוכנית הזהות זאת, זה בעצם מקל עליכם להכיר בו כי אתם לא צריכים לעבור את כל המסלולים של משרד הפנים, אבל מצד שני אלה האוכלוסיות היחידות, זאת אומרת אתם לא מאפשרים פה לילד של מישהו שהוא חסר מעמד שנמצא פה בישראל שנים ארוכות, הוא לא יכול לבצע את השירות האזרחי.

נכון, הזירה היא ההקשר של הקשר עם יהדות התפוצות, לעודד עלייה ולעודד קשר עם יהדות התפוצות ולכן הכנסנו את הנושא הזה.

אוקיי.

פרק ג': זכאות למגורים.
זכאות למגורים בדירת שירות. 3.
(1) מתנדב שהתקבל לשירות זכאי לקבל מאת הגוף המוכר עמו הוא קשור בהסכם התקשרות כמשמעותו בסעיף 58 לחוק, מגורים בדירת שירות למשך כל תקופת השירות, שבה מתקיים לגביו אחד מהתנאים האלה:
(1) מען המגורים של המתנדב נמצא במרחק נסיעה של 60 ק"מ ומעלה ממקום השירות;
(2) המתנדב קיבל היתר לשירות לפי תקנה 2;
(3) הגוף המוכר אישר מגורים בדירת שירות לנוכח צרכי המתנדב, צרכי הגוף המפעיל, או אופי פעילות המתנדב בגוף המפעיל.

זאת אומרת יש לנו פה שלוש אפשרויות חלופיות, או מרחק של 60 קילומטר או שהמתנדב קיבל היתר לשירות, אותו מתנדב שמגיע מחוץ לארץ למעשה, הוא לא אדם שהוא תושב ישראל או אזרח ישראלי, והאפשרות השלישית זה איזה מין אישור של הגוף המוכר.

אני רוצה להזכיר שבדיון הקודם לגבי סעיף (3) אנחנו הערנו שיש בחוק התייחסות לצרכי המגורים של צעירים בסיכון ואמרנו שצריך להתייחס גם לנושא הזה ואתם אמרתם שאתם מכירים תקנות לגבי צעירים בסיכון.

בנפרד.

כן, הן מאוד מתקדמות גם. מאז הדיון הקודם עשינו סדרה של דיונים, כמעט סיימנו עם משרד המשפטים. יש סוגיה אוצרית לגבי הרוחב, זאת אומרת איזה אוכלוסיות יוגדרו כאוכלוסיות שזכאיות לשירות ויש סוגיה מול משרד הרווחה. אנחנו רוצים שכל אחד, לפתוח כמה שיותר את האפשרות, שתהיה לו זכות לעשות שירות לאומי ויש כל מיני סוגים של אוכלוסיות, אנחנו לקראת הסוף, אני מקווה שנגיע בקרוב מאוד לוועדה עם זה.

אז יש פה שאלה, האם כל גוף מוכר חייב לקבוע נהלים בעניין של כל קבוצה, פה יש שלוש קבוצות, או שזה שווה לכולם.

איזה פיקוח גם יש לכם על הקריטריונים שהם קובעים? כל גוף קובע לעצמו מה שהוא רוצה ואנחנו מדברים על כמה וכמה גופים מוכרים.

קודם כל מבחינת הזירה זה הרבה יותר נוגע למקומות המפעילים במקומות השירות, בסוף הגורם המממן הוא או מממן תקן עם דיור או מממן תקן בלי דיור, לפי הצרכים שלו, לפי היכולות שלו ולפי המגבלות, לפי שעות השירות וכו' וכו'. זה מאוד מאוד דיפרנציאלי לכל מקום שירות. בעצם בתקנות האלה אנחנו קובעים מי חייב לקבל ומי הגוף המוכר הרשאי לתת לו, אבל אנחנו לא אומרים שכל היתר הם לא ולכן הקריטריונים זה פחות רלוונטי להקשר הזה, זו סמכות של הגוף המוכר.

לא אכפת לכם שזה נשאר ככה? איך תבטיחו שזה יוצא שוויוני, שזה אמות מידה שוויוניות?

אני אומר עוד פעם, אמות מידה שוויוניות, נניח שיש שני קלטי חירום לילדים שנפלטו ממשפחות וכו', לאחד יש מספיק תקציב והוא גם חושב שזה הרבה יותר הגיוני שהבנות יהיו בדירות וילונו שם, ומקום אחר אין לו תקציב לממן כולל דיור, אז זה לשיקול דעתו, אבל אם הוא רוצה להביא מתנדב שהוא מעבר ל-60 קילומטר או שהוא עולה או שהוא בודד או שהוא נוער בסיכון וכו' הוא יהיה חייב לספק לו. הדיפרנציאציה היא מאוד מאוד גדולה, יש לנו כמעט 7,000 מקומות שירות, 1,500 גופים מפעילים. הגופים המוכרים מנהלים את הזירה של ההתנדבות.

לכן אנחנו מבטיחים את הזכאות למתנדב שהתקבל לשירות, זאת אומרת קודם כל הוא התקבל לשירות ועכשיו אנחנו דנים בשאלה איזו זכאות נוספת יש לו לדיור, האם יש לו את הזכאות הנוספת?

אין זכאות לקבל דירה, מי שהוא עומד בקריטריונים יקבל את הדירה, אבל אין זכאות להיכנס לקריטריונים האלה.

סעיף קטן (ב) הוא סעיף שהוא קצת יותר מורכב כי הוא מדבר על מה שאתה הסברת קודם, שהגוף המפעיל לא תמיד מוכן לשלם את התעריף הגבוה יותר של התעריף לדירה וברגע שאנחנו משאירים את זה לשיקול דעת של הגוף המפעיל אנחנו באמת עלולים להיתקל פה בבעיות של שוויון. אתם רציתם להתגבר על זה ולכן מה שאומר סעיף (ב) זה אומר:

(2) אין בזכותו של מתנדב כאמור בתקנת משנה (א)(1) או (2) כדי למנוע מגוף מפעיל להודיע לגוף המוכר מראש כי לא יקבל לשירות אצלו מועמדים לשירות הזכאים כאמור באותה תקנת משנה, בכלל או מעל למכסה שיקבע, ואם הודיע כאמור לא יראו רק בשל כך אי קבלת מועמד להתנדבות הזכאי לכך כאמור כאפליה בשל מקום מגורים כמשמעה בסעיף 18(א) לחוק.

זאת אומרת בחוק קבוע לנו איסור אפליה, גם איסור אפליה בגלל מגורים, ובעצם אנחנו דורשים פה מגוף מפעיל להודיע מראש לגוף המוכר שהוא מתכוון לאפשר מגורים רק לכך וכך מתנדבים או רק לכך וכך גורמים. זאת אומרת מראש הוא מודיע וכך אפשר להתחשב בסירוב שלו לקבל מתנדבים אחרים, זאת אומרת לדרוש אפיון מסוים של המתנדבים מבחינת המיקום שלהם ומבחינת ההיתר לשירות. אבל עכשיו השאלה אם אנחנו לא צריכים גם לדבר על תקנת משנה (א)(1) או (א)(2), אולי אנחנו צריכים גם לדבר על – אה, כי אלה תנאים שקשורים בו. זה יכול להיחשב כאפליה בגלל שהם מתגוררים במרחק.

סליחה רגע, אפשר לדעת בכמה מדובר? כשמדובר על מתנדבים.

סך הכול מתנדבי השירות הלאומי כ-18,000 מתנדבים.

והקטגוריה הזאת שהם אינםאזרחים ישראלים או תושב קבע?

זה רק עכשיו מתחילים, עד היום אין את זה. אחרי שהתקנות יעברו נוכל להביא כאלה.

היום היה רק אזרחי מדינת ישראל, רק מי שעלה. מה שזה פותח לנו זה את האופציה לקבל מתנדבים גם אלה שלפני עלייה.

עוד שני דברים שלפי החוק אפשר לקבוע בהם הוראות, אחת זה נושא של אמות המידה לדירות שירות, איך נראית דירת שירות והבטחת מגורים הולמים בהם, שזה תקנות שצריכות גם כן להיות מובאות. גם לגבי עולים חדשים, משרתים שהם עולים חדשים, אז הייתה אפשרות לקבוע להם תעריף מיוחד לדירת המגורים שלהם בגלל שמניחים שהם צריכים יותר ציוד מתושב ישראל. אז השאלה אם שני הדברים האלה מטופלים או צפויים להגיע ומתי.

זה גם צריך להיות בתקנות?

סליחה, איפה אנחנו?

יש שני עניינים נוספים בחוק, אחד מהם זה הנושא של אמות מידה לדירות שירות והבטחת מגורים הולמים בהם, נושא נוסף זה תעריף מיוחד, הוראות מיוחדות לגבי מגורים של מי שמתנדב שהוא עולה חדש.

אז התעריף המיוחד נוגע לכל תקנות התעריף, סוגיה מאוד מאוד גדולה, בשלבים מאוד מתקדמים. הייתה ועדת תעריף שהוקמה בשביל העניין הזה בהשתתפות האוצר. זה כל התעריפים של השירות הלאומי לכל הדברים. מה שכן נשאר לנו זה תוספת מיוחדת לבודדים ולעולים בודדים, זה אושר בוועדה מקבילה, ועדת העלייה והקליטה, קיבלנו תקציב ייעודי לדבר הזה ואנחנו מאשרים שהמדינה תממן את ההפרש שיהיה בגין נקרא לזה הבדידות בשביל שלא יַפלו עולים ולא יקבלו אותם לשירות כי זה עולה יותר, אז אנחנו מממנים את כל ההפרש. התקנות של התעריף בתהליך עבודה, אני לא יודע להגיד עכשיו בדיוק מתי זה יגיע, אבל זה מתקדם מאוד.

והנושא של המגורים נמצא בתוך תוכניות העבודה שלנו. יש לנו נהלים לגבי המגורים, אבל זה עוד לא הגיע לתקנות. קבעו לנו בחוק המון המון תקנות, אנחנו מקדמים אותם.

זה גם יגיע לכאן בסוף?

כן.

אני רוצה לשאול, אתה דיברת עכשיו על חשש לאפליה של אותם צעירים שהם עולים חדשים, שזה עולה יותר להחזיק אותם, אותה סוגיה בעצם זה מה שדיברנו עליה עכשיו, שהגוף המפעיל לא ירצה לקבל צעירים מהפריפריה למשל שמתגוררים יותר מ-60 קילומטר רחוק ממקום השירות והוא יעדיף לקבל אנשים שהם דווקא מסביבתו הקרובה ואז אולי זה לא ייתן מספיק הזדמנויות לצעירים מהפריפריה. איך אתם מתמודדים עם זה?

אז כרגע יש קאפ תקציבי על לא לעבור בתוך משרדי הממשלה שמממנים את ה-50% של הדיור, אני מודה שזה לא משהו שאנחנו מאוד אוהבים, אבל זו הסוגיה התקציבית שהייתה ובסך הכול רוב הגופים המפעילים הפרטיים רוצים תקנים עם דיור כי זה מביא להם את האנשים ברמות היותר גבוהות. שוב, אנחנו לא רואים בעיה של אפליה על רקע הדבר הזה, אם אין תקציב אז אין תקציב, אבל בסוף הנושא של מוביליות חברתית כלכלית זה משהו שאנחנו רוצים אותו. אנחנו היינו רוצים הרבה יותר מגורים בשירות הלאומי, אלה זירות של מגבלות תקציב בסוף, אז אם הוא מודיע מראש: יש לי תקנים עם דיור, או: יש לי תקנים בלי דיור, אז הוא לא הפלה בת ספציפית, הוא אמר שאין לו, ואז אגב אם לא תהיה לו דיור והתקנים שלו יהיו פחות אטרקטיביים יכול להיות שלא יגיעו אליו ואז הוא יוסיף דיור. ראינו את הדברים האלה גם כן קורים בעיקר בתקנים פרטיים.

מה שאנחנו לא מוכנים, שגוף לא יקבל עולה או נער בסיכון או בודד בגלל שזה עולה לו יותר, ולכן את כל ההפרש המדינה מממנת באמצעות הרשות.

יפה.

ויתור על זכאות לדירת שירות. 4.
מתנדב שזכאי למגורים בדירת שירות לפי סעיף 3(א) רשאי לוותר על הזכאות האמורה ובלבד שהגוף המפעיל אישר כי הוויתור האמור לא יפגע בשירות; מתנדב שוויתר על הזכאות כאמור יחתום על כתב ויתור שתוקפו עד תום השירות של המתנדבבגוף המפעיל.

יש הרבה מתנדבים שלא רוצים דיור, זה בעיקר במגזר הערבי.

למרות שהם זכאים לפי הקריטריונים.

זה בעיקר במגזר הערבי, הם לא מעוניינים. הם חייבים לחזור הביתה אחרת לא יאפשרו להם את הדבר הזה. אנחנו מאפשרים לו לוותר. זאת אומרת הוא זכאי, אבל הוא רשאי לוותר.

יפה. הגיוני.

אבל אז למה הוויתור הוא עד תום השירות ולא נניח בתום שנת השירות?

בגלל שבסוף בגוף מפעיל מסוים מתנדב הגיע והוא מתנדב בגוף הזה, אי אפשר כל יום לשנות. אם הוא משנה מקום שירות או משנה גוף מפעיל הוויתור שלו נמחק אוטומטית, אבל אם לא, הגוף המפעיל צריך להיערך לשנת העבודה הזאת ולשנה שאחריה.

פרק ד': עבודה ולימודים.
אישור לעבודה מחוץלשעות השירות. 5.
רק אני אקדים ואומר שהחוק אומר שמתנדב בשירות לאומי לא יעבוד אלא בהתאם למה שייקבע בתקנות, זאת אומרת ללא התקנות האלה יש איסור על עבודה.

(1) מתנדב לא יועסק כעובד ולא יעסוק בעסק או במשלח יד (בפרק זה – העבודה), אלא אם כן קיבל אישור לעבודה מחוץ לשעות השירות מאת הגוף המוכר שעמו הוא קשור בהסכם.

דבר ראשון הוא צריך את האישור של הגוף המוכר.

אם אחד עובד בלילה כמאבטח בשעות הלילה אז למה מגבילים אותו? מאבטח בלילה, זה לא מפריע.

זה דווקא כן מפריע, הוא מאבטח כל הלילה ומגיע נורא עייף לשירות. ראינו הרבה מתנדבים בבתי חולים שרצו לעבוד ובית החולים התנגד כי הוא לא היה מספיק ערני. לכן אנחנו אומרים, זה יוגבל לזמנים מסוימים וצריך סיבה, צריך סיבה סוציאלית, צריך סיבה כלשהי, ויש מדרג פה, את המדרג הבסיסי הרכזת יכולה לאשר, מדרג מעל זה עובד סוציאלי וכו' וכו'.

אנחנו אומרים ככה: (2) הגוף המוכר ייתן אישורו לפי תקנה זו אם מצא כי העבודה נחוצה בשל קושי כלכלי של המתנדב או משפחתו והגוף המפעיל שבו משרת המתנדב נתן את הסכמתו בכתב לעבודה:

זאת אומרת דבר ראשון אנחנומבהירים שהגוף המוכר צריך לתת את אישורו אם יש קושי כלכלי של המתנדב או משפחתו, הוא לא יכול לסרב, הגוף המוכר, אבל יש לנו גם את השיקול של הגוף המפעיל, שאצלו מבוצע השירות בפועל, שהוא אותו בית חולים, הוא הגוף הנוסף. עכשיו מי נותן את האישור הזה? זה מפורטכאן.

(1) רכז של הגוף המוכר – לעניין עבודה בהיקף של עד 12 שעות שבועיות
(2) עובד סוציאלי של הגוף המוכר – לעניין עבודה בהיקף של מעל 12 שעות שבועיות;

עכשיו השאלה האם התנאי שיש קושי כלכלי למתנדב זה תנאי שהוא הכרחי, זאת אומרת בלעדיו בכלל לא נותנים אישור עבודה? האם אישור העבודה יצביע לי על הקושי? אם אני אשאל אחרי זה את המתנדב, האם יש לך אישור עבודה, זה ממילא יצביע לי על זה שהיה לו קושי כלכלי, או שזה לא קשור?

לפי הנוסח פה זה התנאי לאישור. דרך אגב זה מקביל למה שקורה בצבא, שזה תנאי לאישור עבודה, שיש קושי כלכלי.

(3) לא יימנע גוף מפעיל ממתן הסכמתו לעבודה הנחוצה כאמור למתנדב בשל קושי כלכלי או שלו אל של משפחתו, אלא אם כן סבר כי יש בעבודה הפרעה ממשית לשירות ונימק את אי הסכמתו בכתב.
זאת אומרת גם הגוף המפעיל לא יכול באופן שרירותי להגיד העבודה הזאת לא מוצאת חן בעיניי, או זאת לא עבודה – כל עוד הוא לא מראה שזה מפריע באמת לשירות, שזה באמת אופי עבודה שלא תואם או לא עולה בקנה אחד עם השירות ומפריע לכך, אז אולי הוא יכול להעיר על זה, אבל זה צריך להיות נימוק אמיתי וממשי.

(4) גוף מפעיל שנתן את הסכמתו לעבודה של מתנדב רשאי לחזור בו מהסכמתו רק בהתקיים תנאים מיוחדים לכך, לאחר שנתן למתנדב הזדמנות להשמיע טענותיו, בהתראה של 30 יום מראש.

זאת אומרת אתה רואה שבכל זאת אם מתקיימת ההפרעה אז אתה יכול להפסיק, אבל אתםנותנים לעובד את אותם 30 ימים מראש.

(5) אישור לעבודה יהיה להיקף שלא יעלה על 25 שעות שבועיות בשנה הראשונה לשירות ועל 30 שעות שבועיות בשנה השנייה לשירות; תוקף האישור יוגבל עד לסוף כל שנת שירות; ואולם במקרים חריגים המנהל, או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי להתיר כי אישור לעבודה יינתן לפרק זמן העולה על האמור בפסקה זו.

עכשיו השאלה היא אם זה סביר כשאנחנו מדברים על שירות של 40 שעות בעיקרון לאפשר עוד היקף של יותר מ-30 שעות עבודה.

הסיבה שאנחנו כל כך אומרים שזה באישור המנהל וכו' וכו' זה בגלל שראינו במהלך השנתיים מאז שהחוק עבר מקרים של צעירים שמאוד מאוד רוצים להישאר בשירות הלאומי, אבל אחד, אביו נפטר ואמו חולת סרטן קשה והוא מבקש גם קצת הפחתת שעות וגם לעבוד 32 שעות וזה סביר ואנחנו רוצים לאפשר לו גם להשלים את החובה שלו למדינה, גם להשלים את החובה שלו למשפחה. לכן זה לא אישור לגוף המפעיל או לגוף המוכר, זה רק ברשות ובמקרים נדירים.

רק אני אעיר, בסעיף קטן (ב) נפלו קצת אי הבנות של נוסח אז נצטרך לתקן טיפה, לטייב את הנוסח של התקנה הזאת, אז נעשה את זה ברשותכם אחר כך.

סעיף 6, הגבלות על לימודים. למעשה מה שנאמר, החוק מאפשר לימודים, למעט הגבלות שנקבעו בתקנות. אנחנו נמצאים פה במצב הפוך.

הגבלות על לימודים. 6.
מתנדב רשאי ללמוד, מחוץ לשעות השירות, לימודים סדירים במוסד חינוך או במוסד להשכלה גבוהה או להכשרה כפי שהוגדר בחוק (בפרק זה – הלימודים), ובלבד שמתקיימים לגביו כל התנאים האלה:
(1) הגוף המפעיל שבו משרת המתנדב נתן הסכמתו בכתב לכך שהמתנדב ילמד, ובלבד שלא יימנע הגוף המפעיל ממתן הסכמתו אלא אם כן סבר כי יש בלימודים הפרעה ממשית לשירות ונימק את אי הסכמתו בכתב;

אז כאן יש לנו הבהרה, מצד אחד נותנים לגוף המפעיל אפשרות שלא להסכים, כלומר הסכמתו נדרשת, אבל מגבילים את הנימוקים שבגללם הוא יכול לסרב לתת את ההסכמה.

פה בסעיף הזה חסר רק יידוע של הגוף המוכר, זאת אומרת שהגוף המפעיל יידע גם את הגוף המוכר הזה, שהמידע גם יהיה בידיו.

זה אנחנו מבקשים להוסיף.

מספיק שהמתנדב מיידע?

אני חושב שכדאי להטיל את האחריות על הגוף המפעיל שנותן את ההסכמה, שייתן העתק גם לגוף המוכר.

(2) גוף מפעיל שנתן את הסכמתו ללימודים של המתנדב רשאי לחזור בו מהסכמתו רק בהתקיים תנאים מיוחדים לכך, לאחר שנתן למתנדב הזדמנות להשמיע טענותיו, בהתראה של 30 יום מראש ובאישור הרשות.

עכשיו השאלה אנחנו צריכים פה את אישור הרשות לחזרה להסכמה והאם התראה של 30 יום, אם אנחנו מדברים על לימודים שיכולים להיות שנת לימודים, האםבכלל לשמור את האפשרות הזאת לחזרה?

כפי שכתבנו, דרך אגב זה גם כתבנו שאנחנו מציעים שהרשות לא תהיה פה בתמונה ולאפשר את אישור של מנהל הגוף המוכר ולא אישור הרשות. זאת העמדה שלנו, שזה לא צריך להגיע לרשות, מספיק שייתן אישור הגוף המוכר, מבחינתנו.

השאלה היא, צריך לאפשר לגוף המפעיל לחזור בו? איזה מין נסיבות יכולות להיות שהגוף המפעיל חוזר בו? מתנדב מתחיל שנת לימודים - - -

זה יכול להיות נסיבות שהלימודים יוצרים עומס כל כך גדול על המתנדב, רגשי או מבחינת לוחות זמנים, יכול להיות שהתנאים בגוף המפעיל השתנו באופן דרמטי והוא מבקש ממנו להמתין קצת, אם מדברים על קורונה, אבל אנחנו לא רוצים לתת יד חופשית לגופים המפעילים ולתת את סמכות האישור למנהל הגוף המוכר.

אם אפשר להצטרף לשיחה?

(היו"ר חיים כץ)

כן.

שמנו את זה בידי הרשות בעיקר כדי שזה יהיה איזה שהוא פיקוח על העניין הזה כי זו סיטואציה שבה בעצם המתנדב התחיל בלימודים והגוף המפעיל מבקש לחזור בו מהאישור והגוף המוכר, לאו דווקא יש לו פה עניין, זאת אומרת הוא עשוי להיות יותר מחויב לאינטרס של הגוף מהמפעיל ולאו דווקא להיות מספיק מחויב לאינטרס של המתנדב כאשר המתנדב יכול שכבר סומך על זה, אולי הוא שם, אולי הוא שילם למקום הלימודים. לכן כדי שזה יהיה באמת משהו שהוא בגדר חריג, החזרה הזאת, מהטעם הזה קבענו את זה מלכתחילה בידי הרשות.

והיית מציע להשאיר את זה באישור הרשות ולא להשאיר את זה באישור של הגוף המוכר?

אני אומר רק את הרציונל. הרציונל היה שבשטח, בסוף, מי שפוגש את המתנדב ביום יום זה העובדים של הגוף המוכר והוא מכיר את המקרה הרבה יותר טוב מהרשות. ההקשר שיהיה להם יותר קשה לחזור בהם זה נכון, ההקשר של הכרת השטח הוא גם יתרון, אבל אני מוכן לקבל את זה שזה יהיה באישור הרשות.

(3) שעות הלימודים לא יעלו בשנה הראשונה לשירות – על 10 שעות שבועיות, ובשנה השנייה לשירות – על 15 שעות שבועיות.

כאן הייתה לכם איזה שהיא הצעה, אתם יכולים להסביר אותה אולי?

כן, יש מקרים מיוחדים, כמו עכשיו פתחנו תוכנית סוג של עתודה, שבנות יצטרפו לשירות לאומי, ילמדו קודם שנתיים סיעוד, אחיות, אחר כך יעשו שירות לאומי משולב עם הלימודים ועבודה מעשית וכו'. יוצא שיש פה יותר שעות, זה אינטרס שלנו ושל מערכת הבריאות. אנחנו רוצים שבמקרים מיוחדים, חריגים, ובתוכניות שאושרו על ידינו, תוכניות, לא בן אדם ספציפי, כי אנחנו רוצים להרחיב את ההתמחויות, יש עוד דברים שרוצים, רוצים להכשיר בכיבוי אש עוזרי לוחמי אש ורוצים יותר לימודים וכו' וכו', אז אנחנו רוצים שתהיה אפשרות שמנהל הרשות יוכל להחריג את זה.

אז אתם רוצים להגיד שאולם מנהל הרשות או מי שהוא הסמיך לכך יוכל לאשר היקף לימודים גבוה מכך במקרים חריגים או בתוכניות לימודים מיוחדות שאושרו על ידי הרשות.

נכון.

מי זה שהוא הסמיך לכך? מנהל הרשות לא יכול לטפל בדברים האלה, גם פה וגם בסעיף הקודם?

הוא יכול, רק מהניסיון שלנו בחוק, לדוגמה כל אישור של הפחתת שעות צריך לאשר מנהל הרשות ואין שם מי מטעמו והתביעה היא מאוד מאוד בירוקרטית. אנחנו בכלל בכללי בעד שיהיה מנהל הרשות או מי שהסמיך לכך, אבל אם זה חשוב לכם שזה יהיה מנהלהרשות זה בסדר בהקשר הזה, לא יהיו המון כאלה.

שילוב עבודה ולימודים. 7.
מבלי לגרוע מהאמור בתקנות 5 ו-6, בחר המתנדב לשלב עבודה ולימודים כאמור באותן תקנות, לא יעלו שעות העבודה והלימודים של אותו מתנדב, במצטבר, על הקבוע בתקנה 5(3).

זאת אומרת אתם אומרים גם אם הוא מוסיף עבודה ולימודים - - -

אוקיי. המקסימום 25 בשנה הראשונה, 30 בשנה השנייה, אלה שניהם ביחד.

ואז האפשרות שלכם לאשר היקף לימודים גבוה מכך, האם הוא מתגבר על המגבלה הזאת?

אני לא חושב שמי שיהיה בתוכניות מיוחדות, יהיה לו אישור עבודה גם. את שואלת לגבי התוספת שהוספנו על (3).

כן.

אני לא חושב שיהיה יותר מ-30. זאת אומרת עבודה ולימודים, שלא יעלה על 30.

25 בשנה הראשונה, 30 בשנה השנייה. זה בסדר.

רק הערה אחרונה. עדיין האיסור שקבוע בחוק שאוסר על לימודים בגוף המפעיל הוא עדיין עומד בעינו וזה לא מתגבר עליו בשום צורה.

ברור, ברור.

פרק ה': הכשרה לשירות.
הכשרה לשירות. 8.
(1) גוף מוכר ייתן לכל מתנדב שהפנה לשירות הכשרה כללית לשירות (בפרק זה – הכשרה), בתחומים אלה לפחות:
(1) הכנה לשירות;
(2) זכויות וחובות של מתנדב;
(3) התנהגות מתנדב במהלך השירות;
(4) העצמת מתנדב מבחינה אישית ואזרחית;
(5) הכרת המורשת והחברה הישראלית;
(6) התנהלות בשעת חירום ויסודות עזרה ראשונה;
(7) מניעת הטרדה מינית;
(8) השתלבות בשוק התעסוקה לאחר השירות;
(9) נושאים נוספים שיתרמו למתנדב ולהתנדבותו.

הרשימה הזאת של העניינים, מאיפה היא נלקחה?

היא פחות או יותר זהה למה שקורה כיום. יש שם הכשרות, זה לא שעד עכשיו לא היו הכשרות, יש שם הכשרות שעוד לא הוסדרו בתקנות, פחות או יותר זו הרשימה שזהה למה שקיים גם היום.

ההכשרה הזאת שניתנת, לא עשיתם שימוש פה בסמכות שניתנה לכם לקבוע הגבלות על הגוף שמבצע את ההכשרה, לקבוע נגיד הגבלות על עבירות פליליות או איזה שהן הוראות. לא עשיתם שימוש לזה.

אנחנו התלבטנו לגבי זה מכיוון שאופי ההכשרות, לפעמים בא מרצה לשעתיים, בא מרצה לשעה. אתה לא יכול על כל מרצה שבא לשעה או שעתיים לעשות בדיקה של רישום פלילי, כל הבדיקות הללו. חשבנו על זה, לכן החלטנו כרגע לא להיכנס לזה.

(2) ההכשרה תיערך במשך ארבעה ימים לפחות בהיקף כולל שלא יפחת מ-32 שעות; באחד מימי ההכשרה ייערך סיור לימודי להכרת המורשת והחברה הישראלית (בתקנה זו – הסיור הלימודי) בהיקף שלא יפחת מ-8 שעות.
(3) ההכשרה תינתן במהלך תקופת השירות של המתנדב, בין ברציפות ובין במצטבר.

אני מבינה מזה שזה לא צריך להינתן דווקא בתחילת שנת השירות?

להיפך, אם אנחנו רוצים להכין אותו לשוק התעסוקה אז בדרך כלל יש יום שלם לקראת סוף השירות, יש יום בחורף, יש ימים לפני. ככלל יש הרבה מאוד מהמקרים שיש יותר ימי הכשרות, במשרד החינוך מקבלים עשרה ימים, במקומות אחרים – אבל זה המינימום הנדרש, המינימום הוא ארבע.

(4) מספר המשתתפים בכל שיעור במסגרת ההכשרה לא יעלה על 50 מתנדבים; על אף האמור, מספר המשתתפים בסיור הלימודי אינו מוגבל.

מה זה אומר, 200 איש גם יכול להיות?

כן, הסיור הוא בדרך כלל טיול גדול עם הפנינג גדול בסוף, הם עושים מזה משהו משמעותי.

רק מילה לגבי התחילה של התקנות. אנחנו חשבנו שנכון יהיה לעשות את זה בתחילת שנת השירות הקרובה, ב-1 בספטמבר הקרוב. כל הדברים האלה, צריך להיערך אליהם ואנחנו באמצע שנת שירות עכשיו.

השאלה אם זה תחילה, או שהם יחולו רק מאז?

שיחול רק. שזה לא ייכנס לתוקף עכשיו, באמצע שנת שירות.

גם ההכשרה? אתם נותנים את ההכשרה במהלך השירות.

ההכשרה כבר היום בתוך הנהלים שלנו, בתוך התעריף, הם נותנים את זה, הם חייבים לתת את זה.

אז זה בעצם מתחיל מ-1 בספטמבר?

הקרוב.

כלומר עד 1 בספטמבר יהיו לכם כבר תקנות של הצעירים בסיכון?

כן, בעזרת ה', אם תהיה כנסת ותדון בזה. כן, אנחנו נהיה מוכנים.

זה לא יותר מדי?

לא, זה הרבה יותר מדי, אני רוצה להביא את זה בתוך חודש.

אז למה הוא ביקש בספטמבר?

לא, התחולה של התקנות האלה, ההיערכות, מתי זה כבר פועל, מתי צריך שיהיה אישור בכתב, מתי זה, אנחנו צריכים להוציא עכשיו את הדבר הזה עם סט של נהלים לכל הגופים בשטח שייערכו לביצוע.

1 ביולי.

אין בעיה.

ומה קורה בינתיים? בינתיים האנשים עובדים? למשל מי שמשרת, הוא יכול לעבוד? מה קורה בתקופת הזמן הזו בינתיים?

אני רוצה להסביר, אם אנחנו נעשה תחילה באמצע שנה אנחנו נסתבך עם מתנדבים שנמצאים באמצע שירות, לבדוק להם את ההכשרה, מה שהיה להם עד עכשיו ומה שיש להם מעכשיו.

מה זה באמצע שנה? מתי מסתיימת השנה?

שנת השירות מתחילה ב-1 בספטמבר.

מתי מסתיימת השנה?

ב-31 באוגוסט.

ומתחילה שנה אחרי זה יום אחרי?

כן, כן, ככה זה כל שנה. לכן אני אומר שאנחנו רוצים שזה יחול על המתנדבים באופן שלם. גם דירות השירות, אם נחיל את זה ב-1 ביולי אז באמצע השנה אנחנונצטרך את כל הפרוצדורה לעשות. אנחנו רוצים לפעול לפי החוק והתקנות, לכן לדעתנו אנחנו מאוד מבקשים שזה יהיה ב-1 בספטמבר.

אבל אפשרות העבודה, אתם בעצם מונעים אותה ממתנדבים?

לא, אנחנו פועלים כעת לפי הנהלים הקודמים, לפי חוק הפרשנות, אני לא אלאה פה, אבל כרגע אנחנו מאפשרים את העבודה לפי הנהלים הקודמים.

כניסתם של התקנות לתוקף ה-1 בספטמבר, אם ככה.

תודה רבה.

תודה.

רק משפט אחד קצר. כמובן שאני כעמדתו של יושב הראש, אני אתמוך ברגע שיוחלט לתמוך, רק חשוב לי, בדיון הקודם שאתם הייתם הייתה אווירה מאוד טעונה, אני מאוד שמח להודות לך, אדוני היושב ראש, שמאז קיבלתי הרבה ברכות עבורך על הנושא שתוקן לגבי אותם אנשים שלא קיבלו, ברוך ה' הזרימו להם כ-14,000 שקל.

חכה, עוד לא גמרנו.

לא, אם אני אלך אני לא מסוגל ללכת בלי להגיד תודה.

אבל עוד לא גמרנו בנושא הזה של התקנות, של המענקים של האנשים שלך.

אני יודע. בפעם שעברה הם חטפו צעקות. שתבינו שאנחנו באמת באנו ממקום טוב, מרגע שזה טופל אנחנו נשמח לעזור.

לפני שנצביע.

כן. בסדר? תיקנתי?

הקורונה, כמובן, השתתפות בשיעור, שלא יעלה על 50, כמובן שאם יש מגבלות קורונה אז הן כמובן גוברות.

לא, לא יעלה על 50.

סיימת את התקנות?

כן.

אנחנו נצביע עליהן ונאשר אותן. מי בעד? ירים את ידו. תודה רבה, שלושה חברי כנסת שנמצאים אישרו פה אחד התקנות.

הצבעה
בעד – 3
אושר.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:10.