פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
15/12/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 125
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, כ"ט בכסלו התשפ"א (15 בדצמבר 2020), שעה 11:08

היישום במערכת החינוך של החוק להנצחת נשיאי ישראל וראשי ממשלותיה

חבר הוועדה: רם שפע – היו"ר

דנה גובי - מנהלת שירות הסרטים הישראלי, משרד התרבות והספורט

חדוה בן סיני - אחראית על נושא ההנצחה והזיכרון, משרד החינוך

אלי שיש - מנהל אגף של"ח וידיעת הארץ, משרד החינוך

עדנה אלעזרי - כותבת תוכניות לימודים בגמלאות, משרד החינוך

אמיר בשה - עו"ד, מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה

אבי וייסבלאי - במאי

מאיר אסרף - עו"ד, שדלן, נציג הסתדרות המורים בכנסת

יהודית גידלי

א.ב., חבר תרגומים

היישום במערכת החינוך של החוק להנצחת נשיאי ישראל וראשי ממשלותיה

צוהריים טובים, אני ממש מתנצל שהדיון הזה יתחיל באיחור. יש פה שילוב של כמה גורמים. שלום לכל מי שנמצא איתנו בזום, התכנסנו פה לדיון שאני מניח שהוא יהיה יחסית תמציתי בנושא יישום במערכת החינוך של החוק להנצחת נשיאי וראשי ממשלות ישראל לדורותיהם, מסוג הנושאים שלא תמיד מקבלים זרקור, ודווקא לנו היה חשוב לגעת בו גם בעקבות פנייה וגם מתוך הבנה של משמעות ההנצחה בכלל במדינה, ודאי גם בתוך מערכת החינוך. מעבר לזה אנחנו גם נשלב סרטים רלוונטיים, נשוחח עם הבמאי ונתייחס לדברים לעומקם.

אני חושב שהכי טוב שאנחנו נפתח עם נציגת משרד התרבות, דנה גובי, שהיא מנהלת שירות הסרטים הישראלי במשרד התרבות, ושוחחה איתנו על האפשרות לקיים את הדיון הייחודי הזה. בבקשה, דנה.

שלום לכולם, תודה רבה על ההזדמנות שניתנת לנו להציג את העבודה שלנו. העבודה הזאת הוזמנה על ידי הוועדה להנצחת נשיאים וראשי ממשלה שהלכו לעולמם. עדנה פה יושבת לצידי. היא הייתה שותפה לכתיבת הסדרה הזאת. נמצא פה אבי וייסבלאי, הבמאי של התוכנית, ועמיתיי לעבודה, דפנה ושילה.

אני חושבת שכדאי אולי שנטעם מהיצירה איזו טעימה ואחר כך נתקדם.

כן, לחלוטין בעד, אז בואו נצפה. מה הראשון? ראש ממשלתנו הראשון?

כן.

אוקיי, ראוי. אז בבקשה.

תודה.

(הקרנת סרטון)

ובכן, זה רק טעימה קטנה. האנשים שהזמינו את הסרט, המועצה להנצחת נשיאים וראשי ממשלה. הם ביקשו סרטונים קצרים שהם מתומצתים, שיוכלו להיות על כל המדיות שמיועדים לכל הקהלים מגדול עד קטן. זאת הייתה המשימה ובעזרת הצוות הקריאטיבי שגייסנו לטובת העניין, הגענו לפתרונות שאתם ראיתם פה לפניכם, ועכשיו המשימה החדשה היא להגיע לקהלים, לבמות, לבני נוער ולמבוגרים כדי שידעו, יראו, יטעמו, יכירו. אנחנו גם פנינו לתאגיד השידור הציבורי. הסרטונים האלה מתעתדים להיות מוקרנים בכל המדיות הדיגיטליות וכל הפלטפורמות של ערוץ 1, תאגיד השידור הציבורי.

תודה רבה.

אשמח לעבור לבמאי, לאבי וייסבלאי. בבקשה, נשמח לשמוע את ההתייחסות שלך כבמאי, כיוצר.

אני אגיד באמת במספר משפטים. קודם כל אני באמת רוצה להודות לשירות הסרטים, למועצה להנצחת אישים ולכם בוועדה שראיתם לנכון באמת להקדיש לזה זמן. אני חושב שיש חשיבות להסתכלות על ההיסטוריה ועל העבר שלנו, לא מתוך רצון אולי לגלות פיקנטריה, אלא באמת מתוך הרצון להגיע לסקרנות אמיתית אודות אישים מרכזיים שעמדו בשדרה הכול כך מרכזית של העם שלנו במהלך השנים, בלי שום קשר לדעות פוליטיות, אם זה שמאל, אם זה ימין, אם זה אפילו מרכז, משהו שבאמת יכול לייצג מחשבה והלך-רוח של אנשים במהלך ההיסטוריה הלא כל כך קצרה שלנו כאן בארץ ישראל.

אני חושב שבאמת האתגר בימים האלה, בגלל שאנחנו נמצאים בדור האינטרנט ובדור האינסטנט, המטרה שלנו היא באמת להנגיש. אני חושב שזה היה האתגר המשמעותי שלנו, איך אנחנו מצליחים להנגיש באמת גם לבני נוער וגם לאנשים יותר מבוגרים שרגילים כל היום להסתכל בטלפון, איך אנחנו מצליחים כן להנגיש מידע מסוים שגם אם הם לא יצליחו להבין אותו בצפייה ראשונה, הם יצליחו בצפייה שנייה ושלישית, לשאוב מזה משהו ואולי זה יפתח אצלם סקרנות.

סקרנות זה שם המשחק מבחינתי בכלל בכל מה שקשור לתיעוד ולמשהו שיכול להשאיר חותם אצל אנשים בראש, כי אם אנשים עכשיו ראו סרט על דוד בן גוריון או על כל מנהיג אחר והם כן מתעניינים ורוצים לדעת יותר על אותו מנהיג, אז אולי הם יפתחו סרט, רחמנא ליצלן, אולי הם יחפשו עוד דברים נוספים בויקיפדיה. אולי יתחיל אצלם איזשהו תהליך שייצא קצת אולי מתוך המציאות שלנו, יגרום להם לפתח את המחשבה ובעקבות כך גם יגרום להם להבין דברים לגבי המציאות הנוכחית שלנו, כי המציאות הנוכחית לא נבראה בחלל ריק, יש לה עבר וחשוב מאוד להכיר גם את האנשים שבנו את העבר הזה, גם את המחלוקות, גם את הדברים אולי הפחות נעימים, גם את הדברים הטובים וגם את הדברים החשובים שבזכותם אנחנו נמצאים כאן היום.

אולי המילה ציונות זאת מילה שהיא קצת נדחקה לשוליים בשנים האחרונות ואולי קצת אפילו במקומות מסוימים היא קצת אפילו מילת גנאי. אני חושב שיש משהו מאוד יפה לראות את הציונות של המנהיגים, בין אם זה הנשיאים ובין אם זה ראשי הממשלה שבאמת עשו כדי לעשות, כי הם האמינו גם ברעיון המדינה וגם ברעיון שצריך לשפר, ויותר חשוב מכך, אפילו להשתפר בעצמם. לא רק עשו לביתם, עשו בעיקר לביתו של העם שיושב פה, וזה כולל גם מיעוטים וזה כולל גם את היהודים שעלו לארץ במהלך השנים. מבחינתי מה שחשוב זה שכל אחד יוכל לצפות בזה ולמצוא עניין משלו בסרטים האלה.

אני רוצה כמובן להודות שוב לכולכם, כי אני באמת חושב שזו משימה חשובה ואני מקווה שהמשימה הזאת תורחב לעוד מנהיגים, בין אם מנהיגים פוליטיים או בין אם זה אפילו מנהיגי תרבות, כי אני חושב שגם התרבות שלנו הולכת ונדחקת עם השנים לשוליים, וחשוב להזכיר אותה, אז שוב תודה.

תודה רבה, אבי. בכלל אני מסכים עם דבריך, אבל גם על הסוף ועל הסיפא החשובה שהתרבות שלנו לא מספיק מקבלת את הביטוי שלה, אני לא מתייחס לסוגיית הקורונה עכשיו, ברור לכולנו שזאת לא השגרה שאנחנו רוצים, אבל גם באופן כללי תרבות כערך מכונן של חברה.

עכשיו נחזור לראות עוד סרט. גולדה מאיר, ראשת הממשלה הראשונה שלנו, ועד כה האחרונה.

(הקרנת סרטון)

אוקיי, יפה מאוד. האמת, יש פה כמה עובדות מעניינות על גולדה.

אני אשמח לשמוע ממשרד החינוך גם התייחסות כללית וגם באמת עד כמה איך ואם נושא ההנצחה בא לידי ביטוי בתוך המערכת, בתוך שגרת הלימודים שלנו, ואחרי זה אני גם אשאל שאלת המשך. אז אולי חדוה בן סיני, אחראית על נושא ההנצחה.

שלום לכולם, כנציגת משרד החינוך אני רוצה לשתף בדברים שאנחנו עושים בשנים האחרונות בכל הנוגע להנצחה של נשיאים וראשי ממשלות. אנחנו פועלים במסגרת תוכנית של"ח וידיעת הארץ במשרד החינוך. קבענו מסלולים שמשלבים את הסיפורים. עכשיו הראיתם שני סרטונים מקסימים שאנחנו סביבם גם כן בנינו מסלול. בנינו מסלול במרחביה סביב הסיפור של גולדה מאיר ובעלה ברגע שהם הגיעו והתגוררו שם. בן גוריון, יש לנו סיור בתל אביב ויש לנו סיור שאפשר לקחת את הסיפור בעצם לנגב ולהסתובב בדברים המיוחדים שדוד בן גוריון עשה.

אנחנו במשרד החינוך מפתחים את הסיורים, משלבים אותם בימי השדה כשלפני כל יציאה ליום שדה, ליום סיור שכזה, יש לנו שיעור הכנה. התלמידים עוברים שיעור הכנה על מהות ההנצחה, למה חשוב לנו בכלל להנציח את האישים, וכמובן להתייחס לאותה אישיות מסוימת שאנחנו נעסוק סביבה באותו הסיור.

יצרנו פעילויות אינטראקטיביות שנמצאות במה שאנחנו קוראים לו מרכז, נוף, עם ומורשת. יש לנו פעילות אינטראקטיביות שתלמידים בהובלת מוריהם או אפילו עצמאית יכולים להיכנס. זה למידה משימתית. למשל, אם אנחנו הולכים בעקבות הסרטון שראינו על דוד בן גוריון, אז סביב כל אחת מהתחנות התלמידים יכולים לטייל בפעילות האינטראקטיבית ולבצע משימות כאלה ואחרות.

אנחנו איגדנו 32 סיורים שאנחנו כולנו תקווה שנוכל להוציא אותם לפועל כספר סיורים בעקבות נשיאים וראשי ממשלות. הם כרגע נמצאים אצלנו באתר אבל אנחנו מחכים להדפיס אותם.

יש לנו לא מעט תלמידים שבמהלך השנה מבקרים האתרים שמנציחים את האישים ואת הנשיאים. אם אנחנו מדברים על דוד בן גוריון, אז בשדה בוקר או בבית בתל אביב. לצערי כי רב, אם דיברנו על גולדה, השלט או הבודקה שהיה בסמוך לבית שלה בתל אביב הוסר בחודשים האחרונים, אז אין אפילו את הנקודה הזאת, אבל מבקרים במוזיאונים מנצחים את האישים ואת הנשיאים.

תודה רבה.

(הקרנת סרטון)

יפה, תודה רבה. האמת, אחלה של סרטונים.

בבקשה, ד"ר אלי שיש, מנהל אגף של"ח וידיעת הארץ במשרד החינוך.

הסרטונים האלה משמשים מאוד כטיזר לפתיחה של שיח עם התלמידים בנושא ועל האישיות הזאת. אני אוסיף כמה דברים על מה שאמרה חדוה. התלמידים במסגרת הסיורים או הטיולים מבקרים באתרים שהם מוזיאונים להנצחה, אנחנו קוראים לזה של אישים, נשיאים וראשי ממשלה. יש את ז'בוטינסקי וגם את הרצל. אנחנו מכניסים לתהליך הזיכרון בקרב התלמידים. למשל במכון בן גוריון בשנת הלימודים 2019–2018, תשע"ח-תשע"ט לפני בואה של הקורונה ביקרו כ-55,000 תלמידים. במרכז יצחק רבין ביקרו כ-17,000 תלמידים. ביד חיים ויצמן ברחובות ביקרו כ-47,000 תלמידים. התלמידים מסיירים במסגרת ימי סיור שקשורים גם בתוכנית הלימודים, שגם זה מופיע במהלך הלימודים בתחומי הדעת השונים הרלוונטיים לנושא כמו היסטוריה, מולדת, חברה, אזרחות וכיוצא באלה.

מעבר לכך, קיימנו בתקופה האחרונה תוכנית של סיורים סביב אישים, נשיאים וראשי ממשלה. הסיורים האלה יוצאים במסגרת ימי שדה, מה שאנחנו קוראים ימי שדה משימתיים באגף של"ח. הם יוצאים במסגרת הזו. כשמסתכלים על הפעילות של התלמידים, זה סוג של משחק משימה לאורכו של נתיב בעקבות מפעלים, נושאים משמעותיים והשפעה של הדמות, הנשיא או ראש הממשלה על העם או על פעילותו לתקומת מדינת ישראל. יש לנו מערך של שיעורי הכנה גם לפני הסיור עצמו, ומערך של שיעורי חינוך שעוסקים ביום האזכרה של אותו נשיא או ראש ממשלה, שבהם יש עשייה חינוכית עם התלמידים.

דבר נוסף שאנחנו מקיימים, יש חידון ארצי שנקרא חידון גדולי האומה, שבו משתתפים בתי ספר שלמים סביב הרעיון. החידון מתחיל כחידון אלקטרוני ולאחר מכן השיא שלו הוא בהגעה לאזור הר הרצל ושם מתקיים סוג של כתב חידה כזה סביב הנושאים השונים, סביב הדמויות השונות שבהם עוסקים. בפעם האחרונה לקחו חלק בחידון הזה 323 בתי ספר. מרבית התלמידים זה תלמידי חטיבות הביניים. בדרך כלל מגיעים בין 20 ל-25 בתי ספר לשלב הגמר, שהם מגיעים לאזור הר הרצל, שם מתקיים התהליך ובסוף המשחק יש בית ספר זוכה, מקבלים פרסים כמו שנהוג בתחרויות.

יש דף נוסף שאנחנו מוציאים באמצעות אגף תכנים, תוכניות במינהל חברה ונוער שהוא נקרא "על סדר היום". ביום האזכרה של הדמות יוצא הדף הזה, קצת לפני, למרשתת, ומחנכים יכולים להשתמש בו לצורך הדיון. אלה פחות או יותר הדברים שאנחנו עוסקים בהם בשוטף היום-יומי בפעילות.

דבר אחרון באמת שהוא חשוב להזכיר, שבימי אזכרה כשאפשר היה להגיע, טרם בואה של הקורונה, תלמידים השתתפו בטקסי האזכרה שהתקיימו בבתי העלמין השונים או על יד אנדרטאות שונות כמו בשדה בוקר או בהר הרצל. כשהתקיים טקס כזה תלמידים לקחו חלק בטקס הזה בקבוצות מסוימות כחלק מהקהל שליווה את הטקס. האירוע הזה הוא מאוד חוויתי וכמו שאנחנו יודעים, כשאנחנו עושים פעולות חווייתיות משמעותית, הזיכרון הוא תמיד בקרב הראשים של האנשים החיים, אז אנחנו שם. תודה.

תודה רבה. בהחלט מזדהה שהיכולת לצרוב זיכרון עוברת בדרך כלל דרך הפעלה של כמה חושים וככל שיותר מהם פעילים אנחנו יכולים לזכור יותר. נראה לי שאנחנו אומרים את זה פה בהמון הזדמנויות אחרות אבל אני מחבר את זה גם לעולמות שבעיניי הם בעייתיים בעולם הבגרות, שינון והקאת חומר, ואולי דווקא דרך תפיסות שלך, מה שהצגת פה, אפשר לייצר חדירה הרבה יותר משמעותית של זיכרונות חשובים, של האתוס שלנו, של דמוקרטיה שלנו ולא רק של איזה פרט אחד ספציפי מההיסטוריה שאחרי זה המשמעות שלו נאבדת, אבל בסדר, יש עוד דרך ארוכה להגיע לשם.

אנחנו עוברים להבנתי לסרטון הרביעי והאחרון.

(הקרנת סרטון)

אוקיי, אנחנו יחסית מתקרבים לסיום. אמיר בשה, מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה, בבקשה.

בוקר טוב, עו"ד אמיר בשה מטעם מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה. זה עמותה שפועלת בין היתר להנצחת פועלה של ראשת הממשלה, גולדה מאיר.

אני רק רוצה לקחת את זה קצת לכיוונים אחרים, פחות חגיגיים, ולהזכיר גם את דוח מבקר המדינה משנת 2012, דוח 63/ג ממנו עולה בין היתר כי המיזם להעלאת זכרם של האישים בבתי הספר במוסדות החינוך הממלכתיים, פעל רק ב-7% מהם וכלל לא פעל, אגב, בבתי ספר דתיים או בזרמים אחרים. כמו כן מאותו דוח עולה שמיזם לקידום הנצחת וזכרם של האישים הופסק בשנת 2012-2013.

שמענו ממשרד החינוך שישנה פעילות בשל"ח, אבל למיטב ידיעתי הפעילות הזאת, לפחות ממה שאני יודע מתייחסת רק למספר מסוים של אישים. שמענו מד"ר שיש, ביקור במכון בן גוריון, במכון ויצמן, במרכז רבין, אבל אני לא יודע על פעילות בנוגע ליתר האישים כמו שרת, כמו אשכול וכמו גולדה מאיר.

אני רוצה להתייחס, אגב, זה סתם משהו שהציק לי, בנוגע להבאת תלמידים לטקסי אזכרה, אז בכל אופן מהחמש שנים האחרונות מי שדאג להבאת תלמידים או מכיניסטים או שינשינים לטקסי האזכרה במקרה של גולדה מאיר, זה אנחנו, עמותת ההנצחה, לרבות עריכת כנס מקצועי, לימודי באולם ירושלים שם בהר הרצל, מי שמכיר.

אני לא יודע אם יש פה נציגים של המועצה להנצחת אישים במשרד ראש הממשלה, אבל בהחלטת המועצה באוגוסט 2007 נאמר שאחד מתפקידיה המרכזיים הוא לחנך את הדורות הבאים על מורשתם ופועלם של מנהיגי ישראל שהלכו לבית עולמם וכי יש לבחון שיתוף פעולה בין המועצה לבין מערכת החינוך. אני לא יודע איפה ההחלטה הזו עומדת. לדעתנו המועצה להנצחת אישים היא הגוף מכוח חוק. אגב, מי שחוקק את החוק הזה, מי שיזם אותו זה שמעון פרס אולי לא במקרה, אבל המועצה הזאת צריכה לתפקד כרגולטור על חלוקת תקציבים, על הסבת תקציבים למערכת החינוך, לתוכניות העשרה במערכת החינוך על כל זרמיה במסגרת הנחלת מורשת מנהיגי העבר כחלק מתרבות ישראל, בצוותא עם עמותות ההנצחה שעושות את העבודה בשטח.

אני הזכרתי את טקסי האזכרה, כי מי שמארגן את זה זה פשוט אנחנו. ישנה חשיבות, והסרטונים מדברים על זה. הסרטונים, אגב, נפלאים, ממצים, נכונים, ממש מעולים. ישנה חשיבות להכרת ראשי המדינה מהעבר הרחוק והקרוב. גולדה למשל, אישיות שאני לא יודע אם יש אישה שהשפיעה על תולדות התרבות שלנו במדינה שלה יותר מגולדה מאיר במאה ה-20. גם דיפלומטית, גם שרת חוץ, גם אדריכלית מדיניות הרווחה. כל חוקי העבודה שאנחנו חיים על פיהם גם היום חוקקו על ידה. הוזכר חוק המוסד לביטוח לאומי, וגם אישה ומנהיגה ראשונה, גם בישראל מנהיגה ראשונה וגם בעולם המערבי, ראשת מדינה ראשונה בתקופה מאוד מורכבת, לכן לדעתי יש להקים ועדה בשיתוף המועצה להנצחת אישים יחד עם משרד החינוך על מנת לקדם עבודת מטה בשיתוף עמותות ההנצחה, ויצירת תוכנית לימודית-העשרתית בנושא גם בתוכניות של"ח שהן נפלאות וגם בין כתלי הכיתה במסגרת שיעורי תרבות. יש הרבה מה לומר ומה לדבר. אני, אגב, בתור ילד הכרתי את גולדה אך ורק בתור שטר כסף, עשרה שקלים. לפני זה היה 10,000 שקלים. אני מהדור של העשרה שקלים. אני לא יודע כמה הילדים והנוער של היום בכלל זוכרים את גולדה, את שרת, אשכול, בן צבי, שיש שני וייצמנים ולא וייצמן אחד, או את המדען והביו-פיזיקאי, הנשיא לשעבר אפרים קציר. תודה רבה, אלה הם דבריי.

תודה רבה. האמת שבהמשך להצעה שלך, אז נציגי משרד ראש הממשלה ככל שאני רואה, נרשמו לדיון אבל אני מבין שהם לא פה. זה אולי מסביר חלק ממה שהתייחסת אליו.

לסיום, עו"ד מאיר אסרף, נציג הסתדרות המורים, רוצה גם להתייחס אם אני מבין נכון, והוא אחרון הדוברים. בבקשה, מאיר.

נכון מאוד. אני רוצה קודם כל לציין שהדיון הזה הוא המשך טבעי לדיון הקודם שהיה על מניעת גזענות וזכויות אדם.

אתה צודק.

אפשר את הנושא של הנצחת ראשי ממשלה ונשיאים לשלב יחד עם הנושא של זכויות אדם, לדבר על ראשי הממשלה שהיו ראשי ארגון עובדים במהות, בראשית המדינה, ולדבר באותו הקשר על חופש העיסוק. אפשר לדבר, אפרופו גולדה מאיר ז"ל, היא הייתה שרת עבודה שחוקקה חוקי עבודה מאוד מתקדמים לזמנה, וככל ממשלה היא חתמה וקידמה חוקים אחרים כמו חוק בית הדין לעבודה, והדברים האלה הם לא רק מורשת של עבודה מאורגנת אלא לכל ראש ממשלה יש דברים שניתן לשלב אותם בתוכנית הלימודים הקיימת וכך להשיג שתי מטרות: גם לקרב את אותם ראשי ממשלה לתלמידים וגם להמחיש להם שהזכויות שהם נהנים מהם היום הן זכויות שעסקו בהן והסדירו אותן בתקופה של אותם ראשי ממשלה ונשיאים שהיו הדור המייסד של המדינה.

לא במבט נוסטלגי, גם יש מקום להשמיע ביקורת כלפי מדיניות של ראשי ממשלה, ברמה של ממשק כנפי ההיסטוריה, לראות ולדון בהחלטות מדיניות, בגילאים יותר מבוגרים כמובן, אבל קודם שהתלמידים יכירו. אנחנו רואים בזה חשיבות. כדאי לחשוב לשלב בין תוכניות הלימוד לפעילות החשובה הזו. תודה רבה.

תודה רבה. מאיר, צודק. שמח שאתה עוקב אחרי הדיונים.

כל הדיונים, אדוני.

הם בהחלט משיקים. הדיון הזה רלוונטי מאוד לדיון הקודם, בכלל של דמוקרטיה נגד גזענות ועד כמה אנחנו מצליחים להוציא מהילדים כלים להתמודד כאזרחים ולא רק חומר. שוב, אני חוזר כל פעם לנקודה הזאת.

דנה גובי, ביקשת להתייחס לסיום. אני ממש חייב לסגור את הדיון, אז בבקשה משפט.

תודה רבה. אני באמת רוצה להודות על ההזדמנות, אבל אני מבקשת את רשות הדיבור, כמה מילים לד"ר אלעזרי שרוצה להגיד כמה מילים ויש לה הצעה לסדר-היום. אני מעביר את רשות הדיבור לד"ר אלעזרי.

בבקשה.

טוב, אז אני רוצה לומר כמה דברים ואני אשתדל לעשות את זה בקיצור. דבר אחד, בהזמנה היה עניין שכל סרט צריך להיות רק באורך של שתיים עד שמונה דקות ולתת על כל אדם עשר עובדות. זה היה מאוד מאוד קשה, ומה שאנחנו חשבנו זה להתעלם מדעות פוליטיות, להתעלם מוויכוחים וסכסוכים ולתת באמת את התמצית שבה היינו רוצים, איך ילד במערכת החינוך או איך סתם אנשים במדינה יזכרו את האדם. אני חושבת שבזה אנחנו הצלחנו מאוד, ובעיקר תודה לאבי וויסבלאי עם הגרפיקה הנהדרת של הסרט וכל העבודה האחרת שנעשתה.

לגבי הדברים האחרים, אני מאוד הזדהיתי עם כל מה שאמר אמיר בשה. עם כל הכבוד לפעילויות של של"ח, אנחנו לא שמענו למשל איך מזכירים את אפרים קציר, את יצחק שמיר, את חיים הרצוג ועוד הרבה אחרים. אנחנו גם לא יודעים אם כל המספרים שהם אמרו, כמה תלמידים משתתפים בסיורים?

אני חושבת שכדאי לקחת לדוגמא את מה שנעשה במערכת החינוך כבר מזמן, וזה שקבעו שיהיה במערכת יום הרצל באופן קבוע לפי יום הולדתו של הרצל. היום זה נחשב ליום הרצל והכיתות כולן בבתי הספר, יש הרבה מאוד חומרי למידה. לומדים על הרצל בהתאם לגיל, בהתאם להתאמה של הכיתה וכו'. אם היו קובעים, ואתם רוצים את זה למערכת החינוך, לקבוע יום כזה, אני מודעת לכל המחסור בשעות וקוצר הזמן והכול. לא צריכים יום שלם, אבל אם בכל בית ספר ביום מסוים שיוחלט עליו ידברו על, אפילו שיעור אחד, יראו את הסרטונים, ידברו על האנשים, אז כבר אנחנו מגיעים למה שרצינו ואני מתכוונת פה לכל ראשי הממשלה, לכל הנשיאים שהלכו לעולמם ולא רק אחרים שהוזכרו, כי אפשר לבקר בשדה בוקר או בבית ויצמן או בבית בן גוריון.

תודה רבה. אני מחזק את דברייך גם על הצורך להטמיע אותם. אני גם קורא מפה כוועדה, גם על הצורך באמת להטמיע כמה שיותר את ההצנחה וגם אמרת משהו משמעותי שנזרק פה גם מקודם אבל אני מחזק אותו. זה מאוד חשוב להנציח ולהזכיר לכולם את הדמויות הבולטות ביותר, אבל זה חייב לבוא גם לצד חיזוק של אותן דמויות שלפעמים למרות שהם היו ראשי ממשלה ונשיאים, ההיסטוריה פחות מדגישה את העשייה שלהם ואת פועלם, אז אני מאוד מצטרף לשתי הקריאות הללו וגם לרעיונות שאמיר העלה פה. אנחנו לא נספיק עכשיו לרדת לרזולוציה הזאת אבל בהחלט זו הייתה מטרת הדיון מבחינתי, מעבר לצורך להעלות את הנושא, גם להפוך אותו לפרקטי.

אני ממש מודה לכם על הדיון. מבחינתי הוא היה אחר. יש פה דיונים אחרים, סוערים יותר, אבל צריך לתת זרקור גם לדברים האלה. באמת מעריך גם את העשייה שלכם וגם את הדיון, אז תודה רבה וצוהריים טובים.


הישיבה ננעלה בשעה 11:50.