פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



3
הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית
16/12/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 27
מישיבת הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית
יום רביעי, א' בטבת התשפ"א (16 בדצמבר 2020), שעה 9:00

עליה דרמטית במקרי הרצח בחברה הערבית בשבוע האחרון

חברי הוועדה: מנסור עבאס – היו"ר

סעיד אלחרומי
רם בן ברק
אימאן ח'טיב יאסין
סונדוס סאלח
יואב סגלוביץ'
אוסאמה סעדי

סגן שר במשרד ראש הממשלה פטין מולא

מיכאל שפשק - רפרנט לענייני ערבים באח"מ, המשרד לבטחון פנים

עביר מטאנס - עו"ד, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

נעימה חנאווי כראם - פרקליטה במחלקה הפלילית, פרקליטות המדינה

כאמל ריאן - יועץ לנושא אלימות במגזר, מרכז השלטון המקומי

רות לוין חן - מנהלת שותפה למיזם קהילות בטוחות, עמותת יוזמות אברהם

רדא ג'אבר - מנכ"ל מרכז 'אמאן'

עידו בן יצחק

אמל ביבאר

ס.ל., חבר תרגומים


עלייה דרמטית במקרי הרצח בחברה הערבית בשבוע האחרון, של ח"כ סעיד אלחרומי (מס' 2367).

בוקר טוב לכולם, אנחנו נפתח את הישיבה של הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה והאלימות, היום 16 בדצמבר 2020. על סדר היום דיון שיזם חבר הכנסת סעיד אלחרומי בעקבות העלייה הדרמטית, בעצם אנחנו שברנו שיא חדש ב-2020 ולמעשה כל שנה אנחנו שוברים שיא מאז 2015 ועד היום, ב-2019 היינו במספר של 94 אנשים שנרצחו, היום אנחנו חצינו את ה-100, אנחנו בסביבות 106, אנחנו לא מצליחים לבלום את העלייה ולא מצליחים לתת פתרון.

אני מזכיר כמה דברים, במשך כל השנה עשרות ישיבות, גם בוועדה וגם במשרדים השונים, התגבשה תוכנית מקיפה למיגור הפשיעה והאלימות והתוכנית היא טובה. אם היא תיושם כהלכה ותתוקצב בצורה ראויה למשך חמש שנים אין לי ספק שהיא יכולה לא רק לבלום, אלא גם להוריד את רמת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. לצערנו אנחנו כמה שבועות ממתינים לתשובות ממשרד האוצר ומהממשלה בכלל על איך הם מגייסים את התקציב של התוכנית הזאת ובימים האחרונים אנחנו מנסים לקדם כמה רעיונות, אבל בינתיים אנחנו לא מתקדמים.

התוכנית הזאת היא פיקוח נפש ולכן אני כמה פעמים כבר אמרתי שאנחנו חייבים כולנו להתגייס כדי לאשר את התוכנית הזאת, לפחות שתהיה לנו תוכנית עבודה, גם לרשויות השונות, למשטרה, למשרדים השונים, אבל גם לחברה הערבית, כי שם הצלחנו לבטא את האחריות המשותפת, גם של המדינה וגם של החברה, בטיפול בתופעה הזאת.

אנחנו כמובן שוב קוראים לכל חברי הכנסת, לכל השרים, לממשלה, לראש הממשלה, להתעשת, לקחת את המושכות ולהביא לסיום התוכנית, לאשר את התוכנית הזאת, לתקצב אותה ושנתחיל לפעול בהתאם לתוכנית מסודרת ומשנה סדורה בנושא של מיגור הפשיעה והאלימות.

אנחנו כמובן נפתח את הדיון עם חבר הכנסת סעיד אלחרומי שיציג את הדברים, אחר כך שאר חברי הכנסת וגם סגן השר, פטין מולא, תודה רבה.

תודה, אדוני היושב ראש, חבריי חברי הכנסת. שבוע אחר שבוע אנחנו מתבשרים על עוד ועוד נרצחים בחברה הערבית ועל עוד משפחות שמתפרקות ועל עוד ילדים שנשארים בלי אבא או בלי אימא והנושא הזה תופס אותנו, נכון, אנחנו לא במצב הפוליטי הכי בריא בכנסת, אבל לא צריך לשכוח את המצב הגרוע והמפחיד שהחברה הערבית נמצאת בו.

אני יזמתי את הדיון כי היה דיון אצלך, אדוני היושב ראש, בהשתתפות ראש הממשלה, בנושא תוכנית מקיפה לטיפול בפשיעה בחברה הערבית. הובטח לנו כחברי כנסת מהחברה ואנשים שעוקבים אחר הנושא החמור הזה, שתוך שבועיים התוכנית הזאת תובא להחלטת ממשלה. לצערנו הרב כבר עברו חמישה שבועות מאז אותה ישיבה, אדוני היושב ראש, ואתה קיימת בוועדה הזאת עשרות ישיבות בנושא הזה, כפי שאמרת בפתיחה שלך, אבל, רבותיי, לפי מה שאנחנו רואים אין מנוס מלצאת עכשיו לפחות בתוכנית ביניים, לפחות במאמץ של כל הגורמים הרלוונטיים בכדי לנסות להתגבר ולו באופן חלקי על התופעה הזאת.

כשהגשתי את הדיון היו באותו שבוע שבעה או שמונה הרוגים בשבוע אחד. אדוני היושב ראש, אני יודע שאתה ממש בתוך העסק הזה, אתה גם משתתף בוועדות הסולחה וגם פה בוועדה, אני יודע שהנושא הזה מאוד מאוד חשוב לך, אבל אני לא הרגשתי במדינה שיש משהו שהניע את כולם, ואני מתכוון כאן למקבלי ההחלטות, במשרד לבטחון פנים, במשרד ראש הממשלה, שמדברים עם כולם לגבי התוכנית כשיש בשבוע אחד שבעה או שמונה נרצחים ואף אחד לא הרים גבה, גם ברמה המקומית, בחברה הערבית, אדוני היושב ראש, לא ועדת המעקב, לא ראשי הרשויות, ולא ברמה הארצית, שאמר: חבר'ה, בואו נראה לאן אנחנו הולכים.

אני מצפה כאן שאנחנו נצא, דבר ראשון, באמירה ברורה שהתוכנית צריכה להיות מובאת להחלטת ממשלה כמה שיותר מהר, כמה שיותר מהר. המצב לא יכול לחכות עוד. שתיים, שעד שהתוכנית מאושרת ועד שגלגלי הבירוקרטיה הישראלית, שאנחנו מכירים אותה טוב, מתחילים לנוע, שיהיה חמ"ל וצוות מכל הגורמים הרלוונטיים שיישב על הנושא הזה, לפחות שייתן את הפתרונות המידיים לתופעה הזאת. אנחנו מכירים איפה הבעיות, אנחנו מכירים סכסוכים שאם לא ייפתרו בשיתוף פעולה בין ועדות הסולחה לבין ראשי הרשויות לבין המשרד לבטחון פנים אנחנו יודעים שההרג והרצח הבא נמצא בדרך.

אדוני היושב ראש, שתי בקשות שלי מהדיון הזה, א', להקדים ולפעול כמה שיותר מהר להביא את התוכנית הזאת להחלטה. החלטה, לא רק הצהרה, אלא החלטה מתוקצבת, אנחנו לא מחכים להחלטה של כן, אנחנו מחליטים וזהו, אנחנו רוצים משהו מתוקצב. ב', שמהר מאוד יוקם חמ"ל ספציפי לסוגיות שנמצאות על סדר היום.

אני מודה לך, אדוני היושב ראש, שוב, על קיום הדיון הזה, אני מודה לחבריי שהגיעו ואני חושב שהנושא הזה הוא נושא סופר חשוב בחברה הערבית. תודה, אדוני היושב ראש.

תודה, חבר הכנסת סעיד אלחרומי. אתה יודע שהוצע לי לאשר את התוכנית בלי תקציב ועד שיבוא תקציב המדינה ואז, ואני אמרתי שאין משמעות לנייר מאושר בלי תקציב שיתניע דברים. הייתה לנו ישיבה עם המשטרה, הם הציגו תוכנית לשנה של 2021 שכוללת הרבה דברים, טכנולוגיה, תחנות, כוח אדם וכו' וכו' וכו', צריכים לשנה הראשונה 269 מיליון שקל.

באזור יזרעאל בעפולה יש תחנת משטרה אחת עם ארבע ניידות משטרה, שצריכה לשרת גם את עפולה וגם את כל הסביבה, שם יש מספר רב של היישובים. על התוכנית להקמת תחנה באזור כפר תבור שישרת את ג'יבלי, דבורייה, אכסל וכו' וכו', וכל התוכניות האלה נעצרות. לאשר תוכנית אפשר, מחר הם יכולים לאשר את התוכנית, אבל בלי כסף אין ל זה משמעות.

חברי הכנסת, תרצו להניח על השולחן עמדה? כן, רם.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני מרגיש מתוסכל בדיוק כמוך וכמו רבים אחרים כאן כי תכלס בשטח, למעט דיבורים כל היום והבטחות ופגישות מתוקשרות לא עושים שום דבר. הבעיה מחולקת לשניים, לדעתי, יש את הבעיה החברתית תרבותית שצריך להשקיע הרבה בחינוך והרבה בהסברה ולהיכנס לבתי הספר ולדאוג לרווחה ולדאוג שהתנאים יהיו יותר טובים כדי שאנשים לא יגיעו למצבים קיצוניים, זה סיפור אחד, אבל הסיפור השני, ולדעתי הוא הסיפור העיקרי שאפשר לעשות בו כאן עכשיו ומיד, והוא גם לוקח יחסית מהר יותר, זה הסיפור של הטיפול בפשיעה המאורגנת.

הפשיעה המאורגנת, ששם נמצא רוב הנשק, הפשיעה המאורגנת ששם גובים את דמי החסות, ששם סוגרים חשבונות כאלה ואחרים בעבור כסף, זו הבעיה. בעניין הזה אנחנו מפשלים כבר תקופה ארוכה. צריך לדרוש ממשטרת ישראל, מהמשרד לבטחון פנים, להקים יחידה ייעודית לטיפול בפשיעה הערבית. אני לא יודע למה הם לא עושים את זה, אולי הם מפחדים, אולי לא אכפת להם. אני אומר דברים קשים, אבל בעובדה לא עושים את זה ובעובדה האלימות משתוללת, אנשים נוסעים לאור היום ומבצעים עבירות אלימות קשות מאוד בלי לפחד מאף אחד ואנחנו חייבים למגר את התופעה הזאת. להקים יחידה מיוחדת, או לקחת יחידה קיימת, יחד עם מודיעין ועם כל האמצעים שאנחנו יודעים איך לעשות אותם, ותאמין לי, יודעים לעשות את זה, אפשר לעשות את זה, צריך לעשות את זה כאן ועכשיו, אין תירוץ למה לא לעשות את זה. צריך לדרוש לעשות את זה באופן מיידי.

כן. תודה, רם. רק התייחסות למה שאמרת, באותה תוכנית שאנחנו מדברים עליה הצלחנו להציג פתרונות לא רק לתופעה עצמה באמצעי אכיפה ושיטור ולהחזיר את שלטון החוק, אלא כן, הממד של החינוך, הרווחה, הכלכלה, שירותי הבנקים שמאפשרים, בסופו של דבר הכישלון בתחום הזה מאפשר לשוק השחור לפרוח, וקבוצות הפשע או ארגוני הפשע מממנים את עצמם מפעילות כלכלית עבריינית וכן הלאה וכן הלאה.

לכן כאשר אנחנו מדברים על התוכנית, היא כן מדברת באלמנטים של חינוך, של תרבות, של ערכים, גם לזה יש תוכניות מוכנות במשרד החינוך, במשרד הרווחה, במשרד לשוויון חברתי, במשרד לקידום קהילתי, יש תוכניות, במשך שנה אנחנו עקבנו ודרשנו את זה. צריך להתניע את זה ולהאיץ את כל התוכנית ביחד, גם מצד המשטרה והאכיפה והפרקליטות וכו', אבל גם בטיפול בגורמי העומק שמביאים את האנשים להתנהגות אלימה.

אנחנו נעבור למשרד לבטחון פנים, ניצב מיכאל שפשק נמצא איתנו. שלום לך, מיכאל. מיכאל, אמנם אנחנו בדיון פה לקחנו את הדברים ומנסים ללחוץ ולהעלות את הדרישות כן לאשר את התוכנית שתיתן משאבים למשטרה כדי שהיא תוכל לפתח את השיטות ואת העבודה שלה, אבל אין ספק שיש היום משאבים בידי המשטרה, בידי המשרד לבטחון פנים, והשאלה מה עושים עם המשאבים האלה ואיך מתמודדים עם המשאבים שכבר קיימים. יש עשרות אלפי שוטרים, יש עשרות תחנות, יש אמצעים שנמצאים בידי המשטרה, למה לא מצליחים במה שיש לבלום את העלייה הזאת?

בוקר טוב, חבר הכנסת עבאס, לך ולכולם.

בוקר טוב.

אתה גם התייחסת בכמה נושאים לגבי אופן הטיפול בתוכנית הרחבה של משטרת ישראל. אני לא פה במקום של לדבר על הפערים שקיימים, אלא על הרצינות והעשייה הרבה שכן נעשית. אני אתן תמונת מצב, גם קצת נתונים, אם תרצו, אבל כפי שניתן לראות מכלל נתוני הרצח בחברה הערבית הרקע הוא מאוד מגוון, הוא נע בין סכסוך בין עבריינים בארגוני פשיעה לסכסוך בין חמולות, סכסוכים משפחתיים, סכסוכים שכנים אזרחי. הוא מגוון מאוד וחלוקת תיקי הרצח פרוסה על פני כולם. מרביתם באים מהעולם הפלילי של אירועי הרצח, או כמו רצח על רקע של סכסוך במשפחה, מה שאנחנו לא אוהבים להגיד כבוד המשפחה כמובן.

הגורם הזה יש לו משמעות גדולה מאוד בדרך שבה אנחנו מטפלים באירועים הללו ולצורך כך, כפי שגם אתה יודע, נעשתה תוכנית רחבה מאוד של מימוש כוחות רבים שמוזרמים לשטח, כמו הקמת יחידות הלוחמה בפשיעה במחוזות צפון וחוף שלא היו, לטפל ברוב פשיעת הביניים. זה עדיין מסכום אפס של המשטרה. הוקמו כוחות משימה. הימ"רים עוסקים באירועי הרצח בסדר עדיפות ראשון, אין שום הקלות לאף יחידה בטיפול באירועי הרצח. הוקמו כוחות משימה ייעודיים בכלל המחוזות הללו כדי לתת את הטיפול, יש תוכניות לכלל המחוזות באגף חקירות ומודיעין מושקעות כולן, אם זה בהיבטים טכנולוגיים, מחלקת הזיהוי הפלילי, חטיבת החקירות, כל תיק רצח מפוקח ומבוקר בכל הרבדים.

יש פעילות אדירה שנעשית במקביל בטיפול בתופעות האמל"ח עם הנגישות הגבוהה עם הפשיעה שקיימת בגבול ירדן, מחוז ש"י, מהשטחים, נלחמים בזה כאשר יחידת אתג"ר פועלת כיחידה ייעודית שמטפלת רק בתופעה הזו והכמויות האדירות שגם נתפסים כלי נשק, אם אני מדבר על השנה קרוב ל-1,700 כלי נשק עד לפני כחודש, ואני לא מדבר על עוד מאות פריטי אמל"ח ואמצעי חבלה אחרים. מתבצעים חיפושים רבים בתחום הזה, זה יעד מרכזי, תחום האמל"ח. אירועי האלימות בחברה הערבית הוא יעד מרכזי של משטרת ישראל על כלל רבדיה בכל המחוזות במשטרת ישראל בדגש על צפון, חוף, מרכז ודרום כמובן.

אי אפשר להתעלם גם מהעובדה, חבר הכנסת, שהזירות המורכבות שאנחנו מגיעים אליהן באירועי הרצח, מצד אחד יש רצון שיהיו תחנות משטרה בכל המקומות שהוקמו, אבל מן הצד השני אנחנו גם נתקלים לא מעט פעמים בשיבושים קשים של זירות עבירה. אני לא אומר את זה כתירוץ, אני אומר את זה כעובדה, ורבים מכירים את זה, אם זה העלמת המחשבים, אם זה ריבוי עדים מטורף בתיקים שמשבשים תיקי חקירה ועוד כהנה וכהנה, הדברים האלה מקשים על אופן הטיפול.

לכל זה בנוסף אנחנו מתגברים את הכוחות במוקדי החיכוך באופן מאוד מסיבי. אתה עד לזה, אם אני לוקח את מקרה כאבול האחרון. המחוז שם מושקע, אני יודע שגם אתה וגם רבים אחרים, שכוונתם לרכך ולהרגיע את האווירה, עוסקים רק בזה, זה בסדר עדיפות ראשון. יש חלוקה בכלל המחוזות במשטרת ישראל שסכסוכי החמולות במיפוי מלא וכל יחידה חתומה על אופן הטיפול. אני מצטרף לדברים שנאמרו פה, אני יותר מאמין במקום הרך ולא רק אכיפה, שהיא נחוצה והיא קיימת.

התוכנית של משטרת ישראל, ביחד עם תוכנית המנכ"לים שתצא לפועל, עוסקת בזה גם ללא קשר לתקציבים עתידיים שיהיו, תוכנית אכיפה שכוללת גם היבטים של מניעה מאוד משמעותיים, אם זה בתחום הקהילה וההסברה והחיבור לראשי הרשויות ולכולם, נעשית פעולה אדירה בהקשר הזה כדי להיות רגע לפני שקורה, מבתי הספר, לזהות את הסכסוכים בין ילדים שמובילים לאלימות, סכסוך דרך, סכסוך על רעש, יש קשב אדיר ליחידות והיחידות עמוסות באירועים האלה. כך שלא ניתן להגיד שלא נעשה, לא שמישהו אומר שלא נעשה, נעשה.

אבל במבחן התוצאה, אדוני הניצב, המצב גרוע מאוד. במבחן התוצאה אנחנו מקבלים שבעה-שמונה הרוגים בשבוע אחד ועכשיו הגענו ל-106 הרוגים בחברה הערבית. בסדר, יש תוכניות על הנייר ויש ויש, וזה בסדר, אבל תכלס, בפועל - - -

אני עכשיו לא דיברתי על תוכניות על הנייר, אני דיברתי על מה אנחנו עושים בזמן אמת. לא דיברתי על שום תוכנית על הנייר, אני מדבר על מה שאנחנו עושים כעת באופן עקבי, רציף, וללא שום הקלה של אף תיק רצח.

אתה יכול להגיד שיש יחידת משטרה ייעודית לנושא של הפשיעה במגזר הערבי, כפי שהציע חבר הכנסת רם בן ברק? יש כזאת יחידה, או שזה חלק מחלק של פעילות של יחידה מסוימת?

אני לא הספקתי להתייחס לדבריו של רם בן ברק, אבל לבוא ולהגיד שצריך להקים יחידה שתטפל בדבר אחד ספציפי הוא לא נכון מקצועית. בכל מחוז יש יחידות ימ"רים ויחידות יל"פים והיחידות האלה אמונות לטפל בפשיעה ברמות הגבוהות, או להב, שמטפל בזה באופן רציף בכל הרבדים, ונעשות פעולות מאוד ממוקדות. אין צורך להקים יחידה אחת שתטפל באירועי רצח, כל מחוז בתחום אחריותו מטפל בזה במלוא הרצינות.

אני רוצה להגיד גם עוד משהו על ההקשר של אמצעי לחימה לארגוני פשיעה. אני חושב שיש פה טעות בהבנה, מה שקיים בארגוני הפשיעה קיים במקביל בכלל הרבדים בחברה הערבית. את זה צריך להגיד ולשים על השולחן. אני לא מסכים עם זה שרק בארגוני הפשיעה קיימות התופעות הקשות של האמל"ח, זה קיים בכל הרבדים, על כל סכסוך יוצא הנשק שהוא נגיש, וזו בעיה קשה מקבילה שאנחנו מתמודדים איתה.

זה נכון.

כמו שהתייחסתי לכל זליגת האמל"ח לתוך תחומי הארץ ובזה אנחנו מתמודדים במקביל, במקביל לטיפול באירועי הרצח, לטיפול באנשים שאנחנו מזהים אותם שהם עוסקים בתחום הזה, מגבולות ירדן, לבנון, סוריה, בקשר הדוק עם צה"ל, יחידה שהוקמה בצה"ל, ויש מיתון באופן יחסי של זליגת אמל"ח מצה"ל. כל אלה דברים שנעשים במקביל.

אי אפשר להתעלם בסופו של דבר, ואני אומר את זה בסוף, אני אומר את זה לאחר כל העשייה הגדולה שאני מתאר שאכן קורית, ללא תוכנית בניין הכוח, תוכנית החומש שמשטרת ישראל הציגה, ואני מקווה שהיא תאושר, לחזק את כל אותן יחידות שהוקמו, את התחנות שצריך להמשיך ולהקים ולחזק את היחידות שמטפלות בתחומים האלה תמונת המצב תישאר כזו עם טיפול כל רגע במה שקורה כעת.

עם כל הכבוד לתחנות ולתוכנית המשטרה ולגיוס, אנחנו ראינו שכל העניין הזה של הקמת תחנות וגיוס שוטרים זה לא ערובה בכלל למיגור הפשיעה. ראינו שאפילו במג'ד אל כרום שהקמתם תחנה גדולה, בכפר יאסיף הקמתם, יש בלוד, יש בנצרת, יש באום אל פחם, בכל היישובים האלה יש תחנות ויש פשיעה שם משתוללת. אז תפסיקו להגיד כל הזמן שכביכול העניין הוא רק עוד תחנות ועוד גיוס למשטרה. ראינו שהעניין הזה נכשל.

אני רוצה להדגיש משהו לגבי התחנות.

לפני שאתה משיב תשיב על שאלה משולבת. המדינה והממשלה החליטה להקים יחידה מיוחדת בנגב להריסות בתים, יחידה שנקראת יחידת יואב, שם להרוס בתים בכפרים הלא מוכרים זה כן חשוב, 210 שוטרים, אבל למנוע רצח ולטפל ב-106 הרוגים במגזר הערבי זה כבר לא כדאי ולא מקצועי. איך בנגב הפך להיות מקצועי והריגת אנשים ורצח אנשים לא מקצועי?

אני רוצה להתייחס לעניין שהעלה קודם חבר הכנסת לעניין של בניית התחנות. אני לא חושב שהקמת התחנות נועדה מראש לטיפול באירועי רצח, הקמת התחנות נועדה לתת שירות לפערים. התחנה לא מטפלת באירועי רצח, מי שמטפל זה היחידות ללוחמה בפשיעה, תחנות תומכות בעזרה מסביב, אבל כל הרעיון של להקים תחנה זה להתחבר לחברה הערבית, לזהות בעיות, למנוע אירועים, למנוע סכסוכים, לפשר, החלק השירותי הוא המשמעותי בתחנות, שהוא היה חסר. לאט לאט זה כן יחלחל.

אפילו את זה אתם לא עושים, ואני נותן לך את הדוגמה של ופאא עבאהרה, מהיישוב שלי עראבה, שהתקשרה למשטרה אולי שעה-שעתיים לפני הרצח וביקשה הגנה ואמרה לשוטר: הוא עומד לרצוח אותי, ואז הוא אומר לה: אל תלמדי אותנו איך לפעול. אז כנראה שהתחנות האלה לא מספיק מיומנות ולא עושות את העבודה שלהן, עם כל הכבוד.

אני חושב שזה לא נכון שאני אדבר ספציפית על מה שאתה אומר.

מיכאל, אם תוכל להשיב במשפט שנוכל להתקדם.

השאלה הגדולה, מיכאל, האם משטרת ישראל חושבת שהפעילות שעושים היום למיגור הפשיעה הערבית מספקת וצריך להמשיך באותה צורה, או שגם משטרת ישראל מבינה שיש כאן בעיה ושהשד יצא משליטה וצריך לעשות יותר. זאת השאלה. אם אתה אומר לנו, הכול בסדר, וזו המציאות שאנחנו חיים בה במדינת ישראל, בתל אביב ובעראבה, אז אוקיי, אבל אני חושב שאתה מבין כמוני שזה לא המצב. אין דומה נתניה לעראבה ולמג'ד אל כרום ולכן צריך לראות איך מרגיעים את המצב. אי אפשר למגר את הפשיעה לחלוטין, אבל איך מגיעים למצב שהחיים בכפרים ערביים והחיים בכפרים יהודיים יהיו באותה רמת ביטחון לתושבים, ולזה לא הגענו.

ואם המשטרה לא מכירה בזה ולא אומרת נכון, יש כאן בעיה וצריך לטפל בה, אז לעולם לא נטפל בזה בצורה הזאת. צריך להכיר בעובדה שהטיפול ביישובים היהודיים ובערים היהודיות שונה מהטיפול בערים הערביות ובכפרים הערביים וברגע שמכירים בעובדה הזאת אפשר באמת לטפל בבעיה. הבעיה שלא מכירים בזה, זאת הבעיה.

אוקיי, משפט אחד, מיכאל.

לא, אני חושב שאתה מגדיר את הבעיה מנקודת מבט שלך, אני לא מסכים עם מה שאתה אומר.

אז הכול בסדר? אז אתה מרוצה מהטיפול? משטרת ישראל מרוצה מהטיפול בפשיעה בחברה הערבית? אם היא מרוצה אז בסדר, אז אפשר לסגור את הדיון.

רק רגע, אני לא אמרתי את זה.

זו נקודה - - -

ברשותך, חבר הכנסת עבאס, אני רק אסיים במשפט אחד. אני לא אמרתי שאנחנו עושים את הכול ואין מה לעשות מעבר לזה, יש הרבה מה לעשות, אני מסכים עם מה שנאמר, לא נעשה די, אבל משטרת ישראל עושה כמיטב יכולתה. ללא הגדרה נכונה של מעורבות של שאר משרדי הממשלה, חיזוק תקציבים ואמצעים, אנחנו מסכימים שיש בעיה, כל היעדים שלנו מוכוונים לטיפול בדבר הזה, נעשה מספיק? לא נעשה מספיק, כי צריך להשלים עוד דברים. תודה רבה.

מיכאל, המסקנה היחידה בעקבות הדיון הזה ומה שאמר במיוחד חבר הכנסת רם בן ברק, או שהמשטרה תצא ותגיד למדינה, לממשלה: אין לנו בינתיים את היכולת להתמודד עם התופעה הזאת בחברה הערבית ואז שהממשלה תקבל את ההחלטות הראויות בתחום הזה, או שהמשטרה צריכה לקחת אחריות ולעשות מה שצריך ל עשות בצורה נכונה ובעוצמה הנכונה. אין דרך אחרת.

אי אפשר תמיד לחזור ולהסביר, יש תוכניות ועושים מאמצים, וחלק מזה אני רואה בעצמי, אבל האם המשטרה יכולה באותו זמן לתת אותו שירות שהיא נותנת בכאבול ובעוד כל מיני יישובים שיש בהם את אותו סכסוך עוצמתי שם? אין להם. או שהמשטרה תבוא ותגיד לממשלה: אין לנו את היכולת, ואז זאת החלטה מדינית, הממשלה צריכה לקבל החלטות לחזק את המשטרה, לא יודע מה לעשות, אבל בינתיים אתם לא יוצאים מהשגרה. המגפה הזאת מתפשטת, אבל אין יציאה מהשגרה.

אנחנו מטפלים בפשיעה ובאלימות כאילו שזאת מין רמה נורמטיבית או נורמלית בפשיעה. אנחנו פה שמים דגש רק על מקרי רצח, אבל, חברים, מול כל מקרה רצח יש עשרה מקרי ניסיונות לרצח ופגיעות פיזיות ויריות. מה שמדווח בחברה הערבית, 93% מהמדווח זה בחברה הערבית ונראה לי שכמות מקרי הירי הלא מדווחים הם פי כמה. לכן המצב יותר קשה ועגום מאשר המספרים שאנחנו כל פעם מציגים.

לכן צריך לצאת מהשגרה. נדרשנו להיכנס לשגרת קורונה, עכשיו אנחנו דורשים לצאת מהשגרה של טיפול משטרתי אכיפתי ברמה מסוימת שלא מצליח לבלום, לא מצליח למנוע את העלייה. אנחנו לא מדברים על ירידה, אנחנו קודם כל צריכים לראות שהנה, עצרנו פה ואז מתחילים לרדת, וזה לא מצליח.

אתה יודע מה היה קורה אם מישהו עם אם-16 היה יורה צרור ברעננה? שאל את יואב מה היה קורה, היו הופכים את רעננה עד שהיו מוצאים אותו ואת כל מי שקשור אליו.

נכון, אתה צודק, רם.

זה היה פעם בדיר אל אסד שירו על שוטר.

לא, בטירה.

גם בדיר אל אסד וגם בטירה, סגרו את כל היישובים.

הביאו מסוקים, במיידי.

מסוקים וזה וזה עד ש –

בדיוק. אנחנו ניקח את ההתייחסות של סגן השר במשרד ראש הממשלה פטין מולא. אתה מצד אחד יושב על תקן חבר כנסת ערבי שמייצג את החברה ואת הכאב שלה ואת המשבר, אבל מצד שני אתה בצד השני של המתרס, אצלך במשרד, איפה שאתה יושב, אמורות להתקבל החלטות.

אדוני היושב ראש, הוא גם תושב ירכא.

וירכא מדממת.

חוגגת באלימות כל הזמן, לצערנו. המילה חוגגת לא מתאימה.

בוקר טוב, אדוני היושב ראש, חבריי חברי הכנסת. אני נמצא בשני כובעים, כובע של הממשלה וכובע של אזרח ערבי במדינת ישראל, דרוזי, וגאה בזה, ואני באמת חי את המצב הזה. אני רוצה להגיד לאדוני הניצב, מיכאל, המשטרה משוכנעת שזה בסדר, אבל זה לא מספיק. זו התחמקות מהמציאות.

בישיבת הוועדה הראשונה שהייתה בנוכחות ראש הממשלה אני ביקשתי ודרשתי שתהיה יחידה מיוחדת שתטפל בנשק הלא חוקי, אתה רואה היום ברחוב ילד בן 15-14 הולך עם נשק, זה פשע, זה דבר שאי אפשר להאמין לו, אי אפשר לעכל אותו. זה שהם היום באים ואומרים פשיעה וארגון פשע, הבן שלי יוצא מהבית, בן 15, אני לא יודע אם הוא יחזור הביתה. זה שלי, אני צריך לטפל בו.

זה בכובע של האזרח.

רגע, תחנות משטרה, אמר אוסאמה סעדי, בכפר יאסיף בשבוע שעבר פתחנו תחנת משטרה גליל מערבי, צריך להיות בה 120 שוטרים, יש בה 103 שוטרים, באים, מסתובבים לך ברחוב, עושים דוחות.

דוחות, זה מה שהם עושים.

באים ועושים לך דוח תנועה ל-X או ל-Y, מחפשים מי שיש לו מסכה או אין לו מסכה והירי שנמצא ביישוב ירכא או אחר, או שכנים של ירכא, ג'וליס, אבו סנאן, אף אחד לא מתייחס לזה. כמו שאמר רם בן ברק, אם היה ירי בטל-אל ליד כפר יאסיף, היו ישנים?

סגן השר, את זה אנחנו אומרים שנים ואתם כל הזמן רק מדברים על פתיחת תחנות חדשות.

היום הפשיעה במגזר הערבי הפכה למאורגנת, מי שצריך לטפל בה זה לא תחנות המשטרה, צריך להקים יחידה מיוחדת שתטפל אפילו בתמיכה מצה"ל, כי זה לא יכול להיות. השב"כ לא יודע מה קורה בכפרים? הם יודעים.

הוא יודע מאוד.

אז איך עושים את זה? מביאים כוח, מכניסים אותו לכפרים ומוציאים את כל כלי הנשק שנמצאים בתוך היישובים. לצד השני של הממשלה והתוכנית שדיברת עליה, ואני קראתי על זה, ואנחנו נמצאים באמת בבעיה מאוד קשה של תקציבים, כל הזמן אומרים תקציב, אין תקציב מדינה, צריך להיות תקציב מדינה גם בתוכניות החומש. אנחנו בכפרים הדרוזיים, אין לנו תוכנית חומש וזה גם צריך להיות.

אז למה לא מביאים תקציב?

זו שאלה - - -

אבל אתה מהממשלה, לא?

אני יודע, כן, אני בממשלה. הנושא הזה כרוך בתקציבים וכל תקן של שוטר או יחידה צריך כסף. אני מאמין שהחודש תיפתר הבעיה ויהיה תקציב למדינה והדברים יזוזו, אבל המשטרה לא יכול להתחמק כל הזמן מהנושא הזה. צריכים לעשות מעשה שירעיד את המדינה, שהפשיעה הזו, שהיא מובילה את כל הרציחות, זה שיש כבוד המשפחה ורציחות, זה קיים אם יהיו עוד אלפים של יחידות, אבל ארגון הפשע הזה שנמצא בכפרים, ארגון הפשע שרוצה לקחת כסף בחינם, הסמים, יש בכפרים קווי סמים, אתה בא, לוקח כרטיס ביקור, כחבר כנסת אתה יכול לקחת כרטיס ביקור שתקנה סמים באיזה קו שאתה רוצה ביישובים הדרוזיים וביישובים הערביים. על זה גם המלחמה שקיימת שמביאה לרצח ורצח ורצח, גם בזה צריך לטפל.

יש לנו סקופ, שסגן השר אומר שהמשטרה לא עושה את העבודה שלה וגם שצריך לאשר תקציב. זה מאוד חשוב.

ברור, המשטרה לא עושה את העבודה שלה כפי שצריך. אנחנו דורשים באמת להקים יחידה מיוחדת לנושא הזה.

חברת הכנסת אימאן ח'טיב, לפני שאנחנו ממשיכים.

בוקר טוב לכולם. אני חושבת שכבר אין מילים, לצערי הרב. כאילו אנחנו כחברי כנסת צריכים לדבר ממקום של יותר משפיעים במקום הזה, יותר מלזעוק את הזעקה ולשים אותה על השולחנות של משרדי הממשלה, כנראה לא יותר מזה, אבל אנחנו צריכים להמשיך ללחוץ ולבקש אכן שיהיו תקציבים. כשהממשלה רוצה לעשות משהו היא עושה את זה. איך שאמר ידידי סעיד, כשרצו יחידה להריסת בתים אז זה קם בן יום, כשרצו יחידה שתטפל בפשיעה בתוך החברה היהודית אז זה קם בן יום.

נכון, זה הצד המיידי והאקוטי שצריך לטפל בו, כי אין ביכולתנו כחברה להתמודד עם ארגוני הפשע ואנחנו רואים, אפילו כשקורים מקרים של רצח בתוך היישובים הערביים ואנשים רואים את המקרים ויש מצלמות אנשים לא רוצים להיות בתוך הדבר הזה, כי החיים שלהם מאוימים, לכן שלטון החוק ואנשי החוק הם שצריכים לטפל בדבר.

הצד השני, שלצערנו הרב הוא גם החלק שלנו, שצריך לחנך אחרת, וכן, צריך גם משאבים בשביל זה. לא רק בתוך הבתים לחנך, אלא גם בתוך בתי הספר, אחרי הצהריים, במסגרות הבלתי פורמליות שצריכות לעשות את העבודה שלהן. הגיע הזמן. די. אין לנו יותר מילים להגיד על כל רצח שקורה.

תודה, חברת הכנסת אימאן ח'טיב. אני מסכים איתך, כאשר אנחנו מפנים אצבע מאשימה למדינה ולממשלה אנחנו - - -

גם לחברה הערבית יש חלק בזה. אנחנו יודעים את זה טוב מאוד.

אנחנו כמובן גם מפנים אצבע מאשימה לחברה עצמה שלא מצליחה גם היא בתור חברה להתמודד עם ה - - -

לחזור לחברה ערכית, איך שהיינו, מכבדת, מקדשת חיים.

נכון.

לכבד את המבוגרים שבאים לעשות את הסולחות בשביל להרגיע.

חבר הכנסת אוסאמה סעדי, לפני שהוא יוצא להצבעות, בבקשה.

תודה, אדוני היושב ראש. אחרי שדיבר סגן השר אני חושב שאנחנו יכולים להסכים עם כל מילה שאמרת. אנחנו בדרך כלל לא מסכימים, בהרבה דברים לא מסכימים, אבל הפעם כשהדברים האלה נאמרים באמת מהלב, כשאתה אומר את זה כתושב הגליל, כתושב ירכא, זה נשמע ממך פי כמה אמין ומהימן. כל הזמן אומרים לנו, שיתוף פעולה, נכון, אדוני היושב ראש?

יש שיתוף פעולה.

איפה שיתוף הפעולה? אנחנו אומרים איזה שיתוף פעולה אתם רוצים מאיתנו? ואומרים תגייסו שוטרים ותחנות וזה וזה, אז הנה, אמרת, תחנה גדולה בכפר יאסיף, יש תחנה גדולה במג'ד אל כרום, זה מנע רצח?

לא, לא ימנע גם.

זה מנע רצח בירכא ובג'וליס ובאבו סנין ובג'דיידה-מכר?

לא ימנע, זה לא תפקיד שלהם.

בג'דיידה-מכר אפילו לא יכולים לערוב לביטחונו של ראש המועצה שם, הוא צריך להסתובב עם אבטחה צמודה 24 שעות. זה המשטרה? באמת, על מה אנחנו מדברים? כשהמשטרה אומרים תנו לנו תוכנית, אני לא צריך לתת שום תוכנית למשטרה.

הם יש להם תוכניות.

המשטרה יכולה, יושב פה חברי יואב וגם רם, הם יודעים לעשות את העבודה כשהם רוצים. כשהם רוצים הם יודעים. כשסגרו את טירה ודיר אל אסד ושלפו את אלה שהעזו לפגוע ולירות על שוטרים תפסו אותם תוך 24 שעות. אתה יודע, באזור שלנו, כשהתחילו, אדוני היושב ראש, לירות על כל הבנקים, עשו להם מארב.

עשו להם מארב במראר ותפסו אותם.

אני אומר, אני לא צריך ללמד אותם. זה צריך לקבל קודם כל החלטה ברמה המדינית, הממשלתית, שהולכים לכסח להם את הצורה. איך שמיגרו וריסקו את ארגוני הפשיעה בתל אביב ובנתניה ובנהריה הם יודעים לעשות את העבודה. אז תפסיקו כל הזמן להגיד לנו תחנות, תחנות וגיוס שוטרים. תתחילו לפעול. לא יעלה על הדעת שוופאא עבאהרה, שדמה זועק, שהיא מתקשרת לשוטר, כולנו שומעים והוא אומר לה: אל תלמדי אותי איך לעבוד. עם כל הכבוד.

אז אנחנו נפגשנו, הגשנו תוכניות, עשינו את הכול, אבל לא יכול להיות שאנחנו כל פעם שוברים את השיא הזה, בשנה שעברה 94, השנה עוד לא הסתיימה וכבר 106 הרוגים. אי אפשר.

זה כואב.

זה כואב. נעבור לזום, רדא ג'אבר.

בוקר טוב, סבאח אל ח'יר. אני רוצה לסמן איזה שהוא קו מסוים, כי הדיונים האלה, אני כבר מרחם על הנציג של המשטרה, אני שומע אותו כל הדיונים האלה, הוא לא מחדש שום דבר, חוזרים על אותה מנטרה כל פעם ולכן אני תוהה מי האחראי שצריך להגיע ויגיד מה המדיניות של הממשלה. אני חולק על הדעה שזה עניין של תקציבים, המדינה יודעת לנייד תקציבים כאשר היא רוצה לטפל בבעיה, היא ניידה תקציבים בעניין של הקורונה כאשר רצתה להכריח את המערכת להתנהג בצורה מסוימת, היא מצאה מיליארדים.

בעניין של פשיעה ואלימות היא יכולה לנייד כספים ממקומות מסוימים למקומות שהם חשובים, היא יכולה, הבעיה זה לא תקציבים, הבעיה היא של מדיניות. מביאים אנשים שהם רק מדקלמים את דף המסרים המסוים ואנחנו לא מתקדמים מהמקום הזה. לכן בעניין של מדיניות, צריך להצביע מי מקבל את המדיניות ככתובת ולא העניין של המשטרה, שאנחנו כאילו מדברים עם איזה שהוא, סליחה על הביטוי, אנחנו מדברים על קיר, אנחנו לא מדברים עם גוף שיכול באמת להשתנות בצורה אמיתית.

הנקודה השנייה, רם בן ברק אמר שאם היה צרור יריות ברעננה אז המשטרה הייתה פועלת, ועכשיו הביקורת שלי על עצמנו. אני תוהה מה התושבים היו עושים אם המשטרה לא הייתה מקיימת את ההתחייבויות שלה. התושבים לא היו ישנים שם, התושבים היו עושים מהפכה. אני אומר לך, אנחנו יוצאים בהפגנות מדי פעם, אבל אנחנו לא הופכים בצורה אמיתית את המחאה הזאת למשהו שיכול להרעיד את המדינה. פה יש בעיה. הם כבר הכירו אותנו, הם יודעים שאנחנו מעלים את רף המחאה שלנו ואז נרדמים, כי יש כל מיני הצהרות. צריך להמשיך במחאה הזאת בצורה אמיתית בכל יישוב ולקחת אחריות על הנושא הזה בצורה אמיתית.

הנקודה האחרונה, יש עכשיו מפכ"ל, שמעתם שלמפכ"ל הזה יש מדיניות בנושא הכי קריטי במדינה מבחינת פשיעה ואלימות? יש לו אג'נדה? הוא כבר היה באזור המשולש, השתוללה הפשיעה במקום הזה. הוא היה מפקד מג"ב, אחת ההגדרות של מג"ב זה לטפל בפשיעה קשה.

תן לו צ'אנס, הוא עוד לא נכנס.

אם לפי הניסיון אנחנו נדע מה יקרה בעתיד, הניסיון שלנו שזה כישלון. אם ממנים אותו אנחנו צריכים שהממשלה תבקש ממנו, שאנחנו נבקש ממנו, מה התוכנית שלו למגר את האלימות. על הבסיס הזה יקבל את המינוי שלו למפכ"לות.

נכון.

אם היינו אזרחים שווים זאת הדרישה הראשונה של הציבוריות הישראלית בכלל, לשים את העניין הזה כדגש וכראשון בסדר העדיפויות. זה לא קורה. המינוי הזה יעבור כמו שעבר המינוי של אלשיך, הצהרות ועוד הצהרות, לא יקרה משהו משמעותי בעניין של הפשיעה.

נקודה אחרונה ואני מסיים. אני מסכים עם מה שאמר ד"ר מנסור עבאס, המשטרה מתנהגת כאילו שהיא מתפקדת לפני עשר שנים ו-20 שנה, תורת ההפעלה שלה לא מתעדכנת למהות של הבעיה, לעומק של הבעיה, היא לא מתעדכנת, ארגוני הפשיעה מתקדמים טכנולוגית, כלכלית יותר מתקדמים, הם יותר חזקים מהמשטרה והמשטרה עדיין חושבת בצורה קלאסית על השיטור שלה ולכן הכישלון הוא מהדהד. אם אתם לא משנים את הדיסק שלכם בעניין הזה בצורה אמיתית ועמוקה לא יקרה כלום.

השאלה אני שואל, גם את חברי הכנסת שלנו, המנהיגות שלנו, מה אנחנו עושים להכריח אותם. אני אומר לכם בכנות, אנחנו לא עושים מספיק, המחאה שלנו היא דלה, האחריות שלנו על הנושא הזה היא דלה, אנחנו צריכים לפעול, לא להשאיר את העניין בידיים שלהם. תודה.

תודה, רדא.

שאלה, אני רוצה לשאול את עורך דין רדא לפני שהוא מסיים, תוכל להגיד לנו דברים ספציפיים למה הכוונה שאנחנו יכולים לעשות עוד יותר?

למשל בעניין של המחאה, חודשים אנחנו לא עושים שום דבר בעניין הזה.

בגלל הקורונה.

העניין השני זה ההתארגנות הפנימית. אני דיברתי הרבה פעמים על העניין הזה, אנחנו לא מתארגנים פנימית, השכונות שלנו מופקרות. אני יודע שאני זקוק לאיזה שהיא מסגרת מדינתית לעשות את הארגון של השכונות, אבל את זה אנחנו יכולים לעשות בידיים שלנו. השלטון המקומי, שלא מתפקד בצורה רצינית, לארגן את השכונות, לארגן את העניין של המרחב הציבורי שלנו, לארגן את העניין של החינוך שלנו. אני לא זקוק למשרד החינוך כדי להיכנס לבתי הספר, כל המסגרות החינוכיות, ולהתחיל לקבל אחריות על הנושא הזה, למה להמתין להם?

כי לא מאפשרים לך להיכנס לבתי הספר בלי האישור שלהם, שנדע את זה גם.

אנחנו הפקדנו את המפתחות של החברה שלנו בידיים של משטרה שאומרת לך, אם אומרים תשמעו, זה מה שאנחנו יכולים לעשות, מה, עכשיו נשב בחיבוק ידיים? נמתין עד שיהיה תקציב ותהיה עוד תוכנית? צריך עכשיו במה שיש לנו בחברה שלנו, תחת האחריות שלנו, שאנחנו נעשה אותו. בחינוך אנחנו כן יכולים, במרחב הציבורי שלנו אנחנו כן יכולים לעשות, בעניין של השכונות שלנו, לארגן אותן, אנחנו יכולים לעשות, בעניין של המסגדים והתפקיד שלהם בעניין פתרון סכסוכים קטנים שמשתוללים אחר כך לרציחות אנחנו כן יכולים לעשות.

אנחנו כחברה צריכים לרדת לרזולוציות אחרות של התארגנות חברתית, אנחנו לא צריכים להפקיד את החיים שלנו בידיים של אנשים שאומרים בריש גלי, בריש גלי הם אומרים: תשמעו, זה מה שאנחנו יכולים לעשות, תמתינו לנו. לא נמתין לכם, תודה.

תודה, רדא. אמרת דברים חשובים וחשוב, אנחנו אומרים את זה בעברית וזה משודר, שהיום ההסתכלות בחברה הערבית היא לא רק על תעשו לנו, אלא יש קול אחר שאומר שגם אנחנו צריכים לקחת את האחריות ולעשות מה שמוטל עלינו.

חברת הכנסת סונדוס סאלח.

תודה רבה, כבוד היושב ראש, תודה רבה לסעיד על היוזמה המאוד חשובה ומתבקשת אפילו על בסיס יומי. תרשו לי בהתחלה, אני מוחה על הדברים שנאמרו ואני לא מסכימה גם עם הדברים שאמרת, כבוד היושב ראש, וגם חברתנו חברת הכנסת אימאן, שזה גם קשור לחברה שלנו ועלינו אנחנו לקחת אחריות. אסור לנו לגלגל אחריות על הקורבן - - -

סונדוס, אני אישית דיברתי בהתחלה על הקטע של המדינה ושל המשטרה ואמרתי שצריך - - -

אני רוצה לסיים את הדברים שלי ואת תגידי את הדברים שלך.

סליחה, אוקיי, תסיימי ואני אגיד.

אתם לא יכולים להרעיב בני אדם, לשים בן אדם בלי אוכל, בלי מים, כמה ימים ואחרי שייצא לשפוט את ההתנהגות שלו ולהגיד שההתנהגות שלו היא לא טובה, היא לא לפי הנורמה והיא לא מקובלת. אנחנו חיים במציאות מורכבת, גם פוליטית, גם כלכלית, גם חברתית, גם רגשית, בכל התחומים אנחנו סובלים, אנחנו עומדים מול מציאות עגומה וקשה מאוד וסובלים ביום יום שלנו, כולנו. אף אחד לא רוצה להיות פושע, אף בן אדם לא נולד פושע, אין את זה בגנים, אין את זה בתרבות, אף הורה לא מלמד את הילדים שלו ולא מחנך אותם, לא בוחר את החינוך הזה, אף אחד לא בוחר את החינוך הזה. אין ילד רע, יש ילדים שרע להם והם נמצאים במציאות קשה.

אני רוצה לנצל את הזמן שנותר לי ולהשמיע לכם הקלטה שאני מקבלת מאישה שהחיים שלה באיום ומאיימים עליה לרצוח אותה והמשטרה מטפלת בתיק שלה ללא טיפול. לא מוזכר השם שלה, אבל היא ביקשה להשמיע את ההקלטות שלה כי היא חושבת שעוד כמה ימים היא לא תהיה איתנו בחיים.

מותר?

אני רק רוצה לציין שלפי התקנון אנחנו צריכים את האישור שלה ואם השם שלה חסוי זה צריך להיות תחת סעיף 120.

השם שלה חסוי, לא מופיע השם שלה בהקלטה.

היא מסכימה שזה יעלה כאן בדיון?

כן, היא אומרת את זה גם בדברים שלה.

אוקיי.

(משמיעה הקלטה בשפה הערבית). יש עוד הרבה הקלטות, מאיימים על החיים של האישה. המאיים על החיים שלה יוצא בלייב בפייסבוק, פותח לייב ואומר: בעוד שישה ימים אני יוצא, מסיים את ההרחקה ומעצר הבית ואני חוזר אלייך, אני ארצח אותך. מה אישה כזו צריכה לעשות? תגידו לי. ניצב במשטרה והמשטרה שאומרת שהיא רוצה לפתוח עוד תחנות משטרה.

אני ביקשתי מסמך מהממ"מ, מחקר, להוכיח שיש קשר לקיום מרכזי המשטרה ומיגור האלימות והפשיעה. אין להם את היכולת הזו, הם אומרים בפירוש שאי אפשר לבנות קשר סיבתי בין פתיחת מרכז המשטרה לטיפול באלימות. אנחנו רוצים שהמשטרה תאסוף את הנשק הבלתי חוקי המפוזר במרחב הציבורי שהוא מעלה את הסיכויים לרצח. זה מה שצריכים לעשות.

תודה, חברת הכנסת סונדוס סאלח.

כבודו, ברשותך. דבר ראשון, חברתי סונדוס, כנראה שלא שמעת את החלק הראשון של הדברים שלי.

שמעתי.

וכנראה שהחלטת להתעלם גם מכל הדברים שאני אמרתי במשך כל הקדנציה הזאת לגבי האחריות של המדינה ושל המשטרה.

שמעתי.

תני לי, אני שמעתי אותך. בכל פעם אני אמרתי את זה ואני אמשיך להגיד את זה שאנחנו, כמיעוט ילידי שחי במדינה הזאת תחת לחץ כלכלי, חברתי, פוליטי, מכל הצדדים, זה מביא אותנו למקומות לא טובים לאף אחד, אבל בתחילת דבריי הדגשתי ואני חוזרת ומדגישה את האחריות הראשונה של המדינה ושל הרשויות ושל המשטרה וביקשתי שתוקם יחידה מיוחדת לטפל בדברים האלה, ואמשיך להגיד באותה נימה שאנחנו, כאנשים בוגרים, אחראים, שבאים מתוך החברה שלנו ורוצים באמת לדאוג לחברה שלנו, צריכים גם לקחת את האחריות על החינוך של הילדים שלנו. זה בדיוק הדברים שאני אומרת ואמשיך להגיד אותם, בגאווה גם.

תודה. אני מסכים איתך, חברת הכנסת אימאן ח'טיב, אסור להתעלם מהאחריות שיש לנו. אותו מקרה שהציגה חברת הכנסת סונדוס סאלח - - -

מצער, ואנחנו יודעים ומכירים.

אין ספק שיש לנו אחריות על מה שקורה בתוך המשפחות שלנו, בכל פרק זמן נתון 1,000 נשים נמצאות ברמת סיכון זו או אחרת. לכן זה לא יעזור לנו להגיד שאנחנו יפים ואנחנו אמיצים ואנחנו הכול אצלנו מאה אחוז ורק להגיד שהגורמים החיצוניים הם שמביאים אותנו לרמת פשיעה כזאת.

רות לוין חן נמצאת איתנו? כן, רות.

כן, בוקר טוב לכולם, תודה על זכות הדיבור. אני רות לוין חן, מנהלת שותפה של מיזם קהילות בטוחות בעמותת יוזמות אברהם.

רוב הדברים נאמרו, אבל קצת לסבר את האוזן, מתוך כל מקרי הרצח של אזרחיות ואזרחים ערבים מאז תחילת 2020 ב-69 מהמקרים האלה הרצח נעשה באמצעות כלי ירייה, אנחנו מדברים על מתוך 89 אזרחיות ואזרחים שנרצחו, וכן, כשקרוב ל-80% ממקרי הרצח מבוצעים באמצעות נשק חם אנחנו מבינים את מה שנאמר פה שהזמינות של הנשק הבלתי מורשה בחברה הערבית פשוט הופכת כל סכסוך וכל עימות לרצח או לניסיון רצח. כמו שאמר כאן יושב ראש הוועדה, יש עוד הרבה מקרים שלא מסתיימים ברצח, רק הלילה שמענו על עוד פצוע ירי שנפצע קשה בעוספייה.

ואני רוצה להזכיר גם שהשנה, ב-2020, דווקא השנה, יש נוכחות מוגברת מאוד של המשטרה ביישובים הערביים במטרה לאכוף את ההנחיות של הריחוק החברתי, אבל אנחנו רואים שהנוכחות הזאת לא עוזרת למגר את האלימות והפשיעה שמשתוללות והיא רק פוגעת באמון של החברה הערבית במשטרת ישראל.

החברה הערבית כבר עברה כברת דרך ומבינה שהיא לא יכולה להתמודד לבד עם הפשיעה המאורגנת ביישובים ויותר ויותר אזרחים קוראים למשטרה לעשות את העבודה שלה, אבל הם נוחלים אכזבה פעם אחר פעם וסופרים את הקורבנות שלא נגמרים.

ואני רוצה להתייחס לנרצח האחרון מיום שבת בזרזיר, זיאד ג'ריפאת, בן 48, שאיבד את חייו לאחר שהוא ניסה לסייע ולהפריד קטטה בין צעירים במרכז היישוב. מה מקרה כזה יכול ללמד אנשים חוץ מזה שעדיף להם לא להתערב, לא לנסות לעצור קטטות, כי הם עלולים לשלם על כך בחיים שלהם? וראינו השנה לא מעט נרצחים שהם באמת היו קורבנות שאין להם שום קשר לפשיעה ואפילו לא לסכסוכים, הם פשוט היו במקום הלא נכון בזמן הלא נכון, ושוב, בשילוב עם הזמינות של הנשק החם הדברים נראים ככה.

ועם כל המצב הכואב הזה אני רוצה לחזק את האמירה, חייב להיות תקצוב ואישור של התוכנית הממשלתית למיגור האלימות בחברה הערבית. בנוסף, ללא דיחוי, המשטרה ומערכת המשפט חייבות לפענח יותר מקרים של פשיעה ובפרט מקרי רצח בחברה הערבית ואני מקווה שהדברים האלה יקרו ללא דיחוי.

תודה לך, רות. אני אמשיך את הדברים שאמרת, אני הייתי בזרזיר והשתתפתי בהלוויה של זיאד ומה שחשוב גם לציין, אני כתבתי את זה גם בדף הפייסבוק שלי, מה שנפלא בזרזיר, אחרי הרצח, שהמשפחה קיבלה את המשפחה האחרת שממנה יצא הרוצח וישבו ביחד באוהל התנחומים, וזה אומר שגם בחברה הערבית, מצד אחד אנחנו מוצאים תופעות כמו נקמת דם והכללה וברגע שיש רצח אז כל המשפחה בצד השני מואשמת ונרדפת, אבל אנחנו רואים גם היבט אחר בתרבות שלנו, היבט של סובלנות ושל אחווה ולהטיל את האחריות על מי שעשה את הרצח ולקבל את אנשי המשפחה השנייה. זה היה מדהים שם, לראות את האנשים יושבים ביחד ונותנים מצד אחד לרשויות החוק לעשות את שלהן ולהביא את הרוצח לעונשו, ומצד שני לשמור על המרקם החברתי. זה מאוד חשוב.

שוב, אנחנו עוברים בין שני התחומים, מצד אחד שלטון חוק ואחריות המדינה הכוללת על כל דבר שמתרחש בגבולותיה ומצד שני על אחריות החברה ואיך כשיש מודל שמציג חברה נאורה, חברה סובלנית, חברה שיודעת להתמודד עם משבר כזה ולפעמים, לצערנו, זה לא הרוב. אבל זה קורה, יש מקרים שבהם קורה אירוע מסוים ואז במקום שהסכסוך יישאר בגבולות נורמליים בין שני אנשים ושם להשקיע מאמץ לפתור את זה, לא, זה מתרחב לקטטה המונית או לסכסוך אוגדני, כמו שמגדירים את זה בשפה המקצועית.

אתה רוצה לומר משהו, חבר הכנסת סעיד? אנחנו רוצים להתחיל לסכם.

כן, אני חושב שאנחנו בדיון הבאנו את כל הדעות השונות, אבל יש הסכמה שאנחנו במצב חירום, יש הסכמה שעד שתאושר התוכנית וכמובן קריאה מהוועדה לאשר את התוכנית כמה שיותר מהר, אבל עד שתאושר התוכנית צריך לעשות משהו. אי אפשר להישאר ככה ולחכות עוד כמה חודשים ושפיכות הדמים נמשכת. אז אני חושב שצריך להקים צוות מהר מאוד שיטפל בסוגיה ומשטרת ישראל, כפי שהיא ידעה להקים יחידות, אפילו צוות פעולה של כמה חודשים, של שלושה חודשים, של שישה חודשים, שיוקם צוות כזה מיחידות שונות, מגופים שונים, אבל שיוקם צוות שבינתיים ינסה לעצור את הדימום הזה של החברה הערבית. אני חושב שזה דבר דחוף, אדוני היושב ראש, וחייב להיות חלק מהמסקנות של הדיון שלנו.

תודה, חבר הכנסת סעיד אלחרומי. מחמוד נסאר נמצא איתנו, מוועד ראשי הרשויות, נמצא איתנו? לא. אוקיי. שייח' כאמל ריאן נמצא איתנו?

בוקר טוב לכולם, אני שמעתי את הדיון המעניין והחשוב. אני לא רוצה לחזור על הדברים שנאמרו ובמיוחד המשוואה הזאת לגבי המשטרה, או המשטרה רוצה ולא יכולה או היא יכולה ולא רוצה. עד עכשיו אני לא שמעתי תשובה מהמשטרה לשאלה הזאת ספציפית. ואני אומר, ד"ר מנסור, אם לא נחזור אנחנו עצמנו ליישובים שלנו, לשכונות שלנו, ונתחיל מחדש לארגן אותן מחדש, אפילו שנציב שוטר מול כל בית לא תיפתר הבעיה. יש אחריות על המשטרה, אבל האחריות הראשית היא לא שאנחנו קורבנות.

אני איבדתי את הבן שלי ואני אומר: אנחנו אחראים. למרות שאיבדתי את הבן שלי אני אומר: גם אנחנו אחראים. צריך לשים את הסוגיה הזאת, לארגן את השכונות, לארגן את החיים שלנו, לארגן את השלטון המקומי, לארגן את החיים בתוך היישובים, זה התפקיד שלנו. אוי ואבוי לנו אם אנחנו נפקיד את הגורל שלנו בידיים של המשטרה. המשטרה יכולה לספק עד אחוז מסוים בפתרון הבעיה הזאת, אבל העיקרון גם הוא קשור בידיים שלנו וזה בידיים שלנו גם. אם אנחנו נאמין שזה לא בידיים שלנו אנחנו נשלם עוד ועוד מחיר.

לכן אני מאמין במה שאמרה חברת הכנסת יאסין, נכון שהאחריות מחולקת, אבל אנחנו לא צריכים להתעלם מהאחריות שמוטלת עלינו כאחראים, כמנהיגים. איך זה מתבטא? שאנחנו לא רואים אותם בשכונה. צריך כל ראש רשות לחזור ליישוב שלו ולהתחיל לארגן את היישוב שלו מחדש כי החברה שלנו התפוררה, בלי בנייה מחדש לחברה שלנו אנחנו נשלם מחיר כבד. אני יודע שהדברים האלה, יש אנשים שלא אוהבים את זה, אבל זו האמת, אם לא ניקח את העניינים לידיים שלנו וחס וחלילה שנשאיר אותם בידיים של המשטרה זה אסון, כבד.

אוקיי, תודה, שייח' כאמל ריאן. משרד המשפטים נמצאים איתנו? אנחנו ניתן לכם הזדמנות להגיב ואז נסכם את הדיון. עביר, ליאנה, נמצאות איתנו?

כן, בוקר טוב. אני רואה שנעימה מהפרקליטות מבקשת להתייחס אז אולי אני אתן לה?

אוקיי. נעימה מפרקליטות המדינה. כן, נעימה.

בוקר טוב לכולם, סבאח אל ח'יר. באמת אני מודה לכולם על הדיון המאוד כן. אני חייבת להגיד לגבי הפרקליטות, שמענו כמובן את המשטרה מתייחסת לתיקים ואני רוצה להתייחס לשתי נקודות, אחת, שנוגעת לתיקים שכרגע המשטרה חוקרת אותם, ובהקשר הזה הפרקליטות מלווה באופן צמוד את החקירות על מנת לטייב את החקירות ועל מנת שבסופו של יום יבשילו לכתבי אישום והעמדה לדין ומיצוי הדין כמובן עם הנאשמים, אבל חשוב לזכור גם בהקשר הזה שיש לא מעט תיקים שהם לא מפוענחים.

התפקיד שלנו, בסופו של יום, ואני מפנה פה גם את העניין הזה למשטרה, שאנחנו חייבים לשתף פעולה. המשטרה משקפת את הנתונים לנו על מנת שביחד נוכל לעשות מיפוי של האתגרים, של הסוגיות המאוד חשובות בתיקים האלה, על מנת למצוא את הפתרונות המתאימים בזירה המשפטית, ולא רק בזירה המשפטית, וגם על מנת שבסופו של יום הציבור יידע שהמשטרה וגם כל מערכת אכיפת החוק עושה כמיטב יכולתה על מנת למצוא את הנאשמים והאשמים ולהעמיד אותם לדין. אבל הנתונים הם המפתח, הם המפתח, אם המשטרה ואם הפרקליטות ואם מערכת אכיפת החוק רוצה באמת לשקף את העבודה שלה ולעשות באמת את מה שצריך כדי להגיע לחקר האמת.

בנוסף, אני מרגישה, וכאן אני קצת מתבלבלת או אולי זה טוב שאני מתבלבלת בין כובעי כפרקליטה לבין היותי אזרחית ערבייה. זה לא הדיון הראשון ואני חושבת שהוא גם לא יהיה הדיון האחרון שאנחנו דנים באותו עניין או בסוגיות שנוגעות בסופו של יום לאותו עניין ויש תחושה שהדיון הוא דיון מעגלי. אני מאמינה במשטרה בתור אחת שעובדת עם המשטרה, בתור פרקליטה מזה שנים רבות אני עובדת בצמוד עם המשטרה, אני יודעת שיש למשטרה תוכניות טובות ולמשטרה יש רצון טוב וכוונות טובות ודברים עובדים וכנראה שיש דברים שלא עובדים טוב. לכן אני מזמינה את המשטרה עוד פעם לבחון את הדברים, כשהיא באה לדיונים מהסוג הזה, היא מסבירה מה היא עושה, כנראה שיש דבר מסוים שלא עובד טוב, דבר מסוים שצריך לעשות את ההתאמות הנדרשות. במקום לדבר כל הזמן על תחנות המשטרה, אנחנו מברכים על כך שיש תחנות משטרה, אבל יכול להיות שהשיח מוצה במספר התחנות וביישובים שיש בהם תחנות וצריך לעבור לדבר על תפיסת השיטור, כי יכול להיות שהפתרונות נמצאים שם.

אני פשוט מרגישה, אני כמובן בזירה שלי, ויכולה להגיד שאנחנו עושים את מיטב יכולתנו באמת לעזור לשותפים שלנו, בזירה שאנחנו כמובן מופקדים עליה, על מנת לקדם את הפעילות, אבל אני חושבת שהשיח שהיה פה היום הוא שיח מאוד כן שאפשר לעצור שנייה ולעשות חישוב מסלול מחדש, בעיקר אצל המשטרה ביחד עם הפרקליטות, ביחד עם משרד המשפטים, כדי גם לנסות לראות איפה האתגרים האמיתיים שלנו ושם לשים את מרב הכוח על מנת לצאת עם תוכנית, כמו שנאמר פה, תוכנית ספציפית לעת הנוכחית שהיא עת מצוקה והיא מחייבת מענה מיידי.

עורכת הדין נעימה, כמה שנים את בפרקליטות?

12 שנה.

יש לך הערכה למה המשטרה לא מצליחה לפענח את התיקים? האם חסר משהו בפעילות החקירה? אני שואל את השאלה הזאת ברמה האישית, מהניסיון שלך, אני לא יודע אם יש עבודה או הערכה מיוחדת בפרקליטות באופן כללי, כאילו למה אנחנו לא מצליחים להביא את החקירות לידי מיצוי והגשת כתבי אישום? יש לכם בנושא הזה מה להוסיף?

אני אגיד כך, א', אם הדברים שלי נשמעו שיש בהם טון של האשמה, אז לא, זה פשוט שיקוף של מציאות, שיש תיקים לא מפוענחים. גם בארצות הברית יש תיקים לא מפוענחים וגם בחברה היהודית יש תיקים לא מפוענחים.

כן, אין ספק.

אני לא יודעת מה הסיבות ולכן באתי והצעתי, וזה גם כמובן יש לנו בשיח מול המשטרה, שעל מנת למצוא את הפתרונות, על מנת למצוא את האתגרים שעומדים בפני המשטרה כדי לפענח את התיקים, אנחנו צריכים לקבל נתונים שמשקפים את התיקים, כמות התיקים, טיב העבירות בתיקים האלה, הקשיים הראייתיים, הכול לא נמצא בידי הפרקליטות, הדברים נמצאו בידי המשטרה. שונה מצב שבו תיק רצח או תיק שוד בחברה הערבית, שני תיקים לא מפוענחים, הכלים הראייתיים שהמשטרה נתקלת בהם שונים. שונה מצב כמובן כשיש לך תיק שמעורבים בו ארגוני פשיעה או אזרחים שהם לא נמנים על ארגון פשיעה כזה או אחר.

נעימה, אני מנסה לבדוק, למשל, האם נתקלת בתיקים שהביאו לשולחן שלך לבחון אותם ואז להחליט להגיש כתב אישום או לא, האם למשל מצאת שחסר פעולות חקירה, שהיו צריכים להשתמש באמצעי חקירה, באמצעים אחרים חדשניים, מתוחכמים בחקירה, או לא יודע מה, ואז החזרת את התיק ואמרת: תשלימו את החקירה, ואחרי זה מצאת שיש תוצאה אחרת או ראיות שהופיעו לך?

לא. אני חייבת להגיד שהמשטרה תמיד מוכנה להשלים את פעולות החקירה הנדרשות. לגבי אמצעי חקירה, זה גם דברים שאי אפשר לפרט כאן, לא נתקלתי, אבל שוב, אני פרקליטה אחת מני פרקליטים רבים. יחד עם זאת צריך להדגיש שלעתים, והקושי הזה רלוונטי לשתי תחנות בהליך הפלילי, גם בשלב החקירה וגם בשלב שאנחנו מחליטים להגיש כתב אישום ומעמידים את הנאשם או את הנאשמים לדין, לרוב יש לנו חוסר שיתוף פעולה, בין אם זה מצד הנפגעים עצמם, בין אם זה מצד עדי ראייה, וזה הרבה פעמים יכול בשלב החקירה במרכאות לאפס חקירה או לתקוע חקירה ולכן התיקים לא מפוענחים והמשטרה לא יכולה להתקדם. לא כי היא לא עשתה את מיטב יכולתה, אלא כי היא באמת נתקלה בקושי מאוד קשה או בעייתי.

ולפעמים גם אנחנו, כפרקליטים, אחרי שאנחנו מגישים את כתבי האישום ויש לנו כבר כתב אישום תלוי ועומד, עדים חוזרים בהם מהעדות שלהם, או נהיים עוינים או לא רוצים לשתף פעולה, ולכן הפרקליטות במצבים האלה, הפתרון היחיד שיש לה הוא להגיע להסדר טיעון שלרוב הוא הסדר טיעון מקל. לכן נכון שלא העמדנו לדין, אבל בסופו של יום העמדה העונשית שנבקש במסגרת הסדר הטיעון היא עמדה עונשית שלרוב היא הרבה יותר מקלה אילו באמת אותם עדים היו משתפים איתנו פעולה וכתב האישום היה ממשיך לעמוד כפי שהוגש בהתחלה.

אוקיי, אני חושב שבנושא הזה צריך עוד יותר להקל על תפקוד מחלקת החקירה והמודיעין במשטרה, כי גם מצד שני חשוב להגיד שיש טענה במשטרה שגם כאשר הם מביאים תיקים לידי הפרקליטות בסופו של דבר רף הדרישות של הפרקליטות כדי להגיש כתבי אישום הוא מאוד גבוה, מעל לכל ספק סביר, ואנחנו שומעים גם מהמשטרה גם נגד בתי המשפט שבקלות הם משחררים אנשים שנאשמים בהחזקת אמל"ח או בעבירות מסוימות.

חשוב לי לעניין הזה להגיד שגם אנחנו, כמו יתר - - -

נעימה, אנחנו נקיים דיון על זה, אנחנו ניכנס לרזולוציה הזאת, אבל אני חייב לסיים את הישיבה, אנחנו עוד מעט עולים למליאה. אני אשמח שנהיה בקשר ואז ננסה להוביל תהליך בדיקה מעמיקה, גם בתוך הפרקליטות, גם בתוך המשטרה, איך אפשר לשלב ידיים ולשפר את התפקוד גם ברמת החקירות ואז גם ברמת עבודת הפרקליטות עצמה.

חברים, הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית מודה לכל הנציגים על השתתפותם בדיון ועל הסקירות שהביאו בפניה, כמובן שאנחנו מודים לחבר הכנסת סעיד אלחרומי שיזם את הדיון המהיר הזה והציג אותו ואין ספק שזאת יוזמה מבורכת וחשובה.

הוועדה קוראת לראש הממשלה להביא את התוכנית למיגור הפשיעה והאלימות להחלטת ממשלה בזמן הקרוב ביותר. הוועדה קוראת לראש הממשלה וגם למשרד האוצר לפעול לתקצוב התוכנית למיגור הפשיעה בחברה הערבית ולאשר כמובן את התוכנית המתוקצבת בהקדם האפשרי.

הוועדה קוראת למשרד לבטחון הפנים להקים צוות ייעודי המורכב ממשרדי הממשלה השונים ונוספים כדי לטפל בתופעת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. הוועדה פונה למשרד לבטחון פנים, למשטרה, לבחון את פעולותיה ומשאביה המופנים לטיפול בפשיעה וברצח בחברה הערבית ולבחון אם די בהם או שיש צורך במשאבים נוספים ושינויים בדפוסי הפעילות הקיימים.

הוועדה קוראת למפכ"ל החדש, ברגע שהוא אכן יקבל את המינוי הזה בממשלה, לגבש מדיניות בעניין טיפול בפשיעה ובאלימות וכמובן שאנחנו נזמין אותו לוועדה כדי להציג את המדיניות החדשה ברמת המשטרה.

אנחנו היינו מקווים שלפני שמאשרים את המינוי של אנשים לתפקידים בכירים הם צריכים לעבור שימוע בכנסת, כמו שקורה למשל בארצות הברית, כל מינוי שעושים, לפני שמאשרים אותו מביאים את האיש מול ועדה מיוחדת או מתאימה ואז הוא מציג את תפיסת העולם שלו בנושא ואת התוכניות שהוא מתכוון לאמץ.

בסופו של דבר אנחנו כמובן אומרים שהמשטרה עושה מאמצים מצד אחד, אבל לא מצליחה לבלום את הפשיעה בחברה הערבית מצד שני והאחריות הכללית היא על הממשלה, שהיא אמורה לקדם את המדיניות החדשה, וכל עוד התוכנית למיגור הפשיעה והאלימות לא אושרה בממשלה אז אנחנו מבחינתנו אין עדיין מדיניות ברורה בתוך מדינת ישראל בנושא של מיגור הפשיעה והאלימות בחברה הערבית.

אני מאוד מודה לחברי הכנסת שהשתתפו, חבר הכנסת סעיד אלחרומי, חברת הכנסת אימאן ח'טיב, וכמובן שאני מודה לצוות הוועדה ולמנהל הוועדה ולדובר וערוץ הכנסת, אנחנו מודים לכם ונועלים את הישיבה.



הישיבה ננעלה בשעה 11:02.