פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



84
ועדת הפנים והגנת הסביבה
15/12/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 132
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, כ"ט בכסלו התשפ"א (15 בדצמבר 2020), שעה 9:00

הצעת תקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים) (תיקון), תש"ף-2020

חברי הוועדה: מיקי חיימוביץ' – היו"ר
משה ארבל – מ"מ היו"ר
אליהו ברוכי
סונדוס סאלח

תהלה פרידמן

גלית וידרמן - מנהלת אגף בכיר לבקרת ההון האנושי ברשויות, משרד הפנים

מרב אמיר - ממונה ייעוץ משפטי, משרד הפנים

חמי לפידור - יועץ משפטי, מרכז השלטון המקומי

נעמה רוט - רפרנטית שלטון מקומי, משרד המשפטים

עמרי בן צבי - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

חזקיהו סאמין - מנהל האגף לשירותי דת, המשרד לשירותי דת

הדס אגמון - עו"ד, ממונה משפטית, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

חגית מגן - ראש מינהל שכר והסכמי עבודה, מרכז השלטון המקומי

עינב פרץ - רו"ח, יו"ר איגוד מבקרי הרשויות המקומיות בישראל

רן קידר - עו"ד, ראש חטיבת תאגידים עירוניים ותאגידי מים, הסתדרות

תומר רוזנר
גלעד קרן

לאה קריכלי

ס.ל., חבר תרגומים


הצעת תקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים) (תיקון), תש"ף-2020

בוקר טוב, אנחנו ב-15 בדצמבר ודנים בהצעת תקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים)(תיקון), תש"ף-2020. זה הדיון השלישי שלנו בתקנות האלה ואני אשמח, גלעד, אם נמשיך בהקראה מהמקום שבו עצרנו מהפעם הקודמת.

רק אני אזכיר לכל מי שמשתתף בדיון, הערות והארות, ב-ע' וב-א', אתם יכולים לכתוב בצ'ט, אני בזום ואני רואה ואני אתן רשות דיבור. אני רק מבקשת, כיוון שאנחנו עוסקים בהקראה עכשיו, הערות ספציפיות יתקבלו עכשיו רק לדברים שאנחנו קוראים ודנים, אין עכשיו הערות על מה שדנו בעבר. אנחנו השארנו כמה דברים פתוחים שעדיין עליהם יש חילוקי דעות ואמרנו שנחזור אליהם ואותם אנחנו נפתור בסוף בסוף, אז אני מבקשת, לא להתחיל עכשיו שוב פעם, מי שמקבל רשות דיבור, להתחיל מאיזה שהיא חוות דעת כללית על כל החוק, אלא ספציפית לנושאים ולסעיפים שאנחנו דנים כרגע. גלעד, בבקשה.

אנחנו בעמוד 16 בנוסח החדש, תיקון תקנה 29.

תיקון תקנה 29. 28.
בתקנה 29 לתקנות העיקריות, במקום תקנת משנה (ב) יבוא:
"(ב) הפרוטוקול יכלול את הפרטים הבאים:
(1) פרטי המשרה: סוג המשרה, מספר המכרז, תואר המשרה, מתח דרגות, דירוג, יחידה;
(2) פירוט הרכב חברי ועדת הבחינה והנוכחים הנוספים ותפקידם;
(3) פירוט שמות המועמדים, מספר תעודת הזהות שלהם והתייצבותם לריאיון בפני הוועדה;
(4) פירוט ציוניהם של המועמדים בבחינות בכתב או בעל פה, ככל שנערכו;
(5) פירוט הגבלת כשירויות לגבי כל מועמד, לרבות קרבה משפחתית של המועמד למי מבין עובדי המשרד או נבחרי הרשות המקומית, או ניגוד עניינים אפשרי של המועמד עם מי מעובדי או נבחרי הרשות המקומית, ובכלל זה זיקה פוליטית, כלכלית או אישית;
(6) התרשמות חברי ועדת הבחינה מנתוני המועמד ביחס לדרישות המשרה, כגון השכלה, ניסיון תעסוקתי וניסיון ניהולי;
(7) התייחסות ועדת הבחינה להשתייכות המועמד לקבוצת אוכלוסייה הזכאית לייצוג הולם לפי הוראות הדין ולזכאותו להעדפה במצב של כישורים דומים;
(8) החלטת ועדת הבחינה לרבות פירוט שמות חברי הוועדה, סדר עדיפותם של המועמדים, שם המועמד הנבחר או אם לא נמצא מועמד מתאים;
(9) נימוקי החלטת ועדת הבחינה בדבר החלטתם לבחור או לא לבחור במי מהמועמדים, תוך התייחסות להערכת כישורי המועמדים ומידת התאמתם למשרה; ככל שבין המועמדים היה מועמד או מועמדים מקרב קבוצה הזכאית לייצוג הולם לפי הוראות כל דין, על ועדת הבחינה לדון באשר לקיומם של כישורים דומים בין המועמדים ולהתייחס בהחלטתה גם להיבטים הנוגעים להעדפה המתקנת ולקיום חובת הייצוג ההולם; כשירותו של מועמד עם מוגבלות תישקל בהנחה שיינתנו לו התאמות כהגדרתן בסעיף 8 לחוק השוויון, הנדרשות מחמת מוגבלותו לצורך ביצוע התפקיד;
(10) הערות חברי ועדת הבחינה, לרבות הסתייגויות מהחלטתה.
(3) הפרוטוקול ייחתם בידי חברי הוועדה הנוכחים בעת ההחלטה.".

אוקיי. הערות לסעיף הזה.

בתקנה קטנה (8) פירוט שמות חברי הוועדה, זה כבר קיים בסעיף קטן (2), זה פשוט פעמיים.

אפשר להוריד את זה אם כך.

אני חושבת שזה בהקשר של החלטה שלהם.

לא, ב-(8) הכוונה מה כל אחד מהם החליט.

ב-(8) זה החלטה, ב-(2) הפרוטוקול כולל את ההרכב. צודק גלעד, זה לא אותו דבר.

כן, לא בטוח שאנחנו רוצים שיפרטו בפרוטוקול מי הצביע למי. לא בטוח שזה נכון.

בסדר, אז אני מוחקת את 'לרבות פירוט שמות חברי הוועדה' בסעיף (8).

למה? במדינה גם יש שמות, אם מפרסמים את הפרוטוקול או מוסרים אותו זה כמובן נמחק.

יש שמות, אבל בהחלטה צריך להגיד מי הצביע למי?

כן, גם בהחלטות, בהחלט, כתוב מי הצביע למי. את הציונים שנתנו חברי הוועדה.

אתם מדברים על אותו דבר. ב-(6) כתוב התרשמות חברי ועדת הבחינה מהנתונים וכן הלאה וכן הלאה, אחר כך נימוקי החלטת הוועדה, זה ב-(9). זה פשוט חוזר על עצמו, לא צריכים פעמיים לשמור את השמות, זה פשוט עניין טכני שאין לו שום מהות.

אבל זה לא נראה לי דרמטי, לא לכאן ולא לכאן. כלומר זה נראה לי דרמטי מהבחינה הזאת שצריך שכל הנימוקים וכל הדברים האלה ייכתבו ויפורסמו, אבל אם כתוב פעמיים את זה, לא נראה לי. נשאיר את זה.

גאולה ממשרד העבודה, מה היא רצתה? תיקון תקנה 12. גאולה ממשרד העבודה, כפי שאמרנו, אנחנו דנים בהערות כל פעם לגבי מה שאנחנו קוראים ואחרי זה אנחנו חוזרים לדברים שכבר עברנו עליהם בעבר. נמשיך, גלעד, תיקון תקנה 30.

תיקון תקנה 30.
בתקנה 30 לתקנות העיקריות –
(1) תקנת משנה (ד) בטלה;

תקנה 30 מדברת על מינוי המועמדים, תקנה (ד) שנמחקת אמרה שאם לא נתמנה למשרה מועמד כשיר מותר להעסיק עובד על פי חוזה מיוחד באותה משרה ובתנאי שהוא יועמד בפני בחינה תוך שישה חודשים מתוך קבלתו לעבודה. הסעיף הזה, משרד הפנים מציע למחוק אותו.

יש למישהו הערה לגבי המחיקה הזאת? אני חוזרת שוב, הסעיף שנמחק פה זה לא נתמנה למשרה מועמד כשיר מותר להעסיק עובד על פי חוזה מיוחד באותה משרה ובתנאי שיועמד בפני ועדת בחינה תוך שישה חודשים מיום קבלתו לעבודה. משרד הפנים, אתם רוצים להסביר מדוע?

יש הליך למינוי של עובד. אם לא נמצא עובד בוועדת בחינה אז יש הליך למילוי מקום שהוא גם צריך להיות שוויוני, הוגן ושקוף ואין מקום לקבוע איזה הסדר שהוא לא ברור כזה.

אוקיי, אני נוטה להסכים.

כן, כן.

בסדר, אין בעיה.

תיקון תקנה 31.
בתקנה 31 לתקנות העיקריות, בסופה יבוא "ראש הרשות המקומית לא ייתן אישור למסירת מידע, כולו או חלקו כאמור, אלא ככל שאין איסור לפי הוראות כל דין על מסירתו".

אני רק אסביר. הסעיף הזה זה זכותו של מועמדים למכרז לקבל מידע על תוצאות המכרז ועל כמובן התהליכים וכפי שנאמר כבר על ידי עורכת דין אמיר יש דברים שיש עליהם חיסיון, מבחינת פרטיות, מבחינת טעמים שונים של הוראות הדין ולכן במצב שיש חיסיון כזה צריך למחוק את הדברים שהם לא רלוונטיים, לא שהם לא רלוונטיים, שהם חסויים.

אבל זה לא נוגד את חופש המידע הבסיסי שיש.

לא, ודאי שלא.

נמשיך.

החלפת כותרת הפרק השני. – צריך להיות 31.
בכותרת לפרק שני בתקנות העיקריות, במקום "על פי חוזה מיוחד" יבוא "זמנית".

הכותרת של הפרק השני תהיה 'העסקה זמנית' במקום העסקה 'על פי חוזה מיוחד'.

תיקון תקנה 34.
בתקנה 34 לתקנות העיקריות –
(1) האמור בה יסומן (א), ובמקום "על פי חוזה מיוחד לתקופה שלא תעלה על שנה אחת
יבוא "לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים, ולפי הליך בהתאם להוראות תקנה 2(ד)"
(2) אחרי תקנת משנה (א) יבוא:
"(ב) המנהל הכללי של הרשות המקומית רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך העסקה לפי תקנת משנה (א) לתקופות נוספות של עד שלושה חודשים בכל פעם, ובלבד שסך כל התקופות הנוספות לא יעלה על שנה, ושנוכח לדעת כי ננקטו כל הפעולות הדרושות לאיוש המשרה כדין וכי ההארכה דרושה לשם השלמת הליך המכרז."

בעצם מה שמדובר כאן זה על העסקה זמנית של אדם כאשר נגיד התפנתה משרה באופן פתאומי וצריך עכשיו מילוי מקום, אז אפשר להעסיק אותו לשישה חודשים או עד שנה למעשה ובלבד שבתקופה הזאת מנצלים את הזמן בשביל לעשות את המכרז שצריך לעשות.

אוקיי.

ביטול תקנות 35 ו-35א
תקנות 35 ו-35א לתקנות העיקריות – בטלות.

שוב, התקנות האלה עוסקות בהעסקה לפי חוזה מיוחד במקרים שמנויים בתקנות עצמן. כיוון שמשרד הפנים מבקש לבטל את האפשרות להעסקה על פי חוזה מיוחד אלא לעבור להעסקה זמנית לפי הכללים שנקבעו אז אין צורך.

אז אין טעם בזה. אבל אני רואה ש-35א מתייחס ספציפית לכבאים.

כן, שזה בכלל לא רלוונטי.

בסדר. נמשיך.

תיקון טופס א'.

"מועמד אשר מבקש התאמות בהליכי קבלה לעבודה מחמת מוגבלותו יפרט את הצורך בהתאמות ויצרף מסמכים או חוות דעת המעידים על הצורך".

ביטול טפסים ב' ו-ג'.
טפסים ב' ו-ג' לתקנות העיקריות – בטלים.

טופס ד' נמחק למעשה כי בשל החלטה של הוועדה שאנחנו לא עוסקים כרגע בעניין עבר פלילי. אני עובר לסעיף האחרון.

תחילה ותחולה.
(1) תחילתן של תקנות אלה, למעט תקנה 9(2) לתקנות אלה, שלושה חודשים מיום פרסומן (להלן – יום התחילה).
(2) תחילתה של תקנה 9(2) לתקנות אלה ביום –

משרד הפנים לא הציע לנו בנוסח שהוא העביר מועד, אני מציע שהם יגידו מה הם רוצים.

מה עמדתכם, גלית?

אני רק אקרא את פסקה (3).
(3) תקנות אלה לא יחולו על הליכי מכרז פומבי שפורסמו כדין לפני יום התחילה.

הכוונה היא לפרסום של המכרזים באתר של משרד הפנים. אתם ערוכים לזה כבר?

כן, אנחנו ערוכים לזה, אבל אנחנו נציע, כדי לתת לרשויות מועדי היערכות.

ולמה רק מכרז פומבי ולא מכרז פנימי גם?

שזה יהיה ה-1 באפריל כדי שתהיה לרשויות המקומיות תקופת היערכות.

אז כל התקנות בעצם יהיו מ-1 באפריל.

אני חושב שאנחנו צריכים קצת יותר זמן כי אם צריכים לעשות התקשרויות עם כל מיני מכונים אז זה דבר שלוקח זמן. צריך לזכור.

אז מה הם הציעו?

את ה-1 באפריל, גברתי יושבת הראש.

אני חושב שצריכים תקופת היערכות קצת יותר ארוכה כי אנחנו צריכים להתקשר עם מכונים, זה הליך שלוקח זמן. צריך לזכור שזו לא התקשרות אחת, זה התקשרות של 270.

אין להם פטור ממכרז בהתקשרות עם המכונים, הם צריכים לצאת למכרז כנראה.

כן.

לא בהכרח.

למה?

כי זאת התקשרות קטנה.

למה? אם יש לך 100 מועמדים זו התקשרות גדולה. אם זו רשות מקומית גדולה?

100? אוקיי.

אל תשכחו שזה הרבה מאוד מכרזים בשנה, כלומר זה יכול להיות עשרות ומאות ומאות רבות של אנשים בשנה. זה פשוט הליכי מכרז.

רק שנייה, רן קידר ביקש התייחסות ספציפית. לאיזה סעיף רצית להתייחס, רן?

אני מבקש תקנה 35 חדשה, בסוף התקנות, על מנת לשמור מצב קיים - - -

זה 34. למה 35?

כפי שעשינו בעניין ועדת הבחינה, להוסיף תקנה שאומרת שאין בתקנות האלה כדי להחליף חובת מכרז פנימי לפי כל דין, הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי או נוהג קיים. אני רוצה להזכיר שבצו המועצות המקומיות נוהל קבלת עובדים לעבודה תשל"ז-1977 יש חובת מכרז פנימי גם במועצות מקומיות וגם במועצות אזוריות ולכן ההסתדרות מבקשת לשמור מצב קיים בנושא הזה כפי ששמרנו על מצב קיים בנושא של הרכב ועדת הבחינה.

אתה רוצה להתייחס, תומר?

כן. אני מציע לא להתייחס לנושא הזה, יש הליכי איוש משרות שכותבים למכרזים פומביים, יש מגוון הליכים שמתאפשרים על פי הדין הקיים. הם לא מוסדרים בחקיקה, גם לא בשירות המדינה. יש אפשרות להעברה ממשרה למשרה, יש אפשרות של איתור בגופים ציבוריים אחרים, יש כמובן את המכרז הפנימי במקרים המתאימים ויש עוד סדרה של אפשרויות לאייש משרות לפני שמגיעים למכרז פומבי. לייחד דווקא את העניין של מכרז פנימי כאן זה לא רצוי.

כיוון שאני לא מכירה את הסוגיה הזאת מי יכול להסביר לי למה הוא מתכוון?

אני אסביר. התקנות האלה עוסקות במכרז פומבי לאיוש משרות או בפטור ממכרז לאיוש משרה, אבל כשמתפנה משרה ברשות מקומית זה לא אוטומטית הולכים למכרז פומבי, יש אפשרויות איוש בהליכים - - -

של מכרז פנימי?

יש אפשרות קודם כל לעשות העברה ממשרה למשרה של עובד שסימנו אותו, שהרשות המקומית סימנה אותו, הוא באותה דרגה נגיד, ואז מעבירים אותו ממשרה אחת למשרה אחרת. העברה ממשרה למשרה, זה נעשה גם ללא מכרז פנימי, אם הוא מסכים והרשות המקומית רוצה אפשר להעביר עובד ממשרה למשרה.

בהליך של ניוד.

בהליך של ניוד. אם זה לא קורה יש אפשרות לעשות מכרז פנימי. עושים מכרז פנימי ואז כל עובדי הרשות המקומית יכולים להתמודד במכרז. גם אם במכרז פנימי לא מוצאים יש עדיין אפשרויות נוספות להעביר, יש עוד אפשרויות, נדמה לי שגם ברשויות מקומיות, זה אני לא בטוח, אפשרות להביא מצה"ל, אפשרות להביא מכל מיני - - -

לא, אין לנו אפשרות.

אין אפשרות כזו. אבל יש אפשרויות נוספות שהן לפני שמגיעים למכרז פומבי. אם כל האפשרויות האלה שהן אפשרויות שנעשות לפני שבכלל מאיישים את המשרה במכרז פומבי, אז מפרסמים מכרז פומבי ואז התקנות האלה נכנסות לפעולה.

אם אפשר אני מבקש את רשות הדיבור. הבעיה היא שהתקנות האלה הן בעצם עושות דבר מבורך כשהן מאחדות את הדין בכל הרשויות המקומיות. בעבר הייתה הפרדה בין מועצות מקומיות, מועצות אזוריות ועיריות, היו תקנות נפרדות. במועצות המקומיות הייתה חובת מכרז פנימי במסגרת הדין. נכון לעכשיו הדבר לא ברור ולכן חשוב לקבוע בתקנות האלה, מכיוון שאנחנו מאחדים את הדין חשוב לקבוע שיש עדיין חובת מכרז פנימי במועצות המקומיות ובמועצות האזוריות אחרת אנחנו נגרום למצב שיהיה בלבול ולא נדע מה הדין הקיים.

לא יהיה בלבול. אני אתן דוגמאות. במועצות מקומיות ובמועצות אזוריות, בצו המועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים), זה השם של זה, זה צו, חשוב שנבין ממתי זה בערך, לפני שיוצאים למכרז פומבי הייתה חובה לפרסם מכרז פנימי. עכשיו בהרבה מאוד מקרים מדובר על מועצות קטנות, עכשיו לצורך העניין אני צריך עובד סוציאלי, מי העובדים הסוציאליים שיש לי ברשות אני יודע, אז הייתי מפרסם מכרז, ממתין, כלומר מראש הייתי דוחה את כל היציאה למכרז פומבי בסדר גודל של חודש. אין לזה תכלית.

לא, אבל האמירה הזאת, זה לא רלוונטי אם זה היה ההסכם הקיבוצי.

לא, זה לא הסכם קיבוצי. זה לא מכוח הסכם קיבוצי.

חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות חלה במועצות האזוריות?

חוקת העבודה חלה.

יופי, חוקת העבודה קובעת חובת מכרז פנימי?

לא, היא לא קובעת.

לא, החוקה לא, אבל אנחנו נתנו לזה - - -

היא לא קובעת חובת - - -

לא, רגע, רק שנייה, בואו נעשה הבדל. החוקה לא קובעת את המכרז הפנימי, אבל מה שנתנו לזה ביטוי בהחלט זה בעניין של ההרכבים של הוועדות וכן שם אנחנו בהחלט נתנו ביטוי לייצוג של נציגי ההסתדרות ובעניין הזה - - -

זאת לא השאלה. לא, השאלה היא אחרת. חובת קיומו של מכרז - - -

אם יהיה קודם מכרז פנימי ואחר כך מכרז חיצוני.

למשל בעיריות, שזה לא מוסדר בתקנות בכלל, יש חובת מכרז פנימי או לא?

מכוח החוקה התשובה היא לא.

מכוח מה?

היום העיריות פועלות, מי שיש לו נוהג כזה כן מקיים מכרז פנימי ומי שאין לו נוהג כזה לא מקיים מכרז פנימי.

רגע, מה זה נוהג? זה לא חלק מחוקת העבודה?

לא.

זה לא חלק מהחוקה ויש עיריות שנוהגות כך ויש עיריות שנוהגות אחרת.

לא לפי חוקת העבודה.

זה לא לפי החוקה, זה לפי הנוהג או לפי ההסדר מול ועד העובדים.

אז הדאגה שמביע רן, אתם חושבים שאין לה מקום?

לא, אין לה מקום.

לא, יש לה מקום.

הרבה יותר פשוט לאייש משרה במכרז פנימי.

גם היום זה מכוח נוהג מול ועד העובדים וכך זה ימשיך.

לא, אבל אם אנחנו קובעים תקנות חדשות אז יכולים לבטל את כל המכרזים הפנימיים.

למה שיבטלו אותם? זה הרבה יותר קל והרבה יותר מהר והרבה יותר טוב.

פשוט להדגיש את הפסיקה, הפסיקה של בית הדין הארצי לעבודה כחוט השני אומרת שיש חשיבות גדולה מאוד למכרז פנימי כדי לאפשר לעובדים להתקדם במקום העבודה ולתת להם עדיפות.

אבל אין מניעה.

לנו אין התנגדות שזה יופיע.

אנחנו חושבים שזה לא נכון, התקנות לא מונעות, התקנות בנוסחן היום.

לנו אין התנגדות שזה יופיע, במשרד הפנים אין התנגדות.

וגם עם ניוד? את לא רוצה שזה יופיע?

לא, אז אני אומרת, אבל אין סוף לזה.

לכן אני אומר שיהיה אפשר להכניס - - -

אין סוף ל - - - אבל אין מבחינתנו מניעה.

אבל יש מניעה כי אם את משמרת - - -

נכון, את כל הנוהגים שמופיעים - - -

אז בשביל מה צריכים את התקנות האלה עכשיו?

דקה, דקה. אם את משמרת אפשרות מסוימת לאיוש משרה ולא מדברת על אפשרויות אחרות לאיוש משרה - - -

אני חושב שכל עוד זה נוהג נכון לא למנוע את הקיום שלו, אבל כל עוד זה לא חלק מחוקת העבודה.

אבל לא להביא אותו לידי ביטוי בתקנות.

זאת אומרת אם אנחנו מפרים הסכם קיבוצי בתקנות האלה אסור שנגיע לשם.

ודאי שלא.

וזה לא מה שקורה.

התקנות האלה לא משנות הסכמים קיבוציים, הן לא פוגעות בהם. הן מדברות על מכרז פומבי.

אני וחבר הכנסת ברוכי רוצים להציע, אם יורשה לנו - - -

את מגילות?

לא, אנחנו מתואמים.

חבר הכנסת ארבל, רק ברשותך. ההחלטה של הוועדה היא שכל התקנות ייכנסו לתוקף לרבות התקנה ב-1 באפריל?

ב-1 באפריל, בסדר.

למה 1 באפריל? זה יום השקר?

אפשר ב-2 באפריל.

אם אפשר קצת יותר זמן.

נתנו לך 2 באפריל, 24 שעות.

אני מודה לחבר הכנסת, איך אומרים? 24 שעות זה מה שיעזור לי באמת לגמור את כל ה –

ובכן, אנחנו רצינו להעלות - - -

אני אזכיר שמכרזים לקנות עט לוקח אין סוף זמן.

אתם יודעים מה? בואו נעשה את זה יום הפועלים, אחד במאי.

נפלא.

בבקשה, חבר הכנסת ארבל.

בנוגע לסעיף 5, תיקון תקנה 2 לתקנות העיקריות.

זהו, אנחנו חוזרים?

אם יורשה לי, אני ביקשתי רשות. אם אחר כך אז אחר כך.

אני מציע שנעשה את זה בצורה הבאה, פשוט נעבור על התקנות כסדרן, יש גם דברים שנשארו פתוחים ובנוסח בפניכם אנחנו סימנו בצהוב את הדברים שנשארו פתוחים.

בסדר. שימו לב. בנוסח האחרון מה שבצהוב זה מה שעדיין פתוח.

ובירוק זה דברים שצריכים להקריא, בעקבות דיוני הוועדה אנחנו מציעים נוסח.

בסדר, בירוק זה השינויים שאנחנו הכנסנו וצריך לקרוא אותם.

כן.

בסדר גמור. אני מציעה, רבותיי חברי הכנסת, שננסה לעשות את זה מסודר, נעבור סעיף סעיף לפי הסדר, הדברים שעדיין במחלוקת נפתור אותם וכך נגיע כל אחד לדברים שרצו להעלות. ששי שדה, אני רוצה שתכתוב לי בבקשה באיזה עניין אתה רוצה לדבר, לגבי איזה סעיף. כפי שאמרתי, אנחנו לא מדברים באופן כללי על התקנות, אלא הערות ספציפיות לסעיפים מסוימים. כן, בבקשה.

טוב, אני מציע שנעבור גם על הסימונים הצהובים שזה נושאים שהם פתוחים וגם על הסימונים הירוקים שזה בעצם נוסחים שאנחנו מציעים בעקבות ההחלטות של הוועדה בדיונים הקודמים, כי יש דברים שצריך להקריא אותם, שזה ניסוחים שונים מאשר במקור.

בעמוד 1 זה רק מחיקה של המילים שהצענו, כבר אמרנו את זה בדיון הקודם. בעמוד 2 זה הנושא הראשון שהוא פתוח, זה נושא שמתקשר גם למה שמופיע בעמוד 3. זה נוגע גם לכל העניין של הערים הגדולות מה שנקרא וגם מהי משרה בדרגה גבוהה. אני אקריא את ההגדרה למשרה בדרגה גבוהה, בעצם את עמוד 2 ו-3, מה שמסומן בצהוב ואז אני מציע שנפתח את זה לדיון.

אוקיי.

ההגדרה שמציע משרד הפנים בעקבות הדיונים שלנו למשרה בדרגה גבוהה היא כזאת:

ברשות מקומית דרגה ג' – משרה שדרגתה המרבית הינה 11 ומעלה בדירוג המנהלי או דרגה מקבילה לה בכל אחד מהדירוגים המקצועיים הנוהגים ברשויות המקומיות; ברשות מקומית דרגה ב' – משרה שדרגתה המרבית הינה דרגה 12 ומעלה בדירוג המנהלי או דרגה מקבילה לה בכל אחד מהדירוגים המקצועיים האחרים הנוהגים ברשויות המקומיות; ברשות מקומית דרגה א' – משרה שדרגתה המרבית הינה 13 ומעלה בדירוג המנהלי או דרגה מקבילה לה בכל אחד מהדירוגים המקצועיים האחרים הנוהגים ברשויות המקומיות; בשלוש הערים הגדולות – משרה שדרגתה המרבית הינה 14 ומעלה בדירוג המנהלי או דרגה מקבילה לה בכל אחד מהדירוגים המקצועיים האחרים הנוהגים ברשויות המקומיות;

בתחתית העמוד ניתן לראות, אנחנו ביקשנו ממשרד הפנים להביא לנו הגדרות למהי רשות מקומית דרגה א', ב' ו-ג' כדי שנוכל באמת להבין מה ההצעה פה.

והם הביאו?

אנחנו נשמע. שלוש הערים הגדולות, הם מציעים שזה יהיה חיפה, ירושלים - - -

לנו יש הסתייגות מכל המבנה הזה ואם יורשה לי להסביר.

רגע, רק תן לו לסיים.

אני אקריא גם בעמוד 3 כי זה מתקשר לאותו נושא של הערים הגדולות. בתקנה 2 לתקנות העיקריות בפסקה (9) מוסיפים את (ב):

(2) בפסקה (9) בסופה יבוא "ואולם בשלוש הערים הגדולות – משרה שדרגתה המרבית אינה עולה על דרגה 8 של הדירוג המנהלי או שדרגתה המרבית אינה עולה על דרגה 38 של דירוג המח"ר או דירוג ההנדסאים והטכנאים."

מה זה דירוג המח"ר?

מח"ר זה אקדמאים.

זה פטור ממכרז לדרגות נמוכות, בכל שאר הרשויות זה היה דרגה 7 או 37 וכאן לגבי שלוש הערים הגדולות זה 8 או 38.

טוב, מר לפידור.

אני אסביר. אנחנו חלוקים פה על משרד הפנים, הייתה לנו שיחה ארוכה מאוד איתם ואני אסביר איפה הבעיה. הבעיה היא שכשאנחנו מדברים בדרגות ולא בתפקידים אנחנו יכולים להגיע למצבים אבסורדיים.

אבל אם אתה תתחיל להיכנס פה לפירוט תפקידים אנחנו לא נצא מפה.

לא, יש הגדרה נורא פשוטה, מרמה של סגן מנהל אגף ומעלה, הרעיון היה שבעצם – כשהיה מדובר פה לפי הדרגות שמצוין פה כרגע זה מדובר על תפקידים של סגן מנהל אגף ומעלה.

נו, אז מה הבעיה עם זה?

אני אסביר. אני אתן סתם דוגמה. אם מדובר למשל ברשות מקומית דרגה ג', זו מועצה אזורית או מועצה מקומית, זה לא משנה, אז דרגה 11 למשל זו דרגה של מזכיר או מזכירה בבית ספר. זאת לא הייתה הכוונה, הכוונה היא לשלוח את האנשים בתפקידים מרמה של תפקיד ניהולי וצפונה. עוד דוגמה, למשל פסיכולוגים, פסיכולוג, מתח הדרגות שלו תלוי בתואר שלו, אם אני פסיכולוג מדריך אז מתח הדרגות שלי זה דרגה 42, לא זאת הכוונה. הכוונה של הוועדה והכוונה של משרד הפנים בעצם היא לדבר על מהות התפקיד שהוא תפקיד בכיר.

גורם מקצועי, זה לא חייב להיות בכיר.

כן, אבל, עוד פעם, אני אתן סתם דוגמה, לצורך העניין פסיכולוג שהוא מדריך שיש לו דרגה 42, אין הבדל בינו לבין פסיכולוג אחר, זה עניין של השכלה.

אני אשמח להתייחס.

מה הדרגה של הפסיכולוג האחר?

היא יכולה להיות 41 לצורך העניין.

אז 41 גם חייב מבחן.

אני מסכימה עם עורך דין לפידור שזה באמת יוצר מצבים אבסורדיים, אבל להיפך, כי אנחנו מדברים פה באמת על אנשים ששכרם גבוה ובהחלט הכוונה של משרד הפנים, ואגב התקנות הובאו אחרי דיון ארוך ומשמעותי ואחרי הסכמה משמעותית שגם נעשתה עם מרכז השלטון המקומי, כך שהדברים נעשו גם לפני הוועדה גם במרכז השלטון המקומי, אבל אנחנו מקבלים את ההערות ולכן יצרנו את התיקונים גם תוך כדי תנועה. אבל אני אומרת, אנחנו מסתכלים על הדירוגים המקצועיים, למעשה מדובר פה בדירוגים מקצועיים ששכרם מאוד גבוה. אם אנחנו מסתכלים, זה יכול להיות גם יועץ משפטי, שהוא אמנם לא בדרגה ניהולית, אבל הוא גורם מקצועי בכיר ששכרו מאוד גבוה ולכן באמת שאנחנו סבורים שהוא צריך לעבור - - -

הייתי שמח שהוועדה בבקשה תדע מה השכר של אדם בדרגה 11.

אני לא הפרעתי לך, חמי, אז תן לי לסיים את המשפט.

בשמחה.

ולכן הוא צריך לעבור מכון מיון. פסיכולוג שהוא גורם מקצועי בכיר, שהוא צריך להיות ראוי ומתאים לתפקידו ולכן הוא צריך לעבור מכון מיון. אנחנו כן סבורים שגם גורמים מקצועיים בכירים ברשות המקומית שהם מקבלים שכר מקביל לסגן מנהל אגף, אנחנו מדברים על סגן מנהל אגף ומקבילותיהם שצריכים לעבור מכון מיון.

אני חושבת שעל זה אין לאף אחד ויכוח.

יש ויכוח.

רק שנייה, אבל אני חושבת שהבעיה זה כשאין לך את ההגדרה של התפקידים עצמם בסוף יכול להיות שתמצאי את עצמך שמזכיר או מזכירה יצטרכו לעבור את המבחנים האלה כשבאמת הם לא בתפקיד ניהולי. האם בנוסח הזה את מבטיחה את זה שאת לא פה מכניסה - - -

אבל ההגדרה היא של הדרגה וההגדרה של הדרגה מבטיחה שמי שמקבל את הדירוג הזה – כי מה קורה? אם אני מגדירה את זה דרך הדרגה הזאת אנחנו יכולים לצערנו לייצר מצב של פוילישטיק, שאנשים ייקראו בדרגות מקבילות, הם ייקראו לצערנו בדרגה של נגיד מנהל תחום בכיר - - -

מה, בישראל? לא יכול להיות.

הם ייקראו בשמות אחרים.

אבל זה לא יכול לקרות.

בזה היא צודקת. בוא נגיד, כל אחד הופך להיות מנהל של משהו.

הם לא ייקראו סגן מנהל אגף, אבל הם גם לא יעברו את מבחני המיון האלה.

אני מבינה לגמרי שזה מינוח מקצועי - - -

אז אני רוצה שאם השכר שהם יקבלו יהיה שכר זהה לסגן מנהל אגף הם כן יצטרכו לעבור את אותו הליך מיון וזה כן משהו שאנחנו רוצים להקפיד עליו.

בוא נעשה סדר, דרגה 11, השכר הגבוה בדרגה 11, כשאנחנו מדברים על 7,000 שקל בחודש, ברוטו.

אבל הם מקבלים בדרך כלל חוזה אישי.

זה השכר המופלא של אדם בדרגה 11 ברשויות המקומיות. התפרעתי, 7,500 שקל. זה השכר הגבוה שאנחנו מדברים עליו שאותו אדם, שאותה מזכירה או מזכיר בבית ספר מקבל. למה מזכירות בית ספר הגיעו לדרגה 11? כי חלק מהמשא ומתן בהסכם הקיבוצי, באה ההסתדרות ואמרה: אנחנו מתוך הפול של התקציב בהסכם המסגרת רוצים לקדם את המזכירות ולתת להן איזה שהוא קידום, את הקידום אנחנו נותנים להם באמצעות דרגה, ואז אמרו במקום דרגה 10 מי שהיא מזכירה ראשית תקבל דרגה 11. מחר זה יכול לקרות אותו דבר בהמון הסכמים אחרים שאני יכול לעשות ויחליטו, לא יודע, לקדם כל מיני עובדים במסגרת עלות כלכלית שההסתדרות אומרת שהיא עכשיו שמה כסף מהפול שיש לה בהסכם המסגרת ועם זה היא מקדמת את העובדים.

אבל זה לא רלוונטי איך הדרגות של אותו עובד, אנחנו מדברים פה על מכרז לפני שהוא נבחר לתפקיד ולכן זה לא השאלה באיזה דרגה הוא נמצא כרגע.

זה דרגת השיא במתח, נכון.

- - - לא קשורה לדרגה האישית שאתה מדבר עליה.

ממש לא, אתה יכול להיכנס בדרגה 7 ואתה יכול להיכנס - - -

יש מתח דרגות במכרז. אם הוא בין 10 ל-12 ברשות מקומית דרגה ב'.

12-10 ברמה ב' לצורך העניין זה סגן מנהל אגף.

בסדר, אם הוא היה 11-10 ונתנו לו דרגה אישית 12 או משהו כזה זה - - -

לא, זה לא אישית.

זה מה שאמרת עכשיו.

תראו, יש חוברת מסלולי קידום שהיא הסכם קיבוצי ובחוברת הזאת, שזה חלק מחוקת העבודה, ליד כל תפקיד יש את המתח הדרגות באותו תפקיד. אם אני לצורך העניין מנהל חשבונות סוג 1, אז יש לי מתח דרגות, אני סוג 2 יש לי מתח דרגות, אם אני עכשיו חשב שכר מסוג כזה יש לי מתח דרגות מסוים ולכן לבוא ולהגיד שלצורך העניין אם מזכירת בית ספר, ששיא המתח שלה הוא דרגה 11, זה התפקיד הבכיר, זה קצת, סליחה שאני אומר, איך אומרים? או עובד שלא ממונה על אף עובד, שרק בגלל זה שיש לו השכלה, שהוא בעל תואר שני הוא לכאורה זכאי למתח דרגות יותר גבוה. דיברנו על פסיכולוגים, עם כל הכבוד רוב הפסיכולוגים אצלנו עובדים במשרות חלקיות, זאת אומרת אלה לא עובדים שעובדים ב-100% משרה, זה גם צרה שיש לנו אותה, אבל - - -

חבל שזה כך.

האמת שחבל, אבל - - -

אני רוצה להוסיף. יש פה עוד - - -

פשוט זה ימנע מאיתנו בהסכמים הבאים מה שנקרא - - -

חגית מגן.

חגית מגן היא ממרכז השלטון המקומי, היא הבוסית שלי.

אה, היא הבוסית שלך, נכון. חגית רצתה להוסיף על העניין הזה של המשרד בדרגה גבוהה. היי, חגית.

אהלן, בוקר טוב. חמי אמר את הכול, אבל רק לחדד את העיוות. הנוסח כרגע בהצעתו יכול ליצור, למשל אצל פסיכולוגים, יכול להיווצר מצב אצל פסיכולוג שהכפיף יהיה במתח דרגות גבוה יותר מהממונה שלו וזה רק בגלל ההשכלה. את הממונה אני לא אשלח למכון מיון ואת הכפיף אני אצטרך לשלוח למכון מיון כי הוא בהשכלתו פסיכולוג מדריך. אני לא חושבת שרמת השכר היא זו שצריכה להכריע כאן, כן או לא, אלא באמת, כמו שחמי ציין וכמו שאנחנו מבקשים, שזה יהיה תפקיד ברמת סגן מנהל אגף ומעלה, אחרת זה יוצר לי פה בלגן שלם עם תפקידים - - -

כשאתם מגדירים תפקיד בדרגת סגן מנהל אגף ומעלה, אתם יכולים לעשות חיתוך של מה - - -

יש היום הנחיות מאוד מפורשות של משרד הפנים, יש להם תקינה שהם יצאו איתה, מתי זה יכול להיות אגף, מתי זה יכול להיות מחלקה, מתי זה יכול להיות מינהל.

אבל מרכז השלטון המקומי מתנגד אליה.

מה לעשות? פרסמת את זה כחוזר מנכ"ל זה מחייב אותי, מה אני יכול לעשות עם זה?

במידה שמרכז השלטון המקומי יקבל את התקינה שלנו אז אנחנו נשמח.

הם לא מקבלים?

יש להם שיקול דעת?

הנה, העמדה שהם הביעו - - -

אנחנו יכולים להביע עד מחרתיים, פרסמתם חוזר מנכ"ל מה אני יכול לעשות?

בזמני זה לא היה קורה.

אבל אנחנו יודעים מי זה סגן מנהל אגף, מי זה מנהל אגף מי זה סמנכ"ל, מי זה ראש מינהל.

אנחנו לא יכולים בסעיף אחד בתקנות האלה להתחיל להיכנס לכל תפקיד ולהגדיר אותו ולהגיד זה ככה וזה ככה ובתפקיד בפסיכולוגים זה רק יהיה ככה ו – חייבים למצוא פה איזה שהיא דרך להגדיר באופן כולל.

הגדרנו את זה, ברגע שאנחנו מגדירים סגן מנהל אגף פסיכולוג הוא לא סגן מנהל אגף.

אבל הרגע אתם אמרתם שאת ההגדרות של משרד הפנים אתם לא מקבלים.

לא, דקה אני אסביר.

אני לא מקבלת את המכסה, לצורך העניין. אני מקבלת את ההגדרות, אבל לא את המכסה המומלצת, את המכסה כמה סגני מנהלי אגפים וכמה אגפים וכמה מחלקות יהיו בכל רשות מקומית יקבע ראש הרשות שנבחר. הוא קיבל את אמון הציבור כדי לנהל את הרשות. אני במחלוקת עם משרד הפנים על עצם המכסה, לא על עצם ההגדרה מהו אגף שהוא מאגד תחתיו שתי מחלקות וכך וכך עובדים.

אוקיי, אז אם אתם לא מתווכחים על ההגדרה אז אפשר ללכת על ההגדרה הזו.

בהחלט.

משרד הפנים מתנגדים לזה.

משרד הפנים, מה אתם אומרים?

אין לנו יכולת ש – משרות מקצועיות בכירות שאחר כך לא תהיה לנו יכולת בעניין הזה לדעת אם קראו להם בשם כזה או אחר ברשות המקומית ולא - - -

מה אתם מציעים חוץ מדרגה?

אנחנו מציעים לפי דרגה.

לפי דרגה, כמו שזה כתוב עכשיו. אני מתקשה פה למצוא איך אני - - -

אגב, אני רק אציין שגם בשירות המדינה ההבחנות שנעשות לגבי מכרזים מסוגים שונים ופטור ממכרזים נעשות לפי הדרגות ולא לפי תפקידים. כך שאני חושב, אני מציע לוועדה לאמץ את מה שמשרד הפנים מציע.

מה עמדתכם, חברי הכנסת?

זה יוצר עיוות לא הגיוני.

תסביר לי ממה אתה חושש. הרי יציאה למכון זה לא – כשאתה אומר לי שיש כפיף וממונה אני מבין אותך שלמשל תנאי השכר שלהם שונים וכדומה, אבל יציאה למכון מיון זה לא חזות הכול. זאת אומרת יכול להיות מצב שהממונה למשל יהיה פטור והכפיף יהיה חייב, אבל בסוף בסוף אנחנו כאזרחים נרוויח שאלה שישרתו אותנו הם יהיו הטובים ביותר שנבחרו. זו המטרה, בשביל זה אנחנו כאן.

אני יכולה להציע הצעת פשרה, בבקשה? על מנת שנוכל לקבל את זה ככה אני אצטרך שברשות רמה ג' משרה גם בדרגה 12.

לא, לא, מה זה השוק הזה?

ואז בדרגה 12 אין לי בעיה עם הפסיכולוגים שזה 42 המקביל, אין לי בעיה עם מזכירות בתי הספר, כי המקסימום היום זה 11. אני אדע גם מול ההסכמים הקיבוצים לחסום דרגה 12 לתפקידים שהם לא ניהוליים. אבל לפחות אני אדע את זה מראש. אני יכולה לחיות עם זה אם ברמה ג' יהיה כתוב פה דרגה 12 ולא 11. אגב, כמו שסיכמנו עם משרד הפנים.

לא, אבל לפני שאת מציעה הצעת פשרה אני רוצה להבין באמת את הרציונל. ממה אתם חוששים? מה הפחד?

אני אסביר את הרציונל. קודם כל מדובר על עלויות כלכליות.

בסדר.

בוא נתחיל ככה, זה לא בסדר, כי איך אומרים? אני לא יודע אם אתם זוכרים, אני זוכר תוכניות הבראה ברשויות המקומיות לפני בערך כעשור וקצת שפה רשויות מקומיות לא שילמו משכורות, לא שילמו פנסיות, לא שילמו כלום והם פשטו את הרגל. אז אני קודם כל כל הצעה תקציבית שיש מאוד מפחידה אותי. אני אומר מניסיון אישי שלי.

גם עובדים עולים כסף. אני מעדיף שהעובד הטוב ביותר יהיה.

אני לא אמרתי שלא, אבל עוד פעם, אני לא חושב שבשביל לקלוט מזכירת בית ספר, נניח שאתה צריך לשלוח אותה - - -

עזוב, אף אחד לא דיבר על מזכירה.

אבל זה לא מה שקורה.

לא, זה גם בנוסח של משרד הפנים לא.

טוב, אני אכריע. אנחנו נלך עם משרד הפנים. אנחנו הפעם נלך עם משרד הפנים.

שלא יתרגלו רק.

אבל משרד הפנים לא השלים לנו את ההגדרות, מה זה - - -

כן, מה זה הגדרה של רשות מקומית דרגה א', דרגה ב'.

כן, רשות מקומית דרגה א' זו עירייה בה לפי מרשם האוכלוסין למעלה מ-100,000 תושבים, רשות מקומית דרגה ב' זו עירייה שבה לפי מרשם האוכלוסין עד 100,000, או 100,000 תושבים ומטה, כי 100,000 לא יהיה לא פה ולא פה, וכן מועצה אזורית בה לפי מרשם האוכלוסין למעלה מ-20,000 תושבים והיא הוכרה על ידי סגן הממונה על השכר באוצר לצורך הסכמי השכר כרשות מקומית דרגה ב'. רשות מקומית דרגה ג' זו מועצה מקומית או אזורית למעט מועצה אזורית בה למעלה מ-20,000 תושבים והוכרה על ידי סגן הממונה על השכר באוצר לצורך הסכמי שכר - - -

למשל יש לי מועצה, סליחה שאני אומר - - -

שנייה רק, קודם נבין, אחרי זה נתווכח.

כן, בדיוק. מה עם איגוד ערים?

איגוד ערים, הדרגה שלו היא בהתאם לרשות הגדולה ביותר.

אז צריך להגיד את זה.

זה רשום באיגודי הערים.

מה זה באיגודי ערים?

זה מוסכם לגבי איגודי הערים.

אבל צריך שזה יהיה כתוב.

למה שזה לא ייאמר במפורש? הרי יש בהגדרות רשות מקומית, עירייה, מועצה מקומית או איגוד ערים. אז שתהיה התייחסות ספציפית לאיגוד ערים מה ההגדרה שלו פה.

הסעיף של איגוד ערים צריך להיות כתוב, גם אם את חושבת שזה זה הדבר הזה צריך להיות כתוב.

אוקיי. אז איגוד ערים, הדרגה שלו נקבעת לפי הרשות הגדולה ביותר.

שחברה בו.

כן.

אם אני שם את כל המועצות, כמו שמשרד הפנים פיצל בין המועצות האזוריות עד 20,000 תושבים ומעל 20,000 תושבים, ברור שצריך לעשות אותו דבר לגבי המועצות המקומיות.

זה לא קיים. למה אתה מציע דברים שלא קיימים במסגרת יחסי השכר בין השלטון המקומי – סליחה רגע, יש הבדל בין מועצה מקומית בהסכמי השכר בין מועצה קטנה לגדולה? התשובה היא לא.

התשובה היא שלפעמים כן. לכאורה כל המועצות האזוריות הן רמה ג', לפי החוקה כל מועצה אזורית היא רמה ג', רק מה שקרה לאורך השנים שנוצרו מועצות אזוריות גדולות של 50,000 תושבים ואז הם הלכו לממונה על השכר, אמרו לו: אהלן, תהיה אלינו נחמד ותאשר לנו לפעול כמו רמה ב', וזה מה שקרה.

אבל בפועל אתה אומר שהם רמה ג'.

דה פקטו לפי החוקה עצמה זה ג'. אני אתן סתם דוגמה, שנים רבות רמת השרון רצתה להמשיך להיקרא מועצה מקומית, מכל מיני שיקולים פנימיים שלהם, פנים יישוביים. פרדס חנה-כרכור, למשל, גם כן הרבה מאוד שנים, למה? כי הם אמרו שזה הצביון, רוצים לשמר את השם מועצה מקומית.

אנחנו כפריים.

אנחנו כפריים, נכון. ברור שהם הרבה מעל 20,000 תושבים, הם כבר מזמן שכחו מתי הם היו 20,000 תושבים.

אבל זה לא הפרמטר היחיד, 20,000.

לא, אבל היועץ המשפטי של הוועדה לעניין החוקה, אז אני אומר - - -

לא אמרתי לעניין החוקה, ממש לא אמרתי לעניין החוקה.

אז אני אומר, קודם כל ברגע שאני קורא למשהו, אני אומר, כמו שאנחנו עושים הפרדה במועצות האזוריות עד 20,000 תושבים ומעל 20,000 תושבים, אז גם לגבי המועצות המקומיות, הרי מה ההבדל? רק בגלל שקוראים לזה מועצה מקומית? לא צריך לעשות את הדיפרנציאציה.

אז הממונה על השכר לא יאשר אותן.

לעניין המכרזים. אנחנו מדברים כרגע לעניין המכרזים בלבד. לא מדברים על משהו אחר. בואו נזכור, לעניין המכרזים בלבד.

אבל השאלה אם זה לא יתפוס למשהו אחר.

המכרזים, אני חוזר אחורה - - -

לא, תקרא לזה רשות אחת, שתיים, שלוש.

טוב, גברתי, הכרענו בסוגיה. שמענו.

כן.

המכרזים הרי נגזרים מהדרגות, כפי שאתם הכרעתם, אז התקינה בכל המועצות המקומיות היא זהה, היא דרגה ג'. יש את החריג הזה של המועצות המקומיות שנוצר עם השנים, אבל מעבר לו אנחנו לא מכירים חריגים.

האויב של הטוב זה הטוב ביותר. אנחנו חושבים שזה סביר, שזה מאוזן, זה בסדר.

לא, גם במועצות המקומיות זה נוצר.

רק בסעיף הזה, גברתי, חבר הכנסת ברוכי ירצה להציג לנו את הערתו לסעיף הספציפי.

באיזה סעיף?

סעיף ההגדרה, בהגדרת סטודנט.

בהגדרה של סטודנט, אני רוצה לבקש לשנות את זה, במקום מה שכתוב פה, 'אדם הלומד לשם קבלת תואר' לשנות את זה למי שהוא סטודנט לפי חוק זכויות הסטודנט, או מי שלומד כתלמיד במוסד מוכר על ידי משרדי החינוך והעבודה והרווחה לאחר שסיים 12 שנות לימודים.

כאילו הכשרה מקצועית?

המטרה היא גם הכשרה מקצועית וגם תלמידי מוסד תורני וגם בנות סמינרים, כדי לייצר גיוון תעסוקתי ולא להסליל אך ורק מי שלומד באקדמיה.

רק שאלה, איפה אתה - - -

בהגדרה של סטודנט.

אבל זה גם ישליך על ההמשך.

ההגדרה של סטודנט כוללת גם את ה - - -

כתוב פה לבוגרי מוסד 'כהגדרתו בחוק זכויות הסטודנט', זה לא כולל את כל מה שאתה אמרת?

לא, מי שלומד הנדסאי טכנאי לא.

בהכשרה מקצועית למשל לא נמצא שם.

הכשרה מקצועית, אם הוא לומד עכשיו טכנאי, או בנות סמינרים, הם לא נכללים פה.

איפה אתה מוצא את בני התורה?

הם מוכרים על ידי משרד החינוך. אברך, כולל רק אם הוא מוכר על ידי משרד החינוך. מה שלא לא.

בסדר, אבל זה נחשב כאילו הוא השלים 12 שנות לימוד?

אם הוא למד 12 שנות לימוד הוא יהיה בפנים, לא למד לא. אנחנו לא רוצים להביא עובדים שלא למדו 12 שנות לימוד.

מה עמדת משרד הפנים?

עמדת משרד הפנים. הופתעתם?

כן.

מה לעשות?

להגיד לנו קודם.

אמרנו, הכנסת היא לא חותמת גומי.

אנחנו לא מתנגדים.

למה?

זה נשמע הגיוני.

הוא אמר 'אנחנו לא מתנגדים'.

אנחנו גם לא מתנגדים, יש לנו את החוזר של התואר האקוויוולנטי אצלנו.

מה זה?

יש לנו חוזר של תואר אקוויוולנטי אצלנו.

כן, אבל לא פתרתם שם את בעיות בנות הסמינרים ופה זה גם יפתור את בנות הסמינרים.

אנחנו לא מתנגדים.

לא מתנגדים. גלעד, רשמת את הניסוח?

ברשות חברי הכנסת, אנחנו מבינים את מה שרוצים, זה ברור מאוד, יכול להיות שיש פה מקום לשיפור הנוסח, אני רוצה את רשות חברי הכנסת כמובן להביא לידי ביטוי את רצונכם, כמובן לגבי איזה תלמידים שונים אתם רוצים להכליל, אבל נדמה לי שאפשר לנסח את זה טיפה יותר מדויק. אם תרשו לנו אנחנו - - -

כל עוד הרציונל יהיה בפנים אנחנו סומכים על ניסיונכם ותבונתכם, כמו תמיד.

תודה. אוקיי, קדימה.

רק תשומת לב שיש בהמשך עוד התייחסות לסטודנט.

אז להעתיק את אותו ניסוח.

לא צריך, כי סטודנט מוגדר פה וכשאומרים סטודנט זה לפי ההגדרה.

הערת במקום הנכון, המשמעות של ההגדרה של סטודנט - - -

אז עכשיו היא תופסת לכל הפעמים שבהם זה יופיע.

בסדר גמור.

עכשיו בתיקון תקנה 2 יש הערה שם לתקן.

אני אסביר רק למה זה רלוונטי. זה רלוונטי להעסקה בפטור ממכרז לתקופה של עד חמש שנים.

למשרת סטודנט.

במשרה של עד, נדמה לי 120 שעות.

נכון.

כמובן שצריך להיות הליך מיון שוויוני ופתוח, אבל לא חייבים מכרז.

אוקיי.

מאה אחוז, תודה רבה.

תודה רבה.

נמשיך. בעמוד 4.

היו לנו לפני זה בקשות שהעברנו ליושבת ראש הוועדה בעניין של עובדים סוציאליים בנושא של פטור ממכרז, סמכות לפטור, חגית מגן שלחה ליושבת ראש הוועדה מכתב בעניין בקשה שלנו לפטור - - -

אבל בואו נתייחס לזה בסוף, אחרי שנסיים את כל - - -

לא, זה באותו סעיף, זה סעיף הפטורים בנושא של עובדים סוציאליים בדרגות נמוכות.

אוקיי, אז סליחה, אני לא ראיתי את המכתב הזה.

גם אני לא ראיתי.

מתי זה נשלח?

ב-9 בדצמבר. אני יכול לתת לכם עותק.

אוקיי. אז אתה רוצה להקריא לנו מה הבקשה בדיוק?

טוב, אז שהוא יגיד מה שהוא רוצה.

אוקיי, תקריא את זה, בבקשה, מר לפידור. זה קצר?

הכול יחסי.

לא, יש הרבה נספחים, אבל המכתב הוא קצר.

מה הבקשה?

יש לנו שתי בקשות. בקשה אחת זה גם בקשה שגם משותפת עם משרד הרווחה, כמו שיש פטור ממכרז עד דרגה ו-37 בדירוג המנהלי ומח"ר ומקצ"טים, אותו דבר לעשות פטור ממכרז לעובדים סוציאליים בדרגות הנמוכות.

בדרגות המקבילות. כל דרגה מקבילה בדירוגים המקצועיים, כולל דירוג העובדים הסוציאליים.

זה לא בדיוק מה שכתוב עכשיו בתקנות.

זה בדיוק מה שכתוב.

למה זה לא לפי מה שבתקנות?

אם היה כתוב בדירוגים המקבילים זה היה משהו אחר, כרגע זה לא מופיע שם ככה, ויש קצת בעיה של ההקבלה של הדרגות, כי אצל עו"סים זה לא בדיוק הקבלה של דרגות. תשאלי את חגית, היא תוכל להסביר את זה יותר טוב ממני. כי בתקנה (9) היום אין שם ובדרגות המקבילות, כתוב שם וגם 'הדרגה המרבית אינה עולה על דרגה 7 בדירוג המנהלי או דרגתה המרבית אינה עולה על דרגה 37 דירוג המח"ר או דירוג ההנדסאים וטכנאים'. אין שם בדרגות המקבילות בדירוגים האחרים.

צודק, צריך להוסיף את כל הדירוגים המקצועיים.

עוד פעם, מתח הדרגות שלהם הוא מתח שנגזר מתפקיד וזה בדרך כלל תפקידים שהם תחיליים ויש לנו בעיה של איוש. זה דבר אחד.

דבר שני, ביקשנו לתת סמכות לשר הפנים במצבי חירום לפטור ממכרז. אני אתן דוגמה מעכשיו, היה עכשיו את הפרויקט של תומכי הוראה במשרד החינוך שבסביבות ה-15 באוגוסט אמרו לנו שעכשיו הולכים לפצל את כל הכיתות, תגייסו עכשיו 20,000 איש. אין פטור מסודר ממכרז היום, זה הכול באמצעות מילוי מקום וכזמני ואחר כך תקלטו אותם. מצבים של חירום, כמו האירוע של הקורונה, לתת לשר הפנים את הסמכות לעשות את זה. עוד פעם, אנחנו לא מבקשים שאנחנו נעשה את זה, אנחנו מבקשים שלשר הפנים תהיה את הסמכות.

מה הבעיה עם זה?

אין שום בעיה, וגם זאת הייתה התשובה של משרד הפנים בישיבה הקודמת, במצבי חירום, במרכאות, אפשר לקלוט עובדים במילוי מקום.

זה לשלושה חודשים, עוד שלושה חודשים וישר אני צריך לשנה. תומכי הוראה זה פרויקט של שנה.

אז אתה יכול לקלוט אותם לשנה, זה החוק.

איך אני יכול?

זה מה שכתוב.

איך?

במילוי מקום.

אז אני צריך להאריך ועוד פעם להאריך.

אם אתה עכשיו יודע שאתה צריך אותם ליותר משנה אז כן אתה צריך לעשות - - -

אני לא רוצה ליותר משנה. אני אומר עוד פעם, זה לא משהו שאני יזמתי אותו, זה לא שאני קמתי היום בבוקר והחלטתי – זה לא שראש הרשות קם היום בבוקר ואמר עכשיו אני רוצה לגייס - - -

אבל הוא אומר שאין לך בעיה.

יש לי בעיה.

איך קלטת את ה-20,000? במילוי מקום.

במילוי מקום לשלושה חודשים, ואחר כך עוד פעם תאריך לשלושה חודשים ואחר כך עוד פעם תאריך לשלושה חודשים.

יש סעיף שמאשר עובדים פרויקטאליים לשלושה חודשים ויש פטור משירות התעסוקה.

בסדר, למה לא ללכת בדרך המלך במקום להתחיל עכשיו לחפש פתרונות? נוצר מצב חירום כמו הקורונה, צריכים לקלוט תומכי הוראה.

מצב חירום של קורונה הוא מצב חירום, הוא לא משהו שאני יכולה עכשיו לחזות אותו.

לא אמרתי, בשביל זה צריך לתת סמכות לשר הפנים.

רק שנייה, לזה כרגע אני לא רואה סיבה, אבל הנושא של העובדים הסוציאליים זה נושא שאני חייבת להודות שנופל אצלי על - - -

לא, הוא צודק בהערה שלו. הפטור ממכרז צריך להתייחס – אלא אם כן משרד הפנים יגיד משהו אחר, על פניו אני חושב שהוא צודק, אם יש דרגה מקבילה בדירוגים מקצועיים אחרים שלא מנויים פה אז היא גם צריכה להיות פטורה. למה אתם מניתם באמת רק את שלושה הדירוגים הספציפיים? בפסקה (9) אתם מדברים רק על שלושה דירוגים. נגיד בדירוג המשפטנים, לצורך העניין, אם יש דרגה נמוכה שהיא מקבילה לדרגה 37, היא גם צריכה להיות פטורה, לכאורה לפחות, אלא אם יש לכם איזה שהיא התייחסות אחרת.

אני לא מכירה את הדירוגים של העובדים הסוציאליים אם הם מקבילים או לא.

לא, אנחנו שואלים שאלה עקרונית.

מישהי מכן רוצה לצאת לברר ולחזור אלינו? כי אני רוצה לגמור עם זה היום.

זה נכון גם לגבי כל הדירוגים המקצועיים האחרים, רופאים, אחיות, כל הדירוגים המקצועיים.

וטרינרים.

השאלה אם יש דירוג שהוא מקביל לדרגה 7.

ודאי שיש.

אני לא חושבת שאצל רופאים נגיד יש דירוג שמקביל לדרגה 7.

כרגע אתם כתבתם את זה בדיוק בהגדרה של זה, כתבתם X בדירוג המנהלי או דרגה מקבילה בדירוגים המקצועיים. זה מה שאתם כתבתם.

אנחנו נתייחס בהמשך.

אין לכם הרבה זמן.

אוקיי, בסדר, תמשיך.

אני עובר לעמוד 4, למעלה לסעיף (ג1) שמדבר על אפשרות של ראש רשות מקומית לייעד משרות לקבוצות שזכאיות לייצוג הולם לפי הוראות כל דין.

אני מתנגד לרשאי.

לקחנו גם נתונים ממשרד הפנים.

הייתה הערה של חבר הכנסת ארבל בעניין הזה. קודם כל הוועדה ביקשה נתונים ממשרד הפנים בעניין הזה ועוד לא הכריעה בשאלה.

בעמוד 4, לגבי זכות לאנשים עם מוגבלויות. אני סבור שבין היתר רשות מקומית, ויש לנו הרבה מאוד כאלה, למשל ברשויות מקומיות חשובות כמו שוהם או קדומים, הם בכלל לא עמדו ביעדים. יש שיעור של אנשים עם מוגבלויות שהם מחויבים לפי חוק.

אנחנו ביקשנו בוועדה הקודמת את המספרים.

אבל למה זה רשאי?

שזה לא יישאר כרשאי, שזו תהיה חובה.

העברנו את זה, גברתי, לוועדה.

אתה עברת על זה, משה?

אני עברתי, המספרים לא מעודדים. הרשויות המקומיות באופן עקבי לא משתפרות בסוגיה הזו של שיעור אנשים ושל אוכלוסיות עם מוגבלות בתעסוקה. מ-2016, אז נכנס החוק של 5% במגזר הציבורי, אין שינוי משמעותי ולכן להשאיר את זה בצורה כזו של רשאי זו תהיה פגיעה משמעותית והוא יהיה חייב לצבוע – לצורך העניין אני הייתי מציע אם באותה שנה יש לו X משרות, לפחות 5% מהמשרות הללו שהוא מייעד לאותה שנת עבודה, אם הוא לא עומד ביעדים הוא יהיה חייב לצבוע שהן יהיו משרות ייעודיות אך ורק לקבוצות זכאיות, לאנשים עם מוגבלויות וכדומה.

ולא פחות מאחד.

ודאי, מה השאלה.

5% אך לא פחות מאחד.

מה המסלול לחייב אותם?

כרגע החוק מחייב אותם, אבל הם מצפצפים עליו. כשאנחנו באים ומתקינים תקנות כאלה ומשאירים את זה בנוסח 'רשאי' אז אנחנו מעודדים את המצב הזה, אנחנו אומרים: טוב, אם אתה רוצה.

אני מבינה, אבל אני שואלת שאלה אחרת, אם אתה שם את זה כחייב, אתה רוצה להחליף את המילה 'רשאי' ב'חייב'?

כן, אבל צריך - - -

יש חוק אחד שהוא חייב, יש חוק שני שהוא חייב ויש חוק שלישי שהוא חייב.

מה יקרה אם לא מוצאים?

אם הוא לא מוצא בכלל?

כן.

לא, גם בנציבות, ברגע שצבעו משרה לאנשים עם מוגבלויות ולא מצאו אף מועמד אותה משרה נפתחת, אבל בפעם הראשונה הוא חייב לייעד אותה אך ורק לאוכלוסייה הזכאית. אז הוא מייעד אותה, מוציא למכון מיון, בודק, לא מצא, אז זה נפתח לכולם, זה הופך להיות מכרז פתוח. אבל כרגע, במצב הקיים, אין שום דבר שמביא אותם גם ל - - -

להתאמץ.

אני מאוד מסכימה עם חברנו, חבר הכנסת משה, זה מאוד חשוב לתת תעדוף לאוכלוסיות שיש להן תת ייצוג, גם נשים, גם אנשים עם מוגבלות, גם ערבים וגם כל אוכלוסייה שהיא לא מיוצגת. צריך לחייב בשלב הזה, לדעתי, ולא להשאיר את זה ברמת דרגת חופש כל כך גדולה, ב'רשאי ל-'. צריך ממש לחייב שהוא יעשה את כל המאמצים על מנת לאייש תקנים ולתת ייצוג לאוכלוסיות האלה שהן מודרות באופן ישיר או בעקיפין.

מה יושב תחת ההגדרה קבוצות זכאיות לייצוג הולם?

יש חוק אחד שהוא חייב, יהיה חוק שני שהוא חייב. מה אנחנו יכולים לעשות שהוא לא יוכל לדלג על ה - - -

אני באופן אישי פניתי למבקר המדינה בנושא הזה. הכלים שלנו בסוף בסוף כמחוקקים הם מוגבלים, אני לא משטרה, אבל אני חושב שכאמירה ערכית כשאנחנו מביאים את זה ואומרים 'רשאי' אז קרצנו עין ואמרנו: טוב, תעשה מה שאתה רוצה.

הבעיה שאנחנו משנים בחקיקה, אבל אנשים לא יודעים. יש חוסר הסברה לאנשים מה שינינו, מה הזכויות שלכם, איך תדעו שזה עומד לרשותכם ואתם יכולים לקבל תעדוף, לאוכלוסיות האלה.

סליחה שאני אומר את זה, קודם כל הרשויות המקומיות כן קולטות אנשים עם מוגבלויות.

מעט מאוד, לא מספיק.

רק שנייה, בואו נשתף את הדס אגמון מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. בבקשה.

שלום. חשוב לי להסביר רגע שמה שאני מדברת מתייחס באמת להוראה החוקית הייחודית שנוגעת לעובדים עם מוגבלות. כבר היום מכוח שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות רשות מקומית שיש בה מעל 100 עובדים חייבת לפעול להגעה ליעד של 5% עובדים עם מוגבלות. לפי הנתונים שלנו בסביבות ה-60% מהרשויות עומדות ביעד הזה, מה שמשאיר 40% רשויות שעדיין לא הגיעו לזה.

רשות מקומית שלא עומדת ביעד, לפי נתונים שמגיעים אלינו ואל הרשות לגבי שנה מסוימת, צריכה לגבי השנה הבאה לייצר תוכנית שכוללת גם ייעוד משרות. לכן במובן הזה כמובן שאפשר לאזכר את החובה הזאת כבר כאן, כי היא קיימת מכוח החוק, אבל מכרז אחד הוא כבר מחויב ולכן אין כאן תוספת של נטל, כי יש חובה לייעד משרות. מן הסתם ייעוד של משרה אחת זה המינימום.

ואם רוצים לעשות משהו מעבר אז צריך לדבר על איזה שהוא אחוז או מספר שהוא מעבר לכך. כמובן שההוראה של 'רשאי' היא הוראה שתמיד – כיוון ש-5% בהקשר שלנו וגם בטח בקבוצות אחרות זה רק יעד שהמחוקק בחר בו, אבל הוא לא קרוב לשיעור האנשים עם מוגבלות בגילאי התעסוקה אז כמובן שגם אחרי שעומדים ביעד הזה תמיד יש רשות לייעד משרות או לנקוט בהעדפה כי ייצוג הולם זה משהו שהוא הרבה הרבה מעבר ליעד.

סליחה שאני עוצר אותך, אבל עדיין סוגיית ההעדפה המתקנת לא מתבטלת, היא מתייחסת לאוכלוסיות וכאשר יבואו שני מועמדים למכרז, אחד יהיה עם מוגבלויות ואחד יהיה בלי, ודאי שההעדפה המתקנת קיימת גם כלפיו גם אם עברו את ה-5%. אנחנו מדברים על 5% חובה.

לא, זה ברור, רק רציתי לומר שהרשות לתת העדפה היא תמיד נכונה, היא הרבה מעבר לחובה להגיע ל-5%.

נכון.

אפשר לכתוב במקום 'רשאי', להתחיל ב'על', 'על ראש רשות מקומית'.

'ייעד', במקום 'רשאי לייעד' יהיה 'ייעד'.

אני רק שואל שוב, תומר, אולי יש פתרון שלך, כבר יש חוק אחד שהוא חייב, עכשיו יש חוק שני שהוא חייב.

אני הייתי מציע סנקציה, רשות מקומיות שלא עומדת באמת ב - - -

לא תוכל לצאת להמשיך עם מכרזים.

לא, היא תצא למכרזים, אבל היא תצטרך אישור פרטני על כל מכרז ממשרד הפנים. ניתן עבודה לגלית, הרגולטור.

יש חוק אחד וזה לא עוזר, עכשיו נעשה עוד חוק? במה הוא יותר חזק מהקודם?

צריך להמשיך לפמפם להם עד שיקלטו.

מה שמשה מציע זה סנקציה.

אני רוצה לשאול את גב' אגמון, מה קבע המחוקק במקרה שרשות מקומית או לא עושה תוכנית או לא עומדת בתוכנית?

אז מה שהמחוקק, הכלים שניתנו בידינו נכון להיום, החובה היא לייצר תוכנית והסנקציות הן על העובדה שלא יוצרה תוכנית. אם אנחנו יודעים שאין עמידה ביעד והרשות יודעת על כך, השלב הבא שהיא צריכה לייצר תוכנית. אם היא לא ייצרה תוכנית אנחנו יכולים להוציא לרשות צו, זה נקרא צו ייצוג הולם ואם אחרי הצו הזה עדיין לא מיוצרת התוכנית אז זה כבר עבירה פלילית.

בכמה רשויות נפתחה כנגד ראש הרשות סנקציה פלילית בנושא הזה?

לא, קיבלו את הצו הזה בכלל.

לא, בהקשר הזה אין אחריות אישית על ראש הרשות, אם לזה אתה מכוון, אבל - - -

לא, הם שואלים כמה בפועל קיבלו כזה צו.

כמה צווים הוצאתם? למשל לפי הדוח שלכם קדומים ושוהם לא עומדים ביעד, מה עשיתם?

הוצאנו מספר צווים, אבל כן חשוב לי להגיד לשני הכיוונים, אחת, שאחרי הצווים בדרך כלל בזה מסתכם התהליך בגלל שהם מייצרים תוכנית, אבל מה שחשוב להבין, שהסנקציה פה היא רק על התוכנית והתוכנית, כמו שאתם רואים, אפשר לייעד משרות, אפשר לקבוע שתהיה העדפה, אין היום סנקציה על אי עמידה ביעד. במובן הזה הכלים הם מוגבלים, חייבים להבין.

אז זה מה שמשה ארבל מציע. הדס, תודה. תהלה, רצית משהו?

אני רק רוצה להעיר שאם הולכים פה על סנקציה זה מייצר רק לרשויות המקומיות ולא למשרדי ממשלה, אבל גם משרדי ממשלה - - -

וחברות ממשלתיות.

יש עליהם חובה דומה. זה היה בדיון בוועדת חוקה, זה קשור גם לחרדים - - -

לא, אבל אני אגיד לך למה זה לא קשור לחרדים, כי 5% זה אך ורק לאנשים עם מוגבלויות. אני לא מדבר פה לא על חרדים ולא על ערבים ולא על שום דבר, יש להם פוליטיקאים, אני מדבר פה אך ורק על אנשים עם מוגבלויות, רק להם יש 5%.

רגע, אני רוצה לומר משהו, שהייתה לנו הצעה בוועדת חוקה שהסנקציה תהיה לא לאשר מינויים, להקפיא איוש תקנים במשרדים האלה, ואז זו סנקציה רצינית, אם אתם לא ממנים את האחוז שצריך, אבל לא העברנו את זה ברמה של ממשלה וצריך לחשוב אם אנחנו רוצים לייצר סנקציה אחר לרשויות מאשר למשרדי הממשלה, יש בזה משהו מאוד לא הוגן. אני רק אומרת את זה, אין לי פה עמדה, אני רק אומרת שזה עניין גם לחשיבה.

אני חושב שרשויות מקומיות יכולות לחולל שינוי הרבה יותר גדול ממשרדי ממשלה. 257 רשויות, אם הם יעמדו ביעד השינוי יהיה הרבה יותר משמעותי. ואני לא חושב שצריך סנקציה כזו חריפה, מספיק שהם יצטרכו רק לקבל אישור ממשרד הפנים על יתר המשרות, לא למנוע מהם תקנים, אבל שהם יצטרכו ללכת כל פעם עכשיו להיטרטר למשרד הפנים עד שהם יאיישו את זה.

בואו נבין מאיפה יכול להיות הפער שכרגע קיים בין – קודם כל יש 60% מהרשויות שעומדות.

זה הרבה יותר ממשרדי הממשלה.

תעשו על משרדי ממשלה, תעשו על חברות ממשלתיות ואחר כך תהיה עלינו ביקורת, אחר כך תגידו שאנחנו לא בסדר.

אנחנו לא ועדת חוקה אנחנו כרגע בפיקוח על השלטון המקומי.

לא, זה בסדר, אז קודם כוועדה שמתעסקת ברשויות מקומיות כשמסתכלים במבט-על אז אפשר לראות שהרשויות המקומיות הרבה יותר בסדר מכל השאר. אז איך אומרים? לא צריך לבוא ולהגיד שבגלל שאתם בסדר אז עכשיו אנחנו נעשה כל מיני דברים.

לא, הבעיה היא ש-60% זה מספר שהוא לא עולה.

רגע, דקה, שנייה. עכשיו, יש כל מיני בעיות אובייקטיביות לאייש. לצורך העניין, קודם כל מספר המשרות שבכלל יוצאות למכרזים ברשות מסוימת בשנה מסוימת. לא כל הרשויות יוצאות באין סוף מכרזים באותה שנה. אז אם לא יצאתי בשנה מסוימת, נניח לצורך העניין מטולה, במטולה יש שבעה עובדים, אני עכשיו צריך 5% מזה, אוקיי, אז עכשיו אין אף משרה - - -

אבל הבחינה, חמי, מול כלל העובדים ברשות, אנחנו לא מדברים כל הזמן רק על מטולה.

לא, במטולה יש חמישה עובדים.

אנחנו מדברים גם על ירושלים שהיא עם 10,000 עובדים.

רגע, בסדר, אני בטוח שירושלים עושה רבה מאוד פעולות בשביל לקלוט אנשים והיא קולטת, ואם תראו כמה יש עובדים שם אתם מניח שזה יהיה בסדר.

היא לא עושה טובה, היא חייבת.

זה בסדר, לא אמרתי שהיא לא חייבת, רק הם עושים את הפעולות. שם יש בעיות אובייקטיביות, אחת, אם אתה לא יוצא למכרזים כי עובדים לא פרשו או לא קיבלת עוד תקנים או כי היישוב לא גדל, אז המצב יכול להיות גם שנים ככה.

וגם על עיריית ראשון לציון שנמצאת ברמה בינונית בעמידה שלה ויש לה מאות עובדים.

אני מציע, עירייה שלא תעמוד ביעדים כשהיא רוצה אישור למכרזים אחרים היא תצטרך מכרז מכרז ללכת למשרד הפנים להיטרטר.

ומה בדיוק יקרה? משרד הפנים לא יאשר - - -

לא, הוא יעקוב.

בואו, למה אנחנו צריכים - - -

משרד הפנים ישאל אותם למה הם לא עומדים ביעד.

רבותיי, סליחה. אתה יודע שאני חושבת שהנושא הזה הוא מאוד מאוד חשוב, אבל אנחנו לא יכולים לכלות את זמן הוועדה על זה.

אין בעיה, אז - - -

אנחנו לא נכניס פה סנקציה, אבל אנחנו נשנה את הניסוח ל'ייעד', לא 'רשאי' ואתה מוזמן להמשיך לעקוב אחרי הנושא הזה ולהטריד את מבקר המדינה ואת כל מבקרי הרשויות.

וגם את ועדת הפנים, מי שיישב פה בראש יקבל הטרדות.

למעשה מה שהסעיף הזה יגיד, בעקבות השינוי שאת אומרת, שראש הרשות יהיה חייב לייעד משרות לגבי עובדים שזכאים לייצוג הולם בכלל, לא רק לגבי מוגבלויות, במקרה שהן אינן מיוצגות באופן הולם בקרב עובדי העירייה. זאת אומרת אם אין ייצוג הולם לאוכלוסייה ספציפית באותה רשות מקומית אז תהיה חובה לייעד משרות לאותה אוכלוסייה.

אפשר להציע הצעה? אולי להציע חובת דיווח לוועדת הפנים?

יש חובת דיווח היום גם, היא קיימת.

ההצעה הייתה למחוק את המילה 'רשאי' ואני חושב שזה נותן פתרון ראוי.

ועדת הפנים עושה על זה מעקב?

לא, ועדת העבודה עושה.

יש חובת דיווח במסגרת החוק לשוויון הזדמנויות.

עזבי, תהלה, אני מבקשת להתקדם. תודה.

בהמשך של עמוד 4 זה תיקוני נוסח בעקבות הדיונים.

והגענו לזיקה הפוליטית, שאני חייבת להודות שהיום בדיוק קראתי כתבה שהדליקה אצלי עוד פעם את העניין הזה של הזיקה הפוליטית. בדה-מרקר זה היה.

אנחנו קוראים רק 'הדרך'.

אני רק אזכיר לוועדה שלגבי נציגי ציבור שיושבים בוועדת הבחינה, ההכרעה של הוועדה הייתה להתייחס לזיקה פוליטית משמעותית ולחבר מועצה או לעובד שהוא באחת משתי הדרגות הגבוהות ביותר באותה רשות מקומית.

אתה רוצה להקריא את הנוסח כמו שהוא עכשיו ותגידו לי אם יש עוד למישהו – אנחנו בסעיף 7, עמוד 5 למעלה.

כרגע הנוסח המקורי שהונח בפני הוועדה היה שמועמד יצהיר על מידע בדבר עיסוקיו, תפקידיו, ענייניו האישיים העלולים לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים ובכלל זה זיקה פוליטית, כלכלית או אישית. אז אמרנו שצריך א', להגיע זיקה פוליטית, כלכלית או אישית למי ולגבי נציגי ציבור הצענו שזה יהיה לראש המועצה, לחבר מועצה, או עובד שהוא באחת משתי הדרגות הגבוהות ביותר. ולגבי זיקה פוליטית לגבי נציגי ציבור הוועדה החליטה לכתוב זיקה פוליטית משמעותית.

נכון, כשלא הייתה לנו הגדרה מדויקת, נכון?

נכון. השאלה אם אתם רוצים לאמץ את אותו הסדר גם כאן.

צריך להגיד שבניגוד לנציגי ציבור, ששם זה פוסל אותם מלשבת בוועדת הבחינה, לגבי מועמד זה לא פוסל אותו כמובן מלהתקבל לאותה משרה, הוא פשוט צריך להצהיר על עצם קיום הזיקה.

ולא נדרשים כישורים מיוחדים.

אני רציתי להתייחס לקרבה המשפחתית. על זה גם דיברתי במפגש הקודם, יש דמוגרפיה קצת שונה ביישובים הערביים, בכפרים במיוחד הקטנים, שם יכולה להיות חמולה אחת וההגדרה כאן של קרבת משפחה היא שונה מהגדרתה ביישובים יהודיים. אני ביישוב שלי יש שלוש משפחות שהן הכי גדולות ולכל אחד יש קשר משפחתי. צריך לפרט כאן ולהגדיר מה זה קרבה משפחתית ולא לפגוע באנשים שהם מקצועיים ומגיע להם להיות בתפקידים במועצה המקומית או בעירייה וצריך לתת את הדעת על זה. זו אוכלוסייה אחרת ומאפיינים אחרים.

העניין הוא שאיך אנחנו יכולים להתחיל להיכנס להגדרות האלה?

אח זה קרוב משפחה, נכון?

נכון. פה אמרנו מדרגת בן דוד.

לא, אמרנו שנפרט את זה, נגדיר את זה.

רק שנייה, אני מבקשת שנטפל בסעיף סעיף. אני רוצה שנגמור את הסיפור של הזיקה הפוליטית.

משמעותית. אנחנו אישרנו. לדעתי לא הייתה התנגדות.

רק שנייה, עמרי בן צבי מבקש להתייחס לסוגיית הזיקה הפוליטית, בבקשה.

שלום, בוקר טוב. אנחנו סבורים מנקודת המבט שמלווה את הנושא של מינויים ושל זיקות פוליטיות בצורה רוחבית בהרבה הקשרים, אנחנו חושבים שהמונח זיקה פוליטית משמעותית הוא בעייתי מאוד ואנחנו מאוד מבקשים מחברי הוועדה לא להשתמש בו.

אז מה אתה מציע?

תגדיר לנו מהי זיקה פוליטית ואז נדבר.

סליחה?

מה אתה מציע?

תגדיר מה זה זיקה פוליטית.

אז אני אסביר ברשותכם למה בדרך כלל מתכוונים כשאומרים זיקה פוליטית. הביטוי זיקה פוליטית הוא מונח מאוד שגור ומקובל בדברי חקיקה שעוסקים בנושא הזה, הדוגמה המרכזית זה בחוק החברות הממשלתיות, אבל יש דוגמאות נוספות, זה לא מונח שאנחנו מחשיבים אותו כמאוד עמום, יש עליו פסיקה, יש עליו הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, אנחנו עוסקים בו בדרך קבע. אולי אני אתן לכם כמה דוגמאות רק כדי לסבר את האוזן.

אתה יכול לפרט לנו את ההגדרה של המושג הזה על פי הפסיקות? מה זה אומר? בדיוק היו פה ויכוחים, האם בן אדם שתלה שלט בקמפיין של מועמד ייחשב כבעל זיקה פוליטית?

אדם שעשה חוג בית לשלושה מועמדים במקביל.

כן, בדיוק.

אז לגבי הדוגמה הזאת, לא, התשובה היא שככלל, צריך לראות כל מקרה לגופו, אבל ככלל בטח שתליית שלט לא מהווה זיקה פוליטית, גם חברות במפלגה לא מהווה זיקה פוליטית בדרך כלל, גם היכרות קודמת עם אדם שהוא אדם פוליטי לא מהווה זיקה. צריך להיות מישהו שהוא בתוך מנגנון מפלגתי באופן משמעותי כדי לייצר זיקה פוליטית, וגם אז, אם למישהו לדוגמה יש זיקה פוליטית והוא הפסיק להיות חבר מרכז, לדוגמה, הזיקה הפוליטית מתנתקת אחרי איזה שהיא תקופה, בדרך כלל בין שנה לשלוש.

כל מה שאתה אומר בפרקטיקה לא קיים, רחוק מהמציאות, מזרח ממערב, אנחנו חיים בתוך עמנו. אין יועץ משפטי שחוזר על האמירות שלך, אין. אל תשכח שיש 257 רשויות בישראל, 257 יועצים משפטיים וכל אחד ייתן עמדה אחרת. העמדה שלך היא עמדה רכה מאוד, פשרנית מאוד, כדי לשכנע אותנו להוריד את המילה 'משמעותית', אבל בפרקטיקה זה לא קורה.

העמדה שלי, אני משקף לכם את הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, הן כתובות והיועצים המשפטיים של הרשויות מכירים אותם. זה לא עמדה פרסונלית או משהו כזה, זו עמדה שמשוקפת בפסיקה.

הנייר סופג הכול.

זה היום יום שלנו, זה לא עמדה רכה במיוחד שמוצגת כאן, אלא זו העמדה הפרשנית הרגילה שלנו. אם אתם רוצים אני יכול להקריא לכם ממש מהנחיית היועץ המשפטי בנושא הזה, זה טקסט שהוא מפורסם באינטרנט והוא קיים, זה משהו שאנחנו מכירים. לעומת זאת הביטוי זיקה פוליטית משמעותי הוא מבחינתנו ביטוי חדש, הוא עמום מבחינתנו. אם כבר יש חשש לגבי איך מפרשים ביטויים, את הביטוי הזה אנחנו עדיין לא יודעים לפרש, הוא ייצור הרבה חוסר ודאות, לדעתנו, וחוסר קוהרנטיות בין התקנות האלה ובין נורמות אחרות בחקיקה ובתקנות. זה ייצור בניות פרשנות.

לא נראה לנו שאם בכל דברי החקיקה רשום זיקה פוליטית, אנחנו לא חושבים שיש איזה שהיא סיבה מיוחדת שרק פה בתקנות האלה יהיה רשום זיקה פוליטית משמעותית. זה ייצור, לדעתנו, בעיה בתפיסת הרוחב של איך אנחנו בוחנים זיקות.

ומעבר לזה, אני רוצה להזכיר, אני מניח שזה דבר מוסכם וכל חברי הוועדה גם רוצים לקדם אותו, המטרה בסופו של דבר היא למנוע מצב שאנשים מתמנים בגלל קשרים ולא בגלל כישורים והביטוי זיקה פוליטית מהניסיון שלנו עם הפסיקה ועם הנחיות היועץ הוא כן מוצלח במובן הזה והוא מצליח להוות חסם. כמו שאני אומר, הוא באמת לא חסם נמוך מאוד, בטח לא מי ששם איזה שהוא שלט בגינה שלו או משהו כזה ואפילו לא חבר מפלגה, הם לא מהווים אנשים שיש להם זיקה פוליטית.

תשאל אותו על התורם.

לצערי לא הצלחת לשכנע, אותי בכל אופן. אני גם מחייב את הנחיות היועץ, עם כל הכבוד - - -

אתה רוצה להקריא לנו אותן?

זה הנחיית יועץ 6.5000, אם תרצו למצוא אותה באינטרנט, היא זמינה באינטרנט. אני אמצא ואני אקריא לכם, אין בעיה.

אז תמצא ותקריא, בבקשה.

לא, זה מולי, אני רוצה למצוא את החלק שאני רוצה להקריא לכם: אינדיקציה לקיומה של זיקה כאמור יכול להיות כאשר מועמד כיהן או מכהן במשרה שלפי טיבה מסתבר ממנו חשש לקרבה או לזיקה פוליטית, כגון היותו של אדם יועץ או עוזר לשר במשרדי הממשלה, עבודה משותפת קרובה בפעילות מפלגתית עם שר משרי הממשלה, מתן שירות לקידום עניינו הפוליטי של שר במשרדי הממשלה. לעניין קיומה של זיקה פוליטית - - -

סליחה שאני עוצר אותך, אני כראש מטה של שר, חלים עליי כל הנחיות התקשי"ר, אוסרים עליי באיסור חמור לעסוק בעיסוק פוליטי, אם אני חס וחלילה מתבטא התבטאות פוליטית פומבית אני יכול לעמוד לדין משמעתי על ידי הנציבות ובסוף אתם קוראים לי בעל זיקה פוליטית. אתה מבין את האוקסימורון? זה דבר והיפוכו מובנה. אני לא יכול לעסוק בזיקה פוליטית לפי הנחיות תקנון שירות המדינה, אני מנוע, כי אני נקרא יועץ מקצועי, אני לא יועץ פוליטי. יש לשר יועץ פוליטי ויש לו יועץ מקצועי, ובאותו רגע שאני הופך להיות יועץ השר, נותן לו שירות מקצועי, מגיע כמשפטן, כעורך דין, עושה עבודה מקצועית ונאסר עליי לעסוק בעיסוק פוליטי, אני בעל זיקה פוליטית. אתה יכול להסביר את זה?

כן, אבל אמרת ראש מטה.

יועץ, ראש מטה, היינו הך. גם על ראש מטה זה חל באותה מידה.

אבל ראש מטה הוא משרת אמון.

גם יועץ שר במשרת אמון. נאסר עליו בתקשי"ר - - -

אבל ברור שמשרת אמון היא בעלת זיקה פוליטית.

שנייה, אבל נאסר עליי בתקשי"ר לעסוק בכל עיסוק פוליטי, להתבטא התבטאויות פוליטיות. יועצי שרים שהתבטאו בתקשורת התבטאות פוליטית הועמדו לדין משמעתי, ואני מכיר את זה, על ידי נציבות שירות המדינה, ובאופן אוטומטי אני הופך להיות בעל זיקה. אני מבין שיש לי זיקה פוליטית ואני מבין בסופו של דבר, כולם מבינים למה כלה נכנסת לחופה וכולם מבינים שיש לי זיקה, אבל עדיין בסופו של דבר בגישה הזו אתם יוצרים מצד אחד איסור מוחלט על כל התבטאות פוליטית, זיקה פוליטית, ומצד שני קוראים לזה בעל זיקה פוליטית. לכן יש לכם כרגע עמימות מוחלטת.

אני עובר תוך כדי הדיון על החלטת היועץ, ישנה עמימות מוחלטת ועוד לא הוגדר, לא בפסיקה ולא במקומות אחרים, הגדרה ברורה מהי הזיקה הפוליטית הטהורה הפוסלת. הדבר הזה ניתן לשיעורין. אין לי ספק שצריך למנוע השפעות של זיקה פוליטית מתהליכי קבלת החלטות, אבל כשאנחנו מדברים עכשיו על נציג ציבור, וזה עלה, אגב, על ידי חבר הכנסת איתן גינזבורג, לא על ידינו בכלל, שנציג ציבור קיים חוג בית לפני הבחירות לשני מועמדים, הוא התלבט בין זה לזה ועשה אצלו בבית חוג בית והעלה לפייסבוק תמונה של זה ושל זה. אני אומר לך בוודאות מוחלטת, לא יהיה יועץ משפטי אחד שיאפשר לו להיות נציג ציבור. הפכו את הפוליטיקה למוקצה, זאת אומרת כל מי שמתקרב - - -

כאילו אתה רוצה שמשרת אמון - - -

לא, אני לא רוצה, אני רוצה הגדרה. זה מה שאני רוצה, ואין הגדרה. אני רוצה הגדרה, תגדירו לי. אי אפשר לתת את דברכם לשיעורים של 257 יועצים משפטיים בכל רשות. אגב, יועץ משפטי של רשות לא כפוף ליועץ המשפטי לממשלה, זו פסיקת מחוזי לאחרונה, הוא יכול לתת חוות דעת למרות עמדת היועץ המשפטי לממשלה, הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה. תבין את המשמעות של זה. אנחנו מייצרים כאן בעצם מאות - - -

אנחנו גם לא רוצים שהיועצים המשפטיים יתעסקו כל היום בלתת חוות דעת, יש לנו עוד כמה דברים לעשות חוץ מאשר - - -

תביאו הגדרה ברורה, אדרבא.

אני רוצה לשאול משהו כמי שלא משפטנית. אתה חושש שזה שאנחנו מוסיפים את המילה 'משמעותית', שזאת הייתה הגישה שלנו בדיון הקודם זה כיוון שאין לזה תקדים במה שאתם כאילו הוצאתם ובהתייחסות של היועץ המשפטי וזה יוצר לכם בעיה, אבל אם, לפי מה שמשה ארבל עכשיו אומר, שזה מנותק מהיועץ המשפטי, אז זה לא צריך להשליך עליכם בכלל.

לא, הבעיה היא לא בלייצר עבודה, אנחנו דואגים לקוהרנטיות של הדין שלרוב הוא קובע באופן רוחבי שזיקה פוליטית היא מספיקה כדי לייצר את הקושי. כמו שאמרתי, יש על זה פסיקה והעמדה שאנחנו מציגים היא דווקא עמדה שאומרת שלא כל פעילות פוליטית מייצרת זיקה פוליטית, וגם החוק אומר את זה, לא רק הנחיית יועץ. חוק החברות הממשלתיות אומר את זה במפורש.

אז זה בדיוק מה שהמחוקק מציע.

הוא אומר, לדוגמה, שלעניין זה לא יראו בחברות במפלגה כשלעצמה זיקה אישית או פוליטית. עכשיו, זה נכון שהמונח זיקה פוליטית מטבעו יש בו דרגה מסוימת של עמימות, הרבה מונחים לצערנו כרגע אי אפשר אי אפשר להגדיר אותם בצורה חד חד ערכית, אבל גם המונח זיקה פוליטית משמעותית הוא לא מוגדר, אין לו הגדרה ולא מוצעת לו הגדרה כרגע ואני בספק אם אפשר לתת לו הגדרה. הוא גם מייצר הרבה הרבה עבודה ליועצים משפטיים של רשויות מקומיות.

נכון, כל הבעיה זה שאי אפשר להגדיר.

וגם חוות הדעת ימשיכו לצאת בנוגע לשאלה האם היא זיקה פוליטית משמעותית או האם היא זיקה פוליטית. העניין הוא לא חוות הדעת, היועצים המשפטיים יודעים לעשות את זה, השאלה היא מהותית, האם אין די במונח זיקה פוליטית שאנחנו מהניסיון שלנו חושבים שהוא כן מונח מוצלח, יש לגביו הרבה יותר פסיקה, הוא מוסדר הרבה יותר, יש דוגמאות מתי כן ומתי לא, לגבי זיקה פוליטית משמעותית הוא מין מונח חדש שגם ייצר חוסר קוהרנטיות וגם לגופו של עניין הוא נראה לנו מצמצם יתר על המידה.

עמרי, בסדר. עינב פרץ, איגוד המבקרים, רואת חשבון. ביקשת להתייחס.

בוקר טוב. אני שוב רוצה לחזור להצעה שאנחנו הצענו בנושא הזה, שזיקה פוליטית לא תוגדר בתוך התקנות עצמן, אלא בתוך השאלונים שמופנים למועמדים ולמועמדים לנציגי ציבור. אני חושבת שזה די מוגדר בתקנות של נציגי העירייה בתאגיד עירוני ואנחנו לקחנו את זה משם וצריך פשוט לאמץ את זה. ברגע שזה יהיה באותו נוסח בשני המקומות. אני מסכימה בנושא הזה עם נציג משרד המשפטים שזיקה פוליטית משמעותית זה שוב פעם מכניס אותנו לרמה מסוימת ועוד פעם פרשנויות כאלה ואחרות. אם נישאר בזיקה הפוליטית, לא נכניס את ההגדרה כמו שהיא לתקנות אלא נכניס אותה לשאלונים כפי שמתבצע בתאגידים עירוניים אני חושבת ש - - -

זה בדיוק מה שאנחנו רוצים, אנחנו רוצים לאתגר אתכם בהגדרה. זו המטרה בדיוק באירוע הזה. אתם בורחים מהתמודדות עם שאלה. אנחנו גם בדיון הקודם שאלנו את נציגי היועץ המשפטי לממשלה, תגדירו אותם, ברחתם. נציגת ייעוץ משפטי של משרד הפנים אמרה, ביושר, אין לי הגדרה ברורה לזה. זה נאמר לפרוטוקול. אנחנו בכוונה מאתגרים אתכם כדי שתיתנו לנו בהירות. אם אין לכם בהירות אז תתמודדו עכשיו עם ההשלכות של 'משמעותית'. אנחנו צריכים בהירות. אנחנו נותנים כאן תקנות, זה חקיקת משנה - - -

הבהירות תגיע ממענה לשאלות שהן מפורטות, זה כן מפורט בשאלות האלה.

אז יצטרכו להתמודד מול זיקה משמעותית.

השאלות תגענה ליועצים משפטיים במקום, כל אחד ברמה אחרת.

אני דווקא אוהבת שאנחנו מכניסים פה חידוש, התייחסות חדשה, ולכן ברשותכם אנחנו נשאיר את הזיקה הפוליטית משמעותית.

אתם רוצים לאמץ את אותה הגדרה גם לנושא של המועמד?

דרך אגב, זה נכון גם לעניין כלכלית ואישית. זה אותו דבר.

למועמד זה רק דיווח, שידווח.

לא, לא.

לא, כלכלית ואישית אנחנו רוצים בכלל לא. מי שעשה איתו עסקים, יש כאן נראות ציבורית גם. זה לא משהו שקשה להגדיר אותו גם.

אני אמרתי שבעניין של המועמדים זה שונה כי להבדיל מנציגי הציבור, ששם אמרנו שהזיקה הפוליטית מונעת ואז הוספנו את המשמעותית, לגבי מועמדים הזיקה הפוליטית לא מונעת.

למועמד זה לא מונע, נכון. הוא יכול להיות מועמד, אבל הוא צריך כישורים מיוחדים.

לא, לא, לא, הוא לא צריך.

על מה אתם מדברים?

הוא צריך רק להצהיר - - -

רק להצהיר.

רק הצהרה.

זה לא פוסל אותם.

אז אין בעיה.

אין מקום לכתוב רק משמעותי.

אז אין בעיה, אם זה רק הצהרה.

עוד פעם, זה כן בעיה. עכשיו אני המועמד, עכשיו אני אזרח שקיבלתי טופס, עכשיו אני צריך למלא את הפרטים, יש לי טופס שאני צריך למלא. אני יודע לענות על השאלה אם יש לי זיקה, מה בדיוק הזיקה הפוליטית שלי?

ואם יגידו לך משמעותית אתה תדע?

בסופו של דבר יש פה אזרחים שצריכים למלא טופס.

אתה תצהיר והיועץ המשפטי של הרשות יחליט. בשביל זה יש יועץ משפטי של רשות. היועץ משפטי של הרשות יקבע.

אם הייתי היועץ, אבל אני לצורך העניין נתתי לו, כמו הדוגמה של חבר הכנסת גינזבורג, נתתי לו לפני חמש שנים, הייתי עורך דין, עשיתי לו עסקה למכירה של דירה.

נו, אז אתה אדם סביר ולא תצהיר על זה.

לא יודע, עוד פעם, אני עורך דין, לא כל מי - - -

אתה לא אדם סביר.

אני לא אדם סביר, אני עורך דין, זה נכון. מה לעשות? מסכים להגדרה. אבל צריך לזכור שלא כולם עורכי דין, לא כולם משפטנים, ורוב האנשים שניגשים למכרזים, הם בכלל לא יודעים מה לעשות עם הדבר הזה.

אז מה אתה מציע?

שהוא ימלא את הטופס והיועץ המשפטי של הרשות - - -

לא יודע מה הוא ימלא. מחר יגידו לו: סליחה, אתה חשבת שאין לך זיקה פוליטית וכתבת לא, למה? כי זה מה שהבנת.

בסדר, אבל יש זיקה אישית וכלכלית, נתתי לו חוות דעת שמייצרת בינינו זיקה אישית?

אני אומר, לא חמי עורך הדין ניגש, עכשיו יוסי או חנה, והביאו להם שאלות, אחת השאלות היא האם יש לך זיקה פוליטית לראש הרשות, לחבר מועצה, לאחד משני זה. הוא מסתכל על זה, דוגרי, לא יודע איך לאכול את זה בכלל.

אוקיי, אם הוא לא יודע, בוא נגיד ככה, יש להניח שמועמד סביר - - -

זה קצת, איך אומרים?

במקרה של מועמד המטרה היא שקיפות. אם המועמד, גם אם הוא תרם 100 שקל והוא חושב שזה יוצר לו זיקה, והוא יכתוב שהוא תרם 100 שקל למועמד פלוני בבחירות אז הוא יכתוב את זה.

זה לא יפגע בו.

וכמו שאמרה עורכת דין אמיר זה לא פוסל אותו.

לא רק שזה לא פוסל אותו, גם לא נדרשים ממנו כישורים מיוחדים. זאת אומרת גם אם הוא טעה וכתב משהו שהוא לא משמעותי.

ומחר יהיה בעיתונות המקומית שמינו את מוישה לתפקיד של שרת בבית הספר והוא תרם 100 שקל לראש העיר ובגלל זה מינו אותו. נו באמת, אתם צריכים לראות איפה אנחנו חיים.

אנחנו לא רצינו להכניס, הנושא הזה של הזיקה הפוליטית אנחנו הכנסנו את זה רק בנושא של נציגי ציבור.

לא, גם של המועמד, אבל השאלה היא מה המועמד צריך להצהיר כשהוא מגיש מועמדות. הוא צריך להצהיר, כמו שדיברה חברת הכנסת סונדוס, על קרבה משפחתית, הוא צריך להצהיר על מצבים של ניגוד עניינים.

איך אנחנו פותרים גם את הסוגיה של הקרבה המשפחתית שהיא העלתה?

תיכף נדבר על זה, אבל קודם תחליטו בעניין הזיקה.

אני חושב שהאינטרס הציבורי זה שתהיה שקיפות מלאה ובמועמד לא לשים משמעותי. גם אם יש לו חשש רחוק לזיקה פוליטית שיצהיר על זה. מה נפסיד שנדע מזה?

זה לא פוגע.

אם זה לא פוגע בו שיגיד את האמת.

ומהניסוח הזה זה לא ברור?

לא, המשמעות היחידה לגבי מועמד זה שהוא צריך להצהיר על העניין, זה הכול. להבדיל ממקומות אחרים שכאשר קיימת זיקה פוליטית נדרשים ממנו כישורים מיוחדים.

ואז יעשו מזה צימעס, גם קיבלו אותו לעבודה לתפקיד של שרת ויעשו מזה צימעס.

שיעשו, מה? אבל האינטרס של הציבור לדעת.

אתם חיים יותר טוב ממני את הפוליטיקה, אני לא פוליטיקאי, אמרתי, אני כולה עורך דין, אתם חיים את הפוליטיקה קצת יותר טוב ממני, אתם מכירים את הצימעס שעושים מכל הדברים האלה.

אני מעדיף שהמועמד יגיד את זה מאשר איזה תחקירן בעיתון ימצא את זה. שיגיד את האמת, שישים אותה על השולחן. אם יש לו מה להסתיר - - -

שקיפות היא גם ערך.

לא שלמישהו יש מה להסתיר, אם יש למישהו זיקה משמעותית - - -

התקנות האלה באות בהחלט לגלות את ערך השקיפות.

מה עשו 50 שנה עד היום?

עשו מינויים פוליטיים.

עשו מינויים פוליטיים, בדיוק, בשביל זה אנחנו עושים את התקנות האלה.

נכון, בהחלט, ולכן באה הוועדה לגלות את ערך השקיפות.

מה ההחלטה?

אם אתם רוצים שהוא יצהיר - - -

אני הצעתי שבנציג ציבור משמעותי, במועמד הצעתי ש - - -

בנציג ציבור הכנסנו משמעותית.

ופה להשאיר זיקה פוליטית ככה.

פוליטית, כלכלית או אישית לראש המועצה, חבר מועצה או - - -

ראש הרשות.

כן, כמו שאמרנו. בסדר. עכשיו בואו נפתור את הסוגיה שחברת הכנסת סאלח דיברה עליה, הקרבה המשפחתית ברשויות הערביות. איך אנחנו פותרים את זה?

גברתי יושבת הראש, בנושא של קרבת המשפחה זה נושא שמשרד הפנים בהחלט מודע לו, נדרש אליו.

אתם יכולים היום בתקנות לאפשר שגם מועצות מקומיות - - -

זה לא נושא שאנחנו יכולים לפתור בתקנות.

לא, אבל יש הבדל ברשויות הערביות, ברשויות בכלל, בין תקנות העיריות לבין מועצות מקומיות. אנחנו רוצים להחיל על המועצות המקומיות את הדין החל בעיריות.

חבר הכנסת ארבל, זה לא משהו שאפשר לעשות בתקנות אלא בחקיקה ראשית. משרד הפנים כרגע עורך עבודת מטה בעניין הזה יחד עם הלשכה המשפטית כדי ללמוד את הנושא ולהיערך לזה. אנחנו בהחלט ניערך לזה.

ואז זה יבוא בתור מה?

בתור חקיקה ראשית שאנחנו ניערך אליה, אבל זה לא נושא שיכול לבוא לידי ביטוי בתקנות, כי זה פשוט לא המקום המתאים מבחינה חקיקתית. היועץ המשפטי של הוועדה יכול להתייחס לזה יותר טוב ממני.

זה דורש חקיקה ראשית.

תומר, אתה רוצה להתייחס?

לא.

בסדר, אז נמשיך הלאה.

עדיין בעניין של הזיקה הפוליטית צריכים לרשום למי.

אמרנו, ראש הרשות, חבר מועצה או אחד משני - - -

אבל אתם מסכימים שהמצב במועצות המקומיות הוא לא סביר, בפרט ברשויות הערביות? שיש לך רשות מקומית אחת שמורכבת משני שבטים.

אמרתי שאנחנו עורכים עבודת מטה כדי ללמוד ולשנות את המצב.

טוב, נעבור הלאה.

בעמוד 6 יש שני תיקוני נוסח בעקבות ההחלטות. אני רק אקריא, בתיקון תקנה 7 יש נוסח טיפה שונה ממה שמופיע מולכם.

רגע, רק שנייה, נעמה רוט, את רוצה להתייחס לקרוב משפחה למרות שכאן אמרו נציגי משרד הפנים שזה יעבור לחקיקה ראשית ואנחנו לא נוגעים בזה פה?

לא, רק רציתי להזכיר שביקשנו להגדיר במפורש את החקיקה שזה מפנה אליה בקרוב משפחה ואני רואה שהנוסח פה פשוט לא מעודכן לפי מה שביקשנו.

כן, אנחנו נפנה להגדרות השונות בהתאם לרשות המקומית ואנחנו נפנה לסעיף הרלוונטי לפקודת העיריות ובצו הרלוונטי של המועצות המקומיות.

אוקיי, בסדר.

אני רק אקריא, בתיקון תקנה 7 זה לא הנוסח שמופיע לפניכם, כי קיבלנו הערה ממשרד המשפטים שאנחנו נקדם אותה: בתיקון תקנה 7 לתקנות העיקריות המילים "או בשירות המדינה" – יימחקו, ובסופה יבוא "כפי שמנחה משרד הפנים באוגדן תיאורי תפקידים למשרות ברשויות המקומיות שמתפרסם באתר האינטרנט של המשרד ומתעדכן מזמן לזמן".

הסעיף הזה מתייחס לאמות המידה ותנאי הסף במכרזים והוא אומר שככל האפשר הם יעשו לפי הנהוג ברשויות המקומיות והתוספת היא כפי שמנחה משרד הפנים באוגדן תיאורי התפקידים.

אני עובר לעמוד 7, זה סעיף שאנחנו הוספנו לבקשת הוועדה. הקלות במבחנים לעולים חדשים שלא שולטים בשפה העברית. אני אקריא את הנוסח שאנחנו מציעים, הוא נוסח שדומה למה שקיים בשירות המדינה בשינויים מסוימים.

הקלות במבחנים 11ב.
(1) מועמד שנתקיימו בו כל אלה, רשאי ראש הרשות המקומית להורות לגביו כי ייבחן בשפתו, למעט בבחינה בידיעת הלשון העברית, או שתינתן לו תוספת זמן במבחן:
(1) במועד המבחן טרם מלאו עשר שנים בסך הכול לישיבתו בישראל;
(2) רכש מחצית או יותר משנות לימודיו מכל סוג מחוץ לישראל ובשפה זרה;
(3) ידיעת הלשון העברית על בוריה איננה דרישה מהותית של המשרה שאליה הוא מבקש להתקבל.
(2) על אף האמור, לגבי מועמד שלא התקיימו בו התנאים האמורים בתקנה זו, רשאי ראש הרשות להורות לגביו כי ייבחן בשפתו או שתינתן לו תוספת זמן כאמור, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

בשירות המדינה זה גם ברשות או שזה חובה?

זה תמיד רשות.

זאת אומרת אין חובה לתת להם את זה.

לא.

מתי סעיף (ב) אמור להתקיים?

אם הוא עכשיו רק עשר שנים וחודש בארץ, אז לא מתקיים התנאי של עשר שנים, אז יכול ראש הרשות במקרה הספציפי - - -

יהיה לו איזה גרייס של שיקול דעת.

אבל זה בסוף מאוד פתוח.

מטעמים מיוחדים, צריך טעמים מיוחדים.

בואו נתקדם. עמוד 8.

בעמוד 8 במקום שלוש שנים אמרנו ארבע שנים, וזה בהתאם להחלטת הוועדה.

יש עוד דבר אחד קטן שסוכם בפעם הקודמת, שיהיו לפחות שלושה נציגי ציבור וזה נשאר חמישה, בתקנה משנה (ב). אני אזכיר, מדובר על הרשויות הקטנות, יש בעיה למצוא. שלא מחר נקבל דוח של מבקר המדינה שאנחנו לא עומדים בתקנות כי לא מצאו חמישה נציגי ציבור.

הייתה בקשה כזאת, לא היה סיכום כזה, אבל אם אתם רוצים לשנות אפשר. מה שתחליטו.

אנחנו לא הסכמנו לזה. אנחנו חושבים שגם ברשויות קטנות ניתן למצוא חמישה אנשים.

לא, זה לא התקבל. אני זוכר שהוא העלה את זה, חמישה אנשים להשיג גם במטולה אפשר.

כן, טוב, קדימה.

בעמוד 9 אמרנו שנציג השר בהרכב של שלושה, הוא מתווסף להרכב ולא יהיה במקום נציגי ציבור. הורדנו את עובד ברשות הגובלת, בעמוד 9 למטה.

בעמוד 9 דבר אחד שהוא טכני ומהותי. בתקנה משנה (ו), ראש הרשות לא יכול למנות עובד מדינה או עובד מרשות מקומית אחרת. אין לו סמכות, אין לו יכולת, איך הוא יעשה את זה בדיוק? מכוח מה הוא יכול להודיע לפקיד משרד הפנים שיבוא לשבת אצלו עכשיו בוועדה? אין לו סמכות כזאת בכלל.

כל מינוי בחברות בוועדת מכרזים, כידוע, נעשה בהסכמה. גם נציגי הציבור, אי אפשר לכפות עליהם להשתתף בדיון, זה הכול נעשה בהסכמה, כמובן שראש הרשות צריך לקבל את הסכמתו של אותו עובד.

לא, אבל פה הוא מדבר על השר.

כן, נציג השר. אם עובד המדינה לא מסכים אז ברור שהוא לא יכול להכריח אותו לבוא, אבל ברור שמדובר - - -

השר יכול להגיד לראש הרשות, במקום שאני אמנה תמנה אתה מרשות אחרת. איך הוא בדיוק עושה את זה?

פונה לרשות.

הוא פונה לרשות האחרת ואומר - - -

אה, פונה, מבקש, מתחנן, יורד, נו באמת.

כמו שעושים בשירות המדינה, כידוע לך.

הרי החשש הגדול של אדוני היה מזה שייתקעו מכרזים, אז מוצע פה פתרון שבאמת ישחרר את הפלונטר, מאפשרים להביא נציג שר כדי שנתקדם.

זה עבודת עמיתים, פעם אחת ראש רשות אחת מגיע לרשות אחרת והפעם השנייה ראש רשות אחר יגיע לרשות אחרת.

זה בשביל להקל על הרשויות המקומיות.

רק הערה לגבי סעיף 23(1), שכתוב בתקנת משנה (א) במקום 'ולא יפחת משלושה' יבוא 'לא יפחת משלושה ולא יעלה על חמישה' צריך לשנות את זה לשישה בגלל נציג ההסתדרות.

לא צריך לשנות את זה, כי אנחנו קבענו בסעיף הבא, שאנחנו תיכף נקריא אותו, שבכל הרכב, ולאו דווקא בשלושה או חמישה, זה יכול להיות גם בשבעה ויכול להיות גם בתשעה, אם יש הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי שאומר שיהיה גם נציג ארגון עובדים אז הוא נוסף לכל הרכב, אם זה הרכב של שלושה או של חמישה או של שבעה ולא משנה איזה הרכב.

עוד הערה טכנית אחת לעניין סעיף (ח)(2), בעמוד 9.

רגע, אנחנו רוצים להקריא את הסעיף של ארגוני העובדים.

זה עוד לפני זה.

הערת עליו בפעם שעברת, זה לא התקבל.

הערת את ההערה והיא לא התקבלה.

לא, בסעיף (ח)(2), דובר על ותק של שנתיים לפחות בתפקידו הנוכחי.

הוא העיר את זה בפעם שעברה.

לא, לא הערתי על זה.

מה אדוני מציע? מה הבעיה?

במקום 'הנוכחי' שיהיה 'בתפקידו'. כי אם לצורך העניין הייתי חמש שנים בעירייה אחת בתור ראש מינהל ועכשיו אני רק שנה ברשות חדשה באותו תפקיד של ראש מינהל, אז בתכלס יש לי שש שנות ניסיון, אם יגידו בתפקידו יפרשו את תפקידו באותו מקום. זה לא הנוכחי, זה צריך להיות 'בתפקידו' במקום הנוכחי.

אז אפשר בתפקידו, בדרגה הנוכחית.

לא, בתפקידו, לא צריך את המילה 'הנוכחי', ניסיון בתפקידו.

מה עמדתכם, משרד הפנים?

אין לנו התנגדות לזה.

אנחנו פשוט קבענו את זה כדי שזה לא יהיה עובד בתקופת ניסיון, שזה יהיה עובד קבוע.

אנחנו מוחקים את המילה 'הנוכחי'.

בעמוד 10 אני מקריא את הסעיף שמדבר על נציג ההסתדרות.

נציג ארגון עובדים, לא הסתדרות.

סעיף 10.

(12) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ו), נקבע בדין שהיה קיים ערב תחילתן של תקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים) (תיקון), התשפ"א-2020 –שזה התקנות האלה– בהסכם קיבוצי או בהסדר קיבוצי בכתב, כי בהרכב ועדת הבחינה למשרה מסוימת יהיה חבר נציג של ארגון עובדים, יתוסף הנציג כאמור להרכב ועדת הבחינה כחבר נוסף.

יש הערות על זה?

בתקנות 23(א) עשינו את התיקונים בהתאם להחלטת הוועדה לגבי ועדת בחינה שיש בה ארבעה חברים, אז המניין יהיה שלושה, שאחד מהם יושב ראש הוועדה, מניין חוקי, והודיעו שבעה ימים מראש בכל המקרים.

אנחנו ביקשנו את זה גם בסעיף קטן (א), זה גם היה הרעיון.

מה עם סעיף קטן (א)?

עוד פעם, שלושה חודשים, הזמנתי את נציג הציבור, נציג הציבור לא הגיע. זו הבעיה שהעלינו אותה בדיוק.

דיברנו על זה ארוכות בישיבה הקודמת.

ונאמר על זה בתנאי שהודעתי שבעה ימים מראש. גם בסעיף קטן (א) צריך להיות אותו דבר.

אבל זה מה שכתוב.

לא, הכול יש חוץ מסעיף קטן (א). בכולם כתוב חוץ מ-(א).

אז צריך לתקן גם ב-(א), בסדר. אתה צודק.

אתה צודק.

תודה.

ואז מה? 'מניין חוקי בישיבת ועדת בחינה מונה שלושה חברים' יהיה שניים?

כן, אם הוא לא הגיע אז התשובה היא כן, מה לעשות?

כן, אם הודיעו שבעה ימים לפני אז כן.

ונעשה מאמץ לתאם.

אנחנו עוברים לעמוד 13.

רגע, יש בעמוד 11, (ה) היה שם.

כן, שוב, לבקשתכם הורדנו.

את זה הורדנו, כן.

בעמוד 13, בתיקון תקנה 25.

אני חושב שיש הערה לפני 25 מאחת מחברות הכנסת.

איפה את רצית להעיר, ב-23(ו)?

23ב.

נמצא פה נציג משרד הדתות, חזקיהו סאמין.

יש פה נוסח, מאחר שהיושבת ראש ביקשה שאני לא אדבר באוויר, אז אני אציג את שתי ההצעות לשינוי ואז אני אשמח להתייחסות.

רגע, לא, לא.

מה לא? חשבתי שיש לנו בשורה של משרד הפנים בעניין העו"סים.

לא, זה עניין הרבנים פה.

שניהם חשובים באותה מידה.

כן, בסדר. לא, טוב, בסדר.

אל תדחק אותה לפינה, נו באמת. כבודם של רבני ישראל גבוה בעיניה.

אני מסכים.

אז יש פה בעצם שתי הצעות. אחת נוגעת למינוי רב יישוב, שמה שאני מבקשת להציע, שראש המועצה האזורית או נציגו הוא יהיה יושב ראש הוועדה. כמו שעושים במינוי רב אזורי לעשות גם במינוי רב יישוב. במקום המצב כרגע שבו רב אזורי יו"ר הוועדה הוא ראש היישוב וברב יישוב יו"ר הוועדה הוא רב אזורי. זה נראה לי לא הגיוני.

באופן כללי כל השינויים שלי מטרתם אחת והיא לחזק את הזיקה של המקום לבחירת הרב, שהרב ישקף את האופי של המקום ולא יהיה הצנחה מלמעלה, ואני לא רואה היגיון בין להבדיל פה בין רב יישוב לרב אזורי, למה ברב אזורי יו"ר הוועדה הוא ראש הרשות וברב יישוב יו"ר הוועדה לא יהיה ראש היישוב. זה נראה לי דבר די בסיסי ובאמת אני לא מבינה את ההיגיון שבהפרדה.

אני חושבת שהיא צודקת.

נמצא נציג משרד הדתות, חזקיהו סאמין.

אתם רוצים שאני אציג את השינויים?

כן.

השינוי השני, התחלתי ב-23ב, סעיף קטן (1). עכשיו אני בסעיף קטן (4), נציג ציבור מקומי של היישוב שאינו חבר הוועד המקומי שתמנה מליאת המועצה האזורית. זה תיקון ממש קטן, במקום המועצה האזורית יהיה מליאת המועצה האזורית כי הניסוח שמופיע ברב אזורי.

נציג ציבור מקומי של היישוב שאינו חבר הוועד המקומי שימנה המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת, במקום בהתייעצות עם ראש הוועד, בהסכמת ראש הוועד. זה על אותו היגיון, של חיזוק הזיקה.

עכשיו אני בסעיף 23ב(ב)(3), שני רבני יישובים או אזוריים שתמנה מליאת המועצה האזורית. שוב, לא מועצת הרבנות הראשית, אלא מליאת המועצה האזורית מתוך מגמה לחזק את הזיקה של האזור למינוי.

באופן כללי יש חמישה אנשים שבוחרים רב אזורי, כרגע הפרופורציה היא שלושה ארציים, משרד הדתות, מועצת הרבנות, שניים מקומיים, אני רוצה לשנות את הפרופורציה. אני הצעתי ארבע אחת, אני מוכנה להתפשר על שלוש שתיים, אבל הפרופורציה צריכה להיות לכיוון המקומי ופחות לכיוון הארצי. אני רואה שאתה משועשע.

מי?

אם אפשר להעלות את חזקיהו סאמין, נציג משרד הדתות.

שיגיד גם מה התפקיד שלו.

מר סאמין, שלום, אם אתה יכול רק להגיד בבקשה לפרוטוקול את הגדרת התפקיד שלך.

כן, חזקיהו סאמין, אני מנהל אגף שירותי דת שבין היתר אחראי ומלווה את כל הבחירות לרבנים, גם רבנים בהתיישבות וגם רבני ערים.

הוא אחראי האגף לשירותי דת במשרד הדתות?

כן. במשרד לשירותי דת, ככה קוראים לזה היום, מה שהיה פעם משרד הדתות.

זה מעורר שאלה מה עושים שאר האגפים, יש אגף לשירותי דת במשרד לשירותי דת.

כן, בבקשה, מר סאמין. חברת הכנסת תהלה פרידמן הציעה פה שינויים בנוסח, בהרכב של הוועדה, אנחנו מבקשים לשמוע את התייחסותך.

כן. הרכב ועדת הבחינה לבחירת רבנים בהתיישבות נוסח במשרד לשירותי דת יחד עם יושב ראש מרכז המועצות האזוריות, שמוליק ריפמן ז"ל שהוא שלח את נציגו אשר אברג'יל, לשעבר ראש המועצה האזורית שפיר. הנוסח הזה, איך שאנחנו רואים את זה, זה איזון בין ייצוג היישוב והמועצות האזוריות לבין המשרד לשירותי דת. כל פתיחה של ההסכמה הזאת של הרכב הבחינה הזאת זה נוגד את העקרונות של מרכז המועצות האזוריות והמשרד לשירותי דת.

מדוע?

מה נוגד את העקרונות?

אנחנו כמשרד שגם מממן ומתקצב מתנגדים לכל שינוי בהרכב.

את זה הבנתי, אבל - - -

אבל זה לא מספיק להתנגד, אנחנו צריכים להבין מה עומד מאחורי זה, את ההסבר ההגיוני.

יש כאן איזון ומלאכת מחשבת שישבנו שעות רבות עד שהגענו להרכב, כל שינוי קטן מערער את האיזון שאנחנו ישבנו עליו.

אז בוא נעבור על זה בפרטים. למה כשממנים רב אזורי היושב ראש של ההרכב הוא ראש המועצה האזורית וכשממנים רב יישוב היו"ר לא יהיה יו"ר היישוב. מה ההיגיון בשינוי בין שני הדברים האלה?

אם אני עכשיו אתחיל להסביר לך את כל הדברים אז באמת יכלה הזמן ולא נסביר.

תנסה, אתה יודע, יש לנו פה יכולת הבנה.

אני אומר שכל העניין הזה, אנחנו ישבנו על זה רבות ויחד עם המועצות האזוריות והם הסכימו איתנו ולכן כל שינוי בעניין הזה זה שינוי שיערער את כל ההסכמות ואת כל האיזונים שאנחנו ראינו אז בזמנו שישבנו יחד עם המועצות האזוריות.

סליחה, אדוני, אני מתנצלת, אבל מדובר פה בהצעה שכל מטרתה היא להגדיל את הייצוג של המקום ושל האנשים שמכירים את האנשים ואת הסביבה ואת הקהילה. אני לא מצליחה להבין ממך, מעבר להפרת האיזון הקדוש הזה, איזה שהיא סיבה הגיונית ומשמעותית. תסביר לנו מה.

לא הבנתי מה הבעיה שיושב ראש הוועדה יהיה בעניין של יישוב שיהיה לא מהמועצה האזורית, אלא רב מהמקום.

אבל למה? למה לא לתת לאנשי יישוב לבחור את הרב שלהם?

לאיזה סעיף את מתכוונת?

עדיין הם רוב.

לא, הם לא.

אני מאז התקנות הייתי בין 50 ל-100 בחירות בהתיישבות ותמיד מי שנותן את הטון ומי שבוחר וגם את רואה שרוב חברי הבחינה הזאת הם מהיישוב ומהמועצות האזוריות, בדרך כלל מה שהם רוצים זה מה שקורה. לא ראיתי אפילו פעם אחת איזה שהיא בעיה בהרכב הזה. ההרכב הזה הוא מצוין ומעולה ואנחנו מתנגדים לכל שינוי בו. כמו שאמרתי, אנחנו ישבנו רבות עם המועצות האזוריות, הם הסכימו איתנו, הם מייצגים את המועצות האזוריות ולכן כל שינוי בעניין הזה, אנחנו מתנגדים כמשרד.

תראה, זה שמשרד הפנים של ש"ס מסכים עם משרד הדתות של ש"ס זה באמת מרשים, אבל לא - - -

אנחנו לא צריכים להתנצל, אבל מדובר פה בדרג מקצועי.

לא, אבל כשאתה אומר לי ששני משרדים מהמפלגה שלנו הגיעו להסכמה ביניהם, אז זה לא מרשים אותי.

לא, מרכז המועצות האזוריות זה שלכם, זה כחול לבן, היה שמוליק ריפמן ז"ל.

זה כפוף למשרד הפנים ולשר הפנים.

מרכז המועצות האזוריות?

אתה יודע יפה מאוד שמקום כמו אפרת, נגיד, שניסו להדיח את רב יישוב. אתה מכיר את זה, נכון?

לא, במקרה הזה ספציפית, בתפקידי הקודם כראש מטה השר אני יודע כמה שעות הוקדשו לזה כדי לייצר באמת איזון, זה לא היה זבנג וגמרנו, זה הגיע להסכמה.

תסביר לי למה רב אזורי ייבחר על ידי הרכב בראשות ראש הרשות ורב יישוב לא?

לא, אבל מי זה ברב יישוב?

תסתכל, 23ב(א)(1), הרב האזורי של המועצה ואם יש במועצה האזורית יותר מרב אזורי אחד, הרב שתמנה לעניין זה מועצת הרבנות הראשית מביניהם.

זה הגיוני, אני אסביר לך למה. זה הגיוני מאוד, שאלת הכפיפות. רב אזורי, הכפיפות הישירה שלו היא לראש המועצה האזורית ולכן בלי ספק ראש המועצה האזורית, ולא אכפת לי אם הוא קיבוצניק, מה שלא יהיה, חייב להיות באופן ישיר מעורב בהליך המינוי שלו. רב יישוב כפוף לרב האזורי ולכן - - -

לא, אבל הוא רב של יישוב, זו קהילה קטנה הרבה יותר משמעותי שהיא תבחר.

אבל שאלת הכפיפות. יש לה ייצוג, לא מחקו את הייצוג של היישוב, אבל שאלת הכפיפות היא השאלה הרלוונטית, האם שר שממנה מנכ"ל או האם שר שממנה מנהל אגף הוא לא ממנה את יושב ראש ועדת האיתור למנכ"ל משרדו? גם כאן ראש המועצה האזורית, באופן ישיר הוא הממונה הישיר על הרב האזורי.

לא נכון.

ברמת יחסי העבודה ביניהם, בסדר?

יופי, ברמת יחסי עבודה, באותה מידה זה נכון ביישוב וביישוב זה עוד הרבה יותר קריטי.

ביישוב רמת יחסי העבודה היא רב היישוב שהוא כפוף לרב האזורי.

אני לא מסכימה, יש פה קהילה קטנה שאתה מנחית לה משהו על הראש.

חברת הכנסת פרידמן, אני כן עוקבת על ההרכב המקצועי של ועדת הבחינה, כרגע כגורם מקצועי בנושא של כוח אדם.

גלית, באיזה סעיף את?

על הנושא של 23ב. אני מסתכלת על זה כהרכב מקצועי שלנו בתחום כוח האדם, אני באמת לא גורם מקצוע בתחום הרבנות ואני באמת לא עוסקת בתחום הזה.

גם אני לא.

גם אני לא.

ואני לא מבינה בזה, אבל אני מסתכלת על הדגשים שאת הצגת בנושא של הייצוג של ה - - -

יש לך מולך את ההצעה שלי?

אני רואה גם את ההצעה שלך, גברתי, אבל אני מבינה גם שיש קושי למשרד לשירותי דת עם שינוי בעניין הזה, כי הם הגיעו להרכב אחרי משא ומתן ממושך עם המועצות האזוריות. אני כן רואה שיש פה שני נציגים של הוועד המקומי של היישוב ונציגי ציבור שהם גם באים מהוועד המקומי.

לא, אבל מי ממנה אותם? שימי לב מי ממנה, היחס כרגע הוא שלוש שתיים, שלושה ממונים, זאת אומרת הרוב ממונים על ידי גופים שהם חיצוניים.

מיקי, יש נציג של המועצות האזוריות?

אתה רוצה שנעלה את שי חג'ג'?

כן. הוא לא היה מעורב בזה.

מי היה מעורב בזה?

אשר אברג'יל, היה ראש מועצה של שפיר. אם הוא ירצה לעלות, הוא היום לא בתפקיד.

בעצם הנציג היחידי שמתמנה ממש מבחוץ - - -

תקשיבו, מה שמפריע לי זה שאתם אומרים: אנחנו לא מוכנים לדבר. זה לא מקובל עליי. אם אתם רוצים לומר בואו לא נתקע פה את הוועדה, אלא ננהל על זה משא ומתן בנפרד, סבבה, אבל אני לא מוכנה שתגידו לי שזה –

לא, העמדה בהחלט ברורה. יכול להיות שמה שצריך לעשות זה להסיר את הסעיף הזה.

לא, בואו נשאיר אותו ככה כי זה לא משנה אם נשאיר אותו - - -

לא, אם אתם תסירו את הסעיף הזה –

אבל הסעיף הזה קיים, גם אם נסיר אותו כאן הוא יישאר - - -

הוא יישאר בצו הישן.

אז בואו נשאיר אותו עכשיו כדי שלא כל התקנות ייתקעו על זה ונקיים על זה שיח יותר רציני סביב הנושא הזה.

אבל הם לא יקיימו על זה שיח.

השיח הזה צריך להיות מול המועצות האזוריות.

כן, אבל הם לא יקיימו על זה שיח אם אנחנו עכשיו נעביר את זה.

תהלה, את עוד יכולה להיות השרה לשירותי דת.

הלוואי, אם ירצה ה' מתי שהוא. אגב, מכל תפקידי הממשלה זה תפקיד שאני לוקחת בשמחה. אני לא פחות מקצועית מאשר שר החינוך בחינוך ואני יכולה לתת כל מיני דוגמאות.

חברת הכנסת פרידמן, גם אנחנו שולחים נציג שר שלנו לכל ועדות הבחינה שהוא אמון על שמירה של תנאי הסף, על בדיקה של הדברים, אז זה שמגיע נציג שלנו לוועדות הבחינה - - -

תקשיבי, אין לי טענה לשום - - - יש לי פה טענה - - -

יש לה טענה לחוסר ייצוג מקומי.

אין לי טענה אחרת, אני רוצה, הטענה שלי שרבנים מונחתים על קהילות.

אפשר להוסיף, פשוט להוסיף עוד מישהו? אדוני?

אני יכול להגיד משהו?

לא, אבל מאוד לא נוח לי שחזקיהו סאמין צריך לייצג את המתנגדים ולא מנכ"ל המועצות האזוריות, אני מעדיף שאדם שהוא לא חובש כיפה יבוא ויאמר שהאינטרס של המועצות האזוריות הוא הנוסח הזה ולא נציג המשרד לשירותי דת.

את רוצה לבדוק אם שי חג'ג' יכול לעלות?

האיזון הזה, האיזון הקדוש הזה במרכאות, נעשה אחרי המון שעות שמרכז המועצות האזוריות בא ואמר שזה טוב להם, ואף אחד לא כפה עליהם את זה. אני מכיר את זה כי אני ידעתי את התהליך.

מה אף אחד לא כפה עליהם? תקשיב.

לא, לא נכון. מרכז המועצות האזוריות עשה את זה והתנגד והכניס פה הרבה מאוד - - -

חברת הכנסת פרידמן, אפשר לנהל את השיח הזה עם מרכז המועצות האזוריות בנפרד מהתקנות האלה? כי אלה תקנות שהחיוניות שלהן לנושא של האיכות של העובדים בשלטון המקומי וטוהר המידות הוא באמת מאוד מאוד חשוב והגענו לישורת האחרונה שלהם.

אני מתנצלת, מה היה פה?

לא, שאלתי את חברת הכנסת פרידמן אם אנחנו יכולים לנהל את השיח עם המועצות האזוריות בנפרד, כי בכל מקרה הסטטוס קוו כרגע, גם אם אנחנו נוריד את הסעיף אז זה יישאר בצו, זה לא שזה ישתנה.

אני מבינה, אני שואלת אם אין דרך ללכת בכל זאת לקראת חברת הכנסת פרידמן?

צריך לשמוע גם את מרכז המועצות האזוריות.

מה עוד נשאר לנו פתוח? בזמן שמחפשים לנו את נציג המועצות האזוריות.

אין לי בעיה, אני אשמח להידבר עם מרכז המועצות האזוריות.

רגע, חזרה אחורה, עניין העו"סים.

נכון, קיבלתם תוצאות? משרד הפנים.

משרד הפנים, אני חושב שמבחינתם זה בסדר מה שכתבנו.

ניתן לעורכת דין אמיר.

לגבי דרגה מקבילה, עד לדרגה מקבילה של 7, שלא יעלה על הדרגה המקבילה ל-7.

הדרגה המקבילה בדירוגים המקצועיים.

בכל הדירוגים המקצועיים.

במקום שלושה הדירוגים שמפורטים פה ייכתב בכל הדירוגים המקצועיים.

מה עוד נשאר לנו?

בעמוד 13 ו-14, בעמוד 13 תיקון תקנה 25, תיקון בהתאם להחלטת הוועדה שככלל יהיו שמונה מועמדים שיעלו לוועדת בחינה.

כמו בשירות המדינה.

כן, יש פה קצת הבדל, בהתאם למה שהוועדה החליטה, אני אקריא את מה שאנחנו מציעים.

אנחנו ביקשנו בעניין הזה, גלעד, שלחנו לכם אתמול.

אני מדבר על 25, לא על 25א.

אני רק אומרת לפרוטוקול שחגית מגן הציעה לכתוב רמה לעובדים סוציאליים. אבל לא רמה כמו דירוג מקצועי.

זה פשוט נקרא רמות אצלם ולא דרגות.

זה בסדר, יש הרבה דירוגים שקוראים לזה רמה, לא צריך לכתוב את זה, זה ברור.

טוב. תמשיך, בבקשה, גלעד.

אני מקריא את תיקון תקנה 25.

בתקנה 25(א) לתקנות העיקריות, בסופה יבוא "כפי שנקבע בהתאם לתקנה 11א, ואולם היו יותר משמונה מועמדים כאמור – יזומנו לריאיון רק שמונת המועמדים שהשיגו במבחנים את התוצאות הגבוהות ביותר; על אף האמור רשאי ראש הרשות המקומית לקבוע, מראש, כאמור בתקנה 11א, כי במכרז מסוים יזומנו לריאיון יותר משמונה מועמדים שהם בעלי התוצאות הגבוהות ביותר במבחנים כאמור, אך לא יותר מ-16 מועמדים".

זה בהתאם להחלטה שהייתה של הוועדה.

כן, נכון.

ועכשיו רצינו להוסיף לתקנה 25א, שמדברת על מיון מקדים, לגבי משרות שאין מבחנים , שיש רק הגשת מועמדות וזימון לריאיון. בהתאם להחלטת הוועדה אנחנו מציעים פה סעיף שיגיד כך:

מיון מקדים. 25א
(1) על אף האמור בתקנה 25(ג), ראש הרשות המקומית רשאי להורות על מיון מקדים של בקשות למשרה במכרז שבו צפוי להיות מספר רב של בקשות למשרה ואשר לא נערכים בו מבחנים.
(2) לצורך ביצוע המיון המקדים יקבע ראש הרשות, נוסף על דרישות הסף למילוי המשרה, אמות מידה ענייניות, נוגעות למשרה ושוויוניות, שיש בהן כדי להעניק יתרון בבחינת התאמת המועמדים למשרה, כאמור בתקנה 11א; אמות המידה, כולן או חלקן, הן כמפורט להלן:
(1) דרישות השכלה;
(2) ניסיון תעסוקתי ומקצועי;
(3) תחומי מומחיות;
(4) כישורים מיוחדים;
(5) נתונים אישיים לרבות חוות דעת;
(6) דרישות מיוחדות אחרות.
(3) ראש הרשות יקבע את המשקל היחסי ואת הציון המרבי לכל אחת מאמות המידה האמורות בסעיף קטן (ב) (להלן – אמות המידה), שלפיהן ינוקדו המועמדויות; הניקוד ייקבע, בין השאר, לפי נתונים בטופס הגשת המועמדות למשרה, מילוי שאלונים, בהסתמך על קורות החיים ועל מסמכים נוספים שנדרשו לפי העניין, וכפי שיקבע ראש הרשות.
(4) ראש הרשות יקבע ציון סף או כמות סף של בקשות למשרה שיזומנו לריאיון לפי תקנות אלה; הבקשות למשרה שיזומנו לריאיון כאמור הן בקשות למשרה שקיבלו את הציון הגבוה ביותר במיון המקדים במסגרת כמות הסף שנקבעה או בקשות למשרה שנוקדו בציון גבוה מציון הסף שנקבע.
(5) במסגרת פרסום המכרז יפורטו אמות המידה, המשקל היחסי, ציון הסף או כמות הסף שנקבעו כאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ד), זולת אם ראש הרשות קבע אחרת בהחלטה מנומקת בכתב ובמקרים חריגים.

יש למשרד הפנים הערות על זה.

אנחנו מתנגדים לנוסח הזה. קודם כל אנחנו חושבים שאם מדובר על משרות שחושבים שצפוי להיות מספר רב של בקשות אז צריך לקבוע מה זה מספר רב של בקשות ולקבוע שזה יתקיים רק במקרים האלה. שלא יתאפשר אם הגיעו שלושה או חמישה מועמדים שראש הרשות יעשה מיון מקדים לבקשות. וגם אנחנו מבקשים לקבוע הליך שהוא הליך דו שלבי, שבאמת הרשות המקומית ולא רק ראש הרשות, אלא גם גורמי מקצוע, יקבעו את ההתאמות ואמות המידה, אבל שאחר כך את הבחינה לגבי הניקוד של המועמדים תעשה ועדת הבחינה עצמה, ועדת הבוחנים.

מדובר בהליך טכני.

אבל הוא לא טכני, הוא מהותי.

מה מהותי? כשיש לך שלוש שנות ניסיון זה שלוש נקודות, יש לך ארבע שנות ניסיון זה חמש נקודות ויש לך תואר ראשון זה נקודה, יש לך תואר שני זה שלוש נקודות, מחברים את הנקודות ונגמר הסיפור. בשביל זה את רוצה לכנס את ועדת הבחינה שתעשה את זה?

כשאתה מדבר למשל על כישורים מיוחדים אז זה לא משהו, אם אתה מדבר רק על דרישות השכלה וניסיון תעסוקתי אז יכול להיות שכן, אבל יש כאן עוד, דרישות מיוחדות, נתונים אישיים, כישורים מיוחדים. שם זה כבר מהותי.

אני חושב, כפי שאמר עורך דין לפידות, זה קצת מסרבל את התהליך מצד אחד, מצד שני זה גם פוגע ביעילות המכרז ובכללים שאמורים להיות במכרז כי ועדת הבחינה, כאמור, אמורה להיחשף למועמדים ולהכריע במכרז ביום אחד ולא לקיים מספר דיונים במכרז מסוים, ולכן אם היא תיחשף למועמדים בשלב מוקדם זה יכול להיות בעייתי. הייתה הצעה אחרת שבה דובר על המיוחדים שייעשה על ידי העובד הבכיר של הרשות המקומית, הממונה על תחום משאבי האנוש.

אבל ממה אתם חוששים אם זה מקדים?

אנחנו חוששים מזה שיש פה אפשרות לסנן מועמדים.

אבל זה מראש, הוא לא יודע מי המועמדים.

הוא רואה את קורות החיים שלהם, מה זה הוא לא יודע?

הוא רואה את קורות החיים, אחרת הם לא יגיעו לוועדה.

אז כל הרעיון היה ליצור ועדת בחינה שהיא ועדת בחינה מאוזנת ומקצועית ואז אתה לוקח ואומר שמתוך לא יודעת, יגיעו 20 קורות חיים, לראש הרשות יש את הסמכות עכשיו להעלות לוועדה שלושה.

לא, רגע, כשכתוב מיון מקדים הכוונה היא אחרי שכבר הגיעו אליו התוצאות?

לא, קודם הוא רואה את ה - - -

לא, זה לגבי כאלה שאין מבחנים חיצוניים, זה לגבי משרות שאין להם הליכי מיון חיצוניים.

אין בעיה, עכשיו זה אחרי שעכשיו הוגשו המועמדויות?

כן, בוודאי שכן.

כן, לפני שהם מגיעים לוועדת בוחנים.

זה בעייתי.

ראש הרשות לא יכול לקבוע בעצמו את אמות המידה.

לא, אין לי בעיה שראש הרשות יקבע את אמות המידה, אבל ביציאה למכרז.

כן.

זה ברור, זה תנאי סף. הוא חייב לעשות את זה.

כתוב שיקבע ראש הרשות נוסף על דרישות הסף - - -

מראש.

מה הפתרון שאתה מביא?

שימו לב, כתוב 'במכרז שבו צפוי', זה חוזה פני עתיד מה שנקרא. במכרז שבו צפוי.

ואם זה מועמד שאתה - - -

אז זה יכול להיות כל מועמד.

ואז מה? ואז אחר כך הוא יקבע?

הוא לא יכול לקבוע אחר כך, רק מראש.

ואם זה מועמד שצופה פני עתיד?

צופה זה מראש, מגדירים, אומרים, אני צופה שלמכרז מסוג מסוים - - -

אנחנו סבורים שזה צריך להיעשות יחד עם גורמי המקצוע, עם היועץ המשפטי והנציג שלו והעובד הממונה והנציג שלו, הם גורמי המקצוע שיודעים מה צריך מבחינה מקצועית.

זה בסדר.

זה לא משהו שהוא מורכב מדי.

זה דווקא בסדר, הם לא מתנגדים, הם רק רוצים לשפר.

אז מה אתם מציעים?

הם מציעים, אם הבנתי נכון, שזה ייעשה בליווי היועץ המשפטי.

לא, זה גורם מקצועי. את מי את מגדירה כגורם מקצועי?

היועץ המשפטי או הנציג שלו והממונה על התפקיד והנציג שלו.

אז, גלעד, צריך פה יקבע בהתייעצות.

לא, לא.

אז מה?

אני מציע את מה שהם מציעים, ואני חושב שזו הצעה לא רעה, שגם הקביעה מראש וגם המיון בפועל ייעשה על ידי מין ועדה מיוחדת.

ועדת שלושה.

ועדת שלושה, אני מציע שבוועדה הזו יהיו חברים הממונה על משאבי האנוש, שהוא איש המקצוע ברשות שעוסק במשאבי אנוש, היועץ המשפטי.

איך אתם נכנסים לכל מקום, יאללה.

שוב, תומר, אני לא מצליחה לשמוע, היועץ המשפטי.

מנהל אגף משאבי אנוש.

משה, תגיעו להסכמה על הסעיף הזה.

(היו"ר משה ארבל)

וראש הרשות או עובד בכיר מטעמו, כאילו אם הוא רוצה את המנכ"ל או לא יודע.

אוקיי, זה מקובל עלינו, תומר.

ועוד פעם, צריך להיות לצורך העניין, איש משאבי אנוש, ראש היחידה שמתייחסת לאותו תפקיד.

לא, ראש היחידה לא יכול להיות כי הוא יושב בוועדת הבחינה.

הוא קובע את הקריטריונים, הוא לא קובע משהו אחר.

לא, הוא ממיין מיון מוקדם.

עוד פעם, הוא קובע קריטריונים וסופר נקודות.

אבל למה זה מהותי? בסוף בסוף ראש רשות, מנהל אגף משאבי אנוש, יועץ משפטי. הוא יכול להתמודד עם זה, זה לא איזה אירוע שעכשיו טרפדת את המכרז. האמת, היה לי רעיון שכל מקרה כזה יעלה לאישור של גלית וידרמן.

לא, חלילה.

אבל אני יודע שהיא מספיק עובדת קשה ועמוס.

אם הכנסת תקבע שיום הוא בן 30 שעות היא תשמח מאוד ואז הכול יהיה בסדר, ואז יהיה אפשר להעלות את זה.

ההצעה שלך מקובלת עלינו, תומר, אפשר להמשיך.

אפשר לחזור על ההצעה, בבקשה, תומר?

ההצעה היא שגם קביעת אמות המידה המוקדמות ומראש וגם המיון בפועל ייעשה על ידי ועדת שלושה, שזה ראש הרשות או עובד בכיר שהוא מינה, ראש היחידה של משאבי אנוש ברשות והיועץ המשפטי או נציגו.

מה עם לקבוע רף מינימום?

זה הוועדה קובעת.

לא, רף מינימום, אני חושב שזאת הערה נכונה, צריך לקבוע שגם כאן רף המינימום, לא יכול להיות שהם יקבעו שעולה לוועדת הבחינה רק מועמד אחד או שניים, זה ברור, צריך להיות בדומה למכרז אחר, מינימום שמונה.

מצוין.

ומה זה צפוי להיות מועמדים רבים?

יש לרשות מקומית ניסיון והיא יודעת באיזה מכרזים מגישים לה הרבה מועמדויות ובאיזה פחות.

אנחנו סברנו שכן צריך לקבוע פה מספר.

אנחנו אמרנו 25 ואנחנו מוכנים גם ללכת - - -

25 זה לא הגיוני. עכשיו 25 איש יראיינו כל אחד חצי שעה, יישבו יומיים רק לראיין אותם. נו באמת. מתי ישבת לאחרונה במכרז שהגיעו 25 מועמדים? חצי שעה לכל אחד.

אבל בתפקידים בכירים אני לא חושבת שאתה יושב חצי שעה.

לא, לא מדובר על הריאיון, מדובר מראש על מכרז - - -

על הסינון המקדים.

אני חושב שמה שהציע תומר הוא נכון, כמו שקבענו שמונה ו-16, בין שמונה ל-16.

חמי, שנייה, היועץ המשפטי.

כן, אני קצת לא מבין את הבקשה להגדרה מראש כי הרי אנחנו מדברים על צפי שהרשות המקומית צריכה לנחש כמה מועמדים יוגשו, אז איך היא תדע אם זה 25 או 26?

היא לא תדע, אבל הם יפרסמו את זה במכרז ויגידו, היה ויוגשו מעל לכך וכך מועמדים זה יהיה ההליך המקדים.

לא, הם צריכים להגיד במשרה הזו יש הליך מוקדם. במשרה הזאת, זה לא משנה כמה מועמדויות יוגשו, אם יוגשו 800?

למה לא? למה לעשות הליך מקדים אם מראש כמות המועמדים היא כזאת שאתה חייב להעלות את כולם, למשל?

אז לא צריך באמת, כי כולם יקבלו – אם יוגשו - - -

אז אם הם טעו, אנחנו מדברים על מקרה שהם טעו.

אנחנו אומרים שהם צריכים לקבוע מינימום שמונה, אם הוגשו רק שמונה בקשות או פחות אז ברור שהם לא צריכים לבצע מיון בפועל. אבל אם הוגשו תשע באותו מכרז שהם קבעו שמונה אז הם צריכים לעשות מיון מוקדם.

אז אנחנו מבקשים לקבוע את המיון המוקדם מעל 16 כי זה מראש נועד למקרים של כמות גדולה של מועמדים.

פחות מזה זה כבר לא סביר, תומר.

אני מנסה להסביר את ההצעה של משרד הפנים. משרד הפנים אומר שראש הרשות אומר שכאן הוא צופה שיהיו הרבה אנשים לכן הוא קובע אמות מידה, בפועל הוגשו מתחת ל-16 אז אמות המידה לא ייכנסו לתוקף וכל ה-15 יגיעו לריאיון.

אם הוא קבע את הרף הזה של 16, אבל אם הוא קבע שעולים רק שמונה? הוא קובע מראש כמה עולים.

אנחנו אומרים שייעשו מיונים ויבואו שמונה אם ייגשו מעל ל-16.

לא, ממש לא.

למה לא?

הוא קובע מראש כמה עולים לוועדת הבחינה, הוא יכול לקבוע מינימום שמונה והוא יכול לקבוע יותר, עד 16, לצורך העניין. זה נכון שאם מוגשים פחות משמונה או מהמספר שהוא קבע אז ברור שאין טעם במיון הבקשות המוקדם.

אבל אם הוגשו עשר למה לעשות מיון מקדים?

כי הוא קבע שמונה. איך הוא יקבע איזה שמונה יעלו?

אז אנחנו אומרים בסדר, הוא קבע כי הוא צפה שיהיו הרבה מועמדים אבל לא היו, אז למה לעשות הליך מקדים?

לא, לא, אנחנו לא רוצים - - -

הרי כל המטרה של ההליך המקדים היא למנוע את ההגעה של מסות גדולות של מועמדים, לא בשביל לאפשר עוד הליך של סינון של מועמדים.

לא, בוא נאמר כך, אם הרשות המקומית יודעת שזו משרה שלא צפוי בה הרבה מועמדים אז היא לא תעשה את זה, אבל אם צפוי הרבה מאוד – אנחנו לא משנים את כללי המכרז בדיעבד, אוקיי?

טוב, אוקיי.

אנחנו לא משנים, בגלל זה אנחנו אומרים שיודיעו את זה מראש.

לא, זה לא זה. אנחנו לא רוצים משחקים מהסוג הזה, שיוגשו מועמדויות דמה בשביל להגיע למספר, אנחנו יודעים בדיוק איך הדברים עובדים. זה ברור שאם יש פחות ממספר המועמדים המינימלי שנקבע לא צריך לעשות את המיון המקדים.

(היו"ר מיקי חיימוביץ')

אז בוא נקבע מספר מינימום.

אתם ביקשתם שמונה, אין בעיה.

בסדר.

זהו, סיימנו.

סיימנו? מה בסוף החלטתם?

צריך להיות מעל שמונה מועמדים.

ויש לי עוד הערה שהתבקשתי להגיד על העניין של ייעוד המשרות, שפקודת העיריות קובעת שראש הרשות רשאי לייעד משרות ולכן יש קושי לקבוע בתקנות חובה.

אין קושי.

למה אין?

התיקון מדבר על ככל האפשר, וזה בסדר, זה לא סותר אחד את השני, לייעד ככל האפשר.

ועוד דבר שמשרד המשפטים ביקש מאיתנו לומר, שבנושא הזיקה הפוליטית הם ביקשו מכם לבחון את זה מחדש כי הם רוצים לפנות ליועץ המשפטי לממשלה עקב ההשלכות בנושא של הזיקה הפוליטית המשמעותית. אז הם ביקשו מכם לבחון את זה מחדש.

טוב, בואו נסגור את הישיבה הזאת, אנחנו לא נסגור היום.

לא, גמרנו.

למה? סיימנו, יושבת הראש.

כי לא סיימנו, נו.

סיימנו את הכול.

יש גם את הרבנים, נשאר הפתוח, וגם עכשיו הסיפור הזה של הזיקה הפוליטית.

אתם רוצים להשאיר את הרבנים מחוץ לתקנות? אל תמחקו, תשאירו את הרבנים מחוץ לתקנות.

את הרבנים נשאיר בחוץ.

תשאירו את הרבנים איפה שהם היו, תקיימו על זה דיון אחר כך. תוציאו אותם מהנוסח. הם מוכנים להציע להוציא את הנוסח של הרבנים.

אנחנו מוכנים להוציא את הסעיף של הרבנים בחוץ.

להשאיר את הסעיף איפה שהוא היה בתקנות הישנות.

ונערוך הצבעה ללא זה.

ונקיים דיון בנפרד.

ואז אנחנו נוכל לדון בזה ואפשר יהיה לקיים על זה דיון בנפרד?

כן.

תהלה?

תשמעי, מתי נקיים על זה דיון בנפרד? אני אומרת, כרגע, אם אנחנו מוציאים את זה זה סבבה כי מה שיחול זה אותו דבר.

אנחנו נקיים ישיבה מקצועית עם חברת הכנסת פרידמן בנושא הזה, עם מרכז המועצות האזוריות ועם משרד הדתות.

בסדר, טוב.

משה, ומה אתה אומר לגבי הפנייה הזאת של משרד המשפטים?

מה החלטתם? להוציא, להשאיר?

נשאיר את זה. גברתי יושבת הראש - - -

הם אמרו שהזיקה הפוליטית כתובה בהנחיות מאוד מאוד ברורות, אז מה?

לא, הם יוצאים כנגד זה שאנחנו מכניסים פה נציג - - -

אמרנו שבנציג ציבור להשאיר משמעותי ובמועמד - - -

זה מה שעשינו בסוף.

חברת הכנסת פרידמן, רק שנאמר ליושבת הראש שזה מקובל עלייך שאנחנו משאירים ואנחנו מקיימים את הישיבה.

ואתם אחראים על כך שזה יתקיים.

כן.

את מוכנה שזה כן יישאר?

כן, שזה יישאר, זה בהסכמתה.

זה לא משנה אם אני מוציאה את כל הסעיף או משאירה אותו, זה אותו דבר.

זה בהסכמתה.

אוקיי, בסדר. ואנחנו נשאיר, כפי שקבענו, את הסיפור של הזיקה הפוליטית המשמעותית בסוגיה של נציג הציבור ובמועמד השארנו זיקה פוליטית רגילה.

אנחנו מציעים כרגע בהמלצת משרד המשפטים כן להסיר את ה'משמעותית' כי הם הציעו אולי להסיר את זה כדי שזה יהיה אחיד.

בסדר, הם אמרו את זה.

כן, הם אמרו את זה.

הם אמרו את זה, הבנו ואנחנו קבענו שאנחנו משאירים את זה.

טוב, אני מביאה להצבעה את הנוסח כפי שהוקרא כאן בוועדה, נוסח תקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים) (תיקון), התשפ"א-2020, על כל השינויים שנעשו והוקראו ועוד נכתבו גם היום.

ודוברו.

מי בעד? שלושה בעד. יש מתנגדים? אין מתנגדים, אין נמנעים.

הצבעה
בעד – שלושה
אושר.

אם כך אני קובעת שהוועדה אישרה את התקנות ומברכת על כך ושמחה על כך ותודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 11:18.