פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
16/12/2020


מושב שני

פרוטוקול מס' 157
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, א' בטבת התשפ"א (16 בדצמבר 2020), שעה 9:10

הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 74) (הוראות לעניין פריסת רשת מתקדמת), התשפ"א-2020, (מ/1378), של חברי הכנסת צבי האוזר, יעקב מרגי, איתן גינזבורג, משה ארבל, עודד פורר, יצחק פינדרוס וניצן הורוביץ

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
קרן ברק – מ"מ היו"ר
אימאן ח'טיב יאסין
יצחק פינדרוס
אנטאנס שחאדה

תהלה פרידמן

לירן אבישר בן-חורין - מנכ"לית משרד התקשורת

דנה נויפלד - היועצת המשפטית של משרד התקשורת

איה בן פורת - הלשכה המשפטית, משרד התקשורת

עדי קופלוביץ - מנהל תחום בכיר כלכלה, משרד התקשורת

עופר רז דרור - סמנכ"ל בכיר, אגף כלכלה, משרד התקשורת

עמרי בן חורין - רפרנט תקשורת, אגף התקציבים, משרד האוצר

עידית מועלם - מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ברק בורשטיין - אזרח

דני בן שמחון - חברת סיקלו, חברה בתחום התקשורת

יורם הכהן - מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי

אביאל קרמזיאן - אחראי קשרי ממשל, ILFiber, קהילת הסיבים האופטיים של ישראל

איתי עצמון – היועץ המשפטי לוועדה
נעמה דניאל

דיקלה טקו

אור שושני


הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 74) (הוראות לעניין פריסת רשת מתקדמת), התשפ"א-2020, (מ/1378), של חברי הכנסת צבי האוזר, יעקב מרגי, איתן גינזבורג, משה ארבל, עודד פורר, יצחק פינדרוס וניצן הורוביץ

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת, 16 בדצמבר 2020, א' בטבת התשפ"א. על סדר היום: הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 74) (הוראות לעניין פריסת רשת מתקדמת), השתפ"א-2020, יחד עם הצעת חוק של קבוצת חברי כנסת שמוזגה אליה.

אנחנו נמצאים בישורת האחרונה של רפורמת פריסת הסיבים. יש כמה בקשות לדיון מחודש שנשארו פתוחות. אנחנו נעשה סדר בדברים ונעשה הצבעה. היועץ המשפטי, תן לנו סקירה איפה אנחנו נמצאים.

כפי שאמרת, הוועדה סיימה אתמול את הדיון והאישור של כל סעיפי הצעת החוק. אתה הגשת שתי בקשות לדיון מחודש. הבקשה הראשונה היא לגבי 14ב(ב) המוצע, לעניין חובתה של חברת בזק להשלים את פריסת הרשת המתקדמת בתוך חמש שנים. אתה ביקשת או שתיקבע אפשרות הארכה או לקבוע מועד אחר.

וסוכם עם משרד התקשורת על שש שנים?

כן. לא חמש פלוס אחת אלא שש. ככה נקטין את החיכוך הבירוקרטי.

אני גם חושב. אז עכשיו צריך להעמיד להצבעה את פתיחת הנושא לדיון מחדש?

מי בעד אישור הרוויזיה?

הצבעה

בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
הרוויזיה אושרה.

אין מתנגדים ואין נמנעים, הרוויזיה אושרה. אנחנו מצביעים על הסעיף כולל התיקון.

מחמש שנים לשש שנים.

מי בעד התיקון?

הצבעה

בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
אושר.

אין מתנגדים ואין נמנעים. התיקון אישור.

יש בקשה לרוויזיה על כל סעיפי החוק שאושרו אתמול.

אנחנו עושים זאת כפרצדורה כדי שלא יבוא מאן דהוא וימשוך לנו הנדברקס למהלך. זאת רפורמה חשובה, אנחנו מייחלים לה שנים רבות, ואני לא חושב שיכול לבוא מאן דהוא ולהעלות טענת נגד שאומרת שהנזק גדול מהתועלת, אם בכלל יש נזק. אני חושב שזאת ברכה לציבור, ברכה לכלכלה, ברכה לעובדים, לשוק העבודה, לתשתיות.

אני אגיד על איזה סעיפים מדובר. 14ד(ה)(1)(ג) ו-14ד(ה)(1)(ד) עד 14ח, וכן סעיפים 2 עד 6 להצעת החוק, והסעיף שנוסף אתמול, שעניינו חובת דיווח לוועדה.

מי בעד בקשה לדיון מחדש בסעיפים שאיתי מנה?

הצבעה

בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
הרוויזיה אושרה.

הצבענו בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. עכשיו אנחנו מצביעים מחדש?

למעשה אין שינוי בסעיפים, יש רק הבהרת נוסח שתגיד עורכת הדין נעמה דניאל, משהו לעניין העיצומים הכספיים שהיא מצאה אתמול בעת ניסוח הצעת החוק. אני מזכיר שהמנגנון שהוחל על גופים חייבים שאינם בהכרח בעלי רישיון הוא קצת שונה מהמודל שחל על בעלי רישיונות לעניין ההתחשבות בהכנסה השנתית שלהם, מכיוון שאלה לא גופים שחייבים חובת דיווח למשרד התקשורת.

מיצינו את זה אתמול, לא?

נכון, אבל כשעברנו עוד פעם על הסעיפים מצאנו נקודה שצריך להבהיר.

כשנעמה חופרת היא מוצאת.

היא עושה תמיד עבודה מעמיקה. תמיד.

בבקשה.

תודה. משרד התקשורת הקריא אתמול רשימה של תיקונים טכניים, וכשעברנו על הסעיפים ראינו שאחד התיקונים הטכניים הוא להחיל את סעיף 37א5 לחוק התקשורת גם על ההסדר שקבענו אתמול, כלומר על גופים שאינם בעלי רישיון ומטילים עליהם עיצומים כספיים. סעיף 37א5 מדבר על תקרה, כלומר שמשרד התקשורת לא יטיל עיצום אם הסכום עולה על 20% מההכנסה השנתית של המפר. ויש כאן גם התייחסות למפר בשנה הראשונה לפעילות שלו. כל הבעיות שאמרנו אתמול לגבי גוף שהוא לא בעל רישיון מתעוררות גם כאן. דבר ראשון, מכוח החוק, ההכנסה השנתית מוגדרת רק לבעלי רישיונות, בעוד שהוא לא בעל רישיון, ודבר שני, יכול להיות שמשרד התקשורת בכלל לא יודע מה ההכנסה השנתית שלו. לכן אנחנו מבקשים את המנגנון שעשינו אתמול, שמאפשר לו להוכיח להנחת דעתו של המנהל שהסכום שהוטל עליו גבוה מ-20% מהכנסתו השנתית.

וזו הבהרה לנוסח, כן?

כן. אנחנו מצביעים עכשיו על כל הסעיפים שמניתי קודם לכן עם התיקון שעורכת הדין נעמה הקריאה.

מי בעד אישור הסעיפים?

הצבעה

בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
אושרו.

אין מתנגדים ואין נמנעים.

הצעת החוק למעשה אושרה בקריאה שנייה ושלישית.

והיא תעלה למליאה לאישור בקריאה שנייה ושלישית.

לצערי הרב, שלא בטובתי ולא ברצוני, ועדת הכלכלה כיכבה בקטע הזה של השתלחות בעובדי ציבור, אני מדבר על הסיפור של פרופ' איתמר גרוטו. אני לא מתייחס כרגע לשאלה אם הוא נהג נכון או לא. הוא קיבל את ההגנה. לצערי הרב מגיעים לכאן עובדי ציבור מסורים שבאים לקיים את שליחותם ולפעמים אנחנו מכים את המקל ולא את היד שאוחזת במקל.

אבל פה נעשתה עבודה מצוינת. עובדים מסורים שמצויים בחומר. לעיתים מגיע חוק לא מבושל, אבל פה באמת הייתה עבודה מצוינת ומקצועית. חווינו את זה גם ברפורמה של הגפ"ם לפני כן ממשרד האנרגיה. עבודה של שנים רבות שמגיעה לכדי מעשה כאן בוועדה. ואני אומר לעצמנו, חברי הכנסת: יש לנו תדמית שאנחנו כביכול מפריעים לעיתים לעבודת הממשלה. אני אומר שזה לא נכון. בוועדות הכנסת אנחנו נמצאים, מפקחים, מעבירים ביקורת בונה, דוחפים.

אני רוצה לחזור על המחמאות ליועצים המשפטיים, לאנשי המקצוע וללשכה המשפטית שלנו, של הוועדה. עם כל הכבוד ליועצים המשפטיים של המשרד, הם חיים את זה, נושמים את זה, ישנים את זה. אבל בלשכה המשפטית של ועדת הכלכלה אתם לא הבנים היחידים, זאת משפחה ברוכת ילדים, בערך 11 משרדים. אני חושב שלרדת לרזולוציות כאלה ולתרום לדיונים – זאת ברכה. וכאן המקום להודות לכם. אני רוצה להודות גם לצוות הוועדה שלנו, שעבד בלחץ ובמסירות. אני גם אגיד לכם שלפעמים הם אפילו מקשים עליי. אם אני רוצה לחפף או לשנות סדרים הם מקשים עליי, אומרים שזה לא נראה טוב. דואגים לכבודה של הוועדה. וזאת ההזדמנות להודות לכולם.

המנכ"לית, בבקשה.

אני רוצה שתדע שכל הקשוחים האלה פה – כולנו מתרגשים. זה יום מאוד משמעותי בשבילנו. הצוות פה עובד עמוק מהבטן. מדובר על שנתיים של עבודת מטה, לטובת סיפור שצפוי לשחרר את פריסת התשתיות המתקדמות במדינת ישראל ל-30 השנים הבאות.

במדינת ישראל מדברים לא פעם בגנות עובדי ציבור וגם בגנות הפרלמנט. אבל היה מדהים לעבוד איתכם. היה מדהים לראות את רמת המקצועיות, את רמת ההעמקה, את רמת המחויבות והבנת החשיבות לכלכלה הישראלית, בפרט בימים האלה.

אני רוצה להגיד תודה ליושב-ראש. זאת מחויבות שאין לתאר אותה, נטולת כל שיקול זר. הבנה מעמיקה של החומר. הבטיחו לנו פה שהולכים לעבור עלינו ימים קשים ומורכבים, חודשים וגם שנים. אמרו שלא נצליח לצאת כמו שרצינו וכו'.

אני רוצה להגיד תודה לעורך דין איתי עצמון ולעורכת דין נעמה דניאל על העבודה שלהם. בסוף דבריי אני רוצה להגיד תודה לצוות של משרד התקשורת, של משרד המשפטים ושל משרד האוצר. עבדנו יד ביד. אין לתאר כמה צעקות היו בחדרים, מאחורי הקלעים, אבל בסוף הגענו לתוצר שאנחנו שלמים איתו וחושבים שהוא טוב לשוק התקשורת ולאזרחי מדינת ישראל. אנחנו עדיין תולים את תקוותנו בכם שתעזרו לנו לסייע ולהביא את הדבר הזה לכלל הצבעה שנייה ושלישית בכנסת ישראל.

זה משודר ומוקלט ואני חוזר על זה פעם אחר פעם: אני אוהב את הבית הזה יותר מאת הבית מעבר לכביש, הממשלה. הייתי שם ארבע שנים, אני לא אוהב את הבית ההוא, אני מעדיף להיות חבר כנסת, יו"ר ועדה, מאשר להיות בממשלה. ויש פער עצום בין איך שהאזרח הישראלי מקבל את הבית הזה בגלל כל מיני אירועים שוליים באולם המליאה, לבין המציאות. אולם המליאה הוא לא תכלית. אני אומר את זה לציבור בכנסים, בפאנלים לסטודנטים ומול תלמידים. המליאה היא לא תכלית הכול. והאזרח הקטן לא תמיד יורד לפרטים ויודע איזו עבודה מושקעת וכמה שעות מושקעות. זה נכון גם לחברי הכנסת, שכל כך אוהבים לחבוט בהם. העבודה שלנו לא נגמרת פה, זה גם ממשיך בדרכים, לפעמים תוך כדי בריחה מנתיב, לענות, להשיב, כולל בבית. נראה לכם שאנשים מתביישים לחייג באחת עשרה בלילה? הם לא מתביישים. וחברי הכנסת עושים זאת. אני חושב שמה שקורה בוועדות הוא התכלית, הוא המהות של הבית הזה. זה מביא כבוד לבית. מעבר לכל ויכוח פוליטי, מעבר לכל רצון לבלוט ולעשות קצת פופוליזם, צריך לדעת שאין לנו בית אחר, זה הפרלמנט היחיד שיש למדינת ישראל, זה בית המחוקקים שלנו. ורגעים כמו עכשיו הם הרגעים ששווים את ההשקעה.

אני רוצה להגיד עוד מילה. בשם השדרה המקצועית אנחנו רוצים להגיד תודה לשר התקשורת, שלחם, פשוט לחם בביל זה עד הרגע האחרון, בשביל להביא אותנו עד הלום, ואנחנו מקווים שנראה ביום שני את החוק הזה בא להשלמה.

בשמחה. תהלה, רוצה לומר כמה מילים?

רק להגיד שבתור חברת כנסת חדשה וחברת כנסת לשעבר בעתיד, אתה מודל בשבילי לעבודה פרלמנטרית.

זה הדדי. תודה. קרן, בבקשה.

קודם כול ברכות על החוק הגדול הזה. שמעתי את הריאיון שלך בבוקר, אמרת שזה ההישג הגדול בקדנציה שלך, ואני מסכימה איתך שזאת באמת בשורה לאזרחי מדינת ישראל. ולירן, בפעם הבאה שאת אומרת "יושב-ראש ועדת הכלכלה" תגידי גם את שמו...

פחדתי, לא ידעתי אם זה טוב לו או רע לו...

בואי אני אומר לך משהו: אין בי הרבה ערכים מוספים, אבל אחד מאלה שכן יש לי זה שאני לא עושה חשבון. את יכולה להגיד, את יכולה לא להגיד, זה לא משנה לי, אני לא עובד אצל התקשורת.

לי זה היה חשוב. אתה באמת השקעת את נשמתך, ומגיע לך שהציבור ידע את השם שלך, לי זה חשוב. אתה באמת עושה פה עבודה גדולה, אתה עובד כמו חמור.

אני מברכת על סיום החקיקה ועל הבשורה שהיא מביאה לאזרחים. כמו שאמרת, מדובר על עשור של רפורמה שנתקעה, ואני מקווה שעכשיו כל אחד יקבל לביתו את האינטרנט במהירות שמגיעה לו, כמו בכל העולם. אני שמחה שאני חלק מהמהפכה הזאת שקורית פעם בעשור, מהפכת הסיבים. תודה.

חשוב לי להגיד לפרוטוקול משהו בנוגע ליהודה ושומרון. אתה אמרת ואני רוצה שזה יובהר שוב: במידה וניתן לתעדף באיזשהו צורה יישובים, אז שיהיה תעדוף לעוטף עזה ולכל יישוב אחר שהוא צמוד גבול, בין אם זה על פי החוקים ובין אם לא. ברגע שניתן משהו ליישובי עוטף עזה מבחינת התעדוף, אז באותו משקל צריך לתעדף גם את יהודה ושומרון. לא יכולה להיות הפליה בעניין.

את באה לגרוע, את יודעת למה? כי בחוק לא מופיע שום סעיף שיכול לתעדף את עוטף עזה. אם את מבקשת להשוות אותו - - -

אני יודעת, אבל יש אופציה, קיימת אופציה. ואם היא קיימת, אז בואו נסגור את זה הרמטית כך שזה יהיה אותו דבר, ואם יינתן תעדוף, שיינתן תעדוף זהה.

שוב פעם ברכות. כל הכבוד לך, המנכ"לית, כל הכבוד לך, היושב-ראש. זאת בשורה גדולה לאזרחי מדינת ישראל. ותודה גם לדנה.

אני חייב לומר משהו. אנטאנס מתנגד בהשקפת עולמו, ובצדק, לסעיף של יהודה ושומרון. הוא היה חרד ליישובים הערביים בתוך מדינת ישראל.

אני מדברת על כל יישובי הגבול. זה יכול להיות גם מטולה.

רגע. אני גאה בכך שלאורך כל הדיון עמדתי בעקשנות שיהיה תעדוף לכל האזורים שהם לא הבחירה הכלכלית האוטומטית של החברות. לצערי הרב החברה הערבית ממוקמת באזורים פריפריאליים, במקומות דלילי אוכלוסייה וכן הלאה. אז אנטאנס, אתה יכול לשמוח שבחוק הזה נתנו את הדעת שגם איפה שיש תחרות ואיפה שהשיקול הוא כלכלי, נוכל להקים את הקרן הזו ולתעדף את המקומות האחרים. בבקשה, אדוני.

תודה ובוקר טוב לכולם. אני חושב שזה החוק הגדול השני שעבר בוועדה בתקופה האחרונה. חוק הגז וחוק הסיבים האופטיים. אני כחבר כנסת חדש, ניסיון החקיקה העיקרי שלי היה בוועדה הזאת, עם שני החוקים המרכזיים האלה, שישנו באופן יסודי את שני השווקים – שוק ההספקה הביתית של גז ושוק התקשורת.

כדי לא לקפח אף אחד, נזכיר גם את חוק הנצילות האנרגטית, שגם היה חוק גדול וחשוב מאוד. גם רפורמה.

נכון. ונחשפתי לתהליכי החקיקה והעבודה הפרלמנטרית. אז כל הכבוד לוועדה.

נכון, בחוק הזה התפקיד שלי כאן הוא לדאוג לחברה הערבית, אבל גם לכלל החברה בישראל, לא רק לאוכלוסייה הערבית. כי כאשר טוב, טוב לכולם, וכאשר יש שוויון זה מועיל ועוזר לכולם, וכאשר יש רווחה ושקט זה מועיל לכולם גם כן.

עבדתי מול משרד התקשורת, נפגשנו עם משרד התקשורת, דרשנו הסברים, ואני מקווה שהיישום יהיה שוויוני, וזה מאוד תלוי בשר עצמו, בהחלטותיו ובאופן היישום של החוק. מהניסיון שלנו – ואני מדבר עובדתית, לפי הנתונים ולפי המציאות בשטח – יש פערים גדולים מאוד גם בשוק התקשורת. לדוגמה, ברוב היישובים הערביים אין קליטה לניידים. גם תשתיות האינטרנט הן כאלה שיש הבדל גדול בין מה שמוצהר לבין מה שאתה מקבל בפועל. ככה זה גם בכבישים, בריאות, בהכול. לכן אנחנו כאן. כדי לדאוג ולמנוע הישנות של דברים כאלה וכדי לצמצם את הפערים ולהבטיח את טובת החברה הערבית, כדי להתקדם כלכלית, חברתית, תרבותית ובמאבק באלימות. זה תפקידנו ואנחנו לא נתנצל על זה שאנחנו עושים לכם עבודה קשה, כי זה התפקיד שלנו.

אז כל הכבוד, ואני מקווה שהיישום יהיה באמת שוויוני. תודה.

אנחנו נעקוב אחרי זה. קבענו חובת דיווח. פינדרוס, בבקשה.

בגלל שזה הפך להיות דיון אישי אני חייב לומר ש - - -

אני מרגיש עכשיו כמו באיזה סיום קורס. מה, שבוע הבא כבר אין ועדה?

לא, אני אגיד למה אני עושה את זה. זה משהו שהושקעה בו הרבה עבודה, זה משהו שחיכינו לו, שנים אנחנו מדברים על הסוגיה של פריסת הסיבים האופטיים. אני חושב שלפעמים צריך להראות שמה שנעשה כאן הוא לא מובן מאליו, ולכן רציתי לעשות סיום בצורה קצת יותר מכובדת. פינדרוס, בבקשה.

אני אנסה להשתלב באווירה. גם מבחינתי זה איזושהי סגירת מעגל. לפני 30 שנה התחתנתי, והגעתי בליל החתונה לגור בבית"ר עילית, ולא היו שם טלפונים. בשביל להתקשר היינו צריכים לרדת למועצה המקומית, לבוא למשרד של ראש המועצה אז, משה לייבוביץ', ומשם להתקשר. גם לקח אז תקופה להזמין טלפון מבזק, וגם בנו עיר בלי תשתית טלפונית. אז מבחינתי להיות כאן, אחרי כל השעות שהיינו כאן בנושא הזה, ולעבור סעיף-סעיף...

אני בטוח שהחוק הזה לא ימומש כלשונו. זה משהו שאני חייב לומר. אבל הוא כן ייתן פוש - - -

לחיוב או לשלילה?

אנחנו מכירים את הבעייתיות ואת החורים. אבל אין מה לעשות, בכל חוק יש חורים. אבל אני בטוח שזה כן ייתן תמריץ מאוד חזק, גם לבזק וגם שבזק לא ימנעו מחברות אחרות להיכנס פנימה ולעשות את עבודות התשתית, כך שאותו אדם שיגיע לגור אי-שם באיזשהו מקום רחוק יוכל להיות מחובר. ועל זה מגיע יישר כוח לשר התקשורת, שבאמת דחף את העניין הזה מאוד מאוד חזק. החוק יעזור למקומות מבודדים – ערבים, יהודים, ביהודה ושומרון, בצפון ובדרום.

יישר כוח גם לצוות של המשרד. אני נמצא פה הרבה בוועדה, ואני אומר לך, מנכ"לית המשרד, שאין הרבה משרדים שבהם אנשי המשרד באים, עונים לעניין, נמצאים בעניין, לא מורחים אותך עם תשובות שאתה יודע שהם עובדים על עצמם ולא עליך. אנחנו הרי מכירים את זה, יושבים פה אנשים שאומרים לך תשובות שאתה יודע שהם עובדים על עצמם ולא עליך. אבל במשרד הזה מדובר באנשי מקצוע, אנשים שמבינים במה הם עוסקים, אנשים שעושים את העבודה שלהם. אז מגיע לך על זה יישר כוח. אז יישר כוח לשר, למנכ"לית, לצוות המשרד, וגם ליושב-ראש הוועדה, שהזיז וקידם את החוק בעקביות. ואני מקווה שנסיים את זה ביום שני ותהיה לנו בשורה.

אני רוצה לתת את זכות הדיבור גם למי שהשתתף ותרם לדיונים. דני בן שמחון, בבקשה.

אדוני היושב-ראש וחברי הוועדה, קצת רקע אישי עליי. אני מהנדס תקשורת, עבדתי בהנדסה של בזק כ-12 שנים ועוד כחמש שנים בחברת סלקום. בשמונה השנים האחרונות אני עובד בחברת הייטק ישראלית בשם סיקלו, שהמשמעות של זה באכדית זה שכל. אנחנו יושבים בפתח תקווה ומעסיקים כ-100 עובדים. אנחנו מייצרים ציוד בגלים מילימטריים ונחשבים מובילים בתחום הזה ברמה עולמית. אחד הלקוחות הקטנים שלנו היא חברה שבטח שמעתם עליהם, קוראים לה גוגל. ולא סתם גוגל – גוגל פייבר. היא משתמשת בציוד אלחוטי, בגלים מילימטריים, להגיע למקומות שאליהם לא ניתן להגיע באמצעות סיבים אופטיים, מכיוון שזה נותן ביצועים דומים לסיב אופטי.

אתמול השתתפתי בדיון מהבית שלי. הבית שלי הוא צמוד קרקע שמחובר באמצעות מערכת סיבים אופטיים אלחוטיים בגלים מילימטריים. אתם רואים מאחוריי מכשיר בערך בגודל של טלפון, שנותן 1,000 מגה.

אני רוצה להגיד תודה רבה לכולם על עבודה מאוד מקצועית. מדובר פה לא רק בחוק לפריסת רשתות מתקדמות, אלא בעבודה משולבת שהייתה גם בוועדה וגם במשרד התקשורת על שלוש רפורמות. אחת מהן היא פקודת הטלגרף האלחוטי והוזלת האגרות של גלים מילימטריים. ברוך שהגיענו ליום הזה. אנחנו מדברים על זה בסיקלו כבר כמעט עשר שנים, ואנחנו מוכרים את זה בכל העולם.

אגב, אם חשבתם שעם ההוזלות המחירים הם המחירים הכי זולים, אז יש לי חדשות בשבילכם: בארצות הברית האגרה הזאת עולה 7.5 דולר לשנה. אז רק שתדעו שיש לאן להתקדם.

משהו נוסף שעליו צריך לדבר הוא הנושא של רישיון מיוחד למפעילים חדשים. הרישיון המיוחד הזה באמת יעמיד אותנו במקביל למה שקורה במדינות מתקדמות בעולם. רק לסבר את האוזן, ביחס לכמות התושבים בבריטניה, ארצות הברית, צ'כיה או בדרום אפריקה, בישראל אמורות להיות בין 40 ל-60 חברות שיש להן רישיון לפרוס תשתית, ואני מקווה שהחוק החדש הזה יקדם את היישום הזה.

למה זה חשוב? אני יכול לספר לכם מהניסיון שלנו עם חברת גוגל פייבר. בכל מקום שהיא מגיעה, לכל עיר שהיא מגיעה, פתאום חברות הבזק המקומיות מתעוררות ומתחילות - - -

דני, תודה, אבל אנחנו חייבים לקצר.

אז החוק הזה עוזר, הוא יוזמה מאוד חשובה. במדינות אחרות נותנים לזה תקציב מהמדינה, ופה נמצאה דרך יצירתית לעשות איזשהו מס. אני מברך על זה. תודה רבה. תודה רבה למשרד התקשורת. בחמש השנים האחרונות יש ממש מהפכות. כל הכבוד.

תודה. אביאל, בבקשה. אבל ממש בקצרה.

בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. רציתי לברך על המתווה הזה, שעבר אחרי שנים שהמתנו לו.הוא יביא בשורה טובה לצרכנים.

בקהילה שלנו, של המשתמשים, יש 8,000 משתמשים שחלקם, או רובם, כבר משתמשים בסיבים אופטיים. רציתי לקוות שהמפעילות גם יחוברו בסופו של דבר ולא רק יפרסו את התשתיות שלהן. זה הכול.

תודה.

(היו"ר קרן ברק)

משרד התקשורת, דנה, רוצים לברך?

יושב-ראש מתווה הסיבים, אתה לא רוצה להגיד משהו?

אני רוצה להגיד תודה לכל מי שלקח חלק בעבודה המקצועית המהירה. לצוות המשפטי, שהלך איתנו יד ביד וגם שיפר את הצעת החוק וגם רץ איתנו במהירות שהיה צריך כדי להגיע לסיומת הזאת הכי מהר שאפשר. אנחנו אחרי עבודה מקצועית של שנתיים וממש פחדנו שזה יתפרק אם זה לא יגיע כל כך מהר. אני מודה לחברי הכנסת על הרצינות. אני מודה למנכ"לית, שהצטרפה אלינו לפני שבעה חודשים בכל הכוח ולקחה אותנו פה במסדרונות הפוליטיים ביעילות ומיומנות שלא נראו במשרד שלנו הרבה זמן. תודה. ואני מודה לצוות המקצועי של משרד התקשורת, שעשה עבודה מדהימה; למשרד האוצר, עמרי; ולמשרד המשפטים ולרשות התחרות, שהיו חלק מרכזי מהצוות עוד מלפני שנתיים. אומנם רבנו הרבה, אבל בסוף הגענו לנוסח מוסכם שהוא יצירתי, נוסח שיקדם קדימה את מדינת ישראל ויתרום לתועלת התושבים שלה. תודה לכם.

תודה רבה.

קרן, אני חייבת לציין גם את שרי התקשורת הקודמים, שגם להם היה חלק בדבר הזה – את השר דודי אמסלם ואת השר איוב קרא. זה תהליך שכלל עבודת מטה מאוד ארוכה, והם גיבו אותה ודחפו אותה קדימה, אז גם להם יש חלק בזה. נכון שאת המלאכה קוראים על שם גומרה, אבל צריך להזכיר גם אותם.

אני שמחה לשמוע.

(היו"ר יעקב מרגי)

מישהו רוצה להוסיף משהו?

כן.

בבקשה, אדוני.

שמי ברק בורשטיין. הוועדה לא התייחסה לעניין של מתן - - -

כולם היו בניי.

נכון, אני גאה בעצמי, אני לא אתבייש, אני לא אתבייש.

בבקשה, אדוני.

תודה שאתה זלזלת, תודה, אני מודה לך.

אתה לא יודע למה התייחסתי אפילו.

אני יודע טוב מאוד, אני הקשבתי.

תודה.

אדוני, אפשר?

בבקשה, אדוני.

אני יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי. אני רוצה להודות מקרב לב בשם קהילת האינטרנט הישראלית, שאיגוד האינטרנט הוא המייצג שלה, למשרד התקשורת ולוועדה על העבודה שנעשתה פה. זאת עבודה שסוגרת פער מאוד גדול. אנחנו ראינו במהלך המשבר של הקורונה את הגידול הדרמטי בתעבורת האינטרנט בישראל, ולו הציבור הישראלי היה מקבל תשתית של סיבים הוא היה מקבל שירות הרבה יותר טוב. זה תהליך מאוד מאוד חשוב, ואני מודה לכם עליו.

אני השתתפתי בכל הדיונים. התהליך הזה היה מקצועי ברמה מאוד גבוהה. לצערי לא קיבלתם את בקשתנו לקבוע חובה ספציפית לשקיפות בחוק עצמו ולא רק בהצהרה שניתנה על ידי משרד התקשורת. אני מקווה שמשרד התקשורת והנהלתו העתידית - - -

אני חושב שהייתה התייחסות לזה.

לא באופן מלא.

צריך לזכור שבסופו של דבר הרגולטור הכי חשוב בהקשר של פריסת הסיבים זה הציבור עצמו. אלא שכרגע הציבור עיוור מלדעת מה מגיע לו ומה לא מגיע לו. אני יודע ממנכ"לית משרד התקשורת שהמשרד פועל לייצר שקיפות של המידע הזה, אבל אני עדיין חושב שהיה צריך להיות סעיף קונקרטי בחוק שמחייב את המפעילים עצמם בהספקת המידע הזה בפורמט שהוועדה והכנסת היו קובעות – כי יש הבדל בין חובה שנקבעת בחוק לבין דרישת מידע על פי סעיף כללי שקיים בחוק. אבל כולנו רשמנו את ההתחייבות של משרד התקשורת ליצור שקיפות של המידע.

אני רוצה להודות לכם על התהליך הזה. הוא מאוד חשוב לפיתוח האינטרנט בישראל.

תודה רבה. יש עוד מישהו שרוצה להתייחס? אין. תודה. זה גאווה. תבורכו ותמשיכו לעשות, אנחנו כאן בשבילכם. תודה לשרי התקשורת לדורותיהם. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 09:40.